מחבר: Techtime

שחקני הכדורסל ב-EuroLeague ילבשו מצלמות גוף של MindFly הישראלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מייסדי MindFly (מימין לשמאל) ערן טל(מנכ"ל), ויהודה אלמליח (CTO)-קרדיט צלמת: אסנת קרסננסקי]

חברת הסטארט-אפ הישראלית MindFly תחולל בקרוב היסטוריה בעולם שידורי הספורט כשתניע את אחד מהחידושים הגדולים בחוויות הספורט של מאות מיליונים בעולם. MindFly והיורוליג חתמו על הסכם במסגרתו החל מהעונה הבאה שחקני כדורסל מקבוצות המפעל ילבשו במהלך המשחקים מצלמות גוף אישיות של MindFly ומערכת הענן מבוססת על בינה מלאכותית שבנתה תייצר לערוצים הדיגיטליים של היורוליג סרטוני וידאו מנקודות המבט של השחקנים להנאת הצופים שיוכל לראות, לשמוע ולחוות את השחקן על המגרש. בכל משחק צפויים ללבוש את המצלמות כ-2-3 שחקנים. תחת הסכם המסגרת עם היורוליג ייכנסו המועדונים הגדולים באירופה, בתוכם מכבי תל אביב. תכני הוידאו המוצגים מנקודת המבט של השחקנים מכונים בשם FPV – First Person Point of View. כמו כן, היורוליג מתכננת להפוך את התכנים הללו לאסימוני NFT שיימכרו לאוהדי היורוליג.

MindFly חתמה לאחרונה על הסכם דומה עם מועדון הכדורסל של באיירן מינכן במסגרתו ילבשו שחקני הכדורסל של המועדון מצלמות גוף באימונים כתוכן לפלטפורמות חברתיות וכן לתוכן שעשוי להימכר כNFT-.

MindFly נוסדה בתחילת שנת 2021 על ידי שני יזמים סדרתיים: ערן טל, מנכ"ל החברה, ויהודה אלמליח הCTO-. ערן טל, יזם סדרתי בתחום הוידאו, הקים וניהל את הסטארט-אפים Evrideo, Goopi.tv ו- .Individual.tvיהודה אלמליח הוא אחד מהמייסדים וה-CTO של אופטיבייס שהונפקה בנאסדאק והגיעה לשווי של כחצי מיליארד דולר. כמו כן היה המייסד וה-CTO של מוביקסל שנמכרה לחברת פלאש נטוורקס,. מיינדפליי מעסיקה 8 עובדים בתל אביב ובברצלונה. החברה גייסה עד היום גיוס סיד 1.7 מיליון דולר מקבוצה של משקיעים פרטיים בהובלה של איש ההון סיכון ליאור אלקן, שמנהל את מועדון המשקיעים M-Fund Club, והשקיע בתחילת הדרך של מספר חברות סטארט-אפ מהצומחות בישראל, ביניהן: Zesty ו-GrowthSpace.

"סוף סוף מצאנו פתרון FPV שהוא 100% בטוח, 100% ללבישה ו-100% בלתי נראה", אומר מארק בורתומאו, מנהל החדשנות של היורוליג שציטט משוב של שחקנים מקצועיים ממספר קבוצות מהיורוליג שניסו את הפתרון מאז אוקטובר 2021.

"פתרון ה-FPV של MindFly יציב את הצופים ממש במרכז המגרש במהלך המשחקים והאימונים ויעמיק את היחסים בין האוהדים לשחקנים ולקבוצות המשתתפות בטורניר", מסר אלכס פרר, מנהל השיווק והתקשורת של היורוליג. "אנו גאים לספק חידוש כה מדהים לאוהדים שלנו".

MindFly מספקת פתרון מקצה לקצה לספורט מקצועני שמשתמש במצלמות גוף מבוססות AI שמצלמות, כולל סאונד, את נקודת המבט של השחקן, ופלטפורמת AI בענן שמייצבת, מביימת, עורכת ומפיצה סרטוני וידאו ובעתיד גם שידורים חיים. הפתרון מוצע לכל ענפי הספורט בכל סוגי המגרשים והוא ניתן ליישום ללא צורך בצוותים נוספים אן השקעות בתשתית.

"המסר שלנו לקבוצות ולשחקנים הוא: you wear the vest, and we take care of the rest" מסר ערן טל, מנכ"ל ומייסד משותף MindFly. ערן הוסיף: " MindFlyמייצרת לחובבי הספורט תוכן חדש ומלהיב שלא היה קיים עד היום. אנחנו בתהליכי מו"מ מתקדמים לקראת חתימה על הסכמים גם עם קבוצות ,וליגות כדורגל בכירות באירופה, וגם עם גופי שידור גדולים. בשנה הקרובה אנחנו שואפים להיכנס לשותפויות נוספות ברחבי העולם בדגש על קבוצות, ליגות וגופי שידור בכירים באירופה ובארה"ב במטרה להגיע למכירות של מיליוני דולרים ב- 2023".

ליאור אלקן, מנהל M-Fund Club, מסר: " MindFlyמביאה לשוק רעיון פורץ דרך בעל פוטנציאל שוק אדיר, שמובל על ידי ערן ויהודה, יזמים מנוסים עם ברק בעיניים וחדוות יצירה מתוך חיבור עמוק לתחום שלהם. גם ערן וגם יהודה הקימו חברות מוצלחות בעבר, ולשניהם הניסיון הנדרש בדיוק בשביל חברה כמו מיינדפליי, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה עסקית. היכולת שלהם לזוז מהר בפיתוח המורכב ובהתאמת המוצר לשוק היא פנומנלית".

בשלב זה המערכת משדרת קטעי וידיאו נבחרים של רגעי שיא במשחקים ובאימונים ובקרוב תשדר משחקים שלמים בשידור ישיר. הפתרון מותאם לכל ערוצי המדיה לרבות פלטפורמות של מדיה חברתית, פלטפורמות NFT, OTT, אתרי אינטרנט, אפליקציות D2C, ערוצי טלוויזיה ולכל סוגי המכשירים (טלוויזיות, מכשירי סלולר, טבלטים ומחשבים ניידים).

המלחמה באוקראינה הזניקה את מכירות אלטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אלטק, אלי יפה. "עלייה בדרישה למערכות צבאיות"

המכירות של חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה צמחו ברבעון הראשון של 2022 בכ-36% והסתכמו בהיקף של 9.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-7.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם בכ-2 מיליון דולר בהשוואה לכ-1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה דיווחה על שיפור ברווח הגולמי:מ-15.9% אשתקד לכ-20.1% ברבעון הראשון 2022.

חברת אלטק מפתח תקווה מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים, בעיקר למוצרים מורכבים וקריטיים. החברה נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec), ונסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-24.1 מיליון דולר. במהלך שיחת הוועידה עם משקיעים, הסביר מנכ"ל אלטק, אלי יפה, שמאחורי השיפור הגדול בתוצאות עומדים מספר תהליכים גלובליים שהחברה נהנית מהם בחודשים האחרונים. בהם: היציאה של הכלכלה העולמית ממשבר הקורונה, עלייה בדרישה למערכות צבאיות, והרצון הגובר של מדינות המערב להקטין את תלותן בייצור המתבצע באסיה.

החברה נהנית משילוב של מגמות גלובליות

יפה: "בסוף מרץ 2022 הגיע צבר ההזמנות שלנו לגידול של כ-50% בהשוואה לצבר ההזמנות שהיה בתחילת 2022. המצב הפוליטי והביטחוני באירופה הביא להגדלה של תקציבי הביטחון ולהגדלת ההזמנות מאיתנו, מכיוון שאלטק היא ספקית מרכזית של מספר קבלניות ביטחוניות גדולות. ההתפרצות המחודשת של הקורונה בסין בתחילת 2022 גרמה לגידול נוסף בהזמנות הייצור של מעגלים מודפסים, גם מלקוחות שאינם ביטחוניים. בנוסף, עקב המחסור ברכיבים נאלצו חלק מהלקוחות שלנו לתכנן מעגלים מחדש כדי להתאים אותם לרכיבים זמינים בשוק, והדבר הוביל להזמנות ייצור נוספות".

החברה מעריכה שמדובר במגמה ארוכת טווח, ולכן היא התניעה תוכנית הצטיידות רחבת היקף. "ברבעון הראשון של 2022 התחלנו ביישום תוכנית השקעות מואצת בהיקף של כ-15 מיליון דולר במפעל החברה בפתח תקווה. השלב הראשון של התוכנית כולל השקעות בהיקף של כ-9 מיליון דולר בתשתיות ובקווי ייצור. השלב הזה צפוי להימשך כשנתיים ולהגדיל את המכירות ב-5-8 מיליון דולר". לדבריו, החברה נהנית ממגמה נוספת: "האינפלציה והמחסור בעובדים בארה"ב מסייעים לנו לשמור על תחרותיות גבוהה".

טקסס אינסטרומנטס החלה בהקמת מגה-מפעל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) החלה בעבודות ההקמה של מפעל חדש לייצור שבבים בעיר שרמן שבטקסס, ארה"ב. מדובר בהשקעה העיסקית הגדולה ביותר בהיסטוריה של טקסס: TI תשקיע כ-30 מיליארד דולר בהקמת מערך הכולל ארבעה מפעלי ייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. החברה צופה שהמפעלים החדשים יעסיקו כ-3,000 עובדים באופן ישיר. המתקן הראשון במערך צפוי להתחיל בייצור במהלך שנת 2025.

כיום יש ל-TI שני מפעלי ייצור שבבים ב-300 מ"מ: מפעל DMOS6 בדלאס, טקסס, ומפעל RFAB1 בריצ'רדסון, טקסס. לצד המפעל בריצ'רדסון נמצא כעת בהקמה מפעל RFAB2 אשר צפוי להתחיל לייצר לפני סוף 2022. בנוסף, TI נמצאת בעת בתהליכי שדרוג מפעל הייצור LFAB בעיר להי, יוטה, שאותו היא רכשה מחברת מיקרון בסוף 2021. המפעל הזה צפוי להיכנס לייצור במהלך 2023.

התחשיב מגלה שאין מנוס מ-300 מ"מ

המפעלים החדשים מוקמים במסגרת תוכנית צמיחה ל-15 שנים המבוססת על מעבר לייצור בפרוסות של 300 מ"מ, מכיוון שהן מוזילות את עלות הייצור של כל רכיב בכ-40%. לפי התחשיב של החברה, עלות המכירה של רכיב הנמכר ב-1 דולר, מורכבת מסעיף ייצור של 12 סנט כשהוא מיוצר ב-300 מ"מ (ו-20 סנט ב-200 מ"מ), ולסעיף אריזה ובדיקות במחיר של כ-20 סנט בשני המקרים. מכאן שהעלות הכוללת ב-300 מ"מ היא 32 סנט והרווח של החברה הוא 68%.

בתהליך של 200 מ"מ, העלות הכוללת היא 40 סנט והרווח הגולמי הוא 60% בלבד. הייצור בשרמן ייכנס בהדרגה לתפוקה מלאה: השנה מתחילות עבודות ההקמה של פאב 1 ופאב 2, ומיד לאחריהם יתחיל תהליך הכנסת הציוד לפאב 1. הכנסת הציוד לפאב 2 תתבצע בשנת 2026, ובאותה השנה יתחילו עבודות ההקמה של פאב 3 ופאב 4 בשרמן.

הגדלת מרכיב הייצור העצמי

ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו המכירות של טקסס אינסטרומנטס בכ-4.9 מיליארד דולר, צמיחה של 14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בעיקר בשל עלייה במכירות רכיבים לשוק התעשייתי ולתעשיית הרכב. השוק המרכזי של החברה הוא רכיבים אנלוגיים, שמכירותיהם ברבעון עלו ב-16% והסתכמו בכ-3.8 מיליארד דולר.  לדברי מנכ"ל החברה, ריק טמפלטון, TI מצליחה לשמור על שולי רווח גבוהים בזכות שליטה בתהליכי הייצור.

לכן אסטרטגיית הצמיחה של החברה מבוססת על הקטנת התלות בקבלני ייצור חיצוניים. בשנת 2021 ייצרה טקסס אינסטרומנטס 80% מהרכיבים שהיא מכרה. מטרת ההשקעות היא להגדיל את השיעור הזה ל-85% עד לשנת 2025, ול-90% עד לשנת 2030. כיום TI מייצרת בעצמה רק 40% משבבי ה-300 מ"מ שהיא מוכרת. בשנת 2030 השיעור הזה מתוכנן להיות 75%. במקביל, היא תגדיל את שיעור הרכיבים שהיא אורזת בעצמה מ-60% כיום לכ-85% בשנת 2030.

Questar השיקה טכנולוגיה חדשה לניטור כלי-רכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ארז לורבר, מנכ"ל קווסטאר. "הגידול בנפח המידע מחייב שימוש בכלי בינה מלאכותית ולימוד מכונה"

בשבוע שעבר השיקה חברת Questar מראש העין את טכנולוגיית Vehicle Health Management-VHM אשר מאפשרת לעקוב אחר מצב הרכב, לאתר תקלות בשלבי התפתחותן הראשוניים ולספק תובנות לטיפול מונע. המערכת מבוססת על מחשב ומודול תקשורת אשר נמצאים ברכב, אוספים מידע מכל החיישנים ומבצעים ניתוח ראשוני של המידע. לאחר מכן המידע נשלח אל הענן ושם מתבצע עיבוד מתקדם המבוסס על אלגוריתמים של בינה מלאכותיתי ולימוד מכונה. הממצאים מסייעים ליצרני רכב ולמנהלי ציים לאתר בעיות לפני שהן מתרחשות, ולמטב את תוכניות הטיפול, התחזוקה ואפילו את התכנון של דגמים חדשים.

בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל קווסטאר, ארז לורבר, שכיום החברה מספקת שירותי ניטור וטלמטריה לכמה מאות-אלפי כלי-רכב בישראל, במדינות סקנדינביה, בארה"ב, בבריטניה, במקסיקו ובברזיל. לורבר: "אנחנו נמצאים בקשר עם מספר יצרני רכב גדולים, במטרה לשלב את המערכות שלנו בתוך דגמים חדשים של מכוניות". מאחורי החברה עומדת טכנולוגיה אשר פותחה במשך שנים רבות ומוגנת בכ-30 פטנטים רשומים. למעשה, קווסטאר החלה את דרכה בשנת 2003 בתור חברת Traffilog, אשר פיתחה פתרונות טלמטריה לציי רכב, המבוססים על מחשב מקומי המותקן בתוך הרכב.

גיבוש אסטרטגיית צמיחה

המחשב אוסף נתונים מהחיישנים הקיימים באמצעות ערוץ ה-CAN Bus, ומייצר תובנות תפעוליות המשודרות אל מנהלי הצי באמצעות הרשת הסלולרית. בחודש דצמבר 2019 ביצעה קרן טנא השקעה של כ-12 מיליון דולר בחברה תמורת כ-46% מהמניות, ובהמשך היא הגדילה את השקעתה וכיום היא בעלת השליטה בחברה. קרן טנא הישראלית עוסקת בהצמחת חברות תעשייתיות ומנהלת הון בהיקף של כמיליארד דולר. בעקבות כניסתה לחברה, הוגדרה תוכנית צמיחה, וביוני 2020 הובא מנכ"ל חדש, ארז לורבר, אשר הגיע מחברת StoreDot שבה שימש כמנהל התפעול (COO) במשך חמש שנים.

"העבודה בסטורדוט חשפה אותנו אל חברות רכב גדולות מאוד ואל מהפיכת הקישוריות וחישמול הרכב. הבנו שהנתונים יהיו המרכיב המשמעותי ביותר במהפיכת הרכב, והתחלנו לחפש חברה שתשלים את הפתרונות שלנו ותספק יכולת ניתוח כמויות גדולות מאוד של נתונים". המענה נמצא בחברת SafeRide מרמת החייל, שהוקמה ב-2014 על-ידי יוסי ורדי וחיליק שטיין. החברה החלה את דרכה כחברת סייבר לעולם הרכב. היא פיתחה את טכנולוגיית VSentry Edge AI אשר לומדת באופן עצמאי את דפוסי ההתנהגות הנורמליים של מערכות התקשורת ברכב, כדי לזהות התנהגות חריגה ולספק התראה.

בשנת 2019 החליטה NXP להטמיע את הטכנולוגיה של SafeRide ברכזות תקשורת חדשות לרכב, והחלה בפרוייקט פיילוט עם יצרן רכב אירופי שתכנן להשתמש ברכזות האלה בדגמי רכב חדשים. יכול להיות שמדובר בחברת רנו, שכן ביוני 2019 דיווחה רנו שהיא מבצעת ניסויים בשיתוף SafeRide במעבדת החדשנות שלה בתל אביב. מכל מקום, בניסויים האלה התברר שהאלגוריתם של החברה מזהה חריגות נוספות, כמו למשל התפתחות תקלות ברכב ואפילו שימושים פסולים שעושה הנהג ברכב.

שתי החברות מתמזגות

לפני כחצי שנה התמזגו SafeRide ו-Traffilog. המיזוג יצר חברה מאוחדת המעסיקה כ-150 עובדים (שליש מהם מגיע מחברת סייפ-רייד) והחברה מיתגה את עצמה מחדש תחת השם Questar כספקית טכנולוגיות ניטור, ניתוח והפקת תובנות חכמות. "חיברנו את הפתרונות שהיו לנו ביחד עם יכולות הבינה המלאכותית של סייפ-רייד במטרה להיות מובילים בתחום החיזוי של בריאות הרכב".

מהו המודל העסקי שלכם?

לורבר: "אנחנו עובדים ישירות מול לקוחות גדולים, או דרך מפיצי VAR הרוכשים מאיתנו את החומרה והשירות, ומספקים ללקוחות שלהם. החומרה אוספת את המידע מכל החיישנים, מבצעת עיבוד ראשוני ברכב ושולחת את המידע לענן של אמזון. שם מצויים השרתים שלנו המבצעים עיבוד נוסף ומפיקים תובנות על התנהגות הרכב, השימוש היעיל ברכב, חיזוי תקלות וכדומה. כיום אנחנו מנטרים משאיות, אוטובוסים, כלי-רכב כבדים ומכוניות פרטיות שהיצרנים עוקבים אחריהן. עשרות אלפי כלי-רכב מצויידים בפתרון שלנו. תוכנית 'נהג צעיר' של הפניקס מבוססת עליו".

מה הן המגמות המרכזיות בתחום המידע ברכב?

"כאשר כל המכוניות יהיו מקושרות, המוצר שלנו יהיה בעיקר תוכנה. אולם אנחנו עדיין רחוקים מהמצב הזה ורוב המכוניות בעולם אינן מקושרות. לכן יש צורך במערכות כמו שלנו כדי לחבר אותן לרשת ולקבל מהן נתונים. המערכת שלנו כוללת מודם סלולרי עם כרטיס SIM המשדר את הנתונים (GPRS). מכיוון שנפח המידע נמצא בעלייה גדולה מאוד, חשוב להישען על בינה מלאכותית ולימוד מכונה, ולשדר רק את התובנות העיקריות המתקבלות לאחר עיבוד ראשוני.

"אנחנו גם רואים שינויים בסוג הנתונים ובקשות לנתונים חדשים. כך למשל, מצב לחץ האוויר והטמפרטורה בצמיגים משפיעים על צריכת הדלק המיידית, במיוחד במשאיות גדולות ועמוסות במטען. התוצאה היא שיצרנים החלו להתקין חיישנים בתוך הצמיגים אשר מספקים מידע חדש שאנחנו מעבדים. אנחנו צופים שבקרוב נידרש לספק מידע מחיישנים של מערכות העיר החכמה וממערכות דיווח מזג האוויר. בנוסף, כניסת הרכב החשמלי תייצר דרישה למערך חדש וגדול מאוד של נותנים שיהיה צורך לטפל בהם".

ההשקעה במפעל טאואר בהודו: כ-4 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעמד חתימת ההסכם בין קונסורציום ISMC לבין מדינת קרנטקה  בהודו. קרדיט: Next Orbit Ventures Fund

לאחר עיכובים שנמשכו יותר מ-10 שנים, הפרוייקט של טאואר סמיקונדקטור להקמת מפעל שבבים בהודו מקבל ככל הנראה תאוצה, במיוחד בעקבות המתיחות הגלובלית הדוחפת ממשלות רבות בעולם לחזק את ייצור השבבים המקומי שלהן. בסוף חודש מרץ 2022 הודיע שר האלקטרוניקה וטכנולוגיות המידע של הודו, שרי רג'יב צ'נדרסקר, שהממשלה אישרה את עיקרי התוכנית לבניית תעשיית שבבים בהודו, ומינויה של מחלקת India Semiconductor Mission לתפקיד הפיקוח על הפרוייקט. מדובר בהקמת שלושה מפעלי ייצור שבבים, מפעל לייצור צגים, מפעל מתמחה בתחום הסיליקון פוטוניקס, ותוכנית לעידוד פרויקטי פיתוח שבבים בהודו.

במסגרת הפרוייקט, הממשלה אישרה תקציב כולל של כ-10 מיליארד דולר. לפני כשבועיים הודיע קוסורציום ISMC, הכולל את טאואר כשותף הטכנולוגי ואת קרן ההשקעות Next Orbit Ventures Fund שמרכזה במומבאי כשותף הפיננסי, שהוא ישקיע 3 מיליארד דולר בהקמת מפעל לייצור שבבים אנלוגיים בטכנולוגיה של 65 ננומטר במדינת קרנטקה (Karnataka) בדרום-מערב הודו. הקונסורציום חתם בתחילת החודש על הסכם הבנות עם מדינת קרנטקה לקבלת שטח של 600,000 מ"ר ליד העיר מיסורו (Mysuru), אשר ישמש להקמת מפעל שיעסיק כ-1,500 עובדים ישירות ועוד כ-10,000 עובדים כספקי משנה.

על-פי התוכנית הממשלתית, הודו תממן כ-30% מעלות הקמת מפעל. פירוש הדבר שמדובר בהשקעה כוללת בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. כעת הקונסורציום ממתין להחלטה סופית של ממשלת הודו. מדובר במהלך שסבל מעיכובים רבים מאוד לאורך השנים, והחל בשנת 2012 כאשר ממשלת הודו פירסמה מכרז להקמת מפעל שבבים בתמיכה של חברה בינלאומית. טאואר נכנסה למהלך הזה כבר בשלביו הראשונים, ובפברואר 2012 הודיעה שהיא מתמודדת על המכרז.

לאחר 10 שנות עיכובים מגיע שלב ההכרעה

בשנת 2013 בחרה הממשלה בהצעתה של טאואר, אולם מאז הפרוייקט התנהל בעצלתיים ולא התקבלה החלטה סופית על מימון הפרוייקט. אלא שהמתח הגלובלי של השנים האחרונות ומשבר שרשרת האספקה שנוצר בעקבות הקורונה, משנים ככל הנראה את רמת הדחיפות של הפרוייקט, ומקרבים אותו למימוש. ראש מחלקת פיתוח התעשייה במדינת קרנטקה, גונג'אן קרישנה, הסבירה: "המצב הגיאופוליטי הנוכחי מחייב את הודו לפתח יכולת תכנון וייצור עצמאית של שבבים".

מאז 2012 חל שינוי נוסף: בחודש פברואר 2023 אמורה להסתיים עסקת מכירתה של טאואר לחברת אינטל בעיסקה בהיקף של כ-5.4 מיליארד דולר במזומן. המשמעות מבחינת הודו היא שכעת אינטל היא זו שתעמוד מאחורי הפרוייקט, ביחד עם כל העוצמה הפיננסית והטכנולוגית שלה. השפעת השינוי הזה אינה ברורה: הוא עשוי להמריץ את הממשלה להתניע את הפרוייקט, ואולי להציב דרישות נוספות שיעכבו אותו בשנה נוספת. טאואר סמיקונדקטור מייצרת רכיבים אנלוגיים, רכיבים דיגיטליים, רכיבי הספק וחיישנים. ברבעון הראשון של 2022 צמחו מכירותיה בכ-21% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-421 מיליון דולר.

או-מד תספק לברזיל מערכות RF לטיפול באין-אונות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת או-מד (Ohh-Med Medical) הפועלת מתוך הקמפוס של חברת מדימור בטבריה, חתמה הסכם הפצה ראשון מחוץ לגבולות ישראל. ההסכם נחתם עם חברת Levyreitor Medical Products מסאו פאולו, ברזיל, להפצת מערכת Vertica לטיפול בהפרעות אין אונות בקרב גברים. במסגרת ההסכם, Levyreitor התחייבה לנהל את תהליך הרגולציה בברזיל, שהחל לאחרונה וצפוי להימשך כ-18 חודשים. לדברי מייסד ומנכ"ל או-מד מדיקל, דניאל לישינסקי, שוק היעד הפוטנציאלי בברזיל נאמד ב-3-5 מיליון גברים. "אנו מעריכים שבשנתיים הראשונות יימכרו בברזיל כ-25,000 מערכות בהיקף של כ-16 מיליון דולר".

מערכת Vertica מובססת על תופעה מוכרת: חימום מקומי מבוקר באמצעות קרינת RF מעודד את ההיווצרות של סיבי קוגן חדשים. התופעה הזאת משמשת במערכות להעלמת קמטים בפנים הנמצאות בשוק. החברה האתימה את הרעיון לצורך חיזוק ושיקום רקמות הקולגן האחראיות למנגנון הפיזיולוגי של הזקפה. החברה ביצעה ניסוי קליני מוצלח במחלקת הנוירו-אורולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם בהובלת פרופ' אילן גרינולד, שבעקבותיו המכשיר אושר לשימוש ושיווק בישראל, באמצעות אתר האינטרנט של החברה.

או-מד מדיקל נמצאת בתהליך מתקדם לקבלת אישור CE לשיווק המכשיר גם באירופה, אשר צפוי להתקבל ב-2022. בימים אלה החברה נערכת לניסוי קליני שני ורחב-היקף בפלורידה שבארצות הברית. להערכתה היא תקבל אישור FDA בארה"ב במהלך 2023. שוק היעד של החברה רחב מאוד: סקרים שבוצעו באנגליה ובצרפת מצאו כי 40%-30% מהגברים סובלים מהפרעות זקפה בדרגה בינונית עד מלאה, כאשר הסיכוי לכך שווה באחוזים לגיל הגבר (55% מהגברים בגיל 55, וכדומה).מדובר במכשיר לטיפול עצמי, לא פולשני, ללא תופעות לוואי ושאינו מצריך מרשם רופא או מעקב רפואי.

למידע נוסף: www.vertica-labs.com

HSBC ו-NTT מצטרפות להשקעה בקלאסיק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסטארט-אפ Classiq מתל-אביב, שפיתחה פלטפורמה לכתיבת אלגוריתמים למחשבים קוונטיים, הודיעה היום (ב') כי היא מרחיבה את סבב B מ-33 מיליון דולר ל-36 מיליון דולר.  המצטרפות החדשות להשקעה בחברה הן HSBC, הבנק השני בגודלו באירופה, Neva SGR האיטלקית, מקבוצת הבנקאות Intesa Sanpaolo, ו-NTT Finance שבשליטת ענקית הטלקום היפנית NTT. בעקבות ההשקעה החדשה יגיע סך ההון שגייסה קלאסיק בשנתיים שעברו מהקמתה ל-51 מיליון דולר.

שלוש החברות מצטרפות למשקיעים הקיימים בקלאסיק: Wing VC, Entrée Capital, Hewlett Packard Pathfinder, Team8, Phoenix, Sumitomo Corp. (באמצעות IN Ventures), OurCrowd, Spike Ventures, Samsung NEXT וכן בכירי שוק השבבים Lip-Bu Tan ו-Harvey Jones.

NTT Finance היתה הלקוחה הראשונה שקלאסיק חשפה באופן פומבי. במסגרת שיתוף הפעולה, שקלאסיק חשפה בחודש פברואר, NTT Finance תעשה שימוש בפלטפורמת התכנות הקוונטי של קלאסיק כדי לפתח אלגוריתמים קוונטיים ייעודיים לצורך ביצוע חישובים מורכבים בתחום דירוגי האשראי, וזאת כחלק משירותי המחשוב המתקדמים שבכוונתה לספק ללקוחותיה בעולם הפיננסי.

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ”ל ניר מינרבי, סמנכ”ל המו”פ אמיר נוה והטכנולוג הראשי יהודה נוה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

לא מכבר השיקה קלאסיק את גרסת הבטא של פלטפורמת הפיתוח שלה, והעמידה אותה לרשות מספר לקוחות ראשונים, ובהמשך מתכננת החברה לפתוח את השימוש לעוד עשרות לקוחות.

האזינו לשיחה עם מנכ"ל קלאסיק ניר מינרבי, מתוך תוכנית מס' 22 בפודקאסט של Techtime, שעלתה באוגוסט 2020:

REE חנכה מתקן ייצור רובוטי בקובנטרי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת האוטו-טק REE, שפיתחה פלטפורמת מרכב שטוחה לכלי-רכב חשמליים ואוטונומיים, פתחה מרכז ייצור ראשון בעיר קובנטרי שבבריטניה. המתקן, שיהיה רובוטי לחלוטין, משתרע על פני 12 אלף מ"ר והוא הוקם בשיתוף חברות האוטומציה התעשייתית Rockwell Automation ו-Expert Technologies.

מ-REE נמסר כי המתקן יוכל לייצר 40,000 יחידות פינה (כלומר, יחידה לכל גלגל) המיועדים לכ-10,000 כלי-רכב חשמליים בסך הכול. בכוונת החברה להעתיק את את המודל של המתקן בקובנטרי למתקן שיש לחברה בעיר אוסטין שבמדינת טקסס בשנת 2023 ובכך להכפיל את כושר הייצור שלה כבר בשנה הבאה ל-20,000 כלי-רכב. לדברי החברה, המרכז בקובנטרי צפוי לשרת את דרישות יצרניות הרכב ולקוחות אחרים באירופה עם התמקדות ראשונית בפלטפורמה החשמלית P7 עבור כלי רכב מסחריים וציי משלוחים. 

נהיגה אלקטרונית מלאה

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין השאסי לגלגל ובתוך הגלגל. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. החברה מכנה את הארכיטקטורה הזו x by wire, וזאת מאחר שכל מערכות הרכב, הממוקמות בארבע הפינות, נשלטות על ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני.

על בסיס טכנולוגיה זו פיתחה החברה עד כה מספר פלטפורמות עבור יישומי-קצה כמו משלוחים עירוניים, רכבי היסעים, מונית אוטונומית ומשאית בינעירונית. בתחילת השנה חשפה REE פלטפורמה ייעודית עבור חברות ציי משלוחים. ה-P7 [בתמונה למעלה], שלדברי החברה נבנתה על פי הדרישות והמפרט המדויק של אחת מחברות הרכב הגדולות בעולם. הפלטפורמה השטוחה מספקת מרחב פנימי גדול ע 35% יותר בהשוואה לרכבים מסחריים דומים.

האזינו לשיחה עם אוהד שטאובר, סמנכ"ל המו"פ של REE, מתוך תוכנית מס' 47 בפודקאסט שלנו, שעלתה בחודש מרץ 2022:

נכשל נסיון ארלדן לרכוש מניות טלסיס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מודול DART-MX8M-MINI של ואריסייט המבוסס על מעבד i.MX 8M של חברת NXP

נכשל הנסיון של קבוצת ארלדן השקעות לרכוש חבילה של מניות טלסיס (Telsys) אשר היתה מעניקה לה השפעה גדולה בחברה. כיום מחזיקה ארלדן ישירות ובעקיפין בכ-22.65% מהמניות: ארלדן השקעות מחזיקה בכ-1.82% מהמניות, וחברת ארלדן החזקות הנמצאת בבעלותה המלאה, מחזיקה בכ-20.83% ממניות טלסיס. ב-12 באפריל 2022 פירסמה ארלדן החזקות הצעת רכש לכל בעלי המניות של החברה לרכישת מניות שלהם במחיר של 163.9 שקל למניה בסכום כולל של עד כ-53.2 מיליון שקל. הדבר היה מעניק לה 5% נוספים בחברת טלסיס, וממצב אותה בעמדה של בעלת שליטה המחזיקה בשיעור הגבוה ביותר של מניותיה.

הדירקטוריון לא מביע דעה ישירה

חברת טלסיס נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כמיליארד שקל. בתגובה להצעה הרכש, פירסם דירקטוריון טלסיס הודעה מיוחדת מטעמו שבה מסר כי הוא מסרב לחוות את דעתו על ההצעה. יחד עם זאת, בהודעה גם נמסר שבעלת השליטה הנוכחית בחברה, משפחת יגודה (יגודה אחזקות) המחזיקה בכ-20.8% מהמניות, והמנכ"ל שיבי דקל (כ-1.5% מהמניות), לא ייענו להצעת הרכש. בסוף שבוע שעבר התקבלו התוצאות: ארלדן לא הצליחה להשיג את כמות המינימום של המניות, וביטלה את הצעת הרכש.

המעורבות של קבוצת ארלדן בחברת טלסיס היא עמוקה: לצד ההשקעה הישירה בטלסיס, היא מחזיקה בכ-20.83% ממניות חברת ואריסייט (Variscite) מלוד הנמצאת בבבעלות טלסיס (70.37%). ומנכ"ל ארלדן השקעות, צלי רשף, משמש גם כיו"ר ואריסייט. חברת טלסיס פועלת בשני תחומים: שיווק והפצת רכיבים אלקטרוניים, מיכשור אלקטרוני וכלי פיתוח, וכן הפעילות של ואריסייט בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים (System on Modules-SoM) המשמשים לפיתוח וייצור מערכות אלקטרוניות גדולות יותר.

תנודות בשוק ההפצה

בשנים האחרונות חלו תנודות דרמטיות במשקל שתי הפעילויות האלה. משקלה של ואריסייט נמצא בעלייה ובשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-199.2 מיליון שקל וברווח של כ-86 מיליון שקל. המודל העסקי של ואריסייט מבוסס על ההערכה בתעשייה שעד לכמות של 50,000 יחידות, יש יתרון לרכישת מודול סטנדרטי מוכן מראש. מעל הכמות הזאת יש יתרון כלכלי בפיתוח וייצור מודול ייעודי.

מנגד, משקל פעילות ההפצה סבל מירידה, במיוחד מאז החליטה טקסס אינסטרומנטס למכור בעצמה את רכיביה והופעת משבר שרשרת האספקה שנוצר בעקבות הקורונה. המכירות ב-2021 הסתכמו בכ-67.1 מיליון שקל בלבד. יחד עם זאת, החברה מעריכה שזו תופעה זמנית: בסוף 2021 הסתכם צבר ההזמנות של פעילות ההפצה עבור אספקה לשנת 2022 בהיקף של כ-55 מיליון שקל, בהשוואה לצבר הזמנות של 18 מיליון שקל בלבד בסוף 2020. הנתון תואם לתחזית שלה להגדלת המכירות ב-2022.

מעניין לציין שכ-42% ממכירות הרכיבים היו לקבלניות ייצור (Contract Manufacturing) ורק 58% לחברות יצרניות. נתון המלמד על משקלן הגובר של הקבלניות בתעשייה הישראלית, בדומה למגמה דומה בעולם כולו. בסך הכל, מכירות קבוצת טלסיס ב-2021 הסתכמו בכ-266.3 מיליון שקל.

אלקטריאון מקימה ל"אפיקים" חניון טעינה חשמלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלקטריאון (Electreon) חתמה על הסכם עם חברת התחבורה הציבורית אפיקים, שבמסגרתו היא תשתמש בתשתית הטעינה האלחוטית שפיתחה, כדי להפוך חניון אוטובוסים של אפיקים לחניון המבצע הטענה רציפה  של צי של 30 אוטובוסים החשמליים בזמן חנייתם. ההיקף הכספי של הפרויקט הינו כ-5.6 מיליון שקל. לאקטריאון יש שיתוף פעולה דומה עם חברת "דן".

אפיקים היא חברת התחבורה הציבורית הרביעית בגודלה בישראל ומפעילה קווים באזור ראש העין-פתח תקווה. תשתית הטעינה תותקן בחניון אוטובוסים של אפיקים בראש העין, כחלק ממאמצי העירייה להאיץ את המעבר לתחבורה ציבורית נקייה ושקטה בעיר. החניון משמש את אפיקים כמסוף וחניון לילה, כך שהאוטובוסים החשמליים שתפעיל אפיקים ייטענו באמצעות הטכנולוגיה של אלקטריאון במהלך שעות היום והלילה. באלקטריאון מעריכים כי הפתרון יביא לחיסכון בחשמל והארכת שעות הפעילות של האוטובוסים החשמליים. ההסכם אושר על ידי משרד התחבורה ובאלקטריאון מעריכים כי הוא עשוי להתרחב בעתיד, מול אפיקים ומול מפעילי תחבורה ציבורית נוספים.

חברת אלקטריאון מבית ינאי פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית את משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

הסכם ל-EVR Motors עם ספקית המערכות ההודית Badve

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שיתוף פעולה נוסף ל-EVR Motors הישראלית בשוק הרכב ההודי. החברה חתמה על הסכם עם ספקית המערכות לרכב ההודית Badve Group of Industries, שבמסגרתו Badve תייצר מנועים חשמליים, המתבססים על הארכיטקטורה הקניינית של EVR, עבור שוק כלי הרכב החשמליים הדו-גלגליים ותלת-גלגליים, הכוללים רכבי משא תלת גלגליים וכלי רכב תלת גלגליים לנוסעים בקטגוריות L3 ו-L5 שבהן צפויה צמיחה גדולה בהודו בשנים הקרובות. הסכם זה מצטרף להסכם שחתמה EVR בחודש שעבר עם חברת Tier-1 הודית נוספת, Napino, שגם כן מיועד לשוק הדו-גלגלי.

ל-Badve 29 מפעלי ייצור הפרוסים ב-7 מדינות בהודו והיא מעסיקה 15,000 עובדים. מוצריה מיוצאים לארצות הברית, יפן, בריטניה, סין ועוד. שתי החברות כבר מוציאות לפועל תוכנית להרכבת מנועי הדגמה באתר של Badve בעיר Pune שיימסרו ליצרני רכב בהודו כיחידות הדגמה. החברות מתכננות להתחיל בייצור סדרתי באמצע שנת 2023 בקצב של חצי מיליון יחידות לשנה והמנועים ישולבו במספר דגמים נבחרים של כלי רכב.

מנוע חשמלי קטן וקל-משקל

EVR פיתחה מנוע חשמלי מסוג חדש (TSRF), המאפשר לשפר את הביצועים ולהפחית את המשקל בהשוואה למנועים חשמליים סטנדרטיים. המנוע מבוסס על שיפור במבנה של מנועי שטף מגנטי רדיאלי (Radial Flux Permanent Magnet) המוכרים לתעשייה. במנועים האלה המרכיב הנייח (Stator) מורכב מסדרת אלקטרו-מגנטים המייצרים שדות מגנטיים הנעים בתנועה היקפית מסביב למנוע. השטף המגנטי שלהם ניצב לציר המסתובב (Rotor) ומפעיל כוחות משיכה ודחייה על מגנטים קבועים המצויים ברוטור, אשר גורמים למנוע להסתובב.

במבנה החדש שהחברה פיתחה (מוגן בפטנטים רשומים בארה”ב, באירופה, בסין ובישראל), נעשה שימוש בסלילים אלקטרו-מגנטיים במבנה המשפר את פיזור השטף המגנטי ומקטין את הפסדי האנרגיה במנוע. החברה ביצעה שיפורים נוספים: שימוש במגנטים מחומרים מיוחדים (Soft Magnetic Composites), שיפורים מבניים המפשטים את תהליך הייצור, דוגמת שימוש בסלילים מוכנים מראש המותקנים רק בשלבי ההרכבה הסופיים, ועוד.

טכנולוגיית TSRF של החברה מתאימה למגוון רחב של הספקים ומומנטים בטווח מתחים בין 48 וולט ל-800 וולט, ומאפשרת להתאים מנוע קטן, קל וחזק למרבית אמצעי התחבורה. המנועים הראשונים של EVR הם מנועי 48/96 וולט מקוררי-אוויר ומוגנים נגד מים. הם מיועדים לכלי-רכב חשמליים דו-גלגליים או תלת-גלגליים. המנועים האלה בעלי הספק של 17kW, מומנט של 40Nm, משקל של 9 ק”ג ונפח של 2.7 ליטרים בלבד.

EVR Motors גייסה עד כה מימון סיד של 10 מיליון דולר מכמה משקיעים, בהובלת מריוס נכט, אחת הדמויות המובילות בישראל ביזמות סדרתית, בייסוד חברות טכנולוגיה ובהשקעות בהיי טק, ובהשתתפותTeramips Technologies, שמממנת רעיונות טכנולוגיים חדשניים, לצד קרנות SIBF ו-Varana Capital. בנוסף לכך קיבלה EVR מענקים מרשות החדשנות ומקרן BIRD. בימים אלה שוקדת EVR על גיוס סבב A במטרה להאיץ את החדירה לשוק, להגדיל את כושר הייצור ולפתח מנועים נוספים.

החברה מנוהלת החל מ-2019 על ידי עפר דורון, ששימש בתפקידו הקודם כמנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית, והוביל את צוות התעשיה האווירית שתכנן ובנה את החללית “בראשית” של SpaceIL. עופר דורון היה אחראי גם על הפיתוח, הבנייה, השיגור והתפעול של לווייני התקשורת והתצפית של התעשייה האווירית עבור משתמשים ישראליים וזרים.

EVR Motors נוסדה בידי הנשיא ומנהל התפעול הנוכחי של החברה אלי רוזינסקי, יחד עם ויקטור כסלו ורוסלן שבינסקי. יו”ר החברה הוא אופיר שוהם, ראש מפא”ת לשעבר, שמוביל את השקעות ההיי טק של מריוס נכט. החברה מעסיקה מעל 30 עובדים בפתח תקווה, ביניהם ארבעה בעלי דוקטורט, מהנדסים, צוות הרכבת מנועים וקבוצת בקרה וניסויים.

חנן ברנד מונה למנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות החדשנות הודיעה על מינויו של חנן ברנד לסמנכ"ל ומנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות. בתפקידו יהיה אחראי על קידום וניהול ההשקעות ביזמים ובחברות סטראט-אפ הנמצאים בשלב פיתוח הרעיון, וכן בחממות ובתוכניות אחרות של הרשות. ברנד כיהן ב-15 השנים האחרונות כמנהל השקעות במגוון קרנות הון סיכון, בהן בחממה הטכנולוגית ניות, קרן עופר הייטק, קרן JVP ובתפקידו האחרון כשותף-מנהל של הקרן האמריקאית-ישראלית Cornerstone Venture Partners. הוא הוביל השקעות בעשרות חברות סטארט-אפ ישראליות והיה חבר בדירקטוריון של חברות טכנולוגיה רבות.

ברנד הוא ממייסדי ושימש כיו"ר עמותת Made in Jerusalem הפועלת מ-2012, לקידום האקוסיסטם היזמי-טכנולוגי בירושלים. לברנד תואר ראשון במנהל עסקים ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, ותואר MBA מהטכניון במסלול ניהול חברות עתירות ידע. לדבריו, "היצירתיות והיזמות בישראל הם הקטר שהוביל לצמיחה אדירה ולהפיכת ישראל מודל לחיקוי בעולם. אך כדי לשמר את היתרון התחרותי, אנחנו חייבים לעודד יותר ישראלים וישראליות, ממגוון רב ככל האפשר, הן דמוגרפית והן גיאוגרפית, להצטרף לעולם הטכנולוגי, ולהאמין ביכולתם להפוך רעיונות פורצי דרך למציאות".

התעשייה מצליחה – למרות המדינה

ראוי לציין שבדו"ח השנתי שלה שפורסם בשבוע שעבר, הזהירה רשות החדשנות שההשקעה הממשלתית במו"פ עתידי פורץ דרך נמוכה מאשר במדינות ה-OECD וניכרת ירידה במדדי תחרותיות בינלאומיים. "המשך הצמיחה בענף ההייטק הישראלי אל מול התחרות העולמית נמצא בסיכון בשל השקעה ממשלתית נמוכה בצורה מהותית אל מול מדינות העולם". ישראל הידרדרה למקום ה-15 במדד החדשנות העולמי בשנת 2021 לעומת מקום 10 בשנת 2019". בנוסף, ב-2021 חלה ירידה של 6% בכמות העובדים מהחברה החרדית ונמשך הקיפאון בשיעור העובדים מהחברה הערבית.

יחד עם זאת, התעשייה עדיין מצליחה מאוד: יצוא ההייטק עבר לראשונה את רף ה-50% ועומד על 54% מהייצוא התעשייתי של ישראל, התעסוקה בענפי ההייטק עברה לראשונה את רף ה-10% מכלל המועסקים במשק וכ-19% מבני 30-34 בישראל מועסקים בתפקידים טכנולוגיים בכלל ענפי המשק. גם באקדמיה מורגש שינוי, ובשנה האחרונה המקצוע הפופלרי ביור באקדמיה ללימודי תואר ראשון היה מדעי המחשב – שכלל כ-11% מהסטודנטים.

אריק קורקוס מונה למנכ"ל מדטרוניק ישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל מדטרוניק ישראל, אריק קורקוס. צילום: מדטרוניק

אריק קורקוס מונה לתפקיד מנכ"ל מדטרוניק ישראל (Medtronic Israel), במקומו של ירון יצהרי אשר פרש מהתפקיד בחודש אוקטובר 2021. קורקוס הוא בעל ניסיון ניהולי של יותר מ-20 שנה בתעשיית הבריאות, מהם 11 שנים בחברת מדטרוניק ולפני-כן 4 שנים כמנהל מכירות בחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון. במסגרת עבודתו במדטרוניק שימש כמנהל חטיבת הטיפול בהפרעות קצב הלב בישראל, וחבר הנהלת החברה באירופה, תפקיד שבמסגרתו היה אחראי על ניהול פעילויות בתחום הקרדיולוגיה.

מדטרוניק היא אחת מהיצרניות הגדולות בעולם של מכשור רפואי ומעסיקה כיום כ-90,000 עובדים. בישראל החברה מעסיקה כ-1,000 עובדים בתחומי הפיתוח והייצור של מערכות רפואיות, וכן תמיכה בשוק המקומי. בשנים האחרונות החברה ביצעה מספר רכישות בישראל, בהיקף כולל של כ-4 מיליארד דולר. העיסקה הגדולה ביותר היתה רכישת חברת מזור רובוטיקס בשנת 2018 תמורת כ-1.64 מיליארד דולר. מזור נחשבת לחלוצה עולמית בתחום הרובוטיקה לניתוחי גב, ופיתחה מערכות הנחיה רובוטיות לביצוע ניתוחי עמוד שדרה, המאפשרות למקם ברגים אורתופדיים בחוליות באופן מדויק.

בשנת 2014 רכשה מדטרוניק את חברת קובידיאן האירית תמורת כ-42 מיליארד דולר. המהלך הכניס אותה עמוק אל תוך השוק הישראלי, מכיוון שקובידיאן ביצעה רכישות רבות בישראל בהיקף כולל של כ-1.5 מיליארד דולר. בין השאר היא רכשה את Given Imaging (החלוצה העולמית של אנדוסקופיה באמצעות גלולה נבלעת), את חברת אורידיון שפיתחה ציוד לבדיקת פחמן דו-חמצני בנשימה, את חברת Super Dimension שפיתחה טכנולוגיית ניווט פנים גופית אלקטרומגנטית לבדיקת דרכי הנשימה, ועוד.

סטרטסיס נפרדת משוק המדפסות השולחניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת MakerBot הפועלת מניו יורק ונמצאת בבעלות סטרטסיס (Stratasys), חתמה על הסכם מיזוג עם אחת מהמתחרות הגדולות ביותר שלה, חברת Ultimaker ההולנדית הנמצאת בבעלות NPM Capital. המיזוג מייצר שחקנית חדשה בתחום מדפסות התלת מימד השולחניות, אשר תפעל בסיוע השקעה משותפת בהיקף של 62.4 מיליון דולר: חברת NPM Capital תבצע השקעה של 15.4 מיליון דולר ותחזיק ב-54.4% ממניות החברה. סטרטסיס תשקיע 47 מיליון דולר ותחזיק בכ-45.6% ממניות החברה המאוחדת.

העיסקה תלויה בקבלת אישורים ובהסכמים עם איגודי עובדים, וצפויה להסתיים ברבעון השלישי של 2022. עדיין לא נקבע שם לחברה החדשה, אולם היא תנוהל על-ידי שני מנכ"לים משותפים: נדב גושן המשמש כיום כמנכ"ל MakerBot יהיה אחראי על התפעול, המו"פ והמוצר. יורגן פון הולן, המשמש כיום כמנכ"ל Ultimaker, יהיה אחראי על הפעילות המסחרית. החברה החדשה תפעל באמצעות מטה בהולנד ומטה בניו יורק.

מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף, הסביר שהעיסקה נובעת מאסטרטגיית ההתמקדות של סטרטסיס בתחום פתרונות ההדפסה מבוססי פולימרים לשוק התעשייתי, בשעה שמייקר-בוט והחברה החדשה פועלות בתחום המדפסות השולחניות. מכיוון שסטרטסיס תחזיק בפחות מ-50% מהישות החדשה, היא לא תיחשב כחברה בת ותוצאותיה הפיננסיות לא יאוחדו עם אלה של סטרטסיס.

האיום הגדול ביותר מגיע מסין

חברת MakerBot הוקמה בשנת 2009 ונירכשה על-ידי סטרטסיס בשנת 2013. גם לאחר העיסקה היא המשיכה לפעול כחברה בת עצמאית אשר מרכזה בניו יורק. בשנת 2016 סגרה החברה את קו הייצור שלה והעבירה את הייצור לאחריות חברת Jabil. לפי הערכות בתעשייה היא מעסיקה כ-200 עובדים ומכירותיה מסתכמות בכ-160 מיליון דולר בשנה.

חברת אולטימייקר הוקמה בשנת 2011 ומעסיקה כ-330 עובדים. ראוי לציין ששולי הרווח של קו המדפסות השולחניות נמוך בהרבה משולי הרווח של המדפסות התעשייתיות שבהן החליטה סטרטסיס להתמקד. מדובר בשוק קשה ביותר: להערכת חברת BIS Research השוק צפוי לצמוח בשיעור דו-ספרתי, אולם זהו שוק רגיש מאוד למחיר ולכן גם נמצא בשליטה של חברות סיניות. הדבר הזה מסביר את הכוונה של החברה הממוזגת להשקיע את הסכום שהיא מקבלת מ-NPM ומסטרטסיס בפיתוח טכנולוגיות חדשות.

מנכ"ל אינוויז חושף פרטים נוספים על עסקת הענק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתחילת החודש דיווחה חברת אינוויז (Innoviz) על חוזה ענק נוסף בתעשיית הרכב, לאספקת חיישני ה-LiDAR של החברה לאחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם, בשווי כולל המוערך ב-4 מיליארד דולר. אתמול (ד'), במהלך שיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, סיפק מייסד-שותף ומנכ"ל החברה, עומר כילף, פרטים נוספים על העסקה ויצרנית הרכב.

בשלב זה, אינוויז אינה חושפת את זהות יצרנית הרכב, אך בחודשים הקרובים צפויות השתיים לצאת בהצהרה פומבית משותפת. בשיחת הוועידה גילה כילף כי מדובר באחת משלוש קבוצות הרכב הגדולות בעולם, המחזיקה בנתח של 10% משוק הרכב העולמי וכוללת בתוכה מותגי רכב רבים. במסגרת ההסכם הנוכחי, אינוויז צפויה לספק את הדור השני של חיישן החברה, InnovizTwo, הכולל גם את תוכנת החישה, לכ-8 מיליון מכוניות המשתייכות למותגי הפרימיום בקבוצה, עבור יישומי L2 ו-L3.

עם זאת, היקף העסקה עשוי לגדול במידה ומותגי רכב נוספים בקבוצה יאמצו את הפיתרון, ואינוויז כבר מצויה במגעים עימם. נציין כי לפי חברת המחקר Focus2Move שלוש קבוצות הרכב הגדולות בעולם ב-2021, לפי נתוני מכירות, הן טויוטה (נתח שוק של 12.2%), פולקסוואגן (10.4%) ורנו-ניסאן. פרט מעניין נוסף בעסקה הוא כי אינוויז זכתה בזכיית התכנון הזו במעמד של ספקית מערכות Tier-1, כלומר כספק של פתרון שלם, וזאת בשונה משיתוף הפעולה שלה עם ב.מ.וו, שבו אינוויז משמשת כספקית רכיבים (Tier-2), אשר קשורה אל ב.מ.וו באופן עקיף, דרך ספקית ה-Tier-1 מאגנה (Magna).

מעמד של Tier-1 הוא יעד אסטרטגי

מתכונת של Tier-1 היא מרכיב משמעותי באסטרטגיית החברה, מאחר שהיא מאפשרת לאינוויז לעבוד ישירות מול יצרניות הרכב (OEM), לספק פתרונות שלמים ולמקסם את שולי הרווח. "הפיכתנו לספק Tier-1 הוא צעד בעל משמעות עצומה עבורנו. זה היווה היבט מכריע בתהליך הבחירה של אותה קבוצת רכב, וזה יאפשר לנו להשיג עוד זכיות תכנון כאלה בעתיד", אמר כילף. קבוצת הרכב צפויה להכריז בקרוב על אינוויז כספקית ישירה, מהלך שיסלול את דרכה לעבודה במתכונת דומה מול יצרניות רכב נוספות בתעשייה.

כדי לקבל מעמד של Tier-1, אינוויז נדרשה להציג יכולות בכל הנוגע לניהול קווי ייצור המוניים, עמידה בתקני איכות של תעשיית הרכב ויכולת לבצע אימות של החומרה ושל תוכנות ראיית המכונה. ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו ההכנסות של אינוויז בכ-1.8 מיליון דולר. החברה מצויה במגעים בשלבים שונים (RFQ/RFI) עם עוד כ-12 שחקניות מתעשיית הרכב, מתוכם 3 לקוחות עימם היא מצויה בשלבים מתקדמים, אשר עשויים להבשיל בקרוב להסכם.

בעקבות רבעון ראשון חזק, ואלנס מעלה את התחזית השנתית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ואלנס (Valens) דיווחה אתמול (ד') על הכנסות שיא של 21.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022, גידול של כ-62% בהשוואה לרבעון הראשון של 2021, וזאת בזכות ביקוש גבוה לפתרונות האודיו-וידיאו של החברה בעולמות החינוך, הרפואה והתעשייה, כמו גם המשך צמיחת חטיבת האוטומוטיב. ההפסד הנקי הסתכם ב-1 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של 6.4 מיליון דולר. בעקבות ההתחלה החזקה מהצפוי של השנה, ואלנס מעלה את תחזית ההכנסות השנתית מ-83-85 מיליון דולר ל-86.5-88 מיליון דולר.

ואלנס מפתחת שבבי תקשורת המאפשרים העברת אודיו-וידיאו בקצבים מאוד גבוהים על גבי כבלים פשוטים, והיא פעילה בשני שווקים עיקריים: שוק האודיו-וידיאו ושוק האוטומוטיב. שוק האודיו-וידאו מהווה את ליבת פעילותה של החברה ומשם מגיעות מירב ההכנסות. במקביל, החברה מרחיבה את דריסת הרגל שלה בשוק הרכב, שאליו נכנסה בשנים האחרונות על רקע הצורך הגובר בתקשורת נתונים מהירה ואמינה בין מערכות הרכב.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח אתמול, אמר מנכ"ל החברה גדעון בן צבי כי בחברה מזהים פוטנציאל גדול בשוק החינוך בארצות הברית, בין היתר על רקע תקציב משמעותי שאישר הקונגרס לשדרוג תשתיות החינוך בבתי ספר יסודיים ובתיכונים. "יותר ויותר בתי ספר ואוניברסיטאות משדרגים את תשתית הכיתות שלהם, כדי לאפשר לימודים מתקדמים יותר ולימודים-מרחוק. הממשל הפדרלי מכיר בחשיבות הטכנולוגיה ללימודים."

באשר לפעילות בתעשיית הרכב, עדכן המנכ"ל בן צבי כי כ-30 ספקיות Tier-1 ו-Tier-2 בוחנות כעת שילוב של שבב ה-VA7000 של ואלנס, המותאם לתקן A-PHY של ארגון התקינה MIPI, הנסדיר את דרישות התקשורת בין מערכות הרכב ולמעשה מתבסס על הטכנולוגיה של ואלנס. זהו היתרון התחרותי המובהק ביותר של ואלנס בשוק הרכב, ובן צבי מעריך כי בשלב הבא יצרניות רכב (OEM) ידרשו כתנאי-סף כי כל מערכת מקושרת לרכב שהם שוקלים להטמיע תעמוד בתקן. "אני מאמין שאנחנו נראה את הדרישה הזו לקראת תחילת 2023, מה שיוביל לזכיות תכנון ב-2023 וייצור המוני ב-2025. היתוך הנתונים שמגיע מהסנסורים, המכ"מים, הלידאר והמצלמות, והאינטגרציה של הדאטה הזה ביחידת המחשוב, יהווה נדבך חשוב במהימנות של מערכות עזר בטיחותיות ונהיגה אוטונומית, ואנחנו מאמינים כי הפתרון שלנו ימלא תפקיד חיוני במגמות הללו."

UVision Air הובילה השקעה של 17 מיליון דולר ב-Spear UAV

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שיגור רחפן Ninox באמצעות מטול רימונים. מקור: Spear

חברת Spear UAV מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של 17 מיליון דולר, בהובלת חברת UVision Air מצור יגאל, המתמחה במערכות חימוש משוטט אוויריות. חברת Spear מפתחת כלי-טיס בלתי מאוישים אוטונומיים המשוגרים מקפסולה המסוגלים לבצע משימות צבאיות ומשימות הגנת המולדת, גם במתכונת של נחיל. מנכ"ל UVision, אלוף במיל. אבי מזרחי, הסביר שמטרת ההשקעה "היא לייצר סינרגיה חזקה בין שתי החברות. חברת UVision Air מרחיבה את פורטפוליו הפתרונות שלה לצורכי הכוחות הלוחמים, מהרמה המיקרו-טקטית, ועד לרמת החטיבה והאוגדה. שתי החברות כבר משתפות פעולה בפיתוח מערכות חדשות".

חברת Spear הוקמה בשנת 2017 על-ידי טייס חיל האוויר לשעבר, אלוף משנה במיל. גדי קופרמן, ומנהליה מגיעים מהמחלקות הטכנולוגיות של משרד הביטחון ומהתעשיות הביטחוניות. החברה פיתחה קוספט של מערכות בקפסולה, אשא באנ לידי ביטוי בצורה הקיצונית ביותר בפלטפורמת Ninox 40 הזעירה: זוהי מערכת מוקשחת במשקל של 250 גרם בלבד ומשוגרת במתכונת מקופלת באמצעות נשק קל המצוייד במטול רימונים בקוטר 40 מ"מ. המערכת מצויידת במצלמת יום ולילה וביכולת מעקב אחר מטרות. היא נישאת בחגור האישי של החייל וניתנת לשיגור ידני או מתוך משגר המצוי על-גבי כלי רכב, תוך כדי תנועה או מתוך מחסה.

מפעל ייצור בארה"ב

חברת UVision Air הוקמה בשנת 2011 על-ידי יוצאי צה"ל והתעשיות הביטחוניות. יו"ר החברה הוא יאיר רמתי, לשעבר מנהל תוכנית החץ בתעשייה האווירית. החברה מפתחת את משפחת מערכות החימוש המשוטט האווירי Hero, אשר מסוגלת לפגוע במטרות עד לטווח של 75 ק"מ. בתחילת 2019 היא הקימה מפעל בארה"ב אשר מתוכנן להתחיל לייצר השנה את מערכות Hero עבור הצבא האמריקאי. בחודש אוקטובר 2021 היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם Rheinmetall הגרמנית.

במסגרת ההסכם, תשלב ריינמטל את מערכות Hero במערכות הרכב המאויישות והאוטונומיות, ובכלי רכב משוריינים שלה, דוגמת נגמ"ש הלחימה Lynx. הפתרונות האלה ישווקו לצבאות האירופיים. לדברי קופרמן, שיתוף הפעולה עם UVision Air, יסייע ל-Spear לספק פתרונות לצורכי שדה הקרב המודרני, "לרבות תפעול נחיל רחפנים, משימות איסוף מודיעיני, יכולות תקיפה מדויקות ועוד".

צ'ק-קאפ החלה בניסוי הקליני המכריע בארצות הברית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה, שפיתחה גלולת-רנטגן נבלעת המבצעת סריקה במעי הגס לאיתור פוליפים טרום-סרטניים, הודיעה היום (ד') על התחלת הניסוי הקליני המרכזי (pivotal) בארצות הברית, וזאת לאחר עיכוב של יותר משנה לעומת התכנון המקורי על רקע משבר הקורונה. בסיום הניסוי, ועל סמך תוצאותיו, תגיש החברה בקשה מה-FDA לאישור שיווק המערכת החדשנית שפיתחה, C-Scan, שמיועדת לספק חלופה ידידותית-למשתמש לבדיקת הקולונוסקופיה.

הניסוי ייערך במרכז הרפואי מאיו קליניק (Mayo Clinic) ברוצ'סטר, מינסוטה, ובמרכזים רפואיים נוספים. מאיו קליניק הינו אחד מהמרכזים הרפואיים האקדמיים הנחשבים בארצות הברית ובעולם, וצ'ק-קאפ משתפת עימו פעולה כבר מספר שנים.

הניסוי יכלול כ-1,000 נבדקים בגילאי 50-75 ויתבצע בכ-15 מרכזים רפואיים בארצות הברית. הניסוי בנוי משני חלקים, כאשר חלקו הראשון של הניסוי נועד לאפשר כיול נוסף של המערכת עבור האוכלוסייה בסיכון ממוצע בארצות הברית, והוא יכלול עד כ-200 נבדקים, ואילו חלקו השני, שהינו אקראי ובעל מובהקות סטטיסטית, ישווה את הביצועים של המערכת לאלה של קולונוסקופיה, בדיקת הסקר המקובלת כיום, ויכלול כ-800 נבדקים. ד"ר אליזבת רג'אן, גסטרואנטרולוגית ופרופסור לרפואה במאיו קליניק, תהיה החוקרת הראשית של הניסוי במרכז רפואי זה.

אלכס עובדיה, מנכ"ל צ'ק-קאפ אמר: "אנו שמחים לשתף פעולה עם גסטרואנטרולוגים מומחים ב- Mayo Clinic וממשיכים לקדם את השתתפותם של מרכזים רפואיים מובילים נוספים בניסוי זה. הקמנו תשתית ותהליך סדור לאספקה והפצה של C-Scan, ובכוונתנו להשלים את החלק הראשון של הניסוי שהינו כיול המערכת, ולהתחיל את חלקו השני ההשוואתי, הכולל בדיקת מובהקות סטטיסטית, במהלך הרבעון הרביעי של 2022."

האלטרנטיבה הידידותית לקולונסקופיה

צ’ק-קאפ פיתחה פתרון ידידותי למשתמש לביצוע בדיקת-סקר לגילוי פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. הפיתוח נועד לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות המובילות לתמותה הגבוהה מסרטן המעי-הגס. הנכונות הנמוכה של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את בדיקת הסקר המקובלת, הקולונסקופיה, שהיא הליך פולשני ובלתי נעים. ההיענות הנמוכה מביאה לכך שמקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר סיכוי ההחלמה נמוכים לאין שיעור.

המערכת של צ’ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות, ובנוסף, תוכנה המעבדת את המידע לכדי מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.

זו בדיקה בלתי פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת, כמו בקולונסקופיה. למעשה, הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

אלביט מובילה פרוייקט חי"ר טכנולוגי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט (Elbit) ומחלקת הפיתוח הטכנולוגי במשרד הביטחון (מפא"ת) מפתחים חבילת טכנולוגיות חדשה עבור חיילי חי"ר, במסגרת תוכנית "קצה המחר" (The Edge of Tomorrow), אשר מביאה סל שלם של טכנולוגיות חדשות אל רמת המחלקה והחייל הבודד. התוכנית מבוססת על שילוב של טכנולוגיות תקשורת והתמצאות שנועדו לשפר את היעילות והשרידות של הלוחמים, וכוללות שימוש ביכולות בינה מלאכותית ואלגוריתמיקה.

התוכנית מיועדת לשפר את התיאום בין בין החייל הבודד לבין צוותי הלחימה באמצעות מערכות תקשורת מיוחדות, באמצעות הגדרות מערכתיות ברמת החייל וברמת היחידה: Soldier as System ו-Platoon as System. במסגרת הפרוייקט משולבים אמצעים חדשים שיועמדו לרשות הלוחמים: משקפי מציאות רבודה המציגים מידע דיגיטלי על-גבי תמונת המציאות (Augmented Reality Goggles), רובה סער ממוחשב, ומערכת תצוגה עלית על-גבי הקסדה.

החבילה המלאה כוללת גם טכנולוגיות לאיתור מקורות הירי הכוח (המוכרות ברמת מערכות ההגנה האקטיביות לכלי רכב), מערכת ניווט GPS מוגנת בפני שיבושים, מערכת להפעלת פקודות קוליות בדומה למערכות הקיימות היום במכשירי סמאטפון, ושרוול רטט לביש המשמש להעברת פקודות באופן שקט.

הושלם ניסוי ראשון של לחימה בשטח בנוי

בין השאר, מערכת החייל הדיגיטלי החדשה עושה שימוש ביישומים המבוססים על פלטפורמת Torch-X של אלביט, שהיא מערכת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית הממוקדת בתיאום פעולות בשטח, קבלת מידע על מטרות והקצאת משימות. המערכת שימשה את אלביט בהדגמה שהיא ביצעה בסוף 2021 שבמסגרתה היא הראתה יכולת הפעלה מבצעית של מערך כלים אוטונומיים היברידיים, הכולל רובוטים קרקעיים ורחפנים אוטונומיים הפועלים בצוותא (Swarm) ובתיאום עם משתמשים אנושיים.

מדובר בפרוייקט משותף למספר תעשיות ביטחוניות, הממוקד בעיקר במשימות לחימה בשטח בנוי, שבו אלביט משמשת כקבלן הראשי. החברה מסרה שלאחרונה היא ביצעה הדגמה של המערכת בבסיס אימונים של צה"ל. במסגרת ההדגמה, צויידו חיילי יחידת עלית של צה"ל בכל הטכנולוגיות הלבישות האלה, וביצעו מספר משימות שבהן נדרשו להגיב לתסריטי לחימה (ראו תמונות).

יחידת חי"ר עלית של צה"ל מתנסה בחליפת הלחימה החדשה. צילום: משרד הביטחון
יחידת חי"ר עלית של צה"ל מתנסה בחליפת הלחימה החדשה. צילום: משרד הביטחון

יצרנית רכב הזמינה מאפולו יריעות סולאריות ב-33 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסכם מסחרי ראשון לחברת אפולו פאואר (Apollo Power) מיקנעם בשוק הרכב העולמי. היום הודיעה החברה בדיווח לבורסה בתל-אביב כי חתמה על הסכם ארוך טווח עם קבוצת רכב אירופית, מהגדולות בעולם, לאספקת יריעות סולאריות שישולבו בדגמי רכב לאחר גמר הייצור (after market). באפולו מעריכים כי במסגרת ההסכם, שיחל ב-2024 למשך 10 שנים, היא תספק עשרות אלפי יריעות בשווי כולל של כ-33 מיליון דולר. החברה מתכוונת להקים קו ייצור ייעודי עבור הלקוח. מניית החברה מטפסת כ-10% בבורסת תל-אביב בעקבות ההודעה.

אפולו לא חשפה בהודעתה את זהות יצרנית הרכב, אך ראוי לציין כי באוגוסט 2020 חתמה על מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם יצרנית הרכב הגרמנית אאודי (Audi AG) לצורך בחינת שילוב הטכנולוגיה של אפולו בחלקי רכב של אאודי או של חברת רכב נוספת מקבוצת פולקסווגן, שאליה משתייכת אאודי. בנובמבר 2020 דיווחה גם על פיילוט עם תאגיד הרכב הסיני Geely, המחזיק בשליטה גם בוולוו.

חברת אפולו פאואר הוקמה בשנת 2014 על-בסיס טכנולוגיית יריעות סולאריות גמישות ונכנסה לבורסה בתל אביב בשנת 2017. המוצר מיועד  ליישומים בתחומי הסולאר הצף, הרכב ויישומים מנותקי-רשת. הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ועל-ידי כך לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המרכזי של יריעות סולאריות גמישות נעוץ בעובדה שהנצילות שלהן עדיין נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה, ולא את הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. לדברי החברה, הנצילות של היריעות שלה הגיעה בשלב זה ל-16.75% – גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים – והמשקל הוא 0.5-2 ק”ג למ”ר. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב החשמלי וההיברידי, מאחר שמשקלן נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב, כמו הגג ומכסה המנוע, ולקבל מקור אנרגיה נוסף לרכב המאפשר להגדיל את טווח הנסיעה שלהן, או לחילופין לצמצם את נפח הסוללות. כמו-כן, בזכות האלסטיות הן עמידות בפני רעידות הנסיעה.

סיוה ממתינה להסרת מגבלות הקורונה בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מוצרים המנוהלים באמצעות שבבים הכוללים קניין רוחני של חברת סיוה. 531 מיליון יחידות ברבעון הראשון

ברבעון הראשון של שנת 2022 צמחו המכירות של חברת סיוה מהרצליה (CEVA) בכ-35% והסתכמו בשיא של 34.4 מיליון דולר. ההכנסות ממכירת רישיונות, שירותים וכלי פיתוח לתכנון שבבים גדלו ב-56% בהשוואה לרבעון המקביל ותפסו שיעור של כ-65% מכלל ההכנסות: כ-22.4 מיליון דולר. ההכנסות מתמלוגים הסתכמו בכ-12 מיליון דולר. הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם ב-0.5 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של 1.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. היקף ההון שבידי החברה צמח באעקבות הרבעון להיקף של כ-162.4 מיליון דולר.

מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר שטכנולוגיות הקישוריות והבינה המלאכותית למכשירי קצה פותחות בפני החברה "הזדמנויות עצומות להרחבת הפעילות. מספר המוצרים המבוססים על הטכנולוגיות שלנו הגיע לכ-531 מיליון יחידות. למרות סגרי הקורונה בסין הגדלנו את נתח השוק שלנו בתחום הסמארטפונים, כולל הגדלת נתח השוק של סיוה בתחום התקשורת הסלולרית לסמארטפונים". בסך הכל, במהלך הרבעון נמכרו כ-100 מיליון מכשירי סמארטפון הכוללים טכנולוגיות של סיוה.

החברה העלתה את תחזית המכירות של 2022 להיקף של 142-146 מיליון דולר, המשקפות צמיחה של כ-17% לעומת 2021. התחזית הזו מבוססת בין השאר על ההנחה שבמהלך השנה תהיה הסרה הדרגתית של סגרי הקורונה בסין.

חברת סיוה מספקת ליצרני שבבים קניין רוחני (IP) של מעבדי DSP, טכנולוגיות קישוריות אלחוטית, מעבדי ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית, תוכנות להיתוך חיישנים ווטכנולוגיות לקישוריות Wi-Fi ו-Bluetooth. בנוסף, היא נכנסה בשנה האחרונה לתחום שירותי הפיתוח של שבבים באמצעות חברת אינטרינסיקס האמריקאית, שאותה היא רכשה ביוני 2021 תמורת 33 מיליון דולר. חברת סיוה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-800 מיליון דולר.

הבאנה לאבס מכריזה מלחמה על ה-GPU

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הבאנה לאבס (Habana Labs) מקיסריה ותל אביב הכריזה על מעבדי הבינה המלאכותית החדשים שלה: מעבד Gaudi 2 לאימון רשתות נוירוניות ומעבד Greco המשמש כמנוע לייצור הסקות (inferencing) ברשתות לימוד עומק (deep learning). בפגישה עם איתן מדינה, מנהל העסקים הראשי של חברת הבאנה לאבס, הוא סיפר שהמעבדים החדשים מיוצרים בחברת TSMC בתהליך של 7 ננומטר וצורכים הספק של עד 600W ללא צורך בקירור נוזלים.

חברת הבאנה לאבס הוקמה בשנת 2016 על-ידי דוד דהן ורן חלוץ, יוצאי חברת פריימסנס שנמכרה לאפל ב-2013 תמורת 345 מיליון דולר. בסוף 2019 היא נמכרה לאינטל תמורת כ-2 מיליארד דולר וכיום מעסיקה כ-900 עובדים. היא הפכה לאחת מאבני הבניין החשובות של אינטל בתחום הבינה המלאכותית. לדברי מדינה, המעבדים מיועדים לשוק הצומח של רשתות עומק (DL) בבמרכזי נתונים. "כיום תופס ה-DL כ-75% מפעילות הבינה המלאכותית בענן. להערכתנו, ככל שגדל המשקל ה-DL בשרתים, כך גובר הצורך בהבאנה: אומנם מעבדי GPU יעילים בעיבוד משימות מעורבות, אולם בתחום רשתות העומק הנוירוניות יש עדיפות להבאנה".

מעבד Gaudi 2 כולל גם מנוע עיבוד מדיה משולב עבור מדיה דחוסה, כדי להוריד עומס מהמערכת המארחת. קיבולת זיכרון שלו הוכפלה פי שלושה ל-96 ג'יגה-בייט עם רוחב פס של 2.45 טרה-בייט/לשנייה. השבב כולל 24 ממשקי גישה לרשת מסוג 100GbE RoCE RDMA, המאפשרים הגדלה והרחבה באמצעות חיבור רשת סטנדרטי, המצמצם את התלות של הלקוח בממשקי תקשורת קנייניים. המעבד מופיע עם תוכנת SynapseAI, אשר תומכת במודלים לאימון על Gaudi 2 והסקת מסקנות בכל פלטפורמה, כולל מעבדי Xeon של אינטל, Greco של הבאנה או Gaudi 2 בעצמו.

איתן מדינה. הבאנה יעילה יותר מ-GPU
איתן מדינה. הבאנה יעילה יותר מ-GPU

ההכרזה כוללת גם שרת בינה מלאכותית 12 Gaudi 2 Training Server אשר פותח על-ידי חברת Supermicro ומתוכנן להגיע השנה לשוק. במקביל, חברת DataDirect Networks תספק מארז שלם הכולל את שרת Supermicro X12 ביחד עם פתרון האחסון שלה, DDN AI400X2, לאחר שעבר התאמה לפעולה הדדית. אחת מההצלחות החשובות של הבאנה היא שחברת AWS התקינה בענן שלה את דרייבר (Instance) הבינה המלאכותית Amazon EC2 DL1, שהוא הראשון שאינו תומך במעבדי GPU. אפילו חברת מובילאיי כבר מבצעת עבודות עיבוד באמצעותו.

מעבד Gaudi החדש מאפשר לאינטל להתחרות בחברת אנבידיה בתחום החזק ביותר שלה – מעבדי GPU ליישומי בינה מלאכותית. אפילו תוכנת SynapseAI של הבאנה מעניקה למפתחים אפשרות לעבוד עם תוכנות שאינן תוכנות של אנבידיה. בתדרוך לכתבים ישראלים, אמרה סנדרה ריברה, סגנית נשיא בכירה באינטל ומנכ"לית קבוצת הדאטה סנטר והבינה המלאכותית, שהשקת מעבדי הבאנה החדשים "היא דוגמה מצוינת לאופן שבו אינטל מיישמת את אסטרטגיית הבינה המלאכותית שלה – מהענן ועד לאבזרי הקצה. "מעבד Gaudi 2 מסייע לאמן עומסי לימוד מעמיק גדולים ומורכבים במהירות וביעילות".

אנבידיה תגייס 1,000 עובדים נוספים בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מרכז הפיתוח של אנבידיה ביקנעם

חברת אנבידיה (NVIDIA) מתכננת לגייס כ-1,000 עובדים נוספים למרכז הפיתוח הישראלי שלה. זאת, בנוסף לכ-1,000 עובדים שגייסה החברה מאז הושלמה רכישת מלאנוקס טכנולוגיות לפני כשנתיים. החברה תגייס מהנדסי תוכנה וחומרה, מפתחי שבבים, ארכיטקטים וחוקרים במגוון רמות ניסיון: מסטודנטים והנדסאים, מהנדסים ומהנדסות מנוסים, מנהלים, וחוקרים בעלי תארים מתקדמים. בשנה האחרונה גייסה אנבידיה כ-600 עובדים בישראל, וכיום כוללת פעילות המו"פ המקומית שלה יותר מ-3,000 עובדים במרכזי פיתוח בתל-חי, יקנעם, ירושלים, רעננה, תל אביב, קריית גת ובאר שבע.

סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת אנבידיה ישראל, גדעון רוזנברג, אמר שהגיוס הנרחב יתמוך בהתרחבות כל קבוצות הפיתוח הפועלות בארץ, לרבות קבוצות תוכנה וחומרה העוסקות בתחומי התקשורת המואצת, קבוצות פיתוח שבבי ה-CPU וה-DPU, קבוצה למחקר AI, פלטפורמת העולמות הווירטואליים Omniverse ועוד. לצד פעילות המו"פ הענפה שלה בישראל, אנבידיה מקיימת שיתופי פעולה נרחבים עם אקו-סיסטם הטכנולוגיה המקומי: תוכנית NVIDIA Inception לטיפוח סטארט-אפים חדשניים, שכוללת כיום למעלה מ-350 חברות ישראליות; ותוכנית המפתחים NVIDIA Developer Program, המונה אלפי מפתחות ומפתחים ישראלים.

חברת אנבידיה החלה לפעול בישראל בשנת 2016 באמצעות הקמת מרכז פיתוח מקומי שכלל כמה עשרות עובדים. בשנת 2018 היא הקימה מרכז מחקר לתחומי הבינה המלאכותית, המהווה חלק מחטיבת המחקר הבינלאומית של החברה, המונה כ-200 חוקרים ומדענים. בחודש אפריל 2020 היא רכשה את חברת מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר, ושילבה אותה בתוך אנבידיה ישראל. החל מנובמבר 2020, החברה גם מעסיקה בצורה ישירה כ-100 מעובדי חברת אסאל הפלסטינית, שהועסקו כעובדי קבלן של מלאנוקס.

מיקרוסופט, אפל וגוגל מתחייבות לאינטרנט נטול-סיסמאות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

החברות אפל, גוגל ומיקרוסופט החליטו ןהרחיב את התמיכה שלהן בתקן החדש של כניסה לאתרים ושירותים מקוונים ללא ססמא, אשר הוגדר על-ידי ארגון FIDO Alliance ו-World Wide Web Consortium. התקן החדש מאפשר לאתרים ולמפעילי יישומים לאפשר גישה לתכנים ולשירותים בלא הקלדת ססמאות, הנחשבות לפתרון לא יעיל: הן לא בטוחות בפני פריצה ואנשים רבים מתקשים לנהל את כל הססמאות שלהם.

התקן החדש מבוסס על מתן היכולת להתחבר אל השירות באמצעים אחרים, דוגמת טביעת אצבעות, זיהוי פנים או קוד הזיהוי של האבזר (PIN) שבאמצעותו הם מתחברים. להערכת חברת אפל, הגישה הזאת בטוחה יותר, יעילה יותר ומונעת מתקפות פישינג בהשוואה לשיטות ההזדהות המקובלות, המבוססות על ססמאות קבועות וזזמאות זמניות הנשלחות במסרון SMS.

התקן החדש מבוסס על פרוטוקול המשלב בין זיהוי לבין הצפנה במתכונת מפתח פרטי ומפתח ציבורי. הזיהוי עצמו מתבצע במכשיר המקומי שבידי המשתמש באמצעות עמידה במטלות כמו למשל הקלקה על מספרים מסויימים, דיבור אל המיקרופון והכנסת מידע נוסף הנדרש לצורך ההזדהות. לאחר השלמת ההזדהות, אבזר הקצה שולח מסר מוצפן במפתח הפרטי המוודא את זיהוי המשמש, וערוץ התקשורת נפתח. בשלב הזה, מיוצר צמד חדש של מפתח ציבורי-מפתח פרטי, המאפשר להתחבר אל השירות. בששיטה הזאת, למשל, המידע הביומטרי המשמש לזיהוי – נשאר באבזר של המשתמש ולא זולג אל הרשת.

שלוש החברות הודיעו שהן מתכננות להטמיע את הפרוטוקול בכל הפלטפורמות שלהן כבר במהלך השנה הקרובה. מנהל מוצר בחברת גוגל, מרק רישר, אמר שהחברה היתה מעורבת בפיתוח התקן ב-10 השנים האחרונות" "במגרת המאמץ לייצר עתיד ללא ססמאות". לדבריו, הפרוטוקול ישולב בדפדפן כרום, במערכות ההפעלה ChromeOS ואנדרואיד ובפלטפורמות אחרות של החברה. "המעבר לעולם נטול ססמאות יתחיל מהצרכנים ויעבור אל הסביבות הארגוניות", העריך סגן נשיא מיקרוסופט לניהול זהויות, אלכס סימונס. "נספק תמיכה מובנית ב-FIDO בכל היישמים והשירותים של מיקרוסופט".

וובינר סינופסיס ליישומי Sensor Fusion במעבדי DSP

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ג’, ה-24 במאי 2022, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום יישומי התכת מידע המגיע מחיישנים באמצעות מעבדי ARC® VPX DSP. במהלכו יוצגו יכולות מיוחדות המאפשרות מיטוב של הביצועים תוך כדי התמודדות עם עומסים שונים ועם חיישנים מגוונים.  הארוע, DSP IP for High Performance Sensor Fusion on an Embedded Budget, יתקיים במתכונת מקוונת בשעה 20:00 לפי שעון ישראל. ההדרכה תועבר על-ידי פיטר ואן דר וולף, המשמש כמהנדס פיתוח בכיר בסינופסיס.

למידע נוסף ורישום:

DSP IP for High Performance Sensor Fusion on an Embedded Budget

The growing use of a variety of sensors in edge devices – from wearables to virtual assistants to automotive radar/LiDAR – requires SoCs to have an optimal balance of DSP performance and low power/area. In addition, SoC developers must be able to easily scale their hardware architectures to handle a varying number of data streams while preserving their software investment; it’s just not practical to start over when the current or next design requires a higher or lower level of throughput.

In this webinar we will highlight some of the sensor fusion applications driving the need for more efficient digital signal processing, often combining classical filtering operations and AI-based decision making. Featuring the Synopsys ARC® VPX DSP family, we will explain key functions that can be optimized to handle a spectrum of sensor fusion workloads, while adhering to a single programming environment.

Speaker: Pieter van der Wolf

Pieter is a Principal R&D Engineer at Synopsys. He received his MSc and PhD degrees in Electrical Engineering from the Delft University of Technology. He was an Associate Professor at the Delft University of Technology before joining Philips Research in 1996. In 2006 he joined NXP Semiconductors when it was spun out of Philips Electronics. In 2009 he joined Virage Logic, which was subsequently acquired by Synopsys. He has worked on a broad range of topics including multi-processor architectures and system design methodologies.

יצרנית המל"טים Gadfin גייסה 7 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת גדפין (Gadfin) מרחובות דיווחה על סיום סביב גיוס ראשון בהיקף של 7 מיליון דולר בהובלת קרן SIBF ובהשתתפות תאגיד GEHR הברזילאי. גדפין פיתחה כלי-טיס בלתי מאויישים להובלת מטענים אשר משלבים בין יכולות ההמראה והנחיתה האנכיים (VTOL) של רחפנים לבין יכולות הטיסה המהירה והחסכונית של כלי טיס אווירודינמיים. מוצר הדגל של החברה, Spirit-One, מופעל באמצעות אנרגיה חשמלית המופקת מתאי דלק מבוססי מימן ומיועד לשלח מטענים במשקל של עד 5 ק"ג למרחקים של עד 250 ק"מ ובמהירות של עד 100 קמ"ש.

הפלטפורמה כוללת ארבעה מדחפנים אנכיים לצורך המראה ונחיתה אנכיים במתכונת של רחפן, וכן מדחף אחורי וכנפיים מתקפלות אשר נפרשות באוויר ומאפשרות לכלי לבצע טיסה מהירה בגובה השיוט. החברה מחזיקה בפטנטים בתחום הכנפיים המתקפלות ובתחום הפחתת הגרר של המדחפים האנכיים בתנאי טיסת שיוט מהירה. בין יישומי היעד של הפלטפורמה: הובלת תרופות ומטענים רפואיים מקוררים למרחקים גדולים, ניטור תשתיות חשמל ועוד. החברה הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל איל רגב, אשר הגיע מהתעשייה האווירית. בין השאר, היא פיתחה גם גרסה גדולה יותר של הפלטפורמה המסוגלת לשאת מטען במשקל של עד 15 ק"ג.

החברה מסרה שהמטוסים עומדים בתקני בטיחות מחמירים וכוללים בין השאר מצנח חירום אוטונומי וטכנולוגיית הגנה בפני התנגשויות. ההון שגייס ישמש למימון פעילות השיווק בחו"ל והגשת בקה לקבלת אישוי טיסה מרשות התעופה הפדרלית בארה"ב (FAA). לצד המערכת האווירית, החברה פיתחה עמדת שילוח המאפשרת התחברות אוטומטית וטעינה או החלפה אוטומטיים של הסוללה לצורך המשך ביצוע המשימה. כיום החברה מפתחת את פלטפורמת Gadfin Spirit-X, אשר תוכל לשאת מטענים במשקל של עד 100 ק"ג למרחק של עד 500 ק"מ ובמהירות שיוט של עד 150 ק"מ בשעה.

ווטרפול מאבטחת את אספקת הגז בין ליטא ופולין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסייבר התעשייתי ווטרפול (Waterfall) פרסה את מעצור הסייבר החד-כיווני שפיתחה לאורך תשתית הולכת הגז בין ליטא ופולין. פתרון החומרה, שהותקן במספר צמתים ברשת הצינורות, מאפשר למערכות התפעוליות, כדוגמת המשאבות ומערכות הבקרה, לשדר נתונים תפעוליים החוצה אל מערכות המידע, ובה בעת חוסם כל אפשרות לתוקפי סייבר לחדור פנימה ולהשבית או לפגוע במערכות. זוהי למעשה תשתית הצינורות המחברת בין משקי הגז של ליטא, פולין, פינלנד והמדינות הבלטיות לבין משק הגז של האיחוד האירופי. התשתית שבה נפרס הפתרון מתופעלת על ידי חברת Amber Grid בליטא ו-Gaz-System בפולין.

פתרון אבטחת הסייבר נפרס באחרונה, והוא נועד בין היתר למנוע התקפות סייבר מצד רוסיה על רקע המלחמה באוקראינה והסנקציות שבכוונת האיחוד האירופי להטיל על ייבוא גז מרוסיה, דבר שעשוי לגרור תגובת נגד מצד רוסיה. מנכ"ל ומייסד החברה, ליאור פרנקל, אמר בשיחה עם Techtime: "באירופה ישנה הבנה הולכת וגוברת בצורך לחזק את חומת הגנה הסייבר על תשתיות קריטיות. המגמה הזו החלה עוד לפני המלחמה, על רקע שורה של תקריות סייבר על תשתיות גז, אבל אין ספק שהמלחמה הפכה את זה לכורח המציאות. אנחנו מעורבים בעוד מספר פרויקטים דומים באזור."

הגנת סייבר ברמה הפיזיקלית

ווטרפול הוקמה ב-2008. הפתרון של החברה, המשלב חומרה ותוכנה, מספק להערכת החברה לרשתות תעשייתיות הגנה הרמטית מפני ניסיונות תקיפה מרחוק. מרכיב החומרה, המותקן בממשק שבין הרשת התפעולית (OT) לבין הרשת החיצונית (IT), כולל שני מודולים: TX, הנמצא בצד הפנימי של הרשת התעשייתית וכולל לייזר, ו-RX, הנמצא בצד החיצוני וכולל תא פוטו-אלקטרי. בין שני המודולים מחבר סיב אופטי בודד. המערך הזה מהווה מעצור פיזיקלי חד-סטרי: הלייזר מאפשר יציאה של נתונים (פוטונים) החוצה דרך הסיב האופטי, אך התא הפוטו-אלקטרי, שאינו פולט פוטונים, מונע כניסה של ביטים פנימה אל הרשת התעשייתית.

ליאור פרנקל

כדי לאפשר בכל זאת את שיתוף המידע מהרשת התעשייתית החוצה, ולאפשר את השימוש במערכות אנליטיקה, מרכיב התוכנה של ווטרפול מבצע באופן רציף שכפול של המידע שמופק ברשת התעשייתית הפנימית לתוך ענן נפרד. כך, כאשר המשתמש מתשאל את מערכות האנליטיקה ומבצע פעולות, הוא עושה זאת בענן המשוכפל, שדרכו לא ניתן להיכנס פנימה.

ווטרפול מעסיקה כ-100 עובדים, מרביתם בישראל וכ-20 עובדים בסניף החברה בוושינגטון. לחברה יש אלפי לקוחות בארץ ובעולם, כשהסקטורים המרכזיים הם אנרגיה וחשמל, גז ונפט, מים וכימיקלים.

[מקור תמונה עליונה: Gaz-System]

MaxLinear רוכשת את Silicon Motion ב-3.8 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת MaxLinear האמריקאית רוכשת את חברת Silicon Motion הטאיוואנית בעסקת מזומנים ומניות בהיקף של כ-3.8 מיליארד דולר. עם השלמת העיסקה, יחזיקו בעלי המניות של MaxLinear ב-86% ממניות החברה המאוחדת, ובעלי המניות של  Silicon Motion יחזיקו ב-14% מהמניות. שווי החברה המאוחדת נאמד בכ-8 מיליון דולר ומכירותיה השנתיות צפויות להסתכם בהיקף של כ-2 מיליארד דולר. העיסקה צפויה להסתיים במחצית הראשונה של 2023.

חברת מקסלינאר הוקמה בשנת 2004 ועוסקת בפיתוח שבבי תקשורת מבוססי CMOS מסוג RF, Analog/Mixed-signal בתחומי התקשורת ועיבוד אותות. חברת מקס-ליניאר מעסיקה כ-1,500 עובדים בעולם. לחברה יש מרכז פיתוח בפתח תקווה המעסיק קרוב ל-200 עובדים, חלקם יוצאי חטיבת הבית החכם של אינטל, אשר פיתחה שבבי Wi-Fi, איתרנט ורכיבי גישה ביתיים ונירכשה על-ידי מקסלינאר בשנת 2020. חברת סיליקון מושן היא חברה טאיווואנית-אמריקאית שהוקמה בשנת 1995 ומתמחה בפיתוח בקרי NAND Flash עבור זיכרונות SSD והתקני אחסון מצב-מוצק אחרים.

מדובר במיזוג בין שתי חברות משלימות: יצרנית תשתיות תקשורת ויצרנית בקרי זכרון. להערכת שתי החברות, המיזוג יגדיל את שוק היעד של החברה המשותפת לכ-15 מיליארד דולר בשנה. מקסלינאר אינה הראשונה שמתעניינת בסיליקון מושן. בעבר דיווחה סוכנות בלומברג שגם חברת הפאבלס הטאיוואנית מדיהטק, התעניינה ברכישת סיליקון מושן. בעקבות ההודעה על העיסקה, עלתה מניית סיליקון מושן בנסד"ק בכ-15% והעניקה לחברה שווי של כ-3.2 מיליארד דולר. מניית מקסלינאר בנסד"ק ירדה בכ-20% וכעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-3.6 מיליארד דולר.

OpTeamizer תפתח מודלי AI עבור סטארט-אפים במרכז החדשנות Road2

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מרכז החדשנות Road2 מחיפה, בחר בחברת אופטימייזר (OpTeamizer) מיוקנעם כגוף המקצועי שיבנה עבור הסטארט-אפים המשתתפים את המודלים של בינה מלאכותית לאפליקציות שלהם במסגרת פעילות מרכז הבינה המלאכותית למצוינות שהקימה Road2 בחסות NVIDIA. בלב מרכז החדשנות קיים מחשב על של NVIDIA, החזק ביותר בעולם, מסדרת DGX המצויד ב-8 מעבדים גראפיים אשר מספקים 5 Petaflops של כוח עיבוד וכוללים תקשורת פנים של מלאנוקס לתקשורת בין המעבדים הגראפיים.

תוך 3 חודשים מאז מינויה אופטימייזר נתנה סיוע בפיתוח פתרונות AI ל-4 חברות בתוכנית אשר פיתחו מוצרים ושירותים חכמים בתחומן, בכלל זה Mirrori, העוסקת בטיפוח עור הפנים, LiteBC, המפתחת התקן לא פולשני לספירת דם, Rapida, העוסקת בניטור תשתיות, איתור תקלות וסיכונים לתעשייה, ו- Pickey, העוסקת בניהול הליקוט של מוצרים המבוסס על "ראיית ידיים", דהיינו צמידי ידיים המצוידים במצלמות.

תומר גל, מייסד ומנכ"ל אופטימייזר: "פיתוח פתרונות של AI הוא מומחיות ייחודית שרוב הסטארט-אפים לא יכולים לרכוש בשלבים המוקדמים של מחזור חייהם. נדרשים לכך משאבים גדולים לגיוס מומחים מהשורה הראשונה וידע כיצד לנהל אותם ולשלבם בפיתוח. אנו מספקים לסטארט-אפים את הייעוץ המתאים לפיתוח של הפתרונות הנדרשים ומאפשרים להם להתמקד בפיתוח האפליקציה עצמה, הממשקים, המודל העסקי וכו'. הפתרונות שאנו מציעים מקצרים בסדרי גודל את זמן ההגעה לשוק, משדרגים את החדשנות של האפליקציות ומשפרים את סיכויי ההצלחה של הסטארט-אפים בשלב הקריטי של תחילת דרכם".

איתן קייט, מנכ"ל Road2 הוסיף: "אנחנו ב-Road2 מקדמים את האקוסיסטם היזמי בחיפה ובצפון במגוון ורטיקלים, ובתחומים שונים של בינה מלאכותית בפרט. אנחנו מאוד מרוצים משיתוף הפעולה עם אופטימייזר שנבחרה כזוכה מבין חברות שונות בתהליך מכרז ורואים שחברות הסטרטאפ שלנו נהנים משירותים איכותיים, זמינים ויצירתיים, מה שמסייע להם להצליח ולהתפתח במהירות."

אופטימייזר נוסדה בשנת 2015 על ידי תומר גל, מהמומחים המובילים בישראל בתחום ה-AI, שהשתתף בפיתוחים אסטרטגיים של אינטל ו-GE בישראל. תומר גל, בעל תואר שני במדעי המחשב בתחום האצת ביצועים, נמנה על צוות הבודקים של רשות החדשנות לבקשות של סטארט-אפים למענקים בתחום ה-AI, ומרצה בחוג להנדסת תוכנה באורט בראודה, בקורס בינה מלאכותית.

בשנת 2018 מינתה אנבידיה את אופטימייזר לשותפה הראשונה שלה בישראל ובמזרח התיכון כחברה המוסמכת להדריך את התעשייה בישראל אודות האצת ביצועי מערכות על ידי שימוש במעבדי GPU של אנבידיה, פיתוח בבינה מלאכותית וכספקית של שירותי ייעוץ לחברות ישראליות שהחלו לאמץ את פתרונות ה-GPU של החברה עם כניסתן לעולם ה-AI. לאחרונה מונתה אופטימייזר לשותפה במעמד NVIDIA Jetson Partner לשוק האירופי, נוסף על הישראלי, והיא תספק שירותי פיתוח, ייעוץ והכשרה למפתחים לסביבות הפיתוח של מעבדי Orin החדשים.

אופטימייזר סיפקה עד היום שירותי הכשרה וייעוץ מגוונים ליותר מ-90 מרכזי מו"פ של חברות ישראליות וחברות רב-לאומיות הפועלות בישראל. בין לקוחותיה: חברות תעשיות ביטחוניות, חברות הלת'טק וחברות היי-טק רבות נוספות. תומר גל וצוותו מסייעים לחברות לבצע את המעבר מעולם ה-CPU לעולם ה-GPU, להאיץ את ביצועי מערכות ה-GPU החדשות, לפתח אלגוריתמיקה של בינה מלאכותית ורשתות נוירונים, לבצע אופטימיזציה של רשתות הנוירונים, ובחירה של החומרה הרלוונטית להטמעה.

אופטימייזר, שמעסיקה כיום 20 עובדים, מכשירה את המפתחים של מרכזי המו"פ בכלי הפיתוח של אנבידיה לסביבת ה-GPU עם קורסים כמו CUDA Python, CUDA C++, CUDA למערכות מרובות GPU, למידה עמוקה עבור ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה עבור סוגים שונים של נתונים.

RH אלקטרוניקה מקימה מפעל ייצור בציפורית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל RH, יעקב לוי. "אספנו צוות שניתח את צורכי הלקוחות בעידן הקורונה. התוצאה: הרחבנו את עסקינו"

חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית) מקימה באזור התעשייה ציפורית מפעל ייצור אלקטרוני נוסף למפעל הקיים שלה, במסגרת תוכנית אסטרטגית שנועדה להכפיל את המכירות עד שנת 2023. המפעל החדש יתמקד באינטגרציה, כבילה, פיתוח, והבאת מוצרים חדשים לשוק (NPI). המפעל יוקם בתוך כ-3 שנים בשטח שהחברה רכשה בשנה האחרונה ויכלול רצפת ייצור בשטח של כ-5,500 מ"ר. מנכ"ל RH, יעקב לוי, גילה ל-Techtime שהקמת המפעל החדש היא אחת מסדרת פעולות בארץ ובחו"ל המתבצעות כעת במקביל במסגרת אסטרטגיית צמיחה חדשה שהחברה גיבשה לאחרונה.

לוי: "המפעל החדש בציפורית יעסיק מאות עובדים ויעמוד בתקני תעשיות הרפואה, פודטק, סמיקונדקטור, רובוטיקה ועוד. החדרים הנקיים ישמשו לייצור אלמנטים אופטיים. כבר היום אנחנו מייצרים ראשים אופטיים עבור מערכות אסתטיקה". המפעל גם ירחיב את היקף הפעילות בתחום הכבלים. כיום RH מייצרת בעצמה את הכבלים עבור המערכות שהיא מרכיבה, במחלקת כבילה המעסיקה כ-45 עובדים. "אנחנו מתכוונים להקצות שטח נרחב לתחום הפיתוח שבו אנו מרחיבים את היקף פעילותנו, ואת פעילות ה-NPI.

המיקוד: High Level Assembly

"המפעל בציפורית יבצע פיתוח מוצרים עבור הלקוחות ויעניק תמיכה לחברות מתחילות, כולל הקצאת שטחי עבודה, במסגרת אסטרטגיית תמיכה בחברות סטארט-אפ שבעתיד עשויות להיות להיות לקוחות של החברה. המהלך יתמוך בשירותי הפתרון המלאים שלנו. כיום החברה מפתחת מודולים, עמדות בדיקה של לקוחות ועוד. אנחנו מתמקדים בהרכבת מערכות שלמות (High Level Assembly) ומייצרים כיום מכונות שלמות ותת מערכות גדולות לתעשיית הסמיקונדקטור, הדפוס הדיגיטלי, הרפואה ועוד. במקרים רבים אנחנו שולחים את המוצר ללקוח של הלקוח".

חברת RH מעסיקה כ-800 עובדים ונחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה בישראל. רצפת הייצור שלה בישראל משתרעת על-פני שטח של 35,000 מ”ר וכוללת תשתיות השמת רכיבי SMT והרכבת כרטיסים, מחלקות אינטגרציה וזיווד, עיבוד שבבי וזיווד, מחלקת כבלים, מחלקת פיתוח, מחלקת תכנון וייצור התקני בדיקה ועוד. במקביל, נמצאים בבעלותה שני אתרי ייצור בחו”ל, ברומניה ובארה”ב, המעסיקים ביחד כ-100 עובדים. רצפת הייצור בעיר בראשוב ברומניה משתרעת על שטח של 3,500 מ"ר וכוללת שטחי התרחבות עתידיים.

מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה
מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה

אסטרטגיית ההתרחבות כוללת גם הרחבת הפעילות ברומניה: "המפעל ברומניה מעסק 60 עובדים ונמצא בהתרחבות. לאחרונה הצטיידנו במכונות SMT חדשות מתוצרת Samsung, וכיום המפעל כולל שני קווי SMT, קו ייצור מתכת גדול, ובימים אלה אנחנו מקימים בו פעילות חדשה בתחום ייצור הכבלים. עד סוף השנה אנחנו צפויים להעסיק במפעל יותר מ-100 עובדים. הפעילות במזרח אירופה מאפשרת לנו ייצור של מכלולים באיכות מעולה ובעלויות נמוכות מאשר בישראל".

הקורונה חידדה את המודל העסקי

לדבריו, תקופה הקורונה סייעה לחברה לחדד את האסטרטגיה שלה. "הקורונה הדגישה את הצרכים הבולטים של הלקוחות. כינסנו את הצוות שלנו כדי לנתח את הצרכים של הלקוחות בזמן הקורונה, וגילינו שהם רוצים לצמצם הוצאות והתחייבויות. כאשר ראינו שחלק מהלקוחות הוציאו צוותים הנדסיים, טכנולוגיים ותפעוליים טכניים לחל"ת, התחלנו לספק להם חלק מהשירותים הללו. כיום הם מחפשים פתרון כולל ולא רוצים מעורבות גבוהה בתהליך, ואנחנו נכנסים לתחומים נוספים כדי לספק מענה".

האם קיימת בעיית כוח אדם כדי לעמוד בתוכנית ההתרחבות?

לוי: "אחד מאתגרי הצמיחה הגדולים של כל חברה הוא גיוס עובדים. במיוחד כיום כאשר השוק מתאפיין במחסור בשני משאבים מרכזיים: רכיבים ואנשים. לפני כחמישה חודשים יצאנו בקמפיין פנים ארגוני שבמסגרתו פנינו לעובדים בחברה, שיתפנו אותם בתוכניות הגידול, וביקשנו מהם להביא חברים שיעבדו בחברה במתכונת של 'חבר מביא חבר'. למען האמת הופתענו מכמות האנשים שגויסו על-ידי אנשי הארגון. יותר מ-70 עובדים הצטרפו לחברה בחודשים האחרונים. הגאווה הכי גדולה של ארגון זה שאנשיו מביאים את החברים והמשפחה שלהם לעבוד לצידם. זה מרגש מאוד כי זה מראה כיצד הם תופסים את החברה".