מאת: עמירם הלוי, לשעבר מנהל תחום "פיקוח יצוא דו-שימושי" במשרד הכלכלה *
יצואן ישראלי המייצא היום מוצר/טכנולוגיה דו-שימושית, אמור לחפש את הסיווג של המוצר שלו בארבע רשימות סיווג שונות ונפרדות לפני שיוכל לקבוע היכן הוא מפוקח. זהו המצב כיום בישראל. לכל משטר פיקוח בינלאומי שישראל מצייתת לו, יש רשימת מוצרים/חומרים/טכנולוגיות משלו, בעלי פרמטרים ברורים שלפיהם נקבע את סיווג המוצר.
היצואן אמור לעבור רשימה אחר רשימה, לבדוק אם הפרמטרים הטכניים של המוצר שלו נמצאים ברשימה וגורמים לו להיכלל באחת או יותר מהרשימות. סיים לבדוק רשימה אחת, הוא חייב להמשיך ולבדוק בשנייה ובשלישית וברביעית. העובדה שלא מצא התאמות ברשימה אחת אינה אומרת שלא ימצא התאמות ברשימות סיווג אחרות.
דוגמא לחוסר ההיגיון שבמצב הזה
ניקח יצואן של טכנולוגיה כמו אמצעי תקשורת/מיחשוב אזרחית לחלוטין לשימוש בחלל/לוויינים: אם יילך לבדוק ברשימות הפיקוח ימצא עצמו בשלוש מארבע רשימות הסיווג. ברשימת המוצרים הדו-שימושיים קטגוריות 4, 5 ו-9, ברשימת החימוש סעיף 22, וברשימת MTCR חלק ג׳. קבוצה 2. פרט 13. מה הוא אמור לעשות? למי עליו לפנות בבקשת רישיון? לבקש רישיון ממשרד הכלכלה? ממשרד הביטחון? לפי איזה משטר פיקוח? הוא הרי נופל בכולם.
על פי ההיגיון, הנטייה הראשונית של יצואן אזרחי תהיה כמובן לבדוק ברשימות ה״דו-שימושיות״ של משטר ואסנאר, והוא אכן ימצא את המוצר/טכנולוגיה שלו ברשימות הללו. לכן הוא ייצא מנקודת ההנחה שעליו לפנות למשרד הכלכלה בבקשת רישיון. טעות. הוא אמור לבקש רישיון ממשרד הביטחון, ולא ממשרד הכלכלה.
אם הוא יפנה למשרד הכלכלה, הוא יופנה אחר כבוד למשרד הביטחון. מדוע? מכיוון ש״חוק הפיקוח – יצוא ביטחוני״ של משרד הביטחון משנת 2008, גובר על ״צו הפיקוח-דו שימושי״ של משרד הכלכלה משנת 2006, ומוציא מאחריות משרד הכלכלה כל מה שמופיע בשני הסיווגים.
משרד הביטחון יחליט כבר לפי איזה משטר הוא יסווג את המוצר. רשימת החימוש או צו ציוד טילים. סביר להניח שאם המוצר/טכנולוגיה נמצאת ברשימת הטילים, הפיקוח עליה ייעשה לפי רשימה זו.
מלכודת ליצרנית ציוד ייצור שבבים
דוגמא נוספת: נציגות ישראלית של חברה רב-לאומית אמריקאית, הפועלת ומייצאת מכונות ומוצרים בתחום הציוד, התוכנה והשירות עבור יצרני שבבים, פנתה בלוויית משרד עו״ד למשרד הכלכלה, בשאלה היכן מוצריה מפוקחים. מתברר שבמכונות החברה ישנן רכיבים המפוקחים על-פי שתי רשימות פיקוח: הרשימה הדו-שימושית של משטר ואסנאר ורשימות ציוד האב״כ. אגב, אם היה בישראל נוהל ״זוטי דברים״ (ראו מאמר בנושא), כמו בשאר העולם, החברה היתה בכלל פטורה מקבלת רישיון.
לאחר בדיקה שביצענו הוחלט, לאור העובדה שרשימות הפיקוח נפרדות, שהחברה תגיש לרגולטור בקשת רישיון כפולה על כל יצוא. גם לפי משטר ואסנאר וגם לפי משטר NSG. זוהי רגולציה כפולה ומיותרת לחלוטין. אין לה שום הצדקה מעשית, מה גם שמשטר ואסנאר עצמו קובע שבמקרה כזה הוא ״מוחל על כבודו״ ומאשר שהרישיון יינתן רק על-פי משטר NSG.
באירופה ובארה״ב מסתפקים ברשימה אחת
בשאר העולם המפוקח, בעיקר באירופה ובארה״ב, יש רשימה אחת המאחדת את כל רשימות הסיווגים השונות, כך שהייצואן צריך לבדוק את הכללות מוצריו ברשימה אחת בלבד. רשימה זו נקראת רשימת ECCN –Export Control Classification Number. לפי הרשימה הזו ניתן לדעת מהו מקור הסיווג של המוצר, כלומר מהו המשטר שגרם להכללת המוצר ברשימה לפי הספרות השונות של הסיווג. לא ניכנס לפרטים אולם השיטה אינה מסובכת (להלן לינק למצגת הסבר על שיטת הסיווג הזאת). זוהי צורת סיווג נכונה ויעילה, לא רק ליצואנים, אלא גם לרגולטורים עצמם.
"משרד הביטחון וחסל". האם הפתרון הקל הוא באמת קל?
לאור הנאמר לעיל, יצדק היצואן, או היועץ המשפטי שיאמרו: ״למה לכתת רגליים בין המשרדים השונים, אפנה ישר למשרד הביטחון, וזהו״ . ובכן, למרות שמשרד הביטחון מעולם לא דחה חברה אשר פנתה אליו בבקשת רישיון , גם אם הסמכות לא היתה בידיו, ולמרות שהחברה היתה אמורה לפנות למשרד הכלכלה, הרי שהחוק אינו מאפשר למשרד אחד לתת רישיון אשר נמצא בתחום סמכותו של משרד אחר.
באותה מידה, הרגולטור אינו יכול להנפיק רישיון יצוא, אם אין לו סיבה חוקית לעשות זאת, במידה ואינו יודע בוודאות את סיווג המוצר. לא פעם פנתה אלי חברה בבקשה שאנפיק לה רישיון יצוא למרות שלא הצליחה למצוא סיווג מתאים למוצר שלה. זאת מכיוון שבישראל לא נהוג סעיף Catch All, ולכן הרגולטור אינו יכול לתת רישיון ללא סיווג מתאים.
בנוסף, כדאי לייצואן לדעת שאם הוא יצואן אזרחי שאינו רשום במרשם היצואנים של אפ״י (במשרד הביטחון), הרי שעצם הפנייה לאפ״י תחייב אותו בתהליך רישום ארוך של החברה ומוצריה ב״מרשם היצואנים הביטחוניים״ של אפ״י. הדבר כולל גם ביצוע תחקירים ביטחוניים לכל עובדיו, כך שברור שזהו אינו "פתרון קל״.
סיכום: הגיע הזמן לבצע שינוי
הגיע הזמן שהרגולטורים בישראל – במשרד הביטחון ובמשרד הכלכלה – ירימו את הכפפה, ויעברו לרשימת סיווג יחידה ונוחה לשימוש, כפי שהמצב היום בשאר העולם המפוקח. המכס יתמוך בכך ואף יסייע להם. מעבר לרשימת סיווג אחת לא יפגע בעבודת הרגולטור, אלא להיפך, ובדרך גם יקל על היצואנים, הנאלצים כיום לעבור ולבדוק רשימה אחר רשימה.
- אודות: עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן , בהודו, בספרד ובאוסטרליה, ושימש עד לאחרונה כמנהל תחום "פיקוח יצוא דו שימושי" במשך 10 שנים. ליצירת קשר: amiram59@gmail.com, טלפון: 050-6240904 או באתר: www.ah-consultant.com
רפאל זקוקה לתשתית המל"טים של אירונאוטיקס
העיסקה מכניסה את ברודקום לשוק האבטחה הארגונית שהיקפו הכולל נאמד בכ-161 מיליארד דולר. מכירות החברה המשותפת יסתכמו בכ-24.6 מיליארד דולר: מהם 71% בתחום השבבים וכ-29% בתחום התוכנה. מבחינת ברודקום, סימנטק עומדת בדרישות של חברות מטרה: היא צמוחת בקצב של 9% בשנה, נחשבת למובילה בשוק בשישה סוגי מוצר, רוב לקוחותיה הגדולים עובדים איתה יותר משלוש שנים, כ-86% מחברות פורצ'ן-500 הן לקוחותיה, והיא תביא להגדלה משמעותיתי בהיקף המכירות של ברודקום.
