קיידנס הכריזה על מחשב הסימולציה Millennium M1

חברת קיידנס (Cadence Design Systems) הכריזה על פלטפורמת החומרה והתוכנה Millennium M1 להאצת הסימולציה של נוזלים וגזים בתהליך התכנון (Computational Fluid Dynamics – CFD). הפתרון מבוסס על מערך של מעבדי GPU המחוברים אחד עם השני במארג קישוריות מהיר, בתוכנת CFD של קיידנס שהותאמה לעבודה על-גבי מעבדי GPU, ובסיוע אלגוריתם בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). קיידנס מספקת את המערכת גם באמצעות המחשב הייעודי כשהוא מותקן בענן וגם באמצעות המחשב כשהוא מצוי במתקני הלקוח.

תצורת המינימום בענן היא של 8 מעבדי GPU, תצורת המינימום במתקני הלקוח היא של 32 מעבדי GPU. בסך הכל, מערכת מילניום מגיעה עד לעוצמה של 1,000 מעבדי GPU. מערכת הסימולציה מבוססת על התוכנה של חברת Numeca הבלגית, שאותה רכשה קיידנס בשנת 2021. החברה פיתחה תוכנת סימולציה של התנהגות מערכות מכניות המבוססות על הפיסיקה של התנהגות נוזלים וגאזים (Computational Fluid Dynamics – CFD).

העיסקה נועדה לחזק את אסטרטגיית Intelligent System Design – ISD של קיידנס, המרחיבה את המיקוד המסורתי שלה בתוכנות לתכנון שבבים, אל רמת התכנון המערכתי של מערכות שלמות. בתמונה למעלה, נתין לראות הדמייה של ההתנהגות האווירודינמית והתרמית של מכונית, אשר הופקה באמצעות תוכנת Fidelity LES solver שהורצה על-גבי מחשב מילניום.

UVeye תספק ל-GM אלפי עמדות בדיקת רכב

חברת UVeye התל אביבית מספקת 4,000 תחנות בשיקה אוטומטיות של כלי רכב עבור סוכנויות המכירות וההשכרה של GM בארצות הברית. מתוך ההזמנה הגדולה, כמה מאות עמדות כבר החלו לפעול בהצלחה. החברה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם Connexion Mobility, אשר מספקת ל-GM את פלטפורמת התוכנה OnTRAC לניהול השכרה וליסינג. חברת UVeye פיתחה מספר פתרונות לבדיקה וניטור מיידי של הרכב, המאפשרים לאתר תקלות כמו דליפות שמן או פDיעות בתחתית הרכב, פגיעות בפח ואפילו שריטות.

חברת UVEye מפתחת מערכות סריקה מבוססות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי של כשלים מכניים, תקלות ומטענים חשודים בכלי-רכב. החברה הוקמה בשנת 2016 המערך מבוסס על שלושה מוצרים: מערכת Atlaslite, הכוללת 36 מצלמות הסורקות את הרכב תוך כדי תנועה מכל הכיוונים, מערכת Helios נמצאת על הקרקע ומבצעת סריקה מלאה של תחתית הרכב כשהוא עובר מעליה, מערכת Artemis המותקנת בצדדים ובודקת את הצמיגים כדי לזהות חריגות כגון פגיעות, מסמרים שנתקעו בצמיגים, מימדים לא צפויים וכדומה, ומערכת Appolo המבצעת צילום ובדיקת פנים הרכב.

כל המערכות ביחד מספקות פתרון מלא לבדיקת הרכב לפני מסירתו ללקוח, ועם קבלתו מהלקוח. התמונות המופקות מכל המערכות האלה נבדקות באמצעות אלגוריתמם בינה מלאכותית (AI) אל מול בסיס נתונים מצטבר ושרטוטי יצרן, ומזהות כל חריגה. שיתוף הפעולה עם Connexion Mobility מאפשר לספק חוויית שימוש משופרת לסוכנויות רכב והשכרה העובדות עם GM, וללקוחותיהם. כאשר הלקוח מקבל את הרכב, הוא מקבל גם דו"ח אלקטרוני מלא של מצב הרכב, כולל תמונות וציון כל חריגה.

הרכב גם עובר בדיקה מקבילה כאשר הלקוח מחזיר אותו לסוכנות, כאשר דו"ח הבדיקה נמסר גם לסוכנות וגם ללקוח. חברת UVeye הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל אמיר חבר ומנהל התיפעול אוהד חבר. מאז הקמתה החברה גייסה כ-200 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון בהיקף של 100 מיליון דולר, הושלם במאי 2023. בין המשקיעים בחברה: GM, יונדאי, וולוו וטויוטה, לצד חברות ביטוח וסוכנויות השכרה מארה"ב.

סיליקום מפטרת חמישית מעובדיה

לאחר שסיימה את 2023 בהפסד ורשמה ירידה חדה בהכנסות ברבעון הרביעי, חברת סיליקום (Silicom) מודיעה על תוכנית חומש אסטרטגית, שכוללת פיטורי עובדים, סגירת חטיבות לצורך התמקדות עסקית ותוכנית לרכישה עצמית של מניות החברה. מטרת התוכנית היא להגיע לרמת רווחיות של 3 דולר למניה עד שנת 2028.

במסגרת ההתייעלות הארגונית, סיליקום דיווחה כי פיטרה עד כה כ-70 עובדים מתוך 310, משמע יותר מחמישית מכוח העבודה שלה. ברמה המסחרית, סיליקום תתמקד מעתה בשני סגמנטים עיקריים, מתאמי רשת ורכיבי קצה. לשם כך, החברה כבר סגרה שתי חטיבות פעילות בלתי רווחיות. עם זאת, מצבה הפיננסי של סיליקום איתן. יש לה מאזן חיובי של כ-140 מיליון דולר, מתוכם כ-70 מיליון דולר במזומן, נכון לסוף 2023. בכוונת החברה להשתמש בחלק מהמזומנים כדי לבצע רכישה עצמית של כ-1.6 מניות החברה על פני השנתיים הקרובות.

אימוץ נמוך של טכנולוגיית O-RAN

ברבעון הרביעי חוותה סיליקום ירידה חדה בהכנסות, שהסתכמו ב-18.8 מיליון דולר בלבד, קיטון של 58% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022. בעקבות כך סיליקום, שנהגה להתגאות ברצף רב-שנים של רבעונים רווחיים, סיימה את הרבעון הרביעי בהפסד נקי של 11.5 מיליון דולר (GAAP) והפסד נקי של 0.5 מיליון דולר (Non-GAAP). היקפו של ההפסד במונחי GAAP נובע ממחיקה חד-פעמית שביצעה החברה בשווי נכסיה.

גם ברמה השנתית, הכנסותיה של סיליקום הסתכמו ב-124.1 מיליון דולר, בהשוואה ל-150.6 מיליון דולר ב-2022. בשורה התחתונה, סיליקום סיימה את השנה בהפסד נקי (GAAP) של 3 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 18.3 מיליון דולר ב-2022, ורווח נקי (Non-GAAP) של 10.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-21.1 מיליון דולר ב-2022.

בדומה לחברות שבבים רבות, ובהן גם סולאר-אדג' ומובילאיי הישראליות, גם סיליקום חוותה ירידה חדה ומפתיעה בהכנסות במחצית השנייה של 2023 על רקע המלאים הגבוהים שצברו לקוחותיה בתקופת הקורונה מחשש למחסור ברכיבים. הגורם השני למפנה העסקי השלילי קשור להרעה בתנאים המקרו-כלכליים, שמביאה לצמצום בהיקף ההשקעות בתשתיות IT.

סיליקום מדווחת על מספר לקוחות גדולים שהיקף ההזמנות מהם נמוך משמעותית מכפי שצפו בתחילה בחברה, בין אם בשל ביקוש נמוך למוצרי הקצה שלהם (שבהם מוטמעים הרכיבים של סיליקום) ובין אם בשל שינוי במיקוד העסקי. בעקבות כך, סיליקום תתמקד מעתה בזכיות תכנון קטנות יותר, וזאת כדי להגדיל את הגיוון ולהימנע מתלות בלקוחות ספורים.

ככלל, בסיליקום מציינים כי תחום רשתות ה-O-RAN – שבחברה ראו כמנוע צמיחה למוצריה – מתפתח בקצב מאכזב. מנכ"ל סיליקום, לירון אייזנמן, התייחס לכך בשיחת הוועידה ואמר: "בשל חוסר ההצלחה והאימוץ של טכנולוגיית O-RAN, איננו צופים הזמנות בתחום זה בטווח הקרוב. איננו רואים עוד בתחום ה-O-RAN תחום ליבה עבורנו, וזאת מאחר שהוא לא התפתח בהתאם לציפיות התעשייה."

על רקע הנסיבות הללו, סיליקום צופה כי הכנסותיה ב-2024 יסתכמו ב-70 מיליון דולר בלבד, פחות ממחצית מהכנסותיה ב-2022. ההכנסות ברבעון הראשון צפויות להיות 14-17 מיליון דולר. שולי הרווח ינועו בין 27%-32%. החברה צופה כי מ-2025 הכנסותיה יתחילו להתאושש והיא תציג צמיחה שנתית של 20%, כאמור עד ליעד של רווח-למניה של 3 דולר ב-2028.

אינספירה: הסכם הפצה עם מדינות במפרץ לרכש של יותר מ-500 מערכות

חברת אינספירה (Inspira), המפתחת מערכות רפואיות המיועדות להוות חלופה למכונות הנשמה, דיווחה על הסכם הפצה משמעותי במדינות המפרץ. החברה הישראלית חתמה על הסכם עם חברת Glo-Med Networks, מפיצה אמריקאית של מכשור רפואי, המתמקדת בתחום מערכות ההנשמה. Glo-Med פועלת גם במזרח התיכון, ויש לה שלוחה בעיר ג'דה שבערב הסעודית.

השוק הסעודי הוא אחד השווקים המרכזיים שאליהם מכוונת אינספירה במסגרת ההסכם, וזאת לאור תקציב העתק שמשקיע הממשל במודרניזציה של שירותי הרפואה במדינה. במסגרת ההסכם, Glo-Med תשמש כמפיצה הבלעדית של אינספירה בערב הסעודית, איחוד האמירויות ובחריין. כדי לשמר את מעמדה כמפיצה בלעדית, Glo-Med תידרש, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים המקומיים, לרכוש כ-531 מערכות מסוג Inspira ART, ועוד כ-8,794 אביזרים נלווים חד-פעמיים, על פני תקופה של 5 שנים, בהיקף כולל של 32.6 מיליון דולר.

אינספירה מפתחת שתי מערכות על בסיס טכנולוגיות של חמצון הדם: Inspira ART100, שהיא מערכת מעקף לב-ריאה שהוגשה לאישור ה-FDA, ומכשיר הדגל Inspira ART500, שהיא מערכת בשלבי פיתוח המיועדת לשמש חלופה למכונות ההנשמה.  

מערכת ה-ART500 מתוכננת לשאוב את דם המטופל באמצעות קנולה דו-צינורית מהווריד הצווארי, לבצע חמצון ופינוי של פחמן דו- חמצני ולהשיב את הדם המחומצן אל גוף המטופל. המערכת מיועדת לאפשר את העלאת רמת הסטורציה בדם אל הרמה התקינה בתוך מספר דקות בעוד המטופל בהכרה מלאה תוך שאיבת נפחי דם נמוכים ובכך להביא להפח תת את הסיכונים לקרישת דם  והמוליזה. חיבור למכונת הנשמה דורש הרדמה ואינטובציה הכרוכים בסיכונים רבים כגון זיהומים, פגיעה בריאות, יצירת תלות נשימתית ותופעות לוואי כתוצאה משימוש בתרופות במהלך ההנשמה ואת זה החברה באה לשנות.  

נכון לסוף הרבעון השלישי 2023, היו בקופת המזומנים של החברה כ-6.39 מיליון דולר. בחודש דצמבר השלימה החברה גיוס של 3.9 מיליון דולר בהקצאת מניות. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי של 13.9 מיליון דולר.

אינוויז מפטרת עשרות עובדים

בתמונה למעלה: מכוניות ניסוי במעבדות אינוויז. צילום: Techtime

חברת אינוויז (Innoviz Technologies) מראש העין מפטרת עשרות עובדים בישראל, במטרה להפחית את ההוצאות ולהאריך את תקופת שריפת המזומנים לפני כניסתה לשלב הייצור ההמוני. החברה דיווחה שבמסגרת הארגון מחדש היא מפחיתה את מצבת העובדים בכ-13% וסוגרת חלק ממחלקת הפיתוח. בסוף 2022 החברה דיווחה שהיא מעסיקה כ-470 עובדים, רובם בישראל. פירוש הדבר שהיא מפטרת בסביבות 60 עובדים. בעקבות ההודעה אתמול זינקה מניית אינוויז בנסד"ק בכ-5%, ולאחר מכן ירדה שוב, וסיימה את יום המסחר בעלייה של כ-3.6% (1.7 דולר למנייה), המעניק לחברה שווי שוק של כ-282 מיליון דולר.

הארגון מחדש יביא להקטנת ההוצאות בהיקף של 22-24 מיליון דולר בשנה. מדובר ככל הנראה בכחמישית מקצב שריפת המזומנים השנתי. מייסד משותף ומנכ"ל אינוויז, עומר כילף, אמר שיש כיום חלון הזדמנויות אשר יכול לקבוע מה יהיה משקלה של החברה בתעשייה בעשור הקרוב. "המהלך שביצענו מקטין את קצב שריפת המזומנים ומרחיב את חלון ההזדמנויות שלנו. אנחנו משוכנעים ביכולת שלנו להיות חברה מובילה בשוק ה-LiDAR בתעשיית הרכב".

חברת אינוויז מפתחת ומייצרת חיישני LiDAR ותוכנת התמצאות סביבתית עבור תעשיית הרכב ולשימוש במערכות רובוטיקה תעשייתיות. בשיאה במהלך שנת 2022, נסחרה אינוויז במחיר של יותר מ-14 דולר ובשווי שוק של כ-1.4 מיליארד דולר. אולם התמשכות תהליכי הכניסה של מערכות LiDAR לתעשיית הרכב עיכבו את המעבר לייצור המוני ושחקו את מחיר המנייה. בחודש אוגוסט 2023 החברה גייסה 65 מיליון דולר לפי שווי נמוך משמעותי מהשווי שלה בבורסה, וכתוצאה מכך התמוטטה המנייה למחיר ממוצע של כ-2 דולרים, ומאז לא התאוששה.

החברה פיתחה שני דורות של חיישני LiDAR: הפיתוח של חיישן הדור הראשון, InnovizOne, הסתיים והוא הועבר לייצור המוני. חלק מהחיסכון בהוצאות יגיע מסגירת פעילות המו"פ של החיישן הזה. כיום החברה ממוקדת בהשלמת הפיתוח של חיישן  InnovizTwo ותוכנות ההתמצאות הסביבתית התומכות בו, ומעתה היא תציע את InnovizTwo בכל המכרזים שעליהם היא תתחרה. בתערוכת CES 2024 שהתקיימה בחודש הקודם בלאס וגאס, הציגה חברת ב.מ.וו את המכונית מדגם BMW i7, אשר יש לה יכולות נהיגה אוטונומית ברמה 3, והיא מצויידת בחיישן InnovizOne. המכונית נמצאת בייצור סדרתי, והשיווק שלה מתוכנן להתחיל במרץ 2024. חברת פולקסווגן הציגה בתערוכה דגם של הרכב המסחרי הקל VW ID. Buzz, אשר נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים. הוא יספק נהיגה אוטונומית ברמה 4 וכולל חיישן InnovizTwo.

רכבת ההרים של מניית רייל ויז'ן: הוכפלה פי 15 ואיבדה כ-50%

בתמונה למעלה: מערכת ההתרעה לרכבות מערכת Main Line

חברת רייל ויז'ן מרעננה (Rail Vision) פיתחה מחשב מבוסס בינה מלאכותית עבור מערכת ההתרעה שלה המאתרת סכנות ומכשולים על-גבי המסילה בטווח של עד 2 ק"מ. המחשב מותקן במערכות ההתרעה של החברה, Main Line ו-Shaunting Yard אשר מותקנות בחזית הקטר. מערכת Main Line היא המערכת החזקה ביותר של החברה, ומבוססת של שלוש מצלמות אופטיות: מצלמה ממוקדת לטווח רחוק, מצלמה רחבת זווית לאיתור סכנות בצידי המסילה, ומצלמה תרמית לזיהוי מכשולים בלילה ובתנאי סביבה קשים. מחשב המערכת מקבל את כל המידע מהמצלמות, מתיך את המידע מהחיישנים, ומזהה את המכשולים ומייצר התראות ויזואליות וקוליות עבור מפעילי הרכבת.

מערכת Shunting Yard מיועדת לטווח עבודה קצר יותר של עד 200 מטר, ומבוססת על שתי מצלמות יום רחבות זווית מצומדות ומצלמה תרמית. גם המערכת הזו מבוססית על היתוך המידע ועיבוד באמצעות מחשב ה-AI. המערכת הזו משמשת בעיקר באזורי תפעול רכבות – אתרי עבודה שיש בהן קרונות מטען כבדים ובמרכזים לוגיסטיים בהם משנעים את הקרונות והרכבות בין המסילות, מפרידים קרונות מרכבות ומחברים אותם.

ההכרזה הגיעה מספר ימים לאחר שהחברה דיווחה על קבלת הזמנה בהיקף של 5 מיליון דולר לאספקת מערכות Shunting Yard לחברת רכבות בארה"ב, וקבלת אישור פורמלי שמערכת Main Line עומדת בכל התקנים של האיחוד האירופי עבור מערכות רכבת. רייל ויז'ן הוקמה בשנת 2016 על בסיס טכנולוגיה משותפת לקבוצת פורסייט, המחזיקה עדיין בכ-10.2% ממניותיה. החברה גייסה עד היום כ-63 מיליון דולר, מתוכם השקעה בהיקף של 25 מיליון דולר שבוצעה על-ידי Knorr-Bremse הגרמנית, המייצרת בלמים ומערכות בטיחות לרכבות.

מניית רייל ויז'ן בשבוע האחרון בנסד"ק. מקור: yahoo finance
מניית רייל ויז'ן בשבוע האחרון בנסד"ק. מקור: yahoo finance

רייל ויז'ן נסחרת בנסד"ק, בדרך כלל במחזורים נמוכים מאוד – עד לימים האחרונים – שבהם היא חוותה עברה תהפוכות עצומות: לפני כשבועיים היא נסחרה במחיר של כ-1.4 דולר. ב-9 בינואר היא דיווחה על קבלת הלוואה פיננסית של 6 מיליון דולר עם אפשרת להגדילה ל-9 מיליון דולר, ומתן אופציה ללווים להמיר חלק מההלוואה למניות בשווי של 7.5 מיליון דולר. בעקבות ההודעה הזאת החלה המנייה לטפס באיטיות, אולם זו היתה רק ההתחלה: ב-17 לינואר היא דיווחה על הההזמנה של 5 מיליון דולר והמנייה החלה לטפס במהירות. כאשר היא דיווחה על קבלת ההסמכה האירופית, המנייה זינקה לגובה של 22 דולר. אולם מיד לאחר מכן החלה ירידה מהירה וכעת היא נסחרת במחיר של כ-13 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של כמעט 39 מיליון דולר.

אינסייטק השיקה מערכת חדשה לניתוחי מוח בלתי פולשניים

חברת אינסייטק (Insightec) השיקה מערכת חדשה לטיפול בלתי פולשני בתסמונות נוירולוגיות כמו רעד ראשוני, Exablate Prime. לדברי החברה, המערכת החדשה מתבססת על עשור של מחקר ופיתוח והיא מספקת מספר שיפורים משמעותיים בהשוואה למערכת הקיימת, Exablate Neuro, אשר תורמים לדיוק וליעילות של הפרוצדורה. המערכת החדשה, שכבר משווקת בארצות הברית, נוסתה בבית חולים רמב"ם בישראל ובאוניברסיטה לבריאות ומדע של אורגון, ארצות הברית.

הרעיון מבוסס על העובדה שקרינת אולטרה-סאונד בריכוז נמוך יכולה לעבור דרך רקמות הגוף בלא לפגוע בהן, אולם כאשר היא ממוקדת בנקודה מסויימת, היא גורמת לחימום התאים ולהריסתם, בדומה למיקוד קרני השמש באמצעות עדשה. המערכת משמידה את הרקמות במוח הגורמות להפרעת התנועה ולהפחית את מידת הרעד ולשפר את היכולת המוטורית של המטופל.

השיפורים של הגרסה החדשה מתמקדים גם ברמת החומרה וגם ברמת התוכנה, והם כוללים ממשק משתמש ידידותי יותר, אלגוריתמיקה שנועדה לסייע לרופא לבצע את הפרוצדורה בצורה מדויקת יותר, שילוב של בקר טמפרטורה המתבסס על אלגוריתמים חיזויים כדי לשפר את יעילות מתן הטיפול, וכן שיפורים בתחומי אבטחת המידע, התכנון המקדים, פתרון בעיות ויזואליזציה וניהול הסריקות.

מנכ"ל החברה, ד"ר מוריס פארא, אמר כי "המערכת הקודמת אמנם חוללה מהפכה בתחום הנוירו-כירורגיה, ואולם המערכת החדשה מהווה קפיצת מדרגה ומותחת את גבולות היכולת. המערכת החדשה היא העתיד של ניתוחי מוח בלתי פולשניים."

המערכת Exablate Prime. תמונות: אינסייטק

התסמונת העיקרית שבה מיועדת המערכת של אינסייטק לטפל היא רעד ראשוני (essential tremor), המתבטאת ברעד בגפיים המתרחש תוך כדי ביצוע פעולות נגד כוח הכבידה ומקשה על ביצוע פעולות יומיומיות כגון החזקת חפצים, כתיבה וכדומה. רעד ראשוני שכיח בקרב 5% מבני 60 ומעלה. בארצות הברית סובלים, לפי ההערכה, יותר מ-7 מיליון בני אדם מרעד ראשוני.

לאחרונה, משרד הבריאות ההולנדי פרסם  המלצה להכליל בכיסוי הביטוחי הממלכתי טיפולים מבוססי קרינת אולטרה-סאונד במטופלים הסובלים מרעד ראשוני ברמות חומרה בינונית וקשה, וזאת על סמך היעילות המוכחות של הטיפול. המלצה זו עשויה להנגיש את הטיפול של אינסייטק לאנשים בהולנד הסובלים מהתסמונת. בחודש נובמבר התקבלה החלטה דומה מצד רשויות הבריאות באוסטרליה. בארצות הברית, ישנן כבר חמש חברות ביטוח בריאות המספקות כיסוי לטיפול של אינסייטק, כאשר האחרונה שהודיעה על כך היא Humana, אחת המבטחות הגדולות בארצות הברית בתחום הבריאות.

אינסייטק כבר היתה בדרכה לבורסת נסד"ק, לאחר שחתמה בסוף 2021 על הסכם SPAC להנפקה לפי שווי חברה של 1.9 מיליארד דולר. ואולם, העסקה לא יצאה לפועל על רקע ההרעה באותה עת בתנאים בשוק הפיננסי, אשר הובילה לירידה משמעותית באומדן השווי של החברה.

דלויט רוכשת את OpTeamizer הישראלית

פירמת הייעוץ דלויט (Deloitte) מודיעה היום (ד') על רכישת פעילותה של חברת OpTeamizer, המתמחה בפיתוח ובהטמעת פתרונות AI המבוססים על טכנולוגיות מחשוב מואץ. כחלק מהרכישה, צוותי העבודה של OpTeamizer ישתלבו בפרקטיקת הדאטה וה-AI של דלויט, ומייסד OpTeamizer תומר גל ישמש כדירקטור מנהל ויוביל בפירמה את תחום פתרונות המחשוב המואץ ולמידת-עומק. 

רכישת OpTeamizer נועדה לחזק את סל השירותים שמציעה הפירמה ללקוחותיה בעולמות הדאטה, ה-AI, Gen AI ו-Edge AI לצורך אוטומציה ושיפור של תהליכים עסקיים. בנוסף, המהלך מאפשר לדלויט לחזק את השותפות האסטרטגית עם אנבידיה, שנחשבת לחברה המובילה בעולם לפתרונות מחשוב AI. 

עסקה זו, בדומה לעסקאות רכישה קודמות שביצעה Deloitte בעת האחרונה, ממחישה את המשך יישום האסטרטגיה שהוגדרה על ידי הפירמה, שמתמקדת בהתרחבות ובהעמקת ארסנל היכולות הטכנולוגיות, מתוך מטרה ליצור מענה שלם והוליסטי לכלל הצרכים העסקיים של לקוחותיה;כל זאת – תוך בניית שיתופי פעולה אסטרטגיים ברמה הגלובלית עם מובילים טכנולוגיים. . גם כאן, Deloitte משלבת את עוצמתה כשחקן גלובלי המתבסס על שיטות, כלים וידע עולמיים, הממונפים ע"י יכולות חזקות ומוכחות בשוק המקומי בישראל. 

OpTeamizer מספקת מגוון של שירותי פיתוח והדרכה לצד שירותי ייעוץ למרכזי מו"פ מובילים וספקי טכנולוגיה מהשורה הראשונה, לרבות חברות רב-לאומיות הפועלות בישראל.  היא מוגדרת על ידי NVIDIA כ-Preferred Partner שלה בישראל; ככזו, היא בעלת ניסיון רב בעבודה עם המערכות, הטכנולוגיות והשירותים שלה, ביניהם: HPC – High Performance Computing, פלטפורמת הרובוטיקה על בסיס רכיבי  Jetson, פיתוח על בסיס  CUDA, וכן ביצוע הסמכות מעשיות (Workshops) .

OpTeamizer הוקמה ב- 2015 על ידי המייסד תומר גל. הוא משמש כמרצה במסגרת מכון הלמידה העמוקה NVIDIA Deep Learning Institute בעולמות ה-AI ובתחומי האצת ביצועים באמצעות GPU (שפת CUDA). תומר הינו גם חבר סגל במחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית להנדסה בראודה, מרצה בתחום בינה מלאכותית עבור ראייה ממוחשבת ומרצה בתחום בינה מלאכותית עבור עיבוד שפה טבעית. 

תומר גל, מייסד ומנכ"ל OpTeamizer: "אין ספק, כי מדובר בתקופה מיוחדת בעולמות ה- AI ו Accelerated Computing;. הצטרפותנו לדלוי תאפשר לנו להרחיב ולהעצים את הערך שאנחנו מספקים ללקוחות Deloitte ברמה הגלובלית". 

[בתמונה מימין לשמאל: אורן רוזמן, רן ברגמן, עדי טל, תומר גל (מייסד ומנכ"ל (OpTeamizer, אילן בירנפלד (יו"ר ומנהל עסקים ראשי Deloitte ישראל), דן הלפרן, ישראל נקל, סיגל אדניה, אלי תדהר ומור כחלון.]

 

ארכיטקטורת RISC-V נכנסת לתעשיית הרכב

בשנה האחרונה מתחוללת תזוזה שקטה בתחום מערכות העיבוד לכלי-רכב: היצרניות מגבירות את ההתעניינות בארכיטקטורת המעבדים הפתוחה, RISC-V. הן מקוות שהיא תספק להן תשתית עיבוד יציבה, פתוחה וחופשייה יחסית מהתלות הגוברת שלהם ביצרני מעבדים ופלטפורמות. גם יצרניות קניין רוחני ומעבדים המתבססות על ארכיטקטורת RISC-V, זיהו את תעשיית הרכב כשוק צומח אשר מחפש פתרונות עיבוד חדשים, והחלו להגדיר אותה כשוק יעד מרכזי.

חברת SiFive, אשר הוקמה על-ידי האנשים שהגדירו את ארכיטקטורת RISC-V, היתה מהראשונות שהגדירו את תעשיית הרכב כשוק יעד מרכזי, וכבר בספטמבר 2022 השיקה משפחה של שלושה מעבדים עבור תעשיית הרכב: מעבדים לבקרים (ECU), מעבדים לניהול מערכות בטיחות ומעבדים לאיסוף וניתוח מידע מחיישנים. חברת MIPS, אשר החליפה בחודשים האחרונים את הנהלתה ויוצאת למאבק נגד SiFive על שוק ה-IP לארכיטקטורת RISC-V, הגדירה את שוק הרכב כאחד משלושה שוקי-יעד שעליהן היא מתכננת להתחרות (האחרים הם יישומים משובצים ומרכזי נתונים).

הקבוצה של קואלקום, NXP ואינפיניאון

באוגוסט 2023 קיבלה המגמה החדשה גושפנקא מרשימה: Qualcomm, Bosch, NXP, Infineon וחברת Nordic Semiconductor חתמו על הסכם להקמת חברה משותפת אשר תפעל מגרמניה ותפתח פתרונות מבוססי RISC-V בעיקר עבור תעשיית הרכב. בסוף דצמבר 2023 התקבלו האישורים הרגולטוריים והם הקימו את חברת Quintauris הפועלת ממינכן, ומנוהלת על-ידי אלכסנדר קוחר, לשעבר מנהל חטיבת הרכב של Wind River. האנליסט הראשי של חברת המחקר Semico לתחום ASIC ו-SoC, ריק וורז'יניאק, הסביר בדו"ח על תעשיית השבבים, שיצרניות הרכב מחפשות דרכים חדשות להבטיח את שרשרת האספקה של שבבים, לאחר הנסיון המר של מגיפת הקורונה שבמהלכה נגרמו להן נזקים עצומים.

לדבריו, רבות מהן מעדיפות את ארכיטקטורת RISC-V משום שהיא מאפשרת להן להתאים את סט הפקודות לצרכים המיוחדים שלהן. מדובר בשוק צומח: מכירות ה-SoC לתעשיית הרכב יגיעו להיקף של כ-703 מיליון יחידות עד לשנת 2027. "רוב היצרניות החליטו להקים קבוצות פיתוח SoC פנימיות, ולהתבסס על שירותי הייצור של קבלניות (Foundry). הן רוצות להשיג יותר שליטה על גורלן באמצעות פיתוח עצמי של הפתרונות".

מעניין לציין שבדיוק באותו החודש הכריזו TSMC, Bosch, Infineon ו-NXP על חברה משותפת חדשה, אשר תקים בדרזדן, גרמניה, מפעל חדש לייצור שבבים עבור תעשיית הרכב בעיקר. המפעל יעבוד בקיבולת של 40,000 פרוסות סיליקון 300 מ"מ בשנה, וייצר רכיבי CMOS בתהליכי 28/22 ננומטר ורכיבים המבוססים על טרנזיסטורי FinFET בתהליכי 16/12 ננומטר. חברת TSMC תחזיק ב-70% מהמניות, ושאר השותפות יחזיקו כל אחת ב-10% ממניות החברה החדשה.

הכרזת העצמאות של פולקסווגן

דוגמא למהלך כזה היא אסטרטגיית השבבים החדשה של פולקסווגן שהוכרזה באוגוסט 2023: החברה החליטה להוציא את ניהול שרשרת האספקה של שבבים מרכזיים וחיוניים מרשותן של הספקיות הראשיות (טיר-1). היא תפתח את השבבים בעצמה, ותזמין אותם ישירות מקבלניות הייצור. כיום יש ברכב ממוצע של הקבוצה שבבים בשווי של 600 אירו. להערכתה, שוויים יוכפל עד 2030. כיום שוק הרכב אחראי לכ-47 מיליארד דולר רכישות מיצרניות שבבים – ב-2030 הוא יבצע רכישות בהיקף של 147 מיליארד דולר ויהיה המגזר השלישי בחשיבותו עבור יצרני השבבים.

בחודש דצמבר 2023 הכריזה סינופסיס (Synopsys) על קו חדש של מעבדים: משפחת מעבדי ARC-V המבוססים על ארכיטקטורת RISC-V הפתוחה, ומופיעים בגרסת 32 סיביות ובגרסת 64 סיביות. אחד משוקי היעד המרכזיים שלהם הוא יישומים משובצים ברכב, ולכן הם מגיעים לשוק ביחד עם ההסמכות החשובות לתעשייה: ASIL D,  ASIL B , ISO 26262 ,ISO 21434. בחודש נובמבר 2023 הכריזה חברת רנסאס היפנית על השלמת הפיתוח של CPU מבוסס RISC-V, אשר ישולב במיקרו-בקרים 32 סיביות מתוצרתה. מדובר במוצר מרכזי של החברה שכ-50% ממכירותיו הן עבור תעשיית הרכב.

עדיין לא ברור מה יהיה מקומה של RISC-V בתעשיית הרכב: האם היא תיכנס ברמת המיקרו-בקרים, מערכות הבידור, החיישנים או ברמת המחשבים המרכזיים. הכניסה לא תהיה קלה – הספקיות הגדולות של מעבדים לא יוותרו בקלות על אחד מהשווקים החשובים שלהן. מנגד, כל הצלחה של RISC-V בתעשיית הרכב – אפילו ברמת כניסה לבקרת מערכות בסיסיות – תגביר את האמון ביציבותה ובאמינותה של הארכיטקטורה – אשר יסייע לה להיכנס לשווקים נוספים בעולם המעבדים.

מאיץ ה-AI של Hailo ישולב במכוניות סיניות שייוצרו ב-2024

חברת הסטארט-אפ היילו (Hailo) מתל-אביב, המפתחת מעבדי AI למכשירי קצה, הודיעה כי מאיץ הבינה המלאכותית Hailo-8 אותו פיתחה ישולב ברכבים של יצרנית מכוניות סינית שייצורם ההמוני יתחיל במחצית השנייה של 2024. ספקית פתרונות הנהיגה האוטונומית הסינית iMotion, שבין לקוחותיה נמנות יצרניות רכב (OEMs) כגון Geely, Great Wall Motor, Chery, Dongfeng ו-Polestar, בחרה ב-Hailo-8 ובמערכת על גבי שבב מדגם R-Car של ענקית השבבים היפנית רנסאס להפעלת בקר ה- iDC High של iMotion עבור מערכות מתקדמות לסיוע לנהג (ADAS) ונהיגה אוטומטית.

לדברי היילו, השילוב של מעבדי ה-AI שלה בתוך הבקר של iMotion יאפשר לשלב באופן אפקטיבי וחסכוני בכלי רכב בייצור המוני יישומים כמו נהיגה אוטומטית בכביש מהיר (Highway Pilot), ניווט בטייס אוטומטי (Navigate on Autopilot), חניה אוטומטית (Automated Home Parking) ובעתיד יישומים כמו נהיגה אוטומטית בעיר (Urban Pilot).

בקר ה-iDC High של iMotion מאפשר ראייה תלת ממדית ממעוף הציפור (Bird’s Eye View – BEV) עבור יישומי נהיגה אוטומטיים מתקדמים ומשפר את הבטיחות והנוחות באמצעות קונפיגורצית חיישנים 10V5R (10 מצלמות ו – 5 רדארים). לדברי היילו, צריכת ההספק הנמוכה של המעבד שלה מאפשרת קירור פסיבי של יחידת הבקרה האלקטרונית של הרכב, הוזלה של עלות החומרים לייצור ופישוט של האינטגרציה בתוך מערכות הרכב.

אור דנון, מנכ"ל היילו, אמר כי שילוב הפתרונות של היילו ורנסאס בבקר של iMotion יסייע לקדם את תחום הנהיגה האוטונומית גם ברכבים שאינם רכבי פרימיום. "החבירה ל-iMotion משקפת עוד אבן דרך חשובה בשאיפתנו להפוך את טכנולוגיית הבינה המלאכותית לתשתית בסיסית בתעשיית הרכב הגלובלית במאה ה-21 – תעשייה שזקוקה לפתרונות AI עתירי ביצועים, אמינים ומשתלמים עבור נהיגה אוטומטית וחניה אוטומטית".

Hailo הוקמה בפברואר 2017 על ידי בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה הפכה ב-2022 ליוניקורן לאחר השלמת סבב גיוס C בהיקף 136 מיליון דולר. היילו מעסיקה כיום מעל 250 עובדים בתל-אביב ובחו"ל, ומגייסת עובדים נוספים כדי לתמוך בצמיחה המואצת. המעבדים של Hailo הם תוצר של חשיבה חדשה על ארכיטקטורת המחשוב הרגילה והם מאפשרים למכשירים חכמים לבצע משימות למידה עמוקה מתוחכמות דוגמת זיהוי ופילוח של עצמים בזמן אמת, תוך מזעור של צריכת ההספק, גודל ועלות השבב. המעבדים מיועדים להשתלב בסוגים רבים של מכונות חכמות ומכשירים חכמים במגוון מגזרים ובכללם רכב, אבטחה, תעשייה 4.0 וקמעונאות.

אלקטריאון נכנסת לשוק הרכב הפרטי ביחד עם טויוטה ודנסו

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) מבית ינאי, חתמה על חתימת הסכם מחייב לשיתוף פעולה אסטרטגי עם שתיים מחברות הרכב המובילות ביפן: יצרנית הרכב טויוטה (Toyota) וספקית המערכות (Tier-1) דנסו (Denso). במסגרת שיתוף הפעולה, שלוש החברות יפתחו פתרון טעינה אלחוטית לכלי-רכב פרטיים חדשים ולכלי-רכב הנמצאים כבר על הכביש (After Market).

ההסכם נחתם לאחר סדרה ארוכה של מבחנים טכנולוגיים שבוצעו על-ידי טויוטה ודנסו, אשר הביאו לחתימה על מיזכר הבנות ראשוני בחודש מרץ 2023. ההסכם הוא לשנתיים ונכנס לתוקף מיידי. במסגרתו שפתחו שלוש השותפים ערכת טעינה אלחוטית להתקנה פשוטה על כלי-רכב קיימים וכן מערכת טעינה אלחוטית שתשולב באופן אינטגרלי (Built-in) בכלי-רכב חדשים. הקניין הרוחני של המערכת החדשה יהיה בידי כל השותפות, והן יחלקו בתמלוגים הנובעים משימוש בקניין הרוחני.

במקביל, הן מתכננות לחתום על הסכם נוסף, אשר יסדיר את ההיבטים הנוגעים למתן רישיון שימוש בקניין הרוחני הקודם של אלקטריאון, יקבע מנגנונים לשיתוף ולקבלת רישיון שימוש בקניין רוחני חדש שייווצר באופן עצמאי על-ידי כל אחת מהחברות. הן התחייבו לפעול ביחד בוועדות התקינה ברחבי העולם במטרה להגדיר תקנים בינלאומיים ולבחון ולהציג את המערכת בהדגמות באירופה, ארצות הברית, ישראל או יפן.

בשיתופי הפעולה שלה עד היום, התמקדה אלקטריאון בהתאמת פתרון הטעינה האלחוטית שלה לעולם התחבורה הציבורית, כדוגמת אוטובוסים ורכבי היסעים. ההסכם עם טויוטה ודנסו הוא שיתוף הפעולה המשמעותי הראשון שמכוון לשוק הרכב הפרטי. הפתרון ששלוש החברות מפתחות כעת יאפשר גם לכלי-רכב פרטיים לטעון את סוללת הרכב תוך כדי נסיעה על כביש שבו מותקנת תשתית של טעינה אלחוטית, או בעת חנייה.

טכנולוגיית הטעינה האלחוטית של אלקטריאון מתבססת על השראה אלקטרומגנטית הנוצרת בין סליל המוטמע בכביש וסליל המצוי בתוך הרכב. חברת אלקטריאון נסחרת בבורסה של תל אביב. בעקבות ההודעה על ההסכם, זיענקה המנייה בכ-4%, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-874 מיליון שקל.

תעשייה במלחמה: "חברות ישראליות שוקלות להעביר ייצור לאוקראינה"

בתמונה למעלה: לוחמי אוגדה 36 ברצועת עזה, ינואר 2024. צילום: דובר צה"ל

קבלנית ייצור גדולה מדרום מזרח אסיה לא סיפקה את המעגלים האלקטרוניים ללקוחה הישראלית שלה בטענה שמדובר בטכנולוגיה דו-שימושית והחברה מנועה מלספק מוצרים צבאיים לאזורי עימות. חברת מאסיבית דיווחה לאחרונה כי שבוע לאחר פרוץ המלחמה, לקוח שסיכם איתה על הזמנת שתי מערכות דפוס, ביטל את ההזמנה בלא הסבר. בחברה עד היום לא מבינים מדוע ההזמנה בוטלה לאחר שהלקוח בדק את מערכות ההדפסה הדיגיטלית הגדולות והחליט לרכוש אותן. יצרנית מערכות ישראלית גדולה צימצמה בכמה אלפים את הייצור המקומי של מערכות בקרה, בגלל שמפעל הזיווד שלה נמצא בשדרות.

כל אלה הן דוגמאות לזעזוע שחווה תעשיית האלקטרוניקה בישראל, אשר מתמודדת עם ההשלכות של מלחמה דו-חזיתית מתמשכת. הכתבה הזאת מבוססת על ראיונות רבים עם גורמי ייצור בתעשייה, אשר ביקשו לשמור על עילום שם. אולם סיפוריהם דומים מאוד. הם מתארים תעשייה המתמודדת עם סדרת משברים שהחלה עוד בתקופת הקורונה, המשיכה עם המיתון המקומי שליווה את המשבר הפוליטי של 2023, ומגיעה לשיאה בימים אלה כאשר קרוב ל-15% מהעובדים בחברות הטכנולוגיה מגוייסים למילואים, או שהם נמצאים במצבי מעבר בין גיוס לשחרור לגיוס.

סין מפנה עורף

חלק גדול מאוד ממפעלי הייצור בישראל נמצאים קרוב לגבול הצפון או בדרום הארץ, והלקוחות בחו"ל מתחילים לחשוש לגורל ההזמנות. מנהל חברה גדולה העוסקת גם בייצור וגם באספקת רכיבים, סיפר ל-Techtime שחברות ישראליות המייצרות בצפון פנו אליו לאחרונה וסיפרו שהן מחפשות פתרונות ייצור במרכז הארץ. במקביל, השותפים העסקיים שלו באירופה מבקשים להקדים את התשלומים, מכיוון שהם חוששים מהמשך המלחמה ומהתרחבותה. "שוק הייצור נמצא באי ודאות אדירה מכיוון שעכשיו אנחנו נחשבים לאזור מלחמה. לקוחות בחו"ל התחילו לבקש שני אתרי ייצור בארץ. הם שואלים הרבה שאלות שלא היינו רגילים לענות עליהן. לקוח גדול החליט לדחות את ההזמנות ברבעון שלם, עד אחרי אפריל. יכול להיות שהם יעבירו הייצור למקום אחר".

בעיה נוספת שאיתה הוא מתמודד קשורה לייבוא רכיבים מסין: "נראה לי שהסינים לא רוצים למכור לישראל. הם עושים בעיות עם זמני המשלוח ופתאום התחילו לדרוש דו"חות על ייעוד כל רכיב. יכול להיות שבקרוב יהיה קשה לייצר בסין. החברות הישראליות יצטרכו להחליט האם לייצר בישראל או בארה"ב". גם אורן גדאל, מנכ"ל הפעילות הישראלית של המפיצה A2 Global, מספר שהוא נתקל לאחרונה בדרישות הסמכה למוצרים דו-שימושיים, שלא היו קודם. "בנוסף, כל פריט שמקורו בסין סופג מס מיידי של 25% כשהוא נכנס לארה"ב. במקרים מסויימים זוהי בעיה, מכיוון די הרבה רכיבים מיוצרים בסין".

התעשיות הביטחוניות חוששות ממלחמה בצפון

גם מנהל העסקים בישראל של IMI הפילפינית ו-STI הבריטית, דודו מהל, מזהה את הבעיות האלה: "מרגישים ירידה בדרישה לייצור בסין מכיוון ששכר העבודה בסין עולה והמיסוי בארה"ב מרתיע את החברות. לאחרונה מורגשת מגמה חדשה: השלטון בסין מערים קשיים על עבודה מול החברות הישראליות. לקוחות סופיים רבים לא רוצים לקנות מישראל, מכיוון שהיא מוגדרת כאזור סכסוך (Conflict Zone). אפילו התעשיות הביטחוניות מחפשות פתרונות ייצור בחו"ל: יש להן בעיה עם המחסור בכוח-אדם בארץ, עם התווית 'תוצרת ישראל' ועם האפשרות שמלחמה בגבול לבנון תשבית את כל המפעלים בצפון". לדבריו, IMI גיבשה מענה לצרכים האלה באמצעות ייצור בסרביה, בבולגריה ובפיליפינים.

שוקלים העברת הייצור מישראל לאוקראינה

מקבלנית ייצור גלובלית נמסר ל-Techtime שבחודשיים האחרונים יש גל של פניות מצד יצרנים ישראלים המחפשים פתרונות ייצור בחו"ל. "היו לקוחות שבעבר הצענו להם לבצע ייצור באוקראינה והם דחו את ההצעה על הסף בגלל המלחמה, עכשיו הם שוקלים להעביר את הייצור לאוקראינה. יש לנו מפעלי ייצור באתרים שונים במזרח אירופה ובמערב אירופה, המעוררים עניין אצל הלקוחות בארץ. יש התעוררות גדולה מאוד בחיפוש אחר אתרי ייצור אלטרנטיביים שאינם באזורי סיכון".

עדיין קשה מאוד להעריך כיצד תתפתח שנת 2024. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שהייצוא של מוצרים אלקטרוניים תוצרת ישראל ירד בדצמבר 2023 להיקף של כ-1.48 מיליארד דולר, בהשוואה להיקף של כ-1.7 מיליארד דולר בדצמבר 2022. סקר התעסוקה של הלמ"ס מגלה שהתעסוקה בדרום התאוששה במידת מה מאז ה-7 באוקטובר: שיעור העסקים במחוז הדרום הנמצאים בתעסוקה מינימלית/סגירה זמנית, ירד מכ-59% בסוף אוקטובר לכ-10% בדצמבר 2023. במחוז הצפון, שבו מרוכז חלק גדול מהייצור האלקטרוני, התמונה שונה: שיעור העסקים המדווחים על תעסוקה מינימלית/סגירה זמנית נשאר ללא שינוי ברמה של כ-27% מהעסקים.

אלא שלא בכל מקום הייצור תקוע. מנכ"ל חברת ר.ה אלקטרוניקה, יעקב לוי, אומר שהוא עדיין לא מתמודד עם לקוחות החוששים מייצור מקומי או שעיכבו הזמנות. "בשבוע הראשון של המלחמה היה לקוח גדול שביקש לקצר את מועד האספקה, אבל זה היה ארוע חד-פעמי. יש לנו אתרי ייצור ברומניה ובארה"ב, כך שיש לנו מענה אם מישהו יבקש ייצור בחו"ל. אומנם התחלנו את 2024 עם ירידה של 5%-10% בתחזית, אבל זה קשור למיתון ולהאטה שאנחנו חווים קרוב שנה, לא למצב הביטחוני".

מצוקת ייצור בשוק הביטחוני

במקביל לכל זה, הייצור הביטחוני נמצא בשיא ביקושים שלא זכור בתעשייה. חברת פי.סי.בי טכנולוגיות, לדוגמא, קיבלה בחודשיים האחרונים הזמנות דחופות בהיקף של יותר מ-15 מיליון דולר. חברת ר.ה מתכננת להישאר מחוץ לגל הזה, מכיוון שהיא לא מעוניינת לעבוד בשוק הביטחוני.  "קשה להרוויח כסף בעבודה מול התעשיות הביטחוניות. התהליכים איטיים מאוד והחזקת חומרים בתנאי רבית גבוהה היא מאוד יקרה".

הקבלנים האחרים העובדים בשוק הביטחוני, מדווחים על מצוקת כוח אדם וקושי לעמוד בקצב ההזמנות. "בקרוב תהיה אלוקציה בתחום הצבאי, וזה משהו שמעולם לא היה", סיפר קבלן ייצור מקומי. הקושי כאן הוא כפול, מכיוון שבעקבות המלחמה באוקראינה והמתיחות בטאיוואן, כל קווי הייצור בעולם עובדים בתפוקה מוגברת, ולכן קשה להעביר פרוייקטים לייצור בחו"ל. באופן פרדוקסלי, יש כאן הזדמנות לבנות תעשיית ייצור ביטחונית ישראלית שתהיה גם יצואנית גדולה – אולם זה דורש מדיניות ממשלתית מוכוונת-מטרה – מהלך שעדיין לא נראה באופק.

אינטל תקים ל-UMC קו ייצור ב-12 ננומטר בארה"ב

[בתמונה: מנכ"ל אינטל פט גלסינגר]

חברת אינטל (Intel) וקבלנית הייצור הטאיוונית UMC הכריזו על שיתוף פעולה שבמסגרתו תקים אינטל, בשלושה מתקני ייצור שלה באריזונה (בפאבים 12, 22 ו-32), קווי ייצור שיתבססו על תהליך הייצור ב-12 ננומטר של UMC וטכנולוגיית FinFet של אינטל. קווי היצור הללו, שיהיו כשירים לייצור המוני ב-2027, מיועדים לייצור שבבים בתחומים כגון מובייל, תשתיות תקשורת וטלקום.

למעשה, שיתוף הפעולה יאפשר ל-UMC להציע ללקוחות שירותי ייצור גם על אדמת ארצות הברית. כיום, יש ל-UMC 12 פאבים, הממוקמים באסיה בלבד (טאיוון, סין, סינגפור ויפן). היא קבלנית הייצור השנייה בגודלה בטאיוון, אחרי TSMC, שהיא גם קבלנית הייצור הגדולה בעולם. שווקי היעד העיקריים של UMC הם שווקי הרכב, IoT ו-5G.

מצדה של אינטל, שיתוף הפעולה יאפשר לחברה להגביר את הניצולת בפאבים הללו. אינטל הכריזה על שיתוף פעולה דומה בחודש ספטמבר עם קבלנית הייצור הישראלית טאואר (Tower), שבמסגרתו טאואר תשקיע כ-300 מיליון דולר בפאב של אינטל בניו מקסיקו, כדי להכשיר בו קו ייצור אשר ישמש אותה לייצור רכיבי ניהול הספק ב-75 ננומטר.

 

התחזית של אינטל הפילה את המניה ב-12%

תהליך ההתאוששות של חברת אינטל (Intel) ארוך, קשה ומלא במהמורות ובתפניות. בסוף השבוע דיווחה אינטל שמכירותיה ברבעון האחרון של 2023 צמחו בכ-10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-15.4 מיליארד דולר. המכירות בשנת 2023 כולה הסתכמו בכ-54.2 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-63.1 מיליארד דולר ב-2022 – ירידה של כ-14%. הבשורה הקשה מבחינת המשקיעים היתה תחזית המכירות לרבעון הראשון  של 2024, העומדת על 12.2-13.2 מיליארד דולר.

בתגובה להודעה הזאת, צנחה מניית אינטל בכ-12% וכעת היא נסחרת בנסד"ק במחיר של 43.6 דולרים, המעניק לחברה שווי שוק של כ-184.5 מיליארד דולר. אלא שראוי לציין שהירידה הזאת מגיעה לאחר שנה של טיפוס איטי שהחל במחיר מניה של כ-25 דולרים בתחילת 2023 והגיע למחיר של 50 דולר בסוף 2023. כלומר, במונחי שוק ההון אינטל נמצאת בתהליך של תיקון וחזרה לעמדה של יצרנית שבבים מובילה – אלא שהתהליך הזה הוא קשה, איטי ורווי במשברים.

הבשורה הטובה ביותר בדו"ח הרבעוני הייתה ההתאוששות של קבוצת המחשבים (Client Computing Group), שמכירותיה עלו בכ-33% והסתכמו בכ-8.8 מיליארד דולר. הבשורה הרעה ביותר הייתה המשך הירידה של קבוצת מרכזי הנתונים ובינה מלאכותית (Data Center and AI), שמכירותיה התכווצו בכ-10% והסתכמו בכ-4 מיליארד דולר בלבד. במובנים רבים, אינטל מתחילה את 2024 כחברה כמעט חדשה: חודש ינואר היה החודש הראשון שבו היא התחילה לפעול במתכונת של פאונדרי פנימי.

במודל הזה (internal foundry model), מתבצע תמחור מסחרי שבמסגרתו מקבלות החטיבות באינטל שירותי ייצור באופן וברמה שבהם הלקוחות החיצוניים מקבלים שירות – כולל קבלה הדרגתית של חירות לאתר ולחתום על הסכמים עם קבלני ייצור חיצוניים – עבור המוצרים שלהן. ראוי לציין שכבר היום מתבצעים כ-20% מהייצור של אינטל באמצעות קבלני ייצור חיצוניים. היעד ארוך הטווח של המתכונת החדשה הוא להגיע לרווח גולמי של כ-60% ולרווח תפעולי של כ-40%.

חטיבת ה-PSG בדרך לבורסה

במקביל, בינואר 2024 החלה לפעול חטיבת המוצרים המיתכנתים (PSG, לשעבר חברת אלטרה) במתכונת של יחידת רווח עצמאית המנוהלת על-ידי סנדרה ריוורה אשר שימשה עד לאחרונה כמנהלת קבוצת מרכזי הנתונים וה-AI. במקומה נכנס לתפקיד ג'סטין הוטארד שהגיע מחברת HPE, שבה ניהל את חטיבת המחשבים החזקים, ה-AI ומעבדות המחקר והפיתוח. החל מהרבעון הראשון 2024, אינטל תדווח על הפעילות של PSG כפי שהיא מדווחת על פעילויות נפרדות (כמו מובילאיי למשל). המטרה ארוכת הטווח היא להנפיק את החברה בתוך שנתיים-שלוש, כאשר אינטל תשמור על מניות רוב בחברה המונפקת.

התפתחות חשובה נוספת היא הצמיחה ההדרגתית של קבוצת שירותי הייצור (IFS), אשר מכירותיה ברבעון האחרון צמחו ב-63% בהשוואה לרבעון המקביל 2022 והסתכמו בכ-261 מיליון דולר. בחישוב שנתי מכירות החטיבה הוכפלו בהשוואה ל-2022 והסתמכו בכ-952 מיליון דולר. אומנם מדובר בשיעור קטן מאוד מהמכירות אל אינטל, אולם היעד האסטרטגי שלה הוא להפוך אותה לחטיבה מרכזית בחברה. להערכת מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, היקף החוזים של IFS לאורך כל חיי המוצר, מסתכם כיום בכ-10 מיליארד דולר. מדובר בהכפלה בהשוואה לשנה שעברה, אולם עדיין ההתקדמות איטית מאוד בהשוואה לגודל המאמץ שאינטל משקיעה.

פי.סי.בי: הזמנת ייצור ביטחונית בכ-7.6 מיליון דולר

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק קיבלה הזמנה לייצור כרטיסים אלקטרוניים בהיקף של כ-7.6 מיליון דולר עבור לקוח גדול בתעשייה הביטחונית בישראל. היא תספק את המוצרים ברבעון השני והשלישי 2024. מדובר במעגלים מודפסים מחטיבת המעגלים המודפסים והמצעים של הלקוח. החברה מסרה שמדובר בהזמנה בעלת ערך מוסף משמעותי הן בתחום השימוש הסופי במוצרים והן, בקשר ליכולות הטכנולוגיות הנדרשות עבור הפרוייקט. היא צופה שבתקופה הקרובה יתקבלו הזמנות המשך נוספות בהיקף דומה (של מיליוני דולרים), הקשורות לפרויקט הביטחוני הזה.

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר הביאה לזינוק מהיר שהזמנות הביטחוניות של פי.סי.בי. בתחילת נובמבר היא קיבלה הזמנת המשך בהיקף של 5.8 מיליון דולר לפרוייקט ביטחוני שהושק לפני המלחמה ושההזמנה הראשונית שלו היתה 2.3 מיליון דולר. ההזמנה המעודכנת היא בהיקף של כ-8.1 מיליון דולר עבור המוצרים שיימסרו ללקוח במהלך 2024. חברת פי.סי.בי טכנולוגיות נמצאת בשליטת קרן פימי (כ-48%) ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-258 מיליון שקל.

החברה מייצרת מעגלים מודפסי ומצעים, מבצעת הרכבות של רכיבים אלקטרוניים על מעגלים מודפסים ("זיווד אלקטרוניקה") ומספקת החל מ-2023 גם שירותי ייצור בתחום המיזעור של מערכות אלקטרוניות (מיקרואלקטרוניקה) ופיתוח וייצור מארזי SIP באמצעות החברה הבת החדשה iNPACK. בתשעה החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-101 מיליון דולר בהשוואה לכ-94.3 מיליון דולר בתקופה המקביל 2022. בתקופה הזאת חלה ירידה של כ-2.6% במכירת מעגלים מודפסים (47.2 מיליון דולר), עלייה של כ-11.7% במכירה של שירותי הרכבות אלקטרוניות (56.5 מיליון דולר), כאשר מגזר המיזעור הגיע להיקף מכירות של כ-1.4 מיליון דולר – כמחצית מזה ברבעון השלישי של 2023.

10 הפרויקטים שיזכו למענק מקרן בירד

[בתמונה: מנכ"ל קרן בירד ירון לוטן. צילום: ינאי יחיאל]

קרן בירד (BIRD Foundation), הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, הכריזה על 10 פרויקטים חדשים, המשותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות, שיזכו להשקעה כוללת בסך 9.6 מיליון דולר. בנוסף למענקים, הפרויקטים צפויים לקבל מימון מהמגזר הפרטי שיביאו את ההשקעה הכוללת  ל-24.5 מיליון דולר.

הפרויקטים המאושרים הם:

חברת Celleste Bio הישראלית וחברת Mondelez International האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח וייצור מוצקי קקאו ללא שומן באמצעות טכנולוגיה מבוססת תאים.

חברת CENS Materials הישראלית וחברת LiCAP Technologies האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח תהליכי ייצור  המבוססים על תהליך "אלקטרודה יבשה" עם טכנולוגיית פיזור צינוריות ננו פחמן על גבי סוללות ליתיום-יון, להעלאת הקיבולת האנרגטית של הסוללות והורדת עלויות ייצור.

חברת Diptera.ai הישראלית וחברתVectech האמריקאית יפתחו תהליך מבוסס בינה מלאכותית ומערכת לניטור ובקרה של יתושיAnopheles stephensi  המפיצים את מחלת המלריה.

חברת Greatnix (Opmed.AI) הישראלית ובית החולים Mayo Clinic בארה"ב ישתפו פעולה בהרחבת פיתוח מערכת ה-Smart Planner, תוכנת אופטימיזציה לחדרי ניתוח מבוססת בינה מלאכותית לייעול תהליכים וניצול מיטבי של משאבים.

חברת Hypervision הישראלית וחברת Light Polymers האמריקאית יפתחו טכנולוגיה לציפוי כימי מקוטב מבוסס גבישים נוזליים, כולל מערכת תומכת, לאופטיקה של מציאות מדומה VR/MR.

חברת Imagindairy הישראלית וחברת Ginkgo Bioworks האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח חלבוני חלב מרכזיים שמקורם אינו מן החי לייצור מוצרי חלב חדשניים במחירים תחרותיים.

חברת LahakX הישראלית וחברת Aero Systems West האמריקאית יפתחו נחיל רחפנים בעלי יכולת נשיאה גבוהה לריסוס חקלאי ולמניעת שריפות.

בית החולים שיבא תל השומר וחברת Serpin Pharma האמריקאית יבצעו ניסוי קליני שלב 2 לבדיקת יעילות הטיפול להשבת האיזון החיסוני לחולים הסובלים מאוטם שריר הלב.

התעשייה האוירית לישראל וחברת MELD Printworks האמריקאית יפתחו וייצרו רכיבי תעופה אזרחית תוך שימוש בטכנולוגית ייצור תוספתי.

חברת Tissue Dynamics הישראלית וחברת מאגר התאים הביולוגיים ATCC האמריקאית יפתחו מערכת לבדיקת השפעת ורעילות תרופות על פעילות הלב.

עשרת הפרויקטים שאושרו מצטרפים ליותר מ-1,000 פרויקטים שבהם השקיעה הקרן במהלך 46 שנות קיומה. עד כה, ההשקעה הכוללת של בירד בפרויקטים משותפים עומדת על כ- 400 מיליון דולר, והיא תרמה למכירות ישירות ועקיפות של יותר מ-10 מיליארד דולר.

קרן BIRD פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות בתחומי הטכנולוגיה השונים לצורך פיתוח מוצר משותף. בנוסף על הענקת מענקים למימון הפרויקטים הנבחרים, הקרן מסייעת לחברות באיתור וחיבור לשותפים אסטרטגיים פוטנציאליים.

מועד הגשת תקצירי מנהלים לסבב האישורים הבא של קרן בירד הוא עד ה-7 במרץ 2024. אישור הפרויקטים יתבצע במהלך חודש יוני 2024.

ואלנס פיתחה שבב תקשורת מהירה למשאיות

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון הכריזה על שבב תקשורת חדש המיועד למערכות בטיחות בכלי-רכב ארוכים כדוגמת משאיות. השבב החדש, VA700R, מאפשר תעבורת מידע בלתי דחוסה, לרבות וידיאו, במהירות של 4 ג'יגה-ביט לשנייה (Gbs) על גבי כבלים פשוטים למרחק של 40 מטר, בהשוואה לשבב VA700 המאפשר תעבורה מהירה על פני 15 מטר ומיועד לרכבים רגילים.

מ-ואלנס נמסר כי ישנה התעניינות גבוהה בשבב החדש. ואלנס מדגימה את ביצועי השבב ביריד הרכב Automotive World המתקיים ביפן בימים אלה.

הגדלת המרחק היא חיונית בעיקר עבור כלי-רכב ארוכים כדוגמת משאיות, וכדי לתמוך ביישומי שדה-ראייה עבור נהגי משאיות, המתבססים על התקנת מצלמות לאורך גוף המשאית ובחלקה האחורי. השימוש בשבב של ואלנס מאפשר לשדר אל תא הנהג את שידור המצלמות ללא שיהוי וברזולוציה של 4k.

ב-ואלנס מסבירים כי רכבים ארוכים סובלים ממגבלות שדה ראייה בשל המורכבות הטכנית הקשורה לפריסת קישוריות לאורך מרחק כה גדול והקושי להתגבר על הפרעות אלקטרומגנטיות (EMC). "הטכנולוגיה של ואלנס מסוגלת באופן יחודי להתגבר על האתגרים הללו ולספק פיתרון המבטיח את הביצועים הנדרשים למערכות ADAS בכלי-רכב ארוכים."

ואלנס מפתחת שבבי תקשורת המאפשרים העברת אודיו-וידיאו בקצבים מאוד גבוהים על-גבי כבלים פשוטים, ופעילה בשני שווקים עיקריים: שוק האודיו-וידיאו ושוק האוטומוטיב. המכירות של החברה ברבעון השלישי של 2023 הסתכמו ב-14.2 מיליון דולר, ירידה של 38% בהשוואה ל-23.1 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2022.

נפתחה מעבדת הרובוטיקה של אלביט ו-Synergy7 בבאר שבע

חברת אלביט מערכות (Elbit) ומרכז החדשנות 7Synergy, השיקו השבוע מעבדת רובוטיקה בפארק ההייטק הסמוך לאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, בהשקעה כוללת של כ-2.5 מיליון שקל. המעבדה תתמוך בפיתוח טכנולוגיות רובוטיות באמצעות מומחים של חברת אלביט. המעבדה בשטח של 380 מ"ר כוללת חדר ניסויים, חדר בקרה ובית מלאכה ומעבדת אלקטרוניקה המאפשרים בנייה מהירה של אבות טיפוס מהירים. מנהל Synergy7, הראל רם, סיפר ל-Techtime שהמעבדה תספק לחברות סטארט-אפ ולגופי מחקר ופיתוח בדרום תשתיות לבדיקת ופיתוח פתרונות רובוטיים בתחומי ראיית מכונה (Computer Vision), התמצאות במרחב, תכנון תנועה וכדומה. המעבדה גם מספקת להם מערכות לבדיקת איכות הניווט ומערכות השליטה והבקרה של רובוטים.

מרכז 7Synergy הוקם על-ידי קונסורציום של חברות הכולל את אלביט, דל טכנולוגיות (Dell), קרן מיראז', אוניברסיטת בן גוריון וחברת המסחור שלה ובית החולים סורוקה וחברת המסחור שלו. הקונסורציום זכה במכרז רשות החדשנות לקידום הטכנולוגיה בדרום, וקיבל תקציב של 25 מיליון שקל לארבע שנים, בנוסף ל-5 מיליון שקל שהשקיעו חברי הקונסורציום. בימים אלה המרכז מקים "סטודיו" לפיתוח טכנולוגיות רפואיות ומרכז מחקר ופיתוח של טכנולוגיות סייבר והגנה על מערכות מיחשוב.

מרכז המחשבים מוקם על-ידי חברת דל ויכיל סביבת מחשבים ורשתות אשר מדמה רשתות ארגוניות שניתן לבצע עליהן תקיפות שונות, לדמות תקיפות חומרה ותוכנה ולבחון אמצעים לזיהוי והתמודדות עמן. הסטודיו הרפואי פועל בשיתוף פעולה הדוק עם בית החולים סורוקה. חברות סטארט-אפ מקבלות ממנו סיוע מקצועי כמו התייעצות עם רופאים ומומחים, נגישות אל עוזרי מחקר, גישה אל בסיסי מידע רפואי וכדומה. רם: "המדינה העניקה לנו משימה לייצר פעילות עסקית ולתמוך בחברות סטארט-אפ בבאר שבע.

"פיתחנו מודל פעילות המבוסס על שירותים ועל יזמות. חלק מהשירותים ניתן בחינם, וחלק תמורת תשלום. במקביל, אנחנו פעילים גם בבניית חברות:  לוקחים רעיון שהגיע אלינו מהשטח ומפתחים אותו כחברה שבה יש לנו חלק מהמניות. כעת יש כבר כמה חברות הנמצאות בצנרת לקראת הקמה, ויצרנו קשרים ראשונים במטרה להביא כאן גם חברות רב-לאומיות".

כיצד המלחמה השפיעה על פעילותכם?

"התחלנו לפעול בחודש מאי 2023, ופתאום ב-7 באוקטובר התעוררנו אל מציאות של סביבה בטראומה. נאלצנו לעבור בבת-אחת ממתכונת פעולה של צמיחה אל מתכונת של קרב בלימה. יש לנו חברות סטארט-אפ שיש להן עובדים ומעבדות בעוטף. אתמול התבשרנו שמנכ"ל אחת מהחברות נפל בעזה. לקח לנו חודשיים להתמודד עם הצרכים הדחופים והבעיות של המלחמה. כרגע אנחנו מנסים להחזיר את כל הפעילות לשגרה".

ASML: שנת 2024 תהיה "שנת מעבר" בתעשיית הסמיקונדקטור

בתמונה למעלה: כיוונון מערכת ליתוגרפית במפעל ההרכבות של ASML. צילום: ASML

חברת ASML ההולנדית, המייצרת מכונות ליתוגרפיה לייצור שבבים, סיימה אמנם את 2023 בצורה חזקה, אך פרסמה תחזית מאכזבת לרבעון הראשון של 2024 ומאותתת כי 2024 צפויה להיות "שנת מעבר" בתעשיית השבבים. הכנסות ASML ברבעון הרביעי התעלו מעל תחזיות החברה, והסתכמו בכ-7.2 מיליארד אירו, בהשוואה לכ-6.6 מיליארד אירו ברבעון השלישי. הרווח הנקי הסתכם בכ-2 מיליארד אירו. ברבעון הרביעי מכרה ASML כ-13 מערכות EUV (אור אולטרה-סגול קיצוני), שהן מכונות הליתוגרפיה המתקדמות ביותר של החברה ומשמשות לייצור שבבים בגיאומטריות הזעירות ביותר.

ההכנסות בשנת 2023 כולה צמחו ב-30% לכ-27.6 מיליארד אירו, והרווח הנקי הסתכם ב-7.8 מיליארד אירו. בשנת 2023 מכרה ASML כ-57 מערכות EUV, בסכום כולל של 9.1 מיליארד אירו, גידול של 30% בהשוואה ל-2022. המכירות של מכונות DUV (אור אולטרה-סגול עמוק) גדלו ב-60% ל-12.3 מיליארד אירו. לעומת זאת, מכירות מערכות המדידה והבדיקה ירדו ב-19% ל-536 מיליון דולר. חלק מהכנסות החברה הן משירותי תחזוקה למערכות המותקנות בקרב הלקוחות.

מבחינת שוקי היעד, המכירות לשוק הרכיבים הלוגיים (כדוגמת מעבדים) גדלו ב-2023 בכ-60% והגיעו להיקף של כ-16 מיליארד אירו. המכירות לשוק הזכרונות צמחו רק ב-9% להיקף של כ-6 מיליארד אירו.

המלאים מתחילים להתנרמל

עם זאת, התחזית לרבעון הראשון של 2024 היא מאכזבת: חברת ASML צופה הכנסות של 6.3-6.8 מיליארד אירו בלבד, על רקע האטה בתעשייה שהחברה מזהה. גם המכירות ב-2024 כולה צפויות להיפגע: ASML צופה כי הכנסותיה ב-2024 יהיו דומות בהיקפן להכנסות ב-2023. לאור הצמיחה הגבוהה ב-2023, שוק הרכיבים הלוגיים צפוי להתקרר מעט, אך בשוק הזכרונות המלאי מתחיל לחזור לרמות נורמליות, ולכן החברה מאמינה שתיתכן עלייה בביקושים.

כספקית מכונות לייצור שבבים, ASML גם נפגעת מההגבלות שמטילה ארצות הברית על ייצוא לסין. בחברה מעריכים כי המגבלות הקיימות יביאו לפגיעה של כ-10%-15% מהמכירות לסין בהשוואה ל-2023. מנכ"ל החברה, פטר ווניק, הסביר בשיחת הוועידה עם המשקיעים לאחר פרסום הדו"ח כי תעשיית הסמיקונדקטור עדיין בתהליכי התאוששות. "הלקוחות שלנו עדיין לא בטוחים לגבי קצב ואופי ההתאוששות השנה, אך יש כמה סימנים חיוביים: המלאים מתחילים להתנרמל וכך גם הניצולת של מכונות ליתוגרפיה. אנחנו רואים ב-2024 שנת מעבר לקראת 2025, שתתאפיין בביקוש גבוה".

הצפי החיובי לשנת 2025 מתבסס על המעבר לגיאומטריות מתקדמות יותר בתחומים כמו AI ורכב חשמלי, וכן מן העובדה כי נבנים כעת במקומות שונים בעולם, לרבות ארצות הברית ואירופה, מספר פאבים חדשים, שצפויים להצטייד במכונות הייצור של ASML. "חשוב שנתמקד בעתיד ונגדיל את התפוקה שלנו לקראת הצמיחה ארוכת הטווח שצפויה בשנים הבאות". החברה מתכוונת להשקיע ב-2024 בהגדלת תפוקת הייצור, למכסה של 90 מערכות EUV ו-600 מערכות DUV בשנה, וההשקעה הזו צפויה לכרסם במידה מסוימת בשולי הרווח ב-2024.

ירידה של 15% במכירות טקסס אינסטרומנטס

ברבעון האחרון של 2024 ירדו המכירות של חברת טקקס אינסטרומנטס (Texas Instruments) בכ-13% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו ב-4.08 מיליארד דולר. החברה דיווחה על ירידה של 30% ברווח התפעולי, לכ-1.53 מיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל TI, הישראלי אילן חביב, אמר שהרבעון אופיין בירידה בשוק התעשייתי ובשוק הרכב. "ב-12 החודשים האחרונים השקענו כ-3.7 מיליארד דולר במחקר ופיתוח והוצאות כלליות, ועוד 5.1 מיליארד דולר ברכש ציוד ייצור שבבים". להערכתו, המכירות ברבעון הראשון 2024 צפויות להיות 3.45-3.75 מיליארד דולר – בהשוואה ל-4.38 מיליארד דולר ברבעון הראשון 2023. 

בסך הכל, המכירות בשנת 2023 כולה ירדו בכ-15% בהשוואה לשנת 2022, והסתכמו בכ-17.52 מיליארד דולר. הירידה הגדולה ביותר היתה בתחום המוצרים האנלוגיים (15%), האחראים לכ-74% מכל המכירות. המכירות בתחום המעבדים נשאר כמעט ללא שינוי (ירידה של 3%), וקטגוריית "שאר המוצרים" חלה ירידה של 21% להיקף של כ-1.1 מיליארד דולר בשנה.

שוק היעד העיקרי של TI הוא השוק התעשייתי שהיה אחראי לכ-40% מהמכירות של TI, אחריו בחשיבות היה שוק הרכב שתפס כ-34% מהמכירות ב-2023, כאשר ציוד אלקטרוני אישי תרם כ-15% וציוד תקשורת תרם כ-5% מהמכירות. מדובר בשינוי משמעותי בתמהיל המכירות: בשנת 2023 תפסו שוקי התעשייה והרכב כ-74% מהמכירות של TI, בהשוואה לכ-65% ב-2022 וכ-42% בשנת 2013. בעקבות הדו"ח ירדה מניית TI בנסד"ק בכ-2.1% וכעת היא נסחרת לפי שווי של כ-155 מיליארד דולר.

התוצאות של החברה, ובמיוחד התחזית החלשה לרבעון הראשון של 2021, מייצרים אי-ודאות גדולה מאוד בשוק השבבים. מדובר בחברה כל-כך גדולה ומגוונת, שהתוצאות שלה עשויות ללמד על מגמת האטה בשוק השבבים, ובמיוחד בשוק האלקטרוניקה לרכב אשר צמח בהתמדה בשלוש השנים האחרונות, וכעת TI מדווחת על כך שהוא מאט ואפילו מפגין ירידה.

מדובר בתמונת מראה הפוכה מזו שעלתה מהתוצאות של חברת TSMC בשבוע שעבר: אומנם גם קבלנית הייצור הטאיוואנית דיווחה על ירידה של 8.5% בהשוואה למכירות ב-2022 וירידה של 1.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אולם היא חוותה שינוי מגמה ברבעון האחרון של השנה, שבעקבותיה הצהיר שמנכ"ל החברה, סי.סי. וויי,  שהחברה צופה שהחל משנת 2024 – ולמשך מספר שנים קדימה – היא תציג צמיחה שנתית של 15%-20% במכירות.

וובינר סינופסיס לאימות תכנונים בעידן ה-AI

ביום ה’, ה-25 בינואר 2024 בשעה 20:00 לפי שעון ישראל, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום האצת האימות וניפוי השגיאות בתכנוני שבבים באמצעות טכנולגיות בינה מלאכותית המיושמות במערכת החדשה של החברה, Synopsys Verdi platform. במהלך ההדרכה יוסברו הדרכים לבצע ניפוי שגיאות ואיתור תקלות שורש באמצעות בינה מלאכותית, וכיצד לנצל את כל היתרונות של סביבת הפיתוח המשולבת (IDE).

הדוברים בוובינר:

Robert Ruiz (left), product management director of several verification products at Synopsys. Robert has held various marketing and technical positions for leading functional verification and test automation products at various companies including Synopsys, Novas Software, and Viewlogic Systems. He has more than 30 years of experience in advanced EDA technologies and methodologies and spent several years designing application-specific integrated circuits (ASICs).

Myles Glisson (right), an Applications Engineer, Sr. Staff, at Synopsys is a product and debug applications engineer with nearly 30 years of experience. He works with sales, marketing and R&D to drive the adoption of solutions in customer flows and methodologies.

למידע נוסף ורישום:

Accelerating AI-driven Debug and Verification Management with Next-Gen Verdi Platform

 

ג'ונסון אלקטריק תתקין את ה-AI של QualiSense בעשרות קווי ייצור

[בתמונה, מימין לשמאל: מנכ"ל קווליסנס ומייסד-שותף, ארז צור, ואוסטין וואנג מג'ונסון אלקטריק. צילום: קווליסנס]

חברת QualiSense, המפתחת פלטפורמת AI ליישומי בקרת איכות בקווי ייצור תעשייתיים, הודיעה על נדבך נוסף בשיתוף הפעולה שלה עם חברת Johnson Electric. ג'ונסון אלקטריק, שבסיסה בהונג קונג, מייצרת מנועים, אקטוארים, מיסבים ורכיבים אלקטרו-מכניים לענפי הרכב, התעשייה והמדיקל. במסגרת העסקה החדשה, ג'ונסון אלקטריק תטמיע את הפתרון של קווליסנס בעשרות קווי ייצור חדשים, המייצרים מיליוני מגנטים ביום עבור מנועים לרכבים חשמליים. בקרת האיכות בקווי הייצור הללו מתבססת על מערך מצלמות.

למעשה, קווליסנס התפצלה מתוך חברת ה-AI הישראלית קורטיקה (Cortica). קורטיקה פיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית "אוטונומית", אשר מסוגלת ללמוד באופן עצמאי ובלתי מונחה על אוביקטים במרחב, ללא צורך להסתמך על מאגרי ענק של תמונות מתויגות. ב-2021 הקימו קורטיקה וג'ונסון אלקטריק חברה משותפת, ששמה בתחילה היה Lean AI ובהמשך שונה ל-QualiSense.

הפתרון של קווליסנס מתבסס על טכנולוגיית ה-AI של קורטיקה, תוך התאמה לעולם בקרת איכות ייצור. הפלטפורמה שלה מתבססת על מספר מנועי AI מסוגים שונים שפועלים יחדיו: בינה מלאכותית בלתי מונחית (unsupervised), בינה מלאכותית חצי-מונחית, ובינה מלאכותית אקטיבית.

בקווליסנס מכנים זאת Augumented AI, ולדברי החברה ארכיטקטורת ה-AI הזו מאפשרת למשתמש להנחות, לעצב ולהתאים את מודל ה-AI לצרכיו, ולא לעשות שימוש במודלי AI גנריים "מן המדף", שלא תמיד מותאמים לדקויות ולמאפיינים הייחודיים של תהליך הייצור של הלקוח. המערכת מאפשרת למנהל בקרת הייצור להכווין ולהפעיל את מודל ה-AI ללא צורך במומחיות בתחום וללא שימוש במאגרי מידע גדולים.

לדברי קווליסנס, ג'ונסון אלקטריק בחרה בפתרון שלה בשל יכולתו לעבוד גם במשטחים מורכבים ולזהות פגמים חד-פעמיים. החוזה בין שתי החברות הוא ל-5 שנים, והוא נחתם לאחר פיילוט שבוצע בקוויי יצור של גקונסון אלקטריק בקנדה ובסין. בשנים הקרובות צפויות שתי החברות לבחון את המערכת של קווליסנס בתהליכי ייצור וחיישנים נוספים בקווי יצור של ג'ונסון אלקטריק, שמפעילה מתקני ייצור בכ-22 מדינות. הכנסותיה ב-2022 הסתכמו ב-3.4 מיליארד דולר והיא נסחרת בבורסה של הונג קונג.

[מקור תמונה למעלה: QualiSense]

בלו-ווייט גייסה 39 מיליון דולר לרובוטים חקלאיים

חברת בלו-ווייט (Bluewhite) התל אביבית השלימה גיוס הון בהיקף של 39 מיליון דולר בסבב C, שהתבצע בהובלת Insight Partners ובהשתתפות משקיעים חדשים כמו Alumni Ventures, LIP Ventures ומשקיעים נוספים. בסבב השתתפו גם המשקיעים הקיימים בחברה: Entrée Capital ,Jesselson, ו-Peregrine Ventures. בלו-ווייט הוקמה בשנת 2017 על-ידי בן אלפי, יאיר שחר ואבירם שמואלי וגייסה עד היום (כולל הסבב הנוכחי) כ-89 מיליון דולר. המטה המרכזי שלה נמצא בתל אביב, והיא גם מפעילה משרדים בפרסנו, קליפורניה. החברה מעסיקה 130 עובדים, מהם 85 עובדים בישראל.

בלו-ווייט פיתחה חליפת שליטה ובקרה לטרקטורים חקלאיים מכל הדגמים, המאפשרת להפעיל אותם במתכונת של רובוטים אוטונומיים הנשלטים מרחוק. החליפה, בשם Pathfinder, כוללת מערך שליטה מכנית במערכות הניהוג של הטרקטור ובעזרי הבקרה על ציוד חלקאי המחובר לטרקטור. בנוסף, היא כוללת מערך תקשורת וניווט (GPS),  מחשב רכב, חיישני LiDAR ומצלמות, ופגוש בטיחותי למניעת נזקים במקרה של תקלה במערכות הניווט והשליטה.

ריסוס מדוייק במטע באמצעות טרקטור אוטונומי של בלו-ווייט
ריסוס מדוייק במטע באמצעות טרקטור אוטונומי של בלו-ווייט

כאשר הטרקטור נע באזור הגידולים, מערכת בינה מלאכותית לומדת את נתיב התנועה שלו, מזהה את נתיבי התנועה בשטח ולומדת לנווט אותו בהתאם לתנאי האתר הרלוונטי. המערך הזה מקושר אל תוכנת עיבוד מידע ואפליקציות שונות הנמצאות בענן, שניתן להפעיל אותן דרך המחשב או הסמארטפון. הוא מאפשר לטרקטור החקלאי לנווט בשטח ולבצע משימות שונות באופן אוטונומי, דוגמת זריעה, ריסוס, חיתוך וקצירה, גם בתנאים קשים. מרכיב התוכנה (Compass) ניתן ללקוחות במתכונת של תוכנה כשירות (Robot as a Service- RaaS).

במקביל לניהול הרובוט, המערכת אוספת נתונים מהשדה, מנתחת אותם ומספקת תובנות ודו"חות בזמן אמת, לצורך ייעול פעילות החווה החקלאית. הפתרון האוטונומי של Bluewhite תואם לגידולי קבע, כמו אגוזים, פירות יער, תפוחים, ענבים, תפוחים ועוד. כיום יש לחברה יותר מ-20 לקוחות בוושינגטון ובקליפורניה אשר ביצעו כבר יותר מ-50,000 שעות פעילות חקלאית אוטונומית, על-פני שטח כולל של כ-150,000 דונם של גידולים.

מאסיבית: גידול של 25% בהכנסות 2023

חברת מאסיבית (Masivit), המפתחת מדפסות תלת-מימד להדפסת חלקים גדולי-מימדים, דיווחה היום (ג') על תוצאותיה המקדמיות לרבעון הרביעי ושנת 2023 כולה. לפי הדיווח, הכנסותיה של החברה בשנת 2023 הסתכמו ב-15.1 מיליון דולר, עלייה של 25% בהשוואה ל-12.1 מיליון דולר ב-2022. החברה מכרה בשנה החולפת כ-32 מדפסות, בהשוואה ל-29 מדפסות ב-2022.

עם זאת, ברבעון הרביעי חלה התמתנות בפעילות העסקית של מאסיבית, שרשמה הכנסות של 3.9 מיליון דולר בהשוואה ל-4.8 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2022. בחברה מייחסים זאת להשפעת המלחמה, שאף הובילה לביטול עסקת רכש של 2 מדפסות בהיקף של 700 אלף דולר.

אחד השווקים המשמעותיים שאליהם חדרה החברה בשנה האחרונה הוא תחום פארקי השעשועים ואולפני הקולנוע. החברה דיווחה בחודש שעבר על מכירת מדפסת ראשונה לחברת דיסני, שמפעילה יותר מ-10 פארקי שעשועים ברחבי העולם, וכן מכירה של מדפסת נוספת לחברת Merlin Entertainments, שמפעילה את מוזיאון מאדם טוסו ואת פארק השעשועים "לגו-לנד".

מנכ"ל החברה, ארז צימרמן התייחס לתוצאות ואמר: "אנחנו מרחיבים את היצע החומרים שלנו במטרה לחדור לשווקים נוספים. התוצאות שלנו ברבעון הרביעי הושפעו מהמלחמה, אך אנחנו מאמינים כי ב-2024 נשוב להציג את שיעורי הצמיחה שהצגנו קודם לכן."

חברת מאסיבית הוקמה בשנת 2013 על-ידי גרשון מילר, הנחשב ליזם וטכנולוג מוערך מאוד בתחום התלת-מימד וייסד בעברו את חברת Idanit שפיתחה מכונות דפוס דיגיטליות בפורמט גדול, ולאחר מכן היה שותף גם להקמת חברת אובג’ט (Objet), שנמכרה לסטרטסיס. מאסיבית פיתחה שורה של מדפסות שמשמשות להדפסה של חלקים בנפח גדול ותבניות יציקה לשוקי הרכב, ספנות, רכבות, ריהוט, והפרסום. מדפסות החברה מאפשרות הדפסה מהירה גם של אבות טיפוס וגם של סדרות ייצור קצרות.

המכ"ם של Arbe נכנס למבחני AEC-Q100

חברת Sensrad השוודית דיווחה על קבלת ההזמנות הראשונות של מערכת המכ"ם הממונעת שלה, Hugin 4D Imaging Radar, אשר התקבלו מיצרן אמריקאי של מערכות תחבורה אוטונומיות, ומיצרן של ציוד רובוטי כבד לביצוע עבודות חוץ. מערכות המכ"ם של החברה מבוססות על שבב המכ"ם של חברת Arbe מתל אביב.

ההודעה הגיעה זמן קצר לאחר שהחברה דיווחה שערכת השבבים שלה נמצאת בשלבים הסופיים של קבלת הסמכת AEC-Q100, המבטאת עמידה בתנאי הסביבה הקשים של תעשיית הרכב, ולאחר שהם הגיעו לשלב production intent. במושגים של תעשיית הרכב, פירוש הדבר שהם מספקים את הביצועים הדרושים מהיצרנים, אולם עדיין לא שולבו במערכות הנמצאות בייצור סדרתי (הדבר דומה להצגת מכוניות קונספט).

הערכה כוללת שלושה שבבים: משדר בעל 48 ערוצי שידור, מקלט בעל 48 ערוצי קליטה ומעבד. הייצור מבוצע בחברת גלובלפאונדריז בתהליך 22 ננומטר בטכנולוגיית FD-SOI. המכ”ם של ארבה מבוסס על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. המכ”ם של ארבה מפיק תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם של האובייקטים הניידים. התמונה מתעדכנת 30 פעמים בשנייה.

בתערוכת CES 2024 שהתקיימה נחודש בלאס וגאס, החברה הציגה מערכת מכ"ם של לקוח מתעשיית הרכב, אשר הגיעה לרמת B sample, כלומר נמצא בשלב שבו כל הפונקציונליות קיימת והלקוח (יצרן הרכב) כבר יכול לבצע מבדקי ביצועים ושילוב בדגם. למרות שהיא עדיין חברה הנמצאת בשלב הפיתוח, חברת ארבה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-151 מיליון דולר. ברבעון השלישי הסתכמו מכירותיה בכחצי מיליון דולר בלבד. החברה דיווחה על הפסד של 11.7 מיליון דולר ברבעון. בקופתה מצויים כיום כ-49 מיליון דולר, המבטיחים את פעילותה לפחות עד המחצית השנייה 2025. החבר מסרה שהיא ממתינה כעת לשלבי האישור הסופיים של הזמנות רכיבי מכ"ם עבור שני פרוייקטים גדולים של משאיות.

סנסיבו חיברה את המזגן ל-ChatGPT

חברת סנסיבו (Sensibo) מרמת גן, אשר מפתחת בקרי IoT חכמים למערכות מיזוג אוויר סטנדרטיות, קישרה את אפליקציית השליטה שלה אל תוכנת הבינה המלאכותית ChatGPT. סנסיבו מפתחת ומספקת אבזרים מקושרים ביתיים אשר מחליפים את השלט המקורי במזגנים. האבזרים מתחברים אל מערכות מיזוג האוויר הקיימות ואל אפליקציה בסמארטפון שבאמצעותה ניתן לבצע פעולות שליטה מורכבות במערכת המיזוג הביתית, כולל תכנון פעולות מראש, הגדרת תגובת המזגן לשינויים במזג האוויר, זהוי מיקום המאפשר למערכות המיזוג הביתיות להיכנס לפעולה כאשר המשתמש מתקרב לביתו, ועוד.

החברה שהוקמה בשנת 2013 על-ידי מנהל התפעול עומר ענבר והמנכ"ל רן רות, נכנסה כבר בשנת 2016 נכנסה לעולם השליטה הקולית, וחיברה את המערכת שלה אל פלטפורמות קוליות כמו Alexa של אמזון, Google Assistant ו-Siri של אפל. השבוע היא דיווחה על שלב חדש ברמת השליטה הקולית במערכות: השקת התוסף AI Assistant המשולבת בפלטפורמה שלה, אשר מבוססת על שימוש בתשתית ChatGPT של חברת OpenAI ותוכנת מידול שפה (Large Language Model – LLM).

באמצעות שימוש בתוסף כבר אין צורך להכיר את הפקודות המדוייקות: המערכת מבינה בקשות מורכבות מאוד של המשתמש ומגיבה אל כוונותיו, גם אם הן לא הוגדרו באופן מפורש. כך למשל, אם המשתמש אומר "קר לי", המערכת מבינה שהיא צריכה להגביר את החימום בבית. ניתן לבקש מהמערכת להגיב אל תנאי האקלים המשתנים, ולהשתמש ביכולות של ChatGPT לאסוף ולנתח נתוני מזג אוויר כדי לבצע שליטה דינמית במערכת.

לדברי רן ענבר, "השלטים החכמים הופכים באמצעות AI Assistant לחכמים הרבה יותר, וכל 250,000 משתמשי Sensibo בעולם יכולים להשתמש ביכולות האלה". לדבריו, מערכות מיזוג אוויר אחראיות לכ-25% מתצרוכת האנרגיה העולמית, ולכן לטכנולוגיות ייעול השימוש בהן תהיה השפעה משמעותית על פליטת גזי חממה. "מערכת AI Assistant יכולה להביא לחיסכון של עד 40% בצריכת האנרגיה של מזגנים".

המאביק האוטונומי של Edete הביא לגידול ממוצע של 19% ביבול פיסטוקים בקליפורניה

חברת סטארט-אפ האג-טק הישראלית עידית (Edete) מבסמת טבעון, שפיתחה ומספקת טכנולוגיה להאבקה מדייקת (precision pollination), השלימה ניסוי שהצליח להשיג גידול ממוצע של 19% ביבול של מטע פיסטוקים בקליפורניה במהלך 2023, שהיתה בעצמה שנת שיא של כל הזמנים ביבול פיסטוקים בארצות הברית.

עידית פיתחה פתרון של האבקה כשירות (PPaS – Precision Pollination as a Service) המתבסס על טכנולוגיה שמשפרת את ניהול הסיכונים ורמת החוסן של ענף החקלאות, תוך הגדלת היבול לחקלאי, פתרון בעיות של סינכרון פריחה, לצד התמודדות עם שינויי אקלים, ועם מחסור בדבורים ובמאביקים טבעיים.

עידית ביצעה האבקה מדייקת של כ-2,000 דונם של פיסטוק באזור בייקרספילד קליפורניה, עבור אחת מחברות הגידול החקלאי הגדולות בארה"ב. ההאבקה בוצעה בעונות הפריחה, במהלך אפריל 2022 ובאפריל 2023. השטח כלל שלוש חלקות צעירות מזן גולדן הילס, שניטעו ב-2016 וב-2017 ועדיין לא הגיעו לתנובה מסחרית.

התהליך בוצע באמצעות המאביק האוטונומי שפיתחה עידית, המפזר פולן טהור בלבד בכמויות מבוקרות ובדיוק רב על העצים, בהיקף של כ-600 דונם ליום. תוצאות ההאבקה המדייקת התקבלו מהשוואה של היבול בחלקות שהואבקו על ידי עידית לחלקות ביקורת שהיו סמוכות לחלקות שהואבקו ובעלות מאפיינים דומים של גודל, זנים ושנת נטיעה, ולא קיבלו האבקה מדייקת.

הטכנולוגיה להאבקה מדייקת של עידית הגדילה ב-19% בממוצע את יבול הפיסטוקים בשתיים מתוך שלוש החלקות שהואבקו. זאת למרות ששנת 2023 התאפיינה בריבוי של מנות קור ומסתמנת כשנת שיא ביבול של כל הזמנים בפיסטוקים המוערך ב-680 טונות. תוצאות של הגידול ביבול כתוצאה מהאבקה מדייקת התקבלו באותן החלקות גם ב-2022.

על פי תחשיבי עידית, הגידול ביבול צפוי להניב לחקלאים תוספת הכנסה של 254-322 דולר לדונם בממוצע. בשנת 2021 הדגימה החברה גידול ממוצע של 24% ביבול בשטח של כ-20 דונם באזור סקרמנטו, בשלוש חלקות בגילאים שונים של 6, 15 ו-24 שנים.

עילם רן, מנכ"ל Edete, מסר: "תוצאות הגידול ביבול שהושגו זו השנה השלישית ברציפות, מוכיחות כי האבקה מדייקת פותרת בעיות של חוסר יעילות בהאבקה הטבעית, ומביאה לאופטימום את התנובה של העץ, גם בשנה של יבול שיא. תוספת האבקה בפיסטוק הופכת את החקלאות לעמידה יותר, מאפשרת ביטחון תזונתי לצרכנים ובו זמנית תורמת להגדלת הרווחיות לחקלאי. אני שמח שחקלאים שהיו ראשונים לאמץ את הפתרון ממשיכים להתקשר עם החברה גם ב-2024".

חברת עידית טכנולוגיות מדויקות לחקלאות, שהוקמה ב-2016 וממוקמת בבסמת טבעון ובפאסו רובלס, קליפורניה, מספקת שירותי האבקה מדייקת למגדלי פיסטוקים ושקדים בקליפורניה. הלקוחות המרכזיים של עידית הם מגדלי הפיסטוקים והשקדים הגדולים בעולם. החברה גייסה מהקמתה מעל 15 מיליון דולר, ומעסיקה 15 עובדים. בין המשקיעים בעידית: שישה קיבוצים ומושב שיתופי – קבוצת יבנה, קיבוץ מלכיה, קיבוץ לוחמי הגטאות, קיבוץ אילון, קיבוץ גשר הזיו, קיבוץ רמת דוד, מושב יונתן, קרן נבטים, ומשקיעים פרטיים. שירותי ההאבקה של החברה מבוססים על טכנולוגיה ייחודית שפותחה בחברה הכוללת הקמת בנק פולן שנשמר למשך למעלה מחמש שנים ומאביק אוטונומי שמפזר פולן טהור בלבד, טעון במטען אלקטרוסטטי, בכמויות נשלטות ובדיוק רב.

[קרדיט צילום: גיל אליהו]

האם 2024 היא שנת הפריצה של טכנולוגיית ה-AR/VR? [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא ד"ר צבי טובול-לביא, אחראי תחום עולמות וירטואליים ומטאוורס בפירמת BDO, אשר עוסק בתפקידו בליווי והטמעת פתרונות AR/VR בארגונים.

נראה שאין טכנולוגיה שידעה, לאורך תהליך הבשלתה, יותר כשלונות ומפחי נפש עסקיים וטכנולוגיים מאשר טכנולוגיית ה-AR/VR. אפשר להזכיר את הגוגל-גלאס, שהושקו ב-2013 וירדו מהמדפים תוך שנה, או את שיתוף הפעולה של מיקרוסופט עם צבא ארה"ב שנגמר בחיילים שחבשו את קסדת ההולולנס של מיקרוסופט ודיווחו על כאבי ראש, ועד גלי הפיטורין בחטיבת המטאוורס של מטא.

ואולם, כעת מצטרפת למשחק שחקנית חדשה ומבטיחה, אפל, שהשיקה החודש, לאחר עשור של פיתוח, את משקפי המציאות המעורבות Vision Pro.  השקת ה-Vision Pro מעוררת עניין כה רב, מאחר שאפל, באתוס ובמוניטין שלה, לא יכולה להרשות לעצמה להוציא לשוק מוצר שאינו בשל, שלא לומר מושלם. האם השקת ה-Vision Pro מעידה כי טכנולוגיית ה-AR/VR סוף סוף הבשילה?

בשיחה, סוקר צבי את האבולוציה רבת השנים של תחום ה-XR, על הבשורה של משקפי ה-Vision Pro של אפל, ועל השימושים שיוכולים לעשות ארגונים עם הטכנולוגיה המתהווה.

[קרדיט תמונה: יח"צ]

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

קודווליו תרכוש את קלאודאקס הישראלית

חברת קודווליו (CodeValue) דיווחה אתמול (א') לבורסה בתל אביב, דרך החברת-אם ספידווליו, כי התקשרה בהסכם לרכישת השליטה בחברת קלאודאקס הישראלית, המספקת שירותים בתחום הענן הציבורי.  ייעוץ . במסגרת ההסכם, קודווליו תרכוש 54% מהונה של קלאודאקס תמורת 4.05 מיליון שקל במזומן, ותקבל גם אופציה לרכישה של 100% מהמניות בשלב עתידי. השלמת העסקה צפויה להתקיים בימים הקרובים.

היקף ההכנסות הצפוי של קלאודאקס בשנת 2023 הוא כ-8-9 מליון ש"ח והרווח הצפוי של קלאודאקס בשנת 2023 הוא כ-1.3-1.4 מיליון שקל.

המהלך הנוכחי מצטרף לשורה של מיזוגים ורכישות שביצעה קבוצת ספידווליו בשנים האחרונות, כחלק מצמיחת החברה. בשנת 2023 השלימה את רכישת השליטה בחברות שירותי התוכנה DevelopSoft הבולגרית ו-Code Agile הרומנית.

טלי שם טוב [בתמונה] מבעלי ספידווליו ומנכ"לית קבוצת קודווליו: "שוק הענן הציבורי בישראל מצוי בשנים האחרונות בתנופה, הן על רקע כניסה של שחקניות ענן בינלאומיות והן על רקע יוזמות ממשלתיות. כיום, מבצעים ארגונים מכלל המגזרים במשק את המעבר לענן, כחלק מטרנספורמציה עסקית ודיגיטלית. ההסכם עם קלאודאקס הוא נדבך נוסף במיצובה של קודווליו כחברת פתרונות התוכנה המובילה בישראל."

MIPS יוצאת למאבק שליטה על שוק ה-RISC-V

בתמונה למעלה: מנכ"ל MIPS סמיר וואסון

חברת MIPS הוספדה פעמים רבות, ובכל פעם הצליחה לקום לתחייה, להתאושש, לעורר תקוות ולהתמוטט שוב. כעת היא יוצאת למאבק שליטה חדש על שוק המעבדים החסכוניים באנרגיה – כשהיא מצויידת במנכ"ל חדש, במומחים שהובאו מחברת SiFive ובמחוייבות לארכיטקטורת העיבוד הפתוחה RISC-V. חברת MIPS היא אחת מהחברות הוותיקות בשוק הקניין הרוחני למעבדים, ונחשבה שנים רבות למתחרה המרכזית של חברת ARM. היא מבוססת על ארכיטקטורת RISC – reduced instruction set computer שפותחה באוניברסיטת סטאנפורד בשנות ה-60.

בשנת 1990 היא החלה לפעול כחברה עצמאית המוכרת ליבות עיבוד במתכונת של IP. עם השנים היא הפכה ספקית חשובה בתחום המערכות המשובצות, אולם נקלעה לסדרת משברים שהובילו למכירתה לסיליקון גרפיקס, לאימג'יניישן הבריטית, ול-Wave שפשטה את הרגל ב-2020. היא יצאה מפשיטת הרגל ב-2021 בשם MIPS ועם אסטרטגיה חדשה: הפסקת הפיתוח של פלטפורמת MIPS הוותיקה והתמקדות בארכיטקטורת RISC-V.

בחודש ספטמבר 2023 היא קטפה את מנהל חטיבת המעבדים והמיקרו-בקרים של Texas Instruments, סמיר וואסון, ומינתה אותו למנכ"ל החברה, המטרה שהוא יביל אותה למעמד מוביל בשוק מעבדי ה-RISC-V החזקים. כעבור שלושה חודשים (לפני שבועיים) היא הביאה שניים מהמנהלים הבכירים של חברת SiFive, אשר הוקמה על-ידי מפתחי RISC-V ונחשבת לחברה המובילה בתחום: דרו ברבייאר אשר שימש כמנהל מוצר ב-SiFive וישמש מנהל המוצרים ב-MIPS, ובראד בורג'ס, אשר שימש ארכיטכט המעבדים הראשי ב-SiFive ונכנס לתפקיד הארכיטקט הראשי של MIPS.

כעבור שבוע, החברה הכריזה על מיתוג מחדש הכולל לוגו חדש והססמא השאפתנית: "חופש להמציא מחדש את המחשב". עדיין לא ברור כיצד היא מתכננת לתרגם את המיתוג למוצרים, אולם המטרות המרכזיות שלה מתחילות להיות מוגדרות: התמקדות במעבדים לכלי-רכב, מרכזי נתונים ומערכות משובצות, מתן כלים המאפשרי ללקוחות להעביר תוכנות מארכיטקטורות מורשת כמו ARM  או x86 לעבודה במעבדים מבוססי RISC-V, ומה שהיא מכנה בשם "הסרת צווארי בקבוק בהעברת נתונים" – ככל הנראה פיתוח חבילת פתרונות למאיצי קישוריות במרכזי נתונים ובמערכי איחסון נתונים גדולים".