מדיגוס תובעת את Endogastric האמריקאית על הפרת פטנטים

בתמונה למעלה: הצגת המערכת של אנדוגסטריק. דומה להפיא למערכת Muse של מדיגוס

חברת מדיגוס (Medigus) מעומר דיווחה כי חברת-הבת שלה בארצות-הברית, Gerd IP, המחזיקה בקניין הרוחני של מערכת MUSE לטיפול זעיר-פולשני בצרבת כרונית (GERD), הגישה בתחילת החודש בבית המשפט הכלכלי בדלוואר, טקסס, תלונה על הפרת שני פטנטים שלה מצד חברה אמריקאית פעילה בתחום המכשור הרפואי, ודרישה לקיים משפט באמצעות חבר מושבעים.

מערכת MUSE הוא סוג של אנדוסקופ גמיש וחד-פעמי, המצויד במצלמה זעירה ומהדק רקמות. המערכת מוכנסת לקיבה דרך הפה ומאפשרת לבצע את הניתוח בלא חתכים חיצוניים, ולהציע לחולים פיתרון ארוך טווח לתסמונת על-ידי טיפול בגורם האנטומי שמחולל את תסמיני ה-GERD. מדיגוס לא חשפה את זהות הנתבעת, אך ל-Techtime נודע שמדובר ב-EndoGastric Solutions מסאן-דייגו. החברה פיתחה מכשיר לטיפול זעיר-פולשני בתסמונת GERD, המתבסס על אנדוסקופ ומוחדר דרך הפה ועל-כן אינו מצריך ביצוע חתך כירורגי בבטן המטופל.

בחודש שעבר השלימה אנדוגסטריק גיוס הון בהיקף של 35 מיליון דולר להאצת הצמיחה. החברה דיווחה שעד היום בוצעו כ-20 אלף פרוצדורות באמצעות המכשיר שלה מאז אושר לשימוש על ידי ה-FDA. בימים אלה היא עורכת ניסויים קליניים בדור השני של המכשיר. בתלונה שהוגשה לבית המשפט בדלוואר טוענת Gerd IP כי שני הפטנטים המצויים בסכסוך נוגעים לליבת הטכנולוגיה של המכשיר וכי אנדוגסטריק ממשיכה להפר אותם באמצעות ייצור, בדיקה, מכירה ומתן שירותים של מוצרים הכוללים לכאורה את הפטנטים שלה שהופרו.

מדיגוס צופה הכנסות של עשרות מיליוני דולרים מהסכם פיתוח חדש

חברת מדיגוס (Medigus) מעומר דיווחה הבוקר (א') כי חברת-הבת שלה ScoutCam, המפתחת מצלמות זעירות ליישומים רפואיים זעיר-פולשניים, קיבלה הצעת מחיר בגובה של 2.4 מיליון דולר למצלמות וידיאו לשימוש חד-פעמי מצד חברת מכשור רפואי בינלאומית הנכללת ברשימת Fortune 500. במסגרת ההסכם, שתי החברות יפתחו מכשיר כירורגי עבור החברה הרפואית, אשר ישלב את מצלמות הווידיאו הזעירות והחד-פעמיות של סקאוטקאם.

ממדיגוס נמסר כי סקאוטקאם וחברת המכשור הרפואי חתמו בנובמבר 2019 על הסכם פיתוח. סקאוטקאם צופה כי בכפוף לסיום מוצלח של תהליך הפיתוח, היא עשויה למכור עשרות אלפי יחידות של מצלמות חד-פעמיות מדי שנה, והדבר עשוי להיתרגם להכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה.

סקאוטקאם, שפוצלה מתוך מדיגוס בסוף 2018 ומהווה חברת-בת בלתי ישירה שלה, מפתחת קו של מצלמות זעירות, בעלות קוטר של 1.1 מילימטר או פחות, עבור יישומי מכשור רפואי ויישומים תעשייתיים. מצלמות ה-Micro ScoutCam של מדיגוס מבוססות על חיישן CMOS או CCD וכוללות מקור תאורה עצמי, המאפשר להן להפיק תמונות טובות במיוחד גם מחללים פנימיים בתוך הגוף ואתרי בדיקה קטנים מאוד. על פי מדיגוס, זוהי המצלמה הזעירה בעולם. היא מספקת אותן לרובוט בקרת הלוויינים של נאס"א, עובדת עם ווסטינגהאוס ו-Areva הצרפתית על שילובן במערכות בקרת טמפרטורה של כורים גרעיניים, ועם רולס-רויס על שילובן במערכות בדיקת מנועי סילון וצוללות גרעיניות. ביולי 2019 דיווחה כי סיימה לפתח עם A.M. Surgical האמריקאית מכשיר לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית בכף היד, המשלב את המצלמה הזעירה.

מובילאיי סיימה את הרבעון השני בהפסד תפעולי

שוק הרכב הינו אחד הנפגעים העיקריים של משבר הקורונה, והדבר משתקף גם בביצועים הכספיים של מובילאיי (Mobileye) ברבעון השני, כפי שעולה מהדו"ח הרבעוני שפרסמה אינטל ביום חמישי. ההכנסות הכוללות של אינטל עלו ברבעון השני ב-19.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו ב-19.7 מיליארד דולר. ההכנסות של אינטל מחולקות לשישה סגמנטים, שמובילאיי הוא אחד מהם. הכנסות מובילאיי ברבעון השני הסתכמו ב-146 מיליון דולר, ירידה חדה של 27% לעומת 201 מיליון דולר ב-2019.

הירידה החדה בהכנסות הובילה להפסד תפעולי של 4 מיליון דולר בחטיבת מובילאיי, לעומת רווח תפעולי של 53 מיליון דולר ברבעון השני של 2019. בסך הכול, הכנסות מובילאיי במחצית הראשונה כולה של 2020 הסתכמו ב-400 מיליון דולר, לעומת 410 מיליון דולר בשנה שעברה. "הירידה במכירות כלי-הרכב בעולם האפילה על המשך החדירה של מובילאיי לשוק ה-ADAS וההשקות החדשות של שבבי ה-EyeQ," אמר מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח.

אינטל אופטימית לגבי המשך הצמיחה של פעילותה בתחום מרכזי-הנתונים ותשתית הדור החמישי, אך התנאים הכלכליים יכבידו על החטיבות הרגישות יותר לשיעורי הצמיחה העולמיים. "אנחנו צופים כי החטיבות הרגישות יותר למגמות המקרו-כלכליות הגלובליות, ובכלל זה חטיבת ה-IoT ומובילאיי, ימשיכו להיות מושפעות מהמצב גם במחצית השנייה של השנה". בעקבות כך, אינטל צופה הכנסות של 18.2 מיליארד דולר בלבד ברבעון הבא.

נצחונות תכנון של 20 מיליון יחידות

באשר לעתיד הרחוק, אינטל ממשיכה באסטרטגיית ה"תחבורה-כשירות" (Mobility as a Service) שהוגדרה על-ידי מבילאיי. במסגרתה היא תספק לא רק שבבי חישה ומעבדים לרכב, אלא גם שירותי מיפוי, תכנון נסיעה ויישומי תחבורה נוספים. במסגרת זאת היא רכשה ברבעון האחרון את מוביט (Moovit) הישראלית תמורת כ-900 מיליון דולר. "ההזדמנות הגדולה ביותר שאנחנו מזהים עבור מעבדי-קצה גלומה שוק ה-ADAS, מידע ותחבורה כשירות, שעשוי להגיע ל-230 מיליארד דולר עד 2030".

סוואן התייחס לרכישת מוביט ולמקומה באקוססיטם שאינטל בונה בתחום החבורה. "השילוב בין היתרון הטכנולוגיה של מובילאיי בתחום ה-ADAS והנהיגה האוטונומית עם מוביט, יאייץ את היכולת שלנו להפוך לספקית פתרונות ניידות מלאים, ולחולל מהפיכה אמיתית בעולם התחבורה".

השבוע דיווחה מובילאיי על אחד ההסכמים החשובים ביותר שלה, עם חברת פורד (Ford). במסגרת ההסכם תטמיע פורד את מערכת החישה החכמה של מובילאיי, EyeQ, הכוללת שבבים ומערכת תוכנה, בכל מערכות העזר לנהג Co-Pilot360 המותקנות במרבית הדגמים החדשים של פורד. ההסכם עשוי לבוא לידי ביטוי במיליוני יחידות בשנה. "העדות הטובה ביותר לעוצמה הטכנולוגית שלנו היא האמון של לקוחותינו. זכיות התכנון שלנו ב-2020 משקפות היקף כולל של יותר מ-20 מיליון יחידות."

 

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": למתוח את גבולות הייצור עם הדפסה בתלת-מימד

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח שלי היום הוא אוהד מיוחס, ראש מעבדות החדשנות והאחריות התאגידית של יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys) מרחובות.

סטרטסיס נחשבת לאחת החלוצות בעולם ההדפסה בתלת-מימד, ופיתחה שתיים מהטכניקות הנפוצות בשוק: FDM ופוליג'ט.

סטרטסיס נוגעת במגוון רחב של תחומים, מתעשיית הרכב והתעופה, מדיקל, תעשייה, מוצרי צריכה וגם אמנות וקולנוע.
במובן זה, היא חברה רב-תחומית, שלא רק מספקת פלטפורמה טכנולוגית, אלא מתמקצעת בתחומי העניין של לקוחותיה.

בשיחה, מסביר אוהד כיצד עובדת הדפסת תלת-מימד ומה יתרונותיה לעומת שיטות הייצור המסורתיות, על התחומים הרבים שבהם
פעילה החברה, וגם איך עוזרת המדפסת של סטרטסיס למעצבי אופנה להגיע מוכנים לתצוגת האופנה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

קבוצת CIM השקיעה 40 מיליון דולר באקופיה

חברת ההשקעות האמריקאית CIM Group השקיעה כ-40 מיליון דולר בחברת אקופיה (Ecoppia) מהרצליה, המפתחת רובוטים לניקוי אוטומטי של פאנלים סולאריים. בעקבות ההשקעה, היא הפכה לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה ותקבל ייצוג בדירקטוריון. מנהלת השיווק של אקופיה, ענת כהן-שגב, אמר ל-Techtime שהאקוסיסטם המתפתח של CIM בתחום הסולארי יתרום לפעילות העסקית של החברה. "הם ביססו בשנים האחרונות פעילות עניפה בתחום, וזו הזדמנות משמעותית להמשך הצמיחה שלנו".

קבוצת CIM הוקמה בתחילת שנות התשעים על-ידי שני הישראלים אבי שמש ושאול קובה, ומתמחה בהשקעה, תפעול, פיתוח וניהול של נדל"ן ותשתיות. כיום היא מנהלת כיום נכסים בשווי כולל של כ-60 מיליארד דולר. לפני כעשור היא נכנסה לתחום האנרגיה המתחדשת עם רכישת חברת Sky Power הקנדית, המנהלת כיום פרויקטים סולאריים בהספק כולל של 2,500 מגה-וואט ברחבי העולם. בתחילת 2020 הכריזה CIM שהחלה בפיתוח החווה הסולארית Westlands Solar Park בעמק סאן חואקין בקליפורניה, המתפרסת על-פני שטח של 90 אלף דונם ובעלת פוטנציאל ייצור חשמל בהספק של 2,700 מגה-וואט.

צמיחה של 200% בשנה

אקופיה פיתחה משפחה של רובוטים המנקים את הפאנלים הסולאריים באופן אוטומטי באמצעות מיקרופייבר (microfiber) וללא שימוש במים. ניקוי שוטף של הפאנלים חשוב לקבלת תפוקה גבוהה, מכיוון שאבק והצטברות לכלוך עשויים להפחית את תפוקת החשמל שלהם בעשרות אחוזים. הרובוטים של אקופיה פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה כשהם מסירים כ-99% מהאבק שהצטבר עליהם במהלך היום. רובוט אחד מסוגל לנקות כ-1,200 פאנלים בלילה.

עד היום ניקו הרובוטים של אקופיה יותר מ-2 מיליארד פאנלים סולאריים. החברה משתפת פעולה עם חברות מובילות בתחום, בהן: Engie Group ו-EDF הצרפתיות, NTPC ו-Adani Power מהודו, Actis Group מאנגליה,  unEdisson/TerraForm מארצות הברית ו-Fortum הפינית. מהחברה נמסר שפעילותה צמחה ב-6 השנים האחרונות בקצב של כ-200% בשנה.

לעיסקת ההשקעה יש היבט נוסף: ההסכמים בתחום האנרגיה הסולארית הם ארוכי טווח, לעיתים עשרות שנים, ולכן גם הלקוחות וגם גורמי המימון דורשים מהספקים להוכיח איתנות פיננסית. באקופיה ציינו כי ההשקעה של CIM מחזקת את מאזן המזומנים של החברה ומקטינה את עלויות החוב. הגב הכלכלי והפיננסי יסייע לה לעמוד בסטנדרטים הפיננסיים הנדרשים על-ידי חברות האנרגיה הגדולות שמולן היא עובדת.

הפאנלים נשארו נקיים גם בתקופת הקורונה

כיום השוק המרכזי של החברה הוא הודו, שם היא חולשת להערכתה, על כ-60% משוק ניקוי הפאנלים. בשנה האחרונה היא החלה להתרחב לשווקים חדשים, ובראשם יבשת אמריקה. היא אף פיתחה רובוט חדש ייעודי לשוק האמריקאי, אשר מנקה פאנלים מסוג Trackers הנפוצים מאוד בארצות הברית, קנדה ואמריקה הלטינית. פאנלים מסוג זה יושבים על-גבי קונסטרוקציות המשנות את זווית הנטייה שלהם בהתאם למיקום השמש בשמיים, על מנת לשמור על זווית פגיעה ישירה.

עסקי החברה ממשבר הקורונה: בשלושת הרבעונים האחרונים היא קיבלה פרויקטים חדשים לניקוי פאנלים המייצרים חשמל בהספק כולל של כ-10 מגה-וואט. כהן-שגב: "תקופת הקורונה רק חידדה את היתרון שלנו. בגלל הסגר ומגבלות התנועה הופסקה עבודת התחזוקה באתרים סולאריים רבים, והפאנלים צברו אבק ולכלוך רב שפגעו בביצועים. אולם אצל הלקוחות שלנו נמשכו עבודות הניקוי כרגיל, מאחר שמדובר ברובוטים אוטומטיים. תמיד האמנו באוטומציה, והקורונה האיצה את ההבנה הזאת גם בקרב חברות האנרגיה. הפאנלים של לקוחותינו נשארו נקיים גם בתקופת הסגר".

אפולו פאוור ואאודי יפתחו פתרונות סולאריים לכלי-רכב מקבוצת פולקסווגן

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) מיקנעם, אשר פיתחה יריעה סולארית גמישה, הודיעה היום כי חתמה על מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם יצרנית הרכב הגרמנית אאודי (Audi AG). שתי החברות יבחנו את שילוב הטכנולוגיה של אפולו בחלקי רכב של אאודי או של חברת רכב נוספת מקבוצת פולקסווגן, שאליה משתייכת אאודי. שיתוף הפעולה נחלק למספר שלבים. בשלב ראשון תיבחן הטכנולוגיה במשך 12 חודשים, ולאחריו יחל שלב פיתוח הכולל אבני דרך, ובסיום הפיתוח יחל ייצור סדרתי של הפתרון המותאם. בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בכ-30% בבורסה בתל-אביב.

לפני כשנה ביצעה אפולו פאוור סדרת ניסויים בשיתוף עם חברת BWR, שבמסגרתה הותקנה יריעה סולארית בגודל של 1.2 מ"ר על גג מכונית משפחתית מדגם קיה נירו. מטרת הניסויים היתה לבחון את תפוקת החשמל של היריעה בתרחישי נסיעה שונים בכבישים עירוניים ובין-עירוניים. שוק היריעות הסולאריות עדיין קטן למדי, אך הוא גדל בהתמדה. להערכת חברת המחקר Market Study Report, השוק יצמח ב-5 השנים הקרובות בקצב שנתי של 8.7%, ויגיע להיקף של כ-610 מיליון דולר בשנת 2024.

פתרון סולארי למשטחים לא שטוחים

חברת אפולו פאוור הוקמה בשנת 2014 על-בסיס טכנולוגיית יריעות סולאריות גמישות ונכנסה לבורסה בתל אביב בשנת 2017. היא נמצאת בשליטת וסטאר אחזקות (61%) ופעילותה מתבצעת באמצעות החברה הבת סולארפיינט, הנמצאת בשליטתה המלאה. המוצר מיועד  ליישומים בתחומי הסולאר הצף, הרכב ויישומים מנותקי-רשת. הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ועל-ידי לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המרכזי של יריעות סולאריות גמישות נעוץ בעובדה שהנצילות שלהן עדיין נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה, ולא את הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. לדברי החברה, הנצילות של היריעות שלה הגיעה בשלב זה ל-13.6% – גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים – והמשקל הוא 1 ק"ג למ"ר. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב החשמלי וההיברידי, מאחר שמשקלן נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב, כמו הגג ומכסה המנוע, ולקבל מקור אנרגיה נוסף לרכב המאפשר להגדיל את טווח הנסיעה שלהן, או לחילופין לצמצם את נפח הסוללות.

כמו-כן, בזכות האלסטיות הן עמידות בפני רעידות הנסיעה. לאחרונה הגיע לארץ החלק הראשון של קו ייצור חצי-אוטומטי שהוזמן מיצרן אירופאי המתמחה בבניית קווי ייצור ומכונות לתעשיית הסולאר. להערכת החברה, זה יהיה קו הייצור הראשון מסוגו בישראל, ומתוכנן להתחיל לפעול כבר ב-2020. תפוקת הייצור שלו צפויה להגיע לעד כ-6MWp בשנה.
.

פורד תטמיע את EyeQ של מובילאיי בכל מערכות ה-ADAS שלה

מובילאיי (Mobileye) ויצרנית הרכב פורד (Ford) הכריזו היום (ב') על שיתוף פעולה אסטרטגי, שבמסגרתו תטמיע פורד את מערכת החישה החכמה של מובילאיי, EyeQ, הכוללת שבבים ומערכת תוכנה, בכל מערכות העזר לנהג Co-Pilot360 המותקנות במרבית הדגמים החדשים של פורד. שתי החברות משתפות פעולה כבר מספר שנים, אך בהכרזה הנוכחית פורד למעשה בוחרת במובילאיי כשותפה האסטרטגית שלה בכל תחום מערכות הבטיחות והעזר בדרגה 1 ו-2, וככל הנראה גם בדרגות הנהיגה האוטונומית העתידיות.

עבור מובילאיי וחברת-האם אינטל, מדובר בהסכם מסחרי נרחב ומשמעותי. בשנת 2019 מכרה פורד כ-5.6 מיליון מכוניות והיא משקיעה משאבים רבים בפיתוח יישומי בטיחות ועזר ושירותי מוביליות. כביטוי לחשיבות שיתוף הפעולה, פורד תשלב את הלוגו של מובילאיי בצג מערכת העזר במכונית. בהודעתה של פורד נאמר כי השבב של מובילאיי ישפר את יכולות הגילוי של המצלמות וזיהוי של סימוני כביש, תמרורים והולכי-רגל, ויתמוך ביישומי עזר כדוגמת שמירת נתיב, התראות התנגשות, בקרת שיוט, בלימת חירום ועוד.

המערכת של מובילאיי גם תתמוך ביישום חדש, שיהיה זמין בדגמי מוסטנג F-150 ו-Mach-E, אשר מאפשר נהיגה "ללא ידיים" לאורך 100 אלף קילומטרים של כבישים בינעירוניים אשר מופו מראש.

מתקפת סייבר השביתה את כל הפאבים של חברת X-Fab הבלגית

בתמונה למעלה: מפעל הייצור של X-Fab בגרמניה. מקור: X-Fab

בתחילת החודש נאלצה קבלנית הייצור הבלגית X-Fab להשבית את מערכות המידע ואת קווי הייצור בכל ששת מפעליה בבלגיה, גרמניה, מלזיה וארצות הברית, לאחר שנפלה קורבן למתקפת סייבר. בשבוע שעבר, כ-7 ימים לאחר המתקפה, הודיעה החברה שהיא חידשה את הפעילות באחד ממתקני הייצור, ושהיא צפויה במהלך השבוע הקרוב לחדש את הפעילות בשאר המפעלים. "המטרה הראשונה במעלה כעת היא לחזור לפעילות ייצור מלאה, ולאחר מכן לאושש את יתר מערכות המידע", מסרה.

החברה דיווחה שהמתקפה לא הסבה נזק כספי משמעותי, אך הודתה כי מועד האספקה של חלק מההזמנות יידחה לרבעון האחרון 2020, ושהיא דוחה את מועד פרסום דו"ח הרבעון השני מיולי לסוף אוגוסט. בעקבות אירוע הסייבר, הדמימה X-Fab את פעילות החברה למשך שבועיים. במקור, המהלך תוכנן להתבצע בסוף הרבעון כחלק מצעדי חיסכון הננקטים עקב משבר הקורונה.

חברת X-Fab מתמחה בייצור רכיבים אנלוגיים בטכנולוגיות MEMS ו-CMOS בגיאומטריות של 0.13µm-1.0µm למגזרי המדיקל, התעשייה, האוטומוטיב והצריכה. קיבולת הייצור שלה היא כ-100 אלף פרוסות של 200 מילימטר בחודש. החברה מעסיקה כ-3,800 עובדים ומכירותיה בשנת 2019 הסתכמו בכ-500 מיליון דולר.

סכנה לקניין הרוחני

בדיקה שערכה החברה העלתה כי היתה זאת מתקפת כופרה מסוג maze, שבה התוקף מצפין את המידע של המותקף ודורש כופר כספי, בדרך כלל במטבעות דיגיטליים, על-מנת להסיר את ההצפנה ולאפשר למשתמש גישה מחודשת אל המידע שלו. בשיחה עם Techtime הסביר ליאור פרנקל, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר התעשייתי Waterfall, שמתקפת maze היא מתקפת כופר מסוכנת ביותר ומציבה איום ממשי על הקניין הרוחני של הפאב.

פרנקל: "מעצם העובדה שהם ניתקו וסגרו מיידית את כל אתרי הייצור, ניתן להבין שהנוזקה נכנסה גם לתוך רשתות הייצור שלהם (OT – Operational Network). בתקיפת maze המידע המוצפן נשלח מחוץ לארגון, אל שרתים הנמצאים בשליטת התוקפים. פירוש הדבר שהאיום כאן הוא כפול: אם לא תשלמו, לא רק שהחברה מושבתת – אלא שגם כל הקניין הרוחני והמידע שלה יופצו ברשת. כך ששיחזור המידע מגיבוי, לא מספק פתרון הולם למקרה הזה".

גם TSMC הותקפה על-ידי האקרים

תקיפת X-Fab ממחישה עוצמת סיכוני הסייבר בתעשייה. הממשק הגובר בין המערכות התפעוליות (OT) לבין מערכות המידע והרשת החיצונית (IT), כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית של תחום ה-Industry 4.0, מאפשר שימוש במערכות חכמות יותר של אוטומציה, ניהול-מרחוק ואנליטיקה, אך גם חושף את הרשת הפנימית בפני מתקפות מבחוץ.

בעולם הארגוני מתבטא הנזק של תקיפות סייבר בעיקר בגניבת מידע – אולם בעולם התעשייתי מתקפה עשויה להשבית כליל את פעילות המפעל – ולעיתים גם לסכן חיי אדם. "מפעלים אשר רשתות הייצור שלהם נגישות לאינטרנט, ישירות או דרך הרשת הארגונית, נמצאים תחת איום תמידי של תקיפות סייבר. אין פיירוול שלא ניתן לתקיפה, ובסביבות ייצור תעשייתיות אם הנוזקה חדרה לתוך הרשת שלך, הנזק עשוי להיות חמור".

"מפעלי ייצור רגישים יותר ממפעלים תעשייתיים"

אין זו מתקפת הסייבר הראשונה על פאב בתעשיית השבבים. באוגוסט 2018 הותקפה גם TSMC, קבלנית הייצור הגדולה בעולם, במתקפת כופרה שחדרה לתוך קווי הייצור שלה. בעקבות הפריצה נאלצה TSMC להשבית שלושה מפעלים למשך שלושה ימים. הנזק הכספי היה ניכר ונאמד, לפי החברה, בכ-180 מיליון דולר – כ-2% מהכנסות החברה באותו רבעון.

מבדיקה שערכה החברה עלה כי הפריצה נבעה מאי-עמידה בנהלי בטיחות המידע של הארגון (SOP), כאשר אחד ממנהלי קו הייצור חיבר ציוד חדש לרשת הפנימית מבלי לבצע סריקת וירוסים. מרגע שהמחשב החדש הופעל הווירוס התפשט בכל הרשת התעשייתית ואף הדביק מפעלים מרוחקים שהיו מחוברים לאותה רשת.

פרנקל מסביר כי סקטור מפעלי הייצור רגיש אף יותר מהסקטור התעשייתי הכללי. "פאבים רבים שמחוברים לרשת. אולם בגלל שמערכי הייצור במפעלי ייצור השבבים מכילים גם מידע מסחרי רגיש, החשש הוא גם משיבוש הייצור וגם מגניבת סודות מסחריים.

"לרוב החיבור נעשה 'בתום לב', מכיוון שמנהלי האבטחה מתחום ה-IT בארגונים הללו רגילים לסמוך על הפיירוולים שלהם, אך לא השכילו להפנים שהם לא מתאימים לסביבה התעשייתית". חברת ווטרפול דיווחה לא מכבר כי פתרון הסייבר שלה, הכולל חומרה ותוכנה, במכון טיפול השפכים שפד"ן.

מובילאיי החלה בנסיעות מבחן אוטונומיות בגרמניה

חברת מובילאיי (Mobileye) קיבלה אישור מהרשויות בגרמניה לבצע בכבישי המדינה נסיעות מבחן במוכניות האוטונומיות שלה. לפי תנאי ההיתר, מובילאיי תוכל להסיע את מכוניותיה האוטונומיות בכל כבישי המדינה, לרבות בתוך הערים, בכבישים הבינעירוניים (אוטובאן) ובכבישים באזורי כפר, וכל זאת במהירות של עד 130 קילומטר ובנוכחות של נהג שיפקח על הנסיעה ממושב הנהג. החברה החלה בימים אלה נסיעות מבחן בעיר מינכן ותרחיב את נסיעותיה לערים ואזורים נוספים בהמשך. ממובילאיי נמסר כי בכוונת החברה להתחיל בנסיעות מבחן במדינות נוספות עד סוף השנה.

לדברי מובילאיי, זה אחד האישורים הראשונים הניתנים בגרמניה לנסיעות מבחן במכוניות אוטונומיות. עד כה ניתנו אישורים בגרמניה לנסיעות מבחן במתחמים סגורים. האישור ניתן על סמך המלצה של מכון המבדקים הפרטי TÜV Süd, שבחן את בטיחותם של כלי-הרכב של מובילאיי. למובילאיי יש שיתוף פעולה עם יצרנית הרכב הגרמנית BMW, שהחל ב-2016 וסלל את הדרך לרכישתה של מובילאיי על ידי אינטל שנה לאחר מכן. ואולם, בהודעת מובילאיי לא צוין אם מכוניות המבחן יהיו מתוצרת BMW.

תחבורה אוטונומית כשירות

כיום המכונית האוטונומית של מובילאיי מבוססת על עיבוד מידע המגיע מ-12 מצלמות סטנדרטיות המוצבות ברכב בכל הכיוונים. המידע הדו-מימדי המגיע מהמצלמות מעובד בשני שבבי EyeQ של החברה, אשר מייצרים ממנו מודל תלת מימדי של סביבת הרכב. מובילאיי מתכננת להוסיף לרכב שלה מערכת נוספת, המבוססת על מכ"ם וחיישני לייזר מסוג LiDAR. בסופו של דבר מערכת הנהיגה האוטונומית של החברה תנהל שתי סביבות חישה ועיבוד נפרדות, המבוססות על סוגים שונים של חיישנים, אשר יגבו אחת את השנייה.

אולם המודל העיסקי של החברה הוא רחב בהרבה. כיום עיקר המכירות מגיעות ממכירות שבבים ותוכנות למערכת העזר לנהג (ADAS), וב-2019 הסתכמו מכירותיה במיליארד דולר. אולם החברה מבססת אסטרטגיה רחבה יותר סביב הקונספט של תחבורה כשירות (Mobility as a Service – MaaS), ולשם כך החלה לרקום רשת של שיתופי פעולה עם עיריות, חברות תחבורה וחברות טכנולוגיה המפתחות פתרונות של תחבורה חכמה. החברה הכריזה לפני מספר חודשים על שיתוף פעולה עם עיריית Daegu בדרום-קוריאה, העיר הרביעית בגודלה במדינה, להשקת שירותי מוניות אוטונומיות Daegu Metropolitan City, ופרויקט דומה בישראל בשיתוף וולקסוואגן וצ'מפיון מוטורס.

פיסה נוספת בפאזל הגיעה עם רכישתה של חברת Moovit הישראלית על ידי אינטל תמורת 900 מיליון דולר. הטכנולוגיה של Moovit מאפשרת למשתמשים בישראל ובעולם לתכנן את מסלול הנסיעה שלהם בהתחשב בזמינות של התחבורה הציבורית, ובפלטפורמות שימוש לפי דרישה כמו אופניים, קטנועים, מוניות ומכוניות שיתופיות. להערכת אינטל שוק המוניות האוטונומיות יגיע להיקף של כ-160 מיליארד דולר עד שנת 2030.

למרות הקורונה, TSMC צופה צמיחה של 20% במכירות בשנת 2020

TSMC SEMICONDUCTORS FAB

למרות משבר הקורונה, קבלנית הייצור הטאיוואנית TSMC חתמה את הרבעון השני של 2020 עם הכנסות של 10.38 מיליארד דולר, צמיחה של 34.1% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019 ועלייה קלה של 0.8% בהשוואה לרבעון הקודם. ברבעון הבא צופה החברה עלייה של 9.3% בהכנסות להיקף של 11.2-11.5 מיליארד דולר. בהיותה קבלנית הייצור (foundry) הגדולה בעולם, המספקת שירותי ייצור לחברות השבבים הגדולות בעולם כמו אנבידיה, AMD ואפל, ביצועיה מהווים סימן מעודד עבור שוק הסמיקונדקטור כולו.

בחברה מייחסים את הצמיחה למומנטום בעולמות הדור החמישי ומחשוב עתיר-ביצועים (HPC), שבהם יש לחברה יתרון טכנולוגי. ואמנם, הטכנולוגיה המתקדמת ביותר של TSMC כיום, 7 ננומטר, שבה מיוצרים המעבדים החדשים של אנבידיה ו-AMD למשל, ממשיכה לצבור תאוצה ותרמה ברבעון 2 כבר יותר משליש (36%) מהכנסות החברה. בסך הכל, תהליכי הייצור המתקדמים (16 ננומטר ומטה), היו אחראים לכ-54% מכלל הכנסות החברה.

שוק הרכב מתמוטט – שוק המחשבים החזקים תופס את מקומו

תמהיל ההכנסות לפי שוקי-קצה משקף את מגמות המקרו בשוק: ההכנסות משוק הסמארטפונים ירדו ב-4%, אך הוא עדיין מהווה את שוק היעד הגדול ביותר ואחראי לכ-47% מהמכירות. תחום הרכב רשם ירידה חדה של 13% והמכירות עבור מוצרי אלקטרוניקה צרכנית ירדו ב-5%. לעומת זאת, תחום המחשוב עתיד-ביצועים פיצה על הירידות במגזרים האחרים – ומכירותיו עלו בכ-13% וכיום הוא תופס כבר שליש מהכנסות TSMC.

בשיחת הוועידה עם משקיעים הביע מנכ"ל החברה, סי. סי. וואיי (C. C. Wei) אופטימיות לגבי המשך השנה. "למרות המגיפה, היתרון הטכנולוגי שלנו יאפשר לנו לצמוח אף מעבר לשיעור הגידול הכללי של תעשיית שירותי הייצור. אנחנו מאמינים שנוכל לצמוח ביותר מ-20% בשנת 2020. הדור החמישי ומחשוב עתיר-ביצועים יגדילו את תכולת הסמיקונדקטור בשוק. אנחנו דבקים ביעד שלנו – צמיחה ארוכת טווח של 5%-10% בשנה".

ליאור הנדלסמן עוזב את סולאר-אדג'

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) הודיעה היום (ה') כי ליאור הנדלסמן, סמנכ"ל השיווק ואסטרטגיית המוצר, עוזב את החברה לטובת תפקיד בקרן הון סיכון. הנדלסמן הוא אחד ממייסדי החברה, ביחד עם גיא סלע ז"ל, יואב גלין, מאיר אדסט ואמיר פישלוב, והוא שימש בתפקיד סמנכ"ל השיווק מאז הקמתה של סולאר-אדג' ב-2006. מסולאר-אדג' נמסר כי החברה החלה בחיפושים אחר מחליף.

הנדלסמן ימשיך לשמש כיועץ למנכ"ל צבי לנדא, שאמר, "היצירתיות, החזון והדחף לחדשנות של ליאור מוטבע בכל אחד ממוצרי החברה מאז היווסדה." "זו היתה זכות גדולה להיות אחד ממייסדי סולאר-אדג' וללוות אותה בצמיחתה לכדי חברת אנרגיה מובילה בעולם. אני גאה במה שאנחנו, העובדים והשותפים שלנו, השיגו."

האזינו לריאיון עם ליאור בפודקאסט שלנו, על הסיפור מאחורי הקמת החברה והאסטרטגיה שלה:

רייזור לאבס תפתח רשת נוירונים לחיזוי נפילות מתח

חברת Razor Labs, המתמחה בפיתוח פתרונות AI ייעודיים, תפתח במסגרת פרויקט משותף עם חברת Exacter האמריקאית, תשתית בינה-מלאכותית לאיתור התיישנות רכיבים וחיזוי נפילות מתח ברשתות חשמל. תשתית ה-AI שתפתח רייזור לאבס תאפשר לאקזקטר לשקלל יותר נתונים ממגוון מקורות, להפיק תובנות מהדטה שהיא אוספת ולשפר את יכולות החיזוי והאבחון של המערכת. שתי החברות יבצעו פיילוט בעיר אקרון, אוהיו, בשיתוף הרשות המוניציפלית. שיתוף הפעולה בין שתי החברות זכה למענק מטעם קרן בירד (Bird Foundation), התומכת בשיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות ישראליות ואמריקאיות.

חברת Exacter נוסדה בשנת 2007 ופעילה בארצות הברית, קנדה ומקסיקו. היא פיתחה חיישן RF המזהה אותות רדיו מקווי מתח גבוה, המצביעים על בלאי או רכיבים תקולים שעשויים להוביל לשיבושים באספקת החשמל ונפילות מתח. בחברה מסבירים כי החיישן שפיתחו מסוגל להתריע על תקלות בשלב מוקדם יותר לעומת חיישני אינפרא-אדום, המתבססים על שינויים בפליטת החום מהשנאי. החברה סורקת את רשת החשמל באמצעות כלי-רכב עירוניים או רחפנים הנושאים את החיישנים, ומספקת את המיקום המדוייק של נקודות הבעייתיות ברשת החשמל.

הפלטפורמה שתפתח רייזור לאבס תוסיף לטכנולוגיה של אקזקטר מימד של ביג-דאטה, כלומר לשקלל פרמטרים נוספים שעשויים להשפיע על רשת החשמל, כמו תחזיות מזג אוויר, דפוסי צריכת חשמל אזוריים ונתוני עבר. המידע יעובד באמצעות אלגוריתמים של למידת-עומק ורשתות נוירונים. להערכת רייזור לאבס, המערכת תדע לדווח על מצב הכשירות של כל מרכיבי הרשת בכל רגע נתון, ולחזות תקלות עתידיות, כולל הרכיבים הספציפיים שצפויים לגרום לנפילת המתח. לפי ההערכות, עלות של נפילות המתח ברשתות החשמל בארצות הברית בלבד נאמדת בכ-110 מיליארד דולר בשנה. רייזור לאבס הוקמה ב-2016 ומעסיקה כ-150 עובדים.

GetSat פיתחה טרמינל לווייני למטוסי הרקולס

חברת GetSat מרחובות פיתחה, בשיתוף חברת R4 האמריקאית, תושבת ניידת לטרמינל התקשורת שלה, המותאמת במיוחד למטוסי הרקולס C-130. בחברה מכנים את הפתרון Roll On/Roll Off, מאחר שהוא מאפשר להתקין את הטרמינל על-גבי המטוס ולשלוף אותו בתום המשימה ולהקינו במטוס אחר. ל-Techtime נודע כי הפתרון פותח במיוחד עבור לקוח בטחוני, וכעת מתכננים בגט-סאט וב-R4 לפתח תושבות נשלפות למטוסים צבאיים נוספים. R4 היא אינטגרטור בטחוני אשר עובד עם צבא ארצות הברית.

גט-סאט מפתחת טרמינלים שטוחים וקלי-משקל לתקשורת לוויינית בתנועה (Satcom on the move) עבור כלים צבאיים באוויר, בים וביבשה. הפתרון החדש מקנה לטרמינל שלה גמישות נוספת. כיום, מסופי התקשורת מחוברים באופן קבוע לגומחה ייעודית (radome) במטוס. התושבת הנשלפת הופכת את הטרמינל ל"רב-שימושי" ומאפשרת לחיל האוויר להשתמש בפחות טרמינלים ביותר משימות. לדברי החברה, משקלה של התושבת נמוך ב-50% בהשוואה לפתרונות הקיימים.

הרקולס C-130 הוא מטוס תובלה צבאי מתוצרת לוקהיד-מרטין, אשר מסוגל לנחות ולהמריא גם ללא מסלול מוסדר, ומשמש בין היתר למשימות של כוחות מיוחדים. יוצרו עד היום מעל 2,500 יחידות של המטוס והוא קיים במספר גרסאות. התושבת של גט-סאט מתאימה גם לגרסה L100.

מטוס הרקולס C-130

המסופים של גט-סאט פועלים בתדרי Ka המאפשרים לספק תקשורת לוויינית ברוחב פס גבוה, והם בעלי צורה שטוחה ומתאפיינים בחיסכון בגודל, משקל וצריכת הספק, דבר המסייע בין היתר להפחית את עלויות התחזוקה שלהם. הקטנת המסופים מתאפשרת באמצעות מזעור האנטנות לגודל של פחות מאינץ' (23 מילימטר). כמו כן, המסופים כוללים ביחידה אחת את האנטנה המשדרת ואת האנטנה הקולטת.  

GetSAT הוקמה בשנת 2013 על-ידי יוצא יחידת המזל”טים של צה”ל כפיר בנימין, ועל-ידי יוצא 8200 וחברת קומטאקט, אולג רויטברג. החברה ממוקמת ברחובות ומעסיקה כ-40 עובדים. לפני כשנה היא זכתה במכרז של צבא ארצות הברית לאספקת אנטנות לכוחות יבשה ולצי האמריקאי בהיקף כל כמה מיליוני דולרים.

קרן בירד חשפה 10 פרויקטים חדשים שבתמיכתה

[בתמונה: מנכ"ל הקרן ד"ר איתן יודלביץ']

קרן בירד (Bird Foundation), הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, אישרה השקעות בסך של 8 מיליון דולר ב-10 פרויקטים חדשים משותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות. בנוסף למענקים יזכו הפרויקטים למימון מהמגזר הפרטי כך שסך ההשקעה בפרויקטים יגיע ל-20 מיליון דולר.

חברתSenso Medical Labs הישראלית וחברת Haystack Diagnostics האמריקאית יפתחו מכשיר רפואי הכולל מחט מרובת אלקטרודות לצורך קידום פרוצדורות אלקטרו-דיאגנוסטיות. חברת AI הישראלית וחברת HealthTrio האמריקאית יפתחו פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לשיפור קבלת החלטות בתהליכים רפואיים. חברת VayaVision הישראלית וחברת Trimble האמריקאית יפתחו מערכת נהיגה אוטונומית מבוססת ניתוח והבנה מרחבית עבור כלי רכב וכלי עבודה כבדים הנעים בשטחים חקלאיים, אתרי בניה ומכרות. חברת XRHealth הישראלית והמרכז הרפואי של Beth Israel Deaconess יפתחו פלטפורמת מציאות מדומה (VR) להסחת דעת מכאב במהלך טיפולים רפואיים.

האזינו לתוכנית מיוחדת מתוך הפודקאסט שלנו שהוקדשה לפועלה של קרן בירד [22/4/2020]:

מכירות של 10 מיליארד דולר

קרן בירד פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת ללא תמורה באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פיתוח של טכנולוגיה משותפת או מוצר משותף. הקרן תומכת בפרויקטים אשר אושרו על ידי מועצת המנהלים של הקרן באמצעות מתן מענקים מותנים של עד מיליון דולר לצורך מימוש הפרויקט.

במהלך 42 שנות קיומה תמכה בירד בכ-1,000 פרויקטים בהשקעה כוללת של יותר מ-360 מיליון דולר, מתוכם כ-110 מיליון דולר הוחזרו לקרן כתמלוגים. להערכת הקרן, כלל הפרויקטים שהבשילו למוצר מסחרי הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

שיתופי הפעולה שנרקמו תחת הקרן הצמיחו לאורך השנים שורה ארוכה של הצלחות טכנולוגיות ומסחריות. כך למשל, הגלגל החכם של חברת סופטוויל לכסאות גלגלים, אשר בנוי מסיבי-פחמן וכולל בולם זעזועים מובנה ובכך הופך את הנסיעה לחלקה יותר גם בדרכים משובשות, פותח במסגרת תוכנית פיתוח משותפת, שנתמכה על ידי קרן בירד, עם חברת Crawford composite מדנבר, העוסקת בייצור סיבי פחמן וחלקים מרוכבים. גם המכשיר של אינסייטק לטיפול ברעד ראשוני באמצעות קרינת אולטרה-סאונד, ומערכת השלד החיצוני של ReWalk לסיוע בתהליכי שיקום של נפגעי עמוד שדרה, פותחה בשיתוף חברות אמריקאיות בתמיכת קרן בירד.

בירד אמנם אינה קרן הון-סיכון אלא יותר קרן עידוד, אך היא כן בוחרת את הפרויקטים שלה בקפידה ובהליך תחרותי על פי סטנדרטים טכנולוגיים ופוטנציאל מסחרי. גם לאחר הענקת המענק, בירד ממשיכה לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים, וזאת מאחר שבמקרה שהפיתוח מבשיל למוצר מסחרי בירד זכאית לקבל תמלוגים מהמכירות עד גובה של 150% מסכום המענק.

מובילאיי ו-Willer ישיקו שירות תחבורה ציבורית אוטונומית ביפן

חברת מובילאיי (Mobileye) הכריזה על שיתוף פעולה נוסף בתחום התחבורה הציבורית, עם חברת ההיסעים הבינעירוניים היפנית Willer Express, הפעילה גם בטאיוון ומדינות נוספות במזרח-אסיה. מובילאיי ו-ווילר יפתחו שירותי מוניות והיסעים (שאטלים) אוטונומיים לציבור הרחב ביפן ובשלב מאוחר יותר גם בטאיוון. לפי התכנון, שתי החברות יחלו בנסיעות מבחן בכבישים ציבוריים ביפן ב-2021 וישיקו את השירותים המסחריים ב-2023.

במסגרת שיתוף הפעולה, מובילאיי תספק צי של כלי-רכב המצוידים במערכות הנהיגה האוטונומית שלה, ואילו ווילר תשמש כספקית שירותי התחבורה ותהיה אחראית על הפיתוח העסקי והתאמת השירותים לכל אזור לפי צרכי האוכלוסייה.

תחבורה אוטונומית כשירות

כיום המכונית האוטונומית של מובילאיי מבוססת על עיבוד מידע המגיע מ-12 מצלמות סטנדרטיות המוצבות ברכב בכל הכיוונים. המידע הדו-מימדי המגיע מהמצלמות מעובד בשני שבבי EyeQ של החברה, אשר מייצרים ממנו מודל תלת מימדי של סביבת הרכב. מובילאיי מתכננת להוסיף לרכב שלה מערכת נוספת, המבוססת על מכ"ם וחיישני לייזר מסוג LiDAR. בסופו של דבר מערכת הנהיגה האוטונומית של החברה תנהל שתי סביבות חישה ועיבוד נפרדות, המבוססות על סוגים שונים של חיישנים, אשר יגבו אחת את השנייה.

אולם המודל העיסקי של החברה הוא רחב בהרבה. כיום עיקר המכירות מגיעות ממכירות שבבים ותוכנות למערכת העזר לנהג (ADAS), וב-2019 הסתכמו מכירותיה במיליארד דולר. אולם החברה מבססת אסטרטגיה רחבה יותר סביב הקונספט של תחבורה כשירות (Mobility as a Service – MaaS), ולשם כך החלה לרקום רשת של שיתופי פעולה עם עיריות, חברות תחבורה וחברות טכנולוגיה המפתחות פתרונות של תחבורה חכמה. החברה הכריזה לפני מספר חודשים על שיתוף פעולה עם עיריית Daegu בדרום-קוריאה, העיר הרביעית בגודלה במדינה, להשקת שירותי מוניות אוטונומיות Daegu Metropolitan City, ופרויקט דומה בישראל בשיתוף וולקסוואגן וצ'מפיון מוטורס.

פיסה נוספת בפאזל הגיעה עם רכישתה של חברת Moovit הישראלית על ידי אינטל תמורת 900 מיליון דולר. הטכנולוגיה של Moovit מאפשרת למשתמשים בישראל ובעולם לתכנן את מסלול הנסיעה שלהם בהתחשב בזמינות של התחבורה הציבורית, ובפלטפורמות שימוש לפי דרישה כמו אופניים, קטנועים, מוניות ומכוניות שיתופיות. להערכת אינטל שוק המוניות האוטונומיות יגיע להיקף של כ-160 מיליארד דולר עד שנת 2030.

ווטרפול פרסה תשתית סייבר במתקני השפד"ן

[בתמונה: אחד ממתקני השפד"ן]

חברת הסייבר התעשייתי ווטרפול (Waterfall Security) מראש-העין פרסה את תשתית אבטחת הסייבר שלה במתקן טיפול השפכים שפד"ן שבאזור ראשון לציון. הפתרון של ווטרפול, הכולל חומרה ותוכנה, יאפשר למנהלי האתר להמשיך ולהשתמש במערכות האנליטיקה והניהול-מרחוק מבלי לסכן את הרשת התעשייתית, המחברת את המשאבות ומערכות הטיהור השונות. באחרונה קיבלה ממשלת ישראל החלטה המאפשרת למשרד הגנת הסביבה להתנות את מתן היתר הרעלים למפעלים העוסקים בטיפול בכימיקלים מסוכנים, בהתקנת אמצעי הגנת סייבר ממשית מפני מתקפות שעשויות לפגוע בסביבה ובשלום הציבור.

השפד"ן הוא מתקן טיפול השפכים הגדול בארץ והוא אחראי על איסוף, טיפול והשבת שפכים של ערי גוש דן, ובכלל זה תל אביב, ראשון לציון, חולון, בת-ים ועוד. במקום מותקנת תוכנת האנליטיקה iGreen של חברת IOSight הישראלית, המאפשרת למנהלי המכון לנטר פרמטרים תפעוליים שונים. הפתרון של ווטרפול למעשה יבצע שכפול רציף של המידע הנאסף על ידי הפלטפורמה של IOSight אל ענן נפרד, וכך יאפשר את המשך השימוש בה מבלי לחשוף את הרשת התעשייתית למתקפות סייבר. בין ווטרפול ו-IOSight קיים שיתוף פעולה בארץ ובעולם, המאפשר למתקני תשתית לבצע את הטרנספורמציה הדיגיטלית לעולם התעשייה החכם (Indusry 4.0) תוך הקפדה על אבטחת הסייבר.

בכל פיירוול יש פרצה

ווטרפול הוקמה עוד ב-2007, כשתחום הסייבר התעשייתי כמעט ולא היה קיים. בשיחה עם Techtime סיפר מייסד ומנכ"ל החברה, ליאור פרנקל, כי הקים את ווטרפול לאור ניסיונו בחברה הקודמת שהקים, Gita Technologies, שעסקה בסייבר התקפי. לדבריו, הקלות שבה הצליחו בחברה לחדור למתקנים תעשייתיים גרמה לו להבין את מימדי הבעיה. "לא היתה פעם אחת שבה לא הצלחנו לבצע את הפריצה. זה הציק לי וגרם לי להבין את החולשה הגדולה של המתקנים הללו."

מייסד החברה ליאור פרנקל

לשיטתו של פרנקל, נקודת התורפה של העולם התעשייתי נעוצה בהסתמכות על פתרונות תוכנה, כדוגמת פיירוול (firewall), שאמורים לסנן חדירה פנימה של משתמשים לא מורשים. "בכל תוכנה יש באגים וחולשות. פיירוול, ומערכות הגילוי למיניהן, לא יכולות למנוע אבסולוטית ניסיונות תקיפה. אם בעולם הארגוני, הסיכון הוא בגניבת מידע, בעולם התעשייתי חדירת סייבר עלולה להשבית כליל את המתקן ולעיתים גם לסכן חיים, ולכן יש צורך בפתרון מקיף יותר. בווטרפול, פיתחנו טכנולוגיה חלופית שמאפשרת לשתף מידע החוצה מהרשת התעשייתית אבל לא מאפשרת למידע להיכנס פנימה. זהו פתרון הרמטי"

מחסום פיזיקאלי בפני הפורץ

הפיתרון של ווטרפול, המשלב חומרה ותוכנה, מספק להערכת החברה לרשתות תעשייתיות הגנה הרמטית מפני ניסיונות תקיפה מרחוק. מרכיב החומרה, המותקן בממשק שבין הרשת התפעולית (OT) לבין הרשת החיצונית (IT), כולל שני מודולים: TX, הנמצא בצד הפנימי של הרשת התעשייתית וכולל לייזר, ו-TX, הנמצא בצד החיצוני וכולל תא פוטו-אלקטרי. בין שני המודולים מחבר סיב אופטי בודד. המערך הזה מהווה מעצור פיזיקלי חד-סטרי: הלייזר מאפשר יציאה של נתונים (פוטונים) החוצה דרך הסיב האופטי, אך התא הפוטו-אלקטרי, שאינו פולט פוטונים, מונע כניסה של ביטים פנימה אל הרשת התעשייתית. "החומרה מייצרת מצב שאין שום דרך, פיזיקאלית, להכניס דברים פנימה."

כדי לאפשר בכל זאת את שיתוף המידע מהרשת התעשייתית החוצה, ולאפשר את השימוש במערכות אנליטיקה, מרכיב התוכנה של ווטרפול מבצע באופן רציף שכפול של המידע שמופק ברשת התעשייתית הפנימית לתוך ענן נפרד. כך, כאשר המשתמש מתשאל את מערכות האנליטיקה ומבצע פעולות, הוא עושה זאת בענן המשוכפל, שדרכו לא ניתן להיכנס פנימה. "יש לנו לקוחות שכל כך סומכים על המערכת שלנו, שמלבדה הם לא מתקינים שום פתרון תוכנה אחר."

ווטרפול מעסיקה כ-100 עובדים, מרביתם בישראל וכ-20 עובדים בסניף החברה בוושינגטון. לדברי פרנקל, לחברה יש אלפי לקוחות בארץ ובעולם, כשהסקטורים המרכזיים הם אנרגיה וחשמל, גז ונפט, מים וכימיקליים. החברה גם מתכננת להקים סניף נוסף בסינגפור ולכוון לעולם הבניינים החכמים.

קומטק מבקשת להתנער מהסכם המיזוג עם גילת

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) הודיעה הבוקר (א') כי בכוונתה להגיש תובענה נגדית כגנד חברת קומטק (Comtech) בדרישה לאכוף את הסכם המיזוג או לקבוע פיצוי כספי בסך מאות מיליוני דולרים. האיום של גילת מגיע לאחר שקומטק הגישה בימים האחרונים תובענה מתוקנת לבית המשפט הכלכלי בדלאוור, ובו היא כבר מבקשת בצורה מפורשת למדי מבית המשפט גושפנקא לסגת מהסכם המיזוג עם גילת, שנחתם בינואר 2020 והיה מצוי בשלבי אישור מתקדמים.

בהודעתה, מסרה גילת כי נודע לה שבתובענה המתוקנת מבקשת קומטק פסק דין הצהרתי נוסף שיאשר כי כתוצאה ממשבר הקורונה גילת סבלה מ"השפעה שלילית מהותית" לפי ההגדרה בהסכם המיזוג, ולפיכך קומטק אינה נדרשת להשלים את המיזוג. גילת הגיבה בחריפות ומסרה כי היא "דוחה בתוקף את כל הטענות הללו," ולהערכתה התובענה של קומטק "אינה אלא ניסיון להימנע מהתחייבותה החוזית הברורה לרכוש את גילת, וזאת בשל ביצועיה המידרדרים במהירות של קומטק עצמה".

מי מנצל את הרגולטור הרוסי?

כזכור, העילה לתובענה הראשונית שהגישה קומטק היתה שינויים שביצעה גילת בחברה-הבת ברוסיה, שלטענת קומטק עשויים היו לחבל בקבלת האישור מצד הרשות הרוסית למניעת מונופול (FSA). כעת טוענת גילת כי היתה זו רק אמתלה שחיפשה קומטק לביטול ההסכם, ולמעשה מי שחיבל בקבלת האישור ברוסיה היתה קומטק: "גילת סבורה שקומטק הפרה במכוון את התחייבויותיה על-פי הסכם המיזוג, בכך שניסתה להבטיח כי אישור ה-FAS לא יתקבל במועד, וכך קומטק לא תידרש להשלים את המיזוג".

גילת מציבה שתי אפשרויות: אכיפת המיזוג או קביעת פיצויים ניכרים שעשויים להגיע לכדי מאות מיליוני דולרים עבור גילת ובעלי המניות. לפי ההסכם, ביטולו יגרור קנס של כ-21 מיליון דולר שישולמו על ידי קומטק לבעלי המניות של גילת. ואולם, גילת דורשת פיצויים גבוהים יותר מאחר שלטענתה מהלכיה האחרונים של קומטק. ההפרות המכוונות החוזרות ונשנות של Comtech גרמו וממשיכות לגרום לנזקים כספיים משמעותיים לגילת ולבעלי מניותיה, וצפויים להסתכם במאות מיליוני דולרים אם המיזוג לא יושלם.

הקורונה פגעה בשתי החברות

ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו מכירות גילת בכ-47.7 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 62.1 מיליון דולר ברבעון הראשון 2019. הרבעון הסתיים בהפסד נקי של כ-11.7 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של כ-2.8 מיליון דולר אשתקד. החברה מסרה שהירידה במכירות היא תוצאה של השפעות מגיפת הקורונה, כאשר התחום שספג את הפגיעה החזקה ביותר היה תחום התקשורת במטוסי נוסעים ( Inflight Connectivity), שנפגע מהתמוטטות ענף התעופה העולמי.

החברה דיווחה שהיא מתכננת לבצע מספר פעולות שיביאו להפחתת ההוצאות, כולל פיטורי עובדים. המצב העסקי של קומטק אינו שונה: בדו"ח הרבעוני האחרון (לתקופה שבין פברואר לסוף אפריל 2020), היא דיווחה על ירידה חדה של כ-17% במכירות ל-135.1 מיליון דולר, והסבירה כי בעקבות מגפת הקורונה והמגבלות שהוטלו חוותה החברה "עיכובים משמעותיים בהזמנות וירידה במכירות". כתוצאה מכך היא נאלצה לבצע פעולות להפחתת ההוצאות, ובכלל זה צמצום של 10% בכוח האדם והפחתות שכר.

Vayyar מתרחבת לשוק הסיני

חברת ואייר (Vayyar) מנסה לבסס פעילות בשוק הסיני, ולצורך כך שכרה את שירותי חברת הייעוץ והפיתוח העסקי Intralink משנחאי, שמתמחה בסיוע לחברות מערביות להיכנס לשווקים במזרח-אסיה, ובראשם סין. בין לקוחותיה בתחום הטכנולוגיה ניתן למצוא את אנבידיה, פיליפס, סינופסיס, דייסון ועוד.

במסגרת שיתוף הפעולה, ואייר תקים בסין משרד מקומי עם צוות מכירות ופיתוח עסקי, שיסתייע בשירותים של Intralink ובצוות המומחים שלה בתחום הסמיקונדקטור והתוכנות המשובצות. בוואייר ציינו כי החברה כבר החלה לעבוד עם יצרניות ואינטגרטורים מקומיים. נוגה ברפל מחטיבת הפיתוח העסקי של ואייר אמרה, "הקמת צוות מומחים מקומי בסין תאפשר לנו להוציא לפועל את אסטרטגיית ההתרחבות שלנו".

ואייר פיתחה טכנולוגיית חיישנים, המבוססים על קרינת RF בתדר גבוה, אשר מסוגלים לספק תמונה תלת מימדית ב-360 מעלות של הסביבה וזאת ללא כל שימוש במצלמה. בניגוד לאמצעים אופטיים, בשל התדר שעליו הוא מתבסס, החיישן של ואייר מסוגל לקלוט גם מידע המוסתר על ידי אובייקטים, וכך למשל לגלות מבנים המסתתרים מאחורי קירות ולעקוב אחר הסימנים החיוניים של בני-אדם הנמצאים מעבר לקיר. השבב של החברה פועל בתדרי 3GHz-10GHz, באמצעות מערך של עד 12 אנטנות שידור וקליטה (MIMO). לטכנולוגיה של החברה עשויים להיות יישומים אפשריים רבים בתחומי הבית החכם, הרכב, הקמעונאות, הביטחון, הרפואה, הצרכנות ועוד. החברה גייסה עד היום 188 מיליון דולר.

ראדא ו-Smart Shooter בתוכנית ההגנה האמריקאית נגד רחפנים

שתי חברות ישראליות, ראדא (RADA) וסמרט-שוטר (Smart Shooter), נכנסו לרשימה המצומצמת של ספקיות שבחר משרד ההגנה האמריקאי (DoD) עבור תוכנית ההגנה של ארצות הברית מפני רחפנים וכטב"מים קטנים (C-sUAS). מטרת המשרד היא לגבש את מכלול הטכנולוגיות שישמשו לגילוי ויירוט של רחפנים וכטב"מים עוינים בתרחישים שונים, וליישם את האסטרטגיה בכל זרועות הצבא. הוא גם יפעל לפיתוח ארכיטקטורת בקרה ושליטה אחידה שתעניק תאימות בין המערכות השונות.

ראדא מפתחת מכ"מים טקטיים ניידים המשמשים, בין היתר, במערכות הגנה אווירית מפני רחפנים, ואילו סמרט שוטר פיתחה מערכת בקרת-אש חכמה לנשק קל, המתבייתת באמצעות עיבוד תמונה מבוסס AI על המטרה, ומסייעת לחייל לבצע ירי מדויק. שתי הטכנולוגיות הללו כבר נמצאות בשימוש מבצעי בידי כוחות אמריקאיים לצורך הגנה מפני רחפנים.

אסטרטגיה רב-שכבתית

בתוכניתו, שפורסמה לפני ימים אחדים, הגדיר ה-DoD ארבע קטגוריות של מערכות, המתייחסות לתרחישי איום שונים: מערכות נייחות/חצי-נייחות, מערכות רכובות/ניידות, מערכות נישאות בידי חייל ומערכות פיקוד ושליטה. שתי הטכנולוגיות הישראליות ניצבות בשני קווי הגנה שונים: המכ"ם של ראדא משמש במערכות הגנה אווירית, בדרך כלל בלב ים, המזהות כטב"מים ממרחק של כמה קילומטרים ומיירטות אותם באמצעים שונים כגון לייזר או שיבוש תקשורת הרדיו, ואילו הכוונת של סמרט-שוטר מאפשרת לחייל רגלי לטווח את הרחפן באמצעות נשקו האישי.

כחלק מגיבוש התוכנית, ה-DoD בחן כ-40 מערכות, ומתוכן בחר ב-7 מערכות בלבד. קשה להעריך מה היקף ההזמנות שצפוי לצמוח לשתי החברות מן התוכנית, והדבר תלוי בתקצוב העתידי ובתוכניות ההצטיידות של החילות השונים. לפי דו"ח של מכון המחקר של הקונגרס, ה-DoD מתכנן להשקיע ב-2021 לפחות כ-500 מיליון דולר במחקר, פיתוח ורכש למימוש התוכנית.

המכ"ם של ראדא הפיל רחפן איראני

ראדא פיתחה סוג חדש של מכ"מים קומפקטיים שניתן לנייד עם הכוחות הלוחמים בשטח. הם מסוגלים לזהות איומים קטנים יחסית ומטווח קצר, ועל-כן משמשים כאמצעי הגילוי במערכות הגנה אקטיביות לכלי-רכב משוריינים, המזהות ומיירטות מרגמות וטילי-כתף, ובמערכות הגנה אוויריות לטווח קצר, המזהות ומיירטות כטב"מים. בתוכנית של ה-DoD המכ"ם של ראדא משתייך לקטגוריית המערכות הרכובות והניידות. הוא גם מוטמע בתוך מערכת ההגנה הימית (L-MADIS) היחידה שנבחרה בשלב זה לתוכנית.

ראדא לא חשפה מי מייצר את המערכת שבתוכה משולב המכ"ם, אך ככל הנראה מדובר במערכת X-MADIS של חברת Ascent Vision האמריקאית, מכיוון שבעבר דיווחו שתי החברות שהמערכות שלהן שימשו להפלת הרחפן האיראני שהתקרב לספינת הקרב USS Boxer של חיל הים האמריקאי, ששייטה במפרץ הפרסי ביוני 2019. המערכת של Ascent Vision מסוגלת לזהות רחפן בטווח של כמה קילומטרים וליירטו באמצעות קרינת רדיו חזקה, אשר משבשת את התקשורת בין הרחפן לבין המפעיל המרוחק.

מנכ"ל ראדא, דב סלע, אמר כי הבחירה של ה-DoD מהווה המלצה לכל זרועות הביטחון. "היא מדגישה את מיצוב המכ"מים שלנו כאפשרות הראשית לכל פתרון C-sUAS. אנו מאמינים שהבחירה תגדיל את הנתח שלנו בשוק צומח זה בטווח קרוב". מערכות הגנה בפני רחפנים מהוות את שוק היעד הצומח ביותר עבור ראדא. בעבר דווח כי חיל הים אמריקאי כבר רכש כ-150 מערכות מכ"ם של החברה להטמעה במערכות הגנה אווירית. המכ"ם של ראדא גם מותקן במערכת יירוט הרחפנים Drone Dome של רפאל.

המערכת שהופכת כל חייל לצלף

המערכת של Smart Shooter נבחרה לאחת משלוש המערכות היחידות בקטגוריה הרביעית שהגדיר ה-DoD: מערכות נישאות (dismounted/handheld). מדובר למעשה בתרחיש הפרונטאלי ביותר, שבו חייל חי"ר משמיד רחפן באמצעות נשקו האישי בלבד. זו משימה קשה במיוחד: החייל נמצא בעמדה הנחיתות הגדולה ביותר למול הרחפן וסיכויי הפגיעה שלו נמוכים.

סמרט-שוטר מקיבוץ יגור הוקמה על ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ"לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. החברה פיתחה את מערכת בקרת-אש בשם SMASH, הניתנת להתקנה באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. החייל מפעיל מערכת המתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית. ההתבייתות האוטומוטית על המטרה מאפשרת לחייל לכוון הנשק ללא מאמץ, וכאשר הקנה בזווית הנכונה ההדק  משתחרר אוטומטית. להערכת החברה, המערכת משפרת באופן דרמטי את שיעור הפגיעה, אפילו של חיילי חי"ר פחות מיומנים, גם בתנאי ראות ירודים ותחת לחץ ועייפות, ומאפשרת להימנע מפגיעה בחפים מפשע.

המערכת נמצאת בשימוש הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית בעיראק ובסוריה, וגם בידי יחידות מיוחדות של צה"ל בגבול עזה. מנכ"לית החברה מיכל מור אמרה כי הבחירה של ה-DoD בטכנולוגיה של החברה מגיעה לאחר שיתוף פעולה הדוק עם המשרד לתמיכה טקטית בלוחמה בטרור (CTTSO). "הפתרון שלנו מאפשר חיסול מדויק, מהיר ופשוט של רחפן עוין. הבחירה בנו היא עדות לערך המבצעי שהטכנולוגיה שלנו ממתאימה למשימה".

פימי לא הצליחה להגדיל את אחזקותיה במגל

נכשל הנסיון של קרן ההשקעות פימי (FIMI), בעלת השליטה בחברת מגל (Magal), לרכוש עוד כ-37.4% ממניות החברה. בעלי המניות לא נענו להצעת הרכש שלה. ב-20 במאי פירסמה פימי על הצעת רכש (tender offer) לבעלי המניות של מגל לקניית 8,669,029 ממניות החברה. תחילה במחיר של 2.95 דולר למניה, אך כעבור מספר ימים העלתה את הצעתה במעט ל-3.01 דולר.

קרן פימי מחזיקה ב-42.6% ממניות החברה. אם היתה מצליחה לרכוש את המניות שביקשה – אחזקותיה בחברה היו גדלות ל-80%. שתי הצעות המחיר לא העניקו פרמיה ממשית ביחס למחיר השוק, ולכן ההיענות החלשה מובנת: בחברת הנאמנות האמריקאית הופקדו רק  כ-1% בלבד מכלל המניות המונפקות של מגל.

פימי התנתה את מימוש הצעתה בהיענות של לפחות 5.2% מהמניות. מאחר שההיענות היתה נמוכה מהרף הזה, הצעת הרכש מבוטלת והמניות יוחזרו לבעליהן. המהלך של פימי גם לא עורר את המסחר במניה, שדשדשה לאורך החודש האחרון בתוך טווח המחירים שהציבה פימי בהצעותיה. פימי לא הסבירה מה היתה מטרת המהלך ומדוע רצתה להגדיל את משקלה בקרב בעלי המניות.

החברה רווחית וקופת המזומנים מלאה, אבל המניה בשפל

קרן פימי רכשה את השליטה במגל בשנת 2014 לפי מחיר של 3.5 דולר למניה, שהוא כ-15% מעל מחיר השוק כיום. מגל סיימה את 2019 במצב עסקי ופיננסי טוב: הכנסות של 86.8 מיליון דולר, עלייה של 61% בהכנסה התפעולית (6 מיליון דולר), רווח נקי של 2.3 מיליון דולר וקופת מזומנים הכוללת 51.6 מיליון דולר.

למרות התוצאות, מניית החברה נמצאת במגמת ירידה מתמדת כבר כשלוש שנים, מאז השיא של 7.5 דולר במרץ 2017. בחודשים האחרונים יזמה החברה בקמפיין שנועד לחזק את אמון המשקיעים בניסיון לתרגם את הצמיחה העסקית לעלייה במחיר המניה, ואף שכרה את שירותיה של חברת קשרי משקיעים מניו-יורק, אולם המניה לא התאוששה.

חברת מגל מעסיקה כ-600 עובדים ברחבי העולם, ומפעילה ארבעה מרכזי פיתוח, שניים בקנדה, אחד בישראל ואחד בארצות הברית. פעילות החברה מחולקת לשתי חטיבות עיקריות: מוצרים ופרויקטים. בתחום המוצרים, מגל מפתחת חיישנים אלקטרו אופטיים להתראה מפני חדירה, ותוכנות לניהול ואנליטיקה של מערכי וידאו ואבטחה במתחמים רגישים ומתקני תשתית קריטית.

חטיבת הפרויקטים משמשת כקבלנית לתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים במתכונת של Turn-Key, ומשתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. בין השאר היא פרסה את אמצעי האבטחה האלקטרו-אופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים.

דיוק רובוטיקס הפכה לחברה ציבורית בארה"ב

דיוק רובוטיקס הישראלית השלימה את המיזוג עם חברת UAS Drone Corp האמריקאית, כפי שנחתם בין שתי החברות בחודש אפריל. כמו דיוק רובוטיקס, UAS Drone עוסקת בתחום פיתוח וייצור הרחפנים, אך למעשה מדובר בחברה שכבר אינה פעילה זמן רב והיא בגדר "שלד בורסאי", שדיוק רובוטיקס מתמזגת לתוכו כדי להפוך לחברה ציבורית בארצות הברית. דיוק רובוטיקס הוקמה על-ידי יוצאי יחידות מיוחדות, ופיתחה רובוט מעופף נושא נשק קל עבור משימות לוחמת חי"ר בשטח בנוי

ההסכם בין שתי החברות מתווה מהלך של מה שקרוי "מיזוג הופכי": UAS Drone תרכוש את דיוק רובוטיקס, בתמורה ל-99% ממניותיה שלה. דיוק רובוטיקס תהפוך לחברת-בת בבעלות מלאה של UAS Drone, אך הבעלים של דיוק יחזיקו במלוא מניותיה של חברת-האם וישלטו בה בפועל. כמו כן, לפי ההסכם בעלי התפקידים המרכזיים של דיוק יאיישו את התפקידים המרכזיים ב-UAS Drone. זהו מהלך נפוץ בשוקי המניות, שמאפשר לחברות פרטיות להפוך לציבוריות בהליך מזורז וללא צורך בהגשת תשקיף. בהודעה לעיתונות ציינה דיוק רובוטיקס כי מטרת המהלך היא לקדם את שיווק הרחפן הקרבי שפיתחה, TIKAD, לשוק הצבאי.

UAS Drone נסחרת ב"רשימה הוורודה" (Pink Market), שוק "מעבר לדלפק" (OTC) שבו נסחרות מניות בשווי נמוך מאוד של סנטים בודדים למניה. אף שמדובר במניה שאינה נסחרת בבורסה מרכזית, היא עדיין תהיה כפופה לפיקוח של הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) ומחויבת להגיש דו"חות תקופתיים ולדווח על כל אירוע מהותי. בהיותה חברה ציבורית, תוכל דיוק לגייס הון ממשקיעים באמצעות מכירת מניותיה.

רובוט מעופף הלוחם בטרוריסטים מהאוויר

חברת Duke Robotics, שהוקמה ב-2014, פיתחה רובוט קרבי מרחף מסוג אוקטוקופטר (בעל 8 מדחפים), המסוגל לשאת נשק קל במשקל של עד 9 ק"ג שניתן לתפעל מרחוק באמצעות טאבלט. הרובוט ניחן בשש דרגות של חופש, כלומר מסוגל לנוע בכל שלושת הצירים במרחב התלת-מימדי, מה שמאפשר לו לבצע משימות לחימה מורכבות ומדויקות. לדברי החברה, הרחפן מיועד לתת מענה לאתגר של לוחמה בטרוריסטים בשטחים עירוניים.

ביוני 2016 קיבל הרובוט של החברה את הפרס הראשון בכנס טכנולוגיות ללוחמה בטרור שאורגן על-ידי המשרד ללוחמה בטרור (CTTSO) בארה"ב, מפא"ת בישראל ופורום MIT ליזמות. ב-2017, במסגרת גיוס הון שביצעה, דיווחה החברה כי היא עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם צה"ל וצפתה להזמנות ממשרד הביטחון.

אלביט הזמינה שתי מערכות ראייה ממוחשבת מותאמות מפורסייט

[בתמונה למעלה: רכב הלחימה של אלביט במבט מבחוץ. צילום: משרד הביטחון]

חטיבת היבשה של אלביט מערכות (Elbit Systems) הזמינה מחברת פורסייט (Foresight) שתי גרסאות מותאמות של מערכת הראייה הממוחשבת לנהיגה אוטונומית Quadrasight של פורסייט. לפי הדרישות של אלביט, המערכות המותאמות צריכות להיות בעלות שדה סריקה רחב יותר ויכולת גילוי אובייקטים שתאפשר נהיגה אוטונומית בתנאי שטח שבהם פועלים כלי-רכב צבאיים, לרבות דרכים לא סלולות. שווי ההזמנות נאמד בעשרות אלפי דולרים. בפורסייט ציינו כי הגרסאות שיותאמו עבור אלביט עשויות לשמש גם עבור סגמנטים אחרים בתעשיית הרכב, כדוגמת כלים לוגיסטיים כבדים ומשאיות.

בין אלביט ופורסייט ישנו הסכם שיתוף פעולה מסחרי, שנחתם ביוני 2019 והתמקד במרכיב התוכנה של המערכת של פורסייט. אלביט רכשה רישיונות לעשות שימוש בתוכנת הראייה הממוחשבת של פורסייט, כלומר האלגוריתמים המבצעים את עיבוד התמונה, ולהתקינה בכלי-רכב בלתי מאוישים. בנוסף, אלביט משמשת כמשווקת הבלעדית של התוכנה בשוק הצבאי ובשוק הגנת המולדת, בארץ ובעולם.

מערכת הראייה הממוחשבת QuadSight של פורסייט מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה. המערך הזה מיועד לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמה את אופן הראייה של העין האנושית. פורסייט דיווחה בעבר כי מבדקים שערכה העלו כי המערכת מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100% בכל תנאי מזג אוויר או תאורה.

תחום הנהיגה האוטונומית צובר תאוצה לא רק בתעשיית הרכב האזרחית, אלא גם בעולמות הצבאיים, ופורסייט סימנה את השוק הצבאי והביטחוני כשוק יעד מרכזי למערכת הראייה הממוחשבת שלה. להערכת חברת המחקר Markets&Markets, שוק הכלים היבשתיים הצבאיים הבלתי מאוישים צפוי לצמוח מ-2.7 מיליארד דולר ב-2018 ל-7 מיליארד דולר ב-2025. למעשה, ההסכם עם אלביט הוא ההסכם המסחרי הראשון שעליו חתמה פורסייט.

אלביט מפתחת רכב קרבי אוטונומי

אלביט, שמתמחה בעיקר בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, החלה בשנים האחרונות לפתח גם פלטפורמות קרקעיות בלתי מאוישות. אחד הפרויקטים המשמעותיים והשאפתניים ביותר שבהם אלביט מעורבת בתחום זה הוא פרויקט "כרמל" של משרד
הביטחון לפיתוח רכב הקרב העתידי של צה"ל.

מטרת הפרויקט, שיצאה לדרך ב-2016, היא לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה, הנעה היברידית ועוד. בפרויקט זה מתחרה אלביט ברפאל ובתעשייה האווירית, שמפתחות במקביל אבות-טיפוס משלהן.

באוגוסט 2019 חשף מפא"ת את הקונספטים שהציגו שלושת החברות הביטחוניות. ברק"מ של אלביט, שני הלוחמים מצוידים בקסדת החכמה שלה, Iron Vision, המאפשרת לרכוש מטרות, לנהוג ולנווט באמצעות כיוון המבט, ולשעבד את מערכות הנשק לקו הראייה של הצוות. הרק"מ מתפקד כתא תקיפה עצמאי בעל עוצמת אש גבוהה, הוא משמש כתחנה ברשת תקשורת המבצעת יישומי חישה מולטי-ספקטרלית והיתוך מידע, וכן כפלטפורמה להפעלת מערכות לא מאוישות חיצוניות כגון: רחפן שמצלם ומזרים אינפורמציה, או חלוץ רובוטי שמבצע משימות בפרופיל סיכון גבוה.

לפני המיזוג עם קומטק: מנכ"ל גילת מסיים מיידית את תפקידו

גילת רשתות לוויין (Gilat) הודיעה היום כי יונה עובדיה מסיים את תפקידו בתור מנכ"ל החברה באופן מיידי. עובדיה (בתמונה למעלה) מונה למנהל החברה במרץ 2016 לאחר כ-30 שנה בהן עבד באמדוקס. עדי צפדיה, סמנכ"ל הכספים וסמנכ"ל האינטגרציה, יכהן כמנכ"ל הזמני של החברה. עובדיה ימשיך בחברה לעבוד בגילת כיועץ ויסייע בתהליך המיזוג עם חברת Comtech.

בסוף חודש ינואר חתמה גילת על הסכם מיזוג עם חברת השת האמריקית Comtech Telecommunucation שבסיסה בניו-יורק. לפי ההסכם, קומטק תרכוש את חברת גילת בעסקת מזומן ומניות בהיקף של 577 מיליון דולר. חברת גילת עוסקת בפיתוח ויצור ושיווק של פלטפורמת רשת תקשורת לוויינית מבוססת ענן, מודמים במהירות גבוהה, אנטנות ניידות, מגברי מצב-מוצק (SSPA) וממירי תדרים (BUC) להספקים גבוהים. 

הפסד ברבעון ופיטורי עובדים

ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו מכירות גילת בכ-47.7 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 62.1 מיליון דולר ברבעון הראשון 2019. הרבעון הסתיים בהפסד נקי של כ-11.7 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של כ-2.8 מיליון דולר אשתקד. החברה מסרה שהירידה במכירות היא תוצאה של השפעות מגיפת הקורונה, כאשר התחום שספג את הפגיעה החזקה ביותר היה תחום התקשורת במטוסי נוסעים ( Inflight Connectivity), שנפגע מהתמוטטות ענף התעופה העולמי. החברה דיווחה שהיא מתכננת לבצע מספר פעולות שיביאו להפחתת ההוצאות, כולל פיטורי עובדים.

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": מניות הטכנולוגיה הישראליות בנסד"ק

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
עריכת סאונד ומנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר ישראל, המתמחה במניות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בנסד"ק.

כמה עשרות חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בנסד"ק, וסרגיי נובר בדו"חות ובמספרים של החברות, נפגש עם ההנהלה ועוקב אחר המגמות בשוק. בשיחה איתו, דיברנו על השוק גם מהצד של החברות וגם מהצד של המשקיעים: מדוע כדאי לחברות להפוך לציבוריות, ומדוע המקום המתאים ביותר לחברה טכנולוגית בינלאומית לעשות זאת הוא הנסד"ק. מדוע יש ירידה במספר ההנפקות במגזר הטכנולוגיה, איך מזהים חברת טכנולוגיה שהיא יעד טוב להשקעה לטווח ארוך, וכיצד שינתה הקורונה את מסלול הצמיחה של החברות הטכנולוגיות.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

f

 

Viziblezone פיתחה פתרון לאיתור מגעים עם חולי קורונה

כשברקע הדיון הציבורי סביב השימוש בטכנולוגיית האיכון הסלולארי של השב"כ לצורך איתור מגעים עם נשאי קורונה, חברת הסטארט-אפ הישראלית  Viziblezone  השיקה, לאחר הליך פיתוח מואץ, פתרון ייעודי לארגונים המאפשר להתחקות אחר כל העובדים שבאו במגע בתוך הארגון עם עובד שאובחן בקורונה, וזאת ללא פגיעה בפרטיות. החברה הכריזה השבוע על שיתוף פעולה ראשון עם חברת הסייבר והמודיעין העסקי הישראלית Verint שמעסיקה אלפי עובדים ברחבי העולם. במסגרת ההסכם, Verint תפיץ ותטמיע את הפתרון ללקוחותיה כחלק מסל פתרונות בתחום הקורונה. במקביל, Viziblezone נמצאת בימים אלה במגעים עם ארגונים נוספים בישראל ובחו"ל לאימוץ הפתרון.

הפתרון של Viziblezone מתבסס על הסמארטפון האישי של כל עובד, אך בשונה מטכנולוגיית האיכון של השב"כ שככל הנראה מתבצעת באמצעות ניטור התשדורות בין המכשיר לתאים הסלולאריים בסביבה, הפתרון של Viziblezone אינו עושה שימוש בלינק הסלולארי, אלא מתבסס רק על ערוץ התקשורת לטווח קצר – הבלוטות'. זוהי למעשה אפליקציה שפועלת ברקע  (Always On)  ומתעדת באופן מקומי על גבי המכשיר את אותות הרדיו לטווח קצר המשודרים ונקלטים בערוץ הבלוטות'.

כל אימת שהאנטנה קולטת אות רדיו מסמארטפון סמוך, היא מקטלגת את "המפגש" במספר זיהוי אקראי ומצפינה את המידע בקובץ יומן מגעים הנשמר במכשיר. כך, מתעדים כל מכשירי הסמארטפון של עובדי הארגון את כל המגעים ביניהם, כל אחד במכשירו, מבלי שהמידע יעבור לשרת חיצוני. במקרה שמישהו בארגון אובחן כחולה קורונה, הוא מודיע לאחראי על הקורונה מטעם הארגון ומקבל ממנו קוד חד-פעמי המאפשר לו לשגר את קובץ יומן המגעים שלו לכל המכשירים בארגון, דרך השרת המקומי. יתר המכשירים מבצעים הצלבה מול יומן המגעים האישי השמור במכשיר שלהם, על מנת לבדוק אם אכן מופיע בו תיעוד המפגש. אם נוצרת הצלבה, העובד מקבל התראה שנחשף לחולה קורונה. האלגוריתם יודע לחשב כמה זמן נמשך המפגש עם החולה ומה היה המרחק המשוער בין האנשים, וכך לאבחן אם המפגש חרג מכללי הריחוק החברתי וטומן בחובו סכנת הידבקות. הקונספט המחוכם הזה אינו כרוך בחדירה למכשיר או קבלת גישה למידע פרטי שאינו רלוונטי.

בשיחה עם Techtime הדגיש מנכ"ל ומייסד החברה גבי אופיר כי מדובר בפתרון פרמיום לארגונים ולמקומות עבודה בלבד ואינו מיועד לכלל האוכלוסייה – "הפתרון אינו מיועד למרחב הציבורי, אלא לחברות וארגונים שמעסיקים הרבה עובדים. הפתרון הזה יכול לאפשר חזרה מהירה יותר של המשק לשגרה, ולמנוע מצב שבו אבחון של חולה קורונה בארגון יוביל לשליחת כל העובדים לבידוד."

הקורונה איימה על המשך קיומו של הסטארט-אפ

Viziblezone הוקמה בתחילת 2019 על ידי גבי אופיר. אופיר עבד כ-19 שנים כארכיטקט מערכת בקבוצת ה-CTO בחברת מוטורולה. בימי שגרה, Viziblezone מפתחת פתרונות תוכנה מצילי חיים המתבססים על הסמארטפון ופועלת בתחומי האוטומוטיב ומניעת תאונות עבודה במתחמים סגורים: "אנחנו נושאים עלינו את הסמארטפון 24/7, מה שהופך אותנו לישות IoT המאפשרת לאדם לתקשר גם עם מכונות ותשתיות בסביבה."

המייסד גבי אופיר. שקלנו לוהציא את כולם לחל"ת

החברה פיתחה מנוע AI המבוסס על חיישני הסמארטפון, שיודע לנתח את סביבת המשתמש והתנהגותו. כאשר המערכת  מזהה סיטואציה שעלולה להיות מסכנת חיים, כגון חציית כביש על ידי הולך רגל או רוכבי אופניים וקורקינטים, הסמארטפון של המשתמש מתחיל לשדר אותות התראה למכוניות בסביבה שאיתם ישנה היתכנות להתנגשות. בנוסף, החברה מייעדת את הפתרון שלה למניעת תאונות למקומות עבודה במרכזים לוגיסטיים, שדות תעופה, נמלי ים וכו'. בימים אלה החברה במשא ומתן להטמיע את הפתרון בשני מרכזים לוגיסטיים בחו"ל.

החברה בחרה להתמקד בתחילת דרכה בתחום האוטומוטיב וגייסה הון ראשוני בסבב סיד מהחממה הטכנולוגית הירושלמית Labs/02. בתחילת חודש מרץ הייתה בעיצומו של סבב גיוס נוסף, אך מגפת הקורונה טרפה את הקלפים, כך לדברי אופיר: "תעשיית האוטומוטיב ספגה מכה קשה עוד לפני הופעת הקורונה והחמירה יותר בעקבותיה. היינו צריכים לקבל החלטה אם להוציא את העובדים לחל"ת או איכשהו להתאים את הטכנולוגיה למצב. כששמענו על מנהלת מעבדת קורונה שנדבקה בנגיף ובעקבותיה כל עובדי המעבדה נשלחו לבידוד, הבנו את ההזדמנות שעומדת בפנינו לנצל את הטכנולוגיה שלנו כדי לתת פתרון לניטור מגעים בין אנשים שתעזור להמשכיות עסקית ופיננסית, במיוחד בתקופה מורכבת זו".

"ישנם לא מעט אתגרים טכנולוגיים שהיינו צריכים להתגבר עליהם: חסכון מקסימלי בצריכת סוללה, עיבוד אותות הבלוטות', נטרול הפרעות מאותות אחרים, והתאמה לדגמים שונים של מכשירים. עבדנו מסביב לשעון והגענו למצב שהפתרון עובד טוב". אופיר מספר שהחברה ביצעה לאחרונה פיילוט מוצלח עם שני גופים מסחריים: "הצגנו דיוק של 99% בהתחקות אחר המגעים לתקופה של שבועיים אחורה. חלק מהלקוחות הפוטנציאליים שלנו מגיעים דרך המלצות מאותם גופים שעימם עשינו את הפיילוט."

ג'וגאנו פרסה "עיר בטוחה" בגבול ברזיל-פרגוואי

בתמונה למעלה: גשר הידידות. ציר הברחות מרכזי בין ברזיל ופרגוואי

חברת ג'וגאנו (Juganu) מאור-יהודה פרסה את פלטפורמת העיר החכמה שלה לאורך "גשר הידידות", שהיא אחת מנקודות הגבול המרכזיות המחברות בין ברזיל לפרגוואי. פלטפורמת Foam של ג'וגאנו (בתמונה למטה), משלבת גופי תאורה דינמיים המשנים את גווניהם לאורך היום בהתאם לתאורה הטבעית, רשת תקשורת, מצלמות ומנועי AI. הרשת נפרסה בתוך 3 ימים בלבד, וכוללת כ-100 עמודי תאורה וכ-200 מצלמות. ל-Techtime נודע שהחברה גברה במכרז על חברות טכנולוגיה מוכרות מאוד, ושבעקבות ההצלחה הזמינה הממשלה בברזיל עוד 3 פרויקטים דומים.

"גשר הידידות", המשתרע לאורך 550 מטר, מחבר בין העיר Foz de Iguaçu ברזיל לבין העיר Ciudad del Este בפרגוואי. מדי יום חוצים את הגשר כ-100 אלף איש ברגל וכ-40 אלף מכוניות. נקודת הגבול הזו מהווה ציר כלכלי מרכזי של מעבר סחורות בין המדינות, אך לצד זאת גם כציר של הברחה. עומס התנועה מקשה על מיגור התופעה והממשל הפדראלי בברזיל חיפש פתרון טכנולוגי להגברת הפיקוח וההרתעה. הרשת של ג'וגאנו תספק תאורה לכל האזור, רשת Wi-Fi וזיהוי פנים ולוחות רישוי מבוסס AI.

שיתוף פעולה עם CorSight הישראלית

הפרויקט מקפל בתוכו שיתוף פעולה עם חברה ישראלית נוספת: מנוע ה-AI המוטמע במודולים של ג'וגאנו הוא של חברת CorSight, המתמחה בזיהוי פנים מבוסס AI. קורסייט היא למעשה ספין-אוף של חברת קורטיקה (Cortica), שפיתחה טכנולוגיית בינה מלאכותית הלומדת באופן עצמאי ובלתי מונחה (Unsupervized).

באמצעות המנועים של קורסייט, הרשת שנפרסה תוכל לזהות את פניהם של האנשים ולוחות הרישוי של המכוניות עוד בטרם יגיעו לביקורת הגבול. האינפורמציה תוצלב בזמן אמת מול מאגרי המידע של המשטרה הפדראלית, ובמידה ותהיה התאמה לגבי אדם או רכב חשודים פקחי הגבול יקבלו מיידית התראה. המערכת גם אומנה לזהות ולהתריע על התנהגויות מעוררות חשד.

הדמיון שבין רשת התאורה לרשת התקשורת

ג'וגאנו, שהוקמה ב-2011, פיתחה טכנולוגיית תאורת לדים ציבורית, המתאימה באופן אוטומטי את רמת וגוון האור לתנאים המשתנים של התאורה הטבעית מסביב. החברה העריכה שסוג התאורה שהיא מייצרת מפחית בכ-80% את צריכת החשמל הציבורית, ומספק תאורה נוחה לעין, הדומה לאור השמש ובספקטרום כמעט מלא.

על בסיס הדמיון המבני בין רשתות תאורה לרשתות תקשורת, כלומר הפיזור הקבוע בין נקודה לנקודה על מנת להשיג כיסוי רציף, ג'וגאנו פיתחה על גבי רשת התאורה גם רשת תקשורת המספקת תשתית לשירותי עיר חכמה ועיר בטוחה. כל גוף תאורה כולל שתי מצלמות HD, מנוע עיבוד ונקודת תקשורת.

הפתרון של החברה מאפשר לבנות תשתית לתקשורת של עיר החכמה על-גבי פנסי הרחוב, בלא צורך בכבילה או בפריסת סיבים אופטיים. הפיתוח נעשה בשיתוף פעולה עם חברת קואלקום, והפתרון כולל מספר שבבים של קואלקום. מנוע הבינה מלאכותית של קורסייט מרחיב כעת את היישומים שניתן להפעיל באמצעות הפלטפורמה. אמריקה הלטינית היא שוק יעד מרכזי עבור ג'וגאנו. 

האזינו לריאיון עם מנכ"ל ואחד ממייסדיי ג'וגאנו, ערן בן שמואל, מתוך הפודקאסט שלנו ששודר באוגוסט 2019

בירד סיפקה מערכת הגנה מפני טילים למטוס נשיאותי באפריקה

חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה התקינה את חבילת ההגנה האקטיבית מפני טילים שפיתחה, AeroShield, במטוס בואינג 737 נשיאותי של מדינה באפריקה. המערכת, אשר מזהה ומיירטת איומים קרקעיים כמו טילי-כתף מונחי-חום, תגן על מטוסו של הנשיא במסעותיו בעולם. אפריקה היא מהאזורים המסוכנים ביותר למטוסי מנהלים, וזאת בשל תפוצת טילי-הכתף הגדולה בקרב ארגוני טרור ומיליציות חמושות, ובירד כבר סיפקה את המערכת למספר מדינות ביבשת וגם למסוקי האו"ם המוצבים באזור.

המערכת כוללת גם את חיישן MACS שפיתחה החברה, המבצע בו-זמנית גם את פעולת אימות האיום, המעקב אחריו ואת כיוון אמצעי היירוט.

המערכת פועלת בשלושה שלבים. בשלב הראשון, חיישן אלקטרו-אופטי פסיבי מזהה את החתימה האולטרה-סגולית (UV) של טיל-כתף הנורה מהקרקע, ומייצר התראה ראשונית. כדי להתמודד עם התראות שווא רבות המאפיינות מערכות מסוג זה המבוססות על חיישן יחיד, בירד הטמיעה בפתרון שלה חיישן נוסף, המתבסס על אפקט דופלר כדי לוודא שמדובר בטיל מתקרב, ולעקוב אחר כיוונו. רק לאחר אימות האיום, המערכת מפעילה את אמצעי ההגנה שנבחרו כדוגמת נורים, פיזור מוץ או שימוש בשבש לייזר.

האזינו לשיחה על המערכת עם סמנכ"ל השיווק של בירד, שאול מזור, מתוך הפודקאסט שלנו שפורסם באוקטובר 2019

מערכת ה-AeroShield

 

 

3d Signals מתרחבת במגזר הייצור בגרמניה

בתמונה למעלה: התקנת חיישן של 3d Signals בקו הייצור. הדיגיטציה מתחילה באיסוף נתונים

חברת 3d Signals מכפר-סבא, שפיתחה פתרון לדיגיטליזציה, ניטור ואנליזה של מכונות בקו הייצור, מדווחת על גידול בהיקף ההתקנות באירופה מאז תחילת השנה, ובעיקר בקרב חברות תעשייה בגרמניה, שהיא שוק היעד העיקרי של החברה, בו היא פעילה גם באמצעות חברת-בת מקומית באזור פרנקפורט. סמנכ"לית השיווק של החברה, דניה גולן, סיפרה ל-Techtime שהפגיעה ברציפות התפעולית של מפעלים רבים עקב משבר הקורונה, והצורך לנהלם מרחוק, הגבירו את המודעות בתעשייה לחשיבות הדיגיטליזציה והגישה למידע בזמן אמת. "במהלך המשבר הצלחנו לייצר לקוחות חדשים באירופה ולספק להם תמיכה מקוונת".

מגזר התעשייה בגרמניה הוא מהגדולים והמתקדמים בעולם, ומתרכז בענפים כמו ייצור מכונות כבדות, רכב, אלקטרוניקה, הנדסה וכימיקלים. גולן: "אנחנו מאוד פעילים בתעשיות ה-CNC והמתכת בגרמניה". בתוך כך, החברה גם דיווחה על לקוח ראשון בישראל: שח"מ מקורות ביצוע, חברת-בת של חברת מקורות מים, המתמחה בייצור מערכות מים דוגמת משאבות, וציוד קידוח והתפלה, החלה בביצוע פרוייקט פיילוט שבמסגרתו הותקנה הפלטפורמה של 3d Signals במספר מכונות ייצור.

הפיילוטים הובילו לשינוי כיוון

חברת 3d Signals הוקמה ב-2015, וגייסה עד כה כ-26 מיליון דולר. החברה נבחרה לאחרונה להשתתף בתכנית היוקרתית Technology Pioneers של הפורום הכלכלי העולמי. הפיתוח הראשוני של החברה היה פלטפורמה לחיזוי תקלות במכונות תעשייתיות, המתבססת על מידע הנקלט באמצעות חיישנים אקוסטיים חיצוניים. הרעיון האקוסטי עורר עניין רב בתעשייה, אך בעקבות פיילוטים אצל לקוחות תעשייתיים, החברה הגיעה למסקנה שהתובנות שהמערכת מספקת למנהל קו הייצור הן מוגבלות.

סמנכ"לית השיווק דניה גולן

דניה: "תחום חיזוי התקלות (Predictive Maintnance) מעורר באזז גדול בתעשייה, אבל מתברר כי הערך של הכלים הללו לשיפור תפוקת הייצור הינו מצומצם למדי. המערכת שלנו, למשל, ידעה לחזות איזו סכין באיזו מכונה עומדת להתקלקל, וזה היה מאוד מרשים, אבל זה לא תרם הרבה לתפעול השוטף של קו הייצור". בעקבות הלקחים החברה שינה כיוון: היא זנחה את ההתמקדות בחיישנים אקוסטיים וחיזוי תקלות, והתמקדה במערכת המאפשרת למפעלים לבצע טרנספורמציה ממפעל "טיפש" למפעל "חכם". מערכת המתאימה לכל מכונת ייצור, ללא תלות בדגם או בתפקיד.

רק עשירית מהמכונות הן באמת "חכמות"

למרות שהביטוי Industry 4.0 כלול בלקסיקון כבר מספר שנים, אימוץ הטכנולוגיות החכמות במגזרי הייצור עדיין מקרטע. על-פי נתוני סיסקו, פחות מ-10% מתוך עשרות מיליוני מכונות הייצור בעולם מחוברות לרשת תקשורת. "בלי דיגיטליזציה אין תשתית בסיסית המאפשרת נראות. אין דטה שעליו אפשר ליישם בינה מלאכותית או למידת-עומק, או כל אנליטיקה אחרת".

נראה כי המחסומים העיקריים בדיגיטציה של התעשייה הם בעלות ומורכבות הפלטפורמות הקיימות. הפלטפורמות של חברות כמו סימנס, ABB או שניידר עשויות להיות יקרות, פולשניות (כלומר, כרוכות בהתחברות לבקרים בתוך המכונה) ומסובכות לתפעול והבנה. חברת 3d Signals עוקפת את הבעיה באמצעות פלטפורמה בלתי פולשנית, שמתבססת על חיישנים חיצוניים, וקלה לתפעול ולהתקנה (פחות משעה לחיבור מכונה).

כשיש נתונים, אפשר להתחיל לנתח אותם

הפלטפורמה מייצרת נתונים ומספקת את שכבת הדיגיטציה הבסיסית עבור קו הייצור: אילו מכונות עובדות ואילו לא, וכמה זמן עבדה כל מכונה לאורך המשמרת. בתעשייה מעריכים שיעילות הייצור הממוצעת לפי מדד OEE – Overall Equipment Effectivness הינה 60% בלבד. הפער בין התפוקה בפועל לתפוקה המקסימלית מיתרגם להפסדי עתק בשנה.

דניה: "הבנו שגם מידע בסיסי הוא מספיק כדי לחולל שינוי משמעותי. אנחנו לא מתחברים לאלקטרוניקה של המכונה, אלא מנטרים אותה מבחוץ באמצעות חיישנים שונים, כמו מד זרם או חיישן אקוסטי, המלמדים אם המכונה פועלת או לא. בתוך 48 שעות מרגע התקנת הפלטפורמה במפעל, מתקבל ממשק ניטור אחד (dashboard) לכל המפעל. כיום הטכנולוגיה שלנו היא לא בסנסורים, אלא באלגוריתמיקה ובהצגת המידע באופן שבו גם vמנכ"ל וגם מנהל רצפת הייצור יכולים להבין". לדבריה, לקוחות החברה דיווחו על שיפור של עד 30% בתפוקת הייצור בתוך 3 חודשים מרגע הפעלת הפלטפורמה.

מסך המציג את האנליטיקה ברצפת הייצור

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": מהפכת האנרגיה החכמה של סולאר-אדג'

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא ליאור הנדלסמן, סמנכ"ל השיווק ואסטרטגיית המוצר ואחד ממייסדי חברת סולאר-אדג' (SolarEdge), שהפכה בשנים האחרונות לאחת מחברות ההייטק הגדולות בישראל ואחת החברות החשובות בעולם בתחום הסולארי. חשמל המופק מתאים סולאריים מספק כבר 3% מכלל תצרוכת החשמל העולמית, ורבים מעריכים כי תוך כמה עשורים אנרגיה סולארית תהווה מקור החשמל העיקרי של בני האדם.

סולאר-אדג' פיתחה רכיב אלקטרוני שהופך את הפאנל הסולארי לחכם ויעיל הרבה יותר. בתחומה, סולאר-אדג' נחשבת לחברה הגדולה בעולם. הצמיחה שלה בעשור האחרון היא מטאורית. אם ב-2010 היקף מכירותיה של החברה הסתכם בכמה עשרות מיליוני דולרים, ב-2019 מכרה החברה בכמיליארד וחצי דולר.

בשיחה מסביר ליאור על החדשנות שהביאה החברה לשוק הסולארי, על התחומים החדשים שאליהם מתפרסת החברה, וגם מספר על מייסד החברה, גיא סלע ז"ל, שהלך לעולמו לפני מספר חודשים.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

אתגר הקורונה של חברות הגיימינג

[בתמונה: מתוך המשחק MotoGP20 של חברת Milestone, מלקוחותיה של אינקרדיבילד]

תקופת משבר הקורונה היטיבה עם חברות משחקי המחשב. הגבלות התנועה  והשבתת חלק נכבד מהמשק גרמו לאנשים לבלות בעיקר בבית, מה שהותיר להם הרבה יותר זמן פנוי לשחק במחשב. ואמנם, חברות המשחקים דיווחו על
עלייה במכירות ומחקרים שונים הראו עלייה של עשרות אחוזים במשך הזמן הממוצע שבילו הגיימרים מול המסך. ואולם, משבר הקורונה גם יצר אתגר לא פשוט עבור חברות המשחקים, וזאת מאחר שמתכונת העבודה-מרחוק שארגונים רבים נאלצו לעבור אליה כמעט בן-לילה הקשתה מאוד על עבודת צוות הפיתוח, וזאת מאחר שבעולם פיתוח המשחקים ישנם תהליכי פיתוח שמצריכים כוחות מחשוב גדולים מאוד, שקשה לבצע מהמחשב הביתי.

חברת אינקרדיבילד (Incredibuild) מתל-אביב פיתחה פלטפורמה המתחברת אל כל המחשבים בארגון, מאתרת את המעבדים הפנויים או מעבדי CPU שיש בהם משאבי עיבוד בלתי מנוצלים, ורותמת אותם לטובת תהליך עיבוד ופיתוח שדורשים משאבי עיבוד גדולים. באופן זה ניתן לגייס לטובת הפרויקט משאבי מחשוב עצומים. הפלטפורמה של החברה מאפשרת לבצע שיתוף כוחות דומה גם של מכונות וירטואליות בפלטפורמות ענן כמו Azure ו-AWS.

עולם הגיימינג הוא מתחומי הפעילות העיקריים של אינקרדיבילד.בריאיון עם Techtime מספר מנהל הפיתוח העסקי של החברה, אסף אלדד, כיצד הפתרון של החברה סייע בתקופת המשבר לחברות גיימינג להמשיך בתהליכי הפיתוח גם מרחוק ולעמוד בלוחות הזמנים של היציאה לשוק.