טאטא מוטורוס תתקין את סוללות פינרג'י ברכב חשמלי נוסף

שיתוף הפעולה בין יצרנית הרכב ההודית Tata Motors לבין חברת פינרג'י (Phinergy) מתרחב לדגם נוסף מתוצרת טאטא. היום (ד') הודיעה פינרג'י בדיווח לבורסה כי טאטא מתכוונת לשלב את סוללות האלמוניום-אוויר שלה במסחרית חשמלית מדגם Tata Ace, שהושקה בשנה שעברה.

בשלב ראשון יותקנו הסוללות באב-טיפס ויבוצעו ניסוי שטח בישראל ובהודו, ולאחר מכן יושק בשוק הרכב ההודי דגם Tata Ace חלופי, שבו את סוללות הליתיום המקובלות מחליפות הסוללות האלטרנטיביות של פינרג’י, שבהן האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. כמו כן, בניגוד לליתיום, אלומיניום זמין בהודו בשפע, ועל כן הפיתרון מתאים מאוד לשוק ההודי.

בחודש ינואר הציגו שתי החברות, בתערוכת רכב בהודו, אב-טיפוס ראשון מסוגו בעולם של מכונית חשמלית המונעת על ידי סוללות אלומיניום-אוויר. האב-טיפוס התבסס על מכונית נוסעים פרטית מדגם Tata Tiago.

תשתית של תחנות טעינה ברחבי הודו

טאטא מוטורס היא חברת בת של קבוצת טאטא, מהתאגידים הגדולים ביותר בהודו. היא מייצרת מגוון רחב של מכוניות כולל רכבים פרטיים, משאיות, ואנים, אוטובוסים, ציוד לוגיסטי ורכבים צבאיים. ב-2021 ייצרה טאטא מוטורס כמעט מיליון רכבים והכנסותיה הסתכמו ב-45 מליארד דולר.

פינרג’י וטאטא מוטורס עדיין לא חשפו מה יהיה טווח הנסיעה של המכונית החדשה, ואולם על הפוטנציאל של הסוללות החדשניות ניתן ללמוד משיתוף פעולה נוסף של פינרג’י בשוק הרכב ההודי, עם יצרנית הרכב Mahindra Electric. שתי החברות הטמיעו את הסוללה של פינרג’י בריקשה חשמלית מדגם Mahindra Treo ובזכות ההחלפה עלה טווח הנסיעה של הריקשה מ-130 ק”מ ל-500 ק”מ בהטענה אחת.

לצד שיתופי הפעולה עם יצרניות הרכב המקומיות, פינרג’י מכינה בהודו את תשתית הנדרשת לתמיכה בסוללות האלומיניום-אוויר. החברה הישראלית הקימה ב-2021 בהודו חברת-בת משותפת עם ענקית האנרגיה המקומית Indian Oil , שמפעילה כ-30,000 תחנות דלק בכל רחבי הודו, ואשר בהן לפי התוכנית תתבצע הטענת והחלפת הסוללות.

מחיר החלום: 37% מהיזמים סובלים מחרדות, 13% מדיכאון

[בתמונה: יעל בנימין, מייסדת ומנכ"לית Startup Snapshot]

אין אלה ימים קלים עבור היזם הישראלי. הנסיגה החדה בהייטק העולמי, בשילוב הטלטלה הפוליטית בישראל על רקע הרפורמה המשפטית, יצרו את המתכון לסופה המושלמת. הנסיבות החדשות השתקפו היטב בדו"ח של מכון המחקר של סטארט-אפ ניישן, שפורסם בשבוע שעבר והצביע על ירידה חדה של כ-75% בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי ברבעון הראשון של 2023 בהשוואה לשנה שעברה.

קיומן של חברות סטארט-אפ מתבסס על גיוסי הון, ומשנה הזהירות שמגלים בימים אלה המשקיעים בבואם להחליט האם להשקיע בחברות סטארט-אפ, בכלל וישראליות בפרט, רק מגביר את הלחץ שבו נתונים היזמים.

מחקר חדש של Startup Snapshot, פלטפורמת שיתוף מידע לתעשיית הסטארט-אפים, בשיתוף תוכנית ההאצה של אינטל, Intel Ignite, שפעילה מאוד גם בישראל, בחן היבט שפחות מדובר בו בעולם היזמות:  ההשפעה של הגשמת החלום היזמי על הרווחה הנפשית של מייסדים ומנכ"לים בסטארט-אפים.

סובלים ממצוקה נפשית, אך נמנעים מסיוע מקצועי

המחקר מבוסס על מידע שנאסף ממעל ל-400 מייסדי סטארט-אפים מרחבי העולם. ואולם, המחקר הוא בעל משנה תוקף לישראל, מאחר ש-60% מהמשתתפים בו הם יזמים ישראלים. 

מן המחקר עולה כי 72% מהמייסדים מדווחים שהבריאות הנפשית שלהם נפגעה ממסלול היזמות, כאשר 44% מהנשאלים מדווחים על סטרס גבוה, 37% סובלים מחרדות, ו-36% מדווחים על שחיקה. כ-13% חווים תסמיני דיכאון ואילו 10% חווים התקפי חרדה. ככלל, 54% מהמשתתפים במחקר הודו כי הם חרדים מאוד לעתיד הסטארט-אפ שאותה הם מובילים.

וכיצד מתמודדים היזמים עם המעמסה הרגשית והנפשית? ובכן, מתברר כי רק 23% מסתייעים בגורמים חיצוניים לקבלת סיוע מקצועי. 81% מהיזמים מדווחים שהם לא משתפים אחרים בפתיחות בסטרס, האתגרים והפחדים שלהם, מחשש שיתפרש כחולשה ויפגע בסיכויי ההצלחה שלהם. מנגד, הם דווקא פתוחים יותר בסביבה הביתית: כ-47% משתפים את האתגרים והסטרס עם בן/בת הזוג בתדירות גבוהה, ו-41% משתפים רק מידי פעם. נשים משתפות יותר – 28% יותר נשים משתפות בתדירות גבוהה ביחס לגברים.

ומי הכי פחות חשופים להתמודדות הנפשית של היזמים? שלא במפתיע, אלה הם המשקיעים. כ-90% מהיזמים מדווחים כי הם לא משתפים את הסטרס והאתגרים עם המשקיעים, מתוך דאגה כי השקיפות תשפיע על היכולת שלהם לגייס סבבים נוספים. 

לנרמל את השיח

צחי וייספלד

לדברי יעל בנימין, מייסדת ומנכ"לית Startup Snapshot, המחקר חותר להביא שקיפות בנוגע למצבם הנפשי של יזמים. "הצלחנו לחשוף את העלויות הנסתרות – פיזיות, רגשיות וקוגניטיביות, שיזמים מתמודדים איתם במהלך בניית הסטארט-אפים. המטרה של המחקר היא לפתח שיח שמנרמל ומעודד את הפתיחות סביב האתגרים והלחצים שכרוכים בתהליך היזמות. על ידי התבוננות פנימה על המורכבות הרגשית של היזמים עצמם, אנו מקווים לספק להם את המודעות העצמית הנדרשת שתאפשר להם לייצר שינוי בהתנהגותם ובכך מציאות בריאה יותר לעצמם, רגשית ופיננסית, עם הבנה כי השניים יחדיו קשורים ובלתי נפרדים ".

צחי וייספלד, סגן נשיא אינטל ומנכ"ל אינטל איגנייט העולמית, מוסיף כי "היום יותר קשה מתמיד במישור הנפשי להיות יזם. אתה חייב לפטר עובדים, לחתוך בעלויות ולנווט סבבי גיוס בשווי נמוך יותר, בזמן שאתה שומר על אופטימיות בבואך להמשיך למכור את החלום, ולדרבן את כולם להמשיך קדימה במהירות גבוהה יותר מתמיד". בעריכת המחקר סייעו גם משרד עו"ד ארנון, תדמור- לוי, ומרכז היזמות זל באוניברסיטת רייכמן.

כחלק מעסקת טילי הספייק, אירונאוטיקס תספק ליוון עשרות מל"טים

בשבוע שעבר דווח כי רפאל תספק למשרד ההגנה היווני טילי ספייק במסגרת עסקת ענק בהיקף של 370 מיליון אירו שנחתמה בין ממשלות ישראל ויוון. כעת, מתברר כי במסגרת העסקה, יצרנית המל"טים אירונאוטיקס (Aeronautics), שבבעלות רפאל, תספק ליוון עשרות מל"טים מדגם Orbiter 3. המל"טים, המצוידים ביכולות אופטיות ועיבוד תמונה מתקדמות, ישמשו ככלי-עזר לצורך תצפית ורכישת מטרות בשטח עבור טילי הספייק. 

אורביטר 3 הוא מל"ט טקטי המסוגל  לשהות באוויר למשך 6 שעות. אורכו כ-1.1 מטר והוא בעל מוטת כנפיים של 4.4 מטר. הוא יכול לשאת מטע"ד במשקל של 5.5 ק"ג ולנוע במהירות מקסימלית של 80 קמ"ש. הרחפן מיועד לנווט גם בסביבה ללא GPS ובתנאי מזג אוויר קשים.

מאירונאוטיקס נמסר כי השילוב המערכתי בין המל"טים וטילי הספייק מספק יתרון מבצעי משמעותי בשדה הקרב המודרני, שבו המל"ט מבצע את תהליך גילוי, זיהוי ואבחון המטרה – וטילי הספייק מבצעים את סגירת המעגל. 

משפחת טילי ספייק (Spike) היא קבוצה של טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאים בשימוש מבצעי נרחב בצה”ל ובצבאות רבים בעולם, ונחשבת למשפחת הטילים המצליחה ביותר של רפאל. טילי ספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. המשפחה כוללת סדרה מגוונת של טילים עבור משימות שונות. טיל הדור החמישי במשפחה  כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.

אירונאוטיקס נרכשה על ידי רפאל ב-2019, ולדברי מנכ"ל החברה, דני סלסקי, העסקה ממחישה את הסינרגיה, החיבור הטכנולוגי והשילוב העסקי בין שתי החברות. "זו הבעת אמון במוצר ובחברות."

דוטס פיתחה חיישן למדידה ישירה ורציפה של ריכוז הדשנים בקרקעות חקלאיות

חברת הסטארט-אפ הישראלית DOTS (Data of the Soil) מבאר שבע, חושפת לראשונה את הטכנולוגיה החדשנית שפיתחה למדידה ישירה ורציפה של ריכוז הדשנים בקרקעות חקלאיות.

הטכנולוגיה נועדה לתת מענה לבעיה ידועה בעולם החקלאות: הקושי לנטר באופן מדויק את רמות הדשנים במי הנקבים בקרקע. קושי זה מקשה על החקלאי לתכנן בצורה יעילה את תוכנית הדישון, ומוביל פעמים רבות לדישון-יתר, אשר גם פוגע בסביבה ובטיב הקרקע וגם מביא לגידול מיותר בעלויות. לפי ההערכות, שיעור דישון-היתר מגיע לכ-40% מהיקף הדישון הכללי ברחבי העולם.

מעצם היותם מלחים, דשנים מעלים את רמת המוליכות החשמלית של הקרקע, ועל כן השיטות הנהוגות כיום למדידה בזמן אמת של רמת הדשנים מתבססות על מדידת המוליכות החשמלית. ואולם, שינויים ברמת המוליכות החשמלית יכולים לנבוע משלל גורמים, לרבות כמות המים בקרקע, ועל כן השיטות הקיימות לוקות ברמת הדיוק. רמה מדויקת של רמת הדשנים ניתנת לביצוע באמצעות בדיקה של דגימת קרקע במעבדה, אך לא ניתן לבצע זאת באופן רציף ובזמן אמת.

חברת דוטס פיתחה חיישן אלקטרו-אופטי המזהה בצורה אמפירית (כלומר, לא באמצעות משתנה עקיף כמו מוליכות) את רמת הדישון בקרקע, ובכך מאפשר לדייק את מחזורי הדישון ולמנוע דישון עודף.

הרעיון של דוטס נולד באוניברסיטת בן גוריון בעקבות מחקר שנמשך שבע שנים, בהובלתם של פרופ' עופר דהן, ד"ר אלעד ישנו ממכון צוקרברג לחקר המים ופרופ' שלומי ארנון מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים. השלושה פיתחו חיישן המבצע אנליזה ספקטרלית (כלומר, ניתוח הרכב החומרים על סמך ניתוח החזר האור) משולבת אלגוריתמיקה, המאפשר מדידה רציפה ובזמן אמת של רמות הניטראט בתמיסת הקרקע.

החיישן מספק תמונה מפורטת ביותר לגבי הריכוזים המשתנים של הניטראט בבית השורשים ובזמן אמת. בהמשך, תאפשר המערכת של החברה התממשקות לבקרי דישון והשקיה של החקלאי, וכן דישון אופטימלי באופן אוטומטי לחלוטין, על בסיס ריכוזי החנקה הנמדדת בזמן אמת על ידי המערכת של  דוטס.

לפי ניסויים שערכה החברה, החיישן שפיתחה הציג רמת דיוק של כ-92%. בנוסף, דוטס ערכה שורה של ניסויים בישראל בחממות לגידול עגבניות, שהעלו כי שימוש בחיישן מאפשר חסכון של כ-30% מהדשנים במשך עונת הגידול, וללא פגיעה ביבול המתקבל.

שלושת החוקרים רשמו ארבעה פטנטים על הטכנולוגיה ויסדו בשנת 2021 יחד עם רפי לוי את  דוטס, שמעסיקה כיום 7 עובדים בפארק המדע בבאר שבע. מהחברה נמסר כי היא חותמת בימים אלה על הסכמי שיתוף פעולה עם חברות גדולות באירופה וארצות הברית שמעוניינות לרתום את הטכנולוגיה לשיפור יישום הדשנים, יצירת חיסכון והקטנת השפעותיה השליליות של התעשיה החקלאית על מקורות המים ובריאות הציבור.

בזבוז של 80 מיליארד דולר בשנה

דוטס זכתה מהקמתה למענקים מצטברים של כחצי מיליון דולר מרשות החדשנות, וגייסה 1.2 מיליון דולר נוספים מ-Labs/02 שבין משקיעיה פלטפורמת ההשקעות OurCrowd והתאגיד ההודי הרב-לאומי Reliance Industries Limited. החברה נערכת בימים אלה לגיוס הון נוסף שיתמוך במאמצי פיתוח המוצר והבאתו לשוק.

רפי לוי, מייסד משותף ומנכ"ל דוטס הסביר כי השפעת הדשנים על איכות וכמות היבולים, ביחד עם היעדר טכנולוגיה לניטור דשנים רציף בקרקע, הובילו את העולם החקלאי לאורך השנים לשימוש יתר בדשנים על מנת להכפיל את היקף היבולים ליחידת שטח. "כתוצאה מכך, 40% ויותר מהדשנים המיושמים בקרקע כלל לא מגיעים לשורשים ובפועל, מחלחלים מטה. תהליך זה מתורגם להפסדי הון כבדים לחקלאים, כמו גם לנזקים סביבתיים גדולים, בצורת זיהום מי תהום ולא פחות חמור, פליטות גזי חממה ניכרות (הן CO2 והן N2O). מצב זה מהווה בעיה עולמית קריטית המאיימת על כדור הארץ ועל בריאות האדם".

לוי הוסיף: "תעשיית החקלאות העולמית צורכת מידי שנה כ-210 מיליון טון של דשנים, בשווי כולל של מעל 200 מיליארד דולר. מחקרים מראים כי מעל 40% מכמות הדשנים המיושמת לא מגיעים לצמחים ובפועל, מבוזבזים – כלומר דישון היתר מגיע להיקף של 84 מיליון טון בשנה (כ-80 מיליארד דולר כל שנה). דוטס פונה בשלב הראשון לשוק הגידולים המושקים שגודלו כ-25 מיליארד דולר. הטכנולוגיה שפיתחנו תסייע להגדיל את רווחי החקלאים בעשרות אחוזים ובמקביל, לתמוך במאמצים העולמיים לשימור הסביבה".

בנוסף להוצאות על דישון יתר, עלויות המשנה כתוצאה מן הזיהום הן כבירות: באירופה מוקצבים מידי שנה מאות מיליארדי יורו לטיפולים רפואיים הנובעים ישירות מזיהומים בקרקע. בארה"ב חשופים כ-60 מיליון איש למים מזוהמים בחנקה של דשנים (ניטראט) ומידי שנה מושקעים עשרות מיליארדי דולרים לטיהורם (כ-600 דולר לשנה בממוצע לכל אמריקאי).

ברחובות מפתחים מדפסת תלת-מימד לשתלי שד רגנרטיביים

יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys) וחברת הביוטק קולפלנט (CollPlant), שתיהן מפארק המדע ברחובות, הכריזו על הסכם לפיתוח ומסחור של מדפסת להדפסה בקנה מידה תעשייתי של שתלי שד רגנרטיביים, המשלבת בין הטכנולוגיות של שתי החברות. הפיתוח יתבסס על מדפסת P3‎ של סטרטסיס והדיו הביולוגי rhCollagen של קולפלנט המייצר קולגן סוג 1, אחד מאבני הבניין המרכזיים של רקמות ואיברים בגוף האדם.

קולגן סוג 1 הוא אחד החלבונים השכיחים בגוף, המצוי ברקמות חיבור, גידים ועצמות, והוא גם בעל תפקיד חשוב בתהליכי התחדשות של איברים ורקמות. כיום, מפיקים קולגן בעיקר מבעלי חיים, אך שיטה זו היא בעלת חסרונות רבים כגון סיכון לזיהומים או לתגובה חיסונית של הגוף. כמו כן, בתהליך ההפקה הקיים יש לבצע חיטוי ייסודי, אשר פוגע באיכות התוצר הסופי ובפונקציונאליות הביולוגית שלו. קולפלנט פיתחה פלטפורמה לייצור קולגן סוג 1 מצמחי טבק מהונדסים גנטית. הקולגן של קולפלנט זהה לקולגן האנושי בגוף האדם ועל כן אינו מעורר תגובה חיסונית.

שתל המעודד את הגוף להצמיח רקמת שד

החברה מייעדת את הטכנולוגיה שלה לתחום הרפואה הרגנרטיבית והרפואה האסתטית. אחד ממוצרי הדגל שלה הוא שתלי שד רגנרטיביים, שנועדו להחליף את שתלי הסיליקון המקובלים, שגם הם כרוכים בסיכונים בריאותיים. שתלי השד של קולפלנט מתבססים על הקולגן המתורבת של החברה, תאי שומן וחומרים נוספים. הם מיוצרים במדפסת, המאפשרת לתכנן בצורה מדויקת את המבנה הפנימי והחיצוני הרצוי. השתל מושתל בשד האישה ולמעשה מעודד תהליך התחדשות וצמיחת תאים עצמית של הגוף, בהתאם למבנה של השתל. בסופו של התהליך השתל עצמו מתכלה והגדלת השד מתבססת כולה על רקמה שיצר הגוף.

בינואר 2023, הודיעה קולפלנט כי השלימה בהצלחה מחקר פרה-קליני שהדגים את היתכנות הפיתוח. שוק השתלות החזה מגלגל כיום כ-2.6 מיליארד דולר בשנה, כאשר פרוצדורות שחזור והגדלת חזה מייצגות את הניתוח הפלסטי השני בשכיחותו המבוצע כיום בעולםמדפסת P3 של סטרטסיס מתבססת על הטכנולוגיה של חברת אוריג’ין (Origin) האמריקאית, שרכשה סטרטסיס ב-2020 ב-100 מיליון דולר.

אוריג'ין פיתחה טכנולוגיית ייצור בשם פולימריזציה מיתכנתת (Programmable PhotoPolymerization), שבה ממצקים את החומר באמצעות קרינת אור, ועל-ידי כך ניתן לייצר מבנים מורכבים במתכונת של שכבה על-גבי שכבה. המערכת שולטת על פרמטרים רבים, כמו התאורה והחום, ומקבלת משוב רציף באמצעות תוכנה המאפשרים לייצר חלקים ברמת גימור ודיוק גבוהים.

מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף, אמר כי שיתוף הפעולה עם קולפלנט, "תואם לאסטרטגיה שלנו לספק פתרונות מלאים ליישומי תעשייה בעלי צמיחה גבוהה. אנו מאמינים שהשותפות עם קולפלנט תאפשר לנו להאיץ את התיעוש של הדפסה ביולוגית לרפואה רגנרטיבית, ואנו מצפים לשתף פעולה לקראת מסחור מוצלח של שתלי החזה הרגנרטיביים החדשניים של קולפלנט ומעבר לכך".

אינוויז קרובה להסכם חמישי בתעשיית הרכב

חברת אינוויז (Innoviz) דיווחה כי חתמה על הסכם לאספקת כמה מאות יחידות של הדור השני של חיישן ה-LiDAR שלה, InnovizTwo, ליצרנית של כלי-רכב מסחריים. מאינוויז נמסר כי המשלוח הוא חלק ממגעים מתקדמים בין החברה ליצרנית הרכב באשר לחוזה יצור סדרתי עבור אחד מציי הרכב של אותה יצרנית.

לאינוויז יש כיום ארבעה הסכמי ייצור בתעשיית הרכב, עם פולקסוואגן ו-BMW, עם יצרנית רכבים חשמליים מאסיה והסכם נוסף עם ספקית מערכות (Tier-1) עבור רכבי היסעים אוטונומיים. בחברה מאמינים כי המגעים הנוכחיים יבשילו לכדי הסכם חמישי.

בעת שהושק באמצע 2021, אינוויז מסרה כי ה-InnovizTwo מספק ביצועים טובים פי 30 מחיישן הדור הראשון של החברה, InnovizPro, וכי עלות ייצורו נמוכה בכ-70% בהשוואה למחיר של InnovizPro. החיישן פועל באורך גל של 905nm ומיועד לשימוש בכלי-רכב רגילים ואוטונומיים.

הוא מספק סריקה בזוויות של 125×40 מעלות, המייצרת 8,000 שורות בשנייה ברזולוציה של 0.07×0.05 מעלות לטווחים של עד 300 מטר. החיישן עומד בתקן הבטיחות ASIL-B ומופיע ביחד עם ערכת התוכנה InnovizAPP, המקבלת את נתוני החיישן ומנתחת אותם לצורך זיהוי וסיווג אובייקטים בסביבת הרכב.

ענף המלונאות מוביל באימוץ רובוטים אוטונומיים

מחקר חדש מגלה כי אחד הענפים שמובילים את מגמת אימוץ הרובוטים השיתופיים ("קובוטים") הוא ענף המלונאות. לפי מכון Research Dive, שוק הרובוטים העולמי לענף המלונאות צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי מסחרר של 25.7% ולהגיע עד שנת 2028 להיקף של 17.1 מיליארד דולר.

רובוטים משמשים בענף המלונאות לביצוע אוטונומי של מגוון הולך וגדל של משימות, מניקיון ומילצור ועד תחזוקה ושירות חדרים. לדברי האנליסטים של מכון המחקר, מגפת הקורונה היא זו שנתנה את הדחיפה הראשונית לשוק הרובוטיקה, על רקע הצורך לשמור על ההיגיינה במרחבים ציבוריים. ואולם, גם לאחר תום המשבר, פריסת הרובוטים בבתי מלון ממשיכה בקצב גבוה על רקע מחסור בכוח אדם ומתוך רצון לייעל את התפעול ולחסוך בעלויות. במכון מציינים כי חל גם גידול במספר חברות הסטארט-אפ העוסקות בתחום התיירות והארחה.

גם בישראל ניכר אימוץ גובר של פתרונות רובוטיים בענף המלונאות. בתחילת השבוע דיווחה חטיבת Robotize של חברת הטכנולוגיה "מיטווך ובניו", כי רשת המלונות "פתאל" הצטיידה בצי של רובוטים אוטונומיים לניקיון, מתוצרת סופטבנק. הרובוטים הראשונים בעסקה כבר פרוסים בבתי המלון של הרשת "גורדון ביץ'" ו"הרודס" בתל אביב. בעבר דיווחה Robotize על עסקאות דומות עם המלונות קראון פלאזה וקרלטון בתל אביב. ב-Robotize מעריכים כי הרובוטים הללו עשויים לחסוך למלון עד 25% מההוצאות השנתיות על ניקיון.

לפי התאחדות המלונות, בענף המלונאות בישראל מועסקים כ-40 אלף עובדים, נכון לסוף 2022, ונדרשים עוד כ-5,000 עובדים לכל הפחות כדי לתת מענה לצרכים של הענף, בייחוד בעונת התיירות. אמיר מיטווך, מנהל הפיתוח העסקי של Robotize, מעיד כי המלונות בישראל פונים יותר ויותר לרובוטים אוטונומיים כמענה למחסור בכוח האדם. "הרובוטים האוטונומיים מביאים תועלות רבות הן ברמה התפעולית והן ברמת החווייה של האורח."

האזינו לשיחה עם אמיר מיטווך מ-Robotize, מתוך תוכנית מס' 41 בפודקאסט שלנו, שעלתה ביולי 2021:

ננו-דיימנשן העלתה את הצעתה לרכישת סטרטסיס ל-1.2 מיליארד דולר

בתמונה: מנכ"ל ננו-דיימנשן, יואב שטרן

חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) סיימה את שנת 2022 עם הכנסות של 43.6 מיליון דולר, יותר מפי 3 (317%) מההכנסות ב-2021 – כך על פי הדו"ח הכספי שפרסמה החברה ביום חמישי בשבוע שעבר. ההכנסות ברבעון הרביעי של 2022 עמדו על 12.1%, גידול של 21% בהשוואה לרבעון השלישי.

בשורה התחתונה, רשמה החברה הפסג נקי של 228 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 205 מיליון דולר ב-2021. סכום של 75.7 מיליון דולר הושקע במו"פ. ננו-דיימנשן גם פרסמה נתונים על הגידול בהכנסות שרשמו חלק מהחברות שרכשה בשנה האחרונה בתחום המעגלים המודפסים. הכנסות חברת Admatech צמחו ב-60% בששת החודשים האחרונים, הכנסות Essemtech צמחו ב-8% ב-12 החודשים האחרונים, ואילו הכנסות GIS צמחו ב-4% ב-12 החודשים האחרונים.

לא מוותרת על סטרטסיס

בתוך כך, ננו-דיימנשן ממשיכה במאמציה לקדם את רכישת חברת סטרטסיס (Stratasys). לאחר שסטרטסיס דחתה את הצעתה הראשונית, בסך של 1.1 מיליארד דולר, העלתה לפני מספר ימים ננו-דיימנשן את הצעתה ל-1.2 מיליארד, לפי מחיר של 19.55 דולר למניה, פרמיה של 51% על מחיר המניה הממוצע ב-60 הימים האחרונים. כמו כן, ננו-דיימנשן קוראת לסטרטסיס להסיר את "גלולת הרעל" שאימצה החברה בניסיון למנוע השתלטות מצד ננו-דיימנשן, ולאפשר לבעלי המניות להביע את עמדתם לגבי העסקה המוצעת.

מנכ"ל ננו-דיימנשן, יואב שטרן, התייחס להצעה המשופרת ואמר כי היא "ממחישה את המחויבות שלנו להשלמת השילוב האסטרטגי עם סטרטסיס, שיספק ערך מיידי וודאי לבעלי המניות, ויאפשר לנו ליצור חברה מובילת השוק בתחום הדפסות הייצור התוספתי (AM) הצומח במהירות. אנו מוכנים לבצע בדיקת נאותות מיידית ולפעול במהירות מול סטרטסיס על מנת להגיע לעסקה מוסכמת באופן מהיר".  

תאת טכנולוגיות: גידול בהכנסות – ובחוב

חברת תאת טכנולוגיות (TAT Technologies) פרסמה בסוף השבוע את הדו"ח השנתי ולפיו הכנסותיה ב-2022 הסתכמו ב-84.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-78 מיליון דולר ב-2021. עם זאת, בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד נקי של 1.6 מיליון דולר והחוב שלה גדל מ-0.5 מיליון דולר בסוף 2021 ל-19.4 מיליון דולר בסוף 2022. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 55 מיליון דולר.

הגידול בחוב נבע מהשקעות שביצעה החברה עבור אחד החוזים האסטרטגיים שלה, וכן עבור הארגון מחדש של מערך מתקני החברה, שבמסגרתו העבירה החברה את מפעל ייצור מחליפי החום התעופתיים שלה מקרית גת לעיר טולסה שבאוקלהומה, ואיחדה את שני המתקנים שלה בישראל למתקן אחד מודרני.

מנכ"ל תאת, יגאל זמיר, ציין כי במחצית השנייה של 2022 חל מפנה חיובי בפעילות העסקית של החברה. "חווינו גידול משמעותי בהזמנות, הן עבור שירותי התחזוקה והן עבור שירותי הייצור. השגנו שורה של חוזים אסטרטגיים עם שחקנים מובילים בתעשייה, אשר הובילו לגידול של 120 מיליון דולר בערכם  של ההסכמים ארוכי הטווח שלנו, וכעת צבר ההזמנות שלנו לטווח הארוך עומד על 400 מיליון דולר, פי שניים בהשוואה לסוף 2021. אנחנו נכנסים ל-2023 עם צבר הזמנות חזק ומצפים להציג השנה תוצאות משופרות."

חברת תאת, הנמצאת בשליטת קרן פימי, מייצרת ומספקת שירותי תחזוקה ושיפוץ של מערכות בקרת חום במטוסים אזרחיים וצבאיים, יחידות הנעה תעופתיות, וייצור חלקים של מנועי סילון.

 

שלוש משקיעות אסטרטגיות מחזקות את שיתוף הפעולה עם SCADAfence

חברת הסייבר התעשייתי SCADAfence השלימה גיוס של 16 מיליון דולר משלוש משקיעות אסטרטגיות: חברת ה-IT היפנית פוג'יטסו (Fujitsu), יצרנית האלקטרוניקה היפנית מיצובישי אלקטריק (Mitsubishi Electric), המשתייכת לקבוצת מיצובישי, וחברת האבטחה הספרדית Prosegure. מהחברה נמסר כי ההון ישמש לצורך התרחבות לשווקים חדשים.

לצד ההשקעה, שלוש החברות גם ירחיבו את שיתוף הפעולה המסחרי עם חברת הסייבר הישראלית. פוג'יטסו תשווק את פתרונותיה של סקדה-פנס דרך חטיבת הפעילות הגלובלית Fujitsu Uvance, שהוקמה בסוף 2021 ומתמקדת בסיוע לעסקים וארגונים לאמץ מודל פעילות סביבתי יותר באמצעות חדשנות.

מיצובישי מתכוונת להטמיע את פתרון ההגנה של סקדה-פנס בקו מוצרי האוטומציה שלה לעולם התעשייתי, ואילו חברת Prosegure, שזו ההשקעה השנייה שהיא מבצעת בסקדה-פנס, תשלב את פתרונותיה של חברת הסייבר הישראלית בשירותים המנוהלים שהיא מספקת ללקוחות בספרד, פורטוגל וארצות הברית.

נקודת התורפה של התעשייה החכמה

סביבת הייצור המודרנית רווייה במערכות אוטומטיות, חיישנים ורשתות תקשורת, ומתחברת אל התשתית הארגונית, ואל מערכי המלאי, ההזמנות והתקשורת מול גורמים חיצוניים. כתוצאה מכך מתהדק הקשר בין טכנולוגיות ליבת הייצור (Operational Technologies) לבין המעטפת של טכנולוגיות המידע. השילוב הזה קרוי גם “סביבת ייצור חכמה”, ויתגבר עם האימוץ של רעיון Industry 4.0 הכוללIoT  בסביבת הייצור. הדבר חושף את מערכות הייצור לסיכוני אבטחה חדשים, החל ממתקפות סייבר והחדרת נוזקות למתקני הייצור, פגיעה במערכי הייצור, גניבת מידע מסחרי ועוד. 

המערכת של סקדה-פנס מספקת הגנה לרשתות ICS/SCADA תעשייתיות באמצעות זיהוי בזמן אמת של מתקפות סייבר, התראות על שיבושים אפשריים העשויים להשבית מערכות, כלים לאיתור נקודות תורפה ועוד. בין לקוחות החברה עליהם דיווחה בעבר, הונדה, מוראטה, וסטל, מיטסוי פודוסאן וחברות רבות נוספות הנכללות ברשימת פורצ’ן 500.

ג'ייביל פתחה בהליך בוררות נגד סיפיה ויז'ן

חברת סיפיה ויז'ן (Cipia Vision), המפתחת מערכות לניטור נהג (DMS), עדכנה היום (ד') לבורסה כי קבלנית הייצור ג'ייביל (Jabil) פתחה בהליך בוררות מול החברה דרך מוסד הבוררות האמריקאי American Arbitration Association, היושב בניו יורק. סיפיה התקשרה עם ג'ייביל ביולי 2018 בהסכם שלפיו קבלנית הייצור תספק לה מצלמות עבור מערכות ניטור הנהג שהיא פיתחה. לטענת ג'ייביל, סיפיה הפרה לכאורה את התחייבויותיה מכוח הסכם ופעלה "בחוסר תום לב". במכתב שהגישה ג'ייביל לבורר, היא טוענת לנזקים בסך 5.9 מיליון דולר. מסיפיה נמסר כי החברה לומדת את החומר שהוגש לבורר.

הכנסותיה של סיפיה ב-2022 הסתכמו ב-5.3 מיליון דולר, גידול של 11% בהשוואה ל-2021. סיפיה פיתחה מערכת חישת ושליטת פנים-הרכב המאפשרת בין השאר לבצע מעקב אחר רמת העירנות של הנהג באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת עירנותו יורדת. החברה מספקת את פתרונותיה ללקוחות הן כתוכנה בלבד, והן כפתרון מלא שבמסגרתו היא מספקת את התוכנה ביחד עם מצלמות מתוצרת של יצרניות חיצוניות.

סרגון: הזמנות ב-29 מיליון דולר מהודו מתחילת השנה

חברת סרגון (Ceragon) דיווחה אתמול (ג') כי מתחילת השנה קיבלה הזמנות מספקיות תקשורת בהודו – שוק היעד הגדול ביותר של החברה – בהיקף כולל של 29 מיליון דולר עבור מערכות חומרה ושירותי תוכנה, וזאת לצורך שדרוג רשתות תקשורת קיימות לדור חמישי, הגדלת קיבולת והנגשת שירותי תקשורת לאזורים כפריים. המערכות יסופקו במהלך שני הרבעונים הבאים.

הכנסותיה של סרגון ב-2022 הסתכמו ב-295.2 מיליון דולר, כמעט ללא שינוי בהשוואה ל-2021. הודו היוותה ב-2022 שוק היעד המרכזי של סרגון, והיתה אחראית ל-27% מכלל הכנסות החברה. ב-2023 צופה החברה הכנסות של 325-345 מיליון דולר. סרגון מספקת פלטפורמות תקשורת אלחוטית עבור מרכיב התמסורת (Backhaul) ברשתות סלולריות, המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת. החברה מתמקדת ברשתות מוגדרות תוכנה (SDR) המאפיינות את תשתיות הדור החמישי (5G).

בדומה לספקיות מובילות אחרות של חומרה וציוד לרשתות תקשורת, גם סרגון פועלת לגוון את תמהיל הכנסותיה ולהגדיל את נתח ההכנסות שלה משירותי תוכנה. בחודש פברואר השיקה החברה את Ceragon Insight, פלטפורמת ענן מבוססת AI, המשמשת לתכנון, ניהול וניתוח של רשתות תקשורת אלחוטיות מרובות ספקים. לדברי החברה, הפתרון מאפשר לשפר את ביצועי הרשת, לייעל את התפעול ולהאיץ פתרון בעיות.

רשות החדשנות בשת"פ עם מרכז המו"פ של מדינת ניו-יורק בתחום השבבים

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות הודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם מרכז המו"פ המוביל של מדינת ניו-יורק, NY CREATES (מרכז ניו-יורק למחקר, צמיחה כלכלית, טכנולוגיה, הנדסה ומדע), המתמקד בפיתוח בתחום הסמינקונדקטור. במסגרת שיתוף הפעולה, רשות החדשנות תאתר עבור NY CREATES פיתוחים טכנולוגיים ישראליים שמתאימים לתחומי פעילותו, בעיקר כאלו העוסקים בתחום הסמיקונדקטור – ותעניק מימון לחברות הישראליות שישתתפו בתכנית. NY CREATES, מצדו, יחבר את החברות הישראליות עם גורמים אמריקניים רלוונטיים. 

NY CREATES הוא מרכז עולמי מוביל למחקר ופיתוח ומשמש כמנחה מסחור בטכנולוגיות שבבים דיגיטליות, אנלוגיות והספק מתקדמות. המכון מספק ליזמים תמיכה בשלבי פיתוח הרעיונות, האינקובציה ומציאת המשקיעים. עם תקציב תפעולי של כ-300,000,000 דולר בשנה שהולך וגדל,NY CREATES משמשת כמשאב לפיתוח שותפויות ציבוריות, פרטיות ואקדמיות בתוך ניו יורק, ולקידום פרויקטים של חדשנות ומסחור המושכים השקעות, יוצרים גידול במשרות טכנולוגיות מתקדמות ומסייע לקידום שותפויות ומאמצי מחקר בינלאומיים המניעים תעשיות העוסקות בננו-אלקטרוניקה ובטכנולוגיות אנלוגיות ודיגיטליות מתקדמות.

ההסכם בין הרשות לבין NY CREATES נחתם בשיתוף עם לשכת ענייני החוץ של מדינת ניו יורק ובמהלך ביקור משלחת משותפת של הלשכה ושל NY CREATES בישראל. הסכם זה נחתם במסגרת פעילות רשות החדשנות לקידום מו"פ ותוכניות הרצה בשיתוף מכוני מחקר ופיתוח בין-לאומיים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הסביר כי רשות החדשנות זיהתה הזדמנות לשיתוף פעולה עם מרכז המו"פ המוביל על רקע משבר שרשרת האספקה ​​העולמית בתחום המוליכים למחצה והרוח הגבית שממשלת ארצות הברית מעניקה להשקעות במגזר זה. "ההסכם יאפשר לחברות ישראליות מתחום המוליכים-למחצה לפעול בכמה מהמתקנים המובילים בעולם ולקבל חשיפה טובה יותר לשוק האמריקני ולגופים בין-לאומיים רלוונטיים".

הבינה המלאכותית עוזרת לרכב להישאר מעודכן תמיד [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא זוהר פוקס, מנכ"ל ואחד ממייסדי חברת אורורה לאבס (Aurura Labs), שפיתחה טכנולוגיה מבוססת AI המייעלת באופן דרמטי את היכולת לבצע עדכוני תוכנה מרחוק (OTA) בכלי-רכב חכמים.

כפי שהסמרטפון שלנו מבצע באופן תדיר עדכוני תוכנה למערכת ההפעלה ולאפליקציות, כך גם תוכנות הרכב, כדי להמשיך ולתפקד כראוי, נדרשות לבצע עדכונים שוטפים, בין אם לצורך סגירת פרצות אבטחה, הוספת יישומים חדשים או תיקון באגים.

תעשיית הרכב מפתחת בשנים האחרונות את התשתית הנדרשת כדי לאפשר את ביצוע העדכונים הללו מרחוק, ממש כפי שהסמרטפון שלנו מתעדכן דרך התקשורת האלחוטית.

אורורה לאבס פיתחה פלטפורמה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות בכלי-רכב, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). באמצעות בינה מלאכותית ו-NLP, הפיתרון של החברה מצליח להביא לחסכון של עד 98% מעלויות החומרה ותקשורת הנתונים הנדרשות לצורך ביצוע עדכוני תוכנה, ובכך לחסוך ליצרניות הרכב מיליארדי דולרים.

בשיחה מסביר זוהר על תהליכי שחיקה ובלאי של תוכנות, כיצד עובד הפתרון של החברה, ומספק לנו הצצה לפס ייצור של תוכנות לרכב.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

"התקשורת הארגונית הופכת מבעיה – ליתרון"

חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks), המספקת פתרונות חומרה ותוכנה לרשתות תקשורת, סיימה את שנת 2022 עם הכנסות שיא של 5.3 מיליארד דולר, צמיחה של 12% בהשוואה ל-2021. ג'וניפר פעילה בשלושה שווקים עיקריים: ספקיות תקשורת ואינטרנט (ISPs), חוות שרתים והעולם הארגוני. ב-2022, לראשונה, המגזר הארגוני (enterprise) היווה את שוק היעד הגדול ביותר של החברה, עם הכנסות של 2 מיליארד דולר.

המגזר הארגוני הוא שוק היעד שצומח בקצב המהיר ביותר בתחום הטלקום, וזאת עם התרחבות המעבר לענן והשימוש בקרב חברות עסקיות וארגונים ברשתות תקשורת פנים-ארגוניות. היתרון התחרותי הבולט ביותר של ג'וניפר בשוק זה מתבסס על טכנולוגיית ה-AI שהיא מביאה ואשר מאפשרות לנהל את רשתות התקשורת הארגוניות באופן אוטומטי ויעיל יותר.

גם בישראל, ג'וניפר שואפת להרחיב את חדירתה לשוק הארגוני המקומי. בשבוע שעבר אף ערכה ג'וניפר ישראל כנס מקצועי בתל אביב שהתמקד בלקוחות מהמגזר הארגוני.

בשיחה עם Techtime, הסביר מנכ"ל ג'וניפר ישראל, איציק מלכה [בתמונה למעלה], על החשיבות של טיב התקשורת הארגונית לפעילות של החברה. "בחברות ממגזרי ההייטק, הבנקאות והקמעונאות, הקישוריות הפנים-ארגונית היא משאב קריטי, שמשליך על כל ההיבטים התפעוליים והעסקיים. הבעיה היא שאין מנגנונים אוטומטיים לזיהוי פרואקטיבי של מה שלא עובד טוב ברשת. המעמסה נופלת על אנשי ה-IT."

מיליון דולר לכל שעת השבתה

מחקר של Garthner העלה כי כל דקת השבתה של רשת התקשורת עולה לארגון כ-9,000  דולר בממוצע, ובחברות גדולות, כך לפי IDC, עלות שעת השבתה יכולה גם להגיע למיליון דולר. מוצר הדגל של החברה בתחום היא פלטפורמת Mist AI, המתבססת על הטכנולוגיה של חברת Mist שרכשה ג'וניפר לפני מספר שנים.

Mist AI היא פלטפורמת אבטחת שירות המנטרת את התעבורה ברשת התקשורת ואת חוויית כל המשתמשים ואביזרי-הקצה. באמצעות טכנולוגיות של בינה מלאכותית ולמידת-מכונה, הפלטפורמה מאבחנת את טיב החווייה של המשתמשים, מתריעה באופן יזום על בעיות ומבצעת תיקון אוטומטי של תקלות.

בג'וניפר ממשילים את הטכנולוגיה למהפכת הרכב אוטונומי. כפי שברכב אוטונומי השליטה עוברת מהנהג למחשב, כך הודות ל-AI ניהול הרשת הופך להיות אוטומטי. מלכה: "הבינה המלאכותית משנה את עולם הנטוורקינג. השימוש ב-AI מאפשר לעבור לגישה פרואקטיבית של אבחון חוויית המשתמש. כאשר אתה יודע לאבחן ברמת דיוק גבוהה את חוויית המשתמש, יש לך שקיפות טובה יותר של מצב הרשת ואתה יכול לאתר בעיות ולהתחקות אחר מקורן. ג'וניפר עברה, הודות לאימוץ טכנולוגיות ה-AI, מעולם הקישוריות הטהור לעולם של ערך לארגון, הורדת תקורה תפעולית והבנה של חוויית המשתמש."

לאוטומציה של ניהול הרשת יש תועלות משמעותיות על משאבי כוח האדם בארגון. "הפיתרון שלנו, בהיותו אוטומטי ופרואקטיבי, מוריד את נושא הנטווריקנג מסדר היום של מחלקת ה-IT. לקוחות שלנו מעידים שהפיתרון הכניס שקט לארגון בהיבט זה – התקשורת הפכה מבעיה לגורם שמאפשר, ליתרון. הם אומרים שזה חוסך המון זמן ומשאבים, כי כמות התקלות הארגוניות יורדת משמעותית. העולם הישן דיבר על מהירות וקישוריות, העולם החדש  – על חוויית המשתמש, המפעיל והאפליקציה. זה פיתרון ענני (SaaS) וזה מאפשר לנו להוסיף עוד ועוד נדבכים."

צ'ק-קאפ: דחייה בניסוי המרכזי למועד לא ידוע

מנייתה של חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap), שפיתחה גלולת רנטגן נבלעת לאיתור פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס, צללה אמש ביותר מ-40% במסחר בנסד"ק, וזאת לאחר שהחברה עדכנה את המשקיעים על דחייה נוספת בלוחות הזמנים של השלב המעשי בניסוי המרכזי (pivotal) בארצות הברית. על סמך תוצאות ניסוי זה, התכוונה צ'ק-קאפ להגיש את בקשת אישור השיווק מה-FDA, על כן דחיית הניסוי היא גם דחייה בתחילת מסחור הטכנולוגיה. החברה נסחרת כעת לפי שווי שוק זעום של 10 מיליון דולר.

צ'ק-קאפ החלה במאי 2022 את השלב הראשון של הניסוי המרכזי. מדובר למעשה בשלב מקדים לניסוי עצמו, שנועד לכייל את המערכת לפי  המאפיינים של אוכלוסיית הסיכון הממוצעת לסרטן המעי הגס. שלב הכיול מתבצע במקביל בישראל ובארצות הברית. בישראל הצליחה החברה לגייס
כ-300 נסיינים בסיכון ממוצע. ואולם בארצות הברית, למרות שחלפה כמעט שנה  מתחילת הניסוי, הצליחה צ'ק-קאפ לגייס רק 17 נסיינים לניסוי בארצות הברית, וזאת בשל קשיים בהשגת האישורים הנדרשים במדינות  שונות לשימוש בטכנולוגיית קרינת ה-X באתרי הניסוי השונים.

לדברי החברה, המידע הקליני שהתקבל עד כה משלב הכיול אינו מספיק כדי להתחיל בניסוי עצמו. על כן. בחברה החליטו לבצע אנליזה נוספת של המידע הקליני ולגבש מול ה-FDA מתווה חדש לניסוי. הניסוי המעשי היה אמור לצאת לדרך במהלך 2023, וכעת נדחה למועד לא ידוע. לאור הדחייה בלוחות הזמנים, בחברה יבצעו גם תוכנית התייעלות וזאת כדי להאט את קצב שריפת המזומנים. 

האלטרנטיבה הידידותית לקולונוסקופיה

צ’ק-קאפ פיתחה פתרון ידידותי למשתמש לביצוע בדיקת-סקר לגילוי פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. הפיתוח נועד לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות המובילות לתמותה הגבוהה מסרטן המעי-הגס. הנכונות הנמוכה של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את בדיקת הסקר המקובלת, הקולונסקופיה, שהיא הליך פולשני ובלתי נעים. ההיענות הנמוכה מביאה לכך שמקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר סיכוי ההחלמה נמוכים לאין שיעור.

המערכת של צ’ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות, ובנוסף, תוכנה המעבדת את המידע לכדי מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.

זו בדיקה בלתי פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת, כמו בקולונסקופיה. למעשה, הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

האם הודח מנכ"ל ננו דיימנשן? תלוי את מי שואלים

בתמונה למעלה: מנכ"ל ננו דיימנשן יואב שטרן

קרן Murchinson הקנדית דיווחה אתמול (ב') שהאסיפה המיוחדת של בעלי המניות של חברת ננו-דיימנשן (Nano Dimension) אישרה ברוב של 92% את ההצעה להדיח את יו"ר ומנכ"ל החברה, יואב שטרן, על רקע התנהלות מעוררת מחלוקת. הקרן מסרה שהיא בעלת המניות הגדולה ביותר בננו-דיימנשן עם אחזקות של כ-5.5% מהון החברה. לצד שטרן, נמסר שהודחו אתמול עוד שלושה דירקטורים ממועצת המנהלים: עודד גרה, יגאל רותם ויואב ניסן-כהן, הנחשבים מקורבים למנכ"ל. במקומם מונו שני דירקטורים מטעם קרן מרצ'ינסון: קנת' טאוב וג'ושוע רוזנצווייג.

ננו-דיימנשן: האסיפה בלתי חוקית

ננו-דיימנשן מיהרה לדחות בתוקף את ההודעה מטעם מרצ'ינסון. בהודעה שפרסמה אחר-הצהריים, הצהירה ננו-דיימנשן שהיא כופרת בעצם חוקיות האסיפה ובתקפות ההחלטות שלכאורה התקבלו בה. היא קראה לבעלי המניות להתעלם מההצהרות של מרצ'ינסון. ננו-דיימנשן הגישה תביעה בבית משפט מחוזי בישראל ומבקשת ממנו לקבוע שהחלטת בעלי המניות אינה חוקית, שצריך לבטל אותה ולשלם לחברה פיצויים בגובה של 10 מיליון דולר. בתגובה הודיעה מרצ'ינסון שאין בסיס לתביעה והיא תגן על ההחלטה.

לדברי ננו-דיימנשן, כינוס האסיפה המיוחדת נעשה שלא כדין ובניגוד לדרישות החוק. מרצ'ינסון כינסה את האסיפה המיוחדת מתוקף העובדה כי היא, לטענתה, מחזיקה ביותר מ-5% ממניות החברה. ואולם, החוק קובע כי כדי להכריז על כינוס אסיפה מיוחדת, מחזיקת המניות צריכה להציג את האסמכתאות בדבר מעמדה כבעלי מניות והיקף אחזקותיה. בננו-דיימנשן טוענים כי מרצ'ינסון בחרה, חרף בקשת הדירקטוריון, שלא להציג את האישורים הנדרשים קודם לכינוס האסיפה.

הסוגייה המסובכת של תעודות ADS

כמו כן, יש לזכור כי מניותיה של ננו-דיימנשן נסחרות בנסד"ק במסגרת תעודות ADS. הסכם התנאים שבבסיס התעודות הללו קובע כי מחזיקי תעודות ADS לא ייחשבו לבעלי מניות בכל הנוגע לזכויות ולחובות, וכי לא מוקנית להם הזכות להכריז על כינוס אסיפה שלא מן המניין. למעשה, עניין זה מתברר בימים אלה בבית משפט בישראל. לדברי ננו-דיימנשן, מרצ'ינסון בחרה שלא להמתין להכרעת בית המשפט בנוגע למעמדה כבעלת מניות וזכאותה לכנס אסיפה – החלטה שאמורה להתקבל בעוד מספר חודשים – ותחת זאת כינסה אסיפה שלא בסמכות ובחוסר תום לב.

בהצהרתה היום, טוענת ננו דיימנשן: "מתחילת הדרך ביססה מרצ'ינסון את הקמפיין שלה על טענות שקריות ומידע מטעה ופעולות שלא בתום לב. ההצהרה אתמול היא ניסיון נוסף להוליך שולל את בעלי המניות בהכריזה על ניצחון באסיפה שכונסה ללא סמכות, ועל-כן אין לה תוקף". עוד הוסיפה ננו-דיימנשן, שאם מוציאים מהשקלול את הצבעותיהן של קרנות מרצ'ינסון ו-Anson (שלטענתה משתפת פעולה עם מרצ'ינסון ), הרי שבאסיפה אמש השתתפו רק 13% מבעלי המניות, ומתוכם כ-90% הצביעו נגד ההצעות.

מדפסת DragonFly של ננו דיימנשן לייצור מיידי של מעגלים מודפסים לתעשיית האלקטרוניקה
מדפסת DragonFly של ננו דיימנשן לייצור מיידי של מעגלים מודפסים לתעשיית האלקטרוניקה

הקדנציה הסוערת של שטרן

חברת ננו-דיימנשן הוקמה בשנת 2012 על בסיס פיתוח מדפסת לייצור מיידי של מעגלי PCB ורכיבים פאסיביים. שטרן מונה למנכ"ל החברה בחודש דצמבר 2019. תחת ניהולו הובילה החברה ב-2020 ובתחילת 2021 סדרה של גיוסי הון נרחבים בהיקף כולל של כ-1.5 מיליארד דולר. ההון נועד לממן מסע רכישות לצורך הגשמת חזון שאפתני שהיתווה שטרן: “מפעל ייצור דיגיטלי מבוזר”, המנוהל בענן על-ידי “מוח” מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר לכל חברת אלקטרוניקה להדפיס מעגלים מודפסים לפי דרישה. שטרן אף המשיל את החזון של החברה למהפיכת הדפוס הדיגיטלי.

אולם הגשמת החזון נתקעה: לאחר השלמת גיוסי ההון הנרחבים, ביצעה ננו-דיימנשן רק 5 רכישות של חברות קטנות בשווי כולל של כ-160 מיליון דולר בלבד. במקביל, צנח מחיר המנייה של החברה משיא של 17 דולר ב-2021, לאזור של כ-2.5 דולר בלבד. הדבר יצר כעס רב בקרב בעלי המניות, שטענו שההנהלה אינה מנצלת ההון שגייסה כדי לקדם את החברה ולאושש את המניה. כיום היא נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של כ-663 מיליון דולר – למרות שעדיין יש בקופתה קצת יותר ממיליארד דולר (נכון לספטמבר 2022).

נסיון השתלטות על סטרטסיס

באמצע 2022 הוביל שטרן מהלך שנוי במחלוקת: נסיון השתלטות עוינת על יצרנית מדפסות התלת-מימד הישראלית-אמריקאית סטרטסיס (Stratasys), אף שלא ברור כיצד משתלבת סטרטסיס בחזון של שטרן. באמצע 2022 ננו-דיימנשן רכשה בשוק החופשי יותר מ-12% ממניות סטרטסיס, והפכה לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה. בסוף יולי התכנס דירקטוריון סטרטסיס לדיון חירום ואישר קבלת פרוטוקול "גלולת רעל", המאפשר לדלל את מניות החברה באופן שנועד לנטרל השתלטות עוינת.

בתגובה לכך, הגישה ננו-דיימנשן בתחילת מרץ 2023 הצעה פורמלית לרכישת סטרטסיס תמורת 1.1 מיליארד דולר. המהלך הזה רק החריף את הביקורת על שטרן בקרב בעלי המניות של החברה, אשר לא השתכנעו בנחיצותו. נראה כי גורל העסקה יוכרע, בין היתר, לפי השתלשלות מאבקי השליטה בין הנהלת ננו-דיימנשן למרצ'ינסון.

עוד על המאבקים בננו דיימנשן:

המשקיעים הקטנים בננו דיימנשן דורשים מהחברה לבצע Buy Back

חברות סטארט-אפ ישראליות מוזמנות להשתתף במירוץ של מכוניות פורמולה אוטונומיות

באפריל 2024 יתקיים באבו דאבי מירוץ בינלאומי ייחודי שבו יתחרו על המסלול מכוניות פורמולה אוטונומיות. מדובר למעשה בתחרות טכנולוגית, שבמסגרתה חברות סטארט-אפ שיבחרו להשתתף במירוץ ידרשו להטמיע את הטכנולוגיה שלהן בדגם ה-Dallara Super Formula, מהדגמים המרשימים במכוניות הפורמולה בעולם, המגיע למהירות של 310 קמ"ש.

המירוץ ייערך במסלול המרוצים מרינה יאס האיקוני באבו דאבי. התחרות מאורגנת על ידי מכון ASPIRE, זרוע פיתוח התוכניות של מועצת המחקר הטכנולוגי המתקדם של אבו דאבי. בהודעה רשמית הכריז המכון כי הוא מזמין גם חברות ישראליות להשתתף בתחרות. הפרס למנצחים יעמוד על 2.25 מיליון דולר.

המארגנים יספקו את המכונית לצוותים, אשר יוכלו להיות מורכבים משיתופי פעולה בין סטארטאפים ומוסדות מחקר שונים. היוזמה היא חלק משאיפתה של אבו-דאבי לקדם מו"פ בכלי רכב אוטונומיים, כאשר הכוונה היא להקים בעתיד באבו-דאבי את ליגת המירוצים האוטונומית הראשונה בעולם. מהמכון נמסר כי החברות והפיתוחים שיבחרו להשתתף, יידרשו לעמוד בקריטריונים שיבחנו בין השאר עד כמה הם מציעים סטנדרטים משופרים עבור הספורט האוטונומי מוטורי והתחבורה המסחרית בכללותה.

לצפות במירוץ דרך המטאוורס

המירוץ יהיה פתוח לקהל שיוזמן לצפות במירוץ באיצטדיון, כמו גם דרך שימוש  במציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR). בנוסף, יוצע לצופים להיכנס ל-metaverse באמצעות טכנולוגיית VR בשידור חי ולחוות את המירוץ מכיסא הנהג.

המירוץ ייערך בשיתוף ARTC, הגוף האחראי על הגדרת אסטרטגיית המחקר של אבו-דאבי, בירת איחוד האמירויות. המוסד אחראי על מימון השקעות ועל קידום מדיניות סביב חדשנות באמירויות. המטרה של ARTC היא להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות כדי לפתח פתרונות לבעיות מאתגרות מבחינה גלובלית, ותחת הסוכנות פועלות שתי חברות פרטיות במימון ציבורי: המכון לחדשנות טכנולוגית (TII) שמתמקד בצד המחקרי, ו-Aspire, שמתמקדת בצד התעשייתי ובמסחור הפיתוחים גם דרך עריכת תחרויות בינלאומיות נושאות פרסים כספים במטרה לעודד פיתוח של טכנולוגיות חדישות ובהפיכת הפיתוחים הטכנולוגיים למוצרים מסחריים. 

מרוץ המכוניות האוטונומיות יהיה הראשון מבין סדרת מירוצי הרכב האוטונומיים בליגת המירוצים האוטונומית של אבו דאבי שתושק בשנת 2024, אשר יכלול מרוצי שטח אוטונומיים, מרוצי רחפנים אוטונומיים ועוד. 

אצטדיון המירוצים באבו-דאבי

סופרקום תספק לרומניה אזיקים אלקטרוניים ב-7.1 מיליון דולר

חברת סופרקום (SuperCom) דיווחה בסוף השבוע על זכייה בחוזה עם משרד הפנים של רומניה לאספקת מערכות איזוק אלקטרוני חכמות, PureSecurity, בהיקף של 7.1 מיליון דולר. האזיקים האלקטרוניים, שיסופקו במהלך השנה, ישמשו לצורך אכיפת צווי הרחקה במקרים של אלימות במשפחה, אכיפת מעצרי בית ופיקוח על אסירים משוחררים שיש כנגדם אי-אילו הגבלות תנועה.

זו ההזמנה השנייה שמקבלת סופרקום ממשלת רומניה. היקפה של ההזמנה הראשונה עמד על 8 מיליון דולר. בחודש אוגוסט דיווחה החברה על הסכם עם ממשלה של מדינה באיחוד האירופי’ לאספקת מערכות איזוק אלקטרוני בהיקף של 33 מיליון דולר. מדובר בפרויקט נרחב המיועד לפקח אחר 15 אלף איש בו-זמנית.

על פי הדיווחים בתקשורת הישראלית, הממשלה צפויה לדחות השבוע בחצי שנה את קידום חוק פיקוח אלקטרוני לגברים אלימים, שאושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, וזאת על רקע רצונו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לבחון מחדש את החוק המוצע. המהלך עורר ביקורת רבה, בייחוד על רקע רציחתה של דריה לייטל על ידי בעלה ביום שישי האחרון.

התראה במקרה של הפרת צו הרחקה

האזיק של סופרקום

סופרקום עוסקת בפיתוח פתרונות מעקב אלקטרוניים לאסירים משוחררים ואנשים אחרים המצויים תחת השגחה, כמו למשל אנשים הלוקים בדמנציה ועלולים ללכת לאיבוד. בחודשים הראשונים של משבר הקורונה השיקה פתרון המותאם להשגחה אחר חולי קורונה או אנשים הנדרשים בבידוד.

האזיק הינו למעשה צמיד דקיק וקל-משקל המולבש על הקרסול מתחת לגרב ואינו מפריע לשגרת יומו של האדם ואינו גלוי לעיני הסביבה. הצמיד מתקשר עם תחנת בסיס בבית בתקשורת בלוטות’ קצרת-מרחק ועל-כן האדם שתחת פיקוח אינו יכול לצאת מביתו מבלי לגרור התראה. המכשיר גם מצויד בקורא טביעות אצבע לצורך זיהוי. במקרים של צווי הרחקה, ניתן לשייך את הצמיד למכשרי הסמרטפון של האזוק ושל האישה שהוציאה את צו ההרחקה, וכך להבטיח עמידה בתנאי הצו. במקרה של חריגה, תתקבל התראה מיידית על הימצאותו של הגבר האלים בסמיכות לאישה באופן שמפר את תנאי הצו.

האזיק של סופרקום

הכנסות סופרקום ברבעון השלישי 2022 עמדו על 6.5 מיליון דולר, פי שניים לעומת הרבעון המקביל. החברה נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של 5.3 מיליון דולר.

נקסט ויז'ן: הזמנות ביותר מ-20 מיליון דולר מתחילת השנה

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים, ממשיכה במומנטום העסקי, ומדווחת היום (ה') על הזמנה נוספת לרכישת מצלמות בהיקף של 4.9 מיליון דולר. על רקע צבר ההזמנות בחודשים האחרונים, מניית החברה טיפסה בשיעור של 40% במסחר בתל אביב מתחילת השנה והיא נסחרת לפי שווי שוק של 889 מיליון שקל.

יחד עם עסקה זו, בחודשיים האחרונים בלבד דיווחה נקסט ויז'ן על שבע הזמנות מלקוחות בהיקף כולל של כ- 20.35 מיליון דולר לרכישת מצלמות שיסופקו עוד ב-2023. בחודשיים האחרונים דיווחה החברה על עסקאות בהיקף מצטבר של יותר מ-15.5 מיליון דולר. החברה מעריכה כי מגמה זו צפויה להימשך.

נקסט ויז'ן דיווחה בשבוע שעבר על תוצאות שיא לשנת 2022, עם הכנסות של כ-26 מיליון דולר, צמיחה של כ-73%, רווח נקי של כ-11 מיליון דולר, כ-43% מסך ההכנסות, גידול של כ-92% בהשוואה לרווח נקי של כ-5.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה. 

חן גולן, יו"ר הדירקטוריון: "אנו ממשיכים לקבל עוד הזמנות מהותיות מלקוחותינו, הזמנות בסדר גודל כזה מצביעות על האמון אותו אנו מקבלים מלקוחותינו. כפי שהשתקף מהדוחות הכספיים שפורסמו בשבוע שעבר, אנו ממשיכים לבסס את איכות מוצרינו ואמינותם בקרב לקוחותינו ולקוחות חדשים. המגוון הרחב של פתרונות צילום לצרכים השונים מאפשר לנו לענות על הצרכים השונים העולים מהשוק ברמה הגבוהה ביותר ולעמוד ביעדי המכירות השאפתניים אותו הציבה לעצמה  החברה". 

חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה.

Callbox תשווק את פתרונות Make בישראל

[בתמונה: צוות Callbox. צילום: גלעד ארצי]

חברת Callbox הישראלית, המתמחה באוטומציה של תהליכים עסקיים, הודיעה על שיתוף פעולה עם פלטפורמת האוטומציה הוויזואלית Make. חברת Callbox היא המשווקת הראשונה שמינתה Make בישראל ובעולם כולו והיא מציעה ללקוחות גישה לפלטפורמת אוטומציה רבת עוצמה שתייעל את התהליכים העסקיים ותגדיל את הפריון.

Make היא פלטפורמה ויזואלית עוצמתית המאפשרת ללקוחות לבצע אוטומציה של משימות ותהליכים שגרתיים החוזרים על עצמם ללא צורך בכתיבת קוד. הפלטפורמה מציגה ממשק ויזואלי פשוט להגדרת תרשים זרימה בין אפליקציות ארגוניות, ואפליקציות SaaS ובסיומו האפליקציות מחוברות ביניהן, מבצעות תהליך עסקי אוטומטי מקצה לקצה ללא כל התערבות ידנית.

Make תומכת כיום ביותר מ-1,500 אפליקציות ארגוניות ואפליקציות SaaS והחיבור ביניהן יוצר מגוון אין סופי של תרחישים עסקיים אוטומטיים בתחומים כמו: שיווק ומכירות, מערכות מידע, ניהול אופרציות (Bizops), ניהול הזמנות, שירות לקוחות, כספים, משאבי אנוש, רכש, פיתוח והנדסה ועוד. כך לדוגמא, בתחום הרכש Make מחברת בלחיצת כפתור בין Oracle – Netsuit, SAP, Salesforce ו-WhatsApp ומאפשרת בכך אישור אוטומטי של תהליכי רכש, יצירה אוטומטית של הזמנות עבודה, סנכרון מידע ספקים ותהליכים רבים נוספים.

Make אומצה על ידי אלפי עסקים וארגונים ברחבי העולם ב-180 מדינות ברחבי העולם, ביניהם: מטא, אובר, ספוטיפיי, אדידס, הייניקן, האקדמית אונו, FINN ,SentinelOne ועוד.

Callbox, שנוסדה בשנת 2012, היא אחת החברות הבולטות בישראל בתחום האוטומציה של תהליכים עסקיים וביצעה תחת המותג AutomationIL מגוון רחב של פרויקטי אוטומציה ללקוחותיה. שירות ה-SaaS של Callbox אומץ על ידי 500 ארגונים בישראל ביניהם: שטראוס מים (תמי4), דיפלומט, דיויד שילד (פספורטכארד), הוט, צ'מפיון מוטורס, הולמס פלייס ואחרים.

במסגרת הפעילות של AutomationIL הוקמה ומופעלת קבוצת פייסבוק בשם 'מקצועני האוטומציה' שבה חברים 12,000 אנשי מקצוע בתחום האוטומציה, המקיימים כנסים ומפגשים פיזיים שוטפים (Meetups). חנן אבצוק, מייסד משותף ומנכ"ל Callbox: "עובדים שמבצעים משימות כמו שליפת נתונים מגיליונות אקסל ושתילתם במערכת CRM לדוגמא שותפים לתהליך מסורבל, לא מדויק ויקר שכיום אינו נחוץ ופוגע בהכנסות וברווחיות של חברות. שירות ה-SaaS שלנו והפלטפורמה של Make מקצרים את האינטגרציה בין אפליקציות ושירותי SaaS מתהליך של כחצי שנה לשבועיים בלבד. יכולת זו מזניקה את הביצועים העסקיים שלהם, מגדילה את ההכנסות, מקצצת בעלויות כוח אדם ומשפרת את כושר התחרות".

מר פרנק בודט, מנהל השותפים בחברת Make: "אנו נלהבים לשתף פעולה עם Callbox ולהיכנס לשוק הישראלי. המומחיות של Callbox והמחויבות שלה לספק את הפתרונות הטכנולוגיים הטובים ביותר ללקוחות הופכים את החברה לשותפה מושלמת להחדרת פתרונות Make בשוק הישראלי. אנו משוכנעים ששיתוף הפעולה יהיה הצלחה גדולה והוא יסייע לעסקים בישראל להטמיע אוטומציה גדולה יותר בעבודתם.

שטרן על סטרטסיס: "טכנולוגיה מיושנת, דירקטוריון של 'לשעברים'"

[בתמונה: מנכ"ל ננו-דיימנשן יואב שטרן, מתוך הסרטון שפרסמה החברה]

בשבוע שעבר הטילה חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) פצצה כאשר הגישה הצעה רשמית לרכישת יצרנית מדפסות התלת-מימד הוותיקה סטרטסיס (Stratasys), חברה הגדולה ממנה עשרות מונים מבחינת הכנסות. ננו-דיימנשן מציעה לרכוש את סטרטסיס תמורת 1.1 מיליארד דולר במזומן. ההצעה משקפת מחיר של 18 דולר למניה. סטרטסיס אישרה באופן רשמי את קבלת ההצעה ומסרה כי הנהלת החברה תבחן אותה.

לפי שעה, נראה כי השוק מתייחס להצעת הרכש בספקנות. מנייתה של סטרטסיס נעלה אתמול (ב') את המסחר בנסד"ק במחיר של 14.58 דולר, ללא שינוי מהותי בהשוואה למחירה לפני פרסום ההצעה. הארביטראז' הגבוה בין המחיר הנוכחי למחיר המוצע בעסקה (18 דולר) מעיד כי בשוק לא מאמינים בהיתכנות המהלך.

ננו-דיימנשן היא כרגע בעלת המניות הגדולה ביותר בסטרטסיס, עם אחזקות של כ-14.75%. שיעור האחזקה אינו מקרי. ננו-דיימנשן נזהרת מהגדלת אחזקותיה מעבר לרף 15%, וזאת מאחר שדירקטוריון סטרטסיס אישר לפני מספר חודשים "גלולת רעל", שמאפשרת לבעלי המניות לדלל את האחזקות במקרה שבעל מניות מסוים יצבור נתח של יותר מ-15% – ובכך למעשה לבלום ניסיון של השתלטות עוינת.

התוכחה של שטרן כלפי הנהלת סטרטסיס

"גלולת הרעל" למעשה הסירה מהפרק את האפשרות להשתלטות עוינת, וכעת ננו-דיימנשן מנסה לקדם את המהלך באמצעות הצעת רכש. בניסיון לשכנע את בעלי המניות של סטרטסיס בכדאיות המיזוג, פרסם אתמול מנכ"ל ויו"ר ננו-דיימנשן, יואב שטרן, סרטון ובו הוא מסביר את הרציונל מאחורי הצעת הרכש. לדבריו של שטרן, "אנחנו רוכשים את סטרטסיס משום שהיא מתאימה לננו-דיימנשן. המיזוג בין שתי החברות יהיה גדול מסך חלקיו."

שטרן לא חסך ביקורת מהאופן שבו מתנהלת סטרטסיס מאז המיזוג בין אובג'ט הישראלית לסטרטסיס האמריקאית לפני כעשור. "הם עשו הרבה דברים נכון, והרבה יותר דברים לא נכון. מצד אחד, הם הגדילו את הפעילות שלהם בתחום הפולימרים ובנו רשת מפיצים חובקת-עולם טובה ויעילה. ואולם, הטכנולוגיה שלהם התיישנה עם הזמן, ואז הם התחילו לרכוש חברות במחיר מופרז. כמו כן, הטעות שלהם היא שהם רכשו רק חברות שעוסקות בפולימרים. הלקוחות שלהם, שמעוניינים לעבור לייצור, זקוקים למכונות שמדפיסות בקרמיקה ומתכות. הם צמחו בהכנסות למאות מיליוני דולרים, אך נותרו מופסדים. ההכנסות נתקלו בתקרה והחברה נמצאת במבוי סתום. אבל יש להם נכסים טובים. איני מתכוון לטכנולוגיה, שהיא מיושנת. יש להם תוכנה טובה, רשת הפצה, נוכחות בשוק ומיתוג חזקים."

שטרן הפנה אצבע מאשימה למועצת המנהלים של סטרטסיס, שלטענתו כובלת את ידיו של המנכ"ל יואב זייף. "יש להם מנהל טוב. יואב זייף הגיע לשם לפני שנתיים והתחיל לעשות דברים טובים, אבל הדירקטוריון מגביל אותו. הדירקטוריון שלהם מורכב ממנהלים 'לשעברים' מבוגרים, שלא נותנים לו לעשות את הדבר הנכון מאחר שזה יפגע במוניטין שלהם."

שטרן סיכם ואמר: "השילוב בין שתי החברות יהיה מדהים. אנחנו נביא את מנועי הצמיחה הטכנולוגיים, שהם הרבה יותר חדשניים ממה שיש לסטרטסיס, והם יביאו את המפיצים הנאמנים שלהם, שרעבים ליותר מוצרים, שלסטרטסיס אין."

בסרטון: דבריו המלאים של מנכ"ל ננו-דיימנשן:

הכנסות סיפיה ב-2022: 5.3 מיליון דולר

חברת סיפיה ויז'ן (Cipia Vision), המפתחת מערכות ניטור נהג (DMS), דיווחה היום (ב') על הכנסות של 5.3 מיליון דולר ב-2022, גידול של 11% בהשוואה ל-2021. ואולם, בשורה התחתונה, שולי הרווח של החברה ב-2022 הצטמקו מ-39.6% ל-21.9% – וכתוצאה מכך סיימה את החברה את 2022 עם הפסד של 13 מיליון דולר, בהשוואה לרווח שולי של 37 אלף דולר ב-2021.

בחברה מסבירים כי הקיטון בשולי הרווח נבעו מכך שמרבית המכירות בשנה החולפת כללו גם את המצלמות – המיוצרות על ידי ספקיות חיצוניות, וזהו מודל שבו שולי הרווח נמוכים יותר בהשוואה למכירת רישיונות עבור שימוש בתוכנת החברה בלבד.

החוזים עליהם חתומה החברה עם יצרני רכב (OEM) וספקי מערכות (Tier-1) צפויים, להערכת החברה, להניב הכנסות של 53 מיליון דולר
בחמש השנים הקרובות. בחברה מציינים כי הבעיות בשרשרת האספקה העולמית והמחסור ברכיבים עדיין משפיעים על תעשיית הרכב ומובילים לעיכוב ביציאת דגמים חדשים.

האלגוריתם שמגן על הנהג

סיפיה פיתחה מערכת חישת ושליטת פנים-הרכב המאפשרת בין השאר לבצע מעקב אחר רמת העירנות של הנהג באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת עירנותו יורדת.

האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד. פיתרון Cipia-FS10 הוא גרסה המותאמת לעולם ציי הרכב, וכולל לצד התראות הבטיחות לנהג, גם יישומים כמו דירוג ואימון נהגים על-סמך ניתוח דפוסי ההתנהגות שלהם, וניתוח תאונות.

 

OpTeamizer תסייע לחברות בישראל להטמיע פתרונות AI של OpenAI

חברת אופטימייזר (OpTeamizer) מיקנעם, המתמחה בבניית פתרונות וייעוץ למרכזי מו"פ ולסטארט-אפים בתחומי ה-AI, הודיעה על סל חדש של שירותים בתחום ה-Generative AI (בינה מלאכותית יוצרת). סל השירותים החדש מיועד למרכזי מו"פ בינלאומיים וכן לסטארט-אפים המחפשים דרכים יעילות לשלב ולהטמיע טכנולוגיות המבוססות על פלטפורמות חברת OpenAI, מפתחת הצ'אט בוט ChatGPT. השירות יאפשר לבצע הטמעה באפליקציות קיימות או לתמוך בפיתוח אפליקציות חדשות הכוללות הטמעה של יכולותיה של OpenAI בפונקציונאליות שלהן. סל השירותים החדש בתחום ה-Generative AI כולל ייעוץ, סיוע בפיתוח, הדרכות וקורסים למפתחים.

OpTeamizer השיקה את סל שירותי ה-OpenAI על רקע מרוץ בינלאומי של אלפי חברות ברחבי העולם השואפות להטמיע בפתרונות הקיימים והעתידיים שלהן את הפונקציונאליות של כלי OpenAI, כפי שמיקרוסופט עשתה במנוע החיפוש Bing, בפלטפורמת שיחות הוועידה Teams ובמערכת Viva Sales.

תומר גל, מייסד ומנכ"ל OpTeamizer: "התחרות בתחום ה-Generative AI מתפרסת על פני כל תעשיית ההיי-טק הגלובלית וברור שכל מי שיקדים לשלב יכולות מהסוג שמציעה חברת OpenAI באפליקציות שלו יזכה ביתרון אדיר בשוק. לכן גורם הזמן הוא קריטי, אין זמן להמציא את הגלגל ולבצע ניסויים לא יעילים".

תומר הוסיף: "סל השירותים שלנו יאפשר למרכזי מו"פ ולסטארט-אפים לקצר באופן משמעותי את משך ההטמעה והפיתוח של יכולות OpenAI באפליקציות קיימות ועתידיות, להוזיל את עלויות הפיתוח וחשוב מכך, אנו נבטיח שהתוצר יהיה איכותי ומדויק ברמה מסחרית, ללא מחלות ילדות האופייניות לאפליקציות בתחום. באופן זה נאפשר לכל החברות הללו ליהנות במהירות ממקורות הכנסה חדשים בשוק חדש זה, שהפוטנציאל הכלכלי שלו גדול במיוחד".

אופטימייזר היא שותפה מועדפת (Preferred Partner) של חברת אנבידיה אשר מוסמכת להדריך את התעשייה בישראל בביצוע מחקר ופיתוח במערכות בינה מלאכותית, המואצת באמצעות שימוש במעבדים גרפיים (GPUs) וספריות תוכנה (SDKs) של אנבידיה. אופטימייזר גם מספקת שירותי פיתוח turnkey לעסקים המאמצים פתרונות GPU עם כניסתם לעולם ה-AI.

מאז שנת 2015 סיפקה אופטימייזר מגוון של שירותים מקצועיים ופרויקטי turnkey ליותר מ-100 מרכזי מו"פ. היא משתפת פעולה עם חברות מובילות בתחום בטחון הפנים, הבריאות, הבקרה האופטית לתעשייה ומגזרים רבים נוספים. לאחרונה מונתה אופטימייזר על ידי אנבידיה העולמית ל-NVIDIA Embedded Edge Partner ותספק שירותי ייעוץ, פיתוח והכשרה ללקוחות  אנבידיה ברחבי העולם שמפתחים מכשירי קצה העושים שימוש בפלטפורמת NVIDIA Jetson.

אופטימייזר נוסדה בשנת 2015 על ידי תומר גל, מהמומחים המובילים בישראל בתחום ה-AI, שהשתתף בפיתוחים אסטרטגיים של אינטל ו-GE בישראל. תומר גל, בעל תואר שני במדעי המחשב בתחום האצת ביצועים, נמנה על צוות הבודקים של רשות החדשנות לבקשות של סטארט-אפים למענקים בתחום ה-AI, מרצה בחוג להנדסת תוכנה באורט בראודה, בקורס בינה מלאכותית וכן מרצה מוסמך של אנבידיה.

אופטימייזר מכשירה את המפתחים של מרכזי המו"פ בכלי הפיתוח של אנבידיה לסביבת ה-GPU עם קורסים כמו CUDA Python, CUDA C++, CUDA למערכות מרובות GPU, למידה עמוקה עבור ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה עבור סוגים שונים של נתונים.

ננוקס מחקה 36.5 מיליון דולר משווייה של זברה מדיקל

חברת ננוקס (NanoX) מנווה-אילן עשתה את הצעד הראשון במסחור מערכת הרנטגן שפיתחה, NanoX ARC, המתבססת על מקור קרינת X דיגיטלי. החברה התקינה באחרונה מערכת ראשונה בבית החולים האוניברסיטאי של גאנה (UGMC), הממוקם בעיר הבירה אקרה – כך עדכנה החברה עם פרסום הדו"ח השנתי בסוף השבוע. זהו אחד המרכזים הרפואיים המתקדמים במדינה. בשלב זה, צוות בית החולים עובר הדרכה בבמערכת, ולאחר קבלת אישור מהרגולטור המקומי יחלו לעשות בה שימוש קליני.

ננוקס שלחה ברבעון האחרון מערכת נוספת גם לניגריה, והיא ממתינה גם שם לאישור רגולטורי. אפריקה היא שוק יעד ראשוני עבור ננוקס, וזאת מאחר שעלותה הנמוכה של המערכת, בהשוואה למערכות רנטגן ו-CT מסורתיות, מאפשרת גם למקומות מעוטי יכולת לזכות בגישה לשירותי דימות רפואיים.

בחזית הרגולטורית בארצות הברית, ננוקס הגישה בחודש ספטמבר האחרון בקשה לאישור שיווק (טופס 510k) המערכת בארצות הברית, ונראה כי תשובת ה-FDA צפויה בקרוב. במקביל, החברה גם מקדמת את הליך אישור המערכת גם באירופה (סימן CE). עם זאת, בחברה מעדכנים כי חל עיכוב בתהליך בשל עומס חריג שיש בימים אלה על הרגולטור האירופי.

זברה מדיקל שווה פחות משציפו

הכנסותיה של ננוקס ברבעון הרביעי הסתכמו ב-2.1 מיליון דולר, וב-6.8 מיליון דולר בשנת 2022 כולה. ההפסד הנקי שרשמה החברה ברבעון הרביעי הסתכם ב-44.8 מיליון דולר. הסכום הגבוה נובע ממחיקה בסך 36.5 מיליון דולר שביצעה החברה בשווי של חטיבת פתרונות ה-AI, שמתבססת על הרכישה של חברת זברה מדיקל.

ננוקס רכשה את זברה מדיקל באוגוסט 2021, בתמורה למקדמה של כ-100 מיליון דולר במניות החברה, ועוד סכום נוסף של עד 100 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך מסחריות. בננוקס הסבירו כי הערכה מחודשת שביצעו הובילה למסקנה כי ייקח זמן רב יותר מכפי ששוער בתחילה עד שחטיבת ה-AI תייצר הכנסות משמעותיות, ועל כן היא מבצעת מרצונה הטוב את המחיקה.

ננוקס פיתחה מכשיר דימות המבוסס על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. המערכת “הקרה” של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה”חמות”. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות דימות ניידות ונגישות יותר במחיר נמוך יותר בהשוואה למערכות אחרות בשוק ובמודל שירות (MSAAS).

"שערי צדק" יטמיע את אפסטרה של ג'וניפר

ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) ובית החולים "שערי צדק" בירושלים הכריזו על שיתוף פעולה, שבמסגרתו בית החולים יבצע מהלך של טרנספורמציה דיגיטלית במרכז הנתונים באמצעות פתרונות ניהול רשתות תקשורת של ג'וניפר.

הטרנספורמציה הדיגיטלית תתבסס על מערכת הניהול האוטומטית של מרכזי נתונים Apstra של ג'וניפר, הכוללת יכולות של בינה מלאכותית. אפסטרה היא מערכת "מוכוונת מטרה", אשר מקבלת את הפרמטרים של הרשת, שהוגדרו על-ידי המשתמש, ומתרגמת אותם למערך של קישורים בין המתגים לבין השרתים במרכז התקשורת.

בפועל, המערכת תאפשר לבית החולים לבצע אוטומציה של פעולות רשת מרכזי הנתונים. לדברי ג'וניפר, אפסטרה מאפשרת לשערי צדק לפרוס את מארג הרשת של בית החולים מהר יותר, להבטיח את זמן הפעולה של מרכזי הנתונים יחד עם נראות ואוטומציה של הרשת, לייעל את תפעול הרשת, לפתור בעיות מהר יותר ולהפחית את העלות הכוללת של רשת מרכזי הנתונים שלה.

מרכז הנתונים של בית החולים יתבסס על מתגים מסדרת ה-QFX של ג׳וניפר, המספקים קיבולת של  100Gbps לתמיכה ביישומים קליניים ואדמיניסטרטיביים ומאגרי נתונים מסיביים.

שערי צדק הוא בית חולים מוביל בתחומי המחקר וההוראה, המפעיל 30 מחלקות וכ-70 מרפאות חוץ, המעניקות טיפולים לכמיליון מטופלים בשנה. בית החולים מהווה מודל לרפואת חירום בקנה מידה גדול, ומוביל ביישום טכנולוגיות מבוססות אינטליגנציה מלאכותית לטיפול בחולים. בית החולים בנה באמצעות הטכנולוגיות של ג׳וניפר מרכזי נתונים חדישים בשני הקמפוסים שלו, המבטיחים את זמינותם של מערכות ויישומים קריטיים ההכרחיים לכך שהטיפול בחולים יתבצע ללא הפרעות ותקלות, ולניתוח נתונים חכם ואמין שמצביע על אפשרויות הטיפול הטובות ביותר.

שימי בן ברוך, סגן נשיא ומנהל טכנולוגיה ראשי, המרכז הרפואי שערי צדק, אמר: "בריאות דיגיטלית משנה את צורת הטיפול בחולים בשערי צדק. פעילות מרכז הנתונים שלנו חייבת להבטיח זמינות מתמשכת של המערכות והיישומים הקריטיים לחיי המטופלים שלנו".

איציק מלכה [בתמונה למעלה], מנהל פעילות ג'וניפר בישראל אמר: "לרשת יש תפקיד חיוני בשמירה על בריאותו של ארגון מודרני. זה מאפשר לארגונים להתרחב ולתמוך ביישומים וטכנולוגיות חדשות שיכולות לסייע בהנעת תוצאות וחוויות טובות יותר של המטופלים."

מקורות משקיעה באוליב – שתפתח עבורה חיישן ניטור מים

[בתמונה, משמאל לימיןף יוסי יעקובי ממקורות וגיא גולדמן מאוליב]

חברת סטארט-אפ המכשור הרפואי אוליב דיאגנוסטיקס (Olive Diagnostics) תפתח עבור חברת המים הלאומית מקורות ערכה אופטית ניידת לזיהוי תרכובות כימיות וביולוגיות באגמים ומקורות מים טבעיים. הסכם הפיתוח, שכולל גם השקעה של מקורות באוליב, נחתם בעקבות סדרת ניסויים מוצלחים שביצעו הצדדים בשבועות האחרונים, במסגרתם נרשמה הצלחה בזיהוי מוקדם של חומרים כימיים וביולוגים במאגרי מים.

השימוש בטכנולוגיה יאפשר לנטר בצורה טובה יותר את מקורות המים השונים, ובכך לזהות ולטפל מבעוד מועד בזיהומים שיש בהם חשש לכאורה מעצם נוכחותם במקור המים. מקורות ואוליב צפויות להשתתף בסוף מרץ בכנס המים העולמי שיערך בניו יורק בחסות האו"ם, שם תוצג הטכנולוגיה בפני הנוכחים.

ניתוח אופטי של מזהמים במים – ומחלות בגוף

ההסכם בין הצדדים נולד לאחר בקשת מקורות לשכלל את המעקב אחר מאגרי המים שמשמשים בחלקם גם את כלל הציבור. הפתרון שנבחר הוא של חברת אוליב הירושלמית, שפיתחה בעבר יכולת אבחון של מצב המים על ידי שימוש באופטיקה מתקדמת ואלגוריתמיקה. עד היום השימוש נרשם בעיקר בסקטור הרפואה ובמטרה לנטר מחלות בגוף לפני הופעת סימפטומים, ומאחר ומקורות מעוניינת לשפר  את היכולות שלה בניטור המזהמים במי שתייה ומיקרו-מזהמים במי קולחין, הצדדים קידמו פיילוט מעבדתי שהוכתר כאמור בהצלחה, והוביל להסכמה שאוליב תבנה ערכה אופטית ניידת שתשמש את מהנדסי השטח של מקורות לזיהוי התרכובות הכימיות הללו ובלחיצת כפתור.

ההסכם החדש עם חברת ההזנק אוליב הוא השמיני במספר שנחתם על ידי חברת מקורות בשנים האחרונות. מאז 2019 השקיעה מקורות במספר חברות הנזק בהם היא רכשה אחזקות בשיעור של עד 20%, בניהן חברות מתחום ניהול האנרגיה, BIG DATA, הגנות סייבר, איכות ובטחון מים וניטור ותחזוקת תשתיות בפריסה ארצית. לטענת יוסי יעקובי, סמנכ"ל ההנדסה והטכנולוגיה של מקורות, המוצר יהווה קו הגנה נוסף לביטחון אספקת המים של חברת מקורות. "כחברת המים הלאומית אנו מחויבים בשמירה קפדנית על איכות המים שמגיעה למשקי הבית, החקלאים והתעשייה. המוצר של אוליב יסייע לנו לתר מבעוד מועד איומים פוטנציאלים ולהתמודד איתם בצורה טובה יותר".

גיא גולדמן, מנכ"ל Olive Diagnostics: "זיהוי איכותי ובזמן אמת של מולקולות בנוזלים מאפשר גילוי מיידי של תקלות במערכות ותיקונן על מנת שבריאות הציבור תישמר. גולדמן הוסיף: "הטכנולוגיה האופטית שלנו לזיהוי מולקולת בנוזלים מעוררת עניין רב לא רק בעולם הרפואה אלא גם בקרב גורמים נוספים, כמו חברות לבנייה ותפעול של מתקני התפלה, ויצרני משקאות המשווקים בבקבוקים".

אוליב דיאגנוסטיקס, שהוקמה בשנת 2019 על ידי גיא גולדמן (המנכ"ל) וקורי כץ, פעילה בתחום המכשור הרפואי. היא פיתחה מכשיר בשם Olive KG שהוא ההתקן האופטי הראשון בעולם מבוסס בינה מלאכותית המותקן על כל אסלה ומבצע ניתוח של ההרכב המולקולרי ואפיון השתן של המטופל, באופן רציף, פאסיבי ב-100% וללא שימוש בידיים. זאת על מנת לאפשר זיהוי סמנים ביולוגיים בשתן שעשויים להעיד על בעיות רפואיות ומחלות דוגמת כשל לבבי, אבנים בכליות, אי ספיקת כליות, דלקת בדרכי השתן ועוד. החברה קיבלה בשנה שעברה אישור CE של האיחוד האירופי ל-Olive KG  ובעקבותיו קיבלה הזמנות ראשונות למוצר מגופים אירופיים.

KG Olive מצויד ביכולות IoMT (Internet of Medical Things) שניתן להתקינו בכל אסלה. הוא מזהה מרכיבים כימיים בשתן בצורה אופטית ומפיק בזמן אמת נתונים אישיים המאובטחים על פי דירקטיבת GDPR הנשלחים לענן ולרופא המטפל.

אוליב גייסה מהקמתה 7.3 מיליון דולר. בין משקיעי החברה בשלבי הסיד והקדם סיד: מכבי שירותי בריאות, מאיו קליניק (Mayo Clinic), eHealth Ventures, Amgen Ventures , רשות החדשנות, ומשקיעים פרטיים מארה"ב ואירופה.

האזינו לשיחה עם מייסד אוליב, גיא גולדמן, מתוך תוכנית מס' 54 בפודקאסט שלנו, שעלתה בינואר 2023:

היילו השיקה מעבדי וידאו מבוססי AI

חברת היילו (Hailo) מתל-אביב הכריזה על משפחת מעבדי הווידאו Hailo-15 לאבזרי-קצה, אשר כוללים מודולי חומרה לעיבוד תמונה באמצעות רשתות נוירוניות ומיועדים להשתלב במצלמות חכמות כדי להאיץ יישומי בינה מלאכותית תובעניים. משפחת Hailo-15 כוללת שלושה מעבדי Vision Processor Units – VPU, המספקים ביצועים הנעים בטווח של 7-20 טריליון פעולות בשנייה (TOPS). להערכת החברה, הביצועים גבוהים ביותר מפי 5 בהשוואה לפתרונות מקבילים במחיר דומה.

המעבדים מיועדים ליישומי וידאו שמטעמי שיהוי (Delay) ופרטיות, דורשים להריץ את משימות ה-AI באבזר-הקצה ולא בענן. הם תומכים בפרוטוקולי קלט וידאו מרובים ברזולוציה של 4K, ומשלבים תת-מערכות עם יחידת עיבוד מרכזית (מעבד מרובע ליבות ARM A53), מעבד DSP וקטורי אשר יכול לטפל בעד 350 תמונות בו-זמנית (Group of Pictures – GOP), ליבת החומרה של Hailo לעיבוד רשתות נוירוניות, וממשקי תקשורת מהירים אל זכרונות LPDDR4, ערוצי PCIe ורשתות איתרנט מהירות של עד 1000G.

אסטרטגיית שוק חדשה

החברה דיווחה שהמעבדים מסוגלים להריץ את מודל YoloV5M6 לזיהוי אובייקטים, עם רזולוציית קלט גבוהה (1280×1280) בקצב המתאים לחיישן זמן אמת, ואת המודל ההשוואתי למיון אובייקטים, ResNet-50, בקצב מהיר של 700 תמונות בשניה (FPS). מעניין לציין שמדובר באסטרטגיית שוק חדשה: בעוד שמעבד הליבה של החברה, Hailo-8, הוא מעבד גנרי לרשתות נוירוניות, הפעם מדובר בשבב SoC וערכת תוכנה הממוקדים בשוק מוגדר, שבו יכולות ה-AI של החברה משמשות בתור "מגבר ביצועים" בלבד.

דיאגרמת המלבנים של מעבדי הווידאו ממשפחת Hailo-15
דיאגרמת המלבנים של מעבדי הווידאו ממשפחת Hailo-15

בדומה לשבב Hailo-8, גם משפחת מעבדי הווידאו Hailo-15 מאופיינת בצריכת הספק נמוכה, המתאימה ליישום במצלמות IP ובמכשירי קצה נטולי מאוורר. מנכ"ל חברת היילו, אור דנון, אמר שמעבדי Hailo-15 מייצגים התקדמות בביצועים ובכדאיות של בינה מלאכותית במכשירי קצה. "ההשקה ממנפת את החברה בשוק פתרונות קצה, שבו הרכיביםפ שלנו כבר נפרסו על-ידי מאות לקוחות בעולם. בשלות התוכנה וטכנולוגיית ה-AI שלנו מאפשרים לשלב יכולות בינה מלאכותית עתירת ביצועים בתוך מצלמות".

היילו מפתחת ומייצרת מעבדי בינה מלאכותית עבור מכשירי קצה. מעבדי Hailo נולדו מתוך חשיבה מחדש על ארכיטקטורת המחשב הרגילה, והם מאפשרים למכשירים חכמים לבצע משימות מתוחכמות של למידה עמוקה דוגמת זיהוי עצמים וסגמנטציה בזמן אמת, עם מינימום של צריכת הספק, גודל ועלות. חברת היילו הוקמה בפברואר 2017 על-ידי בוגרי יחידת עילית טכנולוגית יוצאי חיל המודיעין. בשנה שעברה החברה השלימה גיוס הון בהיקף 136 מיליון דולר. כיום היא מעסיקה כ-200 עובדים, ומגייסת עובדים נוספים על-מנת לתמוך בצמיחה המואצת.

רוד-רדאר קיבלה הזמנה של 1.4 מיליון דולר

חברת RodRadar ממושב רינתיה שליד פתח תקווה, מדווחת על עסקה נוספת בענף הבנייה. החברה פיתחה מכ”ם חודר קרקע (Live Dig Radar–LDR), אשר מאפשר למפעילי ציוד הנדסי כבד לזהות תשתיות תת-קרקעיות במהלך העבודה – כדי להימנע מפגיעה בהן. מכ”ם ה-LDR הינו מכ”ם אשר מייצר תמונה של אובייקטים הנמצאים בתוך האדמה, ומגלה בזמן אמת אובייקטים סמויים כמו צנרת מים וביוב, צנרת גז וכבלים חשמליים.

לפי הודעת החברה, רוד-רדאר חתמה על הסכם הפצה עם חברת SITECH Tejas האמריקאית, מפיצה של ציוד הנדסי, לשיווק המכ"ם של רוד-רדאר לשוק הבנייה האזרחי, וביצעה הזמנה ראשונה בהיקף של 1.4 מיליון דולר, ובחברה צופים הזמנות המשך בעתיד.

העסקה הזו מכניסה את רוד-רדאר לתוך אקוסיסטם הבנייה בארצות הברית. SITECH Tejas היא המפיצה הרשמית במדינת טקסס של חברת Trimble, המספקת פתרונות חומרה ותוכנה לעולם הלוגיסטי, ובכלל זה ענף הבנייה. SITECH Tejas משתייכת לעוד שחקנית בולטת בענף הציוד ההנדסי, קבוצת HOLT, שגם השקיעה ברוד-רדאר בתחילת הדרך. אחת הזרועות בקבוצת HOLT היא HOLT CAT, שהיא המפיצה הגדולה ביותר בצפון אמריקה של ענקית הציוד המכני Caterpillar.

באחרונה דיווחה רוד-רדאר חברת הבנייה האמריקאית Dysruptek הנמצאת בבעלות Haskell, שהיא הצטיידה במערכות המכ”ם החדשות והתקינה אותן החלק מהציוד הכבד שאותו היא מפעילה.

מובילאיי של דחפורים

מכ”ם חודר-קרקע של רוד-רדאר המותקן בכף המחפר ומזהה כאשר המפעיל מתקרב אל תשתיות תת-קרקעיות. במקרה הזה הוא מספק התראה אשר מופיעה על-גבי מערכת התצוגה LDR Visualize, המאפשר למפעיל להפסיק את פעולת החפירה לפני פגיעה בתשתית המוטמנת.

החברה הוקמה בשנת 2013 על-ידי המנכ”ל משה דלמן והיזם יוסי גרשון. דלמן שימש בעבר כמנכ”ל חברת הסייבר Nyotron, ומילא תפקידי מפתח במספר חברות אבטחה ישראליות. מאז הקמת החברה, היא קיבלה השקעות מאנשים פרטיים ומחברות תעשיייתיות. בחודש אוקטובר 2021 החברה השלימה גיוס הון ראשון (Class A) בהיקף של 6 מיליון דולר בהובלת קרן Brick & Mortar Ventures המשקיעה בטכנולוגיות בנייה והנדסה ובהשתתפות קבוצת מאייר מפיצת הציוד הכבד של וולוו בישראל, זרוע ההשקעות של חברת ההנדסה האמריקאית Haskell, וכן HOLT Ventures..

הארכיטקט שבונה מגדלים בענן [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא תומר קרסיק, ארכיטקט תוכנה בבית התוכנה CodeValue.

אחת המגמות הבולטות ביותר בעולם הארגוני בשנים האחרונות הוא מעבר לענן. המעבר לענן מאפשר ומספק לארגון הזדמנות להמציא את עצמו מחדש, להנדס מחדש, בצורה יעילה יותר, חכמה יותר, את התהליכים הארגוניים הפנימיים, כמו ניהול נתוני לקוחות ושיתוף ידע ומשימות בתוך הארגון, וכן לשפר את טיב השירות או האפליקציה ללקוח.

תפקידו של ארכיטקט התוכנה הוא ללמוד לעומק את התהליכים הארגוניים, הצרכים העסקיים, טיב השירות ללקוח או המוצר וכל היבט והיבט בפעילות השוטפת, ולגבש תוכנית לתשתית טכנולוגית שתתאים לארגון ותאפשר לו לבצע את המעבר בצורה חלקה וכך שיוכל למקסם את כל היתרונות שמציעות פלטפורמות ענן.

בשיחה מספר תומר על המסלול המקצועי שהוביל אותו להיות ארכיטקט, מה מנחה אותו כשהוא מגבש תוכנית טכנולוגית עבור לקוח, ועל אהבתו למקצוע שהוא על התפר שבין העסקי, הטכנולוגי והבינאישי.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts