חברת מסך (Masach Tech) מהמודיעין חתמה על הסכם הפצה עולמי עם חברת מאוזר (Mouser Electronics) עבור קו פתרונות הסיכוך הסטנדרטיים המתוחים (Drawn EMI/RFI Shields) שהיא פיתחה, המאפשר לקבל פתרונות מותאמים ישירות מהמדף ולשלב אותם באופן מיידי בתוך קו הייצור. מסתבר שלמרות שתעשיית האלקטרוניקה מורגלת בעבודה עם רכיבים סטנדרטיים המותאימים למכונות ייצור והרכבה ואוטומטיות, דווקא בתחום פתרונות הסיכוך היא רחוקה מסטנדרטיזציה. הסכם זה מצטרף להסכם ההפצה שחתמה ב-2017 מסך עם מפיצה גדולה נוספת, חברת Arrow.
הרעיון של חברת מסך התפתח בהדרגה. החברה הוקמה על-ידי עויזר זלור בשנת 1994 על בסיס מחלקת הסיכוך של חברת פייזקום הירושלמית. המוצר הראשון של החברה הצעירה היה פיתוח וייצור קופסת הסיכוך לטלוויזיה של חברת אלביט, שניסתה להיכנס אז לשוק הטלוויזיות החכמות. במשך השנים החברה פיתחה טכנולוגיית ייצור עצמית המאפשרת לה לייצר קופסאות סיכוך מתוחות בסדרות קטנות וגדולות.
בריאיון ל-TechTime שנערך לאחר החתימה על ההסכם עם Arrow אמר זלור: "התחלנו לייצר את המבלטים שלנו בעצמנו ולהתמחות במבלטים ייעודיים. לאורך השנים צברנו ספרייה גדולה של מבלטים, למעשה כמעט 750 מבלטים, המכסים את רוב הצרכים של קופסאות סיכוך המותקנות על-גבי המעגל המודפס. פירוש הדבר שיש לנו מאגר של קופסאות סיכוך שיכול להתאים לכל מי שמפתח מעגל, ומתאים לרוב הבעיות שהתעשייה נתקלת בהן".
רצפת הייצור במפעל מסך
הנכס המצטבר הזה הפך למודל עסקי, המאפשר לחברה לספק רכיבי סיכוך מוכנים מראש לרוב היישומי הנפוצים בתעשייה. במקביל היא הפיקה קטלוג מפורט של מוצרי סיכוך ואפילו בנתה ערכת סיכוך למהנדסי פיתוח, הכוללת דוגמאות של מוצרים סיכוך מתוחים, שמתוכם המהנדס יכול לבחור את המוצר המתאים לו ביותר.
מנהל הפיתוח העיסקי והשווק בחברה, ניר ברנד, מסר ל-Techtime שבעקבות חתימת הסכם ההפצה עם מאוזר: "שותפות זו מרחיבה את שרשרת האספקה העולמית של מסך, באמצעות אחד ממפיצי האלקטרוניקה הגדולים בעולם. מבחר מגני הסיכוך של מסך הוא הגדול ביותר בתעשיית האלקטרוניקה, ומאפשר שימוש והטמעה של כלובי סיכוך כבר בשלבי התכנון המוקדם של המעגל. יש לכך יתרונות משמעותיים מאוד במונחים של עלויות ולוחות זמנים. מגיני הסיכוך של מסך מאופיינים במבנה אטום העשוי מקשה אחת, בעל מישוריות מקסימלית ונתוני הגנה גבוהים."
חברת הסמיקונדקטור הישראלית Wiliot שפיתחה חיישן אשר מאפשר להפוך כל מוצר צריכה לחכם, הודיעה אתמול (ב') כי השלימה גיוס הון בהיקף של 30 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי התבצע לאחר שהחברה ביצעה מבדקים שהוכיחו את ביצועיו של החיישן החדשני שפיתחה, והשתתפו בו זרועות ההשקעה של שמות גדולים כמו אמזון, ARM, סמסונג וחברת Avery Dennison, המייצרת דבקים, אריזות ותגיות זיהוי לבגדים, ורואה ב-Wiliot השקעה אסטרטגית. Wiliot הוקמה ב-2017 על ידי מייסדי חברת Wilocity, שנמכרה לקואלקום ב-2014 תמורת 300 מיליון דולר. עד היום גייסה החברה כ-50 מיליון דולר.
Wiliot פיתחה חיישן בגודל של בול דואר שמאפשר לחבר כל מוצר צריכה באמצעות תקשורת בלוטות' לאינטרנט ולענן. פריצת הדרך הטכנולוגית בפיתוח של Wiliot הוא בכך שמדובר בחיישן הראשון מסוגו בעולם שהינו נטול סלולה: צריכת ההספק שלו מתבססת אך ורק על הפקת אנרגיה באמצעות אנטנה מגלי הרדיו המצויים במרחב. כך למעשה אורך חייו של החיישן הינו בלתי מוגבל.
את השבב של Wiliot, הכולל מעבד של ARM, ניתן להדפיס בפשטות על פלסטיק ונייר ולהדביקו בפשטות על פריטי לבוש, אריזות מזון, חפיסות תרופות ומיכלים שונים. תגית הבלוטות' יכולה להפוך כל מוצר לחכם ומאפשרת ליצרנים, מפיצים וקמעונאים לעקוב בזמן אמת אחר המוצר לכל אורך שרשרת האספקה, מקו הייצור והמחסן ועד החנות וצרכן הקצה, ולקבל אינפורמציה על המוצר, כגון אמפרטורה, משקל ותכולה, ועל אופן השימוש בו על ידי הצרכן.
תג הבלוטות' של Wiliot
מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה טל תמיר, סבור כי השימוש מערכות אלקטרוניות מתכלות, זולות ונטולות הוא מפתח עבור תעשיית ה-IoT בעתיד. "אנחנו על סיפו של שינוי דרמטי באופן שבו מוצרים מיוצרים, מופצים, נמכרים וממוחזרים. חיישנים בגודל תגית, שצריכת ההספק שלהם מתבססת על המרת קרינה סביבתית, יאפשרו לצרכנים אינטראקציות חדשות עם המוצר שעד כה לא היו אפשריות. מוצרים יוכלו לתקשר מתי הם נאספים, את הטמפרטורה שלהם, או מתי צריך לחדש את תכולתם. ללא סוללות ורכיבים יקרים אחרים, לתגיות הבלוטות' שלנו יש מחזור חיים ואנרגיה בלתי מוגבלים, והן מאפשרות לחבר לעולם האינטרנט של הדברים מיוצרים שעד כה היו בלתי מחוברים."
Wiliot מעסיקה היום כ-40 עובדים. המשרד המרכזי שלה נמצא בסן-דייגו, אך מרכז המחקר והפיתוח יושב בישראל.
משלחת מה-Midlands Cyber בבריטניה תבקר בכנס Cyber Tech תל אביב, (28-30 בינואר 2019) ותציע לחברות סטראט-אפ ישראליות להשתלב ב"עמק הסייבר", מרכז הסייבר המוביל בבריטניה, הכולל בין היתר אקלסרטור 5G ייחודי שיאפשר לסטארט-אפים ישראליים לפתח ולהריץ לראשונה אפליקציות סייבר ו-IoT לרשתות 5G החדשות.
Midlands Cyber היא יוזמה בתמיכת ממשלת בריטניה המיועדת לתמוך בחדשנות באזור מרכז בריטניה, שבו פועלות 800,000 חברות שיוצרות כלכלה בהיקף של כ-275 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 18% בחמש השנים האחרונות. יותר מ-17,500 מהחברות ב-Midlands ממוקדות בסייבר ובטכנולוגיה דיגיטלית והן כוללות 20% מחברות הסייבר המובילות בבריטניה. אזור ה-Midlands כולל ערים דוגמת בירמינגהם ונוטינגהם ומאכלס מותגים ידועים כמו רולס רויס, יגואר לנד רובר, פוג'יטסו, סימנס, O2, JCB, HSBC, KPMG, QinetiQ, IBM וכן אלפי סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה.
במהלך הביקור, חברי המשלחת יחשפו בפני מנהלים ויזמים ישראלים את ההזדמנויות להשקעות ולשיתופי פעולה באזור ה-Midlands. אחת האטרקציות המרכזיות שיציגו ראשי ה-Midlands Cyber בפני היזמים הישראלים היא אקסלרטור חדש בשם BetaDen, שהמנכ"לית שלו לינדה סמית' תבקר בישראל במסגרת המשלחת. BetaDen מציע תשתית וידע לפיתוח והרצה של אפליקציות סייבר ו-IoT על רשתות 5G החדשות.
האקלסרטור, שנוסד ב-2018, הוקם במימונה של ממשלת בריטניה והסקטור הפרטי והוא שוכן בלב "עמק הסייבר", בפארק המדעי Malvern Hills במחוז Worcestershire. משלחת עמק הסייבר תציע ליזמים ישראלים להשתתף במחזור השני של האקסלרטור במהלך התוכנית, שנמשכת 9 חודשים, ולקבל בחינם שטח משרדי, תשתית מחשוב, הדרכה של מומחים טכנולוגיים ועסקיים ואפשרות להריץ את האפליקציות החדשות והשירותים החדשים במעבדת ה-5G.
מעבדת ה-5G החדשה כבר משתמשות חברות ענק לקידום פתרונות תעשייה 4.0 וסייבר. ביניהן Worcester Bosch ו-Yamazaki Mazak שמפעליהן באזור בוחנים פתרונות IoT על תשתית 5G תוך שימוש ברובוטיקה, מציאות רבודה (AR) ואנליטיקה של ביג דאטה, לצד חברת האבטחה הרב לאומית QinetiQ, וחברות טלקום מובילות וביניהן British Telecom, O2 ו-Huawei.
סטיוארט אמרסון, מנהל Invest in Worcestershire. "תעשיית ההיי-טק הישראלית, שמוכרת בכל העולם בחדשנותה, יכולה להיכנס לעידן חדש זה במהירות בעזרתנו. אנו יכולים לעזור לסטארט אפים ישראליים להגיע לשוק וליצור עבורם היכרויות חמות עם שווקים ולקוחות מרכזיים".
"בריטניה היא שוק הסייבר המרוכז והנגיש ביותר באירופה, שהיקפו מוערך בקרוב ל-28 מיליארד דולר", אמר ד"ר כריס מור, מומחה לטכנולוגיה ולאבטחת סייבר במשרד הסחר הבינלאומי של בריטניה. "ממשלת בריטניה, באמצעות האסטרטגיה הלאומית לאבטחת הסייבר שלה, משקיעה 2.4 מיליארד דולר במשך חמש שנים, בכדי לפתח יכולת ותשתית בתחום אבטחת הסייבר, וכחלק ממהלך זה הקימה את המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (National Cyber Security Centre), שנפתח ב-2017. בהתאם לכך, בריטניה ואזור Worcestershire בפרט, מייצגים הזדמנות מצוינת להשקעה ולשותפות עבור חברות סייבר ישראליות".
חברת סיוה (CEVA), המספקת טכנולוגיות של עיבוד אותות ובינה מלאכותית, תפתח היום את המסחר בנאסד"ק לציון 10 מיליארד מוצרים שסופקו עד היום, המבוססים על טכנולוגיות שפיתחה. את המסחר בבורסת הטכנולוגיה בניו-יורק יפתח מנכ"ל החברה, גדעון ורטהייזר, לצד מנהלים נוספים בחברה. סיוה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 522 מיליון דולר.
מסמארטפונים ורחפנים ועד מוצרי IoT
עד היום סופקו יותר מ-10 מיליארד מוצרים מבוססי סיוה, בהם סמארטפונים, מכשירי אלקטרוניקה והתקני IoT של יצרנים ומותגים מובילים. יצרנים ומותגים אלה כוללים בין השאר את עליבאבא, אמזון, אפל, קנון, צ'יינה מובייל, דל, DJI, Fujifilm, גוגל, גו-פרו, היקויז'ן, HP, Huawei, JD.com, LG, לוג'יטק, Meizu, מיקרוסופט, Nest, ניקון, נוקיה, פאנסוניק, Reliance Jio, סמסונג, סימנס, סוני, TomTom, טושיבה, שיאומי, Vivo, ו-ZTE.
סיוה הוקמה ב-2002 על בסיס ספין-אוף של חטיבת הקניין הרוחני של חברת DSPG הישראלית. הבראשית דרכה, סיפקה סיוה טכנולוגיות לעיבוד אותות דיגיטלי ששולבו במכשירי סלולר מדור 2, נגני DVD, כונני זיכרון ונגני אודיו. עם השנים התרחב סל הטכנולוגיות שפיתחה וכיום מספקת החברה מעבדי אותות לתחנות בסיס סלולריות מדור 5 וציוד backhaul; מעבדי ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לרחפנים, סמארטפונים, מצלמות מעקב, חיישני תמונה לכלי רכב, מצלמות אקשן ומצלמות ללא מראה; מעבדי אודיו וקול לסייעות קוליות, אזניות אלחוטיות, מכוניות ומוצרי אלקטרוניקה; וטכנולוגיות קישוריות בלוטות', Wi-Fi, NB-IoT ו-Cat-M1 לנקודות גישה, מכשירים לבישים, טרמוסטטים חכמים ואלפי מכשירים אחרים בשוק ה-IoT.
מרחיבה פעילות המו"פ
במקביל, דיווחה היום סיוה על פתיחת מרכז מחקר ופיתוח חדש בבריסטול שבבריטניה. החברה מסרה, כי מרכז המו"פ החדש צפוי לחזק ולהרחיב את יכולותיה בתחומי עיבוד האותות והבינה המלאכותית. ורטהייזר ציין, כי בריסטול מרכזת כמה מהכישרונות הבולטים בבריטניה בתחום עיבוד האותות הדיגיטלי. "הצוות החדש בבריסטול, הכולל מהנדסים מוכשרים ומנוסים, יאפשר לנו לענות בצורה טובה יותר על הביקוש הגדל לסל המוצרים שלנו בתחום עיבוד האותות ויחזק את מעמדנו כחברה המובילה בעולם בכל הקשור לקניין הרוחני למוצרים חכמים המקושרים לאינטרנט", הוסיף.
המרכז החדש ממוקם בפארק התעשייה המערבי Aztec, בו ממוקמות חברות שבבים וטכנולוגיה רבות המתמקדות בבינה מלאכותית, תקשורת, רובוטיקה ונהיגה אוטונומית. סיוה מסרה עוד, כי צוות המו"פ החדש בבריסטול כולל מהנדסים בתחומי התכנון והאימות, וצפוי להתרחב בהמשך.
מקובל להמשיל טכנולוגיות בינה מלאכותית כמו למידה עמוקה ורשתות נוירונים לאופן פעולתו של המוח האנושי. ואולם, בעוד המוח האנושי לומד על העולם באופן עצמאי מתוך התבוננות חופשית במציאות, מערכות של בינה מלאכותית בתחום החישה הממוחשבת אינן לומדות כי אם מאומנות, באופן מונחה ושיטתי, לזהות אך ורק אובייקטים שהוגדרו מראש, מה שמגביל מאוד את כמות התובנות שהן מצליחות להפיק מהסביבה.
חברת קורטיקה (Cortica) מתל אביב פיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית "אוטונומית", אשר מסוגלת ללמוד באופן עצמאי ובלתי מונחה על אוביקטים במרחב, ללא צורך להסתמך על מאגרי ענק של תמונות מתויגות. לדברי החברה, הטכנולוגיה שלה מאפשרת יכולות זיהוי מדויקות ומורכבות יותר בהשוואה למערכות הקיימות, וכל זאת תוך שימוש בכוח מחשוב נמוך לאין שיעור. בשבוע שעבר דיווחה החברה על שיתוף פעולה ראשון בתחום הרכב החכם עם ענקית השבבים היפנית Renesas.
קורטיקה הוקמה ב-2007 על ידי שלושה חוקרים מהטכניון – יגאל רייחלגאוז, קרינה אודינייב וג'וש זאבי – אשר ייסדו את קורטיקה על בסיס מחקר משותף ששילב בין מדעי המוח, הנדסת חשמל ובינה מלאכותית. מטרתם של השלושה היתה לבנות פלטפורמה של בינה מלאכותית שתחקה בצורה דיגיטלית את האופן שבו הקורטקס (מכאן השם "קורטיקה") של יונקים לומד על המציאות. כך פיתחה קורטיקה אלגוריתמים של בינה מלאכותית שמסוגלים ללמוד על המציאות ולייצר תובנות ללא הכוונה מראש.
בשיחה עם TechTime מספר מנכ"ל קורטיקה יגאל רייחלגאוז על התשתית התיאורטית של הטכנולוגיה שפיתחה החברה. "המטרה שלנו היתה לקחת את מערכות ה-AI, שכיום הן מאוד שונות מהמוח האנושי, ולקרב אותן לאיך שהקורטקס פועל. אנשים לומדים בצורה לא מפוקחת, מתוך התבוננות בסביבה והיכולת שלנו לזהות אלמנטים משותפים וליצור ייצוגים שמאפשרים לנו לשייך אובייקטים דומים לתוך קטגוריות כלליות ".
ללמוד ללא מאמן
כדי לאמן מערכות של למידה עמוקה או רשתות נוירונים לזהות קטגוריה מסוימת של אובייקטים בעולם – למשל הולכי רגל או תמרורי דרך – יש צורך להזין את המערכת במיליוני, ולעיתים מיליארדי, דוגמאות של תמונות המציגות את אובייקט המטרה באינספור הקשרים ויזואלים שונים (זווית, תאורה, גודל, צבע וכדומה). כדי שהמחשב יוכל להבין מה מוצג בתמונות ולבנות מודל שיאפשר לו לזהות את אותו אובייקט לאחר תהליך האימון, יש צורך לתייג את האובייקטים המופיעים בכל תמונה ותמונה. תהליך התיוג נעשה בדרך כלל באופן ידני על ידי בני אדם. כך למעשה פועלים, למשל, האלגוריתמים של מובילאיי בתחום הראייה הממוחשבת לרכב.
שיטה זו לוקה במספר חסרונות: תהליך האימון הינו ממושך ויקר, ופעמים רבות רמת הדיוק של המערכת אינה מושלמת והיא מתקשה לזהות מקרי קיצון. מעל הכול, החיסרון המשמעותי ביותר, ומה שמבדיל בין הטכנולוגיות הללו למוח האנושי, הוא בכך שהמערכת לומדת אך ורק על האובייקט שהוגדר מראש, מבלי לאפיין דפוסים והקשרים על אובייקטים אחרים המופיעים בסביבה.
לעומת זאת, בלמידה בלתי מונחית (Unsupervized), המערכת לומדת על המציאות ללא תיוגים או הגדרות מראש. למעשה, האלגוריתמים הללו מנתחים את האינפורמציה הגולמית ומחפשים נקודות דמיון ושוני, תבניות חוזרות ויחסים בין אובייקטים במרחב, וכך ביכולתם להפיק הרבה יותר תובנות על המציאות שלא הוגדרו מראש על ידי המאמן האנושי.
רכב אוטונומי צריך בינה מלאכותית אוטונומית
מנכ"ל קורטיקה יגאל רייכלגהוז
קורטיקה הוקמה כבר לפני למעלה ועשור, הרבה לפני הבאז הנוכחי בתחום הבינה המלאכותית והחדירה של הטכנולוגיות הללו כמעט לכל תעשייה. בתחילת דרכה, התמקדה החברה בפיתוח יישומי בינה מלאוכתית למגזר הטחוני, כמו למשל פענוח תצלומי וידיאו ואוויר ואותות מכ"ם ו-LiDAR, ובהמשך התרחבה לתחום המובייל והאינטרנט. הטכנולוגיה שלה שולבה ביישום זיהוי תמונות בדפדפן מוביל בבריטניה, עם מאות מיליוני משתמשים, וכן ביישום Info-eye בסמרטפון Xperia Z3 של סוני, שאיפשר למשתמש, למשל, לצלם מנת אוכל ולקבל את מספר הקלוריות או לצלם בניין ולקבל עליו באופן אוטומטי אינפורמציה מוויקיפדיה.
בשנה וחצי האחרונות, ביחד עם המגמות בתעשייה כולה, החלה החברה לכוון לתחומים חדשים כמו עיר חכמה, IoT, ובעיקר תעשיית הרכב. לדברי רייכלגהוז, לבינה מלאכותית בלתי מונחית יש בתחום הרכב יתרונות משמעותיים על פני בינה מלאכותית מונחית. "הקורטקס האנושי מורכב מ-6 שכבות והוא מתאפיין בחשיבה מקבילית ושטוחה. בתגובה לאות ויזואלי כלשהו, הקורטקס מפעיל רק חלק קטן מהשכבות. לעומת זאת, במערכות ממוחשבות של למידה עמוקה, למשל כמו זו של מובילאיי, משתמשים ברשתות נוירונים של מאות שכבות והדבר מצריך כוח חישובי רב."
"המערכת שלנו לומדת לזהות ללא הנחיה וללא תיוג, פשוט מתוך ניתוח של תמונות אקראיות וזיהוי הכללות ואלמנטים משותפים שיוצרים קטגוריות. זה ההבדדל בין קורטיקה למה שקורה בשוק. כמו המוח האנושי, האלגוריתמים שלנו מייצרים 'חתימה דיגיטלית' לכל סוג אובייקט, ואת החתימה הדיגיטלית הזו ניתן לשתף בקלות עם כלי רכב אחרים. הודות לכך, האלגוריתמים שלנו מסוגלים ללמוד על העולם הרבה יותר אינפורמציה – ולא רק מה שהוגדר מראש – ותוך שימוש בכוח מחשוב קטן הרבה יותר." כך למשל, רייחלגאוז מספר כי בניסוי שערכה החברה ברחובות תל אביב, האלגוריתמים ידעו ליצור באופן עצמאי לא רק קטגוריות מתבקשות כמו מכוניות, הולכי רגל ותמרורים, אלא גם אובייקטים ברקע כמו מזגנים למשל.
בשבוע שעבר הודיעה קורטיקה על שיתוף פעולה אסטרטגי ראשון בתחום הרכב, עם Renesas היפנית, אחת מחברות השבבים הגדולות בעולם בתחום הרכב. בסמגרת שיתוף הפעולה, רנסאס תשלב את האלגוריתמים הייעודים שפיתחה קורטיקה למצלמות רכב במערכת-על-שבב R-Car V3H של רנסאס, המספקת יכולות ראייה ממוחשבת למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית.
"רנסאס היא החברה המובילה בעולם מבחינת כמות השבבים לעולם הרכב. עבורנו, זהו שיתוף פעולה ראשון עם חברת שבבים. אנחנו במגעים עם עוד כמה חברות, גם Tier-1 וגם יצרניות רכב, ובהמשך נודיע על שיתופי פעולה נוספים."
לאחר משא ומתן של מספר חודשים, רפאל ואירונאוטיקס קרובות להסכם סופי על רכישת החברה. הבוקר הודיעה יצרנית המל"טים כי כי קיבלה הצעה משופרת משמעותית מרפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו לרכישת מלוא מניותיה של החברה תמורת כ-850 מיליון שקל, הצעה הגבוהה כמעט פי שניים לעומת ההצעה הראשונית, ומחיר המשקף פרמיה של כ-70% בהשוואה למחיר המניה לפני תחילת המסחר הבוקר.
באירונאוטיקס ציינו כי החברה נתנה אור ירוק לנהל משא ומתן על בסיס מחיר זה, מה שלמעשה סולל את הדרך להשלמת עסקת המיזוג. בעקבות ההודעה, מנייתה של אירונאוטיקס מזנקת במסחר בבורסה בכ-35%, כאשר המשקיעים ממהרים לסגור את הפער בין מחיר המניה הנוכחי לבין מחיר היעד של העסקה.
במידה והעיסקה תצא לפועל, היא תתבצע בדרך של מיזוג משולש הופכי באמצעות חברה חדשה המוחזקת בחלקים שווים בידי רפאל ובידי אביחי סטולרו, כך שעם השלמת המיזוג מניותיה של אירונאוטיקס יימחקו מהמסחר בבורסה בתל אביב והחברה תהפוך לחברה פרטית. כעת, לאחר שהסכימו הצדדים למעשה על המחיר ומבנה העסקה, השלמת המיזוג כרוכה בביצוע בדיקת נאותות, שצפויה להימשך כחודש ימים, ואישור ההסכם הסופי על ידי הדירקטוריונים של שתי החברות והרגולטור.
מלחמת מחירים בין רפאל לתע"א
כזכור, בתחילת אוגוסט הציעו רפאל וסטולרו לרכוש את אירונאוטיקס תמורת 430 מיליון שקל. ואולם ההצעה, שהיתה שקולה באותה עת לשוויה של אירונאוטיקס בבורסה, ללא כל פרמיה, נדחתה לאלתר על ידי דירקטוריון אירונאוטיקס בטענה כי המחיר אינו משקף את שוויה האמיתי ופוטנציאל הצמיחה של החברה.
ואולם, מספר התפתחויות בשבועות האחרונים חיזקו את עמדת המיקוח של אירונאוטיקס, ובראשם הכניסה של התעשייה האווירית לתחרות על אירונאוטיקס. הקרב בין שתי הענקיות הביטחוניות הישראליות הביא לזינוק במחיר של אירונאוטיקס, וזאת למרות החקירות הפליליות שבהן מסובכת החברה והתוצאות הכספיות הירודות של השנתיים האחרונות.
עדות להתקרבות בין רפאל ואירונאוטיקס נרשמה בתחילת החודש, כאשר שתי החברות הודיעו על חתימת הסכם שיתוף פעולה ל-5 שנים לשם פיתוח כלי טיס בלתי מאויש שיתבסס על משפחת המל"טים מסוג Orbiter של אירונאוטיקס, במטרה למכור את המערכת לצה"ל וצבאות בעולם.
אחד המרוויחים העיקריים, לפחות ברמה הפיננסית, מעסקת המיזוג המתגבשת הוא איש העסקים אהרון פרנקל, שרכש בשבועות האחרונים במספר עסקאות כ-20% ממניות החברה תמורת סכום כולל של כ-100 מיליון שקל, וצפוי לגזור קופון במידה והעסקה תושלם על פי המחיר המוצע.
שנת 2017 העניקה לרפאל מרחב תמרון
אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. שוק המל"טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב. על פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המל"טים, שב-2017 נאמד בכ-18 מיליארד דולר, צפוי לגדול עד 2025 בקצב שנתי של 14% להיקף של 52.3 מיליארד דולר. המיזוג יאפשר לרפאל להתחרות באלביט ובתע"א בשוק הזה.
חברת רפאל עוסקת בפיתוח יישומים ומוצרים במגוון תחומים, החל ממערכות תת-ימיות, מערכות ואמצעים ימיים, יבשתיים ואוויריים וכלה במערכות הינע חלליות. החברה מתמקדת בתחומי לוחמה אלקטרונית, פיקוד, בקרה, תקשורת, מחשבים, אמצעים לשימוש מודיעיני, אמצעי הדרכה וסימולאטורים, מיגון, מערכות נשק מונחות מדויקות ועוד.
בשנת 2017 דיווחה החברה על רווח נקי של 446 מיליון שקל (124 מיליון דולר), צמיחה של 11% בצבר ההזמנות להיקף של כ-24 מיליארד שקל (6.94 מיליארד דולר) ושיא במכירות, שהסתכמו בכ-8.1 מיליארד שקלים (2.26 מיליארד דולר), המהוות גידול של 4% בהשוואה לשנת 2016. צה"ל הוא הלקוח המרכזי של החברה, ואחראי על כ-55% מהמכירות.
בשנת 2018 הוסיפה IBM לקניין הרוחני שלה כ-9,100 פטנטים חדשים, מה שמציב אותה שוב, זו השנה ה-26 ברציפות, בראש טבלת הפטנטים העולמית, כך על פי מחקר מסכם שערך משרד הפטנטים האמריקני IFI,. כמחצית מהפטנטים שרשמה ענקית הטכנולוגיה ב-2018 קשורים לחדשנות בתחומי הבינה המלאכותית, מחשוב ענן, אבטחה, בלוקצ'יין ומחשוב קוונטי.
במקומות השני והשלישי, בפער משמעותי, ניצבות סמסונג ויצרנית המצלמות היפנית קאנון (Canon) עם 5,850 ו-3,056 פטנטים חדשים ב-2018 בהתאמה. בעשירייה הראשונה ניתן למצוא גם את אינטל (מקום רביעי עם 2,735 פטנטים חדשים), קבלנית הייצור הטייוונית TSMC (מקום שישי עם 2,465 פטנטים חדשים), מיקרוסופט (מקום שביעי עם 2,353 פטנטים חדשים), אפל (מקום תשיעי עם 2,160) ופורד (מקום עשירי עם 2,123 פטנטים חדשים).
בסך הכול, אישר משרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקני (USPTO) בקשות לרישום 308,853 פטנטים חדשים ב-2018, ירידה של 3.5% בהשוואה ל-2017. מבחינת חלוקה לאזורים, החברות האמריקניות חתומות על כ-46% מהפטנטים החדשים, בעוד שהחברות באסיה והחברות באירופה אחראיות על כ-31% וכ-15% מהפטנטים החדשים בהתאמה. הסינים הוסיפו בשנה האחרונה כ-12,589 פטנטים חדשים, המהווים כ-4% בלבד מסך הפטנטים העולמי אך מדובר בעלייה של 15% בהשוואה ל-2017, וזאת בשעה שבכל יתר המדינות נרשמה ירידה ב-2018. הירידה הגדולה ביותר במספר הפטנטים, כ-7% נרשמה בתחום הסמיקונדטור.
מקור: IFI
מאות מהפטנטים החדשים של IBM – פותחו בישראל
על פי דו"ח שפרסמה IBM, מבין הפטנטים החדשים ב-2018 מעל 1,600 פטנטים היו בתחום הבינה המלאכותית, מעל 1,400 פטנטים אחרים עוסקים בתחומי האבטחה, ובתחום הענן נרשמו מעל 2,000 פטנטים.
מאות מהפטנטים שנרשמו ב-2018 מקורם במעבדות הפיתוח והמחקר של החברה בישראל. מעבדת המחקר של IBM בחיפה, הנחשבת למעבדה הגדולה ביותר של IBM מחוץ לגבולות ארצות הברית, היתה אחראית בין על פטנטים השייכים לפרויקט הדגל של החברה, Project Debater, מערכת בינה מלאכותית ראשונה מסוגה שמסוגלת לנהל ויכוח מול מתמודדים אנושיים. החוקרים הישראלים שהיו מעורבים בפרויקט רשמו פטנט על שימוש בלמידת מכונה לזיהוי תוכן התומך או מפריך טענה במסגרת ויכוח. פטנט זה, למשל, עתיד לסייע בשיפור האינטראקציה בין מכונות ובני אדם במסגרת שיחה חופשית. פטנט נוסף נרשם כחלק מפיתוח של מערכת חכמה לניהול מקורות מים, שמאפשרת לזהות, לאפיין ולנטר מידע באגמים ובמערכות אקולוגיות ימיות. הניתוח של המידע, תוך שימוש בטכנולוגיות ענן ו-IoT, יסייעו לתכנן ולשפר את פעילות ההגנה על מקורות מים בעולם.
חברת Vayyar Imaging מיהוד בחרה במעבד האותות Tensilica Vision של חברת קיידנס (Cadence) עבור חיישן גלי הרדיו המתקדם שפיתחה, המאפשר למפות באופן תלת מימד את הסביבה ללא שימוש במצלמה. ה-Tensilica Vision יאפשר לחיישן של Vayyar להריץ אלגוריתמים מורכבים ולעבד אותות מכ"ם בזמן אמת על גבי השבב, ללא צורך במעבד חיצוני.
Vayyar פיתחה טכנולוגיית חיישנים, המבוססים על קרינת RF בתדר גבוה, אשר מסוגלים לספק תמונה תלת מימדית ב-360 מעלות של הסביבה וזאת ללא כל שימוש במצלמה. בניגוד לאמצעים אופטיים, בשל התדר שעליו הוא מתבסס, החיישן של Vayyar מסוגל לקלוט גם מידע המוסתר על ידי אובייקטים, וכך למשל לגלות מבנים המסתתרים מאחורי קירות ולעקוב אחר הסימנים החיוניים של בני-אדם הנמצאים מעבר לקיר. החיישן של החברה, שפותח כמערכת-על-שבב (SoC), פועל בתדרי 3-81 ג'יגה-הרץ, באמצעות מערך של עד 12 אנטנות שידור וקליטה (MIMO). לטכנולוגיה של החברה עשויים להיות יישומים אפשריים רבים בתחומי הבית החכם, הרכב, הקמעונאות, הביטחון, הרפואה, הצרכנות ועוד.
ב-Vayyar מסבירים כי בחרו במעבד האותות (DSP) של קיידנס בגלל מערך הפקודות רחב ההיקף ועתיר הביצועים שלו, שטח הליבה הקטן, דרישות ההספק הנמוכות, ופרופיל הביצועים/מילי-וואט הגבוה שלו, בהשוואה ל-CPUs ול-GPUs. התכונות הייחודיות הללו מאפשרות להריץ את שכבת היישום המלא בתוך ה-SoC, מה שמקל את שילוב החיישן בהתקנים מסוגים שונים.
עוד מוסיפים ב-Vayyar כי השימוש במעבד של קיידנס יאפשר להאיץ את זמן הפיתוח ולקצר מאוד את זמן היציאה לשוק. ל-Vayyar יש שיתוף פעולה עם ענקית הטלקום היפנית סופטבנק במטרה לפתח יישומי IoT אשר יתבססו על חיישן התלת-מימד של Vayyar ועל טכנולוגיית הבינה המלאכותית של סופטבנק. Vayyar גייסה עד היום כ-79 מיליון דולר בשלושה סבבי גיוס. את הסבב האחרון, שהתבצע בדצמבר 2017 ובו גייסה החברה כ-45 מיליון דולר, הובילה קרן ההון-סיכון Walden Riverwood, שבראשה עומד נשיא קיידנס ליפ בו טאן.
חברת איירובוטיקס (Airobotics), המפתחת רחפנים אוטונומיים למגזר התעשייתי, קיבלה היתר מיוחד מרשות התעופה הפדראלית (FAA) להטיס את רחפניה גם מעבר לקו הראייה של המפעיל. היתר זה מהווה למעשה מפתח בכל הנוגע להפעלת רחפנים אוטונומיים המנוהלים מרחוק, ואירובוטיקס היא יצרנית הרחפנים המסחרית הראשונה שזוכה לקבל היתר כזה בארצות הברית.
רשות התעופה הפדראלית מטילה שורה של מגבלות על הטסת רחפנים מסחריים בתחומי ארצות הברית, כאשר אחת המגבלות העיקריות היא האיסור להטיס רחפן מעבר לקו הראייה (Beyond Line of Sight) של המפעיל. איסור זה מהווה מחסום עיקרי בכל הנוגע להפעלת רחפנים אוטומטיים ורחפנים המופעלים מרחוק, כמו הרחפנים של אירובוטיס. עם זאת, בסמכותה של ה-FAA להעניק פטור מאיסור זה.
האישור המיוחד שקיבלה אירובוטיקס, המתיר לה להטיס את רחפניה מעבר לקו הראייה של המפעיל וגם מעל קהל אנשים, יאפשר לה כעת לנהל את מערך הרחפנים התעשייתיים שלה ממרכז התפעול שפתחה החברה באחרונה בסקוטסדייל, אריזונה, מרכז אשר מיועד להפוך למטה הראשי של החברה בעולם. באירובוטיקס מציינים כי ההיתר ישמש אותה להפעלת רחפנים בעיקר בתעשיית המכרות, לצד תעשיות נוספות. אירובוטיקס כבר קיבלה היתרים דומים מרשויות התעופה בישראל ובאוסטרליה.
לפקח על מפעלים תעשייתיים מלמעלה
חברת איירובוטיקס מפתח תקווה, אשר הוקמה על ידי המנכ"ל רן קראוס ומנהל המו"פ מאיר קליינר, עוסקת בפיתוח רחפן תעשייתי המבצע פעילויות ניטור, בקרה ובדיקת אתרים תעשייתיים או אתרים אסטרטגיים אחרים, כמו מכרות, נמלי-ים, ומתקנים להפקת נפט או גז. מעבר לפעולות אבטחה לאורך גבולות המתחם, הרחפן מיועד לבצע משימות כגון ניטור רציף של צנרת נוזלים, גזים וקווי מתח, איתור דליפות או תקלות בהתהוות, אפילו ביצוע אומדנים של חומרי גלם באמצעות צילום ועיבוד תמונה (למשל ערימות פחם או פוספטים).
הרחפן של החברה מיועד לעמוד בתנאי סביבה תובעניים ופועל באופן אוטונומי לחלוטין. הוא מנווט את מיקומו בדיוק של 1 ס"מ ומסוגל לצאת לביצוע משימה באופן אוטונומי ולחזור עצמאית אל נקודת העגינה לצורך הטענת מצברים. בנקודת העגינה הוא גם יכול לבצע באופן אוטונומי תהליך מלא של החלפת מצבר ושל החלפת מטעדים. החברה השלימה באחרונה סבב גיוס הון רביעי בהיקף של 101 מיליון דולר, שישמש אותה כדי לבסס את פעילותה בארצות הברית ושאר יבשת אמריקה.
מצנח לכל רחפן
המצנח של פארא-זירו
ההיתר שקיבלה איירובוטיקס הוא בשורה טובה לחברת סטראט-אפ ישראלית נוספת בתחום הרפנים: חברת ParaZero מקריית אונו, אשר פיתחה מערכת בטיחות לרחפנים, הכוללת מצנח ומערכת בקרה, אשר נועדה להבטיח את נחיתתו הבטוחה של הרחפן על הקרקע במקרים של אובדן שליטה, תקלה או התנגשות.
כדי לקבל ההיתר המיוחד, אירובוטיקס נדרשה בין היתר להוכיח ל-FAA את בטיחות הרחפנים וכי אינם מהווים סיכון לציבור. כל הרחפנים של אירובוטיקס מצוידים בערכת הבטיחות של פארא-זירו, והדבר סייע לאירובוטיקס לקבל מה-FAA את אישור הטיסה. המערכת של פארא-זירו כוללת שני מרכיבים עיקריים: מערכת בקרה אוטונומית היודעת לזהות מקרי חירום שבהם הרחפן מאבד שליטה, אם בשלב תקלה, התנגשות או תנאי מזג אוויר, או חורג מהאזור המותר לטיסה. במקרה כזה, המערכת לוקחת פיקוד על הרחפן ומשביתה את מנוע הרוטור המסובב את להבי הרחפן, וזאת כדי למנוע פגיעה מסוכנת בכבלי חשמל או באנשים על הקרקע. לאחר מכן, המערכת מפעילה את המצנח, אשר מאפשר נחיתה איטית ומבוקרת על הקרקע, שגם עשויה למנוע נזק הרסני לרחפן עצמו.
חברת סיוה (CEVA), המספקת טכנולוגיות של עיבוד אותות ובינה מלאכותית, מציגה השבוע בתערוכת CES 2019 בלאס וגאס מעבד אותות (DSP) חדש, היברידי, המיועד למכשירי IoT ולשוק הרכב. המעבד, CEVA-BX, מוגדר על ידי סיוה כמעבד היברידי וזאת בזכותו יכולתו לבצע עיבוד מקבילי של אותות קול, וידאו, תקשורת, ראייה ממוחשבת ועיבוד יישומים בארכיטקטורה אחת. לדברי סמנכ"ל השיווק של סיוה, משה שאייר, המעבד החדש מהווה "מהפיכה בתחום עיבוד האותות הדיגיטלי, שכן הוא מאפשר לראשונה להשתמש במעבד אחד ליישומים שונים".
כיום, יותר ויותר מכשירים בתחום הרכב, הרפואה, התעשייה והצרכנות משלבים חיישנים מרובים כגון מצלמות, מיקרופונים וגלאי תנועה וסביבה, והמידע המגוון שמייצרים החיישנים צריך לעבור התכה, פענוח ועיבוד לפני שניתן יהיה לתקשר אותו באופן אלחוטי אל הענן. עיבוד האותות המרובים הללו במכשיר עצמו מחייב שימוש במספר מעבדי אותות ומיקרו-מעבדים, עבור כל אחד מסוגי המידע, והדבר יוצר עומס על מכשירי הקצה, שבתחום ה-IoT והרכב נדרשים להיות יעילים, מהירים וחסכוניים בצריכת הספק.
ה-BX של סיוה מאפשר, באמצעות ארכיטקטורת עיבוד אותות היברידית, לבצע את כל סוגי העיבוד הללו במעבד אחד ובכך מסייע לחסוך במקום ובאנרגיה. שאייר מציין כי המודל החדש של מעבד אותות רב-תכליתי מותאם במיוחד כדי להתמודד עם צרכי עיבוד הנתונים במכשירים מקושרים וחכמים. "באמצעות שימוש בתכנות ברמה גבוהה ועיבוד מקבילי, ה-BX נותן מענה לקשיי התכנות וליקויי הביצוע של מעבדי האותות והבקרים הישנים."
זיהוי קולי ברמת דיוק של 95%
סיוה תציג ב-CES גם טכנולוגיה חדשה לזיהוי קולי, WhisPro, המבוססת על יישומי למידה עמוקה ורשתות נוירונים. טכנולוגיית ה-WhisPro מיועדת לשוק הצומח של מוצרים בעלי ממשק קולי – סמארטפונים, רמקולים חכמים, אוזניות בלוטות', בית חכם, שוק הרכב ומכשירים אחרים מבוססי קול.
הטכנולוגיה החדשה משלבת תוכנה וחומרה, ועל פי סיוה מאפשרת זיהוי קול ברמת דיוק של 95%, גם בסביבות רועשות, וזאת תוך צריכת הספק מינימלית. את הטכנולוגיה ניתן ליישם במכשירי הקצה עצמם, או באמצעות שירותי ענן כמו אלקסה של אמזון, גוגל אסיסטנט, באידו DuerOS ואחרים.
לדברי מנהל הטכנולוגיות הראשי של סיוה, ארז בר-ניב, למרות שההפעלה הקולית הפכה תוך זמן קצר לממשק חשוב במגוון מכשירים חכמים, מדובר באחת הטכנולוגיות המורכבות ליישום. "בתכנון ה-WhisPro השתמשנו במעבדי האותות שלנו, שהם בעלי צריכת הספק נמוכה, ובאלגוריתמים שפיתחנו לביטול הד ורעשים – כדי לספק ללקוחותינו פתרון מלא לזיהוי קול – המתאפיין ברמת דיוק גבוהה ובעלות נמוכה ליצרנים. טכנולוגיה זו מיושמת במכשירי הקצה עצמם ומייתרת את הצורך להסתייע בשירותי ענן, ובכך מאפשרת ללקוחות הסופיים לבחור בעצמם כיצד ליישמה".
חברת GetSAT מרחובות, המפתחת אנטנות לווייניות זעירות ומסופי תקשורת שטוחים, זכתה בחוזה של סוכנות ממשלתית בארצות הברית בהיקף של מיליוני דולרים לאספקת מערכות שקו"פ (פיקוד, בקרה, תקשורת, מחשבים) ומעקב ותצפית לתמיכה במשימות בשעת חירום בתחומי ארצות הברית.
GetSAT ניגשה למכרז ביחס עם חטיבת התעופה והחלל של חברת Honeywell, אחת החברות הביטחוניות הגדולות בארצות הברית, הנסחרת בבורסה של ניו יורק בשווי של למעלה מ-100 מיליארד דולר. במסגרת החוזה, תספק GetSAT לסוכנות הממשלתית מסופי תקשורת מסוג MilliSAT, המספקים תקשורת מהירה ומאובטחת לכוחות בתנועה בים וביבשה.
MilliSAT הינו מסוף נייד המיועד לכלי רכב צבאיים ביבשה ולכלי שיט בלב ין. משקלו של המסוף הינו כ-14 קילוגרם בלבד וגודלו כ-55 ס"מ על 27 ס"מ בלבד, והוא פועל בתדרי Ka ו-Ku המאפשרים לספק תקשורת לוויינית ברוחב פס גבוה של יותר מ-20 מגה-בייט בשניה. המסופים של GetSAT הינם בעלי צורה שטוחה ומתאפיינים בחיסכון בגודל, משקל וצריכת הספק, דבר המסייע בין היתר להפחית את עלויות התחזוקה שלהם.
הקטנת המסופים מתאפשרת באמצעות מזעור האנטנות לגודל של פחות מאינץ' (23 מילימטר). כמו כן, המסוף כולל ביחידה אחת את האנטנה המשדרת ואת האנטנה הקולטת. מנכ"ל החברה כפיר בנימין מסביר כי פיתוח אנטנות בתדרי Ka מהווה אתגר טכנולוגי וזאת מאחר שהערוץ הקולט והערוץ המשדר פועלים בתדרים שונים ועל כן קשה לשלב אותן ביחידה אחת. "הצלחנו להתגבר על המשוכה הזאת באמצעות עיצוב של אנטנות מאוד קטנות ובעלות ביצועים גבוהים, ושזירתן יחד, מה שאפשר לנו לפתח מסופים ניידים וקלים לנשיאה, המיועדים לשימוש של החיילים הזקוקים נתוני טלמטיקה בשדה הקרב ועד כוחות עזרה ראשונה המעבירים עדכוני מצב פצועים לבתי חולים."
GetSAT הוקמה בשנת 2013 על-ידי יוצא יחידת המזל”טים של צה”ל כפיר בנימין, ועל-ידי יוצא 8200 וחברת קומטאקט, אולג רויטברג. החברה ממוקמת ברחובות ומעסיקה כ-40 עובדים. לפני כחצי שנה היא זכתה במכרז של צבא ארצות הברית לאספקת אנטנות לכוחות יבשה ולצי האמריקאי בהיקף כל כמה מיליוני דולרים.
חברת MobileODT מתל אביב, שפיתחה מכשיר המאפשר לאבחן סרטן צוואר הרחם באמצעות הסמרטפון, תבצע פיילוט רחב היקף וראשון מסוגו ברחבי הודו שבו אשר יבחן את יעילות הפיתרון של החברה ככלי אבחוני חלופי לבדיקת הקולפוסקופיה הווגינאלית, המצריכה ציוד הדמאה. הפיילוט יתבצע בשיתוף חברת המכשור הרפואי ההודית Genworks ורשת בתי החולים ההודית Apollo, והוא יאפשר לאמוד את יכולותו של פתרון מבוסס עיבוד תמונה ובינה מלאכותית להנגיש בדיקת סקר פשוטה, זולה ומדויקת למיליוני נשים החיות באזורים שבהם אין את הציוד המתאים כדי לבצע את בדיקת הקולפוסקופיה.
סרטן צוואר הרחם נחשב לגורם מוביל לתמותת נשים במדינות מתפתחות. להערכת ארגון הבריאות העלומי מדי שנה מתות כ-275 אלף נשים מסרטן צוואר הרחם, בעיקר בגלל היעדר גילוי מוקדם של המחלה.
בדיקת הסקר המקובלת כיום לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם היא בדיקת ה-PAP, שבה נלקחת דגימה תאית מצוואר הרחם של האישה ונבחנת תחת מיקרוסקופ. במידה ומתגלות חריגות, האישה נדרשת לעבור בדיקת הקרויה קולפוסקופיה, שבה מבצעים הדמיה של צוואר הרחם. בארצות הברית לבדה מתבצעות מדי שנה כ-55 מיליון בדיקות PAP וכ-4 מיליון בדיקות קולפוסקופיה. ואולם, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי לכ-85% מהנשים בעולם אין גישה הולמת לבדיקות הללו.
קולפוסקופיה ניידת באמצעות הסמארטפון
MobileODT, אשר הוקמה בשנת 2012 על-ידי אריאל בארי ודוד לויץ, פיתחה ערכה ניידת וזולה בשם EVA System, המתבססת על יכולות העיבוד והצילום של הסמארטפון ומאפשרת לבצע את בדיקת הקולפוסקופיה הווגינאלית. הערכה כוללת עדשת הגדלה המורכבת על-גבי מצלמת הסמרטפון ויחידת תאורה עוצמתית המאפשרת לקבל הדמאה ברורה של צוואר הרחם. בתום הבדיקה ניתן להעביר את צילומי הבדיקה באמצעות אפליקציה לגניקולוגים ורופאים מומחים לצורך אבחון. כמו-כן, המוצר כולל גם יכולת פיענוח חכמה של הבדיקה, המתבססת על אלגוריתמים שפותחו באמצעות למידת מכונה שנעשתה מול מאגרים גדולים של צילומי הדמאה של מטופלות.
הערכה מאפשרת לאחיות, מיילדות ומטפלים לבצע בפשטות את בדיקת האבחון גם באזורים מרוחקים ובמדינות שבהן התשתית הרפואית לקויה, ובכך לסייע בהפחתת שיעורי התמותה מסרטן צוואר הרחם. ערכת EVA System קיבלה ב-2016 את אישור ה-FDA והיא נמכרת כיום בכ-26 מדינות ונמצאת בשימוש ב-50 מרפאות בארצות הברית. ערכת EVA System הינו המוצר הראשון של החברה. כיום היא נערכת ליפתחו ערכות בדיקה נוספות שיאפשרו לרתום את הסמארטפון ולהופכו לכלי דיאגנוסטי לאבחון מחלות ומצבים בריאותיים שונים.
הפיילוט הקרוב, אשר יתבצע בקליניקות של Apollo ברחבי הודו ובמהלכו ייבדקו כ-250 נשים הודיות מדי יום, יסייע גם לשפר את דיוק האלגוריתמים האבחוניים של המערכת על ידי השוואת התוצאות למול בדיקות ה-PAP. פיילוט קודם, שנערך בשש קליניקות של Apollo, העלה כי מערכת ה-EVA של MobileODT סייעה באיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם בשיעור הגבוה פי שלושה בהשוואה לבדיקת ה-PAP.
בשבוע שעבר, לצד הספקולציות הרבות סביב רכישה אפשרית של החברה, דיווחה יצרנית המל"טים אירונאוטיקס (Aeronautics) כי חוקרי הרשות לניירות ערך פשטו על משרדי החברה במסגרת חקירה שנפתחה כנגד בכירים בחברה.
על פרטי הפרשה הוטל צו איסור פרסום, אך היום, לבקשת החברה הוסר חלקית איסור הפרסום, ובדיווח הבוקר לבורסה, מסרה אירונאוטיקס כי חקירת הרשות לניירות ערך נוגעת לחשד לשימוש במידע פנים וכי במסגרתה נחקרו נושאי משרה בחברה וכן מעורבים נוספים. במסגרת הפשיטה של חוקרי הרשות, שהתרחשה ב-31 בדצמבר, נתפסו חומרי מחשב, מסמכים וכן מספר בעלי תפקידים בחברה עוכבו לחקירה.
אין זו הפרשה הפלילית היחידה שבה מסובכת כעת החברה. בנובמבר 2017 נפתחה כנגד החברה חקירה על-ידי יחידת להב 433 ומשרד הביטחון, בחשד להפרת נהלים בעסקה למכירת מל"ט ללקוח מהותי, ככל הנראה באזרבייג'ן. בעקבות החקירה אף הגביל משרד הביטחון את רישיון הייצוא של אירונאוטיקס באופן חלקי.
בתוך כך, איש העסקים אהרון פרנקל ממשיך להגדיל את החזקתיו בחברה. פרנקל, שרכש בשבועיים האחרונים במספר עסקאות כ-17.35%, רכש בימים האחרונים נתח נוסף של כ-3% לערך והוא כעת מחזיק ביותר מ-20% מהמניות, מה שהופך אותו לבעל המניות הגדול ביותר בחברה.
על פי ההערכות, פרנקל אינו מעוניין להפוך לבעל השליטה אלא מדובר מבחינתו בהשקעה פיננסית. ההימור שלו מתבצע על רקע המגעים שמנהלת אירונאוטיקס בימים אלה עם התעשייה האווירית על מכירת חלקה של אירונאוטיקס בחברת האלקטרו-אופטיקה קונטרופ מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה שלה ושל רפאל.
גם השנה צפויה תערוכת CES, הנפתחת בימים אלה בלאס וגאס, לעמוד בסימן עולם הרכב החכם, וחברות האוטו-טק הישראליות צפויות לתפוס מקום נכבד. לאחר שאתמול (ב') חשפה יצרנית ה-LiDAR הישראלית אינוויז (Innoviz) שיתוף פעולה עם חברת HARMAN, גם חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר צפויה להציג במהלך התערוכה שיתופי פעולה עם שתי שחקניות מרכזיות בתעשיית הרכב העולמית.
אוטוטוקס, המפתחת פתרונות תקשורת V2X (Vehicle-to-Everything), הודיעה אתמול כי שבבי ה-V2X ייכללו בפלטפורמות הטלמטיקה של HARMAN, שכאמור משתפת פעולה גם עם אינוויז, ופלטפורמת הטלמטיקה של ענקית טכנולוגיית הרכב הצרפתית Valeo, שמכירותיה ב-2017 הסתכמו ביותר מ-21 מיליארד דולר.
הדגמה חיה של תקשורת בין מכונית לאופנוע
טכנולוגיית V2X מיועדת לאפשר למכוניות להעביר ביניהן, באמצעות תקשורת אלחוטית, נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. אוטוטוקס, הנחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בתחום, פיתחה שבבי V2X דואליים, הפועלים הן בתקשורת ישירה (DSRC) והן באמצעות תקשורת סלולארית (C-V2X), ולדברי החברה מדובר בפיתרון הגלובלי הראשון מסוגו בתחום ה-V2X.
במהלך התערוכה תציג חברת HARMAN, שנרכשה לפני כשנתיים על ידי סמסונג, פתרון קישוריות של פלטפורמת הטלמטיקה שלה שתצויד ביכולות C-V2X באמצעות השבב של אוטוטוקס. ההדגמה החיה בתערוכה תראה כלי רכב המתקשר עם אופנוע באמצעות תקשורת C-V2X, כאשר מערך השבבים של אוטוטוקס מותקן הן במכונית והן באופנוע.
הפתרון של HARMAN כולל יחידת בקרת טלמטיקה (Telematics Control Unit – TCU) המשלבת התקן גישה לרשת (NAD – Network Access Device) לצד מערך שבבי הדור השני של אוטוטוקס המספק יכולות C-V2X. יכולות ה-C-V2X של אוטוטוקס כוללות מודם PC5 תואם לתקני 3GPP, עם אנטנה כפולה ויכולות diversity לשידור ולקליטה, בנוסף לפתרון אנטנה מרוחקת עם בקרה בחוג סגור עבור ביצועי הרדיו הגבוהים ביותר.
שיתוף הפעולה של אוטוטוקס עם Valeo מתבטא גם הוא בהדגמה בתערוכה של פלטפורמת הטלמטיקה של Valeo אשר מצוידת ביכולות V2X על בסיס השבב הגלובלי החדש של אוטוטוקס. ההדגמה עם Valeo מציגה פלטפורמת טלמטיקה המסוגלת לעבור בין תקשורת DSRC לתקשורת C-V2X עבור פריסה באזורים שונים בעולם. גם פלטפורמת הטלמטיקה של Valeo כוללת התקן גישה לרשת ולצידו מצויים מעבד יישומים מרובה ליבות ומודול מסחרי עם מערך שבבי הדור השני של אוטוטוקס, המסוגל לעבוד הן בתקשרות DSRC והן בתקשורת C-V2X.
כל שוק ה-V2X בשבב אחד
תקשורת V2X מבוססת פרוטוקול DSRC פרוסה ברחבי ארצות הברית, אירופה ויפן ובו בזמן ארכיטקטורת C-V2X צוברת תאוצה באזורים אחרים בעולם. השבבים החדשים של אוטוטוקס מספקים יכולת דואלית (DSRC ו-C-V2X) ומוסמכים לענף הרכב בדירוג AEC-Q100 grade 2. החברה הצליחה לשמר את ממשק פיתוח התוכנה הקיים (API), כדי לקצר למינימום את זמן ההגעה לשוק של פלטפורמות V2X דואליות חדשות.
פתרון PC5 החדש של אוטוטוקס משתמש בספקטרום ITS בתדר 5.9GHz, שהוקצה בכל העלום לשימוש במערכות V2X. הפתרון אינו תלוי ברשת סלולרית, אינו דורש כרטיס SIM סלולרי או כיסוי סלולרי ועובד ללא מודם סלולרי 3G/4G/5G או לחילופין עם כל מודם כזה. הפרדת ה-V2X מההתקן הסלולרי (Network Access Device) הופכת את התקנות יחידת בקרת הטלמטיקה (TCU) ברכבים למשתלמות יותר. הפרדת ה-V2X ממערכת המידע והבידור ברכב מבטיחה עמידות גבוהה יותר של מערכת ה-V2X.
חברת אוטוקוס היא מהחברות הראשונות בעולם המספקות שבבי V2X בייצור המוני. השבבים של החברה מיוצרים על-ידי חברת STMicroelectronics, שבנוסף גם פיתחה ביחד איתה את הדור השני של פתרון ה-V2X DSRC שלה, שהוא הראשון מסוגו המוכן לייצור המוני. הפתרון כולל את מערך השבבים CRATON2 של אוטוטוקס ואת פלטפורמת הטלמטיקה Telemaco של STMicroelectronics.
חברת אינוויז (Innoviz) מראש העין הודיעה היום על שיתוף פעולה אסטרטגי נוסף בשוק הרכב העולמי עם הארמן (HARMAN), הנחשבת לאחת מספקיות המערכות לרכב הגדולות בעולם. במסגרת שיתוף הפעולה הארמן, שנרכשה על ידי סמסונג לפני כשנתיים, תשלב את חיישן ה-LiDAR המתקדם של אינוויז במערכות הבטיחות והנהיגה האוטונומית שהיא מפתחת ליצרניות הרכב.
אינוויז פיתחה חיישן לייזר (LiDAR) הסורק את המרחב שבו נע הרכב ומייצר מפה תלת מימדית של סביבת הרכב בדיוק גבוה, בכל תנאי התאורה ובכל תנאי מזג האוויר. חיישני LiDAR צפויים להוות מרכיב אינטגרלי בכל מערכת חישה לרכב אוטונומי, לצד מצלמות ומכ"ם.
בניגוד למערכות ה-LiDAR אלקטרו-מכניות, אינוויז הצליחה לפתח LiDAR במצב מוצק (Solid State) על גבי שבב סיליקון, מה שאיפשר גם לשפר את ביצועי החיישן, ובעיקר להוזיל את עלותיו ל-100 דולר כך שיהיה מתאים לייצור המוני בתעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל תכנון מיוחד של מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך מאפשרת ביצוע של סריקת לייזר ללא חלקים נעים.
בתוך מעבדת הרכב החדשה של אינוויז בראש העין
פריצת הדרך המסחרית של אינוויז הגיעה בבחודש אפריל האחרון כשיצרנית הרכב הגרמנית BMW הודיעה כי תשלב את חיישן ה-LiDAR של אינוויז בכל דגמי הרכב האוטונומיים שלה שצפויים לצאת לשוק החל מ-2021. בנוסף, לאינוויז יש שותפויות נוספות עם חברות מובילות כגון מאנגה, אפטיב, היריין הסינית. השותפות עם הארמן מעמיקה את יכולתה של אינוויז לגשת לקשת רחבה של יצרניות רכב ולהיבחר לפרויקטים נוספים.
שוק ה-LiDAR אמנם רווי מתחרים, אולם בחירתה של אינוויז לפרויקט עם BMW פתח פער עצום על פני המתחרים, וזאת הודות ליכותה של אינוויז לייצר בהיקפים גדולים חיישן LiDAR שעוצב, יוצר ונבחן בהתאם לפרמטרים הנוקשים ולרף הדרישות הגבוה ביותר של יצרניות הרכב. לא מכבר דיווחנו ב-TechTime כי אינוויז מקימה קו לייצור המוני של החיישנים שלה בסין, וזאת במטרה לעמוד בדרישות הפרויקטים שבהם היא מעורבת, לרבות שיתוף הפעולה עם BMW.
הדגמים האוטונומיים הראשונים צפויים אמנם לצאת לשוק רק החל מ-2021, אך למעשה יצרניות הרכב זקוקות כבר עתה לפתרון טכנולוגי ברמת בשלות גבוהה שעונה על הצרכים המרובים של שוק הרכב ובכלל זה ביצועים טכנולוגיים מתקדמים, עלות נמוכה, מזעור ממשי של גודל המוצר, בטיחות ואמינות. למרות שהוקמה רק לפני כשלוש שנים, אינוויז כבר עתה השיגה יכולת לספק מוצר סופי בייצור המוני, מה שממצב אותה בעמדת מצוינת בשוק.
חברת המכשור הרפואי מדיגוס (Medigus) מעומר הודיע אתמול (א') על ביטול הסכם ההפצה עם Micro-Tech Endoscopy לשיווק מערכת ה-MUSE בארצות הברית, הסכם שנחתם רק לפני מספר חודשים לתקופה של שלוש שנים והוצג אז על ידי החברה כהסכם אסטרטגי בהיותו הסכם ההפצה הראשון של החברה בארצות הברית. ההחלטה על ביטול ההסכם הינה חלק משינוי המודל המבני והעסקי של החברה שמובילים חברי הדירקטוריון החדשים, שמונו לתפקידם רק לפני כחושיים.
עד היום שיווקה מדיגוס את מערכת ה-MUSE, המשמשת לטיפול זעיר-פולשני בצרבת כרונית (GERD), באמצעות רשת מפיצים ברחבי העולם. על פי הידוע, לחברה ישנם הסכמים עם כחמישה מפיצים בשווקים שונים ברחבי העולם, ובכלל זה ההסכם עם Micro-Tech. ואולם, לפני כשבועיים אותתה מדיגוס על שינוי כיוון במודל העסקי, כאשר הודיעה כי היא מצויה במגעים מתקדמים עם מספר חברות רב-לאומיות בתחום המכשור הרפואי למכירת רישיונות לטכנולוגיית ה-MUSE בסין ובמדינות נוספות בעולם.
בהודעתה אתמול על ביטול ההסכם עם Media-Tech, ציינו במדיגוס כי דירקטוריון החברה בוחן כעת את המשך קיומם של יתר הסכמי ההפצה של החברה, כך שנראה כי אכן מדובר כאן בשינוי אסטרטגי ממודל של הפצה למודל של מתן רישיונות.
המהפיכה של הדירקטוריון החדש
ישנם כמה הבדלים בין הסכמי הפצה למכירת רישיונות. בהסכם הפצה, החברה המפיצה מתחייבת לרכוש מספר מוגדר של מערכות בשנה במחיר מסוים לצורך מכירתן ולרוב גם זוכה לבלעדיות בשוק שבו היא פועלת. בהסכמי רישיונות החברה המפיצה משלמת סכום מסוים עבור הרשות לשווק, ולעיתים גם לייצר בעצמה, את הטכנולוגיה. בנוסף לדמי הרישיון הראשוניים, החברה גם מקבלת תמלוגים על כל מכירה. מודל של מכירת רישיונות עשוי להפחית את עלויות השיווק של החברה, ולעיתים גם את עלויות הייצור במידה והמפיץ מייצר באופן עצמאי את המערכת. במדיגוס מעריכים כי מכירת הרישיונות, במידה והמגעים יבשילו להסכמים סופיים, עשויים להניב לחברה תשלומים מראש אשר עשויים להגיע למיליוני דולרים.
מדיגוס עברה באחרונה מהפיכה ברמה הניהולית, וזאת לאחר שמהלך ההשתלטות של קרן פיור קפיטל הובילה לפני כחודשיים להדחה דרמטית של כל חברי הדירקטוריון הקודמים באסיפת בעלי המניות האחרונה והחלפתם בחברי הדירקטוריון שהוצעו על ידי פיור קפיטל. כעת, בראש הדירקטוריון עומד פרופסור בנעד גולדוואסר, שחתום על שורה ארוכה ומרשימה של אקזיטים והשקעות בתחום הביומד.
בעיצומו של מאבק הכוחות פיור קפיטל הואשמה על ידי הדירקטוריון הקודם בניסיון להשתלט על החברה במטרה לפרקה מנכסיה, ואולם עד כה נראה כי ההנהלה החדשה מנסה להתוות מסלול חדש אשר יסייע לחלץ את החברה מהדשדוש העסקי שבו היא מצויה כבר מספר שנים ואשר הוביל לשחיקה משמעותית בשוויה של החברה.
לפני כחודש החליט הדירקטוריון החדש על שינוי משמעותי במבנה החברה, שבמסגרתו תפוצל פעילות החברה בתחום המצלמות המיניאטוריות לחברה עצמאית נפרדת. הפיצול בין שתי החברות נועד לבדל את תחום מצלמות הווידאו המיניאטוריות של החברה משיווק מערכת ה-MUSE, וזאת מאחר שמדובר בשני תחומי פעילות עם שווקי יעד ותוכנית עסקית שונה לחלוטין.
חברת איתמר מדיקל (Itamar Medical) פיתחה גרסה חד-פעמית למכשיר ה- Watch-PATשל החברה, המשמש לאבחון ביתי של דום נשימה בשינה. בניגוד למוצר הרב-פעמי, הנבדק לא יצטרך להחזיר את הגרסה החד-פעמית למרפאה, מה שיחסוך עבורו טרחה מיותרת ועלויות נלוות כמו דלק וחניה. המכשיר הוגש כבר לאישור ה-FDA להתוויות זהות למכשיר ה-WatchPAT הקיים ובחברה מעריכה כי תהליך הבחינה על ידי ה-FDA צפוי להימשך בין 6-12 חודשים וכי קיימת סבירות גבוהות לאישור המוצר.
איתמר מדיקל פיתחה מכשיר בשם Watch-PAT המשמש לאבחון בלתי פולשני של דום נשימה בשינה. המכשיר, המולבש על כף ידו של המטופל כמו שעון, מודד באמצעות חיישן רגיש המורכב על אצבעו של המטופל את השינויים במהלך השינה בנפח זרימת הדם בקצה האצבע, ובכך מאפשר לנטר בעקיפין את השינויים בפעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית שעשויים להעיד על הפרעות בשינה.. הודות לפשטותה של הבדיקה, ניתן לבצע אותה לא רק במעבדת שינה אלא באופן ביתי על ידי המטופל.
כדי לפתח גרסה חד-פעמית ל-Watch-PAT, נדרשו באיתמר מדיקל להוזיל את עלויות המוצר. הדבר נעשה באמצעות העתקת ממשק המשתמש מהצג על גבי ההתקן עצמו אל אפליקציה בסמרטפון המתממשקת עם המידע שאוסף המכשיר באמצעות חיבור בלוטות'. בנוסף, בחברה עשו שימוש ברכיבים המיועדים לתחום ה-IoT והסלולאר, המאפשרים להוריד את עלויות האלקטרוניקה בצורה משמעותית. בצד זאת, בחברה מדגישים כי יכולות האבחון של המוצר החד-פעמי זהות לחלוטין למכשיר הרב-פעמי.
המוצר החדש לא בהכרח משנה את המודל העסקי של החברה, אלא מהוה מוצר משלים המיועד בעיקר לנבדקים שהחזרת המוצר הרב-פעמי הינה בעייתית מבחינה פיזית או נבדקים המתגוררים במקום המרוחק ממרכזי השירות והשימוש במוצר חד-פעמי יחסוך מהם מאמץ ועלויות מיותרות. בחברה מתכוונים לשווק תחילה את המוצר בארצות הברית ולאחר מכן ולהפיצו בשווקים הנוספים שבהם החברה הפעילה כמו אירופה ויפן.
איתמר מדיקל מצטרפת לנסד"ק
איתמר מדיקל מצויה בימים אלה בתהליך רישום מניותיה למסחר בנסד"ק. בשבוע שעבר הודיעה החברה כי כבר הגישה לרשות לניירות ערך האמריקנית (SEC) את המסמכים הדרושים לצורך הרישום. לא מדובר בהנפקת מניות לציבור (IPO), אלא ברישום למסחר בנסד"ק באמצעות ADR (American Depository Share), כאשר כל ADS. מייצג 30 מניות של החברה.
לדברי החברה, מטרת המהלך הינה לחזק את בסיס המשקיעים בחברה ולאפשר לגופי השקעה אמריקניים וזרים להשקיע במניה וכך להגדיל את היקפי המסחר במניה ואת שווי השוק של החברה. בכך מצטרפת איתמר מדיקל לשורה הולכת וגדלה של חברות מכשור רפואי ישראליות שנסחרות מעבר לים, ובכלל זה צ'ק-קאפ, מדיגוס, דריו ועוד. איתמר מדיקל נסחרת כיום בבורסה הישראלית לפי שווי שוק של 363 מיליון שקל.
שנת 2018 הסתיימה באקורד שלילי במיוחד בשווקי ההון העולמיים. ירידות השערים החדות של חודש דצמבר גרמו למרבית מדדי המניות המובילים, ומדדי הטכנולוגיה בפרט, לחתום את השנה בטריטוריה שלילית.
כך למשל, הנסד"ק-100 איבד ב-2018 2.8%, מדד הסמיקונדוקטור של פילדלפיה (PHLX), הכולל את 30 חברות הסמיקונדוקטור המובילות בעולם עם שמות כמו אינטל, אנבידיה, TSMC ומיקרון, קיזז כ-1% מערכו, ואילו מדד MSCI Tech, העוקב אחר מניות טכנולוגיה מובילות מחוץ לארצות הברית, נפל בסיכום שנתי בלא פחות מ-16%. בזירה המקומית, גם מדד הטכנולוגיה של תל אביב, הבלו-טק, צנח ב-16%.
דווקא מדד ה-BIGITech של חברת המדדים BlueStar Indexes מניו יורק, שמאגד סל מניות מגוון של חברות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בשוקי ההון העולמיים, גילה חסינות יחסית לטלטלה בשווקים וסיים את השנה בירידה מינורית של 0.4% בהשוואה לרמת הפתיחה של 2018.
ה-BIGITech הינו מדד גלובלי שנועד לאפשר למשקיעים ישראלים וזרים לקבל חשיפה שתשקף בצורה טובה יותר את ביצועי סקטור הטכנולוגי הישראלי הגלובלי. בניגוד למדד הבלו-טק, הכולל רק מניות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בבורסה של תל אביב ונעדרות ממנו חברות דגל כמו צ'ק-פוינט, ויקס ואמדוקס, ה-BIGITech מאגד חברות טכנולוגיה ישראליות ללא קשר למקום רישומן למסחר וכולל מניות הנסחרות בבורסת תל אביב, בבורסה של ניו יורק (NYSE) ובנאסד"ק ובבורסות של לונדון, סינגפור ואוסטרליה.
נכון לאמצע דצמבר 2018 מדד BIGITech כולל 71 מניות של חברות טכנולוגיה ישראליות ממגוון רחב של תחומים: תוכנה, שבבים, תעופה וביטחון, אבטחת סייבר, מיכשור רפואי, ציוד אלקטרוני ועוד. ארבעת המגזרים בעלי המשקל הגדול ביותר במדד הם תוכנה (34.0%), טכנולוגיות מידע (13.7%), סמיקונדוקטור (12.0%), מכשור רפואי (6.6%) וביוטכנולוגיה (5.5%). מבין 71 החברות במדד, 58 נסחרות בנסד"ק וב-NYSE, שלוש חברות נסחרות בתל אביב, 5 בלונדון, סינגפור ואוסטרליה ו-34 חברות הן דואליות. מאז היווסדו ב-2004, טיפס מדד BIGITech בכ-170%.
מגזר התוכנה הישראלי הוביל את ה-BIGITech ב-2018
ניתוח ביצועי ה-BIGITech לפי מגזר שופך אור מעניין על המגמות שאפיינו ב-2018 את תעשיית הטכנולוגיה הישראלית. מי שהכבידו על המדד ב-2018 היו בעיקר מגזר הסמיקונדוקטור, שבדומה למגמה העולמית איבד ב-2018 כ-14%, ומגזר הפארמה והביוטכנולוגיה, שנפל בכ-30.5%. מנגד, חברות התוכנה, המהוות כשליש מהמדד, ותעשייה המכשור הרפואי, סיימו שנה מוצלחת מאוד עם עליות של 15.5% ו-31.5% בהתאמה.
בריאיון ל-Techtime, הסביר מנהל המחקר של BlueStar Indexes, ג'ושוע קפלן, כי מה שמיתן את הירידה של המדד היה המשקל המשמעותי של חברות תוכנה וה-IT במדד. "חברות התוכנה הישראליות היו פחות חשופות לטלטלה בשוק והציגו ביצועים גבוהים מאוד ב-2018, חברות כמו אטיוניטי (Atunity), שנסקה ב-181%, סייבר-ארק שעלתה ב-79.1% ו-ויקס שעלתה ב-57%. מנגד, אין ספק שמי שנפגעו במידה הגדולה ביותר ממלחמת הסחר היו מניות הסמיקונדוקטור, ובייחוד טאואר-ג'אז שאיבדה 56.5%. עם זאת, גם בתעשיית הסמיקונדוקטור אפשר למצוא סיפורי הצלחה כמו חברת מלאנוקס, שהטכנולוגיה שלה ממזגת כמה מהתחומים החמים ביותר כיום ועלתה ב-42.7% הודות לצמיחה בהכנסות והספקולציות על רכישה אפשרית."
לדברי ג'ושוע דווקא העובדה כי ה-BIGITech כולל מניות טכנולוגיה קטנות יחסית ברמה העולמית תרמה לביצועים הטובים יחסית. "המון חברות טכנולוגיה גדולות נחלשו מאוד השנה, ודווקא חברות קטנות יותר, שנמצאות קצת מתחת לרדאר, הציגו הכנסות חיוביות ומניותיהן רשמו תשואה חיובית."
"המניות הישראליות נותרות יתומות"
ה-BIGITech נועד להוות בסיס למוצרים פיננסיים סחירים כגון קרנות סל ו-ETF ולאפשר למשקיעים להשקיע ממוקד בחברות הטכנולוגיה הישראליות. בארצות הברית ישנו ETF, שסימולו ITEQ, העוקב אחר ה-BIGITech, וגם בישראל יש תעודת סל וקרן מחקה (Tracking Fund) של קסם מבית ההשקעות אקסלנס העוקבת אחריו. ב-BlueStar מספרים כי משקיע מוסדי נוסף בישראל החליט באחרונה לעשות שימוש במדד כאחד ממדדי הייחוס (Benchmark) שלו וצפוי להכריז על כך בקרוב, וגופים מוסדיים נוספים בוחנים לעשות שימוש ב-BIGITech כמדד ייחוס נוסף לצד המדדים של תל אביב. בסך הכול, היקף ההון המושקע ב-ITEQ גדל השנה ל-52 מיליון דולר, והיקף ההון המושקע בישראל במדד צמח ב-2018 ל-71 מיליון דולר.
ג'ושוע: "המשקיעים בארצות הברית משקיעים יותר ב-ITEQ כי הם מבינים שישראל היא מובילה בטכנולוגיה אך לא קיבלה ייצוג הולם בפורטפוליו שלהם. ה-BIGITech מאפשר לאמריקנים לגוון את תיק השקעותיהם. בישראל גם כן מתחילים להבין שהמשקיעים המקומיים לא נהנו עד היום מפירות ההצלחה של ההייטק הישראלי. זה החל באקזיט של מוביליאי. המשקיעים הישראלים הניחו שהמנהלים הפיננסיים השקיעו במובילאיי, אך לאחר האקזיט התברר שלא כך היה. כך גם קרה השנה בכל הנוגע לעסקאות האקזיט של אורבוטק ומזור. הישראלים פספסו, וממשיך לפספס, את האקזיטים הגדולים של השנים האחרונות. קורים דברים טובים בתעשיית הטכנולוגיה, אבל המשקיע הישראלי אינו חלק מזה."
ג'ושוע מאמין כי בשנים הקרובות מדד ה-BIGITech יקבע את מעמדו כמדד הייחוס המיהמן ביותר של סקטור הטכנולוגיה הישראלי. "המטרה שלנו היא שכל הממסד הפיננסי בישראל יאמץ את ה-BIGITech, ואני מאמין שזה יקרה בשנים הקרובות."
נציגת BlueStar בישראל, צליל קרן-בלום, מציינת כי קיים כשל שוק מסוים בכל הנוגע להשקעות במגזר הטכנולוגי הישראלי. "מאחר שמרבית המניות הישראליות שנסחרות בחו"ל לא נכללות במדדים הגדולים ולא תמיד זוכות לסיקור מצד בתי ההשקעות הגדולים, הן הופכות למניות יתומות, ובעקבות כך גם המשקיעים הישראלים וגם המשקיעים האמריקנים לא משקיעים בהן.
"הכותרות של האקזיטים יצרו תהודה חיובית סביב תעשיית הטכנולוגיה הישראלית והאמריקנים מבינים שיש כאן הזדמנות. גם בישראל אנחנו מנסים להגדיל את המודעות של יועצי ההשקעות. ישנם משקיעים מוסדיים מכל העולם שמגלים עניין במדד שלנו, אבל שינוי דפוסי ההשקעה הינו תהליך איטי."
אי-הוודאות תמשיך להכביד על מגזר הסמיקונדקטור
ג'ושוע קפלן
הסנטימנט השלילי בשוק העולמי בימים אלה מעורר חשש בקרב המשקיעים כי שנת 2019 תסמן מפנה שלילי עבןר מניות הטכנולוגיה בעולם. ג'ושוע מעריך כי המגמה תתאזן בהמשך השנה. "מניות הסמיקונדקטור ימשיכו להערכתי לגלו חולשה גם ברבעונים הראשון והשני, וזאת לאור התחזיות המאכזבות שרבות מהחברות פרסמו עבור ההכנסות לרבעון הראשון. זה נובע במידה מסוימת ממלחמת הסחר, אך גם מזה שהתמחורים היו גבוהים יתר מדי ונוצרה בועה מסוימת שקצת מנותקת מהמציאות.
"כרגע יש אי-ודאות, אך ככל שהאנליסטים יקבלו אינדיקציה על ההכנסות בהמשך השנה, המניות יתייצבו. מצד שני, חברות התוכנה צפויות להציג ביצועים גבוהים יחסית, בעיקר על רקע התפתחות תחום הבינה המלאכותית, וזה טוב להייטק הישראלי."
מנייתה של אפל (Apple) צנחה אמש במסחר בארצות הברית בשיעור של כמעט 10% ומחקה כ-57 מיליארד דולר משוויה של אפל, וזאת לאחר שענקית האלקטרוניקה הורידה במפתיע ביום רביעי את תחזית ההכנסות שלה לרבעון הראשון מטווח של 89-93 מיליארד דולר ל-84 מיליארד דולר. זו הפעם הראשונה מאז 2002 שאפל מורידה את תחזית ההכנסות שלה.
הורדת התחזית של אפל עוררה בשווקים גל חששות מפני מפנה שלילי בשוק הסמרטפונים העולמי וגררה מטה את כל מדדי המניות המובילים. ואולם, מי שנפגעו בצורה המשמעותית ביותר היו המניות של החברות שמספקות רכיבים לאפל, שחלקן תלויות באפל כמקור הכנסה עיקרי. כך למשל, מנייתה של חברת Qorvo, שמספקת לאפל שבבי RF, איבדה אמש בנסד"ק כ-9% מערכה.
מי שעקב אחר הדיווחים של ספקיותיה של אפל בחודשים האחרונים יכול היה לזהות את הכתובת על הקיר כבר לפני כמה חודשים. Qorvo, הנסחרת בנסד"ק לפי שווי של כ-6.9 מיליארד דולר, פרסמה כבר בנומבר תיקון כלפי מטה לתחזית ההכנסות שלה, בייחסה זאת לירידה בביקושים העולמיים למכשירי הדגל של יצרניות הסמרטפון.
גם חברת Lumentum, המפתחת חיישני לייזר תלת-מימדיים המשמשים ביישומי זיהוי פנים ומציאות רבודה במכשירי האייפון החדשים, הודיעה בחודש נובמבר כי היא מורידה את תחזית ההכנסות שלה בשל "ירידה בביקושים מצד לקוח מרכזי, כשהכוונה היא בבירור לאפל, האחראית לכ-40% מהכנסות החברה. אמש סגרה לומנטום את המסחר בירידה של כ-8.4%.
חברת הסמיקונדוקטור Skyworks Solutions, המספקת רכיבים למערכות תקשורת סלולארית, התריעה מפני ירידה בביקושים בשוק לאחר פרסום תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2017. אמש צללה מניית החברה ב-10.5%, וזאת לאחר שאיבדה כבר כרבע מערכה ב-2017. ספקית רכיבי האודיו Cirrus Logic, שאפל אחראית לכשליש מהכנסותיה, ירדה אתמול ב-8.4%.
גם חברות גדולות יותר כמו ברודקום, אינטל, ומיקרון, שמספקות גם כן רכיבים למכשירי אפל גם אם אינן תלויות בה באופן דרמטי כמו הספקיות הקטנות היותר, חתמו אמש את המסחר בירידות משמעותיות של 8.9%, 5.5% ו-5.3% בהתאמה.
חברת סיוה (CEVA) הישראלית, שהקניין הרוחני שלה משולב גם במודם מתוצרת אינטל שנמצא במכשירי האייפון וגם במעבד הבינה המלאכותית בדגמי האייפון החדשים שיצאו השנה, ירדה אמש בשיעור מתון יותר של כ-3.9%.
אפל ייחסה את הורדת התחזית לביקושים נמוכים מהמצופה למכשירי האייפון החדשים בעיקר בסין, אך גם בשווקים אחרים. מנכ"ל החברה טים קוק ניסה לתלות זאת בגומרים מקרו-כלכליים וגיאו-פוליטיים, ואמר בריאיון ל-CNBC: "אין ספק שהכלכה החלה להאט החל מהמחצית השנייה של השנה, ואני סבור כי מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין מכבידה על הכלכלה ביתר שאת." עם זאת, אנליסטים סבורים כי גם התמחור הגבוה והחידושים המועטים של הדגמים החדשים תרמו גם כן במידה רבה לביקושים הנמוכים.
חברת פאראסוניק (Para-Sonic) מתל אביב, שפיתחה מכשיר ביתי להשמדת כינים באמצעות גלי אולטרה-סאונד, נערכת לקראת תחילת ייצור המוני של המוצר שלה כבר בחודשים הקרובים. ל-TechTime נודע כי החברה, שהוקמה לפני כארבע שנים, השלימה את פיתוח המוצר ומנהלת בימים אלה מגעים עם שני מפעלים בישראל לצורך ייצור המוצר, ומתכוונת לבצע השקה רכה של המוצר תחילה בישראל, בהיקף של כמה אלפי יחידות, ברבעון השלישי של השנה.
במקביל, החברה מצויה כעת במגעים מתקדמים עם שתי מפיצים גדולים בארצות הברית ובברזיל. בשיחה עם TechTime סיפר מנכ"ל החברה עומרי עופר על ההתעניינות הגדולה למוצר ברחבי העולם. "לפני כחודש הצגנו את המוצר שלנו בכנס Medica בדיסלדורף, גרמניה, וזכינו להתעניינות מאוד גדולה מצד הרבה מאוד מפיצים ברחבי העולם, שמעוניינים לשווק את המוצר שלנו בטריטוריה שלהם. אנחנו מתכוונים נעבוד עם מפיצים תוך מתן בלעדיות בכל מדינה. לאחר ההשקה בישראל, אנחנו מעוניינים להתחיל בפעילות במדינות מפתח באירופה כגון גרמניה, אנגליה, איטליה וספרד, וגם במזרח אירופה. לאחר מכן נתחיל בכניסה מדורגת לשוק האמריקני, שבו יש מספר ערוצי הפצה: קליניקות לטיפול בכינים, אונליין, ורשתות פארם וקמעונאות."
טיפול בכינים ללא כימיקלים
חברת פארא-סוניק פיתחה מכשיר ראשון מסוגו בעולם העושה שימוש בגלי אולטרה-סאונד להשמדת כינים וביצי כינים מקרקפת הילד, ללא שימוש בתכשירים המבוססים על כימיקלים מזיקים. מדובר במכשיר דמוי מכונת תספורת המיועד לשימוש ביתי, אשר קוטל את הכינים והביצים שלהן בו-זמנית ובתוך דקות ספורות, בפעולת סירוק פשוטה.
המכשיר, הקרוי Carely, כולל בקצהו מערך של מקורות הפולטים קרינת אולטרה-סאונד בתדר שאינו מזיק לבני אדם אך הורס את הרקמות הפנימיות של הטפיל וגורם למותו המיידי. הפטנט שעליו מבוסס המכשיר פותח על ידי מייסדת החברה מור כהן.
המכשיר כבר זכה לאישורי CE באירופה ו-FDA בארצות הברית. שוק התכשירים לטיפול בכינים, הכולל תכשירי שמפו, תרופות, מסרקים ועוד, מגלגל כ-1.8 מיליארד דולר בשנה בעולם. עם זאת, התכשירים הקיימים בשוק מתבססים ברובם על חומרים כימים ויעילותם היא פעמים רבות חלקית בלבד. כמו כן, הטיפול עצמו לרוב אינו אהוד במיוחד בקרב הילדים, ובפארא-סוניק מקווים שהמוצר שלהם, שכאמור אינו עושה שימוש בכימיקליים, יעיל מאוד ואינו כרוך בסירוק אגרסיבי של הקרקפת, יהווה חלופה לטיפולים הקיימים. המחיר הראשוני לצרכן של Carely צפוי לנוע בין 100-120 דולר, כאשר המכשיר כולל מיכל חד-פעמי, שבו נאספות הכינים המתות, בעלות של כ-2.5 דולר לטיפול.
אב-הטיפוס הראשוני של המוצר היה מעוצב בתחילה בצורת מסרק מעוגל, אך בשנה האחרונה שינתה החברה לגמרי את עיצוב המוצר לצורתו הנוכחית המזכירה מכונת תספורת ביתית. "כשהגעתי לחברה, העיצוב של המוצר היה, לטעמי, טכנולוגי מדי. צבעו היה אדום והוא הזכיר במראהו המעוגל את ה-iRobot. והפילוסופיה שלי היתה לקחת את המוצר חזרה לתחום המוכר, מתוך הנחה שאמהות ירגישו יותר בנוח להשתמש בדבר מוכר. עיצוב הדגם הנוכחי התבסס בין היתר על קבוצות מיקוד."
חממה טכנולוגית יהודית-ערבית
פארא-סוניק הוקמה ב-2014 על ידי קרן 3NGT מהעיר נצרת, אשר בבעלותה חממה טכנולוגית יהודית-ערבית בתחום מדעי החיים. החברה גייסה עד כה כ-2.5 מיליון דולר ו ומבצעת בימים אלה סבב גיוס נוסף בהיקף של כ-2 מיליון דולר.
המנכ"ל עומרי עופר
עומרי עופר נכנס לתפקיד מנכ"ל החברה לפני כשבעה חודשים, לאחר שהחליף את דוד תבור. עופר הגיע לפארא-סוניק לאחר ששימש במשך כ-16 שנה כמנכ"ל חברת כמיפל, המתמחה בהפצה ושיווק של מוצרי פארמה ובריאות בישראל.
מה הביא אותך לפארא-סוניק?
"מתוקף תפקידי הקודם, אני מצוי מאוד בעולם מוצרי בריאות ומכיר את השחקנים בשוק הישראלי. כשעזבתי את כמיפל גיליתי עניין בתחום מוצרי הבריאות הביתיים, והגעתי לחממת 3NGT, שתחתיה פועלות כ-22 חברות. מנהל 3NGT, זהר גנדלר, הציע לי להצטרף לפארא-סוניק, כי זו החברה שהיתה הכי קרובה ליציאה לשוק, וההתמחות שלי היא בשיווק והפצה ואני מכיר את השחקניות בשוק ואת קהל היעד. הרעיון לקחת חברת סטארט-אפ קטנה ולהוביל ממש את תהליך הלידה שלה, מה שפחות אפשרי בחברות גדולות, קסם לי ורציתי להיות חלק מזה."
מעניין לציין כי הטכנולוגיה של החברה ישימה להדברת טפילים נוספים כגון פשפשים ובקרציות, מה שעשוי לפתוח לחברה בעתיד שווקים נוספים. עם זאת, עבור כל טפיל יש למצוא ולהתאים את התדר הספציפי שיגרום לקטילתו, ולחברה יש כרגע פטנט לטיפול בכינים בלבד. בחברה מתמקדים כרגע בשוק הטיפול בכינים, אך בעתיד מתכוונים לממש את הפוטנציאל של הטכנולוגיה לתחומים אחרים.
קרן ההשקעות האירופאית Iris Capital הודיעה היום כי הובילה השקעה אסטרטגית של 10 מיליון דולר בחברה הישראלית סלנו (Celeno), המפתחת שבבי תקשורת Wi-Fi עתירי ביצועים. המימון ישמש את החברה לפיתוח מוצרים חדשים ולהתרחבות בשווקי מפתח באירופה. ירון רוזנבאום, השותף הישראלי ב-Iris Capital, יצטרף כמשקיף לדירקטוריון סלנו.
חברת סלנו מפתחת ומספקת שבבים ליישומי מולטימדיה ברשתות Wi-Fi ביתיות באיכות גבוהה (HD). שבבי ה-Wi-Fi של החברה מאפשרים להריץ תכני וידאו באיכות גבוהה ובו-זמנית למספר אביזרים: ממיר כבלים, מחשבים אישיים, מחשבי טאבלט, מכשירי טלוויזיה, מקליטי וידיאו דיגיטליים (DVR), שרתי מדיה והתקנים נוספים בעלי יכולות Wi-Fi. עד היום הותקנו השבבים והתוכנה שלה עשרות מיליוני בתים ברחבי העולם על ידי קרוב ל-100 ספקיות תקשורת גלובליות מובילות.
כדי למקסם את ביצועי המערכת ותקשורת ה-Wi-Fi, השבבים של סלנו כוללים שתי טכנולוגיות: סורק Argus, אשר סורק את טווח התדרים הפנויים ומאתר את הערוץ הכי פחות עמוס, וזאת מבלי להפריע לשירות על להביא לגידול בעלויות. הטכנולוגיה השנייה היא OptimizAIR, המאפשרת יצירה של רשתות וירטואליות מרובות לכל שירות ואפילו לכל מכשיר, וזאת באמצעות שימוש בנקודת Wi-Fi זהה והקצאת משאבי Wi-Fi לכל רשת ומכשיר.
השבבים החדשים יכפילו את ביצועי הרשת
ערכות שבבי ה-Wi-Fi של סלנו מוטמעות כיום במוצרים כדוגמת ראוטרים, מגברי Wi-Fi וממירים מתקדמים של יצרניות ציוד הקצה עולמיות כגון ARRIS, Compal ו-Samsung, המותקנים בעשרות מיליוני בתים בעולם באמצעות ספקי גישה כמו Charter Communications (Time Warner Cable לשעבר) בארצות הברית ו-Vodafone ו-Liberty Global ביותר מ-15 מדינות באירופה ודרום אמריקה. טכנולוגיות ה-Wi-Fi של Celeno מציעות פתרונות QoS לניהול איכות השידור, יכולות לניהול ואופטימיזציה של רשתות ואנטנות חכמות המאפשרות יכולות Gigabit Wi-Fi אמיתיות.
סלנו, שהוקמה בשנת 2005, מעסיקה מעל 150 עובדים. לחברה משרדים ברעננה, בארצות הברית, באירופה ובאסיה. המשקיעים הנוכחיים בחברה כוללים את Cisco, Liberty Global, Pitango, 83North, Vintage RedDot, Poalim Capital Markets וקרן מימון ההמונים OurCrowd.
סלנו צפויה לחשוף בתחילת 2019 את הדור הבא של ערכות השבבים לתקן החדש Wi-Fi 6 (802.11ax), שלדברי החברה יכללו חידושים שטרם קיימים בשוק. השבבים החדשים צפויים להתבסס על טכנולוגיה המכונה על ידי סלנו Elastic MIMO, אשר תאפשר להכפיל את ביצועי רשת ה-WiFi תוך צמצום ניכר בגודל הפיזי של ההתקנים ובעליות הייצור. בשבבים החדשים, אפנון ה-MIMO מותאם באופן דינמי, בטווח שבין 2.4-5 ג'יגה-הרץ, על בסיס התעבורה ותנאי המכשירים בזמן אמת, וכך לבצע אופטימיזציה ביחס לרשת כולה ולא ביחס לכל פס בפני עצמו.
למרות הניסיונות של שחקניות כמו ARM להיכנס לשוק או יוזמות אלטרנטיביות כמו יוזמת המעבד החופשי RISC-V, x86 המשיכה גם ב-2018 להיות הארכיטקטורה השלטת עבור מעבדי שרתים, כאשר אינטל ו-AMD למעשה חולשות על השוק כמעט לחלוטין. על פי מחקר עדכני שנערך על ידי חטיבת DRAMeXchange במכון המחקר TrendForce,, אינטל היתה חתומה על לא פחות מ-98% מכלל המשלוחים שוק המעבדים לשרתים העולמי ב-2018. בשנה הקרובה, על פי התחזית, חלקה של AMD בשוק צפוי לגדול לכ-5% עם ההשקעה של מעבדי 7 ננומטר מתוצרת החברה.
"אינטל תמשיך להיות המובילה בשוק מעבדי ה-CPU," אומר מרק ליו, חוקר בכיר ב- DRAMeXchange. "עם זאת, התחרות בשוק תגיע מכיוון AMD, שהחלה לאמץ תהליכים מתקדמים יותר ולהציע פתרונות עם ביצועים גבוהים יותר וצריכת הספק נמוכה יותר." הפיתרונות של AMD אומצו על ידי ספקיות קטנות יותר של שירותי ענן כמו חברת באיידו, עליבאבא ואמזון. "ל-AMD יש סיכוי להגדיל את הפעילות שלה עם ההשקה הצפויה של מוצרי 7 ננומטר."
AMD עשויה להוציא לשוק את מעבדי ה-7 ננומטר כבר במחצית השנייה של 2019
המחקר מגלה כי שיעור החדירה של קווי מוצרים המתבססים על מעבדי Sky Lake של אינטל הגיע ב-2018 לכדי 65%. באשר לשנה הקרובה, הדור הבא של מעבדי אינטל, ה- ,Cascade Lakeצפוי גם כן להיות מיוצר בתהליך 14 ננומטר כמו הדור הקודם, והחדירה שלו לשוק צפויה להיות הדרגתית.
כ-70% מקווי המוצרים של AMD צפויים לעבור השנה למערכות EPYC, ואילו מעבדי Naples של החברה צפויים לעבור מתהליך של 28/32 ננומטר לתהליך של 14 ננומטר, המציעים ביצועים משופרים. אף על פי כן, AMD מחזיקה בנתח של 2% משוק השרתים, ולטענת החוקרים הדבר נובע מכך שהפתרונות של AMD עדיין מתבססים על שקע אחד (1-Socket), מה שמגביל את פוטנציאל ההתרחבות של מול אינטל.
הפיתרון החדש של AMD, מעבד Rome, עשוי לעבור לתהליך 7 ננומטר. החברה גם צפויה להמשיך בתהליך המעבר מ-GlobalFoundries, שהודיעה לפני מספר חודשים כי לא תמשיך להשקיע בפיתוח תהליכי ייצור ב-7 ננומטר, לקבלנית הייצור הטייוונית TSMC לצורך ייצור המוצרים העתידיים ב-7 ננומטר. מעבדי Rome, המיועדים לשוק השרתים, צפויים להיכנס לייצור ברבעון הראשון של השנה ולהתחיל לצאת לשוק במחצית השנייה של השנה.
בשנים האחרונות היקף גיוסי ההון של חברות הסטראט-אפ בישראל גדל באופן עקבי משנה לשנה. ב-2017 גייסו חברות הסטראט-אפ סכום של כ-5.5 מיליארד דולר. דו"ח גיוסי ההון המסכם לשנת 2018 של IVC-ZAG מגלה כי ב-2018 חל גידול נוסף של כ-16%, בהיקף הגיוסים, שהסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר, הסכום הגבוה ביותר מאז 2013.
על פי הדו"ח של IVC-ZAG, שתקצירו התפרסם אתמול (ב'), הסכום גויס בכ-623 עסקאות, וזאת בהשוואה ל-661 עסקאות ב-2017. כלומר, היקף ההון הממוצע לכל גיוס עלה מ-8.3 מיליון דולר ל-10 מיליון דולר, וזו בהחלט מגמה חיובית המלמדת על אמון גדול יותר של המשקיעים המעורבים בכל גיוס.
מגמה זו משתקפת גם בגידול המשמעותי במספר העסקאות שבהן גויסו למעלה מ-20 מיליון דולר. על פי הדו"ח, ב-2018 כ-100 חברות ביצעו גיוס של למעלה מ-20 מיליון דולר, ובסך הכול גייסו כ-4.1 מיליארד דולר, כמעט פי 4 בהשוואה ל-2013. מנגד, מספר החברות שגייסו פחות מ-5 מיליון דולר ירד ל-352 חברות, אשר גייסו יחדיו כ-538 דולר בלבד.
ירידה של שליש בהיקף האקזיטים
בתוך כך, דו"ח האקזיטים השנתי של פירמת רואי החשבון PwC Israel מצביע על ירידה של כשליש בהיקף האקזיטים ב-2018. על פי הדו"ח, ב-2018 התבצעו כ-61 עסקאות אקזיט בהיקף כולל של כ-4.9 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה ל-70 אקזיטים בשנת 2017 בהיקף כולל שהגיע לכדי 7.4 מיליארד דולר. כמו כן, גודלה של עסקה ממוצעת ירד מ-106 מיליון דולר ב-2017 ל-81 מיליון דולר ב-2018.
עם זאת, יש לציין כי הדו"ח לא כוללים כמה מהעסקאות הגדולות שהתרחשו בשנה האחרונה, ובכלל זה עסקת המכירה של אורבוטק ל-KLA-Tenchor ב-3.4 מיליארד דולר, שטרם יצאה לפועל וממתינה לאישור הרגולטור הסיני, ומכירת חברת אסטחת הסייבר אימפרבה ((Imperva ל- Thoma Bravo ב-2.1 מיליארד דולר ומכירת מזור רובוטיקה (Mazor) למדטרוניק ב-1.64 מיליארד דולר, מאחר ששתי החברות נמכרו כחברות ציבוריות.
בחלוקה לפי גודל העסקה, העסקאות בשווי 10-50 מיליון דולר היוו 39% מכלל העסקאות ב-2018, 26% מכלל העסקאות היו בשווי של 100-500 מיליון דולר, ועסקאות של 50-100 מיליון דולר היוו 18% מכלל העסקאות. עסקאות של 10-5 מיליון דולר היוו 15% מסך העסקאות.
מאז שהחלה בשנה שעברה לשווק מסחרית את מדפסת ה-DragonFly2020 Pro שפיתחה להדפסת תלת-מימ של מעגלים מודפסים (PCB), חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) מרחובות בנתה רשת מפיצים ענפה בצפון אמריקה, אירופה ובאסיה. כעת, מודיעה החברה על הסכם הפצה ראשון בשוק המקומי בישראל עם חברת סו-פאד (SU-PAD) מראש העין.
סו-פאד, שהוקמה ב-1987, היא ספקית פתרונות הדפסת תלת-מימד ופתרונות אוטומציה מקצועיים למגוון רחב של תעשיות, ומשמשת בין היתר כמפיצה בישראל של חברות Stratasys ו- Desktop Metal. סו-פאד משמשת ללקוחותיה כמובילת פרויקטים בשיטת ה-Turn-Key, בין אם מדובר בתא ייצור שלם של מוצר אחד, אספקת ציוד ומכונות לקו ייצור רב-משימתי או בהקמת מפעל שלם.
במקביל, הודיעה ננו-דיימנשן על חתימת הסכם הפצה נוסף באירופה עם חברת Systems SEIDO, הפועלת בבלגיה, הולנד ולוקסמבורג ומשמשת בשווקים אלה כמפיצה של מדפסות התלת-מימד של Stratasys. מנכ"ל ננו-דיימנשן עמית דרור ציין כי צירוף המפיצים החדשים מרחיב את כיסוי השותפים של החברה לאזורים חדשים. "כבר היום אנו עדים לאפליקציות ופיתוחים חדשים בקרב קהל הלקוחות של החברה, במגוון רחב של תעשיות, לרבות התעשייה הביטחונית, התעופה והחלל ומוצרי צריכה."
הכנסות ראשונות ב-2018
ננו-דיימנשן החלה ברבעון הרביעי של 2017 בשיווק מסחרי של מדפסת ה-DragonFly2020 Pro, המשמשת לבנייה של אבות טיפוס מאפשרת למהנדסים לייצר במהירות אב טיפוס רב-שכבתי של מעגלים אלקטרוניים מודפסים ללא צורך לייצר את דגם האב-טיפוס במיקור חוץ על ידי יצרן חיצוני, וכך לקצר את משך התהליך, להפחית עלויות ולשמור על הקניין הרוחני (IP).
החברה החלה להציג הכנסות משמעותיות השנה, המהוות אינדיקציה על האימוץ הראשוני של הפיתרון שלה בשוק האלקטרוניקה העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכמו ב-3.4 מיליון דולר, כאשר היקף המכירות גדל מרבעון לרבעון. הוצאות המחקר והפיתוח באותה תקופה עמדו על 6.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-8.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות השיווק עלו השנה, מטבע הדברים, מ-1.4 מיליון דולר בשנה שעברה ל-3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2018. בשורה התחתונה, הפסדה הנקי של החברה בתקופה עמד על 11.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-13.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
למעשה, מדובר במדפסת הראשונה והיחידה בשוק להדפסה בתלת-מימד של PCB, והצמיחה המשמעותית במכירותיה של ננו-דיימנשן בתחילת שלב המסחור מלמדת על ביקוש וצורך אמיתיים בתעשייה לפיתרון מסוג זה, והדבר בהחלט מעודד לגבי המשך צמיחתה של החברה. עד כה דיווחה החברה לבורסה על מכירה של מספר דו-ספרתי של מדפסות, בין היתר למכוני מחקר, חברות אלקטרוניקה, חברות תעשייתיות וחברות בתחום הביטחוני.
אתמול הופתע שוק המניות הישראלי כאשר התברר שגורם זר רכש כ-9.9% ממניות חברת אירונאוטיקס (Aeronautics), והפך לבעל עניין מרכזית בחברה – ידיעה שהזניקה את מניית החברה בכ-25% – היום הודתה אירונאוטיקס שמאחורי הקלעים מתנהל קרב שליטה אגרסיבי על עתיד החברה, שבו משתתפים מספר גורמים.
בהודעה לבורסה שפרסמה היום (ב') אחר הצהריים, מסרה אירונאוטיקס שהיא מנהלת החברה מגעים עם גורם אסטרטגי להכנסתו כשותף לפעילות החברה, ובמקביל מקיימת מגעים עם גורם נוסף לבחינת מתווים למכירת כלל מניות החברה. אירונאוטיקס לא חשפה את זהותם של הגורמים, אך מתיאור הדברים סביר להניח כי מדובר בחברת רפאל מצד אחד, ובחברה נוספת המתחרות זו בזו על השליטה בחברה. באירונאוטיקס הדגישו טרם נחתם בין החברה לבין אחד מהצדדים וכי אין באפשרותה להעריך האם ומתי יושלם המשא ומתן.
שיתוף פעולה בתחום החיישנים
כזכור, בחודש אוגוסט הגישו רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו הצעה לרכוש את מלוא מניות אירונאוטיקס לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל. דירקטוריון אירונאוטיקס מיהר לדחות את הצעת הרכש תוך מספר ימים, בנימוק כי סכום ההצעה אינו משקף את שווייה האמיתי של החברה ואת פוטנציאל הצמיחה שלה. לאחר הזינוק בערך המניה אמש אירונאוטיקס נסחרת לפי שווי שוק של כ-462 מיליון שקל, כלומר הצעתה הראשונית של רפאל נמוכה בכ-6% מהמחיר הנוכחי.
הקשרים בין רפאל ואירונאוטיקס מתחילים הרבה לפני הצעת הרכש. אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרה אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). מדובר במערכות תצפית מתוחכמות ומיוצבות לצילום יום ולילה בזמן אמת, המותקנות על-גבי מל"טים, מסוקים, מטוסים קלים, ספינות משמר, כלי-רכב ועמודים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה של קונטרופ בכ-38.8 מיליון דולר.
מטעד אלקטרו-אופטי של קונטרופ בחרטום מל"ט של אירונאוטיקס
מאז שדחתה את הצעת רפאל, לא דווח אם הצדדים ממשיכים לנהל מגעים ביניהם, אך כיום מתברר שככל הנראה רפאל לא ויתרה על המהלך. חברת אירונאוטיקס מפתחת ומייצרת מערכות בלתי מאויישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. החברה מעסיקה כ-660 עובדים, מהם כ-200 מהנדסים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-60.9 מיליון דולר, שהן ירידה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד
הסתבכות פלילית נוספת
הספקולציות סביב המגעים שמתנהלים מאחורי הקלעים דחקו מעט הודעה נוספת שפרסמה החברה היום, לפיה מוקדם יותר היום פשטו חוקרי רשות ניירות ערך על משרדי החברה במסגרת חקירה שפרטיה נאסרו לפרסום. החקירה החדשה מצטרפת לחקירה פלילית שבה מסובכת אירונאוטיקס, אשר נפתחה כנגד החברה בדצמבר 2017, בחשד להפרת נהלים בעסקה למכירת מל"ט חמוש לצבא אזרבייג'ן.
חברת האחזקות אלביט הדמיה (Elbit Imaging), המחזיקה בבעלות על חברות אינסייטק וגמידה-סל ונסחרת בתל אביב ובנסד"ק, קיבלה בשבוע שעבר מכתב מהנסד"ק המתריע כי מניות החברה צפויות להימחק מהמשך המסחר בנסד"ק בסוף השבוע הקרוב, וזאת לאחר שאלביט הדמיה לא עמדה באחד מתנאי הבורסה ונסחרה מתחת לשווי שוק של 15 מיליון דולר במשך 30 ימי מסחר רצופים. החברה, הנסחרת כיום לפי שווי שוק של 14 מיליון דולר, איבדה בשנה האחרונה כ-45% משוויה.
אלביט הדמיה הודיעה הבוקר לבורסה בתל אביב כי בכוונתה לנצל את זכותה ולבקש שימוע בפני ועדת הציות הנסד"ק ולהציג בפניה את תוכניותיה כיצד לעמוד מחדש בתנאי המינימום. על פי רוב, בקשת שימוע מביאה לדחייה אוטומטית של המחיקה, אך בחברה מציינים כי לנסד"ק יש שיקול דעת נרחב והיא עשויה לדחות את בקשת השימוע.
אלביט הדמיה הוקמה ב-1996 כחברת-בת של אלביט מערכות שתתמקד בפיתוח טכנולוגיות לאבחון רפואי ומערכות הדמיה רפואית. ב-1999 נרכשה על ידי חברת "אירופה-ישראל" של מוטי סיזר והתרחבה מתחום המכשור הרפואי למגוון תחומים נוספים ובהם הקמת מרכזי קניות בהודו ומזרח אירופה, מלונאות, אופנה והשקעות הון-סיכון.
בתחום הביו-טכנולוגיה מחזיקה החברה מחזיקה ב-40% מחברת אינסייטק (Insightec), שפיתחה מערכת בלתי פולשנית לטיפול ברעד ראשוני באמצעות קרינת אולטרה-סאונד, וב-30% בחברת כמידה-סל (Gamida-Cell), העוסקת במחקר ופיתוח של טכנולוגיות לריפוי באמצעות תאי גזע שמקורם מדם טבורי.
חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, המספקת קניין רוחני לטכנולוגיות עיבוד אותות ובינה מלאכותית, הודיעה היום כי טכנולוגיית הבלוטות' מהדור החמישי שלה תשולב בשבב תקשורת ה-RF החדש של חברת הסטארט-אפ האמריקנית In-Play Technologies, המפתחת שבבי תקשורת אלחוטית בעלי שיהוי (Latency) נמוך מאוד ליישומי מציאות וירטואלית ורבודה.
השבב, הנקרא SwiftRadio, מתאפיין ברמת ביצועים גבוהה וצריכת הספק נמוכה במיוחד, והוא מיועד למכשירים לבישים, מוצרי IoT לשוק הרפואי והתעשייתי, ומכשירי מציאות וירטואלית ורבודה. השבב מאפשר לפתח מוצרים ויישומים המבוססים על טכנולוגיית הבלוטות' של סיוה, מתאפיינת בצריכת הספק נמוכה, וטכנולוגיות העיבוד וה-RF של In-Play.
אחד הליקויים הקיימים כיום ביישומי מציאות וירטואלית ורבודה הוא זמן השיהוי בתקשורת שבין החיישנים השונים במערכת. שיהוי גבוה יוצר "פער" בין הפעולה של המשתמש לבין התגובה הגרפית ופוגע בתחושת ההטמעה שבין הסביבה האמיתית לבין המציאות הרבודה. In-Play היא חברת Fabless המפתחת מערכות-על-שבב (SoC) מבוססות RF המאפשרות תקשורת אלחוטית דו-כיוונית בעלת שיהוי נמוך ביותר בין מספר רב של חיישנים ביישומי VR/AR. לדברי החברה, הטכנולוגיה החדשנית שלה תשפר באופן משמעותי את חוויית המשתמש בתחום.
ל-In-Play יש כבר הסכם לייצור המוני של השבב עם חברת UMC, אחת מקבלניות הייצור הגדולות בעולם, שאמורה לייצר אתה שבב בטכנולוגיה של 55 ננומטר. הכנסותיה של סיוה מתבססות על מכירת הסכמי רישוי לשימוש בקניין הרוחני שלה בפיתוח השבב, ועל תמלוגים שהיא מקבלת עבור כל מוצר סופי הכולל את הטכנולוגיה שלה.
בתחילת החודש דיווחה סיוה על שתי זכיות נוספות לטכנולוגיית הבלותוט' 5 שלה, אשר תשולב בשבב של יצרנית השבבים האמריקנית Atmosic Technologies ובשבב של יצרנית מכשירי השמיעה השווייצרית סונובה (Sonova Holding AG).
פוקסקון (Foxconn), קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, מתרחבת לתחום הסמיקונדוקטור. על פי דיווח של העיתון היפני Nikkei, החברה הטייוונית, שמרכיבה בין היתר את מוצריה של אפל, הגיעה להסכמות עם הממשל במחוז ז'והאי (Zhuhai) שבדרום סין להקמת מפעל לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בגודל של 12 אינץ' (300 מ"מ) בהשקעה של כ-9 מיליארד דולר.
מרבית המימון להקמת המפעל יגיע מהממשל המקומי באמצעות סובסידיות והטבות מס, ועבודות ההקמה צפויות להתחיל ב-2020. המפעל מיועד לייצר שבבים בעיקר עבור טלוויזיות UHD, חיישני תמונה וחיישנים עבור מכשור תעשייתי מקושר, ולאחר מכן להתקדם לייצור שבבים מורכבים יותר לתחום הרובוטיקה והרכב האוטונומי.
בדיווח בניקיי מצטטים מקור הטוען כי לצורך הפרויקט תקים פוקסקון מיזם משותף עם חברת האלקטרוניקה היפנית שארפ (Sharp), שנרכשה על ידי פוקסקון ב-2016, והממשל המקומי בז'והאי. על פי ההערכות, שארפ מצטרפת למשולש משום שהיא חברת-הבת היחידה של פוקסקון שהיא בעלת מומחיות בתחום ייצור שבבים. עם זאת, יש לציין כי החברה הפסיקה לפתח טכנולוגיות חדשות בתחום הסמיקונדוקטור מאז שנקלעה למשבר פיננסי בתחילת העשור, והתעשייה עשתה מאז כברת דרך משמעותית.
הכנסותיה של פוקסקון ב-2017 הסתכמו ב-158 מיליארד דולר. היא מייצרת בין היתר את מכשיריה של אפל, נוקיה ושיומי ואת מכשירי הנינטנדו וה-Xbox. פוקסקון כבר רמזה בעבר על רצונה להתרחב לתחום השבבים, ואף היתה אחת החברות שהתחרו על רכישת חטיבת הזיכרונות של טושיבה.
למרות גודלה של החברה, כניסה לתחום הסמיקונדוקטור הינו מהלך אסטרטגי בעל משמעות גדולה, וזאת מאחר שכדי לפתח יכולות ייצור מתקדמות ולהתחרות בחברות כמו TSMC וסמסונג תידרש החברה להשקיע משאבי עתק. ברמה הטכנולוגית, אין למעשה שום השקה בין עולם הייצור האלקטרוני לעולם ייצור השבבים והחברה למעשה תצטרך להתחיל מהתחלה ולסגור במהירות את הפער מול החברות המובילות.
הדיווח על תוכניתה המעשית מגיע על רקע המתיחות הגואה בין ארצות הברית לסין והרצון של ארצות הברית לבלום את מאמציה של סין להקים תעשיית שבבים עצמאית.
חברת הסטארט-אפ NoTraffic מתל אביב פיתחה מערכת המותקנת על גבי רמזורים ומאפשרת לעיריות לנהל בצורה חכמה את התחבורה בעיר וגם מסייעת להפחית תאונות דרכים. החברה הודיעה על השלמת סבב גיוס סיד בהיקף של 3.2 מיליון דולר, בהובלת lool ventures ובהשתתפות Next Gear Ventures, North First Ventures והמשקיעים הפרטיים טל רקנטי ואורי רבין. ההון ישמש את החברה להשלמת פיתוח המערכת והיערכות לקראת מסחור המוצר בארצות הברית.
הפלטפורמה של נו-טראפיק, המותקנת על גבי רמזורים בצמתים מרכזיים ברחבי העיר, אוספת בזמן אמת, באמצעות חיישני מצלמה ומכ"ם ורכיבי תקשורת V2I, נתונים חיים על תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בכל צומת וצומת, ומאפשרת לגופים המוניציפאליים לנהל בצורה חכמה ויעילה יותר את תזמון הרמזורים במטרה להפחית עומסי תנועה ופקקים.
באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, חיישני המערכת יודעים לסווג את משתמשי הדרך לקטגוריות השונות כגון מכוניות, אוטובוסים, רוכבי אופניים, אופנועים והולכי רגל, לעקוב אחר תנועתם ולחשב את את זמני ההגעה המשוערים של כל אחד ואחד מהם אל הצומת. על סמך שקלול הנתונים, המערכת יודעת לתזמן באופן האופטימאלי את תחלופת הרמזור בצומת, וגם לסנכרן בין כל הצמתים המקושרים במטרה להבטיח זרימת תנועה מיטבית.
לתזמן מתי יהיה "גל ירוק" ומתי "גל אדום"
בשיחה עם TechTime מסביר מנכ"ל החברה טל קרייזלר על השימוש במערכת. "לכל עיר יש מדיניות תחבורה הקובעת, למשל, אילו צירים לתעדף באמצעות 'גל ירוק', באילו מקומות יש להפחית את מהירות התנועה, כמו בקרבת גני ילדים, וכדומה. כיום הדבר נעשה באופן ידני. אנחנו מאפשרים לעיר להגדיר מדיניות תחבורה והמערכת שלנו תדע להוציאה לפועל בשטח באופן אוטומטי ואופטימאלי. כך עיריות יכולות להתקדם לעידן העיר החכמה ולהפוך בפשטות כל צומת לצומת חכם."
לדברי טל, אנחנו נמצאים כיום בשלב המעבר שבין התחבורה הישנה לעידן הרכב המקושר והאוטונומי, והדבר מציב לא מעט אתגרים לעיריות. "כיום, עיריות לא יודעות כיצד להתמודד עם כל תחום הרכב המקושר, בהיעדר טכנולוגיות מתאימות והנחיות ברורות מצד הרשויות הממשלתיות. הפלטפורמה שלנו פותרת מצד בעיה קיימת ומאפשרת לעיריות לנהל את התחבורה בעיר באופן חכם יותר, אבל היא גם מכינה את התשתית לקראת עידן הרכב המקושר והאוטונומי."
להשלים את הנקודות המתות
לצד ניהול חכם של תחברה, הפלטפורמה של נון-טראפיק יכול לתרום באופן משמעותי לבטיחות בדרכים. ייחודה של הפלטפורמה הוא בכך שהיא משלבת בין שתי הטכנולוגיות המרכזיות בתחום מערכות הבטיחות לרכב ונהיגה אוטונומית: ראיית מכונה המבוססת על חיישנים כדוגמת מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, ותקשורת V2V המאפשרת לשדר באופן אלחוטי מידע בין כלי רכב.
מרבית תאונות הדרכים מתרחשות בשל מגבלות ב"קו הראייה": שמש שמסנוורת את הנהג, משאית שמסתירה את המשך הדרך או רכב המגיע במהירות מעבר לעיקול הכביש. אין זה רק החיסרון של הראייה האנושית אלא גם מגבלה משמעותית של טכנולוגיות הראייה הממוחשבת. תקשורת V2V מאפשרת להשלים את החסר ולהעביר מידע בין כלי רכב שאינם נמצאים בקו ראייה.
תחום ה-V2V צובר תאוצה גדולה בשנים האחרונות. ואולם, הפלטפורמה של נון-טראפיק מספקת לטכנולוגיה הזו מימד נוסף: תקשורת בין כלי רכב לתשתית דרך (V2I). כפי שמסביר טל, המערכת מאפשרת העברת מידע דו-סטרית בין כלי רכב לבין הרמזורים. "המערכת שלנו מספקת כמה יתרונות בעולם מחובר: מצד אחד, לקבל מידע מכלי הרכב ולאפשר לעיריות לרתום רכבים מחוברים לטובת ייעול ובטיחות התחבורה, ומצד שני לשדר חזרה לכלי הרכב את המידע הוויזואלי שנאסף בחיישנים ובתקשורת עם יתר כלי הרכב, ובכך להשלים לרכבים המחוברים את התמונה."
ניסוי משותף עם פורסייט
ביוני האחרון ביצעה נון-טראפיק ניסוי שטח בשיתוף פעולה עם חברת פורסייט הישראלית, שפיתחה בשנה האחרונה פיתרון V2V בשם Eye-Net. מדובר למעשה בפיילוט הראשון בעולם שהדגים את היכולת של שילוב בין פיתרונות V2V ו-V2I לספק לכלי הרכב מידע מקיף יותר על סביבתם ולמנוע תאונות דרכים.
"ישנן הרבה חברות המציעות פיתרון של תקשורת בין כלי רכב, אבל אין פיתרון לצד התשתית שיודע לתקשר עם כולם. אנחנו מציעים פיתרון המקשר בין כלי רכב לתשתית דרך, , וזה הייחוד שלנו ברמה העולמית".
מעניין לציין שבניסוי, שהתקיים בנוכחות בכירים של משרד התחבורה, נבחנו התרחישים שהובילו לתאונות הדרכים שבהן היו מעורבות באחרונה המכוניות האוטונומיות של גוגל ואובר. החברה נערכת כעת לביצוע ניסויים נוספים בארצות הברית ומתכננת להשיק את המוצר לקראת סוף 2019.
הקשרים המתהדקים בין הודו לישראל מניבים עסקאות רכש רבות לחברות הביטחוניות הישראליות בשוק הביטחוני ההודי, שבשנים האחרונות נהנה מגידול משמעותי בהוצאה הממשלתית על הגנה וביטחון. כעת, מדווחת חברת RT LTA הישראלית, המפתחת ומייצרת בלוני תצפית למטרות מודיעין, אבטחה ותקשורת, על עסקה ראשונה גוף ממשלתי בהודו. RT מכרה בלון תצפית מדגם SkyStar 180 למשטרת הודו וישמש אותה לצורך משימות מודיעין וביטחון הציבור.
הבלון יימסר לידי ההודים כבר בשבועות הקרובים. במסגרת העסקה תספק RT למשטרת הודו גם כטב"ם טקטי קטן. RT לא מסרה מי יצרנית הכלי, אך יצוין כי RT נמצאת בבעלות יצרנית המל"טים הישראלית אירונאוטיקס.
ה- SkyStar 180 חמשתייך למשפחה בלוני התצפית Skystar של RT, הינו בלון קטן ונייד המיועד במיוחד למשימות שיטור וביטחון הציבור, פיקוח גבולות והגנה על מתקני תשתית רגישים. הבלון, המנופח בגז הליום ומסוגל לשאת מטען של עד 20 ק"ג, מחובר לרכב ייעודי אשר ממקם אותו בנקודה הרצויה ויכול בקלות לשנע אותו ממקום למקום.
SkyStar 180
מדובר במערכת יציבה מאוד. הבלון עמיד גם בפני רוחות חזקות במהירות של עד 40 קשר, ומסוגל לשהות באוויר למשך 72 שעות. בתום 72 שעות ניתן להחזירו לקרקע תוך 20 דקות בלבד ולחדש את מיכלי ההליום שלו. בניגוד לאמצעי תצפית אחרים, כמו מל"טים, יכולותו של בלון תצפית להישאר נייח במקומו למשך זמן רב מאפשרת לו לספק תמונה מרובדת יותר על האזור המתוצפת באמצעות מערכות אלקטרו-אופטיות מתקדמות.
מנכ"ל החברה, רמי שמואלי, רואה בעסקה פתח לחדירה לשוק ההודי. "אמנם יש כבר בלוני תצפית של RT שנמצאים בשימוש של כוחות פדראליים אזוריים, זו הפעם הראשונה שגוף משטרה ממשלתי בוחר בפיתרון שלנו, ואני בטוח שזו תוביל לחוזים נוספים."
בלוני התצפית של חברת RT כבר צברו יותר ממיליון וחצי שעות פעולה מבצעיות, והם פעילים כיום במדינות רבות ושונות ברחבי העולם. בין היתר, שימשו הבלונים של RT לאבטחת ביקורים של האפיפיור במדינות שונות בעולם וכן למשימות תצפית בגבול עזה במבצע "צוק איתן". בשנת 2016 הוגדרה החברה כאחת מחמש החברות המשפיעות ביותר בעולם בתחום המערכות המרחפות על ידי הסקר הרשמי של חברת המחקר Markets and Markets.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
