שבב הריגול הסיני יזעזע את שרשרת האספקה העולמית

פורסם בתאריך אוקטובר 8, 2018נובמבר 21, 2018 ע"י Techtime

בשבוע שעבר הטילה סוכנות הידיעות בלומברג פצצה פוליטית, כלכלית וטכנולוגית במסגרת תחקיר החושף כיצד הצליחה סין לחדור לשרתים ולציוד של משרד ההגנה האמריקאי באמצעות שבב ריגול שהותקן בחשאי בלוחות-האם של מחשבים שיוצרו עבור חברות אמריקאיות. עיקרי הסיפור: בשנת 2015 רכשה אמזון את חברת אלמנטל (elemental), אשר פיתחה תוכנה לדחיסת קבצי וידאו וסיפקה אותה על גבי שרתים ייעודיים לצרכיה, שניבנו על-ידי חברת סופרמיקרו (Supermicro).

לאלמנטל יש לקוחות ממשלתיים חשובים דוגמת נאס"א (התוכנה שלה שימשה ליישומי תקשורת עם תחנת החלל הבינלאומית), הצי האמריקאי שהציב את השרתים בתוך ספינות קרב, וסוכנות הביון המרכזית (CIA) שהשתמשה בהם לעיבוד צילומים שהגיעו ממל"טים שהיא מפעילה ברחבי העולם. העיסקה התאימה למודל העיסקי של אמזון, וגם לעובדה שהיא זכתה במכרז להקמת שירות ענן ייעודי עבור ה-CIA. לאחר העיסקה, הועברו מספר שרתים לחברה קנדית לצורך בדיקת בטיחות שגרתית. החוקרים גילו בלוחות האם שבב בגודל של גרגר אורז, שלא הופיע בתוכניות הייצור המקוריות.

גרגר האורז שחשף את סודות הביטחון של ארה"ב

בלומברג מדווחת שאמזון דיווחה על התגלית לרשויות, והן החלו לחקור את השבב. התברר שהוא הותקן בלוחות-האם על-ידי קבלני ייצור בסין, ומיועד לפתוח "דלת אחורית סמויה" בשרת, שדרכה יכולים האקרים להיכנס אל הרשת שבה השרת מותקן. המקורות הממשלתיים שחקרו את הפרשה דיווחו לבלומברג שבתהליך ההתקנה היתה מעורבות של צבא סין. הם מצאו ש"ההתקפה הזאת על שרשרת האספקה" פגעה בכ-30 חברות, בהן בנק גדול, קבלני משנה של הצבא האמריקאי וכן חברת אפל, שתכננה לרכוש 30 אלף שרתי סופרמיקרו עבור רשת גלובלית של מרכזי מידע.

חוקרים של סוכנויות מודיעין בארה"ב החלו לחקור את שרשרת האספקה של סופרמיקרו, והצליחו לגלות כיצד השיטה עבדה: מתווכים אלמוניים פנו אל מנהלי קווי הייצור אצל ארבעת קבלני הייצור של סופרמיקרו. הם הציגו עצמם כאנשי סופרמיקרו ודרשו לבצע שינויים בייצור. כאשר בקשותיהם לא נענו, הם הציגו עצמם כקשורים לשלטונות והציעו למנהלים שוחד אם ישתפו פעולה, או איום בבדיקות שיסגרו את קווי הייצור – אם יסרבו לשתף פעולה. החוקרים שרואיינו בעילום שם על-ידי בלומברג טוענים שהמתווכים הופעלו על-ידי יחידה טכנולוגית של הצבא הסיני, המתמחה בפריצות מבוססות חומרה שהם עוקבים אחריה זמן רב.

שרשרת האספקה של התעשייה האמריקאית. בסגול: ייצור בסין. מתוך הדו"ח של הסנאט — שרשרת האספקה של התעשייה האמריקאית. בסגול: שיעור הייצור בסין. מתוך הדו"ח של הסנאט

החברות מכחישות, הממשל כאילו מכחיש…

החברות המעורבות בדבר הכחישו את הדיווח בכל תוקף: חברת סופרמיקרו הודיעה שהיא "דוחה בתוקף" את ממצאי התחקיר שלפיו נמכרו שרתים של החברה בשנת 2015, כשבלוח האם שלהם הותקן שבב ריגול חשאי. מעולם לא מצאנו שבב עוין במחשבים שלנו ולא קיבלנו מידע מלקוחות שלנו שמצאו שבבים כאלה". מנהל מערכות המידע של Amazon Web Services, סטיב שמידט, הצהיר שהחברה הודיעה לבלומברג מספר פעמים בשבועות האחרונים שמעולם לא אותר שבב עויין או חומרה משובשת בכוונה בלוחות האם של סופרמיקרו שהותקנו במחשבים של Elemental או של אמזון. חברת סופרמיקרו הבהירה שמעולם לא היתה בקשר עם סוכנויות ממשלתיות בנוגע לנושא התחקיר. "ייצור לוחות-אם בסין אינו ייחודי לסופרמיקרו ומהווה נוהג מקובל בתעשייה. כמעט כל יצרני המערכות עובדים עם אותם קבלני משנה".

חברת אפל (Apple) מסרה תצהיר לרשת השידור MSNBC, שלפיו היא "מאוכזבת מאוד" מהאופן שבו בלומברג התייחסת אליה. "כתבי בלומברג לא היו פתוחים לאפשרות שהם, או המקורות שלהם, טעו. אנחנו מנחשים שהם עירבבו את הסיפור עם ארוע משנת 2016, שבו דיווחנו על גילוי דרייבר נגוע בשרת יחיד של סופרמיקרו. הארוע התברר כתקלה חד-פעמית ולא כהתקפה מכוונת נגד אפל". התגובה המעניינת ביותר היתה של המשרד להגנת המולדת (Department of Homeland Security): "בשלב הזה אין לנו סיבה לפקפק בהצהרות של החברות המוזכרות בתחקיר. אבטחת שרשרת האספקה של מוצרי טכנולוגיה ותקשורת היא משימה מרכזית של המשרד להגנת המולדת". הכחשה כל-כך רפה, שקשה להתייחס אליה ברצינות.

התעשייה הפכה לחזית מאבק

הארוע הזה מעורר חששות כבדים בתעשייה, שלפיהן ההסתמכות העמוקה על סין כאתר הייצור המרכזי של תעשיית האלקטרוניקה מהווה סיכון ביטחוני על כל לקוחותיה של סין. למרבית האירוניה, הסיפור אינו מפתיע: כבר לפני ארבעה חודשים פורסמה אזהרה רשמית המתריעה בפני ארוע כזה. ועדה מיוחדת של הסנאט האמריקאי הבוחנת את ההשלכות הבטחוניות של קשרי המסחר בין סין וארצות הברית הזמינה דו"ח מיוחד מחברת המחקר Interos Solutions. הדו"ח חשאי, אולם הוועדה פירסמה ממצאים מרכזיים:

"המדיניות של ממשלת סין היא להשתמש בחברות סיניות כדי להשיג יעדים ממשלתיים, ולכוון אל רשתות פדרליות אמריקאיות ורשתות תקשורת של קבלניות של הממשל הפדרלי. המדיניות הזאת מסכנת את שרשרת האספקה של תעשיית המידע והטכנולוגיה האמריקאית ואת הביטחון הלאומי.

"שרשרת האספקה בתעשיית הטכנולוגיה היא גלובלית ומרוכבת מאוד, וחברות אמריקאיות רבות מבעות ייצור בסין בנקודות שונות לאורך שרשרת האספקה שלהן. למשל, 51% מהייצור של שבעה קבלני טכנולוגיה מרכזיים של הממשל – מתבצעים בסין. יש צורך במדיניות לאומית אשר תתמודד עם הסיכון הטמון בשרשרת האספקה הנוכחית". הדו"ח נראה כמו ניבוי של הפרשה.

"איבדנו את האמון", אמר האנליסט הראשי בחברת Arete Research, ברט סימפסון, ל-EETimes. "אני צופה שיתחוללו שינויים מהותיים באופן שבו חומרה נבדקת, מאומתת ומאושרת לאורך שרשרת האספקה של תעשיית האלקטרוניקה". בשלב הראשון פירוש הדבר שינויים שיביאו ככל הנראה להעלאת מחירים. בשלב הבא, יכול להיות שהמדינות אשר רואות בסין איום ביטחוני, כמו ארצות הברית והאיחוד האירופי, יחליטו לנתק את שרשרת האספקה שלהן מהייצור הסיני – ולבנות לעצמן תשתית מקיפה ובטוחה יותר. בשורה התחתונה: תעשיית האלקטרוניקה הופכת לחזית חדשה בזירת המאבק הבינ-מעצמתי.

כנס המשתמשים של קיידנס, CDNLive 2018, יתקיים ב-15 באוקטובר

פורסם בתאריך אוקטובר 7, 2018אוקטובר 7, 2018 ע"י Techtime

כנס המשתמשים הטכנולוגי השנתי של חברת קיידנס בישראל, CDNLive 2018, יתקיים ביום ב', 15 לאוקטובר, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. הכנס נחשב לאחד מהכנסים המקצועיים הגדולים בישראל למשתמשים ולמפתחים בתעשיית השבבים והאלקטרוניקה הישראלית. הארוע ייפתח בהרצאה של נשיא קיידנס העולמית (Cadence) אנירוד דוואגן (Anirudh Devgan) ובהרצאה של מנכ"ל אנפורנה לאבס וסגן נשיא אמזון, ביליק הרווי (Bilic Hrvoye).

מנהל מרכז המכירות והתמיכה של קיידנס ישראל, אדר סגל, אמר שכנס CDNLive 2018 מספק פלטפורמה לשיתוף מידע וידע, "עבורנו ועבור לקוחותינו. מומחים מקיידנס ומתעשיית השבבים יספקו עידכונים על ההתפתחויות בתחום עם דגש על תכנון, וריפיקציה, SoC ועוד". לצד הכנס תתקיים תערוכה המציגה שיתופי פעולה של קיידנס עם השותפים העסקיים. הין החברות הנוספות שישתתפו במסלולי התוכן: Vayyar ,Altair (SONY), TI ,Celeno, Kramer Electronics, Innoviz ,Valens ועוד. בין נותני החסות לארוע: אמזון, TSMC, Global Foundries ToweJazz, ו-Cliosoft.

לתוכנית הכנס ולהרשמה: CDNLive 2018

בתוך כך הודיעה חברת קיידנס שחברת Global Unichip Corporation – GUC הטאיוואנית הטמיעה את פלטפורמת האמולציה החדשה Cadence Palladium Z1 (בתמונה למטה) על-מנת להאיץ את התכנון של מערכות על-גבי שבב (SoC).

באמצעות שילוב של Palladium עם פתרון הסימולציה Xcelium Parallel Logic של קיידנס, הצליחו מהנדסי GUC ליישם תרחישי וריפיקציה מורכבים יותר לאימות ה-SoC, לקבל יכולות Debug ולקצר את זמן האימות עד עד פי 795. בנוסף לשתי המערכות האלה, השתמשו מהנדסי GUC גם בפתרונות הווריפיקציה Verification IP ופלטפורמת JasperGold Formal Verification.

ARM מנסה לבלום את RISC-V

פורסם בתאריך אוקטובר 7, 2018אוקטובר 7, 2018 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס פיתוח של SiFive למערכות המבוססות על מעבדי RISC-V

חברת ARM מנסה לבלום את מגמת הפופולריות הגואה של מעבדי הקוד הפתוח RISC-V, ותספק את הקניין הרוחני של מעבדי Cortex-M ללקוחות אשר ישבצו אותם בתוך רכיבי FPGA של חברת Xilinx. כך דיווח מנהל קבוצת הניהול של המוצרים בחברה, פיל בר, בפוסט שהעלה באתר חברת ARM. היוזמה כוללת את המעבדים Cortex-M1 ו-Cortex-M3, שהם גרסאות מותאמות ל-FPGA של משפחת מעבדי Cortex-M0. היוזמה המשותפת של שתי החברות מיועדת להקל על השילוב של מעבדי ARM ושל תוכנות ARM בתכנונים המבוססים על רכיבים מיתכנתים מהמשפחות Spartan, Artix ו-Zynq של חברת Xilinx.

הקניין הרוחני (IP) של המעבדים יינתן באמצעות תוכנית DesignStart, שאותה החלה ARM להפעיל בשנת 2010, שנועדה לספק ערוץ גישה מהיר וזול לקניין רוחני של ARM. החברה הסבירה את הכנסת מעבדי Cortex-M לתוכנית DesignStart בכך שהיא עונה על צורך דחוף של התעשייה: תחזית לצמיחה של 74% במספר הרכיבים המיתכנתים (PLD ו-FPGA) שלהערכת גרטנר מאפיינת את השנים 2016-2022. אלא שעדיין לא ברור מדוע החברה החליטה לספק בחינם את הקניין הרוחני למעבד ההספק הנמוך הפופולרי ביותר שלה, בשלב זה ללקוחות זיילינקס.

כרטיס פיתוח של Lattice לרכיבי FPGA ממשפחת MACHXO2

קואליציה מאיימת של ענקיות הטכנולוגיה

יכול להיות שהיא מקבלת תמריץ מחברת זיילינקס במסגרת המאבק שלה במוצרים המתחרים של אינטל (לשעבר אלטרה), אולם יכול להיות שהפתרון טמון בהודעה שעלתה לפני מספר ימים באתר של פורום RISC-V: לקראת הכנס השנתי של איגוד משתמשי RISC-V שיתקיים בחודש דצמבר השנה, הכריז הארגון על תחרות SoftCPU לתכנון יישום של RISC-V המיועד לשימוש ברכיבי FPGA. התחרות ממומנת על-ידי גוגל ו-Microchip ובמסגרתה מתבקשים המתחרים לתכנן יישום קוד פתוח לרכיבי FPGA של Microsemi ולרכיבי FPGA של חברת Lattice. כלומר, מדובר בפלטפרומת מעבד קוד פתוח המתחרה ב-ARM, ליישום ברכיבי FPGA המתחרים בזיילינקס.

ארכיטקטורת RISC-V מתחילה להתברר כרעיון שעשוי לשנות את פני התעשייה. היא פותחה לפני כשמונה שנים באוניברסיטת ברקלי במתכונת של ממשק ISA שיכול להקיץ מחשבים חזקים בגודל מילה של עד 128 סיביות. בשנת 2016 התעשייה החלה לאמץ את הרעיון והוקם ארגון התמיכה התעשייתי RISC-V Foundation, שנועד לקדם את השימוש בארכיטקטורת המחשוב החופשית. כיום הארגון נתמך על-ידי כמה מהחברות החזקות בתעשייה, בהן: גוגל, HP, יבמ, אורקל, מיקרוסמי, לאטיס, אנבידיה, קואלקום, ווסטרן דיג'יטל, מארוול, מיקרון, NXP, סמסונג, וואווי, TSMC ועוד.

המודל העסקי של RISC-V מאיים על ARM

גם התעשייה הישראלית מקדמת את מעבדי הקוד הפתוח. חברת מלאנוקס חברה בארגון במעמד של מייסד (founder), וחברת סיוה מהרצליה שבעבר נכשלה ברכישת ארכיטקטורת MIPS הצטרפה אליו במעמד של שותפה בכירה. הרעיון מתחיל להיכנס לשוק. חברת אנבידיה כבר התחילה להשתמש במעבדי RISC-V במספר מיקרו-בקרים, וחברת ווסטרן דיג'יטל מסרה לאחרונה שבשנת 2019 או 2020 היא תוציא לשוק פתרונות איחסון המנוהלים באמצעות מעבדי RISC-V.

בתוך כך, חברת הפאבלס SiFive מקליפורניה, החלה לספק שבבי מעבדים המבוססים על RISC-V לתעשיה. עבור ARM מדובר באיום מוחשי: קניין רוחני של מעבדים במתכונת של קוד פתוח, שניתן להורידם בחינם מאתר Github, מאיים על המודל העסקי שלה, המבוסס על מכירת קניין רוחני של מעבדים.

Intsite גייסה 5 מיליון שקל לפיתוח עגורן אוטונומי

פורסם בתאריך אוקטובר 4, 2018 ע"י Techtime

חברת חברת Intsite מיקנעם גייסה 5 מיליון שקל מקרן טרה ונצ'ר פרטנרס, רשות החדשנות של ישראל ושותפים נוספים. החברה מפתחת טכנולוגיה להפעלה אוטונומית של עגורנים, ופועלת כיום מחממת TerraLab של קרן טרה. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על עיבוד תמונה ובינה מלאכותית (AI) המשמשים לניתוח נתוני מצלמה בזמן אמת כדי לאתר עובדים ועצמים בסביבת העגורן. מערכת הבקרה האוטונומית מגדילה את התפוקה של העגורן ומסייעת במניעת התנגשויות ותאונות.

להערכת החברה, כ-30% מהעגורנים הנמצאים היום בשימוש נחשבים מיושנים ומסוכנים לעובדים באתר הבנייה, למפעילים ולעוברים ושבים בסמוך לאתר הבנייה. עגורן טיפוסי נשלט כיום על-ידי שני אנשים, הוא מופעל ללא מערכת תמיכה ומשנע כ-70% מחומרי הבניה באתר. כל אלה הופכים את העגורן לצוואר בקבוק בתהליך הבנייה. מייסד קרן טרה, אסטורה מודנה, הסביר שפחות מ-1% מהכנסות ענף הבנייה מוקדשות לתוכנה, לעומת כ-4% בענפים מסורתיים אחרים".

חברת IntSite הוקמה בשנת 2017 על-ידי האחים צח רם-און, מהנדס בניין, ומור רם-און, מהנדס אווירונאוטיקה, שניהם בוגרי הטכניון. בדומה למערכות סיוע לנהג (ADAS) בעולם הרכב, המערכת של החברה מתבססת על חיישנים ומצלמות המותקנים על העגורן ואלגוריתמים של למידת מכונה. היא מספקת למפעיל העגורן התראות בטיחותיות ותפעוליות שמסייעות לו להפעיל את העגורן בצורה בטוחה ויעילה יותר. כך למשל, המערכת יודעת להתריע בפני המנופאי כי המטען עומד להתנגש בקיר או להישמט מהוו ולמנוע תאונות באתר הבנייה.

העגורן הינו אחד הכלים היקרים ביותר באתר הבנייה והשפעתו על קצב הבנייה היא דרמטית. ואולם, בניגוד לקווי ייצור במפעל, הפעלת העגורן באתר הבנייה אינה מתבססת על מתודולוגיה קבועה וברורה אלא על סמך החלטות עצמאיות של המנופא ומנהל העבודה. השימוש הבלתי יעיל בעגורן נחשב לבעל השפעה מרכזית על עיכוב בהשלמת מיזמי בנייה והגדלת העלויות. בעבר סיפר צח רם-און ל-Techtime שעבודת העגורן אינה מתבצעת על-פי דפוסים חוזרים והדבר פוגע מאוד בקצב הבנייה. "העין האנושית של הפועלים ומפעילי העגורנים אינה יכולה להבחין בדפוסים חוזרים ולשחזר אותם, אבל ניתן לעשות זאת באמצעות טכנולוגיית למידה עמוקה. היא יכולה לאפיין את הדפוסים הללו ולהנחות את מפעילי העגורנים".

הטכנולוגיה של החברה נמצאת כעת בבדיקה באתרים של שיכון ובינוי וסולל בונה. המנכ"ל צח רם-און מסר שבשנת 2019 יתבצעו ניסויים של המערכת גם בבריטניה ובצרפת.

IC-SHINE זכתה בנציגות של Insignis בישראל

פורסם בתאריך אוקטובר 3, 2018אוקטובר 3, 2018 ע"י Techtime

חברת IC-SHINE GLOBAL מהרצליה מתחילה להפיץ בישראל את פתרונות הזיכרון של חברת Insignis מאיידהו, ארה"ב. חברת Insignis היא חברת פאבלס המספקת פתרונות זיכרון מהמדף ופתרונות שתוכננו בשיתוף פעולה עם הלקוחות. החברה מתמחה בתחום התכנון והייצור של רכיבי DRAM, ומספקת רכיבי זיכרון, מודולי זיכרון, כונני SSD ורכיבי eMMC הכוללים זיכרונות flash ובקרים בשבב יחיד, המאפשרים להוריד מה-CPU את מטלות ניהול הזיכרון.

המוצרים של החברה עומדים בתקנים תעשייתיים, תקני מיחשוב ארגוני ובתקני תעשיית הרכב. החברה מייצרת באמצעות הסכמים ארוכי טווח עם יצרניות שבבים (foundries), המאפשרים לה להתחייב לאספקת רכיבים ולתמיכה ארוכי טווח. זכרונות ה-DRAM של החברהה עומדים בתקני JEDEC ונמסרים ללקוח לאחר תהליך בדיקות הכולל גם עמידות בטווח טמפרטורות תעשייתי. הם כוללים רכיבי SDR, DDR, DDR2 ו-DDR3 ומופיעים במארזי BGA ו-TSOP.

מודולי הזיכרון של החברה הם מסוג DIMM, SODIMM וכוללים גם מודולים תפורים לצורכי הלקוח. הם מיוצרים מזכרונות DRAM העומדים בטמפרטורות תעשייתיות. פתרונות ה-SSD של החברה מיוצרים במגוון טכנולוגיות, דוגמת Multi Level Cell NAND, בתצורה התעשייתית Pseudo Single Level Cell וכוללים אפשרות Power Loss Protection. החטיבה הזו מספקת פתרונות בפורמט של SATA-2.5", mSATA, M.2 וכמובן eMMC.

למידע על החברה: http://insignis-tech.com

למידע על זמינות והזמנות בישראל: [email protected]

סמינר Keysight ליסודות המדידות בתחומי האלחוט

פורסם בתאריך ספטמבר 21, 2018 ע"י Techtime

חברת קיסייט תקיים סמינר הדרכה בתחום ה-RF והמיקרוגלים שיתקיים בעברית ובאנגלית ביום ה' ה-18 באוקטובר 2018. הסמינר יעניק למהנדסים את המושגים הבסיסיים והתובנות המרכזיות בנושאי מדידות וימתקד בארבעה נושאים מרכזיים: מושגי יסוד במדידות יסודות והבנת הניתוח של הספקטרום (Spectrum Analysis Fundamentals), מושי יסוד בתחום ניתוח האותות הווקטורי (Vector Signal Analysis ), עקרונות יסוד בביצוע מדידות הספק למערכות אלחוטיות (RF Power Measurement) ומושגים בסיסיים בתחום נתחי הרשת (Network Analysis). הסדנא תסתיים בהדגמות מעשיות.

הסמינר ייפתח בסקירה של תחום ה-spectrum analysis שבו התחום יוגדר ויוצגו המדידות המרכזיות המתבצעות באמצעות נתחי ספקטרום ונתחי אותות. לאחר מכן יוצגו הנתחים בהיבטים שונים, כמו החומרה המרכיבה אותם, פקידו של כל מרכיב במערכת וכיצד היא פועלת בשלמותה. כדי לבצע מדידות באמצעות נתח אותו ולבצע אינטרפרטציה של התוצאות, יש צורך להבין את הנתח עצמו. שכן המיפרט של נתחי האות ונתחי הספקטרום יאפשרו למהנדס להבין האם המכשיר הספציפי יוכל לבצע את המדידה, ובמידה וכן, מה תהיה רמת הדיוק של המדידה.

יסודות ה-RF והסברת המושג S-parameter

בהצגת יסודות ניתוח האות הווקטורי, תיערך היכרות עם תוכנת 89600 VSA המאפשרת לטפל ב-75 סוגים שונים של אותות. במסגרת הזאת גם יוצג הטיפול באותות LTE-Advanced, 802.11ac, מדידות A/D, ניתוח אותות מכ"ם FMCW, איפנון אותות ועוד. ההרצאה בתחום ה-RF Power Measurement תכסה את סוגי המדידות, שיטות המדידה וחשובות המדידות השונות. במהלכה יוסברו גם ההבדלים בין טכנולוגיות חיישני ההספק השונים: thermistor, thermocouple וגלאי דיודה. בהמשך יתוארו גם מדידות מורכבות ביישומי RF ומיקרוגלים וחישובי אי-ודאות בתחומי ההספק.

ההדרכה בתחום Network Analysis תכלול סקירה של יסודות ה-RF והסברת המושג S-parameter וביצוע מדידות S-parameter באמצעות נתחי רשת וקטוריים (vector network analyzer – VNA). מדובר בכלי מדידות מאוד מדוייק הבודק את הביצועים החשמליים של רכיבים הפועלים בתדר גבוה בתחומי ה-RF, המיקרוגלים והגלים המילימטריים. מכשיר VNA הוא מערכת המגיבה לעירור וכולל מקור RF ומקלטי מדידה שונים. הוא מתוכנן במיוחד כדי למדוד את השתקפויות התדר ותגובות השידור (S-parameters) של רכיבי RF.

מדידות S-parameters כוללות מרכיב עוצמה (magnitude) ומרכיב פאזה (phase) ומאפשרות לאפיין את הביצועים של האבזר הנבדק (DUT). החומרה של נתח הרשת בנויה לעבודה הדורשת מהירות, מדידות בריקה והיא מהירה בהרבה בהשוואה לשימוש בציוד המספק מקור שידור יחיד ומקלט מדידה יחיד, כמו למשל נתח ספקטרום. באמצעות כיוונון נכון, ה-VNA מס]ק את רמת הדיוק הגבוהה ביותר כאשר מבצעים מדידות RF.

הסמינר מיועד למהנדסי פיתוח ואנשי הנדסה. ההשתתפות חינם.

למידע נוסף ורישום: RF and Microwave Measurement Insights

Habana Labs של אביגדור וילנץ פיתחה שבב AI המהיר בעולם

פורסם בתאריך ספטמבר 20, 2018ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

חברת Habana Labs מקיסריה ותל-אביב יצאה משלב הפיתוח החשאי וחשפה מעבד בינה מלאכותית מסוג חדש (בתמונה למעלה), שלהערכת החברה הוא המעבד המהיר ביותר בעולם. מאחורי החברה עומד אביגדור וילנץ, המשמש כמשקיע העיקרי וכיו"ר החברה. וילנץ ייסד בעבר את חברת גלילאו שנמכרה למארוול בשנת 1998 תמורת 2.7 מיליארד דולר, ולאחר מכן ייסד את חברת אנפורנה שנמכרה לאמזון ב-2015 תמורת כ-350 מיליון דולר.

המעבד של החברה, Goya HL-1000, מופיע על-גבי כרטיס PCIe, ומאפשר לעבד ולזהות 15,000 תמונות בשנייה (לפי מבחן ResNet-50) בהספק של 100 ואט ובזמן השהייה של 1.3 מילי-שניות בלבד. החברה מעריכה שהפתרון שלה מהיר פי עשרה עד פי 1,000 מהפתרונות המצויים כיום במרכזי הנתונים בעולם. המעבד מיועד לביצוע מטלות כמו זיהוי תמונות, תרגום מבוסס רשתות נוירוניות, ניתוח רגשות, מערכות המלצה ועוד. גויה פותחה כמנוע לייצור הסקות של רשתות לימוד עומק (deep learning).

המעבד המהיר – פותח במהירות

השבב כולל מעבד טנסורים (Tensor Processing Core) שהוא מעבד ייעודי עבור רשתות נוירוניות, כלי פיתוח, מהדר וספריות תוכנה המספקות ארגז כלים מלא לפיתוח יישומי בינה מלאכותית. "הבנה לאבס הוקמה כדי לשנות את האופן שבו מעבדים בענן יישומי בינה מלאכותית", אמר מנהל העסקים של החברה, איתן מדינה. מדובר בפיתוח אינטנסיבי מאוד, מכיוון שחברת הבנה לאבס הוקמה רק בשנת 2016. "בשלושים השנים שבהם הייתי מעורב בתעשיית השבבים, כמעט ולא ראיתי כזו יכולת ביצוע של הצוות", אמר אביגדור וילנץ. "בתוך פחות משנה מאז התגבש הרעיון, הצוות פיתח את שבב גויה, בדק אותו וכעת הוא מוכן לייצור המוני".

תהליך העבודה של לימוד עומק מבוסס על שני צעדים מרכזיים: אימון המערכת להכרת המודל (training), ושימוש במודל לניתוח מידע חדש (inferencing). יש דמיון רב בין שני מההלכים, אולם הם דורשים משאבי חומרה שונים. במהלך האימון, בסיס נתונים גדול מאוד מעובד כדי לאפשר למערכת לבנות מודל של רשת נוירונית המאפשר לה להבדיל בין ההסתברויות הסטטיסטיות של תכונות המאפיינות אובייקטים שונים. לאחר שהמודל נבנה, הוא נחשף אל נתונים חדשים ומפעיל עליהם את ההסקות שנבנו בתהליך האימון, המאפשרות לזהות תכונות של האובייקטים שנלמדו.

תהליך האימון דורש שימוש בכמויות גדולות מאוד של נתונים, ולכן יש צורך בקיבולת זיכרון גדולה מאוד ובתקשורת פנימית מהירה מאוד. יכולות אלה לא נדרשות לצורך תהליך ההסקה, אולם תהליך זה דורש תגובה מהירה מאוד, על-מנת לאפשר יישומי זמן אמת. לכן, האסטרטגיה של החברה מבוססת על בניית שני פתרונות מרכזיים: פלטפורמת Habana Goya למימוש הסקות והפעלת יישומי בינה מלאכותית, ופלטפורמת Habana Gaudi שתשמש לאימון רשתות נוירוניות ותצא לשוק בשנת 2019.

פלטפורמת Habana Goya זמינה כבר עכשיו בשוק. היא מבוססת על המעבד הייעודי של החברה, Goya HL-1000, כוללת 16 ממשקי PCIE Gen 4.0 וכרטיסי זיכרון פנימיים 4/8/16GB DDR4. היא מופיעה ביחד עם פלטפורמת התוכנה SynapseAI, המספקת את כלי פיתוח היישום, וניתנת למימוש באמצעות כל פלטפורמת חומרה הקיימת היום בשוק. כיום פועלת חברת הבנה לאבס ממשרדים בתל אביב, בקיסריה ובסן-חוזה, קליפורניה. היא מעסיקה כ-120 עובדים ומתכננת להוציא לשוק את מעבד האימון לרשתות בינה מלאכותית, Habana Gaudi, ברבעון השני של שנת 2019.

QualiTest ו-DeepCoding פיתחו פתרון לבדיקת האיכות של מערכות בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ספטמבר 20, 2018ספטמבר 20, 2018 ע"י Techtime

חברת QualiTest הישראלית, הנחשבת לחברת בדיקות התוכנה ואבטחת האיכות הגדולה בעולם, פיתחה ביחד עם חברת הסטארט-אפ הרמת-גנית DeepCoding, פתרון המאפשר לבצע בדיקות איכות של מערכות המבוססות על תהליכי בינה מלאכותית. שתי החברות השקיעו 11 מיליון שקל בפיתוח בפיתוח הפיתרון החדש, Test Predictor ,שאופיין, פותח ותוכנן על-ידי מומחים מתחום הנדסת הבדיקות ומתחום הבינה המלאכותית.

המבוכה של גוגל חשפה משבר טכנולוגי

לאחרונה התעשייה מתחילה להיות מודעת לבעיות איכות מורכבות הקשורות במערכות בינה מלאכותית. במקרים רבים תהליך הסקת המסקנות של מערכות בינה מלאכותית אינו שקוף לעיני המשתמשים, ומערכות לימוד עומק רבות סובלות מהטיות הנובעות ממאפייני בסיס הנתונים ששימש לאימון המערכת. הבעיה הזאת קיבלה הד ציבורי גדול מאוד כבר בשנת 2015, כאשר גוגל נאלצה לבטל זמנית קטגוריות חיפוש תמונות כמו "גורילה" ו"שיפנזים", מכיוון שהן החזירו תמונות של אנשים ממוצא אפריקאי.

בנוסף, גם מערכות בינה מלאכותית יעילות מאוד מתקשות להתמודד עם בסיס נתונים גרוע. אלה הן בעיות שקשה מאוד לאתר אותן בתהליכים סטנדרטיים. החברות מסרו כי שתי חברות Fortune 1000 מבריטניה ומארצות הברית משתמשות כיום במערכת Test Predictor בפרוייקטים גדולים, ונעזרות בסיוע צמוד של אנשי QualiTest ו-DeepCoding. סמנכ"ל ידע וחדשנות ב-QualiTest, אבירם שוטן, אמרשהשותפות עם דיפ-קודינג, "היא ראשונה מתוך אינטגרציות AI רבות שאנו צופים בחברה. שתעשיית ה-AI ממשיכה להתרחב וכך גם QualiTest מרחיבה את גבולותיה".

חברת QualiTest מפתח-תקווה נחשבת לאחת מחברות בדיקת איכות תוכנה ו-Business Assurance הגדולות בעולם. כיום היא מעסיקה כ-3,000 עובדים בישראל, ארה"ב, בריטניה והודו, מתוכם כ-1,500 בישראל. החברה מפתחת פתרונות מותאמים לתחומים תעשייתיים כמו אלקטרוניקה, טלקום, בריאות, פיננסים, ביטחון, תעשייה ועוד. חברת דיפ-קודינג פיתחה את פלטפורמת DIP, אשר בודקת את כל תשתיות ה-IT בארגון ומחלצת תובנות עיסקיות, וסיכונים טכניים העלולים לפגוע בפעילות העסקית של הארגון.

משה גבריאלוב מונה ליו"ר חברת ווינד ריבר

פורסם בתאריך ספטמבר 20, 2018ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

הישראלי משה גבריאלוב מונה (בתמונה למעלה) ליו"ר פעיל של חברת ווינד ריבר (Wind River), המספקת תוכנות ליישומי זמן אמת משובצים ויישומי האינטרנט של הדברים (IoT). ביחד עם גבריאלוב מונה לחברה דירקטוריון חדש אשר משמש גם כוועדה מייעצת שתעניק הנחייה אסטרטגית להנהלת החברה. המינויים נעשו חודשיים לאחר שאינטל מכרה את ווינד ריבר לחברת ההשקעות TPG Capital. סכום העיסקה לא נמסר, אולם ראוי לציין שאינטל רכשה את ווינד ריבר בשנת 2009 תמורת 884 מיליון דולר.

חברת ווינד ריבר נחשבת לאחת מהחברות המובילות בפיתוח תוכנה למערכות משובצות, מערכות זמן אמת קריטיות, לינוקס ופתרונות תוכנה למכשירים ניידים. בחודש דצמבר 2017 העריכה חברת המחקר VDC Research Group שווינד ריבר מחזיק בכ-27.6% מהשוק העולמי של תוכנות משובצות ומערכות הפעלה לאבזרי IoT, בכ-22.6% מהשוק של מערכות הפעלה זמן אמת ובכ-53.4% מהשוק העולמי של מערכות הפעלה מסחריות מבוססות לינוקס (Linux).

בנה את וריסיטי, ואז הציל את זיילינקס

משה גבריאלוב פרש בינואר השנה מניהול חברת Xilinx העולמית לאחר 10 שנים שבהן שימש כנשיא ומנכ"ל החברה. הוא נכנס לתפקידו כאשר זיילינקס היתה נתונה בקשיים ועליו הוטל התפקיד לרענן אותה ולהגדיר לה חזון מחודש. תחת הנהגתו עברה החברה תהליך שינוי אסטרטגי ותפעולה שהביא להגדלת שווי השוק שלה לכ-20 מיליארד דולר. את דרכו בתעשיית השבבים החל גבריאלוב בחברת נשיונל סמיקונדקטורס בישראל.

לאחר מכן מילא תפקידים בכירים בחברת LSI Logic (כולל מנהל חטיבת ה-ASIC של החברה). משנת 1998 שימש כנשיא ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ הישראלית וריסיטי, שנמכרה לחברת קיידנס ב-2005 תמורת 315 מיליון דולר. בעקבות העסקה התמנה לסגן נשיא פעיל ומנכ"ל חטיבת וריסיטי בתוך קיידנס. ב-2008 הוא פרש מקיידנס והתמנה לנשיא ומנכ"ל חברת Xilinx, הנחשבת לספקית הרכיבים המיתכנתים (FPGA) הגדולה בעולם.

חברי הדירקטוריון הנוספים שמונו לווינד ריבר: אפשין מוהבי שכיהן כנשיא Qwest Communications, נהאל ראג' שהוא שותף ב-TPG העומד בראש קבוצת הטכנולוגיה של החברה, ארט היידריך המתמקד בהשקעות טכנולוגיה של TPG, ומארק פילדס ששימש בעבר כנשיא ומנכ"ל יצרנית המכוניות Ford. מעניין לציין שהתוכנית המקורית של TPG היתה למנות את ראג' ליו"ר ווינד ריבר, אולם כעת נראה שראג' פינה את המקום למקצוען בעל רקע עסקי וטכנולוגי.

מערכות משובצות ויישומים קריטיים

מנכ"ל חברת ווינד ריבר, ג'ים דגלאס, אמר שמועצת המנהלים הזאת, "נותנת ביטוי לצעדים בהם אנו נוקטים כדי לבסס את ווינד ריבר כספקית התוכנה המובילה עבור תשתיות קריטיות". חברת ווינד ריבר נחשבת לאחת מהחברות המובילות בפיתוח תוכנה למערכות משובצות, מערכות זמן אמת קריטיות, לינוקס ופתרונות תוכנה למכשירים ניידים. בחודש דצמבר 2017 העריכה חברת המחקר VDC Research Group שווינד ריבר מחזיק בכ-27.6% מהשוק העולמי של תוכנות משובצות ומערכות הפעלה לאבזרי IoT, בכ-22.6% מהשוק של מערכות הפעלה זמן אמת ובכ-53.4% מהשוק העולמי של מערכות הפעלה מסחריות מבוססות לינוקס (Linux).

שוק המיקרו-בקרים: המחיר יורד, הכמות עולה

פורסם בתאריך ספטמבר 17, 2018ספטמבר 20, 2018 ע"י Techtime

במקביל לירידה העקבית במחירי המיקרו-בקרים (MCU), השוק נמצא בצמיחה דו-ספרתית וצפוי להגיע לשיא בשנת 2022. כך מעריכה חברת המחקר IC Insights. שוק המיקרו-בקרים סבל ממשבר בשנת 2016 כאשר יצרניות מוצרים רבות נתקעו עם מלאים שנרכשו ב-2015 והפסיקו לרכוש רכיבים חדשים. התוצאה היתה ירידה של 6% במסירת מיקרו-בקרים ללקוחות. אלא שעד סוף השנה התרוקנו המחסנים, והתנופה התחדשה ב-2017 עם צמיחה של 22% במספר הפריטים שנמסרו ללקוחות.

מחיר היעד: 55 סנט למיקרו-בקר

להערכת החברה, מדובר במגמה ולא בתופעה חד-פעמית. המחיר הממוצע לרכיב (ASP) נמצא בירידה עקבית: מ-72 סנט בשנת 2015 ל-61 סנט בשנת 2018 ולתחזית של 55 סנט בשנת 2022. אלא שהדבר לא משפיע על היקפו הכספי של השוק, אשר צפוי לצמוח מכ-18.6 מיליארד דולר השנה, לכ-20.4 בשנת 2019 ולכ-23.9 מיליארד דולר בשנת 2022. הסיבה לכך נעוצה בכמויות: בשנת 2018 תהיה צמיחה של 18% במספר היחידות שיימסרו ללקוחות, לכמות של כ-30.2 מיליארד יחידות.

בסך הכל, IC Insights מעריכה שהיקף המכירות בשוק יצמח בחמש השנים הבאות בקצב שנתי של כ-7.2%, ומספר היחידות שיימסרו ללקוחות יצמח בקצב שנתי של כ-11.1% ויגיע להיקף של 43.8 מיליארד יחידות בשנת 2022. פירוש הדבר שהמחיר הממוצע של מיקרו-בקרים צפוי לרדת בקצב של כ-3.5% בשנה.

גורם מרכזי בהתאוששות השוק בשנת 2017 היה השינוי שהתחולל בשוק הכרטיסים החכמים (smartcard), שהגדילו את מספר המיקרו-בקרים המוטמעים בהם. להערכת החוקרים, כ-40% מכל המיקרו-בקרים המגיעים כיום אל השוק מיועדים לכרטיסים חכמים, אלא שהרווחים של יצרניות השבבים נמצאים במקום אחר: מיקרו-בקרים למערכות משובצות אשר אחראים לכ-60% ממספר היחידות שנמסרו ללקוחות, אבל לכ-88% מהמכירות. בשנת 2022 הם צפויים לתפוס כ-90% מהשוק במונחים פיננסיים.

מוקד רווח נוסף הוא המיקרו-בקרים בעלי 32 סיביות. היצרנים משווקים אותם באגריסיביות במטרה שיחליפו את המיקרו-בקרים הישנים יותר, של 8 סיביות ושל 16 סיביות המצויים בשימוש במוצרים צרכניים. בחלק מהמקרים הם אפילו מתומחרים במחירים נמוכים יותר מבקרי 8 סיביות. אולם ככלל, הם יקרים יותר וימשיכו להיות יקרים יותר. עד לפני שנים מעטות מחירם היה כפול: בשנת 2012 הם נמכרו במחיר של 1.76 דולר ליחידה בהשוואה למחיר ממוצע של 0.88 דולר לכלל השוק. השנה התכווץ הפער ל-9 סנטים בלבד, ובשנת 2022 הוא יירד ל-5 סנט.

יוניטרוניקס הגישה בקשת אישור לפיצול החברה

פורסם בתאריך ספטמבר 17, 2018ספטמבר 17, 2018 ע"י Techtime

‏חברת יוניטרוניקס (Unitronics) מקרית שדה התעופה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לפיצול החברה לשתי יישויות נפרדות: חברת ייצור ופיתוח בקרים בשם יוניטרוניקס וחברה המתמקדת בתחום המחסנים האוטומטיים והחניונים אוטונומיים בשם יוטרון, שתירשם באופן עצמאי למסחר בבורסת תל אביב.

הבקשה צפויה לקבל אישור עד סוף השבוע הראשון של אוקטובר, במידה ולא יהיו התנגדויות של נושים או בעלי מניות. פעילות החברה מתבצעת כיום בשתי חטיבות עיקריות: חטיבת המוצרים המרכזת את תחום הבקרים, וחטיבת הפתרונות האוטומטיים הכוללת מחסנים אוטומטיים וחניונים אוטונומיים. עקב ההבדל באופי המוצרים, בטכנולוגיה ובלקוחות, החברה מאמינה שהפיצול יאפשר לכל אחת מהחברות הנפרדות למצב עצמן טוב יותר ולשפר את רווחיותן.

הזמנות ב-133 מיליון שקל מתחילת השנה

בתוך כך, החברה הודיעה על זכייה בהסכם נוסף להקמת חניון אוטונומי בארה"ב, הפעם בעיר בוסטון. מדובר בפרוייקט בהיקף של כ-10.1 מיליון דולר (36 מיליון שקל). בניית החניון החדש מתוכננת להסתיים במהלך שנת 2020. מנכ"ל החברה, חיים שני, אמר שעד היום הושלמו ונמסרו ללקוחות 6 חניונים אוטונומיים בצפון אמריקה ו-9 נוספים נמצאים בשלבי ביצוע שונים. 16 החניונים מתוכננים להכיל יחדיו כ-4,000 מקומות חניה. "ארבעה הסכמים שנחתמו מתחילת השנה להקמת חניונים אוטונומיים בארה"ב בהיקף כולל של כ-133 מיליון שקל, מעידים על ביקוש גובר למערכת הרובוטית שלנו".

הפתרונות האוטומטיים צומחים מהר יותר מתחום הבקרים

חברת יוניטרוניקס מעסיקה כ-250 עובדים; מטה החברה ומשרדיה בישראל ממוקמים בקריית שדה התעופה. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי ומייסד החברה חיים שני, המכהן כמנכ"ל החברה. החברה נסחרת בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-376 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה מסתכם בכ-88.8 מיליון שקל, שמתוכו היא מתכננת להעביר 46.9 מיליון שקל לחברה החדשה.

למרות שעיקר המכירות של החברה הן בתחום הבקרים, דווק שוק הפתרונמות האוטומטיים נמצא בצמיחה. ברבעון השני של 2018 הסתכמו מכירותיה של יוניטרוניקס בכ-51 מיליון שקל, מתוכם 33% היו בתחום הפתרונות האוטומטיים ו-67% בתחום הבקרים. ברבעון המקביל אשתקד הסתכמו המכירות בכ-40.5 מיליון שקל, וחלקם של הפתרונות האוטומטיים היה 25% בלבד. כלומר, מכירות הבקרים צמחו בכ-3.5 מיליון שקל, ומכירות הפתרונות האוטומטיים צמחו בכ-6 מיליון שקל.

חוקרים מהטכניון בדרך לייצור מחשב קוונטי בשבב

פורסם בתאריך ספטמבר 17, 2018ספטמבר 17, 2018 ע"י Techtime

בתמונה למעלה:הדוקטורנטים דקלה אורן (מימין) ואלחנן מגיד. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

מחקר משותף של שתי קבוצות מחקר מהטכניון הוליד תחום מדעי חדש הנקרא "מטא-חומרים קוונטיים". במאמר שהתפרסם בעיתון המדעי Science, הם הראו שהתחום החדש מאפשר פריצת דר בתחום המיחשוב הקוונטי, ובמיוחד בתחומים כמו מערכות תקשורת והצפנה קוונטיות. המחקר המשותף בוצע על-ידי קבוצת המחקר של פרופ' מוטי שגב, ראש המכון למצב מוצק בטכניון, והקבוצה של פרופ' ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות. במחקר השתתפו הסטודנטים תומר סתיו ודקלה אורן ממעבדתו של שגב, וד"ר ולדימיר קליינר והסטודנטים ארקדי פאירמן ואלחנן מגיד ממעבדתו של חסמן.

מעבר מחקירת אור לחקירת חלקיקים קוונטים

המחקר התמקד במבנים ידועים המוכרים בשם מטא-חומרים. מדובר במבנים ננומטריים שאינם קיימים בטבע ומיוצרים במעבדה. אחת הקטגוריות הייחודיות שלהם היא קבוצת המטא-משטחים (Meta-Surfaces). אלה מבנים מתכתיים מלאכותיים דקים מאוד, דו-ממדיים לצורך העניין, המשמשים בדרך כלל לחקירת האינטראקציה בין אור לחומר. המחקר האופטי במטא-משטחים עסק עד כה רק באור "רגיל" ממנורת שולחן או ממכשיר לייזר, כלומר באור קלאסי (גלים אלקטרומגנטיים). בעבודה הנוכחית הדגימו חוקרי הטכניון לראשונה בהיסטוריה שימוש במטא-משטחים באופטיקה קוונטית, שבהם מתייחסים אל האור כזרם של פוטונים (חלקיקים קוונטיים) ובמידע הקוונטי שיש בפוטונים.

מימין לשמאל: אלחנן מגיד, דקלה אורן, פרופ' ארז חסמן, ארקדי פאירמן, תומר סתיו, פרופ'-מחקר מוטי שגב וד"ר ולדימיר קליינר

המחקר הדגים לראשונה את האפשרות להשתמש במטא-משטחים בתחום המידע הקוונטי והמיחשוב הקוונטי, ואת האפשרות לבנות יישומים רבים, ובהם הצפנה חסינה לגמרי. להערכת החוקרים, התחום החדש פותח אפשרות לפיתוח של מערכות של מידע קוונטי על שבב – שבבים קוונטיים. במהלך המחקר פיתח פרופ' חסמן טכנולוגיה חדשה לבניית מטא-משטחים מבודדים מדויקים מאוד עשויים סיליקון שקוף וללא מתכות, שאינם בולעים את האור. החוקרים הדגימו שימוש במטא-משטחים ליצירת שזירה קוואנטית (Quantum Entanglement), שהיא מרכיב חיוני ביותר בתקשורת קוונטית, במיחשוב קוונטי ובהצפנה קוונטית.

"במחקר הזה הבאנו את תחום המטא-חומרים לעולם המידע הקוונטי," אמר פרופ' שגב. "אנו רותמים כאן לראשונה את התכונות הייחודיות של מטא-חומרים ליצירה של אור קוונטי ולשליטה בו. כעת נוכל להנדס את התכונות הקוונטיות של האור באמצעות תכנון, ייצור ושליטה בחומר שדרכו הוא עובר. נולד כאן תחום מדעי חדש שיאפשר מזעור משמעותי מאוד של מערכות אינפורמציה קוונטיות. אם בעבר ייצרנו מערכות כאלה על שולחנות גדולים, כעת נוכל לבנות אותן על צ'יפים זעירים שבהם משולבים מטא-חומרים".

הניסוי הוכיח את קיומה של שזירה ננומטרית

לדברי פרופ' חסמן, "המרכיב העיקרי כאן הוא מטא-משטח מבודד היוצר את השזירה בין הפוטונים. המטא-משטח חייב להיות מיוצר מחומרים שקופים (סיליקון) שאינם מוליכים ואינם בולעים אור, ולכן אי-אפשר לייצר אותו ממתכת. למעשה לקחנו משטח ועיוותנו אותו, כלומר גרמנו לו דפורמציה מרחבית, וכך נוצר שדה מגנטי אפקטיבי שיוצר את הקורלציה הנדרשת, כלומר את השזירה. זהו הישג ענק של שתי הקבוצות".

במסגרת המחקר החוקרים הדגימו יצירת שזירה – תופעה שבה שני חלקיקים (פוטונים במקרה זה) מתנהגים כתאומים פיסיקליים המשפיעים זה על זה גם כאשר המרחק ביניהם עצום. פעולה המבוצעת על פוטון אחד משפיעה באופן מיידי (ללא הפרש זמן) על הפוטון התאום. המכניקה הקוונטית גורסת כי פוטונים מתקיימים במצבי ספין חיוביים ושליליים בעת ובעונה אחת, אבל ברגע שהם נמדדים הם מקבלים מצב אחד. החוקרים האירו בקרן לייזר על גביש הלא לינארי כדי ליצור זוגות פוטונים המאופיינים באפס תנע זוויתי וכל אחד מאופיין בקיטוב לינארי אחר. המערכת כיוונה את צמד הפוטונים למטא-משטח, והאינטראקציה בין האור לחומר יצרה שזירה של שני הפוטונים.

בניסוי הראשון פיצלו החוקרים את זוגות הפוטונים – אחד דרך המטא-משטח ואחד דרך הגלאי. לאחר מכן הם מדדו את הפוטון הבודד שעבר דרך המטא-משטח וגילו כי הוא אכן פיתח תנע זוויתי אורביטלי השזור עם הספין שלו. בניסוי השני, הועברו צמדי הפוטונים דרך המטא-משטח ונמדדו באמצעות שני גלאים. החוקרים גילו כי הספין של אחד הפוטונים בצמד נעשה שזור עם התנע הזוויתי האורביטלי של הפוטון השני, ולהיפך.

הסטודנטים שבאו עם רעיון מבריק

שגב וחסמן סיפרו שהמחקר נולד מרעיון של שני סטודנטים לתואר שני, תומר סתיו וארקדי פאירמן. "הם הגיעו אלינו עם רעיון חדשני ופורץ דרך שהוביל לכיוונים חדשים של מחקר ויישום מערכות מידע קוונטי על שבב. הצעירים האלה עשו עבודה נהדרת בלוח זמנים קצר. התחרינו מול קבוצות מחקר גדולות מאוד מכל העולם והצלחנו לנצח".

שני הסטודנטים, עדיין לא בני 30, הם חברים ותיקים שהשלימו במקביל תואר ראשון בטכניון, תומר בתוכנית המצוינים של הפקולטה לפיזיקה וארקדי במגמת האופטיקה בפקולטה להנדסת מכונות. בתום התואר הראשון הם המשיכו לתואר שני במעבדות של פרופ' שגב ופרופ' חסמן. במהלך לימודיהם לתואר השני הגו וערכו את המחקר.

למאמר המדעי: Quantum entanglement of the spin and orbital angular momentum of photons using metamaterials

D-ID פיתחה טכנולוגיה למניעת זיהוי פנים

פורסם בתאריך ספטמבר 13, 2018ספטמבר 16, 2018 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית ההבדל בין תמונה מוגנת בפני זיהוי פנים לבין תמונה מקורית

חברת D-ID מתל אביב חשפה השבוע טכנולוגיית תוכנה חדשה המאפשרת למנוע זיהוי פנים אוטומטי באמצעות תוכנות רובוטיות ובינה מלאכותית, מבלי לפגוע ביכולת הזיהוי האנושית של התמונה. הטכנולוגיה מבוססת על ביצוע שינויים זעירים בקובץ התמונה, שאינם נראים לעין האנושית, אולם מונעים את האפשרות להפעיל אלגוריתם זיהוי תמונה על-גבי הקובץ. טכניקות למניעת זיהוי תמונה אוטומטית קיימות זמן רב, אולם הן מבוססות על הכנסת עיוותים בתוך התמונה, טשטוש פרטים והוצאת אלמנטים ממנה.

הטכניקות הקיימות היום פוגעות באיכות התמונה ולעתים אפילו ביכולת לבצע זיהוי פנים אנושי. הטכנולוגיה של D-ID מנצלת חולשות באלגוריתמים לזיהוי תמונות ובמערכות בינה מלאכותית, כדי למנוע מהם מבצע את המלאכה. בתצוגה של החברה שנערכה בכנס TechCrunch Disrupt San Francisco, הראה מייסד משותף והמנכ"ל גיל פרי, כיצד אלגוריתם זיהוי התמונה של מיקרוסופט מצליח לזהות אותו מתוך תמונת הפרופיל בפייסבוק. לאחר החלפת התמונה בתמונה מוגנת, האלגוריתם נכשל לחלוטין במשימה.

"פגיעה מהותית בזכויות האדם"

ביחד עם הצגת הטכנולוגיה, הכריזה D-ID על הלקוח הפומבי הראשון שלה, חברת Cloudinary הישראלית, אשר צמחה לענקית ענן בינלאומית המספקת פתרונות איחסון תמונות וסרטי וידאו לכ-350,000 חברות ומנהלת כ-22 מיליארד נכסי מדיה. החברה מסרה שיש לה הסכמים גם עם לקוחות גדולים בתחום הפיננסים ובתחום תעשיית הרכב, שזהותם נשמרת בסוד.

השם D-ID, הוא קיצור של הביטוי de-identification המתייחס לכל האמצעים המקשים על ביצוע זיהוי תמונות אוטומטי. תוכנות זיהוי הפנים האוטומטיות הפכו לא רק לנפוצות מאוד, אלא גם לסיכון אישי גדול מאוד. הורדת תמונות מאתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, ופריצות למאגרי נתונים של גופים כמו בנקים וסוכנויות ממשלתיות, הופכות את בעיית גניבת הזהות והשימוש לרעה על-ידי משטרים טוטליטריים לבעייה דחופה מאוד. שכן בניגוד לססמאות, אי-אפשר להחליף פנים. "תחום זיהוי הפנים התפתח מהר מדי, וכעת אנחנו עומדים בפני סכנת פגיעה מהותית בזכויות האדם ובפרטיות", אמר פרי.

"הצוות האדום" תוקף את הטכנולוגיה

ההכרה בכך קיבלה תפנית חשובה מאוד בחודש מאי השנה, כאשר האיחוד האירופי אימץ את תקנות ההגנה על פרטיות החדשות במסגרת תקנות General Data Protection Regulation – GDPR, שבהן נקבע שצילומי פנים הם "מידע אישי רגיש", שחברות האוספות אותו חייבות להגן עליו כדי לעמוד בתקנות. החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי קבוצה של יוצאי 8200 הכוללת את המנכ"ל פרי, מנהל התפעול סלע בלונדהיים והמנהל הטכנולוגי אלירא קוטה. בחודש ינואר השנה היא גייסה 4 מיליון דולר מהקרנות פיטנגו, Foundation Capital, Fenox Venture Capital, Maverick ושני אנג'לים.

בתחילה פיתחה חברת D-ID את הטכנולוגיה שלה עבור מוצרים צרכניים, אולם מהר מאוד התברר לה שהשוק הגדול באמת הוא השוק הארגוני, שאליו היא מכוונת כיום את הטכנולוגיה באמצעות פתרון תוכנה הנמצא במחשבי הארגון או כפתרון של תוכנה כשירות (SaaS). החברה לא מדווחת על מרכיבי היסוד בטכנולוגיה שלה, אולם מוסרת שהיא פותחה באמצעות מומחים בתחום ראיית המכונה וטכנולוגיות בינה מלאכותיתי מסוג לימוד עומק (deep learning). במקביל לפיתוח אלגוריתם העלמת הפרמטרים שלה, החברה מפעילה "צוות אדום" של מומחי זיהוי פנים, אשר תפקידו לתקוף את הטכנולוגיה ולנסות להתגבר עליה.

מחסור במעבדי אינטל עשוי לפגוע במכירות מחשבים וזכרונות

פורסם בתאריך ספטמבר 12, 2018ספטמבר 13, 2018 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מחשב נייד המצוייד במעבד Intel® Core i9. צילום: אינטל

המחסור במעבדי CPU של אינטל (Intel) צפוי לפגוע במכירות של מחשבים ניידים ואולי אפילו לדחוף לירידה במחירי הזכרונות. כך מעריכה חברת המחקר TrendForce בדו"ח חדש על שוק הזכרונות. החברה מסרה שבמקור תכננה אינטל להתחיל כבר ברבעון השלישי השנה בייצור המוני של מעבדים מפלטפורמת Whiskey Lake החדשה, לקראת עונת השיא של מחשבים ניידים. אלא שיצרני המחשבים הניידים דיווחו לה שהם נתקלים במחסור במעבדים, אשר פוגעים בתוכניות הייצור והאספקה של מחשבים במחצית השנייה של 2018. "לכן אנחנו מעריכים שהיקף המסירות של מחשבים ניידים יירד השנה ב-0.2% בהשוואה לשנה הקודמת, כאשר המחסור במעבדים צפוי להשפיע על שוק הזכרונות כולו".

עדיין לא ברור לגמרי מדוע יש מחסור במעבדים מתוצרת אינטל, מכיוון שהמחסור מורגש גם במעבדים המיוצרים בתהליכי 14 ננומטר בפלטפורמת Coffee Lake, שהייצור ההמוני שלהם החל לפני כחצי שנה והם נחשבים לאחד מהפתרונות הנפוצים בשוק המחשבים המרכזי. להערכת החברה, שפער האספקה של מעבדי CPU צמח מ-5% בחודש אוגוסט ל-5%-10% בחודש ספטמבר. "קיימת אפשרות שהפער יהיה גדול מ-10% ברבעון האחרון של השנה, ויימשך ככל הנראה עד למחצית הראשונה של 2019".

לדבר הזה תהיה השפעה על מחירי הזכרונות, הנמצאים כיום ברמת שיא לאחר תשעה רבעונים רצופית של עליות מחירים. לאחרונה העריכה DRAMeXchange, שהיא מחלקת הזכרונות של TrendForce, שהמחירים צפויים לרדת בכ-2% ברבעון האחרון של 2018 מכיוון שהשוק מתחיל להתקרב למצב של אספקת-יתר, אולם כעת תיתכן ירידה גדולה יותר במחיר, מכיוון שהמחסור במעבדים מצמצם את הדרישה לזכרונות DRAM המותקנים במחשבים. במקביל, התופעה צפויה להשפיע גם על שוק ה-NAND Flash, מכיוון שהירידה במכירות מחשבים יביאו לירידה בייצור של כונני SSD עבור המחשבים.

שוק השרתים מתנהג בצורה שונה: בשוק הזה מתנהל כיום מעבר מהשימוש בפלטפורמת המעבדים Grantley של אינטל לפלטפורמת Purley של החברה. חברת המחקר מסרה שמהבדיקה שלה עולה שרק חלק קטן מאוד מהיצרנים מתמודדים עם התארכות זמני האספקה של מעבדי Purley. החברה מתכננת לעקוב מקרוב אחר המצב בשוק השרתים, מכיוון שהשפעתם על המכירות של רכיבי NAND Flash ו-DRAM גדולה בהרבה מזו של שוק המחשבים הניידים.

מאינטל נמסר בתגובה: "אנו עומדים בלוח הזמנים לאספקת הדור החדש של מעבדי אינטל Core U – סדרת מעבדים למחשבים ניידים המתוכננים לקישוריות מהירה, ומתואמים ללוח הזמנים של יצרניות הציוד המקורי (OEM) בסתיו הקרוב. אנו ממשיכים לתעדף את הייצור של מעבדי Xeon ו- Core במקביל להמשך העבודה שלנו כדי לעמוד בביקוש הגדול של הלקוחות למוצרי אינטל."

המטרה של ניסטק, הקמת "רמת הסיליקון" בגולן

פורסם בתאריך ספטמבר 12, 2018ספטמבר 16, 2018 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: החזית הדרומית של מפעל ניסטק החדש שיוקם באזור תעשייה קצרין. תכנון: פופר אדריכלים

קבוצת ניסטק (Nistec) השלימה את שלב התכנון של מתקן ייצור ותכנון אלקטרוני חדש שאותו היא מתכננת להקים בשנתיים הקרובות באזור התעשייה קצרין שבגולן, בהשקעה כוללת של כ-25 מיליון שקל. המנכ"ל והבעלים של קבוצת ניסטק, יצחק ניסן, סיפר ל-Techtime שהרעיון הפעם הוא לחרוג ממתכונת רגילה של הרחבת נמפעל הייצור הפועל היום בקצרין. "החלום שלנו הוא להקים בקצרין את רמת הסיליקון".

בנוסף למפעל הייצור וההרכבות שימוקם במבנה הזה, הוא יכלול קומת מעבדות שבה יקבלו חברות סטארט-אפ את כל השירותים הנדרשים לפיתוח וייצור מהיר של מוצרים חדשים. החל משלב התכנון של המעגל המודפס וכלה בייצור. "בקומת הגלריה אנחנו גם נקים מרכז מבקרים, שיאפשר להציג בפני הקהל והמבקרים את כל התהליכים של ייצור אלקטרוני מתקדם".

910 עובדים ותוכניות התרחבות

להערכתו, המרחק לא מהווה בעיה המרתיעה חברות סטארט-אפ. "כיום יש לנו כ-40 לקוחות המגיעים לקצרין מכל רחבי הארץ, וכאשר יושלמו המחלפים החדשים באזור יקנעם, הנסיעה ממרכז הארץ לרמת הגולן תהיה מהירה מאוד". לדבריו, "הלקוחות שיגיעו למתקן החדש ויתחילו לעבוד מהצפון, יוכלו להפוך את רמת הגולן כולה לרמת הסיליקון הישראלית". קבוצת ניסטק פועלת כיום באמצעות לשכת תכנון ושלושה מפעלי ייצור בפתח-תקווה, מעלות וקצרין, ומעסיקה כ-520 עובדים, בנוסף לכ-390 עובדים נוספים במסגרת החברה הבת אלטק.

השקעה מאסיבית בציוד ייצור

בשנתיים האחרונות הקבוצה מבצעת השקעות רבות בתשתית. לאחרונה היא רכשה שלוש מכונות השמת רכיבים מתוצרת סמסונג, שתיים מתוכן הן מסוג Chip Shooter דו-ראשיים להרכבות מהירות. בנוסף, החברה רכשה מכונה חדשה למריחת משחת הלחמה (Printer) מתוצרת חברת DEK הבריטית, ותנור הלחמה מתוצרת Heller (ארה"ב). כל המכונות מצוידות גם במזינים (פידרים חכמים) המאפשרים הרכבת רכיבים אלקטרונים זעירים במיוחד בדיוק של ± 50µ. המכונות יותקנו ויכנסו לפעילות מלאה עד סוף שנת 2018 בקווי הייצור במפעלי ניסטק בצפון הארץ: ניסטק צפון במעלות וניסטק גולן בקצרין.

בסך הכל, בשנתיים האחרונות הקבוצה רכשה ציוד ייצור בהיקף כולל של כ-18 מיליון שקל. לדברי יצחק ניסן, נפח הייצור של הקבוצה צמח בכ-30% במהלך השנה האחרונה. "הקבוצה מספקת כיום שירות לכ-400 חברות שונות. חלק מהלקוחות נמצאים בצמיחה, ואנחנו צריכים לספק להם מענה באמצעות הצטיידות מתאימה. אנחנו נמשיך ונשדרג את היכולות במפעלים כדי לתמוך בלקוחות, ולסייע להם לספק מוצרים באיכות גבוהה ובמהירות הנדרשת ללקוחותיהם בעולם".

רנסאס רוכשת את IDT תמורת 6.7 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ספטמבר 11, 2018ספטמבר 11, 2018 ע"י Techtime

כשנה טחצי לאחר הרכישה הגדולה הקודמת, חברת רנסאס היפנית (Renesas) רוכשת את חברת Integrated Device Technology מסאן חוזה, קליפורניה. רנסאס תשלם כ-6.7 מיליארד דולר בעסקת החלפת מניות לפי מחיר של 49 דולר למניית IDT. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, אולם זקוקה לקבלת אישורים רגולטוייים ולאישור של אסיפת בעלי המניות של IDT. חברת רנסאס מעריכה שהעסקה תסתיים במחצית הראשונה של 2019.

חברת רנסאס היפנית מתמקדת בפיתוח וייצור מיקרו-בקרים, רכיבי אותות מעורבים, רכיבים אנלוגיים ודיגיטליים ופתרונות לתחום המערכות המשובצות. החברה נסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-11 מיליארד דולר. חברת IDT נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-6 מיליארד דולר. החברה מתמחה בתחום רכיבי ההספק המיתכנתים ורכיבי תיזמון ומספקת פתרונות RF, ממשקי זכרון, חיישנים חכמים ורכיבי אותות מעורבים.

אסטרטגיית הצמיחה של רנסאס

חברת רנסאס מנהלת בשנתיים האחרונות אסטרטגיית צמיחה המבוססת על רכישות והתרחבות בתחומי הרכיבים האנלוגיים, בניית פתרונות מלאים מסביב למיקרו-בקרים שלה ופיתוח מערכות אנלוגיות על-גבי שבב (SoC). המאמצים האלה ממוקדים בשוק הרכב במיוחד בתחומים של רכב חשמלי ורכב אוטונומי, בתשתיות תעשייתיות המתחברות אל הדור החמישי (5G) והייצור התעשייתי המקושר (Industry 4.0) ובמגזר הצומח של IoT. במסגרת האסטרטגיה הזו, היא רכשה בתחילת שנת 2017 את חברת Intersil שהתמחתה ברכיבי הספק, תמורת כ-3.2 מיליארד דולר.

חברת רנסאס נחשבת לאחת מספקיות השבבים המרכזיות לתעשיית הרכב, ומדורגת שנייה אחרי NXP, הנחשבת ליצרנית השבבים המובילה בתחום הזה. בשנה האחרונה הגיעו יותר ממחצית מהכנסותיה מתחום הרכב. ככל הנראה רכישת IDT קשורה גם היא לתעשיית הרכב, שכן המומחיות שלה בתחומי הרשתות האלחוטיות והגישה המהירה לזכרון, נחשבים לתחומים מרכזיים עבור הרכב המקושר והרכב האוטונומי. מדובר בחברה הנמצאת בצמיחה: בשנת 2014 הסתכמו מכירותיה של IDT בכ-485 מיליון דולר, ובשנת 2017 הן הסתכמו בכ-728 מיליון דולר. החברה מנהלת אסטרטגיה הממוקדת בשלושה תחומים מרכזיים: רכב, מוצרים תעשייתיים, ותקשורת אל הענן. תחומים שגם לפי תפישת העולם שלה, מספקים מענה כולל לצרכים העתידיים של תעשיית הרכב.

אינטל מחפשת מנכ"ל חדש מחוץ לשורות החברה

פורסם בתאריך ספטמבר 6, 2018ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

קצת יותר בחודשיים לאחר ההתפטרות המפתיעה של בריאן קראזניץ' מניהול יצרנית השבבים השנייה בגודלה בעולם, נראה שאינל מתקשה למצוא לו מחליף. סוכנות בלומברג דיווחה אתמול (ד') שנציגי הדירקטוריון של אינטל פנו למספר מועמדים מחוץ לחברה כדי לבדוק את אפשרות מינויים לתפקיד מנכ"ל החברה. המועמד הטבעי ביותר הוא המנכ"ל הזמני הנוכחי וסמנכ"ל הכספים של אינטל, רוברט סוון, אולם בלומברג מסרה שהוא סרב לקבל את התפקיד והודיע שהוא רואה את מינויו כזמני בלבד.

אחת מהבעיות של אינטל נעוצה בעובדה שחלק גדול מהמועמדים הטבעיים לתפקיד פרשו מהחברה לאחר כניסתו של קראזניץ' לתפקיד המנכ"ל בחודש מאי 2013. בהם: רנה ג'יימס ששימשה בעבר כנשיאת אינטל וכיום היא היו"ר והמנכ"ל של חברת Ampere Computing, דיאן בריאנט ששימשה כמנהלת קבוצת מרכזי הנתונים של אינטל, קירק סקאוגן שהיה מנהל קבוצת המחשבים האישיים באינטל והיום הוא נשיא קבוצת מרכזי הנתונים של לנובו, וסטייסי סמית, כיום יו"ר חברת אוטודסק ולשעבר נשיא חטיבת הייצור והמכירות של אינטל.

לאחרונה נעשתה פנייה אל סטייסי, אולם הוא סרב לקבל את תפקיד המנכ"ל. על-פי בלומברג כעת מסתבר שאינטל פנתה לשני אישים נוספים מחוץ לחברה: סנג'אי ג'ה (Sanjay Jha) ו-אנאנד שנדראסקר (Anand Chandrasekher). סנג'אי ג'ה הוא דמות ותיקה בענף, ושימש בעבר כמנכ"ל קואלקום, מנכ"ל מוטורולה מוביליטי וכמנכ"ל קבלנית יציור השבבים גלובל-פאונדריז. גם לאנאנד שנדראסקר יש קשר לקואלקום, שבה הוא משמש כיום כראש קבוצת טכנולוגיות מרכזי הנתונים ולפני-כן שימש כמנהל השיווק של קואלקום. בעבר הרחוק יותר גם הוא יוצא אינטל, ובשנים 2006-2011 שימש כראש קבוצת האולטרא-ניידות, אשר פיתחה את מעבדי Atom של אינטל.

עדיין לא ברור מי יקבל לידיו את ההנהגה של אחת מהחברות החשובות ביותר בשוק השבבים העולמי, אולם נראה שהדירקטוריון של אינטל צריך למהר. המשקיעים לא אוהבים חוסר ודאות ובחודשיים האחרונים שבהם החברה מתנהלת עם מנכ"ל זמני, ירדה מניית אינטל בנסד"ק ממחיר של קצת מעל 57 דולר, למחיר של כ-47.7 דולר, המעניק לה שווי שוק של 220 מיליארד דולר.

אלטייר ואתרטרוניקס פיתחו אנטנה ממוזערת ליישומי IoT

פורסם בתאריך ספטמבר 6, 2018ספטמבר 6, 2018 ע"י Techtime

חברת אלטייר מהוד השרון (Altair Semiconductor) וחברת אתרטרוניקס מארה"ב (Ethertronics), יחשפו בימים הבאים טכנולוגיית אנטנות סלולריות חדשה עבור אבזרי IoT לבישים. הטכנולוגיה תוצג לראשונה בתערוכת Mobile World Congress Americas שתתקיים בעוד שבוע בלאס-וגאס. חברת אלטייר מסרה שהפתרונות החדשים מבוססים על שילוב של טכנולוגיית האנטנות הזעירות של אתרטרוניקס, כשהיא פועלת ביחד עם ערכת השבבים ALT1250 של אלטייר, המספקת מאפנן ומודם לשני תקני התקשורת הסלולריים התומכים ב-IoT, תקן Cat-M1 ותקן NB-IoT.

חברת אתרטרוניקס מייצרת אנטנות זעירות המבוססות על טכנולוגיית Isolated Magnetic Dipole, הרשומה כפטנט שלה. מנהל המוצרים של אלטייר, דימה פלדמן, אמר שהשילוב של הטכנולוגיה של אתרטרוניקס ביחד עם האלגוריתם של אלטייר, איפשרו לייצר את אנטנת ה-IoT הסלולרית הקטנה בעולם.

שבב ALT1250 כוללת את מעגל ה-RF הקדומני (RF front-end) אשר תומך בכל ערוצי ה-LTE הנמצאים בשימוש. בנוסף, הוא כולל RFIC, יחידת ניהול הספק (PMU), זיכרון, מעגלי הגברה, מסננים, מתגי אנטנה, מעגלי לשירות מיקום מבוסס לוויינים (GNSS), אבטחה מבוססת חומרה ומיקרו-בקר פנימי (MCU) המאפשר ללקוחות לפתח יישומים ייחודיים.

תחרות מול ענקי התעשייה

"עד היום התמודדו היצרנים עם הצורך להקריב את ביצועי הקישוריות הסלולרית כדי לשמור על הפונקציונליות של האבזרים הניידים", אמר המדען הראשי של חברת אתרטרוניקס, אוליבייה פאג'ונה. "טכנולוגיית הסיליקון ואלגוריתם האיפנון של אלטייר, ביחד עם טכנולוגיית האנטנות שלנו, משנים את הצב הזה". חברת אתרטרוניקס פועלת מארצות הברית ומפעילה מתקן ייצור בסין. היא נמצאת בבעלות AVX ועד היום סיפקה כ-1.8 מיליארד אנטנות זעירות ליצרני טלפונים ואבזרים אלחוטיים.

חברת אלטייר הוקמה בשנת 2005 על-ידי מייסדי חברת ליבית (שעבדו בטקסס אינסטרומנט, לאחר שזו רכשה את ליבית ב-1999). בין המייסדים: המנכ"ל עודד מלמד והטכנולוג הראשי יגאל ביטרן. בתחילת 2016 היא נירכשה על-ידי סוני תמורת כ-212 מיליון דולר כדי לקבל דריסת רגל טכנולוגית בתחום ה-IoT, ומאז פועלת כחברה עצמאית בבעלות סוני. המתחרות העיקריות שלה הן חברות גדולות מאוד דוגמת אינטל, מדיהטק, NXP, קואלקום, סמסונג ו-STMicroelectronics. להערכת חברת המחקר TechNavio, מדובר בשוק דינמי מאוד אשר צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-13% בשנים 2018-2022.

קיסייט תספק את תשתיות הבדיקה לפרוייקט 5G-VINNI האירופי

פורסם בתאריך ספטמבר 5, 2018ספטמבר 5, 2018 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ערכה של Keysight לבדיקת הביצועים של אנטנות MIMO במערכות הדור החמישי

חברת קיסייט טכנולוגיות (Keysight Technologies) הצטרפה לפרוייקט 5G Verticals INNovation Infrastructure – 5G-VINNI של האיחוד האירופאי, שנועד להאיץ את האימוץ של רשתות הדור החמישי באירופה. הבחרה הודיעה שהיא תשמש כספקית טכנולוגיות הבדיקה והמדידה ונראות הרשת (Network Visibility) היחידה של המיזם.

בפרוייקט משתתפים 23 גופים, בהם מפעילות הטלקום הגדולות באירופה, ספקיות טכנולוגיה ואוניברסיטאות, וחברות דוגמת בריטיש טלקום, טלפוניקה, אריקסון, נוקיה, סמסונג וסיסקו, ועוד. מיזם 5G-VINNI מתבצע במסגרת תוכנית המו"פ האירופית Horizon 2020 של האיחוד האירופאי. במסגרתו יוקם מתקן ניסויים לביצוע אימות מוצרים ובחינת הביצועים של טכנולוגיות דור חמישי חדשות, ובדיקת פתרונות ייעודיים לשווקים אנכיים, כמו תעשיות רכב, בטחון, בריאות, שילוח, מדיה ובידור.

ההיקף הכספי של המיזם כ-20 מיליון אירו. הוא ינוהל על-ידי ספקית הטלקום הנורווגית Telenor Group, וצפוי להימשך כשלוש שנים. המיזם יפעיל תשתית המדמה את סביבת הדור החמישי אשר תפעל מארבעה אתרים מרכזיים הממוקמים בנורווגיה, בריטניה, ספרד ויוון. בנוסף, אתרי ניסויים יוקמו בגרמניה ופורטוגל.

קיסייט תספק לפרוייקט יכולות בתחומים של בדיקות ומדידות רשת, כאשר הפתרונות שלה ישמשו לביצוע ניסויים של טכנולוגיות חדשות ומוצרים הנמצאים בשלבי האב-טיפוס (prototype), וביצירת תרחישים להרצה על הרשתות הנבדקות. מנהל קבוצת Wireless Devices and Operators בקיסייט, קאילאש נאראיאן, אמר שמטרת החברה היא"שכל האקוסיסטם של תעשיית המובייל יבין את מלוא של 5G במגוון של אפליקציות ומכשירים".

בינת השיקה מערכת הגנה רב-שכבתית בשם Cyber Dome

פורסם בתאריך ספטמבר 5, 2018ספטמבר 5, 2018 ע"י Techtime

חברת בינת תקשורת מחשבים (Bynet) הקימה מוקד סייבר בשם Cyber Dome המספק מערך אבטחה כולל בפני איומי סייבר עבור ארגונים בעלי מאות משתמשים. המפתרון מבוסס על תפיסת אבטחה רב-שכבתית הכוללת גם מוצרי אבטחת מידע המותקנים באתרי הלקוח ומנוטרים על-ידי המוקד שבו יושבים אנליסטים העוקבים אחר הרשת הארגונית. לצידם פועל "צוות מענה מיידי" שתפקידו להגיב במהירות ולנקוט בפעולות פרואקטיביות, לכל איום המתגלה על-ידי מערך הניטור.

מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, אלון בן צור (בתמונה למעלה. צילום: ניב קנטור), אמר שפתרונות הגנת הסייבר המשמשים כיום בארגונים בגודל בינוני אינם מספקים. "פושעים מאורגנים, האקרים אקטיביסטיים וסוכנים של מדינות אויב משיקים מתקפות סייבר בלתי פוסקות כנגד ארגונים מסחריים, גופים ממשלתיים ואפילו כנגד תשתיות קריטיות. בעוד שמערך הסייבר הלאומי מתיימר להגן על הגופים הממשלתיים ועל החברות האחראיות לתשתיות הקריטיות, הארגונים הבינוניים נותרים ללא מענה. סייבר דום יספק מענה כולל לוואקום שנוצר בתחום".

מערכת סייבר דום תוכננה והוקמה על-ידי חטיבת Bynet Security בשיתוף עם צ'ק פוינט, רדוור, סיסקו, מק'אפי, IBM ועוד. בינת מסרה שהשירות החדש מספק לארגונים "חליפת הגנה" מלאה, אשר משתלבת או מחליפה לגמרי את מערך אבטחת המידע הקיים, ומייתרת את הצורך של הארגון להעסיק בעצמו מומחי סייבר.

מנטיס ויז'ן רוכשת את BrainVu הישראלית

פורסם בתאריך ספטמבר 5, 2018ספטמבר 5, 2018 ע"י Techtime

חודש אחד בלבד לאחר שרכשה את חברת אלסס (Alces) האמריקאית, משלימה חברת מנטיס ויז'ן (Mantis Vision) מפתח-תקווה רכישה נוספת, הפעם של חברת בריין-ויו (BrainVu) שיצאה מהטכניון. בריין ויו עוסקת בבינה מלאכותית ומתמחה בזיהוי סמנים ביולוגיים באמצעות ניתוח תמונות (Machine Vision), כדי לזהות רגשות אנושיים בזמן אמת באמצעות מצלמות סמארטפון, מערכות מציאות רבודה/מדומה ועוד. העיסקה מכניסה את מנטיס-ויז'ן לתחום "כלכלת הרגשות" המתמקדת בחישה וניתוח של המצבים המנטליים של הצרכנים.

ניתוח רגשות בענן

מייסדת משותפת והמדענית הראשית של חברת בריין-ויו, פרופ' מרים ריינר, הסבירה שהמחקר שנערך במעבדת המציאות המדומה והנוירו-קוגניציה בטכניון (Virtual Reality and Neurocognition), "הוביל לגילוי של ספקטרום ייחודי של סמנים ביולוגיים-פיזיולוגיים בתנועת העין, אשר מאפשרות לנו לזהות שינויים בתהליכים קוגניטיביים המציינים מצבים של ערנות, תשומת לב, לחץ ומאמץ מוחי. המחקר זה היווה את הבסיס לייסוד חברת בריין-ויו". החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל שי הלל, פרופ' ריינר והטכנולוגי הראשי זאב הדר ומעסיקה כיום 7 עובדים.

היא פיתחה פלטפורמת תוכנה הפועלת בענן, אשר מעבדת מידע המגיע מהמצלמות. המידע כולל ניתוח של תנועות העין והבעות פנים, ומספק בזמן אמת חיווי על מצבו הרגשי אל האדם בהתאם לאינדקס שהחברה פיתחה בשם BrainVu Sentiment Index, המבוסס בחלקו על מחקרים מדעיים שנערכו בתחום התגובות העצביות-תודעתיות (Neuro-Cognitive- Survey). הדבר מאפשר לעקוב בזמן אמת אחר תגובות של לקוחות למבצעים, תוכניות שיווק, פרסומות וכדומה.

מנטיס מחפשת יישומי תלת-מימד חדשים

העיסקה מפתיעה, מכיוון שמנטיס ויז'ן עוסקת בתחום הפיתוח של טכנולוגיות חישה תלת-מימדיות. מנטיס ויז'ן הוקמה בשנת 2005 ומעסיקה כיום כ-160 עובדים במרכזי פעילות בישראל, בארצות הברית, בסלובקיה ובסין. טכנולוגיית צילום התלת-מימד שלה מבוססת על העיקרון של אור מובנה (Structured Light): כאשר מקרינים פס אור על משטח עקום, פס האור נראה עקום. מדידת העקמומיות הזו מספקת מידע על עקמומיות המשטח שעליו הוטל. בחודש מאי השנה החליטה שיאומי (Xiaomi) הסינית להטמיע את המצלמה של מאנטיס בסמארטפון הדגל השלה, Mi8, שיהיה מכשיר האנדרואיד הראשון המספק יישומי תלת-מימד אמיתי.

מייסד ומנכ"ל מנטיס ויז'ן, גור אריה ביתן, אמר שהשילוב של טכנולוגיית בריין-ויו עם זו של מנטיס ויז'ן, "תאיץ את חדירתנו לשוק על-ידי יצירת תוכן תלת-מימדי מבוסס רגשות עבור מכשירים חכמים. החברה תמשיך לפעול תחת השם בריין-ויו, חברה מבית מנטיס ויז'ן. אנחנו נמצאים בחיפוש מתמיד אחר חברות חדשניות שיעצימו ויעשירו את מה שיש למנטיס ויז'ן להציע". מנטיסו יז'ן מחפשת יישומים חדשים עבור הטכנולוגיה שלה, באמצעות שיתופי פעולה. כך למשל, בחודש שעבר נחשף סורק תלת-מימד בקנה מידה גדול מאוד שמנטיס-ויז'ן פיתחה עבור חברת פוטורו (Photuru) משכונת התקווה.

עמדה לסריקת תלת-מימד של אנשים שמנטיס ויז'ן פיתחה עבור חברת פוטורו, שהוצבה בקניון איילון

זוהי עמדת הסריקה המיידית הראשונה בעולם המבצעת סריקה תלת-מימדית מלאה של בני-אדם בתוך 3 שניות. עמדת הסריקה מבוססת על שימוש ב-22 סורקים תלת-מימדיים המבצעים סריקת וידאו מלאה של גוף האדם. עם השלמת הסריקה המשתמש מקבל את הקובץ וממנו הוא יכול לייצר אינסוף תמונות של עצמו, מכל זווית שהוא בוחר. בנוסף, החברה מספקת כלים לשימושים חדשים ומפתיעים בקובץ התלת-מימדי. היא יודעת לייצר אוואטר תלת-מימדי המאפשר לאנשים להיכנס כדמויות במשחקי מחשב של סוני, כמו GTA למשל, או לשלוח קובץ למדפסת תלת-מימד, המיפקה פסלון של האדם המצולם – או של כל משפחתו ביחד.

CUI הכריזה על ספקי AC-DC במארז מתכתי סגור

פורסם בתאריך ספטמבר 4, 2018ספטמבר 4, 2018 ע"י Techtime

קבוצת פתרונות ההספקה (Power Group) של חברת CUI מאורגון, ארה"ב, הכריזה היום על השקת קו מוצרים חדש של ספקי מתח AC-DC במארז הרכבה מתכתי וקומפקטי במבנה סגור. הספקים מסדרה VGS‑B series מספקת רמות מתח בטווחים של 35V-350V ומופיעים בפרופילים נמוכים של 30 מ"מ ובמארזים קומפקטיים בגדלים קטנים במיוחד, כמו למשל 30 על 82 על 99 מ"מ. מודולי המתח האלה מופעיעם במארז מתכתי מוקשח ויכולים לספק אנרגיה במתח נמוך ללא עומס (0.3V) ופועלים בטווח טמפרטורות קיצוני של מינוס 20°C ועד 70°C.

הם מיועדים לשימושים הדורשים הפחתה משמעותיתי של צריכת החשמל במצבי המתנה של המערכת, במוצרים תעשייתיים ומסחריים. ספקי הכוח החדשים מסדרה VGS-B מבית CUI נושאים מתחי פלט בודד של 12, 24, 30 ו- 48 Vdc, בהתאם לסדרות הנבחרות, ויכולת לכוונן את ה- output trim. בעוד שמרבית הסדרות הן בקירור הסעה, הסדרות VGS-250B ו- VGS-350B כוללות תכונת קירור מובנית הכוללת מאוורר עם בקרת טמפרטורה.

לכל הדגמים ממשק מסוף מוברג, לצד הגנה מפני עומס זרם, עומס מתח וטמפרטורה. אישורי בטיחות לסדרת VGS-B כוללים UL ו- EN 60950-1, כמו גם EN 55032 עבור פליטות הולכה וקרינה. מוצרי סדרות VGS-B זמינים לרכישה מיידית במחירים הנעים החל מ-14.07 דולר ליחידה ברכישת 100 יחידות דרך מפיץ. צרו קשר עם CUI לקבלת תמחו. זמינות: מלאי עד 13 שבועות.

למידע נוסף: VGS-B

אלמה לייזרים מתכננת גל של רכישות במימון סיני

פורסם בתאריך ספטמבר 3, 2018ספטמבר 4, 2018 ע"י Techtime

חברת אלמה לייזרים (Alma Lasers) מפארק התעשייה קיסריה מחליפה את הגדרת המשימה שלה ומתכננת סדרה של עסקאות רכישה שייעשו במימון בעלי המניות הסינים, אשר יהפכו אותה לחברת מיכשור רפואי גדולה. חברת אלמה לייזר מפתחת טכנולוגיות לא-פולשניות לטיפולים אסתטיים וטיפולים רפואיים של העור המבוססות על שימוש בקרינה. המערכות של החברה מבוססות על שילוב של מספר מקורות קרינה שונים: מכשירי לייזר, מכשירי הקרנת קרני רדיו (RF), מכשירים המקרינים אור בתדרי אינפרא אדום קרוב (Near Infrared) ופולסים של אור פלואורסצנטי.

בשנת 2013 היא נמכרה לחברת Fosun Pharma הסינית תמורת כ-240 מיליון דולר. חברת Fosun היא חבר בת של Fosun International, שהיא חברת השקעות ציבורית הנמצאת בבעלות קבוצת ההשקעות Fosun Group משנגחאי. כדי לבצע את העיסקה, נרשמה באפריל 2013 בישראל חברת Sisram Medical אשר רכשה בפועל את אלמה לייזרים. בחודש ספטמבר 2017 היא הונפקה בבורסה של הונג קונג (סימול 1696.HK). כיום סיסראם היא מעטפת בורסאית של אלמה, המוגדרת כחברה בת שלה. מנכ"ל סיסראם הוא ליאור דיין, המשמש גם כמנכ"ל אלמה לייזרים, כאשר חלק מההודעות לעיתונות יוצאות בשתי החברות במקביל, כהודעות של אלמה וכהודעות של סיסראם.

המתחרה הישראלית של לומניס וסינרון

בידי החברה 53 פטנטים רשומים ועוד 19 פטנטים בשלבי רישום. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-78.2 מיליון דולר, עלייה של כמעט 18% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. להערכת חברת המחקר Medical Insight Report, בשנת 2016 היא החזיקה בכ-4.4% מהשוק העולמי בתחום, שהסתכם בכ-2.67 מיליארד דולר. המתחרות הישראליות שלה הן סינרון, שהחזיקה ב-11.2% מהשוק וחברת ולומניס שהחזיקה בכ-5.9% מהשוק העולמי.

אלא שבשוק הסיני, הנחשב לבעל הצמיחה המהירה ביותר בתחום טיפולי עור מבוססי אור, מדורגת סיסראם במקום הראשון: 16.2% משוק בהיקף של כ-159 מיליון דולר בשנת 2016. בחודש שעבר החברה הודיעה שהיא נכנסת לשלב חדש: סיסראם תיהפך לחברת אחזקות אשר תרכוש חברות מיכשור רפואי באמצעות הגיבוי הפיננסי של Fosun.

"בתמיכת Fosun Pharma, חברת סיסראם תתרחב מהתחום של ציוד רפואי אסתטי מבוסס אנרגיה, למעמד של חברה גלובלית שתסייע בשיפור איכות החיים", אמר המנכ"ל ליאור דיין. "הרכישות הצפויות ושיתופי הפעולה שנבנה יתמקדו בשפע של הזדמנויות שיש כיום בתחומים כמו קוסמטיקה, חומרי מילוי בהזרקה, תאי-גזע, חברות למיכשור רפואי לא פולשני ועוד".

הממשלה החליטה שהלוויין עמוס 8 ייוצר בישראל

פורסם בתאריך ספטמבר 3, 2018ספטמבר 3, 2018 ע"י Techtime

הממשלה החליטה בישיבתה השבועית אתמול (א') לאשר את השתתפות המדינה בהוצאות הפיתוח והבנייה של הלוויין עמוס 8, שייעשו בישראל. במסגרת ההחלטה נקבע גם תקציב למימון הפרוייקט, אולם לא נמסרו פרטי התקציב. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שבמשרדו פועלת סוכנות החלל הישראלית, אמר לאחר ההחלטה שהיא בעלת משמעות אסטרטגית ארוכת טווח ועונה על צרכים חיוניים של מדינת ישראל. "פיתוח וייצור הלוויין בישראל יאפשרו שמירה על עצמאות בתחום התקשורת הלוויינית. בניית הלוויין בישראל תשמר ידע ומומחיות בתחום החלל, שנרכשו במשך עשרות שנים".

מהלך של הרגע האחרון

ההחלטה מגיעה כמעט ברגע האחרון: בסוף מרץ השנה החליטה חברת חלל תקשורת (Spacecom) להזמין את הלוויין עמוס 8 מחברת SSL (לשעבר לוראל) האמריקאית, וחתמה על הסכם בהיקף של 112 מיליון דולר לייצור הלוויין ומערכות השליטה. עלותו הכוללת של הפרוייקט תסתכם בכ-220 מיליון דולר. הלוויין עמוס 8 מיועד לספק שירותי תקשורת למזרח התיכון, אירופה ואפריקה ולהיות מוצב בנקודת השמיים 4W לצד הלוויין עמוס 3. המטעד יכלול 48 מקטעי חלל בתחום התדר Ku ושני משיבים (טרנספונדרים) בתחום התדר Ka. הלוויין מתוכנן לשיגור ב-2020 על-גבי משגר של SpaceX.

אלא שההסכם ייכנס לתוקף רק לאחר תשלום מקדמה, שהמועד האחרון שלה הוא בעוד שבועיים, ב-25 בספטמבר 2018. בפרק הזמן הקצר הזה, המדינה צריכה להשיג הסכמות עם כל הגורמים הקשורים לפרוייקט, כולל חברת חלל וכולל התעשייה האווירית שתבנה אותו, בדבר מימון ותצורת הפרוייקט, כדי להבטיח שהלוויין ייוצר בישראל.

פעולת חירום ואיום גלוי

ראוי לציין שמלבד תקציב, יש בידי המדינה גם שוט. נקודת החלל 4W היא בבעלות המדינה ולא בבעלות חברת חלל תקשורת. כבר בחודש אפריל, מיד לאחר ההחלטה להזמין את הלוויין בחו"ל, הודיע מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, פרץ וזאן, שהמשרד פועל לקידום בניית לוויין תקשורת בישראל שיהיה בבעלות מדינת ישראל. המשרד מסר שהוא מוכן להשתתף מתקציבו במימון בניית הלוויין בהתאם לחלקו היחסי בפרוייקט, כלומר הוא ינסה לצרף לפרוייקט גופים ממשלתיים נוספים.

המהלך הזה הוא תוצר של מסקנות הוועדה הלאומית לבדיקת תעשיית החלל הישראלית, שהוקמה במשרד המדע בעקבות התפוצצות הלוויין עמוס 6 בחודש ספטמבר 2016. הלוויין עמוס 6 נבנה על-ידי התעשייה האווירית ונחשב לאחד מלווייני התקשורת המתקדמים בעולם. הוא התפוצץ רגעים ספורים לפני השיגור לחלל באמצעות משגר פאלקון של חברת SpaceX, עקב תקלה במשגר. בחודש דצמבר 2016 התחוללו שני אירועים חשובים: חלל החליטה להזמין מחברת בואינג את הלוויין עמוס 17 (בתמונה למעלה) תמורת 161 מיליון דולר, והוועדה הלאומית לבדיקת תעשיית החלל הגישה את המלצותיה.

עדיין קיימים סימני שאלה

הוועדה קבעה באופן חד-משמעי שיש סכנה ממשית להמשך קיומו של הידע והיכולות הישראליות, קיימת סכנה לאובדן ההקצאה של ישראל בחלל (נקודות שמים), ושהסתמכות על יצרן זר תביא לפגיעה ממשית בתשתיות התקשורת ובתשתיות החירום של מדינת ישראל. זה היה הגורם המרכזי שדחף את היוזמה הממשלתית הנוכחית.

משרד המדע סרב למסור פרטים על האופן שבו ימומש הפרוייקט: האם יוקם קונסורציום ישראלי שימכור לוויין לחברת חלל, האם התעשייה האווירית תגיש הצעה מתחרה לזו של SSL שתהיה זולה יותר בזכות המימון הממשלתי, או, במידה והמהלכים האלה ייכשלו, תוקם חברה ממשלתית שתשתלט על נקודת החלל ותייצר לוויין תקשורת ממשלתי.

ההצעה המפתיעה שהעלתה את ראדא על מסלול המכ"ם

פורסם בתאריך ספטמבר 2, 2018נובמבר 21, 2018 ע"י Techtime

חודש אוגוסט 2018 מייצג נקודת תפנית חברת ראדא (RADA Electronic Industries) מנתניה. עלייה של 24% במכירות ברבעון השני לכ-6.6 מיליון דולר, תחזית מכירות שנתית של 27 מיליון דולר, הזמנות למערכות טקטיות בהיקף של 4 מיליון דולר ברבעון, אספקת מערכות מכ"ם טקטיות לפרוייקט הגנה בפני כטב"מים ורחפנים של הצבא הבריטי והזמנה מהשבוע של מכ"מים עבור הצבא האמריקאי לגילוי רחפנים וכטב"מים בהיקף של 3.5 מיליון דולר. בפגישה מיוחדת עם Techtime גילה המנכ"ל דב סלע (בתמונה למעלה) כיצד החברה נכנסה כמעט במקרה לשוק המכ"ם הטקטי שבו היא תולה כעת את עתידה.

מערכות מכ"ם טקטי הן מערכות מכ"ם ניידות וקטנות המשמות להגנה אקטיבית על כלי-רכב באמצעות איתור איום והוראת שיגור חימוש מונחה להשמדת האיום, איתור כטב"מים ורחפנים, ואיתו איומים נוספים, כמו פצמ"רים בשדה הקרב. למעשה, עצם מינויו של סלע למנכ"ל החברה בנובמבר 2016 מייצג את השינוי שעבר עליה בשנים האחרונות. סלע הגיע לראדא מחברת אלביט מערכות, שבה כראש מינהל תכניות ראש מינהל הנדסת אוויוניקה בחטיבת האוויר של אלביט. בתחילה שימש כמנהל התפעול של ראדא ובאמצע 2007 מונה לסמנכ"ל פיתוח עסקי, תפקיד שבמסגרתו היה אחראי על פרוייקטי פיתוח המכ"ם הטקטי.

חברה על סף הקיום

באותן שנים החל לדעוך השוק המסורתי של ראדא, של מערכות אוויוניקה למטוסים, והיא חיפשה תחליפים. ראדא נכנסה לתחומים כמו מערכות הקלטה דיגיטליות למטוסים, מערכות אוויוניקה לכטב"מים, ומערכות ניווט אינרציאליות. אולם כל הנסיונות האלה לא עלו יפה. התברר שאלה שווקים של ענקים שבהם היא לא יכולה לשחק. בשנת 2016 היא הגיעה כמעט לסוף דרכה.

החברה סיימה את 2015 עם ירידה במכירות, הפסד של 6.4 מיליון דולר, ושווי שוק שהצטמק ב-90% לכ-5.8 מיליון דולר בלבד. החברה עמדה על סף חידלון. בחודש מאי 2016 רכשה חברת ההשקעות הפרטית DBSI שבבעלות יוסי בן שלום וברק דותן את השליטה בחברה בהשקעה ראשונית של 4 מיליון דולר בלבד. כעבור כחצי שנה התקבלה סוף סוף ההזמנה ראשונה לאספקת מערכות מכ"מ עבור לקוח אסיאתי בהיקף של כ-1.1 מיליון דולר. הזמנה ששינתה את פני החברה ואת ההגדרה העצמית שלה.

מכ"ם טקטי נייד של ראדא בתצורת הגנה היקפית, מהסוג הקיים בעוטף עזה

כיצד בכלל הגעתם לתחום הזה?

דב סלע: "זה היה כמעט במקרה. ניצול של הזדמנויות. אחרי מלחמת לבנון השנייה (2006), זכתה חברת רפאל במכרז לפרוייקט מעיל רוח שנועד לספק הגנה לטנקי המרכבה. היא קיבלה הזמנה של 100 מערכות ראשונות עם אופציה להרחיב אותה לעוד 100 מערכות. באותה תקופה שימש אלתא כספקית המכ"מים של רפאל, אולם המכ"ם של אלתא גדול ויקר מדי, ולכן אינו מתאים לייצור המוני. רפאל חיפשה אלטרנטיבה ופנתה אלינו בבקשה לפתח עבורה את המכ"ם וגם הפגישה אותנו עם עם קבוצה של מפתחי מכ"ם מומחים שיכולים לבצע את העבודה".

קיבלה טכנולוגיה, איבדה לקוח

"נכנסנו מיד לפרוייקט אבל אחרי כשנה וחצי של עבודה, רפאל חברה עם התעשייה האווירית (הבעלים של אלתא) בפרוייקט מעיל רוח, והפסיקה לעבוד איתנו. פתאום נשארנו בלי לקוח מרכזי. אבל במקביל לרפאל, גם תע"ש החלה לפתח את מערכת ההגנה האקטיבית שלה, חץ דורבן. גם היא עבדה עם מכ"ם של אלתא ונתקלה באותן בעיות: המכ"ם היה גדול ויקר מדי. בשנת 2008 התחלנו לעבוד עם תע"ש, ושוב היה לנו לקוח מרכזי. בתוך 9 חודשים המוצר היה כבר מוכן לניסויי השדה. אומנם השוק עדיין לא היה קיים, לא ידענו שיעברו עוד 8 שנים ללא לקוחות עבור המכ"ם הטקטי שפיתחנו".

מהו הייחוד הטכנולוגי של המערכות שלכם?

"למדנו את הלקחים של הצבא האמריקאי מעיראק ואפגניסטן, והגדרנו את המוצר כמכ"ם רב-משימתי מוגדר תוכנה לטווחים קצרים. פיתחנו תפיסה שלפיה מערכת הגנה אקטיבית אינה מיועדת לספק הגנה לרק"ם בלבד, אלא פתרון גנרי הסוגר את הוואקום הקיים בשדה הקרב בין ההגנה על רק"ם לבין מערכות ההגנה האווירית".

מכ"ם CHR למערכות הגנה אקטיבית. מאתר RPG בתוך פחות מחצי שנייה

"לכן המשכנו לפתח מוצרים עבור הגנה אקטיבית כוללת שיענו לכל הצרכים של הכוח המתמרן (נייד). כדי לשמור על עלות נמוכה, אנחנו משתמשים ב-100% רכיבים מסחריים מהמדף, כמו FPGA ו-CPU. השיטה הזאת מאפשרת לנו להוזיל את המוצר ולשפר את הביצועים. כך למשל, כיום אנחנו משתמשים בכרטיס i7 של אינטל, ובכל חצי שנה כשיוצא מוצר חדש, אנחנו יכולים להחליף אותו ולהכפיל את הביצועים בלא לשנות את המחיר".

דווקא הרוסים פתחו את השוק

"ההתפתחות החשובה ביותר החלה בשנת 2014, כאשר הרוסים נכנסו לאוקראינה. במדינות המערב ראו את היעילות של הטנקים הרוסיים באזורי הלחימה, כשהם נמצאים תחת מעטפת של הגנה סביבתית וחמושים בטילי נ"ט בכל טנק, כדי לנטרל את איומיה- RPG בסביבתם. בעקבות זאת האמריקאים החלו לזוז, ובשנת 2017 החליטו לצייד 3 חטיבות טנקים באירופה בחליפות הגנה אקטיבית. בינתיים בישראל הפכה מערכת מעיל רוח למבצעית והוכיחה את יעלות הרעיון של הגנה אקטיבית".

עד כמה מדובר בשוק צעיר ניתן ללמוד מהמכרז האחרון של צבא ארצות הברית לאספקת הגנה אקטיבית לנגמ"שי הלחימה סטרייקר ובראדלי. הצבא האמריקאי הוציא מכרז שהתחרו עליו רק תע"ש והחברה האמריקאית ארטיס (Artis) עם המערכת Iron Curtain. בשבוע שעבר פורסמה הודעה רשמית לפיה המערכת של ארטיס נכשלה בבדיקות, וכעת המועמדת היחידה היא תע"ש. מבחינת ראדא התוצאה היא טובה בכל מקרה, שכן שתי המתחרות הצטיידו במערכות המכ"ם הטקטי שלה. "האסטרטגיה שלנו היא למכור לכולם. אנחנו חברת מוצרים ולא חברת מערכות המתחרה בלקוחות שלנו, שהן ספקיות של מערכות".

"ב-2017 מכרנו יותר מ-100 מערכות מכ"ם טקטי למארינס בהזמנה דחופה. הן עובדות תוך כדי תנועה ומספקות התראה בפני איומים כמו רחפנים ואיומים אחרים. היקף העיסקה היה 10 מיליון דולר. מהשנה הכי גרועה שלנו, שהיתה 2016, עברנו לשנה הכי טובה של ראדא. כאשר צבאות המערב יתחילו בהצטיידות המאסיבית של מערכות הגנה המבוססות על מכ"ם טקטי, יסתכם השוק העולמי בהיקף של כ-300 מיליון דולר בשנה. זהו שוק מצויין, ומספיק קטן כדי שלא ייכנסו אליו המתחרים הגדולים".

טכנולוגיה גנרית המותאמת לכל תרחיש

מערכות המכ"ם של ראדא מבוססות על שתי קטגוריות מרכזיות: Compact Hemisphare Radar-CHR, שהוא מכ"ם קצר טווח עבור מערכות הגנה אקטיביות המסוגל לאתר טילי RPG ממרחק של 40 מטר, ולבצע חישובי מסלול ואיתור מקור הירי בתוך פחות מחצי שנייה. הקטגוריה השנייה היא של מערכות Multi-mission Hemispheric Radar – MHR, שהן גדולות וחזקות יותר ומבצעות משימות רבות ומגיעות לטווחים של עד עשרות קילומטרים. כל המערכות של ראדא מגיעות בתוך קופסא סגורה ומשוריינת. הן מצויידות באנטנת Active Electronically Scanned Array המבוססת על טכנולוגיית GaN, ומבצעות סריקה באמצעות טכניקת עיצוב אלומה (Beamforming).

מערכת ההגנה בפני רחפנים של רפאל. מצויידת במכ"ם טקטי של ראדא

המערכות הן מוגדרות תוכנה כאשר ההבדל העיקרי ביניהן, מלבד עוצמת האות וגודל האנטנה, הוא באלגוריתם. "הדבר מאפשר לנו לשנות במהירות את אופן הפעולה של המכ"ם ולהתאים אותו לאיומים שונים מטווחים שונים. את חלק מהרכיבים, כמו האנטנה, אנחנו מפתחים ומייצרים בעצמנו כדי לשמור על מימדים קטנים ומחיר נמוך". למחיר הנמוך יש חשיבות מיוחדת. כיום ראדא מוכרת מכ"ם אקטיבי במחיר של כ-100 אלף דולר ליחידה. מעבר לצורך לשכנע את הלקוח הסופי להצטייד במערכות הגנה אקטיבית, ככל שחלקו של המכ"ם במחיר המערכת השלמה הוא קטן יותר, מצטמצמים הסיכויים שחברות הבטחון הגדולות ינסו להיכנס לתחום.

היערכות לייצור המוני בישראל ובארה"ב

כיום נערכת ראדא להופעת השוק שלו היא ממתינה כבר יותר מעשור. היא מציגה פורטפוליו של פיילוטים מוצלחים והזמנות ראשונות בעולם: מכ"ם המתוקן במערכת מעיל רוח של רפאל שהוזמן עבור טנקי אברהמס של צבא ארצות הברית, מערכות מכ"ם שהוזמנו על-ידי צבא בריטניה ומערכות מכ"ם בעוטף עזה: הן מספקות את נקודת הנפילה המדוייקת של פצמ"רים בתוך 5 שניות מרגע השיגור. "אנחנו נמצאים בשלב שבו השוק מתחיל להתעורר. שנת 2018 תהיה קצת יותר טובה מ-2017. היצרניות יתחילו להזמין ציוד ב-2019 ובשנת 2020 השוק יתעורר לגמרי".

במסגרת ההיערכות הזאת היא מכינה את קווי הייצור שלה: ראדא הקימה תא אל-הד באורך של 15 מטר לביצוע בדיקות וכעת נערכת להוצאת ייצור אלקטרוני במיקור חוץ. עד היום הייצור של הכרטיסים נעשה בקו SMT של החברה, מכיוון שהיה מדובר בכמויות קטנות מאוד. כעת היא מתחילה להוציא כרטיסים לייצור אצל קבלני משנה, כאשר ההרכבה והבדיקות יישארו תמיד אצלה.

לפני קצת יותר משבוע היא מינתה את אופיר אידלמן, שהגיע אליה מווישיי ישראל, לתפקיד מנהל מפעל הייצור בבית שאן, והיא מכינה גם את המפעל שלה לייצור בכמויות גדולות. במקביל, היא מתחילה להכין את החברה הבת האמריקאית שלה להקמת קו ייצור בארצות הברית, אשר ייצר מערכות מכ"ם עתידיות עבור צבא ארצות הברית. החברה אפילו מגייסת עובדים במטרה להגיע למצבת של 140 עובדים. כיום היא מעסיקה כ-120 עובדים, מהם כ-60 עובדים במפעל ההרכבות בבית שאן. מבחינת שווי השוק היא נסחרת כיום בכ-87 מיליון דולר – פי 15 מאשר בשנת 2016 האומללה.

אופטימל פלוס תפקח על קווי הייצור של און סמיקונדקטור

פורסם בתאריך אוגוסט 30, 2018אוגוסט 30, 2018 ע"י Techtime

חברת און סמיקונדקטור (ON Semiconductor) תתקין את מערכת בקרת הביצועים של חברת אופטימל פלוס מחולון (Optimal Plus) בכל מפעלי ייצור השבבים שלה. ההחלטה התקבלה לאחר השלמת פיילוט מוצלח שהדגים את יכולות איסוף וניתוח המידע של אופטימל פלוס במתקני הייצור של החברה. חברת און סמי הודיעה שהמערכת של אופטימל פלוס תותקן בכל קווי הייצור שלה, ותאפשר לאסוף מידע, לנתח אותו ולהפיק ממנו תובנות שיאפשרו לשפר את הייצור ולהפחית את שיעור הרכיבים הפגומים.

אחת מהמטרות של חברת און סמי היא להשתמש בתוכנה הישראלית ככלי מרכזי שיאפשר לה לשפר את התפוקה ולצמצם את מספר הרכיבים הפגועים מכל מיליון רכיבים מיוצרים (Defective Parts Per Million) למספר חד-ספרתי. "אנחנו מצפים להפחתת העלויות, ולשיפור היעילות והאיכות של הייצור", אמר מנהל מפעל הייצור של און סמי בעיר נמפה, אידהו, ארה"ב.

התוכנה של חברת אופטימל פלוס אוספת מידע ממערכות בקרת הייצור ( Manufacturing Execution System), ממערכות הבדיקה בקצה קו הייצור (Wafer Acceptance Test) וממערכות בדיקת האיכות והתיפקוד של הרכיבים המיוצרים (Final Test and System Level Test). חברת אופטימל פלוס הוקמה בשנת 2005 על-ידי דן גלוטר וניר ארז וגייסה מאז הקמתה כ-70 מיליון דולר. היא היתה אחת מהחברות הראשונות בשוק שהמוצר שלה מתבסס על אנליטיקס וביג דטה. לחברה יש מספר לקוחות מתחום תעשיית השבבים, בהן קואלקום, מארוול, AMD ואנבידיה.

צמיחה של 8.5% בשנה: שוק ה-FPGA יוצא מהקיפאון

פורסם בתאריך אוגוסט 30, 2018אוגוסט 30, 2018 ע"י Techtime

בעשור האחרון נראה היה ששוק רכיבי ה-FPGA המיתכנתים תקוע סביב היקף מכירות ממוצע של כ-5 מיליארד דולר בשנה, ולא מצליח לצאת מהגטו הטכנולוגי שגבולותיו מסומנים על-ידי מחיר גבוה ומתחרות מול רכיבי ASIC ייעודיים. אלא שבשנה האחרונה מסמן שינוי מהותי בשוק, בעקבות משקלם הגובר של הרכיבים המיתכנתים בשוקי צמיחה חדשים כמו מערכות ADAS בכלי-רכב, האצת הביצועים של שרתים, בינה מלאכותית ושוק ה-IoT.

להערכת חברת המחקר Mordor Intelligence, בשנת 2017 הסתכם שוק ה-FPGA העולמי בכ-5.9 מיליארד דולר, אולם הוא צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב של כ-8.6% בשנה ולהגיע להיקף של כ-9.8 מיליארד דולר בשנת 2023. רכיבי FPGA הם רכיבים המאפשרים לממש פעולות לוגיות באמצעות תוכנה במקום באמצעות חומרה.

ליבת הטכנולוגיה מבוססת על שימוש באלמנטים יסודיים הכוללים טבלת אמת מצומצמת (lookup table – LUT). ה-LUT הוא מעין זכרון זעיר המגדיר מה יהיה המוצא לכל כניסה מוגדרת. על-ידי כך הוא יכול לספק אלטרנטיבה לשער לוגי. הקישור והגדרת הקשר בין בלוקי LUT רבים, מייצרת התנהגות זהה לזו של מעגל דיגיטלי ייעודי (ASIC). ההבדלים ביו הרכיבים השונים מתבטאים בעיקר בגודל ה-LUT, מספר אלמנטי ה-LUT, טכנולוגיית הזיכרון, גודל הצומת ומעגלי התמיכה מסביב למערך הליבה של ה-FPGA.

תפקיד חדש בשווקים חדשים

עד לשנים האחרונות שימשו רכיבי FPGA בעיקר לצורך אימות תכנוני ASIC או לייצור בכמויות קטנות שבהן לא היתה כדאיות בכניסה לפרוייקט ASIC יקר, אלא ששינויים טכנולוגיים שהתחוללו לאחרונה משנים את פני שוק ה-FPGA. יצרניות שרתים גדולות גילו שהתקנת רכיב FPGA לצד ה-CPU בשרתים הגדולים מאפשרים להאיץ את פעולות החיפוש והאנליטיקה באמצעות הפחתת העומס על ה-CPU. התחום הזה נמצא בהתפתחות מהירה, וכיום מתפתחת תחרות בין רכיבי FPGA לבין מעבדי GPU בשוק האצת הביצועים של שרתים.

התפתחות שוק ה-IoT מספק הזדמנות נוספת, מכיוון שרכיבי FPGA קטנים יכולים לספק מענה תפור לדרישות העיבוד המוגבלות של אבזרי הקצה, ללא צורך בהתקנת רכיבים מהמדף שבמקרים רבים מספקים ביצועי-יתר. שוק הבינה המלאכותית מעניק דחיפה נוספת לתחום ה-FPGA, במיוחד בתחום הרשתות הנוירוניות ולימוד עומק. יישומים אלה דורשים עיבוד מהיר, וגמיש מאוד.

ארכיטקטורת עיבוד גמישה

הרכיבים המיתכנתים מאפשרים להתאים את ארכיטקטורת העיבוד לדרישות המשתנות של הרשת הנוירונית ולספק מיחשוב מותאם לצורך, ובזכות המבנה שלהם מסוגלים לספק יכולות של חישוב מקבילי. יכולת המאיצה את הרחבת השימוש בהם גם במערכות תקשורת אופטיות וגם במערכות הדורשות עיבוד נתונים מקבילי, כמו למשל עיבוד מידע המגיע מהחיישנים ברכב אוטונומי, ומערכות הדור החמישי הדורשות עיבוד מקביל של המידע המגיע ממערך גדול מאוד של אנטנות (MIMO).

שתי החברות הגדולות ביותר בשוק הן אינטל וזיילינקס (Xilinx). אינטל נכנסה לתחום הרכיבים המיתכנתים בשנת 2015 כאשר היא רכשה את Altera תמורת 16.7 מיליארד דולר. עד היום זוהי עיסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדותיה. העיסקה הזו נולדה מהצורך לספק תשתיות מיחשוב מסוג חדש לעולם הענן והשרתים, אשר דרשו יכולות עיבוד מהירות שמעבדי CPU סטנדרטיים אינם מסוגלים לספק. חברת זיילינקס נחשבת למי שהמציאה את תחום ה-FPGA. בשנת הכספים 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-2.3 מיליארד דולר, ב-2018 הן צמחו לכ-2.5 מיליארד דולר, ולשנת הכספים 2019 היא חוזה מכירות של 2.7-2.8 מיליארד דולר.

בקרמוס תייצר מכלולים אלקטרו-אופטיים עבור מדטרוניק

פורסם בתאריך אוגוסט 30, 2018אוגוסט 30, 2018 ע"י Techtime

חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus Technologies) מקיסריה תייצר את האנדוסקופים לניתוחי מוח של ענקית הציוד הרפואי מדטרוניק (Medtronic). כך נודע ל-Techtime. ההחלטה התקבלה לאחר שמדטרוניק ביצעה תהליך בדיקה מלא של יכולות הייצור של בקרמוס, והחליטה לבצע אצלה הזמנות ייצור בסדר גודל תעשייתי. במסגרת ההיערכות של בקרמוס לתחילת העבודה, היא הקימה מחסן ייעודי עבור מדטרוניק ורכשה ציוד בדיקה חדש שיאפשר לבצע את כל הבדיקות לפני משלוח, כולל הבדיקות החשמליות. במקביל, בקרמוס מקימה מערך שרשרת אספקה אשר יאפשר לה לספק פתרון Turnkey מלא עבור הפרוייקט.

מייצור עבור סטארט-אפ, לייצור בקנה מידה תעשייתי

מנכ"ל משותף של בקרמוס, עודד בקרמוס, סיפר שמערך שרשרת האספקה שהחברה מקימה, יאפשר לה לספק שירותי Turnkey מלאים גם ללקוחות אחרים שלה, ולמעשה מרחיב את היקף שירותי הייצור שהיא מספקת. כיום, החברה נמצאת בשלבים האחרונים של תהליך קבלת אישור ספק מורשה של מדטרוניק, שבסיומו היא תתחיל בייצור המוני של האנדוסקופים. שיתוף הפעולה בין בקרמוס לבין מדטרוניק העולמית הוא תוצאה של העיסקה מחודש אפריל השנה, שבה רכשה מדטרוניק את חברת המכשור הרפואי הישראלית ויז'ן-סנס (Visionsense) תמורת כ-65 מיליון דולר.

מכונת Active Alignment החדשה בחדר הנקי של בקרמוס. נרכשה במטרה לייצר את המכלולים האופטיים של מדטרוניק

ויז'ן-סנס פיתחה מצלמה תלת-מימדית זעירה המותקנת על-גבי אנדוסקופ בקוטר של 4 מילימטרים, המוחדר למוח ומספק תמונה דינמית המאפשרת לתכנן ולבצע ניתוחי מוח בדיוק רב. בניגוד לפתרונות קיימים בשוק, המספקים תמונה דו-מימדית, האנדוסקופ של ויז'ן-סנס מספק ראייה תלת-מימדית (סטריאוסקופית). הטכנולוגיה מבוססת על מבנה העין של הדבורה: המידע מגיע ממספר רב של חיישנים המוצבים בזוויות שונות, באופן המאפשר לשחזר את המבנה התלת-מימדי של האובייקט המצולם. המוצר קיבל אישור שיווק בארה"ב (FDA) ובאירופה (CE) ונמצא כיום בשימוש בבתי חולים בעולם.

בקרמוס היא יצרנית המצלמה של ויז'ן-סנס כבר מימיה הראשונים של החברה, לפני כ-10 שנים. למעשה, הבדיקה הראשונית של בקרמוס נעשתה על-ידי מדטרוניק כאשר היא התלבטה בכדאיות הרכישה של ויז'ן-סנס. בחברת בקרמוס מאמינים שאיכות הייצור שלה תרמה להשלמת העיסקה. עד היום היה מדובר בייצור של המרכיב האופטי ובכמויות קטנות בלבד. כיום מדטרוניק מעוניינת להעביר לבקרמוס את הייצור של המכלול המלא, הכולל ידית מכנית ואלקטרוניקה, ולעבור לייצור בקנה מידה גדול.

מעבר לחדר נקי ברמת ISO 5

עודד בקרמוס: "כדי לעמוד בדרישות של מדטרוניק ביצענו השקעה של כמה מאות אלפי שקלים בהקמת המחסן בלבד. בנוסף השקענו ברכש המבדקים וכעת אנחנו קולטים מנהל שרשרת אספקה שינהל את הרכש לפרוייקט, ויספק שירות דומה גם ללקוחות אחרים שלנו. בנוסף, מינינו את אלי פריד למנהל הפרוייקט. אלי הוא בעל נסיון של כ-15 שנה בניהול פרוייקטים בתחום המיקרו-אופטיקה ומומחה עולמי במכונות Active Alignment.

"מדובר בייצור מערכות אלקטרו-אופטיות מאוד מתוחכמות המתבצע בחדרים נקיים ברמת ניקיון של איזו חמש (ISO 5), שבהם יש פחות מ-832 חלקיקים בגודל של עד 1 מיקרון בכל מטר מעוקב. בעקבות הייצור למדטרוניק, העברנו את כל ההרכבה של חלקים אופטיים לרמת ISO 5".

המכלול האופטי-אלקטרוני במערכת האנדוסקופיה של ויז'ן-סנס

בקרמוס היא חברה משפחתית המספקת שירותי קבלנות משנה בהרכבות מיקרואלקטרוניקה ומיקרו-פוטוניקה, ומנוהלת על-ידי האחים אורן ועודד בקרמוס. קו הייצור של החברה משתרע על-פני שטח של כ-1,500 מ"ר ומעסיק כ-40 עובדים. יכולת ההשמה של החברה מגיעה לרמת דיוק של 0.5 מיקרון (Die Attach), והיא מספקת שירותי ייצור של אבות טיפוס וייצור סדרתי בכמויות ביניים (עשרות עד מאות אלפים). היא גם בונה אבות טיפוס למרכזי הפיתוח הבינלאומיים הגדולים בארץ ולתעשייה הישראלית. חלק מקבלניות המשנה הגדולות מעבירות אליה כרטיסים אלקטרוניים שהן הרכיבו, כדי שהיא תוסיף להם הרכבת Chip on Board (הרכבת שבב ישירות על המעגל המודפס).

GlobalFoundries פורשת מהמירוץ ל-7 ננומטר

פורסם בתאריך אוגוסט 29, 2018דצמבר 10, 2018 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פאב-1 של גלובל-פאונדריז בדרזדן, גרמניה

חברת גלובל-פאונדריז (GlobalFoundries) מסנטה קלרה, קליפורניה, הקפיאה את תוכנית הפיתוח של תהליך לייצור טרנזיסטורי FinFET ברוחב צומת של 7 ננומטר. למעשה, החברה מפסיקה לנסות ולפתח תהליכי ייצור מתקדמים וממוזערים יותר, ומגדירה אסטרטגיה עסקית חדשה. גלובל-פאונדריז היא אחת מקבלניות ייצור השבבים הגדוליות בעולם ומתחרה בחברות כמו TSMC ו-UMC. ההודעה של החברה מלמדת על הקושי הגובר של יצרניות השבבים להתמודד עם הסיבוך והעלות העצומים הכרוכים במעבר לתהליכי ייצור מתקדמים. זוהי הוכחה נוספת לכך שחוק מור מתחיל לבלום את התפתחות תעשיית השבבים.

RF והספק נמוך במקום 7 ננומטר

אתמול (ג') החברה הודיעה שבמקום להתמקד בתהליכי ייצור חדשים, היא תגדיל את הבידול שלה בשווקים צומחים. במסגרת הזאת היא תישאר ברמת הייצור הנוכחית של טרנזיסטורי FinFET בגודל של 14 ננומטר ו-12 ננומטר, אולם תתאים אותם לצרכים הרלוונטיים של הלקוחות באמצעות כניסה לתחומים כמו RF, זיכרונות משובצים, ורכיבים בהספק נמוך. התוכנית כוללת ארגון מחדש של מערך המחקר והפיתוח, והעברתו מפיתוח טכנולוגיות 7 ננומטר לפיתוח הפורטפוליו הטכנולוגי החדש. החבדה דיווחה שהשינוי יהיה כרוך בפיטורי עובדים, אולם לא מסרה את היקף הפיטורים הצפויים.

פרידה מחטיבת ה-ASIC

מנכ"ל החברה, טום קולופילד, שנכנס לתפקיד רק בחודש מרץ השנה, אמר שהלקוחות לא מחפשים טכנולוגיית ייצור חדשה, אלא יותר ערך מהטכנולוגיות הקיימות. "למרות שהביקוש לשבבים גדול מאי פעם, יש ירידה במספר הלקוחות הזקוקים לייצור תכנונים הדורשים תהליכים בחזית חוק מור. הגדלים הקיימים היום ישרתו יותר תעשיות מבעבר, ויהיו בעלי אורך חיים גדול יותר. לכן אנחנו מסיטים את המשאבים לפיתוח טכנולוגיות חדשות עבור התהליכים הקיימים היום בחברה".

במקביל, גלובל-פאונדריז הופכת את פעילות ה-ASIC שלה לחברה עצמאית בבעלותה הנפרדת מפעילות הפאב, אשר תספק שירותי תכנון ללקוחות. חברת ה-ASIC תתמקד בפיתוח רכיבי RF בטכנולוגיות SOI ו-SiGe, רכיבים אנלוגיים ורכיבי אותות מעורבים. סגן נשיא למחקר בחברת גרטנר, סמואל וואנג, אמר שהשינוי יאפשר לחברה לבצע השקעות בתחומים צומחים כמו RF, IoT, 5G, השוק התעשיית ושוק הרכב. "רק לקוחות מעטים יכולים להרשות לעצמם לרדת לרוחב ומת של 7 ננומטר. טכנולוגיות הייצור של 14 ננומטר ומעלה יהיו טכנולוגיות הייצור המרכזיות בשנים הבאות".

גלובל-פאונדריז בעקבות טאואר-ג'אז

חברת GlobalFoundries נחשבת לקבלנית ייצור השבבים השניה בגודלה בעולם אחרי TSMC. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-6 מיליארד דולר. TSMC המדורגת ראשונה בעולם סיימה את 2017 עם מכירות של 32 מיליארד דולר, ו-UMC המדורגת שלישית הגיעה להיקף מכירות של כ-4.8 מיליארד דולר ב-2017. הקבלנית הישראלית TowerJazz מדורגת שמינית בעולם עם מכירות בהיקף של כ-1.4 מיליארד דולר. מעניין לציין שהאסטרטגיה החדשה של גלובל-פאונדריז דומה מאוד לאסטרטגיה של טאואר-ג'אז בשנים האחרונות – יצירת תהליכים בעלי יתרון מוגדר בתעשיות יעד, כמו רכיבים אנלוגיים בהספק גבוה, חיישני תמונה ורכיבי RF מהירים – במקום התמקדות בגודל הצומת.

ארבה רובוטיקס מדגימה את האסטרטגיה החדשה

דוגמא מובהקת לאסטרטגיה החדשה היא עיסקת הייצור של גלובל פאונדריז עם חברת ארבה רובוטיקס (Arbe Robotics) הישראלית. בחודש אפריל השנה היא דיווחה שהיא תייצר את מכ"ם הרכב החדשני של ארבה באמצעות תהליך 22 ננומטר. החברה מפתחת מכ"ם לכלי-רכב במתכונת של מערכת על-גבי שבב (SoC). המכ"ם יפעל בכל תנאי מזג האוויר ויבנה 25 תמונות תלת מימדיות בשנייה בטווח של עד 300 מטר וברמת דיוק מרחק של 10-30 ס"מ, בזווית ראייה של 100 מעלות.

ארבה רובוטיקס הישראלית מתכננת להגדיר קטגוריה חדשה בתחום המכ"ם לכלי-רכב

זהו סוג הפרוייקטים החדשים שהחברה מעדיפה: מוצר מהפכני המתבסס על תהליך ייצור קיים, שיש בו פוטניצאל לעבור לייצור המוני בקנה מידה גדול מאוד. תהליך הייצור שלו, GF’s 22FDX, אחראי לכ-50 נצחונות תכנון של גלובל-פאונדריז בשנה האחרונה, בהיקף כולל של כשני מיליארד דולר. נתון המסביר מדוע החברה החליטה לפרוש מהמירוץ היקר להחריד של ייצור טרנזיסטורים זעירים. שכן תחומי הצמיחה המרכזיים, כמו רכב אוטונומי או הדור בחמישי, לא זקוקים לטרנזיסטורים זעירים. הם תלויים בטרנזיסטורים מהירים וחסכוניים בהספק.

מנהלים בכירים באירונאוטיקס הוזמנו לשימוע

פורסם בתאריך אוגוסט 29, 2018אוגוסט 29, 2018 ע"י Techtime

בתמונה: נשיא רפובליקת אזרבייג'ן מבקר במפעל הממשלתי להרכבת מל"טים מסוג אורביטר

חקירת ההתנהגות של אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) בתהליך השיווק והמכירה של מל"ט מסוג Orbiter 1K למדינה זרה, מתקרבת אל ההליך הפלילי. אתמול (ג') שלחה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מכתב אל החברה ובו הודיעה על כוונתה לזמן מנהלים בכירים בחברה לשימוע בגין עבירות על חוק הפיקוח על ייצוא בטחוני וקבלת דבר במרמה.

הליך השימוע הוא שלב מקדים שלאחריו צריכה הפרקליטות להחליט האם יש מקום לנקוט בהליך פלילי. בין המוזמנים לשימוע, מנכ"ל החברה עמוס מתן, סמנכ"ל החטיבה העסקית, מנהל השיווק האזורי ומנהל חטיבת הפיתוח לשעבר. בעקבות ההודעה ירדה מניית החברה בבורסה בתל-אביב בכמעט 3% למחיר של 850 אגורות, המעניק לחברה שווי שוק של 476 מיליון שקל.

מאירונאוטיקס, המיוצגת על-ידי עוה"ד נתי שמחוני ואסף קליין, נמסר: ״לאחר שקיבלנו את הודעת הפרקליטות ודבר זימונם של החברה ונושאי משרה בה לשימוע, אנו משוכנעים כי לאחר שנשטח לראשונה את עמדתנו בשימוע, תגיע הפרקליטות להחלטה מושכלת לפיה אין מקום להעמיד את החברה או מי מנושאי המשרה בה לדין, ותורה על סגירת התיק".

מדובר בנושא המעיב על החברה בשנה האחרונה: באוגוסט 2017 חסם משרד הביטחון עסקה של החברה למכירת המל"ט למדינה זרה, בעקבות בדיקה שמבצע אגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני. בית המשפט הוציא צו איסור פרסום על החקירה, אולם מפרטים שפורסמו בעיתונות ביוני 2017 עולה שמדובר ככל הנראה מדובר בחוזה עם אזרבייג'אן, שנבלם בעקבות תלונה שלפיה אירונאוטיקס ביצעה הדגמה "חיה" של מל"ט חמוש כנגד עמדה מאוישת של הצבא ארמניה. אזרבייג'אן וארמניה נמצאות בסכסוך מזוין במובלעת הארמנית הבדלנית נגורנו-קרבאך, הנמצאת בשטח אזרבייג'אן.

אזרבייג'ן מייצרת מל"טים של אירונאוטיקס

מדינת אזרבייג'ן בדקה את האפשרות לרכוש מערכות Orbiter 1K בהיקף כולל של כ-20 מיליון דולר בשנים 2017 ו-2018. המל"ט מתבסס על משפחת מטוסי האורביטר של החברה ומשמש כמל"ט משוטט לאיסוף מידע ותקיפה. הוא מסוגל לשאת חימוש נפיץ במשקל של 1-2 ק"ג. תקנות אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון אוסרות על הדגמת כלי טיס תוך שימוש בתחמושת חיה.

משרד הבטחון של אזרבייג'ן הוא לקוח חשוב של אירונאוטיקס. בחודש דצמבר 2016 דיווח משרד הביטחון של אזבייג'ן שהחברה הבטחונית הממשלתית AZAD Systems עוסקת בהרכבת מל"טים מסוג Orbiter אשר קיבלו את שם הקוד המקומי Zarba. בין השאר, המשרד מסר שהמפעל מרכיב מל"ט בשם K1-Zarba (בתמונה למעלה), אשר נראה דומה מאוד למל"ט Orbiter 1K של אירונאוטיקס, שהמשגר שלו מותקן מנושא על-גבי רכב רך או משוריין, "אשר מסוגל להשמיד את האויב בכל זמן".