מחבר: Techtime

הרגולטור חייב להתמודד עם בעיית הבינה המלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דמות סינתטית מתוך הסרט Avatar: The Way of Water, קרדיט: 20th Century Studios

מאמר דעה. מאת: רוני ליפשיץ, עורך Techtime

השבוע השיקה חברת אנבידיה שירות חדש בשם DGX Cloud, המאפשר לחברות לאמן רשתות בינה מלאכותית באמצעות הענן. השירות יהיה נגיש ללקוחות באמצעות ענני-ענק דוגמת אורקל, אמזון, גוגל ואז'ור של מיקרוסופט. אנבידיה תספק באמצעותו את כל תשתיות החומרה והתוכנה המאפשרות לחברות לפתח יישומי בינה מלאכותית ולאמן רשתות נוירוניות גדולות, כולל גישה אל חבילה של תוכנות מקטגוריית Generative AI, אשר מסוגלות לייצר אובייקטים דיגיטליים חדשים על בסיס בקשות טקסטואליות.

שירות NeMo למשל, מאפשר לייצר תכנים באמצעות מודלים של שפות שבאמצעותם ניתן לייצר בוטים המתנהגים כבני אדם. שירות Picasso מייצר אובייטים ויזואליים חדשים כמו תמונות, דגמים תלת מימדיים וסרטי וידאו, באמצעות בקשות טקסטואליות. הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות האלה הוא עצום: ראו למשל את האפקט של פתיחת ממשק ציבורי לשירות ChatGPT. המהלך היה כל-כך מרשים שלאחרונה אמר אחד ממנהלי חברת התוכנה דאסו סיסטמס, ש"בינואר 2022 העולם השתנה".

אלא שיש מכנה משותף אחד בכל החידושים האלה: למשתמש אין שליטה מלאה במודלים ובבסיסי המידע שמאחוריהם, ולצרכני המוצרים אין יכולת לדעת האם סרטון הווידאו, התמונה, או הדובר שמאחורי הטלפון – הם אמיתייים או סינתטיים. ומכיוון שכל מקורות המידע שלנו הם כיום דיגיטליים, ההתקדמות המואצת של תחום הבינה המלאכותית מביאה אותנו במהירות אל מצב שבו לא נוכל להבדיל בין אובייקטים אמיתיים לבין אובייקטים מלאכותיים. או במלים אחרות – להבדיל בין אמת לשקר.

הנה דוגמא קטנה: לאחרונה הציגה חברת תוכנה גדולה תכונה חדשה בשיחות וידאו מקוונות: יישום הלומד את מאפייני המשתתפים בשיחה, ומוודא שהם ייראו כאילו הם תמיד מרוכזים, ולא מורידים את מבטם מהמסך. כלומר, הוא מייצר מצג מעורב, שבו תוכנת בינה מלאכותית מתקנת את המציאות בכל רגע. נגיעות קלות, אבל משמעותיות. התוצאה: למשתתף בשיחה אין אפשרות לדעת האם ההקשבה של עמיתו מבטאת הקשבה אמיתית – או שהיא "תיקון סינתטי" של סוכן תוכנה.

האם נידרש לרישיון שימוש בבינה מלאכותית?

מכאן שעוד לפני שנכנסנו לבעיות קשות של שמירת קניין רוחני, עמידה בדרישות איכות ובטיחות או בקרה על איכות ואמינות המודלים הגנרטיביים ובסיסי הנתונים שלהם, אנחנו כבר מצויים בעולם שבו הבינה המלאכותית משבשת את תפישת המציאות שלנו. זהו רגע קריטי המחייב התערבות רגולטורית מיידית. כפי שהרגולטורים מכתיבים נורמות התנהגות בתחומים כמו שמירה על פרטיות ברשת, מדיניות אבטחת מידע מוגדרת, מניעת קרינה אלקטרומגנטית מסוכנת ונכנסים לתחומים רבים שבהם הטכנולוגיה עשויה לסכן את החברה או את בני האדם כפרטים – הגיע הזמן שהם יתמודדו עם גם אתגר הבינה המלאכותית.

אם הם לא יעשו כן, יש סיכוי שבעתיד הקרוב נתגעגע לסוגיות פשוטות כמו "פייק ניוז". גם אם הדבר כרוך בהאטה טכנולוגית מסויימת, הרגולטור צריך להיכנס מיידית לתמונה ולהתחיל להגדיר מה מותר ומה אסור. ההתנהלות הזאת מוכרת ומקובלת בתחומים רבים, כמו למשל תחבורה, מערכות בריאות, בקרת מזון ותרופות ועוד. התעשייה מכבדת את הצורך של הרגולטור להגן על החברה ולהבטיח מערכות אמינות ובטוחות. היא למדה לחיות עם הליכי אישור ארוכים אך חיוניים, ואפילו מפיקה מכך תועלת.

הגיע הזמן להסדיר את תחום הבינה המלאכותית: להגדיר מה הן הדרישות מהקוד כדי להבטיח שיעמוד במטרותיו, להבטיח הפרדה בולטת וחד-משמעית בין מידע סינטתי למידע מקורי, לחייב שימוש רק במודלים ובבסיסי נתונים שקיבלו הסמכת אמינות ובטיחות, כדי להבטיח את איכותם ואמיתיותם. להגדיר את האסור והמותר בתחום הזה, ולהתנות פעולות מסויימות בקבלת רישיון. ללא התמודדות עם הבעיה הזאת, אנחנו עשויים להגיע למשבר חברתי ותרבותי חסר תקדים ובעל השלכות הרות-אסון.

אנבידיה וקוונטום מאשינס הישראלית הכריזו על DGX Quantum

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל קוונטום מאשינס איתמר סיוון, והמחשב DGX Quantum

חברת אנבידיה (NVIDIA) וחברת חברת קוונטום מאשינס (Quantum Machines) התל אביבית חשפו את המחשב DGX Quantum שהן פיתחו ביחד, אשר מאפשר לפתח יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ובמקביל לשלב בין הפעילות של מחשב קוונטי ומחשב קלאסי במודל פעולה משולב (היברידי). מערכת DGX Quantum היא המערכת הראשונה בעולם למחשוב קוונטי, המבוססת על האצה של מעבדים גרפיים (GPU Accelerated Quantum Computing). היישום הראשון בעולם של המערכת יהיה במרכז המחשוב הקוונטי הישראלי, שאמור להתחיל לפעול עד סוף 2023.

המערכת כוללת שתי יחידות של שבב ההאצה הגרפי החדש NVIDIA Grace Hopper Superchip, פלטפורמת התוכנה CUDA Quantum שפותחה על-ידי אנבידיה והוכרזה היום (ג') כפלטפורמה פתוחה, ומערך הבקרה של קוונטום מאשינס. מחשב קוונטי נתמך כיום על-ידי שרתים, מערכות קירור, סינון רעשי רקע, תוכנות התומכות במידע המגיע מיחידות הליבה (קיוביט) וכדומה. קוונטום מאשינס מספקת למחשב המשותף את מערכות העזר התומכות במחשוב הקוונטי.

גם מוצר חדש, וגם שיתוף פעולה בין אנבידיה וקוונטום מאשינס

החברה פיתחה את מערכת החומרה והתוכנה Quantum Orchestration Platform, אשר אחראית לקבל אלגוריתם קוונטי בשפת התכנות QUA שהחברה פיתחה, ולתרגם אותו לאותות הנשלחים למעבד הקוונטי. למעשה, מדובר בשכבת התיווך שבין המעבד הקוונטי לבין המחשב הקלאסי. שיתוף הפעולה בין שתי החברות נחשף היום על-ידי מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, במהלך כנס הבינה המלאכותית והמטאברס של החברה, GTC 2023. מייסד-משותף ומנכ"ל קוונטום מאשינס, איתמר סיוון, אמר שהמערכת מציעה ארכיטקטורה מהפכנית לחוקרים העובדים על פיתוחים המשלבים מחשוב קלאסי עם מחשוב קוונטי.

סיוון: "זוהי הכרזה כפולה – גם מוצר חדש וגם שיתוף פעולה בין אנבידיה ובין קוונטום מאשינס". לדבריו, שוק היעד הראשוני של DGX Quantum הוא שוק מחשבי העל, שבו יתחיל השימוש המעשי במחשבים קוונטיים. "אבל כדי לממש את הפוטנציאל של מעבדים קוונטיים יש גם צורך לבצע הרבה מאוד חישובים קלאסיים, לכן DGX Quantum מעניק למשתמשים האלה יכולת גישה אל מחשבים קוונטיים. אנחנו משיקים מוצר המחזק את עוצמת מחשבי העל ונותן להם יכולת עבודה עם מחשבים קוונטיים. הוא יאפשר לחוקרים ולחברות לפתח אלגוריתמים היברידיים אשר ירוצו גם על מחשב קלאסי וגם על מחשב קוונטי".

ישראל תהיה הראשונה להשתמש ב-DGX Quantum

המקום האשון בעולם שבו ייכנס מחשב DGX Quantum לשימוש מעשי יהיה במרכז המחשוב הקוונטי הישראלי הנמצא כעת בהקמה במסגרת מיזם הקוונטים הלאומי, אשר מנוהל על-ידי פורום תל”ם, רשות החדשנות ומפא”ת. חברת קוונטום מאשינס אחראית להקמת המרכז, אשר קיבל תקציב של כ-100 מיליון שקל לשלוש השנים הראשונות. במרכז יהיו חמש פלטפורמות מחשוב קוונטי נפרדות בשלוש טכנולוגיות עיבוד קוונטי שונות, כולל מחשב קוונטי חזק מאוד בעוצמה של יותר מ-50 קיוביטים.

"זה יהיה המקום הראשון בעולם המשלב את כל הפלטפורמות ביחד", אמר סיוון. לדבריו, עד סוף השנה צפוי להסתיים תהליך הקמת המערך והשקת המרכז. במקביל, אושר תקציב ל כ-200 מיליון שקל לביצוע מחקרי ופיתוחים טכנולוגיים במסגרת המרכז. לפי התוכנית שאושרה, המרכז יספק תשתית למחקר ופיתוח בכל שכבות החומרה והתוכנה. הוא יספק שירותי מחקר ופיתוח לצורך פיתוחים דואליים (אזרחיים וצבאיים) בתחומים כמו מעבדים קוונטיים ייעודיים למגוון אלגוריתמים, פיתוח טופולוגיות מעבד לפתרון בעיות אופטימיזציה, שיפור התמודדות עם רעשים, עיבוד אות, טכנולוגיות קישוריות (Interconnect) בין רכיבים ועוד.

מרכז המחשוב הקוונטי ישרת את התעשייה הואקדמיה בישראל באמצעות העמדת מחשב קוונטי אוניברסלי מלא (full stack) להרצת חישובים בתחומים שונים בצורה ישירה, עם אופציה עתידית לגישה בענן. במסגרתו יפותחו טכנולוגיות קוונטיות בתקציב כולל של 200 מיליון שקל. המרכז יספק שירותי מחקר ופיתוח לצורך פיתוחים אזרחיים וצבאיים בתחומים כמו מעבדים קוונטיים ייעודיים, פיתוח טופולוגיות מעבד לבעיות אופטימיזציה, שיפור ביצועי עיבוד אות, פיתוח טכנולוגיות קישוריות מהירה בין רכיבים ועוד. חברת אלביט היא שותפה אסטרטגית במיזם, ותוביל את תחום הפיתוח של אפליקציות קוונטיות ביטחוניות.

סייבורד איתרה רכיבים פגומים בקו ייצור של טיר-1

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכיבים הסובלים מקורוזיה שאותרו במערכת בקרת הייצור של סייבורד

חברת סייבורד מתל אביב (Cybord) הצליחה לאתר רכיבים פגומים בתהליך הייצור של כרטיס אלקטרוני בקו הייצור של יצרן מערכות רכב ברמת טיר-1. החברה דיווחה לאחרונה שהגילוי נעשה בשלב הרכבת ה-SMT, והצליח למנוע ייצור מספר גדול של מערכות פגומות, או לחייב את יצרן הרכב לבצע החזרות יקרות (ריקול) לצורך תיקונים. טכנולוגיית בקרת הייצור של החברה מבוססת על שימוש במצלמות המיקום המוטמעות בכל מערכות ההרכבה האוטומטיות (SMT).

התפקיד המרכזי של המצלמות המהירות האלה הוא לוודא שהשמת הרכיב מתבצעת באופן מדוייק, כדי להבטיח שהמגעים יושבים בדיוק על-גבי משטחי המוליכים במעגל המודפס (פדים). אולם החברה מצאה להן שימוש נוסף: היא פיתחה אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית אשר מקבל את התמונות ממכונת ה-SMT, מנתח אל רכיב לפני השמתו, ומתרגיע בזמן אמת על בעיות או חשד לבעיות – החל מחשש לרכיבים מזוייפים וכלה ברכיבים תקולים.

במקרה הנוכחי, החברה דיווחה שיצרנית המערכת האלקטרונית איתרה גליל רכיבים שהיו בו רכיבים פגומים, והצליחה לעצור את הייצור לפני השמת הרכיבים. מערכת הבקרה של סייבורד הפיקה התראה שלפיה קיים חשש שיהיו בעיות בהלחמת רכיב ספציפי. הקבלן הפסיק את היציור ושלח את הגליל אל מעבדה מוסמכת אשר בדקה את הרכיבים באמצעות ניתוח SEM-EDX. בשיטה הזאת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק את הרכיב באמצעות קרן אלקטרונים וקרינת X, ובודק את מאפייני החזרת הקרינה.

משמאל למעלה: ההתראה של סייבורד. שאר התמונות הן תוצאות בדיקות המעבדה שאיששו את ההתראה
משמאל למעלה: ההתראה של סייבורד. שאר התמונות הן תוצאות בדיקות המעבדה שאיששו את ההתראה

ניתוח האותות החוזרים מאפשר ללמוד מהו הרכב החומרים שעל פני שטח הרכיב. הבדיקה המבעבדתית גילתה שהרכיבים סבלו גם מבעיית קורוזיה וגם מפגמים בציפוי הבדיל על המגעים, שנועד לשפר את איכות ההלחמה. בעקבות הממצאים האלה פסל היצרן פסל את גליל הרכיבים ואת כל שאר הגלילים של הספק שהגיעו מאותה אצווה. הטכנולוג הראשי ומייסד משותף של החברה, ד"ר אייל וייס, הסביר שקרוזיה היא אחד מגורמי התקלה הנפוצים ביותר בתהליך הייצור האלקטרוני וגורמת לתופעות שונות, החל בתיפקוד לקוי של המערכת וכלה בקיצור אורך החיים שלה.

התופעה הזאת נגרמת בעיקר עקב תנאי סביבה לא הולמים, כמו לחות גבוהה, חשיפה לטמפרטורה לא תקנית, סביבה חומצית וכדומה. מודל הבינה המלאכותית של החברה מתבסס על העובדה שקיימת קורלציה בין רמת הקורוזיה לבין מראה הרכיב המתקבל במצלמת מכונות ה-SMT. החברה דיווחה שמחקר שדה שהיא ביצעה שכלל בדיקות של 2.5 מיליארד רכיבים, הראה שהמודל שלה מגיע לרמת דיוק של 99.5% באיתור רכיבים הסובלים מפגמים קורוזיביים.

פטריסיו נורת’לנד מונה למנכ"ל BeetleSat

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ביטלסאט (BeetleSat) מאירפורט סיטי (לשעבר NSLComm), דיווחה על מינוי נשיא החברה, פטריסיו נורת'לנד (בתמונה למעלה), לתפקיד המנכ"ל. פטריסיו בעל 20 שנות נסיון בתעשיית התקשורת הלוויינית. בעבר הוא שימש כמנכ"ל חברת Eutelsat Americas והוביל את רכישת חברת SATMEX תמורת 1.7 מיליארד דולר. לפני-כן שימש כנשיא ומנכ"ל AT&T Latin America, אשר הוקמה באמצעות מיזוג בהיקף של 1.25 מיליארד דולר שהוא הוביל, בין Netstream Brazil ו-Keytech Argentina.

חברת BeetleSat הוקמה בשנת 2015 לפני כארבע שנים על-ידי ד”ר רז יצחקי ודניאל רוקברגר. החברה פיתחה אנטנת תקשורת קלת-משקל אשר מבוססת על “חומר זוכר” ונפרשת בעצמה לאחר ייצוב הלוויין במסלול. כיום היא מתכננת להקים מערך של 264 ננו-לווייני תקשורת, אשר יספקו באמצעות האנטנה הייחודית שירותי תקשורת זולים ומהירים למפעילי לוויינים מסחריים וממשלתיים, רשתות סלולריות וספקי אינטרנט.

הלוויינים מפותחים ומיוצרים בשיתוף פעולה עם חברת ARQUIMEA הספרדית, אשר תהיה שותפה במערך הלוויינים שיוקם. על-פי התוכנית, החברות יתחילו לספק שירותי תקשורת החל משנת 2027. בחודש שעבר היא ביצעה ניסוי של האנטנה: בננו-לוויין NSLSat-2 של החברה (מסוג CubeSat 6U), הותקנה אנטנה פרבולית בקוטר 60 ס”מ. לאחר שהלוויין נכנס למסלול הקפה נמוך (LEO) בגובה של 550 ק”מ מעל האדמה, האנטנה נפרסה באופן עצמוני ומאפשרת לקיים ערוץ תקשורת בתדרי Ka-Band.

יואב צוריה מקרן JVP, שהיתה המשקיעה הראשונה בחברה, ומשמש גם כדירקטור בחברת ביטלסאט, אמר שנורת'לנד הצטרף לחברה לפני כשנה בתפקיד נשיא פעיל וכבר הוכיח את תרומתו להתפתחותה. "הוא דחף את התרחבות החברה ועמידה באבני דרך טכנולוגיים משמעותיים". המשקיעים הנוספים בחברה: ARQUIMEA, Liberty Technology Ventures ו-OurCrowd.

אלביט תסייע ליפן לבנות תעשייה צבאית מודרנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט (Elbit) חתמה על מזכר הבנות עם שתי חברות ביטחוניות יפניות, לשיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הייצור והפיתוח של מערכות צבאיות מתקדמות עבור הצבא היפני. ההסכם נחתם עם חברת Nippon Aircraft Supply ועם חברת Itochu Aviation. במסגרת שיתוף הפעולה, אלביט תספק לקבוצה ידע טכנולוגי ומרכיבי ליבה של מערכות ביטחוניות מתוצרתה, כאשר חברת NAS תייצר את המערכות השלמות ביפן ותבצע אינטגרציה בהתאם לדרישות צבא יפן, וחברת Itochu תפעל מול משרד ההגנה היפני וצבא יפן ותעניק סיוע לוגיסטי בדומה לזה שהיא מעניקה למערכות הביטחוניות מתוצרת בואינג, רייתאון ולוקהיד מרטין.

נשיא חברת Nippon Aircraft Supply, אוסמו מצושיטה, אמר שבמסגרת ההסכם, החברה תספק שירותי ייצור, שילוב, בדיקות ותחזוקה "של המערכות הקרביות המתקדמות ביותר של אלביט". מנהל חטיבת התעופה והביטחון בחברת Itochu Aviation, מאסאהירו טאקיטה, שהפעילות תתמקד בעיקר בתחום המערכות הקרביות האוטונומיות והתקשורת. "יש לאלביט את הגמישות הדרושה לבניית תשתיות מקומיות המותאמות לצורכי משרד ההגנה היפני".

מנהל העסקים הבינלאומיים של אלביט, רן קריל, הסביר שהחברה תבצע העברה של טכנולוגיות ותתמוך בייצור מקומי של המערכות. למרות שדרום-מזרח אסיה אחראית לכמעט רבע ממכירות אלביט, עד היום היא לא דיווחה על עסקאות חשובות ביפן. למעשה, אלביט נכנסת לשוק עם פוטנציאל עצום בזכות צורך דחוף של משרד ההגנה היפני, הנמצא במשבר התחמשות בלתי צפוי.

ליפן אין תעשייה ביטחונית המתאימה לצרכיה הדחופים

בעקבות המלחמה באוקראינה, הנסיונות של סין לספח לעצמה את ים סין וסכנת פלישה סינית לטאיוואן, הכריזה יפן על תוכנית חומש בהיקף של 315 מיליארד דולר לייצור מערכות צבאיות מתקדמות לצורכי הצבא היפני. אלא שהיא מתקשה לתרגם את התקציב לפרוייקטי פיתוח וייצור: מאז סיום מלחמת העולם השנייה מתמקדת התעשייה היפנית בייצור אזרחי לא בייצור צבאי. גם חברות המייצרות ציוד צבאי, כמו למשל טושיבה, מיצובישי או Daikin Industries הן לא חברות ביטחוניות קלאסיות שעיקר עיסוקן הוא במערכות נשק. עיקר פעילותן הוא אזרחי ורק חלק קטן ממנו מיועד לצורכי הצבא היפני.

השבוע דיווחה סוכנות רויטרס שבכירים במשרד ההגנה היפני נפגשו עם חברות יפניות וניסו לשכנע אותן להגדיל את היקף הייצור הביטחוני, אולם נתקלו בהסתייגות. תאגידי התעשייה הגדולים חוששים מכניסה להשקעות כבדות בשוק לא-רווחי שיתפוגג עם השלמת הצרכים של צבא יפן. גם רעיון של משרד ההגנה, שלפיו הוא יבטיח שולי רווח של 15% ליצרניות היפניות והשתתפות מדינה בהקמת מתקני הייצור, נתקל בספקנות ולא דוחף את התעשייה היפנית לתחום הביטחוני.

אלביט תסייע לסגור את הפער היפני

להערכת מכון קרנגי למחקרים בינלאומיים, הפערים בין היכולת הצבאית של יפן לבין היכולת הצבאית של היריבות סין וצפון קוריאה, הם עצומים. "בעקבות עשרות שנים של חוסר-השקעה, הציוד בצבא היפני מיושו וחסרים לו מאגרי תחמושת וכוח אדם. כדי להדביק את הפער מול סין וצפון קוריאה, יפן צריכה להצטייד במערכות מודרניות יקרות רבות. כיום חסרה לה יכולת תקיפה ארוכת טווח, מערכות הגנה אווירית אפקטיביות, טילים ומערכות לוחמה ימית, אמצעי לוחמה אמפיבית ויכולת תובלה בים ובאוויר.

"היא תיאלץ לבצע השקעה גדולה מאוד בלוחמת סייבר, הצטיידות בלוויינים, ארגון מחדש של הצבא מסביב למטות רב-זרועיים, ובנייה מחדש של התעשייה הביטחונית היפנית". הסייפא של הניתוח מעניין מאוד, ומסביר את עסקת אלביט: "יידרשו שנים רבות להשלמת המהלך הזה, ותוצאותיו יתחילו להיות מורגשות רק בעוד חמש שנים, לכל המוקדם". זהו הפער שאלביט והשותפות שלה מציעות לסגור עבור משרד ההגנה היפני: הבאה של טכנולוגיות ישראליות מתקדמות ובשלות שכבר הוכחו בקרב, וייצור מיידי במפעלים ביפן, שלא להמתין שהענקיות היפניות, הגדולות והאיטיות, יתחילו להיכנס אל השוק הזה".

אלטק מפתחת מכונה לייצור מעגלים מודפסים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל חברת אלטק, אלי יפה, על רקע קו ייצור של החברה בפתח תקווה. צילום: Techtime

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה מפתחת מכונה לייצור מעגלים מודפסים, במסגרת תוכנית רב שנתית של החברה שנועדה לשדרג את התשתיות ולבנות קווי ייצור אוטומטיים שיהיו פחות תלויים בבני אדם. פרוייקט הפיתוח קיבל לאחרונה אישור מרשות החדשנות, אשר תשתתף בכ-40% מתוך תקציב פיתוח מאושר של כ-800 אלף דולר. הפרוייקט החל בינואר 2023 ואמור להסתיים עד סוף השנה. מנכ"ל חברת אלטק, אלי יפה, סיפר ל-Techtime שתקציב הפיתוח יהיה גדול יותר מהסכום שקיבל את אישור רשות החדשנות, ושהחברה קיבלה גם זכות למכור את המכונה ליצרני מעגלים מודפסים, במידה והפיתוח יצליח.

יפה: "בתחילת 2022 החלטנו להאיץ את תוכנית ההשקעות שלנו בפיתוח תשתיות ייצור מתקדמות. השלב הראשון של התוכנית כולל השקעה בהיקף כולל של כ-8 מיליון דולר. בסיומו נקים קו ייצור חדש שיאפשר לנו לשפר את יעילות הייצור ולהיכנס לטכנולוגיות מתקדמות יותר. הטכנולוגיות החדשות יגדילו את הריווחיות. כעת המטרה שלנו היא להגיע לרווח גולמי של 24% בתוך שנתיים-שלוש, בהשוואה לרווח גולמי של 21% בשנת 2022".

צמיחה בשוק ה-PCB ליישומים קריטיים

מבחינת יפה, אחת מההתפתחויות החשובות ביותר היא עמידה ביעד מכירות של יותר מ-10 מיליון דולר לאורך שני רבעונים רצופים. לדבריו, הצמיחה היא תוצאה של שתי מגמות גלובליות מרכזיות אשר צפויות להימשך גם בשנת 2023: הוצאת הייצור של מעגלים מודפסים מורכבים מהמזרח בחזרה אל מדינות המערב, והצמיחה של הייצור הביטחוני והתעופתי שבו החברה מתמחה. "המצב במזרח אירופה הביא לגידול בתקציבי הרכש הביטחוני, ולהערכתנו מעגלי PCB לשוק הביטחוני אחראים לכ-60% ממכירות אלטק".

בסך הכל, בשנת 2022 צמחו המכירות של חברת אלטק בכ-17% והסתכמו בכ-39.7 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 33.8 מיליון דולר בשנת 2021. החברה סיימה את השנה עם רווח נקי של כ-3.2 מיליון דולר ועם קופת מזומנים של כ-7.4 מיליון דולר. במקביל, צבר ההזמנות צמח בכ-70%. החברה לא מדווחת מה היקף ההזמנות, אולם מסרה שכ-60% מהן הן עבור מעגלים גמישים-קשיחים (Flex-Rigid PCB). אלטק מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. החברה נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec), ונסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-25.2 מיליון דולר.

איטון הביאה לישראל חוות שרתים ניידת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דטה סנטר נייד בהספק של 100kW

חברת איטון (Eaton) הביאה לישראל את הדטה סנטר הנייד של החברה, xModular, המאפשר לפשט את התהליך המורכב של  תכנון ובניית חוות שרתים. המתקן כולל ארונות מחשוב, מערכות מיזוג אוויר, מערכות גילוי אש, עשן וכיבוי שריפות, לוחות חשמל, אמצעי בקרה אנרגטית, מערכות אל-פסק (UPS) ומערכות קירור אוויר או מים, לפי הצורך.

מנכ"ל איטון ישראל, אופיר גורן, אמר שיש עלייה גדולה מאוד בהיקף שירותי הענן הניתנים בישראל. "תהליך המעבר לענן הגיע להיקף חסר תקדים. עם זאת ישנן חברות שמתקשות להפיק ממנו תועלת בגלל אופי הפעילות שלהן, כמו למשל חברות פרויקטים והפקות אשר בכל שבוע נמצאות במקום אחר. פתרון xModular מעניק להן גישה מלאה למחשוב ענן באמצעות תשתית IT ניידת".

חברת איטון מתמחה בפתרונות ושירותים לניהול אנרגיה בשווקים רבים: אגירת אנרגיה וטעינה חשמלית, בקרה ואוטומציה, מיתוג במתח נמוך (לשעבר Moeller), לוחות מתח גבוה, פתרונות UPS לחדרי מחשב וחוות שרתים (Data Center) ועוד. החברה מעסיקה כ-85,000 עובדים בעולם, ובשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-20.8 מיליארד דולר. כיום היא נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-65.4 מיליארד דולר.

ניסטק תייצר את מודולי התקשורת של Elsight

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלסייט (Elsight) מאור יהודה חתמה על הסכם ייצור עם קבוצת ניסטק(Nistec) לייצור אלפי מודולי תקשורת לרחפנים. היקף העיסקה נאמד בכ-3 מיליון שקל. חברת אלסייט פיתחה את מודול התקשורת Halo, אשר מספק לרחפנים ולכלים בלתי מאויישים באוויר או על-גבי הקרקע, לפעול מעבר לטווח הראייה של המפעיל. (Beyond Visual Line of Sight – BVLOS). המודול מבוסס על פלטפורמת תקשורת מודולרית הכוללת מעבד בינה מלאכותית, אשר מזהה את הרשתות האלחוטיות בסביבת הכלי האוטונומי. 

המודול מזהה את כל הרשתות הסלולריות (כולל 5G), טכנולוגיות RF לא סלולריות ותקשורת לוויינים (SatCom), מתחבר אל הרשת הזמינה ביותר באמצעות מנגנון זיהוי מאובטח, וממשיך להיות בקשר עם המפעיל, למרות שבמהלך ההפעלה הוא עובר מרשת לרשת. החברה מערכיה שכיום היא מגיעה לרמת חיבוריות של 98.99%. רכיב הבינה המלאכותית של החברה מנטר את כל הרשתות הזמינות בקצב של מספר פעמים בשנייה, בודק את עוצמן ובוחר בכל רגע ברשת החזקה והיציבה ביותר.

הזמנה של 2,000 מערכות

המערכת מסוגלת לפצל את התקשורת לאפיקים מקבילים אשר פועלים ברשתות נפרדות, ולחבר אותם בחזרה לקבלת תקשורת מלאה, הן בתחנת המפעיל והן בכלי האוטונומי עצמו. ניסטק מסרה ל-Techtime שעד היום היא ייצרה 250 מודולים ראשונים במפעל ניסטק צפון במעלות. הסכם הייצור כולל הזמנה בהיקף של כ-2,000 מערכות אשר יסופקו בשנתיים הקרובות. הפרוייקט כולל ייצור המעגל האלקטרוני, ביצוע בדיקות חשמליות והרכבת מכלול מלא עבור הלקוח הסופי.

חברת אלסייט הוקמה בשנת 2009 על-ידי ניר גבאי ורועי קאשי, יוצאי יחידה טכנולוגית בחיל המודיעין, ומנוהלת על-ידי יואב אמיתי. החברה החלה את דרכה בפיתוח ערוצי תקשורת לתחום האודיו/וידאו, אולם שינתה כיוון לאור התפתחות שוק הרחפנים, ובשנת 2020 השיקה את מערכת התקשוורת Halo. בשנת 2017 החברה ביצעה הנפקה בורסה האוסטרלית והיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-45.8 מיליון דולרים אוסטרליים.

REE בונה רשת מפיצים בארצות הברית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת רי אוטומוטיב (REE Automotive) חשפה היום (ה') על מהלך אסטרטגי בשוק הרכב בארצות הברית. החברה חתמה על שורה של שיתופי פעולה עסקיים עם מפיצי רכב מורשים בארצות הברית שיציעו ללקוחותיהם מכוניות חשמליות המתבססות על פלטפורמת המרכב השטוחה של REE. ההתמקדות תהיה בחברות ציית רכב המעוניינות לעשות את המעבר לציי רכב מסחריים חשמליים.

החברה מכוונת להתחי באספקת הרכבים למפיצים ברבעון הרביעי של 2023. REE תציע הדרכה למפיצים על מנת לאפשר לטכנאי הרכב שלהם לספק שירות ברכבי המתבססים על הפלטפורמה שלה, י שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין השאסי לגלגל ובתוך הגלגל.

REE חתמה על הסכמים עם ארבע מפיצות: Pritchard EV, מפיץ ארצי וחברת-בת של סוכנות הרכב Pritchard Companies, חברת Tom’s Truck Center מדרום קליפורניה, חברת Industrial Power & Truck Equipment (IPT) ו-New England Truck Solutions (NETS).

מפלטפורמות מרכב לכלי-רכב שלמים

במקביל, REE חתמה על הסכם עם Mitsubishi HC Capital America, שתספק פתרונות מימון מותאמים למפיצים ברשת ההפצה של REE. לדברי החברה, ההסכם נועד לייעל את תהליך השגת המימון הנדרש לרכישת רכבים אלה. בנוסף, מיצובישי HC קפיטל תמנף שותפויות קיימות על מנת להגדיל את רשת ההפצה של REE בצפון אמריקה.

REE תספק למפיצים שני דגמים של רכבים שלמים: ה-P7-B וה-Proxim. מדובר בכלי-רכב מוגמרים אשר מתבססים על פלטפורמת המרכב השטוחה P7 של REE. הם הושקו באחרונה ונבנו ביחד עם שתי ספקיות אמריקאיות, Morgen Olson) ו-EAVX, המתמחות בייצור גופים לכלי-רכב. ה-P7-B היא משאית שליחויות המסוגלת לשאת מטען של 2 טון, מגיעה למהירות מרבית של 120 קמ”ש, ובעלת טווח מקסימלי של 241 ק”מ. דגם ה-Proxima הוא ואן מסחרי המסוגל לשאת מטען של 4 טון, מגיע למהירות שיוט מקסימלית של 130 קמ”ש לטווחי נסיעה של עד 600 ק”מ בטעינה מלאה. 

דניאל בראל, מייסד שותף ומנכ"ל REE, אמר כי החברה הציבה כמטרה להגדיל את נתח השוק בארצות הברית באופן משמעותי. "כחלק מאסטרטגיית החדירה לשוק והבאת רכבים המבוססים על הטכנולוגיה של REE לבעלי ציי רכב בארה"ב, אנו מכירים בחשיבות שיש למערכת היחסים בין מפיצי הרכב לבין בעלי הציים, בייחוד בתחומי תחזוקה ותמיכה. אנו מתקדמים בדרכנו לבניית רשת ארצית של מפיצים מורשים עם שותפים כמו Pritchard EV ו-Tom’s Truck Center , Industrial Power and Truck Equipment ו-New England Truck Solutions המגלים מחויבות אמיתית לקידום רכבים חשמליים ולהענקת חוויית EV אולטימטיבית ללקוחותיהם. יחד עם חברות מובילות כמו מיצובישי HC קפיטל, נוכל לסייע לחברות להשיג את המימון הנדרש ולבצע בצורה חלקה את המעבר לרכבים חשמליים ולתשתיות הטעינה הנדרשות".

האזינו לשיחה עם אוהד שטאובר, סמנכ”ל המו”פ של REE, מתוך תוכנית מס’ 47 בפודקאסט שלנו, שעלתה בחודש מרץ 2022:

 

גילת רוכשת את DataPath האמריקאית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל גילת, עדי צפדיה ומסוף SATCOM צבאי של DataPath

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת DataPath מג'ורג'יה, ארה"ב, במסגרת אסטרטגיה שנועדה להגדיל את מכירותיה לשוק הביטחוני האמריקאי. חברת DataPath ממוקדת באספקת פתרונות תקשורת מאובטחים עבור משרד ההגנה האמריקאי (DoD), שהוא הלקוח העיקרי שלה. החברה מספקת מערכות תקשורת לוויינית, תוכנה לניהול רשת ושירותי אבטחת סייבר. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות ובעלי המניות של DataPath.

לא נמסרו פרטים פיננסיים על העיסקה, אולם גילת הודיעה שלהערכתה היא צפויה להסתיים ברבעון השלישי 2023, במידה ויתקבלו כל האישורים הרגולטוריים. החברה צופה שבעקבות העיסקה יגדלו מכירותיה בשוק הביטחוני בכ-50 מיליון דולר נוספים בשנה. בשנת 2022 הסתכמו מכירות גילת בכ-240 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-215 מיליון דולר בשנת 2021. עד היום החברה סיפקה 1.6 מיליון מסופי תקשורת לווייניים לקוחות בעולם.

שלושת מגזרי הפעילות המרכזיים של החברה הם "רשתות תקשורת לווייניות" מלאות לספקיות שירותים ולארגונים (120 מיליון דולר ב-2022), "תשתיות ושירותים" שזו פעילות הקמת וניהול רשת התקשורת בפרו (58 מיליון דולר ב-2022), ו"פתרונות משולבים" (61 מיליון דולר) שהם פתרונות ליישומים קריטיים דוגמת תקשורת לוויינית מוטסת, תקשורת צבאית, תקשורת לוויינית ניידת וכדומה. בתחום הצבאי, גילת מתחרה בענקים דוגמת ג'נרל דיינמיקס, L3Harris וכן באלביט ובאורביט הישראליות.

מנכ"ל גילת, עדי צפדיה הסביר ש-DataPath היא אינטגרטור אמריקאי מוביל המספק פתרונות ושירותים למשימות קריטיות, ומשמש ספק מוביל למחלקת ההגנה האמריקאית בתחום הרכזות הניידות (Transportable Hubs), רכזות ניידות קטנות (Mini Towable Hubs) ואנטנות ניידות ברמה צבאית. "הרכישה היא אבן דרך מרכזית באסטרטגיית הצמיחה של גילת להרחבת עסקיה מול משרד ההגנה בארה"ב, בשווקים הממשלתיים, ובשוקי ממשל וביטחון בינלאומיים אחרים".

חברת גילת נסחרת בבורסה בתל אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של כ-318 מיליון דולר.

רשף זכתה במכרז מרעומים בהיקף 17-19 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת רשף טכנולוגיות (Reshef Technologies) מאור יהודה ושדרות קיבלה הודעה מלקוחה שלה בדרום מזרח אסיה, על זכייתה במכרז לאספקת 5 מיליון מרעומי ארטילריה במשך 10 שנים, בקצב של 500 אלף מרעומים בשנה. היקף המכרז הוא 170-190 מיליון דולר, כאשר חלקה של רשף בתוכו צפוי להסתכם בכ-17-19 מיליון דולר. כך דיווחה ארית תעשיות, שהיא החברה האם של רשף. הלקוחה היא חברה ביטחונית הנמצאת בשליטת משרד ההגנה של אותה המדינה. מהודעות קודמות של החברה, עולה שככל הנראה מדובר בחברת Baharat Electronics ההודית.

רשף עוסקת בפיתוח וייצור מרעומים אלקטרוניים עבור ארטילריה, מרגמות, טנקים, רקטות ארטילריות וחימוש משוטט מדויק (חמ”מ). היא נמצאת בבעלות ארית תעשיות, ומהווה את הפעילות העיקרית שלה. אומנם ארית מחזיקה גם ב-100% בחברה הבת פי.די מערכות אלקטרו אופטיות, אולם היא משמשת כקבלנית משנה של רשף. בעקבות ההודעה על הזכייה במכרז, זינקה מניית ארית בבורסה בתל-אביב בכמעט 39%, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-132.6 מיליון שקל.

שותופת עסקית וטכנולוגית ארוכת שנים

מאז שנת 2015 קיים שיתוף פעולה אסטרטגי בין רשף ובהראט בהתמודות על מכרזי המרעומים של הצבא ההודי. במסגרת השותפות, בהראט מייצרת בעצמה את המרעומים, למעט רכיב קריטי במרעומים המסופק לה על-ידי רשף. רשף גם סייעה לה להקים מפעל הרכבת מרעומים אלקטרוניים עבור תחמושת קרקעית, ומעניקה סיוע טכני בייצור והרכבת המרעומים. הלקוחה רשאית לייצר את המרעומים בעצמה או לרכוש רכיבים מגורמים שלישיים, למעט רכיב קריטי במרעום המסופק על-ידי רשף.

בשנים 2016-2020 היא סיפקה את הרכיבים לייצור 750,000 מרעומים במספר מכרזים (חלקה בהם התסכם בכ-40 מיליון דולר). בשנת 2022 בוצעה הזמנה נוספת בהיקף של כ-370,000 מרעומים, שבו הסתכם חלקה של רשף בכ-15.3 מיליון דולר. כיום החברה מתמודדת על מכרז נוסף של 393,000 מרעומים. שתי החברות נמצאות כעת בתהליך בדיקה של שיתוף הפעולה, במטרה להרחיב את הפעילות המשותפת אל סוגים נוספים של מרעומים אלקטרוניים, מעבר למרעומים הארטילריים שבמכרז הרב-שנתי.

המהפיכה המשפטית נכנסה לסעיף "גורמי סיכון"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברות ההייטק מתחילות לנקוט בפעולות הגנה שונות בפני ההשלכות הכלכליות השליליות של המהפיכה המשפטית. רובן עדיין שומרות על שתיקה ולא מדווחות כיצד חוסר-הוודאות משפיע על המהלכים הפיננסיים המיידיים שלהן, אולם חלק גדול מהחברות הבורסאיות מתחיל להזהיר את המשקיעים שלהן שמשהו גדול מתחולל בישראל. אחת מהראשונות היתה חברת סולאראדג' (SolarEdge), שכבר לפני שלושה שבועות הוסיפה את המהפיכה המשפטית כסעיף חדש בפרק "גורמי סיכון" בדו"ח השנתי שלה.

היא כתבה: "הממשלה הנבחרת החדשה פירסמה תוכניות לצימצום משמעותי בעצמאות בית המשפט העליון, כולל צימצום יכולתו לבטל חקיקה על בסיס אי-סבירות והגדלת ההשפעה הפוליטית על תהליך בחירת שופטים. במידה והתוכניות האלה ימומשו, הן ייצרו עבורנו אתגרים תפעוליים, מכיוון שמטה החברה וכמחצית מעובדיה מצויים בישראל. בנוסף, אם המהלך יביא להרעה על יחסי החוץ של ישראל, הדבר עשוי לפגוע בקשרינו עם לקוחות וספקים, ולהשפיע לרעה על פעילותנו".

גם אורמת (Ormat) הקדימה. בדו"ח מה-24 לפברואר 2023 היא הזהירה: "חוסר יציבות פוליטית ומחאות נרחבות כנגד המהפיכה המשפטית עשויים לגרום לדאגות בקרב המשקיעים הקשורות לחוסר היציבות ולשינויים במערכת המשפטית. אנחנו לא יודעים אם המהפיכה המשפטית אכן תתבצע או באיזה אופן, ולכן עדיין לא יכולים להעריך את השפעת המהלך על המשקיעים או על עסקינו".

סטרטסיס קצרה וחדה

חברת נובה (Nova) כתבה לפני שבוע בסעיף "גורמי הסיכון" בדו"ח השנתי, שגופים ומוסדות רבים בישראל ובחו"ל מביעים דאגה לנוכח המהפיכה המשפטית שהממשלה מקדמת. "הם חוששים שמשקיעים יסרבו להשקיע הון בישראל או לבצע בה עסקאות. הם חוששים משינויים חדים בשערי המטבע, מהורדת דירוג האשראי של ישראל, מעליית הרבית ומהידרדרות במצב הביטחוני. לכל אחת מההתפתחויות האלה תהיה השפעה שלילית על עסקינו ועל יכולתנו לגייס הון".

חברת סיוה (CEVA) התייחסה אל הנושא בלאקוניות. בדו"ח השנתי שפורסם לפני שבוע היא כותבת: "רוב המו"פ ורוב המנהלים של החברה מצויים בישראל. לכן אנחנו מושפעים ישירות מהמצב הפוליטי, הכלכלי והצבאי בישראל, כולל השינויים המתבצעים במערכת המשפט הישראלית". סטרטסיס (Stratasys) היתה קצרה וחדה. בדו"ח שלה מה-3 במרץ 2023, היא כתבה שלאימוץ הרפורמה המשפטית "עשויות להיות השלכות שליליות על הכלכלה הישראלית ועל התוצאות העסקיות של החברה".

גם בנק ישראל מתחיל לדאוג

מדוע החברות מעדכנות את סעיף גורמי הסיכון? האם המהפיכה המשפטית מסכנת אותן? סמנכ"ל הכספים של חברת סולאראדג', רונן פאייר, הסביר ל-Techtime שיש מספר סיבות למהלך: "כאשר חברה ציבורית מגישה דו"חות כספיים, היא נדרשת לספק למשקיעים את כל רשימת גורמי הסיכון שיכולים להשפיע על אופן פעילותה ועל התוצאות העסקיות שלה.

"ומאחר שהסביבה העסקית שלנו נמצאת בחלק ניכר מאוד במדינת ישראל, וישראל נמצאת במצב של טלטלה, הדו"ח צריך לשקף את זה. למשל, תמיד מופיע בדו"ח שלנו סעיף סיכון המתייחס לאפשרות של מלחמה. זוהי גם דרישה רגולטורית וגם הגנה בפני אפשרות של תביעות עתידיות מצד משקיעים".

מעניין לציין שבניגוד להרבה חברות טכנולוגיות, סולאראדג' פטורה מביצוע מהלכים פיננסיים קיצוניים: היא רשומה כחברה אמריקאית וכל ההון שלה מצוי בחו"ל. יחד עם זאת, בנק ישראל מודאג מבריחת ההון של חברות ההייטק מישראל, ולכן החל מהשבוע הוא דורש מהבנקים המסחריים לספק דיווח שבועי על העברות כספים לחו”ל – במקום דיווח חודשי – כפי שהיה נהוג עד כה.

מודי'ס: "המהפיכה המשפטית מסכנת את כלכלת ישראל"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם מודי'ס (Moody's), ביצעה תפנית של כמעט 180 מעלות בהערכת מצבה הפיננסי של ישראל, ופירסמה אתמול (ב') אזהרה למשקיעים תחת הכותרת: "השינויים שממשלת ישראל מתכננת לבצע במערכת המשפטית מחלישים את המוסדות הלאומיים בישראל". זו הפעם הראשונה שבה סוכנות דירוג ראשונה במעלה בחשיבותה, מתייחסת ישירות להשלכות האפשריות של המהפיכה המשטרית על כלכלת ישראל, ועל דירוג האשראי שלה.

לפני המהלכים האחרונים העניקה מודי'ס ציונים גבוהים מאוד לכלכלה הישראלית. בחודש אפריל 2022 היא העלתה את הדירוג של ישראל לרמת A1 positive, והאריכה אותה פעם נוספת בחודש אוקטובר 2022. בנובמבר החברה פירסמה תחזית אופטימית שלפיה "תוצאות הבחירות לא ישפיעו לרעה על חוסנה של הכלכלה הישראלית ועל השיפורים בביצועיה הפיננסיים". אלא שהשבוע המגמה התהפכה, וחברת הדירוג העריכה שהמשך יישום הרפורמה המשפטית צפוי להביא לשינוי שלילי בדירוג.

מדדים פיננסיים הם רק מרכיב אחד בדירוג האשראי

החברה הסבירה שהדירוג החיובי הנוכחי הושג בעקבות שמירה הדוקה על תקציב המדינה ורפורמות בתחום האשראי שביצעה הממשלה הקודמת, והביעה תקווה שהממשלה החדשה תמשיך ליישם אותם. יחד עם זאת, "מצב פיננסי יציב ומדדים כלכליים טובים אינן חזקים מספיק כדי לפצות על תחזית להיחלשות המוסדות הלאומיים, אם הרפורמה המשפטית תמשיך להתקדם בכיוון הנוכחי. הרפורמה המשפטית תביא להחלשת האיזונים והבלמים בישראל". החברה הזהירה שהדבר הזה יגרום לדירוג אשראי שלילי.

מודי'ס: "לשינוי המתוכנן תהיה השפעה שלילית על הכלכלה, ובמיוחד על זרימת ההון אל תעשיית ההייטק החשובה כל-כך לכלכלת ישראל. היקף השינוי והמהירות שבה הממשלה מנסה להעביר אותו בפרלמנט, גורר ביקורות רבות מגופים חברתיים, מפוליטיקאים ומהקהילה הבינלאומית. ישראל חווה הפגנות רחבות-היקף מאז ינואר 2023. כעת צריך לראות האם המהפיכה תיושם בצורתה הנוכחית או שתהיה פשרה כלשהיא".

סוכנות רויטרס דיווחה שלאור אי-הוודאות שנוצרה בעקבות יוזמת המהפיכה המשפטית, החל מהשבוע דורש בנק ישראל לקבל מהבנקים המסחריים דיווח שבועי על העברות כספים לחו"ל, במקום דיווח חודשי כפי שהיה עד כה. בחודשיים האחרונים חלה ירידה בהיקף יתרות מטבע החוץ של מדינת ישראל, מכ-207 מיליארד דולר בפברואר 2022, לכ-196 מיליארד דולר בחודש פברואר 2023.

תא"ל (במיל') רועי ריפטין מונה למנכ"ל חברת אקסון ויז'ן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תא"ל במיל' רועי ריפטין [בתמונה], ששימש כקצין תותחנים ראשי, מונה למנכ"ל חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision), חברה בטחונית המתמחה בפיתוח ויישום פתרונות בינה מלאכותית עבור פלטפורמות בטחוניות. ריפטין מחליף בתפקיד את רז רודיטי, שניהל במקביל בשלוש השנים האחרונות גם את רייזור לאבס הבורסאית, שעוסקת גם כן בפיתוח פתרונות AI.

ריפטין (55) שימש קודם לכן במשך שלוש שנים כמנכ"ל החברה הבטחונית ניר אור מקבוצת אימקו, שאף ביצעה באחרונה פרויקט משותף עם אקסון ויז'ן. בין 2016-2020 שימש כסמנכ"ל פיתוח עסקי של ברנד תעשיות. 

חברת אקסון ויז'ן, שהוקמה ב-2017, מפתחת פתרונות המבוססים על בינה מלאכותית, ומאפשרים להגביר את השרידות והקטלניות של פלטפורמות צבאיות וצוותי קרב, באוויר בים וביבשה. הפתרונות של החברה מאפשרים למקסם את התפקוד של המפקדים והמפעילים ולספק לצוות הלוחם מידע מעובד ומעודכן בזמן אמת, לשם קבלת החלטות מיטבית ושיפור המודעות המצבית. פתרונות החברה משמשים את צה"ל וכוחות נוספים ברחבי העולם. 

בחודש יוני 2022 אקסון ויז'ן וניר-אור חשפו פיתוח משותף של מערכת בקרת וידיאו מבוססת בינה מלאכותית לכלי-רכב קרביים משוריינים (רק”מ). הפתרון, EdgeRCWS, מתבסס על מערכת הווידיאו של ניר-אור והאלגוריתמיקה של אקסון-ויז’ן, והוא מסייע לשפר את המודעות הסביבתית של הרק”מ בשדה הקרב, ולזהות ולהתביית על מטרות באופן אוטונומי.

 

אינטל השיקה משפחת FPGA עתירת תקשורת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנהל קבוצת Analog & Mixed Signals בחברת אינטל, נועם אבני, לצד רכיב Agilex 7

חברת אינטל (Intel) הכריזה על משפחת רכיבי ה-FPGA החדשה Agilex 7, אשר פותחה בחלקה בישראל ומיוצרת מטרניזסטורי SuperFin החדשים של אינטל בתהליך של 10 ננומטר. הרכיבים במשפחה מספקים עד 4 מיליון יחידות לוגיות וכולים מעבדי DSP פנימיים המגיעים לעוצמת עיבוד של עד 38TFLOPS. שוקי היעד המרכזיים של משפחת Agilex 7 הם רשתות אופטיות, מרכזי נתונים, אולפני שידור, מתקנים לבדיקות רפואיות ורשתות 5G.

מרכיב ה-FPGA במשפחת הרכיבים החדשה תוכנן על-ידי הצוות של אלטרה לשעבר, מסנטה קלרה, קליפורניה. הרכיבים כוללים משדרים/מקלטים שפותחו בעיקר בארץ, אשר מספקים קצב העברת נתונים של עד 116Gbps וקישוריות Ethernet מרובת פרוטוקולים בקצב של עד 400Gbps. תשתית התקשורת החזקה של הרכיב כוללת שני מרכיבים מרכזיים: תקשורת איתרנט מהירה מאוד, ותקשורת איתרנט איטית יותר, אולם תואמת לכל הפרוטוקולים הקיימים היום בשוק, כולל בתחנות בסיס 5G.

עשרות ערוצי 400G במקביל

ממשקי התקשורת המהירים מבוססים על טכנולוגיית התקשורת ברק (Barak) אשר פותחה בישראל. מנהל קבוצת Analog & Mixed Signals בחברת אינטל, נועם אבני, סיפר ל-Techtime שהמשדרים והמקלטים (מקמ"שים) משולבים ברכיבים במתכונת של אריחי סיליקון נפרדים (F-Tile) המחוברים בערוץ תקשורת פנימי אל רכיב הליבה של ה-FPGA. אבני: "פיתחנו שני מודולי תקשורת מרכזיים. הראשון הוא Ethernet PHY המאפשר לספק מהירות תקשורת של עד 116Gbps. ברכיב הותקנו 16 ערוצים כאלה, ולכן הוא מסוגל להגיע למהירות תקשורת של עד כ-1.6Tbps.

"בנוסף, שילבנו ברכיב גם מודולי תקשורת איטיים יותר, המגיעים לקצב של עד 58Gbps, אולם הם תואמים כמעט לכל פרוטוקולי התקשורת שיש בעולם. כאשר מספקים רכיב FPGA ללקוח, לא תמיד יודעים מה יהיו צורכי התקשורת שלו, ולכן אנחנו מעניקים לו את כל האפשרויות. ניתן לקשר 8 ערוצים כאלה ולקבל תקשורת איתרנט בקצב של עד 400G. בפועל, יש הרבה מאוד ערוצים כאלה בתוך רכיבי Agilex 7, והלקוח יכול להפעיל עשרות ערוצי 400G במקביל".

קבוצת Analog & Mixed Signals אחראית לפיתוח כל פתרונות התקשורת של אינטל הקבוצה מונה כיום כ-600 עובדים בעולם, מתוכם כ-250 עובדים בישראל. הקושי המרכזי בפיתוח ממשקי התקשורת המהירים היה הצורך לסנן רעשים בתדר גבוה מאוד, מבלי לפגוע בצריכת ההספק של המקלט. החברה התגברה על הקושי באמצעות טכנולוגיית "ברק", אשר נחשפה לראשונה לפני כשנה.

ממיר ADC מסנן רעשים

ליבת הטכנולוגיה היא פיתוח ממיר ADC מהיר המבוסס על עקרון קלאסי: Successive-approximation ADC, המכונה גם SAR. הממיר דוגם את האות האנלוגי בקצב של עד 14G Samples per second וכולל גם אלגוריתמיקה ייחודית ומהירה מאוד, שחלקה מיושם בתוך החומרה וחלקה מיושם באמצעות תוכנה. "במעבדה יש לנו כבר את הדור הבא, שיעבוד במהירויות של 200G".

ממשק "ברק" נחשב לסיליקון הראשון בעולם שהצליח להגיע לתדרים האלה. הוא פותח על-ידי קבוצות אינטל בחיפה ובירושלים בהובלת אלון מייזלר. הממשק המרובה-פרוטוקולים (המכונה UX) פותח במשותף על-ידי הקבוצה בטורונטו שתכננה את המעגלים האנלוגיים, והקבוצה בירושלים שפיתחה את יחידת עיבוד האותות (DSP) המנהלת אותו ואת והאלגוריתמים שלו, בהובלת איתי גור.

טאואר וטרמאונט פיתחו תהליך לחיבור סיבים אל רכיבי סיליקון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טרמאונט (Teramount) הירושלמית וחברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק, פיתחו תהליך ייצור חדש המאפשר חיבור ישיר של סיבים אופטיים אל רכיבי סיליקון בקווי ייצור המוניים. הפתרון קיבל את הכינוי Silicon Photonic Bump-ready, ומבוסס על תהליך הייצור ההמוני PH18 של טאואר לרכיבי סיליקון פוטוניקס, ועל טכנולוגיית Photonic Bump של חברת טרמאונט.

טכנולוגיית PhotonicPlug של טרמאונט מאפשרת לכל קבלן ייצור מארזים (OSAT) לחבר את הסיבים האופטיים אל שבב הסילקון פוטוניקס בלא בשימוש בציוד ייעודי (Active Alignment) יקר ומורכב. הדבר מתבצע באמצעות מבנה המקשר בין מוליכי האור אל נקודות התחברות (photonic bumps) אופטיות שממדיהן דומים לנקודות ההתחברות הסטנדרטיות של שבבי CMOS.

חברת טאואר מסרה שהיא ייצרה בהצלחה פרוסות סיליקון אשר כוללות נקודות Photonic Bumps ולכן ניתן לחבר אותן ישירות אל מחברי ה-Photonic Bump. להערכת החברה, הטכנולוגיה מספקת "פתרון ייחודי לחיבוריות אופטית עבור חוות שרתים, תשתיות תקשורת ויישומים שונים בתחומים כמו בינה מלאכותית וחיישנים חכמים. הפיתוח מפשט את תהליך הייצור המורכב של מארז השבבים, ומתאים לייצור המוני".

חברת טרמאונט הוקמה בשנת 2015 על-ידי המנכ”ל ד״ר הישאם טאהא וסמנכ”ל הטכנולוגיות ד״ר אבי ישראל. בחודש מרץ 2021 היא השלימה גיוס הון בהיקף של 8 מיליון דולר, שנועד להביא אותה לייצור המוני. הגיוס הובל על-ידי קרן Grove Ventures והשתתף בו גם דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית וכיום יו״ר החברה. טאואר ופרמאונט יציעו את הטכנולוגיה ללקוחות טאואר אשר יהיו מעוניינים לייצר שבבי סיליקון פוטיניקס עם היכולות האלה.

אפלייד ישראל הכריזה על מערכת 10 VeritySEM

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אפלייד מטיריאלס העולמית (Applied Materials) הכריזה על פריצת דרך טכנולוגית בתחום ייצור השבבים, אשר פותחה ומיוצרת בחטיבת Process Diagnostics and  Control – PDC, שהיא החברה הישראלית של אפלייד מטיריאלס. הפתרון החדש שולב במערכת המטרולוגיה מבוססת eBeam מדגם 10 VeritySEM אשר מיוצרת ברחובות, במטרה למדוד ולבדוק ברמת דיוק גבוהה את המימדים הקריטיים (critical dimensions) במבנה של שבבים מתקדמים. הבדיקות האלה נעשות במהלך ייצור השבב, על מנת לאתר פגמים מיד עם הופעתם ולבצע תיקונים שימנעו את פסילת האצווה.

הגישה החדשה קיבלה באפלייד את הכינוי 3D Patterning Control. היא מבוססת על שימוש במיקרוסקופ eBeam ייחודי שפותח בישראל, אשר מבצע סריקה של השבב באמצעות אלומות אלקטרונים שונות בעוצמות שונות: אלומה חזקה מאפשרת מדידה מהירה בעומק של כמה מאות ננומטרים ואלומות בעוצמות משתנות אשר מותאמות לתכונות השבב הייחודי, ומשודרות בעוצמות המאפשרות לבצע מדידה של מבנים וחומרים הרגישים לקרינת אלקטרונים, מבלי להרוס אותם.

באפריל 2022 קיימה אפלייד מטיריאלס יום הדרכה לתעשיית השבבים, ובמהלכו סיפר מנהל קבוצת הדיאגנוסטיקה ובקרת התהליכים בחברה, עופר אדן, שהטכניקה הזאת מיועדת להתמודד עם בעיה חדשה שנוצרה בעקבות המעבר לייצור מבנים תלת מימדיים מורכבים, דוגמת טרניזסטורי GAA. עקב המימדים האלה יש צורך להשתמש בקרינת Extreme UV בעלת אורך גל קצר מאוד, אולם שכבות ה-photoresist בתהליך EUV הן כל כך דקות, שאפילו עוצמת האנרגיה של המיקרוסקופ האלקטרוני המשמש למדידת התהליך, יכולה לעוות את התבניות.

אדן: “מערכת VeritySEM עבור תהליכי EUV כוללת טכנולוגיה בעלת אנרגיה נמוכה אשר מקטינה למינימום את ההפרעה ל-photoresist, אולם משפרת את הרזולוציה של התמונה המתקבלת. מספר לקוחות כבר משתמשים במערכת הזאת כדי להבטיח עמידה במימדים הקריטיים (CD) בתהליכי EUV ובאחידות התבנית לפני המעבר לשלב הצריבה”.

Rochester Electronics תייצר רכיבים של Skyworks

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רוצ’סטר היא מפיץ המייצר אל המלאי רכיבים של חברות OEM. צילום: רוצ’סטר

חברת Rochester Electronics הכריזה שהיא מתחילה לספק רכיבים מתוצרת Skyworks Solutions אשר הגיעו אל שלב סוף החיים שלהם (EOL). "רוצ'סטר מברכת על ההזדמנות לספק מוצרים ופתרונות אות מעורב ו-RF של Skyworks. היצע זה מחזק את מעמדה של Rochester בשוק ומאפשר לה לשרת מגוון רחב יותר של סקטורים גלובליים, ואנו מקווים שנוכל להמשיך ולחזק את הקשר שלנו עם לקוחות בכל רחבי העולם", אמר מארק גור, מנהל פיתוח ספקים בחברת רוצ'סטר.

חברת רוצ’סטר האמריקאית היא מספקיות הרכיבים הגדולות בתעשייה, ופועלת במתכונת ייחודית: החברה מייצרת שבבים שייצורם הסדרתי הופסק מסיבות שונות, ומספקת אותם בהסמכה מלאה של כ-70 יצרנים מקוריים. למעשה היא פועלת במתכונת של מפיץ המחזיק במלאי של רכיבים שהוא מייצר. החברה דיווחה שכיום יש לה מלאי של 15 מיליארד רכיבים מ-200,000 מק”טים שונים. בנוסף, יש לה מלאי של 12 מיליארד פיסות סיליקון, המאפשר לה לספק שירות של ייצור לפי הזמנה (Build-To-Order – BTO).

חברת סקייוורקס מטקסס, ארה”ב, מתמחה בפיתוח וייצור שבבים אנלוגיים, רכיבי RF ורכיבי אותות מעורבים. בחודש יולי 2021 היא רכשה את חטיבת התשתיות והרכב של סיליקון לאבס (Silicon Laboratories) מקליפורניה, תמורת כ-2.75 מיליארד דולר במזומן.

כנס MDI Expo 2023 יתקיים במתחם אבניו ב-21 במרץ 2023‎‎

פורסם בתאריך ע"י Techtime
כנס תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית, MDI Expo 2023, יתקיים ביום ג’ ה-21 במרץ 2023, במתחם אבניו שבקריית שדה התעופה. הכנס יתמקד באתגרי תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית העולמית והישראלית, ויארח עשרות מרצים בכירים וחברות מובילות בתחום. הכנס ייפתח בהרצאות מליאה של שירה לב עמי, CEO, The Israel National Digital Agency, ד"ר אירית יניב, Co-Founder and CEO, Almeda Ventures, ד"ר גליה ברקאי, Director, Sheba BEYOND, וזיו מנדל, CEO, Matrix R&D Services and Offshore, Co – CEO, John Bryce.

שלושה מסלולים מקצועיים

במהלך כנס MDI Expo 2023 יתקיימו במקביל שלושה מסלולים מקצועיים, שבכל אחד מהם יועברו 9 הרצאות. המסלול הראשון יתמקד בסוגיות רגולציה ואיכות, המסלול השני מוקדש לכל מרכיבי האיפיון והתכנון של מכשיר רפואי חדש, והמסלול השלישי יעסוק בתחום התוכנה וה-Digital Healthcare. לצד הכנס המקצועי תתקיים תערוכה מסחרית בהשתתפות כ-45 מציגים.

הכנס מופק על-ידי חברת SemIsrael. מנכ”ל החברה, שוקה צ’רנוביצקי, מעריך שהשנה יגיעו לכנס יותר מ-850 משתתפים מהתעשייה. “הכנס כולל יותר מ-30 הרצאות מקצועיות שיינתנו על-ידי מומחים בתחום. אנחנו מזמינים את כל אנשי תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית להירשם, להגיע, ללמוד ולהתחבר. ההשתתפות לעובדי חברות המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית הישראליות, הינה מוזלת ומסובסדת, וכוללת את כל מרכיבי הכנס”.

למידע נוסף ורישום: MDI EXPO 2023

המלחמה באוקראינה מזניקה את מכירות אלביט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: צריח-ירי עבור נגמ"ש הלחימה Piranha V, שאלביט תספק לצבא רומניה

בעקבות הלחימה באוקראינה נכנס שוק הביטחון האירופי לתהליך מואץ של התחמשות והצטיידות בכלי נשק כבדים ובטכנולוגיות חדשות. כאשר בודקים את ההודעות של חברת אלביט מערכות מתעורר הרושם שהשוק האירופי מתחיל לתפוס את מקומה של אסיה כשוק הגדול ביותר בעולם. ההתחמשות האירופית מתבטאת היטב בתוצאות הכספיות של אלביט. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 תפס השוק האירופי 21.4% מכלל המכירות של אלביט (859 מיליון דולר), בהשוואה ל-16.7% בתשעת החודשים הראשונים של 2021, כ-630 מיליון דולר, ומכירות של כ-557 מיליון דולר (17% מהמכירות) בתשעת החודשים הראשונים של 2020.

היום, לשם המחשה, דיווחה אלביט דיווחה של שלושה חוזים חדשים לאספקת נשק עבור לקוחות באירופה, בסכום כולל של כ-372 מיליון דולר. ההזמנות החדשו כוללות אספקת תותחי הוביצר 155 מ"מ מתנייעים על-גבי משאיות מסוג ATMOS עבור גדוד ארטילרי של מדינה אירופית בהיקף של 119 מיליון דולר, ואספקת שתי סוללות שמ משגרי רקטות מסוג PULS בהיקף של 133 מיליון דולר. מדובר במשגרי רקטות אשר תואמים לתקן נאט"ו של רקטות 155 מ"מ המגיעות לטווח של כ-40 ק"מ. בנוסף, אלביט מציעה רקטות בליסטיות ורקטות בעלות ראש ביות חכם, המיועדות לפגיעה במטרות בטווח של 12-300 ק"מ. בשני המקרים מדובר בנשק ארטילרי המתנייד באמצעות משאית, ולכן מאפשר תנועה מהירה לפני ואחרי הירי, כפי שעולה היום ממאפייני הלחימה החדשים באוקראינה.

מנכ"ל אלביט, מצלאל מכליס רמז למגמה הזאת כמעט ישירות: "אנחנו חווים גידול חד מאוד בדרישה לפתרונות ארטיליה מתקדמים מצבאות בעולם, כולל מדינות אירופה ומדינות ברית נא"טו, במסגרת המאמץ לשפר את היעילות של הכוחות הלוחמים". במסגרת ההכרה האירופית בחשיבות הרקטות הארטילריות, נחתם ביולי 2022 הסכם לשיתוף פעולה בין אלביט לבין Krauss-Maffei Wegmann הצרפתית-גרמנית לפיתוח משותף וייצור רקטות ארטילריות עבור צבאות אירופיים.

משגר הרקטות Euro-PULS אשר ייוצר עבור אירופה על-ידי אלביט ו-KMW הצרפתית-גרמנית
משגר הרקטות Euro-PULS אשר ייוצר עבור אירופה על-ידי אלביט ו-KMW הצרפתית-גרמנית

כעבור ארבעה חודשים בלבד, בדצמבר 2022, הורחב ההסכם בין שתי החברות. הן הציגו את הפתרון המשותף שלהן למשגר רקטות אירופי בשם Euro-PULS, אשר מבוסס על מערכת PULS של אלביט ועל חימוש מתוצרת אלביט. המערכת החדשה תיוצר בחברת KMW באירופה, לאור הנסיון והידע שלה בפיתוח כלי-נשק ארטילריים העומדים בדרישות האירופיות.

חברת KMW היא מהחברות הביטחוניות הוותיקות באירופה. החברה החלה את דרכה בשנת 1833 כיצרנית של קטרים ועברה גלגולים שונים לאורך השנים. במתכונתה הנוכחית היא החלה לפעול בשנת 1999 ומילאה תפקיד מרכזי בפיתוח וייצור פלטפורמות כבדות, דוגמת טנקי ליאופרד של צבא גרמניה, ארטילריה ניידת ומערכות נ”מ ניידות הנמצאות כיום בשירות צבא אוקראינה. המהלך העסקי האחרון שלה היה מיזוג עם חברת Nexter, שהיתה יצרנית נשק בבעלות ממשלת צרפת. כיום החברה מעסיקה כ-8,800 עובדים. צבר ההזמנות שלה מסתכם בכ-10.7 מיליארד אירו. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד אירו.

צריח לחימה לצבא רומניה

במקביל לעסקת משגרי הרקטות, אלביט דיווחה על הזמנה נוספת של צבא רומניה לאספקת צריחי ירי אוטומטייים, מערכות בקרת נשק ומרגמות עבור נגמ"ש הלחימה Piranha V של צבא רומניה. ההזמנה בהיקף של 120 מיליון דולר הגיעה מהקבלנית הראשית, חברת General Dynamics European Land Systems. במסגרת הפרוייקט, אלביט תספק עמדת ירי עצמונית למקלעי 12.7 מ"מ, מרגמות 120 מ"מ אוטונומיות מתנייעות מדגם SPEAR וצריח ירי משולב מלא מדגם UT30 MK2 אשר מפעיל תותח 30 מ"מ.

כמחצית מהסטודנטים בישראל משתמשים ב-AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: איור של DALL-E עבור ההגדרה: Students are Using AI computer algorithms to improve their studies

כמחצית מהסטודנטים בישראל משתמשים ביישומי בינה מלאכותית בעיקר לצורך למידה ושיפור הבנת החומר. מדובר בקצב אימוץ חסר תקדים של טכנולוגיה חדשה, לאור העובדה שתוכנת ChatGPT אשר יצרה את המגמה הזאת, נפתחה בני הציבור הרחב רק בחודש נובמבר 2022. כך עולה מסקר שנערך בקרב סטודנטים בישראל על-ידי ד"ר מיטל אמזלג ופרופ' גילה קורץ מהפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון (HIT). מהסקר עולה שיישום הבינה המלאכותית הפופולרי ביותר בקרב הסטודנטים ChatGPT ואחריו בפער גדול נמצא Dall-E 2.

הסקר נערך בקרב כ-300 סטודנטים וסטודנטיות ממגוון מוסדות להשכלה גבוהה בישראל מתוך קשת רחבה של תחומי לימוד, בהם: טכנולוגיות למידה, חינוך, מדעי המחשב, הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי הרוח והחברה ועוד. מחציתם גברים. הגיל הממוצע של המשיבים 28 שנים, כאשר 80% מהסטודנטים לומדים לתואר ראשון, 18% לתואר שני ו-2% לתואר שלישי. הממצאים המרכזיים: 53% מהסטודנטים העידו שהם משתמשים ביישומי בינה מלאכותית. מתוכם, 66.5% משתמשים בהם לפחות פעם בשבוע. כלומר 35.2% מהסטודנטים משתמשים ביישומי AI לפחות פעם בשבוע, כאשר 5% מכלל הסטודנטים משתמשים בהם בכל יום.

המהפיכה כבר התחוללה

הסטודנטים משתמשים ביישומי בינה מלאכותית בעיקר כעזרי למידה: קבלת רעיונות להשראה, הבנת תכנים שנלמדו בקורסים, הרחבה מעבר למה שנלמד בקורסים ולניסוח או עריכהת טקסטים. הם שהסטודנטים ממעטים להשתמש ביישומי בינה מלאכותית לכתיבת עבודות, לפתרון תרגילים ולצורך תרגום. בשאלון שנלווה לסקר הם הסבירו שבינה מלאכותית מקילה על הלמידה. הם מאמינים שאף אחד לא ייפגע אם יעשה שימוש ביישומים הללו, ושהמרצים צריכים לאפשר שימוש בבינה מלאכותית.

יחד עם זאת, הסטודנטים חוששים שבעקבות ההתפתחות הזאת, מרצים עשויים לתת מטלות קשות יותר. הם גם לא סבורים שיש בעיה אתיתי בשימוש ביישומי בינה מלאכותית. דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה, פרופ' גילה קורץ אמרה שהבינה המלאכותית משנה במהירות את הדרך בה אנו חיים, עובדים ולומדים. "שילוב AI בתהליכי למידה והוראה יכול לחולל מהפיכה בדרך שבה לומדים ובה מלמדים. אתגר ה-AI מחייב מענה תפיסתי-מערכתי, המביא בחשבון היבטים שונים של התופעה".

הנתונים התפרסמו לקראת כנס AI: Game Changer Or Game Over שיתקיים ב-9 במרץ במכון הטכנולוגי בחולון, אשר יתמקד במהפיכת הבינה המלאכותית באקדמיה.

קיידנס משיקה 13 פתרונות VIP חדשים לאימות מהיר ומקיף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על הזמינות של 13 פתרונות אימות (VIP) חדשים המאפשרים לאמת במהירות וביעילות את הפרוטוקולים בתכנון ולוודא שהם עומדים בתקנים התעשייתיים המעודכנים ביותר. "הביקוש הגובר לרוחב פס, הספק נמוך וניהול יעיל יותר של קוהרנטיות מטמון, מייצר פרוטוקולים חדשים המטפלים בבעיות אלה", אמר פול קנינגהם, סגן נשיא בכיר ומנהל כללי של קבוצת המערכת והאימות בקיידנס. "התוספת של 13 פתרונות VIP חדשים תסייע לביצוע סגירה מהיר של אימות IP ו-SoC".

ההיצע החדש של  Cadence VIP מאפשר לפתח רכיבים מתקדמים ורכיבי SoC שבהם אומתה העמידה בדרישות התעשייתיות של מודולים כמו Arm AMBA 5 CHI-f,  Universal Chiplet Interconnect Express (UCIe) GDDR7, DDR5 DIMM ,MIPI A-PHY, SoundWire I3S וממשקי USB4 2.0.

כל פתרונות ה-VIP של קיידנס כוללים את טכנולוגיית Cadence TripleCheck, המספקת למשתמשים תכנית אימות תואמת מפרט המקושרת למודלים מקיפים של כיסוי וחבילת בדיקות, כדי להבטיח תאימות למפרט הממשק. ה-VIP החדש תומך גם ב-System VIP לאימות מורחב המספק גם ספריות בדיקה ברמת SoC, ניתוח ביצועים ובודקי קוהרנטיות נתונים ומטמון. החברה מעריכה שהדבר מייעל את האימות עד פי 10 בהשוואה לתהליך אימות ידני של ה-SoC.

 

Rakuten Mobile התקינה מערכת בקרה מבוססת AI של רדקום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Rakuten Mobile היפנית תתקין תוכנת ניטור ובקרת רשתות סלולריות של חברת רדקום (RADCOM), אשר עוקבת אחר פעילות רשת 5G, מאתרת התפתחות אי-סדירויות ומבצעת פעולות יזומות למניע הפרעות בפעילותה. התוכנה כוללת מרכיבי בינה מלאכותית (AI). חברת רדקום מסרה שמדובר בגישה שתאפשר להגיע בעתיד ליעד של רשתות אוטונומיות, המבצעות בעצמן את פעולות הניטור והתיקון. רמי עמית, מנהל הטכנולוגיה הראשי של רדקום. "על-ידי פריסת פתרון הפיילוט הזה, Rakuten Mobile נהנית מ-NWDAF ברמת המפעיל, המבטיחה התמקדות אוטומטית שאין דומה לה".

הטכנולוג הראשי של רקוטן, שראד סריוואטסווה, אמר שהמורכבות הגדולה של רשתות הדור החמישי מחייבת שימוש בתהליכים אוטומטיים ובניטור מבוסס בינה מלאכותית. "תוכנת RADCOM NWDAF מאפשרת לנו למנוע באופן אוטומטי הפרעות בקישוריות או ירידה באיכות רשת התקשורת שלנו". תוכנת (Network Data Analytics Function – NWDAF) של רדקום אוספת מידע מכל קצות הרשת בהתאם לפרוטוקול Network Function, אשר מהווה הרחבה של פרוטוקול RAN לרשתות פתוחות.

שיתוף הפעולה בין שתי החברות החל עוד לפני הקמת הרשת הסלולרית של רקוטן באפריל 2020, כאשר חברת רדקום סימנה את תחום הדור החמישי ורשתות פתוחות (Open RAN) כתחום צמיחה עתידי שלה. רקוטן היא ענקית מסחר אלקטרוני יפנית שקיבלה בשנת 2018 רישיון להקים רשת סלולרית במדינה, במטרה להגביר את התחרותיות בשוק הטלקום המקומי הריכוזי, ולהוזיל תעריפים. היא היתה אחת מהחלוצות העולמיות ביישום רשת וירטואלית לחלוטין (Virtualized RAN), כלומר כל מרכיבי הרשת והפונקציות שלה מנוהלים מהענן.

המהלך שהיה אז מהפכני, נשען במידה גדולה מאוד על חברת רדקום אשר סיפקה לה את מערכות ניטור תעבורה ואבטחת שירות (Service Assurance). כיום המגמה הזאת הפכה לתופעה המרכזית ביותר בבניית רשתות תקשורת חדשות, מכיוון שהיא מאפשרת ליהנות משני יתרונות בו-זמנית: השתחררות מהתלות בספקים בודדים שבעבר היו אחראים גם לחומרה וגם לתוכנה ולמעשה שלטו בלקוחות שלהם, ויכולת אספקת שירותים מורכבים, מכיוון שבעידן הדור הרביעי והחמישי, רשתות התקשורת מספקות שירות לא רק לסמארטפונים, אלא למגוון רחב של אביזרי IoT.

גרמניה תפתח מחשב-על ממונע לכלי-רכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

משרד המחקר הגרמני הקים קבוצת פיתוח חדשה והטיל עליה את המשימה לפתח מחשב-על ממונע אשר ישמש כמרכז העצבים של מכוניות אוטונומיות, חשמליות ומקושרות של הדור הבא. הקבוצה מורכבת מ-30 חברות תוכנה ואלקטרוניקה גרמניות, יצרניות מערכות עבור תעשיית הרכב, ענקיות תעשייה גרמניות דוגמת בוש וקונטיננטל, ומכוני מחקר מובילים, בהם: פראונהופר וקרלסרוה. הפרוייקט קיבל תקציב של יותר מ-90 מיליון אירו, מהם 46 מיליון אירו אשר מגיעים ישירות המדינה, והשאר מתקציבי השותפות לקבוצה. מדובר בפרוייקט הפיתוח הטכנולוגי מהגדולים ביותר המתבצעים כיום בגרמניה.

הפרוייקט שנחנך היום (ד'), קיבל את השם Mannheim-CeCaS, שהוא קיצור של: CentralCarServer, ומיועד לסיים את עבודת הפיתוח בתוך כשלוש שנים. חברת אינפיאון (Infineon) הודיעה שהיא נבחרה להוביל את פרוייקט הפיתוח, שבמהלכו יתוכנן מחשב חדש אשר יתבסס על שבב סיליקון ייעודי שאותו היא מתכננת לייצר באמצעות טרנזיסטורי FinFET. החברה מסרה שהמטרה היא לפתח מחשב אשר מטפל בכל הצרכים של הרכב, החל מניהול מערכות הניהוג האוטונומי והחיישנים, מערכות הטעינה וניהול ההספק החשמלי, בקרת המערכות המכניות ומערכות התקשורת ומערכות המידע והבידור.

המחשב החדש יכיל מרכיבים של ASIC ייעודי, מרכיבים של שבבים ייעודיים עבור בינה מלאכותית, מודולי תקשורת מהירה וייאמץ גישה מסתגלת גם ברמת החומרה וגם ברמת התוכנה. המטרה היא לפתח מערכת שתעמוד בהצלחה בדרישות ההסמכה של תעשיית הרכב (ASIL-D). מנהל חטיבת הרכב בחברת אינפיניאון, פטר שיפר (בתמונה למעלה), אמר שהאופן שבו השוק קיבל בהתלהבות את מערכות העזר לנהג (ADAS), מלמדת שעדיין יש מקום רב להתקדם בתחום האוטומציה של הנהיגה. "מטרת הפרוייקט הזה היא להבטיח את העצמאות הדיגיטלית של תעשיית הרכב הגרמנית והאירופית".

אינטל הכריזה על ערכת פיתוח למחשוב קוונטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) השיקה את ערכת הפיתוח הראשונה לבניית יישומים עבור מחשבים קוונטיים. ערכת Intel Quantum SDK 1.0 מאפשרת למתכנתים להתנסות בפיתוח תוכנות עבור מחשבים קוונטיים, עוד לפני שאלה יצאו לשוק. הערכה כוללת התממשקות חלקה עם יישומי ++C ו-Python, וכן ממשקים אל תוכנות המחשוב הקוונטי של אינטל. היא מעניקה למפתחים יכולת לדמות חישובים ברמה של 29 קיוביט במחשב אישי יחיד, או יותר מ-40 קיוביט באמצעות מערך של מספר מחשבים. למעשה, היא תאפשר למפתחים לשלב בין העולם הקוונטי ועולם המחשוב הקלאסי, באמצעות שילוב תוצאות מאלגוריתמים קוונטיים בפרוייקטי ++C ו-Python.

הערכה מספקת הדמייה מלאה של מחשוב קוונטי, כולל ממשק התחברות של שבב הבקרה של אינטל, Horse Ridge II. היא זמינה כעת בענן המפתחים של OneAPI. חברת אינטל הסבירה שערכת הפיתוח נועדה להעניק למפתחים היכרות עם האופן שבו יפעלו בעתיד החומרה והתוכנה של מחשב קוונטי אמיתי. מנהלת יישומי וארכיטקטורות קוונטום במעבדות אינטל, אן מאטסורה, אמרה שבחודש אפריל 2022 הציגה אינטל לייצר קיוביט במפעל שבבים סטנדרטי, במסגרת שיתוף פעולה עם מכון QuTech ההולנדי.

לדבריה, "אינטל מאמינה שמחשב קוונטי מסחרי יהיה בר-קיימא בתוך כ-10 שנים. אולם כבר עכשיו יש צורך בפריצות דרך משמעותיות בחומרה ובתוכנה כדי להגיע ליכולת שימוש מעשי במחשב קוונטי. הערכה תאפשר למפתחים ללמוד כיצד לייצר אלגוריתמים ויישומים קוונטיים, ותסייע בבניית קהילת מפתחים שתהיה מוכנה כאשר החומרה של אינטל תהיה זמינה". היא הסבירה שמעבר ללימוד ולהכשדרת התעשייה, המערכת צפויה להיות חלק בלתי נפרד מתהליך העבודה במערכות מחשוב קוונטיות.

מאטסורה: "בגלל הרגישות של המערכות הקוונטיות ווהמחיר הגבוה שלהן, הפיתוח צריך להיעשות באמצעות פלטמורמת סימולציה. כך למשל, עדיף לבצע את הדיבוג של התוכנה ברמת הסימולציה לפני שמעבירים אותה אל המחשב הקוונטי עצמו". לדבריה, המערכת יכולה לעבוד באופנים שונים, כולל יכולת עבודה היברידית: להריץ חלק מהאלגוריתם במחשב קוונטי, וחלק אחר ממנו במחשב קלאסי".

יצרנית רכב יפנית תבצע ניסויים במערכת V2X של פורסייט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית רכב גדולה מיפן ביצעה הזמנה של מערכת V2X סלולרית של חברת Eye-Net, הנמצאת בבעלותה המלאה של פורסייט (Foresight). היצרנית היפנית ביצעה את ההזמנה לצורך ביצוע ניסוי היתכנות טכנית של הוספת המערכת כשכבת בטיחות נוספת ברכב, בנוסף למערכת ה-ADAS הקיימת של החברה. המבחנים יתבצעו במערכת ההתרעה Eye-Zone, המבוססת על האפליקציה הסלולרית של Eye-Net.

כאשר האפליקציה מותקנת במכשירי טלפון ובאבזרים ניידים היא עוקבת אחר מיקום המשתמש ושולחת מידע אל מרכז המידע בענן היכן נמצא כל אחד מהמשתמשים ומה הם כיוון ומהירות תנועתו. מערכת Eye-Zone מנטרת את כל המידע הזה ומחפשת משתמשי דרך המצויים במסלול בעל פוטנציאל התנגשות, גם כשאינם רואים זה את זה. כמו למשל כאשר רכב וקטנוע מתקרבים אל צומת משני כיוונים שונים. כאשר המערכת מזהה משתמשי המצויים בסכנת התנגשות, היא מחשבת את הסיכוי להתפתחות מצב מסוכן או תאונה, ושולחת להם התרעה מיידית.

החברה מגדירה את תהליך איסוף המידע כ"חיישן וירטואלי" בשם RUDAR, ואת אלגוריתם ההתרעה בשם Multi Objects Tracker. מכיוון שהתהליך מבוסס על תוכנת מיקום ולא על חיישן פיסי, יכולת הגילוי שלו היא ברמת 360°. המערכת מבוססת לינוקס ופועלת ברשתות סלולריות מסוג 4G, 3G ו-5G. השימוש בה דורש התקנת תוכנה בלבד ללא צורך בביצוע התאמות חומרה. ניתן לשלב אותוה במערכות מידע שונות ברכב, החלל ממערכת ה-ADAS, מערכוותת הניווט או מערכות המידע והבידור. מבחני ההיתכנות ייערכו בשיתוף חברת תקשורת יפנית אשר תספק את תשתית התקשורת ואת מודולי התקשורת.

חברת פורסייט דיווחה שבמידה והפרוייקט יושלם בהצלחה, תיבחן האפשרות לעבור לשלב מסחרי, כאשר חברת התקשורת עשויה לשמש כמפיצה ביפן של האפליקציה, ותהיה אחראית על הטמעתה בתוך אפילקציות נפוצות במדינה. חברת פוסייט מנס-ציונה מפתחת פתרונות התמצאות תלת-מימדית לכלי-רכב, המבוססים על שימוש במצלמות. החברה נסחרת בבורסת תל אביב ובבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-37.7 מיליון דולר.

האטה בהטמעת 5G; הלקוחות מעדיפים 4G

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשנת 2022 גדל מספר המנויים בעולם לשירותי הדור החמישי (5G) בכ-446 מיליון מנויים, בשעה שרשתות הדור הרביעי (4G) גדלו בכ-592 מיליון מנויים – 14 שנים לאחר ההשקה הראשונית של הדור הרביעי. הנתון הפתיע את חברת המחקר Omdia, אשר גילתה שבינתיים רק 31% מהמפעילים הסלוריים מציעים ללקוחותיהם את שירותי הדור החמישי. בעקבות הממצאים עידכנה החברה את התחזיות, וכיום היא צופה שהיקף האימוץ של מערכות 4G יתחיל לרדת רק בשנת 2024, אולם ישמור על הבכורה לפחות עד 2027.

התופעה הבלתי צפויה הזאת נגרמה ככל הנראה משילוב של מספר גורמים שפעלו על השוק בו-זמנית: המשבר הכלכלי הגלובלי גרם לעלייה במכירות של טלפונים זולים מהקצה הנמוך על חשבון טלפונים יקרים המצויידים ב-5G, עדיין חסרים בשוק יישומים חדשים המותאמים בעיקר לדור החמישי, וקיימת בעיה נוספת הקשורה להרחבת השימוש באבזרים מקושרים: כ-30% מהם הם אבזרים שאינם טלפונים, כמו למשל אבזרי IoT או טאבלטים מקושרים, אשר קצב ההחלפה שלהם הוא נמוך בהרבה.

חזאי השוק הראשי של אומדיה, גרינדר שנקרוואליה: "בעקבות הנתונים האלה הורדנו את תחזית המכירות של 5G ב-2023 בכ-7.2% להיקף של כ-150 מיליון מנויים חדשים. אנחנו מאמינים שהתעשייה תתחיל להשלים את האובדן הזה החל מ-2025, במידה והתנאים בשוק העולמי ישתפרו". מנהל חטיבת המחקר בחברה, רונן דה רינאס, אמר שספקי התקשורת צריכים לאמץ מדיניות net-zero שבמסגרתה הם מסירים תשתיות ישנות מהרשתות שלהם בשעה שהם מתקינים תשתיות חדשות.

רינאס: "המפעילים החלו להסיט תקציבים מפריסת רשתות חדשות אל פרוייקטי הסרה של תשתיות 3G ישנות. החברות צריכות לגבש מדיניות ריאליסטית ביחס ל-5G ולבצע הערכה עסקית קפדנית לפני שהן עוברות לשלב הבא". יחד עם זאת, החברה מאמינה שתהליך המעבר לדור החמישי הוא בלתי נמנע. לכן היא שומרת לעת עתה על ההערכה הכללית שלפיה מספר המנויים לשירותי הדור החמישי יגיע להיקף של כ-5.9 מיליארד מנויים עד לשנת 2027, מספר המייצג שיעור חדירה של כ-70.9%.

טליט רכשה את חטיבת ה-IoT של תאלס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טליט (Telit) השלימה את עסקת המיזוג עם חטיבת ה-IoT הסלולרית של ענקית הביטחון האירופית תאלס (Thales), בעסקת מניות שהיקפה עדיין לא נמסר. בעקבות השלמת המהלך שהחל במחצית 2022, החלה טליט במהלך למיתוג מחדש תחת השם Telit Cinterion – חברה המתמקדת בתחום ה-IoT הסלולרי, אשר רשומה בקליפורניה ונמצאת בבעלות חלקית (כ-25%) של תאלס. במסגרת העיסקה, הועברו לידי החברה הממוזגת כל הפעילויות של תאלס בתחומים של מודולי IoT, נתבים, מודמים וכרטיסי SIM לרוב הרשתות הסלולריות, בהן: 4G LTE, LPWAN ו-5G.

"המיתוג מחדש מבטא את כוונתה של Telit Cinterion לספר פתרונות המאפשרים קישוריות מלאה מרמת הרשת ועד לרמת האבזר", אמר מנכ”ל טליט, פאולו דל פינו. בהודעה המקורית על כוונת המיזוג מיולי 2022, הסבירו שתי החברות שמטרתו היא לבנות חברה מערבית שהיא מובילה עולמית בתחום ה-IoT, בעיקר בתחומי הפתרונות התעשייתייים. במקביל, היא תפעל בשווקים אנכיים דוגמת מערכות תשלום אלקטרוניות, תשתיות אנרגיה, מערכות בריאות (e-health) ואבטחה.

חטיבת מודולי ה-IoT הסלולרית של תאלס מעסיקה כ-550 עובדים ומכירותיה בשנת 2021 הסתכמו בכ-300 מיליון אירו. כדי לחדד את המיקוד בתחום ה-IoT התעשייתי, הופרדה חטיבת פתרונות ה-IoT  לרכב מהחברה הממוזגת טליט סינטריון, והחלה לפעול במתכונת של חברה נפרדת. יחד עם זאת, טליט הודיעה השבוע שחטיבת הרכב של תאלס מצטרפת אליה במעמד של "קבוצת מיקוד". ככל הנראה הכוונה היא שהקבוצה תהיה לקוח קבוע של כל פתרונות ה-IoT לרכב מתוצרת טליט סינטריון.

שבב ישראלי בחברה שיצאה מישראל

טליט היא יצרנית מודולי קישוריות וניווט לווייני שמקורותיה ההיסטוריים הם בישראל. בעבר היא נסחרה בבורסת AIM בלונדון, אולם בספטמבר 2021 היא נרכשה על-ידי חברת ההשקעות הבריטית DBAY Advisors ויצאה מהבורסה. בחודש יוני 2022 החברה העבירה את משרדיה הראשיים אל אירווינג, קליפורניה. במקביל להודעה על המיתוג החדש, הכריזה טליט על מודולי תקשורת 5G דלים בהספק (Low Power Wireless Access – LPWA), המבוססים על שבב התקשורת ALT1350 אשר פותח בארץ על-ידי חברת Sony Semiconductor Israel (לשעבר אלטייר). מדובר בשבב תקשורת אוניברסלי ליישומי ואבזרי IoT.

להערכת טליט, זהו השבב היחיד בעולם המאפשר לאבזרים להתחבר אל רוב הרשתות הנפוצות בעולם – החל מרשתות סלולריות מהדור החמישי ושימוש במודול iSIM, רשתות תקשורת לווייניות, רשתות ייעודיות כמו LoRa, Mesh וכל הפרוטוקולים העומדים בתקן IEEE 802.15.4. אומנם השבב החדש, ALT 1350, הוא שבב הדור השלישי של שבבי ה-IoT של החברה (פותח במקור באלטייר שנמכרה לסוני ב-2016), אולם לדברי סגן נשיא למוצר ולשיווק בחברת סוני ישראל, דימה פלדמן, זהו השבב המהפכני ביותר שלה, “אשר משנה את כללי המשחק בשוק אבזרי ה-IoT, ויכול להאריך את משך חיי הסוללה באבזרי IoT עד ל-20 שנה”.

אורה אייר נמכרת ל-Molekule בכ-10 מיליון דולר בלבד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אורה אייר (Aura Smart Air) התל אביבית חתמה על הסכם מכירתה לחברת מערכות טיהור האוויר האמריקאית Molekule Group בעיסקת החלפת מניות המעניקה פרימיום של 183% לבעלי המניות של אורה אייר. כיום נסחרת אורה אייר בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 12.17 מיליון שקל. בעקבות ההודעה זינקו מניות אורה אייר בבורסה בתל אביב בכ-78%. חברת מולקול תרכוש אותה לפי מחיר מניה של 0.35, כאשר המשקיעים באורה אייר יקבלו 3.5 מיליון מניות Molekule בשווי מוערך של כ-10 מיליון דולר, באופן שבו הם יקבלו ביום סגירת העיסקה בכ-10% ממניות מולקול.

לאחר השלמת העיסקה תמשיך אורה אייר לפעול מישראל תחת השם מולקול במעמד של חברה בת הנמצאת בבעלותה המלאה של מולקול. חברת Aura Air הוקמה בשנת 2018 על-ידי האחים אביעד ואלדר שניידרמן, על-בסיס טכנולוגיה רב-שלבית לטיהור אוויר בחללים סגורים: סינון גופים גדולים באמצעות פילטר, חשיפת האוויר לקרינה אולטרה-סגולה, העברת האוויר דרך מסנן לספיחת חלקיקים מאוד קטנים והוספת יונים חיוביים ושליליים לצורך שיפור איכות האוויר ופגיעה נוספת במזהמים ביולוגיים. ביוני 2021 היא נכנסה למסחר בבורסה בתל אביב באמצעות הנפקת מניות שבמהלכה גייסה כ-35 מיליון שקל לפי שווי של כ-132 מיליון שקל.

מולקול הופכת לקבוצה

חברת מולקול הוקמה בשנת 2014 על בסיס טכנולוגיה לטיהור אוויר המבוססת על עקרון החימצון של מולקולות אורגניות (photo electrochemical oxidation). האוויר מועבר דרך מסנן שיש בו חומר אקטיבי. כאשר מוקרן אור על המסנן, החומר משחרר יוני OH, אשר גורמים לחימצון של המולקולות האורגניות (חיידקים, וירוסים וכדומה), ועל-ידי כך מנטרלים אותן. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-75 מיליון דולר, ובתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-35 מיליון דולר.

לאחרונה החברה החלה בגיבוש אסטרטגיית צמיחה, ובחודש שעבר היא התמזגה עם טיהור האוויר מפלורידה, AeroClean. במסגרת העיסקה הזאת קיבלו בעלי המניות של מולקול 49.5% ממניות החברה הממוזגת, הנהלת החברה הועברה למטה של AeroClean בפלורידה, ושם החברה שונה ל-Molekule. אורה אייר מעסיקה כ-50 עובדים. ההסכם כולל המשך ייצור בישראל והפצת מוצרי אורה אייר על-ידי שאר השותפות בקבוצה. מטרה נוספת היא שילוב טכנולוגיית התוכנה וה-IoT של אורה אייר בכל המוצרים של קבוצת מולקול. העיסקה צפויה להיסגר בתחילת המחצית השנייה של 2023.

היידרונס פיתחה רחפן תאי-דלק מימניים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רחפן H2 של חברת היידרונס. נושא מטען מועיל במשקל של עד 10 ק"ג

חברת היידרונס מחיפה (HyDrones) הכריזה על רחפן פורץ-דרך המבוסס על תאי דלק מימניים, אשר מסוגל לשאת מטען במשקל של עד 25 ק"ג, לשהות 145 דקות באוויר ולהגיע למהירות טיסה של עד 90 קמ"ש, מנכ"ל החברה, דודו פרפרפה, סיפר ל-Techtime שמדובר בפריצת דרך עולמית בביצועים של רחפן מימני. "השלמנו בהצלחה את מבחני הטיסה של הרחפן Hy5000, אשר מצליח לשהות זמן ארוך פי 4.5 בהשוואה לרחפנים מבוססי סוללות, ומגיע לגובה של עד 5,000 מטר, ולכן אי-אפשר להבחין בו מהקרקע".

חברת היידרונס הוקמה בשנת 2022 על-ידי המנכ"ל פרפרה אשר הגיע בעברו ממערכת הביטחון וצבר נסיון של כ-17 שנה בתחום טכנולוגיות הרחפנים. הטכנולוג הראשי של החברה הוא ניר גרנות. במתכונת החדשה היא פיתחה שלושה רחפנים חשמליים המבוססים על סוללות, אשר נמכרים לתעשיות הבטחוניות בישראל. הם מיועדים לעבודה בתרחישי שונים ונושאים מטען מועיל במשקל של 5 ק"ג, 10 ק"ג ו-25 ק"ג. בחודש שעבר בלבד היא מסרה 50 רחפנים חשמליים ללקוחותיה.

השלב הבא: מונית מעופפפת

החברה פיתחה טכנולוגיית בקרת מנועים המאפשרת לרחפניה להגיע למהירויות גבוהות מאוד, של עד 110 קמ"ש. בנוסף, כל הפלטפורמות מתוצרתה עומדות בדרישות תקן IP-67 לעמידה בתנאי סביבה קשים, כולל רטיבות ואבק. החברה מייצרת את המבנה ואת תוכנת השליטה והבקרה, ומבצעת את ההרכבה והאינטגרציה. דודו פרפרה סיפר שפיתוח הרחפן המימני Hy-5000 נעשה בשיתוף פעולה עם חברה אוסטרית וחברה צרפתית אשר סייעו בפיתוח תאי הדלק המספקים אנרגיה בעוצמה של 5.5kW.

מעבדות הטכניון בחיפה מסייעות באיפיון תאי-הדלק וצריכת ההספק שלהם. החברה מפתחת כיום גם מונית מעופפת הממונעת במימן ומבוססת על הקונספט של רחפן גדול. לדברי פרפרה, "הרחפן המימני שלנו משנה את כללי המשחק בתעשיית הרחפנים. יכולתו לשאת מטענים כבדים לאורך פרקי זמן ארוכים ובמהירויות גבוהות, פותחת אפשרויות חדשות במגוון רחב של יישומים, כולל פתרונות חדשים בתחום התחבורה".