ביטול עיסקת המיזוג בין חברת סטרטסיס (Stratasys) לבין חברת Desktop Metal הקפיץ את מניית סטרטסיס ממחיר של 12.3 דולרים ערב החלטת אסיפת בעלי המניות לדחות את המיזוג, לכ-13.6 דולרים כיום. בעקבות הזינוק החד במניה, סטרטסיס נסחרת כיום בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-941 מיליון דולר. מיד לאחר החלטת בעלי המניות פירסם דירקטוריון סטרטסיס הודעה מיוחדת ובה הוא מסר שהחברה נכנסת לתהליך של בדיקת חלופות אסטרטגיות לטובת בעלי המניות. "החלופות שייבדקו כוללות עיסקה אסטרטגית, מיזוג אפשרי או מכירת החברה". במלים פשוטות: סטרטסיס מחפשת קונה.
סטרטסיס מאריכה את תוקף "גלולת הרעל"
בתוך כך, גילה אתמול נשיא ומנכ"ל 3D Systems, ד"ר ג'פרי גרייבס, שבששת חודשים האחרונים קיבלה חברת סטרטסיס 10 הצעות רכש שונות. אחת מהן היא ההצעה של 3D Systems עצמה, אשר מנסה לרכוש את סטרטסיס. במקביל לכניסה להליך הבדיקה האסטרטגי, דירקטוריון סטרטסיס גם האריך בשלושה חודשים את תוקפה של "התוכנית להגנת זכויות בעלי המניות" (Shareholder Rights Plan) שהתקבלה ביולי 2022. התוכנית קובעת שאם בעל מניות כלשהו יחזיק ביותר מ-15% ממניות החברה, יוכלו שאר בעלי המניות לרכוש מניות נוספות של החברה במחיר סמלי של סנט אחד למניה. המנגנון הזה מוכר בשוק גם בשם "גלולת רעל", ונועד למנוע ניסיון של השתלטות עוינת על החברה.
החשש העיקרי של הדירקטוריון הוא שחברת 3D Systems תנסה לנצל את ההזדמנות ולהשתלט על סטרטסיס. בחודש יוני 2023 הגישה 3D Systems הצעה לרכישת סטרטסיס אשר נדחתה מיד על-ידי הדירקטוריון. החברה שיפרה את הצעתה מספר פעמים, וגם ההצעה המעודכנת ביותר, לפי מחיר מניה של 27 דולר, נדחתה בחודש שעבר. הנהלת סטרטסיס קיוותה שבעלי המניות יאשרו את המיזוג עם Desktop Metal ויאפשרו להסיר את איום הרכישה של 3D Systems. אולם ביטול עיסקת המיזוג פתח את כל הקלפים מחדש. אתמול (א') הודיעה 3D Systems שתוקף הסכם המיזוג שהיא שלחה לסטרטסיס יפוג ב-5 באוקטובר.
אולם היא מוכנה להמתין: "מתוך הבנה שחלק מבעלי המניות מעוניינים בהליך בדיקת החלופות, 3D Systemsמסכימה לתקן את ההצעה ולכלול בה תקופת go-shop בת 60 יום, במקום לחכות שהודעת סטרטסיס תתפתח למכרז למכירתה". בפועל, מדובר מתקופה בת 60 יום שבמהלכם תוכל סטרטסיס לחפש הצעות טובות יותר. גרייבס: "החיבור בין 3D Systems וסטרטסיס מהווה את החלופה האטרקטיבית ביותר עבור בעלי המניות של סטרטסיס ותעשיית התלת-מימד בכללותה. ההצעה המחייבת שלנו ותקופת go-shop מאפשרות לסטרטסיס להיות במצב ייחודי עם 'ציפור אחת ביד', ולהיכנס לעסקה שהשוק מאמין בה".
בתמונה למעלה, שער הכניסה לפאב 34 באירלנד. כל מכונת ליתוגרפיה עולה 200 מיליון דולר. צילום: Techtime
מאת: רוני ליפשיץ
כאשר חברת אינטל אימצה בחודש מרץ 2021 את אסטרטגיית IDM 2.0 והקימה את חטיבת שירותי הייצור Intel Foundry Services כזרוע פעילות אסטרטגית אשר מובילה השקעות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים בארה"ב ובאירופה, הדבר ניתפש כאיום ישיר על קבלנית שירותי הייצור הגדולה בעולם, TSMC. זאת במיוחד לאור העובדה שמנכ"ל אינטל ומגבש האסטרטגיה, פט גלסינגר, הדגיש מספר פעמים את הכוונה של אינטל להיות ספקית שירותי ייצור מהמובילות בעולם.
הרעיון נראה בלתי סביר: מדוע שיצרנית שבבים מקורית המוכרת מעבדים שהיא פיתחה תמורת שולי רווח גבוהים מאוד, תעבור למודל עסקי של מתן שירותי ייצור, שבו שולי הרווח נמוכים בהרבה? גם המשקיעים לא התלהבו מהרעיון. בחודש מרץ 2021 נסחרה מניית החברה בנסד"ק ב-64 דולר. כיום היא נסחרת במחיר של כ-35.5 דולר בלבד, המעניק לה שווי שוק של 149 מיליארד דולר. אלא שביקור של Techtime במפעל Fab 34 החדש של אינטל באירלנד, מגלה שהסיבה העומדת מאחורי המודל העסקי החדש היא טכנולוגית, לא עסקית. ליתר דיוק: העלות העצומה של המעבר לתהליכי ייצור מתקדמים.
17 מיליארד אירו וחמש שנות הקמה
בשבוע שעבר אינטל חנכה את תחילת הייצור במפעל החדש, אשר ייצר מעבדים בטכנולוגיית Intel 4 הנחשבת למעין מקבילה של 7 ננומטר. הקמת המפעל החלה בשנת 2019 ודרשה השקעה של כ-17 מיליאר אירו. לשם השוואה, אינטל מפעילה באתר שליד דבלין עוד 3 מפעלי ייצור בטכנולוגיות ישנות שעלות הקמתם המשותפת היתה 13 מיליארד אירו בלבד. מדובר בקפיצת מדרגה בעלויות שכמעט ולא ניתן לעמוד בה. כך למשל על-פי הערכות בתעשייה, מפעל מהסוג הזה זקוק ל-10-20 מכונות ליתוגרפיה מסוג EUV ׁ(אולטרה סגול קיצוני). החברה היחידה בעולם המייצרת מערכות כאלה היא ASML ההולנדית, אשר מספקת אותן תמורת כ-200 מיליון דולר לכל מכונה.
בתוך פאב 34. העלויות גבוהות מדי. צילום: Intel
לכך יש להוסיף חדר נקי שהוא גדול בהרבה מחדרים מקבילים בטכנולוגיות מיושנות יותר, חומרים כימיים חדשים לייצור טרנזיסטורי RibbonFET, פיתוח מערכות מטרולוגיה ייחודיות וחדר נקי ברמת דרישות מסדר גודל חדש לגמרי. חברה יחידה אשר צריכה להתמודד עם העלות הזאת עבור המוצרים שלה בלבד – לא תצליח למכור אותם במחיר המכסה את ההוצאה הזאת. זו כנראה הסיבה שכיום רק 3 חברות מנהלות תחרות על תהליכי הייצור המתקדמים: סמסונג, TSMC ואינטל. החברה העצמאית אחרונה שהשתתפה במירוץ הזה היתה Globalfoundries, שכבר ב-2018 הודיעה שהיא פורשת ממנו.
אינטל הולכת בעקבות סמסונג
חברת סמסונג הכירה מוקדם מאוד בקיומה של הבעיה הזאת, ופיתחה מודל עסקי הכולל ייצור שבבים פרי תכנון עצמי במקביל למתן שירותי ייצור לחברות מתחרות, כמו אפל וקואלקום לשם המחשה. יש חברות נוספות שאימצו את הגישה הזאת, למרות שהן לא נמצאות במירוץ לטכנולוגיות מתקדמות. חברת STMicroelectronics הצרפתית, למשל, מאזנת את עלויות הייצור שלה עם מתן שירותי ייצור לחברות כמו מובילאיי, שהיא מלקוחותיה הגדולים ביותר. למעשה, המהלך של אינטל משאיר את TSMC לבד במערכה: היא החברה היחידה שפועלת במודל עסקי נקי המבוסס על מתן שירותי ייצור בלבד. כיום כל המתחרות הגדולות של אינטל, כמו AMD ואנבידיה למשל, מייצרות את השבבים המתקדמים שלהן בחברת TSMC.
מכאן שהמודל העסקי של אינטל לא מאיים על TSMC, ואינטל אפילו לא מתכננת להתחרות ב-TSMC. למעשה היא מנסה לצמצם את הסיכון הכרוך בכניסה לתהליכי ייצור מתקדמים, מכיוון שזהו סיכון שהיא חייבת לקחת אם ברצונה להמשיך ולהוביל את שוק המעבדים. בטקס חנוכת המפעל שהתקיים בסוף השבוע באירלנד, סיפרה מנהלת הפיתוח הטכנולוגי באינטל, ד"ר אן קהלר, שהחברה כבר מפתחת ארבעה תהליכים חדשים: אינטל 3, אינטל 20A, אינטל 18A והתהליך המתקדם ביותר, Intel NEXT. קהלר: "המטרה שלנו היא להגיע לכטריליון טרנזיסטורים בשבב עד לשנת 2030".
ד"ר אן קהלר חושפת את מפת הדרכים של אינטל. צילום: Techtime
ה-Chiplets דורשים רצפת ייצור פתוחה
מהפיכה הכלכלית נדחפת על-ידי גורם טכנולוגי נוסף הנכנס למשוואה הזאת: מעבר לרכיבי ענק היברידיים הכוללים מספר אריחים (Chiplets) שכל אחד מהם מיוצר בתהליך שונה. השינוי הזה מייצר מודל עסקי חדש. מעבד מודרני אינו מבוסס אך ורק על שבב CPU מתקדם, אלא על שבבים היקפיים משלימים מתוצרת חברות מתמחות ועל מצע מתקדם אשר יכול לקשר ביעילות מספר רב של אריחים. הדבר דומה לאופן שבו פועלת תעשיית תכנון השבבים: כל SoC כולל מודול ייחודי של היצרנית עם הערך המוסף המיוחד שלה, ועוד עשרות מודולי קניין רוחני (IP) מתוצרת חברות מתמחות, אשר תומכים בליבת השבב.
מכאן שהמעבר לרכיבים מרובי-אריחים מרחיב את המודל ה-IP אל רמת החומרה, ומשנה את אופי קווי הייצור. אפילו אינטל כבר נמצאת בעולם הזה: 75% משטח אריחי הסיליקון בשבב המעבד החדש שלה, Meteor Lake, מיוצר עבורה בחברת TSMC. רק 25% ממנו מיוצרים באינטל עצמה. השינוי הזה מחייב אותה לנהל רצפת ייצור פתוחה, אשר יודעת לקבל אריחים שיוצרו במקומות אחרים, יכולה לייצר אריחים מסוגים שונים ומאפשרת לשלב סיליקון זר בתוך הרכיבים שלה, ולהעביר סיליקון שלה אל תוך הרכיבים של חברות אחרות – אפילו של חברות מתחרות. נראה שאינטל בחרה לבנות את מודל הייצור הפתוח שלה באמצעות שילוב של פיתוח וייצור עצמיים, ביחד עם מתן שירותי ייצור לחברות אחרות.
המודל הסיני מגיע למערב
הלקח האחרון מהביקור בפאב 34 קשור למעמד של הממשלות בתעשיית השבבים. עלות התהליכים המתקדמים כל-כך גבוהה, שאפילו חברות כמו אינטל זקוקות לתמריצים ממשלתיים. לכן אירלנד וישראל כל-כך אטרקטיביות, לכן חוק השבבים האמריקאי דחף גל של הקמת מתקני ייצור בארה"ב, ולכן אינטל ממתינה לאישור של האיחוד האירופה לפני שלב בניית התשתיות הבא שלה: הקמת מפעל ייצור ווייפרים במגדבורג, גרמניה, והקמת מפעל הרכבות ובדיקות בוורוצלב, פולין. במובן מסויים, התעשייה העולמית מאמצת את מודל התמיכה הסיני: כסף ציבורי מועמד לרשות חברות הייצור, על-מת לייצר מקורות תעסוקה ולספק תמיכה בתעשייה המקומית הזקוקה לשבבים החדשים.
בתמונה למעלה: קו הייצור החדש במתקן Fab 34. צילום: Intel
חברת אינטל (Intel) חנכה בסוף השבוע את תחילת הייצור ההמוני של מעבדי Meteor Lake, אשר מתבצע בתהליך הייצור החדש ביותר של החברה, Intel 4, הנחשב לשווה ערך לייצור ב-7 ננומטר. הייצור מתבצע במפעל Fab 34, שהוא מתקן ייצור חדש שהוקם במיתחם אינטל בעיר לייקסליפ שליד דבלין, בהשקעה כוללת של 17 מיליארד דולר. למעשה, מדובר במפעל ייצור השבבים המתקדם ביותר באירופה, אשר כולל חדר נקי בשטח של 47,000 מ"ר, מערכות תמיכה בשטח של 57,000 מ"ר ומספר גדול מאוד של מכונות ליתוגרפיית EUV (אולטרה סגול קיצוני) מתוצרת חברת ASML ההולנדית.
מערכות ה-EUV מאפשרות להקרין מסיכות צפופות מאוד הנדרשות בתהליכי ייצור מתקדמים שבהם גודל הטרנזיסטור הוא פחות מ-10 ננומטר. למעשה, זהו מפעל ה-EUV הראשון באירופה. בטקס פתיחת המפעל השתתפו גם מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, וראש ממשלת אירלנד, ליאו ורדקר. גלסינגר אמר שהקמת פאב 34 הוא שלב ראשון בתוכנית אינטל לבניית תשתית אספקה שלמה של מעבדים. השלב הבא הוא בניית מפעל ייצור ווייפרים (פרוסות סיליקון) במגדבורג, גרמניה, ובניית מפעל הרכבה ובדיקות (OSAT) בוורוצלב, פולין. "הדבר ייצר שרשרת אספקת שבבים שלמה ומלאה הפועלת מאירופה. זה טוב גם לאינטל וגם לאירופה".
ברוכים הבאים לאינטל סיטי
ראש ממשלת אירלנד אמר שהשקעות אינטל היו מרכיב חשוב בתפנית שהתחוללה באירלנד בעשורים האחרונים: "מעבר ממדינה שתושביה נוטשים אותה למדינה שתושביה מוצאים בה עתיד מבטיח". אינטל הגיעה לאירלנד בשנת 1989, והקימה במתחם בלייקסליפ את מתקני הייצור Fab 14, Fab 10 ו-Fab 24, וכעת גם את Fab 34. בסך הכל, היא השקיעה באתר כ-30 מיליארד דולר. כיום מועסקים כ-4,500 עובדים באתר שקיבל את הכינוי "העיר של אינטל". מתוכם, 1,600 עובדים ב-Fab 34 החדש.
פטריק דרק (מימין) בפאב המקומי. מגדיר את עצמו כ"מארח הישראלים"
למהלכים כאלה יש השפעות כלכליות שלעתים רבות הן סמויות מהעין. באופן מקרי למדי נפגש Techtime עם פטריק דרק, יזם מקומי בכפר הסמוך למפעל, אשר משכיר דירות לעובדי אינטל המגיעים מחו"ל. "כרגע לנו 60 משפחות של מהנדסים ישראלים שהגיעו לאינטל סיטי", היא סיפר בגאווה. "אנחנו מטפלים בכל הצרכים שלהן, מריהוט הדירה ועד רישום הילדים לבתי הספר ולגנים". לדבריו, זהו עסק מצויין. "אינטל משלמת לנו 3,500 אירו בחודש. כל מחירי השכירות באזור זינקו לשמיים".
גם תהליך Intel 3 ייוצר באירלנד
במהלך סיור עיתונאים שהתקיים בקו הייצור (Techtime היה אורח אינטל בארוע), ניתן היה לראות שורה של מכונות EUV חדשות, שחלקן עדיין נמצא בתהליך התקנה. מבחינת אינטל מדובר בהצלחה, שכן היא הבטיחה להציג ארבע טכנולוגיות חדשות בתוך חמש שנים. כעת היא נערכת להצגת הטכנולוגיה הבאה: Intel 3. טכנולוגיית Intel 4 משמשת לייצור מעבדי Meteor Lake למחשבים ניידים (ישווקו בשם Intel Core Ultra), שהם מעבדי ה-PC הראשונים הכוללים מעבד עזר לבינה מלאכותית. תהליך הייצור Intel 3 ישמש לייצור מעבדי השרתים החזקים ממשפחת Xeon. בביקור התברר שטכנולוגיית Intel 3 תיושם באמצעות המכונות המותקנות היום עבור Intel 4. פירוש הדבר שמדובר ככל הנראה באופטימיזציה של תהליך קיים.
חידושים בתחום הפחתת הפגיעה בסביבה
הקמת Fab 34 בוצעה במסגרת אסטרטגיה שנועדה להפחית את פליטת גזי חממה (GHG), את השימוש באנרגיה ולהקטין את כמות פסולת להטמנה. כך למשל, הבטון לבנייה כלל חומרים ממוחזרים, המפעל מקבל את כל החשמל שלו ממקורות של אנרגיה מתחדשת, וכ-88% מהמים שבהם נעשה שימוש, מטוהרים ומוחזרים לנהר ליפי. החברה מסרה שרק 0.6% מהפסולת שלו מיועדת להטמנה, ושהמתקן נמצא בדרך לקבלת הסמכת LEED Gold. היעד ארוך הטווח של החברה: 100% שימוש בחשמל מתחדש, אפס פסולת למזבלו; ואפס פליטת גזי חממה לכל אורך התהליכים והשימושים עד 2050 – בכל מתקניה בעולם.
חברת פינרג'י (Phinergy) דיווחה היום (א') על עסקה משמעותית בשוק הטלקום ההודי. פינרג'י תספק ל-Towers Indus, אחת מחברות מגדלי התקשורת הגדולות בעולם, כ-300 מערכות גיבוי תמורת 4 מיליון דולר. מערכות הגיבוי של פינרג'י מתבססות על הפקת חשמל מריאקציה בין אלומיניום לאוויר שאינה פולטת מזהמים. מערכות הגיבוי יספקו חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת וימנעו פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל. בעקבות הדיווח מזנקת מנייתה של פינרג'י במסחר בתל אביב ב-20%, נכון לשעות הצהריים.
נראה כי בשוק ההון מתמחרים את הפוטנציאל העתידי של שיתוף הפעולה. אינדוס המפעילה כ-192 אלף מגדלי תקשורת. כחלק ממאמציה להפחית את פליטת גזי החממה במערך התפעולי שלה, בכוונתה להחליף את מערכות הגיבוי הקיימות כיום במגדלי התקשורת במערכות גיבוי ירוקות דוגמת המערכת של פינרג'י. בחודש פברואר 2023 נחתם מזכר הבנות בין פינרג'י לאינדוס, לפיו החברה ההודית עשויה לרכוש עד 18 אלף מערכות גיבוי.
לצד שוק הרכב, שוק הטלקום הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של פינרג'י. בינואר 2020 חתמה על הסכם עם סלקום לאספקת מערכות גיבוי לאתרים סלולאריים, וגם בזק רכשה מערכת גיבוי ב-2021. בחודש אוגוסט השנה חתמה על הסכם עם אריקסון, שתשווק את מערכות הגיבוי של פינרג'י ללקוחותיה. בחודש שעבר דיווחה פינרג'י כי תחל בפיילוט עם חברת מגדלי התקשורת האירופית Vantage Towers.
חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה
הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.
הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.
חברת סנטריקס (Sentrycs) וחברת היי לנדר (High Lander) הישראליות השיקו מערכת פיקוח אווירי לעולם הרחפנים, המנטרת את תנועת הרחפנים במרחב האווירי ומוודאת כי הם עומדים בתנאי הטיסה. המערכת הינה אגנוסטית ומסוגלת לעקוב אחר כל סוגי הרחפנים, ללא קשר לסוג וליצרן הרחפן – ובמקרים חריגים, כאשר רחפן אינו מציית לנהלים ומהווה סכנה בטיחותית, להנחיתו על הקרקע באמצעות השתלטות מרחוק.
הפתרון מתבסס על אינטגרציה של הטכנולוגיות של שתי החברות. היי לנדר מפתחת מערכות לניהול ציי רחפנים. אחד ממוצריה של החברה הוא מערכת Vega UTM. זוהי מערכת פיקוח אווירי לרחפנים, המנהלת את כל תנועת הרחפנים במרחב, ממתן אישורים לפני המראה, בקרת שינויים תוך כדי טיסה במסלול הטיסה ועד תיעוד יומני הטיסות.
הייחוד שלה הוא בהיותה אוניברסלית, כלומר, מסוגלת לנטר את כל הרחפנים במרחב האווירי, ללא תלות ביצרן, וזאת בניגוד למערכות פיקוח אווירי שמפתחות חברות כמו אמזון, UPS ו-DHL, המיועדות לעקוב רק אחר צי הרחפנים שלהן. לדברי החברה, הפלטפורמה שלה יכולה לאפשר את התרחבות השימוש ברחפנים, בכך שהיא מאפשרת להכשיר את השמיים לפעילות של רחפני שליחויות, רחפני חירום והצלה, רחפני אכיפת חוק – ובעתיד רחפני תחבורת אנשים – במרחב אווירי אחד.
המערכת של סנטריקס נכנסת לפעולה באותם תרחישים שבהם רחפן אינו מציית לנהלים ומהווה סיכון בטיחותי. החברה פיתחה מערכת הגנה מפני רחפנים המיועדת גם למרחבים אזרחיים ואורבניים. אחד מיתרונותיה הוא בעלותה הנמוכה ובפשטות הפעלתה בהשוואה למערכות הגנה מפני רחפנים המתבססות על טכנולוגיות צבאיות.
המערכת עושה שימוש בטכנולוגיית Protocol Analysis הלקוחה מעולמות רשתות התקשורת והסייבר. טכנולוגיה זו מאפשרת ליירט ולפענח את תשדורות ה-RF בין המפעיל לרחפן ובבקר הטיסה של הרחפן – וכך ללמוד במדויק, על סמך התקשורת הפנימית של הרחפן, על מיקומו ומהירותו וכן את המספר הסידורי שלו.
במידה ומדובר ברחפן שאינו מורשה לטוס במרחב, המערכת מנתקת את התקשורת בין הרחפן למפעיל ו"משכנעת" את בקר הטיסה כי היא המפעיל האמיתי, מה שמאפשר לה לנווט את הרחפן ולהנחיתו בבטחה באזור ייעודי. במערכת המשולבת של סנטריקס והיי לנדר, תפקידה של המערכת של סנטריקס היא לאפשר יירוט בטוח ולא הרסני של רחפנים.
חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) הודיעה אתמול (ד') כי הגישה בקשת פטנט עבור מודל שפה גדול (LLM) שפיתחה לניתוח בזמן אמת של קבצי יומן (log) של מכונות תעשייתיות. פיתוח המודל החדש בוצע על ידי צוות חברת הבינה המלאכותית DeepCube, שנרכשה על ידי ננו דיימנשן באפריל 2021 ב-70 מיליון דולר.
קבצי יומן הם קבצים המתעדים את כל האירועים והפעולות המתרחשים במערכת כלשהי, לרבות שגיאות ותקלות. בננו-דיימנשן מסבירים כי במכונות תעשייתיות הקבצים הללו מייצרים דאטה עצום, ועל כן לא ניתן לנתח אותם בזמן אמת. רק במקרים חריגים של תקלות מנסים לבצע חקירה באמצעות הדאטה הטמון בקבצים הללו, וגם חקירות מעין אלה מסתיימות זמן רב לאחר האירוע עצמו.
לדברי ננו דיימנשן, המודל שפיתחו בחברה מביא יכולות ניתוח שפה בדומה ל-ChatGPT, המאפשרות לנתח את הדאטה הזה במהירות ובזמן אמת. המודל מאפשר לזהות תבניות וקורלציות בקבצי היומן של אותו מודול ובין קבצי היומן של מודולים שונים, וכך לייעל ולזרז פריסה של מכונות תעשייתיות. בחברה מציינים כי הדבר נותן מענה לעולם הייצור המתקדם, שבו מכונות באותו אתר מתממשקות ומתקשרות זו עם זו בצורה של "תא". הדבר גם מתקשר עם החזון של ננו דיימנשן כי המדפסות שלנו יתקשרו זה עם זה באמצעות "מוח בינה מלאכותית".
דיפקיוב, שהיא כיום חלק מננו דיימנשן, נוסדה ב-2017 על ידי ד"ר אלי דויד וירון איתן. החברה פיתחה אלגוריתמים פטנטיים לניתוח מידע, המאיצים את תהליכי האימון של רשתות נוירונים ואת יישומן בקצה (inference. לדברי החברה, האלגוריתמים שלה מביאים להאצה של פי 10 במהירות העיבוד וחיסכון של פי 10 במשאבי הזיכרון הנדרשים, מה שמאפשר ליישם מודלים של למידת-מכונה באביזרי-קצה על גבי חומרה פשוטה וזולה יותר.
חברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials) חתמה אנלייט אנרגיה מתחדשת על הסכם לרכישת אנרגיה מתחדשת עבור מתקניה בישראל, לתקופה של 15 שנים. החשמל יסופק לרשת הארצית ממתקני הייצור הסולאריים של אנלייט הנמצאים כעת בשלבי הקמה מתקדמים. חברת אפלייד מטירילאס מסרה שההסכם נעשה במסגרת החלטתה להגיע עד שנת 2030 למצב שבו היא משתמשת אך רק באנרגיה ממקורות מתחדשים.
החטיבה הישראלית של אפלייד מטיריאלס (PDC) מעסיקה כיום יותר מ-2,300 עובדים, רובם בפארק המדע ברחובות שבו היא מפעילה את מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב. החטיבה הישראלית מפתחת ומייצרת מערכות מתקדמות לבקרת איכות ייצור השבבים ונמצאות בשימוש אצל רוב היצרניות הגדולות בעולם. החברה מסרה שבמקביל לרכישת אנרגיה מתחדשת, היא השיקה תוכנית אופטימיזציה של כל פעילויות הרכש, האריזה, האחסון, השינוע והמיחזור של חומרים, שנועדה לצמצם את צריכת האנרגיה הכוללת של PDC.
"מכת שמש" בשוק החשמל הישראלי
ההסכם נחתם בעקבות קבלת תקנות חדשות במשק החשמל בישראל, המאפשרות ליצרני אנרגיה מתחדשת לחתום על הסכמים ישירים עם חברות גדולות, במטרה להאיץ את המעבר לשימוש באנרגיה ברת-קיימא. מנכ"ל PDC אפלייד מטיריאלס, רפי בן עמי, אמר שבעקבות "השינוי המבורך, אנחנו גאים להיות מהחלוצים בתחום בישראל ושמחים על השותפות האסטרטגית עם אנלייט". מנכ"ל אנלייט אנרגיה מתחדשת, גלעד יעבץ, העריך שתהיה צמיחה בביקוש בישראל לחשמל מאנרגיה מתחדשת. "ההסכם מחזק את פעילותנו בתחום מכירת חשמל ללקוחות מסחריים גדולים בהסכמים ארוכי טווח".
חברת אנלייט הוקמה בשנת 2008, והחל מחודש פברואר 2023 היא נסחרת בנסד"ק ובבורסת תל אביב לפי שווי שוק של כ-1.9 מיליארד דולר. החברה מקימה ומפעילה חוות אנרגיה סולארית בישראל, בארה"ב ובמרכז אירופה. במחצית הראשונה של 2023 צמחו מכירותיה בכ-65% והסתכמו בכ-124 מיליון דולר. שוק האנרגיה בישראל נמצא בתהליך שינוי. הממשלה הציבה יעד להפסקת ייצור חשמל מפחם עד שנת 2030, ולהגיע למצב שבו כ-30% מצריכת החשמל תגיע מאנרגיה סולארית והשאר מגז טבעי. להערכת חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן, הדבר יביא לגידול של פי 6 ביכולת ייצור אנגיה סולארית בישראל.
חברת מאוזר (Mouser Electronics) חתמה על הסכם הפצה גלובלי עם חברת MediaTek הטאיוואנית, במסגרתו היא מפיצה בכל האזורים את רכיבי הקישוריות מוצרי ה-IoT של מדיהטק. סגן נשיא שרשרת אספקה במאוזר, אנדי קר, אמר שמהנדסי פיתוח יכולים כעת לקבל באמצעות מאוזר את כל רכיבי ה-SoC של מדיהטק.
בין השאר, הסכם ההפצה כולל את הפורטפוליו המלא של משפחת Genio, הכוללת רכיבי IoT SoC, מודולים חכמים, ערכות פיתוח וחבילת תוכנות פתוחה. מוצר הדגל במשפחה הזו הוא רכיב Genio 1200 (MT8395), אשר מיועד לשימוש ביישומי IoT תובעניים כמו אבזרי בית חכם מורכבים, יישומים תעשייתיים ויישומים הכוללים בינה מלאכותית בקצות הרשת.
רכיבי Genio 700 (MT8390) מיועדים לשימוש ביישומים ביתיים, קמעונאיים ותעשייתיים. הם מבצעים עיבוד תמונה ומיועדים לספק תגובה מהירה בקצה הרשת, ותומכים במערכות הפעלה רב-משימתיות (multitasking OS). רכיבי Genio 500 (MT8385) מספקים פלטפורמת IoT עבור יישומי תקשורת ניידת ויישומים ביתיים. הם תומכים במערכות הפעלה רב-משימתיות ובמסכי מגע.
מרכזי הנתונים משנים את פניהם. מנהל תחום החדשנות בחטיבת מערכות הקירור של Schneider Electric, מאוריציו פריציירו, סיפר ל-Techtime שמחקרי השוק של החברה מלמדים שמרכזי הנתונים מתחילים סוף סוף להיכנס לשלב המעבר לשימוש בטכנולוגיות קירור נוזלי. "אנחנו מדברים על הצורך בקירור נוזלי כבר כמעט 10 שנים, אבל רק עכשיו חברות הענן הגדולות מתחילות להתעניין בטכנולוגיה". פריציירו עומד בראש צוות של 13 מומחים ואנליסטים מרחבי אירופה, אשר מצויים בקשר הדוק עם כל קבלני הדטה סנטר הגדולים בעולם במטרה להבין את המגמות בשוק.
פריציירו: "בעבר רק יצרני מחשבי-על ואחר כך מפעילי מרכזי קריפטו התעניינו בקירור נוזלי. אולם כיום מרכזי הנתונים מתרחבים בקצב גובר, והבינה המלאכותית הופכת אותם לצפופים יותר. התרגלנו בעבר לצריכת הספק של כ-5kW לכל מסד, אבל כיום הלקוחות מבקשים לקבל 15kW למסד. פיזור החום של קירור אוויר מסורתי כבר לא מספקת מענה לצורכי הקירור. בשניידר התחלנו לעבוד על הטכנולוגיות האלה לפני מגיפת הקורונה, וביצענו פרוייקטים ראשונים ב-2022. אבל רק השנה אנחנו מרגישים שהמגמה הזאת מתחילה להיות משמעותית. כל יצרני המערכות למרכזי נתונים גדולים פנו אלינו בבקשה לקבל מידע על קירור נוזלי וכיצד משתמשים בו. זה הולך להיות הנורמל בתעשיית ה-Data Centers".
שרתי הדור הבא יהיו טבולים באמבטיות
קיימות שתי גישות מרכזיות לקירור נוזלי במרכזי נתונים: קירור ישיר ברמת מעבדי השרתים, וקירור שיקוע ברמת הכרטיסים ומסדי השרתים. הקירור הישיר מתבצע באמצעות הזרמת מים או נוזל קירור אחר אל מפזר חום הנמצא במגע ישיר עם המעבד. בשיטה הזאת ניתן לסלק 80%-50% מהחום שהמעבד מייצר. הקירור בשיקוע מבוסס על שמן או נוזל אחר שאינו מוליך חשמל, אשר מאפשר לסלק כ-95% מהחום שהשרת מייצר. שתי הגישות המרכזיות של קירור בשיקוע הן: קירור כל שרת בנפרד, או קירור מסד השרתים כולו. בטכניקה הראשונה, השרת נמצא בתוך תיבה אטומה המשמשת כאמבטיית שיקוע שאליה מגיע נוזל הקירור וממנו הוא יוצא אל מחליף חום. בגישה השנייה, מושקעים מספר רב של כרטיסי שרת בתוך אמבטיית נוזל קירור גדולה ומשותפת.
שתי השיטות לקירור נוזלי ישיר ברמת מעבדי השרתים
כיצד עוברים מקירור אוויר לקירור נוזלי?
"כאשר מערכת המיזוג במרכז הנתונים מבוססת על שימוש במים קרים, ניתן לבצע את המעבר בקלות יחסית. אבל אם הקירור מבוסס על שיטה אחרת – צריך להחליף את כל המערכת הקיימת. מכיוון שאי-אפשר לסגור את מרכזי הנתונים, אנחנו מאמינים שמתפתח עכשיו שוק חדש וגדול של החלפת מערכות הקירור במרכזי נתונים פעילים. אבל זהו רק חלק מהתמונה: גם השרתים עצמם נמצאים כעת בתהליכי שינוי והתחדשות, ולכן קיבלנו החלטה אסטרטגית לפתח מערכות קירור אוניברסליות – המתאימות לכל סוגי השרתים. הצלחת המעבר לקירור נוזלי תלויה ברמת שיתוף הפעולה בין כל השחקנים באקוסיסטם של מרכזי נתונים".
החום הגבוה של בינה מלאכותית
להערכת החברה, כ-70%-80% מהחום המיוצר בכל שרת סטנדרטי מגיע מהמעבד המרכזי (CPU). השינוי המתחולל כיום, עם הכניסה של מאיצי עיבוד נוספים כמו GPU ו-NPU, מכפיל את כמות החום שכל שרת מייצר. מהי עלות הקירור? לפי שניידר אלקטריק, הקירור מהווה 70% מעלויות האנרגיה של מרכזי נתונים, שהם עצמם אחד מצרכני האנרגיה הגדולים בעולם. השפעתו מוחשית מאוד: לשינוי של 1% בטמפרטורת השרתים, יש השפעה של 4% על עלויות האנרגיה הכוללות של מרכז הנתונים.
השיחה עם מאורציו התקיימה במסגרת סיור עיתונאים שאירגנה חברת Schneider Electric במפעל מערכות הקירור שלה ליד ונציה. המפעל מייצר פתרונות קירור ברמת השרת הבודד, ארון השרתים, ועד פתרונות עבור המרכז הנתונים השלם. כעת הוא נמצא בתהליכי התרחבות עקב הדרישה הגוברת לקירור מרכזי נתונים. כדי להמחיש את היקף הבעיה, ביקרנו במרכז הנתונים של חברת Stack, אשר מאכלס 1,060 ארונות שרתים בשטח של 100,000 מ"ר. לאורך צידי המבנה מסודרים עשרות מחליפי חום עצומים בגודל של בניין דירות ישראלי ממוצע כל אחד, ו-9 גנרטורים המייצרים ביחד חשמל בהספק של 25 ג'יגה-ואט ביום.
השלב הבא: תרומת חום לקהילה
עלויות האנרגיה כל-כך גדולות, שהחברה החלה לבדוק תוכניות שימוש חוזר בחום (Heat Reuse) מול הרשויות המקומיות באתרי הפעילות שלה בעולם: במקום לסלק את כל החום המיוצר במרכזי הנתונים, היא מציעה להעבירו לשימוש מקומי, כמו למשל חימום מים, מערכות מיזוג אוויר במבנים ציבוריים, מתקני המרת חום לאנרגיה ועוד. לאור הציפייה בתעשייה שנפח מרכזי הנתונים יוכפל בתוך 20 שנה, התחזית לעתיד ברורה מאוד: יהיה חם.
באיור למטה: השיטות המרכזיות לקירור שרתים ומסדים באמצעות שיקוע בנוזל מסלק חום. מקור: Schneider Electric
בתמונה למעלה: גלאי נפילות קשישים ביתי המבוסס על שבב המכ"ם של Vayyar
חברת ואיאר (Vayyar), שפיתחה טכנולוגיית מכ"ם המספקת חישה בארבעה מימדים, מחזקת פעילותה בשוק רווחת הגיל השלישי, ובייחוד בתחום מניעת הנפילות של קשישים בביתם ובבתי אבות. ואיאר הודיעה כי רכשה את חברת Dele Health Tech הנורבגית, שפיתחה פלטפורמת רפואה-מרחוק ייעודית לגיל השלישי. סכום העסקה לא נמסר.
הפתרון של Dele ישולב בחטיבת Vayyar Care, המתמקדת בשיווק הפתרון שפיתחה ואיאר למניעת נפילותעל בסיס טכנולוגיית המכ"ם שלה. Vayyar Care הוא התקן ביתי, שניתן לתלות בפשטות על הקיר או התקרה, ומשמש כגלאי המסוגל לזהות מקרה של נפילת קשיש בביתו ולשדר אות מצוקה לקרוב משפחה או לאיש סיעוד, שיגיעו לסייע לקשיש. הגלאי של ואיאר מאושר לשיווק גם בישראל.
המערכת של Dele Health היא פלטפורמה אנליטית, המספקת לצוות הרפואי בבית האבות ומוסדות דיור מוגן תובנות התנהגותיות ובריאותיות לגבי הדייר, ויכולה להתריע על התדרדרות במצבו על סמך נתוני העבר. במהלך השנים האחרונות שימשה Dele Health כשותפה אסטרטגית של Vayyar Care, ושילבה את גלאי הנפילות של ואיאר בפתרון שלה. הגלאי סיפק למערכת מידע רב שסייע בהפקת התובנות. לדברי ואיאר, העסקה הנוכחית תוביל לסינרגיה טובה עוד יותר בין הפתרון של Vayyar Care לפלטפורמת Dele Health.
נפילת קשישים בביתם היא תופעה שכיחה וכאובה: לפי נתוני משרד הבריאות, מדי שנה נופלים בישראל כ-350 אלף קשישים בביתם, מה שמציב את ישראל במקום השני בעולם המערבי באחוז הנפילות בקרב אזרחים מעל גיל 65. במקרים מסוימים, אם הקשיש איבד את הכרתו או אינו מצליח לקום בכוחות עצמו, הוא עשוי להישאר שכוב על הרצפה שעות רבות ללא יכולת להזעיק עזרה, מה שעשוי להחמיר את פציעתו ובמקרים מסוימים גם להסתיים במוות.
מנכ"ל חברת סיסקו (Cisco), צ'אק רובינס, דיווח היום (ה') בבלוג של החברה על עיסקת ענק בהיקף של כ-28 מיליארד דולר, שבמסגרתה תרכוש סיסקו את חברת התוכנה Splunk לפי מחיר מניה של 157 דולרים. מדובר בעסקת מזומנים אשר צפויה להסתיים עד סוף הרבעון השלישי 2024. רובינס: "העיסקה הזאת תמזג שתיים מחברות התוכנה הגדולות בעולם, ותחזק את האסטרטגיה של סיסקו לספק תקשורת מאובטחת לכל הצרכים והאבזרים. סביבת ה-IT השתנתה באופן דרסטי בעקבות החלטת ארגונים גדולים בעולם להעביר את עסקיהם למתכונת דיגיטלית, והדבר קיבל תאוצה נוספת בעקבות האימוץ של בינה מלאכותית.
"השינויים האלה מספקים הזדמנויות רבות, אבל גם מורכבות בסדר גודל חסר תקדים. זהו יום היסטורי עבור סיסקו. מיזוג בין שני מנועי החדשנות האלה ייצור חברת תוכנה מהגדולות בעולם". חברת ספלאנק הוקמה בשנת 2003 ופועלת מסן פרנסיסקו. היא פיתחה חבילה של פתרונות תוכנה מבוססי AI לאבטחה, ניטור וניתוח נתונים בכמויות גדולות ובקצבי תעבורה מהירים. המערכות שלה מאפשרות להפיק תובנות עסקיות ומידע מסוגים שונים – מרמת אבזרי ה-IoT ועד לרמת תשתיות הענן והתקשורת.
המוצרים של החברה מבוססים על 1,100 פטנטים רשומים. ברבעון השני של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-3.85 מיליארד דולר. חברת סיסקו היא מספקיות פתרונות התקשורת, הענן והתוכנות הגדולות בעולם, ופועלת גם היא מסן פרנסיסקו, קליפורניה. בשנת הכספים האחרונה (שהסתיימה ביולי 2023) הסתכמו מכירותיה בכ-57 מיליארד דולר. ההודעה על העיסקה הפילה את מנייתה בבורסת נסד"ק בכ-3.4% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-217 מיליארד דולר.
בתמונה למעלה: רונן בונה (מימין) ומייסד חברת אלמו בקרת הינע, חיים מונהייט
רונן בונה נכנס לתפקיד מנכ"ל חברת חברת אלמו (Elmo Motion Control) מפתח תקווה, אשר מתמחה בפיתוח וייצור מערכות בקרת הינע למנועים חשמליים. הוא מחליף בתפקיד את הבעלים הקודמים והמנכ"ל חיים מונהייט, אשר הקים את החברה בשנת 1988. מונהייט נשאר במעמד של חבר דירקטוריון ומשמש בתפקיד יועץ של הנהלת החברה.
חברת אלמו מעסיקה כ-330 עובדים ומחזיקה במפעל ייצור בפתח תקווה ובמפעל בפולין. בקרי התנועה הרב-ציריים של החברה ובקר הסרוו שלה משמשים במערכות תעשייתיות רבות בעולם, בהן: מערכות ייצור מוליכים למחצה, רובוטים בקווי הייצור של תעשיית הרכב, ציוד רפואי, מערכות תת-ימיות אוטונומיות, מכונות SMT ועוד. בחודש נובמבר 2022 הושלמה עסקת מכירתה לחברת חברת Bosch Rexroth הנמצאת בבעלות תאגיד התעשייה הגרמני בוש (Bosch). על פי הערכות שפורסמו בתקשורת הישראלית, בוש שילמה כ-700 מיליון דולר תמורת אלמו.
כיום אלמו פועלת כחברה עצמאית שמרכזה בישראל, אשר כל מניותיה נמצאות בבעלות בוש. בונה (58) הגיע לאלמו בשנת 2008 לאחר שהיא רכשה את חברת Control & Robotics Solutions שהוא היה ממייסדיה ב-1994 והמנכ"ל שלה. לפני מינוי למנכ"ל אלמו, שימש כמנהל מוצרים ופיתוח של החברה. "אלמו תמשיך בתנופת החדשנות שלה תחת ניהולו של בונה", אמר מנכ"ל חטיבת האוטומציה התעשייתית ב-Bosch Rexroth, תומאס פכנר, "אשר התעצמה מאז הפכה לחברה בת שלנו".
בתמונה: בקרי סרוו מתוצרת חברת אלמו
חברת Bosch Rexroth מייצרת תת-מערכות עבור מכונות תעשייתיות וכלי-רכב כבדים דוגמת מנופים וטקטורים. בין מוצריה: בקרי הינע, מנועים חשמליים לינאריים, מערכות תקשורת לציוד תעשייתי, תת-מערכות עבור רובוטים וכדומה. החברה מעסיקה כ-32,000 עובדים בעולם, ומכירותיה בשנת 2022 הסתכמו בכ-7.0 מיליארד אירו. החברה האם שלה, בוש, מעסיקה כ-421,000 עובדים ומכירותיה בשנת 2022 הסתכמו בכ-88.2 מיליארד אירו.
הרחפן האוטונומי Optimus-1EX של חברת איירובוטיקס (Airobotics) הישראלית קיבל תעודת "רישיון סוג" (type certification) מרשות התעופה הפדראלית (FAA). זהו הרחפן השני בלבד בארצות הברית שמקבל רישיון מסוג זה מצד ה-FAA, וזאת לאחר שבחודש מרץ קיבל רחפן שליחויות של חברת Matternet רישיון דומה.
קבלת הרישיון מהווה את סיומו של תהליך רגולטורי ממושך מול ה-FAA, שארך כ-4 שנים וכלל מבדקים רבים שנועדו לוודא את בטיחותו של הכלי. במרץ 2022 קבע ה-FAA את קריטריון "כשירות הטיסה" עבור Optimus-1EX, וקבלת הרישיון כעת מהווה את החותמת כי הרחפן עמד בקריטריון. הרישיון שקיבלה איירובוטיקס מתיר לרחפן לטוס באזורים אורבניים מעל ריכוזי אוכלוסייה, לחצות מעל כבישים בינעירוניים ולטוס מעבר לקו הראייה של מפעיל. היתרים אלה למעשה מאפשרים לממש את יכולותיו הטכנולוגיות הגבוהות של הרחפן.
אופטימוס הוא רחפן אוטונומי המיועד לביצוע משימות עבור גופי ביטחון הציבור ותגובה ראשונה כמו משטרה, כיבוי אש וחירום והצלה. בשל המגבלות הרגולטוריות המחמירות על הפעלת רחפנים אוטונומיים בסביבות אורבניות, שאליהן מיועד הרחפן של איירובוטיקס, פעילותה המסחרית של החברה בארצות הברית היתה מוגבלת מאוד, וזאת מאחר שכדי להפעילו היה צורך לקבל פטור מיוחד מה-FAA עבור כל מקרה ומקרה.
ניתן למהשיל במידה מסוימת את קבלת הרישיון לקבלת אישור FDA לתרופה כלשהי, כאשר כעת לקוחות פוטנציאליים יוכלו להשמיש את הרחפן של איירובוטיקס, במסגרת הגדרות הרישיון, בהליך פשוט ומהיר יותר מול ה-FAA.
הרחפן של איירובוטיקס מיועד לעמוד בתנאי סביבה תובעניים ופועל באופן אוטונומי לחלוטין. הוא מנווט את מיקומו בדיוק של 1 ס”מ ומסוגל לצאת לביצוע משימה באופן אוטונומי ולחזור עצמאית אל נקודת העגינה לצורך הטענת מצברים. בנקודת העגינה הוא גם יכול לבצע באופן אוטונומי תהליך מלא של החלפת מצבר ושל החלפת מטעדים.
בשיחה עם Techtime, הסביר סמנכ"ל השיווק והמוצר של איירובוטיקס, איתן רוטברג כי כיום יש גישה של שימוש ברחפנים כ'מגיבים ראשונים'. "בארצות הברית ראשי עיר נמדדים על פי זמני תגובה לאירועי חירום.הרחפן שלנו מאפשר לבצע את המשימות הללו ללא צורך בשליחת שוטר לזירה עם הרחפן כדי להפעילו. הרחפנים שלנו ממריאים, טסים וחוזרים לבסיסם באופן עצמאי. הלקוחות שלנו באמירויות, למשל, משתמשים בו כמענה לאירועי חירום בסביבות מורכבות והם מאוד שבעי רצון. הרישוי החדש יאפשר לגופים בארצות הברית להשתמש ברחפן מסביב לשעון ולהוציא עשרות גיחו
בשנה שעברה דיווחה איירובוטיקס כי גוף ממשלתי מאיחוד האמירויות הצטייד במספר רחפני Optimus-1EX, וזאת כחלק מתוכנית רב-שלבית של הגוף הממשלתי להצטייד בכ-20 מערכות עד שנת 2025 לצורך הקמת תשתית עירונית של רחפנים אוטומטיים למטרת קיצור זמן התגובה של כוחות הצלה וביטחון וכן למימוש יישומי עיר חכמה. לדברי איירובוטיקס, צי כזה יכול להחליף טייסת מסוקים משטרתית יקרה ומורכבת לתחזוקה ותפעול.
חברת סיוה (CEVA) מהרצליה מוכרת את החברה הבת האמריקאית שלה, אינטרינסיקס (Intrinsix Corporation), לחברת קיידנס (Cadence) תמורת 35 מיליון דולר במזומן. חברת סיוה רכשה אותה ביוני 2021 תמורת כ-33 מיליון דולר. שתי החברות הסכימו שהעיסקה צריכה להסתיים עד ל-4 בדצמבר 2023. אם היא תתעכב, כל אחד מהצדדים מורשה לסגת ממנה. עסקת מכירת החברה מהווה הכרה של סיוה כי הנסיון שלה לגוון את המודל העסקי אינו מצליח להתרומם, והיא חוזרת לעבודה במתכונת המסורתית של ספקית קניין רוחני (IP).
סיוה היא חברת קניין רוחני המוכרת רשיונות שימוש בטכנולוגיה שלה, ואילו אינטרינסיקס מתמחה במתן שירותי תכנון שבבים (SoC ,ASIC ו-FPGA) לשוקי החלל, התעופה והביטחון. עד היום היא תכננה יותר מ-1,500 שבבים עבור לקוחות כמו אינטל, IBM, Leidos, ולוקהיד מרטין. בין השאר, היא משתתפת חשובה במספר פרוייקטים של הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA). בהם תוכנית SSITH – System Security Interface Through Hardware and Firmware שבמסגרתו ההיא מעורבת בפיתוח ארכיטקטורות אבטחה חדשות ברמת החומרה וכלי פיתוח.
סיוה קיוותה שהיא תוכל לשלב בין שני המודלים. מנכ"ל סיוה דאז, גדעון ורטהייזר, הסביר את ההגיון מאחורי הרכישה: "אסטרטגיית הצמיחה שלנו בתחום הזה מבוססת על גישה אל הלקוחות הביטחוניים של אינטרינסיקס, והיכולת לשלב קניין רוחני של סיוה עם יכולות תכנון השבבים של אינטרינסיקס – כדי להשיג הסכמים אסטרטגיים". יכול להיות שבמציאות התברר לה שמדובר במהלך קשה המסבך אותה בבעיות של ניגוד אינטרסים מול לקוחות וספקים.
העיסקה תזרים לקופתה מזומנים שהיא זקוקה להם בעקבות הירידה במכירות מתחילת 2023. ברבעון הראשון ירדו המכירות בכ-16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-28.7 מיליון דולר. ברבעון השני 2023 ירדו המכירות בכ-21% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-26.2 מיליון דולר. בששת החודשים האחרונים איבדה מניית החברה כ-30% מערכה בנסד"ק, היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-495 מיליון דולר.
סיוה ממנה את אירי טרשנסקי למנהל אסטרטגיה ראשי
בתוך כך הודיעה סיוה על מינויו של הכיר לשעבר מחברת GlobalFoundries , אירי טרשנסקי, לתפקיד לתפקיד מנהל אסטרטגיה ראשי (CSO) של החברה. טרשנסקי אמור להוביל את אסטרטגיית הצמיחה, הפיתוח הארגוני והשיווק של סיוהץ הוא ידווח למנכ״ל החברה, אמיר פנוש. בתפקידו האחרון, שימש טרשנסקי כסגן–נשיא ומנהל פעילות מרכז הנתונים בחברת GlobalFoundries האמריקאית, שהיא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. הוא גם הוביל את תהליך גיבוש האסטרטגיה של GlobalFoundries ואת צוות הפיתוח הארגוני. לפני כן, שימש כסגן–נשיא בכיר לפיתוח מוצרים ב-Hitachi Vantara, ומילא תפקידים בכירים בסמסונג סמיקונדקטור, מארוול וסנדיסק. מנכ״ל סיוה, אמיר פנוש, אמרשהניסיון המרשים והידע שצבר ב-20 שנה בתעשיית השבבים, "יהיו חיוניים בהגדרת האסטרטגיה העתידית של החברה ויסייעו במימוש צמיחה ארוכת טווח״.
בתמונה למעלה: רן ברנסון עם מעבד Core Ultra. צילום: Techtime
חברת אינטל הכריזה על מעבדי ה-PC הראשונים שלה אשר כוללים מנוע פנימי ייעודי ליישומי בינה מלאכותית. במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב במקביל לכנס המפתחים בארה"ב, היא הציגה את מעבדי Core Ultra החדשים, המוכרים גם בשם הקוד Meteor Lake, והודיעה שהם צפויים להגיע לשוק ב-14 בדצמבר 2023. "אנחנו פותחים עידן חדש של מחשוב הבינה המלאכותית", אמר מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר. חלק גדול מאוד מהפרוייקט בוצע במכרז הפיתוח הישראלי של אינטל.
מנהל הפיתוח של מעבדי קליינט בחברת אינטל, הישראלי רן ברנסון, סיפר שהארכיטקטורה של מטאור לייק מבוססת על מארז מרובה שבבים (chiplets) שמחוברים באמצעות טכנולוגיית הקישוריות Foveros. המעבדים החדשים מיועדים למחשבים ניידים ומיוצרים בתהליך Intel 4. לדברי ברנסון, זו הפעם הראשונה שאינטל מבצעת שימוש מאסיבי בליתוגרפיית EUV בתהליך ייצור המעבדים. המעבדים תומכים ביישומי בינה מלאכותית באמצעות שלושה מודולים נפרדים המצויים בתוך הרכיב: המעבד הראשי (CPU), מעבד גרפי (GPU) ומעבד נוירוני ייעודי (NPU).
בשיחה עם Techtime הוא הסביר שהתצורה הזאת מאפשרת לתוכנה לבחור בתצורת העיבוד היעילה ביותר לכל יישום ספציפי. "הבחירה באיזה מודול ירוץ אלגוריתם הבינה המלאכותית תלויה בשיקולים שונים: היכן ניתן לקבל צריכת הספק יעילה יותר, האם משימת העיבוד היא גדולה מאוד או אינה גדולה מאוד, האם היישום הספציפי דורש תנועה של הרבה מאוד נתונים במעבד או לא. מכיוון שלכל אחת מהאפרויות האלה יש יתרונות שונים, המעבד יכול לבחור בקונפיגורציה הטובה ביותר בכל מקרה לגופו".
אילן ברסלר, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת התקשורת האלחוטית בקבוצת המחשוב סיפר במסיבת העיתונאים כי מטאור לייק תומך ב-Wi-Fi 7 המבטיחה מהירויות גלישה אלחוטית של עד 5.8 ג'יגה–ביט לשנייה, ב-Bluetooth 5.4 כולל אודיו LE, המספק איכות שמע גבוהה יותר בצריכת חשמל נמוכה והדגימה בין היתר, תמיכה ב-Auracast מאפשרת שיתוף אודיו בין מספר אוזניות בלוטות'.
הזמנת-ענק של מעבדי גאודי 2
בתוך כך, אינטל מסרה שהיא תבנה ביחד עם חברת Stability AI הבריטית את אחד ממחשבי העל החזקים באירופה, אשר יתבסס על מעבדי Intel Xeon ועל 4,000 מעבדי Gaudi 2 של חברת הבאנה לאבס הישראלית (הנמצאת בבעלות אינטל), אשר ישמשו כמאיצים ליישומי בינה מלאכותית. חברת Stability AI הוקמה בשנת 2021 על-ידי קבוצת מדענים ומפתחים מאוניברסיטאות בבריטניה וגייסה עד היום כ-100 מיליון דולר. היא מתמחה בתחום העיבוד של שפה טבעית (NLP). בין המוצרים שהחברה פיתחה: כלי ליצירת תמונות מתוך טקסט, Stable Diffusion ומודל לעיבוד שפה טבעית StableLM.
גלסינגר דיווח על עיסת גאודי נוספת: חברת Dell Technologies החליטה לשלב את מעבדיGaudi בתוך שרתיPowerEdge שלה. לדבריו, מעבד הבינה המלאכותיתGaudi 3 יושק בשנה הבאה ובשנת 2025 יגיעו אל השוק מעבדי Falcon Shores, אשר משלבים את טכנולוגיותGaudi ואת ה–GPU של חברת אינטל. "10 השנים האחרונות של בינה מלאכותית היו מדהימות. אינטל משתתפת במלואה ברנסנס הבינה המלאכותית הזה. מעבדGaudi שלנו מפגין יכולות ביצועים שמתחרות עם המובילה בשוק,אנבידיה,אפילו אל מול עומסי העבודה המאתגרים ביותר".
חברת PTC האמריקאית הכריזה על הגרסה העשירית של תוכנת התיב"מ (CAD) שלה Creo, ועל מתן שירותי שימוש בתוכנה במודל של תוכנה כשירות (SaaS). הגירסה החדשה פותחה בשני מרכזי הפיתוח של החברה בהרצליה ובחיפה והיא תשמש חברות ייצור וטכנולוגיה מהגדולות בעולם, בהן: פרארי, וולוו, פולקסווגן, נאס"א, אינטל, פיליפס, מיצובישי, טושיבה מוטורולה ועוד. בגרסה החדשה, Creo+, כוללת את כל היכולות הקלסיות של Creo, ובנוסף כלים לתכנון מסונכרן בזמן אמת עבור עבודה שיתופית של צוותי פיתוח. התקנת Creo+ מתבצעת באמצעות פלטפורמת SaaS המאפשרת התקנה, הטמעה וניהול רישיונות השימוש.
סמנכ"ל פיתוח ב-PTC ישראל, חנוך שירי, אמר שהגרסה החדשה משלבת את יכולות התכן של Creo ביחד עם היתרונות שניתן להשיג רק באמצעות עוצמת הענן. "משתמשי Creo+ יכולים כעת לשתף פעולה בו-זמנית עם שותפים פנימיים וחיצוניים. מדובר באבן דרך משמעותית מהחינת הלקוחות שלנו. אנחנו גאים שהמוצר פותח בישראל". חברת PTC שבסיסה בבוסטון מפתחת פתרונות לניהול מחזור חיי המוצר (PLM). לחברה כ-30,000 לקוחות בעולם וכ-70 לקוחות בישראל. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-1.93 מיליארד דולר.
בשנת 1991 היא הקימה מרכז פיתוח בישראל וכיום היא מעסיקה מאות עובדים בשני מרכזי פיתוח בהרצליה ובמתחם הטכניון בחיפה. מרכז הפיתוח הישראלי הוא השני בגודלו בעולם, מחוץ לארה"ב, והוא אחראי לפיתוח המוצרים המובילים של החברה, בהם תוכנת Creo. התוכנה מאפשרת לתכנן את המוצר באופן דיגיטלי, לצפות בו בתלת–ממד, לבחון כיצד כל מרכיביו משתלבים יחד, לאפשר ללקוחות ולספקים לבחון אותו בשלבי התכנון ולבצע עדכונים בטרם הגיע לשלבי הייצור.
יכולות חדשות בתחום Additive Manufacturing
בין התכונות החדשות בגרסת הענן: כלי שיתוף פעולה בזמן אמת, מרכז בקרה המאפשר למנהלי מערכות המידע להטמיע ולעדכן את Creo+ ברחבי הארגון, משולחן עבודה אחד. במקביל להשקת Creo+ הכריזה PTC על השקת גרסה מעודכנת של התוכנה, Creo 10.0. בין השיפורים בגרסה החדשה: תכנון וייצור חומרים מרוכבים, שיפור סימולציית שדה ראיה (כולל הצגת החזרים במראה), וסימולציית מעטפת תנועה המבוססת על מספר נקודות ייחוס בכף היד, המשפרים את התכנון הארגונומי של המוצר, שיפורים מבוססת–מודל ( Model-based definition), הרחבת תרחישי שימוש תכנוניים מונעי–סימולציה, ועוד.
הגרסה החדשה מרחיבה את היכולות של אפליקציות ייצור, עיבוד שבבי והדפסה בתלת מימד: אפליקציית הייצור של Creo מספקת כעת יכולות כרסום במהירויות גבוהות, ויזואליזציה משופרת לקובץ CL והצגת מסלול הכלי המשבב. בתחום ה-Additive Manufacturing נוספו אופציות חדשות בתכנון מארג (Lattice) ליצירת מבנים חזקים וקלי–משקל' כולל מארג בעל מקדם פואסון שלילי (Auxetic) המותאם לשיכוך הלם, תמיכה במארג IWP ובתכנון מונחה–סימולציה.
חברת ניר-אור (Nir-Or), המשתייכת לקבוצת אימקו (IMCO), תספק לצה"ל מערכות ניהול וידיאו אשר יוטמעו בצי הדחפורים המשוריינים של הצבא. אספקת המערכות תחל ב-2024, כאשר היקף החוזה נאמד ב-10.8 מיליון שקל.
המערכת של ניר-אור כוללת נתב וידיאו (video matrix), המרכז קלט וידיאו ממספר מקורות בכלי, ממשק תצוגה ובקר מדפים. המערכות יפותחו וייוצרו בשיתוף חברת ADTI, חברה-אחות של ניר-אור היושבת בארצות הברית. לדברי ניר-אור, המערכות ישפרו את "המודעות המצבית" של מפעיל הדחפור ואת יכולות התפעול.
ניר-אור, חברה-בת של אימקו תעשיות (IMCO), מפתחת ומייצרת צגים ומחשבים מוקשחים, מערכות וידאו ויישומי בקרה, מערכות בקרה וניהול הספק ופתרונות אלקטרוניים מותאמים. בין היתר, ניר-אור מספקת את מערכות ניהול הווידאו מתוצרתה לרכבי הקרב המשוריינים של צה"ל, נמ"ר ואיתן. לניר-אור יש חברה-אחות, ADT, המייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות צבאיות, וחברת-בת בהודו (מחזיקה בכ-49%) DiSco of India.
אומנם הוא דומה מאוד ל"מרכבה סימן 4", אבל זהו טנק חדש לגמרי. משרד הביטחון וצה"ל חשפו היום (ג') את טנק העתיד של צה"ל – "ברק". הטנק החדש מבוסס על טכנולוגיות שפותחו בחמש השנים האחרונות, בהן: לחימה רשתית, יכולות חישה ועיבוד מבוססות בינה מלאכותית, איתור וסימון מטרות לכוחות נוספים בשטח, קרקעיים ואוויריים, יכולת לחימה במדפים סגורים באמצעות מערכות תצפית היקפיות וקסדה חכמה, מערכות הגנה אקטיביות ועוד. הטנקים החדשים נקלטו החודש בחטיבה 401 של חיל השריון. טנקי "ברק" מתוכננים לשמש בעתיד כטנק המערכה המרכזי של צה"ל.
הטנק פותח על-ידי מנהלת המרכבה והרק"מ (מנת"ק) במשרד הביטחון, בשיתוף עם מחלקת אמל"ח בזרוע היבשה וחיל השריון. שולבו בו מערכות של חברות אלביט מערכות, רפאל, חטיבת אלתא (בבעלות התעשייה האווירית) ותעשיות ביטחוניות נוספות. מפקד הטנק מצויד בקסדת לחימה של אלביט המבוססת על טכנולוגיות קסדת הטיס שלה. היא מציגה על המשקף את כל נתוני הלחימה הרלוונטיים, כשהם מעוגנים על מרחב הלחימה. המערכת תאפשר סריקה ואיתור מטרות של 360° באמצעות הזזת הראש. כוונת טנק ותותחן משופרות בעלות יכולות תצפית יום ולילה מתקדמות, עם צלב נטו משופר.
מ"תוכנית כרמל" ועד הטנק "ברק"
הטנק מצוייד במערכת מעיל רוח של רפאל להגנה בפני טילי נ"ט, וביכולת לחימה במדפים סגורים. בתור אלמנט לחימה המשולב במערכת רשתית, הטנק מצוייד במערך תקשורת וחיישנים המאפשרים לו לציין מטרות ולבצע העברת מודיעין בזמן אמת אל כל הזרועות המעורבות בלחימה ואל טנקים נוספים בשדה הקרב. הטנק מיוצר במרכז השיקום והאחזקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל. ראש מנת"ק במשרד הביטחון, תא"ל אורן גיבר, אמר שהטנק תוכנן מתוך "תפיסה של אנטי–שבירות. הוא מעניק ללוחמים גמישות מובנית, שתאפשר להם לנצח בכל מתארי הלחימה".
הלחימה של הטנק הבודד מבוססת על מערך "שכבת המשימה", אשר כולל כוונת תותחן משופרת, מערכת "ספיר" לזיהוי היקפי של מטרות לצורך לחימה במדפים סגורים, מערכת מעיל רוח, קסדת במפקד החכמה, ומערכת קישוריות לסגירה של מעגל האש. חלק גדול מהטכנולוגיות פותח בעקבות "תוכנית כרמל" שבמהלכה קיים משרד הביטחון בשנת 2019 תחרות בין אלביט, רפאל והתעשייה האווירית, שבה הציגו תפישות שונות עבור מה שהוגדר אז כ"רכב הקרב העתידי של צה"ל".
כל ההצעות הללו כללו פתרונות לחימה רשתית, חישה היקפית מבוססת בינה מלאכותית, קסדה חכמה, הגנה אקטיבית וכדומה. ניתן להניח שמדובר בתפישה חדשה בתחום התמרון היבשתי, שבמסגרתו ישולבו חלק מהמערכות בפלטפורמות לחימה נוספות. אולי אפילו אוטונומיות ברמות שנוות של עצמאות.
חברת קאטו נטוורקס (Cato Networks) השלימה גיוס רחב-היקף של 238 מיליון דולר. הגיוס, שהובל על ידי LightSpeed Venture Partners, בוצע לפי שווי של יותר מ-3 מיליארד דולר, והוא מביא את סך גיוסיה של החברה מאז הקמתה ב-2015 ל-773 מיליון דולר. בעקבות הסבב, ראבי מהאטרה, מייסד ומנהל של LightSpeed Venture Partners, יצטרף לדירקטוריון של קאטו. קייטו מדווחת כי ב-2022 חצתה את רף ה-100 מיליון דולר בהכנסות שנתיות חוזרות (ARR), והגדילה את ההכנסות שלה ביותר מ-60% בהשוואה ל-2021. לחברה יש יותר מ-1,800 לקוחות ארגוניים, ובכלל זה קרלסברג וקבוצת המירוץ של פורשה בפורמולה-1.
קאטו נחשבת לאחת מהחלוצות העולמיות בקטגוריית אבטחה ותקשורת חדשה שהוגדרה על-ידי גרטנר ב-2019 וקיבלה את הכינוי SASE – Secure Access Service Edge. מדובר במיזוג בין פונקציות הרשת לבין האבטחה באופן המאפשר מתן שירות מאוחד. כדי שפתרון SASE יוכל למזג את התקשורת עם האבטחה, יש צורך בבניית תשתית מבוססת ענן המבוזרת במספר אתרים בעולם (Points of Presence) שמהם יש לה גישה אל העננים, המשתמשים והאתרים של הלקוח.
רשת גלובלית הממוקמת בין הלקוח לבין הענן שלו
חברת קאטו מאבטחת את כל הרשת של הלקוח באמצעות התחברות אליה דרך יותר מ-60 אתרי נוכחות (PoPs) בעולם, המצויים בתווך שבין מחשבי הארגון לבין הענן שבאמצעותו הוא עובד. מדובר בשילוב של פתרון חומרה עם פתרון תוכנה: אביזר ה-Socket SD-WAN של החברה מספק חיבוריות פיסית בין אתרי הלקוח לבין נקודת ה-PoP הקרובה ביותר באמצעות תשתיות התקשורת הקיימות, כאשר הלקוח יכול לבחור את הרכב התשתית הפיסית המתאימה לו: כבלים, 4G/LTE, xDSL, סיבים או שילוב שלהם.
הרעיון החדש משנה הרבה מושגי יסוד בתעשייה, כך למשל הוא מאפשר לקאטו לספק פיירוול במתכונת של שירות (FWaaS) ולא במתכונת של אבזר או תוכנה המותקנים אצל הלקוח. בשיטה הזאת הארגון כולו מחובר אל פיירוול יחיד המנהל מדיניות אבטחה אחידה לכל תשתיות הארגון. חברת גרטנר הגדירה את הרעיון כתשתית אבטחה צומחת בעלת השפעה גדולה מאוד.
[בתמונה למעלה: שלמה קרמר, מייסד-שותף ומנכ"ל החברה. קרדיט צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov]
בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, מחזיק פרוסת שבבים עם מצע זכוכית החדש
חברת אינטל ׁׂהכריזה על פיתוח טכנולוגיית מצעים חדשה, Glass Panel, אשר מבוססת על שימוש בזכוכית כחומר המצע ומיועדת לשימוש בייצור רכיבים מרובי שבבים. מצעי Glass Panel נועדו לשמש כתחליף למצעים האורגניים המצויים כיום בשימוש בתעשייה. מנהל קבוצת ההרכבה והמדידות באינטל, באבאק סאבי, אמר שהפיתוח התבצע באינטל במשך 10 השנים האחרונות, שבמהלכן אינטל השקיעה מיליארד דולר בטכנולוגיה ורשמה 600 פטנטים שונים.
מצעי זכוכית מספקים תכונות מכניות טובות יותר מאשר מצעים אורגניים, ומאפשרים להקטין את את מימדי מארזי השבבים. הם דקים יותר, עמידים בטמפרטורות גבוהות, בעלי תכונות אופטיות יעילות ומאפשרים צפיפות מוליכים חשמליים גבוהה פי 10 מאשר במצעים אורגניים, ועל-ידי כך צפיפות גבוהה יותר של אריחי סיליקון. בנוסף הם עמידים יותר בפני עיוותים כמו כיפוף ומתיחה, ולכן מאפשרים בניית מארזים גדולים המכילים הרבה יותר אריחים (Chiplets) מאשר נעשה כיום.
צד מגעי ה-BGA של רכיב מבחן לבדיקת מצעי הזכוכית, אשר יוצר במפעל החברה בצ'נדלר, אריזונה
להערכת אינטל, עד סוף העשור הנוכחי התעשייה תגיע לגבול יכולת המיזעור של טרנזיסטורים. היא מתכננת להוציא את המצעים החדשים לשוק במחצית השנייה של העשור, ולאפשר בניית רכיבים מרובי אריחים יעילים וצפופים יותר. אינטל מסרה שניתן להטמיע במצעים קבלים, סלילים וממשקי תקשורת אופטיים. הטכנולוגיה החדשה מגדילה ב-50% את צפיפות הסיליקון בשטח מצע נתון, ומאפשרת לייצר רכיבים במארזי-ענק של עד 240X240 מ"מ. להערכתה, בשלב הראשון ישמשו מצעי הזכוכית לייצור מעבדים עבור יישומים עתירי עיבוד, כמו שרתים חזקים ומחשבי בינה מלאכותית. החברה מסרה שמעבדים המיוצרים בתהליכי Intel 18A ומורכבים על מצעי זכוכית, יאפשרו לה לספק טריליון טרנזיסטורים במארז עד לשנת 2030.
חברת ניאולוג'יק (NeoLogic) מנתניה הודיעה כי היא מתכננת להציג בחודש דצמבר מעבד ARM ב-16 ננומטר, אשר ישמש לצורכי הדגמה. הטכנולוגיה והמעבד שייוצר יהיו זמינים ללקוחות אסטרטגיים ונבחרים של החברה.
טכנולוגיית Quasi-CMOS של החברה מהווה פלטפורמה תשתיתית לתכנון מעבדים שמצמצמת את מספר הטרנזיסטורים במעגלים דיגיטליים ומאפשרת לפתח מעבדים בעלי עוצמת עיבוד גבוהה יותר, תוך חיסכון משמעותי בצריכת ההספק שלהם והוזלה משמעותית של מחירם.
ניאולוג'יק פיתחה ספרייה ראשונה של תאים סטנדרטים עבור תהליכי ייצור ב-16 ננומטר המשלימה את ספריית התאים הקיימים מבוססי CMOS. התאים הסטנדרטים של ניאולוג'יק הם חדי-דרגה מרובי כניסות (עד 16 כניסות) או תאים עם מספר טרנזיסטורים מוקטן המורידים את צריכת ההספק עד כדי 50% בהשוואה לתאי CMOS המתקדמים ביותר הקיימים כיום ב-16 ננומטר תוך חיסכון שטח של עד 40%.
הטכנולוגיה פותחה כדי לתת מענה לעומסים הגוברים במרכזי נתונים כמו גם לסופו של חוק מור ולצורך הורדת העלויות הגבוהות הכרוכות בפיתוח מעבדים בטכנולוגיות טרנזיסטורים מתקדמות של 16 ננומטר ומטה אם כי הינה מתאימה גם לטכנולוגיות ייצור ישנות יותר. תכנון מעבדים עם תאי ספריה של Quasi CMOS מאפשר הגדלת עוצמת החישוב לוואט ובכך נותן מענה לעומסים הגוברים של יישומי בינה מלאכותית, למידת מכונה, ניתוח נתונים, וידאו זורם ועוד במרכזי נתונים. טכנולוגיית CMOS, המשמשת כיום כ"סוס העבודה" של פיתוח וייצור מעבדים, לוטשה עד כדי שלמות ב-40 השנים האחרונות ולכן קשה מאוד לשיפור. טכנולוגיית Quasi CMOS שנאולוג'יק פיתחה פורצת את מגבלות הטכנולוגיה הקיימת על ידי הגדלה משמעותית של מספר הכניסות המירבי של תאים סטנדרטים כמו גם על ידי שינוי הטופולוגיה שלהם לצורך הקטנת מספר הטרנזיסטורים. פריצת דרך זו באה לידי ביטוי משמעותי החל משלב הסינתזה הלוגית ועד לשלב התכנון הפיזיקלי.
ד"ר אבי מסיקה, מייסד משותף ומנכ"ל NeoLogic, ציין: "השימוש ב-Quasi CMOS לצורך פיתוח מעבדים מאפשר קפיצה טכנולוגית בביצועים. טכנולוגיית התכנון שלנו מאפשרת לפתח מעבד ב-16 ננומטר ולקבל שווה ערך ביצועים של טכנולוגיית טרנזיסטורים מתקדמת יותר ובכך לחסוך עלויות פיתוח (NRE) וייצור (OPEX). הורדת צריכת ההספק של מעבדים במרכזי נתונים תאפשר להוריד עלויות בחוות שרתים (מיזוג אויר, חשמל, תשתיות) ובכך לחסוך גם את העלויות שנדרשות להתרחבות מהירה של חוות השרתים".
ניאולוג'יק נוסדה בשנת 2021 על ידי ד"ר אבי מסיקה (המנכ"ל) וזיו לשם (סמנכ"ל הטכנולוגיה), שניהם בעלי ניסיון של עשרות שנים בניהול ובפיתוח טכנולוגי של מעבדים. ד"ר אבי מסיקה (מכון וייצמן למדע) הוא מומחה בפיזיקה של התקני מצב מוצק בכלל ושל טרנזיסטורים מהירים בפרט, בעל ניסיון ניהולי של 25 שנים במגוון חברות היי-טק. מסיקה שימש בעבר כמנהל קבוצת ההתקנים בטאוואר סמיקונדקטורס והוא בעל ניסיון מעשי בתכנון וייצור של התקני CMOS. לאחר מכן שימש כסמנכ"ל הנדסה של חברת שלקייס, והקים ושימש כמנכ"ל של שלוש חברות מוליכים למחצה בתחומי חיישני תמונה, מתגים אופטיים מבוססיMEMS ושבבים פוטוניים.
זיו לשם הוא בעל 25 שנות ניסיון בתכנון מעבדים. בעברו עבד בחברות מוליכים למחצה מהמובילות בעולם, כמו National Semiconductors, DSPG ו-Synopsys וניהל פרויקטים מורכבים של תכנון מעבדים. לשם היה ממקימי חברת LogixL אשר פיתחה סימולטור HDL מבוסס חומרה וכן שימש כמנהל בחברת NewSight Imaging בה תמך בלקוחות של חיישני LiDAR ו-iTOF. תפקידו האחרון לפני הקמת ניאולוג'יק היה מנהל קבוצת ה-backend בחברת Inomize, שם ניהל קבוצה של מהנדסי תכנון שבבים ופיתח מעבדים עבור לקוחות בענפים תעשייתיים שונים בטכנולוגיות מ-40 ננומטר ועד 7 ננומטר.
ניאולוג'יק, שהשלימה לאחרונה גיוס סיד של 8 מיליון דולר, מעסיקה כיום 14 עובדות ועובדים, מהם שניים בחו"ל ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים שיתמכו באתגרי הפיתוח.
בתמונה למעלה: מערכת הבדיקה מרובת החיישנים SurfaceSens של FRT
חברת קמטק (Camtek) וחברת FormFactor הגרמנית, חתמו על הסכם שלפיו תרכוש קמטק את חטיבת המטרולוגיה של פורמפקטור, FRT Metrology, תמורת כ-100 מיליון דולר במזומן. חברת FRT פועלת מהעיר ברגיש גלדבאך בגרמניה, ונחשבת לספקית מובילה של פתרונות מדידה מדוייקים עבור שוק המארזים המתקדמים וייצור שבבי Silicon Carbide – SiC. קמטק מסרה שטכנולוגיית SurfaceSens מרובת החיישנים של FRT, תרחיב את מגוון פתרונות הבדיקה והמדידה שהיא מספקת ללקוחות.
העיסקה צפויה להסתיים ברבעון האחרון של 2023 בכפוף לעמידה בתנאים וקבלת אישורים רגולטוריים. מנכ"ל קמטק, רפי עמית, מנכ"ל קמטק, אמר שהרכישה תחזק את מעמדה של קמטק כמובילת שוק ותתרום יותר מ-30 מיליון דולר להכנסות החברה בשנת 2024 ולרווחיות תוך 12 חודשים מביצוע הרכישה. "מעבר לתרומה הפיננסית המיידית, אנו צופים סינרגיות נוספות אשר יתרמו לתחזיות הצמיחה הכלליות של קמטק בשנת 2024 ומעבר. אנו מצפים לממש את הזדמנויות הצמיחה כתוצאה מרכישה זו".
מנכ"ל FormFactor, מייק סלסור, אמר שהעיסקה תאפשר לחברה להתמקד ביוזמות חדשות ובתחומי הליבה שבהם "היא מובילת שוק ובעלת נתח משמעותי". חברת FRT הוקמה בשנת 2018 ופיתחה טכנולוגיית בדיקה למארזים מתקדמים ורכיבי MEMS. בשנת 2019 היא נירכשה על-ידי FormFactor תמורת 19.7 מייליון אירו במזומן, במטרה לסייע לה להיכנס לשוק המארזים המתקדמים. עבור קמטק, מדובר בעיסקה העומדת בליבת אסטרטגיית הצמיחה המבוססת על אספקת פתרונות לשוק המארזים המתקדמים. לאחרונה היא דיווחה על קבלת הזמנות עבור 100 מערכות בדיקה רק מתחילת הרבעון הלשישי 2023. עמית: "קמטק ממוצבת בעמדה ייחודית בכדי ליהנות מהעלייה בביקוש ל-HBM ו-Chiplets".
חלק משמעותי מההזמנות הינו עבור מכונות שמיועדות לבדוק ולמדוד בתהליכי הייצור של "רכיבים הטרוגניים", כלומר מארזים מרובי שבבים הכוללים מארג של מעבדים מסוג CPU/GPU ורכיבי זיכרון בפס רחב (HBM). קמטק מפתחת ומייצרת ציוד בדיקה ומדידה לתעשיית המוליכים למחצה. מערכותיה בודקות ומודדות את המעגלים המשולבים בשלבי הייצור של המוליכים למחצה, בשלב ה-front וה-mid-end, ועד התחלת הליך ההרכבה (לאחר ניסור). החברה פועלת בשוק המארזים המתקדמים, זיכרונות, CMOS Image Sensors, MEMS, ו-RF. חברת קמטק נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-2.5 מיליארד דולר.
חברת פברינט ישראל (Fabrinet Israel) הכפילה פי שניים וחצי את מכירותיה בישראל, אשר הסתכמו בשנת 2023 בכ-341 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-101 מיליון דולר בשנת 2022. כך עולה מהדו"ח השנתי של החברה שהתפרסם בסוף אוגוסט. בסך הכל, בשנת הכספים שהסתיימה ביוני 2023 הסתכמו מכירות פברינט בכ-2.65 מיליארד דולר, בהשוואה ל-2.26 מיליארד דולר אשתקד. החברה הגלובלית ממוקדת בעיקר בייצור מערכות תקשורת אופטיות, אשר תפסו כ-77% מהמכירות ברבעון האחרון 2023. שלוש הלקוחות הגדולות ביותר שלה הן סיסקו (15.6% מהמכירות), לומנטום (15.4%) ואנבידיה (12.5%).
במקביל, בימים אלה מונה ירון קגן לתפקיד דירקטור שיווק ופיתוח עסקי של פברינט ישראל. קגן שימש במשך 11 שנים כמנהל המכירות של טקסס איסטרומנטס ישראל (Texas Instruments) ללקוחות "השוק הרחב" (Broad Market). בתפקידו האחרון שימש כמנהל בכיר בחברת Chain Reaction, המפתחת מעבדי בלוקצ'יין. לפני-כן עבד 7 שנים בחברת אינטל שבהן שימש כמנהל שיווק טכני וראש צוות מהנדסי תמיכה בתחום התקשורת האלחוטית. מתוכן עבד במשך כשלוש שנים בסנטה-קלרה, קליפורניה, בתפקידי ניהול פרוייקטים בקבוצת הפיתוח של מוצרי WiMAX באינטל.
קו SMT במפעל פברינט ביקנעם. המטרה: NPI בישראל – ייצור המוני בתאילנד
חברת פברינט הוקמה בשנת 2000 על-ידי יו”ר החברה, תום מיטשל שהיה ממייסדי חברת Seagate, באמצעות רכישת מפעל ייצור של סיגייט בעמק הסיליקון. כיום היא מעסיקה כיום כ-14,000 עובדים בשישה מפעלים: שניים בתאילנד אשר מספקים את תשתית הייצור המרכזית של החברה, שני מפעלים בארה"ב, מפעל בסין ומפעל ביוקנעם המשתרע על שטח של כ-2,500 מ"ר.
המפעל בישראל הוקם בשנת 2020 וכולל תשתית ייצור של כרטיסים אלקטרוניים בסדרות קטנות ובינוניות, ייצור אופטיקה, מארזים מתקדמים כמו MCM, BGA, mBGA, CSP Flipchip), פרוייקטי מיקרואלקטרוניקה כמו Wire Bonding ו-Die Attach ופיתוח תהליכים ייעודיים לפי דרישת הלקוח. אולם בעוד שהחברה הגלובלית ממוקדת בעיקר בייצור מערכות תקשורת אופטיות, בישראל הפעילות היא מגוונת יותר.
ההבדל נובע מכך שהמפעל בישראל הוקם במתכונת של NPI Center: הוא מיועד לסייע ללקוחות חדשים וחברות סטארט-אפ להביא את התכנון אל השוק (NPI) ולהעביר לאחר מכן את הייצור ההמוני לתאילנד. החברה מפעילה מתקן ייצור במתכונת דומה גם בעמק הסיליקון בארה"ב. פרסום הדו"ח השנתי הקפיץ את מניית פברינט בבורסת NYSE בכ-30%, וכיום היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-5.47 מיליארד דולר.
שתי רשויות בארצות הברית, המשרד לביטחון המולדת (DHS) ורשות התעופה הפדרלית (FAA), בוחנות בימים אלה את מערכת ההגנה מפני רחפנים שפיתחה חברת סנטריקס (Sentrycs) התל-אביבית. ה-DHS בוחן את המערכת כדי להכשירה לשימוש על ידי גופי אכיפת חוק כמו משטרת גבולות ומשמר חופים, ואילו ה-FAA בודקת את המערכת כדי לוודא כי היא בטוחה לשימוש לצורך הגנה על שדות תעופה אזרחיים.
בשבוע שעבר, דיווחה סנטריקס כי ה-DHS ביצע בחודש שעבר באוקלהומה סדרת מבדקים שנועדו לבחון את יכולותיה של המערכת בהתמודדות מול נחילי רחפנים. לדברי סנטריקס, המערכת שלה הצליחה לזהות, לעקוב וליירט מספר רחפנים במקביל, שנעו בגבהים ובמהירויות שונות ברדיוס של 2.5 קילומטר, ולהבחין בין רחפנים מורשים לרחפנים בלתי מורשים.
זיהוי ויירוט רחפנים באמצעות טכנולוגיית תקשורת
סנטריקס מביאה לתחום ההגנה מפני רחפנים טכנולוגיה מסוג אחר, במטרה להנגיש את המערכות הללו למרחב האזרחי והאורבני ולשימוש על ידי גופים לא צבאיים ובעלי אמצעים כלכליים מוגבלים. מנכ"ל סנטריקס, יואב זלצמן, אמר בשיחה עם Techtime כי המערכות הקיימות בשוק אינן אופטימליות להתמודדות מול רחפנים. "רוב מערכות ההגנה מפני רחפנים הקיימות בשוק מתבססות על מערכות הגנה אוויריות מפני טילים ומטוסים, ועל כן יש להן מגבלות בהתמודדות מול רחפנים.
"רחפן הוא ישות אווירית מאוד ייחודית ואינו דומה לטיל או מטוס. הוא קטן יותר, טס נמוך ולאט בתווך רווי 'רעש' המאפיין מרחב אורבני, ומצד שני יש לו יכולות תמרון גבוהות". בשונה ממערכות קיימות, המערכת של סנטריקס אינה מתבססת על מכ"ם או מערכות אלקטרו-אופטיות כאמצעי גילוי, ולא על שיבוש (jamming) או אמצעי הרסני אחר (hard kill) לצורך יירוט. היא כוללת מערכת בקרה, שאליה מחוברות מספר אנטנות שסורקות וקולטות את תשדורות ה-RF ברדיוס של מספר קילומטרים.
המערכת מתבססת על טכנולוגיית Protocol Analysis הלקוחה מעולמות רשתות התקשורת והסייבר. הטכנולוגיה מאפשרת ליירט ולפענח את תשדורות ה-RF בין המפעיל לרחפן ובבקר הטיסה של הרחפן – וכך ללמוד במדויק, על סמך התקשורת הפנימית של הרחפן, על מיקומו ומהירותו וכן את המספר הסידורי שלו. כך המערכת מזהה ועוקבת אחר הרחפן, ובמידה ומדובר ברחפן שאינו מורשה לטוס במרחב, המערכת מנתקת את התקשורת בין הרחפן למפעיל ו"משכנעת" את בקר הטיסה כי היא המפעיל האמיתי, מה שמאפשר לה לנווט את הרחפן ולהנחיתו בבטחה באזור ייעודי.
זלצמן: "יש מעט מאוד חברות בעולם אשר יודעות לעבוד עם הטכנולוגיה הזו. לא מתבצעת פריצה, זו אינה מערכת סייבר אלא מערכת תקשורת. המערכת היא אוטומטית ואוטונומית לחלוטין, ללא צורך במפעיל אנושי".
מניעת הברחות לבתי כלא ובין גבולות, הגנה על שדות תעופה ואירועים
בשונה ממערכות הגנה הנשענות על טכנולוגיות מהעולם הצבאי, שעלותן נאמדת בימיליוני דולרים ורק ממשלות וצבאות מסוגלים להצטייד בהן, המערכת של סנטריקס זולה באופן דרמטי ונגישה גם למשטרות, בתי כלא, שדות תעופה, הגנת תשתיות, אבטחת אירועים וכדומה.
במקביל ל-DHS, סנטריקס משתתפת בימים אלה גם בתוכנית של ה-FAA, שבה השתתפו גם רפאל ו-D-Fend הישראליות. הרשות בדקה את המערכת בחודשים האחרונים בשדה התעופה באטלנטיק סיטי, וצפויה בהמשך לבצע מבדקים נוספים בשדות תעופה גדולים יותר בארצות הברית. בשנת 2024 צפויה הרשות לפרסם רשימה של מערכות שעומדות בקריטריונים הבטיחותיים לפריסה בשדות תעופה אזרחיים.
זלצמן: "שדות תעופה בארצות הברית לא מוגנים כראוי. כיום, שדות תעופה מורשים להשתמש רק במערכות מאוד מוגבלות ובלתי מדויקות, מתוך חשש שמערכות מסוג זה ישבשו את תנועת המטוסים. הרשויות מנסות לקדם חקיקה כדי לאפשר שימוש במערכות יותר מתוחכמות ויעילות יותר. יש המון רחפנים סביב שדות תעופה, וזה סיכון מאוד גדול למטוסים."
חברת ההפצה הטאיוואנית WT Microelectronics, חתמה על הסכם לרכישת מפיצת הרכיבים הגלובלית Future Electronics שמרכזה באונטאריו, קנדה, בעיסקת מזומנים בהיקף של כ-3.8 מיליארד דולר. העיסקה תמומן באמצעות מזומנים מקופת החברה וקבלת הלוואה בנקאית. היא צפויה להסתיים במחצית הראשונה של 2024, לאחר קבלת כל האישורים הרגולטוריים.
פיוטצ'ר היא אחת ממפיצות הרכיבים הגלובליות הגדולות בעולם ובעלת נוכחות עמוקה מאוד בשוק הררכיבים הישראלי. החברה מעסיקה כ-5,200 עובדים בעולם, ובמחצית הראשונה של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-2.9 מיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל WTM, אריק צ'ן, אמר שכל עובדי החברה, מרכזי המלאי וההפצה שלה, וכל המשרדים האזוריים, ימשיכו לפעול במתכונת הנוכחית גם לאחר השלמת העיסקה. נשיא, יו"ר ומנכ"ל פיוטצ'ר, עומאר בייג, יצטרף לדירקטוריון WT, ויסיייע בביצוע מיזוג בין שתי החברות.
העיסקה מרחיבה את פעילות ההפצה הגלובלית של WT, ומביאה אותה אל אמריקה ואזור EMEA, שבהם היא לא פעילה כיום. חברת WT Microelectronics הוקמה בשנת 1993 ומתמחה בהפצת רכיבים אקטיביים מתוצרת 80 ספקים שונים. חברת פיוטצ'ר אלאקטרוניקס הוקמה בשנת 1968 והפכה לאחת ממפיצות הרכיבים הגדולות בעולם עם 170 משרדים ב-47 מדינות, בהן משרד גדול בהרצליה. החברה מפעילה שני מרכזי הפצה גלובליים: מרכז בלייפציג, גרמניה ומרכז בממפיס, ארה"ב. מקורות בפיוטצ'ר מסרו ל-Techtime שהעיסקה לא תשפיע בשנה הקרובה על פעילות החברה בישראל.
חברת סטארט-אפ ה-AI ניוריאליטי (NeuReality), המפתחת פתרונות הסקה (inference) עתירי ביצועים, הודיעה כי שבב ה-NR1 פרי פיתוחה בטכנולוגיית 7 ננו מטר סיים את שלב התכנון ועבר את כל הבדיקות בהצלחה ועובר עתה למפעלי TSMC לייצור שבב ה-AI. בחברה מעריכים כי ייחלו במסירת המוצר ישירות ללקוחות עד סוף השנה.
מדובר בשבב מסוג שרת הסקת-AI-על-שבב (SOC – Server-on-a-Chip), והוא מיועד עבור מגוון רחב של אפליקציות, החל מעיבוד שפה טבעית, דרך ראייה ממוחשבת, זיהוי דיבור וכלה במערכות המלצה. ניוריאליטי מדווחת כי בניסויים שבוצעו עם מערכות שרתים מבוססות AI הפגין שבב NR1 של החברה ביצועים חזקים פי 10 ובעלות זהה ביחס למערכות מסורתיות מבוססות הארכיטקטורה המסורתית מסוג CPU-centric. .
משה תנך, מנכ"ל ומייסד משותף של NeuReality, מסר: "מעבד ה-NR1 הוא ה-NAPU הראשון בעולם (NAPU – Network Addressable Processing Units) שמהווה חלופה לגישה הקלאסית הישנה של מערכות שרתים מבוססות CPU עבור הסקת AI. כדי לאפשר למאיצי למידה עמוקה לבצע הסקה בנפח מלא, ללא צווארי הבקבוק הקיימים כיום במערכת סביב מעבדי ה AI הכרוכים גם בתקורות גבוהות, הפתרון שלנו שמתאים לאינטגרציה עם כל טכנולוגיית DLA קיימת (Deep Learning Accelerators) יעבד במהירות גבוהה יותר וביעילות רבה יותר בקשות לשירותי AI".
"כשמשווים פונקציה מול פונקציה של מערכות, חומרה תמיד רצה מהר יותר וזול יותר מאשר תוכנה, בזכות היכולת לבצע משימות במקביל ובאופן טוב יותר. כתעשייה, אימתנו כבר את המודל הזה כשהורדנו את משימות העיבוד של רשתות הנוירונים ממעבדי CPU למאיצים של למידה עמוקה (DLAs) כמו GPU ופתרונות ASIC אחרים. ברוח חוק אמדהאל (Amdahl’s law), כעת עלינו להעביר את המיקוד למשימות האחרות במערכות ה-AI על מנת שנוכל להשיג את השיפור המקסימלי בביצועים והעלויות כמו גם בצריכת הספק – וזה בדיוק מה שעשינו בניוריאליטי עבור אפליקציות AI. אנו מציעים חלופה תחרותית ברמה חסרת תקדים לשרתים הכלליים הקיימים ואנו מגדירים לתעשייה סטנדרט התפתחותי שעליה לאמץ".
בניוריאליטי מסבירים כי הטכנולוגיה שלה מאפשרת את המעבר מגישה ממוקדת תוכנה לגישה של הורדת משימות עיבוד לחומרה שבה מעבדי NR1 מרובים יבצעו בקלות עיבוד מקבילי וימנעו צווארי בקבוק במערכת. כל מעבד NR1 הוא מכשיר עיבוד הטרוגני מוצמד רשת המכיל כמה סוגים של מנועי עיבוד הניתנים לתכנות, בנוסף מכיל הרכיב ממשק PCIe לאירוח DLA, בקר ממשק רשת (NIC), AI-Hypervisor המשמש כמנהל העיבוד והעברת הנתונים בין מנועי העיבוד. האצה באמצעות חומרה תוך שימוש בערכת הפיתוח האוטומטית של ניוריאליטי מורידה את החסם בפני ארגונים קטנים, בינוניים וגדולים הזקוקים לביצועים מעולים, צריכת הספק נמוכה ותשתית בת השגה – כמו גם קלות השימוש בשירותי הסקה עבור אפליקציות AI.
ניוריאליטי נוסדה בשנת 2019 ומונהגת על ידי צוות הנהלה בעל ניסיון רב בארכיטקטורת דטה סנטרים, מערכות ותוכנה. מייסדי החברה הם משה תנך, המשמש כמנכ"ל, צביקה שמואלי, סגן נשיא לתפעול, ויוסי קסוס המשמש כסגן נשיא לפיתוח שבבים. לפני הקמת ניוריאליטי, משה תנך כיהן בתפקידים בכירים כמנהל הנדסה במארוול ובאינטל וסגן נשיא למו"פ בדיזיינארט נטוורקס (שנרכשה מאוחר יותר על ידי קוואלקום). צביקה שמואלי כיהן כסגן נשיא Backend במלאנוקס וכסגן נשיא להנדסה בהבאנה לאבס. יוסי קסוס שימש כדירקטור בכיר להנדסה במלאנוקס וכראש תחום פיתוח השבבים באיזיצ'יפ. הצוות המוביל של החברה כולל את ה-CTO ליאור חרמוש, לשעבר מייסד משותף ומדען ראשי של ParallelM ו-fellow בחברת PMC Sierra.
ניוריאליטי מעסיקה כיום כ-50 עובדות ועובדים במרכזי הפיתוח של החברה בקיסריה ובתל אביב. בכוונת החברה לגייס בשנה הקרובה עשרות עובדות ועובדים נוספים.
חברת פורטליקס (Foretellix) מתכוונת לשלב טכנולוגיה של בינה מלאכותית גנרטיבית (Gen AI) בפלטפורמת Foretify של החברה, המשמשת לאימות ובדיקות ממוחשבות של מערכות נהיגה אוטונומיות ומערכות סיוע לנהג (ADAS). לצורך כך, החברה החלה לגייס בימים אלה עובדים המתמחים ב-ML AI, LLM, MLOps ועוד. החברה מעסיקה כיום 150 עובדים, מחציתם בישראל והשאר בארצות הברית, באירופה והמזרח הרחוק.
לדברי החברה, שילוב כלי בינה מלאכותית גנרטיבית בפלטפורמה תסייע לחברות הרכב להפיק תועלות רבות יותר מהמערכת ולקצר לוחות זמנים ביציאה לשוק: לדוגמה, בינה מלאכותית גנרטיבית תאפשר לכתוב תרחישי נהיגה אוטונומית בשפה חופשית, ולכסות גם תרחישי קיצון באופן מהיר ויעיל. בנוסף, כלי בינה מלאכותית גנרטיבית מבוססי LLM (מודל שפה גדול) יכולים להסיק מסקנות מסימולציות תרחישים, ולספק למשתמש תובנות והצעות לאיתגור יכולות הרכב האוטונומי ומציאת פתרונות לבעיות שנחשפות בתהליך הפיתוח.
אוהד שוורצברג, סמנכ"ל מוצרי AI בפורטליקס אמר כי בטיחות היא החסם הגדול ביותר להטמעה נרחבת של מערכות נהיגה אוטונומיות. "שילוב יכולות Generative AI במוצרינו מסייעת להפחתת עלויות הפיתוח וקיצור משך ההטמעה של טכנולוגיות אלו. אנו מחפשים מועמדים מתאימים שרוצים להטביע את חותמם בתחום הזה, ובכך לתרום לבטיחות ולעזור להציל חיים".
חברת פורטליקס פיתחה את טכנולוגיית Foretify, המשמשת לאימות התכנון של כלי-רכב אוטונומיים ומבוססת על שפת תרחישים ייעודית לרכב אוטונומי המיועדת לבדוק את עמידת מערכות הרכב בדרישות ההנדסיות והרגולטוריות. הדבר מאפשר לבצע בדיקה מקיפה במחשב של מיליארדי תרחישים, ועל-ידי כך לקצר דרמטית את היקף בדיקות הכביש שהרכב צריך לעבור כדי לקבל הסמכה.
לבדוק מיליארדי תרחישים, במעבדה
שפת התרחישים של החברה עומדת בבסיס התקן הבינלאומי OpenSCENARIO® 2.0 למדידת הבטיחות של מערכות אוטונומיות, המוגדר על-ידי ארגון ASAM. פורטליקס תרמה לתקן אלמנטים מרכזיים, וממשיכה להוביל הרחבות נוספות שלו. החברה מסרה שפלטפורמת Foretify היא הפתרון הראשון בתעשיה המציע תמיכה בתקן הזה. כיום החברה פועלת בשיתוף פעולה עם שותפים אסטרטגיים מרכזיים בתעשייה, בהם: קבוצת וולוו, חטיבת המשאיות של דיימלר, דנסו היפנים ועוד. היא גם עובדת עם יצרניות מערכות סימולציה מרכזיות, כמו NI, אנבידיה, קוגנטה הישראלית, dSPACE, VIRES, AI Motive ו-IPG.
בפורטליקס מציינים כי החברה חווה בשנה האחרונה ביקוש הולך וגובר למוצריה, בשל צורך גדל בבדיקות וירטואליות ממוחשבות של רכבים אוטונומיים. החברה גייסה לאחרונה 43 מיליון דולר בסבב גיוס C, בהובלת קרן 83North, ובהשתתפות משקיעים בולטים כמו טויוטה, אנבידיה, קבוצת וולוו, Moretech ועוד. פורטליקס, שהוקמה ב-2018 על ידי יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד, גייסה עד כה 93 מיליון דולר.
חברת מובילאיי (Mobileye) הודיעה על מינויה של מורן שמש רוז'נסקי לתפקיד מנהלת הכספים הראשית של החברה. שמש עובדת במובילאיי כ-7 שנים, במהלכן טיפסה במעלה סולם התפקידים במחלקה הפיננסית בחברה. היא החלה את דרכה בחברה כרואת חשבון, עברה לשמש כמנהלת פיננסית, לאחר מכן מונתה לסמנכ"לית פיננסית ומאז חודש יוני שימשה כממלאת מקום מנהלת הכספים הראשית לאחר פרישתה של ענת הלר, שממשיכה לייעץ למחלקת הכספים ולהנהלה הבכירה.
מורן שמש רוז'נסקי תהיה כפופה לפרופ' שעשוע ותהיה אחראית על ארגון הכספים הגלובלי של מובילאיי, לרבות תכנון ותקצוב, חשבונאות ודיווח וכן מיסוי.
טרם הצטרפותה למובילאיי מורן שמש רוז'נסקי כיהנה במספר תפקידי דיווח פיננסי בתנובה, כולל ראש אגף איחוד ודיווח בין 2013-2016, ועוד קודם לכך שימשה במספר תפקידים בקבוצת שירותי הייעוץ החשבונאי של PwC, לרבות מנהלת בכירה.
עיריית ירושלים הכריזה על תוכנית EasTech, שנועדה לעודד תעסוקה של מהנדסים ממזרח העיר ולסייע לחברות סטארט-אפ למצוא עובדים מוכשרים ולהעניק הזדמנות תעסוקתית למתמחים. מסלול ההתמחות הינו פרי שיתוף פעולה עם עמותת Star For Life, שמאפשרת למתמחים לקבל מלגה חודשית וכן מעטפת ליווי מקצועית.
המתמחים יוכלו לעבוד יומיים בשבוע בחברות עצמן ובימים האחרים במתחם ההייטק החדש שהוקם לאחרונה במזרח ירושלים ברחוב צאלח א דין, במימון משרד ירושלים ומסורת ישראל ועיריית ירושלים. המתחם מארח חברות הייטק שמעסיקות מתכנתים ממזרח העיר והוא הצעד הראשון בפרויקט הדגל "סיליקון ואדי", להקמת קמפוס הייטק גדול בשכונת ואדי ג'וז במזרח העיר שיתפרס על פני 200,000 מ"ר לשטחי מסחר, תעסוקה ותעשיה ויושקעו בו כ-200 מיליון שקל.
במתחם, יושבות חברות הייטק ישראליות ובינלאומיות, שמעסיקות מתכנתים ממזרח העיר. המקום מוצע לחברות ללא תשלום, וזאת על מנת לעודד ולפתח את תחום ההייטק במזרח העיר ולאפשר תעסוקה איכותית לצעירים אקדמאיים שמתקשים למצוא עבודה בחברות טכנולוגיה מחוץ לאזור.
עינת מסטרמן [בתמונה], מנהלת התוכנית האסטרטגית לתעסוקה איכותית במזרח ירושלים, מוסרת: "הנתונים שבידנו מראים כי כ- 5000 צעירים ממזרח ירושלים מקבלים תואר אקדמי בכל שנה. המספרים הללו מצביעים על פוטנציאל לשיפור של ממש בפריון העבודה במקום אם יוסרו חסמים המונעים את השתלבותם בשוק העבודה. ולכן אנחנו משיקים תוכניות יחודיות שיתנו מענה לחסמים אלו ויאיצו את שילובם של תושבי מזרח העיר במעגל התעסוקה בתחום הטכנולוגי. אני קוראת לחברות הייטק בכל הארץ לפתוח את דלתותיהם למהנדסים ממזרח ירושלים ומאמינה שבכך לא רק הם ירוויחו אלא ניתרם כולנו."
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
