קרן בירד השיקה תכנית השקעות בתחום הסייבר

בתמונה: מנכ”ל הקרן ד”ר איתן יודלביץ’

קרן בירד (BIRD Foundation) השיקה קרן תמיכה חדשה לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות בתחום הסייבר. הקרן, הנקראת BIRD Cyber, נתמכת מהצד האמריקאי על ידי המשרד לביטחון המולדת (DHS), ומהצד הישראלי על ידי מערך הסייבר הלאומי. הקרן תעניק מימון של עד 1.5 מיליון דולר למיזמי פיתוח שבהם משתפות פעולה חברה ישראלית וחברה אמריקאית.

לפי הגדרת המשרדים משני הצדדים, הקרן תתמקד בפרויקטים לפיתוח פתרונות בתחומים כגון הגנת סייבר על מערכות תפעוליות במתקני תשתיות קריטיות, הגנה על שדות תעופה ונמלים קטנים ובינוניים, שיפור חוסן הסייבר של עסקים קטנים ובינוניים וכלים מבוססי בינה מלאכותית ולמידת-מכונה לניטור וזיהוי איומים.

הקרן, שתבחר פרויקטים למימון אחת לשנה, פרסמה באחרונה "קול קורא" ראשון, להגשת מועמדות לקבלת מימון עבור שנת 2023. המועד האחרון להגשת מועמדות הוא 15 בנובמבר. לצד קרן ראשית, התומכת בפרויקטים בתחומי חדשנות רחבים, בירד מפעילה עוד שתי קרנות ייעודיות, לתחום האנרגיה ולתחום ביטחון המולדת.

מכירות של 10 מיליארד דולר

קרן בירד פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת ללא תמורה באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פיתוח של טכנולוגיה משותפת או מוצר משותף. הקרן תומכת בפרויקטים אשר אושרו על ידי מועצת המנהלים של הקרן באמצעות מתן מענקים מותנים של עד מיליון דולר לצורך מימוש הפרויקט.

מאז הקמתה ב-1978, תמכה בירד ביותר מ-1,000 פרויקטים בהשקעה כוללת של יותר מ-360 מיליון דולר, מתוכם כ-110 מיליון דולר הוחזרו לקרן כתמלוגים. להערכת הקרן, כלל הפרויקטים שהבשילו למוצר מסחרי הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

שיתופי הפעולה שנרקמו תחת הקרן הצמיחו לאורך השנים שורה ארוכה של הצלחות טכנולוגיות ומסחריות. בירד אמנם אינה קרן הון-סיכון אלא יותר קרן עידוד, אך היא כן בוחרת את הפרויקטים שלה בקפידה ובהליך תחרותי על פי סטנדרטים טכנולוגיים ופוטנציאל מסחרי. גם לאחר הענקת המענק, בירד ממשיכה לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים, וזאת מאחר שבמקרה שהפיתוח מבשיל למוצר מסחרי בירד זכאית לקבל תמלוגים מהמכירות עד גובה של 150% מסכום המענק.

האזינו לתוכנית מיוחדת מתוך הפודקאסט שלנו שהוקדשה לפועלה של קרן בירד [22/4/2020]:

מערכת השמע של אורביט במטוס קרב אמריקאי

חברת אורביט (Orbit) מנתניה קיבלה הזמנה ראשונה מסוגה לאספקה סדרתית של מערכות שמע דיגיטליות לשימוש במטוס קרב אמריקאי. מדובר בהזמנה הראשונה מצד הלקוח לייצור סדרתי של המערכת, בהיקף של כ-4.7 מיליון דולר. החברה מסרה שמדובר במערכת שהיא פיתחה עבור מטוס הקרב הספציפי, ואשר יסופקו ללקוח בשנים 2023-2024. מדובר בלקוח קיים של החברה, שהזמין ממנה עד היום מערכות מוטסות לניהול קשר ושמע בהיקף כולל של כ-14.4 מיליון דולר.

מנכ"ל אורביט, דניאל אשחר, אמר שהמערכת שפותחה עבור הלקוח כוללת יכולת שמע בתלת-מימד, הפחתת רעשים, איכות שמע מעולה ועמידה בתקנים צבאיים מחמירים. החברה תספק את מערכת Orion (תמונה למטה), מבוססת איתרנט, אשר בנויה בתצורת טבעת כפולה (Dual IP Ring) מוגנת בפטנט. בתצורה הזאת, כל יחידת משתמש כוללת את כל משאבי העיבוד הדרושים עבורה והיא משדרת את המידע בשני כיוונים בו-זמנית. כלומר אין יחידה מרכזית המנהלת את הרשת ולכן אין לה נקודת כשל בודדת.

הטייס יכול לשמוע את הטיל

ייחוד יוצא דופן של המערכת נעוץ ביכולת השמיעה התלת-מימדית (Spatial 3D Audio). במקור פותחה היכולת הזאת לצורך שיפור התקשורת בין אנשי הצוות במטוסי תובלה, מכיוון שמידע תלת מימדי משפר את היכולת להבין מידע כאשר מספר אנשים מדברים בו-זמנית. על-בסיס המערכת הזאת, היא פיתחה את גרסת Orion Combat המיועדת לשימוש במסוקים ולמטוסי קרב. כאן השמע התלת מימדי מספק מרכיב נוסף של מידע קריטי באמצעות מתן חיווי מרחבי לטייס. כך למשל, צפצוף התראה על איום מתקרב – נשמע באוזניו כמגיע מכיוונו האמיתי של האיום.

החברה לא מסרה מי הזמין את המערכת, אולם ראוי לציין שבחודש אוגוסט 2020 זכתה אורביט בתחרות על פרוייקט פיתוח מערכת שמע תלת-מימדית עבור הדור הבא של מערכות ניהול הקשר והשמע במטוסי 16-F של חברת לוקהיד מרטין (בתמונה למעלה). החברה דיווחה שנחתם הסכם מסגרת רב שנתי בין שתי החברות, שהיקפו המשוער עשוי להגיע להיקף של כ-46 מיליון דולר, במטרה לספק מערכת שמע מודרנית למטוסי F-16 המצויים בשירות בעולם. מדובר באחד ממטוסי הדור הרביעי המצליחים ביותר: כיום מצויים כ-3,000 מטוסים בשירות פעיל ב-25 חילות אוויר בעולם.

אורביט נסחרת בבורסת תל אביב בשווי שוק של כ-374 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-26.6 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-24.9 מיליון דולר אשתקד. קווי המוצר המרכזיים שלה הם בתחום תקשורת לוויינית: מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה אחר לוויינים וטילים ומערכות לתצפיות מהחלל. לקוחות החברה כוללים חילות אוויר, סוכנויות חלל, ציים ימיים ואינטגרטורים גדולים דוגמת איירבאס, בואינג, לוקהיד מרטין, גילת, אימאג'סאט, נורתרופ גרומן ועוד.

יצרנית המעגלים המודפסים APCT מתחילה לפעול בישראל

יצרנית המעגלים המודפסים האמריקאית APCT, המתמחה במוצרים אמינים וצבאיים (High Reliability Printed Circuit Boards), חתמה על הסכם נציגות בארץ עם חברת DMLRep הישראלית. חברת APCT היא יצרנית אמריקאית המתמחה בבטכנולוגיות מתקדמות בשוק המעגלים המודפסים. בהם: פתרונות Through-Hole בעומק של עד 40 שכבות, מעגלים גמישים בעומק של עד 10 שכבות, מעגלים גמישים קשיחים בעלי עד 26 שכבות ועוד.

החברה גם מספקת ייצור בטכנולוגיות High Density Interconnect וביצוע של עד 7 שכבוחת למינציה. החברה מעסיקה 500 עובדים ופועלת באמצעות ארבעה מתקני ייצור בארצות הברית, ויכולות ייצור אזוריות ביפן, קוריאה, טאיוואן וסין. היא פעילה בעיקר בתחומי התעשייה והביטחון, ציוד רפואי, ציוד תקשורת, תעשיית הרכב ועוד. בין לקוחותיה: רייתאון, לוקהיד מרטין, אלביט מערכות בואינג, נורתרופ גרומן ועוד.

למידע נוסף: אלנה פריבן, [email protected] ,054-4936051

לאחר כחצי שנה, אוויאיישן מינתה מנכ"ל קבע

חברת אוויאיישן (Eviation Aircraft) הנמצאת בבעלות חברת ההשקעות הניו-זילנדית קלרמונט גרופ (Clermont Group), מינתה את נשיא החברה, גרגורי דייווויס, גם לתפקיד המנכ"ל הקבוע. מאז פברואר 2022 שימש דייוויס כמנכ"ל זמני של החברה, לאחר עזיבתו של המנכ"ל והמייסד המשותף עומר בר-יוחאי, אשר הוביל את הרעיון לפתח מטוס נוסעים אזורי חשמלי. במקביל לכניסתו של דייוויס לתפקיד, החברה קיבלה בשבוע שעבר אישור מטעם רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב (FAA) לבצע טיסות ניסוי בדגם הראשון של החברה, המטוס Alice, אשר מונע באמצעות שלושה מנועים חשמליים.

המטוס מיועד לשוק הטיסות האזוריות והקצרות, במיוחד להסעת עובדים (Commuters). הוא יכול לשאת עד 9 נוסעים למרחק של עד 1,000 ק”מ במהירות של כ-450 קמ”ש. האישור פותח בפני החברה את האפשרות לעבור לייצור מלא במתקן הייצור שהיא הקימה באריזונה. עד היום החברה קיבלה מכתבי כוונות מלקוחות לרכישת יותר מ-100 מטוסים, בעיקר בארה"ב. באפריל 2022 הודיעה חברת Cape Air ממסצ'וסטס על רצונה לרכוש 75 מטוסים, ובשבוע שעבר החברה דיווחה על קבלת מכתב כוונות נוסף, מחברת התעופה GlobalX ממיאמי, המעוניינת לרכוש 50 מטוסים חשמליים מדגם אליס.

גרגורי דייוויס, המנכ"ל הנכנס של חברת אוויאיישן
גרגורי דייוויס, המנכ"ל הנכנס של חברת אוויאיישן

חברת אוויאיישן הוקמה בשנת 2015 על-ידי עומר בר-יוחאי והיו”ר והמשקיע המרכזי הראשון אביב צידון, לשעבר מייסד BVR Systems, שנמכרה לאלביט ב-2009 תמורת כ-34 מיליון דולר. אליהם הצטרף כמשקיע מרכזי גם מיכאל אילן, הבעלים לשעבר של חברת ישראליפט מעליות. החברה גייסה כ-200 מיליון דולר, אולם בספטמבר 2019 היא איבדה את עצמאותה והפכה לחברה בת בבעלות קבוצת קלרמונט, בעקבות מימוש הלוואה המירה למניות בהיקף של 76 מיליון דולר, שהיא קיבלה ממנה בתחילת 2019. כיום היא פועלת ממשרדים בשדה תעופה ארלינגטון שליד סיאטל ובמושב קדימה שליד נתניה.

המודל: אלון מאסק והנרי פורד

ראוי לציין שהיו"ר והמייסד של קבוצת קלרמונט, ריצ'רד צ'נדלר, מתייחס אל ההשקעה באוויאיישן כאל חלק מחזון שבו הקבוצה מובילה מהפכנות עסקית בעולם באמצעות חזון טכנולוגי מרחיק לכת. במכתב ששלח למשקיעים בפברואר 2022, הוא משווה את ההשקעה בחברה לחזונם המהפכני של אלון מאסק ושל הנרי פורד. במסגרת המהלך המהפכני שהקבוצה מובילה לייצור שוק של תעופה חשמלית, היא מחזיקה גם בבעלות על חברת magniX מסיאטל, אשר מייצרת מנועים חשמליים תעופתיים, ומשמשת כספקית המנועים של אוויאיישן. בעבר היא נוהלה על-ידי רועי גנצרסקי הישראלי, ששימש עד לאחרונה גם כיו"ר אוויאיישן.

עומר בר-יוחאי, מייסד משותף והוגה רעיון מטוס הנוסעים החשמלי
עומר בר-יוחאי, מייסד משותף והוגה רעיון מטוס הנוסעים החשמלי

בפברואר 2022, כאשר בר-יוחאי פרש מאוויאיישן, גנצרסקי פרש במקביל גם מחברת אוויאיישן וגם מחברת מגניקס, ועבר לתפקיד מנכ”ל חברת Alitheon מוושינגטון, המפתחת טכנולוגיה למניעת זיוף של מוצרים ורכיבים. המנכ"ל החדש, גרגורי דייוויס, הגיע אל החברה במאי 2021 לתפקיד הנשיא. היעד של החברה הוא להתחיל בייצור מסחרי בקנה מידה מלא בשנת 2024, והרקע שלו מתאים לחברה הנמצאת במעבר משלבי הפיתוח אל הייצור: הוא טייס חובב ובעל תואר שני בהנדסת מטוסים ומילא תפקידים בכירים בקווי הייצור. בין השאר שימש כמנהל הנדסת ייצור ומפעלי ייצור מטוסים בחברת Viking Air הקנדית אשר מייצרת מטוסים חסונים מאוד עבור תחבורה ומטענים באזורים נידחים (לשעבר חברת דה הבילנד קנדה). בנוסף הוא הוביל את צוות התמיכה בייצור של מטוסים כבדים מתוצרת Canadair, המשמשים גם כמטוסי כיבוי אש ותובלה.

 

Eyejets מפתחת משקפיים חכמים שמקרינים את התמונה ישירות לרשתית

חברת הסטארט-אפ Eyejets ממודיעין חשפה פיתוח של משקפיים חכמים חדשניים, שמקרינים תוכן דיגיטלי ויזואלי ישירות על גבי רשתית העין, וזאת בשונה מאופן התצוגה המקובל במשקפיים חכמים שקיימים כיום בשוק, כדוגמת המשקפיים של גוגל, שבהם המידע מוקרן על גבי עדשות המשקפיים המשמשות כמסך. החברה, המעסיקה כ-20 עובדים, מצויה במגעים עם אחת מענקיות הטכנולוגיה לגבי אפשרות של השקעה אסטרטגית בחברה. 

כבר כמעט עשור מדברים בתעשיית הטכנולוגיה על כך שהמשקפיים החכמים עתידים להחליף את הסמרטפון כאביזר האלקטרוני העיקרי שבאמצעותו אנחנו מתקשרים, גולשים ברשת וצורכים תוכן. ואולם, בשל שורה של מגבלות טכניות שטרם נמצא להן מענה הולם, המשקפיים החכמים נותרו אביזר נלווה שהצרכנים עדיין לא ממהרים לאמצו בהמוניהם.

המשקפיים החכמים הקיימים, שכאמור מתבססים על תצוגת מסך, לוקים במספר חסרונות: שטח התמונה מוגבל לשטח המסך, איכות התמונה מושפעת מתנאי התאורה החיצוניים, כדוגמת אור שמש מסנוור, והמשקפיים עצמם גדולים ומסורבלים ונבדלים במראה שלהם ממשקפיים רגילים. 

תצוגת רשתית (Virtual Retinal Display – VRD), שעשויה לפתור את הבעיות הללו, אינה קונספט חדש. הטכנולוגיה הבסיסית של תצוגת רשתית פותחה במקור בשנות השמונים על ידי חברת ניפון, אולם רק בשנים האחרונות החלו להופיע פיתוחים יישומיים המבוססים על תצוגת רשתית, בעיקר בתחומי הרפואה והצבא. ב-2018 הכריזה אינטל על משקפיים חכמים מבוססי תצוגת-רשתית בשם Vaunt, אך הודיעה על זניחת הפרויקט לאחר מספר חודשים בלבד. 

האתגר המשמעותי בתצוגת רשתית הוא המעקב אחר תנועות העין. המקרן חייב להיות מסונכרן כל הזמן עם מרכז הראייה כדי שהתמונה לא תצא מפוקוס. המשקפיים של EyeJets מורכבות ממערך ממוזער של 4 לייזרים בעצימות נמוכה: 3 לייזרים RGB, שלמעשה יוצרים את התמונה הצבעונית, ועוד לייזר אינפרא-אדום (IR). תפקידו של לייזר ה-IR הוא לעקוב אחר תנועת העין ולאפשר לשלושת הלייזרים האחרים להתכוונן בהתאם. לייזר ה-IR מתמקד בכלי הדם של העין, מה שמגביר את רמת הדיוק של העקיבה.

הטכנולוגיה של החברה הינה בטוחה ועומדת בתקנים, ואינה מסכנת את העין מאחר שמדובר בלייזרים הפועלים בעצימות נמוכה. כמו כן לדברי החברה, המערכת מאוד קומפקטית וניתנת להתקנה על גבי משקפיים רגילים.

מקלדת באוויר

החברה הוקמה על ידי אל"מ (מיל.) אדו סטרול, המשמש מנכ"ל, ד"ר יהושע גור, מנהל טכנולוגיות ראשי בחברה בשיתוף עם ד"ר יצחק ליפשיץ, מנהל רפואי ראשי. אדו סטרול שימש בתפקידו הצבאי האחרון ראש מחלקת הנדסה ותוכניות מטוסים בחיל האויר. לאחר שחרורו כיהן בתפקידי ניהול בתעשיות הביטחוניות בישראל. ד"ר גור בעל 40 שנות ניסיון בפיתוח מערכות מולטי-דיסציפלינריות בתחומי אופטיקה מכניקה אלקטרוניקה ותוכנה. עבד  בתעשייה האווירית כמוביל בתחום האופטיקה. ד"ר יצחק ליפשיץ הוא רופא עיניים ותיק שבמקביל לעבודתו הקלינית עוסק מזה שלושה עשורים בפיתוח אביזרים שמושתלים לתוך עיניים.

לדברי החברה, למשקפיים החכמים שהיא מפתחת יש מגוון רחב של יישומים פוטנציאליים, מגיימינג, ניווט ובידור ועד שיפור הראייה ושיפור דיוק של כלי נשק. ואולם, מטרת-העל של החברה היא להציב את המשקפיים כחלופה לסמרטפון. בשלב ראשון, המשקפיים עדיין אמורים להתממשק עם הסמרטפון האישי ולנצל את יכולות העיבוד, התקשורת והאחסון שלו. ואולם, במקום לצפות בתכנים על גבי מסך הסמרטפון, המשתמש יוכל לגלוש ברשת, לבדוק מיילים ולצפות בתכני וידיאו דרך המשקפיים.

בעתיד, המשקפיים יוכלו לייתר לחלוטין את הסמרטפון. לשם כך, פיתחה החברה גם טכנולוגיה של מקלדת וירטואלית, שמוצגת בפני המשתמש באמצעות תצוגת הרשתית, בשעה שמצלמה עוקבת אחר תנועות ידיו ומאפשרת לו להקליד על המקלדת "באוויר".

"בינה מלאכותית משחררת את הצב"ד ממגבלות האוטומציה"

תחום הבינה המלאכותית מזעזע את התעשייה ומשנה אותה מהיסוד. מנהל תחום בדיקות התוכנה האוטומטיות בחברת קיסייט (Keysight Technologies), גארת' סמית, המחיש את עוצמת המהפיכה בראיון מיוחד ל-Techtime. סמית נחשב לאחד מהמוחות המובילים בתחום הבדיקות האוטומטיות ושימוש בבינה מלאכותית בתחום הבדיקות. בעבר הוא היה הטכנולוג הראשי של חברת Eggplant, שנרכשה על-ידי קיסייט ב-2020. כיום הוא מקדם תחום חדש הקרוי אוטומציה חכמה (Intelligent Automation), אשר משלב בין בינה מלאכותית, לימוד מכונה ורובוטיקה.

כיצד אוטומציה חכמה משנה את תחום בדיקות התוכנה?

סמית: "בתחילה בוצעו בדיקות ידניות, אולם היו איטיות מדי עבור מערכות מודרניות ולא מקיפות דיין, והפכו מיושנות ולא מספקות. לאחר מכן אומצו תהליכים אוטומטיים, אולם הם נתפסו כמשימה שעיקרה הוא 'עשיית וי', קרי לצאת ידי חובה. להבטיח שמוצר או מערכת עברו בדיקות סטטיות וקבועות מראש. מערכות מורשת לבדיקות אוטומטיות הסתמכו על 'הרצה' של סקריפט זהה בכל פעם שבה שוחררה תוכנה חדשה. גישות אלו נכשלות באיתור באגים חדשים, מתקשות לאתר נקודות חולשה במערכת, וחסרות את 'התבונה' כדי לזהות מה קריטי לבדיקה מזווית ראייתו של המשתמש. לכן בדיקות ידניות השלימו את השימוש במערכות אלו".

"צבא של בוטים מבוססי AI"

"אלא שבעולם דיגיטלי כבר לא מספיק לבדוק אם מערכת עומדת בדרישות היצרן. הארגונים צריכים לוודא שהפתרונות שלהם תואמים את צורכי המשתמש. לכן חייבים לבדוק ולמדוד באופן רציף את 'מסע המשתמש' (User Journey) בתנאים אמיתיים. למשל בדפדפנים ובמכשירים שונים. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות שימוש בטכנולוגיות חכמות המבצעות אוטומציה של הבדיקות מתוך נקודת הראייה של המשתמש, ומספקות תובנות המאפשרות לבצע אופטימיזציה של החוויה.

"אוטומציה חכמה דומה לשחרור צבא של בוטים מבוססי AI לתוך אפליקציות, אתרי אינטרנט, ותהליכים. הם מתנהגים בצורה דומה למשתמשים, מגלים וחווים את תהליכי העבודה כפי שיעשו זאת משתמשים אמיתיים. האוטומציה צריכה לכלול יותר מבדיקות פונקציונליות ולכלול גם אספקטים של ביצועים ושימושיות. כך ניתן לאתר בעיות משמעותיות ופגמים על בסיס בדיקות המדמות את העולם האמיתי – כבר בתהליך הפיתוח".

מה תפקיד הבינה המלאכותית באוטומציה חכמה?

"היא מאפשרת לצאת אל מעבר לאוטומציה בסיסית מבוססת חוקים (rule based automation), ולחקות התנהגות אנושית – כולל הסקת מסקנות ופתרון בעיות. היא פועלת באמצעות רוטינות בדיקה אוטומטיות המדמות את הפעולות של משתמשים אמיתיים, ולכן 'צדה' טעויות במרחב של ממשק המשתמש, ומתקנת אותן לפני שהן משפיעות על חוויית המשתמש. ככל שהאלגוריתם ה-AI מבצע יותר פעילות של לימוד מכונה (ML), הוא משפר את האיכות והביצועים של המערכות או התוכנה".

כיצד נעזרים באוטומציה חכמה לאחר שחרור גרסת התוכנה או האפליקציה?

"ברגע שהתוכנה משוחררת לשוק, צריך לנטר את רמת הביצועים שלה כדי לאתר בעיות ולפתור אותן. אוטומציה חכמה יכולה להיפרס בתוך סביבות הפרודקשן – הייצור, על מנת לבחון סביבות אלו, בדיוק כפי שנעשה בתהליך הפיתוח, רק שכעת המידע והתובנות יגיעו מהעולם האמיתי. נקודת התחלה יכולה להיות בחינת חלקים מהמערכת אשר עובדים במעבדה, אך אינם מצויים בייצור. הבינה המלאכותית יכולה להבין 'מסעות לקוח' אמיתיים – ולהדגיש את התרחישים הנפוצים ובעלי החשיבות הגבוהה ביותר".

מה ניתן לצפות מאוטומציה חכמה בשנים הבאות?

"היקף ממשקי העולם הדיגיטלי גדל הן במספר והן במגוון. הצורך להיות מהירים וגמישים מביא אותנו למצב שבו אוטומציה חכמה היא הדרך היחידה להמשיך את החדשנות ולהעניק חוויה איכותית למשתמשים וללקוחות. ארגונים שלא יאמצו את הקונספט הזה יתקשו להיות תחרותיים. האוטומציה החכמה תתפתח לרמת פלטפורמה שתסייע לארגונים להשיג יותר עם המשאבים הקיימים. לספק מוצרים איכותיים יותר, לבדל עצמם, ולהישאר רלוונטיים בשוק".

 

קיידנס השיקה את פלטפורמת Verisium לאימות מבוסס AI

חברת קיידנס (Cadence) השיקה את פלטפורמת אימות התכנון Verisium, אשר מבוססת על שימוש בבינה מלאכותית (AI) וכוללת שימוש בביג דטה לביצוע אופטימיזציה של עומסי העבודה בתהליך הבדיקה ולקצר את זמני הבדיקה. המוצר החדש בנוי על-בסיס פלטפורמת Joint Enterprise Data and AI – JedAI החדשה, אשר תואמת לכל מנועי האימות הקיימים של החברה ומספקת את מנוע הבינה המלאכותית למערכת Verisium.

החברה מסרה שמבחינתה מדובר בשינוי פרדיגמה באופן שבו מאמתים את תכנוני השבבים: "מערכת Verisium מאפשרת לעבור ממתכונת הרצה של אלגוריתם תכנון אלקטרוני (EDA) אחד על מנוע אחד, בכל פעם, למתכונת עבודה שבה ניתן לנצל את כל המידע הנאסף בכל הריצות שבוצעו במהלך כל שלבי התכנון והאימות של ה-SoC".

המערכת ממזגת את כל מקורות המידע (צורות גלים, דו"חות, log files ועוד), מייצרת מידע נוסף באמצעות חקירה מבוססת בינה מלאכותית של הנתונים, ומפיקה מודלים של המוצר המתוכנן. פלטפורמת Verisium מאחדת תחת קורת גג אחת את האלגוריתמים ופתרונות האימות הקיימים של החברה, בהם: Cadence Cerebrus, Palladium Z2 emulation, Protium X2 prototyping, Xceliumsimulation ועוד. המערכת מספקת חבילה שלמה של יישומי אימות וניהול האימות, כולל ממשק Python API המאפשר למהנדסים לכתוב בעצמם תהליכים ואפליקציות משלהם.

 

סטרטסיס נפרדה מ-MakerBot

חברת סטרטסיס (Stratasys) השלימה את מיזוגה של חברת MakerBot הפועלת מניו יורק, ביחד עם חברת Ultimaker ההולנדית. החברה החדשה פועלת תחת השם Ultimaker ונמצאת בבעלות חברת ההשקעות ההולנדית NPM Capital, אשר מחזיקה ב-53.5% ממניותיה. בעקבות המהלך מחזיקה סטרטסיס ב-46.5% ממניות החברה, ולכן היא כבר לא מופיעה בדו"חות הכספיים של סטרטסיס כחברה בת הנמצאת בבעלותה.

חברת MakerBot הוקמה בשנת 2009 ונירכשה על-ידי סטרטסיס בשנת 2013. גם לאחר העיסקה היא המשיכה לפעול כחברה בת עצמאית אשר מרכזה בניו יורק. בשנת 2016 סגרה החברה את קו הייצור שלה והעבירה את הייצור לאחריות חברת Jabil. לפי הערכות בתעשייה היא מעסיקה כ-200 עובדים ומכירותיה מסתכמות בכ-160 מיליון דולר בשנה. חברת אולטימייקר הוקמה בשנת 2011 ומעסיקה כ-330 עובדים.

החברה הממוזגת החדשה ממוקדת באספקת חומרה, תוכנה וחומרים לשוק המדפסות תלת-ממד השולחניות. במובן מסויים סטרטסיס קנתה את הפרידה: היא השקיעה 47 מיליון דולר בחברה החדשה. מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף, אמר שהמהלך מקדם את האסטרטגיה של סטרטסיס להתמקד בשוק המדפסות הפולימריות ליישומים תעשייתיים והמאפשרות ייצור בקנה מידה תעשייתי. ראוי לציין ששולי הרווח של קו המדפסות השולחניות נמוך בהרבה משולי הרווח של המדפסות התעשייתיות שבהן סטרטסיס מתמקדת.

מעבדי Raptor Lake של אינטל מיוצרים בישראל

בתמונה למעלה: פרוסת סיליקון בקוטר 300 מ"מ שיוצרה בפאב-28 עם מעבדי Raptor Lake החדשים. צילום: Techtime

מפעל הייצור של אינטל בקרית גת (FAB28) הפיק את השבבים הראשונים של מעבדי הדור הבא של אינטל (Intel) ממשפחת Raptor Lake, אשר פותחו בחלקם הגדול במרכז הפיתוח של החברה בחיפה. כך התברר במסגרת ארוע Intel Technology Tour השבוע, שבמהלכו החברה אירחה בארץ כ-90 עיתונאים ואנליסטים מכל העולם. דניאל בן עטר, מנהל ייצור שבבי העתיד בכל מפעלי אינטל בעולם, הציג היום (ד) בפני האורחים את אחת מפרוסות הסיליקון הראשונות של המעבד, אשר יצאו מקו הייצור במפעל.

פרטים נוספים על המעבד החדש יתפרסמו בסוף החודש, במהלך ההכרזה הרשמית. יחד עם זאת, בתדרוך לאורחים נמסר שהוא מיוצר בתהליך Intel 7, כלומר בנוי מטרנזיסטורי FinFET ברוחב צומת של 10 ננומטר. המעבד החדש פותח בזמן קצר מאוד מכיוון שהוא תואם לאחור למעבדי Alder Lake שהושקו באוקטובר 2021. שניהם מבוססים על תפישה חדשה שפותחה בישראל בשם “עיבוד היברידי”: השבב המרכזי כולל ליבות חזקות למטלות כבדות (Performance) ולצידן ליבות “רזות” (Efficiency) עבור משימות הדורשות עיבוד מהיר וחסכוני. בינואר 2022 העריך איציק סאלס, אחראי על פיתוח המעבדים בקבוצת הקליינט (מחשבי PC) בחברת אינטל, שהארכיטקטורה ההיברידית תהיה הארכיטקטורה של אינטל בעשר השנים הבאות – "והיא הגיעה מחיפה”.

אינטל מקימה את פאב-38 בהשקעה של 10 מיליארד דולר

בימים אלה משנה הקמפוס של אינטל בקרית גת את פניו. אינטל החלה בפרוייקט הקמת מפעל הייצור החדש, פאב-38 (FAB38) אשר מתוכנן לייצר שבבים בטכנולוגיות העתידיות של אינטל. המפעל מוקם בהשקעה של כ-10 מיליארד דולר, ויהיה גדול בהרבה ממפעל פאב-28 הנוכחי. על-פי התוכניות, ההקמה תושלם בתוך 3-5 שנים (תלוי בשינויים טכנולוגיים). הייצור במפעל החדש יתבסס על שימוש בליתוגרפיית EUV, ולכן היה צורך לבצע תכנון מחדש של המבנה במטרה לאפשר התקנת חדר נקי בקומת ביניים, כאשר מעליו ומתחתיו מצויות קומות השירותים המספקות לחדר הנקי את תשתיות האיוורור, הסינון והחלפת האוויר, אספקת ופינוי חומרים כמו גזים ונוזלים ומתקן אספקת אנרגיה עבור הציוד בחדר הנקי.

הכניסה המרכזית לקמפוס של אינטל בקרית גת. צילום: Techtime
הכניסה המרכזית לקמפוס של אינטל בקרית גת. צילום: Techtime

המחשה לגודלו של המפעל החדש ניתן ללמוד מהעובדה שהגג שלו יתבסס על 36 יחידות מבנה עיליות (Trusses) במשקל כולל של יותר מ-100 טון. לצורך הקמת המבנה, הזמינה אינטל את המנוף השני בגודלו בעולם, הנמצא בעת בתהליכי הרכבה באתר. אינטל לא יכלה לקבל את המנוף הגדול ביותר בעולם, מכיוון שהוא תפוס למשך השנתיים הקרובות לצורכי פרוייקט בנייה בבריטניה. המפעל החדש מתוכנן לייצר בשלב הראשון שבבים בתהליך Intel 4 (שווה-ערך לרוחב צומת של 7 ננומטר), אולם הוא בנוי בתפישה גמישה, שנועדה לאפשר לו מעבר מהיר לטכנולוגיות ייצור עתידיות אחרות.

בין השאר, הוא יקושר באמצעות גשר סגור אל המפעל הקיים פאב-28, מתוך מטרה ששני המפעלים יספקו תמיכה הדדית זה בזה, וינצלו ביחד משאבים משותפים. חברת אינטל העולמית נמצאת בימים אלה בתנופת הקמה חסרת תקדים של תשתיות ייצור. בשבוע שעבר היא הניחה את אבן הפינה למפעל ייצור באוהיו בהשקעה של 20 מיליארד דולר, היא מקימה מפעל באריזונה בהשקעה של 20 מיליארד דולר, באפריל היא חנכה מפעל באורגון בהשקעה של 4 מיליארד דולר, ולפני כחצי שנה היא הכריזה על הקמת מפעל בגרמניה בהשקעה של כ-17 מיליארד אירו.

גיל גולן מונה לסגן נשיא GM ומנהל תחום טכנולוגיות קריטיות

חברת General Motors העולמית הודיעה על מינויו של מנכ"ל מרכז הפיתוח של GM בישראל, גיל גולן, לתפקיד סגן נשיא ומנהל ארגון גלובלי חדש של החברה. תפקידו של הגוף החדש הוא להאיץ את הפיתוח וההטמעה של טכנולוגיות מתקדמות, עם דגש על טכנולוגיות עבור סוללות של כלי-רכב חשמליים. ראוי לציין שלפני כשבוע החברה דיווחה על החלטתה לבצע העלאת מחירים בחלק מדגמי המכוניות החשמליות שלה, בעקבות העלייה במחיר של סוללות ליתיום-יון.

תפקיד הגוף החדש הוא לוודא שיש לחברה טכנולוגיות קריטיות עבורה, בין השאר באמצעות שיתופי פעולה והשקעות בכל העולם. במסגרת התפקיד, גולן יהיה אחראי גם על קידום טכנולוגי ועסקי של כלכלת מימן עתידית, ומתן הנחיות לקרן ההשקעות התאגידית (CVC) וחטיבת המיזוגים וההשקעות (M&A) של GM.

גולן עובד יותר מ-20 שנה בג׳נרל מוטורס בתפקידים שונים בארה"ב ובישראל. הוא היה אחראי על הקמת מרכז הפיתוח הישראלי של החברה בהרצליה פיתוח בשנת 2008, ועל ניהולו עד היום. בשנת 2016 נכנס מרכז הפיתוח הישראלי לתחומי התחבורה החכמה, והחל בפיתוח טכנולוגיות ליבה לכלי-רכב אוטונומיים וכלי-רכב חשמליים ומקושרים. כיום המרכז מעסיק כ-800 עובדים ומפתחים. חברת GM נחשבת ליצרנית הרכב היחידה שיש לה מרכז פיתוח מרכזי בישראל.

ג'נרל מוטורס היא מיצרניות הרכב הוותיקות בעולם: הוא נוסדה בשנת 1908 ומייצרת את מותגי ביואיק, קדילק, שברולט, ו-GMC. כיום החברה מעסיקה כ-200 אלף עובדים, ונסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של כ-61.3 מיליארד דולר. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-132 מיליארד דולר. מנתוני החברה עולה שבשנת 2021 היא ייצרה ומכרה כ-6.3 מיליון מכוניות בעולם.

דיווח: אינטל דוחה את הנפקת מובילאיי וחותכת את שווייה

[בתמונה: פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדיי מובילאיי]

סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה אתמול (ב') כי אינטל עשויה לדחות את הפיצול וההנפקה של חברת מובילאיי (Mobileye) שבבעלותה לשנה הבאה, וזאת על רקע צניחת הערך החדה של מניות השבבים בחודשים האחרונים, ובפרט של מנייתה של אינטל, שבשבוע שעבר ירדה למחיר של 30.3 דולר, שפל של יותר מ-5 שנים.

לפי הדיווח בבלומברג, המסתמך על מקורות המעורים במהלך, על רקע הסנטימנט הנוכחי בשווקי ההון, שבא לידי ביטוי גם במיעוט ובדחייה של הנפקות, אינטל גם עשויה לחתוך משמעותית את השווי של מובילאיי בהנפקה ל-30 מיליארד דולר, בעוד שבתחילה תכננו בחברה, לפי הדיווחים, להנפיק את מובילאיי ב-50 מיליארד דולר. אינטל רכשה את מובילאיי ב-2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר.

ברבעון השני של 2022, דיווחה מובילאיי על זינוק של 41% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, להיקף של כ-460 מיליון דולר. מדובר בגידול מרשים במיוחד, מכיוון שקצב ייצור כלי-הרכב בעולם לא צמח במהלך הרבעון בהשוואה לשנת 2021. מובילאיי גם הציגה שיעור ריווחיות גבוה של 41% ורווח תפעולי של 190 מיליון דולר – צמיחה של 43% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה שזכיות תכנון חדשות מהמחצית הראשונה של 2022 הגדילו את צבר ההזמנות שלה ב-37 מיליון יחידות.

 

שוק הזכרונות מתמוטט; "כאילו מישהו סגר את המתג"

המשבר הכלכלי הגלובלי מתחיל לתת את אותותיו בשוק השבבים. חברת המחקר IC Insights הפחיתה השבוע את תחזית הצמיחה של שוק ה-IC (כל סוגי השבבים למעט מעבדים למחשבים) לשנת 2022, מ-11% לכ-7% בלבד. הסיבה המרכזית לעידכון המפתיע היא התמוטטות שוק הזכרונות במחצית השנייה של 2022. החברה תיארה את השינוי הדרמטי בדימוי ציורי: "זה היה כאילו שמישהו העביר את מתג שוק הזכרונות בתחילת חודש יוני 2022 ממצב פתוח (On) למצב סגור (Off)".

החברות המעטות שהתייחסו בדו"חות הרבעוניים שלהן לשינויים בשוק, הסבירו את התופעה בתיקוני מלאי מאסיביים שהלקוחות מבצעים. יכול להיות שהדבר גם נובע מביטול הזמנות כפולות המאפיינת התאוששות מסויימת בקצב האספקה לאחר מחסור ממושך. רוב החברות גם העריכו שהמצב הזה יימשך לפחות עד תחילת 2023. בדו"ח הרבעון השלישי שהסתיים במאי 2022, הזהירה חברת מייקרון (Micron) מהתפתחות משבר בשוק ופירסמה תחזית ירידה של 17% במכירות ברבעון האחרון של השנה (המסתיים באוגוסט 2022). מאוחר יותר עידכנה את התחזית כלפי מטה – לירידה של 21% במכירות.

חברת ווסטרן דיג'יטל (Western Digital), שהיא גם ספקית מרכזית של זכרונות NAND, צירפה הערה לדו"ח הרבעון השני, שלפיה "תיקוני המלאי המתבצעים כעת הם מאוד חדים". החברה העריכה שהמכירות ברבעון השלישי יירדו בכ-18%. מכיוון שכמחצית ממכירות החברה הם של כונני זכרונות שהשוק שלהם כמעט ולא נפגע, הערכת IC Insights היא שהירידה במכירות רכיבי NAND ברבעון תהיה לכל הפחות כ-20%. גם סמסונג הזהירה מהמצב בשוק. המנכ"ל המשותף ומנהל חטיבת השבבים בסמסונג, קיאנג-קי יונג, אמר בשבוע שעבר שהמחצית השנייה של 2022, "נראית רע. אנחנו לא רואים סימנים שהשנה הבאה תהיה טובה יותר".

בגרף למעלה: המכירות החודשיות של נאניה הטאיוואנית מראות את הקצב המהיר שבו השוק משתנה

יצרנית הזכרונות הטאיוואנית Nanya נחשבת לשחקן קטן בשוק ה-DRAM העולמי, אולם נתוני המכירות החודשיים שלה מספקים חלון הצצה אל הקצב המהיר שבו עובר משיא לשפל: מכירותיה באוגוסט 2022 היו רק 39% ממכירותיה באוגוסט 2021, ובכ-53% פחות ממכירותיה במרץ 2022. ראוי לציין שהנפילה המהירה של שוק הזכרונות משפיעה על הדירוג היחסי של יצרניות השבבים הגדולות ביותר. ברבעון השלישי של 2022 תאבד סמסונג את מקומה בראש הטבלה לטובת חברת TSMC הטאיוואנית, כאשר חברת אינטל צפויה לסגת למקום השלישי בלבד – אחרי סמסונג.

אינטל הכניסה את סיפיה לשוק הרכב ההודי

חברת אינטל (Intel) שילבה את פיתרון ניטור הנהג של חברת סיפיה (Cipia) הישראלית בחבילת הפתרונות שהיא מספקת לציי רכב בהודו. שירות ה-SaaS, שהושק באחרונה, נקרא Intel Onboard Fleet Services והוא מותאם במיוחד לשוק ציי הרכב בהודו. הוא כולל את המערכת למניעת התנגשות של מובילאיי, Mobileye 8 Connect, את טכנולוגיית התאום הדיגיטלי של חברת Intangles Lab ליישומי תחזוקה מונעת, ואת פיתרון הטלמריה וניטור הנהג (DMS) של סיפיה לציי רכב, Cipia-FS10.

מסיפיה נמסר כי הטמעות ראשונות של המוצר כבר החלו בציי רכב מסחריים מובילים בהודו. הטמעת הפיתרון של סיפיה לשירות של אינטל בהודו הוא תולדה של שיתוף הפעולה בין סיפיה למובילאיי, שבבעלות אינטל. בתחילת השנה חתמו סיפיה ומובילאיי על הסכם רישיון להטמעת תוכנת ניטור הנהג של סיפיה בגרסאות הקיימות והעתידיות של שבב ה-EyeQ של מובילאיי.

סיפיה פיתחה מערכת חישת ושליטת פנים-הרכב המאפשרת בין השאר לבצע מעקב אחר רמת העירנות של הנהג באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת עירנותו יורדת.

האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד. פיתרון Cipia-FS10 הוא גרסה המותאמת לעולם ציי הרכב, וכולל לצד התראות הבטיחות לנהג, גם יישומים כמו דירוג ואימון נהגים על-סמך ניתוח דפוסי ההתנהגות שלהם, וניתוח תאונות.

רמון ספייס ולולב יספקו את מחשב הניווט של החללית בראשית-2

בתמונה למעלה: מחשב החלל המוקשח RC64 של חברת רמון ספייס

חברת Ramon.Space מחיפה וחברת Lulav Space יפתחו פתרון ניווט עבור נחתת הירח בראשית-2, אשר יתבסס על מחשב החלל המוקשח של רמון ועל חיישן ייחודי ואלגוריתם ניתוח החיישנים של לולב. פלטפורמת הנחיתה מפותחת על-ידי עמותת SpaceIL אשר בנתה את רכב הנחיתה בראשית-1, אשר שוגר לחלל בפברואר 2019 ונכשל במשימתו עקב תקלה בשלב הנחיתה. פרוייקט בראשית-2 מבוסס על הלקחים שנלמדו מבראשית-1, ומתמקד בפיתוח מערכת גדולה ומורכבת יותר.

פלטפורמת הנחיתה כוללת מערך של 3 חלליות: חללית מקפת (אורביט) שתקיף את הירח במשך 5 שנים ותשמש לביצוע ניסויים מדעיים, ושתי חלליות נחיתה אשר ינחתו בשני אתרים שונים על הירח וישאו ציוד לביצוע ניסויים מדעיים במשקל של עד 2.5 ק"ג בכל נחתת. בראשית-2 מתוכננת לשבור מספר שיאים, בהם: נחיתה כפולה על הירח במשימה אחת; נחיתה בצד הרחוק של הירח (עד היום רק סין הצליחה לנחות שם); הנחתות הצמודות לחללית האם תהיינה החלליות הקטנות ביותר ששוגרו אי-פעם לחלל –  כל אחת מהן שוקלת 60 ק"ג בלבד ללא דלק, ו-120 ק"ג ביחד עם הדלק.

מערכת הניווט המשותפת תבצע בזמן אמת מיפוי, חישוב מיקום וחישוב מהירות (SLAM) עבור הנחתות. בדרך כלל נעשה שימוש במכ"ם ובמערכת טווח מבוססת לייזר כדי לספק לרכב נחיתה חללי את המידע הדרוש לאלגוריתם SLAM. אולם המערכות האלה גדולות, כבדות וצורכות אנרגיה רבה יחסית. שיתוף הפעולה עם לולב מאפשר שימוש בחיישן קל, קטן וחסכוני יותר באנרגיה. לא נמסר באיזה חיישן מדובר, אולם סרטון הדגמה של לולב שפורסם ערב שיגור בראשית-1, מראה שימוש בשתי מצלמות אשר מייצרות שדה ראייה תלת מימדי באמצעות אפקט סטריאוסקופי. מכאן שייתכן ומדובר בחיישנים מבוססי מצלמה.

כרטיס הזיכרון החללי של חברת רמון ספייס
כרטיס הזיכרון החללי של חברת רמון ספייס

חברת רמון ספייס מתמחה בפיתוח מעבדי-חלל בתהליך ייצור שבבים המעניק להם הגנה בפני קרינה. טכנולגיית הליבה של החברה מבוססת על ידע באופן שבו ניתן לייצר שבבים כדי לספק להם עמידות בפני קרינה. מוצר הילבה של החברה הוא שבב המעבד RC64. השבב מספק עוצמת עיבוד של 38GFLOPS ויכולת קליטת נתונים בקצב של 60Gbps. כל אחת מליבות ה-DSP מצויידת בזכרון מטמון פרטי, ויכולת גישה ישירה אל זיכרון גדול משותף.

מאז שנת 2015 השבב מבוסס על שימוש ב-64 ליבות עיבוד שהן למעשה מעבד ה-DSP ממשפחת  CEVA-X1643 של חברת CEVA מהרצליה. על בסיס המעבד, החברה מספקת כיום שני מוצרים מרכזיים: המחשב NuBox שהוא מחשב חלל מודולרי מלא, הכולל מעבדים, תשתיות איחסון וממשקים, אשר מאפשר ליישם את כל משימות החלל, וכרטיס האיחסון NuStream, המנוהל על-ידי RC64. הוא אוסף מידע מחיישני החללית בנפח של עד 1TB, ואוגר אותו באופן מוגן בפני שיבושי קרינה. החברה מסרה שהפתרונות שלה שולבו ביותר מ-50 משימות חלל בעולם וכעת מצויים יותר מ-100 מוצרים שלה בשימוש פעיל בחלל.

שיתוף פעולה ל-Vayyar בדרום בריטניה בתחום עזרה ראשונה לקשישים

חברת ואיאר (Vayyar) הודיעה על שיתוף פעולה חדש עם Southern Care Maintenance, ספקית של מוצרים ושירותים בתחום עזרה ראשונה וסיעוד לבית, הפעילה בעיקר בדרום בריטניה. שיתוף הפעולה, שיכלול גם את המפיצה של ואיאר בבריטניה, Panacea, יתמקד בשיווק הגלאי הביתי שפיתחה ואיאר, Vayyar Care, המתריע על נפילת קשיש בביתו. לדברי ואיאר, שיתוף הפעולה יסייע לה לבסס תשתית של התקנות ומתן שירות טכני באזור באמצעות מערך התמיכה של SCM.

SCM היא חברה פרטית שהוקמה ב-1987 ומספקת שירותים ומוצרים בשני תחומים עיקריים: גלאי אש ואביזרי סיעוד לבית כמו מיטות סיעודיות, ציוד עזר לאמבטיה, רתמות ועוד. החברה פעילה במחוז קנט, הכולל גם את דרום לונדון.

נפילת קשישים בביתם היא תופעה שכיחה בעולם כולו, והיא אחד הגורמים העיקריים לפציעתם של קשישים. במקרים מסוימים, אם הקשיש איבד את הכרתו או אינו מצליח לקום בכוחות עצמו, הוא עשוי להישאר שכוב על הרצפה שעות רבות ללא יכולת להזעיק עזרה, מה שעשוי להחמיר את פציעתו ובמקרים מסוימים גם להסתיים במוות.

גלאי הנפילות של ואיאר הינו התקן ביתי, שניתן לתלות בפשטות על הקיר או התקרה, ומשמש כגלאי המסוגל לזהות מקרה של נפילת קשיש בביתו ולשדר אות מצוקה לקרוב משפחה או לאיש סיעוד, שיגיעו לסייע לקשיש. בשנה שעברה קיבלה ואיאר אישור לשווק את גלאי הנפילות גם בישראל. לאחרונה חתמה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית מוצרי החשמל הסינית Heiar, במטרה לשווק את הגלאי בשוק הסיני.

גלאי הנפילות של ואיאר מתבסס על טכנולוגיית הליבה שפיתחה החברה ועומד בבסיס מוצריה השונים בתחומי הרכב, הבית החכם, המכשור הרפואי ועוד. החברה פיתחה מכ”ם-על-שבב (RoC), המתבסס על מערך של עד 72 אנטנות שידור וקליטה (MIMO), הפועלות בגלי רדיו (RF) בתדר גבוה. בשל ריבוי האנטנות, המכ”ם מסוגל לבנות תמונה תלת-מימדית ב-360 מעלות של הסביבה ללא כל שימוש במצלמה. בניגוד לאמצעים אופטיים, התדר שעליו הוא מתבסס מאפשר לקלוט גם מידע המוסתר על-ידי אובייקטים, כמו למשל לגלות מבנים המסתתרים מאחורי קירות ולעקוב אחר הסימנים החיוניים של בני-אדם הנמצאים מעבר לקיר.

מאוזר מקימה מחסן-ענק, אוטומטי כמעט לגמרי

בתמונה למעלה: התרחבות מאוזר. האגף הירוק למעלה משמאל: המחסן החדש שהקמתו החלה כעת

מפיצת הרכיבים הגלובלית מאוזר (Mouser Electronics), הקדימה את תוכניות ההתרחבות שלה, והחלה בהקמת מחסן מלאי חדש בשטח של כ-39,000 מ"ר ובגובה של שלוש קומות. המחסן החדש מהווה הרחבה של מחסן הרכיבים של החברה בפורט-וורת, טקסס. עם השלמת הבנייה, ישתרע מחסן המלאי של החברה על שטח של כ-320,000 מ"ר, אשר יעניקו לחברה שטח איחסון רכיבים של כ-1.4 מיליון מ"ר, שבהם יישמר מלאי של כמיליון מק"טים (6.8 מיליון רכיבים) מתוצרת כ-1,200 יצרנים שונים.

המבנה החדש יצוייד במערכות שינוע ואיסוף אוטומטיות ויקושר בגשר עלי לשאר המחסנים הקיימים של החברה, המצויים באתר. המחסן החדש יצוייד במדפים רובוטיים (Vertical Lift Modules), מהסוג שהחברה סיימה לא מכבר להתקין. החברה דיווחה שלפני כשלושה חודשים היא השלימה את ההתקנה של 120 מערכות VLM: מערך של מדפים רובוטיים אנכיים הכוללים מערכות אוטומטיות לשליפת רכיבים והבאתם אל תחנות העבודה של אנשי המחסן. להערכתה, המערכות החדשות משפרות את היעילות, מצמצמות את השטח הנדרש לאיחסון רכיבים, ומקטינות בכ-45% את המרחקים שעובדי המחסן צריכים ללכת כדי לאסוף רכיבים.

השלב השישי בתוכנית ההתרחבות האסטרטגית

בנוסף ל-VLM, החברה ציידה את המחסנים במערכות אריזה וסימון אוטומטיות, המטפלות כל אחת ב-14 הזמנות בדקה. כך למשל, מערכות האריזה I-PACK, מייצרות אוטומטית קופסת קרטון ספציפית המותאמת לכל הזמנה, אורזת אותה ומעבירה אותה לשילוח. מאוזר נמצאת בבעלות TTI הנמצאת בבעלות ברקשיר התאוויי (Berkshire Hathaway), ומתמקדת באספקת רכיבים אלקטרונים לקבוצות פיתוח, בניית אבות טיפוס והבאה ראשונית לייצור (NPI). כיום החברה מעסיקה כ-3,500 עובדים. על-פי ההערכות, היא מחזיקה במלאי רכיבים בשווי של כ-1.2 מיליארד דולר, ומכירותיה בשנת 2022 צפויות להסתכם בכ-3 מיליארד דולר.

סמנכ"ל שיווק ב-EMEA, גרהאם מאגס: "השוק הישראלי הוא יוצא דופן מבחינתנו"
סמנכ"ל שיווק ב-EMEA, גרהאם מאגס: "השוק הישראלי הוא יוצא דופן מבחינתנו"

בשיחה עם Techtime, גילה סגן נשיא מאוזר לשיווק באזור EMEA, גרהאם מאגס, שהקמת המחסן החדש הוא השלב השישי בתוכנית התרחבות אסטרטגית שהחברה ניסחה לפני מספר שנים, אולם בנייתו הוקדמה במספר שנים לאור הגידול בפעילות החברה. מאגס:  "בשנת 2021 צמחו המכירות שלנו בעולם בכ-40%, כאשר המכירות באזור EMEA צמחו בכ-80%.

"בשנת 2022 אנחנו צופים צמיחה של כ-45% במכירות. בעשור האחרון, הפכה מאוזר מחברה הממוקדת בשוק האמריקאי לחברה גלובלית. כאשר הצטרפתי למאוזר בשנת 2010, רוב המכירות היו בארצות הברית. כיום כ-43% מהמכירות הן באמריקות, והשאר מתחלק שווה בשווה בערך בין אסיה ואירופה".

מהו משקלו השוק הישראלי אצלכם?

"תעשיית האלקטרוניקה בישראל אחראית לכ-9% מהמכירות באירופה. השוק הישראלי שונה מאוד מהשוק האירופי ומהשוק העולמי. הוא קטן, מתמחה ונמצא בצמיחה. בשנים האחרונות אנחנו צומחים כאן בקצב של כ-50% בשנה. מכיוון שזה שוק מאוד טכנולוגי, אנחנו מספקים ללקוחות הישראלית תמיכה טכניית באמצעות חברת MI Catalog אנחנו מציעים סיוע הנדסי רק בישראל וזה הרבה מאוד בזכות היכולות של השותף שלנו כאן. הלקוחות בישראל מקבלים את ההזמנות ישירות מטקסס, ולא דרך אירופה, ולכן כל הזמנה מגיעה ללקוח בתוך שלושה ימי עבודה".

לקוחות יתחילו לבטל הזמנות כפולות

למאוזר אין משרד בישראל. הפעילות המקומית מתבצעת באמצעות חברת MI Catalog (קיצור של Mouser Israel Catalog), שהיא חברה ישראלית אשר יושבת ברעננה ונמצאת בבעלות משה אלבס. לדברי מנהל המכירות מרק נודלמן, החברה מוגדרת כשותפה עסקית ונציגות אקסקלוסיבית של מאוזר. היא עובדת רק מול מאוזר ואחראית על התמיכה העסקית והטכנית בשוק הישראלי.

מהי התחזית שלכם לבעיית שרשרת האספקה?

מאגס: "להערכתנו, כאשר מצב שרשרת האספקה בעולם ישתפר ותהיה זמינות רבה יותר של רכיבים, אנחנו נראה ירידה זמנית ומתונה בהזמנות. כיום הלקוחות מבצעים הרבה מאוד הזמנות כפולות, וכאשר הרכיבים יתחילו להגיע אל השוק, הם יבטלו חלק ממהזמנות הכפולות. אולם בניגוד למצבים דומים בעבר, הפעם אנחנו לא צופים התמוטטות של השוק, מכיוון שיש יותר מדי מנועי צמיחה פעילים אשר דוחפים את השוק, כמו למשל רכב אוטונומי, השוק הצבאי, השוק התעשייתי, מכשור רפואי וכל מהפיכת הקישוריות האלחוטית בשוק הצרכני. באתר שלנו יש ארבע מיליון כניסות ביום, רובן מאנשים המבצעים פיתוח ובונים אבות טיפוס. לכן אנחנו רואים היטב את המגמה הזאת, ומשקיעים בבניית מלאי רכיבים גדול".

בתוך המחסן של מאוזר. מערכת ה-VLM מביאה את הרכיבים אל עובדי התיפעול
בתוך המחסן של מאוזר. מערכת ה-VLM מביאה את הרכיבים אל עובדי התיפעול

סקייוורקס הכריזה על פתרונות תזמון לרשתות Open RAN ו-5G

בתמונה למעלה: כרטיסי פיתוח ל-Si540X NetSync (משמאל) ו-Si5518/12 NetSync

חברת סקייוורקס (Skyworks Solutions) הכריזה על פתרונות חדשים במשפחת NetSync, לתיזמון שעונים ברשתות תקשורת מהדור החמישי (5G). רכיבי NetSync מבוססים על טכנולוגיות DSPLL ו-MultiSynth, ומנוהלים באמצעות תוכנת AccuTime של החברה. הם מאפשרים לתאם את השעונים בכל הצמתים והמרכיבים של רשתות איתרנט (Synchronous Ethernet – SyncE). הפתרונות החדשים, Si551x ו-Si540x, מיועדים לתזמן רשתות 5G ורשתות תמסורת פתוחות (Open RAN).

החברה מסרה שהמוצרים החדשים פותחו במסגרת שיתוף פעולה טכנולוגי עם NXP ועם AMD. מנהל שיווק קבוצת מרכזי הנתונים בחברת AMD, מייק וויסוליק, אמר שתוכנת AccuTime רצה על המערכות מבוססות ARM של החברה, אשר כוללות בלוקי IP שנועדו לשלב את פתרון התזמון ברכיבים של AMD. לדבריו, פתרונות התיזמון Si551x ו-Si540x הם חלק בלתי נפרד מפלטפורמות התקשורת של החברה. מנהל פתרונות הקצה בחברת NXP, טארק בוסתמי, אמר שהפתרונות האלה מסייעים לחברה לחברת NXP קדם את הפתרונות שלה בשוק הצומח של רשתות O-RAN 5G.

חברת סקייוורקס מטקסס, ארה"ב, מתמחה בפיתוח וייצור שבבים אנלוגיים. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-16 מיליארד דולר. ברבעון השלישי 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-1.23 מיליארד דולר. להערכת החברה מכירותיה ברבעון האחרון יגיעו להיקף של כ-1.4 מיליארד דולר – מכאן שהיא צפויה לסיים את 2022 עם היקף מכירות של כ-5.1 מיליארד דולר. בחודש יולי 2021 היא רכשה את חטיבת התשתיות והרכב של סיליקון לאבס (Silicon Laboratories) מקליפורניה, תמורת כ-2.75 מיליארד דולר במזומן.

מחשב-החלל החדש של נאס"א יתבסס על מעבדי קוד פתוח RISC-V

סוכנות החלל האמריקאית (NASA) החליטה שמחשב החלל החדש שהיא מפתחת עבור כל משימות החלל העתידיות, יתבסס על מעבדי RISC-V של חברת SiFive מארה"ב. המטרה היא לפתח מחשב שיהיה חזק פי כמה מאות בהשוואה למחשבים בהם סוכנות החלל משתמשת כיום. בכוונת נאס"א להשתמש בארכיטקטורת המחשב העתידי, High-Performance Spaceflight Computing – HPSC, בכל משימות החלל שהיא תבצע בשנים הבאות – החל מחקר כוכבים רחוקים וכלה במשימות נחיתה על הירח ובמאדים.

הפרוייקט ממחיש את הקצב האיטי של שינויים בתעשיית החלל: כיום נאס"א מתבססת על מחשבים אשר פותחו לפני כ-30 שנה על-בסיס מעבדי PowerPC, אשר פותחו על-ידי קונסורציום של יבמ, אפל ומוטורולה, ויצאו לשוק בשנת 1991. "המחשבים האלה שרתו אותנו נאמנה", אמר טכנולוג האוויוניקה הראשי של נאס"א, ווסלי פאווול, "המשימות החדשות שלנו דורשות מחשבים חזקים ואמינים בהרבה". ראוי לציין שנאס"א ביצעה מספר ניסויים בשנים האחרונות שבהם היא בחנה את היעילות והאמינות של מעבדי RISC-V, בין השאר, הוקמה תשתית עיבוד שלמה במעבדת החלל גודארד, המבוססת על מעבדי RISC-V.

הפרוייקט פותח שוק חדש בפני Microchip

חברת SiFive היא בעיקר ספקית של קניין רוחני. מחשב החלל עצמו יפותח וייוצר על-ידי חברת Microchip , אשר קיבלה בחודש שעבר הזמנה מנאס"א בהיקף של 50 מיליון דולר לפתח ולספק את המעבד בתוך שלוש שנים. חברת מייקרוצ'יפ תבצע השקעה נוספת בפרוייקט מתוך מקורותיה העצמיים, ככל הנראה מתוך הנחה שיש לו שוק פוטנציאלי משמעותי בתחומי התעופה והביטחון, ולא רק בתחום החלל. מנהלת חטיבת הקישוריות במייקרוצ'יפ, ניקי וורקהייזר, אמרה שלפרוייקט תהיה השפעה עמוקה גם על טכנולוגיות קרקעיות. "המעבד החדש יספק קישוריות איתרנט רחבה מאוד, בינה מלאכותית, וביצועים גבוהים מאוד במעטפת הספק חסכונית ובאמינות גבוהה. נקים אקו-סיסטם גדול של יצרני מחשבים-בכרטיס, אשר יפתחו פתרונות חדשים מבוססי המעבד החדש.

חברת SiFive דיווחה שהמחשב החדש יתבסס על שמונה מעבדים וקטורייים מסוג SiFive Intelligence X280 RISC-V, ועוד ארבעה מעבדי RISC-V סטנדרטיים. המטרה היא לספק לפלטפורמות החדשות של נאס"א עוצמת עיבוד שתאפשר לנהל מטלות כמו ניהוג אוטונומי של כלי-רכב בירח ובמאדים, עיבוד תמונה, ניהול משימת הטיסה, ניהול התקשורת ועוד. מעבד X280 יצא לשוק בחודש אפריל 2021 ונחשב לאחד מהמוצרים הפופולריים ביותר של SiFive.

מדובר במעבד 64 ביט שעבר התאמה לביצוע מטלות בינה מלאכותית ולימוד מכונה המספק יכולת טיפול בפקודות ובנתונים באורך מילה של עד 512 ביט וביצוע חישובים (ALU) במלים באורך של עד 256 ביט. המעבד תומך במכפל וקטורי (Vector Length Multipier) המאפשר להריץ תוכנה המבצעת חישובים וקטוריים באורך מילה של עד 4094 ביטים. הוא עובד במהירות שעון של 2.3GHz, ומתוכנן לשמש כמרכיב של מחשב גדול יותר – למשל בניית מערך אשכולות הכוללים עד 16 מעבדים בכל אשכול.

יצרנית רכב מאסיה בחרה ב-LiDAR של אינוויז

בתמונה למעלה: חיישן InnovizTwo של חברת אינוויז

חברת אינוויז (Innoviz) דיווחה היום (ה') כי אחת מיצרניות הרכב המובילות באסיה בחרה בה להיות ספקית חיישני ה-LiDAR הישירה עבור מכוניות נוסעים. במסגרת החוזה שאמור להתחיל להניב הכנסות ב-2024, תספק אינוויז ליצרנית הרכב את הדור השני של חיישן הליידאר שלה, InnovizTwo, אשר להערכת החברה יכשיר את כלי-הרכב ליישומי נהיגה אוטונומית ברמה 3. זו יצרנית הרכב השלישית שבוחרת את הלידאר של אינוויז להטמעה בדגמים מסחריים, ביחד עם BMW ופולקסווגן.

חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State) עבור תעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים. חיישן הדור השני, שמתבסס על מקור לייזר יחיד, מציג ביצועים משופרים ב-70% בהשוואה לדור הראשון, והוא זול ב-30%. אינוויז זכתה בזכיית התכנון הזו במעמד של ספקית מערכות Tier-1, כלומר כספקית של פתרון שלם.

עבודה במתכונת של Tier-1 היא מרכיב משמעותי באסטרטגיית החברה, מאחר שהיא מאפשרת לאינוויז לעבוד ישירות מול יצרניות הרכב (OEM), לספק פתרונות שלמים ולמקסם את שולי הרווח. כדי לקבל מעמד של Tier-1, אינוויז נדרשה להציג יכולות בכל הנוגע לניהול קווי ייצור המוניים, עמידה בתקני איכות של תעשיית הרכב ויכולת לבצע אימות של החומרה ושל תוכנות ראיית המכונה.

ST Engineering תפרוס את פיתרון פוורפליט במתקן תחזוקת המטוסים שלה בסן-אנטוניו

חברת ST Engineering הסינגפורית, מהספקיות הגדולות בעולם של שירותי תחזוקה ותיקון (MRO) של גופי מטוסים (airframe), תפרוס את פיתרון הטלמטריה לעולם התעשייתי של פאוורפליט (Powerfleet) במתקן המרכזי של החברה בנמל התעופה של סן-אנטוניו, טקסס. ערכות הניטור של פוורפליט יותקנו על גבי כלים לוגיסטיים הפועלים במתקן התחזוקה ובשדה התעופה, כדוגמת מלגזות, כדי לספק מעקב ואנליטיקה של כלל הכלים התפעוליים.

הפיתרון של פוורפליט יסייע גם בהידוק האבטחה ובקרת הגישה במתחם, ייעול ניצול הכלים ומניעת נזק לציוד. ארווין צ'ין, מנהל המתקן בסן-אנטוניו, אמר כי האינטגרציה של הפיתרון של פוורפליט היא חלק מטרנספורמציה הדיגיטלית שהחברה מבצעת למערך התפעולי בהאנגרים שלה. "ההדגמה שהם ביצעו עבורנו המחישה את היכולת של הטכנולוגיה שלהם לנהל ולעקוב אחר הנכסים שלנו, על מנת לוודא שרק אנשים מורשים מתפעלים את הכלים התעשייתיים שלנו, וכמו כן לאסוף נתונים ולשפר את הבטיחות".

חברת פוורפליט הוקמה בחודש אוקטובר 2020 בעקבות מיזוג בין חברת פוינטר טלוקיישן מראש העין וחברת I.D Systems מניו-ג’רזי. הכנסותיה של פוורפליט ברבעון השני הסתכמו ב-34.6 מיליון דולר, גידול של 4% בהשוואה לרבעון הראשון של 2022 ושיא של 10 רבעונים. שולי הרווח של החברה עלו מ-17% ל-24%, ובחברה מייחסים זאת לצעדים שנקטה כדי למתן את התנודתיות במחירי רכש הרכיבים וכן כתוצאה משינויים הנדסיים שביצעה בחלק ממוצריה. ההפסד התפעולי הסתכם ב-1.6 מיליון דולר.

הכנסותיה של פוורפליט בשוק האמריקאי גדלו ב-12% במחצית הראשונה של 2022, ויש לה כ-3,000 לקוחות תעשייתיים, בהם פורד, וולוו ונסטלה. בחברה מתכוונים להשיק את קו המוצרים התעשייתי שלה גם באמריקה הלטינית, ישראל והמזרח התיכון.

[מקור תמונה: San Antonio Aerospace FB page]

שלומית וייס מונתה למנהלת ארגון ההנדסה של חברת אינטל

חברת אינטל (Intel) הודיעה על מינוייה של שלומית וייס לסגנית נשיא עולמית ולמנהלת ארגון ההנדסה העולמי (Design Engineering Group) של אינטל. וייס תיכנס לתפקיד מיידית, במקומו של המנהל הנוכחי, סוניל שנוי, שחזר לאינטל לפני כשנה וחצי כדי למלא את התפקיד. היא תדווח ישירות למנכ"ל אינטל, פט גלסינגר. קבוצת ההנדסה אחראית על פיתוח, אימות והעברה לייצור של מעבדים למחשבים אישיים, קניין רוחני למחשבים (IP) ופתרונות SoC למחשבים, טאבלטים, וגם לעולם השרתים.

שלומית וייס הצטרפה לאינטל ב-1989 לאחר שסיימה בהצטיינות תואר שני בהנדסת חשמל בטכניון, ומילאה שורה של תפקידי מפתח: פיתוח מערכות על-שבב ללקוחות ורכיבי שרתים שונים. היא זכתה וייס בתואר היוקרתי ביותר של אינטל, Intel Achievement Award, על חלקה בפיתוח ארכיטקטורת המעבד Sandy Bridge שפותח בישראל ב-2006 והיה המעבד המהיר ביותר של אינטל באותה תקופה. לאחר מכן היתה וייס אחראית על צוות הפיתוח (רובו מחיפה) של מעבדי Sky Lake למחשבים אישיים שיצאו לשוק ב-2015.

בשנת 2017 היא הצטרפה לחברת מלאנוקס (כיום אנבידיה), שבה הייתה אחראית במשך ארבע שנים על פיתוח שבבי הסיליקון של החברה לתחום התקשורת. ביולי 2021 היא חזרה לאינטל לתפקיד הסגנית של סוניל שנוי בקבוצת DEG. עם המינוי הנוכחי, היא מצטרפת להנהלה הבכירה של אינטל העולמית. גלסינגר ברך אותה על המינוי. גלסינגר: "לארגון ההנדסה יש תפקיד מרכזי ביכולת שלנו לספק מוצרים מובילים בכל הקטגוריות שבהן אנחנו מתחרים. התפקיד דורש מנהיג עם מומחיות טכנולוגית עמוקה ותשוקה למצויינות, ואת כל אלה יש לשלומית בשפע".

HARMAN רוכשת את חברת CAARESYS מהוד השרון

בתמונה למעלה: מכ"ם פנים-הרכב הזעיר של CAARSYS

חברת HARMAN הגרמנית הנמצאת בבעלות המלאה של Samsung Electronics, הודיעה היום על רכישת חברת CAARESYS מנתניה, המפתחת מערכות מכ"ם לניטור הנוסעים ברכב. החברכה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל איליה סלואוץ, הטכנולוג הראשי ואדים קוטלר, סמנכ"ל המו"פ אלכס ארשבסקי והיזם והמשקיע קונסטנטין ברזין. החברה פיתחה שני חיישנים אלחוטיים שונים: חיישן לטווח קצר למדידת פרמטרים פיזיולוגיים, ומכ"ם רכב זעיר לניטור מצב הנוסעים. המכ"ם חש בסימנים חיוניים כמו קצב לב ונשימה, מזהה ומנטר נוסעים וילדים בחלל הרכב ויכול גם להתריע על שיכחת ילדים או חיות מחמד ברכב.

בעקבות העיסקה, החברה תשולב בחטיבת הרכב של הרמן ותשמש כבסיס של החברה בתחום הפעילות החדש. המנכ"ל איליה סלואוץ ישמש כמנהל קבוצת חישת פנים הרכב (In-Cabin Radar) של הרמן, אשר הוקמה בעקבות העיסקה ופועלת ממשרדי הרמן ברמת השרון. לדבריו, ״השותפויות המוצלחות שיש ל-HARMAN עם יצרניות רכב מובילות, יאפשרו לטכנולוגיות שלנו להגיע להרבה מאוד נהגים ונוסעים בעולם״. נשיא חטיבת הרכב של הרמן, כריסטיאן סובוטקה, אמר שהעיסקה מעניקה לחברה טכנולוגיה לניטור פנים הרכב, אשר תשולב בהקדם במוצרים הקיימים של החברה.

מימין לשמאל: אלכס ארשבסקי, קונסטנטין ברזין, ואדים קוטלר ואיליה סלואוץ
מימין לשמאל: אלכס ארשבסקי, קונסטנטין ברזין, ואדים קוטלר ואיליה סלואוץ

חברת הרמן מפתחת ומייצרת פתרונות IoT, פתרונות אוטומציה ומערכות קישוריות, אודיו ובידור לכלי-רכב. החברה מעסיקה כ-30,000 עובדים ברחבי העולם. בשנת 2017 היא נירכשה על-ידי סמסונג. עסקת CAARESYS היא הרכישה הרביעית של הרמן בישראל: בשנת 2013 היא רכשה את חברת iOnRoad, אשר פיתחה אפליקציה לסמארטפון המספקת לנהג התראה בכל פעם שהוא נקלע למצב סכנה בכביש. בשנת 2015 היא רכשה את חברת Red Bend אשר פיתחה פלטורמת עידכוני תוכנה לרכב, תמורת כ-170 מיליון דולר, ובשנת 2016 היא רכשה את חברת TowerSec, אשר פיתחה מערכת הגנת סייבר על התקשורת עם הרכב.

בוש רוכשת את חברת אלמו מפתח תקווה תמורת 700 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מנכ"ל חטיבת האוטומציה ב-Bosch Rexroth, תומאס פכנר, ומייסד ובעלים אלמו, חיים מונהייט

חברת Bosch Rexroth הנמצאת בבעלות תאגיד התעשייה הגרמני בוש (Bosch), חתמה על הסכם לרכישת חברת אלמו (Elmo Motion Control) מפתח תקווה, אשר מתמחה בפיתוח וייצור מערכות בקרת הינע למנועים חשמליים. העיסקה תושלם עם קבלת כל האישורים הרגולטוריים. בסיומה תפעל אלמו כחברה עצמאית שמרכזה בישראל, ביחד עם כל צוות העובדים וההנהלה הנוכחיים, המונה כ-330 עובדים. לא נמסרו נתונים פיננסיים של העיסקה, אולם העיתון כלכליסט העריך את היקפה בכ-700 מיליון דולר.

חברת אלמו הוקמה בשנת 1988 על-ידי הבעלים חיים מונהייט. לחברה יש מפעל ייצור בפתח תקווה ובפולין. בקרי התנועה הרב-ציריים של החברה ובקר הסרוו שלה משמשים במערכות תעשייתיות רבות בעולם, בהן: מערכות ייצור מוליכים למחצה, רובוטים בקווי הייצור של תעשיית הרכב וש תעשיות מתוחכמות, ציוד רפואי, מערכות תת-ימיות אוטונומיות, מכונות SMT ועוד.

חברת בוש הודיעה שהעיסקה נועדה להרחיב את פעילותה בתחום האוטומציה של ייצור תעשייתי (Industry 4.0). בוש מתכננת לחזק את קו מוצרי הבקרה התעשייתית שלה, ctrlX AUTOMATION, באמצעות טכנולוגיות של אלמו, ולהעמיד לרשות אלמו את הנסיון והמשאבים הדרושים להרחבת הייצור והפיתוח של מוצרים חדשים. חיים מונהייט אמר שהמוצרים של שתי החברות משלימים אחד את השני, וכי העיסקה מעניקה לאלמו הזדמנויות צמיחה רבות.

ענקית תתי-מערכות תעשייתיות

מנכ"ל חטיבת האוטומציה ב-Bosch Rexroth, תומאס פכנר, אמר שהטכנולוגיה של אלמו מאפשרת לבוש "לשלב מודולי הנעה בגודל של סמארטון בתוך רובוטים ומערכות שינוע רובוטיות. הטכנולוגיה הזאת פותחת הזדמנויות חדשות בתחומים כמו רובוטי שירות, מערכות שינוע והסעה אוטונומיות, ביזור שונה של מערכות ההינע בתוך מכונות תעשייתיות ועוד. החברה מצטיינת במיוחד בביצועי ההינע, יעילות אנרגטית, מימדים קטנים ודיוק".

חברת Bosch Rexroth היא ענקית תעשייתית המייצרת תתי-מערכות עבור מכונות תעשייתיות ועבור כלי-רכב כבדים דוגמת מנופים וטקטורים. בין מוצריה: בקרי הינע, מנועים חשמליים לינאריים, מערכות תקשורת לציוד תעשייתי, תתי-מערכות עבור רובוטים ועוד. החברה מעסיקה כ-31,000 עובדים בעולם, ומכירותיה בשנת 2021 הסתכמו בכ-6.2 מיליארד אירו.

VARTA הגרמנית מספקת סוללות ליתיום-יון ואלקלאי-מנגן לתעשייה

חברת VARTA מהעיר אלוונגן שליד מינכן, הודיעה שהיא מספקת סוללות אלקלאי-מנגן וליתיום-יון למערכות הנדרשות לעמוד בדרישות אמינות גבוהות. סוללות הליתיום-יון של החברה מופיעות בתצורת מטבע ובתצורת גליל. סוללות מטבע מסוג אלקלאי-מנגן מיועדות לשימוש במערכות אלקטרוניות לצורך גיבוי זכרון ומודולי שעון. הן מספקות מתח של 3.0V ובעלות אנרגיה 27mAh ו-560mAh. הסוללות מיועדות לעבוד לתקופות זמן ארוכות מאוד וניתנות להרכבה במעגל האלקטרוני בכל התהליכים המקובלים, דוגמת PCB, SMT ועוד.

החברה מספקת גם סוללות אלקלאי-מנגן 9V גליליות במספר משפחות, החל ממערכות לציוד צרכני דוגמת מערכות GPS, מערכות מדידה וצעצועים, וכלה במערכות בעלות אמינות גבוהה דוגמת ציוד תעשייתי וציוד רפואי. החברה מספקת גם סוללות ליתיום-יון בעלות אורך חיים גדול וקצב פריקה של פחות מ-1% בשנה – לשימוש במשך יותר מ-10 שנים ברציפות. הן מיועדות למערכות חיוניות ואמינות, דוגמת מערכות אבטחה, מדי צריכת גז, חיישני Industry 4.0, מתח גיבוי לזכרונות ועוד.

לאחרונה זכתה החברה בניצחון במשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO), אשר קבע כי היא הבעלים של פטנט לסוללות ליתיום-יון זעירות. העימות התקיים בינה לבין חברת EVE Energy מברלין, בנוגע לשיטת אריזה, מגעים וטכניקת ייצור של סוללות ליתיום-יון המשמות בעיקר באוזניות אלחוטיות. בעקבות החלטת משרד הפטנטים, העריכה החברה שהיא תנצח את EVE Energy גם בבית המשפט. "החלטת משרד הפטנטים מחזקת את עמדתה של VARTA בדיון המשפטי המתנהל כעת".


חברת VARTA מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה.

לפרטים נוספים: יוסי חן, מהנדס אפליקציות, 054-4902499, [email protected]

 

 

סמינר קיסייט לטכנולוגיות צב"ד ביטחוני יתקיים ב-21 בספטמבר

חברת קיסייט ישראל (Keysight) תקיים החודש סמינר המוקדש לטכנולוגיות בדיקה ומדידה מתקדמות לתעשיות הבטחוניות. הארוע יתקיים ביום ד', ה-21 לספטמבר 2022 באצטדיון סמי עופר בחיפה, בין השעות 09:00-15:00. למשתתפים שמורה חנייה חינם. סמינר Keysight Day for AD Advanced Technologies יעסוק בשני תחומים מרכזיים:

טכניקות מדידה מתקדמות: ניתוח אותות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית, נטוורק אנלייזר ומדידות בציר הזמן.

זיהוי איומים באויר וברשת: הקלטה, ניתוח ועיבוד אותות, אמולציה של אקוסיסטם ושימוש ב-Digital Twin ומדידות ספקטרום בתנאי שטח. בנוסף, התוכנית כוללת הרצאת אורח מטעם מייסד SPACE IL, כפיר דמרי, בנושא: To the Moon and Beyond.

ההשתתפות בארוע היא ללא תשלום, אולם הארוע מוגבל במספר המשתתפים ומותנה בהרשמה מראש.

סדר-יום:

למידע נוסף והרשמה: Keysight Day for AD Advanced Technologies

ה-SPAC בוטל: אינסייטק לווה 100 מיליון דולר

insightec-exablatae-neuro

חברת אינסייטק (Insightec) מחיפה קיבלה קו אשראי של 200 מיליון דולר מגופים פיננסיים הקשורים לשניים מהמשקיעים בחברה, Perceptive Advisors ו-Community Fund. במסגרת ההסדר, החברה תקבל הלוואה של 100 מיליון דולר לחמש שנים מרגע חתימת ההסכם, ותקבל אופציה עד שנת 2024 למימוש הלוואה נוספת, בהתאם לצורך, בגובה של עד 100 מיליון דולר. מסגרת האשראי נושאת רבית ועומדת לפרעון ב-27 באוגוסט 2027. חברת אינסייטק פיתחה מערכת למיקוד קרינת אולטראסאונד המשמשת לטיפול במחלת רעד ראשוני (Essential Tremor) ובחולי פרקינסון הסובלים מרעד ראשוני. המערכת ממקדת 1,024 מקורות קרינה בנקודה אחת וכך מייצרת חחום מקומי המשמיד רקמות מטרה במוח, מבלי לפגוע ברקמות אחרות. הטיפול הוא בלתי פולשני ומתבצע בהנחיית MRI בזמן שהמטופל נמצא בהכרה מלאה.

מנכ"ל החברה, מוריס פארא, אמר שההשקעה תאפשר לאינסייטק להרחיב את היישומים לטכנולוגיה של הטכנולוגיה, ולהיכנס לתחום הנוירו-אונקולוגיה. מנהל הפורטפוליו של Perceptive Advisors, סאם צ'אלה, אמר שעד היום החברה התקינה 120 מערכות אצל לקוחות. הסכם ההלוואה מוריד את המסך על תקוות ההנפקה של החברה: בחודש מרץ 2020 החברה חתמה על הסכם השקעה עם קרן ההשקעות Koch Disruptive Technologies שבבעלות תאגיד Koch Industries. הקרן התחייבה להשקיע 100 מיליון דולר במסגרת גיוס הון בהיקף של עד 150 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-1.3 מיליארד דולר אחרי הכסף, ובאוקטובר 2021 היא חתמה על מזכר הבנות עם חברת SPAC הנסחרת בנסד"ק, מתוך כוונה להנפיק מניות לציבור לפי שווי חברה של 1.9 מיליארד דולר.

אלא שחודשיים בלבד לאחר מכן התכווץ השווי ל-900 מיליון דולר בלבד. כך מתברר מדו"ח הרבעון השני 2022 של חברת אלביט מדיקל, שפורסם לפני שבוע. אלביט מדיקל נסחרת בבורסה בתל אביב ומחזיקה בכ-3.1% ממניות אינסייטק. ביוני 2022 ירד שווי החברה אל מתחת ל-674 מיליון דולר. בחודש פברואר 2022 קיבלה אלביט עידכון מאינסייטק שלפיו לאור הרעה בתנאי שוק ההון בארה”ב, עיסקת המיזוג אם תתבצע תיעשה לפי שווי שוק נמוך יותר, ושהיא בוחנת גם אלטרנטיבות פיננסיות אחרות. מאז לא דווח על התקדמות לקראת חתימה סופית של הסכם המיזוג, ולאור מסגרת האשראי שהחברה בנתה, ככל הנראה הנושא ירד לחלוטין מהפרק. בשנת 2021 הסתמו מכירות אינסייטק בכ-72.3 מיליון דולר, ב-44% יותר מאשר בשנת 2020.

מחלקת הצב"ד באיסטרוניקס מתרחבת ומגייסת עובדים

לחברת איסטרוניקס (Eastronics) דרושים מהנדס/ת יישומים לצורך תמיכה בלקוחות, ומהנדס/ת מכירות שטח, שניהם בתחום ציוד הבדיקה האלקטרוני (צב"ד). איסטרוניקס נמצאת בתהליך הרחבת מחלקת הצב"ד שלה. החברה מייצגת את טקטרוניקס (Tektronix) בישראל מעל 60 שנה. לאחרונה הצטרפה אליה חברת אנריטסו (Anritsu) ומציעה ביחד עם טקטרוניקס סל פתרונות מדידה לטכנולוגיות חדשניות. לצורך תמיכה בהתרחבות, לחברה דרושים: מהנדס/ת מכירות שטח ומהנדס/ת יישומים לתמיכה בלקוחות.

משרה 1: מהנדס/ת יישומים לתמיכה בלקוחות בתחום Eelectrical Validation and Signal and Power Integrity

דרישות התפקיד:

  • מהנדס/ת אלקטרוניקה עם 5 שנות נסיון מעשי מוכח בתחום ציוד בדיקה סטנדרטי של יצרנים מובילים
  • אנגלית טכנית טובה
  • יכולת עבודה בצוות
  • יוזמה, מרץ, מוטיבציה גבוהה ויחסי אנוש מצויינים.

התפקיד כולל רכב חברה.

איסטרוניקס מציעה הזדמנות להצטרף לחברה מובילה בתחום, ותיקה ואיתנה, המציעה סביבת עבודה חדשנית, משפחתית ונעימה.

ניתן לשלוח קורות חיים לאיריס אלרון: [email protected]

משרה 2: מהנדס/ת הנדסאי/ת נמרץ/ת למכירות שטח.

דרישות התפקיד:

  • נסיון מעשי עם צב"ד – אוסילוסקופים וציוד בדיקה כללי
  • נסיון של מספר שנים בשיווק ובמכירות לתעשיית ההייטק בארץ
  • יכולות טכניות ומסחריות
  • יכולות למידה עצמית
  • אנגלית ברמה גבוהה
  • יכולת עבודה בצוות
  • יוזמה, מרץ, מוטיבציה ויחסי אנוש מצויינים

התפקיד כולל רכב חברה.

ניתן לשלוח קורות חיים לאבי אסלן: [email protected]

 

 

חברת אוליב גייסה 7.3 מיליון דולר בסבב הסיד

חברת סטארט-אפ המכשור הרפואי Olive Diagnostics מירושלים הודיעה כי הרחיבה את סבב גיוס הסיד ל-7.3 מיליון דולר, לאחר גיוס נוסף של 1.5 מיליון דולר ממשקיעים קיימים ומשקיעים פרטיים. בין משקיעי החברה בשלבי קדם סיד: מכבי שירותי בריאות, מאיו קליניק (Mayo Clinic)eHealth Ventures, Amgen Ventures, רשות החדשנות, ומשקיעים פרטיים מארה"ב ואירופה.

אוליב דיאגנוסטיקס נוסדה בשנת 2019 על ידי גיא גולדמן (המנכ"ל) וקורי כץ. צוות הסטארט-אפ כולל מומחים בביוכימיה, כימיה, פיזיקה, ניתוח נתונים, אופטיקה ופיתוח עסקי בתחומי הבריאות ואיכות החיים. מוצר החברה הוא מכשיר רפואי בשם KG Olive, שהוא התקן אופטי מבוסס טכנולוגיה ספקטרוסקופית ובינה מלאכותית, המבצע ניתוח איכותי של פרמטרים חשובים בשתן המטופל בכל השתנה, באופן פאסיבי וללא צורך בשום עזרים. בין היתר, המכשיר מפיק מדדים כמו כדוריות דם אדומות, חלבונים, קטונים, קריאטינין, ניטריט, חומציות, וכן מאפיינים של השתן כמו כמות, לחץ, צבע ותכיפות השתן.

KG Olive מצויד ביכולות IoMT (Internet of Medical Things) שניתן להתקינו בכל אסלה. הוא מזהה מרכיבים כימיים בשתן בצורה אופטית ומפיק בזמן אמת נתונים אישיים המאובטחים על פי דירקטיבת GDPR הנשלחים לענן ולרופא המטפל.

אוליב דיאגנוסטיקס קיבלה לאחרונה אישור CE של האיחוד האירופי ל-Olive KG . בעקבות האישור קיבלה החברה הזמנות ראשונות למוצר משני גופים אירופיים. גיא גולדמן, מנכ"ל Olive Diagnostics: "אישור ה-CE מהווה אבן דרך בקבלת ההכרה בחזון ובטכנולוגיה שלנו וסולל את הדרך לכניסתנו לשוק האירופי. מכשיר Olive KG  כבר מותקן במספר מוסדות דיור מוגן בהולנד ואנו מאמינים שהוא יחולל שינוי משמעותי בטיפול הרפואי באמצעות גישה מניעתית, פסיבית ובלתי פולשנית שתסייע לחולים ולספקים של שירותי בריאות לתמוך ברופאים מרחוק באבחון מחלות בשלבים מוקדמים, טרם הופעת תסמינים ברורים".

שני יצרני רכב מובילים בסין יטמיעו את שבבי ה-V2X של אוטוטוקס

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר הודיעה על חתימת הסכמים עם שני יצרני רכב בסין על שילוב השבבים שלה בדגמי מכוניות אשר ייכנסו בקרוב לייצור המוני. החברה פיתחה שבבים לתקשורת V2X בין כלי-רכב, תשתיות ומשתמשי דרך. כלי-רכב ראשונים עם שבבי V2X של אחד מהיצרנים יעלה על כבישי סין במחצית השנייה של שנת 2023. היצרן הסיני השני, הפעיל גם באירופה, יביא לשוק את המכוניות הכוללות שבבי אוטוטוקס בסין ובאירופה, בתחילת שנת 2024.

שוק ה-V2X נערך ליישום אסטרטגיית התחבורה החכמה השאפתנית של ממשלת סין: כל היצרנים המובילים מתכננים להתחיל בפריסה המונית של טכנולוגיית V2X בסין בשנים הקרובות. מדובר באימוץ רחב-היקף של הטכנולוגיה החדשה, מכיוון שרוב יצרני המערכות המקוריות (OEMs) בסין נערכים להשיק כלי-רכב הכוללים בשבבי V2X לקראת שנת 2025. עד היום חתמה אוטוטוקס על הסכמי שילוב הטכנולוגיה שלה עם שמונה יצרני רכב גדולים. במסגרת ההסכמים, יצרנים בינלאומיים המייצרים עבור השוק הסיני, ישיקו מכוניות עם שבבי אוטוטוקס לקראת מבחני הבטיחות של כלי-רכב בסין שייערכו בשנת 2025 (NCAP).

גיוס עובדים בסין

מנכ"ל אוטוטוקס, חגי זיס, אמר שפריצת הדרך של החברה בסין היא "משמעותית יותר מאי-פעם בעבר. בנינו שרשרת אספקה איתנה בסין המתמודדת עם הביקושים של יצרני הרכב, ואנו מרחיבים את טביעת הרגל שלנו בדרום-מזרח אסיה ובסין. אנו חותרים לקבלת הסכמים נוספים, להרחיב את האקו-סיסטם של יצרני Tier2 ו-Tier1, ולגייס עובדים נוספים למשרדנו בסין". אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X והיא אחת מהחברות הבודדות בעולם שהצליחו לשלב בשבב יחיד גם את טכנולוגיית התקשורת הייעודית DSRC, וגם את טכנולוגיית התקשורת המתחרה, C-V2X, אשר גובשה ביוזמת קואלקום

היא פיתחה גם פלטפורמה משלימה, בשם ZooZ, אשר מספקת מעטפת בטיחות גם לכלי-רכב קלים כדוגמת אופניים וקטנועים חשמליים. מדובר באביזר נייד אשר מתריע בפני הרוכב על מצבים מסוכנים בכביש. הצורך בפתרון מתבטא בנתוני שוק, שלפיהם כ-75% מהתאונות בין כלי-רכב קלים לבין מכוניות, נובע מהעובדה שנהגי המכוניות לא הבחינו ברכב הקל. מאז הקמתה החברה גייסה יותר מ-150 מיליון דולר, בין היתר מענקית הייצור האלקטרוני פוקסקון. החברה מעסיקה כ-100 עובדים בישראל, יפן, קוריאה, גרמניה, צרפת, ואוקראינה ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים.

אלון ליבוביץ' מונה למנכ"ל Intel Ignite תל אביב

אינטל איגנייט (Intel Ignite), תוכנית הצמיחה של אינטל לסטארט-אפים, הודיעה היום (ב') על מינויו של אלון ליבוביץ' [בתמונה] לתפקיד מנכ"ל התוכנית בתל אביב. ליבוביץ' מצטרף לחברה לאחר שש שנים שבהן שימש כמנכ"ל של חברת BrandTotal, חברת SaaS בתחום האנליטיקה לעולם השיווק, שליבוביץ' גם היה שותף בהקמתה. הוא יחליף את רני נחמיאס, אשר שימש כמנכ"ל התוכנית בתל אביב בשנתיים האחרונות.

אלון ליבוביץ' (37) הוא יזם סדרתי, אסטרטג עסקי-טכנולוגי ופסיכולוג ארגוני בהכשרתו המביא עמו לתפקיד כ-10 שנות ניסיון. מאינטל איגנייט נמסר כי אלון בעל ניסיון רב בהובלה ופיתוח מוצרים בשלבים מוקדמים   (Product Market-Fit) כולל בניית אסטרטגיות יציאה לשוק (go to market) והבאת חברה לסקייל. בעבר עבד ליבוביץ' בחברת מקאן תל אביב, שם שימש כפלנר ויועץ אסטרטגי ועסק בפיתוח אסטרטגיות שיווק ותקשורת עבור מגוון רחב של מותגים גלובליים.

צחי וייספלד, סגן נשיא אינטל ומנכ"ל אינטל איגנייט העולמית ציין כי: "אלון הוא מנכ"ל מייסד מנוסה שעבר מסלול הכולל עליות ומורדות רבות כאלו הצפויים לרוב היזמים. החל מגיוס משמעותי מקרנות מובילות, ניהול מועצת מנהלים, בניית מוצר וחברה גלובלית, ועד להתמודדות עסקית ומשפטית מול ענקיות טכנולוגיה. ניסיון זה בנוסף לאישיות התומכת של אלון הופכים אותו למנהל תוכנית אידאלי".

Intel Ignite היא תוכנית גלובלית בת 12 שבועות אליה נבחרים 10 סטארט אפים לכל מחזור, בכל אזור גאוגרפי בו פועלת התוכנית. הסטרטאפים מקבלים מעטפת תמיכה מקיפה מאינטל וממומחים מובילים בתעשייה וגישה למובילים טכנולוגיים ועסקיים באקו-סיסטם הגלובלי, כמו גם נתיב מועדף אל המשקיעים הטובים ביותר ואל לקוחות ושווקים חדשים. בתוכנית הצמיחה לסטרטאפים של אינטל איגנייט השתתפו עד כה כ-60 חברות סטארט-אפ בישראל, וכ-30 חברות סטרט-אפ באירופה.

אלון ליבוביץ', מנכ"ל אינטל איגנייט תל אביב מסר בתגובה למינוי: "לאחר שסיימתי בהצלחה את חווית המנכ"ל-מייסד של סטארטאפ צומח, בשילוב עם היותי פסיכולוג וקצין חימוש בדימוס, אני מרגיש שיש לי נקודת מבט ייחודית על העולם. אני שמח להצטרף לאינטל איגנייט כי אני יודע עד כמה התוכנית הזו משמעותית עבור היזמים שמשתתפים בה. אני מרגיש בר מזל להיות בין אלו שהשאירו חותם על התעשייה שבה הם פעלו ובכך מרגיש חובה לחלוק את ההצלחות, הלקחים והטעויות שהיו לי במהלך הדרך עם היזמים המבריקים שאנחנו זוכים לעבוד איתם בתוכנית. אני יודע מה תוכנית דומה לזו נתנה לי בעבר כאשר הייתי במקומם ועל כן אני שמח להעביר את זה הלאה ולתת בחזרה לאקו סיסטם היזמי".  

האזינו לשיחה עם צחי וייספלד, מנהל אינטל איגנייט העולמית, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה באוגוסט 2020: