מחבר: yochais

סטרטסיס: "השוק הדנטלי יהיה מנוע צמיחה מרכזי"

פורסם בתאריך ע"י yochais

הכנסותיה של יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys) ב-2022 צמחו בכ-7.2% ל-651.5 מיליון דולר – כך על פי הדו"ח השנתי שפרסמה החברה בסוף השבוע. החברה סיימה את 2022 עם הפסד נקי (על בסיס GAAP) של 29 מיליון דולר, ואולם, על בסיס Non-GAAP, שבמקרים מסוימים משקף בצורה טובה יותר את הפעילות התפעולית של החברה המדווחת, סטרטסיס עברה מהפסד נקי של 4.3 מיליון דולר ב-2021, לרווח נקי של 10.3 מיליון דולר.

סטרטסיס אינה צופה צמיחה משמעותית ב-2023 ופרסמה תחזית הכנסות של 620-670 מיליון דולר, עם רווח נקי (Non-GAAP) של 7-19 מיליון דולר. עוד נתון חשוב שעלה מהדו"ח השנתי, הוא כי הכנסותיה של החברה מיישומי ייצור היוו כשליש מכלל הכנסותיה השנתיות. סטרטסיס ממקדת את מאמציה במעבר משימוש במדפסותיה לצורך ייצור אבות טיפוס לשימוש במדפסותיה לצורך ייצור של תוצרי-קצה, כמו למשל חלפים לעולם הרכב או התעופה.

להדפיס שיניים תותבות

בהקשר זה, סטרטסיס מסמנת את השוק הדנטלי כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של השנים הקרובות. בחברה מזהים פוטנציאל בשימוש במדפסות תלת-מימד לצורך ייצור שיניים תותבות, גשרים, כתרים ועזרים כירורגיים.

לאחרונה השיקה החברה חומר פולימרי מיוחד, בשם TrueDent, שזכה לאישור FDA, המאפשר להדפיס בהדפסה אחת שיניים תותבות בעלות מראה טבעי ומבנה מדויק, וכן מדפסת ייעודית לעולם הדנטלי, DentaJet. להערכת החברה, כיום בארצות הברית, מתוך 4.2 מיליון תותבות המיוצרות בשנה רק כ-5% מיוצרות בהדפסת תלת-מימד.

מנכ"ל החברה יואב זייף [בתמונה] אמר בשיחת הוועידה עם המשקיעים כי השוק הדנטלי הוא אחד מאפיקי הצמיחה הגדולים והמבטיחים ביותר של החברה. "השוק הדנטלי הוא השוק שמייצר בנפח הגבוה ביותר חלקים באמצעות ייצור תוספתי, ואנחנו מאמינים שהוא יהיה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלנו בעתיד… TrueDent מאפשר קפיצת מדרגה בייעול תהליכי העבודה אשר נחוץ כדי להעביר את מרבית התעשייה מייצור מסורתי לייצור תותבות באמצעות מדפסות תלת-מימד."

יישום מדיקלי נוסף שאליו מכוונת החברה הוא הדפסת מודלים אנטומיים מותאמים-אישית כחלק מתהליך ההכנה לניתוחים מורכבים. סטרטסיס ביצעה לפני מספר חודשים השקעה של 10 מיליון דולר בחברת Axial3D מצפון-אירלנד, שפיתחה שירות ענן המאפשר להמיר סריקות הדמאה כמו רנטגן, CT ו-MRI למודלים תלת-מימדיים, שאותן ניתן להדפיס במדפסות ייעודיות של סטרטסיס, שעושות שימוש בחומרים פולימריים המדמים את המאפיינים החומריים של רקמות ואיברים שונים בגוף.

כדי להמחיש את היתרונות שבשימוש במודלים מעין אלה לצורך אבחון ותכנון מקדים של ניתוחים, סטרטסיס מתכוונת לערוך בהמשך השנה מחקר בתחום. כזכור, בספטמבר 2021 נעשה שימוש במדפסות של סטרטסיס כדי להדפיס מודלים תלת-מימדיים כחלק מתהליך ההכנה לניתוח מורכב ב"סורוקה" שבו הופרדו שתי תינוקות שנולדו כשהן מחוברות בראשן.

פולקסווגן בוחנת פלטפורמות נוספות לשילוב אינוויז

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינוויז, עומר כילף. צילום: Techtime

חברת אינוויז (Innoviz) נמצאת במגעים עם יצרנית הרכב פולקסווגן (Volkswagen) להטמעת חיישן ה-LiDAR של החברה בשתי פלטפורמות נהיגה נוספות – כך גילה אתמול מנכ"ל החברה עומר כילף בשיחת ועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח השנתי. עוד חשף כילף כי החברה מצויה במגעים ראשונים (RFI) עם יצרנית רכב לאספקת כמה מיליוני מערכות LiDAR. כילף ציין כי זהות היצרנית, לכשתיוודע, "תעורר התלהבות, וכנראה גם הפתעה".

אינוויז זכתה בחוזה התכנון הראשון עם פולקסווגן במאי 2022, להטמעת חיישן ה-LiDAR ותוכנת החישה בפלטפורמת נהיגה אחת ברמה של L2+/L3 אשר מותקנת במספר דגמים של מספר מותגים של הקבוצה. כעת, בוחנים בפולקסווגן את שילוב ה-LiDAR מהדור השני של אינוויז בעוד שתי פלטפורמות רכב. ל-Techtime נודע כי מדובר בפלטפורמת נהיגה קודמת של פולקסווגן, ובעוד פלטפורמה שיצרנית הרכב מפתחת במטרה להגיע לרמות אוטונומיות גבוהות. במקור היא לא תכננה לשלב בה חיישני LiDAR.

העובדה שמנכ"ל החברה בחר לתת פומבי למגעים, מעידה שככל הנראה הם הגיעו לשלב מתקדם מאוד ובעלי סבירות הבשלה גבוהים. כילף: "הרחבת צבר ההזמנות שלנו מול אחד מלקוחותינו הגדולים מחזקת את הנחת המוצא שלנו לגבי הטווח הארוך: מרגע שאתה כבר 'על המדף' עם יצרנית רכב, יותר קל עבורה להכניס אותך לעוד תוכניות ועוד כלי-רכב ועל-ידי כך מתרחב האימוץ של טכנולוגיית LiDAR. לכן כל זכיית תכנון עם יצרנית רכב חדשה עשויה להוביל לשנים, ואף לעשורים של צמיחה".

צבר הזמנות של 6.9 מיליארד דולר

חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State) עבור תעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים. בחודש דצמבר 2022 החברה דיווחה שיצרנית רכב גדולה מאסיה בחרה בחיישן הדור השני שלה, InnovizTwo. החוזה אמור להתחיל להניב הכנסות ב-2024.

זו יצרנית הרכב השלישית שבוחרת באינוויז להטמעה בדגמים מסחריים, ביחד עם BMW ופולקסווגן. בעקבות הזכייה, העלתה אינוויז את תחזית המכירות המצטברת שלה להיקף של 6.9 מיליארד דולר. בשנת 2022 הסתכמו הכנסוחתיה של אינוויז בכ-6 מיליון דולר, בעוד שההוצאות התפעוליות הסתכמו בכ-124.6 מיליון דולר, בהשוואה לכ-152.6 בשנת 2021. המרכיב העיקרי של ההוצאה הוא מחקר ופיתוח, שהיקפו ב-2022 הסתכם בכ-95.1 מיליון דולר.

החברה פירסמה תחזית מכירות של 12-15 מיליון דולר לשנת 2023, וביצוע השקעות בהיקף של 20-40 מיליון דולר. אינוויז נערכת לייצור סדרתי בהיקף גדול, אשר צפוי להיות מורגש בשנים 2024-25. בינתיים היא ממומנת באמצעות הון שגייסה ממשקיעים פרטיים וציבוריים: בקופתה יש כיום כ-186 מיליון דולר זמינים. אינוויז נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-549 מיליון דולר.

אינוויז הטמיעה את השבב של ואלנס ב-LiDAR החדש

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: חיישן Innoviz360 של חברת אינוויז

חברת אינוויז (Innoviz) הטמיעה את שבב התקשורת מדגם VA7000 של חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון בחיישן ה-LiDAR החדש Innoviz360, המספק סריקה סביבתית של 360° אמצעות תנועה סיבובית רציפה. כך גילה מנכ"ל ואלנס, גדעון בן-צבי, בשיחת הוועידה שהתקיימה היום (ד') לאחר פרסום הדו"ח השנתי של החברה.החיישן נחשף לציבור לראשונה בתערוכת CES שנערכה בינואר 2023 בלאס וגאס. לדבריו, "VA7000 היה השבב היחיד בשוק שענה לדרישות של אינוויז להעברת תקשורת מהחיישן דרך מערכת ה-ADAS ואל  יחידת המחשוב".

בן-צבי גם גילה שהחברה נמצאת במגעים מתקדמים עם מספר יצרניות רכב המתעניינות בשבב, ומקווה להכריז עוד השנה על זכיות תכנון חדשות. אינוויז טרם הכריזה על זכיות תכנון עבור ה-LiDAR המסתובב, אך בהיותה ספקית של מערכות שלמות בשוק הרכב (Tier-1), זכיות תכנון עבור ה-LiDAR החדש יובילו גם את השבב של ואלנס לתוך דגמי הרכב. שבב VA7000 מיועד לקשר את יחידות המחשוב ברכב ואת מערכות ה-ADAS והנהיגה אוטונומית אל מערכות החישה כמו מצלמות, חיישני LiDAR וחיישני מכ”ם.

הוא מאפשר להעביר תכני וידאו ואודיו לא דחוסים, ונתונים בפורמטים ובפרוטוקולים שונים כמו USB ואיתרנט, במהירות אולטרה מהירה של עד 16Gbps ועל-גבי צמד חוטי נחושת (UTP) פשוטים למרחק של עד 15 מטר. הדבר פותר בעיות חומרה מרכזיות במכונית, כמו משקלה הרב של הכבילה ברכב וההפרעות האלקטרומגנטיות העשויות לפגוע באיכות האות. חיישן Innoviz360 נחשב ליוצא דופן באינוויז: בניגוד לחיישנים הקודמים של החברה המבוססים על סריקה ללא תנועה מכנית, החישן החדש מבצע את הסריקה באמצעות אלמנט נע, ומספק מידע יעיל עד לטווח של 300 מטר. המוצר מיועד לשימוש ברכב אוטונומי, ציוד מכני הנדסי, ערים חכמות, פתרונות לוגיסטיקה, בנייה וימאות.

ואלנס דיווחה היום על הכנסות של 23.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי, עלייה של 13.2% מהרבעון המקביל. בשנת 2022 הסתכמו הכנסות החברה ב-90.7 מיליון דולר, עלייה של 28.3% בהשוואה ל-2021. ההכנסות משוק הרכב גדלו פי שניים ב-2022, כתוצאה משילוב השבב הקודם של החברה, VA6000, בדגמי מרצדס-בנץ. ההפסד הנקי (על בסיס GAAP) ב-2022 הסתכם ב-27.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-26.5 מיליון דולר ב-2021.

"טלגרם הפכה חזית הקרב של מלחמת הסייבר בין רוסיה לאוקראינה"

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתרשים למעלה: מספר הפוסטים הקשורים למלחמה מדי שבוע בטלגרם ובפורומים מחתרתיים באוקראינה וברוסיה. מקור: סייברסיקסגיל]

כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022, רבים הזהירו כי הסכסוך עלול להסלים למלחמת סייבר עולמית. החששות הללו התגברו כאשר כנופיות כופר וקבוצות פריצה התומכות בממשלת רוסיה הראו כי הן מוכנות לתקוף. צבא IT עצמאי בעל ברית עם אוקראינה הכריז על מתקפת נגד. על רקע זה, ממשלות וחברות ברחבי העולם נערכו לפריצות דיגיטליות נרחבות. 

עם זאת, דו"ח חדש של חברת מודיעין הסייבר הישראלית סייברסיקסגיל (Cybersixgill) מגלה כי למרות כל הרעש, הקבוצות הללו לא הצליחו להשפיע באופן משמעותי על הלוחמה בשטח. במקום זאת, הנוכחות הדיגיטלית של המלחמה באה לידי ביטוי בדרכים אחרות. 

טלגרם כמקור עוקף צנזורה לקבלת מידע

סייברסיקסגיל עושה שימוש בכלים מבוססי AI ולמידת-מכונה כדי לאסוף ולנתח כמויות עצומות של מידעים על תוקפי סייבר, שיטות הפעולה שלהם ואף על מתקפות מתוכננות. החברה אוספת מידע מהרשת הגלויה, הרשת העמוקה והרשת האפלה, וגם משירותי הודעות מיידיות כמו טלגרם.

נפח הפוסטים ברוסית ובאוקראינית בפורומים מחתרתיים לא הושפע מהמלחמה

המחקר של סייברסיקסגיל, שנכתב על ידי עדי בליה ודב לרנר, חקר כיצד המלחמה הידהדה ברשת העמוקה והאפלה, את ההקשר של הסכסוך מעל ומתחת לפני השטח, וכיצד פושעי הסייבר המשיכו בעסקיהם כרגיל. כך נכתב בדו"ח:

"שיחות רבות על המלחמה התרחשו בערוצי פשעי סייבר גדולים וקיימים, והפלישה הולידה ערוצים חדשים רבים וחיזקה את מעמדו של הטלגרם כערוץ השיח המרכזי.

"טלגרם, מסתבר, מהווה חבל הצלה תקשורתי חיוני להתנגדות האוקראינית, מנגד מהווה כלי מרכזי להמשך פשיעת סייבר בקרב האקרים הפועלים ממניעים מדיניים אידיאולוגיים או סתם פושעי סייבר, שהמשיכו עסקים כרגיל, למרות המלחמה ברקע. 

"בחקירתנו עלה כי שיחות בטלגרם שעקבו אחר אירועי המלחמה, פוסטים הקשורים למלחמה בשפה הרוסית או באוקראינית הגיעו לשיא של למעלה מ-122,000 בשבוע באמצע אוקטובר, במקביל לתקיפה על גשר קרים ולתקיפות הטילים הרוסים שבאו לאחר מכן.

"ערוצי טלגרם רבים קיבלו טון לאומני עז. חלקם קראו ותיאמו התקפות סייבר נגד היריב. עם זאת, התחזיות למלחמת סייבר עולמית נכשלו למרבה המזל. בעוד שקבוצות תוקפי סייבר נגד אוקראינה ו/או רוסיה ביצעו התקפות מוצלחות רבות נגד יעדים ממשלתיים ואזרחיים רבים, שיטות התקיפה שלהן נשארו אותן שיטות אקטיביסטיות מסורתיות, כגון מסחר על נתוני דאטה, השחתת מידע ומניעת שירות. לא נראה שמתקפות אלו סיפקו אפילו יתרון טקטי מינורי, למרות שעצם קיומן נותן ערך בהמרצת בסיס התומכים למטרה.

"במקביל טלגרם סיפקה שירות רב ערך לאזרחים אוקראינים ורוסים כאחד. רבים פנו לערוצי הטלגרם כדי לצרוך מידע קריטי, לעקוב אחר אירועים בשדה הקרב, למצוא סיוע הומניטרי ולהבין כיצד להימלט מהלחימה או מההתגייסות.

"הפעילות בטלגרם הלכה והתגברה במהלך המלחמה וזאת במגמה הפוכה מפורומים עמוקים ואפלים אחרים  באינטרנט, שבהם השיחות על המלחמה הגיעו לשיאן בתחילה, ואז ירדו בהתמדה ככל שהמלחמה נמשכה וכאשר המנהלים ביקשו לצמצם את השיח הפוליטי למינימום.

למרות ירידה בהיקף כרטיסי האשראי הגנובים בעולם, היקף גניבת כרטיסי האשראי הרוסיים דווקא זינק

"יש לציין כי חלה עלייה משמעותית במספר כרטיסי האשראי הרוסיים שהוצעו למכירה, כמו גם עלייה בהונאות של ניצול כספי תרומות סיוע שהועברו ברשת, אבל מעבר לזה , אנחנו יכולים להעיד שהעסקים המשיכו כרגיל בקרב פושעי הסייבר.

בסייברסיגסקיל מסכמים:

"לרוע המזל, רוסיה ממשיכה לנהל מלחמה באוקראינה והסוף לא נראה לעין. בעוד שרבים חזו שהמלחמה תבשר על עידן חדש של לוחמת סייבר, זה עדיין לא התממש; היו התקפות רבות על רקע לאומני, אך הן היו סמליות ולא בקנה מידה רחב  . במקום זאת, ההשפעה האמיתית של הרשת העמוקה והאפלה על המלחמה הייתה היכולת לשתף חדשות והתפתחויות הומניטריות. בתוך חוסר הוודאות של המלחמה, רבים ללא ספק הסתמכו על זרם עקבי של עדכונים כדי לפלס את דרכם להישרדות."

האזינו לשיחה עם גבי ריש, סמנכ"ל המוצרים והפיתוח העסקי של סייברסיקסגיל, מתוך תוכנית מס' 54 בפודקאסט שלנו, שעלתה בפברואר 2023:

 

אתנה תייצר אלפי מערכות עבור סרנו מדיקל

פורסם בתאריך ע"י yochais

קבלנית הייצור אתנה, המשתייכת לקבוצת אימקו (IMCO), הודיעה היום כי זכתה בחוזה ייצור נרחב עם חברת סרנו מדיקל הישראלית, אשר במסגרתו תייצר עבור סרנו אלפי מערכות למעקב וזיהוי מוקדם של נזק כלייתי בחולים מאושפזים בטיפול נמרץ. לצורך מימוש החוזה, הקימה אתנה קו ייצור שלם עבור המערכות של סרנו, בהתאם לצרכי ותקני האיכות הנדרשים בתחום של ניטור מדדים פיזיולוגיים במהלך ניתוח או אשפוז.

אתנה, שהצליחה להקים את קו הייצור תוך זמן קצר, תחל בייצור המערכות בשבועות הקרובים, מתוך מטרה שניתן יהיה לפרוס אותן בבתי חולים בישראל ובעולם עוד השנה. המכשיר שפיתחה סרנו מדיקל, חברת סטארט-אפ הממוקמת ביוקנעם, מאפשר ניטור מתמשך ומדויק של תפקוד הכליות בחולים מאושפזים בטיפול נמרץ. המוצר נועד לזהות שינויים מינוריים בתפוקת השתן, בניטור רצוף, מדויק ואוטומטי.

המערכת מתחברת לציוד קיים בבתי החולים בהתקנה פשוטה וקצרה, מתאימה לעבודה מתמשכת בתנאי הסביבה המורכבים של הטיפול הנמרץ וחדר הניתוח, תוך צמצום הצורך בעבודת הצוות הסיעודי וללא תלות בתנאי החולה או הסביבה. המעקב הרצוף מאפשר זיהוי מוקדם של התפתחות נזק כלייתי לשם תגובה מוקדמת והתערבות מינימאלית, שיאפשרו לצמצם את הנזק למטופל, לצמצם את עבודת הצוות הרפואי, למנוע סיבוכים ולקצר את זמן האשפוז. 

אתנה עוסקת באינטגרציה, כבילה, חיווט והרכבות מכניות ומספקת פתרונות NPI, ביניהם מיכון אוטומטי להרכבת כרטיסים אלקטרוניים (PCBA). מפעל הייצור של אתנה נמצא בנשר והוא משתרע על פני 2,000 מ"ר, לאחר שהחברה הרחיבה בשנים האחרונות את תפוקת הייצור וכוח האדם שלה מתוך מטרה להתמקד בשוק המכשור הרפואי.

אתנה עומדת בתקנים הרפואיים ובתקני מערכת לניהול איכות המקובלים בתעשייה. החברה תשתתף בתערוכת MDI, שתיפתח בישראל ב-21 למרץ, ותציג שם את יכולות הייצור המתקדמות שלה, והשירותים שהיא מציעה לחברות מתחום הרפואה והמדיקל בישראל ובעולם. 

אסטרוסקייל גייסה 76 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אסטרוסקייל (Astroscale) היפנית, המפתחת לווייני-שירות לפינוי אשפת חלל והארכת חיי לוויינים, סגרה סבב גיוס G בהיקף של 76 מיליון דולר. בין המשקיעים החדשים נמנים מיצובישי אלקטריק (Mitsubishi Electric) היזם והמשקיע יוסאקו מאזהווה, שהוא האזרח היפני הראשון שביקר בתחנת החלל הבינלאומית, בנק הפיתוח של יפן ו-FEL Corporation.  

סך הכסף שגייסה החברה מאז הקמתה, כולל הסבב  הנוכחי, עומד על כ-376 מיליון דולר. לאסטרוסקייל מרכז מו"פ משמעותי בישראל, המעסיק כמה עשרות עובדים. 

ברת אסטרוסקייל היפנית מפתחת לווייני-שירות לפינוי אשפת חלל והארכת חיי לוויינים. היא הוקמה בשנת 2013 ומפתחת לוויינים לפינוי אשפת חלל, כמו חלקי טילים, חלקי לוויינים וחלקי ציוד שנשלח לחלל. החלקים האלה ממשיכים להקיף את כדור הארץ ומסכנים תוכניות חלל חדשות. לווייני החברה נצמדים אל הלוויין שיצא מכלל שירות באמצעות מגנטים, ומסיטים אותו ממסלולו. בחודש מרץ 2021 שיגרה אסטרוסקייל לחלל לוויין ראשון לפינוי פסולת, ELSA-d, שנועד להדגים את הטכנולוגיה. החברה נערכת לספק את השירות לממשלות ולחברות חלל פרטיות החל משנת 2025.

הפעילות של אטרוסקייל ישראל מבוססת על חברת Effective Space Solutions הישראלית, שנירכשה על-ידה ביוני 2020. אפקטיב ספייס פיתחה מיקרו-לוויין בשם Space Drone, אשר מספק שירותי הארכת חיים ללווייני תקשורת המצויים במסלול גיאו-סינכרוני בגובה של 36,000 ק”מ. אורך החיים של לווייני תקשורת מוגבל על-ידי כמות הדלק המצוי במיכליהם. הלוויין של ESS מיועד לגשת אל לווייני תקשורת בשלהי תקופת החיים שלהם, ולבצע פעילות שתאריך את חייהם, למשל אספקת דלק המייתרת במקרים רבים את הצורך לשגר לוויין חדש. בחודש שעבר היא חנכה בתל אביב חדר נקי לייצור והרכבת מערכות חלל, ומעבדה רובוטית אשר תשמש לפיתוח ובדיקת אלגוריתמים לאיתור אובייקטים בחלל והיצמדות אליהם.

לדברי אופיר עזריאל, שמונה בחודש דצמבר למנכ״ל אסטרוסקייל ישראל, הכלכלה העולמית תלויה יותר בנתונים מלוויינים מאשר בכל עת בהיסטוריה, והתלות הזו רק הולכת וגוברת. ״אסטרוסקייל היא חלוצה בפיתוח שירותים ללוויינים במסלול, דוגמת סילוק של לוויינים שהגיע ולסוף חייהם, פינוי פסולת חלל אקטיבי והארכת חיי לוויינים. הביקוש לפתרונות שלנו עולה וההיערכות בישראל היא בהתאם." בשנה שעברה חנכה החברה בתל אביב מעבדה חדשה לראייה ממוחשבת וחדר נקי לתכנון מכני, ייצור והרכבה של מערכות חלל תקניות.

אינוויז חנכה משרדים חדשים במינכן

פורסם בתאריך ע"י yochais

יצרנית ה-LiDAR הישראלית אינוויז (Innoviz) חנכה משרד חדש בעיר מינכן שבגרמניה. המשרד החדש כולל מעבדה משוכללת ומוסך לרכבי ניסוי. המשרד מאכלס צוותי מכירות והנדסה, ויאפשר אירוח פגישות והדגמות לצורך התרחבות בשוק הרכב האירופי. 

כזכור, אינוויז חתומה על שיתופי פעולה רחבי היקף עם שתי ענקיות הרכב הגרמניות BMW וקבוצת פולקסווגן. עומר כילף, מייסד ומנכ"ל אינוויז, אמר: "אנו מרחיבים את פעילות החברה בעולם, ומשרד במינכן הוא ממהלך חשוב עבורנו. גרמניה היא אחד משווקי הרכב המובילים, ובמינכן ספציפית קיימת מערכת חדשנות משגשגת, אוניברסיטאות, מוסדות מחקר וכן כוח עבודה מיומן. המהלך יסייע לנו לשמור על קשרים טובים עם הלקוחות שלנו ולהמשיך לצמוח באזור."

צבר הזמנות של 6.9 מיליארד דולר

חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State) עבור תעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

בחודש דצמבר 2022 החברה דיווחה שיצרנית רכב גדולה מאסיה בחרה בחיישן הדור השני שלה, InnovizTwo. החוזה אמור להתחיל להניב הכנסות ב-2024. זו יצרנית הרכב השלישית שבוחרת באינוויז להטמעה בדגמים מסחריים, ביחד עם BMW ופולקסווגן. בעקבות הזכייה, העלתה אינוויז את תחזית המכירות המצטברת שלה להיקף של 6.9 מיליארד דולר. כעת החברה ממתינה להחלטת שלוש יצרניות אשר צפויות לבחור בששת החודשים הקרובים את החיישן עבור דגמי רכב עתידיים.

פניקס קונטקט תשקיע בחברות קלינטק ישראליות

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: קו ייצור אוטומטי בחברת פניקס קונטקט. מקור: פניקס קונטקט

משלחת של חברת Phoenix Contact הגרמנית הגיעה בתחילת החודש לביקור בישראל, וזאת במטרה לבחון אפשרויות השקעה בחברות סטארט-אפ ישראליות בתחום הקלינטק, המפתחות פתרונות תוכנה או חומרה המסייעים לצמצום פליטות גזי חממה והסתגלות לשינויי האקלים. החברה תבצע את ההשקעות דרך זרוע ההשקעות שלה, Phoenix Contact Innovation Ventures, שכבר ביצעה בעבר השקעות בישראל.

פניקס מפתחת ומייצרת פתרונות אוטומציה ובקרה לתעשייה. ב-2021 הציגה החברה מפת דרכים שאפתנית בתחום הקיימות, לפיה עד 2025 תפחית כ-25% מ"טביעת הפחמן" של מערך הייצור והתפעול הגלובלי שלה. לפי יעדי החברה לטווח הארוך יותר, עד 2030 תופחת טביעת הפחמן ב-50%, וב-2050 תגיע החברה למצב של "ניטרליות" בפליטות הפחמן. חברות תעשייה וטכנולוגיה רבות הציבו יעדים דומים בשנים האחרונות.

פניקס קונטקט פועלת מהעיר בלומברג, גרמניה, תציין השנה 100 שנים להיווסדה. החברה מעסיקה כ-20,300 עובדים ב-100 מדינות, וב-2021 הסתכמו הכנסותיה בכ-3 מיליארד אירו. פניקס נחשבת גם לאחת מחברות הייצור הגדולות בגרמניה, וזאת מאחר שהחברה מייצרת בעצמה את מרבית המכונות המשמשות בקווי הייצור שלה, ואת מרבית הרכיבים הכלולים במוצריה, לרבות את הברגים. לחברה מתקני ייצור בארגנטינה, ברזיל, סין, יוון, הודו, פולין, טורקיה, ארצות הברית – וכמובן, גרמניה.

חברה חשמלית לחלוטין

מרכוס בוקר, מנהל תחום השקעות בחדשנות בפניקס
מרכוס בוקר, מנהל תחום השקעות בחדשנות בפניקס

לצד השאיפה להפחית את פליטות הפחמן שלה עצמה, פניקס שואפת, דרך מוצריה, לסייע גם לחברות אחרות להשיג את היעדים הסביבתיים, שהופכים לסטנדרט מחייב בתעשיות רבות. החברה פועלת לפי חזון של "חברה חשמלית לחלוטין" (All Electric Society), שבמסגרתו יוכלו חברות, ארגונים ומדינות לספק את צרכיהם האנרגטיים ממקורות מתחדשים בלבד. פניקס רוצה למלא תפקיד בטרנספורמציה הזו באמצעות פתרונות חומרה ותוכנה שיסייעו לייעל את צריכת האנרגיה.

מרכוס בוקר, מנהל תחום השקעות בחדשנות בפניקס, אמר בשיחה עם Techtime: "החזון שלנו מדבר על עולם נקי יותר. זה הדבר הנכון לעשות ברמה המוסרית, וזה גם מנוע צמיחה עסקי עבורנו. אנחנו פעילים מאוד בשוק הסולארי, ובכלל בתעשיית האנרגיה המתחדשת. המוצרים שלנו מסייעים לחסוך במשאבים בסביבה של תעשייה חכמה. אנחנו מאוד מאמינים בחדשנות הישראלית וחושבים ששיתוף פעולה עם פניקס יכול לסייע למנף חברות ישראליות בשוק הגלובלי.

בשנת 2016 הקימה פניקס בישראל חברת-בת ומחסן לוגיסטי המשרת את הלקוחות בארץ. לפני כן פעלה בשוק המקומי דרך מפיצים. פיניקס גם ביצעה מספר השקעות בישראל, בהן בחברת הסייבר התעשייתי SIGA, שאת פתרונותיה ניתן להטמיע בבקרים המיתכנתים של פניקס.

לאחרונה הכריזה פניקס ישראל כי תשיק במהלך 2023 קו חדש של פתרונות אוטומציה לתעשייה. הקו החדש, שעד כה טרם שווק בישראל על ידי השלוחה המקומית, כולל בקרים מיתכנתים (PLC) ומודולי I/O חכמים, אשר יוצרים ממשק בין המערכות התפעוליות (OT) למערכות המידע (IT) ומאפשרים ליישם פתרונות מתחום התעשייה החכמה כמו בינה מלאכותית, אנליטיקה תפעולית ובקרה מרחוק.

אקופיה תספק רובוטים לחוות ענק סולארית בצ'ילה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אקופיה (Ecoppia), המפתחת רובוטים אוטונומיים לניקוי פאנלים סולאריים, דיווחה היום (א') לבורסה בתל אביב כי חתמה על הסכם לאספקת רובוטים עבור חווה סולארית גדולת-מימדים בצ'ילה, המפיקה חשמל בקיבולת של 200 מגה-וואט. הרובוטים יסופקו בשלושה שלבים. בשלב הראשון תספק החברה רובוטים עבור פאנלים בקיבולת של 45 מגה-וואט. שני השלבים הבאים תלויים במדדי איכות. בחברה מעריכים כי אם יתממש ההסכם במלואו, הוא יניב לחברה הכנסות בסך של 7.2 מיליון דולר.

אקופיה תספק לפרויקט את הרובוט מדגם T4, המותאם לעבודה על גבי פאנלים סולאריים "עוקבים" (Trackers), המשנים את זווית הנטייה שלהם לאורך שעות היום כדי לשמור על זווית פגיעה ישירה בין קרני השמש לבין משטח הפאנל ולמקסם את התפוקה. ה-T4 מצוייד בחיישני תנועה המאפשרים לו לנוע באופן חופשי על-גבי מערך הפאנלים, וגם לדלג מתושבת לתושבת באמצעות גשרים המחברים ביניהן, ולשוב בתום העבודה לתחנת העגינה. פאנלים סולאריים "עוקבים" שכיחים במיוחד בדרום אמריקה, ואקופיה פיתחה את ה-T4 ב-2019 כדי לחדור לשווקים שבהם נעשה שימוש בפאנלים מסוג זה.

הרובוטים של אקופיה פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה כשהם מסירים כ-99% מהאבק שהצטבר עליהם במהלך היום. רובוט אחד מסוגל לנקות כ-1,200 פאנלים בלילה. הכנסותיה של אקופיה בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו ב-2.9 מיליון דולר, לעומת 5.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2021. ההפסד הנקי הסתכם ב-17.4 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 8.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2021.

וונדר רובוטיקס מתרחבת לארצות הברית

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת Wonder Robotics הישראלית, המספקת פתרונות ניווט אוטונומיים לרחפנים, משיקה מרכז פעילות חדש בעיר סיריקיוז שבמדינת ניו יורק. הסניף החדש יוקם בהשקעה של 500 אלף דולר, סכום שהוענק לחברה בעקבות השתתפותה באקסלרטור הניו-יורקי Genius NY, המתמקד בעולמות הרחפנים והרובוטיקה. מלבד התמיכה הכספית, Genius NY יסייע לחברה בקשרים לחברות וגופים בתחום.

מוונדר רובוטיקס נמסר כי התרחבות זו היא חלק מאסטרטגיית החברה להרחבת פעילות בשוק האמריקאי, שהוא הגדול והמשמעותי בעולם בתחום שרותים חכמים מבוססי רחפנים כדוגמת שליחויות. איזור סיריקיוז מהווה מרכז פיתוח טכנולוגי ,תשתיות ורגולציה לרחפנים. באיזור זה ממוקם מטה ארגון NUAIR, אחד משבע מרכזי המחקר בתמיכת ה FAA (רשות התעופה האווירי האמריקאי). זהו ארגון ללא מטרות רווח, שמטרתו לשלב מערכות כלי טייס לא מאוישים במרחב האווירי הלאומי של ארה"ב על מנת לאפשר להפעיל רחפנים מסחריים באופן נרחב ובטוח. 

המוצר הראשון של וונדר רובוטיקס, WonderLand, הוא מערכת אשר מתחברת לכל רחפן מסוג eVTOL (המראה ונחיתה אנכית) ומאפשרת לו לבצע את משימת הנחיתה באופן אוטונומי לחלוטין, ללא צורך במפעיל אנושי – וגם בתנאי שטח שלא מופו. המערכת מבצעת את פעולתה בשני שלבים. ראשית, המערכת מבצעת, באמצעות אלגוריתמים סמנטיים דו-מימדיים, ניתוח מלמעלה של פני השטח, ומאתרת אזור יעד המתאים לנחיתה. בשלב השני, המערכת עושה שימוש בחיישן תלת-מימדי ואלגוריתמים של ראיית-מכונה, תוך כדי הנחיתה, כדי לוודא כי אין מכשולים כמו כבלים, מהמורות או בני אדם המסכנים את הנחיתה או את הסביבה. מדובר במערכת עצמאית המתבססת על ניתוח ויזואלי בלבד, ללא צורך בערוץ תקשורת חיצוני או GPS. המערכת מאפשרת לבצע נחיתה ברמת דיוק של סנטימטרים ספורים, ועל כן מאפשרת לרחפן לנחות בבטחה גם על תיבות דואר ותחנות עגינה.

"המרכז האמריקאי הממוקם באחד ממרכזי הכטב"מים הגדולים בארה"ב, ובו אוקסיסטם תומך לחברות מהתחום ויאפשר לנו לתמוך טוב יותר בלקוחות האמריקאים שלנו ולהיות שותפים פעילים ביישום והטמעת המוצר בשרות שלהם", אמר עידן שמעון, מנכ"ל ומייסד שותף בחברה. "המרכז, אשר ירכז את מערך שירות לקוחות, הדרכה, ותחזוקה, לצד הדגמות של מערכת WonderLand ושיווקו ללקוחות חדשים, המוצר הראשון של החברה יסייע להפוך את שירותי הרחפנים לאוטונומים יותר, בטוחים יותר ובכך ליעילים הרבה יותר: הפחתת מספר האנשים המעורבים בהפעלת השרות תאפשר הרחבתו למאות אלפי רחפנים במתאר האורבני"

עידן שמעון

מרכז התפעול של וונדר רובוטיקס בארה"ב שייפתח במרץ 2023, מיועד לשרת את הלקוחות האמריקאים האסטרטגיים של החברה כמו Spright. חברת הרחפנים של Air Methods, ספקית שירותי לוגיסטיקה רפואית, הגדולה ביותר בצפון אמריקה. כחברה פורצת דרך בתחום המשלוחים הקצרים והבינוניים עם רחפניים, ספרייט מתכננת להפעיל מאות רחפנים עד 2024. לקוח אסטרטגי נוסף היא חברת רחפנים של רשת מרכולים גדולה בארה"ב שעתידה לצרף את טכנולוגיית האוטנומיה של Wonder Robotics לשירות המשלוחים ברחפנים שהיא מפעילה כבר בכמה עשרות אתרים בארה"ב ועתיד לשרת מיליוני לקוחות בשנתיים הקרובות.  

שמעון הסביר כי "שוק שירותי הרחפנים צפוי לגדול ל-63.6 מיליארד דולר עד 2025 ואני מאמין שהמספר אף יהיה גדול יותר.  ככל שהרחפנים יתפסו מקום מרכזי יותר בחיי היום יום, כך ההשפעה הכלכלית של השוק תהיה משמעותית."

הסכם חדש לאינוויז עם ג'נרל לייזר האוסטרית

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אינוויז (Innoviz) דיווחה היום על הסכם הפצה ראשון באירופה, עם יצרנית הלייזרים האוסטרית General Laser. במסגרת ההסכם, ג'נרל לייזר תפיץ את פתרונות ה-LiDAR של אינוויז באמצעות רשת של יותר מ-70 משווקים וקשרים ישירים עם לקוחות ברחבי אירופה.

מטרתו של הסכם ההפצה היא הרחבת האימוץ בלידאר של אינוויז מעבר לשוק הרכב, כאשר החברה האוסטרית תתמקד בשווקים כדוגמת תעשייה, בנייה, חקלאות, רובוטיקה ניידת, מל"טים, מעקבים ועוד. באינוויז מעריכים כי ההסכם יניב הכנסות כבר בטווח הקרוב.

ג'נרל לייזר, שהוקמה ב-1999, מפתחת לייזרים, הנדסת תאורה, אבות טיפוס, בקרות, אלקטרוניקה ואוויוניקה, מקלטי RTK GNSS ו-LiDAR. שוק ה-LiDAR האירופי שאינו לרכב צפוי לצמוח בקצב צמיחה שנתי של כ-25% במהלך שש השנים הבאות, ויגיע לכמעט 2 מיליארד דולר עד 2029. Innoviz בנתה מערכת של יותר מ-30 שותפים ומפיצים ברחבי צפון אמריקה, אסיה-פסיפיק, אירופה, המזרח התיכון ואפריקה.

צבר הזמנות של 6.9 מיליארד דולר

חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State) עבור תעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

בחודש דצמבר 2022 החברה דיווחה שיצרנית רכב גדולה מאסיה בחרה בחיישן הדור השני שלה, InnovizTwo. החוזה אמור להתחיל להניב הכנסות ב-2024. זו יצרנית הרכב השלישית שבוחרת באינוויז להטמעה בדגמים מסחריים, ביחד עם BMW ופולקסווגן. בעקבות הזכייה, העלתה אינוויז את תחזית המכירות המצטברת שלה להיקף של 6.9 מיליארד דולר. כעת החברה ממתינה להחלטת שלוש יצרניות אשר צפויות לבחור בששת החודשים הקרובים את החיישן עבור דגמי רכב עתידיים.

רינת זילברשטיין מונתה למנכ"לית מרכז המו"פ של AT&T ישראל

פורסם בתאריך ע"י yochais

ענקית הטלקום האמריקאית AT&T הודיעה היום כי מינתה את רינת זילברשטיין למנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל. היא תשמש גם כסגנית נשיא ב-AT&T העולמית. זילברשטיין, שעמדה בראש חטיבת מוצרי התוכנה של AT&T ישראל בעולמות המובייל, המדיה והתקשורת, תחליף את נטלי קרמר שכיהנה בתפקיד בשלוש השנים האחרונות.

זילברשטיין החלה את דרכה המקצועית בסטארטאפ Interwise שנמכר ל-AT&T ב-2007, וכיהנה מאז בשורה של תפקידים בעולמות הפיתוח והמוצר במרכז המחקר והפיתוח של AT&T בישראל.

זילברשטיין תוביל כעת את הפעילות בישראל, שמונה כ-500 עובדים, ובנוסף מספר ארגוני פיתוח בארה"ב השייכים למערך הפיתוח העולמי של החברה. הארגון הגלובלי שיהיה תחת ניהולה ימנה מעל 1,000 עובדות ועובדים מעולמות פיתוח הסייבר, IoT, מובייל, תקשורת וענן.

AT&T נסחרת בבורסת ניו יורק בשווי שוק נוכחי של 137 מיליארד דולר. לחברה יותר מ-100 מיליון משתמשים וכ-2.5 מיליון עסקים בארצות הברית. החברה מציעה פתרונות תקשורת, סייבר, IOT, מובייל, ענן, E-commerce וטכנולוגיה לעסקים. מרכז המחקר והפיתוח הישראלי, בתל אביב ובקריית שדה התעופה, הוא מרכז אסטרטגי של החברה ומופקד על פיתוח המוצרים בתחומי הפעילות השונים של החברה.

 

גבי וייסמן מונה למנכ"ל נובה – איתן אופנהיים ישמש כיו"ר החברה

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: איתן אופנהיים (מימין) וגבי וייסמן

ענקית המטרולוגיה הישראלית נובה (Nova) הודיעה על שורה של שינויים בהנהלה, ובראשם בתפקיד המנכ"ל. גבי וייסמן, אשר שימש מאז 2016 כמנהל הפיתוח העסקי הראשי (CBD) של החברה, ימונה לתפקיד המנכ"ל וכן לנשיא החברה. לפני שהצטרף לנובה, עבד וייסמן בחברת אורבוטק (כיום KLA) בין השים 2011-2016 ומילא שורה של תפקידי ניהול בכירים. וייסמן יחליף את איתן אופנהיים, המנהל את החברה מאז שנת 2013. אופנהיים יישאר בחברה ויתמנה לתפקיד כיו"ר הדירקטוריון במקומו של מיכה ברונשטיין. המינויים ייכנסו לתוקף בתחילת חודש מרץ.

חברת נובה הציגה צמיחה מרשימה בשנת 2022. בשבוע שעבר היא דיווחה על הכנסות של 570.7 מיליון דולר, עלייה של 37% בהשוואה ל-2021. הרווח הנקי (על בסיס Non-GAAP) הסתכם ב-2022 ב-161.5 מיליון דולר. את הרבעון הרביעי של 2022 סיימה נובה עם הכנסות שיא של 151.2 מיליון דולר, עלייה של 24% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021. עם זאת, ברבעון הבא צופה החברה, כמו חברות שבבים רבות אחרות, נסיגה בצמיחה, וצופה שהכנסותיה ברבעון הראשון יסתכמו ב-125-135 מיליון דולר.

חברת נובה מעסיקה כ-1,100 עובדים ונסחרת בתל אביב ובנסד”ק לפי שווי שוק של כ-2.57 מיליארד דולר. החברה מספקת מכונות לבקרת תהליכים בתעשיית השבבים בשלושה תחומים מרכזיים: מדידת מימדים של המבנים בשבב (Critical Dimensions), בדיקת תכונות החומרים בשבב (Materials Properties) וניתוח כימי של החומרים המשמשים בייצור השבב (Chemical Analytic). בינואר 2022 היא רכשה את ancosys הגרמנית, המספקת פתרונות ניטור וניתוח כימיקלים לתעשיית השבבים, תמורת כ-100 מיליון דולר.

Techtonic תקים בבית שמש חוות שרתים בהשקעה של מאות מיליוני שקלים

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: הדמיה של חוות השרתים של טקטוניק בבית שמש. קרדיט: אסף פרץ]

חברת טקטוניק (Techtonic) הודיעה כי תקים חוות שרתים (data center) חדשה שתיבנה באזור התעשייה ברוש בבית שמש בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. טקטוניק נמצאת בשלבים סטטוטוריים מתקדמים לקבלת היתרים ועל פי ההערכות הבנייה תסתיים ברבעון השני של שנת 2025.

חוות השרתים החדשה, שתכלול שני קווי חשמל (קו ראשי וקו גיבוי) בהספק גבוה ביותר של 16 מגה וואט, תהיה חווה תת-קרקעית הצפויה להתפרס על פני שטח של 15,000 מ"ר, מה שיהפוך אותה לאחת מחוות השרתים הגדולות בישראל. עם סיום הקמתו, יקבל המתקן החדש הסמכה לתקן בניה Tier IV כפי שהוגדר על ידי Uptime Institute, המספק הסמכות לבנייה ותפעול של חוות שרתים ברחבי העולם.

תצורת המערכות במתקן כפולה, ומבטיחה יכולת אחזקה ותפעול רציפה גם לאחר אירוע הנובע מתקלה או אירוע מלחמתי. בו בזמן, חוות השרתים תהווה אתר מוגן כנגד איומים מלחמתיים דוגמת פגיעה ישירה של טילים, כולל טילים ארוכי טווח – אירוע שגם אם יתרחש, לא יוכל להשבית את המתקן. ייחודיות המתקן נובעת מהשילוב בין מדרג מאושר של Tier IV לבין המיגון הפיזי – שילוב שאינו קיים באף מתקן פרטי בישראל.

טקטוניק נוסדה על ידי גד בנט, מהנדס תוכנה ויזם היי-טק בעל עבר עשיר כמנהל טכנולוגי ועסקי שעבד במשך כ-15 שנה בשורה של חברות היי-טק בארה"ב ובאירופה. בשנים האחרונות, מוביל גד בנט את משרד פאולינה בן-עמי – אחד המשרדים המוערכים בישראל לעריכת פטנטים בתחום הטכנולוגיה. שותפים אתו להקמת החברה דן שליידר, בעל ניסיון של 25 שנים בניהול ופיקוח פרויקטי נדל"ן, אדם בנט, האחראי על השיווק, ואליאל שליידר, האחראי על רכש ורישוי.

גד בנט, מייסד ומנכ"ל טקטוניק: "המעבר המואץ לענן יצר ביקוש אדיר לחוות שרתים. עם זאת, לארגונים רבים יש עדיין היסוסים בכל הנוגע לבטיחות, במיוחד בכל הנוגע לחוות שרתים קרקעיות החשופות לכל. כדי לתת לכך מענה, חוות השרתים של טקטוניק תהיה אתר אירוח תת-קרקעי מוגן ומהמתקדמים במדינת ישראל".

בנט הוסיף: "ריכזנו תחת קורת גג אחת את מיטב הגופים כדי לבצע קפיצת מדרגה בחוות השרתים בישראל לתקן העולמי המחמיר ביותר – Tier IV ולמיגון מתקדם, שיתאים לגופים הדורשים מאפיינים אלו ולצרכיהן של חברות גדולות".

אליאל שליידר, האחראי על רכש ורישוי בטקטוניק, מסר: "למרות התחרות הקשה על הקצאת החשמל, מצבנו התכנוני המתקדם אפשר לנו לקבל אישור לחיבור חשמל של שני קווים בהספק של 16 מגה וואט, שסולל את הדרך להתקדמות זריזה להקמת חוות השרתים. זוהי גאווה גדולה למלא תפקיד מפתח בהקמת חוות השרתים הפרטית הממוגנת והבטוחה ביותר בישראל, ולהציב סטנדרט חדש של ביטחון ואיכות".

טכנולוגיית התחזוקה המונעת של DI בכביש 6

פורסם בתאריך ע"י yochais

קבוצת דרייב, המפעילה בין היתר את כביש 6-חוצה ישראל, תאמץ את פלטפורמת הבינה המלאכותית של Dynamic Infrastructure כחלק מתחזוקת התשתיות שבניהולה, כך נודע ל-Techtime. הפלטפורמה של DI מאתרת ליקויי תחזוקה בגשרים ותשתיות דרך על סמך צילומים בלבד.

קבוצת דרייב תחל ליישם את הטכנולוגיה של DI אופן מיידי בפרויקטים השונים, וזאת לאחר ששתי החברות השלימו פייילוט מוצלח שבוצע במסגרת תוכנית החדשנות של דרייב המטרה של דרייב באימוץ הפתרון החדשני היא להקטין את עלויות התחזוקה ולהגדיל את הכלים העומדים לרשות המנהלים לניהול סיכונים עתידיים. 

קבוצת דרייב (בעבר קבוצת דרך ארץ) היא המפעילה והמתחזקת הפרטית הגדולה בישראל של פרויקטי תחבורה במודל אגרה. תחת ניהול הקבוצה נמצאים כביש חוצה ישראל-כביש 6, מנהרות הכרמל, ודרך הצפון. בסך הכול, מנהלת החברה מאות קילומטרים של כבישים ואלפי מבני תשתית  תחבורתית. תחת הקבוצה נמצאת גם חברת "דרך בטוחה", שהיא קבלן תשתיות וניהול מיזמי תחבורה. 

תומר יעקב, סמנכ"ל פיתוח עסקי והחדשנות בדרייב, אמר: "זיהינו בחברת DI טכנולוגיה המאפשרת למנהלי האחזקה בפרוייקטים שלנו לייעל את תהליכי האחזקה תוך שיפור איכות הביצוע של סל השירותים הרחב והמקצועי שמציעה הקבוצה. אנחנו שמחים להפוך לאחד הגופים הראשונים שמטמיעים טכנולוגיה מבוססת AI ו-ML בפרוייקטי תשתית בארץ."

הפלטפורמה של Dynamic Infrastructur משתמשת בכל המידע הוויזואלי שנאסף מהביקורות התקופתיות שנערכו במקום, ובכלל זה צילומי סמרטפון, צילומי אוויר מרחפנים וסריקות לייזר, ובונה תמונה תלת-ממדית מפורטת של המבנה. המערכת משווה בין מצב המבנה בהווה לביקורות קודמות, ומאתרת סדקים, פגמים וחריגות שמצריכים תחזוקה מונעת ומתריעה אוטומטית בפני מנהל הנכס.

Dynamic Infrastructure, שקמה ב-2017 ומנוהלת מתל אביב, ניו יורק וברלין, כבר מעורבת בפרויקטים מול חברות תשתית ממשלתיות ופרטיות בארצות הברית, אוסטרליה, גרמניה, שווייץ, יוון וישראל. להערכת החברה, השימוש בפלטפורמה שלה סייע ללקוחותיה, המנהלים עשרות אלפי מבנים רלוונטיים, לחסוך באופן משמעותי בהוצאות התפעוליות ובהשקעות ההון. מנכ"ל החברה הוא סער דיקמן, שהוא גם אחד ממייסדיה.

[בתמונה: כביש 6 במבט דרומה ממחלף חורשים. מקור: ויקיפדיה]

נפתחה ההרשמה למחזור הבא של קרן BIRD HLS

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: כוחות חירום והצלה הישראלים בפעולה? קרדיט צילום: טל קלם, ראש תכנית BIRD HLS]

קרן BIRD, הקרן הדו-לאומית למו"פ של ישראל וארצות הברית, פרסמה היום קול קורא ובו היא מזמינה חברות טכנולוגיה ישראליות הפועלות בתחום ביטחון הפנים (HLS) להגיש הצעות לפרויקטיי מחקר ופיתוח משותפים עם חברה אמריקאית. כל פרויקט מאושר יזכה למענק של עד מיליון דולר, עד 50% מתקציב הפרויקט. המועד האחרון להגשת הבקשות הינו 24 באפריל, 2023.

תכנית BIRD HLS היא קרן ייעודית המתמקדת בתחום ביטחון המולדת,  כחלק מההסכם לשיתוף פעולה מדעי-טכנולוגי בנושאי ביטחון הפנים בין ממשלות ישראל וארצות הברית. היא הוקמה לפני 7 שנים ביוזמת של המשרד לביטחון לאומי הישראלי ושל המינהל הטכנולוגי במשרד האמריקאי לביטחון המולדת ((DHS S&T, מתוך מטרה לעודד פיתוח טכנולוגיות חדשניות לצרכי כוחות החירום וההצלה, זאת בהתאם לצרכים ותחומי החדשנות שהוגדרו על ידי שתי המדינות.  עד היום, אושרו במסגרת התכנית 12 פרויקטים בסכום כולל של 24.5 מיליון דולר. 

תכנית BIRD HLS מכוונת לחברות ישראליות ואמריקאיות המפתחות טכנולוגיות מתקדמות, מוצרים או שירותים, שיכולים לתרום ליכולות של כוחות החירום וההצלה, כגון אבטחת תשתיות קריטיות ומתקני ציבור,  ערים בטוחות ומאובטחות, הגנת גבולות כולל ביטחון ימי, מערכות אוויריות בלתי מאוישות, ביומטריה, מערכות סריקה ורובוטיקה, מערכות שליטה ובקרה, ניתוח וידאו, תקשורת, חיישנים לבישים, איתור וזיהוי מפגעים מרחוק, ציוד מגן אישי, וכו'.

בוועד המנהל של התכנית יושבים נציגי המינהל הטכנולוגי במשרד האמריקאי לביטחון המולדת ((DHS S&T, ונציגי לשכת המדען הראשי של המשרד לביטחון לאומי בישראל. החברות המתמודדות בתכנית יציגו את הפרוייקטים בפני נציגי המשרד לביטחון לאומי ונציגי כוחות החירום וההצלה בישראל. הפרוייקטים יחשפו גם בפני הנציגים האחראים על החדשנות במשרד לביטחון המולדת של ארה"ב. 

לאחר שנת שיא, קמטק צופה נסיגה בהכנסות

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קמטק (Camtek), המספקת מערכות בדיקה ומדידה לייצור שבבים, דיווחה בסוף השבוע על הכנסות של 82.1 מיליון דולר ברבעון הרביעי, גידול של 11% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. ברמה השנתית, הכנסותיה לשנת 2022 הסתכמו בשיא של 321 מיליון דולר, גידול של 19% לעומת 2021. הרווח הנקי (על בסיס GAAP) ב-2022 הסתכם ב-79.9 מיליון דולר.

שוק המארזים המתקדמים ממשיך להיות שוק היעד העיקרי של החברה, כאשר ברבעון הרביעי הוא היה אחראי על כ-60% מהכנסותיה. ברמה הגיאוגרפית, 80% מהכנסות הגיעו מלקוחות באסיה. החברה מדווחת גם על חדירה הולכת וגוברת לתחום מחשוב עתיר-ביצועים (HPC). בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, ציין מנכ"ל החברה, רפי עמית, כי קמטק השלימה ב-2022 פיתוח של מספר מוצרים שיושקו במהלך השנה הקרובה.

זו השנה החמישית ברציפות שבה רושמת קמטק הכנסות שיא, ובשנתיים האחרונות החברה הכפילה את הכנסותיה ושילשה את הרווח התפעולי. היא הוסיפה בשנה האחרונה כ-50 לקוחות חדשים לבסיס לקוחותיה, שמונה כ-250 לקוחות.

שוק הציוד לייצור שבבים יירד ב-20%-30%

ואולם, החברה צופה כי שנת 2023 תסמן נסיגה בתעשיית הציוד לייצור שבבים, וזאת על רקע ההרעה בתנאים המקרו-כלכליים. המנכ"ל עמית: "הכלכלה העולמית צפויה להאט ב-2023, מה שישפיע על שוק הציוד לייצור שבבים, ובפרט תחום הזכרונות. כמו כן, יש גם להמתין ולראות כיצד ישפיעו המגבלות החדשות שהטילה ארצות הברית על סין." ואמנם, קמטק צופה ברבעון הראשון של 2023 הכנסות של 71-74 מיליון דולר, תחזית המשקפת בנקודת האמצע ירידה של 6% לעומת השנה שעברה וירידה של 12% לעומת הרבעון הקודם.

עם זאת, בחברה צופים שיפור במחצית השנייה של השנה, ובכל מקרה מעריכים כי החברה, בשל דריסת הרגל והמיצוב הטכנולוגי שלה בשוק, תצליח להציג ביצועים גבוהים יותר לעומת המגמה הכללית בשוק הציוד, שצפוי לרדת ב-20%-30% בשנה הקרובה.

אם בשנתיים האחרונות הוצאות החברה התמקדו בתמיכה בקצב הצמיחה המהיר של החברה, הרי שכעת, לאור השינויים בתנאים הכלכליים, בקמטק יתמקדו ביוזמות להפחתת ההוצאות התפעוליות והתאמת המלאים לרמות הביקוש הנוכחיות. עם זאת, בחברה לא רמזו על כוונה לבצע פיטורים.

חברת קמטק מספקת ציוד בדיקה ומדידה לקווי ייצור של תעשיית השבבים, עם התמחות בשוק המארזים המתקדמים, זיכרונות, רכיבי CMOS Image Sensors, MEMS ורכיבי RF.

סיוה: הכנסות שיא של 134.6 מיליון דולר ב-2022

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה למעלה: מוצרים המנוהלים באמצעות שבבים הכוללים קניין רוחני של סיוה]

ספקית טכנולוגיות הקישוריות והחישה החכמה סיוה (CEVA) דיווחה היום (ד') על הכנסות של 33.4 מיליון דולר ברבעון הרביעי, ירידה של 2% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי המתואם (על בסיס Non-GAAP) גדל ב-6% ל-5.6 מיליון דולר. בשורה התחתונה, הסתכם הרווח המתואם למניה ב-23 סנט, 5 סנט מעל תחזיות האנליסטים. 

בחלוקה למקורות הכנסה, ההכנסות ממכירת רישיונות, שירותים וכלי פיתוח לתכנון שבבים גדלו ב-5% לעומת הרבעון המקביל ל-22.5 מיליון דולר, כ-67% מסך ההכנסות; ואילו ההכנסות מתמלוגים ירדו ב-14% לעומת הרבעון המקביל ל-10.9 מיליון דולר, כ-33% מסך ההכנסות.

2022: צמיחה של 23% בהכנסות מהסכמי רישוי

בהתייחס ל-2022 כולה, גדלו הכנסות סיוה ב-10% לשיא של 134.6 מיליון דולר. ההכנסות ממכירת רישיונות וכלי פיתוח לתכנון שבבים גדלו ב-23% לשיא של 89.3 מיליון דולר, וההכנסות מתמלוגים ירדו ב-9% ל-45.4 מיליון דולר. הרווח הנקי (Non-GAAP) הסתכם ב-18.8 מיליון דולר, גידול של 23% לעומת 2021. 

22 הסכמים ברבעון

במהלך הרבעון הרביעי חתמה סיוה על 22 הסכמים לרישוי טכנולוגיות ותכנון שבבים, מתוכם 6 עם לקוחות חדשים. ההסכמים היו לאספקת טכנולוגיות למגוון שווקים, בהם מודמים סלולריים דור 5, אודיו חכם ליצרן מוביל של אוזניות לסאונד מרחבי ותלת-מימדי, קישוריותUWB  לחברת שבבים מובילה למפתחות דיגיטליים ללא מגע למכוניות, וקישוריות Wi-Fi 6 ובלוטות׳ למגוון מוצרי אלקטרוניקה ו-IoT. 

בפילוח גיאוגרפי, 9 מתוך 22 ההסכמים נחתמו עם לקוחות בסין, 6 הסכמים באירופה, 4 בארה״ב, ו-3 באסיה-פסיפיק. בכל 2022 חתמה סיוה על 76 הסכמי רישוי חדשים, לעומת 73 הסכמים ב-2021. 

הסכמים עם שני יצרנים מובילים

מנכ"ל סיוה, אמיר פאנוש, אמר עם פרסום התוצאות הכספיות: "התוצאות האיתנות של הרבעון הרביעי סיימו שנה חזקה של סיוה על רקע תנאי מאקרו מאתגרים. במהלך הרבעון חתמנו על מספר גבוה של הסכמי רישוי, כולל הסכמים אסטרטגיים עם יצרנים מובילים בשוק הרכב ובשוק מכשירי האודיו הלבישים. בתמלוגים, הכנסותינו משקפות את החולשה הכללית בשוק מוצרי הצריכה ורמות המלאים הגבוהות, שהשפיעו על הביקושים בשוק הסמארטפונים ומוצרי IoT. מאז כניסתי לתפקיד בתחילת השנה, אני מעודד מחוזקה של סיוה ואפשרויות הצמיחה לטווח ארוך. טכנולוגיות הקנין הרוחני שלנו בתחומי הקישוריות והחישה החכמה הן ייחודיות ועונות על צורך חיוני של חברות רבות בתעשיית השבבים ובשוק מוצרי הצריכה האלקטרוניים. סיוה ערוכה היטב לממש פוטנציאל זה ולייצר ערך לכל בעלי המניות״.    

1.7 מיליארד מוצרים בשנה 

סמנכ"ל הכספים של סיוה, יניב אריאלי, הוסיף: "הכנסות השיא ב-2022 משקפות את הביקוש הגובר למגוון הטכנולוגיות שלנו. ההכנסות מהסכמי רישוי ושירותי פיתוח לתכנון שבבים גדלו ב-23% – הישג משמעותי לנוכח חוסר הוודאות השורר בשווקים בהם אנו פועלים. בתמלוגים, ההכנסות בקטגוריית תחנות הבסיס ומוצרי IoT הגיעו לשיא של 29.2 מיליון דולר ומספר המוצרים שסופקו בקטגוריה זו ב-2022 הגיע לשיא של 1.4 מיליארד. לצד גידול זה, המשך הירידה במכירות מכשירי דור 4 של יצרן גדול השפיעה על התמלוגים משוק הסמארטפונים. בסך הכל, במהלך השנה שחלפה מספר המוצרים המבוססים על טכנולוגיות של סיוה הגיע לשיא של 1.7 מיליארד. סיימנו את השנה עם מאזן חזק וללא חוב, שיאפשר לנו להמשיך בהשקעות אורגניות ולא-אורגניות להנעת צמיחה ורווחיות לטווח ארוך".

פניקס קונטקט משיקה בישראל קו חדש של פתרונות אוטומציה לתעשיה

פורסם בתאריך ע"י yochais

ענקית פתרונות האוטומציה והאלקטרוניקה התעשייתית Phoenix Contact תשיק בישראל במהלך 2023 קו חדש של פתרונות אוטומציה לתעשייה. הקו החדש, שעד כה טרם שווק בישראל על ידי השלוחה המקומית, כולל בקרים מיתכנתים (PLC) ומודולי I/O חכמים, אשר יוצרים ממשק בין המערכות התפעוליות (OT) למערכות המידע (IT) ומאפשרים ליישם פתרונות מתחום התעשייה החכמה כמו בינה מלאכותית, אנליטיקה תפעולית ובקרה מרחוק.

בשיחה עם Techtime הסביר אבנר ברק, בעברו בכיר בשניידר אלקטריק וכיום מנהל המשרד הישראלי של פניקס קונטקט, כי הפתרונות הללו מאפשרים גם למפעלים שבהם הציוד והמכונות מיושנים יותר לבצע טרנספורמציה לעולם התעשייה 4.0. "במפעלים שבהם יש מכונות בנות עשרות שנים, לעיתים ישנה בעיה להתחבר לבקרים הקיימיים מטעמי אחריות. קו המוצרים החדש מהווה קופסה מגשרת שמושכת מידע מהבקרים הקיימים באמצעות שכפול של האותות שבאים מהמכונות, מבצעת אנליזה שלהם באמצעות AI, ומוציאה את התובנות המעובדות החוצה לשימוש במערכות ה-IT, כחלק מתהליכי התייעלות תפעולית. זה פתרון אידיאלי לחברות שאין ביכולתן להחליף את כל מערכות הבקרה. זה מייצר שכבת ביניים שמסייעת להם להטמיע תהליכים שמשפרים את הפריון, וכן את איסוף הנתונים לתחום הקיימות כמו צריכת אנרגיה וטביעת פחמן."

הבקרים המיתכנתים של פניקס מהווים מעין "חומרה פתוחה", שניתן להתקין בה אפליקציות נוספות מעבר לתוכנת המקור. פניקס הקימה אקוסיסטם בשם PLCNext, שמאפשר למפתחים לפתח בקוד פתוח אפליקציות תעשייתיות חדשות ולהעלות אותן לחנות אפליקציות. "הקהילה הזו יוצרת מכפילי כוח, אפליקציות שמספקות ערכים מוספים לפתרונות הבקרה."

אתגר הפריון של התעשייה בישראל

פניקס קונטקט, שבסיסה הראשי בעיר בלומברג שבגרמניה, תציין השנה 100 שנה להיווסדה. היא פועלת ביותר מ-100 מדינות ברחבי העולם ומעסיקה כ-20,300 עובדים. ב-2021 הסתכמו הכנסותיה ב-3 מיליארד אירו.

אבנר ברק [צילום: עידן מעוז]
בשנת 2016 הקימה פניקס בישראל חברת-בת ומחסן לוגיסטי המשרת את הלקוחות בארץ. לפני כן פעלה בשוק המקומי דרך מפיצים. פיניקס גם ביצעה מספר השקעות בישראל, בהן בחברת הסייבר התעשייתי SIGA, שאת פתרונותיה ניתן להטמיע בבקרים המיתכנתים של פניקס.

"בפניקס הבינו את ההיקף והמשמעות של השוק בישראל, והדבר הוביל להקמת חברת-בת מקומית. עד היום, לא הבאנו את פתרונות האוטומציה לישראל. בשנה האחרונה עסקנו בעבודת תשתית וב-2023 נשיק כאן את כל פתרונות הבקרה. עולם הבקרה הינו מאוד שמרני, ואנחנו מספקים פתרונות שמצד אחד הם פורצי דרך ומצד שני מותאמים למאפיינים של המגזר התעשייתי."

לדברי ברק, ההשקה של הקו החדש קשורה בין היתר למגמה המתרחבת בתעשייה הישראלית של אימוץ טכנולוגיות חדשניות במאמץ להגביר את רמות הפריון, שהן נמוכות בישראל ביחס לממוצע ב-OECD.  "בתעשייה הישראלית ישנו פער גדול בין הנכונות וההכרה בצורך בטרנספורמציה דיגיטלית לבין יכולת המימוש. ככלל, המנהלים מבינים שאין להם ברירה אלא לבצע את המהלך, אך ישנם גם בלבול וידע לוקה בחסר בנוגע למה שנדרש, וזה מעכב את המימוש."

עסקה מהותית שנייה בתוך שבוע לנקסט ויז'ן

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים, מדווחת על עסקה מהותית נוספת, ושנייה השבוע, לאספקת מצלמות בהיקף של 2.8 מיליון דולר. מוקדם יותר השבוע דיווחה החברה על עסקה נוספת בהיקף של 4.6 מיליון דולר, ובחודשיים האחרונים בלבד הסתכם סך העסקאות המהותיות של החברה ביותר מ-13 מיליון דולר. מהחברה נמסר כי צבר העסקאות מעיד על הביקוש הגובר למוצרים של החברה ומבליט את האמון לו זוכה החברה מצד לקוחותיה כמו גם על ההכרה הבינלאומית הגוברת לפתרונות. החברה מעריכה כי מגמה זו צפויה להימשך. 

חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה.

נקסט ויז'ן דיווחה על תוצאות שיא ברבעון השלישי של 2022, עם הכנסות של כ-6.59 מיליון דולר, צמיחה של כ-93% ביחס להכנסות ברבעון המקביל. החברה ציינה כי הגידול בהכנסות נובע בעיקר מגידול ביחידות הנמכרות לצד הרחבת בסיס הלקוחות. בשורה התחתונה רשמה נקסט ויז'ן ברבעון השלישי של שנת 2022 רווח נקי של כ-2.7 מיליון דולר, כ-41% מסך ההכנסות, גידול של כ-86% בהשוואה לרווח נקי של כ-1.45 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד וגידול של כ-22% בהשוואה לרווח נקי של כ-2.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2022.

בירד תצייד מטוסי מנהלים במערכות הגנה

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: מטוס מנהלים Gulfstream G700

חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה דיווחה כי זכתה בחוזה מצד לקוח אירופי להתקנת מערכת ההגנה בפני טילי קרקע-אוויר (AMPS) מתוצרתה בשני מטוסי מנהלים חדישים, האחד מדגם Bombardier Global 7500, שהושק ב-2016, והשני מדגם Gulfstream G700, שהושק ב-2009.

בירד ניגשה למכרז ביחד עם חברה אסייאתית, המתמחה בפרויקטים בטחוניים באירופה ובמדינות המפרץ הפרסי. אחד היתרונות בפרויקט הנוכחי הוא העובדה כי מטוסי המטוסים המוסבים, הכוללים את מערכות ההגנה, יקבלו רישיון של קבע (Supplemental Type Certificate). בתהליך הרישיון יהיו מעורבות יצרניות המטוסים בומברדיר וגולפסטרים. משמעות הדבר היא, כי בעתיד תוכל בירד אירוסיסטמס להתקין את מערכות ההגנה שלה ללא צורך בהוצאת רישיונות פרטניים עבור כל כלי וכלי, והדבר יקצר את זמן הכשרת המטוסים.

מערכת ההגנה האקטיבית של בירד מזהה, מאמתת ומיירטת איומים קרקעיים כמו טילי-כתף מונחי חום, תוך התערבות מינימלית מצד הטייס. המערכות כוללות גם את חיישן MACS הייחודי של החברה, המבצע בו זמנית גם את פעולת האימות, גם את פעולת המעקב וגם את פעולת כיוון אמצעי היירוט, לאחר שמתקבלת התראה ראשונית מהחיישן האלקטרו-אופטי של המערכת. בכך המערכת מפחיתה את התראות השווא לרמה כמעט אפסית.

מפעל סולאר-אדג' בארה"ב יתחיל לפעול ברבעון השלישי 2023

פורסם בתאריך ע"י yochais

לפני מספר חודשים דיווחה חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) כי בכוונתה להקים תשתית ייצור של מוצרי החברה בארצות הברית, וזאת על רקע הביקוש הגדל למוצריה והן על רקע התמריצים של ממשל ביידן לעידוד אנרגיות מתחדשות. אתמול, בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח לרבעון הרביעי, עדכן המנכ"ל צבי לנדא כי הייצור בארצות הברית יחל ברבעון השלישי של 2023, וכי להערכת החברה, במחצית השנייה של 2024 מרבית המוצרים לשוק האמריקאי, הביתי והמסחרי, ייוצרו על אדמת ארצות הברית.

החברה טרם חשפה היכן יהיה ממוקם המפעל ומה תהיה קיבולת הייצור שלו, אך מדברי המנכ"ל אתמול עולה כי תשתית הייצור תתבסס על שילוב של קבלני משנה מקומיים ומתקני ייצור בבעלות החברה. הפרטים הסופיים של התוכנית עדיין תלויים בהבהרות מול משרד האוצר האמריקאי.

סולאר-אדג' דיווחה אתמול על תוצאות שיא הן לרבעון הרביעי והן לשנת 2022 כולה. ברבעון הרביעי הסתכמו הכנסותיה ב-890.7 מיליון דולר, עלייה של 61% בהשוואה לרבעון המקביל. ההכנסות השנתיות הסתכמו ב-3.1 מיליארד דולר, גידול של 58% בהשוואה ל-2021. הרווח הנקי ב-2022 הסתכם ב-351.2 מיליון דולר.

המנכ"ל לנדא ציין כי הגידול במכירות הגבוה ביותר בשנת 2022 נרשם בארצות הברית, גרמניה, הולנד, איטליה, אוסטרליה, צרפת ובריטניה. כמו כן, טאיוון וברזיל הפכו להיות לשווקים משמעותיים עבור החברה.

מנכ"ל ויו"ר חדשים לבריינסוויי

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: הדר לוי, המנכ"ל החדש]

חברת בריינסוויי (BrainsWay), שפיתחה קסדה חשמלית לטיפול בלתי-פולשני בתסמונות נוירולוגיות, הודיעה על מינויו של הדר לוי, כיום סמנכ"ל התפעול של החברה, לתפקיד המנכ"ל. הוא מחליף בתפקידו את ד"ר כריסטופר וון ז'אקו, שמנהל את בריינסוויי בשלוש השנים האחרונות והחליט לפרוש מתפקידו.

לוי, שהצטרף לבריינסוויי ב-2014, מילא בחברה שורה של תפקידי ניהול בכירים. הוא החל את דרכו בחברה ב-2014 כסמנכ"ל הכספים, ב-2019 עבר לנהל את פעילות החברה בארצות הברית, ובחצי השנה האחרונה שימש כסמנכ"ל התפעול (COO).

עוד הודיעה החברה על מינויו של עמי בוהם, שותף בקרן FIMI מאז 2004, ליו"ר הדירקטוריון. מבריינסוויי נמסר כי לבוהם, במסגרת תפקידו בקרן פימי, ניסיון רב בהשקעות בחברות, הובלת תהליכי צמיחה עסקיים ובמיזוגים ורכישות, ושימש כדירקטור בחברות רבות כדוגמת גילת, אורמת ונובולוג. הוא מחליף בתפקיד את ד"ר דויד זכות" אחד ממייסדיי החברה, שמשמש כיו"ר מאז היווסדה וכעת ישמש כדירקטור מן המניין.

טיפול חשמלי בדיכאון, סכיזופרניה והתמכרות

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות. הטיפולים בתסמונות השונות באמצעות הקסדה נבדלים בעומק הגירוי החשמלי ועוצמתו, התדרים, המיקום, משך זמן הטיפול ותדירותו. בארצות הברית, ההתוויות שעבורן מאושר המכשיר שלה לשימוש הן טיפול בדיכאון חריף, דיכאון חרדתי, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) וגמילה מעישון וממשככי כאבים.

הכנסותיה של בריינסוויי ברבעון השלישי של 2022 הסתכמו ב-5.2 מיליון דולר, ירידה של 36% לעומת הרבעון המקביל ב-2021. ההפסד התפעולי הסתכם ב-4.9 מיליון דולר. בסך הכול, נכון לסוף הרבעון השלישי, היקף המערכות המותקנות עומד על 851.

האזינו לשיחה עם הדר לוי, מתוך תוכנית מס' 39 בפודקאסט שלנו, שעלתה ביוני 2021:

 

ירידה של 24% בהכנסות אייסקיור ב-2022

פורסם בתאריך ע"י yochais

ירידה חדה בהכנסותיה של חברת אייסקיור (IceCure) מקיסריה, שפיתחה מכשיר להקפאה והשמדה של גידולים סרטניים באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי ישירות אל הגידול בהליך זעיר פולשני. לפי תוצאות מקדמיות שפרסמה, הכנסותיה של חברת המכשור הרפואי ב-2022 הסתכמו ב-3.1 מיליון דולר בלבד, ירידה של 24.3% לעומת הכנסות של 4.1 מיליון דולר ב-2021. בקופת המזומנים של החברה כ-23.6 מיליון דולר. נתונים מלאים, הכוללים גם את השורה התחתונה, יתפרסמו בדו"ח המלא. מניית החברה יורדת במסחר היום בכ-3% לשווי שוק של 200 מיליון שקל.

בחברה ייחסו את הירידה בהכנסות לקיטון בסך 600 אלף דולר במכירות מהסכם ההפצה של אייסקיור עם ענקית המכשור הרפואי היפנית Terumo, אחד מהסכמי ההפצה האסטרטגיים של אייסקיור, המתמקד במדינות מזרח-אסיה. נקודות האור החיוביות הן עלייה של 28% במכירות בארצות הברית, שוק שעתיד להיות שוק המפתח של החברה עם קבלת אישור ה-FDA לשימוש במכשיר החברה לטיפול בסרטן השד. כמו כן, נרשם גידול במכירות של מחטים, שהם המרכיב החד-פעמי בהליך, וזאת הודות לביצוע של יותר פרוצדורות באמצעות מערכות החברה שכבר מותקנות בקליניקות.

בחודש יולי מינתה החברה את גלעד גליק, לשעבר מנכ”ל ונשיא חברת איתמר מדיקל, ליועץ אסטרטגי, שתפקידו לתמוך ולסייע באסטרטגיית המסחור וההוצאה לפועל של החברה, בייחוד בשווקים של ארצות הברית ואירופה.

המתנה לאישור ה-FDA בתחום סרטן השד

אייסקיור, שהוקמה ב-2006, פיתחה מערכת הפועלת בשיטה הקרויה Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה. המערכת של אייסקיור מאפשרת לבצע את ההליך באופן זעיר-פולשני, וזאת באמצעות החדרה של מחט דקיקה (המוגנת ב-11 פטנטים) שאותה מנווט הרופא אל הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה-סאונד (או CT אם מדובר בגידולים בכבד, בריאות ובעצמות). לאחר הגעת המחט אל הגידול היא מקפיאה אותו באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי אל קצה המחט שבו נמצא הגידול, וזאת מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב.

הטיפול אורך כ–20-40 דקות לערך בהרדמה חלקית וגם אינו חייב להתבצע בחדר ניתוח. מרבית הטיפולים המתחרים מתבססים על גזים אחרים כמו ארגון והליום, שהם יקרים יותר ורדיוס הפעולה שלהם קטן יותר, ועל כן הם מצריכים שימוש במחטים רבות יותר, מה שמסבך את הניווט וגם מייקר את ההליך. יש להדגיש כי השמדת גידולים סרטניים בהקפאה יעילה בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ועל כן אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול.

אייסקיור מתמקדת בשנים האחרונות, ברמה העסקית והקלינית, בייעוד המכשיר לטיפול בסרטן השד בשלבים מוקדמים, מאחר שלהערכתה למכשיר שלה יש את היתרונות היחסיים הגדולים ביותר בסוג זה של סרטן, הן בשל שיעורי ההחלמה הגבוהים, כפי שעולה ממחקרים קליניים שהחברה עורכת, והן בשל העבודה כי הסרת הגידול אינה כרוכה בכריתה חלקית של השד ובפגיעה אסתטית.

Towers Indus תרכוש מפינרג'י 300 מערכות גיבוי אלומיניום-אוויר

פורסם בתאריך ע"י yochais

לאחר פיילוט מוצלח שנערך ב-2021, ומשא ומתן ממושך לאחריו, חברת פינרג'י (Phinergy) חתמה על הסכם רכש ראשון עם חברת Towers Indus ההודית, מחברות מגדלי התקשורת הגדולות בעולם. במסגרת המתווה שאושר על ידי החברה ההודית, אינדוס תרכוש מפינרג'י כ-300 מערכות גיבוי נקיות, המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום ואוויר וללא פליטות, בתמורה ל-4 מיליון דולר. המתווה המתגבש בין החברות כולל מסגרת אופציונאלית לרכישה של עד 18 אלף מערכות גיבוי. לטאוארס אינדוס יש בסך הכול כ-180 אלף מגדלי תקשורת.

מערכות הגיבוי יספקו חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת וימנעו פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל. שוק הטלקום הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של פינרג’י. בעבר דיווחה החברה על פיילוטים עם בזק ואריקסון. בעקבות ההודעה, מזנקת מנייתה של פינרג'י בבורסת תל אביב ב-יותר מ-15% והיא נסחר לפי שווי שוק של 305 מיליון שקל.

במסגרת הפיילוט עם טאוארס אינדוס, שנערך במחצית השנייה של
2021, מערכת הגיבוי של פינרג'י הותקנה בשני אתרי תקשורת פעילים בהודו. לפי דיווח החברה בתום הפיילוט, בכל אתר תקשורת נרשמו מספר שעות של הפסקות חשמל בכל יום, כולל הפסקות חשמל של למעלה מ-10 שעות, כאשר מערכת הגיבוי של פינרג'י סיפקה גיבוי מלא של מאות שעות במצטבר לשני האתרים בכל הפסקות החשמל. במהלך הפיילוט, חברת מגדלי התקשורת יכלה להתחבר למערכת הניטור ושליטה מרחוק ולפקח אחר מצב הגיבוי בכל אתר.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

רייזור לאבס השלימה פיתוח של מערכת בדיקה מבוססת AI לזיהוי תחמושת פגומה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת רייזור לאבס (Razor Labs) דיווחה היום (ד') כי השלימה בהצלחה את המבדקים הראשוניים של מערכת בדיקה מבוססת AI, המבצעת זיהוי וסיווג אוטומטי של פגמים בתחמושת על-גבי פס הייצור. המערכת פותחה בהזמנת חברה ביטחונית גלובלית, שעימה חתמה על מזכר הבנות בחודש מאי 2022. מרייזור לאבס נמסר כי הפיתוח הושלם מוקדם מן המתוכנן, וכי תקבל סכום של כ-1.9 מיליון דולר מהלקוח עבור העמידה ביעד.

מדובר במערכת בדיקה ויזואלית המותקנת על גבי פס הייצור. היא מתבססת על תוכנת הבינה המלאכותית של רייזור לאבס וכוללת תאורה, מצלמה ומחשוב. המערכת מסוגלת לזהות עשרות סוגי פגמים בתחמושת בזמן אמת וכן מסווגת את חומרת הפגם בתחמושת. לאחר סיווג התחמושת, המערכת מבצעת חלוקה אוטומטית באמצעות מכניקה מתוחכמת, וזאת בהתאם לסוג הפגם שזוהה. בעזרת יכולות האיתור והסיווג של המוצר, ניתן להבחין בדפוס הפגמים ולהסיק מסקנות לגבי תקלות במכונות בפס הייצור שגורמות לפגמים אלה להופיע בשכיחות גבוהה יותר. בחברה מעריכים כי למוצר עשוי להיות פוטנציאל להתאים למגזרי תעשייה שונים בעולם בביצוע בקרת איכות אוטומטית, מהירה ומדויקת.

מוצר ייעודי לענף כריית המחצבים

רייזור לאבס, אשר הוקמה ב-2016 והונפקה בבורסת תל-אביב בתחילת 2021, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית מותאמים אישית לבעיות תפעוליות של חברות וארגונים, בייחוד מקרב המגזר התעשייתי. במקביל, החברה השלימה פיתוח של פלטפורמת בינה מלאכותית מבוססת-ענן, הקרויה AI DataMind, המיועדת לשיפור תהליכי ייצור בתעשיית כריית המחצבים. המערכת מתממשקת עם נתוני מערכות הייצור, ובאמצעות מודלים של בינה מלאכותית מסייעת לאתר תקלות ובעיות תחזוקה ולהפחית את זמן השבתת התפעול (downtime). הפלטפורמה הוטמעה עד כה באופן מסחרי בחברת כרייה אוסטרלית.

החברה מבצעת בשנה האחרונה שינוי אסטרטגי, שעיקרו מעבר מחברת פרויקטים לחברת מוצר. החברה פועלת כדי להרחיב את השימוש בפלטפורמה ה-DataMind לתעשיות נוספות, כדוגמת גז, נפט, מים וחשמל. לדברי החברה, שינוי המיקוד מוביל בשלב המעבר לקיטון משמעותי בהכנסות. ואמנם, החברה רשמה בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הכנסות של 4 מיליון שקל, ירידה חדה לעומת 11.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה של 2021. ההפסד הנקי בתקופה זו הסתכם ב-22.9 מיליון שקל.

ישראייר רוכשת מחצית מחברת תחזוקת המטוסים של BIRD בקפריסין

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת התעופה ישראייר נכנסת כשותפה בחברת BIRD Aviation, המספקת שירותי תחזוקת מטוסים (MRO) בשדה התעופה של לרנקה, קפריסין. BIRD Aviation היא כיום חברת-בת בבעלות מלאה של החברה הביטחונית BIRD AEROSYSTEMS מהרצליה (חצי ממניותיה בבעלות קרן פימי), המפתחת מערכות הגנה אקטיביות למטוסים ומתמחה גם בהכשרת מטוסי משימה. בירד אירוסיסטמס תקצה לישראייר כ-50% מהבעלות בבירד אוויאיישן תמורת כ-6.3 מיליון אירו. בעקבות ההסכם, תוכל ישראייר להשתמש בשירותי התחזוקה של החברה עבור מטוסיה.

על פי ההסכם, ישראייר תשקיע 4.5 מיליון אירו בחברה, כאשר 1.5 מיליון אירו יוזרמו כהלוואת בעלים והשאר כהון עצמי. לאחר העסקה, יחזיקו כל אחת מהחברות 50% בחברה. במקביל, תשלם החברה לבירד אירוסיסטמס כ-6.3 מיליון אירו בגין פירעון הלוואת בעלים. סכום זה מורכב מ-4.5 מיליון אירו שישולמו במזומן וסכום נוסף של כ- 1.8 מיליון אירו שישולם בתשלומים. 

בשל מיקומה האסטרטגי, קפריסין מהווה יעד מרכזי עבור חברות תעופה לטיפול תחזוקתי במטוסים. בירד אוויאיישן, שמתחם פעילותה ממוקם בשדה התעופה הבינלאומי בלרנקה שבקפריסין, עוסקת במתן שירותי תחזוקה (MRO) למטוסי סילון ומתמחה בתחזוקה כבדה וקלה (תחזוקת ליין) של מטוסי AirBus A-320, דגם פופולארי מאוד בענף התעופה המסחרית. החברה מספקת שירותי תחזוקה שוטפת, בדיקות מקיפות תקופתיות (C check), תיקון פגמים, החלפת רכיבים, בדיקות כשירות טיסה וכדומה.

לפי אתר החברה, לבירד אוויאיישן יש מיזם משותף (JV) עם חברת תעופה מקומית, שבו היא משמשת כגוף המוסמך (CAMO) האחראי לוודא את "כשירות הטיסה" של המטוסים. בכוונת החברה להוסיף במתחם גם סדנאות לטיפול בגלגלים, בלמים ובחלל הפנים של המטוס.

רונן פקטור, מייסד ומנכ"ל משותף של חברת בירד אירוסיסטמס, ציין: "אנו רואים בחברת ישראייר שותף אסטרטגי חשוב, שיקדם את חברת הבת BIRD Aviation ויחד נאפשר לה להמשיך לצמוח ולהתפתח. אנו מאמינים בשיתוף הפעולה, ובטוחים כי הוא יאפשר לתת יציבות לפרויקטים הרבים שמבוצעים ב-BIRD Aviation."

אלקטריאון תקים כביש חשמלי נסיוני ביוטה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אלקטריאון (Electreon) נבחרה לשמש כספקית הטכנולוגית היחידה בפרויקט שמקדמת אוניברסיטת יוטה שבארצות הברית לבחינת טכנולוגיית כביש טעינה חשמלית אלחוטית. בפרויקט משתתפות אלקטריאון, רשות הנמלים של יוטה, ומכון המחקר של אוניברסיטת יוטה, והוא ממומן על ידי קרן NSF ASPIRE, שעוסקת בתחום טעינה ברת-קיימא של רכבים חשמליים. בעקבות החלטת בית המחוקקים של יוטה משנת 2021, הוקצו לקרן ולרשות הנמלים סכום של כ-15 מיליון דולר עבור קידום פרויקטים סביבתיים.

הפרויקט יכלול פיתוח משותף, הקמה והפעלה של כביש "חשמלי" בו תותקן מערכת הטעינה האלחוטית הדינאמית של אלקטריאון. בשלב ראשון ייסלל כביש באורך כ-1.6 ק"מ במתחם רשות הנמלים.

מאלקטריאון נמסר כי מטרת הפרויקט היא להציג את ההיתכנות המסחרית של טעינה אלחוטית דינמית לרכבי משא חשמליים, ואת יכולתה של המערכת להגדיל את טווח הנסיעה, לצמצם את גודל הסוללה, להוזיל את עלות הרכב החשמלי, להפחית את העומס על רשת החשמל ולאפשר תשתית טעינה שיתופית לרכבים חשמליים מסוגים וגדלים שונים. עוד נמסר כי אלקטריאון ו-ASPIRE יפעלו למשוך השקעות נוספות, במטרה להרחיב את היקף פריסת הטכנולוגיה.

הכביש הנסיוני יוקם במהלך שנת 2024, ועל סמך התוצאות יפעלו השותפות להרחבת היקף הפריסה של המערכת, לרבות אפשרויות פריסה של המערכת באזור סולט לייק סיטי, לאורך מסדרונות 15-I ו- 80-I, ולאחר מכן אף ללוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, סיאטל ודנבר.

חברת אלקטריאון פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. המערכת מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית את משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

תעשיית הרכב מחפשת פתרונות טעינה חדשים

החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי של כ-350 מיליון שקל. הטכנולוגיה של החברה נבדקת כיום במספר אתרים בעולם. בימים אלה היא מרחיבה את המקטע הנסיוני בשבדיה לאורך של 1.4 קילומטר, היא נערכת לבניית מקטע של 1.6 ק”מ במישיגן, ארה”ב בשיתוף עם חברת פורד, ומקטע נסיוני נוסף ביוטה, ארה”ב, בשיתוף עם יצרנית המשאיות Kenworth. לאחרונה היא השלימה בהצלחה סדרת ניסויים בברגמו איטליה, בשיתוף עם יצרנית המשאיות Iveco ותאגיד הרכב החדש Stellantis (שהוקם ב-2021 בעקבות המיזוג של פיאט-קרייזלר עם קבוצת PSA).

בחודש יולי 2022 חתמה אלקטריאון על מזכר הבנות עם חברת CTG האמריקאית אשר מפעילה צי של כ-2,800 לימוזינות ומוניות בניו יורק ובלאס וגאס, ומתכננת להחליף את כל הצי שלה לכלי-רכב חשמליים הנעזרים בטכנולוגיות טעינה אלחוטית. בחודש ספטמבר חתמה על הסכם עם חברת הקלינטק הגרמנית EnBW, לפריסת תשתית של כביש טעינה בעיר קרלסרוהה שבמדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה.

ועידת ההשקעות של OurCrowd בשבוע הבא בירושלים

פורסם בתאריך ע"י yochais

ועידת ההשקעות של קרן ההון-סיכון OurCrowd חוזרת לירושלים ותיערך בבניני האומה ביום רביעי הבא, ה-15 בפברואר 2023. בוועידה צפויים להשתתף למעלה מ-6,000 איש מיותר מ-70 מדינות, לרבות משלחות מאסיה, אמריקה הלטינית, אוסטרליה, אירופה, ארה"ב, המזרח התיכון וצפון אפריקה.

בוועידה תציין OurCrowd 10 שנים להיווסדה, שבמהלכן הפכה, להערכתה, לגוף ההשקעות הפעיל ביותר בהון סיכון בישראל והשיגה התחייבויות השקעה בהיקף של למעלה מ-2.1 מיליארד דולר מיותר מ-220,000 משקיעים כשירים. OurCrowd השקיעה מהקמתה ב-380 חברות ו-42 קרנות השקעה ורשמה 61 אקזיטים.

בין הדוברים בוועידה: נשיא המדינה, יצחק הרצוג; אניל סוני, מנכ"ל קרן ארגון הבריאות העולמי; ליסה דרו, יועצת הנהלה בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית, IBM; ד"ר קארין נוי, מובילת תחום מדע וחדשנות, Pfizer; ד"ר לארה ראמדין, מנהלת חדשנות של Dole Foods; כריסטינה קאראפאטקי, שותפה ב-Breakthrough Energy Ventures; קריסטין סימן, מנהלת הקיימות הראשית בג'נרל מוטורס; יוסי כהן, מנהל פעילות סופטבנק בישראל; תומאס ניידס, שגריר ארה"ב בישראל; ד"ר עמי אפלבאום, המדען הראשי ויו"ר רשות החדשנות; ג'ארד היימן, שותף מנהל Rebel Fund; שאול זינגר, ממחברי הספר Startup Nation, וליאור רז, יוצר וכוכב הסדרה פאודה.

רבים מהיזמים יציגו בדיונים את התופעה של סטארט-אפים צומחים שגילו עמידות בתקופה של משבר כלכלי וירידה בהשקעות וביניהם: צבי שרייבר, מנכ"ל Freightos שהונפקה בחודש ינואר ב-NASDAQ אחרי גידול שנתי של 154% בהזמנות במהלך שנת 2022, אביב וולף, מנכ"ל Remilk, שחתמה על הסכם עם General Mills לייצור גבינה נטולת חומרים מהחי וטלמון מרקו, מנכ"ל H2Pro, שחתמה על הסכם Gaia Energy ממרוקו להפקת מימן לא מזהם בהיקף של ג'יגה וואטים.

200 מנכ"לים של חברות פורטפוליו

במסגרת המסלול "סטארט-אפים: מצילים את העולם" ידון הכנס במכלול של נושאים חשובים וביניהם: משבר האקלים, אי ביטחון תזונתי והמחסור במים, גישה לשירותי בריאות, זיהום הסביבה, שיבושים בשרשרות האספקה ואבטחה בעולם המקוון. בין המושבים הפופולריים הנוספים ניתן לציין את "לאכול את הכרישים" שבמסגרתו קרנות הון סיכון ינסו למכור את עצמן ליזמים, "תיאטרון הדמו", הדגמות של טכנולוגיות העתיד ומסלול "10 המגמות הטכנולוגיות הבולטות של השנה הבאה", המגמות החמות, המשבשות שניתן יהיה ליישם בשנת 2023. חברות פודטק המפתחות חלבונים חלופיים יציעו למשתתפים לטעום את מטעמיהן וחברות בתחום האוטו-טק כמו AirEV יציבו בשטח דגמים להתנסות בטכנולוגיות שלהן.

ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל OurCrowd, אמר: "העולם השתנה ונוצרו אתגרים חדשים שדורשים פתרונות שרק הטכנולוגיה יכולה לספק. החברות שלנו מסייעות לפתור בעיות בתחומים: שוויון בשירותי בריאות, מזון וחקלאות, אבטחת סייבר, אנרגיה ירוקה, חלבונים חלופיים – בעיות שכולן הוחמרו עקב מגפת הקורונה, פלישת רוסיה לאוקראינה ומשבר האקלים".

בכנס יתארחו למעלה מ-200 מנכ"לים ומנהלים בכירים של חברות הפורטפוליו של OurCrowd, אחדים מהם חדי קרן וחברות ציבוריות וביניהם: דניאל שרייבר, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת Lemonade; ד"ר גילי רגב, מנכ"לית ומייסדת משותפת של SaNotize; גיל פרי, מנכ"ל ומייסד משותף של D-DI; גיאורגי קלר, מייסד משותף ואסטרטג ראשי של JumpCloud, ורבים אחרים.

OurCrowd תקיים מסיבת עיתונאים מיוחדת עם פתיחת הכנס ב-15 בפברואר בשעה 08:00 בהשתתפות ג'ון מדבד, מנכ"ל OurCrowd, ד"ר סבאח אלבינלאי, יו"ר OurCrowd Arabia, ושותפים מהמפרץ הפרסי שידברו על הסכמי אברהם שפותחים שחר חדש של שיתופי פעולה באזור. פאנל מיוחד של המליאה אף יוקדש להזדמנויות החדשות לשיתוף פעולה אזורי.

ד"ר סבאח אלבינאלי, יו"ר OurCrowd Arabia, אמר: "זהו כנס OurCrowd הראשון מאז שנחתמו הסכמי אברהם וייסודה של OurCrowd Arabia. בכוונתי להציג בכנס את ההזדמנויות לעשות עסקים בין ישראל לבין חברות במזרח התיכון וצפון אפריקה".

מידע על סדר היום של הוועידה ניתן למצוא כאן: https://summit.ourcrowd.com/agenda/

תאת חתמה על חוזה שירות ב-50 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת תאת טכנולוגיות (TAT Technologies) דיווחה היום (ב') על הרחבה משמעותית של חוזה עם חברת תעופה גלובלית לאספקת שירותי תחזוקה (MRO). מתאת נמסר כי החברה עובדת מול הלקוח מזה 5 שנים, ובעקבות הצלחת שיתוף הפעולה הוחלט להרחיב את חוזה השירות ל-5 שנים נוספות. להערכת תאת, ההכנסות מהחוזה החדש יסתכמו ב-50 מיליון דולר.

במסגרת הרחבת החוזה, תספק תאת שירותי תחזוקה ליחידות הנעת-עזר (Auxiliary Power Unit) מדגם GTCP331 של חברת Honeywell האמריקאית. מדובר במנועי סילון קטנים אשר לא משמשים להנעת המטוס, אלא לאספקת אנרגיה למערכות הפנימיות שלו.

ב-2020 וב-2021 חתמה תאת על מספר חוזים אסטרטגיים עם Honeywell שבמסגרתו היא תספק שירות MRO למשך 10 שנים עבור יחידות הנעת-עזר של הדגמים המובילים של יצרניות המטוסים בואינג ואיירבאס, ובכלל זה B777, B737 ו-B767/757 של בואינג ו-A320 של אירבאס.

חברת תאת, הנמצאת בשליטת קרן פימי, מייצרת ומספקת שירותי תחזוקה ושיפוץ של מערכות בקרת חום במטוסים אזרחיים וצבאיים, יחידות הנעה תעופתיות, וייצור חלקים של מנועי סילון.