קבוצת אינווייב מרחיבה את פעילותה בישראל

קבוצת אינווייב (Innowave Group) הנמצאת בבעלות מיקי פאר (Miki Peer) המשמש גם כמנכ״ל החברה, מרחיבה את פעילותה בישראל ומתכננת בחודשים הקרובים לפתוח משרדים חדשים בתל אביב. הקבוצה מספקת שירותי ייעוץ, תכנון ופיתוח במגוון תחומים, כגון תוכנה משובצת, בינה מלאכותית, FPGA, תכנוני ASIC, מוצרים בהספק גבוה, אופטיקה ו-RF. פאר סיפר ל-Techtime שהחברה החלה להיכנס לשוק הישראלי לפני כשנה, ובעקבות התרחבות הפעילות כאן החליטה לפתוח משרד מקומי בתחילת 2020. פאר: "במקביל לפתיחת המשרדים החברה החלה בתהליך גיוס גדול מאוד בתחום הבינה המלאכותית (AI)".

חברת אינווייב נוסדה לפני כ-10 שנים בארה"ב כדי לפתח שתי מערכות צילום עבור משרד ההגנה וחיל האוויר האמריקאי. במסגרת הפרוייקט היא ביצעה את התכנון של האלגוריתמיקה, האופטיקה, והאווירודינמיקה, ופיתחה את תוכנת עיבוד הווידאו. שתי המערכות נמצאות כיום בשימוש במערכת הביטחון האמריקאית. לפני כשנתיים החברה שינתה כיוון ונכנסה לתחום שירותי התכנון ופיתוח לתעשיית ההייטק ברחבי העולם במגוון תחומים, ולא רק עבור השוק הצבאי.

ליווי עסקי ופיתוח טכנולוגי

כיום היא פועלת במתכונת של קבוצת פיתוח הפועלת ממספר משרדים ברחבי ארצות הברית, משרדים בגרמניה, באיטליה, וכעת גם בישראל. "תחומי החוזק המרכזיים שלנו הם תוכנה משובצת, בינה מלאכותית, FPGA, תכנוני ASIC, מוצרים בהספק גבוה, אופטיקה ו-RF. אינווייב שותפה עסקית רשמית של Arrow Electronics, Analog Devices, Microchip, STMicroelectronics, Osram וחברות נוספות. המודל העסקי שלנו מבוסס על מתן שירותי ליווי, פיתוח וייעוץ תוכנה וחומרה".

כיום שוק היעד המרכזי של החברה הוא בארצות הברית, ותחום היעד המרכזי הוא בינה מלאכותית: "אנחנו ממוקדים בפיתוח AI על בסיס Intel Movidius ותומכים בלקוחות שהפיתוח שלהם מתבסס על מערכות הבינה המלאכותית של Nvidia". לאחרונה היא גייסה לשורותיה את רוג'ר אדגר, מי שהיה מנהל השיווק והפיתוח העסקי לשעבר של NXP בארה"ב בתחומי התוכנה המשובצת (עם התמחות ב-Machine Learning ,Computer Vision ו-AI). הוא מתחיל לעבוד כמנהל הפיתוח העסקי בארצות הברית.

קהילה ישראלית של מייקרים ויזמים

בישראל, אינווייב מעוניינת להגיע אל קהילת הסטראט-אפים הגדולה. לאחרונה היא גייסה לשורותיה את שלמה פרגמנט, לשעבר סמנכ"ל מיחשוב פיננסי ועסקי של בנק לאומי, אשר מספק לחברות סטארט-אפ ליווי פיננסי הכולל בניית תוכנית עסקית אסטרטגית, גיוס משקיעים, מחקרי שוק, ייעוץ ברישום פטנטים, וכדומה. במקביל, היא נמצאת כעת בתהליך הקמת קהילת מייקרים וסטארט-אפים מקומיים בשיתוף פעולה עם חברת Arrow.

להערכת מיקי פאר הקהילה אמורה להגיע להיקף של כ-5,000 יזמים. "הקמת הקהילה תעניק ליזמים המקומיים היכרות עם תעשיית ההייטק, חיבור לחברות ולגופים בינלאומיים בתחום, ליווי בתהליך הפיננסי, הפיתוח וכיוצא בזה".

למידע נוסף ויצירת קשר:

ליאת חן, [email protected], טלפון: 03-5010001

www.innowave.design

 

 

אודיוקודס פודה החוב לרשות החדשנות תמורת 32.2 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מערכת הקול של דולבי המשולבת בפתרון המשותף שלה ושל אודיוקודס לחדרי פגישות ארגוניים

חברת אודיוקודס (AudioCodes) מקרית שדה התעופה הגיעה להסכם עם רשות החדשנות לפדיון כל חובותיה כלפי הרשות עבור מענקי הפיתוח שהיא קיבלה מהמדינה לאורך השנים. במסגרת ההסכם שנחתם בין החברה לבין הרשות, היא תשלם 32.2 מיליון דולר במשך שלוש שנים החל מ-2019, ובתמורה תמחל הרשות על חוב בהיקף של 49 מיליון דולר. מדובר בתמלוגים שהיא התחייבה לשלם, בהיקף של 1.3%-5% מהמכירות של מוצרים שפותחו בסיוע תקציבי מדינה.

על-פי תקנות רשות החדשנות, כדי לפרוע מראש את התמלוגים הצפויים, החברה צריכה לשלם לפחות 65% מסך המענקים שניתנו לה בתוספת רבית. מבחינת אודיוקודס, התמלוגים הסתכמו בכמה מיליוני דולרים לשנה. בשנת 2018, למשל, היא העבירה לרשות החדשנות תמלוגים בהיקף של כ-3 מיליון דולר.

החברה מסרה שהורדת סוגיית התמלוגים מהמאזן השנתי שלה, תשפר את הריווחיות הגולמית של החברה החל המרבעון הראשון 2020. ראוי לציין שבנוסף לשיפור הריוווחיות, הורדת נושא התמלוגים יכול לפשט ולהקל על כל עיסקת מיזוג עתידית, אם החברה תהיה מעורבת בעיסקה כזו, שכן היא לא זקוקה לקבלת אישור מיוחד להעברת קניין רוחני המצוי בבעלות המדינה.

חברת אודיוקודס מפתחת ומספקת פתרונות חומרה ותוכנה עבור רשתות טלפוניה ארגוניות ושל חברות טלקום העובדות על-גבי פרוטוקול האינטרנט (VoIP). ברבעון השלישי של 2019 השיגה החברה מכירות שיא ובהיקף של כ-51.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-44.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה עובדת בשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת מיקרוסופט.

בחודש אוקטובר השנה היא נכנסה לשוק חדש בשיתוף פעולה עם חברת דולבי (Dolby). שתי החברות פיתחו פתרון לחדרי פגישות (Room Experience), המבוסס על מערכות הקול של דולבי (RX50) ועל מערכות התקשורת, התוכנה וניהול התוכן (Meeting Insights) של אודיוקודס. הפתרון מיועד לספק חדר מפגשים וירטואלי הכולל חוויית שמיעה וצפייה משופרת, ויכולות איסוף מידע, סינונו ובניית משימות כדי להשלים מפגש יעיל. להערכת המנכ"ל שבתאי אדלסברג, זהו תחום מתפתח המעורר עניין גובר בשוק.

ZF נכנסת לעולם המוביליטי בעזרת ידע ישראלי

בתמונה למעלה: מחשבי-רכב ממשפחת ProAI RoboThink של ZF

קבוצת ZF הגרמנית (ZF Friedrichshafen), המייצרת מכלולים מכניים ואלקטרוניים לתעשיית הרכב, נכנסת לתחום התחבורה העתידית (מוביליטי) באמצעות הישענות על טכנולוגיות ישראליות. לאחרונה היא חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם מובילאיי, קוגנטה ואופטימל-פלוס, וממשיכה לחפש בישראל טכנולוגיות נוספות. "ישראל מייצרת טכנולוגיות חדשניות ואנחנו מחפשים חברות ישראליות כדי לפתח מוצרים שיעצבו את פני תחבורת העתיד", אמר סגן נשיא לפיתוח בקבוצת ZF, ד"ר דירק ואליסר.

חברת ZF היא ענקית ייצור מכלולים ותת מערכות לתעשיית הרכב. היא מעסיקה כ-149,000 עובדים בכ-230 מפעלי ייצור בעולם. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-37 מיליארד דולר. מדובר באחת מהחברות התעשייתיות הוותיקות בעולם, אשר הוקמה בשנת 1915 כדי לייצר רכיבים עבור ספינות האוויר הגדולות מסוג צפלין.

מובילאיי פתחה את הדרך לישראל

במסגרת ההיערכות לתחבורת העתיד, שתהיה אוטונומית, חשמלית ומבוססת על שירותים, הגדירה החברה אסטרטגיה בשם Vision Zero – אפס תאונות ואפס זיהום אוויר – שלצורך הגשמתה היא נשענת על סיוע טכנולוגי מישראל. החברה התוודעה אל טכנולוגיות הרכב המקומיות בזכות שיתוף פעולה עם מובילאיי: שתי החברות פיתחו ביחד ומייצרות מצלמות חכמות עבור מערכות עזר לנהג (Advanced Driver Assistance Systems). שתי החברות פיתחו ביחד את מצלמת הרכב החכמה היחידה בשוק הכוללת שלוש עדשות (Tri-cam) הפועלת באמצעות האלגוריתם של מובילאיי.

כיום ZF ומובילאיי מפתחות מערכת עזר לנהג מדור חדש, המספקת יכולת נהיגה אוטונומית ברמת Level2+. מדובר ברמת ביניים מתקדמת יותר מרמה 2 שמאפייניה הם סיוע בהיגוי, בשמירה על נתיבי נסיעה, בהאצה, בבלימת הרכב ובמהירות השיוט.

רמה 2+ כוללת יכולות נוספות, בהן: יכולת הבנה מרחבית של סביבת הרכב באמצעות קישור החיישנים אל תוכנות בינה מלאכותית, שירותי תא נהיגה חכמים כמו ניטור מצב הנהג, יכולת זיהוי מחוות של הנהג ויכולת ניטור וזיהוי מצב הנוסעים בחלל הרכב. אומנם רמה 2+ דורשת נוכחות של נהג האחראי להפעילות הרכב, אולם הפלטפורמה מאפשרת ביצוע אוטונומי של פעולות מורכבות כמו תימרונים, כניסה ויציאה לדרכים מהירות והחלפה אוטומטית של נתיבים.

עיסקת ZF הביאה את אופטימל-פלוס למינכן

השבוע הודיעה חברת אופטימל פלוס מחולון (OptimalPlus) שהיא פותחת משרד במינכן בעקבות עיסקה שחתמה עם ZF. החברה דיווחה שקבוצת ZF תשתמש במערכות של אופטימל-פלוס כדי לאסוף נתונים ממכונות הייצור והמוצרים שהיא מייצרת בכל מפעליה בעולם, במסגרת הטמעת תהליך ייצור מבוקר במתכונת Industry 4.0. ההטמעה מיועדת לייעל את תיפקוד מפעלי החברה ואת מערך הבדיקות וההסמכה של מערכות ADAS שהיא מייצרת ומפתחת בשיתוף פעולה עם מובילאיי.

חברת אופטימל פלוס הוקמה בשנת 2005 על-ידי דן גלוטר וניר ארז, ופיתחה תוכנה האוספת נתונים מכל חוליות שרשרת האספקה ותהליך הייצור, כדי לנטר את התהליך, להפיק תובנות ולייעל אותו. החברה מתמקדת בעיקר בתעשיות הרכב, האלקטרוניקה והשבבים. בין השאר, היא מפקחת על תהליכי הייצור של חברות השבבים NXP, Xilinx ואנבידיה. הסכם שיתוף הפעולה בין שתי החברות נועד לתמוך בהיערכות של ZF לעידן המוביליטי. מנכ"ל אופטימל-פלוס, דן גלוטר, אמר שהחברה תכננה זמן רב לפתוח משרד בגרמניה. "העיסקה עם ZF הוכיחה שיש בגרמניה שוק משמעותי הזקוק לפתרון שלנו. הנסיון הראה שהמערכת שלנו מפחיתה את מספר התקלות בייצור בכ-50% ומשפרת את התפוקה הכוללת בכ-25%".

הסימולטור של קוגנטה יבדוק מערכות ADAS

במקביל להסכם הזה, חתמה ZF על הסכם שיתוף פעולה עם חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות, אשר פיתחה סימולטור (מבוסס בינה מלאכותית, למידה עמוקה וראיית מכונה), המאפשר ליצרניות ומפתחות רכב אוטונומי לקצר באופן משמעותי את שלב נסיעות המבחן, באמצעות שימוש בסביבה וירטואלית. סגן נשיא לפיתוח בקבוצת ZF, ד"ר דירק ואליסר, אמר ששתי החברות ישתמשו בטכנולוגיה של קוגנטה כדי לבדוק, לאתר בעיות ולהסמיך את מערכות ה-ADAS של החברה.

חברת קוגנטה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל דני עצמון (שייסד בעבר את חברת iOnRoad שנימכרה בשנת 2013 ל-HARMAN). בראיון ל-Techtime הסביר עצמון: "להערכת חברת המחקר ראנד יש צורך בנסיעה של 11 מיליארד מייל כדי להביא רכב אוטונומי לרמת נהיגה אנושית, המוגדרת כ-1.9 הרוגים לכל 100 מיליון מייל. בשיטת לימוד רגילה באמצעות נסיעה בכבישים, נדרשות לכך כמה מאות שנים. לכן יש צורך בסימולציה הפועלת במקביל, ובקנה מידה שרק הענן יכול לספק".

מתחרה חדשה באינוויז

ראוי לציין ש-ZF היא גם מתחרה בטכנולוגיות ישראליות: לאחרונה היא הצטרפה ZF לקבוצת חברות הכוללת גם את AMS האוסטרית ו-Ibeoהגרמנית, במטרה לפתח ביחד חיישן LiDAR  עבור כלי-רכב אוטונומיים שיגיע לשוק כבר בשנת 2021. החיישן יתבסס על הארת הסביבה בקרן לייזר בעלת זמן מחזור של 3-20 ננו-שניות, ומדידת האות החוזר, כדי לחלץ מידע ברזולוציה גבוהה על אובייקטים המצויים בסביבת הרכב. מדובר בטכנולוגיה אשר צפויה להתחרות החיישן של חברת אינוויז (Innoviz) הישראלית.

אנבידיה מכניסה את ARM לעולם שרתי העל

בתמונה למעלה: השרת החדש המבוסס על מעבדי ARM ומעבדי GPU של אנבידיה

בסיומו של פרוייקט פיתוח משותף שנמשך קרוב לשנה, הכריזה בשבוע שעבר חברת אנבידיה (Nvidia) על תכנון ייחוס של שרת עתיר ביצועים (HPC) המבוסס על מעבד של חברת ARM ועל הטכנולוגיות שלה: מעבדי GPU וסביבת הפיתוח המקבילית CUDA. תיכנון הייחוס פותח בשיתוף פעולה עם קבוצה של ספקיות מרכזיות מתעשיית המחשבים, בהן: Ampere, Fujitsu ו-Marvell אשר סייעו להבטיח עבודה חלקה בין המעבדים הגרפיים של אנבידיה לבין מעבדי ה-CPU של ARM. החברה מסרה ש-Cray ו-HPE יהיו שתי החברות הראשונות שיוציאו לשוק את השרתים החדשים.

"הבאת המעבדים הגרפיים של אנבידיה אל העולם של ARM פותחת פתח לבניית מערכות חדשות בתחום הענן החזק (hyperscale-cloud) ומיחשוב-על", אמר מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. תכנון הייחוס יצא אל הפועל לאחר שאנבידיה מימשה את הבטחתה להביא את פלטפורמת CUDA אל ארכיטקטורת ARM, ופירסמה ערכת CUDA וספריות CUDA תואמות ל-ARM. במקביל, אנבידיה הודיעה שהיא עבדה בשיתוף פעולה עם השותפים שלה, במטרה להתאים את כל המאיצים של המעבדים הגרפיים לעבודה בארכיטקטורת ARM. בהם, גם המפיצים הראשיים של מערכת ההפעלה לינוקס, דוגמת Red Hat, Canonical ו-SUSE.

החברה מסרה שמספר גופים מוכרים מאוד בתחום מחשבי העל החלו לבדוק את השרתים החדשים, בהם המעבדות הלאומיות של ארצות הברית, Oak Ridge ו-Sandia. חברת EPCC דיווחה שהיא בודקת את תוכנית הייחוס על-גבי מערכת הכוללת 4,096 ליבות מעבדי ARM. ראוי לציין שזו לא הכניסה הראשונה של ARM לתחום המחשבים החזקים, אולם המהלך מהווה חיזוק משמעותי למעמדה בעולם תשתיות הענן אשר צריכות להריץ יישומי בינה מלאכותית ולימוד עתירי עיבוד.

אלביט מכפילה את כושר הייצור בארה"ב של גששי-לייזר

חברת אלביט מכפילה את קיבולת הייצור של גששי-הלייזר (Semi-Active Laser seeker) שלה בארצות הברית, המיועדים למערכות חימוש חכם שחברת בואינג מספקת. החברה דיווחה שהרחבת קו הייצור שלה בפורט וורת, טקסס, נועדה לעמוד בצורכי ההזמנות הצפויות מהסכם המסגרת החמש-שנתי שיש לה עם חברת בואינג, אשר מספקת את המערכות ללקוחות בארצות הברית ומחוצה לה. החברה מסרה שיש ביקוש גובר למערכות חימוש חכם מונחות לייזר (Laser Joint Direct Attack Munition).

גששי לייזר הינם המרכיב המצוי על-גבי המרעום של פצצות חכמות, אשר מאתרות את המטרה באמצעות ציין לייזר. בשיטה זו גורם אחד (מהאוויר או מהקרקע) מאיר את המטרה באמצעות ציין לייזר. כאשר מטוס משחרר את הפצצה באזור קרוב יחסית למטרה, גשש הלייזר המצוי על-גבי החימוש מחפש את קרינת הלייזר המוחזרת מהמטרה המוארת. כאשר הוא מוצא אותה, החימוש מכוון עצמו אל נקודת האור כדי להשיג פגיעה מדוייקת. נשיא ומנכ"ל החברה הבת אלביט אמריקה (Elbit Systems of America), רענן הורוביץ, אמר שאלביט עובדת בתיאום הדוק עם בואינג ועם לקוחותיה על-מנת להבטיח אספקה מהירה של המערכות.

בחודש יוני השנה זכתה חברת בואינג בהזמנה לחמש שנים למגוון מערכות חימוש חכם בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולר, המיועדות לצבא ארה"ב ולבעלות ברית שלה. בחודש מאי השנה היא זכתה בהזמנה בהיקף של 140 מיליון דולר ממשרד הביטחון האמריקאי, לאספקת 12,000 ערכות חימוש חכם שפותחו במשותף על-ידה ועל-ידי אלביט. הערכות האלה מותקנות על-גבי פצצות "טיפשות", ומעניקות להן יכולת נחיייה באמצעות גשש הלייזר, כולל יכולת תימרון המאפשרת להן להתביית אל מטרות הנמצאות בתנועה.

מיטרוניקס מרחיבה את מפעל הייצור בהשקעה של 22 מיליון שקל

בתמונה למעלה: פתיחת מפעל מיטרוניקס בדלתון בשנת 2016. צילום: Maytronics

חברת מיטרוניקס (Maytronics) מקיבוץ יזרעאל, המפתחת ומייצרת רובוטים לניקוי בריכות, החליטה להרחיב את קיבולת הייצור של המפעל באיזור התעשייה דלתון שליד קיבוץ ברעם, ולבצע בו השקעה בהיקף כולל של כ-22 מיליון שקל, כדי לתת מענה לגידול המואץ בפעילות החברה. ברבעון השלישי של 2019 צמחו המכירות בכ-14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-164.9 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו המכירות בכ-753.3 מיליון שקל, המייצגות צמיחה של כ-13% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2018.

במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות הכספיים בסוף השבוע, גילה מנכ"ל מיטרוניקס, אייל טרייברג, שכיום המפעל מעסיק כ-200 עובדים, והרחבתו נועדה לספק לחברה קיבולת ייצור שתאפשר לו לעמוד ביעד המכירות של מיליארד דולר עד סוף 2021. ההשקעה בהרחבת מפעל הייצור תתבצע במשך שנתיים: חלקה הראשון ב-2020 והמרכיב העיקרי ב-2021.

דור חדש של רובוטים

חברת מיטרוניקס נמצאת בבעלות קיבוץ יזרעאל ורוב שנותיה היא ביצעה את הייצור בקיבוץ. בשנת 2015 היא שכרה ל-15 שנים מבנה בשטח של 4,000 מ"ר באזור התעשייה דלתון, ובסוף 2016 היא פתחה בו מפעל ייצור חדש בהשקעה של 4-5 מיליון דולר, בעקבות הצמיחה במכירות החברה. ההשקעה החדשה מהווה הרחבה של תשתית הייצור הקיימת בדלתון. כיום החברה מפתחת דור חדש של רובוטים, והגדילה את תקציב המו"פ שלה בכ-11% ליותר מ-19 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2019.

השנה היא השיקה את סדרת הרובוטים M600 הכוללים טכנולוגיית IoT, וכעת היא משלבת את הטכנולוגיה ברובוטים הוותיקים מסדרה S וברובוטים מסדרה M שאותם היא מוכרת משנת 2010. חברת מיטרוניקס נחשבת לחברה הגדולה בעולם בתחום הרובוטים האוטומטיים לניקוי בריכות, ולהערכתה היא מחזיקה כיום בנתח של כ-46% מהשוק העולמי. החברה מעריכה שמספר הבריכות הפרטיות בשוקי היעד המרכזיים (בעיקר בחצי הכדור הצפוני ובאוסטרליה) עומד כיום על כ-25.5 מיליון בריכות, ושיעור החדירה של פתרונות הניקוי הרובוטיים עומד על כ-24% בלבד, כך שפוטנציאל הצמיחה שלה הוא גדול מאוד.

מעניין לציין שהמכירות של החברה מושפעות מאוד ממצב האקלים בעולם. המנכ"ל טרייברג סיפר שעקב שינויי האקלים, הקיץ השנה החל מאוחר מהצפוי בחצי הכדור הצפוני, והדבר גרם לעיכוב במכירות, אולם אלה התאוששו וצמחו מעבר לצפוי, מכיוון שהקיץ שהגיע היה חם מהרגיל. בעקבות הצמיחה הרב שנתית, מניית החברה בבורסה בתל אביב הגיעה לערכי שיא המעניקים לה שווי שוק של כ-3.48 מיליארד דולר. טרייברג: "המטרה היא לשמור על צמיחה של 12%. לקראת 2020 כנראה נעדכן את היעד כלפי מעלה".

גילת השיגה מהירות שיא בתקשורת בין מודם ללוויין נמוך מסלול

בתמונה למעלה: LEO Phase 1 של טלסאט 

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) מפתח תקווה דיווחה שהמודם הלווייני שלה המיועד לשימוש בתחנות קליטה של לוויינים נמוכי מסלול (LEO), השיג שיא עולמי בקצב התקשורת. המודם התקשר עם לוויין LEO Phase 1 של של חברת Telesat הקנדית, והגיע לקצב תקשורת של 1.2Gbps, שלהערכת החברה הוא קצב התקשורת המהיר ביותר שהושג עד היום במערכות דומות. לווייני LEO מקיפים את כדור הארץ בגובה של כ-1,000 ק"מ מעל פני האדמה. הם מיועדים להחליף את הלוויינים הגיאו סינכרוניים (GEO) אשר נעים בגובה של 36,000 ק"מ מעל האדמה ונמצאים בנקודה קבועה בשמיים.

הלוויינים החדשים קטנים וזולים יותר, אולם דורשים רשת הכוללת כמה מאות לוויינים מכיוון שהם חוצים את האופק במהירות רבה. אולם הקירבה אל כדור הארץ מקצרת את זמני ההשהייה של מעבר האות לכ-30-50msec בלבד, שזו יכולת חשובה לתקשורת נתונים מהירה ובמיוחד ליישומי הדור החמישי (5G). הניסוי בוצע בשיתוף פעולה עם חברת טלסאט, אשר מתכננת לבנות מערך הכולל כמה מאות לווייני LEO שיתחילו לספק שירותי תקשורת החל משנת 2022.

הלוויינים החדשים דורשים ארכיטקטורה חדשה

"חברת טלסאט מעריכה מאוד את שיתוף הפעולה עם גילת", אמר מישל פורסט, מנהל תחום ההנדסה בתוכנית LEO של טלסאט. "אנחנו מרוצים מהתוצאות יוצאות הדופן שהושגו בניסוי". בחודש מאי השנה דיווחה גילת שהמודם הלווייני שלה המיועד לשימוש בתחנות קליטה של לווייני LEO, השתתף בניסוי מוצלח של העברת תקשורת מהדור החמישי (5G) באמצעות לוויין LEO. הניסוי בוצע במשותף על-ידי חברת וודאפון (Vodafone) ועל-ידי אוניברסיטת סוריי הבריטית, המשמשת כמרכז מחקר ופיתוח לאומי בתחום הלוויינים.

לאחרונה טלסאט דיווחה על הצלחת ניסוי מאתגר: קישור ימי באמצעות אנטנת VSAT אחת בין לוויין LEO לבין לוויין GEO. הניסוי בוצע בשיתוף פעולה עם הצי האמריקאי. חברת גילת מפתח תקווה מספקת פתרונות תקשורת לוויינית רחבת פס, בהם מודמים מהירים, פלטפורמת תקשורת לוויינית מבוססת ענן, אנטנות ניידות, מגברי מצב-מוצק (SSPA), ממירי תדרים (BUC) להספק גבוה, ותחנות קרקע לווייניות (VSAT). תחנות אלה נבנות בארכיטקטורה חדשה עבור דור הלוויינים החדש, שכן תחנות הקרקע של לווייני LEO צריכות לדעת לעקוב אחר הלוויינים אשר חוצים את השמיים בזמן ממוצע של כ-90 דקות, ולבצע התחברות חלקה אל הלוויינים השכנים כדי לשמור על רציפות התקשורת.

פיתוח תחנת קרקע לרשת ה-MEO של SES

חברת גילת מעסיקה כ-1,100 עובדים ונסחרת בבורסת תל אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של כ-834 מיליון שקל. הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו בכ-63.4 מיליון דולר, בהשוואה לכ-62.8 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירותיה בכ-185 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית מכירות של 260-270 מיליון דולר לשנת 2019 כולה.

המנכ"ל יונה עובדיה גילה שבמהלך הרבעון החברה זכתה בהישג חשוב בתחום הלוויינים החדשים: "חברת SES בחרה בפלטפורמה שלנו למערכות התקשורת mPOWER O3b הפועלות במסלול לווייני בינוני (MEO). הזכייה  מציבה אותנו בחזית תחום הרשתות הקרקעיות עבור לוויינים המשייטים במסלול שאינו גיאו סינכרוני (NGSO)". מדובר בהסכם בהיקף של כמה מיליוני דולרים, שבמסגרתו גילת תפתח תחנות קליטה קרקעיות המסוגלות לקלוט ולשדר מידע גם אל לווייני MEO וגם אל לווייני GEO.

התעשייה האווירית גיבשה תוכנית צמיחה בארה"ב

התעשייה האווירית (Israel Aerospace Industries) גיבשה תוכנית צמיחה אסטרטגית בשוק האמריקאי, הכוללת רכישת חברות, בניית תשתית ייצור והידוק קשרי הממשל. כיום הפעילות של התע"א בארצות הברית מתבצעת באמצעות החברה הבת IAI North America המנוהלת על-ידי סוואמי אייר. בסך הכל, החברה מבצעת מכירות בהיקף של כ-800 מיליון דולר בשנה, ורוכשת מוצרים מספקים אמריקאים בהיקף של כ-600 מיליון דולר בשנה. מנכ"ל התע"א צפון אמריקה, סוואמי, אמר שתוכנית הצמיחה בארצות הברית כוללת הגדלת המכירות, רכישת חברות אמריקאיות והרחבת יכולת הייצור במדינה.

במסגרת מימוש האסטרטגיה החדשה, היא הודיעה היום (ה') על הקמת משרד עסקי חדש בצפון אמריקה ולצורך זה היא שכרה משרדים בשטח של כ-3,000 מ"ר בעיר פיירפאקס בווירג'יניה. המשרד החדש ינהל את פעילותה של התעשייה האווירית בארצות הברית. לדברי סוואמי אייר, המיקום נבחר מכיוון שפיירפאקס נמצאת במרכז מיקבץ גדול של תעשיות תעופה וביטחון בארצות הברית, והיא נהנית מקירבה גיאוגרפית אל לקוחות רבים של התע"א. החברה תגדיל את מצבת העובדים במשרד, ותגייס כ-50 עובדי מכירות ופיתוח עסקים.

כיום התעשייה האווירית מעסיקה כ-15,000 עובדים, מהם כ-200 עובדים בחברה הבת בארצות הברית. במסגרת המהלך החדש, פתחה התעשייה האווירית בחודש יולי האחרון גם משרד לקשרי ממשל בבירה וושינגטון. יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, אמר שהמשרד בוושינגטון הוא חיוני לצמיחת החברה בארצות הברית, מכיוון שהוא יחזק את קשריה של החברה עם הקונגרס. לדבריו, "כיום יש לנו קשרים הדוקים עם יצרני מערכות מארה"ב, כמו לוקהיד מרטין, בואינג, Honeywell וגאלפסטרים.

אלטק מתאוששת: סיימה את הרבעון עם 9.3 מיליון דולר מכירות

חברת אלטק (Eltek) הנמצאת בבעלות קבוצת ניסטק ממשיכה בתהליך היציאה מהמשבר שבו היתה בשנים האחרונות, ודיווחה עלייה במכירות וחזרה לריווחיות. ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו המכירות בכ-9.3 מיליון דולר, בהשוואה לכ-8.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרבעון הסתיים עם רווח תפעולי של 568,000 דולר, בהשוואה להפסד של 307,000 דולר אשתקד. בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירותיה בכ-26.2 מיליון דולר.

חברת אלטק פועלת מפתח-תקווה ומעסיקה כ-400 עובדים. היא נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec) ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-33.9 מיליון דולר, בהשוואה לכ-41.4 מיליון דולר בשנת 2015. במהלך 2018 היא ביצעה שינויים בשכבת הניהול כדי להוביל את החברה לתהליך הבראה: ביולי 2018 מונה אלי יפה למנכ"ל החברה במקומו של היו"ר יצחק ניסן (הבעלים של קבוצת ניסטק).

בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, העריך המנכל אלי יפה, שלמרות שהדבר עדיין לא מורגש בדו"ח, המצב הגיאו-פוליטי עשוי לשפר את מעמדה של אלטק בשוק האמריקאי. "המתיחות בין ארצות הברית וסין צפויה להשפיע לטובה על מכירות המעגלים המודפסים שלנו לשוק הביטחוני בארצות הברית". בחודשים האחרונים החברה קיבלה הון בהיקף של 3.3 מיליון דולר מקבוצת ניסטק ששימש בעיקר לשיפור המבנה הפיננסי של החברה והפחתת החובות.

סמנכ"ל הכספים אלון מועלם מסר שחלק מההון עשוי לשמש לרכישת ציוד ייצור חדש. חברת אלטק מתמחה בעיקר בייצור סדרות קצרות ומגוונות (High Mix Low Volume). המתחרה העיקרית שלה בישראל היא חברת PCB Technologies, כאשר בשוק האמריקאי, המשמש כשוק היעד האסטרטגי שלה, היא ממצבת עצמה בעמדה ייחודי לאור העובדה שרוב המתחרים האמריקאים מייצרים בכמויות גדולות מאוד.

כיום החברה בוחנת אפשרות לבצע גיוס הון נוסף בבורסה, לאור השיפור במצב המניה שלה. לפני הדו"ח הקודם נסחרה מניית אלטק בנסד"ק במחיר של כ-1.3 דולר. לאחר שני הדו"חות האחרונים היא צמחה מאוד, וכיום נסחרת במחיר של 3.96 דולר, המעניק לה שווי שוק של כ-17.3 מיליון דולר. במהלך הרבעון האחרון היא הגישה תשקיף מדף של חברות קטנות (Baby Shelf Prospectus), במטרה לבצע הנפקה מיידית כאשר התנאים יבשילו.

המפעל האמריקאי של ראדא יתחיל לייצר מכ"מים בתחילת דצמבר

ביום ב', ה-2 לדצמבר 2019 ייערך טקס חנוכת מפעל ייצור המכ"מים של חברת ראדא מנתניה (Rada Electronic Industries) בעיירה ג'רמן-טאון שבמרילנד. על-פי  הערכות, החברה השקיעה בו כ-5 מיליון דולר. המפעל ייצר מערכות מכ"ם טקטיות עבור צבא ארצות הברית. כך גילה מנכ"ל ראדא, דב סלע, במהלך שיחת הוועידה אתמול לאחר פרסום התוצאות הרבעוניות של החברה.

סלע: "כמעט כל התשתיות כבר שם, ואנחנו מתכננים להתחיל בייצור מיידי וכבר בסוף דצמבר להוציא ממנו את מערכות המכ"ם הראשונות שניבנו בו". ברבעון השלישי של 2019 צמחו המכירות של ראדא בכ-60% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-11.3 מיליון דולר. להערכת החברה, מכירותיה בשנת 2019 כולה צפויות להסתכם בכ-43 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-28 מיליון דולר בשנת 2018.

מאחורי הצמיחה הגדולה ניצב שוק חדש שרק השנה מתחיל לצבור תנופה: שוק מערכות מכ"ם טקטיות ליישומי הגנה בפני רחפנים, מערכות נ"מ לטווח קצר ומערכות הגנה אקטיבית על כלי-רכב משוריינים דוגמת טנקים ונגמ"שים. ראדא משתתפת בכמה תוכניות הצטיידות של המארינס והצבא האמריקאי, בהן תוכנית IM-SHORAD של הצבא האמריקאי למערכות הגנה אווירית קצרות טווח על-כלי רכב משוריינים שעבורה היא צפויה לספק כ-150 מערכות מכ"ם.

המניה הכפילה את מחירה

היא גם משתתפת בתוכנית ההגנה בפני רחפנים Ground-Based Air Defense (GBAD) Counter-UAS של המארינס (בתמונה למעלה) שעבורה כבר סיפקה ראדא כ-200 מערכות מכ"ם. לדברי סלע, מדובר בשוק ענק שרק עכשיו מתחיל להתעורר והחברה עדיין לא נגעה בקצה הפטוטנציאל שלו, אשר צפוי להביא אותה בתוך מספר שנים להיקף מכירות של כ-200 מיליון דולר בשנה.

מעניין לציין שלמרות הצמיחה, החברה לא מייצרת מלאי למחסנים. היא נוקטת באסטרטגיה אחרת, המבוססת על יצירת מלאי של רכיבים וחלפים השמורים אצלה במחסנים, כדי שתייצר מיידית את הכמויות שיהיו להן הזמנות דחופות. אומנם השוק לא הגיב בצורה יוצאת דופן אל הדו"ח האחרון, אולם בשנה האחרונה הוא עוקב בעניין אחר תהליך הצמיחה של החברה: מאז אוגוסט 2018 הכפילה המניה בנסד"ק את מחירה: מ-2.89 דולר בנובמבר 2018 למחיר של 5.19 דולר כיום, המעניק לה שווי שוק של כ-197.2 מיליון דולר.

ננוקס מנווה אילן פיתחה טכנולוגיית MEMS לייצור קרני רנטגן

חברת ננוקס (Nanox) מנווה אילן שליד ירושלים, הכריזה על טכנולוגיית ה-CT הדיגיטלית הראשונה בעולם, המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, הינם מכשירים המבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

קרינת הרנטגן (X-Ray) התגלתה על-ידי וילהלם רנטגן בשנת 1895. מאז ועד היום היא מיוצרת באמצעות שפופרת קתודה המבוססת על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2,000°C. החימום מייצר ענן אלקטרונים, אשר בתנועתו אל הקתודה מייצר את קרינת ה-X. הטכנולוגיה הבסיסית של החברה פותחה בחשאי במשך 15 השנים האחרונות. היא מבוססת על ייצור קר של קרינת רנטגן באמצעות "תותח אלקטרונים" (Electron Gun) המבוסס על שבב MEMS שבתוכו בנויים 100 מיליון קונוסים (בתמונה למעלה) עשויים מוליבדניום. הם מאפשרים לייצר מקור קרינת X יציבה הנמצאת תחת שליטה דיגיטלית במתח נמוך.

החברה הראשונה בעולם שייצרה קרן רנטגן דיגיטלית

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). היום (ד') החברה הודיעה שלאחר סיום הפיתוח והשגת שליטה מלאה בקרינה, היא מתחילה בשלב המיסחור של הטכנולוגיה. מנכ"ל Nanox Japan, היטושי מסויה, אמר שמספר חברות ניסו להתגבר על הבעיית ייצור הקרינה, בעיקר באמצעות שימוש בננו צינוריות פחמן (carbon nanotubes), "אולם למיטב ידיעתנו אף אחת מהן עדיין לא הצליחה להשיג מקור קרינה יציב ואמין שניתן להשתמש בו במערכות הדמאה רפואיות מסחריות".

הדמייה של סורק CT דיגיטלי המבוסס על מקור הקרינה של ננוקס
הדמייה של סורק CT דיגיטלי המבוסס על מקור הקרינה של ננוקס

במסגרת פרוייקט המיסחור, הכריזה ננוקס ביוני 2019 על יוזמת 1x1x1, במטרה להגיע למצב שבו כל אדם בעולם יקבל לפחות סריקת CT אחת בשנה. חברת SK Telecom הצטרפה ליוזמה וביצעה השקעה בחברה, בהיקף שלא נמסר. להערכת ארגון Marshfield Clinic Health System, גילוי מוקדם של סרטן באמצעות סריקת CT  מביא לסיכויי הישרדות של 70%-99% מהחולים, אולם להערכת ארגון הבריאות העולמי, לכשני שלישים מאוכלוסיית העולם אין גישה לאמצעי הדמאה רפואיים.

להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש מספר יתרונות מכריעים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של מערכות ה-CT הדיגיטליות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, פחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין האדם הניבדק, יכולות ייצור הדמאה מולטי-ספקטרלית, וכמובן, קישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT.

IMI זכתה במקום ה-3 בתחרות העולמית להלחמות ידניות

קבלנית הייצור האלקטרוני הפיליפינית Integrated Micro-Electronics זכתה במקום השלישי בתחרות העולמית של הלחמה ידנית שנערכה במינכן, גרמניה, במהלך תערוכת Productronica 2019. התחרות מאורגנת על-ידי ארגון IPC העולמי, המוכר בשם Association Connecting Electronics Industries. הנציגה של IMI, מריסל ולאסקו (בתמונה למעלה), הגיעה למקום השלישי מתוך 17 מתחרים שהגיעו מחברות ייצור מכל העולם.

המתמודדים התבקשו להשלים בתוך 60 דקות הרכבת מעגל פונקציונלי מלא העומד בכל תקני IPC-A Class 3, הנחשב לתקן ההלחמה הגבוה ביותר של IPC. מריסל השלימה את המשימה בתוך 57 דקות ו-29 שניות. במקום הראשון זכה מתמודד מאינדונזיה ובמקום השני זכה מתמודד מצרפת. המתחרים שהשלימו את המשימה כללו נציגי חברות מגרמניה, צרפת, בריטניה, הונגריה, פולין, סין, מלאזיה, אינדונזיה, יפן, קוריאה, הודו, תאילנד, וייטנאם, והפיליפינים.

כיום השימוש בהלחמה ידנית נעשה בדרך-כלל כאשר יש צורך לבצע תיקונים או שינויים במעגל הקיים, ולעתים לחבר מגעים בתצורות מיוחדות. מאחר והאמינות של מערכות אלקטרוניות תלויה בהלחמה מושלמת, התחרות מתמקדת בהלחמה ידנית של כרטיסים אלקטרוניים מורכבים. זו הפעם הראשונה שבה חברת IMI משתתפת בתחרות. היא נבחרה לאחר שבתחרות מקדימה שהתקיימה בחודש אוקטובר, זכתה מריסלה במקום הראשון מבין 38 מתחרים מהפיליפינים.

חברת IMI היא ענקית ייצור המתחרה בקבלניות הייצור הסיניות ונחשבת לחברת ה-EMS ה-18 בגודלה בעולם במונחי מכירות. היא נמצאת בשליטת תאגיד Ayala הפיליפיני המחזיק ביותר מ-50% ממניותיה, ומעסיקה כיום כ-15,000 עובדים ב-20 מפעלי ייצור הפועלים בסין, בפיליפינים, בארצות הברית, במקסיקו, בבולגריה, בצ'כיה, בגרמניה ובבריטניה. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-939.6 מיליון דולר.

ניוסייט ומקורות מפתחות מערכת ניטור-מים מבוססת מצלמה

חברת Newsight Imaging מנס-ציונה חתמה על מזכר הבנות עם חברת מקורות על פיתוח משותף של מערכת זולה לניטור איכות המים המבוססת על חיישן צילום (CMOS Image Sensor) של החברה. המערכת תבצע בדיקה ספקטרומטרית של איכות המים, באמצעות מידע שיתקבל מחיישן צילום של החברה. מנכ"ל ניוסייט, אלי אסולין, אמר שזו הכניסה הראשונה של החברה לתחום המדידות הספקטרליות. ניוסייט תספק שבב הכולל מערך פיקסלים, מסננים וחומרה המאפשרת לנתח את התמונה המתקבלת. המערכת תתבסס על הארת דגימת המים באמצעות קרן לייזר, וניתוח ספקטרום האותות החוזרים.

המערכת תשדר את הנתונים הראשוניים אל הענן של מקורות, שם יבוצע ניתוח פרטני יותר של התוצאות, ויופקו אתראות עבור מערכות הבקרה והשליטה בתשתית ההולכה והטיפול במים. ניוסייט מסרה שהוקם צוות משותף של החברה ושל חברת מקורות, הכולל מומחים בתחומי האלגוריתמיקה והביוטכנולוגיה אשר עובדים ביחד עם מתכנני השבב של ניוסייט. בימים אלה הצוות מבצע הערכות ראשוניות של הפרמטרים שייבדקו באמצעות המערכת, ולאחר מכן יגדיר את מאפייני ניסוי הפיילוט שבמהלכו היא תיבדק.

חברת ניוסייט הוקמה בסוף 2016 ומעסיקה כ-30 עובדים. היא מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. המוצר הראשון של החברה היה השבב NSI3000 (בתמונה למעלה) הכולל מעגל עיבוד אנלוגי ודיגיטלי וחיישן אינפרא-אדום בשבב יחיד, המשמש בין השאר במערכות LiDAR המותקנות על-גבי רובוטים, כדי למנוע התנגשויות בינם לבין הסביבה ואפילו בני-אדם.

החיישן מיוצר בחברת טאואר-ג'אז בטכנולוגיית CMOS וכולל גם את המעגלים האנלוגיים (Pixel Array Analog to Digital) והמעגלים הלוגיים הדרושים לעיבוד האות. מנהל פעילות החדשנות הטכנולוגית בחברת מקורות, דוד בלאסאר, אמר ששיתופי פעולה כמו שיתוף הפעולה עם חברת ניוסייט המיועד לספק חיווי ספקטראלי מיידי, מאפשרים למקורות לשפר את יעילות עבודתה ולעמוד בדרישות הרגולטוריות לאיכות המים בישראל.

hp דחתה את הצעת המיזוג של זירוקס, בינתיים

הדירקטוריון של חברת hp דחה את הצעת הרכש של חברת זירוקס, אולם לא ביטל לגמרי את הרעיון. במכתב שנישלח אתמול (א') למנכ"ל חברת זירוקס, ג'ון ויזלטין, כותב דירקטוריון hp שההצעה נמוכה בהרבה מהערך האמיתי של חברת hp, ולכן היא לא תואמת לאינטרסים של בעלי המניות. בנוסף, הדירקטוריון הביע חשש ממצבה הפיננסי של זירוקס ומיכולתה לבצע את המיזוג, במיוחד לאור הירידה במכירות זירוקס ב-12 החודשים האחרונים, מ-10.2 מיליארד דולר לכ-9.2 מיליארד דולר.

יחד עם זאת, הדירקטוריון לא סגר את הדלת על הרעיון: "אנחנו מודעים ליתרונות הפוטנציאליים של המיזוג ופתוחים לבדיקה האם ניתן לייצר ערך לבעלי המניות של hp באמצעות מיזוג עם זירוקס. אנחנו מאמינים שתהליך גילוי נאות של כל עסקי זירוקס יאפשר לנו להעריך את יתרונות המיזוג הפוטנציאלי. אנחנו מוכנים להיות בקשר כדי להבין טוב יותר את עסקי זירוקס ואת יתרונות המיזוג".

המכתב נשלח שבועיים לאחר שמנכ"ל זירוקס שלח הצעת רכש לדירקטוריון hp, שבו הוא הציע מיזוג בין שתי החברות באמצעות עיסקת מזומנים ומניות בהיקף כולל של 33.5 מיליארד דולר, שעם השלמתה יחזיקו בעלי המניות של hp ב-48% ממניות החברה הממוזגת. ההצעה מעניקה פרימיום של 20% על מחיר מניית hp, כפי שנסחרה בנסד"ק בתחילת החודש.

סיום הסכסוך היקר עם פוג'י

בהצעה הוסבר ששתי החברות משלימות אחת את השנייה: זירוקס מוכרת מדפסות, מכונות צילום וציוד להדפסות, וחברת hp מוכרת מחשבים, מדפסות שולחניות, סורקים ואמצעי הדמיייה ומדפסות מיוחדות בפורמטים גדולים. "הגודל המשותף שלנו, סוגי המוצרים והפריסה העולמית, יאפשרו לחברה העולמית להתחרות ביעילות ברוב מגזרי השוק", כתב ויזלטין. זירוקס העריכה שהמיזוג יביא לחיסכון משותף של כ-2 מיליארד דולר לחברה הממוזגת, בעקבות מיזוג מחלקות המחקר והפיתוח וערוצי השיווק וההפצה.

כדי להקל על העיסקה, הודיעה זירוקס על פתרון המשבר עם חברת פוג'יפילם (Fujifilm) היפנית. בינואר 2018 הודיעה פוג'י על הסכם עקרוני לרכישת חברת זירוקס, אולם זירוקס ביטלה אותו בחודש מאי שאחריו בעקבות התנגדות חלק מהמשקיעים, בהובלת המשקיע האקטיביסט קרל אייקן. פוג'י דרשה פיצוי של מיליארד דולר ותבעה את זירוקס בבית המשפט, אשר הצדיק את תביעתה. בתחילת חודש נובמבר 2019 הסתיים הפרק הזה: פוג'י וזירוקס הגיעו להסכם שלפיו תקבל פוג'י לידיה את מניות זירוקס בחברת מכונות הצילום המשותפת, Fuji Xerox שכ-25% ממניותיה היו בידי זירוקס. בתמורה, פוג'י תשלם 2.3 מיליארד דולר ותוותר על הפיצוי של מיליארד דולר שהיא דרשה מזירוקס.

שתי החברות פועלות בשוק נטול צמיחה

במידה והמיזוג ייצא אל הפועל, זו תהיה עסקה מעניינת שבה חברה משתלטת על חברה גדולה ממנה. חברת זירוקס נסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של כ-8.5 מיליארד דולר. חברת hp, שמנייתה איבדה היום 5% מערכה בעקבות דחיית המיזוג, נסחרת לפי שווי שוק של כ-29.5 מיליארד דולר. אלא שהיא מתמודדת עם קשיים בשוק. שוק המדפסות נמצא בירידה, ושוק המחשבים לא צומח.

התוצאה: קיפאון במכירות: ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו מכירות החברה בכ-14.6 מיליארד דולר, כמעט כמו ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים הסתכמו המכירות בכ-43.3 מיליארד דולר, בהשוואה ל-43.1 מיליארד דולר אשתקד. בשנת 2018 כולה הסתכמו המכירות בכ-58.5 מיליארד דולר.

בתחילת חודש אוקטובר היא הכריזה על תוכנית ארגון מחדש והתייעלות, אשר תתחיל בשנת 2020 ותסתיים בשנת 2022. התוכנית כוללת צימצום של כוח האדם ב-7,000-9,000 משרות, מתוך כ-55,000 עובדי החברה. החברה העריכה את הוצאות המהלך בכמיליארד דולר, אולם דיווחה שלהערכתה הוא יביא לחיסכון של מיליארד דולר בהוצאות עד לשנת 2022.

בישראל פועלת hp במתכונת של מרכז שיווק מסחרי אולם הפעילות המרכזית שלה היא באמצעות שתי חברות שנות עצמאיות: חברת אינדיגו המייצרת מדפסות דיגיטליות ומעסיקה כ-2,500 עובדים, וחברת סאיטקס לשעבר המייצרת מדפסות בפורמט רחב ומעסיקה כ-500 עובדים. ככל הנראה הקיצוצים לא יפגעו בחברות הבנות של hp.

רפאל תספק לצבא הגרמני כמה אלפי טילי ספייק

בתמונות למעלה ולמטה: חיילים מהצבא הגרמני מתאמנים בירי טילי ספייק

חברת רפאל (Rafael) תספק לצבא גרמניה כמה אלפי טילי ספייק (Spike) המוכרים בגרמניה בכינוי טילי MELLS, וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה. משפחת טילי ספייק (Spike) נמצאת כיום בשימוש מבצעי נרחב בצה"ל ובצבאות רבים בעולם. הטיל משמש גם כטיל אנטי-טנקי וניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות מוסקות, יבשתיות, אוויריות וימיות, ומגיע לטווח של עד 30 ק"מ.

חברת רפאל מסרה שעד היום היא מכרה כ-30,000 טילים ממשפחת ספייק לכ-26 מדינות. מהם נורו כ-5,000 טילים במסגרת אימונים ובשימוש מבצעי. הסכם האספקה הנוכחי נחתם בתחילת החודש כהסכם מסגרת למספר שנים. המשלוח הראשון במסגרתו יכלול אספקת 1,500 טילי ספייק וכמה מאות משגרים (Integrated Control Launch Unit) של רפאל מהדגם החדש.

בינה מלאכותית לאיתור מטרות מוסוות

הזמנת המשגרים נועדה להגיע ליחס משופר בין המשגרים לטילים. כיום משתמש הצבא הגרמני בעיקר במשגרים הניידים של רפאל ובמשגרים המותאמים לכלי-רכב קלים של צבא היבשה הגרמני, דוגמת הרכב פומה. חברת יורוספייק דיווחה שרוב מדינות ברית נאט"ו משתמשות בטילי ספייק. ראש חטיבת יבשה וים ברפאל, משה אלעזר, אמר ששיתוף הפעולה בין המדינות מאפשר להן לנהל מלאי משותף, תמיכה הדדית, ולתחזק יכולות ייצור באירופה.

טיל הדור החמישי במשפחה מגיע לטווח של עד 5.5 ק"מ בשיגור קרקעי ועד 10 ק"מ בירי ממסוק. ניתן לשלב בו שתי תצורות ראשי-קרב: נ"ט טנדם (כפול) עם יכולת חדירה מוגברת, או ראש קרב רב-משימתי המאפשר שליטה יזומה של הכיוון במרעום כדי לשלוט באפקט הנזק, כולל חדירת בטון מזויין בעובי של כ-20 ס"מ, הפעלה מושהית או פיזור רסס היקפי נגד מטרות רכות. ראש הביות כולל חיישן אינפרא-אדום לא-מקורר וחיישן צבעוני באיכות HD. הוא מאפשר עקיבה חכמה אחר מגוון מטרות באמצעות יכולות בינה מלאכותית, ויכולות למידה ועדכון המאפשרות תקיפה של מטרות מוסוות.

אוזניות חכמות: שיאומי נגד אפל בעזרת סיוה

במשך שנים רבות נחשבו האוזניות לאחד מהמרכיבים הפחות טכנולוגיים בתעשיית מכשירי הבידור והסמארטפונים. אולם בשנה האחרונה התמונה הזאת משתנה, החברות סוני, אפל ו-Bose הכריזו על אוזניות חכמות הכוללות טכנולוגיות לביטול רעשים סביבתיים, ובכך יצרו מירוץ טכנולוגי חדש באחד מהאבזרים הפחות צפויים לאכלס טכנולוגיות חכמות. כעת נראה שגם חברת סיוה הישראלית, המספקת קניין רוחני לתכנון שבבים, נכנסת לשוק החדש.  והפעם באמצעות חברת שיאומי הסינית, אשר הוציאה לשוק את האוזניות החכמות Airdots Pro (בתמונה למעלה), כדי להתחרות ישירות באוזניות Airpods Pro של אפל.

ל-Techtime נודע שהאוזניות החכמות של שיאומי כוללות שתי טכנולוגיות של סיוה: קניין רוחני של תקשורת Bloutooth באמצעותה האוזנייה מתחברת אל הטלפון בלא כבלים, וטכנולוגיית ביטול הרעשים של סיוה, המאפשרת לבצע דגימה של רעשי הסביבה ולבטל אותם או להפחיתם, כדי לשפר את חוויית השמיעה. לטכנולוגיה הזו תפקיד נוסף באוזניות החכמות: מכיוון שרוב האוזניות כוללות גם מיקרופון, טכנולוגיות ביטול רעשים ושיפור קול נעשות חיוניות לצורך ביצוע פיקוד קולי של המערכת באמצעות האוזניות.

שוק חדש עם מודל עסקי משופר

לסיוה היו הצלחות נוספות בתחום: חברת Scullcandy מיוטה, ארה"ב, הכריזה לאחרונה על האוזניות החכמות Indy הכוללות תקשורת בלוטות' למרחק של עד 10 מטרים ומנגנון עיבוד קולי. חברת JBL הסינית הכריזה על אזניות מבוססות סיוה וחברת Abramtek הכריזה לאחרונה על האוזניות החכמות E3, גם הן מבוססות סיוה. נודע שבחברת סיוה מתייחסים בכובד ראש אל השוק החדש, לאור העובדה שבתחום הזה מדובר במודל עסקי המבוסס על תמלוגים כאחוז ממחיר המוצר הסופי.

יתרון נוסף של השוק החדש: זהו שוק המאופיין בכמויות גדולות מאוד ובתוחלת חיים קצרה מאוד, ולכן יש בו פוטנציאל לגידול רב גם במספר ההזמנות וגם בהיקפן. לאחרונה החברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות, מהן עולה שמכירותיה ברבעון השלישי צמחו ב-10% לעומת הרבעון המקביל, והסתכמו ב-23.5 מיליון דולר. משקלם של התמלוגים עלה בכ-5% והסתכם בכ-52% מהמכירות.

שמיעה אסטרטגית

במהלך הרבעון החברה חתמה על 14 הסכמי רישוי חדשים לטכנולוגיות תכנון שבבים, אולם בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדוחות, אמר המנכ"ל גדעון ורטהייזר, ששלושה מההסכמים הם בעלי חשיבות אסטרטגית: הסכם עם חברת שבבים גדולה שבחרה בטכנולוגיית הבינה המלאכותית של סיוה עבור שבבים למערכות נהיגה חכמות, הסכם עם יצרנית שבבים אירופית לשילוב טכנולוגיית IoT Cellular של סיוה בשוק המונים החכמים, וההסכם השלישי היה עם יצרן מוביל בשוק מכשירי השמיעה, שהחליט לשלב את טכנולוגיית הבלוטות' של סיוה במכשיר שמיעה חכם.

בחברה מאמינים שהשלב הבא בהתפתחות האוזנייה החכמה הוא בכיוון של היתוך חיישנים. זו אחת מהסיבות שבגללן היא רכשה בחודש יולי 2019 את פעילות היתוך החיישנים של Hillcrest Labs מידי InterDigital האמריקאית. הילקרסט לאבס מספקת תוכנה ורכיבי עיבוד המשולבים בחיישנים המיועדים למוצרי אלקטרוניקה ו-IoT. השימוש בהיתוך חיישנים (Sensor Fusion) מתרחב כיום לסמארטפונים, לפטופים, טאבלטים, אוזניות אלחוטיות, שלטים, מערכות מציאות רבודה ומדומה, רחפנים, רובוטים ועוד.

מדוע היתוך חיישנים בתוך האוזנייה?

טכנולוגיית היתוך חיישנים מאפשרת להשתמש באוזניות כאבזר העוקב אחר תנועות הראש, מיקום הדובר, ותנועותיו כדי למזער מערכות AR/VR, לבצע פיקוד באמצעות מחוות ולפתח ממשקי משתמש אינטואיטיביים. עיסקת הילקרסט גם מחזקת את המודל העסקי המועדף על סיוה: רכישת התוכנה תאפשר לה למכור רשיונות שימוש בתוכנה גם כמוצר נפרד וגם במסגרת פתרונות מלאים הכוללים את כל יכולות החישה בשבב יחיד, המבוססות על ה-IP שלה. המטרה המרכזית היא לגבות מהלקוחות תמלוגים על-בסיס המחיר של מכשירי הקצה, ולא על-בסיס מחיר השבבים.

עיכובים במעבר של אורביט למבנה החדש

חברת אורביט טכנולוגיות (Orbit) האריכה בחמש שנים את חוזה השכירות שלה עבור המבנה הקיים לאור העיכובים בהכנת המבנה החדש. החברה תכננה לעבור בסוף 2019 למבנה חדש באזור התעשייה עמק חפר. כיום פועלת החברה מאזור התעשייה הדרומי בנתניה (בתמונה למעלה). אורביט חתמה על הסכם שכירות למשך 10 שנים של בניין חדש בן 4 קומות, שבנייתו היתה צפויה להסתיים בדצמבר 2019. המבנה מצוי באזור התעשייה של עמק חפר המצוי בתהליכי הרחבה, ואמור לרכז את כל פעילויות החברה, כולל ההנהלה ומפעל הייצור.

היום (א') החברה דיווחה שבשל אי-עמידה של היזם באבני הדרך שנקבעו איתו, היא חתמה על הסכם להארכת חוזה השכירות במבנה הנוכחי לחמש שנים נוספות, בסכום של כ-18.5 מיליון שקל. ההסכם החדש מאפשר לה להודיע בסוף 2020 על סיום מוקדם של תקופת השכירות, ולשלם במקרה הזה דמי יציאה בהיקף של מיליון שקל. יכול להיות שהנושא יגיע גם לבית המשפט, שכן החברה הודיעה שהיא "בוחנת את הסעדים העומדים לרשותה מול היזם, הן מכוח הדין והן מכוח ההסכם שבינה לבין היזם".

מניית אורביט בבורסה של תל אביב בששת החודשים האחרונים
מניית אורביט בבורסה של תל אביב בששת החודשים האחרונים

חברת אורביט, נמצאת בשליטת קרן פימי, מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל, ובכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה, מערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים ומערכות לתצפיות מהחלל. במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-25.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 44.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בתוך כך, קרן פימי מימשה את האופציה שקיבלה כאשר ביצעה השקעה ראשונית בחברה בנובמבר 2017, ורכשה השבוע 2.4 מיליון מניות של חברת אורביט אחוט מנתניה. בעקבות המהלך היא חיזקה את מעמדה כבעלת השליטה בחברה ומחזיקה כיום בכ-41.9% ממניות החברה, בהשוואה לכ-33.2% ערב העיסקה. לאור העובדה שכ-37% מהמניות מוחזקות על-ידי הציבור באמצעות המסחר בבורסה בתל-אביב, משקלה בניהול החברה הוא מכריע.

קיסייט פיתחה מכשיר מדידה מרובה-יישומים

בתמונה למעלה: ג'ובאני ד'אמור עם "מולטי-סקופ" ממשפחת UXR בכנס COMCAS בחודש שעבר בתל אביב

חברת קיסייט (Keysight Technologies) הציגה לאחרונה בישראל גירסה חדשה של האוסילוסקופים ממשפחת UXR, אשר באמצעות תוכנה בלבד יכולים למלא גם את התפקיד של נתח ספקטרום (Spectrum Analyzer) וגם של נתח אותות (Signal Ananlyzer). מעין "מולטי-סקופ". בפגישה עם Techtime, הסביר מנהל מנהל השיווק באירופה של תחום המיקרוגלים וה-RF באזור EMEA, ג'ובאני ד'אמור, שהמהלך נעשה הכרחי מכיוון שהתעשייה הגיעה למגבלת היכולות של המעגלים האנלוגיים, אולם צריכה להתמודד עם אתגרי תקשורת מהירה ורוחבי סרט גדולים מאוד, שבהם המכשירים המסורתיים פחות יעילים.

ד'אמור: "נתח אותות המבוסס על התמרת פורייה (FFT) מאפשר לבצע מדידות בתדר גבוה מאוד, אולם בתדרים אלה רוחב הפס שלו מצטמצם. מעל תדר של 40GHz המדידות נעשות קשות מאוד, ואלה הם בדיוק התדרים של מערכות הדור החמישי, מערכות תקשורת לוויינית, מכ"ם לרכב והמערכות החדשות של תקשורת אלחוטית בטכנולוגיות WiGig.

"הפתרון במקרה הזה הוא לנצל את היתרונות של האוסילוסקופ: הוא מבצע דיגיטציה של כל האותות, מבצע הגברת אות כדי להגביר את הרגישות, ומצוייד בדרך-כלל בממיר ADC חזק מאוד המסוגל להעביר את הדגימות אל מעגלי העיבוד. גם נתחי הספקטרום הקיימים היום בשוק מבוססים על סכימה של ספקטרום סורק שיעילותה הוכחה עשרות שנים. הם מודדים את רכיבי התדרים וכן שינויים בזמן, אבל הם לא מודדים תופעות מיוחדות כמו שינויים בפאזה למשל, הנדרשים לאיפיון מערכות התקשורת החדשות.

שבב פנימי ייעודי, ומסנן דיגיטלי

על הרקע הזה פיתחה קיסייט את משפחת האוסילוסקופים UXR שיצאה לשוק לפני כשנה. אולם לאחרונה היא הוסיפה למשפחה את חבילת התוכנה החדשה, המאפשרת להשתמש בהם בתור נתח ספקטרום, נתח אותות או אוסילוסקופ – בהתאם לבחירת המשתמש. "האוסילוסקופ הזה מבוסס על ארכיטקטורה חדשה לגמרי המיושמת באמצעות שבב מרכזי שאנחנו מייצרים במפעל של החברה בסנטה רוזה, רק עבור המכשירים שלנו. השבב פותח במשך ארבע שנים, והוא כולל מודולי גאליום-ארסנייד ואינדיום-פוספט כדי לאפשר דגימה ישירה ללא צורך בהמרות תדר (Down Conversion)".

התוצאה: קצב דגימה של עד 256Gsa/Sec ברזולוציה של 10 ביט. "מהירות דגימה כזאת נחוצה ליישומי אוסילוסקופ, אולם ברוב המקרים היא לא נחוצה ליישומי נתח אותות או נתח ספקטרום. לכן ייצרנו מסנן דיגיטלי המאפשר לבחור את טווחי התדר הרלוונטיים, ורק בהם לבצע את המדידות הנדרשות". להערכתו, השינוי הזה הגדיל מאוד את שוק היעד של משפחת UXR. "עד היום המכשיר שימש בעיקר בשוק הפוטוניקה, שהוא השוק המרכזי שעבורו המשפחה הזאת פותחה. אולם בעקבות השקת התוכנה החדשה נפתחו בפנינו שווקים חדשים לגמרי, כמו שוקי התקשורת האלחוטית בתדרים גבוהים והמכ"ם לרכב".

קיידנס השיקה את PHY IP UltraLink D2D

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על מודול הקניין הרוחני UltraLink D2D (Die-to-Die) PHY IP, המספק תכנון שכבה פיסית (PHY) ברוחב סרט גבוה עבור קישוריות של שבב לשבב, המותאמת ליישומים בשוקי ה-AI/ML והדור החמישי (5G), מחשוב ענן ונטוורקינג. הטכנולוגיה מיועדת ליישומי צ'יפלט (שבבונים) ו-SIP (מערכת שבבים במארז), ובעזרתה יכולות ספקיות SoC (מערכות על גבי שבב) להציע פתרונות בהתאמה אישית, עם ביצועים ותפוקות משופרים וקיצור זמן הפיתוח בעזרת שימוש חוזר ב-IP.

מודול UltraLink D2D PHY IP מספק מהירות קו של עד 40Gbps לממשק טורי בקידוד NRZ, ורוחב פס של עד 1Tbps למ"מ. ה-PHY כולל מעגלים דיגיטליים פנימיים לכיוונון וקידוד להקלה באינטגרציה ובשימוש במערכת. נדרשים רק 28 קווי נתונים כדי לקבל רוחב פס של 1Tbps, כדי לקבל חיווט קל יותר וצימצום עלות המארז, בלא צורך להיעזר בקישוריות interposer. החברה מסרה שה-IP החדש מספק השהייה של עד 5 ננו-שניות בטווח שבין המקלט למשדר ובחזרה, תוך שימוש בקידוד NRZ סטנדרטי. כמו-כן, המוצר משיג אמינות גבוהה יותר מ-10-15 Bit Error Rate – BER בלא צורך להשתמש לטכניקת תיקון השגיאות FEC.

"כיוון שה-AI וה-ML בענן מציבים דרישות עיבוד תובעניות ביותר, קיידנס ממשיכה להשקיע בתכנון ופיתוח של IP לממשקים, כדי להתמודד עם הדרישות הגדלות של הלקוחות", אמר סגן נשיא לשיווק מוצרים בקבוצת ה-IP בקיידנס, רישי קאף. "מיקסום העברת נתונים תוך צמצום השטח וצריכת ההספק היא דרישה מרכזית. ה-Cadence UltraLink D2D PHY IP הוא התוספת האחרונה לתיק מוצרי High Performance Computing IP שלנו. זוהי טכנולוגיה קריטית עבור רוחב פס גבוה, בהספק נמוך והשהיות נמוכות. במקביל קיידנס מרחיבה את ההשקעה בפתרונות מארזים ותכנונים משולבים הטרוגניים".

אי.סי.איי נמכרת ל-Ribbon תמורת 454 מיליון דולר

בתמונה למעלה: משרדי חברת אי.סי.איי בפתח תקווה

חברת ECI מפתח תקווה הנמצאת בשליטת שאול שני, נמכרת לחברת Ribbon Communications האמריקאית בעיסקת מזומן ומניות בהיקף כולל של כ-454 מיליון דולר. במסגרת העיסקה, ריבון תשלם 324 מיליון דולר במזומן, ותעביר לבעלי המניות של ECI כ-32.5 מיליון מניות שלה. עם ההודעה על העיסקה נסחרה מניית החברה במחיר של 4.05 דולר ושווי המניות שהובטח היה כ-130 מיליון דולר. בעקבות העיסקה, יחזיקו בעלי המניות של אי.סי.איי בכ-23% ממניות ריבון. בנוסף, בעלי המניות של אי.סי.איי צפויים לקבל סכום נוסף בהיקף כולל של כ-31 מיליון דולר בעקבות מכירת נכסי הנדל"ן של אי.סי.איי. כך דיווחה היום חברת ריבון.

להערכת ריבון, המיזוג בין שתי החברות ייצור ספקית פתרונות תקשורת חדשה המעסיקה כ-4,000 עובדים ובעלת מחזור מכירות של כ-900 מיליון דולר בשנה (לפי נתוני המכירות של שתי החברות בשנת 2018). העיסקה נועדה להכין את ריבון לשוק הדור החמישי, במיוחד בארצות הברית וביפן. הנהלת החברה הממוזגת תמשיך לפעול מהעיר ווסטפורד, מסצ'וסטס. העיסקה אושרה על-ידי דירקטוריון ריבון, וזקוקה לקבלת אישור מאסיפת בעלי המניות. להערכת החברה, היא תושלם ברבעון הראשון של 2020.

צפויים פיטורים, אך עדיין לא ברור היכן

חברת ריבון עוסקת באספקת פתרונות תוכנה לתקשורת מבוססת ענן, בעיקר בארצות הברית וביפן. חברת אי.סי.איי מתמקדת באספקת פתרונות תמסורת אופטיים ופתרונות מבוססי חבילות (Packet/Optical Transport), יישומי SDN/NFV ואבטחת סייבר לרשתות טלקום. המיזוג בין שתי החברות ייצר חברה בעלת פרופיל מוצרים חדש. החברה הודיעה שהמיזוג ייצור סינרגיה, ופירוש הדבר שצפויים פיטורים. עדיין לא ברור אם הם יהיו בישראל או בארה"ב.

בכך מסתיים פרק ארוך בהיסטוריה של ההייטק הישראלי. חברת אי.סי.איי הוקמה בשנת 1961 ופיתחה טכנולוגיית כפל דיבור שהגדילה את הקיבולת של קווי הטלפון. בשנות התשעים היא נחשבה לחברת ההייטק הגדולה והמצליחה בישראל, וסמל לתעשיית הטלקום ששימשה אז כעמוד השדרה של ההייטק הישראלי. בשנות האלפיים היא נקלעה לקשיים, יצאה מהמסחר בבורסה והקטינה מאוד את מצבת העובדים שלה.

לפני 12 שנה רכש איש העסקים שאול שני את השליטה בחברה. בספטמבר 2018 היא דיווחה לבורסה בלונדון על כוונתה לגייסה הון בהיקף של כ-230 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות, אולם התוכנית בוטלה ללא הסבר. המחיר הנמוך של העיסקה מפתיע, מכיוון שאי.סי.איי היא חברה גדולה מאוד במושגים ישראלים, אשר מעסיקה כ-1,700 עובדים בעולם, מהם כ-900 בישראל. ב-12 החודשים האחרונים (שהסתיימו בספטמבר 2019) הסתכמו מכירותיה בכ-376 מיליון דולר.

זעזועים בהנהלת ריבון האמריקאית

מדובר בעיסקה שבה חברה אמריקאית רוכשת חברה ישראלית בסדר גודל דומה: ריבון נסחרת בבורסת נסד"ק ואתמול היא הגיעה לשווי שוק של 402 מיליון דולר. מכירותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הסתכמו בכ-402 מיליון דולר. מעניין לציין שביחד עם ההודעה על עיסקת ECI, היא גם דיווחה על שינויי גברי בהנהלת החברה: נשיא ומנכ"ל החברה פרש היום מהתפקיד, ובמקומו מונו הסגן נשיא למכירות סטיבן ברוניי והטכנולוג הראשי קווין ריילי למנהלים זמניים בפועל, עד לאיתורו של מנכ"ל קבוע לחברה.

בעקבות שתי ההודעות התמוטטה מניית החברה בנסד"ק והפסידה כ-25% משווייה במחצית הראשונה של יום המסחר. התוצאה: שווי השוק שלה הצטמק בינתיים לכ-333 מיליון דולר בלבד. בחודש יולי השנה נכנסה חברת אי.סי.איי רשמית לעולם הדור החמישי כאשר הכריזה על פתרון התמסורת Neptune 1022. המערכת מיועדת לשמש כנתב תקשורת המקשר בין התא הסלולרי לבין ליבת הרשת ברשתות תקשורת עירוניות. הוא מספק יכולת תקשורת בפרוטוקול MPLS, המאפשר להעביר מספר רב של פרוטוקולי תקשורת מכל הדורות הסלולריים.

נוחיק סמל נכנס לתפקיד מנכ"ל אלטייר במקומו של עודד מלמד

המנכ"ל הנכנס נוחיק סמל (מימין) והמנכ"ל היוצא עודד מלמד

שינויי גברי בהנהלת חברת אלטייר (Altair Semiconductor) מהוד השרון. סגן נשיא חפיתוח מוצרים והנדסה, נוחיק סמל, ייכנס לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של המנכ"ל והמייסד המשותף עודד מלמד, אשר פורש מאלטייר לצורך הקמת חברת סטארט-אפ חדשה. המינוי ייכנס לתוקף בשבוע הבא, ה-18 בנובמבר 2019. סמל הצטרף לחברה כבר בימיה הראשונים ומילא בה תפקידי ניהול במשך 14 שנים. בין השאר, היה אחראי לפיתוח פורטפוליו מוצרי ה-LTE של החברה.

בהם: פיתוח ערכת שבבי ALT1250 הנחשבים לשבבי ה-IoT הסלולריים החסכוניים ביותר בתעשייה, ופיתוח ערכת שבבי ALT1160, הנחשבים לשבבי ה-CAT-1 IoT המתקדמים ביותר כיום בתעשייה. בשבוע שעבר החברה דיווחה ששבבי ALT1250 מתוצרתה מפעילים את מכשיר המעקב אחר כלי רכב Encore של חברת PassTime האמריקאית, המאפשר לדעת בכל רגע היכן הרכב נמצא בלא תלות באותות GPS ובלא צורך בתהליכי התקנה בתוך הרכב.

האבזר הוא אלחוטי לחלוטין ופועל באמצעות סוללה פנימית לזמן רב. מספיק להטמין אותו ברכב, ולהתחבר לאפליקציה, ומקבלים חיווי מלא על מיקומו של הרכב. מנהל המוצרים של פאס-טיים, טוד גודנייט, אמר שהאבזר החדש יבצע מהפיכה בניהול ציי רכב, ובפיעלות של סוחרי רכב וחברות למימון תשתיות רכב. "יכולנו להוציא את המוצר לשוק בזכות חברת אלטייר, שהיא החברה היחידה המסוגלת לספק שבבי IoT סלולריים בפועלים מספר שנים באמצעות סוללה יחידה ועומדת בדרישות הגודל שלנו".

חברת אלטייר הוקמה בשנת 2005 על-ידי מייסדי חברת ליבית (שעבדו בטקסס אינסטרומנטס לאחר שזו רכשה את ליבית ב-1999). בהם: המנכ"ל עודד מלמד והטכנולוג הראשי יגאל ביטרן. בתחילת 2016 היא נירכשה על-ידי סוני תמורת כ-212 מיליון דולר, ופועלת כחברה עצמאית בבעלות סוני.

המתחרות העיקריות שלה הן יצרניות שבבים גדולות מאוד דוגמת אינטל, מדיהטק, NXP, קואלקום, סמסונג ו-STMicroelectronics. עודד מלמד ניהל את אלטייר מיומה הראשון. כיום אלטייר מעסיקה כ-330 עובדים, שכ-290 מהם עובדים במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל.

הצמיחה של טאואר-ג'אז צפויה להתחדש ב-2020

ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו המכירות של חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק בכ-312 מיליון דולר, בהשוואה לכ-323 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בעקבות הדו"ח המאכזב, ירדה מניית החברה בנסד"ק בכ-8%, ומייד לאחר מכן התאוששה וסיימה את יום המסחר בעלייה של כ-1.6%, המעניק לה שווי שוק של כ-2.43 מיליארד דולר. חברת טאואר-ג'אז מספקת שירותי ייצור שבבים ללקוחות, ובעלת התמחות מיוחדת בתחום הרכיבים האנלוגיים.

מנכ"ל החברה, ראסל אלוונגר, הסביר שהיא מצפה לחידוש תנופת הצמיחה בשנת 2020 בעקבות מספר התפתחויות: השלמת תוכנית הרחבת הייצור של מפעל החברה באוזו, יפן, העובר לייצור בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ, בניית כושר ייצור של  חיישני תמונה בטכנולוגיית  Back Side Illumination – BSI שתאפשר לה לייצר חיישנים מיוחדים דוגמת חיישנים הרגישים לספקטרום קרינה רחב וחיישנים למצלמות תלת-מימדיות בשיטת Time of Flight.

המרכיב האלחוטי של הדור החמישי

אלא שמעבר להשקעה המוגברת בקיבולת ייצור, שתסתכם בקצת יותר מרבע מיליארד דולר בשנת 2020, החברה מעריכה שהצמיחה צפויה להתחדש במחצית 2020 בזכות שינויים בשוק העולמי. במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, הסביר אלוונגר שמאחורי התחזית עומדים שני גורמים מרכזיים: בניית תשתיות הדור החמישי (5G), והתאוששות בשוק מרכזי הנתונים.

מניית טאואר-ג'אז אתמול בנסד"ק
מניית טאואר-ג'אז אתמול בנסד"ק

לדבריו, החברה צופה עלייה בייצור רכיבים אלחוטיים (RF SOI) בזכות זכיות תכנון הקשורות לתחילת הפריסה של מכשירי הדור החמישי בשנת 2020. "שוק הרכיבים האלחוטיים לדור החמישי צפוי להיפתח בשנת 2020 ולהציג צמיחה לאורך מספר שנים ברציפות". הצמיחה הזאת קשורה לכך שמרכיב ה-RF במערכות הדור החמישי גדול יותר מאשר בדורות הקודמים, וכניסתו לשוק תבוא על חשבון מערכות הדור השני והדור השלישי, אשר נמצאות עדיין בשימוש.

"לכן אנחנו צופים שכבר ב-2020 נראה צמיחה דו-ספרתית בהזמנות של ייצור רכיבים בטכנולוגיית RF SOI". במקביל, החברה מפתחת טכנולוגיות חדשות עבור השוק הזה, דוגמת פיתוח טכנולוגיות RF MEMS בשיתוף פעולה עם Cavendish Kinetics (שנירכשה על-ידי Qorvo). תנופת הדור החמישי תתבטא גם בשידרוג התשתיות, שלהערכתו יגדיל את המכירות של טאואר-ג'אז בייצור שבבי תקשורת אופטית בטכנולוגיית SiGe.

חידת הרכב החשמלי והתאוששות שוק מרכזי הנתונים

החברה גם צופה שהחולשה בשוק מרכזי הנתונים תיפסק במהלך החודשים הקרובים. "אומנם ההזמנות שלנו בתחום מרכזי הנתונים אינן קרובות לאלה שהיו לנו בשנת 2018, אבל בשיחות ישירות עם לקוחות-קצה שלנו מתחום מרכזי הנתונים, הם הסבירו שהשפל הנוכחי הוא תוצאה של עודף מלאים, והעריכו שיידרשו רבעון או שניים כדי לחסל את העודפים האלה". להערכתו, ההזמנות יחודשו ברבעון הראשון של 2020, האספקה תתחיל כבר ברבעון השני, ולאחר מכן הייצור יגבר בהדרגה לאורך השנה כולה.

אחת מהשאלות המעניינות היא כיצד טאואר-ג'אז תדע לנצל את מגמת החישמול של תעשיית הרכב. לחברה יש מומחיות ויידע רב-שנים בייצור רכיבי הספק הפועלים במתח גבוה מאוד ובזרמים גבוהים מאוד. רכיבים אלה אידיאליים לשימוש בכלי רכב חשמליים. אומנם מדובר בשוק עתידי שעדיין אינו בעל היקף גדול, אולם המגמה בשוק היא ברורה: כל יצרניות הרכב הגדולות הכריזו על תוכניות מעבר משימוש במנועי שריפה פנימית לשימוש חלקי או מלא בהנעה חשמלית. זוהי הזדמנות מעניינת עבור טאואר-ג'אז, ובשנים הבאות נדע האם היא השכילה לנצל אותה.

אינטל הכריזה על מעבד-תמונות ליישומי IoT

חברת אינטל (Intel) חשפה אתמול בוועידת הבינה המלאכותית (AI Summit 2019) שקיימה בסן פרנסיסקו, את הגרסה החדשה של השבב Movidius: מעבד בינה מלאכותית זעיר ליישומי עיבוד תמונה (Vision Processing Unit  – VPU), אשר קיבל את הכינוי Keem Bay. השבב צפוי לצאת לשוק במחצית הראשונה של 2020 ולספק ביצועים גבוהים פי עשרה בהשוואה לדור הקודם שלו, שיצא לשוק בשנת 2017.

השבב מופיע בגודל של 72 מ"מ מרובע ומיועד למימוש הסקות עיבוד תמונה באבזרי קצה. הוא כולל זיכרון בתוך השבב וערוץ מידע פנימי ברוחב של 64 סיביות, להעברה מהירה של המידע בין הזיכרון לבין יחידות העיבוד. אינטל מייעדת אותו למגוון רחב של יישומי קצה, כולל הטמעה בתוך מצלמות סטילס, רובוטים, רחפנים, מצלמות אבטחה, כלי-רכב, תחנות שירות אוטומטיות, האצת עיבוד תמונה בקצות הרשת באמצעות התקנת מספר שבבים בכרטיסי PCIe, ועוד.

בתחום ה-IoT הגודל קובע

למעשה, מדובר בשבב בינה מלאכותית ייעודי עבור אבזרי IoT. להערכת אינטל, זהו השבב המהיר ביותר מסוגו בתעשייה, ומהיר פי ארבעה מהשבב המקביל של אנבידיה, TX2. אומנם השבב Xavier של אנבידיה מהיר יותר, אולם לטענת אינטל צריכת ההספק שלו עבור כל פעולת עיבוד מקבילה, גבוהה פי חמישה. לדברי מנהל קבוצת ה-IoT באינטל, ג'ונתן באלון (בתמונה למעלה), "זהו הבדל חשוב מאוד, מכיוון שבאבזרי הקצה הלקוחות דורשים חיסכון בהספק, גודל קטן, וזמני השהייה מינימליים".

ההכרזה האחרונה היא מרכיב באסטרטגיה כוללת של אינטל לספק פתרונות בינה מלאכותית מרמת הענן ועד לאבזרי הקצה הקטנים ביותר. להערכת חברת IDC, בתוך 5 שנים יגדל קצב ייצור המידע שאנחנו מייצרים פי עשרה, כאשר 70% ממנו ייווצר באבזרי הקצה. ראוי לציין שחברת אינטל מעריכה שכבר השנה (2019) יסתכמו מכירותיה בתחום הבינה המלאכותית בכ-3.5 מיליארד דולר.

עוד בנושא: אינטל ישראל פיתחה מעבד בינה מלאכותית

זיילינקס מתחרה במובילאיי בתחום ה-ADAS

חברת זיילינקס  (Xilinx) ממשיכה במסע שנועד להביא אותה למעמד של ספקית פלטפורמות עיבוד הנשענות על טכנולוגיית FPGA, ולא כספקית של רכיבי FPGA. במהלך כנס המפתחים שהיא קיימה השבוע בהאג, הולנד, הציג נשיא ומנכ"ל החברה, ויקטור פנג, את השבב ואת כרטיס הפיתוח החדש עבור רכיבי Versal (בתמונה למעלה), שהם המוצר הראשון של החברה הנחשב לפלטפורמת ACAP – Adaptive Compute Acceleration Platform. זוהי קטגוריה חדשה של מיחשוב הטרוגני, אשר מתחרה בארכיטקטורות הוותיקות המבוססות על CPU, GPU ו-FPGA.

מדובר בשבב ענק הכולל חבילה של משאבי עיבוד מיתכנתים, אשר מיוצר בתהליך של 7 ננומטר, כולל יותר מ-2 מיליון תאים לוגיים מיתכנתים ומיועד להשתלב בכל השווקים החדשים, דוגמת תשתיות ענן, בינה מלאכותית ורשתות הדור החמישי. במקביל, פנג הכריז על העברת חבילת הפיתוח Vitis לשימוש חופשי ותמיכה מלאה בקהילת הקוד הפתוח, על-מנת שזו תרחיב את קהילת המשתמשים של Vitis. זוהי קהילת לקוחות חדשה, ושוק שלא היה נגיש לזיילינקס עד היום.

"בוא נראה כמה GPUs יגיעו באמת לכביש"

המהלך הזה משנה את כללי המשחק מבחינת זיילינקס: עד היום השימוש ברכיבי החברה דרש פיתוח באמצעות מהנדסי חומרה המשתמשים בתוכנת Vivado לביצוע תכנוני RTL. הפיתוח באמצעות Vitis פונה לסוג חדש של לקוחות: הקהילה העצומה של מפתחי תוכנות שאינם מכירים את חומרת ה-FPGA, ומתכננים מערכות בשפות תכנות קלאסיות כמו פייתון, C++, כלי פיתוח ייעודיים לבינה מלאכותית ועוד. על-מנת לתמוך בהם, היא גם פתחה את האתר developer.xilinx.com.

בתשובה לשאלת Techtime, הוא אמר שבאמצעות הגישה החדשה הרחיבה זיילינקס את שוק היעד שלה לפחות בסדר גודל שלם, למספר דו-ספרתי של מיליארדי דולרים, "מכיוון שאנחנו כבר לא חברת חומרה – אלא חברת פלטפורמה. לכן בשוק לא משווים אותנו כיום לאלטרה (שנירכשה על-ידי אינטל), אלא לאנבידיה. ואנחנו מתחרים בחברות כמו אינטל ומובילאיי.

"אומנם לאנבידיה יש פלטפורמה טובה, אבל היא הגיעה מהשוק הצרכני. אנחנו לעומת זאת מגיעים מהשוק של יישומים קריטיים הדורשים אמינות גבוהה מאוד. אנחנו יכולים לתת משהו שהוא רחב בהרבה מאשר GPU. צריך לזכור שכאשר יש בעיית אמינות ברכב, אנשים יכולים למות. בואו נראה כמה מערכות GPU יהיו במכוניות שבאמת ינועו בכביש".

המטרה: שוק ה-ADAS

התחרות מול מובילאיי התעצמה השבוע בעקבות ההכרזה על הסמכת שני הרכיבים החזקים ביותר במשפחת UltraScale+ לשימוש בתעשיית הרכב, לאחר שעמדו בכל מבחני תקן תעשיית הרכב AEC-Q100 (בתמונה למטה). מדובר ברכיבים המיוצרים בתהליך של 16 ננומטר: MPSoC 7EV שקיבל את הכינוי Zu7 והרכיב MPSoC 11EG, שקיבל את הכינוי Zu11. החברה מייעדת אותם בין השאר לשמש כמנועי החישוב של מערכות ADAS ומאיצים פנימיים בתוך כלי-רכב אוטונומיים. הרכיבים כוללים מעבד Cortex-A53 מרובע ליבות ומעבד Cortex-R5 בעל שתי ליבות של חברת Arm, שקיבלו הסמכת ASIL-C.

כל רכיב כולל כ-650,000 תאים לוגיים מיתכנתים וקרוב ל-3,000 יחידות DSP אלמנטריות (DSP slices) הכוללות אוגרים ומכפלים, פי 2.5 מהרכיב החזק ביותר של המשפחה. רכיב 7EV כולל מקודד וידאו h.264/h.265  ורכיב 11EG כולל 32 מקמ"שי PCIe Gen3 העובדים בקצב של עד 12.5Gb/s. התוספות האלה נועדו לסייע ליצרני מצלמות רכב, מערכות רובוטקסי וספקי מכלולים לתעשייה (Tier-1), לספק את יכולות האצת העיבוד והתשתית המיחשובית (DAPD – Data Aggregation, Pre-processing, and Distribution) הדרושים לבניית רכב אוטונומי.

במהלך מפגש עם עיתונאים ואנליסטים, הסביר מנהל תחום הרכב בחברה, ווייל ליונס, שהרכב החכם והרכב האוטונומי נחשבים למנוע צמיחה עתידי של החברה. "עד היום הותקנו רכיבי MPSoC בכ-167 מיליון כלי-רכב, מתוכם 67 מיליון רכיבים הותקנו במערכות ה-ADAS. הם מותקנים במערכות LiDAR, במצלמות רכב, במראות מבוססות מצלמה ובחיישני מכ"ם ממונעים".

וויין ליונס: "אם מישהו רוצה להתחרות במובילאיי - הוא מגיע אלינו"
וויין ליונס: "אם מישהו רוצה להתחרות במובילאיי – הוא מגיע אלינו"

בראיון בלעדי ל-Techtime, הבהיר ליונס שהתחרות מול מובילאיי איננה מתבצעת ישירות, אלא באמצעות הלקוחות. ליונס: "מובילאיי היא חברה טובה מאוד, אולם הפתרון שלהם מבוסס על שילוב של חומרה ותוכנה במערכת אחת. אנחנו מספקים טכנולוגיית ליבה לחברות המעוניינות להתחרות במובילאיי ברמת הפתרון המלא.

"כיום למשל אנחנו עובדים עם חברה בסין, אשר מפתחת מוצר בעל יכולת של השבב EyeQ5 של מובילאיי, אבל באמצעות הפלטפורמה שלנו. היישום שלהם מבוסס על מימוש של רשת נוירונית. זהו מוצר AI מלא, והם משתמשים בשבב ZynQ 7000 המיוצר בתהליך של 28 ננומטר. מאוד מסקרן לדעת מה הם יוכלו לעשות עם הרכיב החדש, המיוצר ב-16 ננומטר. בוא נאמר שאם מישהו רוצה להתחרות במובילאיי או לייצר משהו חדש בתחום שלה – אנחנו אחת מהחברות הראשונות שהוא ידבר איתן".

KLA: "רכשנו את אורבוטק בגלל המיזוגים בתעשיית השבבים"

בחודש פברואר 2019 הושלמה עיסקת ענק בהיקף של 3.4 מיליארד דולר שבה רכשה חברת KLA את חברת אורבוטק הישראלית תמורת 3.4 מיליארד דולר. אולם מה עומד מאחורי העיסקה שבה רכשה KLA, המייצרת מערכות ייצור ומדידה לתעשיית השבבים, את חברת אורבוטק? רמז לשיקולים שמאחורי העיסקה התקבל לפני מספר ימים, כאשר סמנכ"ל אסטרטגיה בכיר ב-KLA, בובי בל, ביקר בישראל, וסיפר על התפישה האסטרטגית של החברה.

בל: "היום יש מספר קטן של חברות מוליכים-למחצה מובילות, דוגמת אינטל, סמסונג, TSMC , קואלקום, ברודקום, מיקרון, טקסס אינסטרומנטס (TI) וטושיבה. לפני שני עשורים היו כ-20 חברות מובילות בתחום, אבל מספרן הצטמצם בעקבות מיזוגים ורכישות (קונסולידציה). לכן פנינו לשווקים חדשים ורכשנו את אורבוטק וחברות קטנות יותר בתחום של ציוד למעבדות. המטרה היתה להיכנס לתחומים נוספים מעבר לשוק ייצור השבבים. מהלכים אלה צמצמו את השפעת השינויים בשוק השבבים על חברת KLA".

ביחד עם אורבוטק המעסיקה כ-2,900 עובדים, KLA מעסיקה כיום כ-10,000 עובדים ומכירותיה ב-2018 הסתכמו בכ-5 מיליארד דולר. לדבריו, למרות שהן פועלות בשווקים שונים, יש דמיון רב בין שתי החברות: "המוצרים דומים, תהליכי העבודה דומים, הערכים דומים והשפה משותפת. רק השווקים שונים: KLA מודדת ובוחנת את השבבים המצויים בתוך המכשירים האלקטרוניים, ואורבוטק מודדת ובוחנת צגים שטוחים וגמישים, מעגלים מודפסים, ומפתחת תהליכים בתחום המוליכים למחצה.

"היום עובדים ב KLA ישראל במגדל העמק כ-550 עובדים, וביחד עם כ-750 עובדי אורבוטק בישראל, ישראל מהווה חלק משמעותי ממצבת העובדים של KLA העולמית. לכן לאתרים בישראלים יש משקל משמעותי באסטרטגיה של החברה. למעשה, רוב מכונות המטרולוגיה של KLA העולמית מיוצרות היום בישראל".

המשימה של אורבוטק: כניסה לטכנולוגיות חדשות

במפגש אנליסטים של KLA שהתקיים לפני כחודש, חשפה החברה נתונים על פעילותה של אורבוטק. מכירותיה בשנת 2019 צפויות להסתכם בכ-1 מיליארד דולר, כמו בשנת 2018. השווקים המרכזיים שלה הם: מעגלים מודפסים (38% מהמכירות), תהליכי ייצור מיוחדים בתעשיית השבבים באמצעות החברה הבת SPTS, כ-37% מהמכירות, וציוד לבדיקות צגים שטוחים (23% מהמכירות). השוק הגדול ביותר הוא סין, האחראי לכ-46% מהמכירות – כמעט פי שלושה מארצות הברית (17% מהמכירות).

עיקר הצמיחה של אורבוטק מגיעה כיום מחברת SPTS הבריטית, המייצרת מערכות איכולׁ (etch), שיקוע גאזים (deposition), ועיבוד תרמי לתעשיית המוליכים למחצה. מכירותיה השנה צפויות להסתכם בכ-350 מיליון דולר. בכך היא מראה צמיחה עקבית של כ-10% בשנה מאז 2015, שבה השלימה אורבוטק את רכישתה תמורת כ-370 מיליון דולר.

מהמצגת של אורבוטק במפגש עולה שחברת KLA מתכננת להגדיל את שוק היעד של אורבוטק (Total Available Market) להיקף של כ-2.8 מיליארד דולר באמצעות כניסה לתחומים חדשים, שיגדילו את החשיפה שלה לתעשיית הרכב והתקשורת האלחוטית, ולתעשיות מארזי השבבים המתקדמים.

מערכות חדשות עבור שוק ה-mSAP המתפתח

הדבר כרוך בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לבדיקת מעגלי PCB ולשילוב של מספר שבבים במארז יחיד (Multi-chip Integration), פיתוח טכנולוגיות מארזים למוצרים עתירי תוכן RF, וכניסה לתחום הבדיקה של טכנולוגיית הייצור החדשה, mSAP. מדובר בפתרון חדש שנועד להתגבר על בעיות ייצור המעגלים המודפסים של הדור החמישי. בטכנולוגיית mSAP – modified Semi Additive Process ניתן לקבל מוליכים דקים בהרבה מטכנולוגיות ייצור המעגלים המודפסים הנפוצות כיום.

בתהליך הסטנדרטי, מצפים את שכבת הנחושת הדקה על המעגל בחומר עמיד בפני איכול, ומסירים את שאר האזורים שלא כוסו. הבעיה בתהליך זה היא שהעיכול האנכי אינו אחיד, והמוליכים רחבים יותר בבסיסם מאשר בראשם. התוצאה המתקבלת, היא מבנה טרפזי המגביל את יכולת הייצור של מוליכים דקים. בטכניקת mSAP התהליך הפוך: המוליך נוצר היכן שאין צפוי, ומייצר מבנה אנכי אחיד יותר. ולכן הרוחב האפקטיבי של המוליך קטן יותר.

סקר משכורות בתחום התוכנה: עדיפות למפתחי פייתון ופול-סטאק

השכר הממוצע במקצועות הסתכם בכ-28,450 שקל לחודש ברבעון השלישי של 2019. מדובר בעלייה מתונה של 1% ביחס לרבעון הקודם ולרבעון המקביל אשתקד. עליות שכר קלות נרשמו ברוב תחומי התוכנה, ביניהם: שכר מפתחי Python שרשם עליה של 3%, ל-31,600 ש"ח לחודש ושכר מפתחי Ruby שרשם עליה של 5%, לכ-26,300 ש"ח לחודש. ירידה של 3% נרשמה בשכרם של מפתחי Java שהסתכם ברבעון האחרון בכ-29,500 שקל לחודש.

כך עולה מנתוני חברת see.V, המתמחה בגיוס טאלנטים בתחומי התוכנה. נתוני הסקר הנוכחי עולים בקנה אחד עם נתוני משרד העבודה והרווחה, שהעריך בתחילת הרבעון שהשכר החציוני למשרת מפתח תוכנה הוא כ-28,443 שקל לחודש – כמעט פי 3 מהשכר הממוצע במשק. החברה מסרה שהיא ביצעה עד כה אלפי השמות עבור כ-700 חברות, בהן: MyHeritage ,SentinelOne, Logz.io, Taboola, CyberArk ו-Gett.

עידן המפתחים ההיברידיים

הנתונים מבוססים על ניתוח מאות השמות בשבוצעו רבעון האחרון, כ-1,000 משרות פתוחות בתחומי התוכנה השונים ברבעון השלישי, ושני סקרים בהשתתפות של כ-800 מפתחי תוכנה. המקצוע המבוקש ביותר בתחומי התוכנה הוא מפתח Full Stack, שמוביל בעשרות אחוזים על המקצועות המבוקשים האחרים. מפתח פול סטאק (Full Stack Developer – FSD) הוא מפתח תוכנה השולט במספר גדול יחסית של טכנולוגיות, ולכן יכול לפתח בעצמו אפליקציה או אתר WEB מלאים, בהתאם לדרישות ה-UI-UX.

אין לתחום הזה הגדרה ברורה או מפרט ידע מוגדר, אולם המושג מקובל מאוד בתעשייה. מעבר לשכר הגבוה, מפתחי FSD נהנים מגמישות תעסוקתית, מכיוון שגם חברות קטנות וגם חברות גדולות מעוניינות בהם. לצידם, נמשך הביקוש הגבוה למפתחים בשפת Python, בא לידי ביטוי בעלייה של 3% בשכר הממוצע לשכר של 31,600 ש"ח לחודש, מה שמציב מפתחים בשפה זאת בראש טבלת השכר בתחומי התוכנה.

מניתוח ממוצעי השכר לפי שפות ומקצועות התוכנה, עולה כי ברבעון האחרון רואים עליות שכר ברוב התחומים, כאשר בראש טבלת השכר מפתחי אלגוריתמים, ובפרט מדעני דטה ומפתחי פייתון. בצד עליות שכר בתחומים אלה, נרשמו עליות שכר גם בשכרם של מפתחי ++C שטיפס ברבעון האחרון ב-3%, לכ-30,000 שקל לחודש, בשכר של מפתחי Ruby שטיפס ב-4% לכ-26,000 שקל לחודש ובשכר של מפתחי PHP שטיפס ב-3% ועמד על 23,500 שקל לחודש.

סוף עידן "התותחים"?

"השכר הממוצע כמעט ולא השתנה בשנה האחרונה", אמרה מנהלת גיוס ב-see.V, דניאל יוגב, "אבל התחרות על המועמדים אגרסיבית מאוד, והחברות מנסות לפתות את המועמדים בהטבות שונות, במיוחד כאשר מדובר ב-'כוכבים'". או "תותחים" בנוסח של מודעות דרושים רבות, שהם יוצאי יחידות טכנולוגיות או בוגרי אוניברסיטאות בעלי ניסיון. "אבל אנחנו מתחילים לראות שינוי מגמה ברף הדרישות של החברות. מצוקת המועמדים בשוק מובילה לכך שהחברות מתגמשות ביחס לניסיון ולהשכלה של המועמדים.

"חברות רבות בוחרות בפתרון של העסקת עובדים ללא ניסיון או עם ניסיון מועט, ומעניקות להם את ההכשרה הנחוצה במסגרת העבודה, או שהן לוקחות עובדים מנוסים בתחום אחד, ומעניקות להם את ההכשרה הנחוצה לתחום חדש. זהו תהליך בריא. הפתרון למחסור העצום בכוח אדם טכנולוגי לא יימצא בקרב 'כוכבי תוכנה' שהם מתי מעט. כנראה זה ההסבר לעצירה בעליית השכר הממוצע בתחומי התוכנה בשנה האחרונה".

רנסאס ו-Altair בשת"פ אסטרטגי לפיתוח רכיבי IoT סלולריים

חברת אלטייר (Altair Semiconductor) מהוד השרון הנמצאת בבעלות סוני, חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas Electronics) מטוקיו. במסגרת ההסכם, שתי החברות יפתחו ביחד פתרונות IoT חסכוניים מאוד בהספק המבוססים על תקשורת סלולרית. הפתרונות החדשים יופיעו במתכונת של פתרונות משולבים המאפשרים הטמעה מהירה של פתרונות IoT, וישווקו באמצעות ערוצי ההפצה והמכירות של רנסאס.

בשלב הראשון של המהלך, אלטייר ורנסאס יפתחו ערכות שבבים דואליות, הפועלות על-גבי רשתות הדור השלישי באמצעות פרוטוקול NB-IoT, ועל-גבי רשתות הדור הרביעי באמצעות פרוטוקול ה-IoT הייעודי, CAT-M. בנוסף, הן יפתחו חבילה של כלי פיתוח ותוכנות אשר יאפשרו אימוץ מהיר של פתרונות IoT בשוק התעשייתי ובשוק הצרכני. הפיתוח יתבסס על הידע של אלטייר בתחום תקשורת IoT ועל טכנולוגיית המיקרו-בקרים (MCU) של רנסאס.

מטרת שיתוף הפעולה הוא להשיג עמדת הובלה טכנולוגית בפתרונות IoT מאובטחים, קטנים, וחסכוניים מאוד בהספק. "המומחיות הטכנולוגית של שתי החברות, והקניין הרוחני המשלים שלהן, יאפשרו לנו לפתח את פתרונות ה-IoT התעשייתיים הקטנים ביותר בשוק", אמר מנהל תחום ה-IoT ברנסאס, סיילס צ'יטיפדי. מנכ"ל אלטייר, עודד מלמד, אמר ששיתוף הפעולה יחשוף בפני אלטייר את כל הלקוחות והשותפים העסקיים של רנסאס.

שיתוף הפעולה עם אלטייר הוא תוצר הארגון מחדש של רנסאס

חברת רנסאס מתמקדת בפיתוח וייצור מיקרו-בקרים, רכיבי אותות מעורבים, רכיבים אנלוגיים ודיגיטליים ופתרונות לתחום המערכות המשובצות. היא החלה לפעול במתכונת הנוכחית לאחר שורה של מיזוגים בעידוד ממשלת יפן, שבהם היו מעורבות חטיבות השבבים של NEC, היטאצ'י, ומיצובישי. כיום היא נחשבת לאחת מיצרניות השבבים הגדולות ביפן. החברה מעסיקה כ-19,500 עובדים, ומכירותיה ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו בכ-1.68 מיליארד דולר. בחודש מרץ 2019 היא השלימה את רכישת חברת  IDT – Integrated Device Technology מקליפורניה, תמורת 6.7 מיליארד דולר.

אומנם חברת IDT ממשיכה לפעול כחברה עצמאית בבעלות רנסאס, אולם הטכנולוג הראשי ומנהל הפעילות שלה, סיילס צ'יפידטי, קיבל גם תפקיד של סגן נשיא פעיל בחברת רנסאס, שבמסגרתו ביצע את העיסקה עם אלטייר. רנסאס ביצעה בחודשים האחרונים שינוי ארגוני שכלל מעבר לגוף בעל שתי זרועות עסקיות וטכנולוגיות: קבוצת הפתרונות התעשייתיים (IBU), הפתרונות הכלליים (BBU) וה-IoT, וקבוצת הפתרונות לשוק הרכב (ABU).

המוניות האוטונומיות של מובילאיי ייוצרו בסין

חברת מובילאיי (Mobileye) חשפה אתמול פרטים ראשונים על תוכניותיה בתחום הרכב האוטונומי במהלך מפגש אנליסטים שנערך במטה החברה בירושלים. החברה דיווחה על הסכם ראשון לייצור מונית אוטונומית (Robotaxi) במטרה להביא אותה אל השוק העולמי בשנת 2022, במתכונת של ניידות כשירות (Mobility-as-a-Service – MaaS). להערכת אינטל, שוק הרובוטקסי העולמי צפוי להגיע להיקף של כ-160 מיליארד דולר.

תל אביב צפויה להיות אחת מהערים הראשונות בעולם שבה יושק השירות, אולם לא באמצעות רכב סיני אלא במכוניות חשמליות של חברת פולקסווגן. אתמול דיווחה מובילאיי על ההסכם הראשון לייצור מוניות אוטונומיות בקנה מידה תעשייתי, על בסיס ערכת הנהיגה האוטונומית שלה, באמצעות פרוייקט משותף עם חברת NIO הסינית, המתמחה בייצור מכוניות חשמליות. חברת NIO תפתח ותייצר ערכת נהיגה אוטונומית המבוססת על פלטפורמת L4 AV kit של מובילאיי.

המוח ישראלי, הברזל סיני

היא תתקין את הערכה על מכוניות חשמליות שלה שישמשו כמוניות אוטונומיות עבור שירותי MaaS של מובילאיי, ותפתח גרסאות ייעודיות לשוק הפרטי בסין, ובהמשך לשווקים גלובליים נוספים. שיתוף הפעולה יתבסס על המערכות החכמות של מובילאיי והנדסת הרכב של NIO. ערכת L4 AV של מובילאיי כוללת כוללת חומרה אלקטרונית המבוססת על שבב EyeQ, תוכנת נהיגה אוטונומית (driving policy), תוכנת בטיחות (safety software), ופתרון מיפוי. המערכת מספקת יכולות ניהוג אוטונומית באמצעות שימוש במצלמות, חיישני מכ"ם, LiDAR, GPS, מודמים, כבלים ואבזרים מכניים לשליטה ברכב.

מובילאיי מדגימה נהיגה אוטונומית בירושלים:

האסטרטגיה של חברת מובילאיי מבוססת על מכירת מערכות ADAS לשוק הרכב, כדי לממן את עלויות הפיתוח והכניסה לשוק הנהיגה האוטונומית. כיום היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בשוק ה-ADAS, ומאז שנת 2008 היא סיפקה כ-50 מיליון שבבי EyeQ המותקנים בכ-300 דגמי רכב של 27 יצרנים. ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-229 מיליון דולר.

STMicroelectronics נושמת לרווחה

שבבי EyeQ של מובילאיי מיוצרים על-ידי חברת STMicroelectronic האיטלקית צרפתית. בשנתיים האחרונות היו סימני שאלה רבים ביחס לעתיד ההסכם, לאור העובדה שמובילאיי היא כיום חברה בת של אינטל. אולם סימני השאלה הוסרו לפני מספר ימים, כאשר בארוע בכירים של ST, שלח מייסד ומנכ"ל מובילאיי, ד"ר אמנון שעשוע, ברכת וידאו לחברת ST, ובה הבטיח ששיתוף הפעולה יימשך. לדבריו, "תכננו ביחד חמישה דורות של שבבים, וכעת אנחנו מתכננים ביחד את השבב הבא, EyeQ-6, אשר ייוצר בתהליך של 7 ננומטר. בימים אלה התחלנו לדבר גם על הדור שאחרי הבא, EyeQ-7".

AM Ventures נכנסת לישראל: מחפשת טכנולוגיות הדפסת 3D

קרן AM Ventures הגרמנית הודיעה שהיא מתכננת לבצע השקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות בתחום הדפסת התלת-מימד (3D Printing). ההכרזה באה בעקבות התקדמות תהליך גיוס הון בהיקף של כ-100 מיליון אירו, שלדברי הקרן חלק גדול ממנו יושקע בישראל. עד היום השקיעה הקרן 30 מיליון אירו בחברות בעולם. הקרן מכירה את ישראל לאחר השקעה שקטה שביצעה בעבר בחברת AV Medical שפיתחה תהליך צינטור ונמכרה בתחילת החודש למדטרוניק תמורת סכום הנאמד בכ-30 מיליון דולר.

הקרן תיחשף לראשונה בארץ במסגרת כנס 3D and Beyond שעורכות הרשות לפיתוח ירושלים, ביחד עם מרכז הננוטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית ועם המאיץ העירוני של ברלין, Berlin Partner. הכנס מתקיים על-מנת לחשוף ולחבר את התעשייה והאקדמיה לפיתוחים, חידושים ויישומים מהשנה האחרונה בארץ ובעולם. Berlin Partners, AM Ventures והאוניברסיטה העברית בירושלים משתפים פעולה בכינוס על מנת לחשוף את החידושים מישראל לתעשייה הגרמנית וליצור קשרי עבודה חדשים. הכינוס ב-7 בנובמבר יערך בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית.

Berlin Partner משתתפת בכנס על-מנת לקדם שיתופי פעולה בין התעשייה הישראלית לתעשייה הגרמנית בתחום הדפסת התלת מימד. Berlin Partner מספקת מגוון של תוכניות המסייעות לסטארט-אפים להשיק, לחדש, להרחיב ולהבטיח את עתידם הכלכלי בברלין. בין המשתתפים הנוספים בכנס: Mobility Goes Additive ו-Medical Goes Additive (הכוללים חברות כמו סימנס,EOS, Trumpf, Volkswagen ועוד). הם יגיעו לכנס במטרה לעזור בבניית גשר בין חברות סטארט-אפ ישראליות העוסקות בתלת-מימד וייצור אדיטיבי, לבין תעשייה האירופית.

למידע נוסף ורישום: 3D Printing & Beyond

כנס GoforIsrael חוזר לישראל: יתקיים ב-2 בדצמבר בתל אביב

כנס GoforIsrael חוזר לישראל ויתקיים ביום ב', 2 לדצמבר, במלון הילטון בתל-אביב. כנס ההשקעות הבינלאומי מאורגן על-ידי בית השקעות קוקירמן וקרן הפרייבט אקוויטי Catalyst, ונחשב לאחד מכנסי העסקים החשובים והיוקרתיים בישראל. זהו כנס GoforIsrael השלישי שמתקיים בשנת 2019, לאחר שני הכנסים שהתקיימו בסין ובשווייץ. הכנס יארח כ-1,000 משתתפים, בהם" משקיעים, יזמים וראשי תאגידים מאירופה, מסין, מארה"ב ומישראל.

בכנס בתל-אביב תשתתף משלחת בכירה מבית הספק לעסקים היוקרתי INSEAD. בראש המשלחת יעמוד דיקן האוניברסיטה, איליאן מיהוב (Ilian Mihov), שגם יקבל את פרס GoforIsrael על תרומתו בהכשרת מנהלים בכירים במשק ובהייטק הישראלי. בין הבוגרים הישראלים של INSEAD: חיים שני לשעבר מנכ"ל נייס, איז'יה צ'צ'יק לשעבר יו"ר HOT , עינת וילף ח"כ לשעבר וסופרת, אמנון דיק לשעבר מנכ"ל בזק, יואב שלוש לשעבר מנכ"ל סאיטקס, אילן כהן לשעבר מנכ"ל משרד רה"מ ויו"ר מקווה ישראל, אלונה בר-און מבעלי גלובס ועוד. הדיקן יעביר סדנה מיוחדת בנושא "פיתוח כלכלי ומלכודת ההכנסה הממוצעת (Middle income trap)".

הכנס יתמקד בסוגיות החמות של שוק ההון, בגיוס השקעות ועידוד שיתופי פעולה בין ישראל לבין משקיעים ותאגידים. בכנס תוצג חדשנות ישראלית בתחומים כמו: IT, מדעי החיים, סייבר, מדיה, אנרגיה, ייצור מתקדם, טכנולוגיות אוטומוטיב ועוד.  לדברי אדוארד קוקירמן, יו"ר בית ההשקעות קוקירמן ושותף מנהל בקרן Catalyst, מקומה של ישראל במפת ההשקעות הגלובלית מתחזק. "בעוד שהיציבות הכלכלית באזורים אחרים בעולם פוחתת, ישראל נשארת בינתיים אי יציב ובטוח להשקעות, עם היצע מרשים של חברות סטארט-אפ בטכנולוגיות פורצות דרך. היזמים הישראלים ייהנו מהזדמנות להציג את הטכנולוגיות שלהם על הבמה ולהשתתף בפגישות מאורגנות מראש עם משקיעים איכותיים".

הדוברים המרכזיים:

יו"ר הכנס הוא Ronnie Chan (רוני צ'אן), המשמש כיו"ר Hang Lung Properties, שהוא מתאגידי הנדל"ן הגדולים בסין, ומייסד משותף של קרן ההון סיכון הבינלאומית Morningside, המשקיעה בטכנולוגיה. רוני צ'אן הוא גם פילנטרופ גדול ועומד בראש קרן Morningside Foundation המתמקדת בתחום החינוך וחינוך טכנולוגי, בסין, בארה"ב ובישראל. בין הדוברים בכנס: יאיר שמיר שר החקלאות לשעבר ושותף מנהל בקרן Catalyst, אדי קוקירמן יו"ר בית ההשקעות קוקירמן ושותף מנהל בקרן Catalyst, ז'או ווי מנכ"ל China Everbright Limited, נתי גינור, מנהל מניות גלובליות והשוק הישראלי, Jeffries, דב מורן שותף מנהל ב – Grove Ventures, מיכאל זנג שותף מנהל ב – PreIPO Capital והכלכלן הראשי של ה – Business review, ד"ר יאיר שינדל מייסד ושותף מנהל בקרן aMoon, זאב זהבי סגן נשיא להשקעות בקרן ההשקעות של ג'ונסון אנד ג'ונסון, חגי רביד, מנכ"ל בית ההשקעות קוקירמן, טרי קוברט, עוזרת סגן נשיא לפיתוח עסקי, Merck & Co., שנגיאן פן שותפה מנהלת בקרן קטליסט, ג'ק ווילקה מנהל כספים ראשי ב – Tufin, אורן גדות מנכ"ל Incubit, יואל בר-אור מנכ"ל Trax, רוג'ה קוקירמן לשעבר מנכ"ל קבוצת רוטשילד, סיוון יערי מייסדת ומנכ"לית Innovation Africa ועוד.

לאתר הכנס הקליקו כאן

לפרטים נוספים: עדי בראונשטיין, מנהלת שיווק ומנהלת כנס GoforIsrael, בית השקעות קוקירמן [email protected]