מחבר: Techtime

חממת Silicon Catalyst מתחילה לפעול בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה מימין לשמאל: משה זלצברג ודני בירן

חממת השבבים האמריקאית Silicon Catalyst מתחילה לפעול בישראל, וצירפה אל צוות היועצים שלה את דני בירן ואת משה זלצברג. החממה תחשוף את פעילותה המתוכננת בארץ במהלך הסמינר של חברת SiFive  שיתקיים ביום ה', 5 ספטמבר 2019, במלון דניאל בהרצליה. חממת Silicon Catalyst היא יוצאת דופן מכיוון שהיא ממוקדת באופן בלעדי בסיוע לחברות בתחום השבבים להאיץ את הפיתוח ולהיכנס לשוק. החממה החלה לפעול לפני חמש שנים ועד היום סייעה בהצמחת 21 חברות שבבים.

היא פועלת באופן מיוחד: במקום להשקיע הון בחברות, היא נותנת פתרונות שהם שווי-כסף, תמורת שיעור מסויים בחברה הנתמכת. החממה מרכזת צוות של כ-100 יועצים בעלי נסיון רב וקשרים בתעשייה, המסייעים לחברות לקבל את ההחלטות הנכונות.

במקביל, היא בנתה רשת של 30 שותפים (In-Kind Partners), אשר מספקים לחברות הפורטפוליו גישה ללא עלות או במחיר מופחת, אל הפתרונות שלהם: כלי פיתוח, סימולציה, שירותי תכנון, גישה לערכות ייצור (PDK), הרצות ייצור, פיתוח תוכניות בדיקה וגישה למבדקים. בין החברות ברשת השותפים: TSMC, טקסס אינסטרומנטס, און סמיקונדקטור, סינופסיס, קיסייט, אוטודסק, MathWorks, בוש, אדוונטסט, בנק ההשקעות SVB ועוד.

החברות הישראליות יהיו חלק בלתי נפרד מהחממה האמריקאית

"לישראל היסטוריה עשירה של סטארט-אפים מצליחים בתחום השבבים", אמר מנכ"ל Silicon Catalyst, פיט רודריגז. "לכן זה טבעי שכאשר Silicon Catalyst מתרחבת לאזורים נוספים, נרצה להתמקד בישראל. הערך המוסף של החממה ושל שותפיה, לצד התמיכה המקומית של דני ומשה, יעזרו ליזמים של חברות שבבים להתגבר על האתגרים הכרוכים בגיוס כספים בשלב המוקדם".

משה זלצברג סיפר ל-Techtime שהפעילות בישראל החלה לאחר שהחממה החליטה לצאת מחוץ לגבולות ארה"ב. בסוף 2018 היא הקימה פעילות נפרדת הפועלת בסין ומתמקדת בתחום אלקטרוניקת ההספק, וכעת החליטה לפעול בישראל, אולם במתכונת שונה: החברות הישראליות יצורפו אל הפעילות האמריקאית.

יחס התקבלות של 1:15

זלצברג: "המנכ"ל ביקר בארץ בחודש יולי, נפגשנו עם יזמים, עם קרנות הון סיכון ועם שותפים, והתגובות שלהם היו מאוד נלהבות. כיום אנחנו נמצאים בשלבי בחינה של מספר חברות בישראל. חלקן בשלב של מגעים ראשונים, ושתי חברות כבר הגישו מועמדות. צריך לזכור שהקרן לא מקבלת כל חברה. מתוך 300 בקשות שהיא קיבלה מאז הקמתה, עד היום היא קיבלה רק 21 חברות". אגב, ארבע מהן כבר השלימו את התוכנית וביצעו גיוסי הון.

דני בירן ומשה זלצברג מביאים איתם עשרות שנות נסיון. דני בירן שימש כסגן נשיא בכיר בחברת Altera עד לרכישתה על-ידי אינטל בשנת 2016. לפני-כן שימש בתפקידים בכירים בחברות LSI Logic ,Silverback Systems ו-National Semiconductor. משה זלצברג משמש כיום מנכ"ל חברת Veriest Solutions המספקת שירותי תכנון שבבים. לפני-כן שימש כמנכ"ל ישראל וסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת Presto Engineering ומילא שורה של תפקידים בכירים בחברת Cadence.

למידע נוסף על החממה: Silicon Catalyst

הושלמה עסקת רפאל אירונאוטיקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מל"ט טקטי מסוג אורביטר מתוצרת אירונאוטיקס

חברת רפאל מערכות לחימה ואיש העסקים אביחי סטולרו השלימו את תהליך רכישת קבוצת אירונאוטיקס. אתמול מסר רשם החברות לרפאל את תעודת המיזוג, שהכריז על מחיקתה של אירונאוטיקס מהבורסה והעברת כל מניותיה יועברו לאחזקת הרוכשות. רכישת אירונאוטיקס תמורת כ-850 מיליון שקל היא עסקת הרכישה הגדולה ביותר שביצעה רפאל.  העיסקה נעשתה במסגרת אסטרטגיה שגובשה בשנת 2017, שנועדה להרחיב את פעילות רפאל, בין השאר על-ידי מיזוגים ורכישות.

בעקבות העיסקה תתחיל רפאל לייצר ולפתח פלטפורמות בלתי מאוישות. החברה מתכננת לשלב פלטפורמות בלתי-מאוישות ומערכות תקשורת, אלקטרו-אופטיקה ויכולות מתקדמות נוספות של רפאל. קבוצת אירונאוטיקס מורכבת מחברות העוסקות בפיתוח ובייצור של פתרונות מודיעיניים מבוססי מערכות בלתי-מאוישות, ופעילות בתחומי טכנולוגיה משיקים. כיום היא משרתת כ-70 לקוחות בכ-50 מדינות. אירונאוטיקס תמשיך להתפתח כחברה עצמאית, אולם תהיה חלק אינטגרלי במגוון פרויקטים משותפים עם רפאל.

6 קטגוריות של מל"טים טקטיים

יו"ר רפאל, ד"ר עוזי לנדאו, אמר שבעקבות הרכישה תיכנס רפאל אל תחומי הפעילות המודיעינית ברום נמוך. "העיסקה תרחיב את יכולות התחרות של החברה בארץ ובעולם". אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. במחצית הראשונה של 2019 צמחו צמחו מכירותיה בכ-27%, והסתכמו בכ-77.6 מיליון דולר.

הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. בנוסף, היא מחזיקה לצד רפאל ב-50% ממניות קונטרופ (Controp) מהוד השרון, המייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום ומחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP Technologies.

למידע נוסף על העיסקה: אירונאוטיקס

Digi-Key ישראל עברה למשרדים חדשים בפתח-תקווה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Digi-Key ישראל יצאה ממתחם הפעילות הוותיק שלה בפארק אפק שבראש העין, ועברה למשרדים חדשים ברחוב באזל 25, ליד קרית אריה בפתח-תקווה. לדברי מנהלת סניף Digi-Key בישראל, ליבנת פרץ, המעבר נועד לשפר את סביבת העבודה, את הנגישות אל המשרדים ולאפשר לחברה להתרחב ולקלוט עובדים נוספים. המשרדים החדשים פועלים במתכונת של מרחב פתוח עם מתחמים לצוות לקוחות גדולים, צוות ליבה, צוות הנדסה והנהלת חשבונות.

חברת Digi-Key היא מפיצת רכיבים גלובלית הפועלת מהעיירה Thief River Falls שבמינסוטה, ארה"ב, שממנה היא שולחת את הרכיבים לכל העולם בתוך עד 48 שעות. היא מספקת רכיבים מכמויות קטנות מאוד למזמינים בודדים, ועד לכמויות גדולות מאוד לצורך ייצור המוני. החברה מחזיקה במלאים של כ-800 יצרנים שונים, והיקף מכירותיה מסתכם בכ-3.2 מיליארד דולר בשנה. היא מדורגת כמפיצה הרביעית בגודלה בארה"ב והשישית בגודלה בעולם.

לפני 8 שנים היא פתחה משרד בישראל שפעל מאזור התעשייה אפק בראש העין. לדברי פרץ, המעבר משפר את הנגישות של החברה לעובדים. פרץ: "אנחנו נמצאים במיקום שמגיעות אליו דרכים ראשיות מכל הארץ ובמרחק של כ-5 דקות הליכה מתחת הרכבת של פתח תקווה. שניים מהעובדים שלנו מגיעים בכל יום מחיפה באמצעות הרכבת. האתר החדש יקל עלינו לקלוט עובדים נוספים. כיום אנחנו מעסיקים 18 עובדים, ומתכננים להגדיל את המשרד ל-25 עובדים".

מנהלת סניף Digi-Key בישראל, ליבנת פרץ
מנהלת סניף Digi-Key בישראל, ליבנת פרץ

כיצד סיימתם את השנה הקשה האחרונה?

"אנחנו נמצאים בסיומה של תקופה שאופיינה באלוקציה חזקה מאוד. אנחנו מרגישים שהיא מסתיימת והשוק מתחיל להתעורר בחודש האחרון. סיימנו את שנת 2018 עם מכירות בישראל בהיקף של כ-35 מיליון דולר, ולהערכתי אנחנו היום חברת ההפצה הרביעית בגודלה בשוק הישראלי. אנחנו מצפים לסיים את 2019 בהיקף דומה, למרות האלוקציה החריפה לכל רוחב השוק, בעיקר בזכות מחירים תחרותיים, והגדלת המלאים והיצרנים שאנחנו מפיצים.

"חשוב להזכיר שאנחנו מספקים ללקוחות בארץ אפשרות לשלם בשקלים או בדולרים, ולקבל את המוצרים עד הדלת. גם בשוק העולמי החברה מתחזקת: היא בונה כעת מחסן רכיבים חדש בשטח כולל של 2.2 מיליון רגל מרובע, שיהיה אוטומטי לחלוטין  ויתחיל לפעול בשנת 2021. החברה נמצאת בתנופת התרחבות ועד לשנת 2021 היא מתכננת להפיץ רכיבים של יותר מ-1,200 יצרנים".

אומנם Digi-Key ישראל מתכננת חנוכה רשמית של המשרדים החדשים בחודש נובמבר הקרוב, אולם כבר בסוף החודש הזה יגיע לארץ נשיא החברה העולמית, דייב דוהרטי, כדי להתרשם מהם ולהכיר מקרוב את לקוחות החברה בארץ.

 

למידע נוסף: Digi-Key Israel 

 

דארפה ביצעה ניסוי לוחמה בסיוע נחילי רובוטים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) ביצעה ניסוי בהפעלת נחיל רובוטים אוויריים וקרקעיים כדי לבודד מתחם עוין בתרגיל המדמה לוחמה אורבנית. התרגיל בוצע במסגרת תוכנית OFFSET – OFFensive Swarm-Enabled Tactics, נחיל של רובוטים קרקעיים ורחפנים, איתרו מבנה המוגדר ביעד שבו מתבצעת פעילות עויינת ובודדו אותו באמצעות יצירת חיץ בינו לבין הסביבה, ובדיקה וניטור של כל פעילות המתבצעת באזור המוגדר.

מטרת התוכנית היא לפתח טכנולוגיית ומתודולוגיית לחימה בשטח בנוי, המאפשרת ליחידה קטנה של לוחמי חי"ר להפעיל נחילים של עד 250 רובוטים אוויריים וקרקעיים, המשמשים כתומכי לחימה. מטרת התוכנית היא לפתח רובוטים צבאיים על-בסיס מערכות אזרחיות ולפתח ממשק ידיותי בין הלוחמים לבין הנחיל, המבוסס על היכולת של הנחיל לפעול באופן אוטונומי בהתאם להוראות הכלליות שהם מקבלים מהמשתמש.

התוכנית מתמקדת בשלושה יעדים מרכזיים: פיתוח ממשק אדם-נחיל המאפשר למשתמש לנהל מאות פלטפורמות רובוטיות, בו-זמנית בזמן אמת באמצעות ימשו בטכנולוגיות ממשק חדשות כמו מציאות וירטואלית, פיקוד קולי, פיקוד בעזרת מחוות וכדומה. הדבר כולל "דיקדוק משותף אדם-רובוט", שיאפשר לספק הוראות כלליות שאינן מתוכננות מראש, המאפשרות לנהל את הנחיל בהתאם להתפתחויות בלתי צפויות בשטח. במקביל לפיתוח הטכנולוגי, הפרוייקט כולל פיתוח טקטיקות לשימוש בנחילים באמצעות בניית סביבה וירטואלית המאפשרת ניסוי צורות שימוש שונות והעברת הטקטיקות לנחילים ממשיים.

לוחמת אוויר-קרקע רובוטית

הדמיית אמן של רובוטים אוויריים במסגרת תוכנית Gremlins
הדמיית אמן של רובוטים אוויריים במסגרת תוכנית Gremlins

במקביל לתוכנית נחילי הרובוטים בלוחמה קרקעית, נערכת דארפה לניסוי הדגמה שייערך בסוף 2019 שבו ייבדקו הביצועים של נחילי רובוטים המבצעים משימות של לוחמת אוויר-קרקע במסגרת תוכנית Gremlins. הפעם מדובר במל"טים תוקפים אשר יבצעו משימות של תקיפה אווירית. הם ישוחררו לאוויר ממטוסים המצויים מחוץ לטווח הפגיעה של האוייב, ויבצעו את המשימה באופן עצמאי – אם זו תקיפה ואם זו משימת איסוף מידע.

לאחר השלמת המשימה, הם ייאספו מהאוויר על-ידי מטוסי מטען כמו C-130, ויוחזרו לבססי האם לצורך תחזוקה והכנתם למשימה הבאה. המטרה היא לבצע תקיפות אוויריות בהיקף רחב באמצעות פלטפורמות זולות מאוד המאפשרות לא לסכן את הטייסים. להערכת דארפה, מבדקים ראשוניים הראו שניתן להחזיר גרמלין למצב מוכנות בתוך פחות מ-30 דקות מהרגע שהוא מוחזר לבסיס. המטרה היא שאורך החיים של כל לטפורמה כזו תאפשר לבצע לפחות 20 משימות. דארפה מסרה שכיו היא מבצעת ניסויים בהפעלת המל"טים התוקפי מתוך מטוסי קרב כמו F-22 ו-F-35.

ההתאוששות המפליאה של אירונאוטיקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מל"ט טקטי מסוג Orbiter 2 של חברת אירונאוטיקס

בשעה שהאישור לעיסקת רפאל-אירונאוטיקס קיבל מעמד של החלטת ממשלה והעיסקה צפויה להסתיים בתחילת ספטמבר, מציגה חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) גידול במכירות ויכולת התאוששות יוצאת דופן. לאחר שנתיים רצופות שבהן היא דיווחה על קיפאון במכירות בכלל, וירידה בהיקף מכירות המערכות הלא מאויישות בפרט, המייצגות את תחום הליבה המרכזית שלה, היא מציגה שינוי מגמה דרמטי.

המכירות ברבעון השני צמחו ב-50% והסתכמו בכ-45.2 מיליון דולר, והמכירות במחצית הראשונה של השנה צמחו ב-27%, והסתכמו בכ-77.6 מיליון דולר. אפילו הריווחיות הגולמית השתפרה ברבעון השני, מ-31% אשתקד ל-41% השנה. התוצאה: החברה עברה מהפסד נקי של 1.94 מיליון דולר אשתקד, לרווח נקי של 3.97 מיליון דולר ברבעון השני 2019.

מכירות המל"טים בהמראה

המכירות במחצית הראשונה של 2019 התאוששו בעיקר בזכות העלייה התלולה במכירות ברבעון השני, בעקבות עלייה של 11.4 מיליון דולר במכירת מערכות לא מאויישות, והעלייה במכירות של החברה הבת האמריקאית CP Technologies, המייצרת מחשבים מוקשחים צבאיים ותעשייתיים. החברה אוחדה לראשונה בדו"חות אירונאוטיקס ביוני 2018, וברבעון השני היא תרמה כ-8.4 מיליון דולר להכנסות. המכירות של קונטרופ, הנמצאת בבעלות משותפת עם רפאל, ירדו בכ-1.9 מיליון דולר.

ההתאוששות של אירונאוטיקס מתבטאת גם בצבר ההזמנות, אולי בעקבות הסרת המגבלות של משרד הביטחון בחודש פברואר השנה: במחצית הראשונה של 2019 היא קיבלה הזמנות בהיקף של 79 מיליון דולר, בהשוואה ל-62 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בסך הכל, צבר ההזמנות כיום מסתכם בכ-207 מיליון דולר, בהשוואה לכ-177 מיליון דולר אשתקד.

הסכמים חדשים בהיקף של 31 מיליון דולר

במחצית הראשונה של 2019 חתמה אירונאוטיקס על שלושה הסכמים מהותיים בתחום המערכות הלא מאויישות: הסכם תחזוקה למל"טים בהיקף של כ-13 מיליון דולר עם לקוח קודם שכבר רכש מל"טים של החברה, הסכם למכירת מל"טים מסוג Orbiter3 ושירותי תחזוקה בהיקף של כ-8 מיליון דולר, והסכם הבנות לאספקת כלי טיס בלתי מאויישים לתאגיד בדרום אמריקה, המספק שירותים לממשלה המקומית, בהיקף של כ-10 מיליון דולר.

בתוך כך, עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום. החברות נערכות להשלמת המיזוג בתחילת ספטמבר. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיקס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע"מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו, ותפסיק להיסחר בבורסה בתל אביב. כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-830 מיליון שקל.

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. בנוסף, היא מחזיקה לצד רפאל ב-50% ממניות קונטרופ (Controp) מהוד השרון, המייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום ומחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP Technologies.

עיסקת AMS תרמה 4 מ' דולר למכירות פי.סי.בי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ייצור בחברה הבת AMS בראש העין

במחצית הראשונה של שנת 2019 הסתכמו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק (PCB Technologies) בכ-54 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-50 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2018. ככל הנראה מדובר בעלייה הנובעת מעיסקת רכישת חברת AMS מראש העין, שהושלמה בחודש דצמבר 2018.

ברבעון הראשון של השנה הסתכמו המכירות ב-28.8 מיליון דולר בהשוואה לכ-25.1, בעיקר בזכות תוספת המכירות של AMS. ברבעון השני הסתכמו המכירות ב-25.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-24.9 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018, כאשר החברה מדווחת על ירידה קלה ברווח הגולמי, עקב אי-מיצוי הסינרגיה שבעסקת המיזוג.

תחום פעילות חדש: תכנון מארזים

העיסקה יצרה חברת ייצור ישראלית בהיקף של כ-750 עובדים, הכוללת את החברה האם במגדל העמק והחברה הבת AMS המעסיקה כ-120 עובדים, ופועלת מראש העין. חברת פי.סי.בי  מספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים ושירותי ייצור והרכבה אלקטרונייים בעיקר לתעשייה הביטחונית ולתעשיית המיכשור הרפואי. בדו"ח השנתי של 2018 היא דיווחה שהאסטרטגיה שלה מבוססת על מתן פתרון מלא הכולל ייצור מעגלים מודפסים וביצוע הרכבות תחת קורת גג אחת.

במסגרת הזאת היא מתכננת להרחיב את הפעילות באמצעות העמקת פעילות השיווק והמכירות בחו"ל, ופיתוח תחום עסקי חדש, של תכנון, ייצור והרכבת מכלולים של מארזים מתקדמים. כיום המכירות של פי.סי.בי מתחלקות כמעט שווה בשווה בין שני התחומים: המכירות בתחום המעגלים המודפסים תפסו כ-46% ממכירותיה ב-2018, והמכירות בתחום ההרכבות תפסו 54% מהמכירות.

פי.סי.בי מקווה לקבל תקן MIL-PRF-31032 במהלך 2020

להערכתה, היא מחזיקה בכ-12% מהשוק המקומי של מעגלים מודפסים. שאר השוק מתחלק בין ייבוא מהמזרח הרחוק, מאירופה ומארה"ב (74% מהשוק), ומכירות של המתחרה העיקרית שלה, אלטק מפתח תקווה. במסגרת המאמץ להרחיב את הפעילות בתחום המעגלים, היא החליטה לחדש את ההסמכה לייצור מעגלים מודפסים בתקן MIL-PRF-31032 של משרד הביטחון האמריקאי.

החברה החזיקה בתקן הזה עד לשנת 2015, אולם הפסיקה את ההסמכה לאחר שהגיעה למסקנה שהרוב המוחלט של לקוחותיה, גם מהשוק הביטחוני, מסתפקים בתקן IPC Class-III. לאחרונה היא העריכה שכעת היא זקוקה לתקן החדש, ופנתה אל משרד הביטחון בארה"ב לקבל את ההסמכה. תהליך הבדיקות, ההיערכות והאישור צפויים להסתיים ברבעון השלישי של 2020.

רפאל הקימה מפעל ציוד תקשורת בהודו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת רפאל (Rafael) חנכה ביום ג' מפעל חדש לייצור מערכות תקשורת טקטית ומערכות לוחמה אלקטרונית, בעיר היידראבאד שבהודו. המפעל פועל במסגרת החברה הבת Astra Rafael Communication System – ARC, הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל ושל חברת Astra Microwave Products ההודית. מנכ"ל רפאל, אלוף במיל. יואב הר אבן, אמר שהקמת המפעל היא מרכיב באסטרטגיה של רפאל להרחבת פעילותה בעולם. "אנו עושים זאת באמצעות רכישת חברות ישראליות ובינלאומיות ובאמצעות שיתופי פעולה עסקיים הכוללים פתיחת מפעלים משותפים, העברת ידע והשקעות".

המפעל החדש מצוי במבנה בשטח של כ-20,000 מ"ר, וישמש לייצור מערכת התקשורת BNET של רפאל, שהיא מערכת תקשורת מתקדמת לשדה הקרב, הנמצאת כבר בשימוש חיל האוויר הישראלי. הייצור המקומי של BNET ישמש לאספקת המערכות האלה לחיל האוויר ההודי, במסגרת חוזה שבו זכתה רפאל בשנת 2017. בעתיד המפעל צפוי לייצר את המערכות גם עבור לקוחות בינלאומיים נוספים. בחודש שעבר העבירה רפאל ל-ARC הזמנת ייצור של המערכות (בתמונה למטה) בהיקף של כ-30 מיליון דולר.

הקמת המפעל גם קשורה גם למדיניות Make in India של הודו, המתנה הסכמי רכש ביטחוני במרכיב של ייצור מקומי. לפני כשנתיים חנכה רפאל מפעל ייצור ביחד עם קבוצת קליאני ההודית, שקיבל ממנה בחודש שעבר הזמנת ייצור של מערכות בהיקף של כ-100 מיליון דולר. להערכת רפאל, מאז שהחלה לפעול בהודו לפני כשני עשורים, היא השקיעה כ-250 מיליון דולר בשוק ההודי.

מלאנוקס הכריזה על שבב הליבה החדש BlueField-2

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מלאנוקס (Mellanox) הכריזה על הדור החדש של כרטיסי רשת מהירים (SmartNIC) למרכזי נתונים ותשתיות ענק, המבוססים על שבב הענק החדש מדגם BlueField-2. השבב הראשון במשפחה יצא בינואר 2018. שבב BlueField הוא מערכת על-שבב הנמצאת בלב כרטיסי התקשורת של מלאנוקס עבור מערכי איחסון ומיחשוב גדולים מאוד. הוא מיועד לספק מענה לשלוש מגמות מרכזיות: פלטפורמות איחסון גדולות מאוד המבוססות על מוליכים למחצה, דרישה לקישוריות מהירה במרכזי הענן, הכוללת הצפנה ופיענוח באמצעות מעבד-עזר (המשחרר מהמשימה את המעבד המרכזי), וניהול מערכות בינה מלאכותית המבוססות על כמות גדולה מאוד של מעבדים גרפיים (GPU) מקושרים.

כדי לעמוד במטלות האלה פיתחה מלאנוקס את שבב BlueField. בגרסה החדשה הוא כולל ארבע תת-מערכות מרכזיות: ליבת CPU המבוססת על מעבדי ARM, ממשק איתרנט למהירות של עד 100Gbps ו-InfiniBand המבוסס על שבב בקרת התקשורת החדש ConnectX-6 Dx, תמיכה במעגלי גישה מהירה מרוחקת לזיכרון (Remote Direct Memory Access), לקיצור זמני ההשהייה במרכזי נתונים, וניהול ובקרת איכות במערכי זיכרון מבוססי מוליכים למחצה (NVMe). השבב החדש שולב בכרטיסי תקשורת בתצורת PCIe Gen 4.0 ומספק מהירויות עבודה של עד 200Gb/s.

"ארכיטקטורות ConnectX-6 Dx ו-BlueField-2 מספקות את מנועי ההאצה עבור הדור הבא של מרכזי נתונים בענן", אמרה יעל שנהב, סמנכ"לית Ethernet NIC ו-SoC במלאנוקס. הכרטיסים החדשים זוכים לתמיכה מהתעשייה, ומספר חברות הודיעו שהן מתכננות לבחון אותם. בהן: באידו, יבמ, F5, Lenovo Data Center Group ועוד. וכמובן חברת אנבידיה, שהיא אחת מהלקוחות החשובים עבור כרטיסי התקשורת של מלאנוקס.

להערכת חברת המחקר Dell'Oro Group, השוק דורש כרטיסי תקשורת מהירים וקלים לניהול, ולכן החברה מעריכה ששוק היעד של הכרטיסים החדשים (Total Available Market) יצמח בקצב של כ-40% בשנה, ויגיע להיקף של כ-500 מיליון דולר בשנת 2023.

קיסייט מצטרפת לתוכנית הדור ה-6 הפינית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיסייט (Keysight Technologies) הודיעה על הצטרפותה לתוכנית 6G Flagship Program, אשר החלה לחקור את טכנולוגיות התקשורת האלחוטית בעידן שאחרי מערכות הדור החמישי (5G). התוכנית נתמכת על-ידי האקדמיה של פינלנד ומתקיימת בהובלת אוניברסיטת Oulu הפינית. מדובר בתוכנית מחקר שתימשך 8 שנים בתקציב של כ-250 מיליון יורו.

כשתגיע למלוא היקפה, היא תעסיק כ-350 חוקרים, ותפעל בשיתוף עם 5-6 שותפים אסטרטגיים ו-50-100 חברות טכנולוגיה נוספות. המטרה המרכזית היא לספק תחזית טכנולוגית של צורכי התקשורת החל משנת 2030. בדרך-כלל, המחקר הבסיסי של כל דור סלולרי חדש מתחיל 10-15 שנים לפני פיתוח התקנים התעשייתיים של הדור החדש.

מרכז הרשת ינוע לקצוות והיישום המרכזי יהיה AR/VR

הדור הבא של טכנולוגיות האלחוט קיבל את הכינוי beyond 5G וצפוי לנצל את טווח התדרים 300GHz-3THz, המכונה תחום גלי טרה-הרץ, כדי להעביר נתונים במהירות של עד 1 טרה-ביט לשנייה.  להערכת אוניברסיטת אולו, הנחשבת לגוף המחקרי המוביל בפינלנד בתחום התקשורת האלחוטית, התקנים המסחריים של הדור החמישי לא מצליחים להספק את המטרות שהוגדרו עבור הטכנולוגיה החדשה.

"דורות סלולריים מתחלפים בממוצע בכל 10 שנים. מכיוון שהשלב המסחרי של הדור החמישי יתחיל בשנת 2020, אנחנו צופים שהדור השישי יתחיל להפציע בסביבות שנת 2030". במסגרת הפרוייקט, תיבחן האפשרות לבצע אופטימיזציה של רשתות הגישה האלחוטיות (RAN) לרשתות 5G/6G. מוקד מחקרי מיוחד יהיה בתחום המיחשוב המבוזר, כדי להעביר משימות עיבוד מורכבות מהענן המרכזי אל קצות הרשת. החוקרים מאמינים שיישומי AR/VR אלחוטיים יהיו מרכיב מרכזי ברשתות הדור השישי.

קיסייט מסרה שהידע שלה בטכנולוגיות דיגיטליות מהירות, איפיון מכשירים ובדיקות רשת, יתרמו לכל ארבעת המרכיבים של תוכנית המחקר: קישוריות אלחוטית, מיחשוב מבוזר אלחוטי, טכנולוגיות מכשירים ומעגלים, ואפליקציות ושירותים אנכיים. נשיא קבוצת Keysight Communications Solutions, סטיש דהאנאסקארן, אמר שהתכנית מציינת את תחילתו של עידן חדש בתחום התקשורת האלחוטית. "קיסייט מציגה את היכולות שלה בפתרון אתגרים כבר בשלבים הראשוניים של הגל הטכנולוגי הבא".

אנדימד דורשת מהמפיצה הסינית לעמוד בהתחייבויות כלפיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנדימד (Endymed) מקיסריה, המייצרת מערכות לטיפולים אסתטיים המבוססות על קרינת RF, דורשת המהמפיצה הסינית של המוצרים הביתיים שלה, לעמוד בהסכמי ההפצה. אלא שהבעייה נעוצה בכך שהמפיצה נמצאת בבעלות חברה סינית המחזיקה בשליטת אנדימד ושהמנכ"ל של החברה הסינית, יואן ייבינג, מונה לפני כשלושה חודשים לתפקיד יו"ר אנדימד.

אנדימד נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של 30.6 מיליון שקל. היום (ב') היא דיווחה לבורסה ששלחה מכתב אזהרה לבעלת השליטה הסינית, OHMK Medical Technology, ובו דיווחה שכמפיץ הבלעדי של מוצריה הביתיים בסין ובהונג קונג, בעל השליטה בסין אינו עומד בהסכם ההפצה ולא רכש את הכמויות המינימליות שעליהן התחייב. בנוסף, החברה מסרה שעל-פי התחזית השנתית שהחברה קיבלה ממנו, "הוא לא יעמוד בכמויות הרכישה המינימליות המוסכמות עד לסוף 2019".

החברה הזהירה שלפני שתקבל החלטות בנוגע להסדרים ביניהן, היא מבקשת "את תגובתו המהירה של בעל השליטה". מדובר במקרה יוצא-דופן. חברת OHMK Medical Technology מהונג קונג, רכשה בשנת 2014 מניות של חברת אנדימד בהיקף של כ-8 מיליון דולר, ומחזיקה כיום ב-48.98% ממניות אנדימד. בעל העניין הגדול השני בחברה היא קרן מדיקה המחזיקה ב-16.14% מהמניות. הציבור מחזיק ב-25.92% מהמניות.

החברה מייצרת מערכות לטיפול ביתי ומערכות מקצועיות לטיפולים במרפאות. המערכות של החברה מבוססות על שימוש בטכנולוגיית 3DEEP שבה מספר מקורות קרינת RF ממוקדים לנקודה אחת ובאמצעות תופעת ההתאבכות מייצרים חימום של רקמת יעד תת-עורית לטמפרטורות של 52°C-54°C, בלא לחמם את פני העור. הדבר הזה מאפשר לטפל בקמטים ובפצעי אקנה בלא לגרום נזק לעור.

מכירות החברה נמצאות בעלייה בשנים האחרונות: בשנת 2018 הן הסתכמו בכ-18.6 מיליון דולר בהשוואה לכ-10.5 מיליון דולר בשנת 2014, שבה ביצעה OHMK את השקעתה. אולם דרום מזרח אסיה הוא השוק החשוב ביותר שלה ואחראי לכ-55% מהמכירות. ברבעון הראשון של 2019 המכירות ירדו בכ-3% והסתכמו ב-3.98 מיליון דולר בהשוואה לכ-4.56 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018. החברה הסבירה את התוצאות בירידה במכירות של המוצרים הביתיים באסיה, אוקיאניה, ובצפון אמריקה. יחד עם זאת, ברבעון השני החברה התאוששה והמכירות צמחו ב-6% בהשוואה לרבעון המקביל, להיקף של כ-4.99 מיליון דולר.

פלקס הקימה מגה-מפעל ייצור חדש במודיעין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פלקס ישראל (flex) החלה להפעיל לפני כשבועיים את מפעל הייצור החדש שהיא הקימה במודיעין. חנוכת המפעל צפויה להתקיים במהלך חודש ספטמבר. מנהל הפיתוח העסקי של פלקס ישראל, רפי חדד, סיפר ל-Techtime שהמתקן החדש נחשב למפעל החדשני ביותר של פלקס העולמית. המפעל משתרע על שטח של 35,000 מ"ר ומעסיק כיום כ-750 עובדים. הוא מחליף מספר מתקנים מבוזרים של החברה, ובהם מפעל הייצור של פלקס ביבנה. "בתוך מספר חודשים המפעל יעסיק כ-1,000 עובדים".

המפעל הוקם בהשקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים וכולל ציוד עיבוד מתכת, מצבעה, ומערכות ייצור והרכבה המאפשרות לייצר מערכות גדולות שלמות, כדוגמת מערכות ייצור תלת-מימד, מכונות ייצור עבור תעשיית המוליכים למחצה, ועוד. בכך הוא משלים את יכולת הייצור של פלקס ישראל. חדד: "גם במגדל העמק אנחנו מייצרים מוצרים שלמים, אולם מדובר במוצרים בגודל קטן ובינוני שהם מאוד מוטי אלקטרוניקה. המפעל באופקים הוא בעל התמחות מיוחדת גם בתחום האלקטרו-אופטיקה. המפעל החדש במודיעין מיועד לייצר מערכות גדולות שבהן האלקטרוניקה היא רק חלק קטן יחסית מהמוצר הסופי".

מרכז ה-3D של פלקס העולמית

חברת פלקס בנתה את המפעל החדש מאפס, וביססה אותו על ציוד חדש לגמרי. הוא פועל על-פי העקרון של מפעל חכם, המבוסס על שימוש מאסיבי באוטומציה, רובוטיקה ובקרה רציפה במתכונת של Industry 4.0. בתוך המתקן היא הקימה מפעל נוסף, מרכז הדפסות תלת מימד הנותן שירותי ייצור תוספי (Additive Manufacturing) ללקוחות של פלקס בארץ ובעולם. "המרכז התחיל לספק שירותי ייצור לכל המפעלים ומרכזי הפיתוח של פלקס באירופה ובישראל, וללקוחות שלנו בישראל".

רפי חדד, מנהל הפיתוח העסקי של חברת פלקס ישראל
רפי חדד, מנהל הפיתוח העסקי של חברת פלקס ישראל

"פלקס העולמית החליטה למקם את הקבוצה בישראל, מכיוון שהמומחים הגדולים בעולם בתחום הייצור התוספי יושבים היום בישראל". אחד מהיעדים של המפעל החדש במודיעין הוא לספק שירותי ייצור לחברות אירופאיות.  "בשנה וחצי האחרונות הצלחנו להביא לארץ עבודות ייצור רבות מאירופה, מכיוון שמלחמת הסחר הופכת את ישראל לאתר אטרקטיבי לייצור".

מדוע אירופה מחפשת ייצור בישראל?

חדד: "לישראל יש הרבה מאוד הסכמי סחר חופשי עם שווקים גדולים כמו אירופה וארצות הברית ומדינות נוספות. כך שגם כאשר מחיר שעת העבודה אצלנו גבוה יותר מסין, המכס האפסי הופך את הייצור בישראל לכדאי יותר. אם עד עכשיו הם הסתכלו על ישראל כמקום אטרקטיבי לפיתוח, כעת הם מתייחסים אליה כמקום אטרקטיבי גם לייצור. בשנה וחצי האחרונות הצלחנו להביא לארץ הרבה עבודות ייצור מאירופה, בעיקר בתחום מערכות הדפסת תלת מימד מגרמניה".

קבלנית הייצור הגדולה בישראל, והשלישית בגודלה בעולם

חדד: "תעשיית התלת מימד בישראל היא חשובה מאוד ומובילה בעולם, ולגרמנים מאוד שיש כאן אשכול של מצויינות בתחום, עם חברות כמו HP וסטרטסיס. אני יכול להגיד לך שכמנהל הפיתוח העסקי של פלקס בישראל, שיניתי את האופי של הקבוצה שלי: גייסתי אנשים דוברי גרמנית שיוכלו לעבוד מול חברות אירופאיות".

חברת פלקס נחשבת לקבלנית שירותי הייצור האלקטרוניים השלישית בגודלה בעולם. היא מעסיקה כ-200,000 עובדים בכ-100 מפעלי ייצור בעולם. מכירותיה בשנת הכספים האחרונה (הסתיימה במרץ 2019) הסתכמו בכ-26.3 מיליארד דולר. פלקס ישראל היא קבלנית שירותי הייצור הגדולה ביותר בארץ, ומעסיקה כ-4,000 עובדים. מהם 2,300 עובדים במפעל ייצור במגדל העמק, כ-1,000 עובדים באופקים וכמה עשרות עובדים נוספים בשני מרכזי פיתוח: מרכז לפיתוח פתרונות בתחום המיכשור הרפואי באזור התעשייה מת"ם בחיפה, ומרכז לפיתוח פתרונות אלקטרו-מכניקה הפועל במודיעין. הם מספקים שירותי פיתוח ללקוחות החברה.

קו ייצור רובוטי באופקים

במקביל, חברת אסנס (Essence Group) מהרצליה הודיעה שהיא השלימה את הקמת קו הייצור הרובוטי במפעל flex באופקים. קו הייצור פותח על-ידי שתי החברות. הוא כולל טכנולוגיות רובוטיות, שבעזרתן ההרכבה, הבדיקות והאריזה נעשים באופן אוטומטי. מנכ"ל החברה, חגי אנוך, אמר שעם ההתפתחות של טכנולוגיות Industry 4.0, חברות טכנולוגיה רבות מגדילות את מרכיבי האוטומציה בקווי הייצור שלהן. "קו הייצור החדש כבר הוכיח את יעילותו בשיפור התפוקה, האיכות והריווחיות שלנו".

חברת אסנס נמצאת בבעלות ד"ר חיים אמיר ומפתחת מוצרים לבית החכם, מערכות אבטחה ומוצרים עבור שוק הבריאות הדיגיטלי. המוצרים נמכרים לחברות מותג המשווקות אותם בעולם תחת הלוגו שלהן. החברה מעסיקה כ-300 עובדים. רוב הייצור (כ-90%) מתבצע במפעל הייצור של פלקס באופקים, המעסיק כיום כ-650 עובדים, בהם כ-100 בעלי מוגבלויות. נשיא הפעילות הגלובלית של פלקס, פרנסואה ברבייה, אמר שהמומחיות של שתי החברות איפשרה הקמת קו ייצור אוטומטי מתקדם ביותר.

נפטר גיא סלע, מייסד סולאר-אדג'

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) דייוחה היום על מותו של יו"ר, מנכ"ל ומייסד החברה, גיא סלע. "בלב כבד וכואב אנחנו מודיעים על פטירתו של חברנו הקרוב ומקור ההשראה גיא סלע. כל אלה מאיתנו שהיתה להם הזכות לעבוד עם גיא ולהתוודע אל הנחישות, הלהט והאנרגיה הבלתי נדלית שלו בכל מעשיו, יודעים שזהו אובדן גדול, ולא רק לחברת סואלר-אדג'. גיא השאיר אחריו מורשת רב עוצמה, ורוח תהיה לעד בחברת סולאר-אדג'. משפחת סולאר-אדג' כולה מתאבלת עליו. בשם הדירקטוריום, ההנהלה והעבודים, אנחנו שולחים את תנחומינו הכנים ביותר למשפחתו של גיא".

גיא סלע היה הרוח החיה מאחורי הקמת חברת סולאר-אדג', שהיא מהחברות הישראליות המצליחות ביותר בשנים האחרונות. הוא החל את דרכו במערכת הביטחון בפיתוח וניהול פרוייקטים הנדסיים גדולים ולאחר מכן מילא תפקידים בכירי במועצה לביטחון לאומי. בשנת 2006 הוא ייסד את חברת סולאר-אדג' סביב ההבנה שאחת מהבעיות הגדולות של ייצור החשמל מאנרגיה סולארית הוא היעילות הנמוכה של הייצור. כדי להתמודד עם הבעיה פיתחה סולאר-אדג' ממירי אנרגיה, מערכות אופטימיזציה, ומערכות ניטור המייעלות את מיצוי האנרגיה מהפנלים הסולאריים, הן ברמת המתקנים הביתיים והן ברמת החוות הסולאריות הגדולות.

המערכות האלה זוכות לביקוש הולך וגדל לאורך השנים, והחברה נמצאת בצמיחה מתמדת. בשנתיים האחרונות החברה הגיעה למסקנה שכדי לבסס את פעילותה בתחום האנרגיהף היא צריכה להיכנס גם אל תחום האגירה והרכב החשמלי. ההבנה הזו הביאה לרכישת חברת גמאטרוניק הישראלי המייצרת מערכות אל-פסק, רכישת חברת SMRE האיטלקית המייצרת מערכות הנעה לרכב חשמלי, ובעיקר לעיסקה החשובה ביותר – רכישת יצרנית הסוללות הקוריאנית Kokam תמורת 232 מיליון דולר.

בחודש נובמבר 2017 הודיע גיא סלע לבעלי המניות שהתגלה אצלו סרטן המעי הגס, ושהוא מתחיל בסדרת טיפולים רפואיים, שאותם הוא יבצע במקביל לתפקידיו כיו"ר ומנכ"ל החברה. לאורך השנתיים האחרונות המחלה לא הורגשה בתיפקוד היומיומי של החברה. בחודש אוגוסט השנה היה ברור שגיא סלע הכין את החברה להמשך הצמיחה: החברה סיימה את הרבעון השני של שנת 2019 עם הכנסות שיא בהיקף של 325 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של 43% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח, הוא גילה שכדי לעמוד בביקושים הגבוהים למוצריה, החברה הגדילה את תפוקת הייצור שלה ב-25%, ברבעון השני לבדו. "הצמיחה המהירה במכירות חייבה אותנו להגדיל את כושר הייצור בקצב מהיר בהרבה מכפי שצפינו". לפני מספר חודשים היא גם החלה בהקמת מפעל ייצור נוסף בווייטנאם במטרה לנתב לשם חלק מהייצור שכעת מתבצע במפעל בסין, ולהימנע מהמס המוטל על מוצרים סינים הנכנסים לארצות הברית. עם מותו, אבדה לתעשייה הישראלית דמות מופת של מנהיג תעשייתי, שיודע להנהיג ונחוש לבנות תעשייה איכותית וברת קיימא.

למידע נוסף על החברה: SolarEdge

יוטרון בין שש המובילות בתחום החניונים האוטומטיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת יוטרון מקרית שדה התעופה (utron) אשר הופרדה בחודש מרץ השנה מחברת יוניטרוניקס (Unitronics), היא אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום המתפתח של חניונים אוטומטיים. כך קובע מחקר שוק חדש של חברת Markets & Markets על שוק החניונים האוטומטיים בעולם. מדובר בשוק חדש מאוד יחסית, אשר רק עכשיו מתחיל לצבור תנופה. להערכת החברה, בשנת 2019 הסתכם היקפו של השוק העולמי בכ-1.3 מיליארד דולר. הוא צפוי לצמוח בשנים הבאות בקצב של כ-13.1% בשנה, ולהגיע להיקף של כ-3.6 מיליארד דולר בשנת 2027.

הסיבות לצמיחה נעוצות בגידול במספר כלי הרכב בעולם, בתהליך האורבניזציה המתעצם, בגידול במספר בנייני מגורים ומשרדים מרובי-קומות הזקוקים לפתרון חנייה נוח וחסכוני עבור אנשים רבים, וביוזמות עיר חכמה שאותן מובליות עיריות רבות בעולם. להערכת החברה, אירופה צפויה להיות השוק הגדול ביותר של חניונים אוטומטיים, כאשר המדינות המובילות באימוץ הטכנולוגיה הן בריטניה, גרמניה, נורווגיה, דנמרק, שווייץ, ספרד והולנד.

שש חברות שיש לעקוב אחריהן

עורכי המחקר קובעים ששוק פתרונות החנייה האוטומטיים נישלט על-ידי קבוצה קטנה של שחקני מפתח. במחקר הם מספקים פרופיל של החברות הנחשבות בעיניהם כשחקניות המפתח בשוק החדש: Wohr, Westfalia ו-Klaus Multi Parking מגרמניה, CityLift מארצות הברית וחברת יוניטרוניקס (יוטרון) מישראל.

בסוף שבוע שבוע שעבר הגישה יוטרון את הדו"ח הרבעוני הראשון שלה לאחר שהופרדה מיוניטרוניקס והפכה לחברה עצמאית. מכירותיה במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו בכ-30.5 מיליון שקל. החברה דיווחה על הפסד של כ-5.5 מיליון שקל, בעיקר עקב גידול בכוח האדם, היערכות לקראת פרוייקטים חדשים והגדלת תקציב המו"פ לפיתוח תוכנה. החברה עדיין זקוקה להזרקת הון. עם הפיצול הומרו חובות ליוניטרוניקס בהיקף של כ-120 מיליון שקל למניות, ובחודש יוני השנה החברה קיבלה הלוואה בנקאית בהיקף של כ-7 מיליון שקל, וגייסה הון מהציבור בהיקף של כ-34.4 מיליון שקל.

מתחילת השנה היא חתמה על שלושה הסכמים חדשים להקמת חניונים אוטומטיים בארצות הברית: הקמת חניון אוטומטי ליד ניו יורק בסכום כולל של כ-13.5 מיליון דולר, הקמת שלושה חניונים בניו יורק בהיקף כולל של 4.8 מיליון דולר והקמת חניון בסן פרנסיסקו בהיקף של כ-4.06 מיליון דולר. יוטרון נסחרת בבורסה בתל אביב. בעקבות פרסום הדו"ח ירדה מנייתה בכ-2.4% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-234.6 מיליון שקל.

ירידה של 18% במכירות יצרניות השבבים הגדולות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שנת 2019 הסוערת הולכת ומצטיירת כשנת קיפאון בתעשיית השבבים העולמית. מסיכום ביניים שביצעה חברת המחקר IC Insights, מסתבר שרוב היצרניות הגדולות דיווחו על ירידה בהיקף המכירות במחצית הראשונה של שנת 2019, בהשוואה למחצית הראשונה של 2018. למעשה, היקף המכירות המצרפי של 15 יצרניות השבבים הגדולות בעולם צנח במחצית 2019 בכ-18%. במחצית 2019 הסתכמו המכירות בכ-149 מיליארד דולר – בהשוואה למכירות בהיקף של כ-181 מיליארד דולר במחצית 2018.

בתקופה הזאת הצטמצם שוק השבבים העולמי בכ-14%, פחות מהמכה שספגו המובילות. את מהלומה החזקה ביותר ספגו חברות המייצרות רכיבי זיכרון, בעקבות התמוטטות שוק רכיבי ה-flash וה-DRAM. בזכות רכיבי הזיכרון הצליחה סמסונג לעקוף את אינטל בשנת 2017 כיצרנית השבבים הגדולה בעולם. אולם התפוצצות בועת הזיכרון הפילה את היקף מכירותיה בכ-33%. התוצאה: במחצית 2018 סמסונג עקפה את אינטל ב-22%, אולם במחצית 2019 מכירות אינטל היו גבוהות ב-20% מהמכירות של סמסונג.

בועת הזיכרון מתפוצצת, והעיצומים על וואווי משפיעים על הטבלה

התמונה חוזרת על עצמה אצל שאר יצרניות רכיבי הזיכרון: המכירות של SK Hynix צנחו בכ-35%, המכירות של Micron ירדו בכ-34% והמכירות של Toshiba Memory ירדו ב-27%. לרשימת 15 החברות המובילות הצטרפו השנה שתי חברות חדשות: חברת הפאבלס הסינית MediaTek נכנסה לטבלה למקום ה-15, וחברת IDM Sony נכנסה למקום ה-14, לאחר שהיתה יצרנית השבבים היחידה שדיווחה על עלייה במכירות. רוב מכירותיה הן של חיישני תמונה (image sensors), שהם אחד מתחומי הצמיחה הבולטים של 2019. החיישנים הזניקו אותה להיקף מכירות של כ-3.4 מיליארד דולר במחצית 2019.

הרשימה מסתירה סיפור דרמטי המתחולל במקום ה-16. לפי היקף מכירות, במקום הזה נמצאת כיום חברת הפאבלס הסינית HiSilicon, שהגיעה להיקף מכירות של כ-3.5 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה. אלא שיותר מ-90% ממכירותיה מיועדות לחברת וואווי הסינית. לאור העיצומים שהממשל האמריקאי נוקט כנגד וואווי, מעריכה חברת IC Insights שמכירותיה יירדו במחצית השנייה של 2019, והיא עשויה להתרחק מנקודת הכניסה אל טבלת החברות המובילות בתעשייה.

Xilinx הכריזה על רכיב ה-FPGA הגדול בעולם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת זיילינקס (Xilinx) הכריזה על רכיב ה-FPGA הגדול ביותר בתולדותיה' המיועד ליישומי בניית אבות טיפוס של שבבי ASIC ולפיתוח תוכנות לפני סיום התכנון. הרכיב החדש מדגם VU19P מבוסס על ארכיטקטורת Virtex UltraScale+ ובנוי מ-34.5 מיליארד טרנזיסטורי FinFET המיוצרים בתהליך של 16 ננומטר. להערכת החברה, מדובר בפתרון ה-FPGA הגדול ביותר בעולם: הוא כולל 9 מיליון תאים לוגיים (logic cells) ומספק 2,072 נקודות קלט/פלט (GPIO).

הרכיב כולל ערוץ תקשורת אל זכרון DDR4 העובד במהירות של עד 1.5 טרה-ביט לשנייה ולצידו 80 מקמ"שים (טרנסיברים) ברוחב סרט של עד 4.5 טרה-ביט לשנייה. הרכיב מיועד לבדוק תכנוני RTL של רכיבי ASIC גדולים מאוד (SoC) ולאפשר בדיקת תוכנות הנמצאות בפיתוח, עוד לפני שהשבב עצמו מוכן (אמולציה). החברה הודיעה שהרכיב החדש יגיע לשוק בתחילת 2020, ביחד עם חבילת תוכנות בדיקה וניתוח, מודולי IP ותמיכה של חבילת התכנון Xilinx Vivado Design Suite.

פתרון פרוטוטייפינג מהדור השלישי

מבחינת זיילינקס, מדובר בדור השלישי של רכיבי-ענק המיועדים לתמוך בפיתוח. הרכיב הראשון, 7V2000T יצא לשוק בשנת 2011 כשהוא מבוסס על תהליך ייצור של 28 ננומטר וסיפק 2 מיליון תאים לוגיים. הרכיב השני במשפחה, VU440, יצא לשוק בשנת 2015, כשהוא מיוצר בתהליך של 20 ננומטר וכולל 5.5 מיליון תאים לוגיים. הרכיב השלישי במשפחה (VU19P) מיוצר מטרנזיסטורי FinFET כדי להשיג מהירות תגובה גבוהה במיוחד. הוא מופיע במארז Lidless packaging המאפשר מגע ישיר בין הסיליקון ובין מערך פיזור החום (heat sink), כדי להשיג יכולות קירור חזקות ויכולת עבודה בתנאים רגישים לטמפרטורה.

למרות שהוא תוכנן עבור פרוטוטייפינג ואמולציה, החברה מסרה שניתן ליישם באמצעותו רכיבי מיחשוב, תקשורת, תעופה וביטחון. אולם המשימה המרכזית שלו היא לספק מענה לשינויים המתחוללים בשוק תכנון השבבים: המגמות החדשות של בינה מלאכותית (AI) ולימוד מכונה (ML), רכב אוטונומי, הדור החמישי (5G) ועיבוד תמונה, מייצרים גל חדש של שבבים גדולים מאוד ומורכבים מאוד, בעלי ארכיטקטורות חדשות ועשירים בקוד תוכנה.

בדיקת התכנון ובניית אבות טיפוס שלהם דורשת מנועים חזקים במיוחד. ההתקנה של ערוצי GPIO רבים מאפשרת לפשט את התכנון של פלטפורמות מרובות FPGAs, והמקמ"שים הרבים והמהירים ברכיב החדש מאפשרים לקשר את התכנון אל מערכות צב"ד מורכבות ולהבטיח תאימות לתקנים עתידיים חדשים של ממשקי תקשורת.

צבי לנדו מונה למנכ"ל בפועל של סולאר-אדג'

פורסם בתאריך ע"י Techtime

עקב החמרה במצבו הבריאותי של המייסד, היו"ר משותף והמנכ"ל של חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מהרצליה, גיא סלע, הוא הפסיק לתפקד לעת עתה כמנכ"ל החברה. היום הודיעה חברת סולאר-אדג' שהדירקטוריון מינה את צבי לנדו כמנכ"ל בפועל של החברה. "הנסיבות של המינוי הזה הן עצובות", אמר היו"ר המשותף החדש של החברה, נדב צפריר. "למרות זאת הדירקטוריון בטוח ביכולתו להמשיך את תנופת הצמיחה של החברה".

צבי לנדו הצטרף לחברת סולאר-אדג' בשנת 2009 ושימש כסגן נשיא פעיל למכירות עולמיות של החברה. לפני-כן הוא מילא סדרה של תפקידי הנדסה וניהול בחברת אפלייד מטיריאלס, כאשר בתפקידו האחרון שם הוא שימש כמנהל חטיבת Baccini Cell Systems, אשר מספקת ציוד לייצור משטחים סולאריים המבוססים על תאים פוטו-וולטאיים.

גיא סלע, מייסד חברת סולאר-אדג'
גיא סלע, מייסד חברת סולאר-אדג'

בחודש נובמבר 2017 דיווח סלע למשקיעים שהתגלה אצלו סרטן המעי הגס. במכתב שהוא כתב הוא מסר: "החדשות הטובות הן שניתן לטפל במחלה הזאת, ואני אמשיך לעבוד במקביל לטיפול הרפואי". סלע, בן 54, הקים את חברת סולאר-אדג' בשנת 2006 לאחר שנתיים בהן שימש כמנהל שותף בקרן סטאר ונצ'רס. לפני-כן מילא תפקידים טכנולוגיים בכירים במערכת הביטחון. בימים האחרונים החברה ביצעה מינויים בכירים נוספים כדי להתמודד עם מחלתו.

היא מינתה את אורי בכור לתפקיד מנהל התיפעול (COO). אורי בכור מגיע מחברת פלקס, כאשר בתפקידו האחרון שימש כסגן נשיא בכיר לאירופה וארצות הברית, תפקיד שבמסגרתו ניהל יותר מ-40 מפעלי ייצור שהיו אחראים למכירות בהיקף של כ-10 מיליארד דולר בשנה. לפני כשבוע וחצי מונה נדב צפריר כיו"ר משותף של החברה. צפריר הוא מייסד משותף ומנכ"ל חממת הסייבר Team8. בעבר הוא פיקד על יחידה 8200 ולפני-כן הקים את פיקוד הסייבר של צה"ל.

למידע נוסף על החברה: SolarEdge

אורי בכור מונה למנהל התיפעול של סולאר-אדג'

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) ממשיכה לעדכן את שדרת הניהול שלה. שבוע לאחר מינויו של נדב צפריר (לשעבר מפקד יחידה 8200) לדירקטור ויו"ר משותף של החברה, היא מינתה את אורי בכור לתפקיד מנהל התיפעול (COO). אורי בכור מגיע עם ידע ונסיון עצומים בתחום הייצור והניהול של מערכות ייצור גדולות, שאותו צבר בחברת פלקס (Flextronics International).

בתפקידו האחרון הוא שימש כסגן נשיא בכיר לאירופה וארצות הברית, שבמהלכו ניהל יותר מ-40 מפעלי ייצור שהיו אחראים למכירות בהיקף של כ-10 מיליארד דולר בשנה. הוא הגיע לתפקיד לאחר שניהל בהצלחה את הפעילות של פלקס בישראל, והפך אותה לקבלנית שירותי הייצור החשובה ביותר בתעשיית האלקטרוניקה המקומית.

אורי בכור אמר שהוא שמח מאוד להצטרף לסולאר-אדג'. "הייתי מנכ"ל פלקסטרוניקס ישראל כאשר סולאר-אדג' החלה בייצור בשנת 2010, ואני מכיר היטב את המוצרים ואת האנשים". נדב צפריר הסביר שאורי בכור הוא מינוי מפתח בצוות הניהול המתרחב של החברה: "תהיה לו תרומה חשובה מאוד בכל האספקטים התפעוליים הדרושים להגדלת פעילויות הליבה שלנו בתחום האנרגיה החכמה, והרחבת הפעילויות שרכשנו, בהן חברת Kokam המייצרת סוללות ליתיום".

פרוייקט הרחבת תשתית הייצור

חברת סולאר-אדג' החלה את דרכה בשנת 2006 כספקית פתרונות ניהול ואופטימיזציה של מתקני ייצור אנרגיה סולארית, וכיום היא נמצאת בתהליך כניסה לתחומי פעילות חדשים באמצעות רכישת חברות: במאי 2018 היא רכשה את חברת גמאטרוניק הישראלית המייצרת מערכות אל-פסק (UPS). בינואר 2019 היא השלימה את רכישת S.M.R.E. Spa האיטלקית המייצרת מערכות הספק ורכיבים לכלי-רכב חשמליים, ואת רכישת חברת קוקאם (Kokam) הקוריאנית המייצרת סוללות ליתיום-יון.  

ממיר DC-AC תלת פאזי (Inverter) של חברת סולאר-אדג'
ממיר DC-AC תלת פאזי (Inverter) של חברת סולאר-אדג'

החברה נמצאת בתהליך בניית קווי ייצור רבים: בהם מפעל ייצור בישראל באזור התעשייה ציפורית, מפעל ייצור בווייטנאם, ומפעל חדש לייצור סוללות בדרום קוריאה בהשקעה של 40-50 מיליון דולר. החברה סיימה את הרבעון השני של שנת 2019 עם הכנסות שיא בהיקף של 325 מיליון דולר, המייצגות גידול של 20% במכירות בהשוואה לרבעון הקודם וצמיחה של 43% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. "הצמיחה המהירה במכירות חייבה אותנו להגדיל את כושר הייצור בקצב מהיר בהרבה מכפי שצפינו", הסביר המייסד, המנכ"ל והיו"ר המשותף, גיא סלע.

אינטל ישראל פיתחה מעבד בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) חשפה היום את מעבדי הבינה המלאכותית הראשונים במשפחת Nervana, שקיבלה באינטל את שם הקוד Spring Hill. הפרוייקט כולו בוצע בישראל. משפחת המעבדים החדשה מבוססת על ליבות Ice Lake מבוססות טכנולוגיית 10 ננומטר שפותחו בקבוצת C2DG הישראלית, כאשר מרכיב הבינה המלאכותית פותח במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה.

המעבדים מיועדים לשמש כמאיצי בינה מלאכותית המסייעים למעבד המרכזי בשרת. הם מופיעים בשתי תצורות מרכזיות: מעבד מדגם NNP-T, שהוא קיצור של השם Neural Network Processor for Training. הוא מיועד לביצוע פעולות לימוד ואימון (Training) של רשתות נוירוניות. המעבד השני הוא NNP-I, קיצור של Neural Network Processor for Inference, ומיועד לשימוש במרכזי עיבוד גדולים המיישמים את פעולת ההסקות (Inferencing) של רשתות נוירוניות על כמויות גדולות של מידע, לאחר שהרשת כבר ביצעה את שלב האימון (Training).

צוות הפיתוח הישראלי של מעבדי נירוואנה בכנס הוט צ'יפס
צוות הפיתוח הישראלי של מעבדי נירוואנה בכנס הוט צ'יפס

אינטל מסרה שהשבב החדש מסוגל לטפל ב-3,600 תמונות בשנייה בהספק של 10 ואט בלבד. מנהל חטיבת הארכיטקטורה הקבוצת הבינה המלאכותית באינטל, הישראל גדי זינגר, גילה בפוסט שהעלה באתר החברה בחודש אפריל, שהשבב ייכנס לייצור המוני בסוף 2019 ושהפיתוח נעשה בשיתוף פעולה עם חברת פייסבוק. "הוא יספק תמיכה מלאה לתוכנת האופטימיזציה Glow compiler של חברת פייסבוק". בתוך כך, מנהל קבוצת הבינה המלאכותית, נייבין ראו, גילה בחודש שעבר שגם אתר באידו הסיני משתף פעולה עם אינטל וישתמש בפתרון החדש.

ראוי לציין שאינטל ביצעה מספר השקעות בישראל בתחום מעבדי הבינה המלאכותית, בהן השקעות משמעותיות בחברת Habana Labs שגייסה 75 מיליון דולר, נוירובלייד שגייסה 23 מיליון דולר. ההכרזה נעשתה היום (ג') בכנס Hot Chips שבו משתתפות גם החברות הישראליות היילו והבאנה לאבס, המפתחות שבבי בינה מלאכותית.

צה"ל יצטייד במערכת "חץ דורבן" להגנת נגמ"שי איתן החדשים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט מערכות (Elbit) זכתה במכרז של צה"ל ומשרד הביטחון לאספקת מערכות ההגנה האקטיבית "חץ דורבן" ( Iron Fist) אשר פותחו בחברת תעש לשעבר (היום בבעלות אלביט). המערכות מיועדות לספק הגנה לנגמ"שי איתן החדשים ולדחפורי הענק D9 של צה"ל. משרד הביטחון הודיע היום שמדובר בהזמנות בהיקף כולל של כמה מאות מיליוני שקלים לאורך העשור הקרוב.

ראוי לציין שצה"ל משתמש במערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" מתוצרת רפאל לצורך הגנת כלי-רכב משוריינים כבדים, כמו טנקי מרכבה ונגמ"שי נמר. ההודעה על הזכייה הביאה לעליה של יותר מ-3% במחיר המנייה של חברת ראדא מנתניה, המספקת את יחידות המכ"ם הטקטי עבור מערכות חץ דורבן.

הנגמ"ש איתן הוא רכב קרבי גלגלי משוריין במשקל של 30 טונות, אשר שפותח בעקבות הפקת לקחים ממבצע "צוק איתן" בעזה בשנת 2014. הנגמ"ש איתן מאופיין ביכולת ניוד מהירה בין גזרות לחימה שונות, ובהתאמתו לנסיעה בכבישים במהירות של כ-90 קמ"ש ללא צורך במובילים. הוא כולל מערכת הנעה בעלת 8 גלגלים (8X8), יכולת נשיאה של 12 חיילים (נהג, מפקד, מקלען ועוד 9 לוחמים) ובמערכות לחימה מגוונות: מעמדת נשק קטנה ועד לצריחון לא מאוייש בעל תותח 30 מ"מ, ואמצעי חישה ותצפית.

סרטון של משרד הביטחון החושף את הנגמ"ש איתן:

פלטפורמה עבור טכנולוגיות חדשות

הנגמ"ש איתן מיועד להחליף את נגמ"שי M113 הוותיקים ("זלדות"). מערכת הביטחון מתכננת להתקין בו טכנולוגיות מתקדמות המפותחות כיום במסגרת פרוייקט "כרמל" (כלי רק"מ מתקדם ליבשה) במפא"ת. תוכנית כרמל יצאה לדרך לפני כשלוש שנים ונועדה לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה ועוד.

שלב א' של התוכנית שהסתיים לאחרונה, הציב דרישה להוכחת היתכנות של תפעול רק"מ על-ידי שני לוחמים במדפים סגורים. רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות התבקשו לפתח בנפרד מדגים שיהפוך את תא הלחימה בטנקים ובנגמ"שים לתא לחימה מתקדם (cockpit), שבו מרבית הפעילות מתבצעת באופן אוטונומי (נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי).

רכב הניסוי של אינוויז עורר בהלה בכבישים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התמונה שהופצה ברשתות החברתיות (משמאל), והרכב שצולם על-ידי Techtime במעבדות אינוויז. מספרי הרישוי זהים

ביומיים האחרונים רוחשת הרשת שמועות על ניידת מוסווית חדשה של המשטרה המצויידת במצלמות מתוחכמות אשר יכולות לעקוב בו-זמנית אחר מכוניות הנוסעות בשלושה מסלולים שונים, לתעד את התנהגותן ולזהות אותן ממרחק של 3 קילומטרים. השמועה הופצה במספר קבוצות ווטסאפ שבהן הוזהרו הנהגים מפני הרכב הסמוי החדש. "למשטרה הגיעו רכבים חדשים מהניילון, מצויידים במצלמה דיגיטלית ובגלאי מהירות משוכלל ביותר", הוסבר באחת מהקבוצות.

מבדיקה באתר Google Trends מתברר שהידיעה הזו הביאה לשטף של חיפושים באינטרנט תחת הנושא ניידות משטרה. בהמשך, השמועה יצאה מתחום הקבוצות, נכנסה לחלק מעמודי הפייסבוק ואתמול גם הפכה לידיעה באתר החדשות הערבי Al Hamra, אשר דיווח על חשיפת ניידות חדשות של המשטרה המצויידות בשלוש מצלמות נפרדות אשר יכולות לתעד הפרעות סדר ברחובות. "המכוניות האלה הושקו רשמית היום (יום א')".

אלא שהתמונה שהופצה ברשת לא קשורה למשטרה. זוהי מכונית ניסוי של חברת אינוויז (Innoviz) מפארק אפק שבראש העין, אשר מפתחת חיישן LiDAR עבור כלי-רכב חכמים ומכוניות אוטונומיות. טכנולוגיית LiDAR מבוססת על שימוש בלייזר כדי למדוד מרחקים. המערכת משדרת אותות לייזר קצרצרים לעבר אובייקט נבחר, וקובעת את מרחקו בהתאם לזמן הדרוש לאותות לחזור אל המכשיר.

ההוכחה של Techtime

אינוויז פיתחה מערכת המבוססת על שבב High Definition Solid State LiDAR המאפשר להוזיל את עלות החיישן מתחת ל-100 דולר כדי שיוכל להיות רכיב סטנדרטי בכל סוגי הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל תכנון מיוחד של מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך מאפשרת סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

כיום החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של היערכות לייצור המוני עבור מכוניות של חברת ב.מ.וו אשר ייצאו לשוק בשנת 2020. השמועה שהופצה בימים האחרונים קשורה ככל הנראה לעובדה שרכב הניסוי של אינוויז הוא דגם KIA שבו גם המשטרה משתמשת.

ההוכחה פשוטה: הרכב שתמונתו הופצה ברשתות החברתיות נושא את מספר הזיהוי של הרכב שצולם על-ידי Techtime במהלך ביקור בחברת אינוויז בחודש דצמבר 2018. מכל מקום, כעבור יומיים החלו להגיע כנראה הבהרות לקבוצות הדיון, והתוצאה היתה עלייה דרמטית בהיקף חיפושי המידע על חברת אינווויז עצמה.

בשורה התחתונה: הטכנולוגיה באמת מדהימה – אבל אין לה שום קשר למשטרת ישראל.

הושלמה הקמת קו הייצור לגלולות הרנטגן של צ'ק-קאפ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת GE Healthcare השלימה את קו הייצור של גלולות הרנטגן מתוצרת חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספייא. החברה מסרה בהודעה לבורסה שקו הייצור עבר בהצלחה את בדיקות ההסמכה. הוא מיועד לייצר את גלולות C-Scan שהחברה מפתחת. מדובר בקפסולה ניתנת לבליעה המצויידת במצלמת רנטגן לצורך בדיקת המעי הגס ואיתור פוליפים טרום סרטניים. שיתוף הפעולה בין שתי החברות מיועד בשלב הראשון לייצר את מערכות C-Scan עבור ניסויים קליניים בארה"ב. במידה והניסויים יושלמו בהצלחה, החברות יבחנו את הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן.

מנכ"ל צ'ק-קאפ, אלכס עובדיה, אמר ששיתוף הפעולה עם GE Healthcare ביסס תשתית ייצור יציבה עבור מערכות C-Scan. "אנחנו בטוחים ביכולתה של GE להגדיל את כושר הייצור במקביל להתקדמות הניסוי הקליני שלנו בארה"ב". מערכת C-Scan מבוססת על גלולה הכוללת מקור קרינת רנטגן (X-ray) ברמת חשיפה נמוכה, מערכת מיקום, שליטה והקלטה ותוכנה שפותחה בחברה המבצעת מיפוי תלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.

המערכת מאפשרת ביצוע בדיקות לא פולשניות. היא אינה דורשת הכנה מוקדמת של המעי באמצעות חומרים משלשלים או הרדמה מקומית, ובכך מאפשרת לנבדקים להמשיך בשגרת היום-יום ללא הפרעה. בסיום הבדיקה הגלולה נפלטת מהגוף באמצעות התנועתיות הטבעית של המעי הגס. בימים אלה החברה נמצאת בימים אלה בעיצומו של ניסוי Pilot קליני, המתבצע בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק וב-Mayo Clinic.

בהנחה שתוצאות הניסוי יהיו חיוביות, החברה מתכננת להגיש ל-FDA בקשה לבצע ניסוי Pivotal קליני בשנת 2020. מערכת C-Scan קיבלה אישור CE לשיווק באירופה ואישור ממשרד הבריאות הישראלי. צ'ק-קאפ היא חברה בשלבי פיתוח קליני בתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית, הנסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-16 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2019 היא השיקעה כ-4.9 מיליון דולר בפיתוח המערכת, בהשוואה להשקעה של כ-3.4 מיליון דורל במחצית הראשונה של 2018.

לריאיון שהתקיים עם מנכ"ל צ'ק-קאפ, אלכס עובדיה, במסגרת הפודקאסט של Techtime לחצו כאן>>>

סמינר קיסייט: סדנת היכרות עם מדידות RF ומיקרוגל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ב', ה-23 לספטמבר 2019 תקיים חברת קיסייט ישראל (Keysight Technologies) בבאר יעקב, יום הדרכות בתחום מדידות RF, גלים מילימטריים ומיקרוגל (RF and Microwave Measurement Insights). הסמינר מתקיים במסגרת פעילות KEYSIGHT HOTSPOT ומיועד למהנדסים העושים את צעדיהם הראשונים בתחום הניתוח והמדידות של אותות ושל ספקטרום, ולמהנדסים ותיקים החשים שהם זקוקים לרענון יסודות. הוא מתמקד באספקת היסודות של תורת המדידות בעולם האלחוטי והכרת המכשירים הבסיסיים: נתחי ספקטרום (spectrum analyzers) ונתחי אותות וקטוריים (vector signal analyzers).

הסמינר יתחיל בסקירה של נתחי ספקטרום ובמבוא המתאר את סוגי המדידות המתבצעות באמצעותם. הסקירה כוללת הצגת המבנה הפנימי של המכשירים ואופן פעולתם. כיצד מוגדרים המפרטים וכיצד מגדירים את הדרישות מהמיכשור עבור כל פרוייקט. בהמשך, תינתן סקירה של ניתוח אותות וקטוריים (VSA) לצד הדגמות מעשיות של מדידות איפנון מורכבות דוגמת LTE-Advanced ו-802.11ac, באמצעות תוכנת 89600 VSA.

בהמשך, הסמינר יכסה נושאים כמו מחוללי אותות (signal generation), המפרמטרי המגדירים את הביצועים והיכולות שלהם ואתגרים במדידת אותות אנלוגיים מאופננים. יסודות נתחי הרשת הווקטוריים (vector network analyzer – VNA) והישמוש בהם לביצוע מדידות מדוייקות של אלמנטים בתדרי RF, מיקרוגלים וגלים מילימטריים. הנושא האחרון בהדרכה יתמקד בסוגיות קליברציה ודיוק, ויתמודד עם הדרכים כיצד להפחית את אי-הוודאות של הבדיקות על-מנת לקבל תוצאות אמינות ומדוייקות.

הסמינר מיועד לאנשי פיתוח והנדסה. ההשתתפות היא בחינם אולם דורשת רישום מראש.

למידע נוסף ורישום: RF and Microwave Measurement Insights

עיסקת רפאל אירונאוטיקס צפויה להסתיים החודש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום שלה. בשבוע שעבר אישר הקבינט הכלכלי חברתי בממשלה את העיסקה, והיום (א') דיווחה אירונאוטיקס שהתקבלו כל האישורים הדרושים למימוש העיסקה. החברות החלו בפעולות להשלמת המיזוג מתוך כוונה לסיים אותו בתוך 10 ימים, עד ל-28 באוגוסט. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע"מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו.

המהלך המסוכן והריווחי של אהרון גובר פרנקל

חברת אירונאוטיקס נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-819 מיליון שקל. כיום החברה נמצאת בבעלות הציבור (כ-22%), משקיעים מוסדיים (כמעט 10%) ובבעלות בעלי עניין המחזיקים בכ-68% ממניותיה. בעל המניות הגדול ביותר בחברה הוא איש העסקים הישראלי אהרון גובר פרנקל, אשר בסדרת עסקאות שקטות במהלך 2018 ובתחילת 2019, רכש מניות של החברה באמצעות חברת ERJ 145 הנמצאת בבעלותו, והגיע לשיעור אחזקות של כ-31.7% ממניות אירונאוטיקס.

פרנקל ביצע את העיסקאות בתקופה שבה החלה תחרות מחירים בין רפאל לבין התעשייה האווירית על רכישת אירונאוטיקס, שהביאה להכפלת מחיר העיסקה: בחודש אוגוסט 2018 רפאל הציעה 430 מיליון שקל תמורת אירונאוטיקס, ובחודש ינואר 2019 כבר העלתה את המחיר ל-850 מיליון שקל. בהתחשב בעובדה שהוא רכש את המניות בשעה ששווי החברה בבורסה היה בסביבות 400-450 מיליון שקל, הוא הכפיל את השקעתו בעקבות המהלך, מכיוון שהוא צפוי לקבל כ-272 מיליון שקל תמורת מניותיו.

רפאל זקוקה לתשתית המל"טים של אירונאוטיקס

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. שוק המל"טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב. על-פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המל"טים צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 14%, ולהגיע להיקף של 52.3 מיליארד דולר בשנת 2025. העיסקה תאפשר לרפאל להתחרות בשוק הזה באלביט ובתע"א.

בנוסף, אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). היא מחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera), המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP, המפתחת תחנות שליטה ובקרה לרחפנים. עבור החברות האלה, עיסקת רפאל יכולה להיות הזדמנות עסקית מצויינת לקבלת לקוח או שותף עסקי בעל מוניטין בשוק העולמי.

נדב צפריר מונה ליו"ר משותף של סולאר-אדג' לצד גיא סלע

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המפקד לשעבר של יחידה 8200 ואחד ממייסדי חממת הסייבר Team8, נדב צפריר (בתמונה למעלה), מונה ליו"ר משותף של חברת סולאר-אדג' (SolarEdge), לצד המייסד, המנכ"ל והיו"ר הנוכחי, גיא סלע. החברה מסרה שהמינוי מיועד לחזק את שדרת הניהול לאור מחלתו של גיא סלע. לאחר ההחלטה, סלע מסר שהוא ונדב צפריר עבדו ביחד במשך כמה עשורים, עוד מהתקופה שבה ביצעו פרוייקטים טכנולוגיים מורכבים בצבא. "אני יודע שהנסיון הניהולי שלו, המיומנות הטכנולוגית והחשיבה החדשנית יהיו תרומה חשובה לדירקטוריון ולמימוש החזון של החברה".

צפריר צפריר מביא איתו 25 שנות נסיון. כיום הוא משמש כמנכ"ל חממת Team8. לפני כן שימש כמפקד יחידה 8200 בחיל המודיעין ולפני כן הקים את פיקוד הסייבר של צה"ל. צפריר אמר שהוא עוקב אחר סולאר-אדג' מאז הקמתה בשנת 2006. "זוהי הצלחה אמתית". חברת סולאר-אדג' מהרצליה ממשיכה לצמוח בקצב מהיר בשוקי המפתח שלה באירופה ובארצות הברית. החברה סיימה את הרבעון השני של שנת 2019 עם הכנסות שיא בהיקף של 325 מיליון דולר, המייצגות גידול של 20% במכירות בהשוואה לרבעון הקודם (שהיה בפני עצמו רבעון שיא) וצמיחה של 43% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

החברה החלה את דרכה כספקית של מערכות לניהול ואופטימיזציה של מתקני ייצור אנרגיה סולארית, וכיום היא נמצאת בתהליך כניסה לתחומי פעילות חדשים באמצעות רכישת חברות: בינואר 2019 היא השלימה את רכישת S.M.R.E. Spa האיטלקית, המייצרת מערכות הספק ורכיבים לכלי-רכב חשמליים, ואת רכישת חברת קוקאם (Kokam) הקוריאנית, המייצרת סוללות ליתיום-יון. בחודש מאי 2018 היא רכשה את חברת גמאטרוניק הישראלית המייצרת מערכות אל-פסק (UPS), ונמצאת כעת בתהליך ארגון מחדש של החברה. סולאר-אדג' נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-4 מיליארד דולר.

מייסד ומנכ"ל חברת וואווי מכין אותה ל"מלחמה" נגד ארצות הברית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת וואווי (Huawei Technologies) נערכת לבצע ארגון מחדש רחב-היקף כדי לפתח עמידות בפני סנקציות אמריקאיות. סוכנות בלומברג פירסמה תזכיר פנימי שכתב מנכ"ל ומייסד חברת וואווי, רן שנגפאי, ובו כתב שהחברה צריכה לבנות "צבא בלתי מנוצח מפלדה", שיאפשר לה "להתגונן בפני תקיפה אמריקאית".

המיזכר מלא בביטויים צבאיים, אולי רמז לעברו של רן כמהנדס בצבא העמממי של סין. הוא כתב שבתחום הטלפונים הסלולריים, שהוא אחד מהתחומים הריווחיים ביותר של החברה, היא צריכה להשיג עצמאות מטכנולוגיות אמריאיות, ולבנות אקו סיסטמס שלם שאינו קשור לחברות מארה"ב. הוא הגדיר את המהלך כ"מסע ארוך וכואב", אולי רמז ל"מסע הארוך" של מאו דזה דונג בשנת 1934. זו היתה נסיגה רגלית של הצבא הקומוניסטי בפיקודו של מאו, שהתבצעה לאורך 10,000 קילומטר, ואיפשרה לו להימלט מכיתור של הצבא הרפובליקני ולחדש את כוחותיו.

אסטרטגיית הדור החמישי

שנגפאי בן ה-74 כתב שיש צורך בארגון מחדש של החברה, "כדי לבנות את היכולות הנדרשות בעיתות מלחמה. נורו שני פגזים אל עסקי האלקטרוניקה הצרכנית שלנו (סמארטפונים ומחשבים), שלרוע המזל פגעו במיכל הדלק. כעת אנחנו צריכים להשלים שיפוץ כללי של החברה בתנאים הקשים ביותר, ולבנות צבא בלתי מנוצח בתוך שלוש עד חמש שנים". עדיין לא ברור האם מדובר בקיצוצים וכיצד הם ישפיעו על 180,000 עובדי החברה.

ככל הנראה הוא החליט למקד את החברה בתחום טכנולוגיות הדור החמישי (5G) שבה יש לוואווי יתרונות טכנולוגיים המטרידים מאוד את ארצות הברית, ונחשבים לאחד מהגורמים המרכזיים להחלטת ממשל טראמפ להטיל עיצומים על וואווי. "ארצות הברית לא משתמשת בטכנולוגיות הדור החמישי המתקדמות ביותר", הוא כתב במיזכר שנשלח לפני שבוע. "והדבר הזה עשוי לגרום לה לפגר מאחור בתחום הבינה המלאכותית".

שוק זכרונות ה-MRAM נולד ב-2019

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שוק הזכרונות המגנטיים (Magnetic Random Access Memory – MRAM) מתחיל לצבור תנופה, וכבר בשנת 2024 הוא צפוי להיגע להיקף של כ-1.2 מיליארד דולר. כך מעריכה חברת המחקר הצרפתית Yole Développement במחקר חדש שפורסם היום (ב'). מדובר בהבשלת טכנולוגיה הנמצאת בפיתוח כמעט 10 שנים בחברות גדולות, דוגמת יבמ, SK Hynix, אפלייד מטיריאלס, Tokyo Electron ואפילו חברות המתמקדות במעגלים לוגיים כמו קואלקום ו-ARM. שוק היעד המרכזי של הזכרונות החדשים יהיה בשלב הראשון בתחום המערכות משובצות, שם הוא מסתמן כמתחרה יעיל של טכנולוגיית Embedded Flash – eFlash.

ה-eFlash הגיע אל סוף דרכו

להערכת אנליסט חברת יול, ד"ר סיימון ברטולאצי, קיימת הבנה בתעשייה שהייצור של זכרונות eFlash לא יבוצע בתהליכים קטנים יותר מ-28/22 ננומטר, מכיוון שהעלות הכרוכה בייצור במימדים קטנים יותר אינה כדאית מסחרית. התעשייה מחפשת פתרונות חדשים עבור זכרונות בלתי נדיפים (NVM), וזאת בשעה שגם הייצור של זכרונות SRAM נדיפים מתחיל להתמודד עם חומת המימדים, מכיוון שבגודל צומת זעיר חלה ירידה מהירה בביצועים של תאי הזכרון.

להערכתו, המעורבות של חברות גדולות בתעשייה הביאה את טכנולוגיית MRAM לרמת בשלות אשר צפויה להתבטא בצמיחה של 295% לשנה במהלך חמש השנים הבאות. טכנולוגיית ה-MRAM המובילה כיום בשוק נקראת Spin Transfer Torque Magnetoresistive RAM – STT-MRAM, שבה המידע בזיכרון MRAM לא נישמר בצורת מטען חשמלי או זרם, אלא באמצעות מטען מגנטי. זיכרון MRAM עשוי מחומרים מגנטיים עדינים המשמשים בדרך כלל בכונני דיסקים קשיחים.

תא MRAM בסיסי בנוי משני לוחות של חומרים מתמגנטים המופרדים באמצעות תעלה צרה של מוליך למחצה. כאשר המטענים המגנטיים בשני הלוחות הם בעלי כיוון משותף, הזרם העובר דרך הצומת ניתקל בהתנגדות חשמלית נמוכה. כאשר המטענים המגנטיים בעלי כיווניות הפוכה, הזרם העובר דרך התא ניתקל בהתנגדות גבוהה. כלומר, המידע הדיגיטלי ("0" או "1") מיוצג באמצעות ההתנגדות החשמלית של הצומת.

ההסבר הפיסיקלי לתופעה נעוץ בכך שכיווניות המיגנוט משפיעה על ציר הסיבוב הפנימי של האלקטרון (Spin). כאשר שני הלוחות הממוגנטים הם בעלי כיווניות הפוכה, אלקטרונים בעלי ספין מסויים מתקשים לעבור חומר שבו האלקטרונים מצויים בספין מנוגד, ולכן חלה עלייה בהתנגדות הצומת.

מבחינת שיקולי הספק, פירוש הדבר שצריכת האנרגיה העיקרית של זיכרון MRAM היא בשלב הכתיבה בלבד, בעוד שבשלב הקריאה צריכת ההספק היא כמעט אפסית. לתכונה זו משמעות חשובה, מכיוון שרוב המידע בזיכרון נכתב מעט פעמים, אבל נקרא הרבה מאוד פעמים. התחום הזה משך אליו חברות גדולות רבות בתחילת העשור, בהן טושיבה ו-Hynix שהחליטו לפתח ביחד זיכרונות MRAM, חברת NEC, יבמ ובשנת 2013 גם טאואר-ג'אז הישראלית נכנסה לתחום ה-MRAM.

2019 היא שנת תפנית

השנה חלה התפתחות חשובה מאוד בתחום: בחודש מרץ סמסונג הכריזה על תחילת הייצור ההמוני של רכיבי MRAM בתהליך של 28 ננומטר (בתמונה למעלה), ובחודש יוני חשפה חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) מערכת ייצור תעשייתית המאפשרת לייצר רכיבי זיכרון מסוג MRAM ,ReRAM ו-PCRAM, המיועדים בעיקר לשימוש ביישומי IoT הדורשים זכרונות אמינים, זולים וחסכוניים מאוד באנרגיה. מערכת Endura Clover MRAM PVD של אפלייד מטיריאלס בנוייה משבעה תאי עיבוד נפרדים של פרוסת הסיליקון בתנאי ואקום קיצוניים.

זוהי מערכת ה-300 מ"מ הראשונה בתעשייה המותאמת לייצור המוני של זכרונות MRAM. היא מסוגלת לשקע עד חמישה חומרים שונים בכל תא. כדי לייצר זכרונות MRAM יש צורך בשיקוע של לפחות 30 שכבות שונות של חומר ברמת דיוק של מספר אנגסטרם בודדים, ובלא להוציא את פרוסת הסיליקון מתא הוואקום כאשר הייצור מתקדם בין השכבות או שנעשה תהליך של החלפת חומרים.

מערכת Endura Clover של אפלייד מטיריאלס לייצור זכרונות MRAM
מערכת Endura Clover של אפלייד מטיריאלס לייצור זכרונות MRAM

להערכת חברת המחקר, זכרונות MRAM יהיו זכרונות הדור הבא בתחום האבזרים הלבישים, אבזרי IoT, מיקרו-בקרים, ציוד הדמאה, תעשיית הרכב וברכיבי ASIC רבים. ברטולאצי: "שנת 2019 היא השנה שבה השוק מתחיל להתרומם". אולם בעוד שהחברה צופה צמיחה מהירה בתחום הפתרונות המשובצים, שוק רכיבי הזיכרון עצמו (stand-alone memory) מתעכב.

בשוק הזה החברה צופה צמיחה של 54% בשנה, להיקף של פחות מ-600 מיליון דולר בשנת 2024. "עד עכשיו, השוק בזה נדחף על-ידי רכיבים בנפח קטן של עד 16Mb, שיוצרו על-ידי מספר קטן של יצרנים כמו Everspin ו-Sony. בשנים הקרובות נראה יותר יישומי אחסון בתחומים כמו זכרונות מטמון בכונני SSD ופתרונות האצת תקשורת, הדורשים רכיבי זכרון בנפח של יותר מ-256Mb ".

סופווייב גייסה 8.4 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת SofWave Medical גייסה 8.4 מיליון דולר בהובלת קרן XT Hi-Tech וד"ר שמעון אקהויז, וקבוצת משקיעים ישראלים ואמריקאים. החברה מפתחת ציוד רפואי לטיפולים אסתטיים המבוסס על טכנולוגיית Fractional Ultrasound מוגנת בפטנט. בטכנולוגיה הזו משתמשים במספר מקורות קרינה חלשים בתדר גבוה אשר מתאבכים בנקודה נבחרת בתוך הרקמות, ולכן משדרים אל הנקודה הזאת אנרגיה גבוהה יותר מכל אחד מהמקורות בנפרד. הרעיון הבסיסי אינו חדש: בתעשייה קיימות היום מערכות טיפול המבוססות על ריכוז הקרינה במתכונת Fractional, אשר מיישמות את הרעיון בתדרי RF ובקרינת לייזר.

הטכנולוגיה של SofWave מחדירה אנרגיה לרקמת העור כדי לעודד חידוש קולגן וייצור אלסטין אשר גורמים למיצוק ומראה משופר של העור. החברה מסרה שהגיוס ישמש למימון הפיתוח של מוצר מסחרי לטיפולי החלקת העור והסרת קמטים. החברה נוסדה בשנת 2015 ופועלת במסגרת חממת Alon MedTech Ventures שביקנעם. הטכנולוגיה שלה נבדקה במחקר קליני בהשתתפות 60 מטופלים, שבו הוכחה יעילות הטיפול. ממצאי המחקר דווחו ל-FDA במסגרת הגשת בקשת אישור שיווק. החברה מסרה שלאחרונה היא קיבלה אישור שיווק באירופה (CE).

במקביל להשלמת גיוס ההון, מונה לואיס סקאפורי, לשעבר מנכ"ל Syneron Candela, למנכ"ל חברת סופווייב. סקאפורי אמר שהוא שמח לעבוד שנית עם ד"ר שמעון אקהויז, מייסד חממת אלון מדטק. לדבריו, הטכנולוגיה של החברה "תביא לשוק פתרונות חדשים לגמרי לטיפולי פנים". אקהויז נחשב לאחד מהיזמים הסדרתיים הפעילום בישראל. הוא החל את דרכו בחברת רפאל, ובשנת 1992 הקים את חברת ESC Medical (היום לומניס). בשנת 1999 הוא הקים את חברת סינרון שנמכרה לקרן אייפקס בשנת 2017 תמורת כ-400 מיליון דולר.

ברודקום רוכשת את פעילות האבטחה הארגונית של סימנטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ברודקום (Broadcom) חתמה על הסכם לרכישת כל הפעילות האבטחה הארגונית של חברת סימנטק (Symantec Corporation) תמורת 10.7 מיליארד דולר במזומן. במסגרת העיסקה, ברודקום תקבל לידיה 1,700 פטנטים של סימנטק, ותשאיר בידי סימנטק 700 פטנטים. במקביל, ייחתם הסכם רישוי הדדי שיאפשר לשתי החברות להשתמש בכל 2,400 הפטנטים של סימנטק. נשיא ומנכ"ל ברודקום, הוק טאן (בתמונה למעלה), אמר שמיזוגים ורכישות ממלאים תפקיד מרכזי באסטרטגיית הצמיחה של ברודקום. "רכישת סימנטק היא הצעד ההגיוני הבא, לאחר הרכישה של Brocade ושל CA Technologies".

בעקבות ההודעה עלתה מניית סימנטק בבורסת נסד"ק בכ-11.3% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-15.9 מיליארד דולר. מניית ברודקום בנסד"ק טיפסה בכ-3.4%, והעניקה לחברה שווי שוק של כ-110.1 מיליארד דולר.  העיסקה צפויה להגדיל את מכירות ברודקום בכ-2 מיליארד דולר בשנה. להערכת ברודקום הסינרגיה בין שתי החברות תביא לחסכון של יותר ממיליארד דולר ב-12 החודשים הראשונים שלאחר המיזוג.

העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות. ברודקום תממן אותה באמצעות הלוואות בנקאיות. היא צפויה להסתיים בחודש נובמבר 2019 (הרבעון הראשון בשנת הכספים 2020 של ברודקום). לאחר השלמת המיזוג ישולבו כל המוצרים והמותגים לאבטחה ארגונית של סימנטק בפורטפוליו של ברודקום. העיסקה נעשית במסגרת אסטרטגיה של ברודקום להרחיב את פעילותה בתחום תוכנות התשתית. בשנת הכספים 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-22.5 מיליארד דולר, מהן מכירות בהיקף של 17.5 מיליארד דולר בתחום השבבים ומכירות בהיקף של 5 מיליארד דולר בתחום התוכנות.

העיסקה מכניסה את ברודקום לשוק האבטחה הארגונית שהיקפו הכולל נאמד בכ-161 מיליארד דולר. מכירות החברה המשותפת יסתכמו בכ-24.6 מיליארד דולר: מהם 71% בתחום השבבים וכ-29% בתחום התוכנה. מבחינת ברודקום, סימנטק עומדת בדרישות של חברות מטרה: היא צמוחת בקצב של 9% בשנה, נחשבת למובילה בשוק בשישה סוגי מוצר, רוב לקוחותיה הגדולים עובדים איתה יותר משלוש שנים, כ-86% מחברות פורצ'ן-500 הן לקוחותיה, והיא תביא להגדלה משמעותיתי בהיקף המכירות של ברודקום.

טראמפ בלם את ההשתלטות העוינת על קואלקום

העיסקה הנוכחית היא ביטוי לאסטרטגיית הרכישות הארגסיבית של חברת ברודקום, וממגיעה לאחר מספר שנים של רכישות רחבות היקף. בשנת 2016 הוקמה חברת ברודקום הנוכחית לאחר שחברת Avago Technologies הסינגפורית רכשה את כל מניות יצרנית השבבים Broadcom בעיסקת מזומנים ומניות בהיקף כולל של 37 מיליארד דולר. בעקבות העיסקה ההיא, שינתה החברה את שמה לברודקום והעבירה את הנהלתה לארה"ב.

בנובמבר 2017 היא ביצעה את המהלך הנועז ביותר, והגישה הצעה לרכישת קואלקום תמורת 130 מיליארד דולר. אלא שהמהלך הזה לא יצא אל הפועל בעקבות התנגדות עז של קואלקום שהגדירה אותה כהשתלטות עוינת, ובעיקר לאחר פרסום צו נשיאותי של טראמפ מחודש מרץ 2018, שאסר על מכירת קואלקום לברודקום "משיקולי ביטחון לאומי".

בחודש נובמבר 2017 רכשה ברודקום את יצרנית ציוד התקשורת Brocade Communications Systems תמורת 5.5 מיליארד דולר, ובמחצית השנייה של 2018 היא רכשה את חברת CA Technologies, אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום תוכנות ניהול תשתיות IT ארגוניות, תמורת 18.7 מיליארד דולר.

אינטל ו-AMD נאבקות על שוק המחשבים החזקים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התחרות בין שתי היצרניות היחידות של מעבדים בארכיטקטורת x86, חברת אינטל וחברת AMD, נכנסה בימים האחרונים לשלבי מירוץ כאשר שתיהן יצאו כמעט במקביל עם הכרזות על מעבדים חדשים ושיתופי פעולה תעשייתייים בתחום המחשבים עתירי העיבוד (HPC) ומרכזי הנתונים הגדולים. יום אחד בלבד לפני ש-AMD הכריזה על הדור השני של מעבדי משפחת EPYC הכוללת 64 ליבות של מעבדי Zen 2 המיוצרים בתהליך של 7 ננומטר, הכריזה אינטל על תוספת חדשה למשפחת מעבדי Intel Xeon Platinum 9200, אשר כוללת 56 ליבות עיבוד ועד 112 נימות, המיוצרים בתהליך של 14 ננומטר.

שתי המשפחות מתחרות על שווקים דומים: מרכזי נתונים גדולים ומחשבים עתירי עיבוד, שבעבר היו מוכרים בכינוי מחשבי-על. בעוד שחברת AMD מתגאה בתהליך ייצור יעיל ובשיפור מהירות הגישה לזיכרון, חברת אינטל מדגישה את ההתאמה של הפלטפורמה שלה ליישומי בינה מלאכותית. במקביל, שתי החברות מציגות בריתות ושיתופי פעולה עם החברות המובילות בתחום ייצור המחשבים הגדולים ובניית תשתיות הענן. חברת אינטל הודיעה בתחילת על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם לנובו (Lenovo) בפיתוח פתרונות המשלבים מחשבים עתירי עיבוד עם בינה מלאכותית.

קואליציות מחשבי-העל

לנובו היא אחת מהיצרניות המובילות של מחשבי-על וכיום 173 מחשבים מתוך רשימת TOP500 של מחשבי-העל הגדולים ביותר מבוססים על שרתים שלה. על-פי ההסכם בין שתי החברות, הן יפתחו מחשבים חזקים המבוססים על מעבדי Intel Xeon Scalable מהדור השני, ומערכת הקירור הנוזלי החכמה, Lenovo Neptune, כדי לבנות מחשבים חזקים המותאמים ליישומי בינה מלאכותית. חברת AMD, מצידה, חשפה קבוצה של חברות שהחליטו לצייד את מרכזי הנתונים שלהן במחשבים המבוססים על המעבד החדש. בהן: לנובו, גוגל, מיקרוסופט, HPE, טוויטר ו-Dell.

ראוי לציין שהחברות הגדולות נמנעות מבחירה חד-משמעית באחת משתי המתחרות, ומציידות את מרכזי העיבוד שלהן גם במעבדים של AMD וגם במעבדים של אינטל. כך למשל, במקביל להודעתה של HPE שהיא תפתח שרתי  ProLiant חדשים המבוססים על מעבדי EPYC, היא חתמה על הסכם אסטרטגי עם אינטל לשילוב כרטיסי ה-FPGA החדשים, FPGA PAC D5005, בשרתי ProLiant מהדור העשירי, כדי שהם יבצעו הסטת עומסים במרכזי מחשוב המתמודדים עם כמויות גדולות של מידע זורם.

מלאנוקס תואמת ל-AMD

גם חברת מלאנוקס (Mellanox) הישראלית נזהרת שלא לנקוט בעמדה חד-משמעית. מיד לאחר ההכרזה של לנובו, היא פירסמה הודעה מיוחדת ובה היא מסרה שמתאמי התקשורת שלה עבור רשתות איתרנט (Mellanox Ethernet) ועבור רשתות אינפיניבנד מהירות (InfiniBand ConnectX), הותאמו לעבודה עם משפחת המעבדים החדשה AMD EPYC 7002.

בתחום התחרות על מעבדים למחשבים אישיים, הפער בין אינטל לבין AMD לא משתנה בהרבה: להערכת statista, ברבעון הראשון של 2019 סיפקה אינטל כ-77% מהמעבדים למחשבי PC, ו-AMD סיפקה כ-23% מהמעבדים למחשבים המבוססים על ארכיטקטורת x86. אולם המאבק שהסלים בשבוע האחרון שייך לשוק אחר: שרתים ומרכזי מחשבים גדולים. זהו תחום הנמצאת הצמיחה מתמדת, שהיקפו נאמד על-ידי IDC בכ-100 מיליארד דולר בשנה, ונישלט בעיקר על-ידי Dell האחראית לכ-20% מהמכירות ועל-ידי HPE האחראית לכ-18% מהמכירות בעולם.

מרכזי הנתונים משנים את פניהם

בשעה שרוב השרתים בעולם מבוססים על ארכיטקטורת x86 מתוצרת אינטל, החלטתה של AMD להפסיק לייצר בעצמה מעבדים ולהסתמך על תהליכי הייצור המתקדמים של TSMC, מציבה בפני אינטל אתגר קשה מכיוון שהיא לא מצליחה לפתח בעצמה תהליך ייצור מקביל. שתי החברות מדגישות תכונות נוסות שבעבר היו פחות חשובות, כמו גישה מהירה לזיכרון, בינה מלאכותית והסטות עומסים. התכונות האלה צפויות להיות מכריעות במרכזי הנתונים של העתיד, אשר משנים כיום את פניה כדי לעמוד בדרישות חדשות.

כך או אחרת, קשה להעריך את תגובת המשקיעים לתחרות המתעצמת בין שתי החברות בתחום השרתים החזקים: בשבוע האחרון חלה ירידה בחיר המניות של אינטל ושל AMD, אולם הירידה הזאת קשורה לירידה כוללת של מניות השבבים עקב סיומה של ההפוגה במלחמת הסחר בין ארצות הברית בסין, ולא לתגובת המשקיעים לתחרות בין שתי יצרניות מעבדי ה-x86.

חוקרים ישראלים השתלטו על בקר Simatic S7

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בקר מיתכנת SIMATIC S7-1500 של חברת סימנס

חוקרים ממרכזי הסייבר בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף מערך הסייבר הלאומי, הצליחו להשתלט על בקר מסדרה SIMATIC S7 של חברת סימנס, הנחשב לאחד מהבקרים המאובטחים בעולם. במהלך התקיפה, הם הצליחו לכבות ולהדליק את הבקר, לטעון לתוכו לוגיקות בקרה שונות, ולשנות את קוד ההפעלה ואת קוד המקור. הם גם הצליחו ליצור מצב שבו מפעילי הבקר לא יכולים לזהות "ההתערבות העוינת" שבוצעה בבקר. החוקרים הציגו את התקיפה השבוע בכנס Black Hat בלאס וגאס. גירסה של המאמר נשלחה מראש לחברת סימנס כדי שתוכל לתקן את החולשות שנמצאו.

הבקר התעשייתי הוא משאב קריטי

המתקפה בוצעה במסגרת מחקר על הבטיחות של הבקרים התעשייתיים מסדרה Simatic S7 של סימנס, שהיא סדרה של בקרים מיתכנתים (PLC) המשמשים לשליטה ובקרה של תשתיות קריטיות דוגמת תחנות חשמל, משאבות מים, בקרת מבנים, פסי ייצור, מערכות תאורה, כלי-רכב, כלי-טיס, מערכות השקייה אוטומטית, בתים חכמים ועוד. הבקרים האלה תוכננו על-מנת לבצע בקרת-תהליכים אוטומטית המגיבה באופן אופטימלי לתנאי הסביבה ולשינויים בהוראות ההפעלה. הם מקבלים הוראות ממחשב ומפעילים ציוד קצה כמו חיישנים, מנועים, רמזורים ועוד.

הצוות שביצע את ההתקפה כלל את ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון פרופ' אלי ביהם וד"ר שרה ביתן מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופ' אבישי וול מביה"ס להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, והסטודנטים אביעד כרמל, אלון דנקנר ואוריאל מלין. מאחר שסימנס אינה מפרסמת את פרוטוקול הפעולה של הבקרים, שיחזרו אותו החוקרים באמצעות ניתוח הבקר (reverse-engineering) בתהליך בילוש שנמשך מספר חודשים.

ד"ר שרה ביתן מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון: אבטחת בקרים היא משימה קשה במיוחד
ד"ר שרה ביתן מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון: אבטחת בקרים היא משימה קשה במיוחד

בתום שחזור הפרוטוקול, החוקרים ביצעו מיפוי של מערכות האבטחה וההצפנה בבקר, ואיתור חולשות במערכות האלה. הם הצליחו לקבוע מפתחות משותפים עם הבקר ובאמצעותם ייצרו תחנת עבודה מזוייפת, אשר מנקודת המבט של הבקר נתפשת כתחנת עבודה לגיטימית של סימנס, שממנה הבקר מקבל הוראות.

הדבר איפשר להתקין על הבקר תוכנה זדונית, למרות האבטחה הקריפטוגרפית החזקה שהותקנה בו. לדברי פרופ' ביהם, "זה היה אתגר מורכב בגלל השיפורים שסימנס הכניסה בגירסאות החדשות של בקרי SIMATIC". ד"ר ביתן אמרה שהמתקפה מדגישה את הצורך באבטחת מערכות בקרה תעשייתיות. "המתקפה גם מראה שאבטחת מערכות בקרה תעשייתיות היא משימה קשה ומאתגרת יותר מאשר אבטחת מערכות מידע".