הדירקטוריון של חברת TSMC הטאיוואנית החליט השבוע (יום ג') להגדיל את תקציב ההשקעה במתחם מפעלי הייצור בפניקס, אריזונה, בכ-3.5 מיליארד נוספים. בכך מגיעה ההשקעה בתשתית הייצור בארה"ב להיקף של כ-43.5 מיליארד דולר. במקביל, הדירקטוריון החליט להשקיע 7 מיליארד דולר נוספים בהגדלת קיבולת הייצור של תהליכים מתקדמים (פחות מ-7 ננומטר), פיתוח טכנולוגיות מיוחדות והשקעה נוספת בבינוי תשתיות ייצור. בסך הכל, מדובר בהשקעות חדשות בהיקף של כ-10.5 מיליארד דולר.
ההחלטה להקים מפעל ייצור בארה"ב התקבלה בעקבות קבלת חוק השבבים האמריקאי, אשר מיועד לעודד ייצור מקומי. החברה חתמה על הסכם עם הממשל האמריקאי להקמת מפעל ייצור שבבי 4 ננומטר (N4) אשר מיועד להתחיל בייצור המוני בשנת 2024. מיד לאחר מכן היא הרחיבה את הפרוייקט, ובדצמבר 2022 החלה בעבודות ההקמה של מפעל לייצור שבבי 3 ננומטר שיתחיל לעבוד במהלך 2026. שני המפעלים צפויים להעסיק כ-10,000 עובדים.
החברות אפל ו-AMD, שהן מלקוחותיה הבולטים של TSMC, כבר הודיעו כי ירכשו רכיבים אשר ייוצרו במפעלים החדשים באריזונה. להערכת TSMC, תפוקת הייצור של שני המפעלים ביחד תעמוד על כ-600 אלף פרוסות סיליקון בשנה. חברת TSMC היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. החברה נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של כ-455 מיליארד דולר, וברבעון האחרון של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-19.9 מיליארד דולר.
חוק השבבים (CHIPS Act) שאושר על-ידי הממשל האמריקאי בחודש אוגוסט 2022, מעניק תמיכה ממשלתית בהיקף של כ-52.7 מיליארד דולר לבניית תשתיות ייצור שבבים בארה”ב, ועוד 24 מיליארד דולר נוספים במתכונת של תמריצי מיסוי להקמת תשתית ייצור במדינה בעשר השנים הבאות. במקביל, אושר גם חוק המדע (Science Act) המעניק תקציב תמיכה של 170 מיליארד דולר למיזמי מחקר ופיתוח בתחום השבבים.
בתמונה למעלה: מטוס F-16 בגרסת VISTA מבצע טיסת ניסוי אוטונומית. צילום: US air Force
הסוכנות למחקרי בטחון מתקדמים בארה"ב (DARPA) השלימה בהצלחה את טיסות הניסוי הראשונות של מטוס קרב מסוג F-16 כאשר הוא מנוהג ומנוהל באופן עצמוני על-ידי תוכנת בינה מלאכותית (AI). התוכנה פותחה בשלוש השנים האחרונות במסגרת פרוייקט Air Combat Evolution – ACE. הניסויים נערכו בשיתוף פעולה עם חיל האוויר וביה"ס לטיסה של חיל האוויר האמריקאי. התוכנה הותקנה במטוס F-16 שמערכות האוויוניקה שלו הותאמו לניהול באמצעות תוכנה. מדובר במטוס דו-מושבי בכינוי X-62A VISTA (קיצור של Variable In-flight Simulator Test Aircraft), הכולל גם מושב לטייס אנושי אשר יכול להשתלט עליו מיידית.
מנהל התוכנית בחה"א האמריקאי, קולונל ראיין הפרון, אמר שבמסגרת הניסויים הופעלו מספר אלגוריתמים שונים אשר שימשו להפעלת המטוס בתסריטי הטסה שונים. הפרון: "ביצענו מספר משימות אשר כללו המראה, נחיתה, התמודדות עם יריבים והפעלת מערכות חימוש. הניסויים גם הוכיחו שיש לנו יכולת להתאים את התוכנה להטסה של פלטפורמות אוויריות נוספות".
משימה התקפית שיתופית
במקביל לפיתוח המטוס, מתבצע מחקר במכון הטכנולוגי של איווה, הבודק האם טייסים אנושיים סומכים על הטייס הדיגיטלי. במהלכו הותקנה מערכת השליטה האוטומטית במטוס אימונים דו-מושבי מדגם L-29, כאשר טייס המשנה האנושי מחובר אל חיישנים למדידת פרמטרים פיסיקליים הבודקים מה הן תגובותיו הבלתי רצוניות כאשר המטוס נישלט על-ידי טייס אוטומטי.
מטרת פרוייקט ACE היא לפתח טייס רובוטי ברמה של טייס קרב מנוסה, לצורך ביצועי משימה התקפית שיתופית. המרכיב הקשה ביותר שלה הוא קרב אוויר-אוויר (dogfight), שבו הטייס האנושי מתמקד במשימת הלחימה בלבד, וכל שאר המערכות מנוהלות עבורו באופן עצמוני באמצעות הבינה המלאכותית. בעתיד תהיה אפשרות להעביר את השליטה המלאה לידי התוכנה גם עבור המשימה התובענית הזאת: בחודש אוגוסט 2020 בוצעו ניסויים באמצעות סימולטור טיסה כאשר תוכנת AlphaDogfight השתתפה במשחקי מלחמה נגד טייס אנושי מנוסה. התוצאה הייתה שהתוכנה הביסה את הטייס, ו"הפילה" את מטוסו.
תוכנית טייס-הקרב הרובוטי היא מרכיב ביוזמה רחבה יותר של DARPA בשם Mosaic Warfare, שנועדה להסיט את המוקד של המאמץ המלחמתי מהפעלת מערכות מאויישות באוויר, בים וביבשה, למכלול של מערכות מאויישות ולא מאויישות. בחודש ספטמבר 2018 הסביר מנהל התוכניות הקודם של DARPA, טום בארנס, שאסטרטגיית מוזאיקה מבוססת על הפעלת אמצעים רובוטיים בכמות גדולה, לצד לוחמים אנושיים המנהלים אותם.
“אתה יכול למשל לשלוח מל”ט או רובוט קרקעי לפני הכוחות הלוחמים, וכשהם מאתרים טנק של האויב הם שולחים את המידע על מיקומו אל עמדת תקשורת אחורית, המעבירה אותו אל מערכת תקיפה מרוחקת אשר משגרת חימוש אל המטרה. “בתחום האווירי המצב דומה. כדי להתמודד עם מטוסי קרב של האוייב, תוכל לשלוח ארבע מערכות לא מאויישות זולות שניתן להקריב בקלות. כל אחת מהן מצויידת בערכת חיישנים וחימוש אחרת. הטייס האנושי משמש כמנהל הלחימה ומתייחס אל הנכסים האלה כמו שמאמן כדורגל מתייחס אל השחקנים: הוא בוחר בהם, מטיל עליהם משימה, ונותן להם לשחק בכוחות עצמם”.
היו"ר והמנכ"ל ברנרד שרלס, מציג את החזון החדש של החברה. צילום: Techtime
לאחר שלוש שנות הפסקה שגזרה מגיפת הקורונה, חזר הכנס השנתי של דאסו סיסטמס (Dassault Systemes) לנאשוויל, טנסי, בארוע ענק שאליו הגיעו ע-4,000 משתתפים מכל העולם, ולצידם כ-6,000 שהשתתפו בכנס באמצעות הפלטפורמה הווירטואלית. חברת דאסו סיסטמס מחזקת את מעמדה בשנים האחרונות כספקית מרכזית של מערכות תכנון וסימולציה מכניות, פיסיקליות וביולוגיות. בארץ היא מוכרת בעיקר בשל תוכנת התכנון המכני Solidworks, אשר נחשבת לכלי התכנון הנפוץ ביותר בתעשיית האלקטרוניקה ובתעשיות הבטחוניות.
בפתיחת הארוע הכריז מנהל חטיבת הענן (3DEXPERIENCE Works) ולשעבר מנכ"ל Solidworks, ג'יאן פאולו באסי, שב-1 ביולי 2023 יקבלו כל משתמשי Solidworks גישה מלאה אל שירותי הענן של החברה, ויוכלו להשתמש בתשתית הענן לבצע עיבוד מטלות מורכבות, העברת תכנונים בין צוותים ואפילו בין ספקים ובין לקוחות. החיבור לענן יעניק למשתמשים גישה גם אל תוכנות הסימולציה והתכנון האחרות של החברה, באופן שיאפשר להם לבצע תכנון מלא של אורך חיי המוצר, סימולציות תרמיות, חשמליות ועוד – על-גבי המוצרים המתוכננים ב-Solidworks.
המטרה: להיות חלק משרשרת האספקה של הלקוחות
"החל מהתאריך הזה, הענן הוא חלק בלתי-נפרד מ-Solidworks", הכריז באסי. יו"ר ומנכ"ל החברה, ברנרד שרלס, גילה בשיחה עם Techtime שאחד מיעדי המהלך הוא בניית סביבת עבודה שיתופית, שבה יוכלו לקוחות החברה ושותפיהם העסקיים להחליף תכנונים ומוצרים. ממש כמו שנעשה בפלטפורמות IP בתעשיית השבבים. שרלס: "אנחנו נהיה חלק משרשרת האספקה של הלקוחות, וחלק מהמסחר יעבור דרכנו. להערכתנו הפעילות הזאת תהיה בעתיד מרכיב משמעותי בהכנסות דאסו סיסטמס. כבר היום מתבצעת פעילות כזאת בקרב כמה מהלקוחות הגדולים ביותר שלנו, ואנחנו רואים שהם רוצים להרחיב אותה".
מנכ"ל Solidworks, ג'יאן פאולו באסי, מכריז על מעבר לענן
דאסו סיסטמס מעסיקה כ-20,000 עובדים. בשנת 2022 צמחו מכירותיה בכ-9% והסתכמו בכ-5.67 מיליארד אירו. בתקופה הזו צמחו מכירות שירותי הענן בכ-22% והיו אחראיות לכ-23% מהמכירות. לאור התמקדות החברה בחזון החדש של תאומים דיגיטליים כאבן הבניין המרכזית של תכנון מוצרים חדשים, היא ביצעה שינויי גברי בהנהלה: המייסד צ'רלס אדלשטיין פרש מניהול החברה והתמנה ליו"ר של כבוד ולדירקטור. כיום החברה מנוהלת על-ידי ברנרד שרלס והמשנה למנכ"ל, פסקל דלוז.
החזון של שרלס חורג בהרבה מעבר לשילוב תוכנת ה-CAD בשאר מוצרי החברה. "כאשר מתכננים היום מוצר חדש, צריך לחשוב על כל מחזור החיים ועל ההשפעה הסביבתית הכוללת שלו, ובשביל זה יש צורך בתאומים דיגיטליים (Virtual Twins)". במסגרת המהלך, החברה החלה בפרוייקט בניית בסיס נתונים גדול של רכיבים מכניים, פיתוח תוכנת פיענוח המקבלת תוצרי סריקה תלת מימדית של גופים ומפיקה מהם את המיפרט הטכני. במקביל, היא מפתחת תאום דיגיטלי לארגונים, לא רק למוצרים. "אנחנו מעבירים את טכנולוגיית התאומים הדיגיטליים מרמת המוצר אל רמת הארגון, תחת השם Business Experience".
השימוש באמצעות בינה מלאכתית לתכנון שבבים השלים כנראה את שלב הניסויים ועבר לשלב השימוש ההמוני. כך עולה מההודעה האחרונה של חברת סינופסיס, שלפיה הלקוחות שלה ביצעו 100 השקות ראשונות (Tapeout) של רכיבים חדשים שתוכננו באמצעות חבילת התכנון האוטונומית Synopsys DSO.ai. בהם: חברת STMicroelectronics אשר היתה הראשונה בתעשייה אשר השלימה תכנון שבב בענן בסיוע בינה מלאכותית. החברה השתמשה במערכת DSO.ai ובענן Azure של מיקרוסופט בתכנון שבב חדש, אשר השיג שיפור של פי שלושה בביצועים (PPA) בהשוואה למתודולוגיית התכנון השמרנית.
גם חברת SK hynix השתמשה בכלי החדש כדי לתכנן שבב המיוצר בטכנולוגיה המתקדמת ביותר כיום (ככל הנראה 5 או 3 ננומטר), והשיגה שיפור של 5% בשטח המעגל בלא פגיעה בביצועים. מנהל חטיבת ה-SoC של ST, אמר שבעקבות ההצלחה האחרונה, החברה החליטה להעמיק את שיתוף הפעולה עם סינופסיס ומיקרוסופט, במטרה להשתמש בכלים החדשים כדי לתכנן גם מיקרו-מעבדים תעשייתיים (MPU).
כמות המידע גדולה מדי
התכנון של שבב מודרני צריך להתמודד עם מספר מערכי נתונים גדולים ומפורטים מאוד. המרכזיים שבהם הם: עקרונות ויעדי התכנון (Design Inputs), מגבלות תהליך הייצור (Technology Inputs), תכונות חשמליות של תאים ושל השכבה הפיסית (Library Inputs) ולבסוף, הדרישות של כלי התכנון עצמם (Tool Inputs). המהנדסים צריכים לאתר את כל הדרישות המגיעות מכל השכבות האלה, ולמצוא את הפתרון האופטימלי ביותר. התהליך הזה נקרא Design Space Optimization וכרוך בהרבה מאוד עבודה ידנית, בדיקות מקיפות ומייגעות, ובהחלטות המתקבלות על-סמך ניסוי ותעייה, ידע אישי ולעתים אפילו תחושת בטן.
הבעייה היא שכל החלטה לא נכונה יכולה להיות יקרה מאוד במונחי הספק, ביצועים ושטח השבב. מנהל קבוצת ה-EDA בחברת סינופסיס, שנקר קרישנמורטי, אמר שמערכת DSO.ai מבוססת על ההנחה שצריך להעביר את המטלה הזאת לידיהן של מערכות אוטומטיות. "היכולת של בינה מלאכותית לבדוק בו-זמנית כמויות גדולות של מידע מקצרת את זמני הפיתוח ומספקת תוצאות טובות ביותר. לאחרונה בדקנו את 100 התכנונים הראשונים שבוצעו במערכת ועברו לייצור, והתוצאות היו מבטיחות. במיוחד מלהיבה האפשרות להשתמש במערכות התכנון על-גבי הענן, אשר מעניק לרשות המתכננים את עוצמת העיבוד העצומה של מרכזי הנתונים".
האם כדאי לחברה תעשייתית להשקיע בבניית תאום דיגיטלי (Digital Twin) של המוצר או תהליך הייצור שלה? הדילמה אינה קלה, מכיוון שברוב המקרים מדובר בתהליך יקר מאוד. בניית העתק דיגיטלי של אובייקט ממשי מורכב יכולה להיות תהליך יקר מאוד. לעתים הוא דורש השקעה של יותר ממיליון דולר ליישום. בחלק מהמקרים גם הרבה יותר מכך.
מהו תאום דיגיטלי?
אנחנו מגדירים תאום דיגיטלי כייצוג וירטואלי של מוצר פיזי, תהליך, אדם או מקום ("תאום מרחבי"), שיכול לספק שיקוף והערכה של מקבילו הפיזי. היבטי ה"השיקוף וההערכה" הללו הם בעל חשיבות מכרעת, מכיוון שהם הגורם המבדיל בין תאום דיגיטלי לסימולציה – המשקפת את הפיזי בדיוק בנקודה אחת בזמן. תאומים דיגיטליים הם חילופי מידע מתמשכים בין המציאות לעולם הווירטואלי, בעוד שסימולציות שואבות מידע רק מנקודת הזמן הקשורה לייצוג הפיזי, ללא משוב אמיתי מהמידע.
חשוב לציין: למרות שתאומים דיגיטליים רבים משתמשים בייצוג חזותי תלת–מימדי מסוג כלשהו, הדבר אינו חיוני. מה שחיוני הם הנתונים, וארגונים רבים בוחרים להמחיש את הנתונים הללו באמצעות מודל דו–ממדי או תלת–ממדי מסוג כלשהו – הן על גבי מסכי מחשב והן באמצעות מציאות רבודה (AR). אך למען האמת, אין צורך בזה.
עלויות ההשקעה בתאומים דיגיטליים
הטמעת תאומים דיגיטליים אינה פשוטה כמו רכישה והתקנת תוכנה. בין השאר, מכיוון שלמרות שתאומים דיגיטליים הם מוצרים, יש להתייחס אליהם כאל מערכות בסביבות טכנולוגיות, שכן כל תאום דיגיטלי נדרש לרכיבים פיזיים ורכיבים וירטואליים הפועלים יחדיו. אבל לא כל הסביבות הטכנולוגיות תקינות, וסביבות בעייתיות אינן מתפקדות כמו מקבילותיהן הפחות בעייתיות.
לדוגמה, המפתח לפרוייקט תאומים דיגיטליים מוצלח הוא נתונים, במיוחד נתונים ברורים וזמינים. לפני שבונים מגדל יש צורך בבסיס חזק, ומידע הוא הבסיס ליוזמות טרנספורמציה דיגיטלית, בהן פרוייקט תאומים דיגיטליים. על-כן, לפני שחברות מחליטות על אימוצה של תוכנית תאומים דיגיטליים, עליהן לשאול את עצמן תחילה "עד כמה הנתונים שלי זמינים?". אם יש צורך במומחה אנושי רק כדי למיין בין מידע בר–קיימא למידע משוכפל על בסיס קבוע – זהו דגל אדום המאותת לנו שנדרשת עוד עבודה רבה.
ההשפעה העסקית של תאום דיגיטלי
המציאות מראה שכאשר מבצעים הטמעה מוצלחת של תאומים דיגיטליים, מתגלות תועלות נוספות. רבים מציינים את היכולת לחזות מראש את צורכי התחזוקה כשיפור מרכזי המתקבל מתאום דיגיטלי. היכולת לתקן ציוד לפני שהוא הופך לתקול חיונית ליעילות ולהכנסות, ותאומים דיגיטליים מספקים את הידע הזה ברמות חסרות תקדים. אולם התקנת תאומים דיגיטליים אינה מוגבלת לבניית "כפתור תחזוקה חזויה". הם מנטרלים אי-ודאות בתפעול, ולמעשה מזקקים את הגנרי לספציפי.
תאומים דיגיטליים משפרים את התחזוקה ואת ניהול מחזור החיים של השירות, אך גם תורמים בתחומים דוגמת הכשרה והכרת מוצרים חדשים. הם מספקים תובנות לגבי ניהול מחזור חיי המוצר וניהול התפעול באופן כללי. הם גם יכולים לקדם הקצאת משאבים טובה יותר (אנשים ומכונות), ולהפחית את הפסולת שנוצרה בטעות מעבודה לא מושלמת.
כאמור, תאומים דיגיטליים אינם זולים – אבל כדאי להבין שהם מסייעים לפתור ישירות אתגרים ארגוניים מרכזיים כגון תחזוקה והפחתת זמני השבתה, ולתת מענה לשורה של בעיות אחרות. ייתכן שלארגונים תעשייתיים יש צורך גדול יותר בתאומים דיגיטליים, במיוחד כאשר מדובר בגוף הפרוס על-פני אתרים רבים, עם חטיבות רבות ועם עשרות, מאות ואלפי עובדים. בשורה התחתונה, תאומים דיגיטליים מספקים נקודת מוצא לתהליך שיפור בכל הרמות. זהו הכוח העיקרי שלהם.
חברת גלובלפאונדריז (GlobalFoundries) דיווחה שהיא רכשה את כל הקניין הרוחני ואת תשתיות הייצור של חברת רנסאס (Renesas Electronics) היפנית, בתחום הזכרון ההתנגדותי הבלתי נדיף (NVM) בטכנולוגיית Conductive Bridging Random Access Memory – CBRAM. האטרקטיביות של הטכנולוגיה מבחינת גלובלפאונדריז היא שמדובר בטכנולוגיית זכרון חסכונית מאוד בהספק, אשר קל יחסית לשלב אותה בהתקנים משובצים (Embedded) עבור השוק התעשייתי ואבזרי IoT.
להערכת החברה, המהלך יחזק אותה בתחום שירותי הייצור של רכיבי SoC, שכן העיסקה מעניקה ללקוחות טכנולוגיה נוספת המאפשרת לבצע אופטימיזציה ובידול של המוצרים שלהם. מנהל העסקים הראשי של GlobalFoundries, מייק הוגאן, אמר שהעיסקה היא חלק ממהלך שנועד למצב את החברה כספקית מרכזית של זכרונות בלתי נדיפים. "טכנולוגיית CBRAM מביאה פרדיגמה חדשה לכל האבזרים הפועלים באמצעות סוללה. בחלק מהמקרים היא מאריכה את הזמן שבין טעינות סוללה משעות לשבועות ובמקרים מסויימים אפילו לשנים".
טכנולוגיית CBRAM פותחה במקור על-ידי חברת Dialog Semiconductor. בשנת 2020 חתמה גלובלפאונדריז עם דיאלוג על הסכם רישוי המאפשר לה להשתמש בטכנולוגיה, ובמהלך הזמן שעבר מאז היא הסמיכה את תהליך הייצור של הזכרונות באמצעות תהליך 22FDX של החברה (22 ננומטר). בחודש פברואר 2021 רכשה רנסאס את דיאלוג תמורת כ-5.9 מיליארד דולר כדי לחזק את מעמדה בשוק ה-IoT. דיאלוג חזקה במיוחד בתחום רכיבי הקישוריות דלי-הספק, ואילו רנסאס ממוקדת בעיקר בתחום המיקרו-בקרים (MCU) ופתרונות מבוססי MCU.
חברת רנסאס עובדת בשנים האחרונות תהליך של ארגון ומיקוד מחודשים, כאשר מהלך הגדול הקודם התבצע בשנת בשנת 2019, כאשר היא רכשה את חברת IDT האמריקאית תמורת 6.3 מיליארד דולר. מטרת שתי העסקאות האלה היא לאפשר לרנסאס לספק פתרונות המבוססים על שלוש רגליים מרכזיות: אנלוג, הספק ועיבוד משובץ. האסטרטגיה הזאת הפכה את פעילות הזכרונות שהיתה בדיאלוג למיותרת מבחינתה של רנסאס. בתשעת החודשים הראשונה של 2022 הסתכמו מכירות גלובלפאונדרז בכ-6.1 מיליארד דולר. החברה צופה שהמכירות ב-2022 כולה יסתכמו בכ-8.2 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-6.6 מיליארד דולר בשנת 2021. המכירות של רנסאס בשנה האחרונה הסתכמו בכ-11.4 מיליארד דולר.
המתחרה הישראלית של גלובלפאונדריז
המהלך האחרון מחזק ומחליש בו-זמנית את חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מהוד השרון, אשר השלימה לאחרונה סדרת מבחני הסמכה לשבב הדגמה של מערכת משובצת הכוללת את הזכרון ההתנגדותי שלה, ונכנסה למשא ומתן עם ספקיות שירותי ייצור שבבים (Foundries) במטרה להטמיע את הטכנולוגיה בקווי הייצור. מאז הקמתה ב-2015 עוסקת וויביט ננו בפיתוח זכרון בלתי נדיף (NVM) התנגדותי מסוג ReRAM בשיתוף פעולה עם מכון המחקר הצרפתי CEA-Leti.
טכנולוגיית הזכרון הזו מתאפיינת בצריכת הספק נמוכה במיוחד לצד עמידה בטמפרטורות גבוהות ובתנאי סביבה קשים. אחד מיתרונותיה הבולטים נעוץ בעובדה שניתן למזער את תאי הזיכרון ולייצר אותם גם בגיאומטריות קטנות כמו 28 ננומטר ו-22 ננומטר – בניגוד לזכרונות FLASH אשר קשה לייצר אותם בגיאומטריה קטנה מ-40 ננומטר. החברה מתכננת להמחיש את התוצאה באמצעות ייצור סדרה ראשונה של רכיבי 22 ננומטר כבר בשובעות הקרובים.
חברת ההפצה הגלובלית המקוונת, Digi-Key Electronics, הרחיבה את מלאי המוצרים במהלך שנת 2022, בעקבות חתימה על הסכמי הפצה עם 550 ספקים חדשים אשר הצטרפו לתוכניות Digi-Key Marketplace ו-Fulfilled by Digi-Key של החברה. בעקבות ההסכמים החדשים הוגדל מלאי הרכיבים באתר החברה בכ-75,000 מק"טים. "אנחנו נחושים להיות הספקית בעלת המגוון הגדול ביותר של רכיבים אלקטרוניים בכל התחומים", אמר סגן נשיא ניהול ספקים, דייויד שטיין.
במסגרת האסטרטגיה הזאת, היא חנכה בסוף 2022 מחסן אוטומטי חדש שעבודות הקמתו החלו בשנת 2018, אשר מוסיף למרכז הלוגיסטי של החברה שטח איחסון של יותר מ-204,000 מ”ר, ומכפיל פי שלושה את קצב המשלוחים הקודם של החברה (27,000 חבילות ביום). המתקן החדש הוא אוטומטי לגמרי, וכולל מערכת מסועים כפולה המבטיחה שהעבודה לא תיעצר במקרה של תקלה באחד מהם. האורך הכולל של המסועים מגיע לכ-27 מייל, כאשר המסלול הממוצע של רכיב בתוך המבנה, מהמדפים אל חבילת השילוח, מגיע לאורך של כ-975 מטרים.
בין הספקים החדשים שהצטרפו בשנה האחרונה למערך ההפצה של החברה: AirBorn, Endress+Hauser, EPC Space ו-Schneider Electric. ספקים ותיקים כמו Amphenol הגדילו את מספר המק"טים ש-Digi-Key מפיצה עבורם. חברת Digi-Key מהעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה”ב, היא מפיצה גלובלית של רכיבי אלקטרוניים המספקת כ-13.4 מיליון מוצרים של כ-2,300 יצרנים, שמתוכם כ-2.6 מיליון רכיבים נמצאים אצלה במלאי וזמינים למשלוח מיידי.
החברה מספקת משאבים נוספים למהנדסים, בהם EDA וכלי תכנון, גיליונות נתונים, תכנוני ייחוס, תכנים להעמקת הידע ועוד. בתחילת השבוע היא הכריזה על קטלוג מיוחד בשם Boards Guide שהיא הכינה בשיתוף פעולה עם המגזין המקוון Make, עבור מייקרים וצוותי פיתוח. המדריך כולל סקירה השוואתית של יותר מ-150 כרטיסים, דוגמת ארדואינו, רספברי פיי, BeagleBone, כרטיסי FPGA ו-79 כרטיסי מיקרו-בקרים שונים. בין השאר, החברה פיתחה אפליקציית AR המאפשרת לצפות במידע ובמוצרים מזוויות שונות וברמות שונות של תקריב.
חברת רוצ’סטר (Rochester Electronics) ממסצ'וסטס, ארה"ב מתחילה לספק את הרכיבים של חברת Toshiba Electronic Devices & Storage המשמשים במגוון רחב של יישומים בענפי התעשייה, הרכב, והשוק הצרכני. סגן נשיא לפיתוח עסקי ברוצקסטר, רוב מייקרופט אמר שמדובר בהסכם אסטרטגי לטווח ארוך, אשר "יאפשר אספקה מתמשכת ורציפה של מוליכים למחצה מתוצרת Toshiba, שהם מוסמכים ומובטחים על-ידי Rochester ומורשים במאת האחוזים על-ידי היצרנית המקורית".
חברת טושיבה מעסיקה כ-25,000 עובדים ומייצרת מגוון גדול של רכיבים, בהם: רכיבי הספק, דיודות, טרנזיסטורים, מיקרו-בקרים, רכיבים לוגיים, חיישנים, רכיבי RF ועוד. חברת Rochester Electronics נחשבת לספקית הגדולה בעולם של מוליכים למחצה המורשים במאת האחוזים על-ידי יותר מ-70 יצרניות מוליכים למחצה מובילות.
רכיב מורשת מקורי – אבל חדש
החברה פועלת במתכונת יוצאת דופן: אומנם היא מספקת רכיבים של חברות אחרות – אבל היא מרכיבה ובודקת אותן. רוצ'סטר מקבלת לידיה את תיקי הייצור וציוד הבדיקה של רכיבי מורשת אשר סיימו את חייהם אצל היצרן המקורי, וממשיכה לדאוג להבאתם אל השוק – כשהם זהים לחלוטין לרכיב המקורי. במקרים רבים זה הרכיב המקורי עצמו שהחברה ארזה והכינה למשלוח.
החברה מדווחת שכיום יש בידיה מלאי מקורי של יותר מ-15 מיליארד רכיבים. "זהו המאגר הגדול ביותר בעולם של מוליכים למחצה שייצורם הופסק (EOL). בנוסף, מצויים במחסניה יותר מ-12 מיליארד פיסות סיליקון מקוריות של כ-50,000 רכיבים והיא מייצרת עוד 20,000 רכיבים שונים. שירותי הייצור של החברה כוללים תכנון, עיבוד פרוסות סיליקון, הרכבה, בדיקה, אמינות, וארכוב IP. בישראל, מתבצעת פעילות ההפצה של רוצ'סטר באמצעות החברות Digi-Key, אבנט וניסקו פרוייקטים.
חברת proteanTecs התל אביבית וחברת HARMAN הגרמנית (נמצאת בבעלות סמסונג) הכריזו על שיתוף פעולה בקידום גישה חדשה ליישום פתרונות תחזוקה מונעת במערכות אלקטרוניות בכלי-רכב. הפתרון של שתי החברות משלב טכנולוגיית עידכון תוכנה (OTA), ניתוח כמויות גדולות של נתונים, ושימוש בחומרה המותקנת במערכות האלקטרוניות אשר אוספת נתוני על תפקודן.
הרעיון מיועד לספק מענה להתפתחות המכונית משלב של אבזר מכני לשלב של "מחשב מקושר על גלגלים", אשר כולל תוכנות בגודל של יותר מ-100 מיליון שורות קוד, ושולט במיקרו-מעבדים (Electronic Control Unit – ECU) בעלי מיליארדי טרנזיסטורים, המנהלים את תת המערכות ברכב. מנהלת קבוצת ה-OTA ואבטחת הסייבר ב-HARMAN, מיכל גבע, אמרה שהטכנולוגיה של proteanTecs הופכת את השבבים ברכב למערך של חיישנים המצויים בכל יחידת ECU, וביחד אנחנו יכולים להציע ליצרנים פתרון המספק גם גילוי בעיות וגם הצעת פתרונות, הנשענים על טכניקות OTA שונות".
שתי החברות פירסמו נייר עמדה משותף שבו הסבירו שהמורכבות הגדולה של מערכות האלקטרוניקה והתוכנה מייצרת קושי גדול בעמידה בדרישות הבטיחות והאמינות של תעשיית הרכב. "גם כאשר הרכב מגיע ללקוח כאשר כל המערכות תקינות לחלוטין, אי-אפשר להבטיח שכך יהיה גם כעבור 10 שנות שימוש שבמהלכן הרבה מהתוכנות ברכב עברו תהליכי עידכון ושדרוג. אפשר להמחיש את הבעיה בדוגמה הבאה: תתארו לכם מה יקרה אם תפעילו אפליקציה חדשה בסמארטפון שיצא לשוק לפני חמש שנים".
המוסכניק יושב על הענן
הגישה של שתי החברות לניטור ואבטחת רכב מוגדר תוכנה (Software Defined Vehicle – SDV) מבוססת על הצורך לזהות פגמים ולאפיין אותם עוד לפני שהם מתפתחים לכדי תקלה. הרעיון של שתי החברות הוא לשלב בין טכנולוגיית ה-OTA של הרמן לבין היכולת של proteanTecs לזהות אי-סדירות והפרעות בתיפקוד שבבים. החברה פיתחה טכנולוגיה לאיסוף מידע על תהליכים המתחוללים בתוך הרכיב, המבוססת על מעגלים זעירים (UCT Agents) שהושתלו ברכיב כבר בשלבי התכנון, המשמשים כ"סוכנים" לאיסוף מידע כמו טמפרטורה, זמני השהייה, זרמים וכדומה.
המידע הזה מזהה בעיות שונות כמו האטה בתגובה של המערכת, תיפקוד לקוי באותות שעון מסויימים וכדומה. באמצעות מערכת מידע בענן, ניתן לנתח את המידע הזה כדי לזהות את הבעיה, להעריך מתי היא תתפתח לכדי תקלה, ואפילו לספק בחלק המקרים טיפול מיידי, למשל באמצעות שינוי פרמטרים ותנאי עבודה של המערכת.
שתי החברות מציעות מערכת חדשה בשם Continuous Performance Monitoring – CPM אשר כוללת את תשתיות התוכנה והענן של הרמן (איסוף מידע באמצעות PPM Orchestrator וניתוח המידע בענן באמצעות PPM Cloud Manager) ואת הטכנולוגיה של proteanTecs אשר אוספת מידע חשמלי על תיפקוד הרכיב, ומחלצת ממנו מידע על תיפקוד המערכת האלקטרונית. תשתית הענן תנתח את המידע, תבצע הערכה מתי אי הסדירות בתיפקוד שהתגלתה באחת המערכות תתפתח לכדי תקלה, ותנקוט באמצעים לפתרון הבעיה או לדחיית התקלה. במקביל, היא תשדר התראה למרכז השירות של יצרנית הרכב.
חברת אלביט (Elbit) וחברת ScoutCam פיתחו מערכת בדיקה ויזואלית בזמן אמת, המאפשרת להכין מל"טים לטיסה, ומבוססת על שימוש במערך מצלמות מיניאטוריות במקום בבדיקה ויזואלית של טכנאים ומכונאים. מערכת Real Time Video Monitoring – RTVM מבוססת על פתרון תחזוקה מונעת מלא שפותח בחברת ScoutCam מעומר (ליד באר שבע), אשר כולל מצלמות וידאו זעירות שהחברה מייצרת ותוכנת עיבוד תמונה ובינה מלאכותית. השימוש במצלמות זעירות (חלקן בקוטר של כ-1 מ"מ), מאפשר להתקין אותן בנקודות רבות בתוך הפלטפורמה, ובמקומות שאליהן קשה למשגיח אנושי להגיע.
מצלמות בקרה בכל הפלטפורמות המוטסות של אלביט
המערכת בנויה במתכונת מודולרית פתוחה, המאפשרת להתאים את מספר החיישנים לדרישות של כל מל"ט בנפרד, כאשר כולן מקושרות אל יחידת עיבוד מרכזית אחת. המצלמות מאפשרות מעקב בזמן אמת אחר פעילות תת מערכות בתוך המל"ט. המידע נשמר במערכת ומאפשר לעקוב אחר שינויים בתיפקוד המערכות ולזהות מראש מגוון גדול של תקלות. בנוסף, המערכת תשתלב בפעולות הכנת הפלטפורמה לטיסה והטיפול בה לאחר הטיסה, אשר נעשות כיום בידי טכנאים אנושיים בלבד.
הפרוייקט החל בחודש יוני 2022 לאחר שנחתם הסכם רב-שנתי בין החברה לבין אלביט, שלפיו הן יפתחו את המערכת במשותף ולאחר מכן תספק ScoutCam את מצלמות לאלביט, אשר תתקין אותן במגוון כלי טיס במטרה לשלב אותה בסופו של דבר בכל הפלטפורמות המוטסות שלה. מיד לאחר חתימת ההסכם הודיעה ScoutCam שלאחר סיום תהליך הפיתוח, היא "מתכננת לספק את הפלטפורמה לשימוש ביישומים נוספים בתחומי התעופה הצבאית והאזרחית".
מנכ"ל ScoutCam, יהוא עופר, אמר שהצלחת פרוייקט הפיתוח המשותף עם חברת אלביט ממחישה את הפוטנציאל של מערכת הניטור מרובת המצלמות לשימוש בתחומים רבים ומגוונים". עופר נכנס לתפקיד באוקטובר 2022, לאחר תשע שנים בחברת אלביט, שבהן מילא תפקידי תפקידי ניהול בכירים, בהם מנהל שיווק ותוכניות באלאופ, מנהל יחידה עסקית ברזיל וסמנכ”ל פיתוח עסקי, שיווק ומכירות של חטיבת כלי הטיס. לפני-כן שירת 28 שנים בחיל האוויר. במקצועו הצבאי הוא טייס.
מצלמות זעירות בניתוחים אורטופדיים
חברת ScoutCam התפצלה מחברת מדיגוס, המחזיקה עדיין ב-27% ממניותיה. היא מייצרת מצלמות וידאו זעירות שפותחו במקור במדיגוס עבור יישומים רפואיים. עדיין זהו שוק מרכזי של החברה. לפני כשבועיים היא קיבלה הזמנה בהיקף של 1.4 מיליון דולר מיצרנית ציוד רפואי אמריקאית, לאספקת מצלמות זעירות אשר ישולבו בציוד לביצוע ניתוחים אורטופדיים בלתי פולשניים. להערכת החברה, היקף ההזמנות מהלקוח צפוי להסתכם בכ-2.5 מיליון דולר בשנת 2023.
החברה מספקת את המצלמות ללקוחות דוגמת נאס"א (עבור רובוט לבדיקת לוויינים), ווסטינגהאוס ו-Areva הצרפתית המשלבות אותן במערכות בקרת טמפרטורה של כורים גרעיניים, ורולס-רויס המשלבת אותן במערכות בדיקת מנועי סילון וצוללות גרעיניות. לאחרונה היא הגדירה מחדש את תחומי העניין שלה, והוסיפה לתיאור פעילותה גם את ההגדרה: “התמחות בפתרונות ניטור מצב מערכות, ותחזוקה מונעת המבוססת על בינה מלאכותית”.
בתמונה למעלה: ערכת הפיתוח לכרטיסי VAR-SOM-MX93 החדשים של ואריסייט
חברת ואריסייט (Variscite) מלוד השיגה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד שקל, ובכך היא מתחילה להסתמן כאחת מחברות האלקטרוניקה הצומחות ביותר בישראל. שווי השוק התברר במהלך עיסקה שהושלמה אתמול (ב'), שבמסגרתה רכשה חברת טלסיס (Telsys) כ-1.68% ממניות ואריסייט תמורת 25.078 מיליון שקל, וחברת ארלדן טכנולוגיות רכשה 0.5% ממניות ואריסייט בתנאים זהים. ערב העיסקה החזיקה טלסיס בכ-70.3% ממניות ואריסייט, וחברת ארלדן טכנולוגיות החזיקה בכ-20.3% ממניותיה.
חברת טלסיס נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-1.17 מיליארד שקל. קבוצת ארלדן (המחזיקה בבעלות על ארלדן טכנולוגיות) היא בעלת המניות הגדולה ביותר בחברת טלסיס ומחזיקה בכ-27.6% ממניות טלסיס. במאי 2022 מונה מנכ”ל ארלדן, צלי רשף, ליו”ר טלסיס בעקבות פטירתו של המייסד טומס יגודה זכרונו לברכה. טלסיס ביצעה את השקעתה הראשונה בחברה בשנת 2014, כאשר היא רכשה כ-32% מהמניות תמורת 8.3 מיליון שקל. מאז היא מגדילה בצעדים קטנים ובהתמדה את חלקה בחברה. כיום נמצאת ואריסייט בתהליך צמיחה מתמשך: בתשעת החודשים הראשונים של 2022 צמחו מכירותיה בכ-55% בהשוואה לתקופה המקבילה 2021, והסתכמו בכ-215.3 מיליון שקל.
מעבדי בינה מלאכותית ייעודיים
חברת ואריסייט עוסקת בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים (System on Modules) שסביבם מפתח הלקוח את היישום הספציפי שלו, מחשבים על-גבי כרטיס (Single Board Computers), ערכות פיתוח וכרטיסי הרחבה. המודולים כוללים מעבדים, זיכרונות, בקרים, ממשקי תקשורת קוויים ואלחוטיים וממשקי וידאו ואודיו. בשנה האחרונה היא הגבירה את פעילותה בתחום הכרטיסים הכוללים מעבדי בינה מלאכותית. בסוף 2021 היא הוציאה את הכרטיס הראשון, אשר כלל את מעבד הבינה המלאכותית Hailo-8 של חברת היילו (Hailo) התל אביבית.
החברה פועלת במתכונת של יצרנית אלקטרוניקה קלאסית ומייצרת את הכרטיסים במפעלה בקריית גת. בחודש שעבר היא הכריזה על משפחת כרטיסי VAR-SOM-MX93 עבור יישומי Edge אשר מבוססת על מעבד i.MX93 של חברת NXP וכוללת מעבדי בינה מלאכותית ייעודיים לעיבוד רשתות נוירוניות מסוג Recurrent neural network, המעבדות מספרים בעלי 8 ו-16 ביטים ומטפלות במשקלים פנימיים באורך מילה של 8 סיביות. החברה לא מסרה האם מדובר במעבד של היילו או במעבד מתחרה.
הלך לעולמו פרופ' אברהם למפל ז"ל (1936-2023) שהיה אחד מהחוקרים החשובים בעולם בתחום תורת התקשורת. הטכניון פירסם הודעת אבל והשתתפות בצער המשפחה על לכתו של למפל, פרופ' אמריטוס מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב. פרופ' למפל היה שותף לפיתוח אלגוריתם למפל-זיו אשר שינה את פני עולם דחיסת הנתונים ונחשב לאחת מפריצות הדרך הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר שהושגו במדינת ישראל ובטכניון.
בשנת 1977 פרסם פרופ' למפל, עם עמיתו פרופ' מחקר יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, את LZ7, הגרסה הראשונה של אלגוריתם למפל-זיו, ובשנת 1979 את הגרסה השניה 79LZ. שתי הגרסאות, תחת הכינוי אלגוריתם LZ, שימשו בסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות כגון TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF ומילאו תפקיד מרכזי בפורמטים PDF (למסמכים) ו-MP3 (למוזיקה). זהו אלגוריתם לדחיסת מידע המאפשר דחיסה ללא אובדן מידע (lossless compression), וללא ידיעה מוקדמת של התכונות הסטטיסטיות של המידע.
האלגוריתם משיג דחיסה באמצעות החלפת מופעים חוזרים של מידע, במצביע לעותק יחיד של אותה פיסת מידע, ועל-ידי כך מאפשר להקטין את גודל הקובץ בלא לאבד את המידע. על בסיסו של האלגוריתם פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום באינטרנט בהתקני זיכרון, במחשבים ובתקשורת. השפעתו של האלגוריתם ניכרת בחברות המפתחות טכנולוגיה ומגיעה לכל משתמשי הקצה, לרבות מיליארדי משתמשי הטלפון הסלולרי.
בשנת 2004 הכריז איגוד IEEE כי אלגוריתם למפל-זיו הוא "אבן דרך בהנדסת האלקטרוניקה והמחשבים. האלגוריתם לדחיסת מידע שפיתחו אברהם למפל ויעקב זיו בשנים 1977-1979, מאפשר העברת מידע ביעילות באמצעות האינטרנט. האלגוריתם תרם תרומה משמעותית להפיכתה של רשת האינטרנט לאמצעי אפקטיבי בתקשורת הגלובלית". על-פי ACM, האגודה החשובה ביותר בתחומי המחשוב ומדעי המחשב, "השפעת עבודתם למפל וזיו כה עצומה, שהמחקר הנוכחי בתחום עודנו תוסס כפי שהיה לפני עשרות שנים, וכל שנה אנו רואים תאורטיקנים וחוקרים העוסקים בהרחבת ופיתוח הרעיון האלגנטי שהשניים הציגו".
פרופ' למפל, יליד פולין (1936), החל ללמוד בטכניון ב-1959 והשלים את שלושת תאריו האקדמיים תוך 8 שנים. הוא לימד בטכניון הנדסת חשמל ומדעי המחשב ובשנים 1984-1981 שימש דיקן הפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב. בשנת 1993 גויס למעבדות HP וכעבור שנה הקים וניהל את מעבדות HP ישראל. הוא היה עמית IEEE ועמית בכיר ב-HP. חברת HP רשמה על-שמו שמונה פטנטים בארצות הברית.
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ספד לו ואמר כי "פרופ' אמריטוס למפל ז"ל נמנה עם החוקרים הגדולים ביותר שהעמיד הטכניון במאה שנותיו. אלגוריתם למפל-זיו תרם לעולם, ללא תמורה, טכנולוגיה חסרת תקדים המאפשרת העברת מידע במהירות וללא אובדן מידע. בחייו המקצועיים גילם פרופ' למפל את החיבור בין העמקה במדע בסיסי להצטיינות במחקר יישומי. מעטים החוקרים שמחקריהם השפיעו באופן כה נרחב על הקידמה הטכנולוגית ועל חיי היום-יום שלנו. יהי זכרו ברוך."
ברבעון האחרון של שנת 2022 התכווץ שוק הסמארטפונים העולמי ב-15.4% והסתכם בכ-301 מיליון יחידות. כך עולה מבדיקת חברת המחקר Omdia, אשר ציינה שברבעון האחרון של השנה חלה ירידה של 0.7% במכירות – למרות שבדרך-כלל זהו רבעון השיא של השנה בתחום הסמארטפונים. בחישוב שנתי הצטמצם שוק הסמארטפונים העולמי ב-9.9%: בשנת 2022 נמסרו כ-1,207 מיליון יחידות ללקוחות – בהשוואה לכ-1,340 מיליון מכשירים שנמסרו בשנת 2021.
מי שהצליחה לעבור בשלם את הרבעון האחרון היא חברת אפל שמכירותיה במהלכו צמחו בכ-42% (סך הכל 74 מיליון יחידות) בהשוואה לרבעון השלישי – אולם בחישוב שנתי היא מדווחת על ירידה של 1.3% במספר הטלפונים שנמסרו ללקוחות בשנת 2022. הגורמים המרכזיים לירידות הן בהתעוררות האינפלציה בכלכלה העולמית ובהתחזקות שער הדולר בהשוואה למטבעות האחרים בעולם, אשר צמצמו את היקף הכסף הפנוי שבידי הצרכנים. אנליסט ראשי ב-Omdia, ג'אסטי הונג, הסביר שאפל חסינה יחסית להשפעות האלה, מכיוון שלקוחותיה הם לרוב נאמנים מאוד ובעלי הכנסה גבוהה יותר מהממוצע.
גם מוטורולה, המדורגת תשיעית בהיקף השוק, נהנית מלקוחות בעלי מאפיינים הדומים ללקוחות אפל, ומכירותיה ירדו בכ-1.4% בלבד בחישוב שנתי. אולם ככל שעוברים למזרח הבעיה מחריפה. חברת סמסונג, שהיא הספקית הגדולה בעולם, דיווחה על ירידה 4.8% במספר המכשירים שנמסרו. אולם בסין התמונה קיצונית בהרבה: הענקיות הסיניות Xiaomi, Vivo ו-Oppo דיווחו על ירידה של יותר מ-25% במספר המכשירים שנמסרו ברבעון האחרון של 2022, ועל ירידות של 20%-27% בחישוב שנתי.
הדו"ח של קואלקום מבטא את עומק משבר הסלולר
התופעה הזאת באה לידי ביטוי בדו"ח הכספי של חברת קואלקום, ספקית מעבדי הסלולר הגדולה בעולם, אשר פורסם בשבע שעבר. חברת קואלקום פועלת במתכונת של שתי יחידות עסקיות נפרדות שכל אחת מהן היא חברה בת בבעלותה המלאה: הראשונה היא Qualcomm CDMA Technologies, המופיעה גם בכינוי QCT, ועוסקת במכירת שבבים ופתרונות. זוהי החטיבה הגדולה והחשובה ביותר של החברה. השנייה היא Qualcomm Technology Licensing, המוכרת גם בכינוי QTL, אשר מוכרת רשיונות שימוש בקניין הרוחני (IP) של החברה.
ברבעון הראשון של 2023 ירדו מכירות החברה ב-12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-9.46 מיליארד דולר. מכירות השבבים (QCT) ירדו ב-11% ומכירות הקניין הרוחני ירדו ב-16%. אולם הנתון המעניין קשור למגזרי הפעילות המרכזיים: המכירות לתחום מכשירי הטלפון ירדו ב-18% והסתכמו בכ-5.75 מיליארד דולר. המכירות לתחום ה-IoT עלו ב-7% (להיקף של 1.68 מיליארד דולר. הצמיחה המרשימה ביותר היתה בתחום המכירות לתעשיית הרכב – צמיחה של 58% – אולם זוהי תעשייה כמעט שולית בתהלי של קואלקום והיתה אחראית למכירות בהיקף של 456 מיליון דולר ברבעון.
בחודשים האחרונים מתחילות להצטבר עדויות על משבר הולך ומחמיר במעמדה של תעשיית הייצור האלקטרוני בסין. גם בישראל ניתן לחוש בתופעה הזו: בשבועות האחרונים סיפרו ל-Techtime אנשים רבים בתעשיית הייצור המקומית, שהם מרגישים עלייה בדרישה לקבלת שירותי ייצור בישראל, על רקע הירידה באטרקטיביות של ייצור במזרח הרחוק בכלל, ובסין בפרט. סין מתמודדת עם משבר כפול: גם מדיניות מניעת קורונה קשוחה אשר פוגעת במפעלי הייצור שלה, וגם חרם טכנולוגי בהובלת ארה"ב, אשר אחיזת החנק שלו הולכת ומתהדקת, ושקיבל משנה תאוצה בעקבות המלחמה באוקראינה.
הדו"חות לבורסה מעידים על בעיה קשה
אותות המצוקה של תעשיית הייצור הסינית כבר באים לידי ביטוי בדו"חות הכספיים של מפיצות הרכיבים הגדולות. חברת אבנט (Avnet) דיווחה השבוע (יום ד') על תוצאותיה הכספיות לרבעון שהסתיים בדצמבר 2022. מכירות הרכיבים האלקטרונייים של אבנט כמעט ולא השתנו, והסתכמו בכ-6.3 מיליארד דולר ברבעון. אלא שבעוד שהמכירות באירופה צמחו ב-5.9% בהשוואה לרבעון הקודם, המכירות באסיה, ובעיקר בסין, ירדו בכ-5.5%. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, המכירות לאסיה צמחו אומנם בכ-5.6% – אולם המכירות לאירופה בתקופה הזו זינקו בכ-22.6%.
גם הדו"ח השנתי של ארו (Arrow) מציג תמונה דומה: ברבעון האחרון של 2022 הסתכמו מכירות הרכיבים האלקטרוניים בכ-6.7 מיליארד דולר. בהשוואה לרבעון המקביל 2021, המכירות בארה"ב צמחו ב-8.9%, המכירות לאירופה צמחו ב-22.8%, והמכירות לאסיה ירדו בכ-13.7%. בסיכום של כל שנת 2022, המכירות בארה"ב צמחו ב-22.5%, המכירות באירופה צמחו ב-22.1%, והמכירות באסיה ירדו בכ-5.8%. פירוש הדבר שהירידה באסיה נמצאת במגמת התחזקות.
חברת ASML נקלעה אל קו האש
במקביל, מדיניות החרם האמריקאית נעשית קשוחה יותר מיום ליום. המהלך האחרון הוא הסכם בינלאומי המתגבש ככל הנראה עם הולנד ועם יפן, שלפיו גם הן יאמצו את מדיניות ההגבלה הטכנולוגית של ארה"ב. אומנם הן לא אישרו את קיומו של ההסכם, אולם הצהרה מפתיעה ומסתורית שפירסמה חברת ASML ההולנדית באמצע השבוע, רומזת על קיומו. החברה כתבה: "להבנתנו נעשו צעדים לקראת קבלת הסכם בין ממשלות, הממוקד בטכנולוגיות ייצור שבבים. לפני שהוא ייכנס תוקף, יש צורך לבצע מספר פעולות חקיקה. כאן אנחנו רוצים להזכיר שהפעילות העסקית שלנו בסין קשורה בעיקר לייצור בתהליכים ותיקים".
חברת ASML היא המובילה העולמית בתחום ייצור מערכות הליתוגרפיה המשמשות בייצור שבבים, ונחשבת לחלוצה מרכזית בתחום ליתוגרפיית EUV שעליה מתבססים השבבים החדשים ברוחב צומת של פחות מ-10 ננומטר. מכירותיה בשנת 2022 הסתכמו בכ-21.2 מיליארד דולר והחברה צופה שהמכירות ב-2023 יצמחו בעוד 25%. ההערכה הזאת מבוססת על צבר הזמנות שיא בהיקף כולל של כ-40.4 מיליארד דולר. משקלה בשוק כל כך חשוב, שלא מן הנמנע שממשל ארה"ב רוצה להכניס את הולנד אל קואליציית החרם כדי למנוע מ-ASML למכור ציוד מתקדם לסין.
ואכן, מעמדה של סין מבחינת ASML אינו קל: מבדיקת הדו"ח השנתי שלה שפורסם בתחילת השבוע, עולה שמשקלה של סין במכירות ASML ירד מ-16% בשנת 2021 ל-14% בשנת 2022. אולם הדבר לא פגע במכירותיה מכיוון שהרכש בארה"ב צמח במקביל ב-2% (מ-5% ל-7%) והמכירות באירופה הגיעו לכ-2% מכלל מכירותיה – בהשוואה ל-0% בשנת 2021. בשיחת הוועידה עם משקיעים נאלץ יו"ר ומנכ"ל ASML, פיטר ווניק, להתייחס לבעיה הסינית, אולם התחמק מהבעת דעה אישית.
"אי-אפשר למנוע את זה. זהו מהלך טבעי"
למעשה, הוא בעיקר הסביר מדוע "הנושא הזה מורכב מאוד". לדבריו, "אחד מהנימוקים לחרם הטכנולוגי האמריקאי הוא למנוע כניסת שבבים מתקדמים למערכות נשק סיניות. אבל צריך לזכור שתעשיית הנשק מתבססת בעיקר על שבבים ותיקים, בני 10-20 שנה. כאשר מדברים על שבבים אחרים, סין היא אחת מהלקוחות הגדולים ביותר של יצרניות שבבים אמריקאיות. הן מוכרות לה שבבים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד דולר בשנה".
להערכתו, סין תנסה לייצר יידע ומכונות ייצור מתוצרת עצמית, "אי-אפשר למנוע את זה. זהו מהלך טבעי". אולם יהיה לה קשה מאוד לפתח טכנולוגיות בתחום הליתוגרפיה המתקדמת: "זה לא רק עניין של נגישות אל הפטנטים, אלא של נסיון נרכש (Knowhow). ידע שצברנו במשך 40 שנה, ואקוסיסטם שלם התומך בנו. אתה צריך חברות כמו TRUMPF, צייס ו-VDSL שהן מהטובות בעולם בכל מה שהן עושות, ואלה רק שלוש חברות מתוך יותר מ-100 ספקים מרכזיים שיש לנו".
ביום ג’, ה-14 בפברואר 2023 יתקיים מפגש נוסף בסדרת הוובינרים של SemIsrael בתחום התכנון ואימות תכנוני השבבים. הוובינר יתקיים בשעות 13:30-17:00 לפי שעון ישראל. הוובינרים בסדרה מיועדים לקהילת השבבים הישראלית. ההשתתפות היא ללא תשלום. בסיומה של כל הרצאה יישאר זמן לשאלות ותשובות. בוובינר יתקיימו שבע הרצאות-מומחים בנושאי ליבה בתכנון שבבים.
ההרצאות שיתקיימו בוובינר:
An Effective Path to Low-Power Design
Journey to the Best Performance-per-Watt at 3nm and Below
How Much Formal Verification is Enough? A Verification Method For High-Consequence Systems
High-Level Synthesis – Are You Still Missing Out?
Excellicon Product Portfolio
Accelerating Data For a Connected World: The Power of Optimized Silicon
RISC-V Models For Verification, Architectural Exploration, and Software Development
במהלך שנות ה-70 הופיעה טכנולוגיית תקשורת אלחוטית חדשה בשם רדיו מוגדר תוכנה (Software-Defined Radio) שנעשה בה שימוש ביישומים צבאיים בלבד. אלא שבשנים האחרונות חודרת הטכנולוגיה הזאת לכל מערכות התקשורת האזרחיות והמסחריות, בזכות שיפור גדול בביצועים של רכיבי FPGA ו-DSP, היכולת לייצר מקמ"שים שלמים בתוך רכיבים מוכללים (IC) וההתפתחות המהירה של רשתות תקשורת סלולריות. המאמר מסביר מה הם העקרונות הבסיסיים של טכנולוגיית SDR, יתרונותיה המרכזיים בהשוואה למערכות RF מסורתיות ומה צפויים להיות היישומים הבאים של הטכנולוגיה.
פיתוח מערכות RF היה תמיד תחום שדרש כישורים מיוחדים וברוב המקרים הוא היה תחום אנלוגי. בתחילה נעשה שימוש באפנון על-גבי קוד מורס, לאחר מכן אימצו תחנות שידור את שיטת אפנון AM לתדרים בינוניים ושיטות אפנון FM לתדרים גבוהים יותר (VHF). מערכות הרדיו היו אנלוגיות לחלוטין. גם כאשר נעשה שימוש במודמים אלחוטיים לשידור וקליטת אותות דיגיטליים, הדבר נעשה באמצעות המרת אותות דיגיטליים לאנלוגיים לצורך השידור, ולהיפך לצורך הקליטה. אולם הופעת טכנולוגיית SDR משנה את התמונה מהקצה אל הקצה, מכיוון שהיא מוציאה מהמערכת את המרכיב האנלוגי כמעט לחלוטין.
תפקיד המעגל האנלוגי מצטמצם
למרות השם, מרכיב חיוני במקלט SDR הא מעגל הקליטה האנלוגי הקדמי, אשר קולט את האותות החלשים המגיעים מהאנטנה. אולם מהשלב הזה ואילך, תהליכי הפרדת האות מהתדר הנושא (גילוי), איפנון והגברה נעשים באמצעות תוכנה. קיימות מספר גישות ליישום SDR, כאשר הדרך הישירה ביותר ואחת מהפופלריות כיום בשוק, היא המרה של אותות ה-RF האנלוגיים לאותות דיגיטליים (ADC), וביצוע המשך העיבוד באמצעות תוכנה. תיאור מפורט של התהליך מוסבר בספר החופשי Software-Defined Radio for Engineers אשר מופיע באתר של Analog Devices.
בשוק קיימים פתרונות SDR רבים בגדלים ובמחירים משתנים: החל מדונגל USB במחיר של 25 דולר וכלה במקמ"ש SDR מלא במחיר של 6,000 דולר ליחידה. ניתן גם להשיג ערכות פיתוח ומודולים במחירים של 100-200 דולר ליחידה. פתרונות רבים מבוססים על רכיבי RFIC המשולבים עם מעבד מבוסס FPGA. ראוי לציין שלאחר שלב בחירת החומרה, יש צורך לקבל החלטות על אופן התכנות שלה. ניתן למשל להשיג פלטפורמת תכנות מלאה לעיבוד באמצעות DSP, כמו למשל פלטפורמת התוכנה החופשית GNU Radio. היא פופולרית מאוד בקרב חובבי רדיו, חוקרי תקשורת אלחוטית ומדענים מתחומי הרדיו-אסטרונומיה.
אופציות התנסות ב-SDR
פלטפורמת תוכנה פופולרית נוספת, בעיקר בקרב מהנדסים, מבוססת על הרחבות DSP ו-SDR של Matlab ו-Simulink. פלטפורמה פופולרית נוספת היא Pothosware (בתמונת ה-GUI למעלה), המתבססת על GNU Radio בשילוב עם SoapySDR. לצורך התנסות מיידית בלא להיכנס לפרוייקט פיתוח ותכנון, ניתן להתחיל עם יישומי SDR פתוחים כמו למשל SDR Console החינמית. חברת Lime Microsystems מספקת סדרה של פתרונות חומרה מבוססי Intel Altera MAX10 FPGA והמקמ"שים המשולבים (IC) שלה מסוג LMS7002, אשר מאפשרים לבצע תקשורת דו-כיוונית בטווח התדרים 100kHz-3.8GHz.
החברה גם מספקת כרטיס מודפס זעיר LimeSDR mini board המספק פתרון SDR מבוסס USB מלא. מידע נוסף ניתן לקבל בקהילייה המקוונת MyriadRF. ניתן אפילו יישום מבוסס למצוא פתרון מבוסס Raspberry Pi שבו משולב כרטיס LimeSDR עם ערכה של Grove Studio. חברת Analog Devices מספקת המודול הלימודי המלא ADALM PLUTO, אשר כולל את Xilinx Zynq 7000 FPGA ואת רכיבי ה-RF ממשפחת AD9363. הערכה פועלת בטווח התדרים 325MHz-3,800MHz ותוכנת הפיתוח שלה, PlutoSDR, תומכת ב-GNU Radio, ב-MatLab/Simulink וב-Pothosware.
מימין: ערכת פיתוח מבוססת רספברי פיי הכוללת SDR. משמאל: פלטפורמת הלימוד של אנלוג דיווייסז ל-SDR
תחום ה-SDR המתפתח מעורר התלהבות רבה, במיוחד בזכות היכות לבצע קונפיגורציה מיידית של המערכת, ועל-ידי כך לאפשר ליחידת תקשורת אחת לפעול במגוון תדרים וטכנולוגיות. כך למשל, ניתן להשתמש באותה החומרה כדי לתקשר, בהתאם לצורך, בטכנולוגיות LoRa ,Wi-Fi ורשתות סלולריות. תתארו לעצמכם נתב ביתי שניתן להתאים אותו לכל פרוטוקול תקשורת אלחוטי – באמצעות עידכון תוכנה בלבד (OTA) – או תשתית רשת סלולרית שבאופן זה עוברת מ-5G ל-6G. הגמישות הזאת היא ההבטחה הגדולה של רדיו מוגדר-תוכנה, והמפתח להמשך התפתחותה.
חברת CropX מנתניה רכשה את חברת Tule Technologies מקליפורניה, המתמחה בפתרונות לניהול השקייה. סכום העיסקה לא נמסר. היא בוצעה במזומן ובמניות. מדובר בעיסקה הרביעית שהחברה מבצעת בתוך שלוש שנים. חברת CropX פיתחה חיישן הנתקע באדמה ומודד את מידת הלחות בקרקע. הוא גם יודע לנתח את סוג האדמה ולשדר את הנתונים אל מערכת בקרה חכמה, הנותנת לחקלאי מידע מדוייק על מצב ההשקייה בכל נקודה בשטח המעובד. גם חברת Tule פיתחה מערכת בקרה: החיישנים שלה בודקים את רמות ההשקייה, מצב לחות הקרקע וקצב האידוי של מי ההשקייה.
בשלוש השנים האחרונות החברה מרחיבה את פעילותה בתחום הבקרה החכמה של גידולי שדה: בשנת 2020 היא רכשה את המתחרה CropMetrics מנברסקה אשר גם היא פיתחה פלטפורמת אנליטיקס האוספת מידע מחיישנים המוטמנים בקרקע כדי לבצע תכנון אופטימלי של ההשקייה והטיפול. באותה שנה היא רכשה גם את ReGen מניו זילנד אשר פיתחה מערכת המלצות המדריכה אלפי מגדלי בקר בניו-זילנד ומספקת להם המלצות השקיה באמצעות מי קולחין עבור שדות המרעה, במטרה למנוע נזקים סביבתיים הנובעים מהשקיית-יתר, דוגמת חילחול מי קולחין אל מאגרי מי-שתייה. בשנת 2021 היא רכשה את חברת Dacom Farm Intelligence ההולנדית, אשר פיתחה מערכת לניהול ריסוסים בשדות חקלאיים.
עם השלמת העיסקה, תעסיק CropX כ-100 עובדים בארבע יבשות: 30 בישראל והשאר בארה"ב, הולנד, אוסטרליה, וניו זילנד. החברה מתכננת לגייס עובדים נוספים. מנכ"ל CropX, תומר צח, מסר שעיסקת Tule מרחיבה את סל הפתרונות ומערך איסוף הנתונים של החברה. "בעקבות הרכישה תהיה CropX החברה היחידה בתחום שאוספת נתונים מהקרקע, מהשמיים ומהצמח". מייסד משותף ומנכ"ל Tule, טום שאפלאנד, אמר שיש השלמה סינרגטית בין שתי החברות. "הלקוחות הרבים CropX בכל העולם יוכלו להנות מהטכנולוגיה שפיתחנו לאורך השנים".
מרכז הפיתוח הישראלי של חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) פתח 13 משרות חדשות עבור מהנדסי פיתוח וסטודנטים מתלמדים בתחומי השבבים, התקשורת האלחוטית ופיתוח תוכנה למערכות משובצות (Embedded).
בתמונה למעלה: אורן בקרמוס (מימין) ורביב כהן מחברת נקסייט בקו הייצור הנמצא בהקמה. צילום: Techtime
חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus Technologies) מקיסריה הקימה קו ייצור תגים חדש, בנוסף לקו ייצור התגים של Williot. הקו החדש אשר ייכנס לעבודה סדרתית בשבועות הקרובים, מיועד לייצר מיליוני תגי NanoBT חכמים של חברת נקסייט (Nexite) התל אביבית. קו הייצור הוקם בהשקעה של יותר מ-1.5 מיליון דולר ונמצא כעת בשלבי התקנה סופיים, בתוך מבנה שנירכש על-ידי בקרמוס לפני כשנתיים במטרה לשמש אתר לקווי ייצור ייעודיים של הלקוחות.
חברת נקסייט הוקמה לפני 4 שנים על-ידי המנכ"לית ענת שקד והטכנולוג הראשי ליאור שקד, ופיתחה פלטפורמת חומרה ותוכנה המאפשרת חיבר של מוצרים פיסיים לענן לצורך ניהול חכם של נכסים ומדיניות מכירות בחנויות וברשתות שיווק. כיום נקסייט מעסיקה כ-80 עובדים, ומאז הקמתה היא גייסה כ-100 מיליון דולר. בביקור של Techtime בקו הייצור החדש באתר בקרמוס, סיפר מנהל תחום החומרה בחברת נקסייט, רביב כהן, שהתגים המיוחדים מעניקי יכולת עקיבה מדוייקת של מיקום המוצרים על-גבי המדפים, המאפשרת ניהול חכם של נכסים וחנויות על-בסיס מידע שניתן להפיק מהם. מידע שלא היה זמין עד כה בידי המנהלים.
תג שהוא GPS מקומי
הטכנולוגיה מבוססת על שילוב של תג אקטיבי ושל תחנות קליטה מקומיות היודעות לעקוב אחר תנועתו ולזהות את מיקומו במרחב. כהן: “האיתור מתבצע באמצעות זיהוי האות המשודר מהתג (Angle of Arrival) ונקלט במספר מקלטים באתר, בשילוב אלגוריתמי בינה מלאכותית (AI) המספקים דיוק המיקום בסדר גודל מעבר ליכולות הקיימות. זהו מעין GPS מקומי. תחנת הבקרה המקומית מספקת אנרגיית רדיו לתג, שבתורו אוגר את האנרגיה ומשדר אותות Bluetooth סטנדרטיים היכולים להיקלט על-ידי כל מכשיר".
התג החכם של נקסייט. מקבל אנרגיה בשידור אלחוטי ומשדר מידע ברשת בלוטות'
לכל תג יש מספר זיהוי חד-חד ערכי המאפשר למערכות החברה לאסוף נתונים על התגים, לזהות את התייחסות הלקוח למוצר שעליו נמצא התג, ואיזה מוצרים נמצאים על המדף, נלקחים על-ידי הלקוחות או נמדדים בחדרי ההלבשה. בהתאם למידע הזה, נקסייט מספקת המלצות לצוות החנות אשר מגדילות את המכירות. חברת נקסייט ביצעה מכירות ראשונות בשנת 2022, וכבר הוכיחה את הצלחת ההמלצות בהגדלת המכר בחנות, ונערכת להרחבת מערך הלקוחות בשנת 2023, עם רשתות מותג גדולות בארץ ובחו”ל.
פריצת מגבלות הייצור הסטנדרטיות
כהן: "במודל העסקי שלנו עלות התג היא מרכיב קריטי. אנחנו נמצאים בשוק המוני בקנה מידה של מאות מיליוני פריטים. שיתוף הפעולה עם בקרמוס מאפשר לנו לפתח את קו הייצור המתאים למגבלות הללו, ולהבטיח מענה ייצורי לשנים הקרובות. לפני כשנתיים פנינו לבקרמוס והעלינו את הצורך בהקמת קו ייצור ישראלי, שבחלק מהזמן יוקדש גם לפיתוח ולא רק לייצור סדרתי".
מנהל משותף בחברת בקרמוס, עודד בקרמוס, סיפר שבשלב הראשון ייצר הקו החדש את התגים בהספק של 5,000-6,000 תגים בשעה. "תגי NanoBT כוללים שלושה רכיבים שונים, כולל שבב שפותח בנקסייט ומיוצר ב-TSMC. הספקים שפנינו אליהם בחו"ל הביעו חששות בנוגע למורכבות הייצור. נכנסנו לתהליך למידה ופיתחנו קו מותאם, המבוסס על מערכות שרכשנו לפני כשנה וחצי. המכונות הגיעו לארץ ממש לפני מספר ימים וכרגע הקו נמצא בשלבי התקנה".
מבט אל קרבי המכונה: פיסות סיליקון עירומות מוצאות מהווייפר ומודבקות אל התג
אורן בקרמוס (מנהל משותף) סיפר שקו הייצור שניתפר לצורכי נקסייט בנוי בתצורת Reel to Reel – R2R וכולל 6 מכונות שונות באורך כולל של כ-15 מטרים. מדובר בתהליך ייצור יוצא-דופן ואוטומטי לגמרי: הייצור מתחיל בגליל פלסטי גמיש שעליו מודפסות האנטנות המיוחדות. הגליל הזה מוזן לתוך מכונה שבתוכה מצויים השבבים הייעודיים בתצורה של פרוסת סיליקון מנוסרת.
המכונה מרימה כל שבב (פיסת סיליקון מנוסרת) מתוך הווייפר, בהתאם לפרופיל היעילות של ייצור הפרוסה שהתקבל מיצרנית השבבים, ומדביקה אותו אל אנטנת התג. בהמשך, התג עובר דרך מכונת SMT אשר מרכיבה עליו את רכיבי ה-SMD הנוספים, ותהליך ההרכבה מסתיים בעמדת בדיקה פונקציונלית אשר בודקת כל תג בנפרד על-מנת למפות את ביצועי התגים. בשלב האחרון מודבקת על התג שכבה פלסטית נוספת אשר מגינה עליו. המערכת מתוכננת להיכנס לייצור סדרתי כבר בחודש מרץ 2023.
כיצד הצלחתם להקים קו ייצור כל-כך מאתגר?
אורן: "אנחנו חברה המרכיבה שבבים מיום הקמתה, וזו המומחיות שלנו. אנחנו יודעים להתנהל עם ווייפרים, לזווד שבבים ולשלב אותם במוצר הסופי במגוון טכנולוגיות. השתמשנו ביידע הזה על-מנת להתאים את קו הייצור של Muehlbauer לפרוייקט של נקסייט. ביסודם, קווי ייצור ל-RFID הם פשוטים, אולם אנחנו נדרשנו לשלב בתגים שלושה רכיבים נוספים וזהו אתגר שלא בוצע עד היום".
בנוסף, בקרמוס ונקסייט פיתחו תהליך ייצור המבוסס על שימוש בדבק מוליך חשמלי במקום בהלחמה. דבק זה מכיל ננו-חלקיקי ניקל אשר מעניקים תכונת הולכה חשמלית רק בנקודת הלחץ – תופעה המבטלת את הצורך להתשמש במסיכות כמו שנעשה בתהליך ההלחמה. אולם חשוב מאוד לבצע את ההנחה של הרכיבים על-גבי המשטח ברמת דיוק מיקרונית, על-מנת להשיג הולכה חשמלית.
אורן: "שיתוף הפעולה עם נקסייט החל לאחר שזיהינו את ה-IoT כתחום פורץ המתפתח במהירות, והחלטנו להשקיע בו. מכיוון שמדובר בתהליך ייצור אוטומטי לחלוטין, יש לקו הזה יש גם ערך מוסף מיוחד של יכולת ייצור המוני תחרותי בישראלי – בלא תלות בעלויות כוח האדם".
חברת Expleo, המספקת שירותי הנדסה, טכנולוגיה וייעוץ לתעשייה הבטחונית ותעשיות התעופה, הרכב, האנרגיה והפיננסים, הכריזה על פתיחה לראשונה של משרד בישראל, במתחם העסקים Greenwork ביקום. את המרכז בישראל ינהל גור כהן, סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי ב-Expleo ישראל.
Expleo תתמקד באספקת שירותי הנדסה לתעשיית הבטחון והתעופה הישראלית, בתקופה זו בה נרשם גידול משמעותי בהיקף המכירות של החברות הבטחוניות הישראליות על רקע הביקוש העולמי הגובר, בין היתר בשל המלחמה המתמשכת באוקראינה.
גור כהן
Expleo, שבסיסה בצרפת, מעסיקה מאגר של יותר מ-17,000 מהנדסים ומומחים טכנולוגיים מנוסים בהודו, צרפת, אנגליה, גרמניה ומדינות רבות נוספות בעולם.
החברה מתמחה בתחומי הנדסה רבים, החל מהנדסת מערכות, פיתוח תוכנה, תכן מכני וחשמלי, ייעול הייצור, ביצוע בדיקות ורישוי מוצרים וכן יכולות טכנולוגיות מתקדמות בתחומי ה-Data, AI והסייבר.
בין הפרויקטים הפומביים שעליהם דיווחה בשנה האחרונה ניתן לציין ייעוץ עבור שדרוג תשתיות הייצור של חברת הפארמה הצרפתית LBF, הרכבה ובדיקה של מטע"דים של ננו-לוויינים עבור שתי משימות חלל, ENSO ו-HydroSat, פיתוח כלי תעופה עבור תיירות חלל ביחד עם Stratoflight, וכן בחירתה על ידי יצרנית המטוסים אירבאס כספקית שירותי ייצור והנדסה. בחודש אוקטובר הכריזה החברה על כוונתה להרחיב את כוח האדם במרכז הפעילות שלה בהודו, המספק שירותים ללקוחות בכל העולם, בכ-5,000 עובדים תוך 3 שנים.
מנהל הפעילות בישראל גור כהן, סיפר כי Expleo כבר מספקת שירותי הנדסה לתעשייה בארץ מזה 15 שנה, כולל ביצוע של מספר פרוייקטי הנדסה מוצלחים עבור התעשייה הבטחונית הישראלית. "כעת, עם הפתיחה הרשמית של משרד מקומי בישראל, נוכל להרחיב באופן משמעותי את היקף התמיכה שאנו מספקים לתעשייה הבטחונית הישראלית, ולתת מענה מלא, מהיר ויעיל לצורך ההולך וגדל של התעשייה בארץ במהנדסים מנוסים."
ג'ף הויל, מנהל תחום התעופה, החלל והבטחון ב-Expleo, אמר: "הצורך של תעשיית הבטחון והתעופה בשילוב הייחודי של מהנדסים ומצויינות טכנולוגית ש Expleo מציעה הולך וגדל בכל העולם, ונובע בין היתר מהדרישה לייעל את תהליכי התכן והייצור, לקצר את זמני ביצוע הפרוייקטים ולעמוד בתקנים הכי מחמירים. פתיחת המשרד בישראל הינה מהלך אסטרטגי עבור Expleo, שיאפשר לנו לקחת חלק בשוק הבטחון והתעופה הישראלי שממשיך לצמוח ולגדול".
בתמונה למעלה: מנכ"ל NI אריק סטארקלוף (מימין) ומנכ"ל אמרסון לאל קרסנבאי
חברת אמרסון Emerson האמריקאית, שהיא אחת מחברות מוצרי החשמל והאלקטרוניקה הוותיקות בעולם (הוקמה בשנת 1890), גילתה שהיא החברה אשר מנסה לרכוש את את חברת National Instruments מאוסטין, טקסס. מהלך אשר גרם לדירקטוריון NI לאמץ תקנה זמנית המונעת השתלטות עויינת. אמרסון דיווחה שהיא הגישה הצעת רכש בהיקף של 7.6 מיליארד דולר לפי מחיר מניה של 53 דולר, המעניק פרימיום של 32% בהשוואה למחיר המניה ב-12 בינואר 2023. ההצעה הוגשה ל-NI בחודש נובמבר 2022, והיא עידכון להצעת רכש שהוגשה לדירקטוריון במאי 2022, לפי מחיר של 43 דולר, אשר נדחתה על-ידי NI.
ההודעה הזאת מסירה את הערפל מהמהלך הבלתי מובן שביצע דירקטוריון NI לפני שבועיים: הוא הכריז על יישום תוכנית זכויות למשך 12 חודשים שבמהלכה יכולים בעלי המניות הקיימים של החברה לרכוש מניות נוספות שהחברה תקצה, במחצית ממחירן בשוק (50%) – זאת במידה וגורם חיצוני כלשהוא ירכוש בתקופת התוכנית 10% או יותר ממניות החברה. מדובר במהלך קלאסי בשם "גלולת רעל", שנועד לנטרל נסיונות השתלטות עוינת באמצעות דילול מניות החברה. אולם נשיונל אינסטרומנטס סירבה למסור מידע שיסביר מדוע היא נקטה במהלך הקיצוני הזה.
אמרסון עוקפת את הדירקטוריון
כעת מנסה אמרסון ללחוץ על הדירקטוריון באמצעות בעלי המניות, ומבטיחה להם שאישור ההצעה יעניק להם רווח מיידי ובמזומן בשיעור של 32% על השווי הנוכחי של מניותיהם בחברה. "למרות שהיינו מעדיפים להגיע להסכם באופן פרטי, לאור העובדה ש-NI הכריזה על בדיקה אסטרטגית מקיפה, ולאחר שבמשך שמונה חודשים היא מסרבת לדון איתנו על עיסקת מזומנים מצויינת, החלטנו ליידע את כל בעלי המניות של NI", כתב נשיא ומנכ"ל אמרסון, לאל קרסנבאי, במכתב פתוח לבלי המניות. "אנחנו מוכנים מיידית להיכנס למשא ומתן עם הדירקטוריון ולהגיע להסכם שייתן לבעלי המניות רווח מיידי מצויין".
חברת NI הוקמה בשנת 1977 ועוסקת בפיתוח ואספקת פתרונות בדיקה ומדידה אלקטרוניים, מערכות איסוף מידע, מערכות צב”ד אוטומטי וכדומה. מוצר הדגל המוכר ביותר של החברה הוא LabVIEW – פלטפורמה וסביבת פיתוח לתכנות בשפה חזותית, המיועדת בעיקר להפעלת ציוד מדידה ממוחשב ורובוטים. החברה מעסיקה כ-7,000 עובדים ומכירותיה בשנת 2022 צמחו ב-13% להיקף של כ-1.66 מיליארד דולר. חברת אמרסון מתמקדת בעיקר בתחומי התוכנה ומערכות ההספק והבקרה התעשייתיות. היא מעסיקה כ-85,000 עובדים, ומכירותיה בשנת 2022 הסתכמו בכ-19.6 מיליארד דולר.
אמרסון מגדירה אסטרטגיה חדשה
אמרסון מעוניינת בעיסקה לאחר שקיבלה החלטה אסטרטגית להיכנס לתחום האוטומציה והרובוטיקה, ולצורך זה היא זקוקה לנכסים של NI. אלא שמנהלי NI מסרבים להיענות להצעה: כאשר אמרסון יצרה קשר ראשוני במאי 2022, חברת NI הגיבה באמצעות רכישת המניות העצמית הגדולה ביותר בתולדותיה בהיקף של יותר מ-80 מיליון דולר. אמרסון מאשימה את הנהלת NI שלאחר חודשי מאמץ ארוכים, נערכה פגישה ראשונה רק בתחילת ינואר, ושבמהלכה סירבו נציגי NI למסור מידע על החברה ולא ענו לשאלות על עסקיה.
בהודעה הנוכחית, המיועדת כאמור לבעלי המניות, אמרסון כותבת שהיא "התאכזבה לגלות שלאחר הפגישה בינינו, הכריזה NI על בדיקה אסטרטגית מקיפה ואימצה מנגנון של גלולת רעל. בעלי המניות של NI צריכים להבין שבמשך שמונה חודשים נמנעה מהם ההזדמנות לקבל רווח במזומנים על השקעתם. אנחנו מבקשים מבעלי המניות של NI לפנות אל הנהלת החברה כדי לוודא שהבדיקה האסטרטגית המקיפה שעליה הכריזה, איננה עוד מהלך השהייה טקטי שנועד למנוע את העיסקה".
בתמונה למעלה: מנכ"ל EVR עופר דורון, ומנוע חשמלי של החברה
חברת EVR Motors מפתח תקווה מקימה מפעל להרכבת סלילי מנועים חשמליים שאותם היא תספק לתעשיית הרכב בהודו. המפעל הוקם בעיר גורגאון שליד ניו דלהי בהשקעה ראשונית של כמיליון דולר. בשלב הזה מדובר במפעל אשר יעסיק כ-30 עובדים וייצר סלילים ייחודיים בתצורה שפותחה בחברה. חברת EVR פיתחה טופולוגיה חדשה המאפשרת לשפר את ביצועי המנוע ולהפחית את משקלו, באמצעות שיפור שבוצע במבנה של מנועי שטף מגנטי היקפי (radial flux). במנועים מהסוג הזה בנוי החלק הנייח (Stator) ממספר אלקטרו-מגנטים המייצרים שדות מגנטיים הנעים בתנועה היקפית מסביב למנוע ומפעיל כוחות משיכה ודחייה על מגנטים קבועים המצויים בחלק המסתובב (רוטור).
החברה פיתחה סלילים אלקטרו-מגנטיים בעלי מבנה טרפזי אשר משפר את פיזור השטף המגנטי ומקטין את הפסדי האנרגיה במנוע. בנוסף, היא משתמשת במגנטים מחומרים מיוחדים (Soft Magnetic Composites), פיתחה תהליך ייצור פשוט יותר ועוד. הקמת מפעל הייצור קשורה לסדרת הסכמי אספקה שהחברה חתמה עם יצרני רכב חשמלי בהודו. לאחרונה היא חתמה על הסכם אספקה לקבלנית טיר-1 ההודית RSB Group, בהמשך להסכמים הקודמים עם Badve Group, Napino ו-EKA Mobility.
כולן נמצאות בשלבים שונים של הקמת קווי ייצור לרכב חשמלי בכל הקטגוריות, אשר יישענו על המנועים של EVR. החברה מסרה שהיא תתחיל לספק את המנועים במחצית השנייה של 2023. המפעל החדש יפעל במסגרת החברה הבת EVR India אשר מנוהלת על-ידי Sajal Kishore, אשר שימש בעבר כאסטרטג הכניסה לתחום הרכב החשמלי של חברת Napino. מנהל העסקים הראשי של RSB, נישיט בהרה, מסר שעל-פי ההסכם בין שתי החברות, המנועים עצמם ייוצרו בחברת RSB בקו ייצור שהיא תקים בסיוע EVR, כאשר הסלילים הטרפזיים יסופקו לה לאחר שהורכבו במפעל של EVR.
EVR מרחיבה את טווח היישומים
לאחר הייצור, RSB תמכור את המנועים ליצרני רכב חשמלי בהודו. מנכ"ל חברת EVR, עופר דורון, אמר ששוק הרכב ההודי "דוהר במהירות חסרת תקדים בתהליך החישמול. הקמת חברת EVR India היא אבן דרך חשובה מאוד בתולדות החברה. הסכמי שיתוף הפעולה שלנו עם השותפות בהודו יאפשרו לנו לספר מנועים ברוב הקטגוריות של רכב חשמלי". בינתיים רוב ההסכמים של החברה הם עם קבלני משנה: חברת Napino רכיבים חשמליים לתעשיית הרכב כדוגמת מיישרים, ווסתים, מצתים, יחידות בקרה אלקטרוניות ועוד, וקבוצת Badve מייצרת מכלולים מכניים עבור כלי רכב קלים.
היוצאת דופן היא חברת EKA Mobility, אשר פיתחה אוטובוס חשמלי קטן באורך של 9 מטרים, ומפתחת כעת משפחה של כלי-רכב מסחריים חשמליים. על-פי ההסכם שנחתם בנובמבר 2021, EKA תייצר את המנועים של EVR ותתקין אותם בכלי-הרכב שהיא מוכרת. ככל הנראה גם כאן הסלילים המיוחדים, שהם ליבת הטכנולוגיה של החברה, יגיעו ממפעל הייצור של EVR India. חברת EVR החלה את דרכה בתחום הרכב החשמלי הזעיר, ובנתה מנועים עבור כלי רכב בעלי שני גלגלים ושלושה גלגלים. להערכתה, המנועים שלה קלים ב-30%-50% בהשוואה למנועים מתחרים בעלי הספק זהה. כיום היא מייצרת מנועים בארבעה גדלים במגוון ההספקים 3KW-135KW, אשר בקצה גבוה שלהם מתאימים גם לשימוש במכוניות נוסעים וכלי-רכב מסחריים קלים.
בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל פט גלסינגר, שם את יהבו על טכנולוגיות חדשות ועל בנייה מחדש של התרבות הארגונית
הדו"ח השנתי של חברת אינטל (Intel) היכה את האנליסטים בתדהמה: מכירותיה ברבעון האחרון של 2022 ירדו בכ-32% להיקף של כ-14 מיליארד דולר בלבד. המכירות בשנת 2022 כולה הסתכמו בכ-63.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 74.7 מיליארד דולר בשנת 2021. גרוע יותר: הרווח הגולמי ירד מ-55.4% בשנת 2021 לכ-42.3% בשנת 2022. מניית החברה בנסד"ק הגיבה מיידית בירידה חדה של כ-6.4%, ובמהלך סוף השבוע היא התאוששה והתייצבה במחיר של קצת יותר מ-28 דולר (בהשוואה לכ-30 דולר ערב פרסום הדו"ח), המעניק לה שווי שוק של כ-116 מיליארד דולר.
הדו"ח מגלה שאינטל מאבדת מכירות בשני השווקים החשובים ביותר שלה: תחום המעבדים למחשבים אישיים שבו המכירות ירדו מ-41 מיליארד דולר ב-2021 לכ-31.7 מיליארד דולר ב-2022, ותחום המעבדים למרכזי נתונים ושרתים שבו ירדו המכירות מ-22.7 מיליארד דולר לכ-19.2 מיליארד דולר. אולם הבשורה הקשה ביותר היא תחזית החברה לרבעון הראשון 2023: אינטל צופה שמכירותיה ברבעון הראשון 2023 יסתכמו בכ-10.5-11.5 מיליארד דולר – בהשוואה ל-18.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון 2021.
המשבר ייגרר ל-2023
"אנחנו נכנסים לשנה החדשה בהנחה שחוסר-הוודאות הכלכלי יימשך גם ב-2023, במיוחד במחצית הראשונה של השנה", הסביר המנכ"ל פט גלסינגר בשיחת הוועידה. "ברבעון השלישי הערכנו ששוק המחשבים האישיים ב-2023 יסתכם בכ-270-295 מיליון יחידות. כעת אנחנו מאמינים שהוא יהיה בקצה הנמוך של התחזית. בשוק השרתים אנחנו צופים ירידה במהלך המחצית הראשונה של 2023, ולאחר מכן חזרה לצמיחה במחצית השנייה של השנה. בשווקים האחרים, כמו השוק התעשייתי, שוק הרכב ושוק האבזרים המקושרים, אנחנו צופים את המשך הצמיחה שראינו ב-2022, אם כי גם הם אינם חסינים בפני משברים מאקרו-כלכליים".
יציאה מתחומי פעילות: השלב הבא
מאז שגלסינגר נכנס לתפקד המנכ"ל בינואר 2021 הוא הוציא את אינטל משבעה תחומי פעילות שונים, מהלך שלהערכתו הביא לחיסכון בהוצאות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר בשנה. כעת הוא מתכנן קיצוץ נוסף: "נפסיק לבצע השקעות בקו פתרונות מיתוג הרשתות שלנו, אולם נמשיך לתמוך במוצרים הקיימים". המהלך הגדול ביותר היה מכירת חטיבת הזכרונות הבלתי-נדיפים בסוף 2021 לחברת SK hynix הקוריאנית, תמורת 7 מיליארד דולר במזומן.
הדבר בא לידי ביטוי בדו"ח בירידה הגדולה במכירות בתחומים המשלימים (Other), ממכירות של 6.4 מיליארד דולר ב-2021 לכ-2.1 מיליארד דולר ב-2022. מכירות החטיבה הזאת הסתכמו בשנת 2021 בכ-4.3 מיליארד דולר, שכבר לא מופיעים בדו"ח של 2022. הנקודה הזוהרת של הסעיף הזה היא מובילאיי, אשר מכירותיה צמחו מכ-1.4 מיליארד דולר ב-2021 לכ-1.9 מיליארד דולר ב-2022.
תוכנית ההצלה תגיע לשיאה ב-2025
תוכנית ההתאוששות של גלסינגר מבוססת על שני מהלכים מרכזיים: ארגון מחדש של החברה סביב קבוצת הייצור כקבלן פנימי חיצוני, והחזרת אינטל למעמדה ההיסטורי כיצרנית השבבים הטובה בעולם. כאן הוא מבטיח להפוך את הקערה על פיה: "עלינו על המסלול שיביא אותנו להשיג מחדש את ההובלה בביצועי הטרנזיסטורים עד לשנת 2025: נוציא לשוק חמש טכנולוגיות ייצור חדשות במהלך חמש השנים הקרובות, כאשר בשנת 2024 נגיע לשיוויון בבביצועים ובשנה 2025 נחזור להובלה חד-משמעית בטכנולוגיה שלנו עם הצגת תהליך הייצור Intel Lake 1A".
מהפיכה ארגונית בהשראת חטיבת הייצור
חטיבת שירותי הייצור (IFS), הוא סיפר, צוברת תאוצה וכבר יש לה צבר הזמנות מצטבר של כ-4 מיליארד דולר, בהן של ספק מרכזי של שירותי ענן ושל יצרנית השבבים MediaTek. "יש לנו דיונים מתקדמים עם 7 מתוך 10 הלקוחות הגדולים ביותר של ספקיות שירותי ייצור, ואנחנו עובדים קשה בהשלמת תהליך המיזוג עם חברת טאואר סמיקונדקטור (הישראלית), אשר תעצים את התנופה של החטיבה הזו". זהו המוקד המרכזי בשינוי הארגוני שאינטל מבצעת: בשלב הראשון היא בנתה את חטיבת שירותי הייצור, וכעת, בשלב השני (IDM 2.0), היא מארגנת את כל החברה סביב הקונספט של שירותי ייצור.
זוהי מהפיכה בתרבות הארגונית של החברה. גלסינגר: "כל היחידות העסקיות יעבדו מול קבוצת הייצור באותו האופן שבו הלקוחות החיצוניים עובדים מול IFS. הגישה הזאת תעניק גמישות ויעילות עסקית גם לקבוצת הייצור וגם לחטיבות העסקיות". כמה יעילות? בחברה מעריכים שהמהלך הזה הוא הסעיף הגדול ביותר בתהליך שיביא אותה להפחתה של 8-10 מיליארד דולר בשנה בהוצאות – אשר יושלם עד לשנת 2025. אלא שכדי להגיע אל היעד הזה אינטל צריכה לשמור על אמון המשקיעים והלקוחות – ועם כאלה תוצאות וכאלה תחזיות – זוהי משימה לא קלה.
משרד המכירות בישראל של חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) פתח שש משרות חדשות עבור עובדים בתחומי התמיכה והמכירות של רכיבים ופתרונות מתוצרת החברה: מהנדסי יישומים, מהנדסי תמיכה ומנהלי תיקי לקוחות.
חברת מיה דיינמיקס (MIA Dynamics) התל אביבית השלימה עיסקת מכירה ראשונה של כלי-רכב חשמליים זעירים שהיא פיתחה, בהיקף של כ-1 מיליון דולר. בשבוע שעבר היא מסרה לחברת מאיר אלקטריק יוטיליטיז (MEU) שבבעלות קבוצת מאיר, יבואנית מכוניות וולוו והונדה בישראל, את המערכות הראשונות: כלי-רכב חשמליים קטנים מסוג Mia Four. החברה מסרה שהושלם הליך התקינה וקבלת האישורים הרגולטוריים לשימוש בישראל' ומאיר אלקטריק החלה החלה למכור אותם ללקוחות קצה בארץ.
מדובר בכלי תחבורה ארבע גלגלי חשמלי המיועד לצורך התניידות של יחידים (אנשים פרטיים, לוחמים ובעלי תפקידים) במתווי שטח מורכבים. חברת מיה הוקמה על-ידי המנכ”ל יצחק קלדרון, על בסיס טכנולוגיה עצמית של מערכת מתלים גמישה המעניקה יציבות נסיעה בתנאים קשים, כולל עלייה וירידה במדרגות. באמצע 2022 היא קיבלה אישור על רישום הטכנולוגיה כפטנט.
בחודש יוני 2022 החברה נכנסה למסחר בבורסה בתל אביב בעקבות עסקת מיזוג עם השלד הבורסאי גו.די.אם, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-67.9 מיליון שקל. לחברה יש כיום מוצר מרכזי אחד, ומוצר נוסף הנמצא בפיתוח: הכלי האישי Mia Four (קטגוריה: מיקרו מוביליטי) כולל סוללה נשלפת אשר מעניקה טווח נסיעה של כ-45 ק”מ ומהירות נסיעה של עד 45 קמ”ש.
איור קונספט של הרכב הארבע-גלגלי החדש, EQ4
כעת היא מפתחת גרסה חזקה יותר של הפלטפורמה, אשר צפויה לצאת לשוק במתכונת של מעין טרקטורון חשמלי בשם MIA EQ4. זהו רכב ארבע גלגלי במשקל של 220 ק"ג אשר מגיע למהירות נסיעה של עד 160 קמ"ש ולטווח נסיעה של כ-280 ק"מ בין טעינות סוללה. לפי פרסומי החברה, זהו כלי רכב בתצורה חדשה אשר אמור לשלב בין היתרונות של אופנוע (גמישות וזריזות) עם היתרונות של רכב ארבע גלגלי (יציבות).
בתמונה למעלה: המחשב הקוונטי של תבור אלקטרוניקס. מתחיל ב-5 קיוביט ויגיע ל-100 קיוביט
במהלך המפגש השנתי של החברה האמריקאית לפיסיקה (APS) שיתקיים בחודש מרץ 2023, תחשוף חברת תבור אלקטרוניקה (Tabor Electronics) מאזור התעשייה נשר שבחיפה, מחשב קוונטי מלא המגיע בתצורה של מסד שרתים בגודל 20U, וכולל את כל המרכיבים המאפשרים להתחיל מיד בתיכנות ובביצוע מחקרים, כולל מעבד קוונטי פנימי בגודל של 5 קיוביט. נשיא תבור אלקטרוניקה, רון גלזר, סיפר ל-Techtime שהפיתוח התבצע בחשאי בשנים האחרונות בהשקעה של כמה מיליוני דולרים.
גלזר: "אנחנו עומדים לגרום לשינוי מהותי בשוק. חוקרים באוניברסיטה או במעבדות פיתוח נאלצו עד היום לרכוש מערכות גדולות ויקרות ולבצע אינטגרציה מורכבת. אנחנו נספק מערכת שלמה, אשר בתוך 6-8 שעות מגיעה לטמפרטורת העבודה הדרושה למערכות קוונטיות (18 מילי-קלווין) ומאפשרת להם להתחיל כמעט מיידית בביצוע הפרוייקטים שלהם".
המחשבים הקוונטיים של תבור יגיעו עם מעבדים קוונטיים מסדרה VORTEX של חברת Bleximo האמריקאית, אשר היתה שותפה של תבור בפיתוח הטכנולוגיה. בתחילה החברה תספק מחשבים ברמת כניסה (Starter) עם מעבד של 5 קיוביט. עד סוף השנה היא תכריז על גרסת Advanced הכוללת 16 ו-32 קיוביט, ובעתיד היא מתכננת לספק מחשב בעל 100 קיוביט. המחשבים מאפשרים להריץ את חבילות התוכנה של יבמ ומיקרוסופט (Qiskit ו-Q#) ואת מערכת הפיתוח של חברת Classiq הישראלית.
12 שנות נסיון בעולם הקוונטי
תחום המחשוב הקוונטי אינו זר לחברת תבור. החברה יצאה מאלרון הוותיקה והוקמה בשנת 1971 על-ידי צבי גלזר זכרונו לברכה, אשר שיתף פעולה עם עוזיה גליל בהקמת אלרון. לאורך השנים היא התמחתה בפיתוח וייצור מערכות לכידת ועיבוד אותות מהירים. במסגרת הזאת היא פיתחה כבר לפני 12 שנים מודולים שונים עבור המחשבים הקוונטיים הראשונים, כאשר אחת מהלקוחות המרכזיות שלה היתה חברת יבמ שהחלה להשתמש במערכות תבור בשנת 2016. "עדיין אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם יבמ".
המחשב הקוונטי החדש הוא אחד מסדרת מוצרים שהחברה מפתחת, במסגרת אסטרטגיה חדשה הממוקדת בפיתוח פתרונות שלמים ולא רק מודולים. "בשש השנים האחרונות השקענו יותר מ-10 מיליון דולר בפיתוח מוצרים חדשים. במקביל, אנחנו ממשיכים לספק ולפתח את המקמ"שים המהירים שלנו ללקוחות הקיימים מתעשיות השבבים, הבטחון, המכשור הרפואי ומדעי החיים.
"כיום אין מוצר דומה בשוק. החברות הגדולות עדיין מחפשות אסטרטגיית ענן שבה הלקוחות מקושרים בענן אל מחשבים קוונטיים שלהן, ואילו הלקוחות הקטנים נאלצים לרכוש מערכות שהן גדולות ויקרות בהשוואה לצרכים שלהם. הגישה שלנו שונה: לספק ללקוח מחשב בתצורה של שרת, אשר יושב אצלו בבית, ועליו הוא יוכל לבצע פעילויות שונות. זהו שינוי דרמטי באופי השוק".
ביום ג’, ה-7 בפברואר 2022, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר משותף עם SemiWiki המוקדש לתחום ניתוח הספק מבוסס RTL במסגרת הפיתוח של רכיבי SoC חסכוניים בהספק. הוובינר יתחיל בשעה 10:00 לפי שעון ישראל ויימשך 45 דקות. הדובר המרכזי בוובינר יהיה מדען ראשי לתחום Power-Estimation בחברת סינופסיס, אלכס ווייקפילד.
היעילות האנרגטית הפכה מרכיב קריטי בתכנוני שבבים, אולם למרות שטכנולוגיית ניתוח הספק מבוססת RTL מוכרת שנים רבות, הגישות המסורתיות לא מצליחות לספק מידע מדוייק דיו. במסגרת ההרצאה יציג ווייקפילד מתודולוגיות מומלצות שניתן לממש באמצעות טכנולוגיית ניתוח RTL של סינופסיס, אשר מבטיחות קבלת תובנות הספק אמינות ומדוייקות במהלך תכנון השבב.
מבנה ההרצאה:
Motivations for RTL power analysis
Basics of power consumption and associated calculations
. Key factors affecting RTL power accuracy: fast synthesis and mapping, clock tree modeling, and parasitics estimation
.Best practices to achieve good correlation and consistent accuracy
התפנית האאסטרטגית שביצעה חברת סקודיקס (Scodix) מראש העין הפכה לסיפור הצלחה: החברה שכמעט והתמוטטה בשנת 2020, הצליחה לחזור לחיים בשנת 2021 עם צמיחה של 36% במכירות, וכעת מתברר שהצמיחה נמשכה גם בשנת 2022: החברה דיווחה על מכירות של כ-29 מיליון דולר בהשוואה ל-22.4 מיליון דולר ב-2021. מנכ"ל סקודיקס, אלי גרינברג, אמר שהשוק עבור מערכות החברה הוא שוק ענק הצמא לפתרונות טכנולוגיים, "בעיקר בתחום יצרני האריזות שהוא מנוע הצמיחה המרכזי שלנו״.
חברת סקודיקס מפתחת ומייצרת מערכות להשבחת דפוס,(Digital Print Enhancement) המבוססות על פולימר Scodix PolySense שהיא פיתחה. התחום הקרוי “השבחת דפוס” הוא למעשה תהליך שבו מוסיפים אפקטים מיוחדים למוצר המודפס, מעבר להדפסת הצבע: צבעים מתכתיים, ציפויי לכה מבריקה, יצירת תבליט של אלמנטים במוצר המודפס וכדומה. המערכות של החברה מקבלות מצעים (מודפסים או לא מודפסים) וקובץ דיגיטלי של הלקוח, ועל בסיסם מוסיפה את האפקטים הדרושים.
הלם הקורונה
בשנת הקורונה 2020 צנחו המכירות לכ-16.3 מיליון דולר (כמעט מחצית מהמכירות ב-2019), והחברה סיימה את השנה עם חובות. בעקבות זאת היא ביצעה מספר מהלכים: עברה מייצור בקבלנות משנה אל ייצור עצמי במפעל של החברה, והנפקה בבורסה בתל אביב ביולי 2021, שבמהלכה היא גייסה 62 מיליון שקל. במקביל, הוגדרה אסטרטגיית שוק חדשה: מיקוד עיקר המאמץ בשוק יצרני האריזות. החברה השיקה קו מוצרים מתכלים ואת מכונת Scodix Ultra 6000 עובר השוק החדש. במחצית השנייה של 2021 החלו ההתקנות הראשונות, שעד סוךף השנה הגיעו לכ-30% מההכנסות ממכונות בשנת 2021.
לאחרונה הציגה סקודיקס בתערוכה בארה"ב את טכנולוגיית הדפסה חדשה (Scodix SHD) המאפשרת להדפיס פרטים קטנים ומדויקים לשימושים בתעשיית האריזות. יכולת זו מאפשרת לחברה להציג איכויות נוספות מול המתחרים. חברת סקודיקס מעסיקה כ-120 עובדים. במצגת לאנליסטים שהחברה פירסמה השבוע היא מדווחת שהמגמה נמשכת: בשנת 2022 תפסו המכונות החדשות כ-44% מכלל ההכנסות ממכונות. החברה הודיעה שהתוכנית האסטרטגית החדשה מיועדת להשיג צמיחה שנתית של כ-30%. היעד הזה מבוסס על התבססותו של שוק ענק הנמצא בצמיחה מתמדת: להערכת חברת המחקר Group Smithers, שוק האריזות המודפסות בעולם צומח בקצב קבוע של כ-2.8% וצפוי להגיע בשנת 2024 להיקף של כ-1.05 טריליון דולר.
חברת ננולוק (NanoLock) מהוד השרון נערכת לקראת הופעת מכרזים חדשים של מוני צריכת חשמל אשר מותאמים לעידן שבו החשמל הוא נכס דיגיטלי אשר ניתן לגנוב אותו ולהגן עליו באמצעים דיגיטליים. היעד המרכזי של החברה הוא לשלב את פתרון הגנת הסייבר שלה על המונים החכמים, במטרה למנוע גניבת אנרגיה באמצעות שינוי נתוני החיוב או העברת התשלום לחשבון בנק אחר, בלא ידיעת בעל החשבון. סמנכ"ל אסטרטגיה ושיתופי פעולה בחברה, מוטי קניאס (בתמונה למעלה), אמר ל-Techtime שבעבר היו גונבים חשמל באמצעים פיסיים, אולם כיום נוצר שדה גניבה דיגיטלי.
"הבעיה נעוצה בכך שמוני הצריכה מצויים בכל אתר ובעלי נגישות פיסית קלה. התקשורת אליהם מוגנת היטב, אבל המונים עצמם חשופים בפני גורמי פשע אשר יודעים כיצד להגיע אל מכשירי קצה ולבצע בהם שינויים". לדבריו, הבעיה הוחמרה מאוד בעקבות המלחמה באוקראינה, אשר יצרה גל חדש של פשעי-חשמל, "בגלל העליה שהיא גרמה במחירי האנרגיה בעולם. גניבת החשמל הנפוצה ביותר היא שינוי בנתוני המונה, כדי שהוא ישדר מידע על צריכה מופחתת, אולם לאחרונה גילו הבריטים שגורמי פשע החלו לבצע פשעי-חשמל מסוג חדש: הם מסיטים את חשבון החשמל מחשבון בעל המונה לחשבון אחר.
כלומר מישהו אחד צורך את החשמל – ומישהו אחר משלם עבורו. כאשר החשבון המשלם הוא של ארגון גדול, הוא בדרך-כלל לא מרגיש שהוא משלם חשבונות שאינם שלו. הפשע הזה קשה לגילוי, מכיוון שמבחינת חברת החשמל הכל נראה תקין – היא מספקת אנרגיה ומקבלת עבורה את התשלום הנדרש".
שיתוף פעולה עם רנסאס היפנית
חברת ננולוק הוקמה בשנת 2016, ופיתחה טכנולוגיה המגינה על רכיבי קצה באמצעות חסימת הכתיבה לזיכרון של מכשיר הקצה, ויצירת ערוץ מאובטח לעדכוני קושחה. החברה מעסיקה כ-50 עובדים, וגייסה עד היום כ-18 מיליון דולר. לאחרונה היא חתמה על הסכם הפצה עם חברת Ectacom הגרמנית, המפיצה פתרונות אבטחה של מערכות תעשייתיות ותשתיות קריטיות כמו גאז וחשמל. המטרה היא להטמיע את הפתרון במערכות אבטחה המיוצרות על-ידי התעשייה בגרמניה, כולל מוני צריכת חשמל.
אלא שהמהלך החשוב ביותר הושלם לפני בסוף 2022, כאשר יצרנית השבבים היפנית Renesas הטמיעה את תוכנת האבטחה של ננולוק במיקרו-בקרים ממשפחת RL78. רנסאס נחשבת לספקית המיקרו-בקרים הגדולה ביותר לשוק מוני-צריכת החשמל. השילוב הזה מאפשר ליצרניות לספק ללקוחותיהן מונים חכמים המוגנים ברמת המכשיר מפני פריצת סייבר. קניאס: "החלפת מונים חכמים הוא תהליך ארוך ומתבצע רק בכל מספר שנים. כרגע אנחנו ורנסאס נערכים לקראת מכרזי הדור הבא בעולם".
בתמונה למעלה: ההנהלה ומתקן הייצור המרכזי של RH בנוף הגליל. צילום: Techtime
חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית), הנחשבת לקבלנית הייצור האלקטרוני העצמאית הגדולה בישראל, נמצאת בתהליך מתקדם של מעבר לעבודה במתכונת של קבוצה, שבה כל החברות הבנות פועלות תחת הנהלה אחת, וכל פעולותיהן מתואמות. המהלך נחשף בכנס לקוחות שהחברה קיימה היום (א') במתחם ה-VIP באצטדיון בלומפילד ובהשתתפות כ-300 לקוחות וספקים.
הקבוצה החדשה מעסיקה כ-1,000 עובדים, מהם כ-900 בישראל, והשאר ברומניה ובארה"ב. בישראל נמצאת תשתית הייצור וההנדסה המרכזית, כולל מפעל עבודות מתכת, קווי SMT המספקים תפוקה של כ-300 מיליון רכיבים בשנה, ומחלקות ההרכבה, ייצור כבלים, בקרת מוצר ומחלקת הנדסה המעסיקה כ-60 מהנדסים והנדסאים ושדרכה עובר כל מוצר לפני כניסתו לייצור.
מנכ"ל החברה, יעקב לוי, סיפר שהחברה השלימה את שילוב מפעל המתכת בפעילות הקבוצה ונמצאת בשלב מתקדם מאוד של שילוב המפעלים בארה"ב וברומניה בפעילות השוטפת היומיומית, למרות שמשפטית הם ימשיכו להיות רשומים כחברות בנות. בימים אלה היא מקימה באזור התעשייה ציפורית מפעל ייצור אלקטרוני נוסף, במסגרת תוכנית אסטרטגית שנועדה להכפיל את המכירות עד שנת 2023. המפעל החדש יתמקד באינטגרציה, כבילה, פיתוח, והבאת מוצרים חדשים לשוק (NPI). המפעל יוקם בתוך כ-3 שנים בשטח שהחברה רכשה לאחרונה ויכלול רצפת ייצור בשטח של כ-5,500 מ”ר.
בחודש אוגוסט 2022 היא חנכה מפעל חדש בשטח של כ-2,000 מ"ר אשר הוקם בתוך מתחם RH בנוף הגליל, אשר מוקדש אך ורק לייצור מערכות של חברת לומניס (Lumenis). למעשה, עם השלמת הקמתו, תפסיק לומניס לייצר את מערכות האסתטיקה הרפואית שלה ותעביר אליו את כל הייצור. לוי סיפר ל-Techtime שהמתחם החדש "מהווה למעשה מפעל בתוך מפעל”. מייסד ויו"ר החברה, יעקב רוזנברג, סיפר לאורחים שלחברה יש אסטרטגיה ארוכת טווח. "יש לנו לקוחות ועובדים הנמצאים איתנו יותר מ-35 שנה", אמר.
חווה חקלאית הנראית כחוות שרתים
במסגרת הארוע הוצג פרוייקט יוצא דופן בתחום החקלאות החכמה: חברת RH פיתחה עבור חברת הסטארט-אפ GreenOnyx מתקן לגידול מבוקר של הירק האסיאתי עדשת המים. המתקן בנוי בתצורה של מסד, ומאפשר העמדת עשרות מתקנים בחדרים אורבניים, בדומה לארונות מחשוב במרכזי נתונים. הירק מופיע בצורת זרעונים ירקרקים, ומספק תזונה עשירה בהרבה מאשר ירקות עלים הנמצאים כיום בשוק וסובלים משלל בעיות עקב גידול חקלאי מתועש. מנכ"לית ומייסדת משותפת של החברה, ד"ר ציפי שוהם, סיפרה לנוכחים שלאחרונה הוקמה בבניין פנורמה בתל אביב החווה הראשונה בעולם מהסוג הזה – המספקת תפוקה גדולה פי 100 בהשוואה לגידול שדה סטנדרטי. "אנחנו מייצרים מערכות גידול מודולריות שיכולות לפעול בכל אתר ובכל מזג אוויר", אמרה.
הדמייה של GreenOnyx לחוות העתיד, המבוססת על מכונות המיוצרות כיום ב-RH
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
