ג'נגו ואנלוג יפתחו מערכת חישה מתקדמת לפנים-הרכב

אחרי שהכריזה בחודשים האחרונים על שיתופי פעולה בתחום האוטומוטיב עם קואלקום, אנבידיה ורנסאס, חברת ג'נגו (Jungo) מנתניה, המפתחת תוכנות לניטור פנים-הרכב (in-cabin), מדווחת על שיתוף פעולה נוסף, הפעם עם חברת הסמיקונדקטור אנלוג (Analog Device). שתי החברות הודיעו כי יפתחו יחד מערכת חישה מרובת-חיישנים לפנים-הרכב, אשר תאפשר, לצד ניטור בטיחותי של רמת הערנות והריכוז של הנהג, גם יישומים מתקדמים יותר כמו זיהוי פנים ושליטה במערכות הבידור של הרכב באמצעות מחוות גוף.

המערכת תתבסס על חיישן אינפרא-אדום, אך בשונה ממערכות ניטור נהג אחרות, המתבססות על מצלמות דו-מימד, תכלול גם חיישן LiDAR לטווח קצר של אנלוג, המייצר תמונת-עומק תלת-מימדית באמצעות מדידת זמני החזרה של הפולסים מהאובייקט. תוכנת האלגוריתמיקה של ג'נגו, Co-Driver, תבצע את עיבוד התמונה והיתוך החיישנים..

בשיחה עם Techtime אמר מנכ"ל ג'נגו אופיר הרבסט: "החיישנים משלימים זה את זה. סנסור דו-ממדי מספק, למשל, אינפורמציה טובה על מידת הפתיחה של העפעפיים וכיוון המבט של הנהג, ואילו החיישן התלת-מימד מתאים יותר לזיהוי פנים או תנוחת גוף. באמצעות היתוך חיישנים אנחנו יכולים ליהנות משני העולמות. יצרניות רכב מחפשות היום את השילוב הזה, כי הוא מספק דיוק גבוה ויתירות."

"השוק מתחיל לצבור תאוצה"

האלגוריתמים של ג'נגו מאפשרים לזהות, באמצעות מצלמות בתוך הרכב הפונות פנימה, את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים של הנהג.

ניתוח הפרמטרים האלה מאפשר לדעת האם הנהג נרדם או מגלה סימני עייפות, האם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. בנוסף, האלגוריתמים של החברה גם מספקים פתרונות ניטור נוספים, כמו מספר הנוסעים ברכב והאם נשכחו בו ילדים.

באוגוסט 2018 החליט האיחוד האירופי לחייב את יצרניות רכב בהתקנת מערכות ניטור נהג (Driver Monitoring System) בדגמיהן החדשים, כתנאי לקבלת דירוג הבטיחות הגבוה NCAP. להערכת חברת המחקר Strategy Analytics, מספר המערכות לניטור נהג בתעשיית הרכב יגדל מ-13 מיליון ב-2019 ל-42 מיליון ב-2025.

התוכנה של ג'נגו הוטמעה בפלטפורמת הנהיגה האוטונומית החדשה Snapdragon Ride, שחשפה קואלקום בוועידת ה-CES שנערכה בחודש שעבר בלאס-וגאס, וגם בפלטפורמת המחשוב R-Car של ספקית המערכות היפנית רנסאס. "שוק מערכות הבטיחות לפנים-הרכב מתחיל לצבור תאוצה, בין היתר בשל הרגולציה. המעמד שלנו הולך ומתחזק ככל שהשותפים שלנו בוחנים את הטכנולוגיה שלנו. מלכתחילה תכננו את המוצר שלנו כדי שיוכל לעבוד עם מגוון סנסורים, מערכות הפעלה ומעבדים, וזה מגדיל את יכולת החדירה שלנו לשוק."

 

 

אינטואישן וטויוטה יהפכו את המכונית לרובוט ידידותי

חברת אינטואישן רובוטיקס (Intuition Robotics), מרמת גן, שמפתחת רובוטים "חברותיים" ובכלל זה רובוט המיועד לבני הגיל השלישי, השלימה סבב גיוס נוסף בהיקף של 36 מיליון דולר, בהובלת קבוצת SPARX ופלטפורמת השקעות ההמונים OurCroud. בסבב הנוכחי, שמעלה את סך גיוסי החברה ל-58 מיליון דולר, השתתפו גם קרנות ההשקעות של טויוטה בתחום הבינה המלאכותית (Toyota AI) וסמסונג (Samsung Next), חברת iRobot, חברת הביטוח Sompo, קרן בלומברג בטא של ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג, ומשקיעים נוספים.

בעקבות ההשקעה של טויוטה, שלמעשה השתתפה בכל סבבי המימון של החברה, מנהל ומייסד-שותף של קרן Toyota AI, ג'ים אדלר, יצטרף לדירקטוריון של החברה. אינטואישן תשתף פעולה עם מכון המחקר של טויוטה (TRI), במטרה לפתח יישומי אדם-מכונה עבור תעשיית הרכב על בסיס הטכנולוגיה של החברה הישראלית. באינטואישן הסבירו כי מתחיל להיווצר פער בין המערכות והחיישנים המתקדמים וטכנולוגיות של נהיגה אוטונומית, שנכנסים בהדרגה למכוניות החדשות, לבין חוויית הנהיגה והשימוש במכונית, שעדיין לא השתנתה באופן מהותי ולא הותאמה לעידן החדש. "אינטואישן מפתחת טכנולוגיה פורצת דרך שתשמש השראה לחברות אחרות לחשוב מחדש על האופן שבו רובוטים יכולים לפשט את חיינו," הוסיף אדלר.

אינטואישן מפתחת רובוטים אינטראקטיביים מסוג חדש, הניחנים בתכונות אנושיות כגון אמפתיה, התחשבות וחברותיות, המעודדות יחסי אמון וקרבה בין הרובוט לבין בעליו. החברה מכנה רובוטים מסוג זה "ידידים דיגיטליים". בשונה מרובוטים אחרים, שנשלטים באופן חד-כיווני  על ידי פקודות קוליות, הרובוטים של אינטואישן פועלים בגישה פרואקטיבית ומוכוונת-מטרה ויוזמים אינטראקציה עם בעליהם, על מנת ללמוד את צרכיהם האישיים. התוצאה היא רובוט שלומד עם הזמן תוך כדי אינטראקציה ומפתח "אישיות" משל עצמו, שהיא תולדה של מערכת היחסים שנוצרת בינו לבין בעליו.

ELLIQ – חברתו הטובה ביותר של האזרח הוותיק

הרובוט הראשון שפיתחה החברה מיועד לבני הגיל השלישי. בעולם של ימינו, שבו הטכנולוגיה מהווה היבט משמעותי בכל אורחות החיים ובקשרים הבינאישיים, אזרחים ותיקים לרוב אינם מעורים בעולם הדיגיטלי שסביבם ועשויים בשל כך לחוש ניתוק חברתי וירידה בכישורי החיים. אינטואישן פיתחה רובוט (ממין נקבה) חברתי בשם ELLIQ, המיועד לסייע לאזרחים ותיקים להתאקלם בעולם הטכנולוגי ולרכוש מיומנויות חשובות בתפעול המכשירים הדיגיטליים. כך למשל, הרובוט של אינטואישן מעודד ומסייע לאזרח הוותיק להשתמש בווידיאו-צ'אט, לשחק משחקי מחשב ולהשתמש ברשתות החברתיות במטרה לחזק את קשריו עם בני משפחה וחברים.

הרובוט החברתי ממלא תפקיד אקטיבי בחיי היומיום של האזרח הוותיק ומסייע לו לקבוע פגישות ולתזכר אותו ליטול את תרופותיו בזמן ולהמליץ לו על פעילויות מחוץ לבית. הרובוט מהווה עבור האזרח הוותיק תיווך ישיר לעולם הדיגיטלי והוא יכול לצפות באמצעותו בסרטי וידיאו או להאזין למוזיקה. השימוש ברובוט לא רק שעשוי לשפר את התמצאותו של האזרח הוותיק בעולם הדיגיטלי, אלא גם לפוגג את בדידותו, לסייע לו לשפר את חיי החברה, להעשיר את עולמו וגם לסייע לו לשמור על תפקוד פיזי וקוגניטיבי גבוה.

כדי לחזק את החיבור עם האזרח הוותיק, הרובוט עושה שימוש ב"תקשורת טבעית" כגון מחוות גוף המביעות רגש, ושימוש בדיבור, צלילים ואורות כדי להביע את עצמו. באמצעות טכנולוגיה של למידת מכונה, הרובוט לומד את ההעדפות ואת דפוסי ההתנהגות של בעליו ומציע לו הצעות בהתאם. הרובוט כולל שבעה מיקרופונים, מצלמות, מד חום ומד גז ותפעולו מתבצע בעיקר באמצעות פקודות קוליות.

במסגרת פיילוט שערכה החברה, ב-12 החודשים האחרונים הוצבו רובוטים של החברה בבתי אבות ברחבי ארצות הברית בקרב קשישים בגילאי 80-90. כל רובוט בילה במשך 90 ימים ברציפות עם כל קשיש. באינטואישן מציינים כי הקשישים נקשרו עד מהרה לבן-הלוויה הרובוטי שלהם והתייחסו אליו כמעט כאל בן אדם וההתנסות תרמה לרווחתם. כל קשיש קיים בממוצע 8 אינטראקציות עם הרובוט, 2 מהן לפחות ביוזמת הרובוט.

למרות רבעון שיא, נובה מסיימת שנה חלשה

לאחר כמה רבעונים מאכזבים ושנה הפכפכה, חברת נובה (Nova) מרחובות הצליחה לסיים את 2019 בצורה טובה עם מכירות שיא ברבעון הרביעי. החברה, המפתחת ציוד בדיקה ומטרולוגיה, דיווחה היום (ה') על הכנסות של 64.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-52.5 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-63 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018.

הרבעון הרביעי ידוע בתעשיית השבבים כרבעון חזק, אך נראה כי התוצאות הפתיעו גם את החברה עצמה, שצפתה לאחר הרבעון השלישי הכנסות של 56-62 מיליון דולר בלבד. הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-12.4 מיליון דולר.

מהחברה נמסר כי ברבעון הרביעי היתה האצה באספקות ציוד ליצרן שבבים מוביל לתמיכה בתהליכי ייצור מתקדמים. ייתכן מאוד כי הלקוח המדובר הוא TSMC, שהיא אחת הלקוחות המשמעותיות של נובה ונמצאת בתהליכי הצטיידות כחלק מהכשרת קווי הייצור המתקדמים ב-7 ננומטר ומטה. עוד הוסיפו בנובה כי ברבעון האחרון קיבלה החברה הזמנות ראשונות לפלטפורמה החדשה Prism למדידות אופטיות.

עם זאת, ברמה השנתית הכנסותיה של נובה ירדו ב-10% ב-2019 ל-224.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-251.1 מיליון דולר בשנה שעברה. נובה נפגעה בשנה החולפת מההאטה בקצב הצמיחה בשוק הזיכרונות, שוק היעד המרכזי של החברה, מה שהוביל לירידה בהיקף ההשקעות של יצרניות הזיכרונות בציוד חדש והרחבת קווי ייצור.

מנכ"ל ונשיא החברה איתן אופנהיים אמר: "זהו סיום מצוין לשנה תנודתית, בה המשכנו לחזק את המיצוב שלנו ולהרחיב את סל המוצרים הייחודי שלנו, על מנת לתמוך בתוכנית הצמיחה ארוכת הטווח של החברה. עם כניסתנו לשנה החדשה, אנו נלהבים ממגוון האפשרויות בשוק הנובעות מהשיפורים הטכנולוגים הרבים שלקוחותינו מטמיעים. לאור ההשקעה המשמעותית שלנו בפיתוח מוצרים חדשים, אנו מאמינים כי נובה ממוצבת היטב ליהנות מהזדמנויות אלו ב-2020".

למרות הרבעון החזק, החברה עדיין זהירה לגבי וצופה הכנסות של 50-60 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2019. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח אמר אופנהיים כי 2020 צפויה להיות שנת צמיחה ביחס ל-2019.

בעקבות מגפת הביטולים: בוטלה תערוכת MWC בברצלונה

זה היה צפוי. הלילה הודיע ארגון GSMA, המארגן את תערוכת המובייל MWC בברצלונה, על ביטול הוועידה, שהיתה אמורה להיפתח ב-22 בפברואר. למארגנים למעשה לא נותרה ברירה רבה, וזאת לאור גל ביטולי ההשתתפות מצד חברות הטכנולוגיה המובילות, מה שלמעשה עיקר את קיום האירוע מתוכן. ביטול האירוע הוא תמרור אזהרה באשר להשפעות הרחבות יותר של משבר הקורונה על ההתנהלות התקינה של אירועים בינלאומיים, וזאת לאור העובדה כי לא דווח כלל על חולי קורונה בברצלונה או ספרד.

כעת, הביטול מציב בסימן שאלה את קיומם של אירועים בינלאומיים נוספים בתקופה הקרובה. "ארגון GSMA החליט לבטל השנה את תערוכת MWC בעקבות החשש העולמי מהתפרצות נגיף הקורונה, חששות הנסיעה של אנשים ונסיבות נוספות, שלמעשה לא מאפשרים לארגון לקיים את האירוע," נכתב בהודעה הקצרה.

אל תלחצו ידיים

תערוכת MWC, המתקיימת מאז 2006, הפכה בשנים האחרונות לאחד ממוקדי המשיכה הגדולים של תעשיית הטכנולוגיה, בזכות חשיבותה הגוברת של התקשורת הניידת לתשתיות ולתעשייה. חברות רבות המתינו עם ההכרזות החשובות לתערוכת MWC, והיא אופיינה בביתני ענק מושקעים ובמספר מסחרר על הכרזות על מוצרים חדשים.

ואולם השנה נגיף הקורונה טרף את כל הקלפים. הראשונה שפרצה את הסכר היתה חברת אריקסון, שהודיעה על ביטול השתתפותה בשבוע שעבר, ולאחריה הגיעו אנבידיה, LG, סוני, ZTE, אמזון ועוד. המארגנים ניסו לעצור את הסחף וחזרו והצהירו כי התערוכה תתקיים כמתוכנן, אך לצד  זאת, הודיעו על נקיטת אמצעי בטיחות מיוחדים.

הם כללו ניקוי וחיטוי שוטפים בכל האזורים הצפופים, כולל משטחים, מעקות והצגים בביתנים. העמדת ציוד חיטוי לשימוש הכלל, ותיגבור הצוות הרפואי. הם אף הגדירו פרוטוקול חדש להעברת המיקרופון מיד ליד במהלך ההרצאות והדיונים, כדי למנוע הדבקה, ופירסמו המלצה למשתתפים להימנע מביצוע לחיצות ידיים. היה זה ניסיון להרגיע את המשתתפים, אולם בסוף התברר שאווירת החרדה המלווה את כשלון המאבק בנגיף, לא מאפשרת לקייים אירוע כה גדול.

דיפ אינסטינקט גייסה 43 מיליון דולר נוספים

חברת אבטחת הסייבר דיפ אינסטינקט (Deep Instinct) השלימה גיוס של 43 מיליון דולר בסבב גיוס שלישי. הסבב הובל על ידי Millennium New Horizon מניויורק, קרן Unbound מלונדון, שנוסדה על ידי Mittal ענקית התקשורת והפלדה העולמית שהשתתפה גם היא. בסבב השתתפו גם אנבידיה ו-LG, שהשקיעו גם בסבב הקודם. הגיוס הנוכחי מעלה את סך גיוסיה של החברה מאז הקמתה ליותר מ–100 מיליון דולר. בסבבים קודמים השתתפו גם סמסונג ו-HP.

דיפ אינסטינקט, שהוקמה ב-2015, נחשבת לחברת הסייבר הראשונה והיחידה בעולם שמיישמת יכולות של למידה עמוקה לפיתוח מערכות הגנת סייבר. דיפ אינסטינקט פיתחה למעשה "מוח מלאכותי" שלומד לזהות איומים ופרצות אבטחה בכל מכשיר, פלטפורמה או מערכת הפעלה, ולמנוע אותם בזמן אמת מבלי להכביד או להאט את המערכת. על פי החברה, הפתרון שלה "חוסמים באופן מיידי מתקפות יום אפס ומתקפות סייבר מתקדמות (APT) עוד לפני שנגרם נזק כלשהו לנקודות הקצה, השרתים וההתקנים הניידים של הארגון".

באמצעות אלגוריתמים של למידה עמוקה ושימוש במעבדים גרפיים עתירי ביצועים, "המוח המלאכותי" של דיפ אינסטינקט מפתח יכולות "אינסטינקטיביות" לזהות איומי סייבר על ידי סקירה של מאגר גדול הכולל מיליארדי קבצים. אימון המוח מתבצע באמצעות שימוש במעבדים הגרפיים של אנבידיה ואורך ימים ספורים בלבד. יכולות הלמידה העמוקה למעשה מאפשרות לפתרון האבטחה לזהות את האיום באופן מיידי ובמכשיר עצמו, וזאת בניגוד לפתרונות אבטחה אחרים, שבוחנים את הקבצים באמצעות שרת חיצוני או מתבססים על ניתוח דינמי הכרוך בהרצה בסביבה סגורה.

"שנת 2019 היתה מוצלחת להאקרים"

הפתרון של דיפ אינסטינקט הוא למעשה תוכנה בגודל של כמה עשרות מגה בייט, שמותקנת במכשיר עצמו שמנטרת את הפעילות במערכת ובודקת קבצים עוד לפני התקנתם ובוחנת האם מדובר בקובץ זדוני או לגיטימי. על פי החברה, במבדקים שערכו מערכת ההגנה שלה מצליחה לזהות ולמנוע איומי סייבר בשיעורי הצלחה של למעלה מ-99%.

לפי החברה, רשימת לקוחותיה כוללת עשרות חברות Fortune 500 וביניהן חברות פיננסיות גלובליות, שירותי בריאות, תעופה, ביטוח וחברות טכנולוגיה. ב-2019 חוותה החברה גידול של יותר מ-400% בהכנסותיה ו-300% במספר לקוחותיה.

גיא כספי, מייסד שותף ומנכ"ל דיפ אינסטינקט ציין כי, "שנת 2019 הייתה מוצלחת במיוחד עבור ההאקרים. אבטחת הסייבר הנוכחית כושלת על בסיס יומיומי עם מאות אלפי פריצות מוצלחות בכל יום. הפתרונות הקיימים בשוק העולמי, כולל אלו המתיימרים להיות מתקדמים וליישם למידת מכונה מעולם הבינה המלאכותית הישן, מבוססים על הנחת עבודה שהמערכת כבר נפרצה, הם טובים האומנם בזיהוי אבל אינם טובים, עד כדי שלא מסוגלים בכלל למנוע איומים חדשים, ובלתי מספקים אל מול מגוון ההתקפות המתוחכמות שהעולם מתמודד מולם יום יום. דיפ אינסטינקט נוקטת בגישה חדשנית ושונה לגמרי, ומונעת מתקפות כאלו לפני שהן מתחילות, אנחנו פיצחנו את ה DNA של התקפות הסייבר".

ג'ף הרבסט, סגן נשיא לפיתוח עסקי בחברת אנבידיה ציין כי, "אינטלגינציה מלאכותית חודרת כעת לתעשיות רבות ומביאה יתרונות במגוון של שווקים וורטיקליים. הגישה הייחודית של דיפ אינסטינקט להטמעת למידה עמוקה אמיתי בתחום אבטחת המידע מביאה לתוצאות מהפכניות בתחום והשוק מתחיל להפנים זאת".

אינוויז ושנקסי הסינית יקימו צי משאיות אוטונומיות בנמל בסין

חברת אינוויז (Innoviz), המפתחת חיישני LiDAR ותוכנות ראייה ממוחשבת לנהיגה אוטונומית, תשתף פעולה עם חברת המשאיות הסינית שנקסי (Shaanxi) בפרויקט פיילוט לשימוש במשאיות אוטונומיות באחד הנמלים הגדולים בסין.

שנקסי היא אחת מיצרניות המשאיות הגדולות בסין, ומייצרת כ-150 אלף משאיות בינוניות וגדולות בשנה, ובכלל זה גם 10 אלף משאיות כבדות לתעשיית המכרות. היא פעילה גם מחוץ לסין וידועה בשם המותג Sachman. החברה מעסיקה כ-23 אלף עובדים. באינוויז הוסיפו כי שנקסי משקיעה רבות בפיתוח משאיות אוטונומיות.

לאחר הוכחת היתכנות ראשונית, מטרת הפרויקט המשותף היא לפרוש צי של 600 משאיות אוטונומיות בנמל, אשר יתבססו על חיישן ה-LiDAR ותוכנת המיפוי והניווט הממוחשבים של אינוויז, שיאפשרו למשאיות להתמצא ולנווט במתחם הנמל ולזהות מכשולים ונתיבים פנויים לנסיעה ובסופו של דבר גם להעמיס ולפרוק סחורות באופן עצמאי.

בהתפתחות ההדרגתית של עולם הנהיגה האוטנומית, ניווט במתחמים סגורים מהווה מקרה מבחן מבוקר יותר ורבים מעריכים כי היישומים הראשונים של נהיגה אוטונומית מלאה יתקיימו במתחמים סגורים כמו קמפוסים, מפעלים ונמלים. נהיגה אוטונומית במתחם מוגדר מאפשרת, למשל, לייצר מבעוד מועד מפה תלת-מימדית של המתחם והאובייקטים שניצבים בו, כמו עמודים, עצים ומבנים אחרים, ולהשוות בזמן אמת בינה לבין הסביבה הוויזואלית שקולט חיישן ה-LiDAR במהלך הנסיעה, וכך גם לזהות את מיקום המשאית וגם לזהות אובייקטים חדשים שעשויים להוות מכשול. עוד יתרון בפרויקטים מעין אלה הוא המהירות הנמוכה של כלי-הרכב. בפרויקט של אינוויז עם שנקסי מהירות המשאיות תוגבל ל-30 קמ"ש.

מלבד הפרויקט עם שנקסי, אינוויז מזהה פוטנציאל בשוק המשאיות הסיני, בין היתר על רקע הרגולציה המחייבת משאיות להתקין כבר מהשנה לפחות שני חיישני בטיחות (ADAS) בכל משאית, מצלמה ומכ"ם או LiDAR.

חיישני אינוויז בדגמי BMW כבר השנה

אינוויז פיתחה חיישן לייזר (LiDAR) הסורק את המרחב שבו נע הרכב ומייצר מפה תלת-מימדית של סביבת הרכב בדיוק גבוה, בכל תנאי התאורה ובכל תנאי מזג האוויר. חיישני LiDAR צפויים להוות מרכיב אינטגרלי בכל מערכת חישה לרכב אוטונומי, לצד מצלמות ומכ"ם. אינוויז הצליחה לפתח LiDAR במצב מוצק (Solid State) על גבי שבב סיליקון, מה שאיפשר גם לשפר את ביצועי החיישן, ובעיקר להוזיל את עלויותיו כך שיהיה מתאים לייצור המוני בתעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל תכנון מיוחד של מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך מאפשרת ביצוע של סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

לצד החיישן, אינוויז משקיעה רבות גם בפיתוח מרכיב התוכנה בטכנולוגיית הראייה הממוחשבת, שלדבריה מהווה את אחד היתרונות הבולטים שלה בשוק ה-LiDAR. באינוויז יש חטיבה שלמה אשר פיתחה אלגוריתמיקה, הכוללת גם בינה מלאכותית מסוג רשת נוירונים, אשר מאפשרת להמיר את המידע הגולמי המגיע מהחיישן לתמונה תלת-מימדית ולייצר תובנות על המתחולל בדרך.

שיתוף הפעולה המסחרי המשמעותי של אינוויז הוא עם ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן של אינוויז ברכב ה-SUV החשמלי חדש iNEXT, שאמור לעלות על הכביש כבר השנה. בעבר דיווחה החברה על תוכנית להקמת קו ייצור המוני בסין על מנת להיערך לייצור החיישן עבור BMW.

לראיון עם סמנכ"ל הפיתוח העסקי ואחד ממייסדי החברה, אורן רוזנצווייג, האזינו לתוכנית מס' 3 בפודקאסט שלנו "האנשים שמאחורי הטכנולוגיה".

הודו, הקורונה ועיכובים ב-5G: סרגון מנמיכה ציפיות ל-2020

חברת סרגון (Ceragon) דיווחה אתמול (ב') על הכנסות של 285.6 מיליון דולר ב-2019, ירידה של 17% לעומת 2018, בעיקר בשל הקיפאון בשוק הטלקום בהודו, שהיה שוק היעד העיקרי של החברה. בסך הכול,  ההכנסות מהודו הצטמקו ב-60% ב-2019 וחלקה של הודו בתמהיל ההכנסות ירד מ-40% ל-16%. בסרגון לא צופים התעוררות מחודשת בשוק ההודי בטווח הנראה לעין, אך בצד החיובי מציינים כי הכנסותיה של החברה ביתר הגיאוגרפיות עלו ב-11%. בעקבות פרסום הדו"ח צללה אמש מנייתה של סרגון בנסד"ק ב-11.5%, והשלימה ירידה של 60% ב-12 החודשים האחרונים.

בשורה התחתונה, סרגון סיימה את השנה עם הפסד נקי של 2.3 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 23 מיליון דולר ב-2018. לאור המגמות הנוכחיות בחברה מנמיכים את התחזיות ל-2020. בשיחת הוועידה עם משקיעים, שהתקיימה לאחר פרסום הדו"ח, אמר סמנכ"ל הכספים של החברה, ערן ורד, כי הרבעון הראשון צפוי להיות חלש. "ההזמנות ברבעון הרביעי, שדווקא נחשב לרבעון חזק, היו חלשות. לאור ביקוש נמוך מלקוח באפריקה ולנוכח העובדה כי לא צפוי שיפור בהודו באופק, שנת 2020 נפתחה בצורה חלשה." לאור זאת, החברה צופה כי הכנסותיה ברבעון הראשון של 2020 יהיו נמוכות משמעותית מ-70 מיליון דולר, וכי ביתר הרבעונים ההכנסות יעמדו בממוצע על 70-75 מיליון דולר.

אם לא די בכך, בסרגון מודים כי הם עשויים להיפגע ממשבר הקורונה. ורד: "כמו חברות רבות בתחום שלנו, ישנה אי-ודאות בטווח הקרוב בשל התפרצות הקורונה במזרח-אסיה, ובייחוד בסין. שרשרת האספקה שלנו עשויה להיפגע משמעותית, וזה עשוי להשפיע בצורה שלילית על לקוחותינו."

ממתינים לדור החמישי

סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את הקיבולת של הרשת הסלולרית שלהן. בשנים האחרונות החברה היתה מצויה בצמיחה מרשימה, בעיקר הודות לתהליך המעבר מרשתות הדור השלישי (3G) לרשתות הדור הרביעי (LTE) בשווקים מתפתחים כמו הודו ואמריקה הלטינית. ואולם, תלותה בשווקים אלה, המתאפיינים בתנודתיות, התבררה ב-2019 כנקודת תורפה משמעותית. כאמור, החברה נפגעה בעיקר מהכאוס הנוכחי בשוק הטלקום בהודו, שמעכב את המשך פרישת התשתיות במדינה ואת מכרזי הדור החמישי. בסרגון אף הודו ברבעון הקודם כי החברה חיפשה רוכש בשנה האחרונה, אך המגעים לא הבשילו לכדי הסכם.

לאור אי-הוודאות הנוכחית בשוק הטלקום, בסרגון מסתכלים על הטווח הארוך יותר ומגדילים את השקעותיהם במו"פ בתחום הדור החמישי. בחברה מדווחים על מספר פרויקטים שקשורים לשדרוג תשתיות כחלק מהמעבר ההדרגתי לדור החמישי. מנכ"ל ונשיא החברה, עירא פלטי, אמר בשיחת הוועידה: "היכולת שלנו לזכות בחוזים בתחום הדור החמישי מגבירה את האופטימיות שלנו לגבי הגדלת נתח השוק שלנו בטווח הארוך." עם זאת, גם כאן התפתחויות שאינן בשליטתה של החברה מייצרות אי-ודאות, ובעיקר העיכובים באישור המיזוג בין ספרינט לטי-מובייל וסימני השאלה אם יאושר כלל על ידי בית המשפט בארצות הברית. פלטי: "המיזוג בין שתי החברות הוא קריטי עבור המשך פרישת תשתיות הדור החמישי בארצות הברית. אנחנו מאמינים שנהיה חלק משמעותי בפרויקטים של שתי החברות הללו, שהן לקוחות שלנו, אך בטווח הקצר העיכוב במיזוג פוגע בדפוסי ההזמנות שלנו."

וויביט ננו החלה בפיתוח זיכרון ReRAM דיסקרטי לכונני אחסון

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מרחיבה את תוכנית הפיתוח של זיכרון ה-ReRAM שלה. החברה, שעד כה פיתחה רכיב זיכרון ReRAM בלתי נדיף לעולם המערכות המשובצות, תחל כעת במקביל בפרויקט פיתוח נוסף של רכיב זיכרון דיסקרטי (discrete), כלומר שבב זיכרון עצמאי שיכול לשמש כפתרון אחסון חלופי לכונני SSD או USB.

פרויקט הפיתוח יתבצע במכון המחקר הצרפתי Leti, שבו מקיימת וויביט ננו את כל פעילות המו"פ שלה. להערכת החברה, פיתוח אב-טיפוס יושלם תוך 15 חודשים. אפיק הפיתוח הנוסף מרחיב את שוק היעד הפוטנציאלי בעולם הזיכרונות. להערכת חברת המחקר Markets&Markets שוק הזיכרונות הבלתי נדיפים והזיכרונות הדיסקרטיים צפוי להגיע להיקף של 82 מיליארד דולר ב-2022.

שיתופי פעולה מסחריים ראשונים

וויביט ננו מפתחת זיכרון מסוג חדש הקרוי ReRAM (Resistive Random Access Memory), אשר משלב בין היתרונות של זיכרונות בלתי נדיפים (פלאש) ושל זיכרונות נדיפים (DRAM): בלתי נדיף, מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך. להערכת החברה, אב-הטיפוס שלה מהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש ופועל בהספק נמוך פי 1,000, ומיועד לתת מענה לצרכים העתידיים של תעשיית האלקטרוניקה לזיכרונות מהירים, חסכוניים באנרגיה ובעלי קיבולת גבוהה ליישומים מתחומי ה-IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

בחודש אוגוסט הודיעה החברה על שיתוף פעולה מסחרי ראשון עם XTX Technology, יצרנית סינית של זיכרונות פלאש, על מנת לבחון את שילוב הטכנולוגיה של וויביט ננו במוצריה של XTX. מנכ"ל החברה קובי חנוך סיפר ל-Techtime כי העבודה המשותפת עם XTX האיצה את ההחלטה להרחיב את פרויקט הפיתוח. "הלקוחות מתלהבים מהטכנולוגיה שלנו וגרמו לנו להתחיל לחשוב על שבבים של זיכרון יותר מוקדם ממה שתכננו. XTX דחפה לכיוון הזה. הם עשו בדיקות מקיפות של הטכנולוגיה שלנו בחודשים האחרונים, והודיעו שהטכנולוגיה טובה ושהם רוצים להמשיך לעבוד איתנו."

אחד האתגרים בפיתוח זיכרון עצמאי קשור לרכיב הקרוי סלקטור (selector). הסלקטור הוא הרכיב שמנתק את כל התאים בזיכרון מלבד התאים הספציפיים שלתוכם רוצים לכתוב, וזאת כדי למנוע במהלך הכתיבה זליגה של זרמים והשראות שעשויים לגרום בטעות לתוכן של תא אחר להשתנות. "סלקטור הוא טכנולוגיה מאוד מורכבת שכרוכה בשנים של פיתוח. לשמחתנו, במכון Letti, השותף שלנו, כבר מפתחים טכנולוגיה כזו כבר 5 שנים ומוכנים לעבוד איתנו כדי שנמסחר אותה. אנחנו מאמינים שנוכל להראות אב-טיפוס של התא שלנו עם הסלקטור שלהם באמצע שנה הבאה."

לריאיון עם מנכ"ל וויביט ננו קובי חנוך, האזינו לתוכנית מס' 6 בפודקאסט שלנו "האנשים שמאחורי הטכנולוגיה"

אינפינידום השיקה פתרון הגנה למניעת מתקפות GPS על משאיות תובלה

חברת אינפינידום (Infinidome) מקיסריה השיקה גרסה חדשה, המותאמת לתעשיית הרכב, של רכיב הגנה מפני מתקפות שיבוש על משדר ה-GPS ברכב. המכשיר, המתחבר לכל GPS, מאפשר להמשיך ולשדר אותות מיקום למרכז הבקרה גם כשה-GPS נמצא תחת מתקפת שיבוש המקדימה חטיפה או שוד, וגם מספק התראה המאפשרת להזעיק כוחות למקום השוד. בימים אלה החלה החברה לבצע פיילוטים עם חברות המספקות שירותי אבטחה לציי משאיות תובלה.

גרסת האוטומוטיב של רכיב ההגנה משולבת עם תשתית ענן, המרכזת נתונים בזמן אמת ממשדרים בכלי-רכב אחרים בסביבה ומספקת לנהג ולמנהל הצי התראות מפני איומים פוטנציאליים בהמשך הדרך ומשקללת נתיבי נסיעה חלופיים.

כיום, יש פיתרונות דומים, המונעים שיבוב אותות GPS, רק בתחום הצבאי, והם על פי רוב יקרים מאוד, גדולים ומסובכים לשימוש. מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, עומר שרר, הסביר בשיחה עם Techtime כי החברה מציעה פיתרון זול, קטן ופשוט להתקנה ושימוש המיועד לשוק האזרחי. "בניגוד לפתרונות אחרים בשוק, הרכיב שלנו אינו כולל  בתוכו GPS אלא מתחבר לכל סוג של משדר GPS, בין אם מדובר במערכת ניווט מתוחכמת או בעוקב GPS פשוט. זה מוזיל את עלויות הטמעת הפתרון".

הגרסה הראשונה של המוצר שימשה בעיקר לרחפנים צבאיים וסייע להגן על צי הרחפנים של צה"ל בגבול עזה מפני ניסיונות של אנשי חמאס להפיל רחפנים באמצעות שבשי GPS. שוק יעד נוסף של החברה הוא הגנה על תשתיות קריטיות, כמו בנקים וחוות שרתים, שעושים שימוש בטכנולוגיות GPS לצורך תזמון פעולות. בתחום זה חתמה החברה לפני מספר חודשים על הסכם הפצה אסטרטגי, בהיקף של מאות אלפי דולרים, עם חברת Orolia, המתמחה בפתרונות ניווט, תזמון ומיקום למגזר הממשלתי והביטחוני.

ממשק הענן של אינפינידום

כל 30 דקות נשדדת משאית

מנהלי ציי רכב כמו חברות משאיות תובלה עושות שימוש בתקשורת GPS כדי לעקוב בזמן אמת אחר מיקומם של כלי הרכב בצי. משאיות אלה מובילות לעתים סחורות בעלות ערך ומשמשות מטרה למעשי שוד שנועדו לגנוב את הסחורה.

שרר: "אנחנו מקבלים פניות על בסיס שבועי ממדינות כמו מקסיקו וברזיל. במקסיקו כל 30 דקות נשדדת משאית, וזה מצטבר לנזק של כ-10 מיליארד דולר בשנה."  גם בארצות הברית התופעה הולכת וגוברת: בשנת 2017 אירעו כ-900 ארועי חטיפת משאיות, שבהם נגנבה סחורה בהיקף של חצי מיליארד דולר.

במהלך מעשה השוד, עושים החוטפים שימוש במשבש אותות מיקום לווייניים (GPS Jammer). המכשיר התוקף משבש את אותות הלוויינים שהמשאית קולטת ומונע את שליחת מיקומה למרכז הבקרה. המשבש גורם להפסקת האותות או לשידור אותות כוזבים, ומרכז הבקרה לא מודע לכך שמשאית נמצאת תחת התקפה, שהיא הוסטה ממסלולה ונשדדה ומהו נתיב המילוט של המשאית אם היא נחטפה. למרות שהשימוש במכשירי שיבוש נחשב לא חוקי, ניתן להשיגם באינטרנט בקלות במחיר של כמה עשרות דולרים.

כדי לתת מענה לצורת השוד הזו, פיתחה אינפינידום אביזר הגנה בשם OtoSphere, המאפשר למקלט ה-GPS שבכלי-הרכב להמשיך ולקלוט את אותות הלוויינים ולשדר את מיקומו המדויק למרכז הבקרה, גם כשהוא נמצא תחת מתקפת שיבוש. המכשיר יודע לזהות מתקפה כזו, ולשדר אות מצוקה מיוחד המתריע על החטיפה ומאפשר למרכז הבקרה להגיב לשוד בזמן אמת ולהמשיך לעקוב אחר המשאית הגנובה.

הפיתרון של אינפינידום מתבסס על אלגוריתם סינון ייחודי (proprietary filtering algorithm) שהחברה פיתחה. באמצעות שילוב האותות משתי אנטנות (אנטנות פשוטות ורגילות) מופרדות זו מזו, המערכת מזהה את הכיוון ממנו היא מותקפת, מזינה את המידע הזה חזרה לאלגוריתם ומצליחה בזאת להפחית את עוצמת הגורם המשבש מה שמאפשר למקלט ה-GPS להמשיך ולקלוט את אותות ה-GPS. שרר: "מלבד מניעת השיבוש, בתחום הרכב חשוב לזהות איפה המתקפות מתבצעות והתריע מבעוד מועד כדי שיהיה ניתן להזעיק כוחות. בשל כך, פיתחנו גם פלטפורמת ענן שמספקת מבט-על על כל השטח וגם לייצר 'מפת איומים'".

אוטוטוקס תספק יותר ממיליון שבבי V2X לייצור מכונית סינית חדשה

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר זכתה בנצחון התכנון הגדול הראשון שלה: תספק יותר ממיליון שבבי V2X לתקשורת בין כלי-רכב ובינם לבין התשתיות, ליצרנית רכב סינית אשר תייצר מכוניות מקושרות. כך נודע ל-Techtime. מדובר באחד מפרוייקטי ה-V2X הגדולים הראשונים בסין. היצרן מתכנן להוציא לשוק יותר ממליון מכוניות מקושרות. בשלב הראשון הן ידברו אחת עם השנייה. כאשר יהיו בסביבה הכוללת תשתיות V2X נייחות כמו תמרורים ורמזורים – הן ייצרו קשר גם איתן.

ההזמנה הגיעה מספק מערכות גלובלי (Tier-1) הפעיל גם בסין, אשר יספק ליצרן הרכב הסיני את מערכת הטלמטריה (Telematics Control Unit – TCU) של הרכב, אשר תכלול גם את השבבים של אוטוטוקס. חברת אוטוטוקס מנועה מחשיפת זהות ספק המערכות ויצרן הרכב, אך מסרה שמדובר באחד מהפרויקטים הראשונים בשוק הסיני של פריסת C-V2X נרחבת.

אוטוטוקס מגלה את השוק הסיני

זהו גם פרויקט ה-C-V2X הגדול הראשון שלה, והצלחה במעבר שביצעה ממיקוד בשוקי המערב למיקוד גובר בשוק הסיני. בחודש יולי 2019 היא השיגה אבן דרך משמעותית בכניסה לשוק הרכב הסיני, לאחר שהדגימה בהצלחה את התאימות של מערך השבבים שלה לדרישות התקן הסיני עבור C-V2X ולתקן האבטחה של הרשות הממשלתית הסינית להיתרים למוצרים אלקטרוניים מוצפנים (OSCCA). הפרוייקט בוצע בשיתוף פעולה עם Datang GOHIGH, שהיא חברה בת של תאגיד התקשורת הסיני Datang Group. החברה החלה בבניית מערך שותפים בסין, ואפילו הקימה אתר ייעודי בשפה הסינית.

טכנולוגיית V2X מאפשרת למכוניות להעביר ביניהן נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X הפועלים בשני תקני התקשורת המקובלים בתעשייה: תקשורת ישירה (DSRC) ותקשורת סלולרית (Cellular V2X), שבה כלי-הרכב מתקשרים אל הרשת הסלולרית ומקבלים ממנה מסרים המגיעים מכלי-רכב אחרים. להערכת אוטוטוקס, היא הראשונה בשוק שהשיקה שבבים דואליים.

שוק הרכב הגדול בעולם

שוק הרכב הסיני הוא שוק הרכב הגדול בעולם מבחינת מספר כלי-הרכב המיוצרים במדינה, ונחשב למוביל באימוץ טכנולוגיות מקושרות ומערכות בטיחות. לפי מחקר שפורסם לפני כחודש על-ידי חברת המחקר Kenneth Research, שוק כלי-הרכב המקושרים בסין צפוי לצמוח בשיעור דו-ספרתי בחמש השנים הבאות. חברת המחקר IHS Markit צופה שבשנת 2020 ייוצרו בסין כ-629,000 כלי רכב קלים שיצוידו בטכנולוגיית C-V2X, ושסין תוביל את שוק ה-V2X עד שנת 2024.

לפני כשנה פתחה אוטוטוקס שלוחה בסין, במטרה לקדם את הכניסה שלה לשוק המקומי. באוטוטוקס מסרו כי החברה עבדה לאחרונה בשיתוף פעולה הדוק עם שותפי Tier-1 וחברות אחרות באקוסיסטם של ענף הרכב, כדי להבטיח התאמה ותאימות הדדית מקצה לקצה (Interoperability) בהתאם לדרישות התקנים בסין, שמהווה תנאי מוקדם לפריסה מסחרית רחבת היקף של מערכות C-V2X במדינה. כמו כן, אוטוטוקס חתמה לא מכבר על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Neusoft הסינית שמטרתו לפתח פתרון V2X מאובטח. הפיתוח המשותף הודגם אף הוא בכנס בשנגחאי, ביחד עם ארבע יצרניות רכב מקומיות.

תקציבי המו"פ בתעשיית הסמיקונדקטור יגדלו בשנים הקרובות

לאחר מספר שנים של גידול איטי יותר,  במכון המחקר IC Insights צופים כי בין 2019-2024 יעמוד הגידול השנתי הממוצע בהיקף ההשקעה שמקצים חברות סמיקונדקטור למחקר ופיתוח על 4.4%, וזאת כדי להתגבר על האתגרים הטכנולוגיים העומדים בפני התעשייה, ובהם המעבר לליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני (EUV), תהליכי ייצור של 3 ננומטר ומטה ומארזים מורכבים.

על פי הנתונים שאסף מכון המחקר, מאז שנות השמונים ניתן לראות האטה עקבית בגידול בהשקעה במו"פ של חברות סמיקונדקטור. אם בין 1984-1989 תקציבי המו"פ זינקו בקצב שנתי של 17.6%, עשור לאחר מכן קצב הגידול השנתי התמתן ל-16.3%, ובין 2004-2009 התקציבים גדלו ב-3.4% בלבד.  עם זאת, למרות מגמת הירידה העקבית בטווח הארוך, ב-IC Imsights צופים כי בחמש השנים הקרובות, עד 2024, הגידול בתקציבים יעמוד על 4.4%, לעומת 3.9% בין 2014-2019.

משקיעים יותר מבתעשיית התרופות והתוכנה

השקעה גבוהה במו"פ היא מרכיב אינטגרלי בתעשיית השבבים. ההתקדמות לשבבים זעירים ודחוסים יותר, על פי חוק מור, מחייבת השקעה מתמדת בפיתוח חומרים ושיטות ייצור חדשות. המחקר של IC Insights מעלה, כי מאז שנות התשעים ההשקעה במו"פ בתעשיית הסמיקונדקטור עמדה בממוצע על כ-15% מכלל המכירות, גבוה יותר משיעור ההשקעה ביחס למכירות בתעשיית התרופות והביוטק וגם בשוק התוכנה.

ב-2017 וב-2018 נתח ההשקעה היה נמוך מהממוצע בשלושים השנים האחרונות (13.5% ב-2017 ו-13% ב-2018), אך הדבר היה תולדה של גידול בהכנסות, בעיקר בשוק הזיכרונות, ולא בגלל צמצום בתקציבים. ב-2019 עקפה תעשיית התרופות את תעשיית השבבים, עם 15.4% בהשוואה ל-14.6%.

אנליסט אופנהיימר: "מלחמת הסחר מיתנה את השפעת משבר הקורונה"

עם סיומה של חופשת ראש השנה הסיני (Lunar Year), פרובינציות רבות בסין הודיעו על הארכת החופשה בשבוע אחד לפחות במטרה להתמודד עם וירוס הקורונה, ובעקבות כך הכלכלה המקומית משותקת כמעט לחלוטין. בתעשיית הטכנולוגיה מנסים להעריך כיצד ישפיע המשבר על שרשרת האספקה ועל הפעילות העסקית של חברות טכנולוגיה ישראליות.

בראיון מיוחד ל-Techtime העריך סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בחברת אופנהיימר ישראל, כי מלחמת הסחר שהתנהלה בין ארצות הברית לסין בשנתיים האחרונות עשויה להתברר במשבר הנוכחי כגורם מרסן. "מעט מאוד שבבים מיוצרים כיום בסין.

"מלחמת הסחר עזרה למתן את השפעת המשבר הנוכחי, מאחר שחברות אמריקאיות רבות, ובראשן אפל, העבירו את הייצור שלהן אל מחוץ לסין. גם חלק מהחברות הישראליות עשה זאת: סולאר-אדג' למשל העבירה בשנה האחרונה את הייצור בשנה מסין לווייטנאם, ולכן היא פחות חשופה למשבר".

ומה לגבי המכירות?

"גם ברמת המכירות, סין מהווה, לכל היותר כ-15% מהמכירות של החברות הגלובליות, ופחות מכך מכך בשורת הרווח. לכן, אם מסתכלים על חברות המופיעות במדד S&P500 (החברות הגדולות בעולם), ספק אם סין אחראית ליותר מ-5% מהרווחים. חברות הטכנולוגיה כמעט ולא מוכרות לסין".

לדבריו, יהיו למשבר השלכות בכמת המאקרו-כלכלה: "ללא ספק צפויה להיות השפעה על הצמיחה הגלובלית, בעיקר ברבעון הראשון. אולם, ניתן להתגבר על כך. ידענו משברים דומים, כמו למשל ההוריקנים בארצות הברית ששיתקו את הכלכלה באזורים נרחבים. גם אם יש ירידה זמנית, הביקושים עשויים להתאושש בהמשך".

מי החברות הישראליות החשופות במיוחד למשבר הווירוס?

"אורבוטק מאוד פעילה בסין. גם נובה וקמטק מושפעות במידה מסוימת, כי הצמיחה שלהן – כשליש מהמכירות לערך – מגיעה מסין. מי שיהיו פגיעות הן חברות המשתייכות לשרשרת המזון של תעשיית הסמיקונדקטור כדוגמת ציוד בדיקה, אריזות, PCB. ואולם, ההפרעה לשרשרת האספקה גם עשויה לחזק חברות קיימות, כי זה מאפשר להן לשלוט על המחירים".

להאזנה לראיון המלא:

ננו-דיימנשן: הכנסות של 7 מיליון דולר ב-2019

חברת ננו-דיימנשן (Nano Dimension) הגדילה את מכירותיה בשנת 2019 ב-39%, כך על פי התוצאות המקדמיות שפרסמה הבוקר (ב') החברה לרבעון הרביעי ושנת 2019 כולה. לפי הדיווח, הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו ב-1.97 מיליון דולר ו-7.07 מיליון דולר בכל שנת 2019. החברה סיימה את השנה עם 3.9 מיליון דולר בקופת המזומנים.

בסך הכול מכרה החברה ברבעון השלישי כ-9 מדפסות DragonFly PRO, מתוכן כ-3 ללקוחות בטחוניים בארצות הברית, שוק יעד אסטרטגי של החברה. בכל שנת 2019 מכרה ננו-דיימנשן כ-27 מערכות. בעקבות התוצאות החיוביות מניית החברה עולה הבוקר ב-7% במסחר בתל-אביב, לאחר שב-12 החודשים האחרונים איבדה המניה יותר מ-70% מערכה.

מדפסת חדשה ותהפוכות בהנהלה

ננו-דיימנשן מייצרת מדפסת תלת-מימד לייצור מעגלים מודפסים ורכיבים אלקטרוניים בסיסיים דוגמת אנטנות, נגדים, קבלים וסלילים.  במחצית השנייה של 2019 השיקה החברה דגם חדש של המדפסת, בשם  DragonFly LDM (בתמונה למעלה). המערכת החדשה חורגת מעולם אבות הטיפוס, ומאפשרת ייצור אמיתי של סדרות קצרות. החברה מסרה שהיא יכולה לעבוד ברציפות 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע.

החברה לא מסרה כמה מערכות LDM מכרה ברבעון האחרון, אך ציינה כי רבים מלקוחותיה הביעו עניין בשדרוג המערכת. למרות הצמיחה במכירות בשנה החולפת, ננו-דיימנשן הודיעה בדצמבר על שינויים בהנהלה ומינויו של יואב שטרן לתפקיד הנשיא  והמנכ"ל במקומו של עמית דרור (ממייסדי החברה), ומינויו של אופיר בהרב ליו"ר הדירקטוריון במקומו של אבי ריכנטל. מדובר בשני אנשים בעלי ניסיון בהצמחת חברות שהלקוחות שלהן היו חברות ייצור תעשייתיות. זהו קהל היעד המרכזי של החברה.

חברת רכבות אירופית תרכוש עשרות מערכות התראה מרייל-ויז'ן

חברת רייל ויז'ן (Rail-Vision), המפתחת מערכות התראה מבוססות ראייה ממוחשבת לעולם הרכבות, קרובה לחתימה על הסכם מסחרי ראשון עם חברת רכבות אירופית, שמעוניינת לרכוש מרייל-ויז'ן עשרות מערכות בטיחותיות לאזורי תפעול וחיבור קרונות – כך דיווחה היום לבורסה בתל-אביב חברת פורסייט (Foresight), המחזיקה ב-26% מהבעלות בחברה. מנייתה של פורסייט מזנקת היום בעקבות ההודעה בכ-8%. נבמסגרת ההסכם המתגבש, מפעילת הרכבות האירופית תרכוש בשלב ראשון מערכה אחת בסך 500 אלף אירו לצורך בחינתה, ולאחר מכן, אם הפיילוט יסתיים בהצלחה, תרכוש כ-30 מערכות נוספות בסך כולל של 2.5 מיליון אירו, ובהמשך עשויה לממש אופציה לרכישה של כ-45 מערכות בסך כולל של 3.5 מיליון אירו.

ADAS לנהגי קטר

רייל-ויז'ן פיתחה מספר מערכות התראה בטיחותיות לעולם הרכבות. המערכת שתרכוש החברה האירופית מיועדת לספק התראות אבטחה באזורי תפעול וחיבור קרונות. באמצעות שילוב של חיישני מצלמות וטכנולוגיה של למידה עמוקה, המערכת מגלה ומסווגת באופן אוטומטי, עד לטווח של 200 מטר, אובייקטים על המסילה שעלולים להוביל להתנגשות לכל אורך היום ובכל מזג אוויר, ומספקת במידת הצורך התראות לנהג הקטר ולמפעילי המסילות.

המערכת הראשונה שפיתחה רייל-ויז'ן מותקנת על גבי קטר הרכבת ומספקת התרעה מוקדמת לנהג הקטר מפני התנגשות במכשולים. הדבר מתבצע באמצעות שימוש במצלמות ייעודיות, לזיהוי עצמים ברזולוציה גבוהה ולמרחק של למעלה מ-1,500 מטר, ואלגוריתמים של למידת מכונה המנתחים את התמונה ומזהים את האובייקטים שנמצאים על מסלול הרכבת. מרחק הבלימה של רכבת הנעה במהירות גבוהה יכול להגיע עד 800 מטר בממוצע, ועל כן נדרשת מערכת שתוכל לזהות מכשולים למרחק רב, כך שיאפשר לרכבת לבלום בזמן.

גילת נמכרת למתחרה האמריקאית ב-577 מ' דולר

חברת התקשורת האמריקאית Comtech Telecommunucation, שבסיסה בניו-יורק, תרכוש את חברת גילת רשתות לוויין (Gilat), כך הודיעו היום שתי החברות. לפי תנאי העסקה, קומטק תרכוש את גילת בעסקת מזומן ומניות בהיקף של 577 מיליון דולר: 70% ישולם במזומן ו-30% במניות קומטק. העסקה משקפת לגילת שווי חברה של 577 מיליון דולר, שהוא גבוה רק במעט משווי החברה לפי מחיר הנעילה של מניית גילת אמש בנסד"ק. בעקבות ההודעה חלו ירידות חדות במחיר המנייה של שתי החברות (גרף למטה).

המתחרות מתאחדות

ביחד, החברה המשותפת תעסיק כ-3,000 עובדים והכנסותיה צפויות להסתכם בכמעט מיליארד דולר בשנה. להערכת גילת, מכירותיה בשנת 2019 יסתכמו ב-260-270 מיליון דולר. מכירות קומטק צפויות להסתכם בכ-712-732 מיליון דולר. למרות זאת, גילת לא נעלמת מהתמונה הישראלית: היא תמשיך לפעול מפתח תקווה כחברה עצמאית הנמצאת בבעלותה המלאה של קומטק. היא שמור על העובדים, המתקנים ועל המותג שלה. החברה תנוהל על-ידי המנכ"ל יונה עובדיה עובדיה וסמנכ"ל הכספים עדי צפדיה, אשר ימונה גם כסמנכ"ל אינטגרציה, לצורך ביצוע הרכישה.  

קומטק נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-900 מיליון דולר, ולמעשה מתחרה בגילת במספר קווי מוצר בשוק התקשורת הלוויינית. קומטק מפתחת פתרונות  לתקשורת לוויינית כמו ציוד לתחנות קרקעיות, מודמים, אנטנות, מקמ"שים ותוכנות לאופטימיזציה של רוחב הפס הלווייני. החברה פעילה (באמצעות חברה-בת) גם בתחום התקשורת בגלים מילימטריים "מעבר לאופק".  לקוחותיה מגיעים מהמגזר הביטחוני, המגזר הממשלתי וספקיות תקשורת בשוק הטלקום המסחרי.

הסכם הצבעה משותפת של בעלי 45% מהמניות

חברת גילת עוסקת עוסקת בפיתוח ויצור ושיווק של פלטפורמת רשת תקשורת לוויינית מבוססת ענן, מודמים במהירות גבוהה, אנטנות ניידות, מגברי מצב-מוצק (SSPA) וממירי תדרים (BUC) להספקים גבוהים. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (34%). פרד קרונברג, יו"ר ומנכ"ל Comtech, אמר שהביקוש הגובר לקישוריות והזמינות הגדלה של רוחב פס לווייני זול, "הופכים תקופה זו אידיאלית למיזוג ואפשרות להציע ללקוחות של שתי החברות את הטכנולוגיות הטובות מסוגן".

לדבריו, "גילת הינה חברה יוצאת דופן שפיתחה טכנולוגיה ייחודית ומוצרים מובילים, הנתמכים ביכולות גבוהות של מחקר ופיתוח". חברת גילת תכנס אסיפת בעלי מניות כדי לאשר את העיסקה. בהודעה משותפת של שתי החברות נמסר שלפני חתימת העיסקה נחתמו הסכמי הצבעה משותפת עם משקיעים וגופים המחזיקים ב-45% ממניות גילת, ותומכים במיזוג. מעניין לציין שקומטק הודיעה שהיא מתכננת להירשם כחברה דואלית, ולהיסחר במקביל לנסד"ק גם בבורסה בתל אביב.

אקופיה מתקינה אלפי רובוטים באמריקה

בתמונה למעלה: רובוט של אקופיה מנקה פנל סולרי

חברת אקופיה (Ecoppia) מהרצליה החלה להתקין כמה אלפי רובוטים לניקוי פנלים סולריים בשלושה אתרים חדשים בקליפורניה, בצ'ילה ובמקסיקו, כך נודע ל-Techtime. מדובר בשוק צומח שהוא שוק חדש עבור החברה, שעד היום פעלה בעיקר בהודו ובמזרח התיכון. זהות הלקוחות לא נחשפה, אך נמסר ל-Techtime שמדובר בחברות אנרגיה מהגדולות בעולם המשתפות איתה פעולה באזורים אחרים בעולם. הרובוטים מותקנים באתרי ייצור אנרגיה בהספק כולל של 2 ג'יגה-ואט.

אקופיה פיתחה משפחה של רובוטים המנקים את הפנלים הסולריים באופן אוטומטי באמצעות מיקרופייבר (microfiber) וללא שימוש במים. ניקוי שוטף של הפנלים סולאריים חשוב לקבלת תפוקה גבוהה, מכיוון שאבק והצטברות לכלוך עשויים להפחית את תפוקת החשמל שלהם בעשרות אחוזים.

הרובוט שהכניס את אקופיה ליבשת אמריקה

כדי להיכנס לשווקים החדשים האלו היא פיתחה את הרובוט החדש ה-T4, אשר הותאם לסוג הפנלים באמריקה והושק ב-2019. בשוק הסולרי קיימות שתי קונסטרוקציות עיקריות שעליהן יושבים הפנלים הסולריים: תושבת בנטייה קבועה (fixed tilt) ומבנים העוקבים אחר השמש ונקראים "עוקבים" (Trackers). הם משנים את זווית הנטייה שלהם לאורך שעות היום כדי לשמור על זווית פגיעה ישירה בין קרני השמש לבין משטח הפאנל, כדי למקסם את התפוקה.

הרובוט הראשון של אקופיה, מדגם E4, מותאם לניקוי פנלים בנטייה קבועה, ולכן פעילות החברה הוגבלה למדינות שבהן נפוץ  השימוש בפנלים מהסוג הזה. ביבשת אמריקה, לעומת זאת, נפוץ בעיקר השימוש בפנלים עוקבים. ראוי לציין שבשנים האחרונות מתרחב השימוש בפנלים בזווית משתנה גם באתרים מחוץ ליבשת אמריקה. להערכת חברת המחקר WoodMackenzie/GTM, היקף ההתקנות של פאנלים מסוג זה צמח ב-2017 ב-32% והגיע לשיא של 14.5 ג'יגה-ואט.

הרובוט T4 מצוייד בחיישני תנועה המאפשרים לו לנוע באופן חופשי על-גבי מערך הפאנלים, בניגוד ל-E4 אשר מחובר לשורת הפנלים באמצעות מתקן תומך. יכולות התנועה החופשית מאפשרות ל-T4 גם לדלג מתושבת לתושבת באמצעות גשרים המחברים ביניהן, ולשוב בתום העבודה לתחנת העגינה.

מיקרופייבר במקום מים

הרובוטים של אקופיה פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה כשהם מסירים כ-99% מהאבק שהצטבר עליהם במהלך היום. רובוט אחד מסוגל לנקות כ-1,200 פאנלים בלילה. כיום מנקים הרובוטים של אקופיה כ-1.3 מיליארד פנלים סולאריים. החברה משתפת פעולה עם חברות מובילות בתעשייה הסולרית, דוגמת Engie Group ו-EDF הצרפתיות, NTPC ו-Adani Power מהודו, Actis Group מאנגליה, SunEdisson/TerraForm מארצות הברית ו-Fortum הפינית. השבוע הודיעה החברה על מינויו של ז'אן סממה, עד לא מכבר מנכ"ל בינוי ושיכון אנרגיה, לתפקיד המנכ"ל החדש של החברה.

מוביליקום תספק לאלביט בקרי-משימה לרחפנים ב-2 מיליון דולר

בתמונה למעלה: רחפן טקטי של חברת אלביט. צילום: Techtime

חברת מוביליקום (Mobilicom) משוהם מעמיקה את דריסת הרגל שלה בשוק הרחפנים הבטחוני בישראל. בחודש שעבר היא דיווחה על העסקה המשמעותית ביותר שלה עד כה בשוק הזה: חוזה לפיתוח ואספקת בקרי משימה עבור הרחפנים הטקטיים של חברת אלביט, בהיקף כולל של 2 מיליון דולר. מדובר בשלב הראשון בכ-500 מערכות שיסופקו במהלך 2020 ובתחילת 2021. החברה מאמינה שהחוזה הראשוני יוביל להזמנות נוספות מצד אלביט ולהרחבת שיתוף הפעולה בין שתי החברות.

זוהי גם ההזמנה הגדולה ביותר של החברה בתחום הרחפנים. ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-1.1 מיליון דולר, גידול של 33% בהשוואה לרבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-3 מיליון דולר. בחודש אוקטובר דיווחה מוביליקום על הזמנה לאספקת יחידות תקשורת בהיקף של 260 אלף דולר מיצרנית הרחפנים הישראלית אירו סנטינל (Aero Sentinel), והזמנה נוספת, בהיקף של יותר מ-200 אלף דולר לאספקת מערכות לחיל הים ולצבא היבשה בצה"ל.

בשני המקרים מדובר היה בהזמנות חוזרות. בעקבות העסקאות הללו דיווחה החברה בהמשך החודש כי השיגה את היעד להזמנות בהיקף של מיליון דולר בתחום הרחפנים, לפני העסקה עם אלביט. חברת מוביליקום מפתחת פתרונות תקשורת אלחוטית לפלטפורמות ניידות. היא הגדירה שוקי הרחפנים והרובוטיקה המסחריים כמנועי צמיחה לשנים הקרובות. בשנת 2017 היא אף הקימה את חטיבת SkyHopper המתמקדת בשווקים אלה. החטיבה מפתחת מערכות תקשורת לשליטה, בקרה והעברת וידיאו, עיבוד וידיאו ואנליטיקה, יחידות צריכת מידע בזמן אמת ומערכות ניהול ושליטה המתבססים על ארכיטקטורות ייחודיות של החברה.

בחודש פברואר זכתה החברה במענק בגובה של 1.2 מיליון דולר ממשרד הביטחון ומרשות החדשנות, לצורך פיתוח פיתרון סייבר לעולם והרחפנים והרובוטיקה. על-פי הצעת הפיתוח, הפיתרון ישלב בינה מלאכותית עם מחשוב-קצה (Edge-Computing) בארכיטקטורה מבוזרת, כדי להסיט את מרכז הכובד של ההתגוננות מהענן ומרכז הבקרה – אל הרחפן עצמו. החברה נסחרת בבורסה של אוסטרליה (ASX) לפי שווי שוק של 27 מיליון דולר אוסטרלי. 

ז'אן סממה ימונה למנכ"ל אקופיה

ז'אן סממה, כיום מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, ימונה למנכ"ל חברת אקופיה (Ecoppia), המייצרת רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים. סממה, שייכנס לתפקידו בתחילת חודש מרץ, יחליף את ערן מלר, אחד ממייסדי החברה, שמשמש כמנכ"ל אקופיה מאז היווסדה ב-2009, ועם סיום תפקידו יעבור לשמש כנשיא החברה.

רק לפני כשנה מונה סממה למנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, חברת-בת של שיכון ובינוי. לפני לכן, שימש מנכ"ל יצרנית הביודיזל Petrotec AG. סממה הוא בעל תואר MBA מאינסיאד, תואר BA בכלכלה וחשבונאות מאוניברסיטת תל אביב והוא רואה חשבון מוסמך.

אקופיה פיתחה משפחה של רובוטים הנקים באופן אוטומטי פאנלים סולאריים באמצעות מברשות מיוחדות וללא שימוש במים. ניקוי שוטף של פאנלים סולאריים  חשוב לתפוקה שלהם, וזאת מאחר שאבק והצטברות לכלוך עשויים להפחית את תפוקת החשמל שלהם בעשרות אחוזים.

ז'אן סממה 

הרובוטים של אקופיה פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה כשהם מסירים כ-99% מהאבק שהצטבר עליהם במהלך היום.  רובוט אחד מסוגל לנקות כ-1,200 פאנלים בלילה. כיום מנקים רובוטים של אקופיה כ-1.3 מיליארד פאנלים סולאריים. החברה משתפת פעולה עם חברות מובילות בתעשייה הסולארית העולמית דוגמת Engie Group ו-EDF הצרפתיות, NTPC ו-Adani Power מהודו, Actis Group מאנגליה, ו-SunEdisson/TerraForm מארצות הברית. אחד השווקים המשמעותיים של החברה הוא הודו.

טאואר-ג'אז וקיידנס מקימות מעבדת פיתוח אוניברסיטאית בקייב

קבלנית ייצור השבבים טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמד וקיידנס (Cadence) יקימו מעבדת פיתוח באוניברסיטה הטכנולוגית הלאומית Sikorsky Kyiv Polytechnic בקייב, אוקראינה. המעבדה,  שתיחנך במהלך השבוע הקרוב, תציע תוכניות הכשרה לסטודנטים לתואר ראשון ותואר שני ודוקטורט בפקולטה להנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטה. טאואר-ג'אז הודיעה כי תממן פרויקטים נבחרים עד לשלב ייצור הסיליקון (post-silicon).

המעבדה תתמקד במעגלים משולבים אנלוגיים, תחום המומחיות העיקרי של טאואר-ג'אז, ותהיה מצוידת גם בכלי הפיתוח ואימות שבבים של קיידנס וגם בפלטפורמות ייצור של טאואר-ג'אז, וכך תאפשר לסטודנטים להתנסות בכל שלבי הפיתוח והייצור.

רקטור האוניברסיטה מיקיילו זוגורסקי אמר כי שיתוף הפעולה יאפשר לאוניברסיטה לשכלל את המומחיות בתחום המעגלים האנלוגיים. "אנחנו מאמינים כי הפעילות המשותפת הזו תטפח קהילת מפתחים שבבים באוקראינה. החומרה והתוכנה במעבדה תאפשר לסטודנטים שלנו לתארים גבוהים ולמורים לקבל הסמכה על כלי הפיתוח למעגלים אנלוגיים של קיידנס." אורי גלזור, סמנכ"ל חטיבת VLSI  בטאואר-ג'אז, הוסיף: "התוכנית תאפשר לנו להכשיר מעשית את הדור החדש של מפתחים אנלוגיים.
בוגרי התוכנת יוכלו להשתלב בצוות העולמי שלנו."

CyberMDX חשפה פרצות אבטחה חמורות בציוד רפואי של GE

חברת הסייבר הישראלית CyberMDX, המתמחה בהגנת סייבר בתחום המכשור הרפואי, חשפה 6 פרצות אבטחה – מתוכן 5 סווגו בדרגת החומרה הגבוהה ביותר – במספר מערכות רפואיות מתוצרת ג'נרל אלקטריק (GE). המערכות האלה מותקנות באלפי בתי חולים בעולם. הפרצות מאפשרות לתוקף לשנות מרחוק את תוכנת המכשיר ולפגוע בתפקודו התקין, לגרום לחשיפה של מידע חסוי על מטופלים ואפילו להשבית את המכשיר כליל. בעקבות הגילוי, פירסמה רשות הסייבר במשרד לביטחון המולדת בארצות הברית (CISA) אזהרה פומבית.

חברת GE סירבה להגיב לפרסומים, אך נמסר שהיא פועלת ביחד עם רשות הסייבר ועם חברת CyberMDX כדי לסתום את הפרצות. הפרצות התגלו בחלק מדגמי המוניטור CareScape המציג את הסימנים החיוניים של החולה, במערכת הטלמטריה Apex Pro המתממשקת בין מערכות מידע רפואיות, ובמערכת ניהול החולים Clinical Service Center. מדובר בקווי מוצר פופולאריים מאוד של GE, ולפי ההערכה הפרצות שנתגלו חושפות מאות אלפי מכשירים בפני תקיפה עוינת.

ההאקרים של CyberMDX בדקו את המערכות וגילו שהפרצות נובעות מליקויים בממשקי הניהול האינטרנטיים (webmin) ובהגדרות של היציאות (ports) בתחנות העבודה. כך למשל, אחת הפרצות נובעת ממקשים גלויים המאפשרים לחדור את פרוטוקול האבטחה SSH המיועד למנהלי מערכת. פירצה אחרת נובעת מבעיית הרשאות במערכת ההפעלה XPe המאפשרת לזייף את פרוטוקול SMB המספק למחשבים מרוחקים גישה אל קבצים משותפים ברשת.

הממצא המדאיג העולה מהדו"ח של CyberMDX הוא שכל אחת הפרצות הללו מאפשרת השתלטות על מכשיר הקצה. "ניצול הפרצות האלה עשוי להשפיע ישירות על השלימות, הנגישות וחיסיון המידע של המכשירים", היא כתבה בדו"ח שהכינה. כך למשל, באמצעות השתלטות מרחוק על מכשירים, יכול ההאקר לשבש את ההגדרות של התראות חירום המזעיקות את הצוות הרפואי למיטת המטופל. מנהל המחקר ב-CyberMDX, אלעד לוז, אמר שמטרת החברה היא להביא ליידע את יצרני המערכות הרפואיות על ליקויי אבטחה העשויים לסכן מטופלים. "הדחיפות שבה GE נדרשה לעניין מעודדת. עם זאת, עדיין נותרה עבודה רבה, ואנחנו ממתינים שהיא תוציא עדכוני אבטחה למכשירים".

בואינג וטקטיקל יתחרו על מכרז הכטב"ם האמריקאי

חברת בואינג (Boeing) וחברת טקטיקל רובוטיקס (Tactical Robotics) מיבנה חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה אסטרטגי שיתבסס על הכטב"ם החדשני קורמורן (Cormorant) של טקטיקל רובוטיקס. מדובר בכלי טיס הכולל מדחפי עילוי בתוך הגוף, אשר מעניקים לו יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL – Vertical Take Off and Landing). הקורמורן יכול לתמרן ולפעול בסביבה אורבנית צפופה ולשאת מטען כבד מאוד.

ל-Techtime נודע כי שיתוף הפעולה בין שתי החברות יתמקד בשלושה ערוצים מרכזיים: שיווק, טכנולוגיה וייצור. בשלב הראשון ינסו שתי החברות להציע את הקורמורן לשוק הצבאי ובטחון המולדת (HLS) בארצות הברית. במסגרת הזאת הן צפויות להתחרות ביחד על מכרז של חיל האוויר האמריקאי לפיתוח ואספקת כטב"ם כבד למשימות חילוץ ואספקה. ברמה הטכנולוגית, שתי החברות בוחנות שילוב מערכות של בואינג, דוגמת חיישנים ומערכות בקרה ושליטה, בכלי הטיס של טקטיקל רובוטיקס. במקביל, שתי החברות נכנסוןת לתהליך בדיקה של הכדאיות בהקמת מערך ייצור משותף של הכטב"ם הכבד.

להמריא מכל מקום, לנחות בכל מקום

הקורמורן של טקטיקל רובוטיקס משתייך לקטגוריה חדשה בעולם כלי הטיס הבלתי מאוישים: כלים גדולי מימדים המסוגלים לשאת מטענים כבדים מאוד. מדובר בפלטפורמה אווירית ברוחב של כ-2.5 מטר, באורך של 6.2 מטר ובמשקל של 1.5 טון, אשר מסוגלת לשאת מטען במשקל של עד 500 ק"ג (לא כולל דלק) ובנפח של עד 2,640 ליטר. החברה הישראלית פיתחה טכנולוגיית עילוי יוצאת דופן בשם: Fancraft. היא נשענת על טכניקת עילוי של מסוקים, אולם כוללת מספר רוטורים. בניגוד למסוק, מדחפי העילוי של הקורמורן אינם חשופים, ולכן מעניקים לו כושר תימרון בסביבה מורכבת, כמו אזורים עירוניים צפופים או גאיות תלולים.

מרחב הפעולה של הקורמורן בהשוואה למסוק בעל ביצועים מקבילים
מרחב הפעולה של הקורמורן בהשוואה למסוק בעל ביצועים מקבילים

סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה וטייס מסוקים במילואים, נמרוד גולן, הסביר ל-Techtime שהסתרת המדחפים מקנה לקורמורן יכולות תמרון פורצות דרך. "במסוק, הרוטור העילי מגביל את יכולות ההמראה והנחיתה מאחר שהוא מחייב לקחת מרחק בטיחות מעצים, עמודים ומבנים. כל נגיעה קלה מסכנת את שלמות הכלי. מכיוון שמדחפי הקורמורן מוגנים, הוא יכול להמריא, לנחות ולרחף מכל מקום ובכל מקום".

היכולות האלה הופכות אותו לפלטפורמה מתאימה במיוחד למשימות לוגיסטיות מורכבות כמו שינוע ציוד, כיבוי שריפות ופינוי פצועים. "הקורמורן יכול לנחות על גג או ספינה בלב ים, באמצע פקק תנועה כדי לסייע לפצועים בתאונת דרכים, או לרחף בצמוד לקומה גבוהה בבניין רב-קומות ולכבות שריפה. היישומים הפוטנציאליים הם באמת רבים ומגוונים".

הסטארט-אפ של מפתח הלביא

טקטיקל רובוטיקס נמצאת בבעלות חברת Urban Aeronautics, שהוקמה על-ידי רפי יואלי, אחד ממפתחי מטוס הלביא. אורבן אירונאוטיקס כוללת שתי חברות-בנות: טקטיקל רובוטיקס המתמקדת ביישום טכנולוגיית Fancraft בתחום הכלים הבלתי מאויישים, וחברת Metro Airways המתמקדת ביישום הטכנולוגיה עבור כלים מאוישים בסביבה אורבנית.

שיתוף הפעולה עם בואינג עשוי להיות אבן דרך משמעותית בהתפתחות של טקטקל רובויטקס. החברה השלימה את שלב הפיתוח והוכחת ההיתכנות של הטכנולוגיה, שלדברי גולן מעוררת עניין רב מצד לקוחות פוטנציאליים רבים, אזרחיים וביטחוניים. למרות זאת, החברה טרם בנתה מערך ייצור ולא ביצעה מכירות בפועל. "לנו יש טכנולוגיה פורצת דרך, ולבואינג יש מותג גדול, ודריסת רגל רחבה מאוד בשוק האזרחי והצבאי. החיבור הזה מאפשר לשני הצדדים לבסס פעילות עסקית ענפה".

"העוגן הראשוני המרכזי בשיתוף הפעולה ביניו הוא בתחום הצבאי, אך האופק העתידי הוא בלתי מוגבל. אנחנו בוחנים שלושה שוקי יעד פוטנציאליים: בתחום הצבאי אנחנו בוחנים יישומים לחילות האוויר, הים והיבשה. בשוק האזרחי אנחנו בוחנים יישומים של הפטלפורמה בתחומי החקלאות המדשייקת, ובתחום השלישי אנחנו בוחנים את הפלטפורמה לאספקת שירותי חילוץ והצלה, כיבוי אש וסיוע הומניטרי מאוויר לאזורי אסון".

אפולו פאוור מקימה ביקנעם קו ייצור ראשון ליריעות סולאריות

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) החלה בהקמת קו ייצור מסחרי ראשון ליריעות הסולאריות הגמישות של החברה בעלות של כמעט מיליון דולר. הקו, אשר יוקם בשטח של כ-500 מ"ר במטה החברה ביקנעם, נבנה ויורכב על ידי יצרן אירופי המתמחה בקווי ייצור ומכונות לתעשייה הסולארית, והוא צפוי להתחיל לפעול במתכונת חלקית עוד כ-4 חודשים ובמתכונת מלאה עוד כ-9 חודשים. הקמת הקו מסמנת את תחילת השלב המסחרי של אפולו פאוור, שהוקמה לפני כחמש שנים, והיא מכוונת את המוצר שלה לשווקי הרכב החשמלי, הסולר הצף ויישומים מנותקי-רשת.

בסך הכול, הקו יספק כושר ייצור מקסימלי של כ-6 מגה-וואט בשנה. מדובר בקו קטן יחסית, שמטרתו העיקרית היא להציג כושר ייצור מסחרי ללקוחות פוטנציאליים ולייצר את היחידות הדרושות לפיילוטים שהחברה מעורבת בהם. לאחר השלמת הקו, באפולו פאוור יפעלו להרחבת כושר הייצור בהתאם לפעילות המסחרית.

קלות-משקל וגמישות

פאנלים סולאריים גמישים מיוצרים במגוון טכנולוגיות. הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן ביתר קלות גם על גבי משטחים בלתי שטוחים, וכך לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המשמעותי של יריעות סולאריות הוא שהנצילות שלהן, נכון להיום, נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

שוק היריעות הסולאריות עדיין קטן למדי יחסית לשוק הפאנלים הקשיחים, אך הוא גדל בהתמדה. על פי חברת המחקר Market Study Report, שוק הפאנלים הגמישים יצמח ב-5 השנים הקרובות בקצב שנתי של 8.7% עד להיקף של 610 מיליון דולר ב-2024.

מצבע סולארי ליריעות גמישות

אפולו פאוור הוקמה ב-2014 ובתחילת דרכה נקראה סולאר פיינט וניסתה לפתח צבע סולארי שיאפשר להפוך כל משטח לתא סולארי להפקת חשמל מאור השמש. ואולם, הטכנולוגיה לא השיגה תפוקה גבוהה מספיק ולפני שנתיים שינתה החברה כיוון ועברה להתמקד בפיתוח יריעות סולאריות גמישות. החברה שינתה את שמה המסחרי לאפולו פאוור וגם נכנסה לבורסה בתל-אביב באמצעות מיזוג הופכי לתוך השלד בורסאי.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה כבר מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה ואת הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. עם זאת, לדברי החברה הנצילות של היריעות שלה עומדת בשלב זה על 13.6%, גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים, ומשקלה של היריעה עומד על 1 ק"ג למ"ר. החברה תייצר בשלב ראשון את היריעות בגודל של 1 מטר על 2 מטר, אך בעתיד מתכוונת לייצר אותן בגלילים ארוכים  מודולאריים. "המוצר שלנו מספק שילוב אופטימאלי של נצילות, רמת גמישות, עמידות ומחיר," אמר סמנכ"ל השיווק של החברה, אסף כץ, בשיחה עם Techtime.

שיתוף פעולה עם ענקית סולאר צף

החוזה המסחרי המשמעותי הראשון של אפולו פאוור נחתם בחודש יוני האחרון עם חברת הסולאר הצף הצרפתית Ciel & Terre, המתמחה בהקמת חוות סולאריות על פני המים ונחשבת למובילה עולמית בתחום. במסגרת שיתוף הפעולה ביניהן הקימו שתי החברות מערכת סולארית צפה המתבססת על היריעות של אפולו פאוור לצורך ביצוע מספר פיילוטים בישראל ובצרפת לבחינת התפוקה של היריעות בהשוואה לפתרונות אחרים בשוק.

לשיתוף הפעולה הזה עשוי להיות פוטנציאל מסחרי גדול עבור אפולו פאוור: אם הפיילוטים יסתיימו בהצלחה CTI תקבל זכויות  בלעדיות לשיווק המערכת הסולארית הצפה בעולם למשך 5 שנים, עם התחייבות לרכישה מינימאלית של יריעות סולאריות בהספק כולל של 2 ג'יגה-וואט.

אחת החוות הצפות של Ciel & Terre

ניסוי במכונית חשמלית

שוק יעד אסטרטגי נוסף של החברה הוא שוק הרכב החשמלי. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב, מאחר שמשקלן של היריעות נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב (גג ומכסה מנוע), וכך להשיג נצילות גבוהה יותר. כמו כן, בשל האלסטיות שלהן הן עמידות בפני רעידות הנסיעה. כץ: "יריעות סולאריות מסוגלות לספק רק כ-5% לערך מהתצרוכת  של מכונית חשמלית, אך עדיין מדובר בחיסכון משמעותי לטווח  ארוך וזה גם מאריך את חיי המצבר."

במחצית השנייה של 2019 ביצעה אפולו פאוור סדרת ניסויים בשיתוף חברת BWR, שבמסגרתה הותקנה יריעה סולארית בגודל של 1.2 מ"ר על גג מכונית משפחית מדגם קיה נירו. מטרת הניסויים היתה לבחון את תפוקת החשמל של היריעה בתרחישי נסיעה שונים בכבישים עירוניים ובין-עירוניים.

בתחילת השבוע פרסמה החברה בהודעה לבורסה את תוצאות הניסוי, שהעלו כי בתקופת הניסוי, שבמהלכה בוצעה נסיעה של 15 אלף ק"מ, הפיקה היריעה כ-50.9 קילו-וואט שעה, כאשר תפוקת השיא היומית עמדה על 906 וואט שעה.  "ישנן יצרניות רכב שמנסות לייצר דגמים שבהן התאים הסולאריים מובנים בתוך גג זכוכית. היתרון שלנו הוא שהיריעות שלנו מספיק גמישות כך שניתן באמצעותן להפוך רכבים קיימים לסולאריים. אנחנו גם יודעים להשתלב בתוך קו הייצור של הרכב ולהטמיע את המרכיב הסולארי במהלך ייצור חלפי הרכב."

קמטק קיבלה הזמנות ל-34 מערכות בדיקה לחיישני מצלמה

מנייתה של חברת קמטק (Camtek) חתמה היום (ג') את המסחר בתל-אביב בעלייה של 5.7%, וזאת לאחר שהחברה דיווחה על צבר משמעותי של עסקאות בתעשיית החיישנים. לפי הדיווח, החברה ממגדל העמק קיבלה באחרונה הזמנות ל-34 מערכות לבדיקה ויזואלית (2D) של רכיבי חיישנים למצלמות (CMOS) מ- 5 יצרניות מובילות. 25 מההזמנות התקבלו משני לקוחות. היקף ההזמנות נאמד בכ-25 מיליון דולר בסך הכול. מקמטק נמסר כי מרבית המערכות יותקנו במהלך המחצית הראשונה של 2020.

קמטק מספקת ציוד בדיקה ומדידה לקווי ייצור של תעשיית השבבים, עם התמחות בשוק המארזים המתקדמים, זיכרונות, רכיבי CMOS Image Sensors, MEMS ורכיבי RF. ב ברבעון השלישי של 2019 דיווחה החברה על הכנסות של 32.5 מיליון  דולר ורווח נקי של 4.2 מיליון דולר, וצפויה לדווח על הכנסות של 133 מיליון  דולר עבור שנת 2019 כולה.

רמי לנגר, מנהל התפעול של החברה, התייחס למגמות בשוק הסמרטפונים ואמר כי "הגידול במספר המצלמות בסמרטפונים, הרזולוציה הגבוהה, והשוק המתעורר של 5G אשר מניע ייצור של סמרטופנים חדשים, מציבים רף חדש של דרישות  סטנדרטים לבדיקת רכיבי חיישנים למצלמות (CMOS)."

קרן בירד תשקיע 8 מיליון דולר ב-9 פרויקטים חדשים

קרן בירד (Bird Foundation), הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, אישרה השקעות בסך של 8 מיליון דולר ב-9 פרויקטים חדשים משותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות. בנוסף למענקים יזכו הפרויקטים למימון מהמגזר הפרטי כך שסך ההשקעה בפרויקטים יגיע ל-18 מיליון דולר

הפרויקטים שאושרו הם Advanced MemTech הישראלית ו-Agar Corporation יפתחו טכנולוגיות אשר מבוססות על ממברנות להפרדה בין מים לנפט עבור תעשיות הנפט והגז. AgroScout הישראלית ו-Birdstop האמריקאית יפתחו מערכת אוטונומית "אגרונום דיגיטאלי" המבוססת על רחפנים ומערכת עגינה לאיסוף מידע ובינה מלאכותי לניתוח מידע אגרונומי. DosentRx הישראלית ו-Contents Trader יפתחו טכנולוגיה לניהול ומעקב של טיפול תרופתי ביתי והטמעה במערכת בתי המרקחת הייחודיים בארצות הברית.

Fluence הישראלית ו-Energy Systems Group האמריקאית יפתחו וידגימו במשותף תהליך חדשני ויעיל אנרגטית לסילוק חנקן במכוני טיהור שפכים. GaitBetter הישראלית ו- Spaulding Rehabilitation Network האמריקאית יפתחו מערכת לאימון יכולות מוטוריות-קוגניטיביות לשיקום הליכה לאחר אירוע מוחי באמצעות שילוב טכנולוגיית מציאות מדומה. MDI Health Technologies הישראלית ו-Thermo Fisher Scientific האמריקאית יפתחו מערכת למתן טיפולים תרופתיים מדויקים ומותאמים אישית. Nanolock Security הישראלית ו-Micron Technology האמריקאית יפתחו פתרון אבטחת סייבר למניעה וניטור של התקפות מתמשכות. ncoHost הישראלית ו-RayBiotech Life האמריקאית יפתחו מערכת לחיזוי תגובת חולי סרטן ריאה לטיפול באימונותרפיה. Raicol Crystals הישראלית ו-Qubitekk האמריקאית יפתחו מקור פוטוני שזור, ממוזער ויעיל למחשוב קוונטי.

ד"ר איתן יודילביץ, מנכ"ל קרן בירד (בתמונה למעלה): "בתום 2019, ציינה קרן בירד אבן דרך משמעותית באישור של 1000 פרויקטים בין חברות ישראליות ואמריקאיות, מאז הקמתה בשנת 1977. תשעת הפרויקטים שנבחרו במחזור זה משקפים את מגוון תחומי השותפות בהן תומכת הקרן. הענקת המענקים מהווה השתתפות בסיכון המצוי בפיתוח המשותף אשר יאפשר לחברות לגייס משאבים קריטיים במטרה לקצר את זמן ההגעה לשוק".

מכירות של 10 מיליארד דולר

קרן בירד פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת ללא תמורה באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פיתוח של טכנולוגיה משותפת או מוצר משותף. הקרן תומכת בפרויקטים אשר אושרו על ידי מועצת המנהלים של הקרן באמצעות מתן מענקים מותנים של עד מיליון דולר לצורך מימוש הפרויקט.

במהלך 42 שנות קיומה תמכה בירד בכ-1,000 פרויקטים בהשקעה כוללת של יותר מ-360 מיליון דולר, מתוכם כ-110 מיליון דולר הוחזרו לקרן כתמלוגים. להערכת הקרן, כלל הפרויקטים שהבשילו למוצר מסחרי הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

שיתופי הפעולה שנרקמו תחת הקרן הצמיחו לאורך השנים שורה ארוכה של הצלחות טכנולוגיות ומסחריות. כך למשל, הגלגל החכם של חברת סופטוויל לכסאות גלגלים, אשר בנוי מסיבי-פחמן וכולל בולם זעזועים מובנה ובכך הופך את הנסיעה לחלקה יותר גם בדרכים משובשות, פותח במסגרת תוכנית פיתוח משותפת, שנתמכה על ידי קרן בירד, עם חברת Crawford composite מדנבר, העוסקת בייצור סיבי פחמן וחלקים מרוכבים. גם המכשיר של אינסייטק לטיפול ברעד ראשוני באמצעות קרינת אולטרה-סאונד, ומערכת השלד החיצוני של ReWalk לסיוע בתהליכי שיקום של נפגעי עמוד שדרה, פותחה בשיתוף חברות אמריקאיות בתמיכת קרן בירד.

בירד אמנם אינה קרן הון-סיכון אלא יותר קרן עידוד, אך היא כן בוחרת את הפרויקטים שלה בקפידה ובהליך תחרותי על פי סטנדרטים טכנולוגיים ופוטנציאל מסחרי. גם לאחר הענקת המענק, בירד ממשיכה לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים, וזאת מאחר שבמקרה שהפיתוח מבשיל למוצר מסחרי בירד זכאית לקבל תמלוגים מהמכירות עד גובה של 150% מסכום המענק.

עסקה נוספת לברנמילר בברזיל

מנייתה של חברת ברנמילר אנרג'י (Brenmiller), הנסחרת בתל-אביב, זינקה היום (ב') ב-29.4% לאחר שהחברה דיווחה כי חתמה על מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם Detronic Enegia מברזיל, המתמחה באנרגיה סולארית. במסגרת שיתוף הפעולה החברות יקדמו פרויקטים לאגירת אנרגיה בחוות הסולאריות של דטרוניק באמצעות טכנולוגיית האגירה של ברנמילר..

מערכת האגירה של ברנמילר נטענת ממספר מקורות אנרגיה, בהם שמש ורוח, גז טבעי וחום שיורי – ומייצרת קיטור יציב המתאים לייצור חשמל או ליישומים תעשייתיים. השימוש הגובר באנרגיה מתחדשת מחייב את תחנות הכוח הקונבנציונליות להתאים את עצמן לתנאים המשתנים של אספקת החשמל, והמערכת של ברנמילר מאפשרת לנו לנהל את אספקת החשמל בצורה גמישה ויעילה יותר.

במסגרת ההסכם עם דטרוניק, שתי החברות יבצעו בשלב ראשון פרויקט פיילוט מסחרי לאגירת אנרגיה של 1 מגה-וואט במתקן של דטרוניק במדינת המחוז מינאס ז'ראיס שבדרום ברזיל, ולצורך כך תרכוש דטרוניק את מערכת האגירה של ברנמילר בעלות של 450 אלף דולר. אם הפיילוט יסתיים בהצלחה, שתי החברות יקדמו מיזמי אגירה במתקנים נוספים של דטרוניק.

מברנמילר נמסר כי החברה מזהה פוטנציאל משמעותי בתחום אגירת אנרגיה בשוק הברזילאי בשל מחירי אנרגיה גבוהים, ועל כן החברה מרכזת משאבים רבים בשוק הברזילאי. בחודש דצמבר דיווחה ברנמילר כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת ברזילאית מסקטור המים והאנרגיה להשקעה בהיקף של 10 מיליון דולר  בברנמילר, תמורת כ-3 מיליון מניות. במסגרת ההסכם, החברה הברזילאית גם קיבלה רישיון לשווק ולייצר את המערכות של ברנמילר בברזיל ובקולומביה.

תמי מזאל-שחר מונתה למנכ"לית אינקרדי-בילד

[בתמונה למעלה: מערכת נהיגה אוטונומית של Argo AI. משתמשת ב-Incredibuild לקבלת משאבים מאלפי מעבדי CPU]

תמי מזאל-שחר, עד לא מכבר נשיאה-משותפת חברת הסייבר NSO, מונתה למנכ"לית של חברת התוכנה Incredibuild, שפיתחה פלטפורמה לניצול משאבי עיבוד פנויים בארגון. מזאל-שחר, שכבר נכנסה לתפקידה, החליפה את  את אייל מאור, שניהל את החברה מאז אוקטובר 2011. בתפקידה האחרון שימשה מזאל-שחר כסמנכ"לית הפיתוח העסקי ונשיאה-שותפה של NSO, עד לעזיבתה את החברה בחודש מאי האחרון. לפני כן עבדה ב-3M Electronic Monitoring וב-Elmo Tech. בחברה ציינו כי הרקורד של מזאל-שחר מוכיח את יכולותיה בניהול חברות המצויות בצמיחה גבוהה.

אינקרדי-בילד פיתחה פלטפורמה המאיצה את תהליך בדיקת האיכות של תוכנות במהלך הפיתוח, באמצעות רתימה קולקטיבית של משאבי העיבוד הפנויים
בכל רגע נתון בארגון לצורך ביצוע המשימה. המערכת של החברה מתחברת אל כל המחשבים בארגון, מאתרת את המעבדים הפנויים או מעבדי CPU שיש בהם משאבי עיבוד בלתי מנוצלים, ורותמת אותם לטובת תהליך בדיקת האיכות של המוצר הנמצא בפיתוח. באופן זה ניתן לגייס לטובת הפרויקט משאבי מחשוב עצומים. החברה פעילה במיוחד בקרב חברות תוכנה, מחקר ופיתוח וגם גיימינג, ואולם בקרב לקוחותיה ניתן למצוא גם חברות המפתחות תוכנה לנהיגה אוטונומית, חברות ענן וחברות IoT.

בפועל, הפלטפורמה הופכת את הארגון למחשב-על גדול, באמצעות התקנת רכיב תוכנה (Agent) בכל מחשב ברשת. מחשב-העל הווירטואלי מפעיל לצרכיו את העיבוד הבלתי מנוצל (Idle CPU) בכל רגע נתון, של יתר המחשבים ברשת. הקמת רשת העיבוד המאוחדת נעשית באמצעות תשתית התקשורת הקיימת ולא כרוכה בהתקנת חומרה מיוחדת.

כך למשל, חברת Argo AI האמריקאית, המפתחת מערכת נהיגה אוטונומית אוניברסלית שניתן יהיה להתקין בכל כלי-רכב, דיווחה כי באמצעות התוכנה של אינקרדי-בילד היא הצליחה לגייס אלפי מעבדי CPU לבדיקת תרחישי הנהיגה האוטונומית, מתוך המחשבים הנמצאים בשימוש עובדיה. הפלטפורמה של אינקרדי-בילד מתאימה במיוחד לתהליכי פיתוח הדורשים כוח מחשוב רב, כמו למשל קומפילציה, סימולציות או עיבוד גרפי. היא תורמת עבורן את כוח המחשוב הפנוי במחשבים האחרים המחוברים ברשת הארגונית המקומית או בענן, ולבצע את המשימה במקביל.

תמי מזאל-שחר

פוקסקון מצטרפת להשקעה בננוקס

פוקסקון (Foxcon), קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, הובילה סבב גיוס של 26 מיליון דולר בחברת ננוקס (Nanox) מנווה-אילן, שפיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המאפשרת להוזיל בעשרות מונים את עלותם של מכשירי CT וכך להנגישם גם לאוכלוסיות באזורים מתפתחים. פוקסקון מצטרפת ל-Fujifilm ו-SK Telecom שהשקיעו בחברה בסבב קודם. בסך הכול גייסה החברה עד כה 55 מיליון דולר.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, הינם מכשירים המבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

קרינת הרנטגן (X-Ray) התגלתה על-ידי וילהלם רנטגן בשנת 1895. מאז ועד היום היא מיוצרת באמצעות שפופרת קתודה המבוססת על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2,000°C. החימום מייצר ענן אלקטרונים, אשר בתנועתו אל הקתודה מייצר את קרינת ה-X. הטכנולוגיה הבסיסית של החברה פותחה בחשאי במשך 15 השנים האחרונות. היא מבוססת על ייצור קר של קרינת רנטגן באמצעות "תותח אלקטרונים" (Electron Gun) המבוסס על שבב MEMS שבתוכו בנויים 100 מיליון קונוסים (בתמונה למעלה) עשויים מוליבדניום. הם מאפשרים לייצר מקור קרינת X יציבה הנמצאת תחת שליטה דיגיטלית במתח נמוך.

תשלום לכל סריקה

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש מספר יתרונות מכריעים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של מערכות ה-CT הדיגיטליות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, פחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין האדם הניבדק, יכולות ייצור הדמאה מולטי-ספקטרלית, וכמובן, קישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT.

החברה כבר השלימה את פיתוח המערכת המסחרית, הכוללת מכשיר רנטגן דיגיטלי בשם Nanox.Arc ופלטפורמת ענן שמהווה את ממשק השירות עבור הרופא, ותכלול גם כלי עזר אבחוניים המבוססים על בינה מלאכותית בננוקס ציינו כי לאחר אישור המערכת על ידי הרשויות הרגולטוריות השונות, החברה תחל בשיווק המסחרי של המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם  ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. בננוקס ציינו גם כי בכוונתם להציע את השימוש במערכת  במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע על פי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), מה שמקטין את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

פוג'יטסו מכניסה את אפסטרים לשוק היפני

חברת הסייבר לרכב אפסטרים סקיוריטי (Upstream Security) חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם פוג'יטסו, ענקית ה-IT היפנית הפעילה גם בתחום הסייבר הארגוני. פוג'יטסו תשלב את פתרון הגנת כלי-הרכב המקושרים של אפסטרים בתוך שירות הסייבר (Security Operation Center) שהיא מספקת ללקוחות. השירות כולל ייעוץ ליצרניות רכב יפניות ותגובה בזמן אמת.

בחודש אוקטובר השלימה אפסטרים סבב גיוס של 30 מיליון דולר, בהשתתפות קבוצה של יצרניות רכב בולטות ובהן רנו, וולוו ויונדאי, חברות ביטוח ומפעילות ציי רכב, שהקימו סינדיקט משותף לצורך ההשקעה בחברה. שיתוף הפעולה עם פוג'יטסו יאפשר לאפסטרים לחדור לשוק הרכב היפני. מנכ"ל ואחד ממייסדי אפסטרים, יואב לוי: "השותפות עם פוג'יטסו הוא מהלך אסטרטגי עבורנו במטרה להגדיל את נוכחותנו בשוק היפני."

אפסטרים פיתחה פתרון אבטחה מבוסס ענן לכלי-רכב מקושרים ואוטונומיים בשם C4. המערכת מאפשרת ליצרניות רכב ולמנהלי ציי רכב גדולים לספק מערך אבטחה באמצעות פלטפורמת ענן, המעניקה הגנה מפני מתקפות סייבר לכל כלי-הרכב המקושרים שבניהולם. להערכת Research & Markets, שוק הגנת הסייבר לכלי-רכב צפוי לצמוח בקצב שנתי של 22.6%, מהיקף של 1.09 מיליארד דולר ב-2017 להיקף של 6.81 מיליארד דולר ב-2026.

נקודת תורפה של התעשייה

הפתרון של אפסטרים נותן מענה לנקודת תורפה מתפתחת בתעשייה, לאור הגידול המואץ במספר כלי-הרכב המקושרים וההופעה הצפויה של כלי-רכב אוטונומיים באופן חלקי או מלא בתחילת העשור הבא. אומנם תעשיית הסייבר מקדישה משאבים רבים בפיתוח פתרונות הגנה לכלי-רכב, אולם רק חברות מעטות השלימו את הפיתוח של פתרונות ישימים וזמינים בשוק – ומרביתם מבוססים על תוכנה או חומרה שיש להתקין ברכב עצמו. כלומר במסגרת תהליך הייצור.

אולם הטמעת תהליך חדש בקו הייצור צפויה להימשך 5-8 שנים. מכאן שלפחות עד לשנת 2024, כל מכונית שתצא אל השוק לא תהיה מוגנת מספיק ותהייה חשופה לאיומי סייבר. הפיתרון של אפסטרים מספק הגנה קולקטיבית על כל כלי-הרכב המחוברים לרשת התקשורת של יצרנית הרכב או ציי הרכב. לכן ניתן יהיה להחיל אותו מיידית, ולכלול בתוכו אפילו כלי רכב שכבר מצויים בדרכים – ללא צורך בהתקנת חומרה או תוכנה בתוך הרכב עצמו. כבר כיום יש עשרות מיליוני כלי רכב מקושרים על הכביש, ולהערכת חברת המחקר BI Intelligence, בשנת 2021 ינועו בכבישי העולם כ-380 מיליון כלי-רכב מקושרים.

לסכל את המתקפה לפני שהיא מתפשטת לכלי-רכב נוספים

מאחר שפתרון ההגנה מיועד להעניק הגנה גלובלית על עשרות אלפי ואף מאות אלפי כלי רכב המחוברים במקביל לרשת, המערכת של אפסטרים מתבססת על טכנולוגיה של למידה עמוקה וניתוח ביג דאטה. היא אוספת מידע מעשרות החיישנים והפרוטוקולים של כלי הרכב ומעבדת אותו בתוך מערכת אנליטיקה שיודעת לבצע קורלציה בין אלפי מכוניות, ולזהות התקפות סייבר עוד בשלב ראשוני, לפני שהן מתפשטות לשאר כלי-הרכב ברשת.

כדי להגביר את המודעות בתעשייה, אפסטרים מפרסמת באופן תקופתי מחקרים על איומי הסייבר על כלי-רכב ונזקיהם הפוטנציאליים. באחד ממחקריה, שהתבסס על 170 מתקפות סייבר מתועדות על מערכות רכב מקושרות בין השנים 2010-2018, החברה הגיעה למסקנה שמתקפת סייבר יחידה יכולה להסב ליצרנית הרכב הנפגעת נזק של כ-1.1 מיליארד דולר, וללא הגנה מספקת התעשייה עשויה לספוג הפסד כולל של כ-24 מיליארד דולר עד 2023.

באפסטרים הסבירו כי יעד המתקפה יכול להיות כל נקודה באקוסיסטם של תעשיית הרכב, החל מיחידות הבקרה השולטות על המערכות הקריטיות ברכב, מרכזי מידע מרוחקים המנהלים יישומים לרכב, ועד גניבת זהות בשירותי שיתוף נסיעות וחדירה לפרטיות. "כל מערכת או שירות מקושרים חדשים, מולידים צורות מתקפה חדשות, שעשויות לסכן את הנהג והנוסעים כאחד", העריכה.

חברת אפסטרים הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל יואב לוי ועל-ידי המנהל הטכנולוגי יונתן אפל. לוי עבד בעברו בג'וניפר נטוורקס, צ'ק פוינט וברודקום, ואפל עבד בצ'ק פוינט, באימפרבה (Imperva) ובמיקרוסופט.

להאזנה לראיון עם דן סחר, סמנכ"ל שיווק אפסטרים (החל מהדקה ה-23:40):

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": הקפאת גידולים ממאירים ובינה מלאכותית בשירות הרדיולוגיה

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ'

חברת אייסקיור (IceCure) פיתחה מכשיר להקפאת גידולים סרטניים באמצעות הקפאה בחנקן נוזלי. בשיחה, מספר אייל שמיר, מנכ"ל החברה, כיצד מתבצע הליך ההקפאה, על הפעילות של החברה ביפן וCסין, ועל הפידבקים שהיא מקבלת מחולות בסרטן השד שעברו את הטיפול.

חברת איידוק (Aidoc) פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית הסורקת באופן אוטומטי צילומי CT, רנטגן ו-MRI, ומזהה ממצאים חריגים כמו דימום תוך-גולגולתי, שבץ, שברים בעמוד השדרה ועוד. בשיחה, מספרת סמנכ"לית השיווק של החברה, אריאלה שוהם, איך מלמדים מחשב לקרוא צילומי CT, כיצד המערכת מקצרת את ההמתנה בחדרי מיון, מסייעת לזהות תופעות סמויות והאם יום אחד היא גם תדע לחזות מחלות מבעוד מועד.

הראיון עם אריאלה מתחיל בדקה ה-25 של הפודאסט.

 

עקבו אחר כל התוכניות ב-Spotify

 

פייסבוק תטמיע את השבב הקולי של DSPG באבזר Portal TV

[בתמונה: Portal TV. מאתר Amazon[

חברת DSPG מהרצליה דיווחה היום על עוד עסקה משמעותי בתחום העיבוד הקולי החכם, אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה. החברה דיווחה כי חתמה על שיתוף פעולה עם פייסבוק שבמסגרתו יוטמעו שבבי הזיהוי הקולי של החברה הישראלית, D7A1C, במכשיר שיחות הווידאו של החדש פייסבוק בשם Portal TV.

המכשיר של פייסבוק מתחבר לטלוויזיה החכמה באמצעות כבל HDMI וכולל מיקרופון ומצלמה חכמה ברזולוציה של 12.5 מגה-פיקסל, שמתכווננת ומתמקדת באופן אוטומטי במי שמדבר. המכשיר הושק לפני 3 חודשים ונמכר במחיר של כ-150 דולר.  ההכנסות של DSPG מהחוזה תלויות בהיקף המכירות של המוצר, ובדו"ח הרבעוני  הבא של פייסבוק אולי נוכל ללמוד על הביקוש למוצר בשוק. עד כה, הביקורות ברשת צוננות  למדי ורבים מבטאים חשש לרכוש את המוצר לאור המוניטין המפוקפק של פייסבוק בכל הנוגע לשמירה על הפרטיות.

חשיבות העיבוד הקולי במוצר של פייסבוק הינה קריטית, לא רק על מנת להבטיח את איכות השמע בין המשתמשים אלא גם מאחר שהמכשיר מופעל  בחיווי קולי והמצלמה נעה בהתאם לדוברים והקולות.  טכנולוגיית ה-SmartVoice של DSPG מתבססת על ערכת שבבים, המיועדים לבצע סינון רעשים, ביטול הד חוזר והפרדת הקול מרעשי הרקע ובכך לשפר את הביצועים של יישומיי חיווי קולי במחשבים ניידים, סמרטפונים, טאבלטים, רמקולים חכמים ואביזרים לבישים. תחום הממשקים הקוליים מהווה אחד ממנועי הצמיחה הנוכחיים המרכזיים של DSPG, ומשתלב עם היתרון הטכנולוגי שלה בתחום העיבוד הקולי.

ברבעון השני של 2019 הסתכמו ההכנסות של DSPG מתחום העיבוד הקולי החכם (SmartVoice) ב-5.3 מיליון דולר (מתוך 29 מיליון דולר) – עלייה של 143% בהשוואה לרבעון המקביל. DSPG נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של 362 מיליון דולר. לפי שעה מנייתה של החברה לא מגיבה בצורה משמעותית להודעה ועולה  בנסד"ק ב-0.3% בלבד.