אבחון הינו מרכיב משמעותי במערכה למיגור התפשטות נגיף הקורונה, ובמדינות רבות פועלים להרחיב את היקף הבדיקות היומי על מנת להעריך את מידת התפשטות הנגיף באוכלוסייה. כאן נכנסת לתמונת תעשיית המד-טק, שנמצאת במרוץ לפיתוח טכניקות קומפקטיות ומהירות יותר לאבחון הנגיף.
בסוף השבוע, הודיעה חברת המכשור הרפואי האמריקאית אבוט (Abbott) שהיא פיתחה ערכה קומפקטית לבדיקת נגיף Covid-19 בדגימת רוק, ללא צורך בשליחת הדגימה למעבדה מרוחקת. לדברי החברה, הבדיקה החדשה המספקת תוצאה חיובית תוך 5 דקות בלבד, ותוצאה שלילית תוך 13 דקות בלבד. ה-FDA כבר העניק אישור לשעת חירום להפצת הערכה לגופי הבריאות, ובאבוט הצהירו כי יחלו בייצור המוני של הערכות באופן מיידי. "אנחנו מגבירים את יכולת הייצור במטרה לייצר כ-50,000 ערכות בדיקה ביום החל מהשבוע, עבור מערכת הבריאות בארצות הברית".
הבדיקה החדשה מותאמת לעבוד עם פלטפורמת האבחון ID NOW של החברה, מעין מעבדה ניידת בגודל של קופסת נעליים השוקלת כ-3 קילוגרם, אשר משמשת כבר לאיתור נגיף האינפלואנזה (שפעת) ונגיפים מדבקים נוספים. לפי אבוט, מדובר באחת ממערכת האבחון המולקולרי הנפוצות בארצות הברית והיא מצויה בקליניקות רבות בקהילה ובבתי חולים, מה שיקל על הפצת הבדיקה החדשה.
בשונה מבדיקה סרולוגית, המאתרת בדם הימצאותם של הנוגדנים שמייצרת המערכת החיסונית לנגיף – ועל כן מספקת תשובה חיובית באיחור של מספר ימים לאחר ההידבקות וגם עשויה לספק תשובה חיובית גם לאחר החלמתו של הנבדק – הבדיקה של אבוט הינה בדיקה מולקולארית המאתרת בדגימת הרוק את הימצאותה של מולקולת ה-RNA של הנגיף, ועל כן מספקת תשובה חיובית עם הידבקותו של הנבדק בנגיף וכל עוד הוא מדבק. "הודות לגודלה הקטן, ניתן להשתמש בערכה גם בסביבות לא קונבנציונאליות, מחוץ למרפאת הרופא."
בתמונה למעלה: עובדים במעבדה לפיתוח טכנולוגיות תהליכיות בחברת Lam Research, ארה"ב
היצרנית האמריקאית של ציוד ייצור לתעשיית השבבים, Lam Reserch, השביתה לשלושה שבועות את הפעילות של אתרי הייצור שלה בערים פרימונט וליוורמור בקליפורניה, בעקבות הצו על סגר כללי במדינה. החברה דיווחה שבנוסף לבעיית הייצור, היא נתקלת בקושי בשרשרת האספקה, לאחר שהוטל סגר דומה במאלזיה אשר השבית את הפעילות של חברות שמהן היא רוכשת רכיבים. בעקבות שתי ההתפתחויות האלה ביטלה החברה את תחזית המכירות שלה לרבעון הראשון של 2020, שלפיה היתה צפויה להגיע להיקף מכירות של כ-2.8 מיליארד דולר ברבעון. לחברה שני אתרי ייצור נוספים: באוסטריה ובדרום קוריאה.
ההודעה של Lam Research מבטאת בדיוק את החששות הגדולים ביותר של התעשייה. שכן קליפורניה היא מרכזה של תעשיית השבבים האמריקאית, ותעשיית השבבים האמריקאית היא אחת מהתעשיות היחידות שבהן יש לארה"ב יתרון מכריע על סין. להערכת חברת המחקר IC Insights, בשנת 2019 תפסה תעשיית השבבים האמריקאית 55% מהתעשיית השבבים העולמית. חלקה של סין הסתכם בכ-5% בלבד. משקלן של חברות הפאבלס הוא 65% מהשוק העולמי, בהשוואה ל-15% של חברות פאבלס סיניות.
הפער בין שתי התעשיות בולט ביותר בתחום יצרניות השבבים המפעילות גם מפעלי ייצור (IDM), כמו למשל אינטל וטקסס אינסטרומנטס. משקלן של החברות האמריקאיות הוא 51% מהשוק העולמי, ושל החברות הסיניות פחות מ-1%. על הרקע הזה נכנס לתמונה ארגון יצרני השבבים בארה"ב (SIA) אשר שלח בסוף השבוע מכתב לנשיא טראמפ וביקש ממנו להכריז על תעשיית השבבים האמריקאית כ"תעשייה חיונית" ולהחריג אותה מההגבלות המוטלות על שאר מגזרי המשק.
תשתית קריטית לביטחון הלאומי ולכלכלה הלאומית
ראשי הארגון כתבו: "שבבים הם מרכיב מרכזי במוצרים האלקטרוניים הדרושים לכל מגזרי הכלכלה האמריקאית, בהם: ציוד רפואי, תקשורת, אנרגיה, הצבא והביטחון הלאומי והתשתיות הקריטיות. היכולת של התעשייה להמשיך בפעילות פיתוח וייצור חיונית לתמיכה בשתשתיות הלאומיות הקריטיות, כעת ולצורך ההאוששות הכלכלית שלאחר המשבר. המדינות השונות הכריזו על צעדים לבלימת התפשטות המגיפה, הכוללים בידוד וסגירת עסקים. הנחיות אלו צריכות להחריג את תעשיית השבבים, משום שהיא תעשייה בעלת חשיבות קריטית לביטחון הלאומי ולכלכלה".
באיגוד כבר מבחינים בהשפעות המצטברות של התפשטות המגיפה בארצות הברית: חברת Analog Devices וחברת Applied Materials ביטלו את תחזית המכירות המקורית שלהן עבור הרבעון השני של השנה, חברת On-Semi משכה 1.17 מיליארד דולר מקו האשראי הבנקאי שלה על-מנת שיהיה ברשותה הון זמין למקרה שתצטרך בתקופה זו של אי-ודאות.
בשבוע שעבר דיווח העיתון Dallas Business Journal שחברת Texas Instruments צימצמה את פעילותה בדאלאס, טקסס, בעקבות הנחיות הבידוד של מושל המדינה, אם כי עוביד הייצור ממשיכים בעבודה כרגיל. ההגבלות משפיעות גם על פעילותן האמריקאית של חברות זרות: חברת Infineon הגרמנית מסרה שכל אתרי הייצור שלה פועלים כסדרם, מלבד האתרים במאלזיה ובקליפורניה, ששם הם עובדים בתפוקה מופחתת.
מנהלי האיגוד ציינו במסמך העמדה שמסרו לנשיא, כי גם תעשיית השבבים הסינית וגם תעשיית השבבים הקוריאנית ממשיכות לעבוד בתפוקה מלאה. "יצרניות השבבים הסיניות בתחומי הייצור, תכנון, אריזה ובדיקות שבבים ומארזים, קיבלו אישור לפעול בלא הפרעות, תוך נקיטת אמצעי זהירות נדרשים. תעשיית השבבים הסינית המשיכה לייצר בתפוקה גבוהה מאוד גם בתקופות הסגר ההדוק ביותר. בדרום קוריאה נמשכו העבודות כמעט בלא הפרעה, וייצוא השבבים של קוריאה צמח בכ-9.4% בחודש פברואר 2020".
חיל האוויר האמריקאי מרחיב את השימוש בטכנולוגיית מיפוי הווידאו באמצעות מציאות רבודה (AR) של חברת אדג'יביז (Edgybees) הישראלית, וחתם איתה על חוזה רחב-היקף להטמעת תוכנת ה-AR שלה, Argus, בכלי-טיס מאוישים ובלתי-מאוישים כמו רחפנים, מסוקים, מטוסי סיור ועוד. החוזה הוא לארבע שנים והיקפו נאמד בכמה מיליוני דולרים. לדברי אדג'יביז, מדובר בפרויקט הגדול ביותר של החברה עד כה. שיתוף הפעולה מתקיים במסגרת תוכנית החדשנות של חיל האוויר, AFWERX, שמטרתה לקדם שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות אזרחיות.
מגיימינג וספורט להתמצאות בזירות אסון
חברת אדג'יביז פיתחה תוכנה המאפשרת להציג שכבות של מידע דיגיטלי על-גבי שידור וידאו חי המגיע מהאוויר, כמו למשל מרחפנים. המידע יכול להיות שמות של רחובות, נקודות ציון, מרחקים, סיווג אובייקטים ועוד. באופן הזה היא מספקת מיפוי עשיר ובעל הקשר גיאוגרפי של המרחב (geo-registration). המידע הזה מתבסס על מערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), צילומי לוויין ומפות דיגיטליות, ומתעדכן באופן דינמי תוך כדי תנועה. השילוב של וידאו חי עם מידע דיגיטלי משפר את ההתמצאות המרחבית וההבנה של זירות מורכבות, כמו אזורי אסון או לחימה.
בשיחה עם Techtime, הסביר מייסד ומנכ"ל החברה, אדם קפלן, שלמרות שאנחנו חיים בעולם עתיר מידע ומקורות וידאו, "אנחנו לא מצלחים לשלב ביניהם. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת להטמיע את המידע הרלוונטי במקום מאוד מדויק בתמונה, וכך לפשט את הבנת הארוע". החברה הוקמה בשנת 2017 במטרה לשלב את טכנולוגיית ה-AR בעולמות הגיימינג ושידורי ספורט.
אולם התברר שהשוק נמצא במקום אחר והטכנולוגיה מבוקשת מאוד על-ידי גופי חילוץ והצלה, משטרה וצבא. החברה ביצעה שינוי מיקוד עסקי וטכנולוגי לתחומים הללו. לדברי קפלן, השימוש הראשון בטכנולוגיה לניהול משימות חילוץ והצלה התבצע לאחר ההצפות שהתרחשו בפלורידה בעקבות הוריקן "אירמה" בשנת 2017.
"אזורים נרחבים היו מוצפים והיה קשה מאוד להבין, על סמך צילומי הווידאו של הרחפנים והמסוקים, היכן מצויים האנשים הזקוקים לחילוץ. התוכנה שלנו השתילה בזמן אמת את שמות הרחובות והמיקומים המדויקים, וכך אפשרה לכוחות החילוץ להגיע אל האנשים הלכודים". מאז נעשה שימוש בפלטפורמה של אדג'יביז גם בהוריקן הארווי ובשריפות הענק שהשתוללו בקליפורניה ובאוסטרליה.
אדג'יביז הוקמה על-ידי אדם קפלן, מנשה חסקין וניתאי מגידס. קפלן ייסד בעבר את חברת פתרונות האחסון Tonian שנרכשה על-ידי Primery Data תמורת 100 מיליון דולר. מנשה חסקין שימש בעבר כמנהל מרכז הפיתוח של אמזון ישראל וכיום הוא הטכנולוג הראשי של החברה. ניתאי מגידס הוא מומחה בתחומי הרחפנים והרובוטיקה. כיום החברה מעסיקה כמה עשרות עובדים בכפר ויתקין ובוושינגטון. בתחילת 2018 ביצעה סבב גיוס סיד בהיקף של 5.5 מיליון דולר בהובלת Motorola Solutions Venture Capital ו-Verizon Ventures. הגיוס נועד בעיקרו לצורך ביצוע המעבר מתחום הגיימינג לתחומי ההצלה והביטחון.
חברת אדאסקיי (Adasky) מיקנעם דיווחה על הסכם ראשון עם יצרן של רכב חשמלי להטמעת חיישן האינפרא-אדום לטווח רחוק (FIR) שפיתחה, בדגם של מכונית אוטונומית ברמה 4 (Level 4). אדסקיי לא חשפה את זהות היצרן, אך ל-Techtime נמסר כי לא מדובר במסירת אב-טיפוס אלא בהסכם מסחרי רחב יותר (Design Win), הכולל ייצור סדרתי, שנחתם לאחר בחינת הטכנולוגיה וקשר ממושך בין שתי החברות.
אדאסקיי פיתחה חיישן מסוג חדש בשם Viper, המתבסס על מצלמה תרמית הקולטת קרינה בטווח האינפרא-אדום רחוק (20THz-300GHz) ואלגוריתמים של ראיית מכונה המאפשר לתרגם את הקרינה ולזהות את האובייקטים מחוץ לרכב.
משמאל: המידע המתקבל ממצלמת הרכב. מימין: המידע הסמוי שנחשף באמצעות החיישן של אדאסקיי
טכנולוגיה צבאית בתעשיית הרכב
מצלמת Viper מבוססת על טכנולוגיית מיקרו-בולומטר (Microbolometer) הצבאית, המשמשת למדידת הטמפרטורה של האובייקט הנבדק. היא כוללת מערך של חיישני אינפרא-אדום זעירים (מיקרו-בולומטרים) שכל אחד מהם משמש כפיקסל ברכיב החישה. כאשר קרינת אינפרא אדום (גל אלקטרומגנטי באורך של 7µm-14µm) פוגעת במיקרו-בולומטר, היא גורמת לעלייה בטמפרטורה שלו וכתוצאה מכך לשינוי בהתנגדות החשמלית של הפיקסל. השינויים בהתנגדות נמדדים (לרוב באמצעות טרנזיסטור צמוד) והעיבוד שלהם מאפשר לבנות ייצוג של התמונה התרמית.
החיישן מנטר את הסביבה באופן פסיבי באמצעות קליטת האנרגיה התרמית והחום הנפלטים מהאובייקטים שמסביבו, ולכן אינו מייצר הפרעות סביבתיות. האלגוריתם מתרגם את המידע לזיהוי אובייקטים. מאחר שהמצלמה התרמית מסוגלת לקלוט שינויים קלים בטמפרטורה (בשיעור של 50 מילי-קלווין), המערכת יודעת להבדיל בין יצורים חיים ובעלי חיים לבין מכוניות ואובייקטים מלאכותיים.
בחברה מעריכים כי יכולת הזיהוי של חיישן ה-Viper טובה משל חיישני רכב אחרים כמו LiDAR, מכ"ם ומצלמות בתנאי קצה כמו חשכה, גשם כבד, ערפל ואור שמש מסנוור. החיישן מסוגל לזהות הולכי-רגל במרחק של יותר מ-200 מטר ולזהות משתמשי-דרך פגיעים הרבה מעבר לטווח הראייה של נהג בלילה באמצעות אורות גבוהים.
לאדאסקיי יש הסכם ייצור חברת STMicroelectronics האיטלקית-צרפתית. במסגרת ההסכם, אדאסקיי תשלב בחיישנים שלה גם מעגל לוגי שפותח במשותף עם ST ומיוצר בתהליך של 28 ננומטר בטכנולוגיית FD-SOI של ST.
ענקית הסחר האלקטרוני היפנית רקוטן (Rakutan), "האמזון של יפן", תשיק בתחילת אפריל רשת מובייל חדשה, ותהפוך למפעילת התקשורת הרביעית ביפן, לצד NTT, KDDI וסופטבנק. ברמה הטכנולוגית, מה שמייחד את הרשת החדשה של רקוטן הוא היותה וירטואלית לחלוטין (Virtualized RAN), כלומר שכל מרכיבי הרשת והפונקציות שלה מנוהלים מהענן. אחת הספקיות המרכזיות עבור של רקוטן בבניית הרשת היא רדקום (Radcom) הישראלית, שמספקת לרשת החדשה מערכות לניטור תעבורה ואבטחת שירות (Service Assurance).
בשיחה עם Techtime מספר מנכ"ל רדקום אייל הררי [בתמונה למעלה] כי בבניית הרשת אימצה רקוטן גישה המאפיינת יותר חברות אינטרנט מאשר חברות טלקום. "הם החליטו לבנות רשת המבוססת כולה על וירטואליזציה וענן. אפילו את הרשת האזורית הם בנו באופן וירטואלי והעבירו את מרכיבי הניהול של תחנות הבסיס לענן. הם הסתייעו במספר ספקיות, ובהן רדקום".
וירטואליזציה היא אחת המגמות הבולטות ביותר בעולם הטלקום בשנים האחרונות. וירטואליזציה של הרשת מפשרת למפעיל לנהל את היישומים השונים של הרשת מרחוק ובאופן מבוסס-תוכנה, ולקבל נראות גדולה יותר על תעבורת הרשת.
הווירטואליזציה של הרשת נחוצה במיוחד במעבר לדור החמישי, שבו רשתות התקשורת צפויות לספק שירות לא רק לסמרטפונים, אלא למגוון רחב של אביזרי IoT.
רשת תקשורת כשירות
ב-2018 העניקה הממשלה היפנית לרקוטן רישיון להפוך לספקית תקשורת, וזאת במטרה להגביר את התחרותיות בשוק הטלקו םהמקומי הריכוזי ולהוזיל תעריפים. ואולם, רקוטן מכוונת לא רק לשוק הטלקום היפני, אלא העולמי.
למעשה, הווירטואליזציה המלאה שבה כל ניהול הרשת מתבצע מהענן, מאפשרת לרקוטן להציע את שירותי הרשת שלה לא רק למשתמש היפני, אלא למפעילות תקשורת ברחבי העולם, שיהיו מעוניינות לפרוס במהירות רשתות מותאמות דור חמישי. "הם מציעים מודל חדש של 'רשת כשירות' (Network as a Service). זו עשויה להיות מגמה שתוביל את עולם הטלקום בשנים הקרובות, והצלחה שלהם תהיה הצלחה שלנו."
תמיכה ברשתות דור חמישי תחייב אוטומציה
חברת רדקום מספקת שלוש חבילות מוצר מרכזיות עבור רשתות תקשורת וירטואליות: מערכת Network Visibility העוקבת אחר התנועה במרכיבי הרשת כדי להבטיח איזון עומסים והסטת עומסים אל משאבים פנויים. מערכת Service Assurance לניהול רשתות NFV ורשתות היברידיות, כדי להבטיח עמידה בתנאי השירות ללקוחות, ומערכת Network Insights המנטרת את חוויית הלקוח, ומזהה בעיות כמו ניתוקי שיחה, ירידה באיכות השיחה וכדומה, ומספקת המלצות לתיקון הבעיה שהתגלתה. "הפתרונות שלנו מספקים למפעילות נראות (visibality) על חוויית המשתמש וכלים לתחקר בעיות. אנחנו למעשה 'העיניים של הרשת'".
הררי סבור כי המעבר לרשתות דור חמישי והחדירה המסיבית של מכשירי IoT יגביר את הנחיצות בפתרונות הרשת של החברה. "אם כיום רשתות סלולאר משרתות בעיקר אנשים עבור שיחה וגלישה, בדור החמישי רשתות הסלולאר יספקו שירות למגוון רחב יותר של מכשירים מחוברים מתחומים רבים כמו אוטומוטיב, רפואה, תעשייה, עיר חכמה ועוד. משתמש אנושי יכול להתלונן אם יש בעיה בשירות, אביזר IoT לא. ואם מדובר במכשיר קריטי, כמו למשל מערכת רפואה-מרחוק, חשוב להבין מהר ובמדויק מה קורה ברשת."
הררי מעריך כי עליית נפחי התעבורה ברשתות הסלולאר וההסתמכות של יישומים קריטיים על תקשורת רציפה, יחייבו הכנסה של יותר אוטומציה לניהול הרשתות ובחברה משקיעים בפיתוח פתרונות בכיוון זה.
"זיהוי ותיקון תקלות לא יוכל להיעשות באופן ידני על ידי אנשים, כי צריך לבצע זאת במהירות. אנחנו חושבים איך להכניס יותר אלגוריתמיקה ובינה מלאכותית לתהליכים הללו, כדי להחליף את המהנדס ולהתמודד עם הנפח הגדול. היתרון שלנו הוא שיש לנו הרבה דאטה, שמאפשר לנו לפתח את האלגוריתמיקה הזו ולספק למפעילות ערך תפעולי ועסקי."
האורח בתוכנית הוא רועי גנצרסקי, מנכ"ל חברת Magnix מסיאטל, המפתחת מנועים חשמליים למטוסים. בשיחה, מספר רועי כיצד קיבל הצעה מקבוצת אחזקות מסינגפור לנהל חברת פיתוח קטנה שלא ידעה מה לעשות בדיוק עם המנוע המפכני שפיתחה, ועל השידוך עם חברת אוויאיישן הישראלית, המפתחת את מטוס הנוסעים החשמלי הראשון בעולם.
בתוך-כך, הוא פורש חזון מלהיב על מהפיכת התעופה החשמלית, ומסביר מדוע השימוש במנועים חשמליים אינו רק נקי וזול יותר – אלא גם צפוי להוליד עולם חדש של תעופה לטווחים בינוניים שיעשו את העולם שלנו לנגיש יותר מאי-פעם.
חברת אקו ווייב פאואר (Eco Wave Power) התקינה פנלים סולאריים בתחנת הכוח המסחרית שלה בגיברלטר, אשר מפיקה חשמל מתנועת גלי הים. בעקבות ההתקנה, התחנה תפיק אנרגיה במקביל, גם מגלי הים וגם מאנרגיית השמש. החברה ביצעה בחודשים האחרונים מבדקים במערכת המשולבת בתחנת הכוח הישראלית שלה בנמל יפו, ואף הגישה בחודש ספטמבר בקשה לרישום פטנט בינלאומי (PCT) ורישום פטנט בישראל.
חברת EWP מתכננת ומקימה תחנות כוח לאורך החוף (On-Shore) המשתמשות בתנועת הגלים לצורך הפקת חשמל. המערכות מבוססות על מצופים הנדחפים על-ידי תנועת הגלים ודוחפים נוזל הידראולי בתוך בוכנה המפעילה גנרטור. במסגרת השדרוג הסולארי של התחנה, החברה התקינה 8 פנלים סולאריים על-גבי המצופים עצמם, שלכל אחד מהם תפוקה של 330 קילו-וואט. בסך הכול, הפנלים הסולאריים יגדילו את תפוקת תחנת הכוח בכ-2,640 קילו-וואט.
תחנת הכוח בגיברלטר היא התחנה המסחרית הראשונה בעולם אשר מתבססת על גלים הים ומתחברת אל רשת החשמל המקומית. בימים אלה מרחיבה EWP את קיבולת תחנת הכוח בגיברלטר מ-100 קילו-וואט ל-5 מגה-וואט. לדברי החברה, הוספת הפאנלים הסולאריים הגדילה רק ב-1.46% את עלות הבנייה של תחנת הכוח. החברה הסבירה שהרעיון לפיתוח המערכת המשולבת נולד בעקבות בקשת מספר לקוחות פוטנציאליים להרחבת תמהיל האנרגיה המתחדשת שניתן להפיק.
מלבד הניצול הגבוה יותר של הקרקע, להפקת חשמל סולארי על קו החוף יש יתרונות נוספים: בימים שטופי שמש כשהים שטוח, המים מייצרים אפקט מראה המחזיר קרינה ומגביר את תפוקת האנרגיה של הפנלים. בנוסף, המים שמסביב למצופים משמשים מנגנון קירור טבעי של הפנלים הסולאריים כשהם מתחממים. חברת EWP הוקמה ב-2011, והונפקה בסוף חודש יולי 2019 בבורסה Nasdaq First North בשטוקהולם. כיום מקימה EWP תחנת כוח בנמלים במקסיקו, בסין, בווייטנאם, בבריטניה, בסקוטלנד ובקפריסין. בחודשיים האחרונים היא דיווחה על חוזים חדשים להקמת תחנות כוח ברחבי אירופה ושיתופי פעולה עם עיריות וחברות אנרגיה.
להאזנה לראיון מוקלט עם אינה ברוורמן, מייסדת ומנכ"לית חברת אקו ווייב פאואר:
סאטקום מערכות (Satcom) הודיעה אתמול (ד') על שינויים בהנהלת החברה. במסגרת השינויים, אסף רוזנהק, שעובד בסאטקום כ-9 שנים ובשנה האחרונה שימש כסמנכ"ל המכירות של החברה, מונה לתפקיד מנכ"ל החברה. המנכ"ל היוצא דן זיצ'ק, שכיהן בתפקיד במשך 8 שנים, יעבור לנהל את חברת חלל תקשורת, המפעילה את הלוויין עמוס-17, וזאת לאחר פרישתו של המנכ"ל הקודם דויד פולאק בחודש אוקטובר.
סאטקום מספקת שירותי קישוריות לוויינית וסיבית למפעילות תקשורת בעיקר במדינות אפריקה השחורה, שוק היעד העיקרי שלה, שהיה אחראי לכ-80% מהכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2019. הכנסותיה של סאטקום צמחו באותה תקופה ב-23% והסתכמו ב-42.3 מיליון דולר. צבר הזמנות עמד, נכון לסוף הרבעון השלישי, על סך של כ-53 מיליון דולר עד לשנת 2023.
בסאטקום מסרו כי רוזנהק, שייכנס לתפקידו מיידית, הינו בעל היכרות קרובה עם לקוחות החברה ובמהלך שנותיו בחברה קידם עסקאות ביבשת אפריקה ובכלל זה בליבריה, סיירה לאון, זמביה, גאנה, קניה, דרום סודן ועוד. טרם הצטרפותו לסאטקום כיהן רוזנהק כסמנכ"ל מערכות מידע בחברת סלקום ליבריה, חברת סלולר בבעלות קבוצת LR הישראלית.
עוד במסגרת השינויים הוחלט שיו"ר דירקטוריון החברה, עמי ברלב, יחזק את מעורבותו בחברה וישמש כ"יו"ר דירקטוריון פעיל", ויפעל להובלת האסטרטגיה של החברה, תוך דגש על פעילות המימון של החברה ופעילות מול שוק ההון.
חברה ללא בעלים
בעקבות פירוק קבוצת יורוקום בחודש מאי 2018, שהחזיקה בשילטה על סאטקום, החברה מתנהלת כבר יותר משנה ללא בעלות עסקית ברורה. כיום מוחזקות מניותיה בידי המפרקים שמינה בית המשפט,אשר מחפשים רוכש לנכסי החברה. באוגוסט 2018 זכתה חברת Liquid Telecom מדרום אפריקה (מתחרה של סאטקום) במכרז שקיימו המפרקים, לאחר שהגישה הצעה לרכישת החברה ב-29 מיליון שקל. ואולם, משרד התקשורת לא אישר את העסקה והמיזוג בוטל. גם ניסיון של אור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ', לגבש קבוצת משקיעים לרכישת החברה לא עלה יפה, ומאז לא דווח על מגעים עם גורמים נוספים.
משבר הקורונה מאלץ את החברות במשק לשנות כמעט בן-לילה את מתכונת העבודה שלהן ולהסתמך באופן נרחב על עבודה מרחוק. היום (ג') למשל, דיווח איגוד האינטרנט הישראלי שתעבורת האינטרנט הפנים ישראלית לאתרים ישראלים גדלה בשבועיים האחרונים בכ-25%. כך עולה מנתוני מחלף האינטרנט הפנים-ישראלי (Israeli Internet eXchange), המחבר בין כל ספקי הגישה לאינטרנט בישראל. בחברות הייטק מבוססות תוכנה, המעבר הזה מתבצע באופן חלק יחסית. ואולם בתעשייה שבה יש התבססות גדולה יותר לעבודה באתר עצמו, המעבר הכפוי הזה קשה ליישום בהתראה קצרה.
מנכ"לית חברת תפן (Tefen), המספקת ייעוץ לחברות וארגונים בהטמעת טכנולוגיות מבוססות בינה-מלאכותית ואוטומציה, מלי ביצור-פרנס, הסבירה ל-Techtime שחלק מהקושי נובע מכך שחברות תעשייתיות רבות לא הטמיעו בשנים האחרונות מערכות אוטומציה והפעלה מרחוק. בין השאר, החברה גיבשה תוכנית שיקום כדי לסייע לחברות תעשייה להתמודד עם המשבר הנוכחי, ולתכנן את היום שאחרי.
מהו הרושם שלך מהתגובה של התעשייה הישראלית למשבר?
ביצור-פרנס: "אני משוחחת עם מנכ"לים במשק והפחד שלהם הוא משתק, לא רק מהמצב היום אלא גם ממה שיקרה ביום שאחרי הקורונה. התעשייה מנסה להחזיק מעמד, אבל הלחץ מתגבר. בתקופות כאלה הנטייה היא להתמקד רק במה שהכרחי, אבל מה שבאמת חשוב זה לגבש תוכנית שיקום ליום שאחרי משבר הקורונה.
"המשבר מוכיח עד כמה מהפיכת התעשייה הרביעית (Industry 4.0) היא הכרחית. כיום אנחנו משלמים ביוקר על הפיגור הזה בתעשייה. שימוש מוקדם במערכות הפעלה מרחוק של מתקנים היה מונע השבתה של מפעלים רבים. העצה שלי למנהלי המפעלים: תגבשו עכשיו תוכנית עסקית ליום שאחרי המשבר. תוכנית שתתמקד באופן שבו מנהלים סיכונים בעתיד, אילו עובדים מחזירים ומהיכן יגיע תזרים המזומנים. תעבירו חלק ממערכי המטה למיקור חוץ כדי לחסוך בעלויות, ותבנו תוכנית מעבר לטכנולוגיות מתקדמתו, כדי שהתפוקה, הייצור והאספקה לא יהיו תלויים באדם – מכיוון שמשבר מהסוג הזה עשוי להתרחש פעם נוספת".
להאזנה לראיון המוקלט:
כבר בחודש נובמבר 2019 הזהירה ביצור-פרנס שהתעשייה סובלת מבעיית "טכנופוביה". לדבריה, "סקר שערכנו גילה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה".
המכון לייצור מתקדם החל לפעול
בתוך כך, בימים אלה החל לפעול המכון לייצור מתקדם באזור התעשייה תפן שבגליל. המכון, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל ומופעל על ידי קבוצת תפן, חברת ESI ואורט-בראודה, נועד לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ביצור-פרנס מספרת כי 8 מפעלים מהצפון כבר קבעו אבחון. "אני שמחה לומר שאף אחד מהמפעלים לא ביטל את האבחון בשל המצב. להיפך, הם מבינים שהתהליך הזה עשוי להציל אותם מהמשבר הנוכחי, ובפעם הבאה".
רשות החדשנות, משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי יעניקו סכום ראשוני של 50 מיליון ש"ח לחברות עבור תכניות מו"פ והדגמה של מערכות, מוצרים או פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם אתגרי מגפת נגיף הקורונה, ובכללם רעיונות טכנולוגיים או יישומים בשלביהם הראשונים.
מרשות החדשנות נמסר כי היא תתמוך הן בפרויקטים בטווח הזמן הקצר והן בכאלו לטווח הזמן הבינוני-ארוך, ובכל השלבים: משלב הרעיון ועד לשלבי הפיתוח, שלבי ההרצה והניסוי ושלבי ההדגמה וההטמעה (כולל הטמעת המוצר בהיקף נרחב בארגוני הבריאות או בישראל. פרויקטים שיעברו את הסינון יוכלו לקבל תמיכה מימונית של רשות החדשנות, ותמיכה בפיתוח ובתהליכי ייצור מצד מערכת הביטחון.
במסגרת התוכניות תינתן תמיכה כספית בשיעור של 50% או 75% מההוצאות לתוכנית בעלת פוטנציאל להשפעה יוצאת דופן על קידום מערכת הבריאות ובריאות הציבור בישראל ובעולם או המהווה פריצת דרך טכנולוגית בתחומה.
בנוסף, יוצאות רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה והתאחדות התעשיינים בקריאה למפעלים יצרניים להגיש תוכניות מו"פ, האצה ויישום של מוצרים תעשייתיים המקדמים תחרותיות והובלה במלחמה בנגיף. הפעילות מבוצעת בשיתוף ובתאום פעילויות מפא"ת (משרד הביטחון) וזוכה לסיוע מצדם.
אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, אמר כי הממשלה הקצתה לנושא פיתוח והטמעת טכנולוגיות למלחמה בקורונה 50 מיליון ₪ מיידית. "הקולות הקוראים איתם הממשלה יוצאת היום מוצעים לתעשיית ההייטק באופן מיידי: כל חברה שיש לה פתרון, בין אם הוא בשלב הוכחת ההיתכנות או שכבר יש לה מוצר מוגמר אותו ניתן להטמיע מיידית בשירותי הבריאות שלנו – מוזמנת לפנות לרשות החדשנות עוד היום. במקביל אנו קוראים לגופים יצרניים שיכולים לסייע בפיתוח או בהאצת ייצור של טכנולוגיות שיכולות לסייע למערך הרפואי ולמיגון הכללי רלוונטי להיעזר בנו"
חברת Dynamic Infrastructure הישראלית חתמה על שיתוף פעולה עם חברת הייעוץ היוונית InVision, המספקת שירותי ייעוץ ותוכנה לתעשיית התחבורה המקומית. Dynamic Infrastructure פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה-מלאכותית המסייעת למהנדסים ואנשי תחזוקה לאתר פגמים מבניים ובלאי בתשתיות דרך כגון מנהרות, גשרים ומחלפים, ולתקנם לפני שמתפתחת בעיה שעלולה לערער את יציבות המבנה ולסכן את המשתמשים. במסגרת שיתוף הפעולה, InVision תציע את הפלטפורמה של Dynamic Infrastructure למפעילות של כבישי-אגרה ביוון. שתי החברות מסרו כי ההסכם ביניהן נחתם לאחר שביצעו פיילוט מוצלח באחד מכבישי-האגרה הגדולים ביוון.
הפלטפורמה של החברה משתמשת בכל המידע הוויזואלי שנאסף מהביקורות התקופתיות שנערכו במקום, ובכלל זה צילומי סמרטפון, צילומי אוויר מרחפנים וסריקות לייזר, ובונה תמונה תלת-ממדית מפורטת של המבנה. המערכת משווה בין מצב המבנה בהווה לביקורות קודמות, ומאתרת סדקים, פגמים וחריגות שמצריכים תחזוקה מונעת ומתריעה אוטומטית בפני המפעיל. בחברה ממשילים את הפלטפורמה לסריקת ה-MRI, אשר מספקת לרופא תמונה תלת-ממדית של איבר המטופל ומאפשרת לו לאבחן את הבעיה.
החברה, שקמה ב-2017 ומנוהלת מתל אביב, ניו יורק וברלין, דיווחה בעבר על פרויקטים מול חברות תשתית ממשלתיות ופרטיות בארצות הברית, גרמניה, שווייץ, יוון וישראל. להערכת החברה, השימוש בפלטפורמה שלה סייע ללקוחותיה לחסוך באופן משמעותי בהוצאות התפעוליות ובהשקעות ההון.
InVision מספקת שירותי ייעוץ ותוכנה לכמה מהמפעילות הגדולות של כבישי-אגרה ביוון, ובכלל זה Aegean, Attiki, Egnatia, Moreas Nea, Olympia ו-Kontriki, המנהלות אלפי קילומטרים של כבישי-אגרה.
עלות תיקון הגשרים בארה"ב: 171 מיליארד דולר
לפי דו"ח שפורסם בתחילת השנה על ידי איגוד מהנדסי הכבישים והגשרים בארצות הברית (ARTBA), מתוך 616 אלף הגשרים הנמצאים בארצות הברית, כ-47 אלף גשרים סובלים מליקויים מבניים אשר מחייבים מענה דחוף, וכ-235 אלף גשרים זקוקים לתיקונים כאלה ואחרים. התקציב הנדרש כדי לתקן את כל הליקויים נאמד ב-171 מיליארד דולר.
גם בישראל המצב מטריד: בדיקה שביצעה "נתיבי ישראל" ב-2017 גילתה 217 גשרים לכלי-רכב ולהולכי רגל במצב תחזוקתי שהוגדר כ"גרוע". בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים של קריסת גשרים שגבו חיי אדם. במרץ 2018 קרס בפלורידה גשר להולכי הרגל והביא למותם של 6 בני אדם. מספר חודשים לאחר מכן קרס גשר בין עירוני בגנואה, איטליה והביא למותם של 43 בני אדם.
בתמונה למעלה: מדד מניות השבבים של פילדלפיה בחודשיים האחרונים
כדור השלג בשווקים הפיננסיים מתגלגל מטה במהירות, ורבים מנסים להעריך לאן הוא דוהר. חברות הטכנולוגיה מנסות להתאים את עצמן למצב החדש וגם לזהות הזדמנויות שעשויות להיווצר מתוך המשבר. בשיחה עם Techtime, מנסה סרגיי וסצ'ונוק, האנליסט הבכיר של בית ההשקעות אופנהיימר ישראל, להעריך מתי תיקבע התחתית הנוכחית בשוק המניות, אילו חברות טכנולוגיה צפויות לצאת מחוזקות מהמשבר ואלו נמצאות בסכנת הכחדה. אחת מהשאלות החשובות לכלכלה הישראלית: כיצד המשבר בשווקים ישפיע על היכולת של חברות סטראט-אפ ישראליות לגייס הון?
חברת הסייבר ארגוס (Argus) ויצרנית הסמיקונדקטור האירופית NXP ישתפו פעולה ויציעו פתרון משותף להגנה על רשתות איתרנט בכלי-רכב. במסגרת שיתוף הפעולה, פתרון אבטחת הסייבר של ארגוס יוטמע במעבד המרכזי החדש של NXP לרשתות איתרנט בכלי-רכב. שתי החברות יציגו את הפתרון המשותף באירוע מקוון בסוף החודש.
בשנים האחרונות יותר ויותר יצרני רכב מבססים את הארכיטקטורה הפנימית של מערכות הרכב על תקשורת איתרנט, והיא הופכת לחלופה לארכיטקטורת ה-CAN המקובלת. היתרונות של תקשורת איתרנט היא יכולתה להעביר מידע בקיבולת ובקצבים גבוהים וכך לתמוך ביישומי בטיחות (ADAS), בתקשורת שבין המחשב המרכזי ליחידות השליטה והבקרה ומערכות מידע ובידור. ארגוס מפתחת פתרון הגנה לשתי הארכיטקטורות. במסגרת שיתוף הפעולה עם NXP, ייעשה שימוש בפתרון המיועד לאבטח רשתות איתרנט בכלי-רכב. הפתרון, המתבסס על מנוע שפיתחה החברה על סמך מחקרים והניסיון שלה, מסוגל לזהות חדירות לרשת שעשויות לסכן את מערכות הרכב. בכל פעם שמזוהה התנהגות חריגה נשלחת התרעה אל מרכז האבטחה של יצרן הרכב כדי שניתן יהיה לבצע בדיקה מעמיקה על מקור החריגה..
חברת NXP שמרכזה בהולנד, נחשבת לאחת מספקיות הגדולות ביותר של שבבים לתעשיית הרכב, והתעשייה הזאת מהווה מוקד מרכזי באסטרטגיה שלה. המעבד של NXP מתבסס על מעבד מרובה-ליבות של Arm וכולל מאיצים אשר מסייעים
להוריד את העומס מהמעבד ולהקצות את המשאבים ליישומים עצמם. לפי NXP, המעבד החדש חזק פי 10 מהדור הקודם. ל-NXP יש שיתוף פעולה עם חברת סייבר ישראלית נוספת, SafeRide, עליו הכריזה לפני מספר שבועות.
שיתוף פעולה עם מכון תקנים גרמני
בהודעה המשותפת ציינו ארגוס ו-NXP כי הפתרון המשותף יאפשר ליצרניות רכב לפתח יישומים מתקדמים יותר לרכב תוך עמידה ברגולציות של האיחוד האירופי (UNEC). "הפתרון המשולב יאפשר ליצרניות רכב להאיץ את הפיתוח והפריסה של מערכות ADAS ורכזות (gateway) חדשניות ויישומי נהיגה נוספים, תוך הקפדה על אבטחת הסייבר. ביחד עם NXP אנחנו מגנים על המערכות הקריטיות ביותר ברכב," אמר ניר רוזן, סמנכ"ל המוצר של ארגוס.
חברת ארגוס סייבר הוקמה בשנת 2013 על-ידי שלושה יוצאי יחידה 8200, ופיתחה אסטרטגיית אבטחה רב-שכבתית המבוססת על סדרת כלים המנטרים את כל משאבי המיחשוב והתקשורת ברכב. בחודש נובמבר 2017 היא נמכרה לחברת קונטיננטל הגרמנית בעיסקה שהיקפה נאמד בכ-450 מיליון דולר. כיום היא פועלת כחברה עצמאית בבעלות חברת Elektrobit. אלקטרוביט היא חברת תוכנה עצמאית הנמצאת בבעלות קונטיננטל, ומספקת תוכנות לכלי-רכב בתחומים דוגמת הרכב המקושר, ממשקי אדם-מכונה (HMI), ניווט, מערכות סיוע לנהג ויחידות בקרה אלקטרוניות (ECU). בדצמבר חתמה ארגוס על שיתוף פעולה אסטרטגי עם מכון התקנים ובדיקות הרככב הגרמני DEKRA, שבמסגרתו תהיה ארגוס אחראית על קביעת תו התקן של DERKA בתחום אבטחת הסייבר לכלי רכב, ותבצע את מבחני הסייבר לדגמים ומערכות של יצרניות רכב וחברות Tier-1 שירצו לזכות בתקן.
חברת הסייבר הרפואי הישראלית CyberMDX, המתמחה בהגנת סייבר בתחום המכשור הרפואי, נכנסת למערכת הבריאות האירופית. החברה הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת הביטוח האירופית Sham מקבוצת Relyens, שבמסגרתו תספק Sham לבתי חולים במערב אירופה את מערכת הגנה סייבר של CyberMDX כשירות מלא לניהול אבטחת הרשת. החברה הישראלית היתה זו שחשפה לפני כחודשיים פרצות אבטחה במספר מערכות רפואיות מתוצרת ג'נרל אלקטריק (GE), המותקנות באלפי בתי חולים בעולם. בעקבות הגילוי, פירסמה רשות הסייבר במשרד לביטחון המולדת בארצות הברית (CISA) אזהרה פומבית.
אמיר ושקובר, מנהל הפיתוח העסקי של CyberMDX באירופה, הסביר ל-Techtime על הנחיצות של החבילה המשולבת: "מדובר במענה ראשון מסוגו לניהול סיכונים מערכתי שמטרתו היא גם מניעה פרוקאטיבית, ולא רק מענה ביטוחי תגובתי לאירוע שכבר התרחש". חברת Sham מתמחה במגזר הרפואי ופעילה בעיקר בגרמניה, איטליה, ספרד וצרפת. יש לה כ-30,000 לקוחות וחברים והיא מספקת כיסוי לכ-900,000 אנשים. ב-2018 גבתה החברה פרמיות בסך כולל של 847 מיליון אירו, והכנסותיה הסתכמו ב-456 מיליון אירו. חבילת הביטוח החדשה שלה נחשבת לייחודית וכוללת כיסוי משלים למקרי סייבר במקביל לשירותי ייעוץ וניהול סיכונים.
מערכת הבריאות הפנימה את לקחי WannaCry
המגזר הרפואי באירופה חווה על בשרו את סכנות הסייבר. במסגרת מתקפת הכופר WannaCry, שהתרחשה במאי 2017, אחת הנפגעות העיקריות היתה רשת בתי החולים הציבורית בבריטניה NHS. תולעת הסייבר חדרה לשרתים המרכזיים ב-16 בתי חולים של הרשת והדביקה, לפי ההערכות, ו-70 אלף מכשירים מקושרים, ובכלל זה סורקי MRI, מבחנות, מקררים וציוד רפואי נוסף. בעקבות המתקפה, נאלצה ה-NHS להפסיק באופן זמני שירותים לא חיוניים, לדחות ניתוחים ואף לדומם חלק מהאמבולנסים.
דו"ח של חברת האבטחה Kaspersky, שפורסם בחודש דצמבר 2019, הראה שמערכת הבריאות האירופית הפיקה לקחים, שבעקבותיהם חלה ירידה בהיקף המתקפות במגזר הרפואי מאז מתקפת WannaCry. לפי נתוני החברה, ב-2019 כ-19% ממחשבי הרופאים, המכשור והשרתים הרפואיים היו חשופים למתקפות סייבר, בהשוואה לכ-30% בשנת 2017.
CyberMDX פיתחה פלטפורמת אבטחת סייבר המותאמת למאפיינים המיוחדים של עולם הרפואי. הפתרון של החברה הינו רשתי ואינו מצריך התקנה. הפלטפורמה ממפה את כל רכיבי הרשת בבתי חולים, כולל הייעוד ורמת הקריטיות שלהם ברשת הקלינית. היא מזהה את נקודות התורפה ומנטרת דפוסים חריגים שעשויים להעיד על ניסיון פריצה.
ושקובר: "מערכות ההגנה הגנריות המשמשות בתעשיית ה-IT אינן מסוגלות לזהות את רוב המערכות הרפואיות, בשל המאפיינים הייחודיים שלהן. ומה שלא ניתן לראות ברשת – לא ניתן להגן עליו".
חברת סיקלו (Siklu) מפתח-תקווה פרסה תשתית לרשת תקשורת אלחוטית בגלים מילימטריים באחד האתרים ההיסטוריים המוכרים והמתויירים בעולם: פסל החירות, הניצב באי ליברטי (Liberty Island) מול נמל ניו-יורק. רשת התקשורת תשמש לצורך תעבורת הווידיאו של מערך מצלמות האבטחה באתר, ששודרג באחרונה ומחייב רוחב-פס גדול יותר לצורך העברת הנתונים למרכז האבטחה. הפרויקט, שהוזמן על ידי רשות הפארקים הפדראלית האחראית על האתר, בוצע על ידי חברת Convergint, אינטגרטורית אמריקאית בתחום הטלקום.
סיקלו מספקת תשתיות תמסורת אלחוטיות בגלים מילימטריים ברצועות התדרים V-band ו-E-band, שבין 60 ל-90 ג'יגה-הרץ. בניגוד לרצועת התדרים שסביב 30 גי'גה-הרץ, המיועדת לדור החמישי וזכויות השימוש בה נמכרות על ידי הממשל לחברות הטלקום בסכומי עתק, רצועות ה-V וה-E פתוחות לשימוש חופשי ללא מכרז או בתשלום אגרה שנתית נמוכה.
אלומות בעובי של חוד עיפרון
קופסאות התקשורת של סיקלו מתבססות על שבב סיליקון גרמניום, מודם, ואנטנות ייחודיות פרי פיתוח עצמי. הקופסאות שלה מאפשרות לפרוש רשתות תקשורת אלחוטית ברוחב-פס גבוה גם במקומות שבהן אין תשתית קרקעית של סיבים אופטיים. במקרים רבים, הטכנולוגיה שלה נותנת מענה לבעיית "המייל האחרון", כלומר משמשת כדי לחבר באופן אלחוטי בין הנקודה שבה מסתיימת התשתית הסיבית לבין צרכן הקצה. בסיקלו ציינו כי האתגר המרכזי בפרויקט פסל החירות נבע מהיעדרה של רשת תקשורת מקומית מהירה באי עצמו. "לא היה חיבור קווי בין האי לבין מנהטן או ניו-ג'רזי". בעיה נוספת נבעה מהתנועה הימית העמוסה בנמל וההשתקפות של פני המים המקיפים את האי, שיוצרים הפרעות לגלי רדיו קונבנציונאליים.
מאחר שגלים מילימטריים הינם גלי קצרצרים, התקשורת בין משדר למקלט מתבצעת באמצעות אלומות דקיקות בעובי של חודו של עיפרון, ועל כן ניתן לייצר קווי מפגש ישירים וצרים. שימוש בגלי רדיו בספקטרום נמוך יותר (כלומר אורכי גל רחבים יותר), יחייבו להתקין את המודמים על-גבי עמודים בגובה של מאות מטרים, וזאת כדי לעקוף את ההפרעות על פני השטח. "השימוש בגלים מילימטריים מבטיח כי ההפרעות הללו לא מהוות בעיה עבור הרשת, וגם לא יהוו בעיה בעתיד. כמו כן, הקיבולת הגדולה של הרשת שנפרשה תאפשר להרחיב את יכולות ויישומי הרשת בעתיד."
להאזנה לראיון מוקלט עם דני בן שמחון מחברת סיקלו (מתחיל בדקה ה-22:45):
בתמונה למעלה: מכ"ם טקטי מוגדר-תוכנה של ראדא במערכת הגנה בפני רחפנים של רפאל
חברת ראדא (RADA) מנתניה עקפה את תחזיותיה ודיווחה על הכנסות בהיקף של כ-44.3 מיליון דולר בשנת 2019, גידול של 58% בהשוואה ל-2018. היעד הושג לאחר מכירות שיא ברבעון הרביעי, שהסתכמו ב-14 מיליון דולר, גידול של 71% בהשוואה לרבעון המקביל. החברה מאמינה כי זהו רק השלב הראשון בקפיצת המדרגה שלה, וצופה כי מכירותיה יגדלו בעקביות מרבעון לרבעון ב-2020 וכי הכנסותיה ב-2020 יצמחו בסך הכול ב-47% להיקף של 65 מיליון דולר לפחות.
בעקבות כך, ראדא מעריכה כי תעבור ב-2020 לרווחיות, לאחר שאת 2019 סיימה עם הפסד נקי של 2 מיליון דולר.מניית החברה זינקה אמש בנסד"ק ב-8.1%. בשיחת הוועידה עם משקיעים אמר מנכ"ל החברה, דב סלע, כי החברה קוצרת כעת את פירות השקעותיה בפיתוח קו המכ"מים הטקטיים, מנוע הצמיחה הראשי של החברה שמהווה כבר כמחצית מהכנסותיה.
ראדא מספקת מערכות מכ"ם טקטיות ליישומי הגנה בפני רחפנים, למערכות נ"מ לטווח קצר ולמערכות הגנה אקטיבית עבור כלי-רכב ממוגנים ומשוריינים (דוגמת מערכות חץ דורבן של אלביט ומעיל רוח של רפאל). סלע: "התוצאות מלמדות שהשוק האמריקאי והשוק העולמי התעוררו, ומודעים למוצר שלנו, בייחוד בתחום ההגנה אווירית מפני רחפנים. גם תחום ההגנה האקטיבית מצוי בשלבי התעוררות. לאור היקפו הגדול של שוק היעד הפוטנציאלי, אנחנו מצפים לתקופת צמיחה ממושכת".
משבר הקורונה עשוי להביא לאלוקציות בשרשרת האספקה
סלע מעריך שהיקף השוק הפוטנציאלי בארה"ב לפתרונות מכ"ם טקטי בכ-2.5 מיליארד דולר ב-10 השנים הקרובות, מתוכם 1.5 מיליארד דולר למערכות הגנה אקטיביות וכמיליארד דולר למערכות הגנה אוויריות לטווח קצר. שאר השוק העולמי נאמד בכ-2.5 מיליארד דולר. כלומר, בסך הכל כ-5 מיליארד דולר. "אנחנו רואים מעבר ממימוש של צרכים דחופים, לתוכניות רכש רב-שנתיות".
בהתייחסו למשבר הקורונה אמר סלע: "המשבר לא השפיע כלל על מכירותינו או על האספקה, מאחר שאנחנו לא משתמשים בחומרים המיובאים מסין. עם זאת, אם הגבלות הטיסה הנוכחיות יימשכו הדבר עשוי להשפיע על הפעילות העסקית שלנו בהמשך הדרך. ייתכן שהמצב בסין יוביל להקצאות מחוץ לסין באספקה של חומרים שאנחנו משתמשים בהם".
דחייה של שנתיים בפרויקט הבדראדלי
ראדא מעורבת כעת בשתי תוכניות הצטיידות משמעותיות של צבא ארצות הברית. התוכנית הראשונה היא הטמעת מערכת ההגנה האקטיבית "אגרוף ברזל" של אלביט ותעש הכוללת את המכ"ם של ראדא, בכ-150 נגמ"שי בראדלי. על פי התכנון המקורי, שלב ההצטיידות היה אמור להתחיל עוד השנה, אך סלע עדכן כי תחילת ההצטיידות נדחתה בשנתיים. "אנחנו מזהים תוכניות אחרות בארצות הברית שעשויות לפצות על העיכוב בהכנסות בפרויקט הבדאדלי".
התוכנית השנייה היא עבור חיל הים האמריקאי, אשר רכש כ-150 מערכות מכ"ם של החברה להטמעה במערכות הגנה אנטי-אוויריות. כדי לעמוד בביקושים הצפויים של הצבא האמריקאי, ראדא הקימה מפעל ייצור מערכות מכ"ם בעיר ג'רמנטאון שבמרילנד. המפעל נחנך בחודש דצמבר ובתחילת החודש דיווחה ראדא על תחילת הייצור. "אנחנו מצפים לספק מהמפעל בג'רמטאון יותר מ-200 ממערכות מכ"ם לשוק האמריקאי".
חברת מגל (Magal Security Systems) מיהוד דיווחה על שני מינויים מרכזיים בחטיבות הליבה המרכזיות שלה: ארנון ברם מונה למנהל חטיבת הפרוייקטים ופביאן הוברט מונה למנהל חטיבת המוצרים. ברם שימש בשלוש השנים האחרונות כמנהל העסקי של חטיבת DIRCM (מערכת הגנה מפני טילים מונחי-חום) בחברת אלביט מערכות, ולפני-כן ניהל במשך מספר שנים את חברת U-TacS, המיזם המשותף של אלביט ו-Thales בתחום הכטב"מים הטקטיים.
פביאן הוברט מונה למנהל חטיבת המוצרים. הוא הצטרף למגל ב-2018 ושימש כסמנכ"ל המכירות באזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). מגל מסרה שבתפקיד כסמנכ"ל מכירות, הוביל הוברט הוביל צמיחה משמעותית במכירות. הוברט יעבור למטה חטיבת המוצרים (Senstar) בעיר אוטווה שבקנדה.
מנכ"ל החברה, דרור שרון, אמר כי המינויים הללו יחזקו את התיאום באסטרטגיה העסקית של שתי החטיבות. "המנהלים של שתי החטיבות ידווחו ישירות אלי, והמבנה הארגוני יתרום למימוש האסטרטגיה והגדלת המכירות. המינויים הללו הם צעד חשוב כחלק ממחויבותנו להגדיל את הרווחיות בטווח הארוך ואת הערך עבור בעלי המניות".
חברת קשרי משקיעים חדשה
בשבועות האחרונים החברה מנהלת קמפיין שנועד לחזק את אמון המשקיעים בחברה, בניסיון לתרגם את הצמיחה העסקית לעלייה במחיר המניה, אשר נסחרת בנסד"ק ומצויה במגמת דשדוש מתמשכת. לאחרונה היא שכרה את שירותיה של חברת קשרי המשקיעים מניו-יורק, Hayden IR, כדי שהיא תגבש עבורה אסטרטגיית גישה אל משקיעים בשוק ההון האמריקאי, במטרה לשפר את מצב המניה. חברת Hayden IR הוקמה על-ידי יוצאי וול סטריט, ומתמחה בטיפול בחברות שהמניה שלהן סובלת מהערכת-חסר.
מניית מגל בנסד"ק בשנתיים האחרונות
מגל מעסיקה כ-600 עובדים ברחבי העולם, ומפעילה ארבעה מרכזי פיתוח, שניים בקנדה, אחד בישראל ואחד בארצות הברית. פעילות החברה מחולקת לשתי חטיבות עיקריות: מוצרים ופרויקטים. בתחום המוצרים, מגל מפתחת חיישנים אלקטרו-אופטיים להתראה מפני חדירה, ותוכנות לניהול ואנליטיקה של מערכי וידאו ואבטחה במתחמים רגישים ומתקני תשתית קריטית.
חטיבת הפרויקטים משמשת כקבלנית לתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים במתכונת של Turn-Key, ומשתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. אחד מהפרויקטים הגדולים של מגל בשנים האחרונות היה פריסת אמצעי אבטחה אלקטרו-אופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים. כיום היא מתמודדת במכרזים הקשורים לבניית החומה בין ארצות הברית ומקסיקו.
צמיחה בהכנסות, קריסה של המניה
בדו"ח הרבעוני האחרון שלה, שפורסם בנובמבר, דיווחה מגל על הכנסות של 22 מיליון דולר ברבעון השלישי, ירידה של 7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אך עלייה של 13% בהשוואה לרבעון הקודם. ההכנסות ממכירת מוצרים הסתכמו ב-8.6 מיליון דולר, ואילו ההכנסות מפרויקטים עמדו על 13.6 מיליון דולר. שולי הרווח עלו מ-46.4% בשנה שעברה ל-47.5% ברבעון האחרון. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הסתכמו מכירותיה של מגל בכ-63 מיליון דולר, והיא צפויה לשחזר ככל הנראה ב-2019 את הכנסות 2018, שהסתכמו ב-92.3 מיליון דולר.
ואולם, למרות הצמיחה במכירות ובמצב הפיננסי, מניית החברה איבדה ב-12 החודשים האחרונים כ-40% מערכה והיא נסחרת במחיר של כ-3 דולר המשקף שווי שוק של כ-72 מיליון דולר בלבד, נמוך משמעותית מהיקף ההכנסות השנתיות של החברה. מצב המנייה מעורר אי-נחת בקרב משקיעים רבים של החברה, וגם מקשה על החברה לממש את כוונתה לבצע רכישה של חברות, מאחר שבמחיר כה נמוך היא תיאלץ לבצע עסקאות רכישה במזומן ולא באמצעות החלפת מניות.
אינוג'י (Innogy) היא חברת אנרגיה גרמנית המתמקדת באנרגיות מתחדשות. היא מספקת חשמל לכ-23 מיליון לקוחות בגרמניה, פולין, צ'כיה ומדינות נוספות באירופה. החברה מעסיקה כ-42 אלף עובדים והכנסותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-37 מיליארד אירו.
בשנת 2016 הקימה אינוג'י חטיבת חדשנות הפעילה גם בישראל, ומבצעת השקעות בחברות סטראט-אפ בתחומים כגון אחסון אנרגיה, רשתות חשמל חכמות, ניהול נכסים, סייבר ועוד. עד כה השקיעה הקרן ב-12 חברות ישראליות וכעת מחפשת הזדמנויות נוספות כדי להרחיב את הפורטפוליו שלה בארץ.
בשיחה עם Techtime מספר מנהל פעילות החדשנות בקרן ההשקעות של אינוג'י בישראל, מיקי שטיינר, על הטכנולוגיות שמחפשת אינוג'י בישראל, על המעטפת העסקית שמספקת הקרן לחברות שהיא משקיעה בהן, ועל המגמות הטכנולוגיות הועסקיות בעולם האנרגיה המתחדשת. להאזנה לראיון עם מיקי שטיינר:
חברת ננוקס (Nanox) מנווה-אילן חתמה על הסכם עם חברת Gateway Group האוסטרלית לשיווק מכשיר ה-CT הדיגיטלי שפיתחה. היעד של ההסכם הוא לפרוש כ-1,000 מכשירי CT באוסטרליה, ניו-זילנד ונורבגיה ולספק שירותי דימות מסוג רנטגן ו-CT באזורים מרוחקים במודל של תשלום-לכל-סריקה (pay-per-scan). זהו הסכם ההפצה המסחרי הראשון של ננוקס, והוא מבטיח לחברה תשלום של כ-58 מיליון דולר לשנה למשך 3 שנים, עם אופציה ל-3 שנים נוספות בכפוף להסכמת שני הצדדים.
שיתוף הפעולה בין שתי החברות נרקם בסיוע קרן גישור דרום ישראל (SIBF), המקדמת שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לחברות גלובליות. ננוקס (Nanox) פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.
להביא את ה-CT גם למקומות מרוחקים
מכשיר ה-CT של ננוקס נתמך על-ידי פלטפורמת ענן המספקת את ממשק השירותלרופא, ותכלול גם כלי-עזר אבחוניים מבוססי בינה מלאכותית. החברה מסרה שמלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של מערכות ה-CT הדיגיטליות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: תמונות באיכות גבוהה יותר, פחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין האדם הנבדק, ביצוע הדמאה מולטי-ספקטרלית, וקישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים אחרים, המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT.
"המטרה שלנו היא להביא שירותי דימות מתקדמים לאזורים המרוחקים ביותר בעולם, וההסכם עם גייטוויי הוא צעד ישיר למימוש האסטרטגיה הזו," אמר מייסד ומנכ"ל ננוקס רן פוליאקין. ננוקס גייסה עד כה כ-55 מיליון דולר בסבבי גיוס שבהן שתתפו, בין היתר, קבלנית הייצור האלקטרוני פוקסקון, Fujifilm ו-SK Telecom.
האורח בתוכנית הוא ד"ר אמתי ערמון, מדען הנתונים הראשי (Chief Data Scientist) של קבוצת Advanced Analytics בחברת אינטל. בשיחה עימו, מסביר ערמון על ההבדל שבין בינה מלאכותית (AI) לבין תכנות מסורתי, על החזון של אינטל בתחום, על עתיד הבינה המלאכותית ועל סוגיות אתיות העולות מהיכולות החדשות של המחשבים.
חברת GetSat מרחובות מרחיבה את הכיסוי הלווייני של מסופי התקשורת השטוחים שלה. החברה הודיעה כי חיברה את מסופיה לרשת התקשורת של הלוויין עמוס-17 של חברת ספייסקום הישראלית, וגם אל קונסטלציית הלוויינים של O3b, הנעים במסלול בגובה בינוני מסביב לכדור הארץ (MEO).
עמוס-17, אשר שוגר לחלל בשנה שעברה, הוא לוויין בעל קיבולת גבוהה (HTS) הפועל בתדרי רצועת Ka, ומכסה את יבשות אפריקה, אירופה והמזרח התיכון. במבדקים שביצעו שתי החברות, המסופים של גט-סאט הציגו מהירות גבוהה של 10 מגה-בייט בשנייה, ובגט-סאט מציינים כי מדובר במהירות המתאימה ליישומי תקשורת לוויינית ניידים כמו מודיעין, תצפית ורכישת מטרות. במאי 2019 קיבלה גט-סאט הסמכה גם לרשת הלוויינית גלובל אקספרס של ענקית התקשורת הלוויינית אינמרסאט (Inmersat), וההתחברות לעמוס-17 יאפשר ללקוחותיה אפשרות לבחור בין שתי הספקיות.
גט-סאט, שהוקמה ב-2013, פיתחה משפחה של מסופים קרקעיים המספקים תקשורת לוויינית ניידת, בעיקר ליישומים צבאיים כמו כלי-רכב ביבשה וכלי-שיט בים. הם פועלים בתדרי Ka המאפשרים לספק תקשורת לוויינית ברוחב פס גבוה. המסופים של גט-סאט הינם בעלי צורה שטוחה ומתאפיינים בחיסכון בגודל, משקל וצריכת הספק, דבר המסייע בין היתר להפחית את עלויות התחזוקה שלהם. הקטנת המסופים מתאפשרת באמצעות מזעור האנטנות לגודל של פחות מאינץ' (23 מילימטר). כמו כן, המסופים כוללים ביחידה אחת את האנטנה המשדרת ואת האנטנה הקולטת.
GetSAT הוקמה בשנת 2013 על-ידי יוצא יחידת המזל”טים של צה”ל כפיר בנימין, ועל-ידי יוצא 8200 וחברת קומטאקט, אולג רויטברג. החברה ממוקמת ברחובות ומעסיקה כ-40 עובדים. לפני כחצי שנה היא זכתה במכרז של צבא ארצות הברית לאספקת אנטנות לכוחות יבשה ולצי האמריקאי בהיקף כל כמה מיליוני דולרים.
הלוויינים מתקרבים לכדור הארץ
התקשורת לוויינית מתבססת בעיקר על לוויינים גיאוסטציונריים הנעים בגובה של 36,000 קילומטר ומקיפים את כדור הארץ פעם אחת ביממה. בשל גובהם הרב הם אלה מספקים תקשורת במהירות נמוכה יחסית, ועם זמן השהייה (Latency) גבוה, ועל כן פחות מתאימים לתמוך בשירותי אינטרנט המחייבים הורדת נתונים בקצב גבוה ובהשהיות מינימליות, הנדרשות ביישומי וידאו. חברת O3b (ראשי תיבות של The Other 3 Billion), השייכת לחברת הלוויין האירופית SES. פועלת כדי לספק גישה אלחוטית מהירה לאינטרנט ולתקשורת סלולרית במקומות שבהם אין תשתית פיזית, בעיקר ביבשת אפריקה השחורה, באמצעות קבוצה של 12 לוויינים המקיפים את כדור הארץ בגובה בינוני (Medium Earth Orbit) של כ-8,000 קילומטר מעל פני הקרקע.
לווייני MEO מקיפים את כדור הארץ מספר פעמים ביממה, כשעל הקרקע ישנן תחנות ממסר אשר מתחברות בכל רגע נתון ללוויין הקרוב ביותר ומבצעות מעבר אוטומטי כאשר לוויין אחד מתרחק והלוויין הבא מתקרב. O3b מכנה את הטכנולוגיה הזו בשם Fiber in the Sky (סיב בשמיים), מאחר שבשל מסלולם הקרוב מסוגלים הלוויינים לספק קישוריות ברוחב פס השקול לסיב אופטי תת-ימי.
בתמונה למעלה: כרטיס מחשב עם מעבד האימון "גאודי" של הבאנה לאבס
עסקת הבאנה לאבס הישראלית זיעזעה את חברת אינטל (Intel) והביאה לתפנית ניהולית וטכנולוגית דרמטית. הדבר נחשף בשבוע שעבר, כאשר ראש תחום הבינה המלאכותית באינטל, נאבין ראו (Naveen Rao), דיווח בציוץ בטוויטר כי החליט לפרוש מתפקידו כמנהל הראשי של קבוצת הבינה המלאכותית (AI) של אינטל העולמית ולעזוב את החברה כבר בשבוע הבא. במקומו ימונה לתפקיד הישראלי גדי זינגר, שהוא אחד הישראלים הבכירים באינטל העובד בחברה כבר יותר מ-35 שנה. כיום הוא משמש כסגנו של ראו בקבוצת הבינה המלאכותית.
התפטרותו של ראו מסמנת את סוף דרכה של הטכנולוגיה האמריקאית, ותחילת דרכה של הטכנולוגיה הישראלית: ראו ייסד וניהל את חברת הבינה המלאכותית נרוונה (Nervana) שנירכשה על-ידי אינטל בשנת 2016 תמורת כ-350-400 מיליון דולר. מיד לאחר העיסקה הוא מונה לראש קבוצת הבינה המלאכותית החדשה של אינטל, אשר גיבשה אסטרטגיה המבוססת על טכנולוגיית מעבדי למידת העומק של נרוונה. החברה פיתחה מעבדים להרצת רשתות נוירונים, ואינטל התכוונה לבסס את קו המעבדים החדש שלה בתחום הבינה המלאכותית על הטכנולוגיה שלה, במטרה להתחרות בשליטה של אנבידיה בעולם מרכזי הנתונים.
באוגוסט 2019 היא אפילו הכריזה על המעבדים הראשונים. אלא שעיסקת הבאנה-לאבס (Habana Labs) הישראלית טרפה את הקלפים. אינטל רכשה אותה בדצמבר 2019 תמורת כ-2 מיליארד דולר, והגיעה למסקנה שהטכנולוגיה שלה טובה בהרבה מהטכנולוגיה של הבאנה. בחודש שעבר הודיעה אינטל, בתגובה לספקולציות שפורסמו באתרים מובילים ברשת, שהיא החליטה לחדול מהמשך הפיתוח של מעבדי נרוונה, ולבסס את מעבדי הבינה המלאכותית הבאים שלה על הטכנולוגיה של הבאנה-לאבס.
מנהל קבוצת הבינה המלאכותית הנכנס גדי זינגר (מימין), והמנהל הפורש נאבין ראו
ההימור הכושל על נרוונה
תחום הבינה המלאכותית הוגדר כאחד מתחומי הליבה האסטרטגיים החדשים של אינטל בתוכנית הרה-ארגון שהציג המנכ"ל הקודם בריאן קרזניץ' בשנת 2016. אחד המהלכים הראשונים בתחום היה רכישת חברת הסטארט-אפ נרוונה, שהוקמה כשנתיים קודם לכן, והעסיקה כ-15 עובדים בלבד. אולם רק באוגוסט 2019, שלוש שנים לאחר רכישת החברה ולאחר שורה של דחיות, השיקה אינטל שני מעבדים המיועדים לשמש כמאיצים בשלבי האימון וההסקה של משימות בינה מלאכותית.
הראשון הוא מעבד NNP-T (קיצור של Neural Network Processor for Training) לביצוע פעולות לימוד ואימון של רשתות נוירוניות, והשני הוא מעבד NNP-I (קיצור של Neural Network Processor for Inference), המיועד לשימוש במרכזי עיבוד גדולים המיישמים את פעולת ההסקות (Inferencing) של רשתות נוירוניות.
שני המעבדים זכו לשמות המותג Spring Crest ו-Spring Hill בהתאמה, ואינטל אף החלה בפיתוח הדור הבא של מעבדי הבינה המלאכותית. שלושה חודשים בלבד לאחר ההכרזה החשובה, רכשה אינטל את הבאנה לאבס הישראלית, בעיסקה שעוררה תהיות רבות. בשוק לא היה ברור מהי כוונתה, מכיוון שגם המעבדים של הבאנה, גויה (Goya) וגאודי (Gaudi), מיועדים לבצע משימות לאימון רשתות נוירונים והסקת מסקנות (בהתאמה).
מעבדי גאודי וגאיה, במקום מעבדי ספרינג-היל וספרינג-קרסט
בטור שפורסם בסוף חודש ינואר במגזין Forbes, טען קרל פרוינד, אנליסט ויועץ בעל מוניטין בתחום מחשוב עתיר-ביצועים ולמידת-עומק, כי מהנדסים בכירים באינטל וכמה לקוחות גדולים כמו חברת פייסבוק, טוענים שמעבדי הבינה המלאכותית של נרוונה לא עומדים בעומס של מרכזי הנתונים. פרוינד אף טען כי בעקבות האכזבה מביצועי השבבים, אינטל החליטה להפסיק את המשך הייצור של מעבדי ספרינג-היל ולזנוח את הפיתוח של מעבדי ספרינג-קרסט. "להערכתי, לקוחותיה של אינטל אמרו שהם מעדיפים את הפלטפורמה של הבאנה לאבס כטכנולוגיה אשר יכולה להתחרות באנבידיה", הוא כתב.
מספר ימים לאחר פרסום הטור, אינטל אישרה את הדברים ומסרה בהודעה רשמית: "לאחר רכישת הבאנה-לאבס ולאור משוב מלקוחותינו, החלטנו לבצע שינוי אסטרטגי במפת הדרכים שלנו בתחום מרכזי הנתונים ומאיצי הבינה המלאכותית. אנחנו מתכוונים להעצים את מעבדי גויה וגאודי של הבאנה לאבס, הנוכחיים והעתידיים, באמצעות החומרה והתוכנה של אינטל. המעבדים של הבאנה מספקים יתרון חזק ואסטרטגי בארכיטקטורה אחידה וניתנת לתכנות לשהם, ביישומי אימון והסקות כאחד".
הבאנה פיתחה שני מעבדי בינה מלאכותית לרשתות נוירוניות: מעבד אימון ומעבד הסקות. בסוף 2018 היא הכריזה על המעבד Goya HL-1000, המשמש כמנוע לייצור הסקות (inferencing) ברשתות לימוד עומק (deep learning). בין השאר, פייסבוק התקינה אותו במערכת הבינה המלאכותית שלה, Glow. בחודש יוני 2019 היא הכריזה על מעבד אימון הרשתות הנוירוניות Habana Gaudi, שלהערכתה הוא מאפשר לייצר מערכות אימון בעלות תפוקה גבוהה פי ארבעה בהשוואה למערכות אימון המבוססות על מעבדים גרפיים (GPU).
הגיבוי הישראלי של אינטל ואנבידיה
אינטל מצויה בתחרות עזה בתחום מרכזי הנתונים מול אנבידיה. במסגרת המאבק הזה, שתי החברות נעזרות בטכנולוגיות ישראליות: אינטל עם הטכנולוגיה של הבאנה לאבס ואנבידיה עם הטכנולוגיה של מלאנוקס, שאותה היא רכשה בשנה שעברה תמורת 6.9 מיליארד דולר. להערכתה, מדובר בשוק הצפוי להגיע להיקף של כ-25 מיליארד דולר עד לשנת 2024. מתוך זה, שוק מעבדי ה-AI למרכזי נתונים צפוי להגיע להיקף של כ-10 מיליארד דולר.
לראיון מוקלט עם ד"ר אמתי ערמון, Chief Data Scientist בחברת אינטל ישראל:
רשות התעופה הפדרלית (FAA) רכשה מחברת סימלט (Simlat, Inc) הישראלית סימולטור להפעלת רחפנים. הסימולטור הותקן בחודש שעבר במעבדת כלי הטיס הלא מאויישים (UAS) במרכז הטכני של הרשות בניו-ג'רזי, וישמש לצורך ביצוע סימולציות של תרחישים אוויריים כחלק ממאמצי הרשות לגבש מתווה רגולטורי שיאפשר את פתיחת השמיים לכלי-טיס בלתי מאויישים, דוגמת רחפני משלוחים ומוניות מעופפות.
ה-FAA מטילה כיום שורה של מגבלות על הטסת רחפנים מסחריים בשמי ארצות הברית, ובכלל זה איסור על הטסת רחפנים בשעות הלילה, מעל אנשים ומעבר לקו הראייה של המפעיל. האיסורים האלו מונעים את הרחבת השימוש ברחפנים ליישומים מסחריים ואזרחיים. בשיחה עם Techtime הסביר הטכנולוג הראשי של סימלט, רועי פשין, כי השחקניות המרכזיות בתעשייה, כמו אמזון וגוגל, דוחפות להקלת הרגולציות על הפעלת רחפנים.
פשין: "הרשות מעוניינת לפתוח את השמיים לכלי-טיס בלתי מאוישים והקימה מעבדה מיוחדת לבחינת הנושא. הם ישתמשו בסימולטור שלנו כדי לבחון איך משלבים בצורה בטיחותית את התעופה הלא-מאוישת עם התעופה האזרחית, מבלי לפגוע בתעבורה האזרחית וברמת הבטיחות הקיימת בה כיום. סימולציות מאפשרות לבחון תרחישים מורכבים מבלי לסכן איש".
סימולטור לכל משימה
חברת סימלט מפתחת סימולטורים להכשרת מפעילי כלי טיס ומערכות רובוטיות קרקעיות וימיות, ליישומי חילוץ והצלה, סקירות ימיות ומשימות בקרה ופיקוח בענפי החקלאות, הגז והנפט, התשתיות ועוד. "תפעול כלי טיס לא מאויישים נעשה פשוט, הן מבחינת המכשור והן מבחינת המיומנויות המוטוריות הנדרשות. אולם מבחינות אחרות המשימה מורכבת יותר, מכיוון שהיא מייצרת שטף גדול של מידע ומתבצעת בתווך רווי בכלים אחרים, אשר אסור להפריע להם פיזית או אלקטרונית".
חברת סימלט מפתח-תקווה הוקמה בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-15 עובדים היא מחזיקה בחברה הבת Simlat Inc הפועלת מדייטון, אוהיו, אשר מוכרת סימולטורים לתוכניות הכשרת מפעילי כל טיס לא מאויישים, בעיקר בארצות הברית, ליצרניות כלי טיס המעוניינות לספק ללקוחות סימולטור מותאם לדגמיהן, ולגופים המפעילים ציי רחפנים כמו משטרה וחברות תשתית.
לדבריו, החברה מפתחת כיום טכנולוגיות משחימות, דוגמת סימולטורים אשר ייצרו מאגרי נתונים סינתטיים לצורך אימון מערכות אוטונומיות. "העידן האוטונומי הוליד סוג חדש של משתמש: האלגוריתם. אם עד כה המפעיל הוא אנושי, היום יש צורך גם לאמן אלגוריתמים של מערכות בינה מלאכותית. זהו תחום חדש לגמרי: לאמן מכונות".
ניהול רחפנים באזורי אסון
בימים אלה מעורבת החברה בפרויקט מסקרן נוסף ביחד עם סינקלייר קולג' (sinclair college) מאוהיו, הנחשב למוביל בתחום הכשרת מפעילי כלי טיס לא מאויישים ורחפנים. במסגרת הפרויקט, סימלט מפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניהול משימות איתור נפגעים באזורי אסון. מדובר למעשה במחשב ובחיישנים האוספים נתונים בזמן-אמת מרחפנים ומרובוטים, ומריצים אלגוריתם לאיתור מהיר של נפגעים בזירת האסון.
הפרויקט זכה ב-2017 למענק מתוכנית המענקים בתחום ביטחון המולדת (HLS) של קרן BIRD, שגם מלווה את הפרויקט לכל אורכו. בפרויקט מעורבים גם משרדי ביטחון המולדת של ישראל וארצות הברית. רועי: "במצבי אסון, השעות הראשונות הן החשובות ביותר, מאחר שככל שעובר הזמן סיכויי ההישרדות של הפצועים בשטח יורד דרמטית, חשוב לאתר במהירות את הניצולים הזקוקים לחילוץ. אחת מהבעיות המרכזיות היא שבשעות הראשונות של האירוע נוצר צוואר בקבוק מבחינת כוח האדם.
"אם בימות שגרה די בכמה עשרות מפעילים כדי לכסות שטח של עיר ממוצעת בארצות הברית, הרי שבשעת האסון זה לא מספיק, ולכן יש צורך לייעל את הפעילות באמצעות שימוש במערכות אוטונומיות". החברה צפויה לערוך פיילוטים ראשונים במערכת לקראת סוף השנה, בשיתוף גופי כבאות והצלה בישראל ובארצות הברית, ולהיערך למסחור וייצור המערכת כבר ב-2021.
חברת הרובוטיקה Temi Global, שפיתחה את הרובוט האישי temi, השלימה גיוס הון נוסף בהיקף של כ-15 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן Joy Capital, והשתתף בה גם המשקיע ג'ון וו, שהשקיע ב-Temi עד כה יותר מ-30 מיליון דולר. וו היה אחד ממייסדי ענקית הסחר האלקטרוני הסינית עליבאבא ושימש כסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה במשך כעשור.
טמי גלובל הוקמה בשנת 2016 ופיתחה רובוט אישי המהווה הכלאה בין טאבלט מבוסס אנדרואיד לבין פלטפורמה רובוטית ניידת, המופעלת באמצעות הוראות קוליות ומחוות ידיים. הרובוט כולל יכולת זיהוי מכשולים ותכנון נתיב, יודע לזהות את הבעלים שלו, ללכת אחריו, ולבצע משימות שונות, וכל זאת ללא צורך בשימוש במקלדת או במסך מגע. כך למשל, הוא מקיים שיחות וידאו ללא שימוש בידיים, מעביר שיעורים פרטיים, יכול לבצע קניות דרך האינטרנט, לסייע לרופא לבקר חולים ואפילו להשגיח על הילדים. המשתמש יכול גם לשלוט ברובוט מרחוק באמצעות אפליקציה, להניע אותו ברחבי הבית ולעקוב אחר המתרחש.
ואולם, הגיוס הנוכחי מתבצע על רקע שינוי במיקוד העסקי של החברה וחדירה לשווקים נוספים מעבר לשוק הרובוטיקה הביתי. בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל החברה גל גורן על המפנה העסקי. "בתחילת הדרך כיוונו ללקוח הביתי, אך תוך כדי תנועה הבנו שאנו מפספסים את השוק העסקי (B2B) כמו סופרמרקטים, מלונות, מסעדות, אוניברסיטאות, בתי חולים ובתי אבות. היכולות של טמי מתאימות מאוד לסביבות הללו."
גל מספר כי ההתאמה של טמי ליישומים הללו לא חייבה שינוי כלשהו בחומרה, אלא רק ברמת התוכנה ובפלטפורמה. באמצעות התאמת התוכנה ניתן להשתמש בטמי כדי להדריך לקוחות בסופרמרקט למצוא מוצר מבוקש או ללוות אורח במלון לחדרו. "כל בית עסק יכול להתאים את המיתוג, הדיבור, והפונקציות של טמי לצרכיו ולהפוך בקלות לעסק חכם."
למדוד חום מרחוק
אחד השווקים המרכזיים של החברה הוא מדינות מזרח-אסיה, כמו סין, יפן ודרום-קוריאה, הידועות בנכונות הגבוהה יותר שלהן לאמץ פתרונות רובוטיים. מתברר כי אחד הזרזים הנוכחיים לחדירה של רובוט החברה מעבר לשוק הביתי הוא משבר הקורונה. בחברה ציינו כי כיום, מאות רובוטים של החברה פרוסים בבתי חולים ובבתי אבות בהונג קונג, דרום-קוריאה ובסין , ומסייעים לצמצם את סכנת ההידבקות באמצעות לקיחת דגימות חום מרחוק וחלוקת אמצעים סניטריים על מגש הרובוט, וגם מאפשרים לבני משפחה, רופאים וחולים לתקשר זה עם זה באמצעות שיחות וידיאו.
"אין ספק שהקורונה הגבירה מאוד את ההתעניינות והביקוש לרובוט שלנו.היתרון של הפלטפורמה הוא שניתן לחבר אליה חיישנים נוספים. סייענו למפיצים שלנו באסיה לפתח פתרונות על-גבי המערכת שמתאימים למצב, כמו למשל חיבור מדחום תרמי, שיאפשר לצמצם את סכנת ההידבקות מהחולה שנמצא בבידוד."
חברת טליט (Telit) הבריטית-ישראלית תטמיע את הפתרון המשולב של חברת הסייבר סטרנום (Sternum) מתל-אביב, במודולי התקשורת שלה עבור תקשורת סלולרית לאבזרי IoT. הפתרון מספק גם אבטחת סייבר וגם ניטור דפוסי שימוש ואנליטיקה. הוא יוטמע במודול של טליט מדגם xE910 ומכוון בעיקר ללקוחות מתחומי ה-IoT הרפואי והתעשייתי ובתחום פתרונות העיר החכמה.
הפתרון של סטרנום, Embedded Integrity Verification, מוטמע בתוך הקוד של אבזר-הקצה ומשמש כמעין חומת-מגן המגינה על המכשיר מפני נקודות התורפה האופייניות לאביזרי IoT, כדוגמת ניסיונות חדירה דרך ערוצי התקשורת האלחוטיים Bluetooth ו-WiFi או באמצעות כניסת ה-USB, ניצול של עדכונים מרחוק או חולשות בקוד צד-שלישי המותקן באבזר, חולשות במערכת ההפעלה, בספריות קוד ועוד.
בשיחה עם Techtime הסביר מנהל הפיתוח העסקי של סטרנום, בועז שדלצקי, שבעולם ה-IoT ישנם פתרונות רשתיים או וורטיקליים. "הגישה שלנו שונה: אנחנו עובדים ישירות מול יצרניות הציוד, ומספקים פתרון רב-שכבתי המעניק הגנה גם על קוד המקור של היצרן עצמו, וגם על כל קוד צד שלישי במכשיר". מדובר באתגר קשה, מכיוון שאבזרי הקצה בעולם ה-IoT מאופיינים באנ רגיה מעטה (סוללות חלשות) ובמשאבי עיבוד מוגבלים מאוד. "הפתרון שלנו צורך מעט מאוד הספק ומותאם לעבוד גם במוצרים בסיסיים מאוד הפרושים בשטח ומנוטרים מרחוק, כמו למשל מכשור רפואי, פתרונות תעשייה חכמה ופתרונות העיר החכמה".
לקוח משמעותי ראשון
חברת סטרנום הוקמה באמצע 2018 וטליט היא הלקוח המסחרי המשמעותי ראשון שעליו סטרנום מדווחת. מבחנת טליט יש לשיתוף הפעולה משמעות נוספת: הוא מסמן את רצונה לספק ללקוחות ה-IoT שירותים נוספים מלבד רכיבי החומרה. חברת טליט הוקמה בשנת 2000 ופועלת מלונדון. היא מייצרת רכיבי תקשורת M2M (מכונה למכונה) עבור מגזרים שונים בעולם ה-IoT. הכנסותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-430 מיליון דולר.
מלבד שכבת האבטחה, הפתרון של סטרנום גם מנטר את דפוסי השימוש באביזר ומספק אנליטיקה, וזהו היבט חשוב במודלים עסקיים של מוצרים בעולם ה-IoT. "הפתרון שלנו נמצא בתפר שבין סייבר ושירותים מנוהלים, והאינטגרציה שלו תאפשר לטליט לספק ללקוחותיה לא רק אבטחה אלא גם יכולת ניטור של מכשירי-הקצה".
חברת הסייבר לרכב הירושלמית C2A שילבה בהצלחה את טכנולוגיית הגנת הסייבר ליחידות קצה שלה, בתוכנת Autosar Classic Basic של חברת Vector הגרמנית. שתי החברות הודיעו על שיתוף פעולה שיאפשר למפתחים להוסיף שכבת הגנת סייבר ביחידות בקרה אלקטרוניות (ECU) כבר בתהליך הפיתוח. פלטפורמת AUTOSAR היא ארכיטקטורה פתוחה שגובשה על ידי שותפות של יצרניות רכב גרמניות, ובהן BMW, דיימלר ופולקסווגן, וחברות Tier-1 גרמניות נוספות כמו קונטיננטל וסימנס.
הארכיטקטורה נועדה לספק תשתית אחידה לצורך פיתוח של שכבת התוכנה של יחידות הבקרה האלקטרוניות השולטות על המערכות ברכב. בשלב מאוחר יותר הצטרפו לארגון התקינה גם פורד ויצרניות רכב נוספות. וקטור מספקת כלי פיתוח לתעשיית האוטומוטיב, ובכלל זה מציעה פלטפורמת פיתוח ל-ECU בארכיטקטורת AUTOSAR. החברה מעסיקה כ-3,000 עובדים ויש לה שלוחות בארצות הברית, יפן, צרפת, בריטניה, דרום קוריאה, סין, הודו ועוד.
הכנסותיה בשנת 2019 הסתכמו בכ-770 מיליון דולר, שתי החברות ציינו כי הפתרון המשותף יאפשר לתת מענה למימד אבטחת הסייבר בשלב הפיתוח, וזאת מבלי לעכב את יציאת המוצר לשוק ותוך עמידה בתקנות הרגולציה.
בכיר לשעבר ב-GM ייעץ לחברה
חברת C2A הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל מיכאל דיק, שהיה אחד מהמייסדים לשעבר של חברת NDS. לפני כשנה גייסה 6.5 מיליון דולר בהובלת Maniv Mobility ו-ICV. החברה מפתחת תוכנות הגנה לתעשיית האוטומוטיב, המוטמעות במערכות-הקצה הרכב. החברה פיתחה פיירוול בשם Stamper המבוסס על פטנט של החברה ומספק הגנה על התקשורת בערוץ CAN, ותוכנת SecMon המזהה חדירות לרשת ובולמת אותן באמצעות שילוב של בדיקת פרמטרים שונים ביחד עם הפעלת תוכנת לימוד מכונה המאתרת חריגות בלתי מוסברות בהתנהגות הרשת.
בחודש ספטמבר הודיעה C2A על שיתוף פעולה עם NXP שבמסגרתו פיתחו שתי החברות תוכנה ייעודית לרכיבים של NXP, המוטמעת במקמ"שים של החברה וחוסמת ניסיונות תקיפה. בתוך כך, C2A הודיעה כי פרופ' אלן טאוב מצטרף לוועדה המייעצת של החברה. טאוב עבד במשך 11 שנה, בין 2001-2012, בחברת ג'נרל מוטורס, מתוכן ניהל במשך 3 שנים את פעילות המחקר והפיתוח הגלובלית של החברה. לפני-כן עבד בתחום הפיתוח גם בפורד ובג'נרל אלקטריק. כיום הוא משמש גם כחבר בפקולטה במחלקה להנדסה ומדעי החומרים באוניברסיטת מישיגן.
אחת הנישות המעניינות והצומחות ביותר בעולם הסייבר הוא סייבר לרכב, צירוף שעד לפני מספר שנים היה נשמע בגדר אבסורד. ואולם, ככל שנכנסות למכוניות יותר ויותר מערכות מקושרות ואוטונומיות, הרכב הופך להיות חשוף למתקפות סייבר ולהשתלטות מרחוק.
חברת ארגוס (Argus Cyber) מתל-אביב היא אחת החברות המובילות בתחום פתרונות ההגנה על מכוניות וציי רכב. החברה הוקמה בשנת 2013 על-ידי שלושה יוצאי יחידה 8200, ופיתחה אסטרטגיית אבטחה רב-שכבתית המבוססת על סדרת כלים המנטרים את כל משאבי המיחשוב והתקשורת ברכב. בחודש נובמבר 2017 היא נמכרה לחברת קונטיננטל הגרמנית בעיסקה שהיקפה נאמד בכ-450 מיליון דולר.
בשיחה, מסביר מנהל קבוצת פיתוח בארגוס, אלוון ג'קסון, על הפרצות הקיימות במכוניות, על הפעילות ושיתופי הפעולה של החברה בתעשיית הרכב וגם על הקלות שבה צוותי החברה מצליחים לפרוץ למכוניות במסגרת בדיקות סייבר שהם עורכים ללקוחות.
חברת סימביוניקס (Simbyonix) מפתחת סימולטורים רפואיים לפרוצדורות זעיר-פולשניות כמו הסרת כיס מרה, הוצאת פוליפים, גסטרוסקופיה ועוד. בשיחה, מספר רן ברונשטיין, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, על היתרונות של אימון באמצעות סימולטורים, על האקזיט והמיזוג לתוך חברת הענק 3DSystems, וגם איזה איבר הכי קשה לסמלץ בצורה אמינה.
חברת קרופ-אקס (CropX) פיתחה פתרון המסייע לחקלאי לתכנן את תוכנית ההשקיה והדישון, על-סמך מידע בזמן אמת המתקבל מחיישנים מיוחדים המוטמנים בקרקע. בשיחה (מתחילה בדקה 18:05), מספר מנכ"ל החברה, תומר צח, כיצד הפלטפורמה משפרת את היבול וחוסכת במים, על רכישת חברה אמריקאית וגם על החקלאי בעידן מסך-המגע.
ביטולה של תערוכת המובייל בברצלונה (MWC) העלתה סימני שאלה בתעשייה באשר לאפשרות לקיים כנסים בינלאומיים הומי-אדם באווירת החשש הנוכחית. נראה שרבות מהחברות הגדולות בתעשייה כבר הגיעו לכדי החלטה: להדיר את רגליהן מהאירועים הללו בתקופה הקרובה.
בשבוע הבא, ב-25 בפברואר, צפוי להיפתח בנירנברג, גרמניה, יריד הסחר השנתי Embed World, העוסק בעולם המערכות המשובצות ואמור לארח כ-1,100 יצרניות של רכיבים ומודולים למערכות משובצות וספקיות של חומרה ותוכנה בתחום. מדובר באחד האירועים המסחריים הגדולים בתעשיית הסמיקודנקטור, אשר בשנה שעברה משך יותר מ-30 אלף מבקרים. ואולם, כפי שקרה לקראת תערוכת MWC בברצלונה, ככל שמתקרב מועד אנו עדים ליותר ויותר שחקניות מרכזיות בתחום שמבטלות את השתתפותן.
שתי החברות המשמעותיות האחרונות שהודיעו על ביטול הגעתן הן מפיצת הרכיבים Digi-Key וענקית הסמיקונדקטור הבריטית ARM. בהודעה מטעם דיג'י-קי נמסר כי ההחלטה התקבלה "כצעד מנע שנועד להבטיח את שלומם של כל אנשי דיג'י-קי", ומ-ARM נמסר כי החברה "קיבלה החלטה קשה לצמצם את נוכחותה ביריד ולא להציב ביתן".
בשבוע שעבר ביטלו את השתתפותן גם STMicroelectronics ו-Rohm Semiconductor היפנית. החברות FTDI ו-Bridgetek הודיעו כי לא יוכלו להגיע לאירוע מאחר שמרבית עובדיהם מצויים בסינגפור, והיום הודיעו טושיבה ומפיצת הרכיבים Mouser שהן לא יגיעו לנירנברג.
אתמול הצטרפה לגל הביטולים גם חברת SolidRun הישראלית, שהיתה אמורה להשתתף גם בברצלונה. בהודעת החברה, המפתחת פתרונות למחשוב עתיד-ביצועים, נמסר: "עקבנו אחר ההודעות של המארגנים והחברות האחרות. לאחר הערכת מצב שערכנו, וכשבריאות העובדים שלנו בראש סדר העדיפיות, החלטנו בצער לבטל את השתתפותנו". ל-Techtime נודע שגם חברת אלטייר (Altair) הישראלית תיעדר מהאירוע, בעקבות הוראה של חברת-האם סוני.
כל הירידים בגרמניה מתקיים כמתוכנן
חרף הביטולים, המארגנים הבהירו כי היריד ייצא לדרך בשבוע הבא כמתוכנן וניסו לשדר מסר מרגיע. ד"ר רולנד פלק, מנכ"ל מרכז הירידים בנירנברג: "קיימנו כבר שלושה אירועים המוניים השנה, עם יותר מ-150 אלף מציגים ומבקרים משתתפים, והם עברו בשלום ללא כל בעיה בריאותית. אנחנו מצרים על כך שחלק מהלקוחות ביטלו את השתתפותן בהתראה קצרה, אך בעצה אחת עם רשויות הבריאות הגענו לכלל החלטה לפתוח את שערי היריד כמתוכנן בשבוע הבא."
המארגנים ציטטו את הצהרתו של יו"ר איגוד ירידי המסחר בגרמניה (AUMA), לפיה "כל הירידים בגרמניה יתקיימו כמתוכנן", בכפוף לנקיטת צעדי זהירות, שגובשו ביחד עם רשויות הבריאות בגרמניה, ובכלל זה חיטוי וניקוי תדיר של כל אזורי המפגש ההמוניים, ובכלל זה אזורי אוכל, שירותים, מעקות, משטחים, מסכי מגע וכדומה, ובנוסף, אספקת אמצעי היגיינה, פעולות הסברה ונוכחות של צוותים רפואיים, והימנעות מלחיצות ידיים.
ביטול תערוכת MWC בברצלונה פגע בתוכניות השיווק של מאות חברות בתעשייה, אולם הנפגעות העיקריות הן ככל הנראה החברות הקטנות אשר נערכו אליו כאל ארוע השיווק השנתי המרכזי שלהן. יו"ר מכון הייצוא, אדיב ברוך, סיפר בשיחה עם Techtime שלהערכת המכון, הנזק הכולל לתעשייה הישראלית מביטול התערוכה צפוי להסתכם בכמה מאות מיליוני דולרים.
ברוך: "בכל שנה אנחנו מארגנים ביחד עם הנספחים הכלכליים מפגשים רלוונטיים לחברות הישראליות. המתחם הישראלי בתערוכה מייצר עסקאות ושיתופי פעולה רבים והחברות קוצרות הרבה פירות אחרי התערוכה. השנה במיוחד היתה צפויה פעילות ענפה מאוד בביתן שלנו". הפעם נערך מכון הייצוא להקמת ביתן ענק שהיה אמור לאכלס כ-80 חברות ישראליות, רובן חברות סטארט-אפ בתחומים כמו רכיבי תקשורת, IoT, עיר חכמה, סייבר, רכב ועוד.
זו השנה ה-13 שבה מכון הייצוא מקים ביתן ישראלי בתערוכה, והוא גם נושא במרבית העלויות הלוגיסטיות, בעוד החברות מצדן משלמות דמי השתתפות חלקיים. האפשרות שהתערוכה תבוטל ריחפה באוויר בשבועות האחרונים, ובמכון הייצוא כבר החלו להיערך אליה. ברוך: "התחלנו להיערך מבעוד מועד לתרחיש של ביטול חלקי או מוחלט.
"כעת, אנחנו מגבשים דרכי פעולה כדי לסייע לחברות הישראליות למזער את הנזק. אחת המטרות שלנו היא לדאוג שהפגישות שתוכננו לתערוכה ייצאו לפועל בדרכים אחרות, כדי שכל התשתית שבנינו לא תרד לגמרי לטמיון".
האירוע האידיאלי להשקת מוצר חדש
בשיחות עם החברות ניתן היה לחוש באכזבה הגדולה מביטול ארוע השיווק המרכזי של 2020. חברת אינפינידום (Infinidome) מקיסריה התכוננה זמן רב לקראת הופעת הבכורה שלה בברצלונה. אינפינידום מפתחת פתרונות להגנת מכשירי GPS בפני מתקפות שיבוש, ותכננה להשיק בתערוכה את מערכת הדור-הבא שלה, OtoSphere, המיועדת לתעשיית הרכב.
"תכננו לפגוש אנשים ממגזרי ביטחון המולדת (HLS), תשתיות קריטיות ורכב", סיפר מנהל השיווק של החברה, אמיר רבינוביץ'. "המוצר שלנו רלוונטי מאוד למפעילות סלולר, יצרניות ציוד תקשורת, ומנהלי ציי רכב. כל מאמצי השיווק שלנו כוונו לאירוע הזה".
מלבד ההזדמנויות העסקיות שפוספסו, מדובר גם בהשקעה כספית שירדה לטמיון: "שילמנו על הדוכן, על כרטיסי טיסה ואירוח בבית מלון, ותכננו להביא משלחת מארצות הברית. אנחנו לא יודעים אם נקבל החזר כלשהו על הדוכן. כעת אנחנו צריכים לחשוב כיצד להתגבר על זה מבחינה שיווקית וכיצד להשיג חשיפה למוצר החדש שלנו".
גם פאואר-מט (Powermat) מפתח תקווה קיוותה לנצל את התערוכה כדי לעורר עניין במוצר החדש שלה. החברה מפתחת פתרונות טעינה אלחוטית למכשירים סלולריים ו-IoT. מנהל המכירות של החברה, רונן דיאמנט, סיפר שהחברה תכננה להציג פתרון חדש המאפשר להטעין מרחוק מצלמות אבטחה מבעד לקירות. "חבל שביטלו את התערוכה ולא דחו אותה. קבענו פגישות בתערוכה בתחומי ה-IoT, סמארטפון, מצלמות אבטחה, ועם ספקיות מערכות מתעשיית הרכב. בסופו של דבר נקיים את הפגישות הללו בדרכים אחרות, אבל אין ספק שהתערוכה היתה חלק חשוב מתוכנית השיווק שלנו".
החברה הישראלית בביתן של סוני
גם מחוץ לביתן הישראלי, נותרו חברות ישראליות מאוכזבות. חברת אלטייר (Altair) המפתחת רכיבי תקשורת לאביזרי IoT, היא אומנם אורחת קבועה בתערוכה בשנים האחרונות, אך תערוכה 2020 היתה אמורה להיות מיוחדת מבחינתה: בשנת 2016 נרכשה אלטייר על-ידי סוני, והשנה תכננה חטיבת הסמיקונדקטור של סוני (Sony Semiconductor) להשתתף לראשונה בתערוכת MWC.
מנהלת השיווק של אלטייר, שרית רוזנטל, סיפרה שלאלטייר נועד תפקיד מרכזי בביתן של סוני: "הוקצה לנו שטח נרחב מאוד בביתן, עם במה וחדרי ישיבות. חשיפה אדירה שחברה ישראלית יכולה רק לחלום עליה. אנחנו מתכוננים לאירוע כבר שלושה חודשים ותכננו להוציא לשם משלחת גדולה". אירוע השיא בסדר היום של אלטייר היה אמור להיות חשיפה של שיתוף פעולה חדש. "אחד מהלקוחות שלנו היה אמור להשיק מוצר חדש עם הטכנולוגיה שלנו, ובגלל ביטול התערוכה ההשקה נדחתה למועד לא ידוע. זה היה אמור להיות אירוע מושקע, עם הדגמות חיות.
"תערוכת MWC היתה צריכה להיות ארוע מעולה המאפשר לפגוש בשבוע אחד, בדרגי סמנכ"לים, את כל השותפים, הלקוחות, מפעילות תקשורת ושחקנים נוספים באקוסיסטם שלנו. ביטול התערוכה מהווה עבורנו מכה בתוכנית השיווק".
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
