מחבר: yochais

וויביט ננו גייסה 4.5 מיליון דולר להשלמת המסחור

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מהוד השרון, המפתחת זיכרון בלתי-נדיף מסוג ReRAM, הודיעה היום (ב') כי השלימה גיוס הון בהיקף של 6.6 מיליון דולר אוסטרלי (כ-4.5 מיליון דולר אמריקאי). החברה גייסה את הסכום באמצעות הקצאת מניות פרטית בבורסה האוסטרלית (ASX), שבה היא נסחרת, לפי מחיר של 0.28 דולר אוסטרלי למניה, המשקף דיסקאונט של כ-20% בהשוואה למחיר הנעילה ב-8 ביוני. כעת, החברה מנסה לגייס סכום נוסף של 0.5 מיליון דולר אוסטרלי באמצעות הצעת מניות לציבור באותו מחיר. בשיחה עם Techtime אמר מנכ"ל החברה, קבוי חנוך, "גייסנו סכום אפילו גבוה יותר מכפי שהאמנו שאפשרי בנסיבות הנוכחיות בשוק. זה יאפשר לנו להתקדם לעבר המסחור, ואני מקווה שתוך שנה נתחיל כבר במגעים ממשיים עם לוקחות פוטנציאליים."

לפי הפירוט שמסרה החברה לבורסה האוסטרלית, כמחצית מהסכום שגויס יוקצה לצורך פיתוח מודול ייעודי לתחום המערכות המשובצות, שוק היעד הראשון שסימנה החברה עבור טכנולוגיית ה-ReRAM שפיתחה. "הטכנולוגיה שלנו כבר הוכחה ונבדקה על ידי לקוחות. עכשיו אנחנו מפתחים את המודול שמסביב לזיכרון, שמקשר בין הזיכרון למערכת, וזאת כדי להפוך אותו למוצר מתאים עבור מערכות משובצות מחשב." החברה מבצעת את פיתוח הטכנולוגיה שלה במכון המחקר הצרפתי Leti.

עוד עולה מהפירוט כי 20% מהסכום יוקצו לפיתוח רכיב הקרוי Selector, שנועד למנוע זליגה של זרמים חשמליים בין תאי זיכרון, וכ-15% לצורך העברת הטכנולוגיה לייצור בפאב עם תום הפיתוח.

בסין מתלהבים מהטכנולוגיה

וויביט ננו מפתחת זיכרון מסוג חדש הקרוי ReRAM (Resistive Random Access Memory), המתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוק ממקור הכוח. על כן, מדובר בזיכרון "בלתי נדיף" מצד אחד, כמו זיכרון הפלאש, ומצד שני מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון נדיף (DRAM). להערכת החברה, אב-הטיפוס שלה מהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש ופועל בהספק נמוך פי 1,000, ומיועד לתת מענה לצרכים העתידיים של תעשיית האלקטרוניקה לזיכרונות מהירים, חסכוניים באנרגיה ובעלי קיבולת גבוהה ליישומים מתחומי ה-IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

וויביט ננו הכריזה בשנה האחרונה על שני שיתופי פעולה מסחריים ראשונים, שניהם עם חברות שבבים סיניות, XTX ו-SiEn. שיתופי הפעולה נועדו לבחון את השילוב של רכיב הזיכרון של ווביט ננו במוצרים של שתי החברות. "סין היא צרכנית השבבים הגדולה ביותר בעולם, והם גם מאוד נחושים לבסס תעשיית שבבים עצמאית ועל כן מעוניינים בטכנולוגיות מתקדמות. הטכנולוגיה שלנו מתקבלת שם בהתלהבות גדולה."

האזינו לשיחה עם מנכ"ל וויביט ננו קובי חנוך באחד הפודקאסטים שלנו מחודש  אוקטובר 2019

UVEye מקימה מערך מכירות וייצור בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת UVeye, המפתחת מערכות סריקה דיגיטליות לתעשיית הרכב, החלה להקים מערך מכירות וייצור בערים שונות בארצות הברית. החברה הודיעה כי בכוונתה לפתוח בארבעת החודשים הקרובים משרדי מכירות ופיתוח עסקי באוהיו ובניו-יורק,
וכי היא בוחנת שורה של מקומות אפשריים, ובהם מישיגן וטקסס, להקמת מערך ייצור ב-2021.

UVEye מכוונת לשוק שירותי ה-After Market בתעשיית הרכב, כדוגמת סוכנויות רכב, מוסכים מורשים, מכוני רישוי ומגרשי יד-שנייה. מנהל השיווק של UVEye ירון סגיב אמר ל-Techtime: "זהו שוק גדול, ואנחנו מאמינים שהוא עשוי לייצר עבורנו ביקושים פוטנציאליים לעשרות אלפי מכשירים, ועל כן אנחנו גם רוצים לייצר בארצות הברית."

UVEye פיתחה שלוש מערכות דיגיטליות ניידות המבצעות סריקות מזוויות שונות תוך כדי נסיעה ומאבחנות באופן אוטומטי באמצעות טכנולוגיה של ראייה ממוחשבת היבטים שונים במצב הרכב. מערכת ארטמיס הסורקת מהצד את צמיגי הרכב ומזהה שחיקה, מחסור באוויר, קרעים וטעויות בהתקנת הצמיג, מערכת אטלס, המבצעת סריקה מכל הכיוונים (360 מעלות) של הרכב ומאתרת פגמים במצב הפח של הרכב ותקלות מכניות כמו דליפות שמן ובעיות בבלמים, ומערכת הליוס הסורקת את תחתית הרכב ומאתרת חפצים ומטענים חשודים.

UVEye נוסדה ב-2016 על ידי אמיר חבר, המשמש כמנכ"ל, ואוהד חבר, המשמש כסמנכ"ל. לחברה כבר יש שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מספר יצרניות רכב בינלאומיות, ובהן וולוו וטויוטה, שגם השקיעו בחברה. וולוו אף התקינה את אחת ממערכות
החברה במפעל הייצור הגדול ביותר של החברה ליד גטבורג, לצורך זיהוי פגמים בייצור. גם חברת התחבורה הציבורית"קווים" התקינה מספר מערכות של UVEye בחניוניה. 

סולאר-אדג' הקימה מרכז פיתוח במודיעין שיעסיק מאות עובדים

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מתכננת לחנוך בחודש אוגוסט הקרוב את מרכז הפיתוח החדש בתחום מערכות אל-פסק (UPS) במודיעין. בין השאר יפותחו בו פתרונות ייעודיים למרכזי נתונים ולחוות שרתים. כך נודע ל-Techtime. המרכז פועל במסגרת חטיבת Critical Power של סולאר-אדג', ומתוכנן להעסיק כמה מאות עובדים. במקביל, החברה נמצאת כיום בשלבים האחרונים של הקמת מפעל ייצור אלקטרוני בציפורית, אשר גם הוא צפוי להיפתח באוגוסט 2020, ולהעסיק בשלב הראשון כ-300 עובדים.

מפעל הייצור בציפורית תוכנן להעסיק כ-150 עובדים ולהתחיל לפעול בתחילת 2019 באתר בשטח של 10,000 מ"ר שהחברה שכרה ל-10 שנים. אלא שהקמתו סבלה מעיכובים רבים, והוא ייפתח באיחור של יותר משנה וחצי, אולם יפעל במתכונת כפולה בהיקפה מהתוכנית הראשונית. המפעל בציפורית ישמש לייצור סדרתי בקנה מידה מלא, לייצור אבות טיפוס של מוצרים חדשים ולפיתוח ציוד ייצור אוטומטי וציוד בדיקות עבור הצרכים של החברה, כולל עבור קווי ייצור שהיא מפעילה אצל קבלני משנה.

דור חדש של מערכות UPS נבדק אצל הלקוחות

פעילות סולאר-אדג' בתחום ה-UPS מתבססת על חברת גמאטרוניק הירושלמית, שנרכשה במאי 2018 תמורת 41 מיליון דולר. מרכז הפיתוח החדש יחליף את מרכז הפיתוח הירושלמי שהוקם על-ידי גמאטרוניק. המרכז החדש יעסיק מספר כפול של עובדים בהשוואה למרכז המקורי. במקור, עם השלמת העיסקה, הצטרפו לסולאר-אדג' כל 120 עובדי גמאטרוניק.

מערך של ארבעה מכשירי UPS ממשפחת B300, שהיא החזקה ביותר של החברה
מערך של ארבעה מכשירי UPS ממשפחת B300, שהיא החזקה ביותר של החברה

בשיחת ועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח השנתי בפברואר 2020, גילה מנכ"ל החברה צבי לנדו, שהחברה מפתחת מערכות אל-פסק ייעודיות עבור השוק המסחרי. "ברבעון האחרון ביצענו חמישה מבחני הערכה של המערכות החדשות. המבחנים עברו בהצלחה והמשוב מהלקוחות היה חיובי. אומנם מדובר עדיין בהיקף קטן בהשוואה לפעילות שלנו בתחום הסולארי, אולם תגובת הלקוחות מעודדת מאוד". מניית החברה התאוששה מהשפעת הקורונה, והחברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי של כ-7.24 מיליארד דולר.

מערכת הכרחית בכל דטה-סנטר

מערכות אל-פסק מספקות גיבוי למערכות קריטיות המחוברות למערכת החשמל, וצריכות להמשיך לפעול גם כאשר יש תקלות ברשת החשמל. ריבוי השיבושים באספקת החשמל המרכזית מחייב כיום חברות כמעט בכל התחומים, מענן, IT וטלקום ועד מרכזי מידע ותעשיות כבדות, ואפילו צרכנים ביתיים, לעשות שימוש במערכות אל-פסק מתקדמות כדי להבטיח פעילות רציפה.

להערכת חברת המחקר Global Insights, שוק ה-UPS יצמח להיקף של כ-14 מיליארד דולר ב-2026, מתוכו יסתכם שוק האל-פסק למרכזי נתונים בכ-5 מיליארד דולר. בין השחקניות המרכזיות בתחום: ABB, סימנס, Eaton וחברת מיצובישי אלקטריק.

ואלנס הכריזה על שבבי תקשורת למערכות ADAS

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון הוציאה לשוק סדרה חדשה של שבבי תקשורת המיועדים למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית ברכב. השבבים הקודמים של החברה היו  מיועדים בעיקר להעברת וידאו אל מערכות המידע והבידור (infotainment) ברכב, ואילו השבבים החדשים מיועדים להעברת וידאו לא-דחוס ובקצבים גבוהים מאוד, בין הסנסורים של מערכות החישה, כמו מצלמות, LiDAR ומכ"ם, לבין יחידות המחשוב המעבדות את המידע.

הסדרה כוללת שלושה שבבים: שבב אחד (VA7031), המיועד עבור הצד של החיישן ומסוגל להעביר מידע בקצב של 8 ג'יגה-ביט לשנייה, ושני שבבים (VA7042 ו-VA7044) המיועדים לצד של יחידת המחשוב (ECU), גם כן במהירות של 8 ג'יגה-ביט לשנייה. ל-VA7044 יש ארבע כניסות, כלומר הוא מאפשר להזרים אל המחשב במקביל מידע מארבעה סנסורים שונים באמצעות כבל אחד. ריבוי הכניסות חוסך בכבלים ומאפשר יישום יעיל של היתוך חיישנים (Sensor Fusion). הדור הבא של השבבים אמור לאפשר מהירות כפולה של 16 ג'יגה-ביט לשנייה.

בשיחה עם Techtime הסבירה סמנכ"לית השיווק של ואלנס, דנה זליצקי, על המורכבות הטכנולוגית הקשורה בתקשורת עבור מערכות בטיחותיות. "זה המוצר הראשון שאנחנו מוצאיים לשוק ה-ADAS, שהוא גדול יותר וגם מאתגר יותר מבחינה טכנולוגית. כמויות הדאטה שמגיעות מהסנסורים החיצוניים הן עצומות, הרבה יותר מאשר במערכות ה-infotainment, וזה דאטה שצריך לעבור ללא דחיסה, באיכות גבוהה ובשיהוי אפסי מאחר שמדובר במערכות בטיחות קריטיות".

ארגון MIPI אימץ את הטכנולוגיה של ואלנס

השבבים החדשים יוצאים לשוק ביחד עם פרסום התקן החדש של ארגון MIPI לתקשורת בין מערכות הרכב. למעשה, אלה השבבים הראשונים בשוק התואמים לתקן החדש. ארגון MIPI Alliance הוא גוף תקינה בינלאומי שהוקם בתחילת שנות האלפיים ומתמקד בראש ובראשונה בתקינה לעולם הסמארטפונים. חברות בו יותר מ-300 חברות, בהן ענקיות שבבים כמו אינטל, קואלקום, סמסונג, ARM ועוד. בעשור האחרון פרסם הארגון כ-40 תקנים.

בתחילת החודש הודיע הארגון על סיום כתיבת התקן MIPI PHY-A v1.0, אשר נועד לתקנן את פרוטוקול התקשורת בין מערכות הבטיחות ליחידות הבקרה והשליטה ברכב. זהו התקן הראשון של הארגון לתחום האוטומוטיב.פעילוות בתחום נובעת מהכניסה הגוברת של יצרניות שבבים ומוביייל לעולם הרכב. למרות שהיא חברה קטנה ביחס לחברות הענק המובילות את הארגון, ואלנס מילאה תפקיד מפתח בהחלטת הארגון להיכנס לתחום הרכב.

טכנולוגיית HDBaseT הופכת לתקן

בחודש יוני 2019 אימץ MIPI את טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס כבסיס לפרוטוקול התקשורת המקשר בין החיישנים והמצלמות ברכב. דנה זליצקי, המשמשת גם חברה בוועדת השיווק של MIPI, הסבירה: "השבבים שלנו הם הראשונים בשוק שתואמים את התקן החדש, שלמעשה מתבסס על הטכנולוגיה שלנו. זה יתרון תחרותי משמעותי".

שבבי התקשורת של ואלנס מאפשרים להעביר תכני וידאו ואודיו לא דחוסים, ונתונים בפורמטים ובפרוטוקולים שונים כמו USB ואיתרנט, במהירות אולטרה מהירה ועל-גבי צמד חוטי נחושת (UTP) פשוט וזול עד למרחק של 15 מטר. עובדה זו מסייעת לפתור כמה בעיות חומרה אקוטיות במכוניות של ימינו, כמו עומס המשקל של הכבלים המתלפפים לאורכה ולרוחבה של המכונית, וההפרעות האלקטרו-מגנטיות בין התשדורות השונות, שעשויות לפגוע באיכות האות.

הם מאפשרים לפשט את הארכיטקטורה הפנימית של מערכות הרכב. "אין צורך להציב יחידת ECU ליד כל סנסור, מאחר שניתן להעביר את המידע למרחק גדול. כמו כן, לכאורה ככל שרוחב-הפס גדול יותר וככל שהמידע צריך לעבור מרחק רב יותר, איכות הסיגנל אמורה לרדת, ויש לכך השלכות על תפקוד המערכות. התקשורת יכולה ליפול, זה עשוי לגרום לבעיות שירות וגם לסכנות בטיחותיות, אבל בדיוק בהיבט הזה אנחנו מצטיינים. אנחנו היחידים שעברנו את הבדיקות המחמירות של MIPI."

האזינו לשיחה עם דנה זליצקי מתוך הפודקאסט שלנו מחודש נובמבר 2019:

פורסייט תפתח מערכת לאיתור חולי קורונה בסביבות הומות-אדם

פורסם בתאריך ע"י yochais

מאז פרוץ מגפת הקורונה חברות טכנולוגיה רבות, בארץ ובעולם, נרתמו כדי לפתח פתרונות ייעודיים שיסייעו לנהל את המשבר ולבלום את התפשטות המגפה. כעת, גם חברת האוטו-טק פורסייט (Foresight) מנס-ציונה מצטרפת למאמץ, והודיעה כי החלה לפתח, על בסיס טכנולוגיית הראייה הממוחשבת שלה לרכב, מערכת ניטור שתוכל לזהות בקרב העוברים-והשבים בסביבות הומות-אדם מספר תסמינים המאפיינים חולי קורונה. המערכת מיועדת לשמש כאמצעי סינון בכניסה למתחמים הומים כמו שדות תעופה, קניונים, בתי-חולים, אוניברסיטאות וכדומה.

מערכת QuadSight של פורסייט לכלי-רכב מבוססת על  שימוש במצלמות אינפרא-אדום (של FLIR האמריקאית) ומצלמות אור נראה. המערכת שהחברה מפתחת לניטור קורונה אמורה להתבסס גם כן על שילוב של מצלמת אור-נראה, שבאמצעותה יאובחנו תסמינים חיצוניים כמו סימני עייפות, ומצלמה תרמית שתשמש למדידת חום. החברה כבר הגישה בקשת פטנט למשרד הפטנטים האמריקאי.

מנכ"ל פורסייט חיים סיבוני אמר בשיחה ל-Techtime: "צברנו ידע רב בתחום ההיתוך (fusion) בין מצלמות לחיישנים תרמיים. אנחנו מקדישים לפיתוח המערכת צוות פיתוח נפרד, מאחר שיש כאן צורך בוער. נתאים את המערכת והמוצר לצרכים של הלקוחות"

תעשיית החיישנים הישראלית נרתמת למאבק בקורונה

לא מעט חברות מתעשיית החיישנים הישראלית, רבות מהן מתחום האוטומוטיב, הכריזו באחרונה על פיתוח פתרונות ייעודיים שיאפשרו לנהל את משבר הקורונה ולאפשר חזרה לשגרה. האתגר העיקרי מתמקד בניטור סביבות הומות-אדם ואיתור אנשים החשודים כחולי קורונה.

חברת UVEye, שפיתחה סורק דיגיטלי לאיתור תקלות וחפצים חשודים ברכב תוך כדי נסיעה, הוסיפה למערכת שלה גלאי תרמי שיאפשר מדידת חום של האנשים ברכב. חברת Adasky, שפיתחה מצלמת אינפרה-אדום לנהיגה אוטונומית, פיתחה גרסה מותאמת למדידת חום בסביבות הומות-אדם, וחברת Essence דיווחה על דרישה גוברת למערכת שפיתחה לזיהוי נפילות של קשישים בביתם, לצורך טיפול ללא מגע בחולי קורונה.

המאמץ הזה מתבצע בחלק מהמקרים תוך שיתוף פעולה עם בתי חולים בארץ. אלביט אזרחה מערכת תקשו"ב צבאית לצרכיו של בית-החולים רמב"ם, ניוסייט (Newsight) החל במחקר משותף עם שיבא לפיתוח חיישן אופטי לזיהוי וירוסים, וחברת מדיטמי (Meditemi) הטמיעה את המכ"ם של Vayyar ברובוט האישי שלה בעקבות שיתוף פעולה במחלקת הקורונה בשיבא.

הסכם הפצה ענק לקרדיאק-סנס בהודו

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קרדיאק-סנס (CardiacSense), שפיתחה שעון רפואי לזיהוי מוקדם של דום לב ושבץ מוחי ומדידת פרמטרים גופניים נוספים, חתמה על הסכם הפצה בלעדי בהודו עם חברת Xplore Lifestyle Solutions. ההסכם כולל התחייבות לשיווק של יותר מ-150 אלף שעונים על פני 4 שנים, בסכום כולל של 32.4 מיליון דולר. בקרדיאקסנס מעריכים כי להסכם יש פוטנציאל להגיע להיקפי מכירות גבוהים משמעותית מהסכום שסוכם, וזאת בזכות תשתית המכירות הנרחבת של המפיצה ברחבי הודו. זהו הסכם ההפצה השמיני שעליו חותמת קרדיאקסנס בשלושת החודשים האחרונים, בסכום כולל של יותר מ-61 מיליון דולר. עד כה חתמה החברה על הסכמי הפצה בספרד, טורקיה, אורוגוואי, אוסטרליה, דרום אפריקה, צ'ילה וכעת הודו.

קרדיאקסנס פיתחה שעון רפואי המאפשר לנטר הפרעות בקצב הלב ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת הלב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. פעולת השעון  מתבססת על חיישן אופטי ייחודי ואלגוריתם המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות ניטור שינויים בנפח כלי-הדם (PPG). השעון מהווה חלופה לבדיקת א.ק.ג, המבוצעת בבית חולים או במרפאה, וכך לנטר את פעילות הלב של חולים בסיכון מרחוק ובאופן רציף, 24 שעות ביממה, ולאורך שגרת חייו של המטופל. בחברה מייעדים את השעון לשני צרכים עיקריים: ניטור חולים כרוניים מרחוק וכמכשיר ניטור נוח ויעיל למאושפזים בבית חולים, שיוכל למדוד במכשיר אחד מדדים רפואיים שכיום נמדדים על ידי מספר מכשירים.

החברה הגישה לפני חודשים ספורים בקשה לאישור שיווק באירופה (CE) וצופה לקבל את האישור בתקופה הקרובה. במקביל, החברה נערכת בימים אלה להגשת בקשה דומה ל-FDA בארצות הברית, וזאת לאחר השלמת הניסויים הקליניים הנדרשים, שחלקם נערכו בבתי חולים בישראל.

האזינו לתוכנית מס' 15 בפודקאסט של Techtime, עם מנכ"ל קרדיאקסנס אלדד שמש

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": ערבים בהייטק הישראלי – הדור השלישי

פורסם בתאריך ע"י yochais

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא פרופ' זיאד חנא, מנכ"ל מרכזי המו"פ של חברת קיידנס (Cadence) בישראל וסגן נשיא בכיר בחברה. קיידנס היא אחת החברות החשובות בעולם בתחום תכנון ואימות שבבים, אך נושא השיחה העיקרי בתוכנית הוא מקומם של ערבים-ישראלים בהייטק בארץ. זיאד הוא גם יו"ר משותף בחטיבת ההייטק בעמותת צופן, הפועלת לקידום שילובם של ערבים בהייטק.

אם ב-2008, לפי ההערכות, היו מועסקים בהייטק בישראל כ-350 מהנדסים ומתכנתים ערבים בלבד, עשר שנים לאחר מכן, ב-2018 המספר נאמד כבר בכ-5,000. זיאר, שהחל את דרכו באינטל, עוד בשנות התשעים, מאמין שבשלו התנאים לעידן השלישי בתחום העסקת ערבים, שבו נראה עלייה אקספוננציאלית במספר הערבים בחברות הייטק.

בשיחה מדבר זיאד על שלושת הדורות של ההייטקיסט הערבי-ישראלי, על מקומם של ההייטק, הסטראט-אפ והחדשנות בחברה הערבית, וגם נותן כמה טיפים למועמד הערבי – ולחברה המגייסת – כיצד לצלוח את הרגע המלחיץ בחייו של כל הייטקיסט, יהודי וערבי כאחד, ריאיון העבודה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

אריק גורדון מונה למנכ"ל לנדא פרינטינג

פורסם בתאריך ע"י yochais

אריק גורדון, מנהל בכיר באורבוטק-KLA, מונה למנכ"ל החדש של חברת לנדא דיגיטל פרינטינג (LDP) של בני לנדא. גורדון מחליף את ישי אמיר שפרש בינואר האחרון לאחר חמש שנים בתפקיד. לנדא דיגיטל פרינטינג, אחת מארבע החברות בקבוצת לנדא, מייצרת מכונות דפוס המתבססות על טכנולוגיה ננוגרפית.

גורדון מגיע ללנדא מיצרנית מערכות הבדיקה אורבוטק (Orbotech), שנרכשה על ידי KLA Tencor ב-2018 תמורת 3.4 מיליארד דולר. ב-18 שנותיו בחברה מילא גורדון שורה של תפקידי ניהול. בין 2013-2018 שימש כנשיא חטיבת ה-PCB, ולאחר חתימת עסקת המכירה עם אורבוטק עבר לשמש כסמנכ"ל אסטרטגיה וצמיחה.

יו"ר החברה אשר לוי, מנכ"ל אורבוטק בעברו, התייחס לעבודה המשותפת עם גורדון באורובטק. "אני מעריך אותו כמנהיג בעל רקע טכנולוגי רחב, אשר הוכיח הבנה עסקית עמוקה וחשיבה אסטרטגית בכל תפקיד אותו מילא". גורדון אמר: "יש בחברה שילוב מיוחד ונדיר של טכנולוגיה פורצת דרך, מוצרים הפכניים, אנשים מקצועיים מהשורה הראשונה, ולא פחות מכך הפוטנציאל להוביל את תעשיית הדפוס שהיקפה טריליון דולר".

טכנולוגיית Nanography מבוססת על שימוש בחלקיקי צבע זעירים בגודל של כמה עשרות ננומטרים כל אחד. בליבו של תהליך הדפוס הננוגרפי נמצא דיו מיוחד בשם Landa NanoInk, אשר כולל את חלקיקי הצבע המשמשים כננו-פיגמנטים הבולעים את האור ומאפשרים לבצע הדפסת צבע איכותית. תהליך הדפוס הננוגרפי מבוסס על מים ומאפשר להדפיס על-גבי כל חומר סטנדרטי: ניירות מצופים ולא מצופים, קרטונים, עיתונים, חומרי אריזה גמישים ועוד. עובי ההדפסות הננוגרפיות הוא 500 ננומטר בלבד (מחצית מעובי הצבע בהדפסות אופסט) ולכן עלות ההדפסה לדף נמוכה מאוד.

סופרקום תספק אזיקים אלקטרוניים לשתי מדינות במזרח-התיכון

פורסם בתאריך ע"י yochais

מנייתה של חברת סופרקום (Supercom) מזנקת הערב (ב') בכ-10% במסחר בנסד"ק, וזאת לאחר שהחברה הודיעה כי שלחה לשתי מדינות במזרח-התיכון צמידי-קרסול אלקטרוניים מתוצרתה, לצורך פיילוט בשימוש באמצעים הללו לצורך מעקב אחר חולי קורונה המחויבים להישאר בבידוד ביתי. בחודש שעבר דיווחה החברה על משלוחים לשתי מדינות נוספות לצורך פיילוטים דומים.

סופרקום עוסקת בהפקת תעודות זהות ודרכונים ביומטריים, תגי זיהוי מבוססי RFID לעולם הקמעונאות והרפואה, ופתרונות מעקב אלקטרוניים לאסירים משוחררים ואנשים אחרים המצויים תחת השגחה, כמו למשל אנשים הלוקים בדמנציה ועלולים ללכת לאיבוד.

באחרונה השיקה סופרקום פתרון המותאם להשגחה אחר חולי קורונה בבידוד. הפתרון המותאם, שנקרא PureCare, אינו שונה במהותו מהאזיק המיועד לאסירים משוחררים, אך הוא ממותג באופן שונה, צבעו לבן, והוא מגיע עם אפליקציה ידידותית המאפשרת לחולה לעקוב אחר תנאי הבידוד. האזיק הינו למעשה צמיד דקיק וקל-משקל המולבש על הקרסול מתחת לגרב ואינו מפריע לשגרת יומו של החולה ואינו גלוי לעיני הסביבה. הצמיד מתקשר עם הסמרטפון בתקשורת בלוטות' קצרת-מרחק ועל-כן החולה אינו יכול לצאת מביתו ולהשאיר את הסמארטפון בבית כדי להטעות את המערכת. משדר ה-GPS של הסמארטפון משמש לזיהוי מדויק של מיקום האדם המצוי תחת מעקב.

מאז פרוץ משבר הקורונה מחפשות ממשלות ברחבי העולם אמצעים טכנולוגיים לפיקוח על חולי קורונה. מספר מדינות בעולם כבר החלו להתנסות בשימוש באזיקים אלקטרוניים. בדרום-קוריאה הממשלה החלה להצמיד אזיקים אלקטרוניים לחולי קורונה שהפרו את הבידוד. במדינת קנטקי בארצות הברית איפשר בית המשפט לנקוט במדיניות דומה, והונג-קונג החליטה להצמיד אזיק אלקטרוני לכל תייר נכנס, כדי לוודא כי הוא מציית לחובת ההסגר למשך שבועיים.

מגדילים את תפוקת הייצור

סופרקום דיווחה בחודש האחרון על מספר עסקאות משמעותיות גם לאספקת אזיקים אלקטרוניים המיועדים לאסירים משוחררים. הסיבה: מדינות רבות באירופה, בצפון-אמריקה ואזורים נוספים החליטו לבצע שחרור מוקדם של המוני אסירים מבתי הכלא, על-מנת לצמצם את הצפיפות ולמנוע התפרצות של המגיפה מאחורי החומות. הדבר הוביל לדרישה דחופה לאזיקים אלקטרוניים, שנועדו לוודא כי אסירים תחת מעקב אינם מפרים את תנאי שחרורם. מנכ"ל החברה אריה טרבלסי אמר כי החברה נערכת לזינוק בביקוש. "כמויות היחידות שבהן מדובר, לאספקה למספר מדינות במקביל, היא מעבר למה שאנחנו מכירים. אנחנו במאמץ להגדיל את תפוקת הייצור שלנו במטרה לעמוד בדרישה." החברה מייצרת את מוצריה בישראל.

לריאיון עם אורדן טרבלסי, מנכ"ל סופרקום אמריקה>>>

פורסייט גייסה 7.65 מיליון דולר בשוק האמריקאי

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת פורסייט (Foresight), שפיתחה מערכת ראייה ממוחשבת לנהיגה אוטונומית, השלימה בשבוע שעבר גיוס הון נוסף בהיקף של כ-5 מיליון דולר באמצעות הנפקה של כ-8.3 מיליון תעודות פיקדון אמריקאיות (ADS), שבאמצעותן נסחרת מנייתה של החברה בנסד"ק, לפי מחיר של 0.6 דולר ל-ADS, ובמקביל גייסה עוד כ-350 אלף דולר בהנפקת מניות פרטית למשקיעים ישראלים. לפני כשבועיים גייסה החברה כ-2.65 מיליון דולר באמצעות הנפקה של כ-5.3 מיליון ADS לפי מחיר של כ-0.5 דולר ל-ADS. בסך הכול גייסה החברה כ-8 מיליון דולר, אשר ישמשו לצרכים התפעוליים של החברה ולהגדלת ההון הזמין שברשותה.

פורסייט נסחרת באופן דואלי בבורסת תל-אביב ובנסד"ק. לפני כשלוש שנים, במטרה להרחיב את חשיפתה למשקיעים זרים, נרשמה החברה למסחר מקביל בנסד"ק באמצעות תעודות פיקדון, המאפשרות למשקיעים בארצות הברית להשקיע בחברות הנסחרות בבורסות זרות. פורסייט נסחרת לפי שווי שוק נוכחי של 140 מיליון שקל.

משתתפת בפרויקט לפיתוח משאית אוטונומית

מערכת הראייה הממוחשבת QuadSight של פורסייט מבוססת על  שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום (של FLIR האמריקאית) ובשתי מצלמות אור נראה. המערך הזה מיועד לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמה את אופן הראייה של העין האנושית.

פורסייט דיווחה בעבר כי מבדקים שערכה העלו כי המערכת מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100% בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור. החברה דיווחה בשנתיים האחרונות על מסירה של מספר דו-ספרתי של מערכות לחברות בעולם הרכב לצורך בחינת הטכנולוגיה וגם חתמה על מספר הסכמי הפצה בעולם. בחודש שעבר הצטרפה החברה לקונסורציום AWARD, שמטרתו לפתח תשתית טכנולוגית להפעלת משאיות אוטונומיות במתחמים לוגיסטיים.

מגניקס ביצעה טיסת מבחן במטוס ססנה חשמלי

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: מטוס הססנה במהלך טיסת המבחן]

ציון דרך נוסף בתחום התעופה החשמלית: חברת MagniX, המפתחת מנועים חשמליים לעולם התעופה ומשתפת פעולה גם בפיתוח המטוס החשמלי של אוויאיישן הישראלית, ביצעה בשבוע שעבר טיסת מבחן נוספת של מטוס נוסעים מדגם Grand Caravan 208B של חברת ססנה, שמנוע הבוכנה שלו הוחלף במנוע חשמלי בעל 750 כוחות סוס (560 קילו-וואט) של מגניקס. הטיסה, שנמשכה כ-30 דקות, התבצעה במוזס לייק שבמדינה וושינגטון, באתר הניסוי של חברת AeroTec, המתמחה במבדקי מבחן ורישוי של מטוסים. הטיסה בוצעה לצורך קידום תהליך הרישוי של המנועים של מגניקס. 

להערכת מגניקס, מדובר בטיסת המבחן של מטוס הנוסעים החשמלי הגדול ביותר עד כה. זהו מטוס הנוסעים השני שמגניקס מסבה למטוס חשמלי. בחודש דצמבר האחרון ביצעה חברת התעופה הימית הקנדית Harbour Air טיסת מבחן של מטוס ימי מדגם DHC-2 de Havilland Beaver בעל 6 מושבים (חמישה נוסעים וטייס), שהוסב באמצעות המנוע של מגניקס למטוס המונע באופן בלעדי על ידי מנוע חשמלי. מטוס ה-Caravan בטיסה הנוכחית הוא מטוס יבשתי בעל 9-12 מושבים עבור נוסעים ועוד כשני טייסים. במטוס ה-Beaver המנוע של מגניקס החליף מנוע בעל 450 כוחות סוס, ואילו ב-Caravan מנוע הבוכנה המקורי הוא בעל 750 כוחות סוס. מאז דצמבר ביצעו מגניקס והארבור איר טיסות מבחן נוספות במטוס ה-Beever, וכבר בשבוע הבא מתוכננת טיסת מבחן נוספת של מטוס ה-Caravan.

הפחתת עלויות הטיסה וצמצום הזיהום

חברת מגני-איקס מכוונת לעולם התעופה המסחרית לטווחים בינוניים (Middle-Mile) של עד כ-1,000 מיילים. תחום זה מהווה כ-70% מכלל טיסות הנוסעים המסחריות. טיסות אלה מתבצעות על ידי מטוסים קטנים וקלי-משקל יותר, שניתן להטיסם באמצעות המנוע החשמלי של מגניקס.

"טיסת המבחן של הגרסה החשמלית של מטוס ה-Caravan מהווה צעד נוסף בדרך להפיכת עולם התעופה לטווחים בינוניים, המקשר בין שדות תעופה קטנים יותר, לזול לאין שיעור ונקי מפליטות מזהמות, המטוס החשמלי הזה יכול להטיס אנשים וחבילות בדרך שלא היתה אפשרית עד כה." גנצרסקי משמש גם כיו"ר חברת אוויאיישן (Eviation) הישראלית, המפתחת מטוס נוסעים חשמלי בשם Alice, וזאת לאחר שקבוצת האחזקות מסינגפור קלרמונט (Clermount) רכשה את השליטה באוויאיישן ב-2019.

בשתי טיסות המבחן שביצעה, מגני-איקס למעשה מציעה לחבות תעופה לטווחים בינוניים אפשרות להסב את מטוסי הבוכנה הקיימים למטוסים חשמליים באמצעות החלפת המנוע, ובכך להוזיל משמעותית את עלויות הטיסה ולצמצם למינימום את הזיהום והרעש. לאחר טיסת המבחן בדצמבר הכריזה הארבור אייר כי היא מתכוונת, לאחר השלמת תהליך הרישוי, לחשמל בסופו של דבר את כל צי מטוסיה, והיא מעריכה שהסבת המטוסים תפחית את העלות לשעת טיסה בכ-80%-50%.

האזינו לתוכנית הפודקאסט שלנו שבה התארח מנכ"ל מגני-איקס רועי גנצרסקי:

LiveView תטמיע את פתרון ה-AI של קוואמו באלפי עמודי אבטחה ניידים בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: עמוד האבטחה של חברת LiveView. קיבל את הכינוי: "שוטר מגרשי החנייה"

חברת LiveView האמריקאית תטמיע בעמודי האבטחה הניידים שלה, המותקנים כיום בכ-3,500 אתרים ברחבי ארצות הברית, את פתרון ניתוח הויידאו מבוסס ה-AI של חברת Cawamo הישראלית, שמאפשר להפוך כל מצלמת אבטחה למצלמה חכמה היודעת להתריע על מעשי שוד, פריצות, אנשים חשודים ואירועים נוספים. שתי החברות החלו בתהליך פיתוח שנועד להתאים את הפלטפורמה של קוואמו למערכת של לייבוויו, ובסיום הפיתוח, שיימשך כשנה וחצי, לייבווייו תוסיף את היישום כחלק אינטגרלי מהמוצר וגם תטמיע אותו בעמודים שכבר פרוסים אצל לקוחותיה.

שיתוף הפעולה נרקם במסגרת קרן ביטחון המולדת (HLS) של קרן בירד (Bird Foundation), התומכת בתוכניות פיתוח משותפות של חברות ישראליות ואמריקאיות, ותסייע במימון הפרויקט הנוכחי. מנכ"ל קוואמו, דויד יעקב, אמר ל-Techtime כי מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי עבור החברה. "זהו הסכם מסחרי משמעותי, Aעשוי לסלול את דרכנו לשוק האמריקאי. באמצעותו לייבוויו רוצה להשיג יתרון טכנולוגי על-פני מתחרותיה".

העמוד שומר על הקונים בחניוני וולמארט

לייבוויו פיתחה פתרון המאפשר לפרוס מערכי אבטחה באתרים מרוחקים כמו חניונים, מחסנים, שדות חקלאיים ועוד. הפתרון מתבסס על עמודי אבטחה ניידים שניתן לשנע בטנדר ולהעמידם בקלות כמעט בכל מקום. כל עמוד כולל מצלמות וידיאו, חיישן תרמי, אינטרקום דו-כיווני, זרקור ומערכת ניהול. תפעול העמודים אינו מחייב חיבור לחשמל או לתשתית תקשורת מקומית: כל עמוד מצויד בפאנל סולארי וסוללה המספקים באופן עצמאי את צרכי ההספק של העמוד, וחיבור לתקשורת סלולארית או לוויינית.

אחת מלקוחותיה של לייבוויו היא ענקית הקמעונאות האמריקאית Wallmart, שחניוניה הסמוכים למרכזי הקניות הם לעיתים כר פורה למעשי שוד ופשיעה. כדי להילחם בתופעה פרסה וולמארט את העמודים של לייבוויו ודיווחה על ירידה משמעותית באירועי הפשיעה בחניונים המועדים לפורענות.

כעת, מעוניינת לייבוויו לשדרג את הפתרון ולהפוך אותו למדויק ואוטומטי יותר. הפלטפורמה של קוואמו מתחברת למצלמות האבטחה, ובאמצעות שימוש בבינה-מלאכותית מנתחת את התמונה באופן רציף ומזהה בזמן-אמת אירועים מחשידים שעשויים להעיד על ניסיון פריצה, מעשה שוד או מקרה פשיעה אחר, כמו למשל אדם או רכב הנכנסים לאזור אסור, איש העוטה כובע גרב, קופאי שמרים ידיים ועוד, ושולחת במקרה כזה התראה לאיש האבטחה או הלקוח. "הפתרון שלנו הופך את מצלמת האבטחה למעין שומר וירטואלי. המטרה שלנו אינה להסתפק בתיעוד האירוע, אלא למנוע אותו."

הפלטפורמה של קוואמו מחלקת את עבודת העיבוד בין יחידת-קצה ותשתית ענן מרוחקת. יחידת הקצה, המתחברת למערך המצלמות במקום, מבצעת את ניטור הווידיאו הרציף. כאשר המערכת מזהה משהו חשוד, היא מעבירה את קטע הווידיאו הרלוונטי אל תשתית הענן ושם מתבצע האימות תוך שימוש במשאבי המחשוב הגדולים. "בינה-מלאכותית מצריכה משאבי מחשוב גדולים. פתרונות המתבססים על ענן בלבד הינם יקרים, יוצרים עומס גדול על השרתים ולעיתים מתאפיינים בשיהוי. מנגד, פתרונות שבהם העיבוד מתבצע כולו בקצה מחייבים שבבי AI מורכבים שיש להתקין בתוך המצלמה וכוח העיבוד שלהם מוגבל."

אלגוריתמים למניעת התקהלות

יעקב מציין כי אחת המטרות של לייבוויו היא לצמצם את התראות השווא. "בארצות הברית החוק מחייב לשלוח ניידת בכל מקרה של התראה. המערכות הקיימות מייצרות המון התראות שווא, וזה כרוך בעלויות ומפחית את היעילות. השימוש בבינה-מלאכותית בפלטפורמה שלנו מוריד את התראות השווא כמעט לאפס."

קוואמו הוקמה ב-2016 ומעסיקה כעשרה עובדים בהוד השרון. החברה מגייסת בימים אלה עובדים בארצות הברית לצורך תמיכה בפרויקט עם לייבוויו. החברה משווקת את הפתרון שלה לחברות אבטחה, ארגונים גדולים ועסקים קטנים, בתים פרטיים, ומכוונת גם ליישומי ניטור ופיקוח בעולמות העיר החכמה והעיר הבטוחה. בחודש האחרון, על רקע משבר הקורונה, שחררה החברה שלושה יישומים חדשים שמאפשרים להשתמש במצלמות כדי לזהות התקהלויות אסורות, אנשים שאינם חובשים מסכות וגם כדי לספור את האנשים הנכנסים למתחם סגור כלשהו כדי לוודא כי כמות האנשים אינה חורגת מן המכסה המותרת באותו מקום לפי הנהלים.

"היישומים האפשריים שניתן לפתח על בסיס הטכנולוגיה שלנו הם רבים ומגוונים. פיתחנו אלגוריתם שמאפשר להפוך כל מצלמת וידיאו פשוטה לגלאי עשן. בהמשך השנה בכוונתנו להתחיל ולשלב טכנולוגיה של זיהוי פנים."

האזינו לאחת מתוכניות הפודקאסט שלנו, שהוקדשה לפעילותה של קרן בירד

שני מינויים חדשים בהנהלת סיקלו

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סיקלו (Siklu), המפתחת פתרונות תמסורת בגלים מילימטריים לתקשורת אלחוטית בפס-רחב, הודיעה על מינויים חדשים בהנהלה: אילנה לוריא מונתה למנהלית הכספים והתפעול ולמזכירת מועצת המנהלים, ואיציק מרקוביץ' מונה לסמנכ"ל התפעול. בחברה הסבירו כי השינויים הארגוניים התבצעו על רקע עלייה בפעילות החברה בשנה האחרונה ובביקוש לפתרונות פס-רחב.

בתפקידה האחרון לפני המעבר לסיקלו, שימשה לוריא בין 2012-2020 כמנהלת הכספים של חברת Novelsat, המפתחת פתרונות להעברת תכני וידיאו בתקשורת לוויינית. בהודעת המינוי צוין כי במסגרת תפקידה בנובלסאט הובילה לוריא תהליך של שינוי מבנה חוב ששיפר משמעותית את מצבה הפיננסי של החברה. במהלך שני העשורים האחרונים, מילאה לוריא תפקידים פיננסיים בכירים בנס טכנולוגיות, HP ואמדוקס, והיא מכהנת כיום גם במועצת המנהלים של חברת אלטק.

מרקוביץ' הצטרף לסיקלו ב-2011 בתפקיד מנהל שרשרת האספקה, וכעת יעבור לשמש כסמנכ"ל התפעול. לפני כן שימש מרקוביץ' בתפקידי ניהול לוגיסטיים באודיוקודס ובתעשייה האווירית. מנכ"ל החברה, רונן בן חמו (בתמונה למעלה), אמר כי עד כה שנת 2020 מסתמנת כשנת צמיחה וכי משבר הקורונה הגביר את הביקוש לפתרונות קישוריות בפס-רחב. "חשוב היה לנו לשמר את המומנטום ולהרחיב את יכולות הייצור והתפוקה שלנו, כדי להבטיח את זמינות המוצרים שלנו ולהגדיל את המלאים."

סיקלו מספקת תשתיות תמסורת אלחוטיות בגלים מילימטריים ברצועות התדרים V-band ו-E-band, שבין 60 ל-90 ג'יגה-הרץ. בניגוד  לרצועת התדרים שסביב 30 גי'גה-הרץ, המיועדת לדור החמישי וזכויות השימוש  בה נמכרות על ידי הממשל לחברות הטלקום בסכומי עתק, רצועות  ה-V וה-E פתוחות לשימוש חופשי ללא מכרז או בתשלום אגרה שנתית נמוכה.

קופסאות התקשורת של סיקלו מתבססות על שבב סיליקון גרמניום, מודם, ואנטנות ייחודיות פרי פיתוח עצמי. הקופסאות שלה מאפשרות לפרוש רשתות תקשורת אלחוטית ברוחב-פס גבוה גם במקומות שבהן אין תשתית קרקעית של סיבים אופטיים. במקרים רבים, הטכנולוגיה שלה נותנת מענה לבעיית "המייל האחרון", כלומר משמשת כדי לחבר באופן אלחוטי בין הנקודה שבה מסתיימת התשתית הסיבית לבין צרכן הקצה.

מדיטמי שילבה את מכ"ם ואיאר ברובוט לניטור תסמיני קורונה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת מדיטמי (Meditemi) תשלב ברובוט האישי שהיא משווקת לעולם הבריאות, את חיישן המכ"ם התלת-מימדי של ואיאר (Vayyar) הישראלית, על מנת לשדרג את יכולות הניטור מרחוק של הרובוט ולסייע בזיהוי תסמיני קורונה. בעזרת המכ"ם של ואיאר, הרובוט Meditemi יוכל למדוד ממרחק של מטר, ותוך פחות מ-10 שניות, את חום הגוף וקצב הנשימה ופעימות הלב של האנשים מסביב ולהציג על הצג את רמות הסיכון של כל אחד להיות חולה קורונה על סמך שקלול התסמינים. הרובוט יוכל לשמש בכניסה למתחמים כמו שדות תעופה, בתי חולים ומשרדים ולנטר את העוברים והשבים.

מדיטמי הוא למעשה מיזם משותף (Joint Venture) שהוקם בהונג-קונג על ידי חברת Temi Global הישראלית, שפיתחה את הרובוט האישי temi, וחברת Medisana הגרמנית, המשווקת מוצרים בתחום הבריאות האישית. מדיסנה היא חברת-בת של התאגיד האלקטרוניקה הסיני Ogawa. המיזם המשותף הוקם במטרה לשווק באירופה, תחת המותג של מדיסנה המוכר בגרמניה, גרסה של הרובוט temi המותאמת לעולם הבריאות האישית.

שיתוף הפעולה שנולד במחלקת הקורונה

temi הינו רובוט אישי המהווה הכלאה בין טאבלט מבוסס אנדרואיד לבין פלטפורמה רובוטית ניידת, המופעלת באמצעות הוראות קוליות ומחוות ידיים. הרובוט כולל יכולת זיהוי מכשולים ותכנון נתיב, יודע לזהות את בעליו, ללכת אחריו, ולבצע משימות שונות, וכל זאת ללא צורך בשימוש במקלדת או במסך מגע.

שיתוף הפעולה בין ואיאר למדיטמי נולד במחלקת הקורונה בבית-החולים שיבא, במסגרת פיילוט שבו נבחן השימוש במגוון פתרונות טכנולוגיים של רפואה-מרחוק. רותם גסלביץ', מנהלת הפיתוח העסקי של ואיאר באירופה, סיפרה ל-techtime. "יש המון אפשרויות לעשות אינטגרציה בין שני המכשירים, והדבר הראשון שחשבנו עליו הוא להביא פתרון שיספק ניטור מקיף יותר של תסמינים האופייניים לקורונה, ולא רק חום גבוה."

יישום ראשון בעולם הרובוטיקה

ואיאר פיתחה חיישן RF מרובה-אנטנות בתדר גבוה (3-81 ג'יגה-הרץ), אשר מסוגל לספק תמונה תלת-מימדית ב-360 מעלות של הסביבה וזאת ללא כל שימוש במצלמה. בניגוד לאמצעים אופטיים, בשל התדר שעליו הוא מתבסס, החיישן מסוגל לקלוט גם מידע המוסתר על ידי אובייקטים, וכך למשל לגלות מבנים המסתתרים מאחורי קירות ולעקוב אחר הסימנים החיוניים של בני אדם הנמצאים מעבר לקיר. לטכנולוגיה של החברה עשויים להיות יישומים אפשריים רבים בתחומי הבית החכם, הרכב, הקמעונאות, הביטחון, הרפואה, הצרכנות ועוד.

לפני כשנתיים הוציאה ואיאר לשוק, על בסיס הטכנולוגיה שלה, גלאי שניתן לתלות על הקיר והוא מזהה מרחוק מקרים של נפילת קשישים בבית, בבית-אבות או בבית-חולים. גם ב-meditemi המכ"ם של ואיאר ישמש לזיהוי מרחוק של נפילת קשישים, ובמקרה כזה הרובוט יוכל לגשת אל הקשיש ולאפשר לו לתקשר באמצעות שיחת וידיאו או להזעיק עזרה.

"זיהוי הנפילות הופך את הרובוט לפתרון המותאם במיוחד לתחום רווחתם של בני הגיל השלישי. זהו המוצר הראשון בתחום הרובוטיקה האישית שבו מוטמע החיישן שלנו."

הגרסה החדשה של Creo מאפשרת הרצת סימולציות בזמן אמת

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת PTC השיקה בימים אלה גרסה חדשה של פלטפורמת ה-Creo לתכנון הנדסי ממוחשב בתלת-מימד (CAD). הגרסה החדשה כוללת כמה יכולות חדשות, כשהמרכזית בהן היא היכולת להריץ סימולציות ואנליזות בזמן אמת, תוך כדי תכנון המודל.

מעניין לציין כי הגרסה החדשה פותחה ברובה במרכזי הפיתוח של PTC בישראל, הנמצאים בהרצליה ובחיפה. סמנכ"לית הפיתוח של PTC בישראל, הילה כפיר, סיפרה ל-Techtime כי מבחינתה של PTC "זוהי הגרסה המשמעותית ביותר של Creo בעשור האחרון, והיא כוללת מספר יכולות מהפכניות. הצלחנו להוציא אותה לשוק בתנאים של עבודה מהבית, וזה היה אתגר לא פשוט."

הגרסה החדשה מאפשרת להריץ סימולציה רחבת היקף בזמן אמת, ובכלל זה אנליזת חוזק, אנליזה תרמית ואנליזת זרימה, המאפשרת למתכנים לקבל פידבק על טיב התכנון תוך כדי תכנון  המודל. לדוגמה, ניתן לזהות האם יש במודל נקודות חולשה בעקבות עומסים שמופעלים, האם קיימות בעיות זרימה, אם התפשטות החום בו בעייתית ועוד. הפידבק הזה מאפשר למתכן לשנות תוך כדי תכנון ולהתייחס לבעיות שהתגלו, שבעבר לרוב היו מתגלות רק בשלב הסופי של התכנון.

"זה המוצר הראשון שעושה את זה. עד היום מהנדסי מכונות היו מתכננים את המוצר ורק בשלב הסופי היו מריצים אנליזות ואם היתה מתגלית בעיה היה צריך ללכת אחורה."

הגרסה כוללת עוד שתי יכולות חדשות: Generative Optimization, המאפשרת לבצע תכנון של מודל הנדסי תוך שקלול האילוצים והמטרות שהוגדרו מראש על ידי המהנדס. כך למשל, יכול מהנדס ליצר מודל במהירות יחסית, שהוא חזק מספיק לעמוד בעומסים שהסביבה מייצרת עליו, תוך חסכון מקסימלי בחומר.

עוד יכולת היא תכנון מרובה גופים (Multi Body Design, המאפשר למהנדס לתכנן מודל מרובה-גופים, בו כל גוף יכול לייצג גיאומטריה נפרדת, להיות בעל תכונות חומר שונות או פשוט לייצג גוף עזר ליצור המודל הגיאומטרי. היכולת הזאת מאפשרת מהירות, גמישות וקלות בתהליך התכנון. כל מהנדס תכן ימצא את הטכנולוגיה הזו מועילה לעבודתו היומיומית.

"בשוק תחרותי יש חשיבות קריטית לעמידה בלוחות הזמנים ולהשקת מוצרים איכותיים. הגירסה החדשה מביאה כלים שיאפשרו ללקוחותינו מתחומי הרכב, התעופה, המובייל והתעשייה בכלל, לתכנן את המוצרים שלהם בצורה מדויקת ומהירה, לחסוך בעלויות הייצור ובסופו של יום לספק אותם בזמן לשוק."

פימי מנסה להשתלט על 80% ממניות מגל

פורסם בתאריך ע"י yochais

קרן פימי (FIMI), בעלת השליטה בחברת מגל (Magal Security Systems) מיהוד, פרסמה ביום שישי הצעת רכש (tender offer) לבעלי המניות של מגל לקניית 8,669,029 ממניות החברה במחיר של 2.95 דולר למניה, שהוא נמוך ב-5 סנט ממחיר הנעילה של המניה ביום חמישי (3.00 דולר), כלומר ללא פרמיה. ההצעה של פימי תקפה לחודש ימים, עד ה-22 ביוני, והיא תצא לפועל רק אם לפחות כ-5.2% מבעלי המניות יסכימו למכור את מניותיהם במחיר המוצע. ביום שישי ננעל המסחר במניה ב-2.96 דולר למניה.

קרן פימי מחזיקה כעת ב-42.6% ממניות החברה. אם בעלי המניות ייענו להצעה ופימי תצליח לרכוש את כמות המניות המבוקשת, היא תגדיל את אחזקותיה בחברה ל-80%. פימי לא הצהירה מה מטרת המהלך, אך ציינה כי הוא אינו מותנה באישור מועצת המנהלים. בחברות ציבוריות מסוימות, נדרש רוב מיוחס (לרוב בין 67%-90%) כדי לקבל החלטות מהותיות מסוימות לגבי החברה, דוגמת הוצאתה מהבורסה והפיכתה לחברה פרטית.

החברה רווחית וקופת המזומנים מלאה, אבל המניה בשפל

קרן פימי רכשה את השליטה במגל בשנת 2014 לפי מחיר של 3.5 דולר למניה, שהוא כ-15% מעל מחיר השוק כיום. מגל סיימה את 2019 במצב עסקי ופיננסי טוב: הכנסות של 86.8 מיליון דולר, עלייה של 61% בהכנסה התפעולית (6 מיליון דולר), רווח נקי של 2.3 מיליון דולר וקופת מזומנים הכוללת 51.6 מיליון דולר. אולם מניית החברה נמצאת במגמת ירידה מתמדת כבר כשלוש שנים, מאז שקבעה שיא של 7.5 דולר בחודש מרץ 2017..

מניית מגל בנסד"ק בששת החודשים האחרונים
מניית מגל בנסד"ק בששת החודשים האחרונים

בחודשים האחרונים החלה החברה בקמפיין שנועד לחזק את אמון המשקיעים בחברה, בניסיון לתרגם את הצמיחה העסקית לעלייה במחיר המניה, ואף שכרה את שירותיה של חברת קשרי משקיעים מניו-יורק, אולם המניה לא התאוששה.

מחיר המניה בולם עסקת רכישה

ברבעונים האחרונים הצהירה מגל כי היא מעוניינת לרכוש חברה נוספת בשוקי היעד האסטרטגיים שלה, ואף דיווחה כי היא מצויה במגעים מתקדמים עם מספר מועמדות פוטנציאליות. למרות יתרת המזומנים הגבוהה בקופת החברה, מחיר המניה הנמוך הוסיף קושי למהלך, מאחר שפעמים רבות בעסקאות רכישה חלק מהסכום משולם במניות. לא ברור כיצד ישפיע המהלך הנוכחי של פימי, שעשוי לקבע את מחיר המניה ברמת השפל הנוכחית, על מאמצי הרכישה.

חברת מגל מעסיקה כ-600 עובדים ברחבי העולם, ומפעילה ארבעה מרכזי פיתוח, שניים בקנדה, אחד בישראל ואחד בארצות הברית. פעילות החברה מחולקת לשתי חטיבות עיקריות: מוצרים ופרויקטים. בתחום המוצרים, מגל מפתחת חיישנים אלקטרו אופטיים להתראה מפני חדירה, ותוכנות לניהול ואנליטיקה של מערכי וידאו ואבטחה במתחמים רגישים ומתקני תשתית קריטית.

חטיבת הפרויקטים משמשת כקבלנית לתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים במתכונת של Turn-Key, ומשתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. בין השאר היא פרסה את אמצעי האבטחה האלקטרו-אופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים.

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": השעון הרפואי השומר מרחוק על הלב

פורסם בתאריך ע"י yochais

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

אחד התחומים שעלו לכותרות בעיצומו של משבר הקורונה הוא הרפואה-מרחוק.

חברת קרדיאק-סנס (CardiacSense) הישראלית פיתחה שעון רפואי שמקרב אותנו צעד אחד נוסף למהפכת הרפואה-מרחוק. האביזר של החברה, שהפציינט עונד על מפרק ידו כמו שעון, יכול למדוד, באמצעות חיישן אופטי ואלגוריתם מתוחכם, למדוד כ-11 מדדים רפואיים, כמו קצב פעילות הלב, דופק, לחץ דם, קצב נשימות, חום גוף, וגם להתריע על מצבים מסכני חיים כמו פרפור עליות, וכל זאת בזמן שהמטופל נמצא בביתו וממשיך בשגרת חייו כרגיל.

בתוכנית, מספר מייסד ומנכ"ל החברה אלדד שמש כיצד פועל השעון, על העניין הגדול שעורר הפתרון בשיא משבר הקורונה, ועל הגישושים עם ענקיות האלקטרוניקה כמו אפל, אמזון וגוגל.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

אנבידיה ממתגת את מלאנוקס כממציאת ארכיטקטורת מיחשוב

פורסם בתאריך ע"י yochais

כשבועיים לאחר השלמת מיזוגה של חברת מלאנוקס (Mellanox), עם קבלת האישור הרגולטורי האחרון מסין, אנבידיה השיקה בסוף השבוע שעבר את המוצר הראשון של מלאנוקס תחת המותג המשותף. מדובר בכרטיס רשת חכם, ConnectX-6 Lx SmartNIC, המיועד למרכזי נתונים. זהו הדור ה-11 במספר במשפחת כרטיסי הרשת של מלאנוקס, הוא מספק קצב של 25/50 ג'יגה-ביט לשנייה לרשתות איתרנט. מאנבידיה נמסר כי הכרטיס נבדק על ידי לקוחות נבחרים וייצא לשוק ברבעון השלישי. ה-SmartNIC החדש מאפשר מחשוב מואץ הודות למנועי האצה המאפשרים להסיט מהמעבדים משימות של עיבוד אבטחה ורשת.

חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים ומחשבי-על. העניין הרב שעוררה מלאנוקס נבע מכך שהטכנולוגיות החדשות, כמו הדור החמישי, הבינה המלאכותית וה-IoT נשענים על תשתיות ענן אשר צריכות להגיב במהירות ובזמן אמת לזרם גובר של נותנים. מכיוון שההתקררות של חוק מור מאיטה את קצב השיפור בביצועי המעבדים, החברות מחפשות דרכים חדשות לייעל את תשתיות העיבוד באמצעות מערכים של אלפי שרתים המחוברים ביניהם ברשתות תקשורת מהירות מאוד. התופעה הזאת הופכת את מלאנוקס לחברה הנמצאת בלב מהפיכת המיחשוב של הדור הנוכחי, וממוצבת כאחת מהחברות הטובות בתחומה.

הופעתה של קטגוריה חדשה

בהתאם לכך, השיקה אנבידיה קמפיין המציג את מלאנוקס כמובילה בעולם בתחום חדש שקיבל את הכינוי DPU – Data Processing Unit. למעשה, אנבידיה מייצרת תיאור חדש של ארכיטקטורות המיחשוב הנפוצות: היא מחלקת את עולם המיחשוב למעבדי CPU כלליים, למעבדי GPU המבצעים עיבוד מקבילי, ולמעבדי DPU המבצעים עיבוד של חבילות המידע המגיעות אל מרכזי המיחשוב. דוגמא מובהקת למעבד מהסוג החדש הוא השבב BlueField-2 של מלאנוקס שיצא לשוק באוסוט 2019.

שבב BlueField הוא מערכת על-שבב הנמצאת בלב כרטיסי התקשורת של מלאנוקס עבור מערכי איחסון ומיחשוב גדולים מאוד. הוא כולל ארבע תת-מערכות מרכזיות: ליבת CPU המבוססת על מעבדי ARM, ממשק איתרנט מהיר, ממשק InfiniBand המבוסס על שבב ConnectX של מלאנוקס, ומעגלי גישה מהירה מרוחקת לזיכרון (Remote Direct Memory Access) וניהול ובקרת זכרונות NVMe. בעקרון, מדובר בשבב לניהול כרטיס תקשורת חכם הכולל חבילה של מנועי האצה המאפשר להסיט עומסים מהמעבד המרכזי בשרת או במרכז הנתונים.

הברקה שיווקית… ואסטרטגית

אנבידיה הגדירה סט של 10 פעולות שהוא צריך לבצע כדי שהוא ייחשב כארכיטקטורת מיחשוב חדשה, דוגמת בדיקה של חבילות התקשורת הנכנסות והיוצאות, יכולת עקיפת ה-CPU והעברת מידי ישירות ל-GPU, בדיקות איכות החבילות, ואיסוף ונתוח מטה-מידע עליהן, ביצוע הצפנה ופיענוח ועוד. אומנם היא לא המציאה את המושג DPU (שהחל לצבור תאוצה בשנת 2019), אולם להערכתה רק השבבים של מלאנוקס עומדים בכל הדרישות ולכן יכולים להיחשב למעבדי DPU אמיתיים.

מהתמונה שהיא פרסמה בבלוג של החברה, נראה שמעתה ייוצרו מעבדי BlueField עם הלוגו של אנבידיה ועם כתובת DPU גדולה, המבהירה שמדובר בארכיטקטורת מיחשוב, ולא ב"עוד שבב גדול" לניהול כרטיסי רשת חכמים. המיתוג החדש אינו רק הברקה שיווקית ושלב בהטמעת המותג מלאנוקס בתוך המותג אנבידיה – אלא גם הגדרה של אסטרטגיה. אנבידיה מכריזה על עצמה כעל חברה המחזיקה את אבני הבניין של מערכות המחשב הגדולות של הדור הבא: ארכיטקטורת GPU עבור משימות הבינה המלאכותית, וארכיטקטורת DPU המאפשרת להפוך אוסף של מעבדים למחשב אחד גדול וחזק.

גם אחרי המיזוג, מלאנוקס צומחת

עסקת המיזוג בין אנבידיה למלאנוקס נחתמה ב-11 במרץ 2019, וזאת לאחר תקופה ארוכה של ספקולציות באשר למכירתה של מלאנוקס לענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, זיילינקס ואפילו אינטל. בסופו שלד דבר, היתה זו אנבידיה ששילמה כ-6.9 מיליארד דולר במזומן (לפי מחיר של 125 דולר למניה) עבור החברה הישראלית. באנבידיה קיוו כי העסקה תקבל את כל האישורים עד סוף 2019, אך האישור האחרון מסין התעכב, כפי שקורה לא אחת.

בדו"ח האחרון שפרסמה, מלאנוקס הציגה מכירות שיא ברבעון השני של 2019 בהיקף של 310.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 268.5 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018. אחד מקווי המוצר המובילים של מלאנוקס  הוא מתאמי איתרנט מהירים. בחודשים האחרונים היא החלה לספק ללקוחות מתאמים חדשים העובדים במהירות של עד 200Gbps. להערכת החברה, התחום הזה צפוי להיות מנוע העיקרי ברבעונים הבאים.

פורסייט ואדאסקיי משתתפות בפרויקט האירופי לפיתוח משאית אוטונומית

פורסם בתאריך ע"י yochais

שתי חברות אוטו-טק ישראליות, פורסייט (ForeSight) מנס-ציונה ואדאסקיי (Adasky) מיקנעם, משתתפות בפרויקט אירופי לפיתוח תשתית טכנולוגית שתאפשר לתפעל באופן אוטונומי, בכל תנאי תאורה ומזג אוויר, אתרים לוגיסטיים כדוגמת נמלים, שדות תעופה ומפעלים, שבהם נעשה שימוש במשאיות כבדות. הפרויקט מובל על-ידי קונסורציום AWARD החדש, ובימים אלה הוגשה בקשה למענק בהיקף של 20 מיליון אירו מתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי.

הפרויקט יתחיל ב-2021 ויימשך כשלוש שנים. קונסורציום AWARD הוקם על-ידי חברת EasyMile הצרפתית, אשר פיתחה תוכנה לנהיגה אוטונומית. הוא כולל כ-29 חברות שאמורות לספק פתרונות לכל שרשרת הפיתוח, האספקה והתפעול של תשתית התובלה האוטונומית: הוא כולל יצרניות של משאיות כבדות דוגמת Torberg ו-KAMAG, ספקיות של פתרונות לניהול ציי-רכב, בהן Applied Autonomy ו-Otoppia, חברות Tier-1 כמו קונטיננטל, גופי מחקר וייעוץ וחברות מתחום הלוגיסטיקה.

חברת פורסייט תספק לפרויקט הפיתוח את מערכת הראייה הממוחשבת שהיא פיתחה עבור יישומי נהיגה אוטונומית, אשר מתבססת על שימוש בארבע מצלמות. חברת אדאסקיי תספק את החיישן התרמי הממונע שהיא פיתחה, אשר מתבסס על שימוש בתדרי אינפרא-אדום רחוק. במידה ויתקבל האישור למענק, שתי החברות הישראליות יקבלו תשלום עבור אספקת המערכות מתוך תקציב המחקר האירופי.

השלב הראשון: שינוע אוטונומי של מכולות

תרחיש המבחן הראשון שבו יתמקד הקונסורציום הוא שימוש במשאיות אוטונומיות לצורך טעינה, שינוע ופריקה של מכולות במתחם מוגדר כדוגמת נמל: "שינוע מכולות מהווה מקרה מבחן אידיאלי לבחינת השימוש במשאיות אוטונומיות בעולם האמיתי, וזאת מאחר שמדובר בסביבה מבוקרת, עם מיעוט של הולכי-רגל, וכלי-רכב הנעים במהירויות נמוכות ובמסלולים מוגדרים מראש".

הנחת העבודה של הפרויקט היא שבניית תשתית אוטונומית שתאפשר לתפעל אתרים לוגיסטיים מסביב לשעון וגם בתנאי מזג אוויר קשים, תניב תועלות רבות כמו שיפור היעילות והתפוקה, צמצום פליטת גזי חממה וצריכת דלק, חיסכון בכוח אדם ועוד.

שרשרת הערך המלאה שבה יתמקד קונסורציום AWARD
שרשרת הערך המלאה שבה יתמקד קונסורציום AWARD

הטכנולוגיות הישראליות מצטיינות בתנאים קשים

נראה שהבחירה במערכות החישה של פורסייט ואדאסקיי קשורה לביצועים הגבוהים שהן מציגות גם בתנאי ראות ירודים. מערכת QuadSight של פורסייט מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום (של FLIR האמריקאית) ובשתי מצלמות אור נראה. המערך הזה מיועד לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמה את אופן הראייה של העין האנושית.

פורסייט דיווחה בעבר כי מבדקים שערכה העלו כי המערכת מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100% בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור. החברה דיווחה בעבר על מספר שיתופי פעולה בתחום המשאיות, שמהווה עבור שוק יעד אסטרטגי לביסוס דריסת רגל בעולם הנהיגה האוטונומית. 

אדאסקיי פיתחה חיישן מסוג חדש בשם Viper, המתבסס על מצלמה תרמית הקולטת קרינה בטווח האינפרא-אדום רחוק (20THz-300GHz) ואלגוריתמים של ראיית מכונה המאפשר לתרגם את הקרינה ולזהות את האובייקטים מחוץ לרכב. מאחר שהמצלמה התרמית מסוגלת לקלוט שינויים קלים בטמפרטורה (בשיעור של 50 מילי-קלווין), המערכת יודעת להבדיל בין יצורים חיים ובעלי חיים לבין מכוניות ואובייקטים מלאכותיים.

להערכת החברה, יכולת הזיהוי של החיישן Viper גבוהה יותר בהשוואה לחיישני מכ"ם או LiDAR בתנאים קיצוניים כמו חשיכה, גשם כבד, ערפל ואור שמש מסנוור. לפני כחודשיים הכריזה החברה על הסכם ראשון עם יצרן רכב חשמלי להטמעת חיישן החברה בדגם של מכונית אוטונומית ברמת Level 4.

מעניין לציין כי החיישן של אדאסקיי יכול לשמש ליישומי ניטור סביבתי לא רק בכלי-רכב. כך למשל, לפני כחודש הכריזה החברה כי התאימה את החיישן שלה לצורך מדידת חום של אנשים בסביבות הומות-אדם, במטרה לזהות  חולי קורונה אפשריים. מכאן שייתכן שבפרויקט הנוכחי ייעשה שימוש בחיישן Viper לא רק עבור מערכת החישה של המשאית האוטונומית, אלא גם לניטור תנועת אנשים והולכי רגל באתר הלוגיסטי.

דאסו סיסטמס מפתחת פתרון להקמת בי"ח ב-100 ימים

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת דאסו סיסטמס  (Dassault Systemes) הצרפתית וחברת ADEN הסינית, המתמחה בניהול מתקני תשתית, הכריזו על שיתוף פעולה במטרה לפתח פתרון מלא להקמה מהירה, תוך 100 ימים, של בית-חולים מודולרי לטיפול בחולי קורונה במקרה של התפרצות מחודשת של הנגיף או במגיפות של מחלות זיהומיות אחרות. לצורך פיתוח הפתרון שתי החברות מגבשות קונסורציום של חברות ציוד רפואי, הנדסה ובנייה.

התכנון והפיתוח יתבצעו בפלטפורמת התכנון בתלת-מימד וניהול חיי המוצר של דאסו, 3DExperience. בהיותה פלטפורמה מבוססת-ענן, היא תאפשר עבודה משותפת בסביבה וירטואלית של מהנדסים, מנהלים וספקים שונים שיוכלו ליטול חלק באופרציה גם מרחוק. הפלטפורמה גם מאפשרת לבצע סימולציות באמצעות "תאום דיגיטלי" של עבודת בית החולים, ולתפעל אותו באופן שוטף לכל אורך מחזור חייו.

הפיתוח עם ADEN מצטרף לשורה של יוזמות נוספות שמובילה דאסו בכל הנוגע למאבק בקורונה. צרפת היא אחת המדינות האירופיות שנפגעו מנגיף הקורונה בצורה הקשה ביותר, עם כ-150 אלף נדבקים וכמעט 30 אלף קורבנות. החברה רתמה את פלטפורמת 3DExperience כדי שתהווה תשתית וירטואלית לקהילה שיתופית של מהנדסים, מפתחים, מעצבים, רופאים, יצרנים ועוד, שיפעלו במשותף כדי לפתח פתרונות שקשורים למאבק במגפה והשלכותיה. החברה גם השתמשה בכלי הסימולציה בפלטפורמה כדי לבחון את זרימת האוויר בבית-החולים סיינט פרנסיס באחד האזורים בצפון המדינה שנפגעו בצורה הקשה ביותר.

מטרת הסימולציה היתה לבצע התאמות בחללים הפנימיים של בית החולים כדי לצמצם את סיכוני ההידבקות בנגיף מהחולים המאושפזים במקום. החברה גם שותפה, יחד עם חברות נוספות, במיזם הממשלתי לפיתוח אפליקציית ניטור שתאפשר לאזרחי צרפת להתנהג ולהתגונן טוב יותר מפני התפרצות מחודשת.

"חברות שמשתמשות בפלטפורמה, אופי העבודה שלהן לא נפגע"

אלי בויקיס. קרדיט: טניה זליצ'ונוק

דאסו סיסטמס השיקה ב-2015 את פלטפורמת 3DExperience, המספקת גישה לכלי התכנון, הסימולציה וניהול חיי המוצר של החברה בענן. הטמעת כל הכלים בפלטפורמה מאוחדת ומבוססת ענן מאפשרת לייעל את כל שרשרת העבודה על מוצר חדש: החל מבניית קונספט, תכנון, בדיקה באמצעות סימולציה ואיתור ספקים ולקוחות. בדאסו מאמינים כי המשבר הנוכחי, שהמחיש את החשיבות של עבודה-מרחוק לרציפות העסקית, יגביר את אימוץ הפלטפורמה.

בריאיון מוקלט עם Techtime הסביר מנכ"ל דאסו סיסטמס ישראל, אלי בויקיס, על יתרונות השימוש בפלטפורמה בעידן שאחרי הקורונה. "המצב הנוכחי יכול לעודד אימוץ של פלטפורמות, שמאפשרות לעבוד גם באילוץ של עבודה מהבית. אופי העבודה של חברות שעובדות עם הפלטפורמה שלנו לא נפגע. המעבר היה חלק. היבטי השיתופיות והעבודה המרכזית בנויים בבסיס הפלטפורמה וכל אחד יכול להתחבר מכל מחשב ללא רישיון נוסף."

אלביט מכרה את השליטה בסייברביט

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אלביט מערכות הודיעה הבוקר לבורסה כי חברת ההשקעות הפרטית Charlesbank Capital השקיעה כ-70 מיליון דולר בחברת סייברביט (Cyberbit) שבבעלות אלביט. מתוך הסכום הכולל, כ-48 מיליון דולר שולמו לאלביט בתמורה למניות בחברה, ובעקבות כך הפכה אלביט מבעלת השליטה למחזיקה במניות מיעוט. קרן קלארידג' ישראל, שהשקיעה ב-2018 כ-30 מיליון דולר בסייברביט, השתתפה גם כן בסבב ההשקעה הנוכחי.

סייברביט עוסקת בתחום אבטחת הסייבר, מספקת את פלטפורמת ה-Cyber Range המיועדת לאימון וסימולציה של מנהלי אבטחה, וכן מערכת לזיהוי ותגובה שמגנה על מערכות מידע, מערכות תשתית ואינטרנט של הדברים מהתקפות סייבר. צ'רלסבנק מנהלת נכסים בהיקף כולל של 6 מיליארד דולר ומתמחה בעיקר בהשקעה בחברות
בסדר-גודל בינוני (Middle Market).

סייברביט פיתחה תפיסת לאימון ההיפר-ריאליסטי להכשרת מומחי סייבר. פלטפורמת סימולציות הסייבר של סייברביט נועדה לסייע לארגונים להכשיר את אנשי הסייבר שלהם ולתרגל את כלי ההגנה המתוחכמים ולצבור ניסיון. ה- CYBERBIT Range מאפשרת לצוותי אבטחת מידע להתאמן בשורה של תרחישים מורכבים של מתקפות סייבר בסביבה מציאותית ביותר (היפר-ריאליסטית), המחקה את סביבת העבודה האמיתית שלהם.

תרגול מעשי של תגובה לאירועי סייבר יאפשר לצוותים להגיב מהר יותר וביעילות גבוהה למתקפות מורכבות ומתקדמות כדוגמת מתקפה למטרת כופר, ולתפקד טוב יותר כצוות. המערכת יכולה לדמות תרחישים שונים של מתקפות סייבר על ממשלות, תשתיות וארגונים, ומספקת למתרגלים משוב פרטני על אופן התגובה שלהם ומציעה דרכים לשיפור שמאפשרים לארגון לגבש נהלי תגובה משוכללים יותר.

נובה נכנסת למפעלי הייצור של אינטל

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: מערכת Prism של נובה

חברת נובה (Nova) מחזקת את מעמדה בתחום התהליכים המתקדמיים. לפני כשבועיים דיווחה החברה כי יצרן הרכיבים הלוגיים הגדול בעולם בחר במערכות המדידה האופטיות של החברה ויפרוס אותן באתרי הייצור שלו ברחבי העולם. לפי הערכות בתעשייה מדובר באינטל, שהיא יצרנית המעבדים (רכיב לוגי) הגדולה בעולם. לאינטל יש אתרי ייצור בארצות הברית, אירלנד וישראל. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שנובה מספקת לאינטל מערכות מדידה לייצור מעבדים.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח לרבעון הראשון בשבוע שעבר, עדכן מנכ"ל החברה איתן אופנהיים כי החברה כבר קיבלה מיצרן הרכיבים הלוגיים מספר הזמנות וחלקן הוכרו בהכנסות הרבעון הראשון.  "ההישג הזה ממחיש את התפקיד של נובה בתהליכי המחקר והפיתוח של לקוחותינו בטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר שלהן. חלק נכבד מהכנסותינו מגיע מההשקעות של הלקוחות שלנו בפיתוח טכנולוגיות אסטרטגיות, וההשקעות הללו פחות מושפעות תהתנודתיות הנוכחיות בשוק."

אינטל מייצרת כיום את מעבדיה בטכנולוגיה של 14 ו-10 ננומטר. החברה השיקה את המעבד הראשון ב-10 ננומטר (Ice Lake) באמצע 2019, לאחר עיכוב של שנתיים מהתכנון המקורי. מתחרתה המרכזית של אינטל בשוק המעבדים, AMD, מספקת כבר כיום מעבדים ב-7 ננומטר (מיוצרים ב-TSMC) והיתרון הטכנולוגי הזה סייע לה לנגוס בנתח השוק של אינטל.

לפני מספר חודשים הצהיר מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, כי החברה פועלת להאיץ שוב את קצב המעבר מצומת לצומת כל 2-2.5 שנים. "המהנדסים שלנו פועלים כדי לפשט את המורכבות של תכנון תהליכי הייצור ולהשיג את האיזון הנכון בין לוחות זמנים, ביצועים, הספק ועלות". לפי מפת הדרכים שהוא הציג, אינטל תשיק בשנת 2021 מוצר ראשון ב-7 ננומטר, שיהיה מעבד גרפי למרכזי נתונים. "המהנדסים שלנו כבר בעיצומו של תהליך הפיתוח ב-5 ננומטר", אמר.

TSMC תקים מפעל ייצור ב-5 ננומטר בארצות הברית

התפתחות נוספת שעשויה לתרום לצמיחתה של נובה בשנים הקרובות מגיעה מכיוונה של קבלנית הייצור הטאיוואנית TSMC, שהיא הלקוחה הגדולה ביותר של נובה, ולמעשה משתמשת בכל פורטפוליו המוצרים של נובה. בשבוע שעבר הודיעה TSMC שבכוונתה להקים בארצות הברית מתקן חדש לייצור שבבים בתהליך מתקדם ב-5 ננומטר.

המפעל צפוי לקום באריזונה בהשקעה של כ-12 מיליארד דולר ולייצר כ-20 אלף פרוסות סיליקון בחודש. לפי התכנון של TSMC, בניית המפעל תחל ב-2021  והמפעל יתחיל לייצר ב-2024. חברת TSMC היא קבלנית הייצור הגדולה בעולם וחולשת על כ-60% משוק ה-Foundry העולמי (שירותי ייצור עבור חברות פאבלס). כבר כעת היא מספקת מערכות בדיקה לתהליכי ייצור של 7 ננומטר ו-5 ננומטר, ולכן יש סיבה להעריך שהיא תספק את המערכות שלה גם עבור המפעל החדש שיוקם בארה"ב.

מנייתה של נובה נסחרת בבורסת תל-אביב ברמות שיא לפי שווי שוק של 4.4 מיליארד שקל.

האזינו לריאיון עם סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של נובה, זוהר גיל, באחת מתוכניות הפודקאסט שלנו (הריאיון מתחיל בדקה 19:25):

מדיגוס תשווק במקסיקו את מכונות ההנשמה של LifeCan שאלביט מייצרת

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת מדיגוס (Medigus) מעומר, המפתחת מצלמות וידיאו מיניאטוריות עבור יישומים רפואיים ותעשייתיים, חתמה עם אלביט מערכות על הסכם בלעדי להפצת מערכות ההנשמה הניידות LifeCan במקסיקו. מכונות ההנשמה פותחו על-ידי חברת הסטארט-אפ הישראלית LifeCan, ומיוצרות בימים אלה בקו ייצור ייעודי שהקימה אלביט בחטיבת היבשה של החברה. לצורך קידום אישורי השיווק במקסיקו, מדיגוס רכשה מאלביט שתי מערכות הנשמה.

עד כה אובחנו במקסיקו כ-45,000 מקרי הידבקות בקורונה, וכ-4,700 מתוכם מתו מהנגיף. מדובר בשיעור התמותה מהגבוהים בעולם, וברשויות במדינה מודאגים כי המשך התפשטות הנגיף תוביל למחסור בציוד. באמצע חודש אפריל סיכמו נשיא ארצות הברית ונשיא מקסיקו כי ארצות הברית תמכור למקסיקו כ-1,000 מכונות הנשמה, ובשבוע שעבר יצא המשלוח הראשון.

חברת הסטארט-אפ LifeCan Medical פיתחה מכשיר שמאפשר להסב מפוח הנשמה ידני (BVM או "אמבו") למכונת הנשמה אוטומטית שיכולה לפעול לזמן ממושך. במקור, פותח המכשיר כדי לשמש כחלופה קומפקטית עבור הנשמת מטופלים לפני אשפוז או במעבר בין מחלקות, בטיפול בפצועים בשטח, וגם כחלופה נגישה יותר למדינות מתפתחות.

עם התפרצות משבר הקורונה והחשש ממחסור במכונות הנשמה, קיבל הפיתוח של LifeCan על ידי משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון מעמד על טכנולוגיה חיונית כדי להאיץ את הייצור ההמוני של הטכנולוגיה. בתמיכת מפא"ת, הקימה אלביט, בחטיבת היבשה של החברה, קו ייצור מהיר של אלפי מכונות הנשמה.

בלעדי ל-Techtime: קרדיאק-סנס מייצרת 100 אלף שעונים רפואיים

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קרדיאק-סנס (CardiacSense) מקיסריה עברה לשלב הייצור ההמוני ומתחילה לייצר יותר מ-100 אלף שעונים רפואיים שהיא פיתחה, המנטרים את פעילות הלב ובודקים מדדים רפואיים נוספים. כך גילה מייסד ומנכ"ל החברה, אלדד שמש, בראיון לפודקאסט מסדרת "האנשים שמאחורי הטכנולוגיה" של Techtime. לדבריו, החברה כבר חתמה על הסכמי הפצה בשווי כולל של 20 מיליון דולר עם חברות הפצה בניו-זילנד, טורקיה, דרום-אפריקה, ארגנטינה, אוסטרליה ועוד.

להערכתו, "ברבעון הרביעי נתחיל לשלוח את השעונים ללקוחות". קרדיאק-סנס פיתחה שעון רפואי המאפשר לנטר הפרעות בקצב הלב ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת הלב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. פעולת השעון מתבססת על חיישן אופטי ייחודי ואלגוריתם המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות ניטור שינויים בנפח כלי-הדם (PPG). השעון מהווה חלופה לבדיקת א.ק.ג, המבוצעת בבית חולים או במרפאה, ומאפשר לנטר את פעילות הלב של חולים בסיכון, מרחוק ובאופן רציף, 24 שעות ביממה, ולאורך שגרת חייו של המטופל.

האזינו לקטע מריאיון מתוך הפודקאסט (התוכנית המלאה תעלה בשבוע הבא)

אישורי CE ו-FDA יפתחו את השווקים הגדולים

עוד גילה שמש בשיחה, שלהערכת החברה היא תקבל אישורי CE ו-FDA לשימוש בשעון למדידת דופק וזיהוי פרפור עליות, כבר בקיץ הקרוב. זאת בעקבות השלמת סדרת ניסויים אשר הראו שהאבזר מספק רמת דיוק של 99%. עם קבלת האישורים והשלמת פיתוח אפליקציית הענן, החברה תתחיל בשיווק הפתרון בשוקי המפתח הגדולים, דוגמת ארצות הברית, גרמניה, הודו, סין, יפן ועוד.

שמש: "אנחנו עובדים עכשיו על שני ניסויים קליניים נוספים, בנושא לחץ דם וקצב נשימה, ומקווים לסיימם בשלושת החודשים הקרובים ולהגיש גם עבורם בקשות אישור. הכוונה היא להמשיך ולממש את מפת הדרכים שלנו, הכוללת 11 אינדיקציות רפואיות. אנחנו רוצים להחליף את המוניטור לצד מיטת החולה בבית החולים ואת יתר המכשירים שמודדים את המדדים הללו, ובנוסף גם לנטר מרחוק חולים כרוניים כדי לצמצם את מספר האשפוזים שלהם".

מדברים עם גוגל ואפל

באשר להשפעות משבר הקורונה על תחום המכשור הרפואי ופעילות החברה, אמר שמש שהקורונה הבהירה לכולם שצריך להאיץ את כל נושא הרפואה-מרחוק. "מספר רב של גופים ממדינות שונות פנו אלינו בתקופה האחרונה. מדברים כיום יותר ויותר על בתי חולים וירטואליים ועל צמצום הגעת האנשים לבית החולים.

"חברות האלקטרוניקה הצרכנית לוטשות עיניים לעולם הרפואי כדי לנגוס נתח מהעוגה. הן הופכות להיות שחקניות מרכזיות. אם בעבר דיברנו עם חברות כמו מדטרוניק ובוסטון סיינטיפיק, היום אנחנו מדברים עם כולן, ובכלל זה עם גוגל, סמסונג, אמזון ואפל. אני חושב שאנחנו ממוצבים די טוב בעיניהן, ואישורי ה-CE ו-FDA יניעו תהליכי התקשרות בחודשים הקרובים".

למידע נוסף על החברה: CardiacSense

ה-FDA אישר את אלגוריתם הקורונה של איידוק

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת איידוק (Aidoc), המפתחת אלגוריתמים מבוססי בינה-מלאכותית לגילוי והתרעה על ממצאים דחופים בסריקות דימות, קיבלה מה-FDA אישור לשימוש באלגוריתמים חדש של החברה  לגילוי ממצאים הקשורים בהידבקות בקורונה בסריקות דימות בבתי חולים. באיידוק ציינו כי למיטב ידיעתם זהו אלגוריתם ה-AI הראשון שמאשר ה-FDA לזיהוי תסמיני קורונה.

האלגוריתם של איידוק יסייע לרדיולוגים ויצביע על אנומליות בריאות, גם בסריקות שאינן ממוקדות ריאה. האלגוריתם אינו מיועד לשמש ככלי אבחון לנגיף הקורונה, אלא כרשת ביטחון שתסייע להתריע על חשודי קורונה מקרב מטופלים שמגיעים לבתי-חולים או מכוני דימות ללא תסמנים של המחלה, לדוגמה, לבצע סריקת ריאה או סריקות CT אחרות שבהן מופיע חלק מן הריאה, כמו CT בטן, חזה או עמוד-שדרה. המערכת של איידוק מעבדת את הסריקה מיד לאחר ביצועה ומקפיצה לראש התור סריקות חשודות לעיונו של הרדיולוג.

בשיחה עם Techtime מסביר מנכ"ל איידוק, אלעד וולך, כי האלגוריתם יכול לסייע באיתור חולי קורונה בקהילה שאינם סימפטומטיים – זאת אומרת שמגיעים למכוני הדימות בעקבות מחלות שאינן קורונה. "במקום לחכות שעות או ימים עד שהרדיולוג יבחן את הסריקה, אם המערכת מזהה בסריקה ממצאים של קורונה, ניתן לתפוס את המטופל עוד לפני שהוא עוזב את המקום ולצמצם את החשיפה שלו לסביבה ואת סכנת ההדבקה."

איידוק פועלת בתחום הצומח של שימוש בבינה-מלאוכתית לפענוח סריקות דימות כמו רנטגן, CT ו-MRI. הפלטפורמה של החברה מתממשקת לשרת של בתי החולים ובודקת באופן אוטומטי את את סריקות הדימות של המאושפזים או המטופלים בחדר המיון. המערכת יודעת לזהות ממצאים חריגים כמו דימום תוך-גולגולתי, שבר בעמוד השדרה או שבץ. בדרך כלל, הרדיולוג התורן בבית החולים בודק את הסריקות לפי סדר הגעתן. המערכת של איידוק מתעדפת עבור הרדיולוג את הסריקות שעשויות  הצביע על מצבי חירום המצריכים טיפול דחוף.

פיתוח האלגוריתמים מתבסס על למידת-עומק וניתוח ביג-דאטה של מיליוני תצלומים וסריקות במטרה לחלץ תבניות שמאפיינו תסמונות ומצבים רפואיים. לדברי וולך, פיתוח אלגוריתם הקורונה היה מאתגר במיוחד, גם בשל לוח הזמנים הצפוף וגם בשל הדאטה מוגבל על הנגיף החדש. "הפיתוח חייב מאיתנו מאמץ אלגוריתמי ייעודי, וזאת מאחר שכמות הסריקות שעמדה לרשותנו היתה מועטה יותר בהשוואה לאלגוריתמים האחרים שפיתחנו. על כן, התמקדנו במקרים המובהקים יותר."

זן חדש של אלגוריתמים

אלגוריתם הקורונה של איידוק מהווה סוג חדש של אלגוריתמים המתמקדים בזיהוי ממצאים מקריים (incidental). בתחילת החודש קיבלה איידוק אישור CE לאלגוריתם מסוג דומה, המיועד לזהות סימנים לתסחיף ריאתי בסריקות מעקב של חולי סרטן.

תסחיף ריאתי הינו גורם המוות השני בשכיחותו בקרב חולי סרטן, אלא שפעמים רבות הוא מתגלה באיחור ולעיתים רק בניתוח לאחר-המוות. בשל העומס, סריקות CT של חולים אונקולוגים שמגיעים למעקב, נבדקות רק ימים ולעיתים שבועות לאחר ביצוען. האלגוריתם של איידוק מאפשר לאתר חשד לתסחיף ריאתי זמן קצר לאחר ביצוע הסריקה ולשלוח התראה לרדיולוג. וולך מספר על מקרה שממחיש כיצד השימוש באלגוריתם יכול להציל חיים.

"קיבלתי לא מכבר מסרון מרדיולוג, שסיפר לי שהמערכת זיהתה סריקה של פציינט שהיה לו תסחיף ריאתי מסיבי ומסכן חיים. מדובר בסריקה שלפי סדר העבודה הרגיל היתה נבדקת רק לאחר מספר ימים." פיתוח האלגוריתמים הללו הינו מורכב יותר, מאחר שיש לאמן את המערכת הממוחשבת לזהות את התבניות במגוון רחב יותר של סריקות בפרוטוקולים שונים.

"זו היתה שנה משמעותית עבורנו"

איידוק הוקמה ב-2016 על ידי שלושה יוצאי יחידת תלפיות בצה"ל, המנכ"ל וולך, מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר. בחברה שותף גם ד"ר גל יניב, המתמחה ברדיולוגיה. בשנה האחרונה קיבלה החברה אישורי FDA ו-CE למספר אלגוריתמים, שהאיצו את דריסת הרגל של החברה בשוק הרפואי והפלטפורמה שלה מותקנת כבר במאות בתי-חולים. מטה הפעילות המרכזי של החברה נמצא בניו-יורק.

בשבוע שעבר הכריזה החברה על שיתוף פעולה עם TMC, החטיבה הרדיולוגית של קבוצת האבחון האירופית Unilabs. חטיבת TMC מספקת שירותי אבחון רדיולוגי לכ-100 בתי חולים וקליניקות בגרמניה, בריטניה וסקנדינביה. במסגרת שיתוף הפעולה, TMC תעשה שימוש בפלטפורמה של איידוק במסגרת תהליכי פענוח סריקות הדימות.

"זו היתה שנה מאוד משמעותית עבורנו, והקורונה רק נתנה לנו דחיפה נוספת. "דווקא עכשיו בתי החולים מבינים שזו העת לאמץ הטכנולוגיות כמו שלנו. וזאת כחלק מההיערכות לקראת הגל הבא שעשוי להגיע. הם מתקינים את המערכת שלנו גם כדי להתמודד עם העומס הכללי וגם כדי להתמודד ספציפית מול הקורונה."

האזינו לשיחה עם סמנכ"לית השיווק של איידוק, אריאלה שוהם, מתוך אחת התוכניות הקודמות של הפודקאסט שלנו (השיחה עם אריאלה מתחיל בדקה 25:00):

הסכם שיפוי אסטרטגי לריווק עם איגוד הביטוח הגרמני DGUV

פורסם בתאריך ע"י yochais

הסכם אסטרטגי נוסף לחברת ריווק (ReWalk) בשוק הביטוח בגרמניה. החברה מיקנעם, המפתחת מערכות-עזר רובוטיות לנפגעי עמוד שדרה, חתמה על הסכם שיפוי עם איגוד DGUV), המאגד כ-36 חברות ביטוח המספקות ביטוח תאונות אישיות ליותר מ-80 מיליון גרמנים. במסגרת ההסכם, נפגעי עמוד שדרה המכוסים על ידי הביטוחים הללו יהיו זכאים לקבל את מערכת השלד החיצוני ReWalk 6.0 של ריווק ולהשתמש בה בבית ובקהילה לאחר תהליך שיקום ואימון.

מדי שנה נפגעים אלפי גרמנים בחוט השדרה ומאבדים את יכולתם ללכת. לפני כשבועיים הודיעה ריווק על הסכמים דומים עם שניים מביטוחי הבריאות המובילים בגרמניה, TK ו-DAK, המכסים ביחד כ-16 מיליון גרמנים. גרמניה היא השוק השני בחשיבותו עבור ריווק, לצד ארצות הברית, ואחד משלושת מרכזי החברה נמצא בגרמניה.

המערכת של ריווק מסייעת למשותקים להזדקף ולצעוד.  היא כוללת מערך של חיישנים ומערכת בקרה מבוססת מחשב, המאפשרת למשתמש לנהל ולשלוט בתנועותיו. הפיתוח של המוצר נמשך יותר מעשור. החברה הוקמה בשנת 2001 על-ידי ד"ר עמית גופר לאחר שהוא עצמו נפגע קשה בעמוד השדרה לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים. הוא החליט לפתח מוצר שיחזיר את כושר התנועה לאנשים שנפגעו בפגיעה דומה, למרות שעקב חומרת מצבו הוא עצמו לא יכול להשתמש במערכת. עד כה מסרה החברה כ-580 מערכות שלד חיצוני למשותקים.

לפני כשנה השלימה ריווק פיתוח של מערכת-עזר נוספת, בשם ReStore, חליפה רובוטית "רכה" וחכמה, אשר מיועדת לאימוני הליכה בתהליך השיקום של נפגעי שבץ.  החברה מכרה כ-16 מערכות ReStrore מאז ההשקה. ב-2019 הסתכמו הכנסותיה של ריווק ב-4.9 מיליון דולר.

בעקבות המסחר האלקטרוני, מגל נכנסת לשוק אבטחת המחסנים

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת מגל (Magal Security Systems) הגדירה את תחום המחסנים הלוגיסטיים כתחום צמיחה עתידי, והחלה לפתח שורה של פתרונות הגנה חדשים אשר ישמשו להגנת התשתיות הלוגיסטיות של חברות מסחר אלקטרוני גדולות. כך סיפר ל-Techtime מנכ"ל החברה, דרור שרון. לדבריו, "תנועת החבילות הבינלאומית גדלה באופן מעריכי. תחום הלוגיסטיקה צומח בקצב גבוה מאוד, ואנחנו רוצים לספק פתרון מלא למרכזים הלוגיסטיים שמאחסנים את הסחורות והחבילות".

מגל מפתחת מערכות אבטחה המתבססות על חיישנים דוגמת סיבים אופטיים, חיישני מגע ורעש, חיישני מיקרוגל המייצרים שדה אלקטרומגנטי בשטח מוגדר, וגם ניהול ואנליטיקה של מצלמות אבטחה במעגל סגור. במסגרת הכניסה לתחום החדש, היא החלה בפיתוח פתרונות ייעודיים להגנה על מחסנים לוגיסטיים, בהם חיישן ייעודי המבוסס על שדה אלקטרו-מגנטי, אשר מתריע על ניסיון לפרוץ פנימה דרך קירות המחסן, שפעמים רבות הם דקים מאוד.

במקביל, היא פיתחה פתרון המאפשר לנצל את מצלמות האבטחה באתר המפקחות אחר תנועת האנשים וכלי-הרכב, גם לצורך מעקב אחר תנועת החבילות על-גבי המסועים. הפתרון מבוסס על תוכנת ניתוח הווידיאו Symphony של החברה הבת של מגל בקנדה, Senstar שאותה מגל רכשה מדיימלר-בנץ בשנת 1997. המערכת יכולה לקרוא את מספרי הזיהוי על החבילות ולוודא שכל חבילה נמצאת על המסוע הנכון. המעקב הזה מאפשר להתחקות אחר חבילות אבודות ולהתריע על גניבות או טיפול לא נכון בחבילות.

בחודש נובמבר 2019 דיווחה החברה על זכייה בחוזה עם ענקית סחר אלקטרוני לאבטחת המרכזים הלוגיסטיים שלה באירופה. ההסכם עשוי להתרחב למרכזים לוגיסטיים נוספים בעולם. בחודשים האחרונים החברה איתרה ארבעה שווקים בהם היא יכולה לצמוח: הגנת מתקני גז ונפט, מתקני תשתית, בתי-כלא ומחסנים לוגיסטיים.

על הכוונת: רכישת חברה נוספת

החברה החלה בפיתוח מוצרים חדשים עבור שוקי היעד, בהם: סיב אופטי המותקן לאורך קו צינור נפט או גז, ומספק התראה על כל נסיון לחבל בצינור. כעת המערכת מותאמת גם לאיתור נזילות ודליפות בצינור. במקביל, היא מפתחת כעת מערכת לזיהוי ויירוט רחפנים המיועדת למנוע הברחת סחורות ואמצעים אסורים אל תוך כתלי הכלא. אולם להערכת המנכ"ל שרון, התחום הלוגיסטי הוא בעל פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר עבור החברה, על רקע התרחבות הפעילות של ענקיות סחר אלקטרוני כמו  אמזון ועליבאבא.

כדי לתמוך באסטרטגיה הזו, מגל מתכננת לבצע רכישה של חברה עם פעילות באחד משוקי היעד או של טכנולוגיה רלוונטית, בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים. בסוף 2019 היו בקופת המזומנים של החברה כ-51.6 מיליון דולר. מגל מצויה במשא ומתן עם מספר חברות יעד כבר כמעט שנה, אך הם עדיין לא הבשילו להסכם רכישה סופי. שרון: "אנחנו במגעים מתקדמים תקופה ארוכה עם מספר חברות, ומתקדמים לקראת רכישה".

בפחות מחודש, צ'ק-קאפ השלימה גיוס הון שלישי

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה, שפיתחה גלולת רנטגן נבלעת לביצוע בדיקות סקר טרום-סרטניות במעי הגס, הודיעה בסוף השבוע כי גייסה כ-3 מיליון דולר בהקצאה ישירה של כ-5 מיליון מניות למספר משקיעים מוסדיים. הגיוס התבצע לפי מחיר של 0.60 דולר למניה, פרמיה של כ-6 סנט למניה לעומת שער הנעילה בנסד"ק ביום שישי (0.54 דולר). במסגרת הגיוס העניקה צ'ק-קאפ למשקיעים אופציה למשך חמש וחצי שנים לרכוש כ-5 מיליון מניות נוספות במחיר של 0.8 דולר למניה.

זהו הגיוס השלישי שמבצעת החברה תוך פחות מחודש. ב-20 באפריל גייסה כ-4 מיליון דולר במכירה של כ-6.66 מיליון מניות במחיר של 0.6 דולר למניה, מחיר שבאותה עת היווה דיסקאונט של כ-40% בהשוואה למחיר המניה בנסד"ק, וב-30 באפריל גייסה כ-4.5 מיליון דולר נוספים במכירה של כ-7.5 מיליון מניות גם כן במחיר של 0.6 דולר למניה. כלומר, בסך הכול גייסה החברה בחודש האחרון כ-11.5 מיליון דולר, תמורת מכירה של יותר מ-19 מיליון מניות. זהו חלק נכבד מהון המניות של החברה, שנסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-13.5 מיליון דולר.

צ'ק-קאפ נערכת בימים אלה לניסוי המרכזי (pivotal) בארצות הברית, שאמור להיות השלב הקליני האחרון לפני הגשת בקשת אישור השיווק מה-FDA ותחילת מסחור גלולת הרנטגן. בתכנון המקורי תכננה החברה להתחיל בניסוי ברבעון הרביעי של 2020, אך משבר הקורונה גרם לדחייה בלוחות הזמנים. אין עדיין מועד מדויק לתחילת הניסוי, אך בחברה מעריכים כי הוא יתבצע במהלך 2021. נראה כי גיוסי ההון נועדו כדי לממן את ההוצאות התפעוליות שנגזרות מדחיית הניסוי, שלמעשה מעכבת את מסחור המוצר. יש גם לציין כי יכולתה של החברה לגייס הון משמעותי בזמן קצר מלמדת על אמון המשקיעים המוסדיים בחברה.

האזינו לשיחה עם מנכ"ל צ'ק-קאפ, אלכס עובדיה, בפודקאסט שלנו מספטמבר 2019 (השיחה עם אלכס מתחילה ב-11:50)

קיצוץ רוחבי של 15% בשכר

כחלק מההתמודדות עם משבר הקורונה, צ'ק-קאפ השהתה לפי שעה את הניסויים הקליניים שהיא עורכת, וזאת במטרה למנוע מגע בין עובדים ונבדקים לבין אנשי צוות רפואי. החברה גם הודיעה על קיצוץ רוחבי של כ-15% בשכר העובדים וההנהלה ועל הוצאת חלק מהעובדים לחל"ת. ב-2019 הסתכמו הוצאות המחקר והפיתוח של החברה ב-10.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-7.6 מיליון דולר ב-2018. ההפסד הנקי הסתכם ב-13.8 מיליון דולר, לעומת 10.6 מיליון דולר ב-2018.

צ'ק-קאפ פיתחה גלולה ניתנת לבליעה המצוידת במצלמת רנטגן, המשמשת לבדיקת המעי הגס ואיתור פוליפים טרום-סרטניים. בסוף 2019 דיווחה החברה על תוצאות חיוביות בניסוי פיילוט שנערך בבית הספר לרפואה ע"ש גרוסמן באוניברסיטת NYU וב-Mayo Clinic ברוצ'סטר, כדי לבחון את הבטיחות, השימושיות והיענות המשתמשים לשימוש במערכת.

המערכת, הקרויה C-Scan, מבוססת על גלולה עם קרינת רנטגן (X-ray) ברמת חשיפה נמוכה, מערכת מיקום ושליטה, הקלטה, ותוכנה ליצירת מיפוי תלת מימדי של הדופן הפנימית של המעי הגס. הבדיקה אינה פולשנית ואינה דורשת הכנה מוקדמת של המעי באמצעות חומרים משלשלים או הרדמה מקומית. היא מאפשרת לנבדק להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה, כאשר בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

סולאר-אדג' מקצצת בעלויות ומפטרת עובדים

פורסם בתאריך ע"י yochais

למרות שהשיגה מכירות שיא ברבעון הראשון של 2020, נערכת חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מהרצליה לירידה של כ-25% במכירות ברבעון השני של השנה עקב פגיעת משבר הקורונה בשוקי המפתח של החברה, ומתכננת לקצץ כ-20% בהוצאות התפעוליות באמצעות פיטורי עובדים, הפחתת שכר המנהלים ופעולות התייעלות נוספות. כך חשף מנכ"ל החברה צבי לנדו בשיחת הוועידה לאחר פרסום מהדו"ח הרבעוני אתמול. בתגובה לדו"ח, צוללת היום מניית החברה בנסד"ק בשיעור של כ-17%, וזאת לאחר שזינקה אתמול כמעט ב-17% על רקע הדו"חות הטובים של Enphase, המתחרה העיקרית שלה בשוק האמריקאי.

ברבעון הראשון של השנה השיגה סולאר-אדג' מכירות שיא של 431 מיליון דולר – עלייה של 59% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד – הודות למכירות שיא באוסטרליה ובצפון-אמריקה. בסך הכול, היא סיפקה ממירים לפאנלים סולאריים בהספק כולל של 1.85 ג'יגה-ואט (עוד נתון שיא). אולם שולי הרווח של החברה ירדו מ-35.5% ברבעון האחרון של 2019, ל-33.6% ברבעון הראשון 2020. הרווח הנקי הצטמק מ-84.7 מיליון דולר ברבעון הקודם לכ-50.7 מיליון דולר ברבעון האחרון.

נראה שלמרות רבעון ראשון מצוין, משבר הקורונה צפוי לבלום את המומנטום העסקי בעיקר בשוקי המפתח בארצות הברית ובאירופה. ברבעון הבא צופה סולאר-אדג' ירידה של כ-25% בטווח האמצע של הכנסותיה להיקף של 305-335 מיליון דולר. גם שולי הרווח צפויים להצטמצם ל-30%-32%.

בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח, גילה המנכ"ל לנדו (בתמונה) שהחברה החלה ביישום תוכנית לצמצום עלויות הכוללת פיטורי עובדים, השהייה של כל הגיוסים ושל העלאות השכר, וכן קיצוץ של כ-20% בשכר המנהלים. "אנחנו מצמצמים כפילויות בכוח העבודה ומתאימים את מצבת העובדים לירידה בפעילות באזורים מסוימים. מתבצעות גם פעולות נוספות, כמו למשל משא ומתן להפחתת דמי שכירות ודמי ייעוץ". החברה שואפת להקטין את העלויות התפעוליות בכ-20%, מהיקף של 72.2 מיליון דולר (ברבעון 1) להיקף של כ-59 מיליון דולר (היקף ההוצאה ברבעון 3 של 2019). פעילות המו"פ לא תיפגע.

הייצור בווייטנאם העניק הגנה זמנית

סולאר-אדג' צלחה היטב את השלב הראשון של משבר הקורונה, כאשר התפרצות המגפה היתה מוגבלת בעיקרה לסין. בשנה שעברה היא העבירה את מירב הייצור שלה מסין לוויאטנם, על רקע מלחמת הסחר ומכסי המגן שהטיל ממשל טראמפ על סחורות מסין. לכן שרשרת האספקה שלה כמעט ולא נפגעה בתחילת המשבר. אולם התפשטות המגיפה למוקדים נוספים בעולם פגעה בה פעמיים: גם שיבשה גם את הרציפות התפעולית וגם פגעה בביקוש בשוקי מפתח.

"לאור הפריסה הגלובלית של החברה, ובייחוד הפעילות הגדולה שלנו באיטליה ובדרום-קוריאה, התפשטות המגפה ייצרה המון אתגרים עבורנו", אמר המנכ"ל לנדו. הוא הדגיש שקשה לאמוד את הביקושים בתקופה הקרובה, עקב אי-הוודאות באופי ובקצב ההתאוששות הכלכלית בכל מדינה ומדינה. אחת מהדרכים להעריך את היקף הפעילות בשווקים השונים מתבססת על מעקב של החברה אחר התקנות של מוצריה שכבר נרכשו. באיטליה למשל, הנחשבת לשוק סולארי מפותח מאוד, צנח היקף ההתקנות בשיאו של המשבר צנח בכ-47%. "בשלושת השבועות האחרונים החברה מזהה התעוררות באיטליה".

מכירות סולאר-אדג' בחמשת הרבעונים האחרונים (במיליוני דולרים)
מכירות סולאר-אדג' בחמשת הרבעונים האחרונים (במיליוני דולרים)

"הנתון המעודד ביותר מגיע מגרמניה, שבה היקף ההתקנות במרץ-אפריל עלה ב-42% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019, וזו תוצאה של ההשפעה המוגבלת של הנגיף על המדינה וגם של הגדלת נתח השוק שלנו שם"  מנגד, בארצות הברית, שהיתה אחראית לכ-60% מההכנסות ברבעון הראשון, צנח היקף ההתקנות בחודש אפריל בכ-33%. "הפריסה הגלובלית ותמהיל ההכנסות המגוון, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינת מגזרים, מציבה אותנו בעמדה טובה למתן את נזקי המשבר. אולם, אנחנו נערכים לתרחישים שונים, ובכלל זה המשך ההיחלשות גם ברבעון השלישי", אמר לנדו.

"האנשים שמאחורי הטכנולוגיה": ויהי אור – השבב הזעיר שמשיב ראייה לעיוורים

פורסם בתאריך ע"י yochais

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
עריכת סאונד ומנגינת פתיחה: ניר שדה

ננו-רטינה (Nano-Retina) מהרצליה פיתחה שתל אלקטרוני זעיר שמושתל על-גבי הרשתית ויכול להשיב ראייה חלקית לעיוורים.

בתוכנית, מנכ"ל החברה יעקב מילשטיין מספר על המנגנון העדין של השבב שמחליף את קולטני האור ברשתית, על ההשתלה המרגשת של השבב בשני עיוורים ראשונים, וגם – איך מרגיש מהנדס אלקטרוניקה מלב תעשיית הסמיקונדקטור שאחראי על פיתוח שבב זעיר שמחולל נס גדול.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts