נובה מקימה חדר נקי חדש בשטח של 1500 מ"ר

חברת נובה (Nova) מרחובות הניחה בתחילת השבוע את אבן הפינה להקמתו של החדר הנקי החדש של החברה, שישתרע על-פני שטח של 1,500 מ"ר. החדר הנקי החדש יכלול טכנולוגיות ייצור מתקדמות, מערכות אוטומציה, מיחשוב מלא של תהליך הייצור ובקרת תהליכים במתכונת Industry 4.0. הוא ישמש לייצור מערכות המטרולוגיה המתקדמות ביותר של החברה. בשנה שעברה עברה נובה למבנה חדש בפארק המדע ברחובות.

חברת נובה מספקת פתרונות מדידה לקווי ייצור של מוליכים למחצה נמצאת בתנופת צמיחה. ברבעון השני של 2020 צמחו מכירותיה ב-22.4% בהשוואה לרבעון ההמקביל אשתקד והסתכמו בכ-62.6 מיליון דולר. החברה מעסיקה כ-650 עובדים ודיווחה שבשנה האחרונה היא גייסה כמה עשרות עובדים חדשים. לפני קצת יותר מחודש היא השיקה שתי מערכות מדידה חדשות: מערכת Nova ASTERA המבצעת מדידות אופטיות של רכיבים בתוך קו הייצור ובמהלך הרצתו, ומערכת Nova i570 HP המבצעת מספר גדול של בדיקות על-גבי מדגם של פרוסות סיליקון שיצאו מקו הייצור. שתי המכונות מיוצרות בחדר הנקי של החברה ברחובות.

פריצת דרך טכנולוגית

אפי עבודי, סגן נשיא ומנהל חטיבת מערכות המדידה (Dimensional Metrology), סיפר ל-Techtime שמערכת ASTERA נחשבת לפורצת דרך בתעשייה, מכיוון שהיא מסוגלת לבצע מדידת גדלים (Optical CD) של המבנים המיוצרים, במתכונת In-line. עבודי: "הצלחנו לשלב את כל היכולות של מכונה גדולה בתוך מכונה קטנה שניתן לשלב בתוך קו הייצור עצמו".

המדידה נעשית בעקיפין: מאירים את המבנים בפרוסת הסיליקון באור בעל ספקטרום אורכי גל רחב. חיישנים אוספים את האור המוחזר (ספקטרום) ומודדים את עוצמת הקרינה המוחזרת בכל אורך גל. במקביל, המערכת בונה מודל גיאומטרי תלת-מימדי משוער של המבנה הנבדק, ובאמצעות פתרון משוואות מקסוול המתארות את החזר האור מהמבנה – מחשבת את הספקטרום המוחזר הצפוי. משווים בין הספקטרום המדוד לספקטרום המחושב, ומבצעים שינויים במודל הגיאומטרי עד לקבלת התאמה מספקת.

סכימה עקרונית של תהליך מדידת גדלים אופטי. מקור: נובה
סכימה עקרונית של תהליך מדידת גדלים אופטי. מקור: נובה

"סוס העבודה של הפאב"

לדברי עבודי, במערכת החדשה הטמיעה נובה תוכנת לימוד מכונה (ML) המאפשרת לייצר מודלים מורכבים מאוד כמו רכיבים לוגיים ורכיבי זכרון תלת מימדיים (DRAM, 3DNAND and Logic). "זו גם הפעם הראשונה שבה משלבים במכונת מדידה In-line מספר ערוצי מדידה בו-זמנית, באמצעות התקנת מספר עדשות קליטה מעל הפרוסה ומצדדיה. הדבר מאפשר להשתמש בה לבקרת תהליכי ייצור זעירים כמו 7 ננומטר, 5 ננומטר ואפילו 3 ננומטר".

לאור תהליך המיזעור, מהו עתיד המדידות האופטיות בקו הייצור?

עבודי: "המדידות האופטיות הן סוס העבודה של הפאב. המדידה האופטית היא מהירה ואינה הרסנית – היא לא גורמת נזק לפרוסת הסיליקון – ולכן המטרולוגיה האופטית תמשיך להתקיים בתעשיית השבבים. אבל האתגר נעשה מורכב עם כל דור חדש של רכיבים. כיום למשל מייצרים זכרונות בעלי 128 שכבות והתעשייה שואפת להגיעה ל-256 שכבות".

כיצד ניתן לייצר מכונת בדיקה אחידה, כאשר לכל יצרן יש תהליך ייצור שונה? 

"כאשר אנחנו מפתחים מכונה חדשה אנחנו נעזרים בלקוחות. הם מגדירים את הבעיות שלהם, ואנחנו מנסים לפתור אותן. לאחר הפיתוח, כל מכונה מותאמת חלקית אל הלקוח הספציפי. רוב החומרה וחלק גדול מהתוכנה הם גנריים, אבל לכל יצרן יש דרישות שונות כי החומרים, המבנים ומספר השכבות שונים אצל כל יצרן. בשלב הזה נכנסים לתמונה אנשי האפליקציה שלנו, המתאימים את המכונה אל כל לקוח ואל כל תהליך ייצור של הלקוח".

כנס ChipEx2020 יתקיים ב-16 בספטמבר במתכונת וירטואלית

כנס ChipEx2020 השנתי עבור תעשיית השבבים יתקיים השנה במהדורה וירטואלית וייקרא ChipEx2020 Digital. הארוע יפגיש את אנשי התעשיה מישראל עם בכירי המפתחים והמנהיגים של תעשיית השבבים מכל רחבי העולם. בכנס הווירטואלי שיתקיים ב-16 בספטמבר 2020 ישתתפו ג'ון נויפר מנכ"ל איגוד השבבים האמריקאי SIA, ד"ר מריה מרסד נשיאת TSMC אירופה, פרופ' קרסט אסנוביק יו"ר ארגון RISC-V.

משתתפים נוספים: ד"ר קלאודינור קוהלו מומחה בינה מלאכותית בגוגל, ד"ר ברטין סהה סגן נשיא ומנכ"ל שירותי לימוד מכונה באמזון, ד"ר מליק טאטיפמולה ה-CTO לתחום 5G בחברת אריקסון, ד"ר וולי ריינס לשעבר מנכ"ל מנטור גרפיקס וכיום מנכ"ל חברת קורנאמי, ומומחים מקצועים מהחברות המובילות בתעשיה כולל NVIDIA, סמסונג, מארוול, אינטל ועוד.

יו"ר משותף של ChipEx2020 Digital, שלמה גרדמן,  מסר שבנוסף לחידושים בכלי פיתוח ושירותים יעסוק הכנס השנה בתחומים החדישים ביותר כולל מיחשוב קוונטי, בינה מלאכותית, לימוד מכונה, RISC-V, תקשורת 5G, טכנולוגיות לאבטחת מידע בשבבים ועוד. "אני מזמין את כל אנשי התעשיה לקחת חלק בכנס מהמחשב במשרדם, או אפילו מביתם, כדי להתעדכן בכל החידושים הטכנולוגים והכיוונים העתידיים של התעשייה.

היו"ר המקצועי של ChipEx2020 Digital וראש מרכז המחקר ל-VLSI בטכניון, פרופ' רן גינוסר,  מסר שההרצאות המקצועיות בכנס נבחנו על-ידי הוועדה המקצועית (TPC) במטרה לשמור על רמה גבוהה ואובייקטיביות. הכנס ייערך על-גבי הפלטפורמה הווירטואלית ChipEx2020 Digital  Virtual Platform שנבנתה במיוחד עבורו. היא מאפשרת צפייה בהרצאות מקצועיות ב-10 מסלולים, ביקור בביתני תצוגה וירטואלים של ספקים לתעשייה ולתקשר ישירות עם נציגי החברות.

התכנים יהיו זמינים לצפייה לאורך כל השנה

הפלטפורמה מאפשרת למבקרים לבצע מיון של המציגים לפי מילות מפתח, לאתר מידע רלוונטי ולנהל שיחות (Chats) או לתאם פגישות. הפלטפורמה תישאר זמינה גם לאחר מועד הכנס ותאפשר את המשך הקשר בין המבקרים למציגים ותאפשר למשתתפי הכנס לצפות בכל ההרצאות במהלך השנה הקרובה. כנס ChipEx2020 Digital  מיועד לאנשי תעשיית השבבים והרכיבים: מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנהלי חברות בתחום המיקרואלקטרוניקה, משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה.

בין המשתתפים בכנס יוגרלו זוג כרטיסי טיסה לחופשה זוגית בתאילנד (בחסות טורקיש אירליינס). הכנס מאורגן על-ידי חברת איי אס ג'י בע"מ בשיתוף עם ארגון SIA ועם ארגון SEMI.

למידע נוסף והרשמה: ChipEx2020 Digital

סקיילו וסוני ישראל (אלטייר) פיתחו מסוף IoT לווייני

בתמונה למעלה: מסוף התקשורת Skylo Hub. המטרה: תקשורת לוויינית זולה וזמינה

חברת סקיילו (Skylo) האמריקאית וחברת סוני סמיקונדקטור ישראל (לשעבר אלטייר), פיתחו טכנולוגיה מסוג חדש המאפשרת להתחבר אל אבזרי IoT באתרים מרוחקים מאוד, באמצעות שילוב של טכנולוגיות סלולריות וטכנולוגיות לווייניות, ולממש את פרוטוקול התקשורת צרת הסרט של הדור החמישי (5G-ready NB-IoT). הפיתוח התנהל בשנתיים האחרונות במסגרת שיתוף פעולה בין סוני סמיקונדקטור ישראל לבין מרכז הפיתוח הישראלי של סקיילו.

סקיילו השיקה בתחילת השנה רשת תקשורת ייחודית המאפשרת לחבר אביזרי IoT לתקשורת לוויינית באמצעות מודמים סלולריים פשוטים ותוך שימוש בפרוטוקול NB-IoT. הקונספט הייחודי הזה נותן מענה לכמה בעיות הנוגעות לקישוריות של אבזרי IoT המצויים באתרים רחוקים וללא גישה אל רשת סלולרית, דוגמת חיישנים מקושרים המוטמנים באדמה ביישומי חקלאות, מערכות טלמטריה במשאיות הנוסעות באזורים ללא כיסוי סלולרי, שירותי הודעות מיידיות מספינות דיג בלב-ים ועוד.

סגן נשיא להנדסה ומנהל מרכז המו"פ שלה בישראל, משה נוח, הסביר ל-Techtime שהדרך היחידה להתקשר עם אבזרים אלה היא באמצעות תקשורת לוויינית, אולם היא מחייבת שימוש בחומרה יקרה ותשלום עלויות שימוש גבוהות. נוח: "תקשורת לוויינית היא מצרך אקסקלוסיבי ויקר. הפתרון שלנו מביא את התקשורת הלוויינית אל רמת הצרכן".

תקשורת סלולרית לא נועדה למכונות

סקיילו הוקמה ב-2017 על-ידי קבוצת חוקרים בראשות ד"ר אנדרו קלמן וגייסה עד היום כ-116 מיליון דולר בהובלת קרן ההשקעות Innovations Endeavors של אריק שמידט, ובהשתתפות סופטבנק היפנית ו-DCM ההודית. היא פיתחה מסופי תקשורת קומפקטיים בגודל של 20 ס"מ על 20 ס"מ, המשמשים כמעין נקודת גישה (hot spot) שדרכה מתחברים אביזרי IoT לרשת התקשורת הלוויינית של החברה. "באמצעות הרשת שלנו ניתן לחבר כל סנסור אל הלוויין, וממנו אל הענן".

ניטור משאית בלב מדבר. המחשה לצורך בפתרון התקשורת שפותח על-ידי סקיילו וסוני
ניטור משאית בלב מדבר. המחשה לצורך בפתרון התקשורת שפותח על-ידי סקיילו וסוני

קטגוריה חדשה בתחום ה-IoT

התקשורת מתבססת על פרוטוקול NB-IoT המגדיר לאבזרי IoT פרוטוקול של תקשורת צרת-פס (NB) וחסכונית מאוד באנרגיה. זהו בדיוק התחום שעבורו פיתחה אלטייר את משפחת שבבי Altair cellular IoT. באמצעות שיתוף הפעולה הזה הצליחו שתי החברות לייצר גשר בין תקשורת סלולרית לתקשורת לוויינית. לדברי סקיילו, הפתרון שלה מוזיל את עלויות הקישוריות הלווייניתב-95%: המחיר של מסוף התקשורת הלוויינית סקיילו, Skylo Hub, הוא 100 דולר בלבד, ודמי השימוש בו הינם 1 דולר לאבזר מקושר.

סגן נשיא סוני סמיקונדקטור ישראל, דימה פלדמן, אמר ששיתוף הפעולה בין שתי החברות הניב "קטגוריית IoT חדשה לגמרי בתחום הקישוריות בין מכונות". לדברי נוח, "טופולוגיית התקשורת הסלולרית נבנתה סביב אנשים, אבל היא לא מצליחה לספק תשתית תקשורת רציפה כשמדובר במכונות או בחיישנים המנטרים למשל צינורות גז או ספינות דיג. שברנו הרבה מוסכמות בתקשורת לוויינית. כל הרכיבים, הסיליקון, מגיעים מעולם המובייל, לא מעולם הלוויינות".

נוח גילה שסקיילו מחפשת כעת לייצר שיתופי פעולה עם חברות IoT ישראליות. "יש פה הרבה חברות המפתחות חיישנים חכמים אשר יכולים להיות חלק משרשרת האספקה שלנו. במקרים רבים, הם הטמיעו בפתרונות שלהם מודם סלולרי למרות שהאביזרים הללו מיועדים לפעול מחוץ לעיר ולכיסוי הסלולרי".

הארגונים בישראל משקיעים רבע מ' ד' בשנה בטיפול בפריצות רשת

סקר בינלאומי של ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) שבוצע על-ידי חברת המחקר Vanson Bourne, מגלה שהעלייה בהיקף העבודה מהבית יצר עומס רב על מחלקות ה-IT הארגוניות מתלוננים על התמודדות יומיומית המונעת מהם לשדרג את הרשת. הם התלוננו על מחסור בכלים המאפשרים זיהוי  מדוייק של בעיות, וסגירה מהירה של מעגלי האבטחה. הסקר התקיים בקרב כ-1,000 בכירים בתעשיית ה-IT מחברות המעסיקות 1,000-5,000 עובדים בתשע מדינות: צרפת, גרמניה, ישראל, איטליה, סעודיה, הולנד, איחוד האמירויות, בריטניה וארה"ב.

ממצאים מרכזיים: 97% מהמשיבים לסקר, ו-100% מהמשיבים בישראל, ענו שהם מתמודדים מול רצף של אתגרים בניסיון לאבטח את רשת הארגון שלהם באופן אפקטיבי, על רקע איום גובר מצד 'פושעי רשת' לצד דרישות ארגוניות אשר מרחיבות את טווח הפגיעה של הרשת. כ-86% מהמשיבים בעולם, וכ-76% מהמשיבים בישראל דיווחו שהם צריכים לשפר את אמינות וביצועי הרשת שלהם. הנשאלים הישראלים דיווחו שבכ-85% מהזמן הם עוסקים בתחזוקה שוטפת במקום ביוזמות חדשות.

הדבר בא לידי ביטוי בעלויות: 100% מהמשיבים בישראל נדרשו ב-12 החודשים האחרונים להשקיע כסף בטיפול בפריצות לרשת, בהיקף ממוצע של כ- 255 אלף דולר. למרות זאת הם מתמודדים עם בעיות תקציב, מכיוון שרוב הארגונים (80%) מתייחסים אל אבטחת המידע ברשת כרכיב של עלות ולא כנכס בעל ערך. מהסקר גם מתברר שלצוותי ה-IT ואבטחת המידע חסר זמן לניתוח נתוני הרשת. רוב מוחלט של 87% מהנשאלים, אמרו שחסר להם פתרון אבטחה שיעניק ראות טובה לכל היישומים הקיימים ויצימצם את התראות השווא – שאינו דורש את החלפת את התשתיות כולן לצורך הטמעת כלי אבטחה מתקדמים.

לדברי סמנתה מדריד, סמנכ"לית אבטחת מידע עסקי ואסטרטגיה בג'וניפר נטוורקס, "עובדי הארגון היום מבוזרים יותר והאיומים מתוחכמים יותר, ומומחי אבטחת המידע נאלצים להתמודד עם אתגרים המעמידים את הארגונים בסיכון גבוה יותר. דרך החשיבה הישנה אודות אבטחת מידע לא מתאימה למציאות החדשה: יש צורך ברשתות ערוכות להתמודדות עם איומים, המשפרות את זמני התגובה ומאפשרות לכל רכיבי הרשת לעבוד ביחד כדי לספק ראות מוגברת ותגובה במקום הנכון".

יאסקווה ישראל פיתחה רובוט לבדיקות קורונה

מרכז המו"פ הישראלי של חברת יאסקווה היפנית (YASKAWA Electric Corporation) השלים את הפיתוח של מערכת רובוטית לביצוע בדיקות קורונה. המערכת הראשונה הותקנה במעבדה הראשית לבדיקות קורונה בצה"ל, וכעת נערכת יאסקווה ישראל לספק אותו למעבדות קורונה נוספות בישראל ובעולם. לדברי נשיא ומנכ"ל יאסקווה ישראל, אריק דן, "לאחר מסירת המערכות הראשונות למעבדות בישראל תחל החברה לטפל בפניות של משרדי בריאות ומוסדות בריאות מכל רחבי העולם, המתעניינים במוצר".

המערכת שפותחה בישראל מבוססת על זרוע רובוטית בעלת 6 צירים ורכיבים חיצוניים, המבצעים חלק מתהליך הבדיקה באופן אוטומטי וללא מגע יד אדם. תהליך הבדיקה כולל דיגום מ-96 מבחנות שדה בכל סבב בדיקה והכנה לביצוע בדידקת PCR. הרובוט מאפשר להגדיל את התפוקה עד לכ-2,800 בדיקות ביממה. הרובוט מחליף עבודה ידנית של עובדי מעבדה.

הרובוט מדוייק ומהיר מהם, מונע טעויות אנוש ומפחית את הסיכון של עובדי המעבדות הבאים במגע עם הדגימות. דן: "המערכת הרובוטית שפותחה בישראל מאיצה את קצב הבדיקות בשיעור של מאות אחוזים. באמצעותה תוכל ישראל לבצע מספר רב יותר של בדיקות ביום. זו עשויה להיות נקודת מפנה בהתמודדות עם המגיפה, שכן ככל שמספר הבדיקות גדל, כך קל יותר לקבל החלטות בקנה מידה ארצי ולעצור את שרשרת ההדבקה".

חברת יאסקווה אלקטריק נוסדה בשנת 1915 ומתמקדת באוטומציה, בקרה ורובוטיקה תעשייתית. הרובוטים של יאסקווה משולבים במרבית קווי ייצור הרכב בעולם. החברה מייצרת כ-40 אלף רובוטים בשנה לשימוש במגוון תעשיות: אלקטרוניקה, שבבים, מכונות ועוד. יאסקווה ישראל הוקמה ב-1997 ופועלת מפארק אפק שליד ראש העין. החל משנת 2001 היא משמשת כמוקד פיתוח מרכזי של החברה העולמית. בשנים האחרונות יאסקווה מבצעת השקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות באמצעות קרן הון סיכון תאגידית המתמקדת בעיקר בתחומי הבינה המלאכותית, הדפסת תלת מימד, שיקום רובוטי וכדומה.

Beam מביאה טכנולוגיית מכ"ם צבאית אל תקשורת הדור החמישי

בתמונה למעלה: ניסויי מעבדה באנטנת Phased Array שהותאמה ליישומי תקשורת

מתחת למסך המכ"ם של התעשייה מפתחת חברת Beam Semiconductor מרחובות טכנולוגיית תקשורת אלחוטית עבור תשתיות תמסורת של מערכות הדור החמישי, המבוססת על טכנולוגיה של אנטנת סריקה אלקטרונית (Phased Array Antenna) שהובאה מתחום המערכות הצבאיות. החברה מעסיקה מומחים בעלי רקע בפיתוח מערכות מכ"ם צבאיות מסוג AESA שבהן הסריקה נעשית באמצעים אלקטרוניים. היא הביאה את הטכנולוגיה הזאת אל תחום התקשורת ועוסקת כיום בפיתוח משדרים ומקלטים בתדרי 24GHz-28GHz, המיועדים להתקנה בציוד תקשורת של הדור החמישי.

תמסורת אלחוטית בתדר גבוה

האתגר המרכזי שעימו החברה מתמודדת הוא בהוזלת הטכנולוגיה. תקציבי השוק האזרחי לא יכולים להתחרות בתקציבי השוק הצבאי, ולכן הפתרון צריך להתבסס על שימוש בטרנזיסטורי סיליקון ולא גאליום ארסנייד כפי שמקובל במערכות הצבאיות. ל-Techtime נודע שהחברה נמצאת כיום בשלבים מתקדמים מאוד של פיתוח אנטנות בעלות 8 על 8 אלמנטים, ומתחילה את הפיתוח של אנטנת 16 על 16 אלמטים, בעלות יכולת סריקה אלקטרונית בזווית של 45 מעלות בכל כיוון.

המוצר הסופי יהיה כרטיס הכולל אנטנה ומעגל RFIC שיותקנו בתחנות בסיס ובממסרי 5G מקומיים. הטכנולוגיה מתבססת על פרוייקט הפיתוח הקודם של החברה, משדר-מקלט לגלים מילימטריים בפס התדרים 60GHz, הכולל אנטנה וערכת שבבי RFIC ומיושם במודול בגודל של 4 ס"מ על 2.5 ס"מ בלבד.

במקור החברה העריכה שמכיוון שהתדר הזה (60GHz) הוא חופשי מרישוי, יש בו פוטנציאל לשוק צומח כפי שהיה בתדרי Wi-Fi שהם חופשיים. אלא שבשנת 2015 היא נרכשה על-ידי חברת GLH Asset Management מטורונטו, קנדה, והיא שינתה את ייעודה של Beam: התברר שדווקא בתדרי 24GHz-28GHz הלא חופשיים מצוי השוק הגדול, מכיוון שאלה תדרי העבודה של רוב המערכות האלחוטיות בדור החמישי.

 

משדר מקלט של חברת Beam Semiconductor המבוסס על אנטנת סריקה אלקטרונית
משדר מקלט של חברת Beam Semiconductor המבוסס על אנטנת סריקה אלקטרונית

ליבת הטכנולוגיה של החברה מבוססת על ייצור אנטנות בטכנולוגיית LTCC – Low Temperature Co-fired Ceramic המאפשרת לייצר אלמנטים מורכבים הכוללים נגדים, סלילים וקבלים, הדחוסים בין שכבות של חומר קראמי. האנטנה של החברה בנויה בתהליך LTCC בעל 19 שכבות, הכולל גם שימוש במוליכי גלים בטכנולוגיית SIW- Substrate Integrated Waveguide המעניקים לאנטנה הגבר גבוה גם במימדים פיסיים קטנים מאוד.

הטכנולוגיה מוגנת בשבעה פטנטים רשומים

הטכנולוגיה הזאת מוגנת באמצעות שבעה פטנטים רשומים, בנושאים כמו תקשורת באמצעות Phased Array, מודולי אנטנה מסוג MicroHorn ועוד. כיום החברה נמצאת בשלבי הטרום-מכירות. מנהל התפעול אביגדור ברלין מנהל את הצוות בארץ, ומנכ"ל החברה, סטייסי ג'וזף, יושב בטורונטו ועוסק בפיתוח העסקי. לדברי ברלין, מספר חברות גלובליות המייצרות ציוד תקשורת אלחוטית ממתינות להשלמת הפיתוח כדי לבחון את שילוב הטכנולוגיה במוצריהן, בהן מפעילות סלולריות מוכרות הממתינות לקבלת הדגמות.

השלב הבא הוא פיתוח אנטנה בעלת 256 אלמנטים קורנים וקולטים, ובניית ערכת שבבים ייעודית עבורה. לאחרונה החברה התקבלה לחממת Silicon Catalyst המתמקדת בתחום השבבים, אשר החלה לפעול בישראל בסוף 2019. להערכת החברה, המערכת שלה תשתלב בשני מרכיבים בסיסיים של רשתות הדור החמישי: מערכות תמסורת מקומיות מסוג Fixed Wireless Access ונקודות קישור של הדור החמישי אל סיבים אופטיים (5G Fiber Extension).

אלביט תספק ידיות-תותחן ומפקד לנגמ"שי בראדלי של צבא ארה"ב

בתמונה למעלה: ידית התותחן (מימין) וידית מפקד הנגמ"ש. צילום: אלביט

חברת אלביט מערכות (Elbit) קיבלה מצבא ארה"ב הזמנה פתוחה בהיקף של עד 79 מיליון דולר לאספקת ידיות תותחן, ידיות מפקד וכרטיסי עיבוד אלקטרוניים עבור נגמ"ש הלחימה בראדלי (Bradley) של הצבא. בשלב הראשון הצבא ביצע הזמנה ראשונית בהיקף של 26 מיליון דולר והגיש הזמנה נוספת בהיקף של 12 מיליון דולר לאספקה מזורזת בתוך שלוש שנים. הידיות מאפשרות עבודת צוות מתואמת בין מפקד הנגמ"ש לבין התותחן.

בעוד שהתותחן משתמש בידיות כדי לכוון את התותח אל המטרה, הידיות של המפקד שולטות בצריח המסתובב. הכרטיסים האלקטרוניים מספקים את המתח לידיות השליטה ומבצעים את הפעולות החישוב המאפשרות לתאם בין התותח לבין הצריח ולוודא שיעבדו בתיאום מלא. כך למשל, עמדת התותן יכולה לשלוט בפעולות הצריח ולתקשר עם מערכת בקרת האש הנמצאת בצריח.

מדובר בהזמנה השנייה של אלביט לאספקת ידיות תותחן וידיות מפקד עבור נגמ"שי בראדלי. ההזמנה הקודמת נעשתה בשנת 2016 והסתכמה בסכום של 7.3 מיליון דולר. בימים אלה ממתינה אלביט להשלמת עסקה גדולה בהרבה הקשורה לנגמשי בראדלי האמריקאים. הצבא האמריקאי החליט לפני כשנה לצייד את חטיבת נגמ"שי Bradley 2 שלו ב-138 מערכות הגנה אקטיביות נגד טילים (APS) מסוג "חץ דורבן" (Iron Fist) כדי להגן עליהם מפני טילי נ"ט דוגמת טילי RPG.

מדובר בחוזה בהיקף משוער של כמה מאות מיליוני דולרים, שהאינטגרציה שלו מתוכננת להתבצע על-ידי חברת BAE Systems, יצרנית הנגמ"ש. אלא שלעת עתה לא ברור מה יהיה היקף ההצטיידות. ידיעות שפורסמו בעיתונות בארה"ב העריכו שקיצוצים בתקציב הבטחון האמריקאי יביאו לדחייה של שנה לפחות ביישום הפרוייקט.

נגמ"ש הלחימה בראדלי של צבא ארצות הברית. צילום: US Army
נגמ"ש הלחימה בראדלי של צבא ארצות הברית. צילום: US Army

נגמ"שי בראדלי

היילו מקימה חברה בת ביפן

חברת היילו התל אביבית (Hailo) הכריזה על הקמתה של חברה בת ביפן, Hailo Japan, שתפעל מטוקיו. החברה תנוהל על-ידי הירו אוצ'ידה, לשעבר מנהל בכיר בחברת סוני. בין השאר הוא מילא תפקיד בכיר בהקמת קרן ההון סיכון התאגידית של סוני, ולאחר מכן שימש כנשיא SiTime KK וכנשיא Tessera Japan. הקמת החברה הבת התאפשרה בעקבות השלמת גיוס ההון במרץ 2020 בהיקף של 60 מיליון דולר, שאליו הצטרפה NEC היפנית כמשקיעה אסטרטגית.

עבודה משותפת עם NEC ופוקסקון

מנכ"ל היילו, אור דנון, אמר שיש באסיה צמיחה משמעותית בתחום הבינה המלאכותית. "רבות מהחברות המובילות בעולם המתמחות בשילוב בינה מלאכותית במכשירי קצה ממוקמות ביפן. הירו אוצ'ידה יסייע לנו להעמיק את הנוכחות שלנו בשוק היפני". חברת NEC הודיעה בעבר שהיא מעוניינת לשלב את מעבדי היילו בדור הבא של התקני הקצה שלה, כדי לחדור עמוק יותר לשוק האנליטיקה החכמה של שידורי וידאו. היילו הוקמה בפברואר 2017 על-ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, בוגרי יחידה טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה מעסיקה כיום כ-100 עובדים ומגייסת עובדים נוספים.

החברה פיתחה את מעבד הלמידה העמוקה Hailo-8, אשר מגיע לעוצמת עיבוד של 26 מיליארד פעולות בשנייה (Tera Operations Per Second) וליעילות של 3TOPS לכל ואט. למעשה, כבר יש לה עסקה ראשונה משמעותית מאוד ביפן: בחודש מאי 2020 הכריזה חברת פוקסקון (Foxconn) על מחשבי עיבוד תמונה חדשים ממשפחת BOXIedge, אשר כוללים את השבב של היילו.

המחשב פותח בשיתוף פעולה בין פוקסקון הטאיוואנית, היילו הישראלית וחברת Socionext היפנית, אשר תורמת למוצר את שבב העיבוד המקבילי SynQuacer הכולל 24 ליבות Cortex-A53. הוא מיועד לבצע פעולות עיבוד תמונה מורכבות בקצות הרשת (Edge), כדי לקבל תגובות מהירות ולשחרר עומס במרכזי הנתונים. בעבר דנון סיפר ל-Techtime שהייצור ההמוני של השבבים מתוכנן להתחיל ב-2020. מכאן שהמחשב החדש של פוקסקון צפוי לצאת לשוק בחודשים הקרובים.

תגלית מפתיעה בתוך הרשת הנוירונית

שבב Hailo-8 הוא מעבד ייעודי ללימוד עומק המבוסס על ארכיטקטורה ייחודית המאפשרת לאבזרי קצה להריץ יישומים עתירי עיבוד שעד עתה ניתן היה לבצע רק בענן. השבב בנוי מארבעה מרכיבים מרכזיים: מעבד תמונה המשפר את התמונה המגיעה מהחיישן לפני העברתה לזיהוי ברשת הנוירונית, מעבד לקבצי וידאו בתקן H.264, מעבד ARM-M4 המנהל את השבב, ומודול הרשת הנוירונית עצמה, שהחברה פיתחה על-פי רעיון ייחודי.

היילו זיהתה תופעה מעניינת: בתהליך עיבוד ההסקות ברשת נוירונית (Deep Learning), יש הבדלים בין ההתנהגות של השכבות השונות ברשת הנוירונית, ולכן הן זקוקות למשאבים שונים. השבב של החברה יודע לנתח את הבעיה, להגדיר מה הם המשאבים הדרושים לכל שכבת עיבוד ולספק לה את המשאבים. באופן זה הוא מאיץ את תהליך העיבוד ומפחית את צריכת ההספק.

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, מסיים את תפקידו

בתום כ-4 שנים בתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות, הודיע אהרון אהרון לחברי מועצת הרשות שהוא מבקש לסיים את תפקידו. אהרון יישאר בתפקיד לכל הפחות ב-90 הימים הקרובים, או עד שיימצא מחליף על-ידי ועדת האיתור שתוקם. אהרון מסר: "כאשר קיבלתי על עצמי את ניהול רשות החדשנות עמדה לנגד עיני יכולת ההשפעה העצומה שלה על התעשייה והמשק בישראל. הרשות היא גוף מקצועי, חיוני והכרחי להמשך השמירה על יתרונה היחסי של מדינת ישראל בתעשיית ההייטק.

"נערכנו מבעוד מועד למשבר הבריאותי והכלכלי בהייטק. השקנו כלים להתמודדות עם המשבר, בהם: פרויקטי מימון וסיוע לחברות הייטק בזמן מגפת הקורונה; מסלול מענקים מהיר; כניסת המשקיעים המוסדיים להייטק לאחר 20 שנים בהן הם לא לקחו חלק בשוק ההייטק הישראלי ועוד. אני מסיים את תפקידי ברשות החדשנות בגאווה ובתחושת סיפוק".

יו״ר הרשות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, ד״ר עמי אפלבום, אמר שאהרון אהרון "הוביל את רשות החדשנות להישגים אדירים ולמיצובה כגוף ציבורי מוביל. אני מאחל לו הצלחה רבה בהמשך, ובטוח שהוא ימשיך להשפיע על החדשנות הישראלית. מועצת רשות החדשנות תפעל באופן מיידי להקמת ועדת איתור שתבחר מנכ"ל חדש".

40 שנות הייטק

אהרון הוא בעל נסיון של כ-40 בתעשיית ההייטק הישראלית והעולמית. את הקריירה המקצועית שלו החל בחטיבת המחקר של יבמ שבה עבד 14 שנים ומילא תפקידי ניהול בכירים בתחומי חומרה, תוכנה וארגון. ב-1996 מונה לסמנכ"ל בחברת Zoran, בה ניהל את מרבית פעילויות החברה ממטה החברה בארה"ב. ב-2001 מונה למנכ"ל חברת Seabridge וניהל את תהליך ההבראה שלה.

בהמשך כיהן כיו"ר Discretix שנמכרה ל-ARM, וייסד את חברת Camero שנמכרה ל-SK ב-2010. ב-2011 הקים את מרכז המו"פ של אפל בישראל ושימש כסמנכ"ל טכנולוגיות חומרה של אפל העולמית עד לשנת 2017, שבה קיבל לידין את ניהול רשות החדשנות.

סמסונג בנתה את הפאב הגדול ביותר בעולם

חברת סמסונג החלה בייצור רכיבי זכרון DRAM חדשים מסוג LPDDR5 בנפח של 16 ג'יגה-ביט (Gb). זהו הזכרון הגדול מסוגו בתעשייה. הוא מיוצר בתהליך 1z של סמסונג המבוסס על טרנזיסטורים ברוחב צומת של 10 ננומטר ועל שימוש בליתוגרפיית EUV. הרכיבים החדשים מיועדים לשימוש באבזרים ניידים וסמארטפונים, בעיקר במוצרי הדור החמישי ובמערכות הכוללות בינה מלאכותית. מנהל מוצרי ה-DRAM בחברה, יונג-ביי לי, אמר שהחברה הצליחה לייצר את הרכיבים החדשים לאחר שהתגברה על קשיים רבים בתהליך הייצור. "נמשיך להוציא לשוק מוצרים חדשים שיסייעו לנו לשמור על המעמד המוביל שלנו בשוק הזכרונות".

לצורך ייצור הזכרונות החדשים, הוסיפה סמסונג קו ייצור נוסף לקומפלקס הייצור שלה בעיר פיונגטק בקוריאה. הקו החדש, Pyeongtaek Line 2, הוא כיום מתקן ייצור השבבים הגדול בעולם ומשתרע על-פני שטח של 128,900 מ"ר – שווה ערך ל-16 מגרשי כדורגל. מפעל הייצור החדש ישמש כאתר הייצור המרכזי של סמסונג לטכנולוגיות ייצור מתקדמות של רכיבי זכרון, כולל רכיבי הדור הבא שייוצרו בטכנולוגיית V-NAND ומתן שירותי ייצור ללקוחות חיצוניים.

הזכרון החדש דק ב-30% ומהיר ב-16% מרוב זכרונות ה-16Gb LPDDR5 המותקנים כיום באבזרים ניידים, ומגיע לקצב העברת נתונים של עד 6,400Mb/s. החברה מסרה לאחרונה שהיא חשה בתחילתה של מגמת התאוששות בשוק, לאחר השפל שגרמה מגיפת הקורונה. ברבעון השני של 2020 הסתכמו מכירות סמסונג אלקטרוניקס בכ-44.5 מיליארד דולר. מדובר בירידה של 6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, עקב השפל בשוק הסמארטפונים. שוק הזכרונות עצמו התנהג בצורה הפוכה: המכירות עלו בזכות דרישה גוברת לשירותי מרכזי נתונים ולזכרונות עבור מחשבים אישיים, והסתכמו בכ-15.4 מיליארד דולר ברבעון.

 

מייסדי מלאנוקס גייסו 45 מיליון דולר עבור proteanTecs

בתמונה למעלה: עובדי חברת proteanTecs  במשרדי החברה בחיפה

מדי פעם מופיעה חברה שיש לה יותר מאשר טכנולוגיה חדשה או יישום מעורר התפעלות – היא מגיעה עם רעיון חדש. דוגמה מובהקת לתופעה הזאת היא חברת proteanTecs החיפאית שהוקמה לפני כשלוש שנים בחשאי על-ידי חלק ממייסדי מלאנוקס והשלימה בשבוע שעבר גיוס הון בהיקף של כ-45 מיליון דולר. בסך הכל, מאז הקמתה היא קיבלה השקעות בהיקף כולל של כ-95 מיליון דולר מגורמים מובילים דוגמת אביגדור וילנץ, אינטל קפיטל, קרן וולדן, ויולה ועוד.

החברה מגיעה עם רעיון חדש המאפשר לאסוף מידע על תהליכים המתחוללים בתוך הרכיב, החל משלב ייצור המערכת האלקטרונית וכלה לאורך חייו, כדי שניתן יהיה לשפר את התפקוד, התכנון, הייצור והשירות, ואפילו לגלות תקלות לפני שהן מתרחשות בפועל. הרעיון של החברה מבוסס על השתלת סנסורים ייעודיים בתוך הרכיב, אשר אוספים מידע אשר ניתן לנתח אותו באמצעות מערכות ביג דטה ובינה מלאכותית, ולקבל תובנות על התנהגות הרכיב האלקטרוני, שכיום קשה מאוד להשיג באמצעים אחרים.

סוכנים מושתלים בתוך השבב

לצורך זה החברה פיתחה את הרעיון של טלמטריה בתוך שבבים (Universal Chip Telemetry): תהליך שבו השבב מספק נתוני מצב שונים, המשמשים לצורך ניתוח שוטף של התנהגותו. בשלה בתכנון של השבב, משולבים בתוכו במקומות רבים מעגלים לוגיים זעירים האוספים פריטי מידע שונים, כמו טמפרטורה, השהייה, זרמים, מתחים ועוד.

לאחר יציאת השבבים הנסיוניים הראשונים מקו הייצור (Tapeout) מתחיל תהליך למידת השבב באמצעות מערכת בינה מלאכותית הבודקת מאות תסריטי פעולה, וכאשר השבב נכנס להתקנה בכרטיסים אלקטרוניים ולשימוש בתוך מערכת אלקטרונית, נאספים נתונים מהסנסורים המצויים בשבב, מוזנים למערכת הבינה במלאכותית ומפיקים תובנות על תפקודו. המוצר המרכזי של החברה היא מערכת התוכנה Proteus אשר מיישמת יכולות אנליטיקס על-בי נתונים שהיא מקבלת מסנסורים המוטמעים בשבב.

ותיקי תעשיית השבבים הישראלית

שלושה ממייסדי proteanTecs היו שייכים בעבר לקבוצת מייסדי מלאנוקס ומנהליה: המנכ"ל שי כהן, הטכנולוגית הראשי אוולין לנדמן ומנהל התפעול רוני אשורי. שלושת המייסדים האחרים הם מהנדס הסיליקון הראשי אייל פיינה שהגיע מאינטל, סגן נשיא לפיתוח תוכנה יובל בונן שהגיע מחברת Broadsay והמהנדס הראשי לתחום הבינה המלאכותית, ד"ר יהל דוד שהגיע מהחברות יבמ ויאהו.

בחודש דצמבר 2019 היא צרפה אל צוות היועצים שלה שני מנהלים ישראלים בכירים מתחום תעשיית השבבים: דדי פרלמוטר ששימש מספר שנים כמנהל המוצרים של חברת אינטל העולמית, ואמיר פיינטוך, המשמש כיום כמנהל חטיבת מוצרי מיחשוב ותקשורת בחברת ייצור השבבים גלובלפאונדריז.

כמו הרבה חברות שבהן מעורב אביגדור וילנץ, החברה עבדה תחת מעטה של חשאיות ויצאה ממנו רק באפריל 2019. למרות זאת, היא מדווחת שכבר יש לה לקוחות גדולים מאוד: "חברות הפעילות בתחומי בסיסי הנתונים, ענן, בינה מלאכותית ותקשורת. המנכ"ל כהן אמר שההון שגוייס החודש ישמש להרחבת הנוכחות של החברה בתעשייה, "כדי שנוכל לספק יותר ערך ללקוחות".

Grand Theft Auto V (GTA V)

Grand Theft Auto V (GTA V) is an open-world action-adventure game developed by Rockstar North and published by Rockstar Games. The game was first released for PlayStation 3 and Xbox 360 in September 2013 and later for PlayStation 4, Xbox One, and Microsoft Windows. While there is no official release of GTA V for mobile devices, there are several ways to play the game on mobile devices. In this article, we will discuss GTA V on mobile devices, including the various methods to play the game on mobile, its features, and the benefits and drawbacks of playing the game on mobile.

Methods to Play GTA V on Mobile

  1. Cloud Gaming Services: Cloud gaming services such as Google Stadia and GeForce Now allow players to stream games on mobile devices. With these services, players can play GTA V on their mobile devices by streaming the game from a remote server. However, players need a stable internet connection and a compatible device to use these services.
  2. Third-Party Apps: There are various third-party apps that allow players to play GTA V on mobile devices. However, these apps are not official, and players may risk their privacy and security by using them. Some popular third-party apps include Steam Link and Moonlight Game Streaming.
  3. Remote Desktop: Remote desktop apps such as Splashtop allow players to connect to their computers from their mobile devices and play games like GTA V. However, players need a powerful computer and a stable internet connection to use these apps.

Features of GTA V on Mobile

Playing GTA V on mobile devices offers several features, including:

  1. Portability: Players can play GTA V on the go using their mobile devices, making it a convenient option for players who travel frequently.
  2. Touch Controls: Some third-party apps offer touch controls, allowing players to play the game using their mobile device's touch screen.
  3. Better Graphics: High-end mobile devices offer better graphics than older consoles, making the game look better on mobile devices.

Benefits and Drawbacks of Playing GTA V on Mobile

Playing GTA V on mobile devices has its benefits and drawbacks. Some benefits of playing the game on mobile include:

  1. Portability: As mentioned earlier, playing the game on mobile devices allows players to play the game on the go.
  2. Cost-Effective: Playing GTA V on mobile devices is often cheaper than buying a console or a high-end computer.
  3. Better Graphics: High-end mobile devices offer better graphics than older consoles, making the game look better on mobile devices.

However, playing the game on mobile devices has some drawbacks, including:

  1. Control Issues: The touch controls on mobile devices may not be as precise as a console controller, making the game more challenging to play.
  2. Battery Life: Playing games on mobile devices consumes a lot of battery life, which can be inconvenient for players who are on the go.
  3. Internet Connection: Cloud gaming services and remote desktop apps require a stable internet connection, which may not be available in all locations.

Conclusion

GTA V is one of the most popular games in the world, and playing the game on mobile devices offers several benefits. However, players should consider the drawbacks before playing the game on mobile devices. While there is no official release of GTA V for mobile devices, there are several ways to play the game on mobile, including cloud gaming services, third-party apps, and remote desktop apps.

גליל מיקרוגל תשקיע בחברות מיקרו-אלקטרוניקה

בתמונה למעלה: ייצור תחת מיקרוסקופ בחברת גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה

חברת גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה (Galil Microwave) ממגדל העמק גייסה כ-5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים כדי לבצע השקעות בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות חדשות בתחום המיקרו-אלקטרוניקה. המנכ"ל והבעלים של החברה, טיראן פרטוק, סיפר ל-Techtime שהחברות שיצטרפו לתוכנית יקבלו סיוע וליווי מקצועי לצד ההשקעה הפיננסית.

פרטוק: "זהו כסף חכם. אנחנו מעוניינים להשקיע בחברות המפתחות מארזים חדשניים, חברות המפתחות פתרונות ייצור בתחום המיקרו-אלקטרוניקה, ולתמוך בחברות שהמוצר שלהן כולל הרבה מאוד מרכיבים של מיקרו-אלקטרוניקה. בין השאר, המטרה היא לספק להן את שירותי הייצור של גליל". חברת גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה הוקמה בשנת 1986 על-ידי התעשייה האווירית ואלישרא (כיום חטיבת אלישרא באלביט מערכות).

כיום החברה נמצאת בבעלות המנכ"ל טיראן ומעסיקה כ-40 עובדים. היא מבצעת פרוייקטי ייצור עבור השוק הצבאי והשוק האזרחי, מרמת האבטיפוס ועד לרמת הייצור הסדרתי. החברה מתמחה בייצור מולטי-צ'יפים, מכשירי הדמייה, חיישנים, מארזי Flip-Chip ומערכות מיקרו-אלקטרומכניות (MEMS). היא מבצעת הרכבות של מכלולי RF זעירים, מיזעור מעגלים אלקטרוניים וביצוע הרכבות של פיסות סיליקון זעירות על מגוון מצעים. החברה מבצעת הרכבה בהלחמות מיוחדות, חיווט Wire Bonding ועוד.

למידע נוסף: גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה

באטמ חתמה על הסכם רישיון עם ענקית טלקום מאסיה

חברת באטמ (BATM) חתמה על הסכם רישיון ראשון עם ספקית תקשורת לשימוש בפלטפורמה שפיתחה בשיתוף חברת ARM לניהול רשתות וירטואליות (NFV) לארגונים. לפי הודעת החברה הבוקר, מדובר בחברת טלקום, שמרכזה באסיה ואשר מספקת שירותים לארגונים וחברות בינלאומיים. לדברי באטמ, בין לקוחותיה של חברת הטלקום נמנים מאות מפעילות תקשורת מ-160 מדינות. מנייתה של באטמ מזנקת היום במסחר בתל-אביב בכ-17%.

חברת הטלקום תשתמש בפלטפורמה של באטמ ו-ARM כדי להקים רשתות וירטואליות ללקוחותיה ולהציע זאת כשירות חדש. באטם תקבל עמלה בעבור כל פריסה של רשת וירטואלית אצל לקוח של חברת הטלקום. מבאטמ נמסר כי הסכם הרישיון הוא לשלוש שנים וכי הוא נחתם לאחר ביצוע הוכחות היתכנות.

באטמ פיתחה, דרך חברת-הבת שלה בבריטניה Telco Systems, מערכת הפעלה אוניברסלית בשם NFVTime שמאפשרת לפרוס רשתות וירטואליות (NFV) ולנהל את היישומים השונים על-גבי חומרה המבוססת על ארכיטקטורת RISC של Arm. להערכת החברות, הפתרון המשולב מאפשר לספקיות תקשורת להוזיל את עלויות החומרה של רשתות הקצה ולנהל בצורה גמישה יותר את יישומי הרשת בהתאם לצרכי הלקוח.

יישומי רשת בעידן הדור החמישי

שיתוף הפעולה בין באטמ ל-Arm החל לפני כשנתיים, ובדצמבר 2018 הידקו שתי החברות את היחסים ביניהן, עם הצטרפותה של פלטפורמת ה-NFV של באטמ לאקוסיסטם Neuverse של ARM, המאגד את כל תשתיות הרשת, כגון מתגים, נתבים ושרתים, המתבססים על הארכיטקטורות שלה.

פתרונות NFV הינם פלטפורמות מבוססות תוכנה המאפשרות לנהל את יישומי הרשת השונים באופן וירטואלי משרת מרוחק, ללא צורך בהתקנת חומרה חדשה באתרי הקצה. רשתות וירטואליות מאפשרות להוסיף ולעדכן יישומים ולנהל את התעבורה בצורה יעילה ופשוטה יותר. פלטפורמת NFVTime של באטמ מאפשרת להפוך כל יחידת-קצה (white box) מבוססת ARM באתר הקצה למכונה וירטואלית המריצה יישומי רשת.

בתחילת החודש השלימה וודאפון (Vodafon) בהצלחה בדיקת ההיתכנות, שנערכה במעבדות וודאפון בבריטניה. הצלחת הפיילוט עשוי להוביל לאימוץ מסחרי של הפתרון על ידי וודאפון.

DSPG הצטרפה לפרוייקט CHIP המהפכני של גוגל, אפל ואמזון

בתמונה למעלה: אבזר השליטה הביתי HomePod של חברת אפל

חברת DSPG מהרצליה הצטרפה אל קבוצת העבודה Project Connected Home over IP – CHIP שהוקמה בדצמבר 2019 על-ידי החברות אפל, גוגל ואמזון. הקבוצה מפתחת תקן חדש לתקשורת קצרת טווח וחסכונית באנרגיה בין התקנים ביתיים. חברת DSPG תתרום לקבוצה את המומחיות שלה בתחום ה-ULE, שהיא טכנולוגיית תקשורת דו-כיוונית חסכונית מאוד באנרגיה.

סמנכ"לית השיווק בחברת DSPG, טלי חן, אמרה שזו תקופה מרגשת עבור IoT, בתים חכמים והפעלת קול כממשק משתמש. "אנחנו נרגשים ומצפים לעבוד עם חברי Zigbee Alliance ו-Project CHIP כדי להגדיר ממשק העונה על דרישות הברית החדשה". המהלך מאפשר ל-DSPG להצטרף אל מהפיכה שעשויה להתברר כעצומת מימדים, המובלת על-ידי שלוש החברות החשובות בעולם בתחום. חברת DSPG תביא אל הפרוייקט את הידע שלה משוק הטלפוניה האלחוטית הגווע (DT-ULE). טכנולוגיית ULE פועלת בטווח התדרים 1.7GHz-1.9GHz ומאופיינת בזרמי זליגה נמוכים מאוד של 2.5µA כאשר קו התקשורת מצוי במצב המתנה. הטכנולוגיה נמצאת בשוק בשימוש בחברות דוגמת דויטשה טלקום, אורנג', ADT ועוד.

פרוטוקול-על המאחד תקנים קיימים רבים

פרוייקט CHIP מתנהל במסגרת קבוצת Zigbee Alliance, אולם אין ביניהם כל קשר טכני: פרוטוקול CHIP אינו גרסה של פרוטוקול Zigbee, אלא תקן פתוח חדש של תקשורת מבוססת IP שיאפשר קישוריות חלקה של כל האבזרים הביתיים, מרמת המתג החשמלי ועד לרמת המכשירים הביתיים החכמים, דוגמת גוגל אקו, אלקסה של אמזון וסירי של אפל. פיתוח התקן ייעשה במתכונת של פרוייקט קוד פתוח על-גבי תשתיות GitHub, כאשר הטיוטה הראשונה אמורה להתפרסם לפני סוף 2020.

מטרת Project CHIP היא לפתח מעין תקן-על (בדומה לשפת תכנות עלית) המאפשר לשלב בתוכו תקנים קיימים כדי להבטיח תאימות מלאה והסמכה אחידה. הטיוטה הראשונה תכיל את האופן שבו פרוטוקול CHIP כולל בתוכו את תקני Wi-Fi, כולל Wi-Fi 6, תקן Thread ותקן Bluetooth Low Energy. בעתיד הפרוטוקול עשוי לשלב בתוכו גם איתרנט ותקנים סלולריים.

מעבר מהיר מטיוטות למוצרים

מדובר בפרוייקט שיכול להתברר כמהלך משנה שוק: זהו שיתוף פעולה יוצא דופן בין שלוש מהחברות הגדולות ביותר בעולם בתעשיית הטכנולוגיה. שלושתן החליטו לשנות את אסטרטגיית ה-IoT שלהן, ולוודא שהמוצרים שלהן יתחברו באופן חלק אל המוצרים והשירותים של החברות המתחרות. זו גם דרישת סף שצריכות לעמוד בה כל החברות החדשות המצטרפות אל הפרוייקט.

לצורך זה תרמו שלוש הענקיות את טכנולוגיות התקשורת הביתית שפיתחו: Alexa Smart Home, Apple HomeKit ו-Google Weave. הפרוייקט נהנה מיתרון מעניין נוסף: מכיוון שהוא מבוסס על תקנים קיימים וטכנולוגיות מוכחות הנמצאות בשוק, ועוסק למעשה רק באופן שבו הם מתממשקים אחד עם השני, ניתן לבדוק אותו ולהוציא אותו לשוק במהירות גדולה מאוד בהשוואה לתהליכי תקינה אחרים. מרגע שיש טיוטה, ניתן במהירות להוציא מוצרים חדשים ולבדוק אותם.

בדיקות הרס לגילוי רכיבים מזוייפים

בתמונה למעלה: רכיב מזוייף שהתגלה במבצע של המכס ההולנדי לתפיסת משלוח מסין שכלל מיליון רכיבים מזוייפים

מאת: עופר אלוף (מהנדס בדיקות) ואורן גדאל (מנהל פיתוח עסקי), י.מ. מגן מעבדות בע"מ

חדירת רכיבים אלקטרוניים מזויפים אל שרשרת האספקה פוגעת באמינות ובתיפקוד של מוצרים אלקטרוניים. רכיב מזויף הינו תחליף או עותק לא מורשה אשר סומן מחדש על-מנת להציגו כרכיב מקורי אשר נרכש מהיצרן או ממפיץ מורשה. הדבר כולל רכיבים שהיו בשימוש, עברו תהליך חידוש ונמכרים כחדשים ומקוריים ורכיבים הנמכרים עם סימון שונה מהסימון המקורי.

הם מגיעים ממקורות שונים: חלק הם עודפי ייצור מהשוק ה"אפור" שיוצור על-ידי יצרנים מקוריים (OEM) ונמכרים ללא הסכמתם, חלק הם רכיבים תקולים שנפסלו על-ידי היצרן אבל נמכרים כרכיבים תקינים, וחללק הם רכיבים המיוצרים ומופצים לא רשות תוך הפרת קניין רוחני. הפתרון היעיל והבטוח למניעת שימוש ברכיבים מזוייפים אשר נקנו בשוק החופשי הוא ביצוע בדיקות מעבדה שיתנו ידע מלא על מצב הרכיב. במקרים רבים מבצעים בדיקות על מדגם של רכיבים.

סוגי הבדיקות המדגמיות לבדיקת מקוריות רכיבים:

  • בדיקה חזותית חיצונית הכוללת בדיקת הגנות ESD, בדיקת אריזה ומידות, סימון הרכיב, כיוונון הפין המציין (Pin indicator orientation), מצב רגלי הרכיב, בדיקה מדוקדקת של רכיבים בעלי אריזות BGA, ומצב המצע.
  • בדיקת אצטון (בדיקה הורסת) מאפשרת לזהות צביעה וסימון מחדש של הרכיב.
  • בדיקת מסיסות בחום (בדיקה הורסת) לגילוי סימון מחדש של רכיב או כיסוי נוסף.
  • הסרת מעטפת הרכיב (De capsulation) לביצוע אימות ואישרור ה-Die (בדיקה הורסת).
  • הקרנת X-Ray לבדיקת חוטי קישור פנימיים ברכיב (wire bonding) , ניתוח מבנה הרכיב, השוואת ממדי ה-Die, וחוסר אחידות במבנה סדרת ייצור.
  • בדיקת X-ray Fluorescence, פליטה של מאפיין "משני" או קרני X פלורסנט מחומר שעורר ע"י קרני X באנרגיה גבוהה. מאפשרת אנליזת חומרים ברכיב וידיעת החומרים ממנו הוא עשוי.
  • בדיקות אלקטרוניות לרכיב כוללות תאימות פינים (pin assignment), קיבוליות, התנגדות, השראות, ובדיקות זיכרון.
  • בדיקות הלחמתיות (Solderability של הרכיב.

בדיקות הרס הורסות את הרכיב ולכן מבוצעות על מספר קטן של רכיבים (עד 3 רכיבים, תלוי בתקן) מכיוון שלאחר ביצוען אין אפשרות להשתמש ברכיבים. בדיקות הרס חשובות מאוד בשרשרת הבדיקות המבוצעות לגילוי רכיבים מזוייפים. בדיקות ההרס הנפוצות הן: בדיקת אצטון (Acetone), בדיקת הלחמה (Solder-ability), בדיקת זיהוי חידוש פני הרכיב (Resurfacing) שהינה בדיקת מסיסות בחום (Heated Solvent Test), בדיקת אימות ואישרור המבלט (Die) שהינה בדיקת De-capsulation.

כיצד מזייפים רכיבים אלקטרוניים

זיוף רכיבים מבוצע בדרך-כלל באמצעות חשיפת הרכיב שעמיד למסיסות. בעבר הזיוף בוצע באמצעות ליטוש פני הרכיב לצורך הסרת הכיתוב, חידוש פני השטח של הרכיב או צביעה בצבע "אספלט" (Blacktop) וסימונו מחדש עם מספר יצרן שונה מהמקור. בדיקת אצטון סטנדרטית חושפת ומראה את הזיוף. כיום יש טכניקה נוספת: מוסר הכיתוב המקורי בעזרת חומצה ולאחר מכן מבוצע כיסוי הרכיב בעזרת ציפוי שחור מבוסס אפוקסי (Epoxy) ואז הדפסת כיתוב חדש. התהליך הזה חסין לבדיקת אצטון פשוטה ולכן פותחה בדיקת המסיסות בחום (Heated Solvent Test) המאפשרת להסיר את הכיסוי של הרכיב החשוד כמזויף.

בדיקת אצטון (Acetone):

בדיקת אצטון הינה בדיקת הרס "עדינה" לזיהוי כיתוב מחדש של הרכיב (Remarking). בדיקת אצטון לרכיב החשוד כמזוייף מתבצעת ע"י טבילת מטוש באצטון ושפשוף המטוש על משטח הרכיב מספר פעמים לפחות באותו כיוון. בדיקה אם בפעולה הנ"ל הוסר הכיתוב מהרכיב או הלוגו לאחר השימוש באצטון. מחיקת הסימון בבדיקה מהווה כישלון של הבדיקה וחשד לזיוף (איור 1). בבדיקה מחפשים סימני צבע שחור על המטוש ולאחר מכן בודקים את הפריט עם הגדלה (מינימום פי 30) כדי לברר האם הוסרה שכבת גימור פני השטח המקורי, ואם יש סימוני לייזר או סימני דיו. מחפשים עדויות של שריטות או סימני חול על-פני השטח. במידה ונצפים שינויים בטקסטורה או בצבע לאחר הסרת השכבה – קיים חשד לזיוף. בודקים האם ישנם סימני כיתוב ישן והאם הסימון של רגל 1 שמר על צורתו המקורית. התוצאות המתקבלות מבדיקת אצטון משוות לתוצאות קודמות.

איור 1: בדיקת אצטון (הרס) שנכשלה לרכיב החשוד כמזוייף
איור 1: בדיקת אצטון (הרס) שנכשלה לרכיב החשוד כמזוייף.

בדיקת הלחמה (Solder-ability):

בבדיקת ההלחמה (Solder-ability) נבדק שיעור כיסוי הבדיל על רגלי הרכיב (Leads). במצב בו רגלי הרכיב מחומצנות או עם קורוזיה, אחוז הכיסוי של הבדיל קטן (איור 2). הבדיקה מבדילה בין רגלי רכיבים המכילות עופרת וכאלו שלא מכילות עופרת. מערך הבדיקה כולל אמבטיית בדיל ללא עופרת ואמבטיית בדיל עם עופרת.

בהתאם לסוג הרכיב (RoHS, Lead Free, Leaded) טובלים את רגלי הרכיב ב-Flex ואחר-כך באמבטיית הבדיל המתאימה, ובודקים תחת מיקרוסקופ (הגדלה של פי 20 לפחות) את רמת הכיסוי המתקבלת. במצב שבו ציפוי הבדיל ברגלי הרכיב הוא פחות מ-95% ו/או מתגלים סדקים או חורים ברגלי הרכיב – קיים חשד לרכיב מזוייף.

איור 2: בדיקת הלחמה (Solderability) לרכיב החשוד כמזוייף
איור 2: בדיקת הלחמה (Solderability) לרכיב החשוד כמזוייף

חשיפה באמצעות המסה בחום:

זו בדיקה הורסת המבוצעת על-ידי מסיסות בחום (Heated Solvent Test). מחממים את הרכיב לטמפרטורה של 105°C למשך 45 דקות כאשר חציו של הרכיב (המקום שבו בוצעה בדיקת האצטון) טבול בתוך חומר ממוסס שהותאם לרכיב. לאחר הוצאת הרכיב מהתמיסה משפשפים את משטח הפריט בעזרת מטוש ובוחנים הן את הרכיב והן את המטוש תחת מיקרוסקופ בהגדלה של 10-40. במידה והרכיב מזוייף, ניתן לראות הסרה של שכבת הגימור מפני השטח המקורי של הרכיב, שיירים של סימוני לייזר או סימני דיו ואפילו שריטות או סימני חול על-פני השטח.

חשיפת ה-Die של הרכיב:

בדיקת חשיפת המבלט (Die) היא בדיקה הורסת שנועדה לבדוק את שם היצרן על-גבי המבלט. במהלך הצפייה במיקרוסקופ, נבדקים כיתובים שונים על המבלט, נוכחות של קורוזיה על המבלט, לוגו של יצרן, שנת יצור, מספר רכיב, וכו'. בדיקה זו נקראת De capsulation הסרת אריזת הרכיב וגילוי המבלט, ביצוע אנליזה לפני המבלט וחיפוש סימנים לזיוף או הונאה. הסרת אריזת הרכיב מבוצעת באמצעות הכנסת הרכיב לתנור בטמפרטורה של 650°C למשך 15-20 דקות.

לאחר הוצאת "פירורי" הרכיב מהתנור נדרש לבודד את המבלט ולהסיר שאריות לכלוך עליו בעזרת מתיל פירולידון (Methyl-Pyrrolidone). במידה ומתגלה בעיה בזיהוי הכיתוב על-גבי הרכיב אחרי בחינה במיקרוסקופ נדרש לבחון כיתוב על פני רכיב “GOLD” והשוואת התוצאות המתקבלות לתוצאות שהתקבלו כבר בעבר או תוצאות ידועות.

למידע נוסף: אורן גדאל, 054-5658559, www.magenlab.com

התקבלו התמונות הראשונות מלוויין הריגול אופק 16

בתמונה למעלה: הדמיית הלוויין אופק-16 בחלל

עם קבלת התמונות הראשונות מלוויין הריגול אופק-16 ששוגר לחלל בתחילת חודש יולי על-גבי משגר שביט ישראלי, חשפו מנהלת החלל במפא"ת וחברת אלביט מערכות, את המעבדה הלאומית לאלקטרואופטיקה חללית, אשר הוקמה במשותף וייצרה שת מצלמות החלל של אופק-16. דובר משרד הביטחון מסר שהמעבדה הוקמה בהשקעה של כמה מאות מיליוני שקלים.

היא כוללת מעבדות לייצור עדשות ומראות קלות משקל, ותא ואקום המדמה את התנאים בחלל ואת הטמפרטורות הקיצוניות, ומשמש לבדיקת מצלמת הלוויין בטרם שיגורה לחלל. המעבדה כוללת ציוד ייצור של אלמנטים אופטיים, מהן מערכות עיבוד שבבי מדוייקות העובדות ברציפות 24 שעות ביממה במשך מספר חודשים ברציפות (עד 6 חודשים), כדי לייצר רכיב אופטי שהוא קל מאוד במשקל, ומערכות ליטוש מדוייקות של עדשות ומראות חלל.

הלוויין אופק-16 שוגר לחלל על-ידי התעשייה האווירית ומנהלת החלל במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית שבמשרד הביטחון). השיגור בוצע באמצעות המשגר התלת-שלבי "שביט". אופק-16 הינו לוויין תצפית אלקטרו-אופטי שפותח ויוצר באמצעות מנהלת החלל "אתגר" במפא"ת. התעשייה האווירית היא הקבלן הראשי של הפרויקט: מל"מ פיתחה את המשגר ומפעל "חלל" את הלוויין. בלוויין הותקנה מצלמה מתוצרת אלביט מערכות.

מערכת ליטוש מראות במעבדה הלאומית לאלקטרואופטיקה חללית
מערכת ליטוש מראות במעבדה הלאומית לאלקטרואופטיקה חללית

דובר משרד הביטחון מסר שבתקופה הקרובה, לאחר השלמת הליך הבדיקות בחלל (In Orbit Testing) על-ידי התעשייה האווירית, מפא"ת ואמ"ן, יעביר משרד הביטחון את הלוויין לאחריות של "יחידה 9900", שהיא יחידת המודיעין הגיאוגרפי חזותי של אגף המודיעין בצה"ל, והלוויין יוכרז כמבצעי. צוותי ההנדסה של מנהלת החלל במפא"ת שבמשרד הביטחון והתעשייה האווירית ממשיכים בהכנת הלוויין 'אופק 16' לשימוש מבצעי ופרסמו לראשונה, תמונות מסוריה שצולמו על-ידי מצלמת הלוויין בימים האחרונים. בתמונות ניתן לראות את אתר המורשת העולמית 'תדמור' שבסוריה, את עתיקות העיר הקדומה ואת התיאטרון הרומי.

אתר תדמור בסוריה כפי שנקלט במצלמות אופק-16
אתר תדמור בסוריה כפי שנקלט במצלמות אופק-16

מנכ"ל TSMC: "במחצית 2022 נתחיל בייצור המוני של 3 ננומטר"

בתמונה למעלה: מנכ"ל TSMC העולמית, וויי. מזעור המארז הוא חלק בלתי נפרד מתהליך מזעור השבבים

חברת TSMC מרחיבה את היקף הייצור בטכנולוגיות חדשות ונערכת לייצור סדרתי של רכיבים בטכנולוגיות 5 ננומטר ו-3 ננומטר. כך גילה היום (ג') מנכ"ל TSMC העולמית, סי.סי. וויי ( C.C. Wei) במהלך המפגש השנתי המקוון הראשון של החברה באירופה. לדבריו, החברה כבר ייצרה יותר ממיליארד רכיבים בתהליך N7 ברוחב צומת של 7 ננומטר, וכרגע היא מתחילה בייצור ההמוני של טכנולוגיית 5 ננומטר בפאב-18 בטאיוואן, המעסיק כ-9,000 עובדים.

הפאב הזה גם ייצר את הרכיבים החדשים של חברת NXP המיועדים לתעשיית הרכב, אשר ייוצרו בתהליך של 5 ננומטר. במקביל, החברה נמצאת בשלבי הסיום של תהליך ביניים ברוחב צומת של 4 ננומטר (N4) אשר מיועד להכנס לייצור המוני ברבעון האחרון של 2021. לדברי ווי, TSMC נחושה לשמור על מעמד מוביל בתחום טכנולוגיות הייצור ומתכננת להתחיל את הייצור ההמוני של רכיבים בטכנולוגיית 3 ננומטר כבר במחצית השנייה של שנת 2022.

תהליכי הייצור המתקדמים הפכו למנוע צמיחה

האסטרטגיה הזאת הוכיחה את עצמה: ברבעון השני של 2020 צמחו המכירות של TSMC בכ-34% והסתכמו בכ-10.4 מיליארד דולר. בתקופה הזאת היה אחראי תהליך ה-7 ננומטר לכ-36% מההכנסות, ותהליך ה-16 ננומטר לכ-18% מההכנסות. החברה מגדירה את כל התהליכים הקטנים מ-16 ננומטר (כולל) בשם Advanced Technologies, ומסרה שהם היו אחראים לכ-54% ממכירותיה ברבעון. החברה צופה להמשיך בצמיחה, ולהגיע ברבעון השלישי להיקף מכירות של 11.2-11.5 מיליארד דולר.

פאב-18 של TSMC המייצר רכיבים בתהליך של 5 ננומטר
פאב-18 של TSMC המייצר רכיבים בתהליך של 5 ננומטר

מעניין לציין ש-TSMC בחרה להציג את חברת DSPG הישראלית כלקוח לדוגמא, לצד החברות האירופיות NXP, STMicroelectronics ו-AMS האוסטרית. במסגרת הזאת הודיעה TSMC שהיא מייצרת את שבבי SmartVoice של DSPG הכוללים מודולי בינה מלאכותית ומיוצרים בתהליך של 22 ננומטר. אלא שתהליך הפיתוח של טכנולוגיות חדשות אינו מתמצה במיזעור גודל השבבים. וויי סיפר שהחברה פיתחה תהליך ייצור חדש בשם N12e עבור רכיבים חסכוניים מאוד בהספק.

תהליך N12e מיועד בעיקר ליישומי IoT ולשימוש במוצרים המתחברים אל רשתות 5G ויחליף את תהליך 22ULL (שבו מיוצרים רכיבי העיבוד הקולי של DSPG). הוא מבוסס על שיפור של תהליך הייצור של טרנזיסטורי FinFET בגיאומטריה של 16 ננומטר, ומספק שיפור של 76% בצפיפות ושל 55% בצריכת ההספק.

TSMC נכנסת לזירת המארזים

וויי: "היכולת לבנות מארזים ורכיבים תלת-מימדיים הפכה לחלק בלתי נפרד מתהליך המיזעור בתעשיית השבבים. אנחנו מפתחים כעת טכנולוגיות שונות המאפשרות לחבר פרוסות סיליקון שונות במבנים תלת-מימדיים, ואיחדנו את כל הפעילויות האלה תחת מנגנון אחד הנקרא 3DFabric". המותג החדש כולל טכנולוגיות אריזה תלת-מימדיות שונות שפותחו בחברה, בהן: Chip-on-Wafer-on-Substrate, Integrated Fan Out, Chip on Wafer ו-Wafer-on-Wafer.

במהלך הזה TSMC מוכיחה שהיא לא זונחת את הציר השני של התחרות, המובל כיום על-ידי אינטל וסמסונג, של מארזים מתקדמים וצפופים מאוד. בסך הכל, ההשקעות בציוד ובתהליכי ייצור חדשים צפויות להסתכם בכ-16-17 מיליארד דולר בשנת 2020 כולה. וויי: "ההצלחה שלנו מבוססת על האמון של הלקוחות, ולכן לעולם לא נתחרה בהם".

בועז גרינברג מונה למנכ"ל ווסטרן דיגיטל ישראל

בועז גרינברג מונה לתפקיד מנהל הפעילות של ווסטרן דיגיטל ישראל (WDI). במסגרת התפקיד הוא יהיה אחראי על הניהול הטקטי והאסטרטגי ועל פעילות פיתוח ה-SSD של החברה בארץ. ווסטרן דיגיטל מעסיקה כ-1,200 עובדים בישראל, בשלושה מרכזי פיתוח: בכפר סבא, בעומר ובתפן. גרינברג מחליף את שחר בר-אור שניהל את WDI בשבע השנים האחרונות.

הצטרף לחברה לפני 14 שנה והחליט לצאת לדרך חדשה. לדבריו, " הגיע זמני לעזוב את החברה ולצאת לדרך חדשה. יש לי ביטחון מלא בצוות המצוין של החברה בישראל ואסייע בתקופת המעבר עד לסוף השנה. אני בטוח שהפעילות בישראל תישאר אסטרטגית לווסטרן דיגיטל העולמית ולאקוסיסטם הישראלי". סמנכ"ל בכיר לטכנולוגיה והנדסה בווסטרן דיגיטל העולמית, גוראסמי גאנש, אמר שלווסטרן דיגיטל ישראל ישנה חשיבות אסטרטגית מהמעלה הראשונה עבור החברה.

בועז גרינברג (47) הצטרף בשנת 2007 לסאנדיסק, שנרכשה בהמשך על-ידי ווסטרן דיגיטל. הוא הוביל פיתוח מספר דורות של פתרונות iNAND ומוצרי SSD. לגרינברג תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "ווסטרן דיגיטל ישראל מתמקדת בפיתוח הדור הבא של פתרונות Embedded Storage ו-SSD. צוותי ההנדסה השונים, כולל מרכז פיתוח ה-ASIC, מאפשרים פיתוח מקצה לקצה של פתרונות אחסון הפלאש העתידיים".

אלקטריאון תבנה כביש חשמלי גם בגרמניה

בתמונה למעלה: התקנת תשתית הכביש החשמלי של אלקטריאון, לטעינה אלחוטית של כלי-רכב חשמליים 

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) חתמה עם חברת האנרגיה הגרמנית EnBW על הסכם להקמת כביש חשמלי בגרמניה לצורך הפעלת אוטובוס חשמלי שיסיע את עובדי החברה וטעינתו תהיה מבוססת על המערכת של אלקטריאון. הפרויקט נועד להדגים את יכולות המערכת ביישום כזה. מדובר בפרויקט השלישי מסוגו של החברה, בהמשך לפרויקטים שהיא מבצעת בשבדיה ובישראל. ההתקנה הראשונית מתכוננת להסתיים עד סוף 2020. בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בבורסה בתל אביב ב-12.4% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של יותר מ-2.2 מיליארד שקל.

חברת אלקטריאון פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

ההסכם עם EnBW כולל שני פרוייקטים נוספים: כביש חשמלי אלחוטי בתוך מתחם EnBW אשר ישמש לבחינת הטכנולוגיה והצגתה למקבלי החלטות, ונתיב חשמלי בכביש ציבורי לצורך התמודדות עם רגולציה וקידום הטכנולוגיה בקרב הציבור. כל המקטעים ישמשו להטענת אוטובוס חשמלי אשר יסיע עובדים בין מרכז הדרכה של EnBW למערך התחבורה הציבורית המקומי. בשלב הראשון הזמינה EnBW מקטע בתוך המתחם שלה, ואת האוטובוס בעל יכולת הטעינה מהכביש. להערכת אלקטריאון עד סוף השנה היא צפויה להזמין שני מקטעים נוספים בתוך המתחם שלה ובכביש הציבורי.

גרמניה היא שער אל השוק האירופי

אלקטריאון תספק ל-EnBW פתרון כולל: טכנולוגיה, תכנון והקמה, אוטובוס המצויד במקלטים מתאימים ושרותי תפעול ותחזוקה. למגוון הפלטפורמות הנמצאות כבר בשימוש ובחינה ע"י החברה  – אוטובוס קבלים ומשאית כבדה, יתווסף במסגרת הפרויקט אוטובוס מבוסס-סוללות ראשון. חברת EnBW מתמחית בהפעלת רשתות חשמל ותשתיות טעינה בכבישים ציבוריים. היא תהיה אחראית על מימון הפרויקט, אספקת החשמל וחיבורי הרשת והקשר עם הרשויות המקומיות. האוטובוס יופעל על-ידי חברת האוטובוסים המקומית בעיר קרלסרוהה.

שוק היעד הראשוני של אלקטריאון הוא אירופה, אשר מרכזת מאמצים רבים למאבק בזיהום האוויר. גרמניה נחשבת למובילה עולמית בתחום ואף הקצתה 60 מיליארד דולר במסגרת יישום החוק להגנת האקלים. שיתוף הפעולה עם EnBW נעשה במסגרת מהלך כולל של החברה שמטרתו כניסה לשוק הגרמני והעמקת הפעילות באירופה.

במרץ 2020 היא השלימה אינטגרציה מלאה של המערכת בכביש ציבורי באי גוטלנד בשבדיה וביצעה בהצלחה ניסוי טעינה אלחוטית של משאית חשמלית כבדה המצוידת במקלטים פרי פיתוחה. להערכתה, בחודשים הקרובים יחלו עבודות ההתקנה של הפיילוט הישראלי: מקטע כביש חכם להסעות סטודנטים מתחנת הרכבת לאוניברסיטת תל אביב, באמצעות חברת דן ובשיתוף עם עיריית תל אביב. חברת EnBW היא מספקיות האנרגיה הגדולות בגרמניה ומעסיקה כ-21,000 עובדים.

סובארו הטמיעה FPGA של זיילינקס במערכות ADAS החדשות

חברת סובארו התקינה את השבב המיתכנת UltraScale+ MPSoC של חברת זיילינקס (Xilinx) בדור החדש של מערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) ממשפחת EyeSight. המערכת החדשה תותקן בשלב הראשון בדגמי ה-SUV של סובארו ממשפחת Levorg. המערכת מספקת יכולות בקרת שיוט, שמירה על נסיעה בנתיב, ובלימת חירום להימנעות מפני תאונות. המערכת של סובארו מבוססת על צילום סטריאופוני המיוצר על-ידי שתי מצלמות בו-זמנית.

מחשב המערכת מנתח את שתי התמונות ומייצר "ענן" תלת-מימדי של נקודות המייצגות את סביבת הרכב. לדברי הטכנולוג הראשי של חברת סובארו, טטסו פוג'ינוקי, אחד מהשיקולים בבחירת ה-MPSoC של זיילינקס היה בעובדה שמדובר ברכיב העומד בכל תקני תעשיית הרכב, "ולכן הוא מקצר עבורנו את מסלול קבלת הסמכת ASIL". המערכות החדשות זמינות ביפן כבר מהחודש הזה (אוגוסט 2020). הרכיב המיתכנת של זיילינקס בנוי בתהליך של 16 ננומטר.

למעשה, סובארו מחליפה רכיב ASIC ייעודי במעבד מיתכנת מהקטגוריה הייחודית של רכיבים מיתכנתים מרובי-מעבדים (MPSoC) של זיילנקס (דיאגרמת המלבנים למטה), המיוצרים בחברת TSMC מטרנזיסטורי FinFET. הם כוללים מעבד 64 סיביות מרובע ליבות מסוג ARM Cortex-A53, מעבד בעל שתי ליבות מסוג ARM Cortex-R5, מודול גרפי מסוג ARM Mali, מודול אבטחה להגנה על הרכב, זיכרונות פנימיים ממשקי, מעבד וידאו תקשורת ומודול מיתכנת (FPGA) גדול מאוד ממשפחת UltraScale.

הרכיבים קיבלו את התיוג XA לאחר שעברו את הסמכת תעשיית הרכב לתקני AEC-Q100 ולשימוש ברכב אוטונומי ברמת ISO26262 ASIL-C. זיילינקס מסרה שהיא עובדת כיום עם כ-200 חברות מתחום תעשיית הרכב (יצרניות וספקיות פתרונות), וסיפקה להן כ-190 מיליון רכיבים מיתכנתים בטכנולוגיות 28/16 ננומטר, בהם כ-75 מיליון רכיבי שהוטמעו במערכות ADAS. בין הלקוחות שלה בתחום: דיימלר, סובארו, היטאצ'י, קונטיננטל, מאגנה ועוד. בשנת 2020 היא תספק להערכתה כ-19.3 מיליון רכיבים מיתכנתים לתעשיית הרכב העולמית.

פי.סי.בי טכנולוגיות מחפשת עסקת רכישה בחו"ל

בתמונה למעלה: אולם הרכבות בחברת פי.סי.בי טכנולוגיות

ברבעון השני של 2020 צמחו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק (PCB Technologies) בכ-24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-31.3 מיליון דולר. הצמיחה הורגשה בשני מגזרי הפעילות המרכזיים של החברה: ייצור מעגלים מודפסים והרכבת כרטיסים אלקטרוניים. רוב לקוחות החברה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל.

החברה דיווחה על עלייה של 45% ברווח הגולמי (כ-3.6 מיליון דולר) בעקבות מימוש תוכנית לשיפור הפיריון ברצפת הייצור וקיטון בעלויות הייצור הקבועות. הרווח הנקי הסתכם בכ-1.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-365 אלף דולר ברבעון השני 2019. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו המכירות בכ-57.4 מיליון דולר, בהשוואה לכ-54 מיליון דולר במחצית הראשונה 2019.

מנכ"ל פי.סי.בי, עובד שפירא, אמר שהשיפור בהכנסות נובע מצמיחה בביקושים מצד התעשייה הצבאית והרפואית, "אשר לא הושפעו ממגיפת הקורונה ומהוות את ליבת העסקים של החברה. כדי לעמוד בחזית הטכנולוגיה ולהגדיל את כושר הייצור אנו ממשיכים בהשקעות בציוד ובקווי ייצור חדשניים".

התרחבות באמצעות מו"פ ורכישות בחו"ל

שפירא: "לאחרונה רכשנו תיק לקוחות שלהערכתנו צפוי להניב תוספת הכנסות שנתיות בהיקף של כ-5-8 מיליון דולר. אנחנו מאמינים שהרכישה תאפשר לנו כניסה לעבודה מול חברות חדשות. לצד זאת אנו בוחנים כל העת אפשרויות להגדלת כושר הייצור במספר מוקדים בעולם המערבי באמצעות רכישות אטרקטיביות". חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק נמצאת בשליטת קרן פימי (כ-48%) ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי חברה של כ-366.7 מיליון שקל. היא מספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים (PCB) מורכבים בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי בהרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות (EMS). כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים.

במהלך הרבעון הראשון של 2020 היא החלה בתהליך הפרדת מחלקת הפיתוח משאר המחלקות ההנדסיות והטכנולוגיות בחברה, במטרה לפתח מוצרים ותהליכי ייצור חדשניים. כיום המאמצים מתמקדים בפיתוח יכולות נוספות למעגל המודפס ושילוב הטכנולוגיה החדשה בתהליכי הייצור, וכן באיפיון ופיתוח ציוד וחומרים חדשים. צוות הפיתוח כולל מומחים בתחומי הכימיה, חומרים ומכניקה.

בדו"ח השנתי של 2019 החברה מסרה שהיא מפתחת תחום עסקי חדש לגמרי: שירותי תכנון, ייצור והרכבת מכלולים של מארזים מתקדמים. החברה לא מסרה פרטים על התפתחות התחום הזה, אולם באתר האינטרנט החדש שהיא העלתה לאוויר לפני כשלושה חודשים, היא מציגה עצמה כספקית פתרונות כוללים (one-stop-shop) משלבי התכנון ועד שלבי הייצור הסופי (box building).

חלל ונובלסאט הדגימו שיטה חדשה להפצת תכני וידאו מלוויין דיגיטלי

בתמונה למעלה: הלוויין עמוס-17. מבוסס על משפחת לווייני 702 של חברת בואינג. צילום: בואינג

חברת חלל תקשורת (Spacecom) מרמת-גן וחברת NovelSat מרעננה ביצעו הדגמה של העברת וידאו מליבת רשת האינטרנט אל לקוחות קצה באמצעות הלוויין עמוס-17 ששוגר לחלל בדיוק לפני שנה. ההדגמה הוכיחה יכולת עבודה חלקה של תשתית הכנת והפצת שידורי וידאו מאתרי אינטרנט (Over-The-Top – OTT) שפותחה על-ידי נובלסאט ביחד עם לוויין התקשורת הדיגיטלי של חלל, ויכולת העברת מידע איכותי ללקוחות הקצה של רשתות סלולריות מקומיות, מבלי להעמיס על הרשתות ולפגוע בביצועיהן.

היכולת החדשה מיועדת בשלב הראשון לספק שירותים ללקוחות חלל תקשורת באפריקה, שהיא כיום שוק היעד המרכזי של החברה. רוב צריכת האינטרנט באפריקה נעשית היום באמצעות הרשתות הסלולריות, אולם הן מתקשות לעמוד בעומס הדורש מהן להתחבר אל ליבת הרשת העולמית כדי להגיע למקורות הווידאו. התוצאה: קשיים בקבלת קובץ הווידאו או קבלתו באיכות גבוהה.

הרעיון הישראלי מאפשר לעקוף ערוצי הגישה הקרקעיים המרכזיים אל התוכן, ולספק אותו באמצעות הלוויין. בשלב הבא, הטכנולוגיה תאפשר לספק שירותי וידאו למכשירי הדור החמישי גם בשווקים מפותחים יותר. מאחורי ההדגמה עומדים שני מהלכים מרכזיים: הכנת תשתית דיגיטלית בחלל על-ידי חלל תקשורת, ובניית פלטפורמת איסוף, עיבוד והפצת תכנים על-ידי נובלסאט.

עמוס-17 הכניס את חלל תקשורת לעידן הדיגיטלי

בסגמנט החללי, הפתרון מבוסס על שימוש בלוויין תקשורת דיגיטלי. עד לפני מספר שנים רק מערכת הבטחון האמריקאית השתמשה בלווייני תקשורת דיגיטליים. אולם ארה"ב העניקה לאחרונה רשות שימוש גם לחברות מסחריות אמריקאיות. חלל תקשורת הזמינה לוויין תקשורת דיגיטלי מחברת בואינג, המבוסס על פלטפורמת 702 Satellite. הלוויין שוגר לחלל בחודש אוגוסט 2019, וכיום הוא לוויין התקשורת הדיגיטלי היחיד בעולם הנמצא בידי חברה שהיא לא אמריקאית.

מי שהיה אחראי על איפיון הלוויין הוא דירקטור ליזמות עסקית וטכנולוגיה בחברת חלל תקשורת, ערן שפירא. בשיחה עם Techtime הוא הסביר שבניגוד ללוויין אנלוגי, המשמש רק להגברה והחזרת האות המתקבל, לוויין דיגיטלי מבצע פעילות על-גבי האות. "הוא ממיר אותו מאות אנלוגי לאות דיגיטלי, מבצע פעולות עיבוד כמו למשל ניקוי האות מהפרעות ורעשים, מבצע פעולה של מתג המקשר בין מקורות ויעדים שונים, ממיר אותו בחזרה לאות אנלוגי בפורמט מיוחד – ואז משדר אותו לקרקע. הדבר מעניק אמינות, שרידות גבוהה וגמישות במתן שירותים: ניתן לבצע מיידית שינויים בפרופיל השירות".

ערן שפירא. "עקפנו את התשתית הקרקעית"
ערן שפירא. "עקפנו את התשתית הקרקעית"

הצד השני של הניסוי הוא מערכת ניהול שידורים מהלוויין אל מכשירי הקצה, שפותחה בחברת נובלסאט. המערכת מתבססת על איסוף מידע ממקורות שונים, כמו למשל אתרי יוטיוב, ערוצי כבלים ועוד, המרתו לפורמט דחיסת הווידאו HECV והמרת כל ערוץ לאות אנלוגי המאופנן בטכנולוגיית NOVELSAT NS4, המספקת יכולת שידור חסכונית של אותות ברוחב פס גדול מאוד. בתחנות הקרקע של הלקוחות (ספקי תקשורת סלולרית וספקיות שירותי אינטרנט) נמצא ציוד הקליטה והפיענוח של נובלסאט, אשר מקבל את האותות, מפענח אותם, פותח את הקבצים ומקצה את התכנים אל לקוחות הקצה של הספק (לרוב מדובר בטלפונים סלולריים).

קודם אפריקה, ואחר-כך 5G

לדברי שפירא, שתי החברות מביאות טכנולוגיית ליבה (בשרטוט למטה) המאפשרת לספק לאפריקה שירותי OTT ו-VoD ושירותים נוספים. "זהו שוק אסטרטגי עבור חלל תקשורת. ביחד אנחנו מספקים לו פתרון קל לשימוש, יעיל, וקל להפצה". לדברי סגן נשיא לשיווק ומוצרים בנובלסאט, אביב רונאי, מעבר לצרכים הנוכחיים של אפריקה, "ההדגמה מראה שהטכנולוגיה של נובלסאט והלוויין הדיגיטלי של חלל פותחים את הדרך בפני מתן שירותי וידאו עבור רשתות הדור החמישי ורשתות Wi-Fi".

בראיון ל-Techtime לפני מספר חודשים הוא העריך שבעידן הדור החמישי ישמש הסמארטפון מעין ממיר לטלוויזיה רב-ערוצית ניידת. "שירותי התוכן בדור החמישי עשויים ליצור עומס אדיר על הרשתות. ריבוי הערוצים ישתק את התמסורת הסלולארית. הפתרון שלנו מספק ערוץ לווייני ייעודי שיאפשר את העברת הווידאו ישירות מהלוויין לתחנות הבסיס הסלולריות ומשם למשתמשי הקצה, מבלי להעמיס את התשתיות הקרקעיות של סיבים אופטיים או ערוצי המיקרוגל".

מאגר סרטים סודי

מעניין לציין שלמערכת הזאת יש מרכיב נוסף: חלק גדול מההכנה נעשה באמצעות קידוד מראש של תכנים אשר נשמרים בענן ומשודרים לפי הצורך. ברמה הזאת, שתי החברות מפעילות אלגוריתם לבדיקת מגמות וחיזוי צריכה, אשר מאפשר, לצד השידורים בזמן אמת, לקודד מראש תכנים שונים ולשדר אותם מיידית ללוויין, כאשר מתעוררת דרישה.

סיוה הראשונה בעולם שקיבלה הסמכת-על עבור תקן Wi-Fi 6 החדש

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה היא החברה הראשונה בעולם שקיבלה את הסמכת Wi-Fi CERTIFIED 6 Status עבור חבילת הקניין הרוחני שלה, RivieraWaves Wi-Fi 6 IP. ההסמכה הזו ניתנת רק למערכות ולפתרונות אשר מספקים את הדרישות המחמירות ביותר של התקן החדש: מהירות תעבורת נתונים המהירה ביותר, היכולת לתמוך בסביבה מרובת משתמשים מקושרים, הוכחת יכולת השגת חסכון בהספק ואספקת חוויית משתמש טובה ויציבה.

תקן Wi-Fi 6 מבוסס על תקן IEEE 802.11ax. הסמכת CERTIFIED 6 כוללת גם את המרכיבים החדשים יותר של התקן המתגבש, בהם הוספת רצועה בתדר 6GHz, המאפשרת הוספה של 14 ערוצי תקשורת ברוחב פס של 80MHz ושבעה ערוצים רחבי-פס נוספים ברוחב פס של 160MHz, במיוחד עבור יישומים עתירי נתונים כמו הזרמת וידאו ויישומי מציאות מדומה ורבודה.

תאימות לרוב פלטפורמות העיבוד המשובץ

התקן החדש מספק רוחב פס גדול פי חמישה מאשר רוחב הפס המצרפי של מערכות Wi-Fi הקיימות בתדרי 2.4GHz ו-5GHz. לדברי מנהל חטיבת ה-IoT בחברה, אנגה אנסאר, ההסמכה מספקת נתיב נטול סיכונים לשילוב טכנולוגיות Wi-Fi 6 בתכנון שבבים חדשים. סיוה גם מסרה שהיא כבר מכרה מספר רשיונות של החבילה ללקוחות אשר משתמשים בה לתכנון מוצרי הדור הבא שלהם.

חבילת הקניין הרוחני RivieraWaves Wi-Fi מיועדת לשימוש בשבבים המצויים בציוד קצה צרכני כמו סמארטפונים, טאבלטים, מצלמות, פתרונות העיר החכמה ועוד. בנוסף, היא מיועדת למערכות גדולות על-גבי שבב (SoC) דוגמת מעבדי יישומים, מעבדי תקשורת פתרונות מרובי-תקנים וכדומה. פרוטוקולי התוכנה הנלווים לחבילה מאפשרים לממש אותה ברוב פלטפורמות העיבוד הנפוצות במערכות משובצות, כמו ARM, RISC-V, ARC, ANDES וכדומה.

מניית סיוה בנסד"ק בששת החודשים האחרונים. מקור: yahoo! finance
מניית סיוה בנסד"ק בששת החודשים האחרונים. מקור: yahoo! finance

מעניין לציין שהפעילות של סיוה לא מושפעת ממגיפת הקורונה, ואויל אפילו מצליחה יותר בהשפעת, לאור הדרישה הגוברת לפתרונות תקשורת חדשים ויעילים יותר. כך למשל, ברבעון השני של 2020 צמחו מכירות החברה ב-28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-23.6 מיליון דולר. במאי אמר המנכ"ל גדעון ורטהייזר שהחברה נהנית מעלייה במכירות בעיקר בתחומים כמו הדור החמישי, Wi-Fi 6 וטכנולוגיות חישה.

הדבר גם בא לידי ביטוי במניית החברה בנסד"ק. מאז הירידה שאיפייינה את כל התעשייה במהלך חודש מרץ, מניית החברה נמצאת בעלייה רצופה, ונסחרת כעת במחיר של כ-43 דולרים – המעניק לחברה שווי שוק של 951 מיליון דולר.

אילן חביב מונה למנהל התפעול של Texas Instruments העולמית

חברת Texas Instruments הודיעה אתמול על מינויו של אילן חביב לתפקיד סגן נשיא בכיר ומנהל התפעול של החברה העולמית. בתפקיד החדש אילן יהיה אחראי על ניהול כל הפעילות של טקסס אינסטרומנטס: הפעילות העסקית, המכירות, הטכנולוגיה, הייצור ותשתיות המידע. זהו התפקיד השני בחשיבותו בחברה, אחרי תפקיד היו"ר, הנשיא והמנכ"ל שאותו ממלא ריצ'רד טמפלטון.

חביב הצטרף ל-TI לפני 21 שנים בעקבות רכישת חברת Butterfly הישראלית בשנת 1999. הוא שימש במשך שלוש שנים כמנהל מרכז הפיתוח של TI ברעננה. במסגרת זאת הוביל פיתוח מוצרים כמו שבב התקשורת מרובה-התקנים WiLink, והיה ממעצבי מדינות ה-Combo בחברת טקסס אינסטרומנטס, שבמסגרתה פותחו שבבים המנהלים בו-זמנית תקשורת אלחוטית מסוגים שונים. בעקבות הצלחת צוותי הפיתוח בישראל, הוא מונה בהמשך לתפקיד מנהל תחום הפתרונות האלחוטיים בחברה.

בשנת 2014 הוא מונה למנהל חטיבת המוצרים האנלוגיים (High Performance Analog), והיה אחראי על כל האסטרטגיה האנלוגית של TI בתחום הפיתוח של מגברים, ממירי נתונים (ADC/DAC), מוצרים רפואיים ומוצרים בעלי אמינות גבוהה. בהמשך היה אחראי גם על חטיבת Analog Signal Chain המכסה את רוב הפעילות האנלוגית של החברה. טמפלטון שיבח את חביב ואמר שהוא מנהל מעורר השראה ועם הצלחות רבות. "סגנון הניהול האותנטי שלו, הדחף לשיפור מתמיד והרצון לנצח, הפכו את טקסס אינסטרומנטס לחברה חזקה יותר".

חברת טקסס אינסטרומנטס היא מיצרניות השבבים העצמאיות הגדולות בעולם. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-14.4 מיליארד דולר. ברבעון השני של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-3.24 מיליארד דולר – ירידה של 12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה הסבירה את הירידה במשבר בתעשיית הרכב העולמית שנגרם על-ידי נגיף הקורונה. כיום החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 127.6 מיליארד דולר.

חברת IMI קיבלה מתנת יום הולדת: אישור FDA עבור מנשם-עזר

קבלנית הייצור האלקטרוני הפיליפינית Integrated Micro-Electronics הודיעה שהיא קיבלה אישור מה-FDA בארה"ב עבור מערכת תמיכת הנשימה Ventura Flow Generator (בתמונה למעלה) שהיא פיתחה ומייצרת לצורך טיפול בחולי קורונה. המערכת מספקת זרימה קבועה של אוויר לחולים הסובלים מקשיי נשימה, ומבוסס על פטנט בלתי מוגן לשליטה בכמות החמצן הניתנת לחולה ופטנטים שנרכשו מיוניברסיטי קולג' בלונדון ומחברת Mercedes-AMG.

החודש החברה ציינה 40 שנה מאז נוסדה בחודש אוגוסט 1980. "לשרוד 40 שנה בתעשייה זו משימה לא קלה", אמר נשיא ומנכ"ל החברה ארתור טאן, "במיוחד כאשר מסתכלים על כל החברות שנוסדו ביחד איתנו וכיום הן כבר לא קיימות יותר". היא נוסדה כחברה להרכבת כרטיסים אלקטרוניים המעסיקה 100 עובדים. כיום היא פועלת במתכונת של חברה גלובלית המעסיקה כ-17,000 עובדים.

חברת IMI מתחרה בקבלניות הייצור הסיניות ונחשבת לחברת ה-EMS ה-18 בגודלה בעולם במונחי מכירות. היא נמצאת בשליטת תאגיד Ayala הפיליפיני המחזיק ביותר מ-50% ממניותיה. החברה מחזיקה ב-22 מפעלי ייצור הפועלים בעשר מדינות, בהן: סין, הפיליפינים, ארצות הברית, מקסיקו, בולגריה, צ'כיה, גרמניה ובריטניה. כיום היא פעילה לאורך כל שרשרת הערך האלקטרונית, מפיתוח טכנולוגי, מתן שירותי הנדסה, ואספקת שירותי ייצור ותמיכה בלקוחות.

בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-1.25 מיליארד דולר. טאן: "הפיליפינים נתפשת על-ידי רבים כמדינה התלויה בחברות רב-לאומיות המגיעות לכאן כדי לבנות מפעלים. אנחנו אסירי תודה על כך שהיתה לנו הזדמנות להוכיח שגם חברה פיליפינית יכולה לצמוח למעמד של חברה רב-לאומית ולמלא תפקיד מרכזי הכלכלה העולמית. אנחנו מתכננים להישאר רלוונטיים לתעשיית האלקטרוניקה גם בארבעים השנים הבאות".

לאתר החברה: www.global-imi.com

מנהל משרד IMI בישראל: דוד מהל, [email protected]

 

גארי דיקרסון: הכנסות אפלייד מטיריאלס מהפעילות בישראל – יותר ממיליארד דולר ב-2020

המכירות של אפלייד מטיריאלס ישראל, הנמצאת בבעלות אפלייד מטיריאלס העולמית, צפויות לצמוח השנה בכ-40% ולהגיע להיקף כולל של יותר ממיליארד דולר (ממכירת מוצרים ושירותים). כך גילה נשיא ומנכ"ל החברה, גארי דיקרסון, במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח הרבעוני. בסך הכל, ברבעון הפיננסי השלישי של 2020 (שהסתיים ביולי) צמחו מכירות החברה העולמית בכ-23% והסתכמו בכ-4.4 מיליארד דולר. תחזית החברה היא למכירות בהיקף של כ-4.6 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2020.

החטיבה הישראלית עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות בדיקה לקווי ייצור שבבים במסגרת חטיבת PDC. להערכת החברה, כמעט כל השבבים בעולם עברו בתהליך הייצור דרך מכונות של החברה המיוצרות בישראל. בתשובה לשאלה של אחד מהאנליסטים, אמר דיקרסון  שהפעילות של אפלייד ישראל נמצאת בצמיחה הגבוהה ביותר בענף בתחום הזה. לדבריו, לצד ההצלחה בשוק, הטכנולוגיות של PDC גם מסייעות לאפלייד מטיריאלס עצמה לשפר את מערכות ייצור השבבים שהיא בונה.

מנועי הצמיחה הישראלים: בדיקה אופטית ומיקרוסקופ אלקטרונים

דיקרסון: "שני מנועי צמיחה מרכזיים עומדים מאחורי העלייה במכירות של PDC: הראשון הוא מערכת בדיקות אופטית חדשה שכבר הניבה מכירות בהיקף של כמה מאות מיליוני דולרים השנה. אנחנו נמצאים רק בשלבים הראשונים של השקת המערכת וצופים עלייה במכירות. מדובר במערכת הנמצאת בקו הייצור עצמו, ולכן יש צורך במספר רב של מערכות בתהליך השלם. המערכת זוכה להצלחה אצל הלקוחות המובילים שלנו הנמצאים בתהליך שידרוג מדד ה-PPAC שלהם (Power, Performance, Area and Cost).

מיקרוסקופ אלקטרוני לבדיקת שבבים מתוצרת אפלייד מטיריאלס ישראל
מיקרוסקופ אלקטרוני לבדיקת שבבים מתוצרת אפלייד מטיריאלס ישראל

"מנוע הצמיחה השני מבוסס על מערכת ה-e-beam שהשקנו השנה (מיקרוסקופ אלקטרוני לבדיקת השבבים שיוצרו). למערכת הזאת יש כיום את הרזולוציה הגבוהה ביותר בתעשייה. היא מספקת שיפור של 60% בהשוואה למערכות קודמות והיא מהירה מאוד. זהו פתרון חשוב מאוד ללקוחות המפתחים טכנולוגיות חדשות לייצור טרנזיסטורים וזכרונות. טכנולגיית ה-e-beam החדשה צפויה לבסס אותנו כחברה המובילה בתחום הזה בשוק בעשור הקרוב".

חברת אפלייד מעסיקה כ-1,700 עובדים בחטיבה הישראלית הפועלת מרחובות. בשנה האחרונה היא גייסה כ-250 עובדים חדשים. פרוייקט הגיוס עדיין נמשך, והיא מגייסת עובדים חדשים בעיקר בתחומי התוכנה, אלגוריתמים, הנדסה, אינטגרציה של מוצר וכדומה.

סבב מינויים באפלייד מטיריאלס ישראל

בתוך כך, החברה הודיעה עם סבב מינויי בכירים בישראל: סמנכ"לית משאבי האנוש ומנהלת משאבי האנוש הגלובלית בחטיבת Image processing Control, רחל פישביין קליינר, מצטרפת להנהלת משאבי אנוש העולמי של אפלייד מטיריאלס, המעסיקה כ- 22 אלף איש ברחבי העולם. היא תוביל ארגון חדש בשם Global HR Business Partners and Services, שתפקידו לספק למנהלים בחברה כולה כלים לניהול HR מתוך שותפות עסקית חזקה ומיקוד בתחום אסטרטגי זה. רחל תמלא את התפקיד הגלובלי מישראל.

מימין לשמאל: רחל פישביין קליינר (צילום: יח"צ), ריקי אלוני ודיוויד בלום (צילום: דרור סיתהכל)
מימין לשמאל: רחל פישביין קליינר (צילום: יח"צ), ריקי אלוני ודיוויד בלום (צילום: דרור סיתהכל)

במקומה מתמנה ריקי אלוני לתפקיד סמנכ"לית משאבי האנוש של אפלייד מטיריאלס ישראל. ריקי הצטרפה לאפלייד לפני כ- 20 שנה ומילאה שורה ארוכה של תפקידים בתחומים מגוונים לרבות אנליסטית עסקית, מנהלת פרוגרמות וראש מטה. בעשור האחרון התמקדה ריקי בתחום משאבי האנוש בתפקידי ניהול מגוונים בשיתוף פעולה עם יחידות עסקיות שונות בחברה.

דיוויד בלום מונה לתפקיד סמנכ"ל השיווק של PDC ויהיה אחראי על בניית האסטרטגיה השיווקית, מחקרי שוק, מנהלי שיווק המוצרים השונים ועוד. לתפקיד זה חשיבות מיוחדת לאור העובדה שאפלייד ישראל פועלת כיחידה עסקית עצמאית. בשנים האחרונות שימש דיוויד כיועץ לחברה בנושאי אסטרטגיה ושיווק. דייוויד החל את הקריירה שלו כמהנדס באינטל ולאחר מכן, ביצע שורה של תפקידי ניהול בחברת KLA, בעיקר בעמק הסיליקון.

סיליקון קטליסט הרחיבה את רשת השותפים בישראל

בתמונה למעלה מימין לשמאל: מנהלי החממה בישראל, משה זלצברג ודני בירן

חממת Silicon Catalyst המתמקדת בתחום השבבים, הרחיבה את רשת השותפים שלה עם הצטרפות קבוצת ארליך המתמחה בנושאי קניין רוחני,  ומשרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, שנהב ושות' (GKH).חברות הפורטפוליו הישראליות של החממה יכולות כעת לקבל תמיכה מקומית לשירותי קניין רוחני וייעוץ משפטי ותאגידי.

חממת Silicon Catalyst פועלת באופן מיוחד: במקום להשקיע הון בחברות, היא נותנת להן פתרונות שהם שווי-כסף דוגמת כלי-תכנון, שירותי תכנון, גישה ל-PDK וריצות MPW במפעלי ייצור, פיתוח תוכניות בדיקה, גישה לציוד בדיקה וכדומה – תמורת שיעור מסויים בחברה הנתמכת. החממה מרכזת צוות של כ-100 יועצים בעלי נסיון רב וקשרים בתעשייה, המסייעים לחברות לקבל את ההחלטות הנכונות.

בספטמבר 2019 היא החלה לפעול בישראל, וצירפה אל צוות היועצים שלה את דני בירן ואת משה זלצברג בתפקיד שותפים-מנהלים ב- Silicon Catalyst ישראל. "עם כניסת הסטארט-אפ הישראלי השני לחממה לאחרונה, חשוב לנו לספק תמיכה מקומית גם בתחום הייעוץ המשפטי והקניין הרוחני. המומחיות והניסיון של קבוצת ארליך ו- GKH יסייעו באופן משמעותי לסטארטאפים הישראלים שלנו כשהם נערכים לצמיחה מוצלחת", אמרו בירן וזלצברג.

קבוצת ארליך נוסדה בשנת 1995 ומעסיקה כ-150 אנשי מקצוע בתחום ה-IP. משרד GKH נחשב לאחד ממשרדי עורכי-הדין המשפיעים בישראל ומתמחה בשוק ההון, מיזוגים ורכישות, הייטק והון סיכון. סיליקון קטליסט היא חממת עלית: מאז החלה לפעול באפריל 2015, התקבלו אליה 31 חברות מתוך כ-350 חברות שביקשו להצטרף.

הישראליות של סיליקון קטליסט

כיום פועלות שתי חברות ישראליות במסגרת החממה: חברת 5D Sensing אשר מפתחת חיישן תמונה עבור יישומי העיר החכמה, הכולל מספר טכנולוגיות חישה בשבב CMOS יחיד: מצלמת יום, מצלמת לילה, מצלמה לאור חלש מאוד ומצלמת 3D. החברה השנייה היא חברת beam מרחובות אשר מפתחת משדרים ומקלטים אלחוטיים בתדרי 60GHz הפועלים באמצעות אנטנת Phased Array זעירה בגודל של 4 ס"מ על 2.5 ס"מ בלבד.

למידע נוסף על החממה: Silicon Catalyst

 

סינופסיס תפתח מערכת אוטומטית לאבטחת שבבים

הסוכנות למחקרי בטחון מתקדמים בארה"ב (DARPA) בחברה בחברת סינופסיס (Synopsys) כספקית ראשית בתכנית המימוש האוטומטי של סיליקון מאובטח (AISS). מטרת התכנית היא לבצע אוטומציה של הכללת מנגנונים סקלביליים לאבטחת חומרה ב-IP ובמערכות על גבי שבב. התוכנית תימשך ארבע שנים ובמהלכה סינופסיס תשתף פעולה עם מומחים אחרים מהמגזר הפרטי ומאוניברסיטאות, כולל ARM, בואינג, UltraSoC וגורמי אקדמיה בארה"ב.

התרחבות השימוש בשירותי IoT מביאה עימה סכנות חדשות, במיוחד התמקדות של מדינות והאקרים בחולשות החומרה כדי לפרוץ את רכן את המערכות. הסוכנות האמריקאית לפיתוח ביטחוני מתקדם (DARPA) מעריכה שהתעשייה מתקשה להתמודד עם האתגר הזה ממספר סיבות: מחסור בידע, העלות והמורכבות של יישום פתרונות אבטחת חומרה, ומחסור בכלי תכנון מוכווני אבטחה ובקניין רוחני (IP) הולם. הבעיה הופכת לסיכון בטחוני מרגע שרכיבים לא מאובטחים מותקנים במערכות קריטיות.

הגנה כוללת מרמת הזליגה האלקטרומגנטית ועד לשרשרת האספקה

על הרקע הזה הסוכנות יזמה את תוכנית היישום האוטומטית של אבטחת רכיבים (Automatic Implementation of Secure Silicon – AISS). המטרה: פיתוח תהליך אוטומטי להטמעת מערכי אבטחה בתוך השבב בלא פגיעה ביעדים האחרים של התכנון. המטרה המוצהרת של התוכנית: קיצור זמן ההטמעה של מערך אבטחה (ברמת RTL) בתוך השבב מ-12 חודשים – לשבוע אחד בלבד. הקבוצה שנבחרה לפיתוח הפתרון כוללת את חברת סינופסיס, ARM, בואינג, יבמ ומספר אוניברסיטאות בארצות הברית.

מנהל התוכנית ב-DARPA, סרג' ליף, אמר שהפיתוח מיועד לספק מענה לארבעה איומים עיקריים: התקפות המבוססות על מידע פיסיקלי הקשור לפעולת המערכת (side channel attacks) כמו למשל, שינויים בצריכת ההספק, שינוי בטמפרטורות, צלילים, הפרעות אלקטרומגנטיות וכדומה; השתלת מודול עויין בתוך התכנון (Hardware Trojan); הנדסה הפוכה (Reverse Engineering) והתקפות על שרשרת האספקה (למשל זיוף רכיבים).

הפרוייקט יתנהל בשני ערוצים במקביל: הערוץ הראשון יתמקד בפיתוח "מנוע אבטחה" שיספק יכולת אוטומטית להגנת החומרה המתוכננת. הוא יובל על-ידי סינופסיס ויתבצע על-גבי פלטפורמת ARM. הערוץ השני יתמקד בפיתוח מערך המספק הגנה מלאה על שרשרת האספקה כדי למנוע חדירת רכיבים מזוייפים למערכות קריטיות. הוא יובל על-ידי נורתרופ גרומן בשיתוף עם חברת יבמ.

התחרות עוברת למארז: סמסוג הכריזה על טכנולוגיית X-Cube

בתמונה למעלה: הדמיית אמן של סמסונג להרכבת מעגל בטכנולוגיית X-Cube

ארבעה ימים לאחר שחברת אינטל הכריזה על טרנזיסטור מסוג חדש ושיפורים בטכנולוגיית היצור ובמארזי השבבים המתקדמים, חברת סמסונג מכריזה על הטכנולוגיה שלה לייצור שבבים תלת-מימדיים. היא חשפה את טכנולוגיית X-Cube אשר מאפשרת לקשר זכרון SRAM בתצורת מגדל על-גבי מעגל לוגי המיוצר בתהליך של 7 ננומטר. באופן זה נבנה מארז תלת מימדי (3D) שבו אריחי הסיליקון מצויים זה מעל זה, במקום בתצורת 2D הנוכחית שלה, שבה אפשר להניחם זה לצד זה (בתמונה למטה).

השם המלא של הטכנולוגיה הוא eXtended-Cube והיא מתבססת על טכנולוגיית מארזי 3D IC של סמסונג, אשר מבוססת על ייצור מוליכים זעירים בתוך פרוסות הסיליקון (Via) המאפשרים לקשר את הטרנזיסטורים של פרוסת סיליקון אחת אל מגעים כדוריים זעירים (Micro-bumps) המצויים בפרוסה שמעליה. החברה מסרה שהמארז החדש הוא דק במיוחד, ועל-ידי כך מקצר את אורך המוליכים החשמליים, ועל-ידי כך מקטין את התנגדותם החשמלית.

סגן נשיא לייצור בסמסונג, מונסו קאנג, אמר שהחברה תמשיך לפתח טכנולוגיות 3D IC כדי להעצים את יכולות השבבים. מההודעת סמסונג עולה שהטכנולוגיה ישימה גם לטכנולוגיות ייצור של 5 ננומטר, ושמספר לקוחות כבר החלו לתכנן שבבים שיתבססו של המארז החדש. ראוי לציין שחברת אינטל הודיעה שטכנולוגיית Foveros התלת-מימדית שלה מתאימה לכל סוגי הרכיבים. סמסונג ציינה שבינתיים היא ביצעה הדגמה של חיבור זכרון SRAM אל מעגל לוגי, אבל לא הסבירה האם הטכנולוגיה מיועדת רק לחיבור זכרונות אל מעגלים לוגיים, או שהיא מתאימה לכל סוגי המעגלים.

המחשה של סמסונג לרכיב הכולל מספר שבבים מקושרים בתצורה דו-מימדית (2D)
המחשה של סמסונג לרכיב הכולל מספר שבבים מקושרים בתצורה דו-מימדית (2D)