ג'נסל חנכה קו ייצור המוני במפעל של פלקס באופקים

פורסם בתאריך פברואר 12, 2019 ע"י yochais

[בתמונה: מתוך טקס חניכת קו הייצור באופקים]

חברת ג'נסל אנרג'י (GenCell Energy) מפתח תקווה, המפתחת מערכות גיבוי ואספקת חשמל המבוססות על שימוש בתאי דלק אלקליים (Alkaline Fuel Cells), חתמה על הסכם אסטרטגי עם ענקית שירותי הייצור העולמית פלקס (Flex) לייצור מערכות החברה במתקן הייצור של פלקס באופקים.

ל-TechTime נודע כי בשלב ראשון קו הייצור הייעודי בפלקס יתמקד בייצור מערכת ה-G5 של החברה, וזאת כדי לתת מענה למספר פרויקטים משמעותיים שבהם זכתה החברה, ובהם הסכם לאספקת מערכת הגיבוי לבית החולים הילל יפה בחדרה. בהמשך, יורחב הקו לייצור שתי המערכות החדשים שהחלה החברה לשווק באחרונה, ה-G5rx, העמידה בפני רעידות אדמה, וה-A5, המיועדת לספק חשמל באופן רציף למתקנים באזורים מרוחקים שאינם מחוברים לרשת החשמל.

עוד נודע ל-TechTime כי במסגרת ההסכם, ג'נסל תמשיך לייצר באמצעי הייצור העצמאיים שלה את ליבת המערכת, הממירה את המימן או לחשמל, וזאת כדי לשמור על הקניין הרוחני (IP) של החברה, ואילו בפלקס תיוצר ותורכב המערכת השלמה.

בטקס חניכת קו הייצור באופקים בשבוע שעבר אמר מנכ"ל ג'נסל רמי רשף כי השקת קו הייצור מהווה ציון דרך בפעילות החברה. "בעקבות ההתקנות המוצלחות ב-11 מדינות ברחבי העולם בתעשיות שונות כמו תשתיות, מפעלים ומרכזי שליטה ובקרה. כעת, כדי להאיץ קדימה את הצמיחה שלנו לשלב הבא, אנחנו צריכים להגדיל את יכולות הייצור שלנו. קו הייצור החדש בפלקס מאפשר לנו לעשות זאת במהירות ובגמישות ולממש את יעדי הצמיחה שלנו."

ייצור חשמל נקי באמצעות מימן וחמצן

תא דלק הינה שיטה חלופית לייצור חשמל באמצעות ריאקציה כימית בין מימן לחמצן, הגורמת ליצירה של זרם חשמלי ופליטה של אנרגיית חום. שיטה זו נחשבת לנקייה מאחר שתוצר הלוואי היחיד בתהליך הינו מים, ללא פליטה של גזים מזהמים.

שיטה זו, שהתשתית התיאורטית שבבסיסה פותחה עוד במאה ה-19, הפכה לישימה עוד בשנות החמישים, אך עד השנים האחרונות, בשל עלויותיה הגבוהות, שימשה בעיקר להנעת מעבורות בתחום החלל. ג'נסל הצליחה להוזיל באופן משמעותי את עלויות ייצור החשמל באמצעות פיתוח טכנולוגיית תאי דלק המאפשרת לעשות שימוש במימן ברמה תעשייתית, שהינו זול יותר, וללא שימוש במתכות יקרות כמו פלטיניום כקטליזאטור.

חלופה לסוללות וגנראטורים מבוססי בנזין

החברה השיקה עד כה שלושה מוצרים עיקריים. ה-G5 Long Duration UPS הינה מערכת אל-פסק, המבוססת על תאי-דלק, אשר משמשת כמערכת גיבוי, בהספק של 5 קילו-וואט, למתקני תשתית קריטיים ומערכות חירום, על מנת להבטיח את המשך אספקת החשמל הרציפה גם במקרים של הפסקות ושיבושי חשמל. למערכת יש מספר יתרונות על פני מערכות אל-פסק אחרות. בשונה מסוללות, המסוגלות לאחסן חשמל בכמות מוגבלת, ה-G5 מאפשרת לייצר חשמל ללא הגבלה כל עוד קיים מלאי של מימן, ובניגוד לגנראטורים מבוססי בנזין היא אינה פולטת גזים מזהמים. כמו כן, היא אינה תלויה בתנאי מזג האוויר כמו מערכות סולאריות.

בחודש שעבר דיווחה ג'נסל כי בית החולים הילל יפה בחדרה רכש את המערכת והיא תשמש לאספקת חירום של חשמל במחלקה הקרדיולוגית בבית החולים. זהו בית החולים הראשון בישראל שעושה שימוש במערכת אל-פסק מסוג זה. ל-TechTime נודע כי ישנם עוד מספר בתי חולים בישראל המגלים עניין במערכת, וזו אחת הסיבות להרחבת יכולות הייצור באמצעות ההסכם עם פלקס.

מערכת ה-G5rx דומה במהותה ל-G5, אך היא כוללת כלוב מגן המבטיח את תפקודה גם במקרים של רעידות אדמה. באחרונה קיבלה המערכת בארצות הברית אסמכת עמידות בפני רעידות אדמה (IEEE 693), מה שיאפשר את שיווקה למתקנים באזורים המועדים לרעידות אדמה.

בניגוד לשתי מערכות ה-G5, המשמשות כמערכות גיבוי, ה-A5 היא מערכת ראשית לאספקה רציפה של חשמל עבור מתקנים באזורים מרוחקים שאינם מחוברים לרשת החשמל. ה-A5 נבדלת מה-G5 גם במקור המימן עבור תאי הדלק. בעוד ה-G5 מתבססות ישירות על מימן, תאי הדלק ב-A5 מפיקים את המימן מאמוניה. אמוניה זולה יותר ממימן וניתן לאחסנה במיכלים גדולים יותר ועל כן היא מתאימה יותר לשמש כחומר גלם במערכת חשמל ראשית באזורים מרוחקים שבהם אין תשתית לאספקת מימן.

Incredibuild מנצלת מעבדים פנויים בארגון להאצת הפיתוח

פורסם בתאריך פברואר 10, 2019פברואר 10, 2019 ע"י yochais

בתמונה למעלה: מערכת נהיגה אוטונומית של Argo AI. משתמשת ב-Incredibuild לקבלת משאבים מאלפי מעבדי CPU

חברת Incredibuild מתל אביב הכריזה על פלטפורמה המאיצה את תהליך בדיקת האיכות של תוכנות במהלך הפיתוח, באמצעות רעיון ישן, אבל מרתק: המערכת של החברה מתחברת אל כל המחשבים בארגון, מאתרת את המעבדים הפנויים או מעבדי CPU שיש בהם משאבי עיבוד בלתי מנוצלים, ורותמת אותם לטובת תהליך בדיקת האיכות של המוצר הנמצא בפיתוח. באופן זה ניתן לגייס לטובת הפרוייקט משאבי מחשוב עצומים. החברה פעילה במיוחד בקרב חברות תוכנה, מחקר ופיתוח וגם גיימינג, ואולם בקרב לקוחותיה ניתן למצוא גם חברות המפתחות תוכנה לנהיגה אוטונומית, חברות ענן וחברות IoT.

לאחרונה דיווחה חברת Argo AI האמריקאית, המפתחת מערכת נהיגה אוטונומית אוניברסלית שניתן יהיה להתקין בכל כלי-רכב, שבאמצעות התוכנה של אינקרדי-בילד היא הצליחה לגייס אלפי מעבדי CPU לבדיקת תרחישי הנהיגה האוטונומית, מתוך המחשבים הנמצאים בשימוש עובדיה. הפלטפורמה של אינקרדי-בילד מתאימה במיוחד לתהליכי פיתוח הדורשים כוח מחשוב רב, כמו למשל קומפילציה, סימולציות או עיבוד גרפי. היא תורמת עבורן את כוח המחשוב הפנוי במחשבים האחרים המחוברים ברשת הארגונית המקומית או בענן, ולבצע את המשימה במקביל.

בפועל, הפלטפורמה הופכת את הארגון למחשב-על גדול, באמצעות התקנת רכיב תוכנה (Agent) בכל מחשב ברשת. מחשב-העל הווירטואלי מפעיל לצרכיו את העיבוד הבלתי מנוצל (Idle CPU) בכל רגע נתון, של יתר המחשבים ברשת. הקמת רשת העיבוד המאוחדת נעשית באמצעות תשתית התקשורת הקיימת ולא כרוכה בהתקנת חומרה מיוחדת.

הגרסה החדשה של הפלטפורמה המיועדת לצורך ביצוע של בדיקות יחידה (Unit Test), שהן בדיקות המתבצעות במהלך פיתוח תוכנה, שמטרתן לוודא את תקינותן של יחידות הקוד הקטנות ביותר, המייצגות פונקציה אחת ולעיתים גם מודול שלם. היישום החדש של החברה תומך בכל פלטפורמות הבדיקה המובילות, כגון NUnit, Google Test, XUnit, MSTest/VSTest ועוד. חברת אינקרדי-בילד הוקמה ב-2002 והפלטפורמה שלה נמצאת כיום בשימוש על-ידי כ-150 אלף משתמשים. להערכת החברה, השימוש בפלטפורמה שלה חסך ללקוחות (במצטבר) יותר מ-5 מיליון שעות עבודה.

אמיר אשל, מפקד חיל האוויר הקודם, מונה לדירקטור בחברת בירד

פורסם בתאריך פברואר 10, 2019ספטמבר 5, 2020 ע"י yochais

מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף במיל' אמיר אשל, מונה לדירקטור בחברת Bird Aerosystems מטעם חברת ההשקעות פימי (FIMI), שרכשה לפני כחצי שנה כמחצית ממניותיה של בירד תמורת 40 מיליון דולר.

אשל שימש כמפקד מחיל האוויר ה-17 בין השנים 2012-2017. עם סיום כהונתו העניק לו מפקד חיל האוויר של ארצות-הברית את אות לגיון ההצטיינות. אשל הוא בעל תואר ראשון בלימודים כלליים מאוניברסיטת אובורן שבאלבמה ותואר שני מאוניברסיטת חיפה והמכללה לביטחון לאומי. מינויו כדירקטור בבירד הינו תפקידו הראשון של אשל מאז פרש מצה"ל.

רונן פקטור, מייסד ומנכ"ל משותף בבירד, מסר: "אנו שמחים לבשר על מינויו של אלוף במיל' אמיר אשל כדירקטור, ניסיונו העשיר הוא נכס ואנו בטוחים שכניסתו לתפקיד תהווה תרומה עצומה לחברה."

בתוך כך, בבירד ציינו כי החברה מצויה בתקופה האחרונה בתהליך של גיוס עובדים בעלי רקע טכנולוגי, תעופתי וביטחוני, וזאת בשל ההשקעה הגדולה בפיתוח הטכנולוגי וכן בעקבות זכייה במספר פרויקטים משמעותיים.

קרן לייזר המשבשת טילי כתף

חברת BIRD Aerosystems מהרצליה היא חברה ביטחונית פרטית מתמחה בשני קווי מוצרים עיקריים. קו המוצרים הראשון מתמקד בפיתוח מערכות אוויריות להגנה מפני טילים (AMPS), המותקנות בעיקר במטוסים קטנים כגון מטוסי מנהלים פרטיים, מטוסים ומסוקים צבאיים. מערכות החברה מספקות התראות והתגוננות בפני איום של טילי כתף בצורה אוטומטית וללא התערבות הצוות. בניגוד למערכות אחרות בשוק, הלוקות בריבוי התרעות שווא שעשויות להפריע למשימה, המערכת של בירד מספקת אפס התראות שווא, וזאת באמצעות שימוש במכ"ם דופלר המסייע לאבחן טיל בתנועה ובכך לאשש או להפריך את ההתרעה הראשונית שהתקבלה מהחיישן האופטי שזיהה גוף חשוד על סמך חתימה תרמית.

באחרונה השיקה החברה את מערכת SPREOS, פתרון טכנולוגי חדשני להגנה על כלי טיס, המבוסס על מכ"ם דופלר ושבש לייזר המשולבים במארז מאוחד במשקל נמוך במיוחד. המערכת פועלת כך שהמכ"ם עוקב אחר המטרה ומאפשר לקרן הלייזר להתביית על חיישן הביות של טיל הכתף ולגרום לו לסטות ממסלולו.

בנוסף, החברה מפתחת פתרונות מערכתיים לכוחות משימה המורכבים מכלים אוויריים, ספינות, כלים יבשתיים ועמדות בקרה קרקעיות. פתרונות אלה מיועדים לשוק הסמי-צבאי הכולל גופי אכיפה למיניהם כגון משטרה, הגנת גבולות, משמר חופים וכדומה, לצורך הגנה על מתקנים רגישים ביבשה ובים. פעילות החברה בקו עסקים זה מתמקדת במדינות אפריקה, אסיה ודרום אמריקה. החברה מעסיקה כיום כ-150 עובדים, מתוכם 110 במשרדים הראשיים בהרצליה והשאר במשרדי החברה ברחבי העולם.

אלביט הדמיה נמחקה מהמסחר בנסד"ק

פורסם בתאריך פברואר 10, 2019פברואר 10, 2019 ע"י yochais

כעת זה סופי: מניותיה של חברת האחזקות אלביט הדמיה (Elbit Imaging) תימחק מחר מהמסחר בנסד"ק, וזאת לאחר שוועדת השימועים של הנסד"ק דחתה את בקשת החברה לקבל ארכה נוספת שתאפשר לחברה לעמוד שוב בתנאי המינימום של הבורסה. בעקבות ההודעה, מאבדת מניית החברה בבורסה של תל אביב כ-5.5% מערכה.

תהליך מחיקתה של מניית החברה מהמסחר בארצות הברית החל בסוף חודש דצמבר, כאשר קיבלה מהנסד"ק התראה לפני מחיקה וזאת לאחר שמניית החברה נסחרה מתחת לשווי שוק של 15 מיליון דולר במשך 30 ימי מסחר רצופים, ובכך חרגה מאחד מתנאי המינימום של הבורסה. אלביט הדמיה ניצלה את זכותה להופיע בפני ועדת השימוע של הנסד"ק והציגה תוכנית פעולה כיצד תוכל לעמוד שוב בקריטריונים אם תינתן לה ארכה, ואולם הוועדה לא התרצתה ודחתה את בקשת החברה. משמעות הדבר: מניותיה של החברה יימחקו כבר מחר מהמשך המסחר, כאשר בפני החברה לא עומדות יותר אפשרויות ערעור או דחייה.

אלביט הדמיה הוקמה ב-1996 כחברת-בת של אלביט מערכות שתתמקד בפיתוח טכנולוגיות לאבחון רפואי ומערכות הדמיה רפואית. ב-1999 נרכשה על ידי חברת "אירופה-ישראל" של מוטי סיזר והתרחבה מתחום המכשור הרפואי למגוון תחומים נוספים ובהם הקמת מרכזי קניות בהודו ומזרח אירופה, מלונאות, אופנה והשקעות הון-סיכון.

בתחום הביו-טכנולוגיה מחזיקה החברה מחזיקה ב-40% מחברת אינסייטק (Insightec), שפיתחה מערכת בלתי פולשנית לטיפול ברעד ראשוני באמצעות קרינת אולטרה-סאונד, וב-30% בחברת כמידה-סל (Gamida-Cell), העוסקת במחקר ופיתוח של טכנולוגיות לריפוי באמצעות תאי גזע שמקורם מדם טבורי.

Augury מחיפה גייסה 25 מיליון דולר – ורכשה חברה אמריקאית בסכום זהה

פורסם בתאריך פברואר 7, 2019פברואר 7, 2019 ע"י yochais

חברת הסטארט-אפ החיפאית אוגיורי (Augury) השלימה סבב גיוס C בהיקף של כ-25 מיליון דולר בהובלת קרן ההון-סיכון האמריקאית Insight Venture Partners ובהשתתפות הקרנות שכבר מושקעות בחברה. הגיוס הנוכחי מביא את סך גיוסיה של אוגיורי מאז הקמתה ל-51 מיליון דולר. החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת AI המנטרת באופן רציף את מצב התחזוקה של מכונות תעשייתיות במטרה להאריך את מחזור חייהן ולשפר את תפוקתן.

במקביל להודעה על השלמת הגיוס, דיווחה אוגיורי על רכישה אסטרטגית של חברת הסטראט-אפ הניו-יורקית Alluvium תמורת 25 מיליון דולר. אלוויום היא חברת תוכנה המפתחת כלים אנליטיים מבוססי למידת מכונה המספקים תובנות תפעוליות על קו הייצור, במטרת לשפר את יעילות ובטיחות המפעל. בעוד הפלטפורמה של אוגיורי מתמקדת בעיקרר במצב המכני של המכונה, הפלטפורמה של אלוויום מספקת תובנות כוללות על כל שרשרת הייצור. הסינרגיה בין שתי הטכנולוגיות תאפשר לאוגיורי לספק פלטפורמה מאוחדת המספק מבט מלא על קו הייצור כולו.

סטטוסקופ למכונות

חברת אוגיורי הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל סער יוסקוביץ׳ וה-CTO גל שאול, והיא מעסיקה כיום כ-55 עובדים. מטה החברה, האחראי על השיווק והמכירות, נמצא בניו יורק ומרכז הפיתוח של החברה נמצא בעיר התחתית בחיפה. הפלטפורמה של אוגיורי מאפשרת לנטר את המצב המכני של מכונות תעשייתיות באמצעות מערך של חיישנים מסוגים שונים, כולל חיישני תנודות, חיישני טמפרטורה וחיישנים מגנטיים.

המידע נאסף באופן רציף, משודר לענן ומנותח באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית המשלבים מודלים מכניים ותפעוליים. הניתוח בענן משווה בין הנתונים המכניים העדכניים של המכונה הנבדקת לבין נתונים שנאספו בעבר על המכונה ועל מכונות דומות, ומסייע לזהות דפוסים חריגים שעשויים להצביע על תפקוד לקוי, תקלה או בלאי במכונות, ומייצר המצלות על הדרך האופטימלית לאיתור מקור הבעיה ולתיקונה.

החברה מסרה שהפלטפורמה שלה מנטרת כיום יותר מ-60,000 מכונות ייצור באתרים תעשייתיים של לקוחותיה ברחבי העולם. בחודש ספטמבר 2018 חתמה אוגיורי על הסכם אסטרטגי עם יצרנית המשאבות הדנית Grundfos, שהכנסותיה ב-2018 הסתכמו ב-3 מיליארד דולר. במסגרת שיתוף הפעולה, גרונדפוס תפרוש את הפלטפורמה של אוגיורי במתקני התשתית של לקוחותיה. בנוסף, שתי החברות יפתחו ביחד פיתרון ניטור המותאם לתחום המשאבות.

רבל נכנסת לתחום כלי הרכב החשמליים

פורסם בתאריך פברואר 5, 2019פברואר 5, 2019 ע"י yochais

חברת רבל (Raval), העוסקת בפיתוח פתרונות לתעשיית הרכב הבינלאומית, נכנסת לתחום הרכבים החשמליים. החברה, הנסחרת בבורסה של תל אביב, הודיעה אתמול (ב') על זכייה בפרויקט ראשון לאוורור סוללות לרכבים חשמליים של חברת סמסונג ארצות הברית. היקף ההזמנה מוערך בכ-4 מיליון אירו.

סמסונג ארצות הברית, שהכריזה לאחרונה על הקמת מפעל לייצור סוללות בדטרויט בהשקעה של 60 מיליון דולר, צפויה לשלב את שסתומי רבל בסוללות חשמליות שיותקנו ברכבי יוקרה. המערכת שפיתחה רבל הינה מערכת בטיחותית הנדרשת לפי הרגולציה, שתפקידה לגרום לשחרור מהיר של גזים הנוצרים בסוללות במקרה של שריפה והתלקחות.

שמואל וולודינגר, יו"ר רבל: "זכייה זו תניח את היסודות לכניסתה של רבל מערכות רכב לשוק המכוניות החשמליות. לאורך השנים רבל הציגה שיעורי צמיחה הגבוהים משיעור הצמיחה של תעשיית הרכב, בעיקר הודות לפיתוח פתרונות ייחודיים ומתקדמים שתאמו באופן מיטבי את הנחיות הרגולציה הכלל-עולמית. רבל, כמי ששמה לה למטרה להפוך את המכוניות לבטיחותיות יותר וידידותיות יותר לסביבה, נערכת כדי למצות את כלל היכולות והניסיון שצברה גם לטובת האצת פעילותה בתחום הרכבים החשמליים".

הצעה לרכישת חטיבת מערכות הרכב

רבל עוסקת בשני תחומים: פיתוח וייצור שסתומים לאוורור מיכלי דלק ברכב, שסתומים למערכות בלימה ומערכות שטיפה. תחום זה מהווה את מירב הכנסותיה של החברה. התחום השני הינו פיתוח וייצור חלקים מבניים מפלסטיק, המיוצרים בטכנולוגיית הזרקה תרמופלסטית מחוזקת בסיבי זכוכית, ומיועדים להתקנה במערכות שונות של כלי רכב. חלקים אלו מחליפים חלקי מתכת ומשמשים בעיקר להפחתת משקל הרכב.

בין לקוחות החברה נמנים יצרני מערכות לרכב המובילים בעולם (Tier-1) ויצרני רכב (OEM) כגון פולקסווגן, אאודי, ג'נרל מוטורס, מרצדס ואחרים. החברה מפעילה אתרי ייצור בישראל, לוקסמבורג, גרמניה, קנדה, ארצות הברית, ספרד, מקסיקו וסין. בעלי השליטה בחברה הם קיבוץ רביבים ושמוליק וולודינגר, המשמש כיו"ר החברה.

בסוף חודש אוקטובר קיבלה החברה הצעה מגורם בשוק הרכב לרכישת פעילותה של החברה בתחום הרכב. ואולם, היום בבוקר (ג') דיווחה החברה לבורסה כי המגעים לא הבשילו לכדי הסכם. כבר עם קבלת ההצעה הודיעה רבל שישנם פערים גדולים בין הצדדים לגבי המחיר, וייתכן כי זו גם הסיבה לכישלון המשא ומתן. עם זאת, יש לציין כי רבל לא העמידה למכירה מיוזמתה את חטיבת הרכב, שכאמור מהווה את מרבית פעילות החברה.

רבל סיימה את הרבעון השלישי של 2018 עם הכנסות של 51.2 מיליון אירו, צמיחה של 13% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה הציגה ברבעון זה תוצאת שיא ב-EBITDA, שהגיע לכ-7.1 מיליון אירו. למועד פרסום הדוח הכספי, הסתכם צבר ההזמנות של החברה בכ-1.7 מיליארד אירו.

היעד של צ'ק-קאפ: תחילת מכירות בישראל ובאירופה ב-2019

פורסם בתאריך פברואר 4, 2019פברואר 5, 2019 ע"י yochais

2019 צפויה להיות שנת מפתח עבור חברת הסטראט-אפ צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה, שפיתחה גלולה נבלעת לאיתור סרטן המעי הגס הכוללת בתוכה מקור קרינת X. במצגת למשקיעים שהגיעה לידי TechTime, הציבה צ'ק-קאפ מספר יעדים משמעותיים לשנה הקרובה: במחצית הראשונה של השנה מתכוונת החברה להשלים ניסוי סופי באירופה ולהכשיר קו ייצור ראשוני, ובמחצית השנייה להתחיל בשיווק מסחרי של הגלולה בישראל ובאירופה.

במקביל, בחברה כבר נערכים לקיום ניסוי נרחב בארצות הברית במטרה לקבל את אישור ה-FDA. על פי מפת הדרכים של החברה, במהלך 2019 תחל צ'ק-קאפ בהליך אישור הגלולה על ידי ה-FDA, הכרוך בביצוע שני ניסויים, וזאת במטרה להתחיל ב-2021 בשיווק המסחרי של הגלולה בארצות הברית, שוק היעד הגדול והמרכזי שאליו מכוונת החברה. כדי לאפשר את המהלכים הללו הודיעה היום צ'ק-קאפ כי חתמה על הסכמים עם משקיעים מוסדיים להשקעה של כ-7.5 מיליון דולר בחברה תמורת 2,906,376 מניות וכתבי אופציה.

אבחון מוקדם מציל חיים

הגלולה של צ'ק-קאפ כוללת בתוכה מקור קרינת רנטגן באנרגיה נמוכה. לאחר בליעתה היא חולפת דרך המעיים ומשדרת את המידע באופן אלחוטי אל אבזר הנישא על-ידי הנבדק. התמונות נאספות באמצעות תוכנת העיבוד של החברה, אשר משחזרת הדמאה תלת-מימדית של המעיים, המאפשרת לרופא "לטייל" בהם ולבדוק אותם מקרוב. בנוסף, התוכנה מבצעת עיבוד של נתוני פני השטח, כדי לזהות באופן אוטומטי את האתרים שבהם קיים חשד להתפתחות הפוליפים.

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השלישי בשכיחותו. מדי שנה מאובחנים ברחבי העולם כ-1.8 חולים חדשים, וכ-881 אלף אנשים מתים מן הסרטן מדי שנה. הפיתוח נועד לתת מענה לבעיה הגדולה ביותר המובילה לתמותה הגבוהה מסרטן המעי הגס. באיתור מוקדם, סרטן המעי הגס ניתן לטיפול בשיעורי הצלחה מאוד גבוהים. ואולם, בדיקת הסקר העיקרית כיום לאיתור מוקדם של הסרטן, הקולונסקופיה, הינה בדיקה פולשנית ובלתי נעימה אשר מחייבת ריקון המעיים וצום של מספר שעות. בעקבות אי הנעימות, רבים נמנעים לבצע אותה ובמקרים רבים הסרטן מתגלה במצב מתקדם כאשר סיכויי ההחלמה נמוכה לאין שיעור. בארצות הברית, למשל, שיעור הנכונות לביצוע בדיקת הקולונסקופיה בקרב קבוצת הסיכון (אנשים מעל גיל 50) עומד על 60% בלבד. כלומר, בכל הנוגע לסרטן המעי הגס, הגברת הנכונות לביצוע בדיקת סקר לגילוי מוקדם פירושה הצלת חיים.

שוק של עשרות מיליארדי דולרים

כאן טמון החידוש הגדול שמציע הפיתוח של צ'ק-קאפ. בניגוד לבדיקת הקולונסקופיה, בליעת הגלולה של צ'ק-קאפ אינה מצריכה פעולות הכנה מצד הנבדק כגון ריקון ואינה כרוכה בכאבים ובאי-נוחות המלווים את התהליך המקובל של קולונוסקופיה, ובחברה מעריכים כי הפשטות והנוחות של הבדיקה באמצעות הגלולה תגביר באופן משמעותי את שיעור הנכונות. ברמה הכלכלית, הגלולה של צ'ק-קאפ מציעה חיסכון ניכר בעלויות: איתור מוקדם חוסך בהוצאות הגבוהות הכרוכות בטיפול בחולי סרטן מתקדם, וכמו כן, הבדיקה אינה מצריכה מהמרפאה או בית החולים הקצאה של חדר טיפולים מיוחד וצוות מיומן וכן אין צורך בשימוש בחומרי טשטוש.

השוק הפוטנציאלי של המוצר של צ'ק-קאפ הינו אדיר. על פי הערכות החברה שהוצגו במצגת, קבוצת היעד בארצות הברית בלבד מונה 89 מיליון בני אדם והשוק הפוטנציאלי נאמד ב-5.3 מיליארד דולר. באירופה מדובר ב-220 מיליון בני אדם (13.2 מיליארד דולר) ובסין 348 מיליון דולר (20.8 מיליארד דולר). באחרונה הוריד איגוד הסרטן האמריקאי את גיל הסיכון מ-50 ל-45, וזאת בשל העלייה בשכיחות הסרטן בגילאים צעירים יותר.

המוצר של החברה כבר קיבל את אישור משרד הבריאות בישראל וגם את אישור ה-CE האירופי. בימים אלה מתבצע באירופה ניסוי משלים, נרחב יותר, שאם יסתיים בהצלחה יכשיר את הקרקע לתחילת המסחור באירופה. על פי תוצאות ראשוניות, רמת הרגישות שהציגה הגלולה בניסוי המשלים עלה ל-76%, בהשוואה ל-44% בניסוי המקדים.

קורטיגו גייסה 10 מיליון דולר בהובלות קרן ההשקעות של קואלקום

פורסם בתאריך פברואר 4, 2019 ע"י yochais

חברת קורטיגו (CoreTigo) מקדימה-צורן, המפתחת מערכות לתקשורת אלחוטית בין מכונות (M2M) במפעלים חכמים, השלימה סבב גיוס בסך 10 מיליון דולר בהובלת קוואלקום ונצ'רס, זרוע ההשקעות של ענקית שבבי התקשורת, וקרן ההשקעות Sierra Ventures מסיליקון וואלי. עוד השתתפו בגיוס, קרדומן קפיטל ומירון קפיטל והמשקיעה הקיימת בחברה מגמה ונצ'רס. מהחברה נמסר כי כספי המימון ישמשו להאיץ את פיתוח טכנולוגיית הליבה של החברה והרחבת הפעילות העסקית שלה. הגיוס הנוכחי מביא את סך גיוסי החברה ל-14 מיליון דולר.

על רקע התפתחות תחום ה-IoT התעשייתי, שמוביל לאוטומטיזציה גוברת של קווי הייצור והתפעול במפעלים, לא ניתן עוד להסתמך עוד על חיבור חוטי בין מכונות וישנו צורך בתשתית תקשורת אלחוטית, מובנית ומהירה שתאפשר חיבור בין מספר רב של חיישנים ואקטוארים המצויים בליבת הייצור לבין יחידות הבקרה והשליטה. כדי לתת מענה לצרכי התקשורת במפעלים חכמים תוקן ב-2018 התקן IO-Link Wireless, שמטרתו לספק פרוטוקול תקושרת קצרת טווח, סגורה ומאובטחת שיהווה בסיס לבניית רשתות איתרנט תעשייתיות לחיבור בין חיישנים דיגיטליים ואקטוארים לבין בקרים מתכנתים (PLC).

קורטיגו, שהיתה שותפה לגיבוש התקן ביחד עם יצרניות ציוד תקשורת ברחבי העולם, מפתחת מערכות תקשורת מבוססות תקן IO-Link, המחברות בין ליבת הרשת התעשייתית לבין עשרות חיישנים המצויים במרחק של כ-10 מטר (בדומה לטווח של תקשורת בלוטות'). החברה מספקת פתרון מלא, מרמת רשת העל (Master) ועד לרכיבי התקושרת המותקנים בחיישנים וביחידות הבקרה (Slave). המערכת של קורטיגו מורכבת ממשדר RF בתדר 2.4 ג'יגה-הרץ ומיקרו-בקרים (MCU).

לדברי החברה, המערכות שלה מספקות תקשורת אלחוטית בעלת רמת אמינות הגבוהה בשישה סדרי גודל בהשוואה לטכנולוגיות תקשורת אלחוטיות אחרות כדוגמת בלוטות’ או WLAN. כך למשל, המערכת יכולה לחבר בין 8 מכשירים במהירות של 1 מילישניה ו-80 מכשירים במהירות של 10 מילישניות.

“הטכנולוגיה של קורטיגו הינה בעלת פוטנציאל גדול להשפיע על שוק ה- IOT התעשייתי, יחד עם טכנולוגיות הדור החמישי שקואלקום מפתחת". אמר בועז פאר, דירקטור בקוואלקום ונצ'רס ישראל.

קורטיגו הוקמה על ידי ערן זיגמן, דן וולברג ועופר בלונסקי, שעבדו בעבר בטקסס אינסטרומנטס ואפל.

אורבוטק צופה שהמיזוג עם KLA יושלם כבר ברבעון הנוכחי

פורסם בתאריך פברואר 3, 2019פברואר 4, 2019 ע"י yochais

מסתמן שהמיזוג בין אורבוטק (Orbotech) ל-KLA-Tenchor יצלח את המשוכה של הרגולטור הסיני. בדיווח קצר לרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) בסוף השבוע, הודיעו שתי החברות כי השיחות ביניהן לרשות להגבלים עסקיים בסין לאישור המיזוג מצויות לקראת גמר וכי הן מעריכות שהעסקה תאושר עוד ברבעון הנוכחי, כלומר עד סוף חודש מרץ, וזאת לאחר שהביעו אי ודאות לגבי מועד השלמת העסקה לפני מספר שבועות.

בעקבות הדיווח האופטימי, מניותיהן של שתי החברות, שהספקות לגבי אישור המיזוג הכביד עליהן, זינקו במסחר בנסד"ק. במקביל, אורבוטק הודיעה כי הגיעה להסדר עם רשות המיסים בישראל לגבי המיסים שיידרשו בעלי המניות הזרים של החברה על האקזיט.

אורבוטק חתמה עם KLA על הסכם למכירת החברה תמורת 3.4 מיליארד דולר בחודש מרץ 2018. ואולם, השלמת העסקה התעכבה בחודשים האחרונים על שולחנו של הרגולטור הסיני, שככל הנראה הציב תנאים למתן האישור למיזוג. אורבוטק ו-KLA הן ספקיות גדולות מאוד של תעשיית הייצור הסינית וקרוב לשליש ממכירותיהן מתבצע בסין, ועל כן העסקה היתה מחויבת באישור של הרשות להגבלים עסקיים בסין.

הנקמה הסינית פגעה באורבוטק

בסוף חודש דצמבר הודו שתי החברות כי חל עיכוב באישור העסקה, שהיתה אמורה לצאת לפועל עד סוף 2018, ואף על פי שהשיחות עם הרגולטור הסיני היו מצויות בשלב מתקדם, שתי החברות לא נקבו בצפי מדויק והסתפקו בהערכה כי המיזוג יאושר במהלך 2019. העיכוב המשמעותי ואי הוודאות לגבי עצם אישור העסקה, בייחוד על רקע מתיחות הסחר בין ארצות הברית לסין ומאבקי הכוח ביניהן בתעשיית השבבים, גרמו לחששות בקרב המשקיעים ומניותיהן של שתי החברות איבדו גובה. הדבר התבטא בפער ארביטראז' שנוצר בין שווי השוק של אורבוטק בנסד"ק באותה עת, כ-2.5 מיליארד דולר, לבין המחיר שלפיו תומחר המיזוג, כ-3.4 מיליארד דולר. כעת כבר נסחרת אורבוטק בנסד"ק לפי שווי שוק של 3.05 מיליארד דולר.

חברת אורבוטק מיבנה נחשבת למובילה עולמית בתחום מערכות הבדיקה של מעגלים מודפסים (30%-35% מהמכירות), מערכות אוטומטיות לבדיקת צגים שטוחים במהלך הייצור (25%-30% מהמכירות), ובתחום מערכות הייצור של מארזים מתקדמים וצפופים מאוד ותהליכי ייצור שבבים (30%-35% מהמכירות). למוצרים שלה יש משקל מכריע בכושר הייצור של הרבה מאוד חברות אלקטרוניקה. חברת KLA היא אחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום אספקת מערכות לבקרת הייצור של שבבים. בין השאר יש לה מרכז פיתוח וייצור בישראל המעסיק יותר מ-500 עובדים.

בתוך כך, כחלק מההיערכות למיזוג, אורבוטק הודיעה כי הגיעה להסדר עם רשות המיסים בישראל לגבי גובה המס שיידרשו לשלם בעלי המניות הזרים ועובדי החברה שאינם תושבי ישראל. כמו כן, אורבוטק הודיעה כי רשות המס עדיין בוחנת את בקשתה לפטור את בעלי המניות הישראלים של החברה מתשלום מס על המרת מניות אורבוטק במניות KLA לאחר המיזוג.

KLA מדווחת על צמיחה

ברבעון השני של השנה הפיסקלית 2019 שהסתיים בדצמבר 2018, דיווחה KLA על היקף מכירות של 1.12 מיליארד דולר ורווח של 369 מיליון דולר. "התוצאות ממשיכות מגמת צמיחה דו-ספרתית זו השנה השלישית ברציפות", אמר נשיא ומנכ"ל KLA, ריק וולאס. במקביל לדו"ח האופטימי, הכריזה החברה על שינוי מיתוגי, ובחרה בשם החדש +KLA, במקום השם הקודם KLA Tencor.

חברת הענק ההודית L&T וגילת יפרשו רשת תקשורת לוויינית בהודו

פורסם בתאריך פברואר 1, 2019 ע"י yochais

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) מפתח תקווה זכתה בחוזה רב-שנתי לאספקת ציוד ושירותים לקישוריות אינטרנט מהיר ברחבי הודו באמצעות לוויין GSAT-11 של סוכנות החלל ההודית, ששוגר לחלל בחודש שעבר.

הפרויקט יתבצע בשיתוף חברת Larsen & Toubro ההודית, חברות הבנייה והתשתית הגדולה בהודו ואחת מהחברות ההודיות הרב-לאומיות הגדולות בעולם, עם פעילות ביותר מ-30 מדינות. ב-2017 הסתכם מחזור מכירות של כ-17 מיליארד דולר ב-2017. L&T בחרה בגילת לאספקת רשת התקשורת הלוויינית ולניהול של ארבע תחנות גישה מרכזיות.

הלוויין GSAT-11 של סוכנות החלל ההודית (ISRO) הינו לוויין מרובה האלומות שנועד לספק כיסוי פס רחב בתת-יבשת הודו ובאיים ובכך להאיץ את הקישוריות באזורים מרוחקים בהודו שבהם אין תשתית קרקעית. הסוכנות בחרה ב-L&T לצורך אספקה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של רשת התקשורת הלוויינית של GSAT-11. הלוויין GSAT-11 מיועד לחזק את מערכי הרווחה הציבוריים, דוגמת בנקאות דיגיטלית, רפואה מרחוק, שירותי ממשל דיגיטליים, כמו גם יספק פלטפורמה שתאפשר לקדם אפליקציות חדשות.

L&T תשתמש בפלטפורמה מרובת היישומים של גילת, SkyEdge ll-c, לצורך אספקת שירותי אינטרנט מהיר ברחבי המדינה באמצעות תמסורת לוויינית. המערכות המרכזיות של גילת ימוקמו ויפעלו באתרי הגישה המרכזיים ברנצ'י, דלהי, אחמדאבאד ובנגלור.

סוכנות החלל ההודית נמנית בין שש סוכנויות החלל הגדולות בעולם והיא מחזיקה באחד מהציים הגדולים בעולם של לווייני תקשורת (INSAT) ולווייני חישה מרחוק (IRS) המספקים מענה לביקוש הגובר לתקשורת מהירה ואמינה ולשירותי תצפית מהחלל. סוכנות החלל ההודית מפתחת ומספקת מוצרים וכלים לווייניים יעודיים עבור מגוון שירותים להודו, כגון שידורי טלוויזיה, תקשורת, תחזית מזג אוויר, אמצעים לניהול אסונות, מערכות מידע גיאוגרפיות, קרטוגרפיה ניווט, רפואה ולמידה מרחוק.

גיימינג, סייבר, AI ו-5G: תחומי הצמיחה הבאים של קווליטסט

פורסם בתאריך ינואר 31, 2019ספטמבר 5, 2020 ע"י yochais

כתהליך חיוני בכל פיתוח ויציאה לשוק של מוצר דיגיטלי, תחום בדיקות התוכנה ואבטחת האיכות מתפתח למעשה במקביל למגמות בתעשיית ההיי-טק. עולמות חדשים כמו סייבר, בינה מלאכותית, דור חמישי ורכב חכם מחייבים לפתח כלי בדיקה ותהליכים חדשים שיהיו מותאמים למאפיינים הייחודים והתקנים של כל תחום ותחום.

ענקית בדיקות התוכנה ואבטחת האיכות הישראלית קווליטסט (QualiTest) שואפת להתקדם כל הזמן עם השוק, וכעת מתמקדים בחברה בפיתוח מומחיות בתחומי הצמיחה הבאים: גיימינג, סייבר, בינה מלאכותית, אינטליגנציה עסקית (BI) ודור חמישי (5G). את הקמת התשתית בתחומי הפעילות הללו מוביל מטה החברה בישראל, שמנוהל מאז 2007 על ידי טלי שם טוב.

שם טוב, שבמסגרת תפקידה כמנכ"לית קווליטסט ישראל אחראית גם על פעילות החברה במזרח אירופה, מובילה בימים אלה מספר פרויקטים אסטרטגיים של החברה העולמית. הראשון היה הקמת מרכז off-shore גדול ברומניה לפני כחצי שנה, שמתמקד בעיקר בתחום הגיימינג. קווליטסט כבר השיגה דריסת רגל משמעותית בתחום זה לאחר שזכתה באחרונה בלקוח גדול מתעשיית הגיימינג, חברת פלייטיקה (Playtika) הישראלית, וזאת לצד ביצוע פרויקטים עם חברת Gameloft, ובנוסף ללקוחות קיימים כדוגמת Camelot הבריטית ו-Intralot האמריקאית, וצפויה להכריז בקרוב על שני לקוחות נוספים. בשיחה עם TechTime מספרת שם טוב, "תחום הגיימינג הוא עולם ומלואו, עם בדיקות, תשתית ופרקטיקות ייעודיות, ואנחנו מעמיקים כעת את הידע שלנו בתחום."

החשיבות הגוברת של תחום בדיקות התוכנה בעולם הגיימינג באה לידי ביטוי בשיתוף הפעולה בין פלייטיקה לקווליטסט. השבוע נחנך בבוקרשט מרכז פעילות שהקימה קווליטסט עבור פלייטיקה, אשר יספק מעטפת של בדיקות תוכנה ואבטחת איכות למשחקים שיפותחו וישוכללו בפלייטיקה. המרכז הוקם בעלות ראשונית של 20 מיליון שקל ויעסיק למעלה מ-300 עובדים.

הפרויקט השני, שחוצה למעשה את כל תחומי הפעילות של החברה, הינו הקמת מערך שירותי סייבר, שמטרתו תהיה להטמיע, בתוך תהליך בדיקת התוכנה והפיתוח, את אחד הצרכים הרגישים ביותר כיום בעולם הדיגיטלי, אבטחת סייבר, על מנת להבטיח יציאה לשוק של מוצר מאובטח. חטיבת הסייבר הייעודית של החברה תפעל מישראל ותנוהל על ידי אורי בראל, שהגיע לקווליטסט מחברת אבטחת המידע קומסק (Comsec).

שם טוב: "הפעילות שלנו בתחום הסייבר החלה עם רכישת חברת Phyteus האמריקאית לפני כשנה וחצי. ברבעון האחרון החלטנו להרחיב את שירותי הסייבר ולתת מעטפת מקיפה יותר, שמשלבת את תחום אבטחת הסייבר כבר בתהליך הפיתוח וה-DevOps ועד Back-Testing, אוטומציה והערכת אבטחת סייבר לחברות. אנחנו גם עושים חיבור בין סייבר לגיימינג, שזהו עולם מתפתח בלי הרבה ידע."

שוק של 47 מיליארד דולר

שוק בדיקות התוכנה נמצא בשנים האחרונות בצמיחה מואצת, בעיקר על רקע המהפכה הדיגיטלית שמתרחשת בתחומים רבים. מגמה זו צפויה רק לצבור תאוצה עם התפתחותם של תחומים כמו האינטרנט של הדברים, בריאות דיגיטלית ורכב, שיביאו לאינפלציה של מוצרים הכוללים רכיב של תוכנה. אם ב-2016 נאמד שוק בדיקות התוכנה העולמי ב-26 מיליארד דולר, עד 2020 הוא כבר צפוי לצמוח להיקף 47 מיליארד דולר.

קווליטסט היא כיום, להערכתה, חברת בדיקות התוכנה הטהורה הגדולה בעולם. עם זאת, יש לזכור כי ישנן חברות IT גדולות שתחום בדיקות התוכנה הינו רק זרוע אחת בפעילותן. לדבריה של שם טוב, המיקוד המלא של קווליטסט בתחום בדיקות התוכנה מקנה לה את היתרון התחרותי שלה למול מתחרותיה.

"אין הרבה חברות כמו קוולטיסט, שעושות רק בדיקות תוכנה ואיכות. בסופו של דבר, יש הרבה חברות גדולות בעולם שמוכרות שירותי טסטינג, אבל אין הרבה חברות שלוקחות אחריות מא' ועד ת' על מימד האיכות של המוצר או המערכת."

לא רק איתור באגים

קווליטסט משרתת יותר מ-400 חברות וארגונים במגוון תחומים כגון טלקום, IT, בריאות, פיננסים, ביטחון, תעשיית האלקטרוניקה ועוד, ובין לקוחותיה ניתן למצוא כמה מהשמות הגדולים בעולם בתחומם כמו דיסני, סקיי, EE, טרנס-אמריקה ועוד. עבור חלק מלקוחותיה הגדולים החברה מקצה מאות מעובדי החברה שעובדים באתרי הלקוח ברחבי העולם.

קווליטסט היא חברה פרטית ואינה מפרסמת בפומבי את הכנסותיה. ואולם, על היקף פעילותה אפשר ללמוד במידה רבה ממספר עובדיה – כ-3,600 עובדים במרכזי החברה בישראל (כ-1,500 עובדים לערך), ארצות הברית, אנגליה, הודו ורומניה.

כיום, בדיקת תוכנה אינה מתמצה באיתור באגים בלבד, אלא היא חלק אינטגרלי מכל תהליך הפיתוח, האיפיון והיציאה לשוק של המוצר. כאן נכנס המימד של אבטחת האיכות. המטרה אינה רק שייצא לשוק מוצר תקין, אלא להבטיח שהמערכת תמלא את ייעודה, תהיה ידידותית למשתמש ותממש את הפוטנציאל שלה.

כדי לפתח מומחיות בכל תחום שבו היא פועלת, בחברה מעסיקים אנשים בעלי רקע מקצועי מתאים. כך למשל, בפרויקטים של החברה במגזר הביטחוני מעורבים אנשים בעלי רקע צבאי, ובתחום הבנקאות אנשים בעלי הבנה בתהליכים עסקיים.

"כדי לבדוק מערכת, צריך להבין מה היא עושה, למה היא נועדה, מי קהל היעד שלה. אנחנו הופכים להיות השותפים של הלקוח, כי אנחנו לומדים להכיר את המערכת מבפנים. חברות מעדיפות להתרכז בליבת הפיתוח, ולהפקיד בידינו את תחום הבדיקות. היותנו גוף חיצוני, אובייקטיבי, מעניקה לנו נקודת מבט שאין בהכרח למפתחים עצמם."

איך אתם נערכים לתחומים החדשים בשוק?

"בכל תחום חדש אנחנו עורכים מחקר מעמיק כדי לפתח את כלי הבדיקה המתאימים, לבנות את התשתית ולהכשיר את האנשים. בכל תחום לנו יש מנהל משימה, בעל מומחיות ורקע רלוונטיים, שתפקידו לעבוד מול כל האזורים והחטיבות הרלוונטיות ולהטמיע את הידע והמתודולוגיות המתאימים."

מעניין לגלות שאחד התחומים החזקים ביותר של קוולטיסט הוא המגזר הביטחוני, וזאת למרות הרגישות הגבוהה במיוחד בעולם זה של המערכות הטכנולוגיות והקניין הרוחני. בקווליטסט יש חטיבה ייעודית המוקדשת לפרויקטים בתחום ההגנה והביטחון, שמשרתת לקוחות כמו משרד הביטחון ואלביט וגם חברות ביטחוניות בעולם. "באלביט אנחנו לא רק עושים את הבדיקות, אלא ממש חלק מהפרויקטים, החל מהאפיון והפיתוח ועד שלב הקדם-מכירה והאינטגרציה מול הלקוח."

בינה מלאכותית, דור חמישי ורכב אוטונומי

בתחום הבינה המלאכותית, בקווליטסט מיישים גישה כפולה: פיתוח תהליכי בדיקה ליישומי AI, ופיתוח כלים מבוססי AI לבדיקות תוכנה. "אפשר לכנות זאת 'בדיקות ל-AI, ו-AI לבדיקות'. פיתחנו כלי שנקרא Test Predictor, שכבר מוטמע בכמה ארגונים, אשר אוסף את הדאטה שכבר נבנה בעבר בתחום בוארגון ומבצע אנליזה מתוך מטרה להבין באילו מקומות עשויים להיות פערים ואילו סוגי בדיקות יש לבצע."

חטיבה מרכזית נוספת של החברה מתמקדת בתחום הטלקום ועוסקת בבדיקות תעבורה, עומסים וביצועי שבבים. בקווליטסט נערכים כעת לעידן הדור החמישי, שמתבסס על פרוטוקולים ותקנים חדשים. "הקמנו קבוצה שלמדה מה זה אומר בדיוק הדור החמישי, ואנחנו בונים כעת את הפרקטיקה הייעודית לתחום זה בכל העולם."

האם אתם מכוונים גם לשוק הרכב?

"אנחנו עובדים עם כמה וכמה חברות סטראט-אפ בתחום הרכב האוטונומי, אבל זהו תחום שמצוי בחיתוליו, ואנחנו בונים בהדרגה את הפרקטיקות והניסיון, אבל זהו בהחלט יעד עתידי של החברה."

קרדיאק-סנס החלה בניסוי קליני באיכילוב

פורסם בתאריך ינואר 30, 2019ינואר 30, 2019 ע"י yochais

חברת המכשור הרפואי קרדיאק-סנס (CardiacSenese) החלה ב ניסוי קליני ראשוני בבית חולים איכילוב שמטרתו לבחון את יכולות השעון שפיתחה החברה לזיהוי פרפור עליות בהשוואה להולטר אק"ג המשמש כיום לצורך כך. בניגוד לניסויי עבר, שבהם נבדק המכשיר במצב שכיבה ולמשך זמן קצר, בניסוי הנוכחי הנבדקים ישאו את המכשיר למשך מספר ימים וימשיכו בשגרת יומם הרגילה. הניסוי, שייערך בקרב 30 נבדקים, יימשך כחודש.

לאחר השלמת הניסוי הנוכחי, יתבצע ניסוי נרחב יותר בן מספר חודשים, שיכלול כמה מאות נבדקים וייערך בעוד כשלושה בתי חולים מלבד איכילוב, והוא צפוי להיות הניסוי הסופי לפני הגשת בקשת אישור מה-FDA וה-CE. ל-TechTime נודע כי החברה כבר סיכמו עם ה-FDA וה-CE את מתווה האישור, ובמידה והנתונים שיתקבלו מהניסויים יוכיחו את אמינות המוצר, ואישורו הסופי לא צפוי להיתקל בקשיים.

חברת קרדיאק-סנס פיתחה אביזר לביש דמוי שעון לזיהוי הפרעות בקצב הלב כדוגמת פרפור עליות, אשר עלולים להוביל ללא טיפול מיידי לשבץ מוחי. המכשיר כולל חיישן אופטי המאפשר לבצע מדידות של לחץ דם, דופק ובקרת פעילות הלב, כדי לספק התראות שעד היום התקבלו רק בבדיקת א.ק.ג מסורבלת בבתי חולים ובמרפאות.

החיישן מתבסס על אלגוריתם מיוחד של החברה המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי הדם באמצעות פרמטר PPG, או בשמו המלא Photo Plethysmo Gram. מדידת PPG עוקבת אחר שינויים בנפח כלי הדם באמצעות מדידה אופטית לא פולשנית, ומשדר את המידע בתקשורת בלוטות' אל אפליקציית ענן באמצעות הסמארטפון.

שיתוף הפעולה בין RH לפורסייט יוצא לדרך

פורסם בתאריך ינואר 30, 2019 ע"י yochais

הסיכום הבלתי מחייב שעליו דיווחו בחודש דצמבר קבלנית שירותי הייצור מנצרת RH Technologies וחברת פורסייט (ForeSight) מנס ציונה, התגבש לכדי מזכר הבנות מחייב שמוציא לדרך את שיתוף הפעולה בין שתי החברות. שיתוף הפעולה בין שתי החברות כולל שני נדבכים: RH תקבל לידיה אחריות לפיתוח ולייצור של מערכות הראייה לרכב מתוצרת פורסייט ובמקביל תבצע השקעה בהיקף של מיליון דולר בתמורת לכ-1% ממניות פורסייט. מדובר בהסכם אסטרטגי המספק לפורסייט שירותי פיתוח, הבאה לייצור וייצור סדרתי, ומעניק ל-RH חוזה ייצור ארוך טווח בשוק בעל סיכויי צמיחה גבוהים מאוד.

בדיווח הבוקר לבורסה הודיעה פורסייט כי חתמה על מזכר הבנות מחייב עם חברת RH שלפיו היא תשכור את שירותי הייצור של RH, באופן ישיר ו/או באמצעות הקבלן המאושר שלה, Tonson Labs מאור יהודה, טונסון לאבס, לפרויקט רב-שלבי של פיתוח פתרונות FPGA ו-ASIC עבור מערכת הראייה הממוחשבת בעלת ארבע המצלמות של פורסייט, QuadSight. בעבןר שירותי הייצור תשלם פורסייט ל-RH סכום בסיסי של כ-1.25 מיליון דולר שישולמו בתשלומים.

במקביל, תשקיע RH סכום של מיליון דולר בחברת פורסייט תמורת 1% ממניותיה. ההשקעה תתבצע לפי מחיר של 3 שקל מניה, המייצג פרמיה של 133% בהשוואה למחיר השוק. בעקבות ההודעה על ההסכם, מנייתה של פורסייט מזנקת הבוקר במסחר בתל אביב בכ-7.5% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-175 מיליון שקל.

בשלב הראשון יפתחו RH וטונסון פלטפורמת הדגמה המבוססת על כרטיס ורכיב FPGA. לאחר ביצוע בדיקות הקבלה של הפלטפורמה, הם אמורים להעביר את הפיתוח לרכיב ASIC שעליו תתבסס מערכת חיישני QuadSight.

"מדובר בעסקה חשובה עבור פורסייט אשר תאפשר לנו להשיג את היעדים הטכנולוגיים שלנו, ולהרחיב את הפיתוח. אנו שואפים לשלב את הטכנולוגיה שלנו ברכבים אוטונומיים-למחצה ואוטונומיים ואני מאמין כי הסכמים אלה הינם צעד משמעותי בדרך להשגת מטרה זו," כך אמר חיים סיבוני, מנכ"ל פורסייט. "בנוסף, השקעתה של RH בפורסייט בפרמיה מעל מחיר השוק מהווה הבעת אמון משמעותית בחברה ובטכנולוגיה שלה ואנו רואים ב-RH שותפה מלאה לחזון של פורסייט".

שתי מצלמות IR ושתי מצלמות אור-נראה

מערכת QuadSight היא הדור השני של פלטפורמת הראייה הממוחשבת לרכב של פורסייט. היא מבוססת על שימוש בארבע מצמלות המוצבות לרוחב הרכב: שתי מצלמות אינפרא-אדום (IR) ושתי מצלמות אור נראה, המספקות יכולת ראייה תלת-מימדית המחקה את אופן הראייה של העין האנושית. המערכת משתמשת באלגוריתם המתיך את המידע הנקלט באמצעות ארבע המצלמות, לכדי תמונה תלת-מימדית דינמית של הסביבה החיצונית. אבות-טיפוס של המערכת נמכרו לשלושה לקוחות: שני יצרניות רכב אירופיות, שמתכוונות לשלב אותה במשאיות, וליצרן כלי-רכב חשמליים בסין.

חברת RH מספקת שירותי קבלנות משנה בייצור מערכות אלקטרוניות. בסיס פעילות החברה הוא בנצרת עלית שבה היא מעסיקה כ-700 עובדים, ולחברה מפעלים בארה"ב, אירופה וסין. לחברה 13 קווי SMT בעלי קיבולת כוללת של 100 מיליון השמות בחודש. היא פעילה בתחום הדפוס הדיגיטלי, מערכות לתעשיית השבבים, מערכות רפואיות, תקשורת, ומערכות צבאיות. המהלך של RH משתלב עם מגמה מתרחבת בשוק שירותי קבלנות המשנה (EMS), שבו החברות מבצעות שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות סטארט-אפ ונכנסות לפרוייקטים כבר בשלבי הפיתוח הראשונים, כדי להבטיח לעצמן גישה אל שווקים חדשים, וחוזי ייצור עתידיים.

היעד: טיסת מבחן ראשונה של המטוס החשמלי בסלון האווירי בפאריז

פורסם בתאריך ינואר 29, 2019פברואר 1, 2019 ע"י yochais

חברת הסטראט-אפ Eviation Aircraft ממושב קדימה שליד נתניה נערכת לבצע במחצית השנייה של 2019 את טיסת המבחן הראשונה של אליס (Alice), מטוס הנוסעים החשמלי שהיא פיתחה. כך נודע ל-Techtime. לפי התכנון האופטימאלי, המטוס ימריא בחודש יוני הקרוב. המועד המתוכנן אינו מקרי: באמצע יוני יתקיים בפאריז הסלון האווירי השנתי, יריד התעופה הגדול בעולם, ובחברה מקווים להציג לראווה את אב-הטיפוס של אליס בפני תעשיית התעופה העולמית.

בימים אלה עמלים בחברה על הרכבת דגם המטוס באתר ההרכבה של החברה בעיר ואן (Vannes) שבדרום צרפת, ומשם גם צפויה להמריא טיסת המבחן. עם זאת, בחברה מדגישים כי טיסת המבחן כרוכה בקבלת אישור טיסה מרשות התעופה האירופית, ואם האישור לא יושג בזמן הטיסה תידחה במעט. במידה ולא תצליח לעמוד בלוח הזמנים הדחוק, החברה תשנע את המטוס אל מטה החברה בפרסקוט, אריזונה, ותמשיך משם את תהליך הניסוי.

גיוס הון כולל של 200 מיליון דולר

יעד משמעותי אחד החברה כבר השיגה. בעבר היא הצהירה שכדי להשלים פיתוח של דגם מסחרי היא זקוקה לגייס הון בהיקף של 200 מיליון דולר. בתחילת חודש ינואר גייסה החברה כ-86 מיליון דולר משני משקיעים: 10 מיליון דולר מחברת Timon Ltd, הרשומה באיי מאן, בתמורה להקצאת מניות, ו-76 מיליון דולר מחברת Clermont Energy מסינגפור בתמורה לאגרות חוב שיהיו ניתנות להמרה במניות מועדפות. הסכום מקלרמונט ישולם לחברה בתשלומים שיתפרשו עד סוף שנת 2021, המועד שבו החברה מתכננת להתחיל ולשווק מסחרית את המטוס. הגיוסים הנוכחיים מביאים את סך גיוסי החברה ליעד של 200 מיליון דולר.

חברת אוויאיישן הוקמה ב-2015 על-ידי המנכ"ל עומר בר-יוחאי והיו"ר אביב צידון עם תוכנית שאפתנית במיוחד – במיוחד עבור חברת סטראט-אפ קטנה – שעשויה לחולל מהפיכה טכנולוגית ומסחרית בעולם התעופה: בניית מטוס נוסעים חשמלי, המונע על-ידי מערך של אלפי סוללות ליתיום, שיוכל לשנע נוסעים למרחקים של מאות קילומטרים במהירות גבוהה יותר מאלה של המטוסים הפועלים כיום בשוק טיסות הביניים, ובמחיר נמוך בהרבה.

מטוס נוסעים חשמלי נתפש בעיני רבים ככל היותר כפרויקט ראווה לא מעשי, ובוודאי לא כפלטפורמה בעלת ביצועים עדיפים בהשוואה למטוסים המונעים בדלק נוזלי. עד היום הפרויקטים לבניית מטוס חשמלי התבססו על הסבה של פלטפורמה קיימת לדגם הנעה חשמלית. התוצאה היתה דגמים כבדים ומסורבלים מדי להנעה חשמלית.

רשימת הספקים נחשפת

אוויאיישן פתרה את הבעיה בשני אופנים. 95% מגוף המטוס בנוי מחומרים מרוכבים, המפחיתים את משקל הגוף לכ-1.1 טון בלבד. ביחד עם סוללה והמטען המועיל (מטען ואנשים) משקל ההמראה של המטוס הוא כ-6.3 טון. המטוס של אוויאיישן גם בנוי במבנה אווירודינמי ייחודי, שנועד להפחית את צריכת האנרגיה שלו.

אליס מתבסס על הנעה מבוזרת, עם שלושה מדחפים מתוצרת Hartzell Propeller עשויים מסיבי פחמן ובעלי 5 להבים, מדחף אחד בזנב המטוס ועוד שני מדחפים בכנפיים, על-מנת להפחית את ההתנגדות ולהגדיל את היעילות. אורכו של המטוס הוא כ-12.2 מטר ומוטת הכנפיים שלו היא 16.1 מטר. מערכת בקרת הטיסה של המטוס, מסוג fly-by-wire – FBW, הינה מתוצרת חברת Honeywell האמריקאית.

דגם של מטוס מנהלים כבר בשלבי תכנון

המטוס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות מתוצרת Kokam הדרום קוריאנית (שנרכשה השנה על-ידי סולאר-אדג' הישראלית), הפזורות בכל גוף המטוס, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 1,000 ק"מ בהטענה אחת. מנועי המדחפים הינה מתוצרת חברת סימנס.

על פי הערכת החברה, מחירו של המטוס צפוי לנוע בטווח של 3-5 מיליון דולר, ועלות ההפעלה צפויה להיות כ-200 דולר לשעת טיסה – בהשוואה לעלות של 1,000 דולר במטוסי טורבו-פרופ (Turboprop). החברה כבר מתכננת דגם נוסף של מטוס חשמלי, שמיועד לצאת לשוק ב-2023. הדגם השני יהיה מטוס מנהלים שיהיה מסוגל לטוס למרחק גדול יותר של 1,400 קילומטר.

לקראת הרישום בנסד"ק: איתמר מדיקל מצרפת משקיעים אמריקאים אסטרטגיים

פורסם בתאריך ינואר 29, 2019ינואר 29, 2019 ע"י yochais

לקראת רישום מניות החברה למסחר בנסד"ק, איתמר מדיקל (Itamar Medical) הודיעה היום (ג') על הרחבת סבב הגיוס שבו החלה לפני כשבועיים ב-3.2 מיליון דולר נוספים. כעת, עומד סכום הגיוס הכולל על 14 מיליון דולר. בסבב הגיוס השתתפו מספר משקיעים אמריקאים, ובהם Deerfield Management, קרן השקעות גדולה המתמחה בתחום הבריאות ומדעי החיים, והקרנות West Elk Partners, Triple Gate Capital ו-Alpha Capital Anstalt, לצד משקיעים ישראלים ובהם מור בית השקעות, חצבים ומיטב דש.

איתמר מדיקל הגישה עוד בתחילת ינואר את הבקשה לרישום מניותיה למסחר בנסד"ק. ואולם, אישור הבקשה התעכב בשבועות האחרונים בשל השבתת הממשל בארצות הברית, שבמסגרתה גם הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) שבתה מפעילות. כעת, לאחר שהוסכם על הפסקה זמנית של ההשבתה, בקשת הרישום של החברה בנסד"ק צפויה על פי ההערכה לקבל אישור בימים הקרובים ולצאת לדרך. הרישום למסחר בנסד"ק יתבצע באמצעות תעודות ADR, המייצגות כל אחת 30 מניות רגילות של החברה.

איתמר מדיקל החליטה להצטרף לנסד"ק במטרה לאפשר לגופי השקעה אמריקאיים וזרים להשקיע בחברה, שפועלת בעיקר בשוק הבינלאומי והאמריקני בפרט. לקראת הרישום הצפוי, צירפה החברה שורה של משקיעים אמריקנים במטרה להבטיח הנפקה מוצלחת ולאפשר מסחר גבוה יותר במניה בימי המסחר הראשונים, וכן כדי לאותת לשוק האמריקאי שמשקיעים מובילים אמריקאים מביעים עניין בחברה, מה שיסייע לה לקבל סיקור מצד אנליסטים בהמשך.

איתמר מדיקל פיתחה ערכה ביתית בשם Watch-Pat לאבחון וטיפול בלתי פולשניים בדום נשימה בשינה, ברבעון השלישי של 2018 צמחו הכנסות החברה ב-14.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכמעט 6.1 מיליון דולר. ההכנסות בארצות הברית, שוק היעד העיקרי של החברה, צמחו באותה תקופה ב-29% לעומת הרבעון המקביל ב-2017 והגיעו לשיא של 5 מיליון דולר.

הכנסות ננו-דיימנשן ב-2018: 5.1 מיליון דולר

פורסם בתאריך ינואר 28, 2019 ע"י yochais

מנייתה של ננו-דיימנשן מתבלטת במסחר הבוקר בתל אביב וזאת לאחר שהחברה דיווחה על תוצאות מקדמיות לקראת פרסום דו"חותיה המסכמים לשנת 2018, שהיתה השנה המלאה הראשונה של פעילות מסחרית ומכאן העניין הרב בביצועים העסקיים. על פי צפי החברה, הכנסותיה ב-2018 צפויות להסתכם ב- 5.1 מיליון דולר, וזאת בהשוואה ל-860 אלף דולר ב-2017. בסך הכול מכרה החברה כ-30 מדפסות ב-2018.

ננו-דיימנשן החלה ברבעון השלישי של 2017 בשיווק מסחרי של מדפסת ה-DragonFly2020 Pro, המשמשת לבנייה מהירה וגמישה של אבות-טיפוס רב-שכבתיים של מעגלים אלקטרוניים מודפסים ללא צורך לייצר את דגם האב-טיפוס במיקור חוץ על ידי יצרן חיצוני, וכך לקצר את משך התהליך, להפחית עלויות ולשמור על הקניין הרוחני (IP). למעשה, מדובר במדפסת הראשונה והיחידה בשוק להדפסה בתלת-מימד של PCB, והצמיחה המשמעותית במכירותיה של ננו-דיימנשן בשנת המסחור הראשונה מלמדת על ביקוש וצורך אמיתיים בתעשייה לפיתרון מסוג זה, והדבר בהחלט מעודד לגבי המשך צמיחתה של החברה.

הכנסותיה של ננו-דיימנשן צמחו באופן עקבי מרבעון לרבעון. על סמך התוצאות המקדמיות ל-2018, ההכנסות לרבעון הרביעי עמדו על 1.8 מיליון דולר, וזאת לעומת 1.6 מיליון דולר ברבעון השני ו-1.1 מיליון דולר ברבעון השני. החברה הכפילה ב-2018 את רשת השותפים שלה מ-10 מפיצים ל-20, והרחיבה את פריסתה הגאוגרפית לשווקים חדשים באסיה-פסיפיק כמו סין, טיוואן וקוריאה, ובמדינות באירופה כמו בלגיה, הולנד וטורקיה.

מגמה מעניינת בפעילות העסקית של החברה בשנת המסחור הראשונה היתה המיקוד במגזר הביטחוני, ובשוק הביטחוני בארצות הברית בפרט, שמסתמן כשוק יעד אסטרטגי עבור המדפסת של החברה.

החברה מכרה בשנה האחרונה מספר מדפסות לחילות שונים בכוחות הביטחון האמריקניים, ומה שסלל את דרכה של החברה לשוק הביטחוני האמריקני היה קבלת אישור ספק מורשה של ממשלת ארצות הברית (קוד CAGE ) במחצית השנייה של 2018, אישור אשר מתיר לה לעשות עסקים עם חברות ממשלתיות וביטחוניות בארצות הברית.

אישור זה למעשה פותח בפני ננו-דיימנשן את השוק הבטחוני העצום בארצות הברית והיא יכולה לבצע עסקים ישירות עם ממשלת ארצות ועם סוכנויותיה השונות, לרבות המשרד לביטחון המולדת וישויות ביטחוניות אחרות של ארצות הברית.

מאחר שהמדפסת מאפשרת למהנדסי אלקטרוניקה לייצר סדרות קטנות של אבות-טיפוס במהירות ובתוך מחלקת הפיתוח של החברה, ללא צורך להיעזר ביצרן חיצוני, היא מתאימה מאוד לתעשיות הביטחוניות, שבהן תהליכי הפיתוח הינם מורכבים מאוד ובעלי רגישות ביטחונית.

עמית דרור, מנכ"ל ננו דיימנשן מסר: "במהלך שנת 2018 החברה מיצבה את מוצריה, את תשתית ההפצה והלקוחות. אנו מאמינים שהתוצאות משקפות את התשתית המוצלחת שבנינו להאצת הצמיחה ואימוץ המוצרים מצד לקוחותינו."

מנכ"ל אירונאוטיקס ובכירים נוספים הושעו מעיסוק בייצוא בטחוני

פורסם בתאריך ינואר 27, 2019 ע"י yochais

מנכ"ל אירונאוטיקס (Aeronautics) עמוס מתן לא יורשה לעסוק, עד להודעה חדשה, בשיווק מוצרי החברה מול גורמים בחו"ל, כך על פי החלטה שהתקבלה במשרד הביטחון במסגרת ההליכים הפליליים נגד החברה.

יצרנית המל"טים דיווחה הבוקר לבורסה בתל אביב כי קיבלה הודעה ממשרד הביטחון על השהייה של מנכ"ל החברה עמוס מתן, סמנכ"ל החטיבה העסקית מאיר ריזמוביץ' וכן עובד נוסף שתפקידו או שמו לא פורסמו, ממרשם היצוא הביטחוני, ומתוקף כך השלושה לא יוכלו לעסוק בייצוא ושיווק בטחוני לגורמי חוץ. מידור שלושת הבכירים מפעילות הייצוא, והעננה הפלילית הרובצת מעל החברה, עשויים להקשות על אירונאוטיקס לקדם עסקאות בשוק העולמי. בעקבות ההודעה, מניית החברה יורדת במסחר בתל אביב ב-3.5%.

הפרשה המדוברת החלה באוגסט 2017, לאחר שמשרד הביטחון החליט להקפיא את רישיון היצוא של המל"ט Orbiter 1k מתוצרת אירונאוטיקס עבור לקוח מהותי של החברה במדינה זרה, וזאת לאחר שעלה חשד שבמסגרת קידום עסקת מכירה קודמת של המל"ט לאותו לקוח החברה עברה על תקנות הפיקוח על הייצוא הבטחוני. בעקבות החשדות הללו נפתחה כגד בכירים בחברה חקירה פלילית של יחידת לה"ב 433 במשטרה.

המל"ט האמור מתבסס על משפחת מטוסי האורביטר של החברה ומשמש כמל"ט משוטט לאיסוף מידע ותקיפה. הוא מסוגל לשאת חימוש נפיץ במשקל של 1-2 ק"ג. אחת מתקנות אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון אוסרות על הדגמת כלי טיס תוך שימוש בתחמושת חיה.

בחודש אוגוסט 2018 הודיעה הפרקליטות כי בכוונתה להגיש כתבי אישום, בכפוף לשימוע, כנגד שורה של בכירים בחברה, ובהם מנכ"ל החברה, סמנכ"ל החטיבה העסקית, מנהל חטיבת הפיתוח של החברה באותה התקופה, חיים היבשר, ומנהל השיווק של החברה דוד גולדין, ולעובדים נוספים.

כתבי החשדות מייחסים למנהליה הבכירים של החברה ולעובדים החשודים ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות על חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני. אם לא די בכך, בימים אלה מתנהלת חקירה פלילית נוספת כנגד החברה, מצד הרשות לניירות ערך וזאת בחשד לשימוש במידע פנימי. ההליכים הפליליים החמורים מטילים צל כבד על המשך עתידם של שורת הבכירים בחברה, וכל זאת בשעה שאירונאוטיקס מנהלת מגעים מתקדמים עם חברת רפאל על מכירת החברה תמורת 850 מיליון שקל.

גילת משיקה פתרון תמסורת לוויינית לדור החמישי

פורסם בתאריך ינואר 27, 2019 ע"י yochais

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) מפתח תקווה נערכת לקראת השלב הראשון של פרישת תשתיות הדור החמישי (5G) ברחבי העולם, שצפוי להתחיל בשנה הקרובה ולצבור תאוצה ב-2020, ומודיעה על השקת פתרון תמסורת לוויינית חדש אשר תוכנן לספק את הביצועים הגבוהים הנדרשים עבור שירותי הדור הבא.

על פי התקינה שנקבעה, תקשורת דור חמישי אמורה לספק קצב הורדה מינימאלי של כ-100 מגה-בייט לשנייה וקצב העלאה מינימאלי של כ-50 מגה-בייט לשנייה, וכל זאת תוך שיהוי אות של מילישנייה לכל היותר. מדובר בקצב המהיר פי חמישה מהמהירויות הממוצעות כיום בארצות הברית ובאירופה ופי 15 מהמהירות העולמית הממוצעת. כמו כן, בשל הצורך לתמוך בהתפתחות עולם ה-IoT, רשתות דור חמישי יידרשו להיות מסוגלות לשאת בעומסי תעבורה גדולים הרבה יותר ולספק בו-זמנית שירותים למיליוני מכשירי סלולאר ואביזרי IoT.

קפיצת המדרגה המשמעותית הזו אמורה להתאפשר בעיקר באמצעות שדרוג תשתיות הסיבים האופטיים טכנולוגיות המיקרו-גל הקיימות. ואולם, באקוסיסטם העתידי של הדור החמישי תקשורת לוויינית אמורה למלא תפקיד משלים, ולאפשר תקושרת דור חמישי באזורים שבהם אין תשתית קרקעית מספקת כמו למשל ישובים המרוחקים מאזורים אורבניים ובמדינות מתפתחות שבהן תשתית הסיבים האופטיים לוקה בחסר.

זהו למעשה שוק הנישה שבו גילת מעוניינת לתקוע יתד. הפיתרון החדש שעליו הכריזה הוא למעשה שדרוג יכולותיה של מערכת ה-SkyEdge II-c של גילת, המספקת תמסורת לוויינית לרשתות הדור הרביעי (LTE), על מנת שתוכל לתמוך ביעדי הקיבולת, השירותים וזמינות הרשת הנדרשים עבור רשתות 5G. בגילת מציינים כי המערכת מסוגלת כעת לספק רמות חדשות של קישוריות לוויינית במגוון מימדים, החל מתחנות סלולריות ועד ליישומים התובעניים ביותר. הפלטפורמה של גילת תאפשר לספקיות סלולאר ואינטרנט לשדרג את קיבולת הרשת שלהן לסטנדרטים של הדור החמישי באמצעות תמסורת לוויינית.

המערכת המשופרת מאפשרות קצב של 2.5 ג'יגה-בייט לשנייה על גבי גל נושא יחיד בערוץ היוצא וקצב של 1 ג'יגה-בייט מהערוצים החוזרים הקשורים, הקצבים הגבוהים מתאפשרים באמצעות שידור רחב סרט בעל יעילות גבוהה בטכנולוגיית DVB-S2X בערוץ היוצא וקידוד חדשני של LDPC אדפטיבי מהיר בערוץ החוזר. פתרון ה-SkyEdge II-c תומך בחבילה המלאה של המודמים והיכולות הקיימים, כולל האצת GTP, טכנולוגיית MEC (Mobile-Edge Computing), ויכולות Layer 2 ו-Layer 3 המשלבות האצת GTP.

בנוסף, משפחת המודמים הלווייניים מתרחבת כעת עם המודם החדיש ביותר – Capricorn-PLUS. מודם חדש זה מכיל מנוע עיבוד רב עוצמה התומך ברמות חדשות של צפיפות משתמשים ושירותים עם עד 100,000 PPS, וכן בקצבים וביעילות גבוהים יותר של עד 100 מגה-בייט לשנייה בערוץ ה-MF-TDMA החוזר.

הארכיטקטורה מבוססת הענן והניתנת להרחבה של ה-SkyEdge II-c מאפשרת נתיב שדרוג לרשת מבוססת תוכנה (SDN) ולווירטואליזציה של רשתות תקשורת (NFV) באמצעות שדרוג תוכנה, ובכך הינה פתרון המוכן לעתיד.

מנהל המוצרים בגילת מוטי גולדשטיין מסר כי הפיתרון החדש של גילת יתמוך במעבר של הרשתות לדור החמישי ויאפשר לספק שירותים חדשים. "ה-SkyEdge II-c הפך לפתרון הלווייני הנבחר של רשתות ה-LTE המובילות בעולם, ועם השקת היכולות החדשות אנו סוללים את הדרך לקישוריות 5G בכל מקום."

ירידה ראשונה בהכנסות טקסס אינסטרומנטס מזה כשנתיים וחצי

פורסם בתאריך ינואר 25, 2019 ע"י yochais

אחת הנפגעות העיקריות ממלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין היא תעשיית הסמיקונדוקטור העולמית. לאחר הצמיחה הגבוהה של השנתיים האחרונות, נראה כי מלחמת הסחר מתחילה לתת את אותותיה על הביצועים הכספיים של יצרניות השבבים הגדולות, וברבות מיחות הוועידה המתקיימות עם המשקיעים לאחר פרסום הדו"חות ניתן למצוא התייחסויות להשפעה השלילית של מדיניות המגן האמריקנית על רמת הביקושים.

השבוע קיבלנו עדות נוספת לכך לאחר שחברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments), מיצרניות השבבים הגדולות בעולם וספקית השבבים הגדולה ביותר בשוק הישראלי, דיווחה ברבעון הרביעי, לראשונה מזה כשנתיים וחצי, על ירידה רבעונית בהכנסות בהשוואה שנתית, ובחברה ייחסו זאת למחזוריות בשוק הסמיקונדוקטור ובהיחלשות הביקושים מסין, שהיא אחת ממנועי הצמיחה המרכזיים בשנים האחרונות.

החברה דיווחה על הכנסות של 3.7 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, ירידה של 1% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2017. עם זאת, הרווח הנקי של החברה זינק ב-260% ל-1.24 מיליארד דולר, בעיקר הודות לרפורמת המס של טראמפ.

שיחת הוועידה שערכה החברה לאחר פרסום הדו"ח שפכה אור על הסנטימנט בשוק בימים אלה. מנכ"ל החברה רפאל ליזרדי אמר כי "לאחר 10 רבעונים רצופים של צמיחה בהכנסות הרבעוניות, החולשה שאנו עדים לה נובעת בעיקר מהמחזוריות בשוק הסמיקונדקטור. בנוסף לכך, התנאים המקרו-כלכליים, ובכלל זה מתיחות הסחר, עשויים להשפיע על עומק ומשך הנסיגה."

סגן נשיא החברה ומנהל קשרי המשקיעים דייב פאל הוסיף ואמר כי החולשה בשוק הסיני היתה הגדולה ביותר בהשוואה ליתר האזורים. "על פי הסימנים שאנחנו מקבלים מהלקוחות שלנו בסין עולה כי החולשה נובעת בעיקר מזהירות על רקע מלחמת הסחר, ואנחנו מעריכים כי זה נובע הן מירידה בביקושים בשוק המקומי וירידה בייצוא."

זו הכלכלה, אדיוט

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין הסלימה בצורה משמעותית בשנה האחרונה, וזאת לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל מכסי מגן בהיקף של מאות מיליארדי דולרים על ייבוא מוצרים מסין, ובכלל זה שורה ארוכה של רכיבים, ציוד וחומרי גלם הקשורים לתעשיית השבבים. ואולם, נראה כי הפגיעה המהותית ביותר בחברות השבבים אינה נובעת באופן ישיר מהמכסים אלא מההשפעה השלילית שיש למלחמת הסחר על הכלכלה הסינית, שהיא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם ואחת ממנועי הצמיחה המרכזיים בתעשיית הסמיקונדוקטור העולמית בשנים האחרונות.

מחקר שהתפרסם לא מכבר על ידי חברת המחקר IC Insights ממחיש את הסיכונים שעשויים להיות להיחלשות כלכלית של סין על שוק השבבים בכללו. על פי המחקר, הקורלציה בין קצב הצמיחה בתוצר המקומי הגולמי העולמי לבין קצב הצמיחה של תעשיית השבבים התהדק באופן משמעותי בעשור האחרון. אם בעשור האחרון של המאה העשרים עמדה הקורלציה בין הגידול בתמ"ג העולמי לקצב הצמיחה בשוק השבבים על 0.63 (1 מסמן קורלציה מוחלטת), הרי שבין 2010-2018 התחזקה הקורלציה לרמה של 0.86, וב-2019 היא אף צפויה להתהדק ביתר שאת ל-0.93, קורלציה כמעט מוחלטת.

על פי הניתוח של IC Insights, שני גורמים עיקריים תרמו להידוק הקורלציה. הגורם הראשון הוא מגמת הקונסולידציה בשוק בעשור האחרון בעקבות גל של מיזוגים ורכישות שביטא את התבגרותו של השוק. הגורם השני, ואולי המובהק יותר, הינו המעבר מתעשיית אלקטרוניקה המונעת על ידי יישומים למגזר העסקי לתעשיית אלקטרוניקה המונעת על ידי יישומים למגזר הצרכני. אם לפני כ-20% שנה, 60% מהמוצרים האלקטרוניים היו מיועדים למגזר העסקי ורק 40% למגזר הצרכני, הרי שהיום היחס הזה התהפך, וככל שהתעשייה מתבססת יותר על מגמות צרכניות כך היא חשופה יותר לווקטור המקרו-כלכלי.

על כן, אם אכן נראה את המשך ההיחלשות הכלכלית של סין, כפי שבא לידי ביטוי בנתונים הכלכליים של החודשים האחרונים, הדבר יכביד על קצב הצמיחה העולמי כולו, מאירופה ועד ארצות הברית, ובסופו של דבר יתבטא גם בירידה בביקושים בתעשיית האלקטרוניקה והשבבים.

לפני ההנפקה בנסד"ק: בריינסוויי קיבלה אישור הפצה ביפן

פורסם בתאריך ינואר 24, 2019 ע"י yochais

חברת בריינסוויי (Brainsway) מהר חוצבים בירושלים הודיעה הבוקר על קבלת אישור ממנהל התרופות והמכשירים הרפואיים ביפן (PMDA) לשיווק והפצה של מערכת ה- Deep TMSשל החברה לטיפול בדיכאון מז'ורי בחולים אשר הטיפול התרופתי לא הביא לשיפור מספק במצבם. אישור זה פותח עבור החברה פתח לשוק היפני, שוק אסטרטגי שהחברה מנסה לחדור אליו כבר מספר שנים.

בתחום הפארמה והמכשור הרפואי אישור רגולטורי הוא למעשה כרטיס הכניסה לשוק בכל מדינה. בריינסוויי חתמה עוד בספטמבר 2013 על הסכם הפצה בלעדי ביפן עם חברת Century Medical. במסגרת ההסכם, Century Medical שילמה עם חתימת ההסכם לבריינסוויי מקדמה של כמיליון דולר עבור קבלת הזיכיון, אך סכום נוסף של כמיליון דולר הותנה בקבלת רישיון רגולטורי. כך שכעת בריינסוויי תהיה זכאית לתשלום הנוסף ולתמלוגים בעבור מכירות המערכת בשוק היפני.

מפתח חשוב נוסף באימוץ תרופה או מכשור רפואי במדינה כלשהי הוא קבלת כיסוי עבור הטיפול מחברות ביטוח או ביטוח הבריאות הלאומי. בבריינסוויי ציינו כי המפיצה פועלת כעת על מנת להכליל את הטיפול במערכת תחת כיסוי של תכנית ביטוח הבריאות הלאומית של יפן. על פי דו"ח שפורסם על ידי ארגון הבריאות העולמי בשנת 2017, ביפן סובלים כ-5 מיליון איש מדיכאון קליני.

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות.

בארצות הברית מאושרת הקסדה לשימוש על ידי ה-FDA לטיפול בדיכאון והפרעה טורדנית כפייתית (OCD). באירופה מאושרת הקסדה לשימוש בטיפול במגוון תסמונות כדוגמת סכיזופרניה, הפרעה פוסט טראומטית, דיכאון חמור, הפרעה דו קוטבית ועוד.

בריינסוויי, הנסחרת בתל אביב בשווי שוק של 368 מיליון שקל, נערכת בימים אלה להנפקה בנסד"ק וזאת במטרה לגייס משקיעים נוספים לחברה ולהגדיל את החשיפה לשוק בארצות הברית, שוק היעד המרכזי של החברה. לפני כשבועיים הגישה החברה ל-SEC טויטת תשקיף ממנה עולה כי בכוונת החברה לגייס בהנפקה לפחות 30 מיליון דולר.

הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2018 הסתכמו ב-4.3 מיליון דולר, עלייה של 42% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2017, ועלייה של 15% בהשוואה לרבעון השני של 2018. הרווח הגולמי של החברה צמח ב-44% ל-3.4 מיליון דולר, וגם ההפסד התפעולי ירד ב-26% לעומת הרבעון המקביל ב-2017 ל-941 אלף דולר. ההפסד ירד ב-19% ל-1.5 מיליון דולר.

Hailo משיקה גרסת בטא למעבד הלמידה העמוקה ליישומי קצה

פורסם בתאריך ינואר 22, 2019פברואר 7, 2019 ע"י yochais

חברת הסטארט אפ היילו (Hailo), המפתחת מעבד למידה עמוקה עבור יישומי קצה, הרחיבה את סבב גיוס A, שבו החלה ביוני 2018, מ-12.5 מיליון דולר ל-21 מיליון דולר. את הרחבת הגיוס הובילה קרן ההון סיכון הסינית-ישראלית Glory Ventures ואליה הצטרפו משקיעים קיימים ומשקיעים חדשיo. ההשקעה תאפשר לחברה להרחיב את שווקי היעד שלה לסין ולהונג קונג, בנוסף לשווקים קיימים באירופה, צפון אמריקה, יפן וקוריאה.

בין המשקיעים בחברה מצויים זהר זיסאפל, המשמש גם כיו"ר היילו, קרן OurCrowd, מנכ"ל חברת דלק מוטורס גיל אגמון, קרנות ההשקעות בטכנולוגיות רכב Maniv Mobility וכן Next Gear. בסך הכל גייסה Hailo מהקמתה למעלה מ-24 מיליון דולר.

במקביל, הודיעה היילו כי היא פותחת בתכנית "מסלול מהיר" שתאפשר לקוחות נבחרים להתנסות בגרסה הראשונה של מעבד ה-Hailo-8 ולפתח אבות-טיפוס של מוצרי למידה עמוקה על בסיס מעבד החברה.

השבב שיעמוד בעומסי הדאטה של העתיד

מעבד הלמידה העמוקה של היילו מסוגל להריץ יישומים משובצים של אינטליגנציה מלאכותית על גבי מכשירי קצה המותקנים במכוניות מקושרות, רחפנים, התקני בית חכם דוגמת עוזרים אישיים, מצלמות חכמות וטלוויזיות חכמות, פלטפורמות IoT, פלטפורמות AR ו-VR, מוצרים לבישים ומוצרי אבטחה.

היילו צופה שהשבב יספק צמצום דרמטי בעלות, בשטח ובצריכת ההספק ביחס לשבבים הקיימים, מה שיהפוך אותו למתאים לכמויות העצומות של החיישנים המוטמעים לכל אורך רשת האינטרנט של הדברים (IoT). השבב צפוי לעבד בזמן אמת תכני וידיאו וזרמי נתונים אחרים בנפחים גבוהים תוך שימוש באלגוריתמים של למידה עמוקה.

ענף הרכב, המהווה את אחד משווקי היעד המרכזיים של היילו, עובר מהפכה רחבת היקף ומאמץ במהירות שיטות למידה עמוקה כדי לאפשר פיתוח מערכות ADAS ויישומי נהיגה אוטונומית שדורשים חישה של הסביבה. על פי חברת המחקר IC Insights, סך המכירות של שבבים למכוניות ולכלי רכב אחרים צפויות להסתכם ב-42.9 מיליארד דולר בשנת 2021, לעומת 22.9 מיליארד דולר בשנת 2016. התשתית הקיימת של מעבדים שפותחו עבור מטרות כלליות אינה מסוגלת להריץ אלגוריתמים עתירי חישוביות של למידה עמוקה ההכרחיים ליישומי רכב אלה. להערכת היילו, המעבד שלה צפוי לספק את פריצת הדרך הנדרשת בהיבטים של צריכת הספק, פיזור חום, שטח ועלות, ויהיה מוצר שיתאים לייצור המוני.

פתח לשוק הסיני

מנכ"ל החברה אור דנון ציין כי צירופה של Glory Ventures לשורת המשקיעים בחברה תחזק את יכולתנה של היילו להביא לשוק את מעבד הלמידה העמוקה ותסייע לה לפנות לשווקים האסטרטגיים של סין והונג קונג. "מעבדי ה-Hailo-8 יעזרו לחברות בשווקים רבים להתגבר על המחסומים העצומים בתחומי צריכת ההספק הנמוכה, הגודל הקומפקטי והעלות המשתלמת, שמונעים מהן כעת לפרוס יכולות למידה עמוקה חזקות במוצרי הקצה שלהם".

אריק יאנג, שותף מייסד ב-Glory Ventures, הביע את התרשמותו מהפיתוח של היילו. "אנו עוקבים מקרוב אחרי השוק העולמי למעבדי AI וגילינו שהטכנולוגיה של היילו היא יוצאת דופן. Glory מצפה להמשיך את מערכת היחסים עם Hailo ככל ש- AI הופכת לטכנולוגיה הכרחית בכל מוצר מבוסס מצלמה חכמה".

הצוות המוביל של Hailo, שהוקמה בפברואר 2017, הם המנכ"ל אור דנון, ה-CTO אבי באום והדר צייטלין, המכהנת כמנהלת הפיתוח העסקי של החברה. דנון, חתן פרס ביטחון ישראל ובוגר תכנית "תלפיות", שירת ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין טרם הקמת החברה. ה-CTO אבי באום מילא שורה של תפקידים בחברת Texas Instruments, בה עבד כ-13 שנה לאחר שירות באותה יחידה טכנולוגית. בין היתר שימש באום כ-CTO של תחום הקישוריות האלחוטית בחטיבת המעבדים המשובצים ב-TI וכיהן בתפקידי ניהול קבוצת ארכיטקטורה והנדסת מערכת. שותפתם להקמת החברה הדר צייטלין, בוגרת תכנית "תלפיות" גם היא, שירתה כתשע שנים ביחידה הטכנולוגית, ובמהלך שירותה זכתה בפרס הרמטכ"ל למצוינות טכנולוגית. לפני הקמת Hailo, שימשה צייטלין כמנהלת המוצר הראשונה בחברת Via. היילו מעסיקה כ-50 עובדים.

טאואר-ג'אז ורניקס מדרום קוריאה פיתחו מקמ"ש RF לתחום הרכב

פורסם בתאריך ינואר 22, 2019ינואר 22, 2019 ע"י yochais

[בתמונה: שבב ייעודי של רניקס לתקשורת V2X]

קבלנית הייצור טאואר-ג'אז (Tower-Jazz) ממגדל העמק הודיעה הבוקר על שיתוף פעולה בתחום הרכב עם חברת הסמיקונדוקטור Ranix מדרום קוריאה, המייצרת מערכות-על-שבב (SoC) לתחום הרכב וה-IoT. במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות פיתחו מקמ"ש גלי רדיו (RF) למודמים בפתרונות V2X (Vehicle-to-Everything) ולמערכות גבייה אלקטרוניות בכבישי אגרה (ETCS).

רניקס היא החברה היחידה המספקת מודמים לתקשורת V2X ו- ETCSבדרום קוריאה, שהוא שוק הרכב השישי בגודלו בעולם וביתן של יצרניות מובילות כמו יונדאיי וקיה. בתחום מערכות הגבייה האלקטרוניות לכלי רכב, רניס חולשת על כ-90% מהשוק בדרום קוריאה: מודם ה-RF שלה, הפועל בפרוטוקול DSRC (תקשורת קצרת-טווח ייעודית), מותקן במערכות הגבייה האלקטרוניות ברכבי יונדאי, קיה, ג'נרל מוטורס, BMW, אאודי ופולקסוואגן בדרום קוריאה, וכעת בכוונת החברה להתרחב לשוק הרכב הסיני עם הפיתרון המשולב שפותח ביחד עם טאואר-ג'אז ומותאם לסטנדרטים ולרגולציות בסין.

טכנולוגיית V2V צוברת תאוצה גדולה בשנים האחרונות והופכת להיות מרכיב מרכזי במערכות בטיחות לנהג ובמערכות נהיגה אוטונומית. טכנולוגיית V2X מאפשרת להעביר בתקשורת אלחוטית, תוך כדי הנסיעה, נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה ומיקום בין מכונית ובין מכוניות לאופנועים, הולכי רגל ותשתיות, ולספק מבעוד מועד התראה מפני התנגשות. יתרונה המשמעותי של הטכנולוגיה הוא בכך שהיא מאפשרת לספק למערכות הבטיחות ברכב מידע על מכוניות ומכשולים אחרים שאינם נמצאים "בקו הראייה" של הנהג או מערכות החישה של המכונית, למשל מכונית הנוסעת במהירות גבוהה מעבר לעיקול הכביש.

הפיתוח המשותף עם טאואר-ג'אז בתחום ה-V2X הינו חלק מהאסטרטגיה של רניקס להתרחב עם פיתרון ה-V2X שלה לשווקים נוספים בעולם מחוץ לדרום קוריאה. מנכ"ל רניקס סונג-ווק צ'וי הסביר כי הדרישות בשוק הרכב לתקשורת RF הופכות להיות מורכבות יותר ויותר. "בחרנו בפלטפורמת ה-RF של טאואר-ג'אז, המותאמת לדרישות האיכות בשוק הרכב, מאחר שהיא משלבת בין ביצועים גבוהים לדיוק מעולה. בשל הביצועים והדיוק הגבוהים שלה."

על רקע ההתפתחות של תחום מערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) והפיתוח הטכנולוגי המואץ של טכנולוגיות חישה לנהיגה אוטונומית, טאואר-ג'אז סימנה בשנתיים האחרונות את תחום הרכב החכם כאחד משווקי היעד האסטרטגיים של החברה, ופיתחה פלטפורמות ייצור ייעודיות לחיישנים ורכיבי תקשורת המותאמים לסטנדרטים של שוק הרכב. החברה כבר הודיעה על שיתופי פעולה עם יצרנית המערכות לרכב היפנית DENSO, יצרנית ה-LiDAR הקנדית LeddarTech ועוד.

בית החולים באנטוורפן יאמץ את פלטפורמת האבחון של איידוק

פורסם בתאריך ינואר 21, 2019 ע"י yochais

חברת המדי-טק איידוק (Aidoc) מתל אביב הודיעה כי בית החולים האוניברסיטאי באנטוורפן, בלגיה, רכש את פלטפורמת הבינה המלאכותית של החברה לפענוח אוטומטי של צילומי דימות. המערכת תשמש את בית החולים לצורך זיהוי מהיר של מצבים מסכני חיים מתוך צילומי CT, כגון שבר בעמוד השדרה או דימום תוך-גולגולתי, ותתריע מיידית בפני צוות הרדיולוגים של בית החולים. בכך המערכת תסייע לייעל את טיפול החירום בחולים המגיעים לבית החולים. בית החולים באנטוורפן הוא המוסד הרפואי האירופי הראשון שמאמץ את הפלטפורמה של איידוק.

בבית החולים האוניברסיטאי באנטוורפן מתבצעים מדי שנה כ-160 אלף צילומי דימות. יושב ראש מחלקת הדימות בבית החולים, פרופסור פאול פריזל, סבור כי המערכת של איידוק תסייע להם לקבל את ההחלטות החשובות על סמך צילומי הדימות. "בינה מלאכותית הופכת להיות כלי חשוב בכל עולם הרדיולוגיה. איידוק היו נבונים מספיק כדי לזהות את המקרים הקריטיים ביותר ולזרז את תהליך האבחון בתחומים שבהם לזמן יש חשיבות עליונה."

הטכנולוגיה של איידוק מסייעת לרופאים לפענח צילומי דימות וסריקות כגון רנטגן, CT ו-MRI ולהקל את העומס היומיומי הרב שעימו מתמודדים כיום רדיולוגים, כאשר בשנים האחרונות מספר צילומי הדימות גדל באופן דרמטי בעוד שמספר הרדיולוגים כמעט ולא גדל. המערכת של איידוק מתבססת על אלגוריתמים של למידה עמוקה שסורקים מאגרי נתונים רפואיים גדולים כדי לזהות אנומליות שעשויות ללמד על בעיות שונות בגופו של המטופל.

הפלטפורמה מתממשקת לשרתים של בתי החולים ומספקת לרדיולוגים ייעוץ לפענוח תוצאות צילומי הדימות והסריקות וביצוע אבחנות רפואיות. המערכת משלבת את ניתוח הסריקות עם המידע האישי וההיסטוריה הרפואית של המטופל. מנכ"ל איידוק אלעד וולך: "מטרתה של איידוק אינה להחליף את הרדיולוגים, אלא להעצים את יכולותיהם ולשפר באופן דרמטי את הטיפול בחולה".

איידוק הוקמה ב-2016 על ידי שלושה יוצאי יחידת תלפיות בצה"ל, אלעד וולך, מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר. בחברה שותף גם ד"ר גל יניב, המתמחה ברדיולוגיה.

סמסונג תשלב את הפלטפורמה של EyeSight במערכת ניטור נהג

פורסם בתאריך ינואר 21, 2019מרץ 1, 2019 ע"י yochais

חברת EyeSight מהרצליה הודיעה על שיתוף פעולה בתחום המערכות לפנים הרכב עם חברת סמסונג, שבמסגרתו תשלב ענקית האלקטרוניקה את פלטפורמת הראייה הממוחשבת של אייסייט בפתרונות המצלמה לפנים הרכב שהיא מציעה ליצרניות רכב. סמסונג היא הבעלים של חברת HARMAN, אחת מספקיות המערכות לרכב הגדולות בעולם. לדברי אייסייט, השילוב בין שתי הטכנולוגיות "יצור את מערכת ניטור הנהג המתקדמת בשוק".

אייסייט פיתחה טכנולוגיית זיהוי מחוות המאפשרת למשתמש לשלוט באמצעות שפת גוף אינטואיטיבית וללא מגע יד במכשירים דיגיטליים כגון סמארטפון, מחשב נייד, טלוויזיה, ועוד שורה של מוצרים. החברה מפתחת יישומים המתבססים על הטכנולוגיה הזו למגוון של תחומים כגון בית חכ, רובוטיקה, והאינטרנט של הדברים.

בפברואר 2017 השיקה החברה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת, המבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, האופן שבו הוא בוהה ועוד, ומתריעה בפניו בכל פעם שרמת עירנותו יורדת.

בנוסף, המערכת גם ניתנת לשילוב במערכות המידע והבידור (Infotaiment) האלקטרוניות ובמערכות מיזוג האוויר, ומאפשרות לנהג להפעיל את יישומי המערכות הללו באמצעות מחוות יד פשוטות. כך למשל, הנהג יכול לענות לשיחות טלפון נכנסות ולשלוט במסך התצוגה ברכב באמצעות מחוות יד פשוטות כגון סימון בשתי אצבעות, מבלי לגעת במסך השליטה או להסיט את מבטו מהנסיעה.

שני שליש מתאונות הדרכים – בגלל הסחות דעת

על פי מחקר של חברת הביטוח Atlas, כשני שליש מתאונות הדרכים נגרמות כתוצאה מהסחת דעת של הנהג. כלי רכב אמנם מצוידים כיום במערכות בטיחות מתקדמות כגון בקרת נתיב ובלימה אוטומטית. ואולם, לצד השיפור בבטיחות, מערכות אלה עשויות ליצור לעיתים תחושת שאננות ואשליית בטיחות, שעלולות לגרום לנהג לבצע פעולות מסוכנות כמו שליחת הודעות במהלך הנסיעה.

על כן, לצד מערכות בטיחות המופנות כלפי הכביש, יש חשיבות למערכות המופנות כלפי פנים הרכב אשר עוקבות אחר דריכותו של הנהג ומאפשרות לו לבצע פעולות שונות מבלי להסיט את עיניו מהדרך. גם הרגולטור כבר מתחיל להפנים זאת. כך למשל, התוכנית האירופית לדירוג כלי רכב חדשים (Euro NCAP), המעניקה לכל דגם רכב ציון בטיחות, הודיעה כי החל מ-2020, תכלול בהערכות הבטיחות שלה את הצורך במערכות ניטור נהג.

משבר האייפון: TSMC צופה ירידה של 22% ברבעון הראשון

פורסם בתאריך ינואר 21, 2019 ע"י yochais

לאחר שאפל וסמסונג הורידו בשבועות האחרונים את תחזית המכירות, כעת מתקבלת אינדיקציה נוספת להשפעה השלילית של ההיחלשות בשוק הסמרטפונים על תעשיית הסמיקונדוקטור, וזאת לאחר שקבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, TSMC הטייוונית, פרסמה תחזית לפיה היא צפויה לרשום ברבעון הראשון את הירידה הרבעונית בהכנסות הגדולה ביותר מזה כעשור.

TSMC דווקא דיווחה על הכנסות גבוהות מהצפוי ברבעון הרביעי, 9.4 מיליארד דולר, עלייה של 4.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ואולם,במבט קדימה החברה צופה הכנסות של 7.3-7.4 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2019, המשקפות ירידה של 14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וירידה של 22% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2018. עבור שנת 2019 החברה צופה צמיחה נמוכה של 1%-3%, וזאת בהשוואה לצמיחה של 6.4% שרשמה החברה ב-2018.

TSMC חולשת על כ-60% משוק קבלנות הייצור העולמי. בין לקוחותיה בשוק הסמרטפון ניתן למנות את אפל, וואווי וגם קואלקום. TSMC היא היצרנית הבלעדית של מערכות-על-שבב עבור מכשירי האייפון. TSMC לא ציינה במפורש את הצפי לירידה במכירות האייפון כגורם לתחזית ההכנסות הירודה, אך ייחסה זאת ל"ירידה פתאומית במכירות של דגמי סמרטפון מובחרים, שבעקבותיה נוצרו עודפי מלאי גדולים." החברה צופה כי הביקוש הנמוך יימשך עד המחצית השנייה של השנה.

לא רק אפל, גם ההיחלשות בשוק המובייל הסיני פוגעת ב-TSMC וביצרניות שבבים נוספות. על פי חברת המחקר Canalys, היקף המשלוחים בשוק הסיני, שהוא שוק הסמרטפונים הגדול בעולם, ירד ב-2018 בשיעור של 12%, והוא צפוי להתכווץ בשיעור של 3% ב-2019.

בעקבות הצפי הנמוך ב-TSMC החליטו להפחית את היקף השקעות ב-2019 בכמה מאות מיליוני דולרים, ל-10-11 מיליארד דולר. זוהי בשורה שלילית עבור חברות המספקות ציוד בדיקה וייצור לתעשיית השבבים, כמו למשל נובה (Nova) הישראלית, ש-TSMC היא אחת מלקוחותיה המרכזיות.

בדו"ח ההכנסות מסרה TSMC פירוט מעניין על חלוקת ההכנסות בין תהליכי הייצור השונים. על פי TSMC, ברבעון הרביעי ההכנסות מייצור ב-7 ננומטר, ש-TSMC היא אחת מהפאונדריז היחידות בעולם שמציעות אותו, היו אחראיות לכמעט רבע מכלל הכנסות החברה, ההכנסות מ-10 ננומטר היוו כ-6%, ו-16/20 ננומטר היוו כ-21%.

נמשכת הירידה בהיקף המיזוגים בתעשיית הסמיקונדקטור העולמית

פורסם בתאריך ינואר 20, 2019 ע"י yochais

2015-2016 סימנו את שיאו של גל המיזוגים והרכישות בשוק הסמיקונדוקטור, עם מיזוגי ענק כמו הרכישה של EMC על ידי דל ב-66.6 מיליארד דולר והרכישה של ARM על ידי סופטבנק ב-31.4 מיליארד דולר. ואולם, מאז, בשל מיצוי המגמה, הקשיים הרגולטוריים ומדיניות הסיכול האמריקנית של כל ניסיון סיני לרכוש חברה עם פעילות בארצות הברית, גל המיזוגים שכך באופן דרמטי, וב-2018, על פי חברת המחקר IC Insights, הסתכמו היקף עסקאות הרכש בתעשיית השבבים ב-23.2 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה ל-107.3 מיליארד דולר ב-2015, שהיתה שנת שיא של כל הזמנים.

לפני מבול המיזוגים והרכישות שסחף את השוק ב-2015-2016, הממוצע השנתי בין השנים 2010-2014 עמד על קצב מתון למדי של 12.6 מיליארד דולר. קדחת המיזוגים והרכישות של 2015-2016 נבעה ממספר גורמים, ובעיקר הירידה בקצב הצמיחה ובריווחיות של יצרניות שבבים וההתפתחות של תחומים חדשים כמו IoT, בינה מלאכותית ורכב, שהביאו את החברות הגדולות לנסות ולהרחיב את נתח השוק והפורטפוליו הטכנולוגי שלהן באמצעות מיזוגים ורכישות.

לאחר שב-2017 נקבע שיא של כל הזמנים עם היקף מיזוגים רכישות של 107.3 מיליארד דולר, ב-2016 הסכום הראשוני עמד בתחילה על 100.4 מיליארד דולר, אך בשל ביטול עסקת קואלקום-NXP, שנפלה בשל הקשיים שהערים הרגולטור הסיני, ירד הסכום בסוף ל-59.3 מיליארד דולר. יש לציין כי למרות הירידה הדרמטית בהיקף העסקאות בשנתיים האחרונות בהשוואה לשיאו של הגל, עדיין מדובר בנתונים הגבוהים פי שניים ומעלה בהשוואה לממוצע של המחצית הראשונה של העשור.

נראה כי מה שסימן את מיצוי גל המיזוגים היה ניסיונה של ברודקום בסוף 2017 לרכוש את קואלקום תמורת סכום אסטרונומי של כ-117 מיליארד דולר, וזאת במטרה ליצור ענקית חדשה בתחום שבבי התקשורת. ניסיון זה ביטא את שיאה של מגמת הקונסולידציה בשוק, שבה חברות ענק מתמזגות זו עם זו באופן שמאיים ליצור מונופולים שיפגעו בתחרות בשוק. גם עסקת קואלקום-NXP נתקלה בקשיים מצד הרגולטור האירופי, שהעלה חשש כי המיזוג יפגע בתחרות בשוק. עסקת ברודקום-קואלקום סוכלה בסופו של דבר לא מטעמי שמירה על התחרות, אלא מתוקף צו נשיאותי שהוציא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שביטל את העסקה "מטעמי ביטחון".

שתי עסקאות גדולות בשנה האחרונה היו אחראיות ל-65% מהסכום הכולל: במרץ 2018 רכשה Microchip את Microsemi תמורת 8.3 מיליארד דולר, במטרה לחזק את מעמדה בשוק המחשוב והתקשורת האלחוטית, ובספטמבר 2018 רכשה רנסאס היפנית את Integrated Device (IDT) תמורת 6.7 מיליארד דולר, וזאת במטרה לחזק את מעמדה בתחום השבבים למערכות בטיחות לרכב.

מלבד שתי העסקאות הגדולות הללו, רק שתי עסקאות נוספות ב-2018 היו גבוהות ממיליארד דולר. באוקטובר מימשה יצרנית הזיכרונות מיקרון את האופציה שהיתה לה ורכשה מידי אינטל את מלוא הבעלות ב-IM Flash תמורת 1.5 מיליארד דולר, ובספטמבר רכשה קבלנית ייצור הסמרטפונים הסינית Wingtech Technology את חברת הסמיקונדוקטור ההולנדית Nexperia, שהתפצלה מקואלקום ב-2017, תמורת 3.8 מיליארד דולר.

ארבה רובוטיקס השלימה את פיתוח המכ"ם שלה לרכב אוטונומי

פורסם בתאריך ינואר 19, 2019 ע"י yochais

תערוכת ה-CES השנתית, שננעלה בלאס וגאס בשבוע שעבר, המחישה את הנוכחות המרשימה של החדשנות הישראלית באבולוציה המהירה של טכנולוגיות הרכב החכם והנהיגה האוטונומית. רשימה ארוכה של חברות ישראליות הציגו פתרונות מתקדמים לרכב אוטונומי בתחומי הראייה הממוחשבת, הגנת הסייבר והאלגוריתמיקה.

אחת החברות הישראליות שמשכו תשומת לב רבה בתערוכה מצד התעשייה היתה ארבה רובוטיקס (Arbe Robotics), שהציגה לראווה את גרסת הבטא של מכ"ם ה-Phonix, המכ"ם הראשון בעולם לתחום הרכב המסוגל לספק תמונה ברזולוציה גבוהה של סביבת הרכב בארבעה מימדים, כלומר, שלושת מימדי המרחב וכן מהירותם של האובייקטים. השקת גרסת הבטא תאפשר לחברה, שהוקמה בסוף 2015, לבצע פיילוטים עם יצרניות רכב וספקיות של מערכות (Tier-1) ולקדם שיתופי פעולה לקראת שלב המסחור והייצור ההמוני.

שלושת זוגות העיניים של הרכב האוטונומי

הארכיטקטורה המתגבשת של הרכב האוטונומי כוללת שלושה סוגים של חיישנים שמשלימים ומגבים זה את זה – מצלמות, LiDAR מבוסס לייזר ומכ"ם. כל אחד מאמצעי החישה הללו מספק את המידע שלו והמערכת מייצרת, באמצעות אינטגרציה משולבת (Sensor Fusion), מיפוי תלת-מימדי רציף של הסביבה החיצונית המאפשר לנווט בכביש ולהימנע מהתנגשות.

הצורך בשלוש שכבות של חישה נובע מכך שלכל אחת מהטכנולוגיות יש חסרונות ויתרונות, ולא ניתן להסתמך רק על אחת מהן. המצלמה וה-LiDAR מסוגלות לספק תמונה תלת-מימדית ברזולוציה גבוהה, אך בהיותן מערכות אופטיות הן מושפעות מתנאי התאורה ומתפקדות בצורה פחות טובה בחושך ובמזג אוויר המקשה על הראות כמו גשם, שלג וערפל. המכ"ם, לעומת זאת, המתבסס על גלי רדיו, אינו רגיש לסנוור או תאורה נמוכה, אך הרזולוציה שהוא מספק היא נמוכה בהשוואה למצלמה ול-LiDAR, מה שמוביל גם לריבוי של התראות שווא.

רזולוציה גבוהה פי 100

כמו כן, מאחר שהמכ"מים הקיימים מתבססים על אפקט דופלר, הם מתקשים לזהות אובייקטים נייחים. לפי ארבה רובוטיקס, המכ"ם שהיא פיתחה הינו הראשון בעולם הנותן מענה לבעיות הללו. באמצעות שימוש במשדרים ובמקלטים המחוברים ביניהם במספר רב של ערוצים (2,000 ערוצים וירטואליים לעומת 12 ערוצים במכ"מים הקיימים), אלגוריתמים מתקדמים של עיבוד תמונה ומעבד ייעודי רב עוצמה שפיתחה החברה, המכ"ם שלה מספק תמונה תלת-מימדית ברזולוציה גבוהה עם יכולת הפרדה אופקית ואנכית ובין אובייקטים נעים לנייחים, וכל זאת תוך מספר מינימלי של התראות שווא.

להערכת החברה, רזולוציה של המכ"ם שלה גבוהה פי 100 מכל מכ"ם אחר הקיים היום בשוק והיא שקולה בטיבה לרזולוציה של חיישני LiDAR. בנוסף, המכ"ם של החברה מגיע לטווח של עד 300 מטר, בהשוואה לטווח של עד 100 מטר המאפיין את חיישני ה-LiDAR המובילים היום בשוק.

לצד הביצועים הטכנולוגיים הגבוהים, בחברה מצהירים כי הם יודעים לייצר את המכ"ם במחיר מאוד אטרקטיבי של כמחצית מהמחיר המשוער של ה-LiDAR העתידי, וזהו פרמטר משמעותי המכשיר את האפשרות לייצר את המוצר באופן המוני עבור תעשיית הרכב. המכ"ם, המתוכנן כמערכת-על-שבב (SoC), מיוצר בתהליך RF CMOS 22 ננומטר, ובחברה מסבירים כי השימוש בתהליך זה הוא אחד הגורמים שאיפשרו את השיפור בביצועים והירידה בעלויות.

מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, קובי מרנקו, סבור כי פריצת הדרך הטכנולוגית תשנה את התפקיד של הנכ"ם במערכת החישה של הרכב. "הביצועים המתקדמים של הפיתוח שהשקנו יהפוך את המכ"ם מנדבך משלים לעמוד השדרה של מכלול החיישנים של רכב אוטונומי בכל הדרגות." הטכנולוגיה של ארבה רובוטיקס זכתה להכרה באחרונה עם זכייה בפרס החדשנות לשנת 2018 של פירמת הייעוץ הבינלאומית Frost & Sullivan ובפרס Tech.AD.

Brose הגרמנית ו-Vayyar יפתחו דלתות ומושבים חכמים לרכב

פורסם בתאריך ינואר 18, 2019ינואר 19, 2019 ע"י yochais

חברת וואייר (Vayyar) מיהוד סימנה את תחום הרכב החכם כשוק יעד אסטרטגי עבור חיישן המכ"ם התלת-מימדי שפיתחה, ובפרט יישומים הקשורים לחוויית הנהיגה בתוך המכונית. כעת, מודיעה החברה על שיתוף פעולה נוסף עם שחקנית מרכזית בתחום, חברת Brose הגרמנית, שנחשבת לאחת הספקיות המובילות בעולם הרכב של מערכות למושב, דלתות וחלונות של מכוניות.

החברה הגרמנית, שהכנסותיה ב-2016 עמדו על 6.1 מיליארד אירו, מספקת רכיבים ומערכות לכ-60 יצרניות רכב ברחבי העולם, ולהערכתה אחת מכל שתי מכונית חדשות היוצאות כיום לשוק כוללת מערכת מתוצרתה.

בעידן התחבורה האוטונומי העתידי, שבו הנהיגה תתבצע באופן אוטומטי לחלוטין עד כי לא יהיה צורך בהגה, עיצוב החלל הפנימי של המכונית צפוי לשנות את פניו לחלוטין ולהתמקד בחוויה האישית של הנוסעים. את מערכות הנהיגה המוכרות יחליפו מערכות שיאפשרו לנוסע לנצל את זמן הנסיעה לעבודה, בידור או התרגעות. בחזון הטכנולוגי הזה לחיישנים מתקדמים שיידעו לעקוב ולנטר את המתרחש בתוך המכונית יש תפקיד מרכזי, וכאן נכנסת לתמונה וואייר הישראלית.

וואייר פיתחה חיישנים מבוססי גלי רדיו (RF) המאפשרים למפות באופן תלת מימד את הסביבה ללא שימוש במצלמה. לטכנולוגיה של החברה עשויים להיות יישומים אפשריים רבים בתחומי הבית החכם, הרכב, הקמעונאות, הביטחון, הרפואה, הצרכנות ועוד. ההסכם עם פאורסיה הוא שיתוף הפעולה הראשון של החברה בתחום הרכב.

בתחום הרכב, תפקידם של החיישנים של וואייר הוא לנטר את הפעילות בתוך חלל המכונית במטרה לספק אינפורמציה מקיפה שתאפשר למערכות החכמות להתאים עצמן למצב והתנהגות הנוסעים. כך למשל, טכנולוגיית הזיהוי התלת-מימדית של החיישנים של וואייר יכולה לשמש כדי למנות את מספר נוסעים ברכב, לנטר פרמטרים גופניים שונים כגון נשימות ותנועות, לזהות מצבים של הירדמות או עירות, למנוע שכחת ילדים ברכב ואפילו לאבחן את מצבם של הנוסעים לאחר תאונת דרכים.

במסגרת שיתוף הפעולה בין שתי החברות, Brose תעשה שימוש בחיישנים של וואייר כדי לפתח מערכות חכמות לרכב, כגון דלתות שנפתחות באופן אוטומטי תוך זיהוי מכשולים מחוץ לרכב, מערכות הגנה מפני גנבי רכב, או מושבים שמתכווננים בהתאם למצבו של הנוסע, ושליטה באמצעות מחוות גוף. לדברי Brose, השימוש בחיישנים חכמים וקומפקטיים היודעים לנטר סימנים חיוניים ותנוחות גוף, יכול לבטל את הצורך במערכות מכניות גדולות, מסורבלות ויקרות יותר. ההטמעה של חיישנים בתוך מערכות הרכב יאפשר לנו להציע ללקוחות פונקציות חדשות שיעצימו באופן משמעותי את חוויית הנוסע, בעיקר בכל הנוגע לדלתות צידיות וחלל פנימי גמיש," כך אמור סנדרו שרליבה, סגן נשיא ב-Brose.

זהו שיתוף הפעולה השני בתחום הרכב שעליו מודיעה וואייר לאחרונה. באוקטובר הכריזה החברה על שיתוף פעולה עם יצרנית המערכות לרכב הצרפתית פאורסיה (Faurecia), שבמסגרתו תשלב פאורסיה את החיישנים של וואייר בתא הנהג העתידי שפיתחה החברה הצרפתית אשר מותאם לחוויית הנסיעה במכונית האוטונומית.

InZiv פיתחה מערכת בדיקה ננו-מטרית למסכים שטוחים

פורסם בתאריך ינואר 16, 2019פברואר 1, 2019 ע"י yochais

חברת סטארט-אפ חדשה בתחום ציוד הבדיקה למסכים שטוחים, חברת InZiv מהר חוצבים שבירושלים, השלימה סבב גיוס ראשון בהיקף של כ-2.5 מיליון דולר בהובלת קרן ההון-סיכון Maverick Ventures Israel. חברת InZiv פיתחה מערכת בדיקה ובקרת איכות המתבססת על אופטיקה ומטרולוגיה בקנה מידה ננומטרי, והיא מיועדת עבור יצרניות של מסכים שטוחים (FPD) לסמרטפונים ומשקפי מציאות וירטואלית ורבודה. החברה כבר מכרה מערכת ראשונה למחלקת מחקר ופיתוח של יצרן מסכים בינלאומי מוביל.

השיפור הניכר ברזולציה ובחדות של המסכים המתקדמים כיום בשוק, כגון OLED, MicroLED ו-QLED, מושג הודות למזעור גודלם של הפיקסלים, שהם היחידות הבסיסיות הפולטות אור מן המסך. ככל שגודלם של הפיקסלים קטן יותר, כך ניתן לדחוס יותר פיקסלים במסך והדבר מתבטא באיכות התמונה על המסך. אם במסכים בעבר גודלם של הפיקסלים היה כמה מאות מיקרונים, כיום ישנם כבר מסכים שגודל הפיקסל מוזער למיקרונים בודדים. תהליך מזעור זה, שהחל בתעשיית הסמרטפונים, צפוי רק לצבור תאוצה בתחום משקפי ה-AR/VR, שבו הרזולציה צריכה להיות גבוהה אף יותר בשל הקרבה של המסך לעיניים של המשתמש.

לראות בתוך המבנה הפנימי של הפיקסל

עם זאת, ככל שהפיקסלים קטנים יותר כך הם גם רגישים יותר לפגמים במהלך תהליך הייצור. גרגר אבק שחודר לקו הייצור או שינויי צבע מיקרוסקופיים עשויים להתבטא בירידה משמעותית באיכותו של המוצר המוגמר. כל זה מציב אתגר לא פשוט בבדיקת איכות המסכים בתהליך הייצור. ציוד הבדיקה הקיים בשוק, המתבסס על אופטיקה מיקרוסקופית סטנדרטית, מאפשר להגיע לרזולוציית בדיקה של כ-1 מיקרון (1,000 ננומטר), והדבר מגביל את יכולתן של המערכות הללו לזהות פגמים המתרחשים ברמת הפיקסל.

הליקוי הטכנולוגי הזה מתבטא בסופו של דבר בתשואה נמוכה יותר עבור היצרן, אשר נאלץ להיפטר מהמסכים הפגומים, ובעלויות גבוהות יותר עבור הצרכן. בריאיון ל-TechTime מספר מנכ"ל InZiv ואחד ממיסדיה, דייויד לואיס, על הבעיה הקיימת בשוק כיום: "ציוד הבדיקה הקיים מוגבל למדי ברמת המידע האופטי שהוא מספק, ועל כן מאוד קשה לאתר פגמים ולהבין את מקור הבעיה. מערכת הבדיקה שפיתחנו, המתבססת על אופטיקה ננומטרית ואמצעים מטרולוגיים מדויקים, מאפשרת להגיע לרזולוציה של כ-100 ננומטר. מאחר שהרזולוציה גבוהה יותר היצרן יכול לזהות, עוד בשלבים מוקדמים בתהליך הייצור, את הפגמים ומהי הבעיה בייצור שהובילה לכך. במסכים המתקדמים חלק מהפגמים מתרחשים ממש בתוך המבנה הפנימי של הפיקסל – והמערכת שלנו מסוגלת לזהות זאת."

שוק בבעיה, אבל בצמיחה

ההתקדמות הטכנולוגית בתעשיית המסכים, וריבוי מוצרי הצריכה מבוססי המסך, תורמים גם לצמיחתו של שוק ציוד הבדיקה למסכים שטוחים. על פי חברת Market Research Outlet, שוק מערכות הבדיקה למסכים שטוחים, שנאמד ב-2016 ב-1.1 מיליארד דולר, צפוי לגדול עד 2022 להיקף של 2.5 מיליארד דולר. שתיים מהשחקניות הבולטות בשוק זה הן אורבוטק הישראלית, שנרכשה בשנה שעברה על ידי KLA-Tenchor, ו-Applied Materials, שגם לה מרכז מו"פ וייצור גדול בישראל.

"החברות הללו מייצרות מערכות בדיקה מאוד גדולות ומקיפות. המטרה שלנו היא לספק טכנולוגיה משלימה שתיתן מענה לבעיה הקיימת בתעשייה. הייחוד של הכלי שלנו הוא בכך שניתן לשלבו ביחד עם המערכות האופטיות הרגילות ולפעול בתיאום איתן, כך שהמערכות הסטנדרטיות יזהו בעיה והמערכות שלנו יידעו לאתרה."

InZiv הוקמה ב-2018 על ידי המנכ"ל דיוויד לואיס והטכנולוגית הראשית רימה דכטר, שניהם בעלי תארים מתקדמים בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית והתמחות באופטיקה ננומטרית. החברה כבר השלימה פיתוח של מערכת המתאימה לדרישות של מחלקות מחקר ופיתוח ובקרת איכות, וכספי הגיוס הנוכחי יאפשרו לחברה להאיץ את פיתוח מערכת הבדיקה לקווי הייצור. החברה מעסיקה כ-3 עובדים ונמצאת בימים אלה בתהליכי גיוס של מתכנתים ומהנדסים.

טסט לכל רכב אוטונומי: פורטליקס גייסה 14 מיליון דולר

פורסם בתאריך ינואר 16, 2019 ע"י yochais

[בתמונה למעלה: זיו בנימיני (מימין) ויואב הולנדר, ממייסדי החברה]

חברת פורטליקס (Foretellix) מתל אביב, המפתחת שפת אימות חדשנית לבדיקה אוניברסאלית ואוטומטית של כלי-רכב אוטונומיים, הודיעה היום (ד') על גיוס הון משמעותי ראשון בהיקף של 14 מליון דולר. את הסבב הובילו הקרנותNorth,Jump Capit83 ו-Nextgear Ventures.

החברה ביצעה עם הקמתה לפני כשנה, בחודש פברואר 2018, גיוס הון ראשוני בהיקף של 1.5 מיליון דולר מקבוצת משקיעים, ובהם זוהר זיסאפל, שגם השקיעה באינוויז (Innoviz) הישראלית בתחילת דרכה, בני שניידר, גיל אגמון (בעלים ומנכ"ל דלק רכב) וקרן Nextgear. כספי הגיוס ישמשו את פורטליקס כדי להאיץ את הפיתוח וההטמעה של הפיתרון שלה, המאפשר לבדוק ולכסות באופן אוטומטי מאות מליוני תרחישים אפשריים לפני שרכב האוטונומי עולה על הכביש.

איך מוודאים שהרכב האוטונומי בטוח?

נושא הבטיחות הוא כיום החסם המרכזי בתהליך ההטמעה של רכבים אוטונומיים, הן מבחינה רגולטורית והן מבחינת תחושת הביטחון של הציבור באימוץ הטכנולוגיה החדשה, שצפויה לשנות מהקצה לקצה את עולם התחבורה העתידי.

הפלטפורמה שמפתחת פורטליקס מאפשרת לוודא שהרכב האוטונומי מתנהג בצורה נכונה במאות מליונים של תרחישי נהיגה משמעותיים, ולפיכך בטוח לשימוש באופן חופשי וללא מגבלות. כך יוכלו מפתחים מובילים של רכב אוטונומי להדגים כי הדגמים שלהם עומדים בסטנדרטים הבטיחותיים הגבוהים הנדרשים בתחום הרכב.

כחלק מהפתרון, פורטליקס מפתחת שפת אימות תכנון שתוכל לשמש כתקן לתיאור תרחישים של רכב אוטונומי ולבדיקת התפקוד של מכלולי הרכב האוטונומי, תקן שיוכל לשמש כסטנדרט אחיד עבור התעשייה, מיצרני רכב וספקי מערכות ועד הרשויות הרגולטוריות וחברות ביטוח. הפתרון מתחבר לכל פלטפורמות הבדיקה הקיימות, כולל: סימולציות, מערכות חומרה/תוכנה היברידיות, מרחבי ניסוי סגורים ונסיעות מבחן בכבישים.

מאימות שבבים לאימות כלי רכב

מאחורי החברה עומדים יזמים שביצעו מהלך דומה, אם כי בתחום השבבים. המייסד והטכנולוג הראשי, יואב הולנדר, ייסד את חברת וריסיטי (Verisity) שפיתחה טכנולוגיה ייחודית לבדיקת אימות אוטומטית של תכנוני שבבים. היא נמכרה ל-Cadence בשנת 2005 תמורת כ-315 מיליון דולר ועד היום משמשת כאחד ממרכזי הפיתוח החשובים של קיידנס. מייסד נוסף, המשמש כמנכ"ל, הינו זיו בנימיני, אשר עבד שנים רבות באינטל בתחום האימות והצטרף לווריסיטי כסמנכ"ל פיתוח, ועד לאחרונה שימש כסמנכ"ל קיידנס ומנהל תחום אימות השבבים בחברה. מנהל התפעול ומייסד משותף, גיל אמיד, מגיע מאינטל שבה הוביל את הפיתוח של כלי תכנון אוטומטיים (EDA ו-CAD) ופרוייקטי תכנון שבבים. בתפקידו האחרון שימש כסגן נשיא אינטל העולמית.

לכל בעיה יש שפה משלה

במסגרת פורטליקס, הולנדר ובנימיני חוזרים על הרעיון: החברה פיתחה את שפת SDL – Scenario Description Language המתארת את ההתנהגות של מערכות הרכב מרמת התת-מערכת הבודדת ועד רמת המכלול, באמצעות מספר פרמטרים מופשטים.

בחודש יולי העניקו בינימיני הולנדר ריאיון ל-TechTime. הולנדר סיפר: "הטכנולוגיות והמתודולוגיות של בדיקות אימות בתעשיית השבבים מספקות בסיס טוב להתחלת העבודה בתחום הרכב האוטונומי. לעולם לא נוכל לבדוק את כל האפשריויות, אולם עולם הרכב הוא פתוח יותר מעולם השבבים. כדי לבדוק רכב אוטונומי יש צורך לבצע מיליארדי תרחישים, ואין אפשרות לבצע אותם באמצעים ידניים. לכן פיתחנו שפה המתארת את התחישים בצורה מופשטת, אשר מסוגלת לחולל אינסוף תרחישים".

הארכיטקטורה של רכב אוטונומי כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים: מקורות מידע כמו המידע המגיע מהחיישנים, ממערכות תקשורת ומידע דיגיטלי כמו מפות למשל; מרכיב הזיהוי והתפישה (Perception), שבו המערכת מנתחת את המידע ומזהה את מצב הרכב, כיוון תנועתו, מהירותו ואובייקטים המצויים בסיסת הרכב; מנגנון קבלת ההחלטות (Planning) שבו מתבצע תכנון המסלול ונקבעת תגובת הרכב למסקנות שגובשו במודולי הזיהוי, ולבסוף מנגנון הביצוע (Control) המתרגם את התכנון להוראות ישירות לתת-מערכות הרכב, כמו בלמים, מנגנון האצה, מנגנון ההיגוי וכדומה.

בנימיני: "קיימות רמות רבות של סימולציה בתחום הרכב האוטונומי, החל מרמת הסימולציה הטהורה (Software in the Loop) וכלה ברמת הבקרה של פרוייקטי פיילוט המתבצעים בכבישים. שפת SDL יודעת לבצע בדיקה של כל המערכת בשלמותה ושל כל אחד מהמודולים בנפרד. קיימת גישה המאמינה שכל התחבורה תהיה אוטונומית, אולם זה לא יקרה. הרובוטים צריכים לפעול באינטראקציה עם סביבה אנושית. המטרה שלנו היא לספק כלי המאפשר לבדוק את ההתנהגות הכוללת של הרכב האוטונומי".