מחבר: Techtime

רשף זכתה במכרז מרעומים בהיקף 17-19 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת רשף טכנולוגיות (Reshef Technologies) מאור יהודה ושדרות קיבלה הודעה מלקוחה שלה בדרום מזרח אסיה, על זכייתה במכרז לאספקת 5 מיליון מרעומי ארטילריה במשך 10 שנים, בקצב של 500 אלף מרעומים בשנה. היקף המכרז הוא 170-190 מיליון דולר, כאשר חלקה של רשף בתוכו צפוי להסתכם בכ-17-19 מיליון דולר. כך דיווחה ארית תעשיות, שהיא החברה האם של רשף. הלקוחה היא חברה ביטחונית הנמצאת בשליטת משרד ההגנה של אותה המדינה. מהודעות קודמות של החברה, עולה שככל הנראה מדובר בחברת Baharat Electronics ההודית.

רשף עוסקת בפיתוח וייצור מרעומים אלקטרוניים עבור ארטילריה, מרגמות, טנקים, רקטות ארטילריות וחימוש משוטט מדויק (חמ”מ). היא נמצאת בבעלות ארית תעשיות, ומהווה את הפעילות העיקרית שלה. אומנם ארית מחזיקה גם ב-100% בחברה הבת פי.די מערכות אלקטרו אופטיות, אולם היא משמשת כקבלנית משנה של רשף. בעקבות ההודעה על הזכייה במכרז, זינקה מניית ארית בבורסה בתל-אביב בכמעט 39%, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-132.6 מיליון שקל.

שותופת עסקית וטכנולוגית ארוכת שנים

מאז שנת 2015 קיים שיתוף פעולה אסטרטגי בין רשף ובהראט בהתמודות על מכרזי המרעומים של הצבא ההודי. במסגרת השותפות, בהראט מייצרת בעצמה את המרעומים, למעט רכיב קריטי במרעומים המסופק לה על-ידי רשף. רשף גם סייעה לה להקים מפעל הרכבת מרעומים אלקטרוניים עבור תחמושת קרקעית, ומעניקה סיוע טכני בייצור והרכבת המרעומים. הלקוחה רשאית לייצר את המרעומים בעצמה או לרכוש רכיבים מגורמים שלישיים, למעט רכיב קריטי במרעום המסופק על-ידי רשף.

בשנים 2016-2020 היא סיפקה את הרכיבים לייצור 750,000 מרעומים במספר מכרזים (חלקה בהם התסכם בכ-40 מיליון דולר). בשנת 2022 בוצעה הזמנה נוספת בהיקף של כ-370,000 מרעומים, שבו הסתכם חלקה של רשף בכ-15.3 מיליון דולר. כיום החברה מתמודדת על מכרז נוסף של 393,000 מרעומים. שתי החברות נמצאות כעת בתהליך בדיקה של שיתוף הפעולה, במטרה להרחיב את הפעילות המשותפת אל סוגים נוספים של מרעומים אלקטרוניים, מעבר למרעומים הארטילריים שבמכרז הרב-שנתי.

המהפיכה המשפטית נכנסה לסעיף "גורמי סיכון"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברות ההייטק מתחילות לנקוט בפעולות הגנה שונות בפני ההשלכות הכלכליות השליליות של המהפיכה המשפטית. רובן עדיין שומרות על שתיקה ולא מדווחות כיצד חוסר-הוודאות משפיע על המהלכים הפיננסיים המיידיים שלהן, אולם חלק גדול מהחברות הבורסאיות מתחיל להזהיר את המשקיעים שלהן שמשהו גדול מתחולל בישראל. אחת מהראשונות היתה חברת סולאראדג' (SolarEdge), שכבר לפני שלושה שבועות הוסיפה את המהפיכה המשפטית כסעיף חדש בפרק "גורמי סיכון" בדו"ח השנתי שלה.

היא כתבה: "הממשלה הנבחרת החדשה פירסמה תוכניות לצימצום משמעותי בעצמאות בית המשפט העליון, כולל צימצום יכולתו לבטל חקיקה על בסיס אי-סבירות והגדלת ההשפעה הפוליטית על תהליך בחירת שופטים. במידה והתוכניות האלה ימומשו, הן ייצרו עבורנו אתגרים תפעוליים, מכיוון שמטה החברה וכמחצית מעובדיה מצויים בישראל. בנוסף, אם המהלך יביא להרעה על יחסי החוץ של ישראל, הדבר עשוי לפגוע בקשרינו עם לקוחות וספקים, ולהשפיע לרעה על פעילותנו".

גם אורמת (Ormat) הקדימה. בדו"ח מה-24 לפברואר 2023 היא הזהירה: "חוסר יציבות פוליטית ומחאות נרחבות כנגד המהפיכה המשפטית עשויים לגרום לדאגות בקרב המשקיעים הקשורות לחוסר היציבות ולשינויים במערכת המשפטית. אנחנו לא יודעים אם המהפיכה המשפטית אכן תתבצע או באיזה אופן, ולכן עדיין לא יכולים להעריך את השפעת המהלך על המשקיעים או על עסקינו".

סטרטסיס קצרה וחדה

חברת נובה (Nova) כתבה לפני שבוע בסעיף "גורמי הסיכון" בדו"ח השנתי, שגופים ומוסדות רבים בישראל ובחו"ל מביעים דאגה לנוכח המהפיכה המשפטית שהממשלה מקדמת. "הם חוששים שמשקיעים יסרבו להשקיע הון בישראל או לבצע בה עסקאות. הם חוששים משינויים חדים בשערי המטבע, מהורדת דירוג האשראי של ישראל, מעליית הרבית ומהידרדרות במצב הביטחוני. לכל אחת מההתפתחויות האלה תהיה השפעה שלילית על עסקינו ועל יכולתנו לגייס הון".

חברת סיוה (CEVA) התייחסה אל הנושא בלאקוניות. בדו"ח השנתי שפורסם לפני שבוע היא כותבת: "רוב המו"פ ורוב המנהלים של החברה מצויים בישראל. לכן אנחנו מושפעים ישירות מהמצב הפוליטי, הכלכלי והצבאי בישראל, כולל השינויים המתבצעים במערכת המשפט הישראלית". סטרטסיס (Stratasys) היתה קצרה וחדה. בדו"ח שלה מה-3 במרץ 2023, היא כתבה שלאימוץ הרפורמה המשפטית "עשויות להיות השלכות שליליות על הכלכלה הישראלית ועל התוצאות העסקיות של החברה".

גם בנק ישראל מתחיל לדאוג

מדוע החברות מעדכנות את סעיף גורמי הסיכון? האם המהפיכה המשפטית מסכנת אותן? סמנכ"ל הכספים של חברת סולאראדג', רונן פאייר, הסביר ל-Techtime שיש מספר סיבות למהלך: "כאשר חברה ציבורית מגישה דו"חות כספיים, היא נדרשת לספק למשקיעים את כל רשימת גורמי הסיכון שיכולים להשפיע על אופן פעילותה ועל התוצאות העסקיות שלה.

"ומאחר שהסביבה העסקית שלנו נמצאת בחלק ניכר מאוד במדינת ישראל, וישראל נמצאת במצב של טלטלה, הדו"ח צריך לשקף את זה. למשל, תמיד מופיע בדו"ח שלנו סעיף סיכון המתייחס לאפשרות של מלחמה. זוהי גם דרישה רגולטורית וגם הגנה בפני אפשרות של תביעות עתידיות מצד משקיעים".

מעניין לציין שבניגוד להרבה חברות טכנולוגיות, סולאראדג' פטורה מביצוע מהלכים פיננסיים קיצוניים: היא רשומה כחברה אמריקאית וכל ההון שלה מצוי בחו"ל. יחד עם זאת, בנק ישראל מודאג מבריחת ההון של חברות ההייטק מישראל, ולכן החל מהשבוע הוא דורש מהבנקים המסחריים לספק דיווח שבועי על העברות כספים לחו”ל – במקום דיווח חודשי – כפי שהיה נהוג עד כה.

מודי'ס: "המהפיכה המשפטית מסכנת את כלכלת ישראל"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם מודי'ס (Moody's), ביצעה תפנית של כמעט 180 מעלות בהערכת מצבה הפיננסי של ישראל, ופירסמה אתמול (ב') אזהרה למשקיעים תחת הכותרת: "השינויים שממשלת ישראל מתכננת לבצע במערכת המשפטית מחלישים את המוסדות הלאומיים בישראל". זו הפעם הראשונה שבה סוכנות דירוג ראשונה במעלה בחשיבותה, מתייחסת ישירות להשלכות האפשריות של המהפיכה המשטרית על כלכלת ישראל, ועל דירוג האשראי שלה.

לפני המהלכים האחרונים העניקה מודי'ס ציונים גבוהים מאוד לכלכלה הישראלית. בחודש אפריל 2022 היא העלתה את הדירוג של ישראל לרמת A1 positive, והאריכה אותה פעם נוספת בחודש אוקטובר 2022. בנובמבר החברה פירסמה תחזית אופטימית שלפיה "תוצאות הבחירות לא ישפיעו לרעה על חוסנה של הכלכלה הישראלית ועל השיפורים בביצועיה הפיננסיים". אלא שהשבוע המגמה התהפכה, וחברת הדירוג העריכה שהמשך יישום הרפורמה המשפטית צפוי להביא לשינוי שלילי בדירוג.

מדדים פיננסיים הם רק מרכיב אחד בדירוג האשראי

החברה הסבירה שהדירוג החיובי הנוכחי הושג בעקבות שמירה הדוקה על תקציב המדינה ורפורמות בתחום האשראי שביצעה הממשלה הקודמת, והביעה תקווה שהממשלה החדשה תמשיך ליישם אותם. יחד עם זאת, "מצב פיננסי יציב ומדדים כלכליים טובים אינן חזקים מספיק כדי לפצות על תחזית להיחלשות המוסדות הלאומיים, אם הרפורמה המשפטית תמשיך להתקדם בכיוון הנוכחי. הרפורמה המשפטית תביא להחלשת האיזונים והבלמים בישראל". החברה הזהירה שהדבר הזה יגרום לדירוג אשראי שלילי.

מודי'ס: "לשינוי המתוכנן תהיה השפעה שלילית על הכלכלה, ובמיוחד על זרימת ההון אל תעשיית ההייטק החשובה כל-כך לכלכלת ישראל. היקף השינוי והמהירות שבה הממשלה מנסה להעביר אותו בפרלמנט, גורר ביקורות רבות מגופים חברתיים, מפוליטיקאים ומהקהילה הבינלאומית. ישראל חווה הפגנות רחבות-היקף מאז ינואר 2023. כעת צריך לראות האם המהפיכה תיושם בצורתה הנוכחית או שתהיה פשרה כלשהיא".

סוכנות רויטרס דיווחה שלאור אי-הוודאות שנוצרה בעקבות יוזמת המהפיכה המשפטית, החל מהשבוע דורש בנק ישראל לקבל מהבנקים המסחריים דיווח שבועי על העברות כספים לחו"ל, במקום דיווח חודשי כפי שהיה עד כה. בחודשיים האחרונים חלה ירידה בהיקף יתרות מטבע החוץ של מדינת ישראל, מכ-207 מיליארד דולר בפברואר 2022, לכ-196 מיליארד דולר בחודש פברואר 2023.

תא"ל (במיל') רועי ריפטין מונה למנכ"ל חברת אקסון ויז'ן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תא"ל במיל' רועי ריפטין [בתמונה], ששימש כקצין תותחנים ראשי, מונה למנכ"ל חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision), חברה בטחונית המתמחה בפיתוח ויישום פתרונות בינה מלאכותית עבור פלטפורמות בטחוניות. ריפטין מחליף בתפקיד את רז רודיטי, שניהל במקביל בשלוש השנים האחרונות גם את רייזור לאבס הבורסאית, שעוסקת גם כן בפיתוח פתרונות AI.

ריפטין (55) שימש קודם לכן במשך שלוש שנים כמנכ"ל החברה הבטחונית ניר אור מקבוצת אימקו, שאף ביצעה באחרונה פרויקט משותף עם אקסון ויז'ן. בין 2016-2020 שימש כסמנכ"ל פיתוח עסקי של ברנד תעשיות. 

חברת אקסון ויז'ן, שהוקמה ב-2017, מפתחת פתרונות המבוססים על בינה מלאכותית, ומאפשרים להגביר את השרידות והקטלניות של פלטפורמות צבאיות וצוותי קרב, באוויר בים וביבשה. הפתרונות של החברה מאפשרים למקסם את התפקוד של המפקדים והמפעילים ולספק לצוות הלוחם מידע מעובד ומעודכן בזמן אמת, לשם קבלת החלטות מיטבית ושיפור המודעות המצבית. פתרונות החברה משמשים את צה"ל וכוחות נוספים ברחבי העולם. 

בחודש יוני 2022 אקסון ויז'ן וניר-אור חשפו פיתוח משותף של מערכת בקרת וידיאו מבוססת בינה מלאכותית לכלי-רכב קרביים משוריינים (רק”מ). הפתרון, EdgeRCWS, מתבסס על מערכת הווידיאו של ניר-אור והאלגוריתמיקה של אקסון-ויז’ן, והוא מסייע לשפר את המודעות הסביבתית של הרק”מ בשדה הקרב, ולזהות ולהתביית על מטרות באופן אוטונומי.

 

אינטל השיקה משפחת FPGA עתירת תקשורת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנהל קבוצת Analog & Mixed Signals בחברת אינטל, נועם אבני, לצד רכיב Agilex 7

חברת אינטל (Intel) הכריזה על משפחת רכיבי ה-FPGA החדשה Agilex 7, אשר פותחה בחלקה בישראל ומיוצרת מטרניזסטורי SuperFin החדשים של אינטל בתהליך של 10 ננומטר. הרכיבים במשפחה מספקים עד 4 מיליון יחידות לוגיות וכולים מעבדי DSP פנימיים המגיעים לעוצמת עיבוד של עד 38TFLOPS. שוקי היעד המרכזיים של משפחת Agilex 7 הם רשתות אופטיות, מרכזי נתונים, אולפני שידור, מתקנים לבדיקות רפואיות ורשתות 5G.

מרכיב ה-FPGA במשפחת הרכיבים החדשה תוכנן על-ידי הצוות של אלטרה לשעבר, מסנטה קלרה, קליפורניה. הרכיבים כוללים משדרים/מקלטים שפותחו בעיקר בארץ, אשר מספקים קצב העברת נתונים של עד 116Gbps וקישוריות Ethernet מרובת פרוטוקולים בקצב של עד 400Gbps. תשתית התקשורת החזקה של הרכיב כוללת שני מרכיבים מרכזיים: תקשורת איתרנט מהירה מאוד, ותקשורת איתרנט איטית יותר, אולם תואמת לכל הפרוטוקולים הקיימים היום בשוק, כולל בתחנות בסיס 5G.

עשרות ערוצי 400G במקביל

ממשקי התקשורת המהירים מבוססים על טכנולוגיית התקשורת ברק (Barak) אשר פותחה בישראל. מנהל קבוצת Analog & Mixed Signals בחברת אינטל, נועם אבני, סיפר ל-Techtime שהמשדרים והמקלטים (מקמ"שים) משולבים ברכיבים במתכונת של אריחי סיליקון נפרדים (F-Tile) המחוברים בערוץ תקשורת פנימי אל רכיב הליבה של ה-FPGA. אבני: "פיתחנו שני מודולי תקשורת מרכזיים. הראשון הוא Ethernet PHY המאפשר לספק מהירות תקשורת של עד 116Gbps. ברכיב הותקנו 16 ערוצים כאלה, ולכן הוא מסוגל להגיע למהירות תקשורת של עד כ-1.6Tbps.

"בנוסף, שילבנו ברכיב גם מודולי תקשורת איטיים יותר, המגיעים לקצב של עד 58Gbps, אולם הם תואמים כמעט לכל פרוטוקולי התקשורת שיש בעולם. כאשר מספקים רכיב FPGA ללקוח, לא תמיד יודעים מה יהיו צורכי התקשורת שלו, ולכן אנחנו מעניקים לו את כל האפשרויות. ניתן לקשר 8 ערוצים כאלה ולקבל תקשורת איתרנט בקצב של עד 400G. בפועל, יש הרבה מאוד ערוצים כאלה בתוך רכיבי Agilex 7, והלקוח יכול להפעיל עשרות ערוצי 400G במקביל".

קבוצת Analog & Mixed Signals אחראית לפיתוח כל פתרונות התקשורת של אינטל הקבוצה מונה כיום כ-600 עובדים בעולם, מתוכם כ-250 עובדים בישראל. הקושי המרכזי בפיתוח ממשקי התקשורת המהירים היה הצורך לסנן רעשים בתדר גבוה מאוד, מבלי לפגוע בצריכת ההספק של המקלט. החברה התגברה על הקושי באמצעות טכנולוגיית "ברק", אשר נחשפה לראשונה לפני כשנה.

ממיר ADC מסנן רעשים

ליבת הטכנולוגיה היא פיתוח ממיר ADC מהיר המבוסס על עקרון קלאסי: Successive-approximation ADC, המכונה גם SAR. הממיר דוגם את האות האנלוגי בקצב של עד 14G Samples per second וכולל גם אלגוריתמיקה ייחודית ומהירה מאוד, שחלקה מיושם בתוך החומרה וחלקה מיושם באמצעות תוכנה. "במעבדה יש לנו כבר את הדור הבא, שיעבוד במהירויות של 200G".

ממשק "ברק" נחשב לסיליקון הראשון בעולם שהצליח להגיע לתדרים האלה. הוא פותח על-ידי קבוצות אינטל בחיפה ובירושלים בהובלת אלון מייזלר. הממשק המרובה-פרוטוקולים (המכונה UX) פותח במשותף על-ידי הקבוצה בטורונטו שתכננה את המעגלים האנלוגיים, והקבוצה בירושלים שפיתחה את יחידת עיבוד האותות (DSP) המנהלת אותו ואת והאלגוריתמים שלו, בהובלת איתי גור.

טאואר וטרמאונט פיתחו תהליך לחיבור סיבים אל רכיבי סיליקון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טרמאונט (Teramount) הירושלמית וחברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק, פיתחו תהליך ייצור חדש המאפשר חיבור ישיר של סיבים אופטיים אל רכיבי סיליקון בקווי ייצור המוניים. הפתרון קיבל את הכינוי Silicon Photonic Bump-ready, ומבוסס על תהליך הייצור ההמוני PH18 של טאואר לרכיבי סיליקון פוטוניקס, ועל טכנולוגיית Photonic Bump של חברת טרמאונט.

טכנולוגיית PhotonicPlug של טרמאונט מאפשרת לכל קבלן ייצור מארזים (OSAT) לחבר את הסיבים האופטיים אל שבב הסילקון פוטוניקס בלא בשימוש בציוד ייעודי (Active Alignment) יקר ומורכב. הדבר מתבצע באמצעות מבנה המקשר בין מוליכי האור אל נקודות התחברות (photonic bumps) אופטיות שממדיהן דומים לנקודות ההתחברות הסטנדרטיות של שבבי CMOS.

חברת טאואר מסרה שהיא ייצרה בהצלחה פרוסות סיליקון אשר כוללות נקודות Photonic Bumps ולכן ניתן לחבר אותן ישירות אל מחברי ה-Photonic Bump. להערכת החברה, הטכנולוגיה מספקת "פתרון ייחודי לחיבוריות אופטית עבור חוות שרתים, תשתיות תקשורת ויישומים שונים בתחומים כמו בינה מלאכותית וחיישנים חכמים. הפיתוח מפשט את תהליך הייצור המורכב של מארז השבבים, ומתאים לייצור המוני".

חברת טרמאונט הוקמה בשנת 2015 על-ידי המנכ”ל ד״ר הישאם טאהא וסמנכ”ל הטכנולוגיות ד״ר אבי ישראל. בחודש מרץ 2021 היא השלימה גיוס הון בהיקף של 8 מיליון דולר, שנועד להביא אותה לייצור המוני. הגיוס הובל על-ידי קרן Grove Ventures והשתתף בו גם דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית וכיום יו״ר החברה. טאואר ופרמאונט יציעו את הטכנולוגיה ללקוחות טאואר אשר יהיו מעוניינים לייצר שבבי סיליקון פוטיניקס עם היכולות האלה.

אפלייד ישראל הכריזה על מערכת 10 VeritySEM

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אפלייד מטיריאלס העולמית (Applied Materials) הכריזה על פריצת דרך טכנולוגית בתחום ייצור השבבים, אשר פותחה ומיוצרת בחטיבת Process Diagnostics and  Control – PDC, שהיא החברה הישראלית של אפלייד מטיריאלס. הפתרון החדש שולב במערכת המטרולוגיה מבוססת eBeam מדגם 10 VeritySEM אשר מיוצרת ברחובות, במטרה למדוד ולבדוק ברמת דיוק גבוהה את המימדים הקריטיים (critical dimensions) במבנה של שבבים מתקדמים. הבדיקות האלה נעשות במהלך ייצור השבב, על מנת לאתר פגמים מיד עם הופעתם ולבצע תיקונים שימנעו את פסילת האצווה.

הגישה החדשה קיבלה באפלייד את הכינוי 3D Patterning Control. היא מבוססת על שימוש במיקרוסקופ eBeam ייחודי שפותח בישראל, אשר מבצע סריקה של השבב באמצעות אלומות אלקטרונים שונות בעוצמות שונות: אלומה חזקה מאפשרת מדידה מהירה בעומק של כמה מאות ננומטרים ואלומות בעוצמות משתנות אשר מותאמות לתכונות השבב הייחודי, ומשודרות בעוצמות המאפשרות לבצע מדידה של מבנים וחומרים הרגישים לקרינת אלקטרונים, מבלי להרוס אותם.

באפריל 2022 קיימה אפלייד מטיריאלס יום הדרכה לתעשיית השבבים, ובמהלכו סיפר מנהל קבוצת הדיאגנוסטיקה ובקרת התהליכים בחברה, עופר אדן, שהטכניקה הזאת מיועדת להתמודד עם בעיה חדשה שנוצרה בעקבות המעבר לייצור מבנים תלת מימדיים מורכבים, דוגמת טרניזסטורי GAA. עקב המימדים האלה יש צורך להשתמש בקרינת Extreme UV בעלת אורך גל קצר מאוד, אולם שכבות ה-photoresist בתהליך EUV הן כל כך דקות, שאפילו עוצמת האנרגיה של המיקרוסקופ האלקטרוני המשמש למדידת התהליך, יכולה לעוות את התבניות.

אדן: “מערכת VeritySEM עבור תהליכי EUV כוללת טכנולוגיה בעלת אנרגיה נמוכה אשר מקטינה למינימום את ההפרעה ל-photoresist, אולם משפרת את הרזולוציה של התמונה המתקבלת. מספר לקוחות כבר משתמשים במערכת הזאת כדי להבטיח עמידה במימדים הקריטיים (CD) בתהליכי EUV ובאחידות התבנית לפני המעבר לשלב הצריבה”.

Rochester Electronics תייצר רכיבים של Skyworks

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רוצ’סטר היא מפיץ המייצר אל המלאי רכיבים של חברות OEM. צילום: רוצ’סטר

חברת Rochester Electronics הכריזה שהיא מתחילה לספק רכיבים מתוצרת Skyworks Solutions אשר הגיעו אל שלב סוף החיים שלהם (EOL). "רוצ'סטר מברכת על ההזדמנות לספק מוצרים ופתרונות אות מעורב ו-RF של Skyworks. היצע זה מחזק את מעמדה של Rochester בשוק ומאפשר לה לשרת מגוון רחב יותר של סקטורים גלובליים, ואנו מקווים שנוכל להמשיך ולחזק את הקשר שלנו עם לקוחות בכל רחבי העולם", אמר מארק גור, מנהל פיתוח ספקים בחברת רוצ'סטר.

חברת רוצ’סטר האמריקאית היא מספקיות הרכיבים הגדולות בתעשייה, ופועלת במתכונת ייחודית: החברה מייצרת שבבים שייצורם הסדרתי הופסק מסיבות שונות, ומספקת אותם בהסמכה מלאה של כ-70 יצרנים מקוריים. למעשה היא פועלת במתכונת של מפיץ המחזיק במלאי של רכיבים שהוא מייצר. החברה דיווחה שכיום יש לה מלאי של 15 מיליארד רכיבים מ-200,000 מק”טים שונים. בנוסף, יש לה מלאי של 12 מיליארד פיסות סיליקון, המאפשר לה לספק שירות של ייצור לפי הזמנה (Build-To-Order – BTO).

חברת סקייוורקס מטקסס, ארה”ב, מתמחה בפיתוח וייצור שבבים אנלוגיים, רכיבי RF ורכיבי אותות מעורבים. בחודש יולי 2021 היא רכשה את חטיבת התשתיות והרכב של סיליקון לאבס (Silicon Laboratories) מקליפורניה, תמורת כ-2.75 מיליארד דולר במזומן.

כנס MDI Expo 2023 יתקיים במתחם אבניו ב-21 במרץ 2023‎‎

פורסם בתאריך ע"י Techtime
כנס תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית, MDI Expo 2023, יתקיים ביום ג’ ה-21 במרץ 2023, במתחם אבניו שבקריית שדה התעופה. הכנס יתמקד באתגרי תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית העולמית והישראלית, ויארח עשרות מרצים בכירים וחברות מובילות בתחום. הכנס ייפתח בהרצאות מליאה של שירה לב עמי, CEO, The Israel National Digital Agency, ד"ר אירית יניב, Co-Founder and CEO, Almeda Ventures, ד"ר גליה ברקאי, Director, Sheba BEYOND, וזיו מנדל, CEO, Matrix R&D Services and Offshore, Co – CEO, John Bryce.

שלושה מסלולים מקצועיים

במהלך כנס MDI Expo 2023 יתקיימו במקביל שלושה מסלולים מקצועיים, שבכל אחד מהם יועברו 9 הרצאות. המסלול הראשון יתמקד בסוגיות רגולציה ואיכות, המסלול השני מוקדש לכל מרכיבי האיפיון והתכנון של מכשיר רפואי חדש, והמסלול השלישי יעסוק בתחום התוכנה וה-Digital Healthcare. לצד הכנס המקצועי תתקיים תערוכה מסחרית בהשתתפות כ-45 מציגים.

הכנס מופק על-ידי חברת SemIsrael. מנכ”ל החברה, שוקה צ’רנוביצקי, מעריך שהשנה יגיעו לכנס יותר מ-850 משתתפים מהתעשייה. “הכנס כולל יותר מ-30 הרצאות מקצועיות שיינתנו על-ידי מומחים בתחום. אנחנו מזמינים את כל אנשי תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית להירשם, להגיע, ללמוד ולהתחבר. ההשתתפות לעובדי חברות המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית הישראליות, הינה מוזלת ומסובסדת, וכוללת את כל מרכיבי הכנס”.

למידע נוסף ורישום: MDI EXPO 2023

המלחמה באוקראינה מזניקה את מכירות אלביט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: צריח-ירי עבור נגמ"ש הלחימה Piranha V, שאלביט תספק לצבא רומניה

בעקבות הלחימה באוקראינה נכנס שוק הביטחון האירופי לתהליך מואץ של התחמשות והצטיידות בכלי נשק כבדים ובטכנולוגיות חדשות. כאשר בודקים את ההודעות של חברת אלביט מערכות מתעורר הרושם שהשוק האירופי מתחיל לתפוס את מקומה של אסיה כשוק הגדול ביותר בעולם. ההתחמשות האירופית מתבטאת היטב בתוצאות הכספיות של אלביט. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 תפס השוק האירופי 21.4% מכלל המכירות של אלביט (859 מיליון דולר), בהשוואה ל-16.7% בתשעת החודשים הראשונים של 2021, כ-630 מיליון דולר, ומכירות של כ-557 מיליון דולר (17% מהמכירות) בתשעת החודשים הראשונים של 2020.

היום, לשם המחשה, דיווחה אלביט דיווחה של שלושה חוזים חדשים לאספקת נשק עבור לקוחות באירופה, בסכום כולל של כ-372 מיליון דולר. ההזמנות החדשו כוללות אספקת תותחי הוביצר 155 מ"מ מתנייעים על-גבי משאיות מסוג ATMOS עבור גדוד ארטילרי של מדינה אירופית בהיקף של 119 מיליון דולר, ואספקת שתי סוללות שמ משגרי רקטות מסוג PULS בהיקף של 133 מיליון דולר. מדובר במשגרי רקטות אשר תואמים לתקן נאט"ו של רקטות 155 מ"מ המגיעות לטווח של כ-40 ק"מ. בנוסף, אלביט מציעה רקטות בליסטיות ורקטות בעלות ראש ביות חכם, המיועדות לפגיעה במטרות בטווח של 12-300 ק"מ. בשני המקרים מדובר בנשק ארטילרי המתנייד באמצעות משאית, ולכן מאפשר תנועה מהירה לפני ואחרי הירי, כפי שעולה היום ממאפייני הלחימה החדשים באוקראינה.

מנכ"ל אלביט, מצלאל מכליס רמז למגמה הזאת כמעט ישירות: "אנחנו חווים גידול חד מאוד בדרישה לפתרונות ארטיליה מתקדמים מצבאות בעולם, כולל מדינות אירופה ומדינות ברית נא"טו, במסגרת המאמץ לשפר את היעילות של הכוחות הלוחמים". במסגרת ההכרה האירופית בחשיבות הרקטות הארטילריות, נחתם ביולי 2022 הסכם לשיתוף פעולה בין אלביט לבין Krauss-Maffei Wegmann הצרפתית-גרמנית לפיתוח משותף וייצור רקטות ארטילריות עבור צבאות אירופיים.

משגר הרקטות Euro-PULS אשר ייוצר עבור אירופה על-ידי אלביט ו-KMW הצרפתית-גרמנית
משגר הרקטות Euro-PULS אשר ייוצר עבור אירופה על-ידי אלביט ו-KMW הצרפתית-גרמנית

כעבור ארבעה חודשים בלבד, בדצמבר 2022, הורחב ההסכם בין שתי החברות. הן הציגו את הפתרון המשותף שלהן למשגר רקטות אירופי בשם Euro-PULS, אשר מבוסס על מערכת PULS של אלביט ועל חימוש מתוצרת אלביט. המערכת החדשה תיוצר בחברת KMW באירופה, לאור הנסיון והידע שלה בפיתוח כלי-נשק ארטילריים העומדים בדרישות האירופיות.

חברת KMW היא מהחברות הביטחוניות הוותיקות באירופה. החברה החלה את דרכה בשנת 1833 כיצרנית של קטרים ועברה גלגולים שונים לאורך השנים. במתכונתה הנוכחית היא החלה לפעול בשנת 1999 ומילאה תפקיד מרכזי בפיתוח וייצור פלטפורמות כבדות, דוגמת טנקי ליאופרד של צבא גרמניה, ארטילריה ניידת ומערכות נ”מ ניידות הנמצאות כיום בשירות צבא אוקראינה. המהלך העסקי האחרון שלה היה מיזוג עם חברת Nexter, שהיתה יצרנית נשק בבעלות ממשלת צרפת. כיום החברה מעסיקה כ-8,800 עובדים. צבר ההזמנות שלה מסתכם בכ-10.7 מיליארד אירו. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד אירו.

צריח לחימה לצבא רומניה

במקביל לעסקת משגרי הרקטות, אלביט דיווחה על הזמנה נוספת של צבא רומניה לאספקת צריחי ירי אוטומטייים, מערכות בקרת נשק ומרגמות עבור נגמ"ש הלחימה Piranha V של צבא רומניה. ההזמנה בהיקף של 120 מיליון דולר הגיעה מהקבלנית הראשית, חברת General Dynamics European Land Systems. במסגרת הפרוייקט, אלביט תספק עמדת ירי עצמונית למקלעי 12.7 מ"מ, מרגמות 120 מ"מ אוטונומיות מתנייעות מדגם SPEAR וצריח ירי משולב מלא מדגם UT30 MK2 אשר מפעיל תותח 30 מ"מ.

כמחצית מהסטודנטים בישראל משתמשים ב-AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: איור של DALL-E עבור ההגדרה: Students are Using AI computer algorithms to improve their studies

כמחצית מהסטודנטים בישראל משתמשים ביישומי בינה מלאכותית בעיקר לצורך למידה ושיפור הבנת החומר. מדובר בקצב אימוץ חסר תקדים של טכנולוגיה חדשה, לאור העובדה שתוכנת ChatGPT אשר יצרה את המגמה הזאת, נפתחה בני הציבור הרחב רק בחודש נובמבר 2022. כך עולה מסקר שנערך בקרב סטודנטים בישראל על-ידי ד"ר מיטל אמזלג ופרופ' גילה קורץ מהפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון (HIT). מהסקר עולה שיישום הבינה המלאכותית הפופולרי ביותר בקרב הסטודנטים ChatGPT ואחריו בפער גדול נמצא Dall-E 2.

הסקר נערך בקרב כ-300 סטודנטים וסטודנטיות ממגוון מוסדות להשכלה גבוהה בישראל מתוך קשת רחבה של תחומי לימוד, בהם: טכנולוגיות למידה, חינוך, מדעי המחשב, הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי הרוח והחברה ועוד. מחציתם גברים. הגיל הממוצע של המשיבים 28 שנים, כאשר 80% מהסטודנטים לומדים לתואר ראשון, 18% לתואר שני ו-2% לתואר שלישי. הממצאים המרכזיים: 53% מהסטודנטים העידו שהם משתמשים ביישומי בינה מלאכותית. מתוכם, 66.5% משתמשים בהם לפחות פעם בשבוע. כלומר 35.2% מהסטודנטים משתמשים ביישומי AI לפחות פעם בשבוע, כאשר 5% מכלל הסטודנטים משתמשים בהם בכל יום.

המהפיכה כבר התחוללה

הסטודנטים משתמשים ביישומי בינה מלאכותית בעיקר כעזרי למידה: קבלת רעיונות להשראה, הבנת תכנים שנלמדו בקורסים, הרחבה מעבר למה שנלמד בקורסים ולניסוח או עריכהת טקסטים. הם שהסטודנטים ממעטים להשתמש ביישומי בינה מלאכותית לכתיבת עבודות, לפתרון תרגילים ולצורך תרגום. בשאלון שנלווה לסקר הם הסבירו שבינה מלאכותית מקילה על הלמידה. הם מאמינים שאף אחד לא ייפגע אם יעשה שימוש ביישומים הללו, ושהמרצים צריכים לאפשר שימוש בבינה מלאכותית.

יחד עם זאת, הסטודנטים חוששים שבעקבות ההתפתחות הזאת, מרצים עשויים לתת מטלות קשות יותר. הם גם לא סבורים שיש בעיה אתיתי בשימוש ביישומי בינה מלאכותית. דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה, פרופ' גילה קורץ אמרה שהבינה המלאכותית משנה במהירות את הדרך בה אנו חיים, עובדים ולומדים. "שילוב AI בתהליכי למידה והוראה יכול לחולל מהפיכה בדרך שבה לומדים ובה מלמדים. אתגר ה-AI מחייב מענה תפיסתי-מערכתי, המביא בחשבון היבטים שונים של התופעה".

הנתונים התפרסמו לקראת כנס AI: Game Changer Or Game Over שיתקיים ב-9 במרץ במכון הטכנולוגי בחולון, אשר יתמקד במהפיכת הבינה המלאכותית באקדמיה.

קיידנס משיקה 13 פתרונות VIP חדשים לאימות מהיר ומקיף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על הזמינות של 13 פתרונות אימות (VIP) חדשים המאפשרים לאמת במהירות וביעילות את הפרוטוקולים בתכנון ולוודא שהם עומדים בתקנים התעשייתיים המעודכנים ביותר. "הביקוש הגובר לרוחב פס, הספק נמוך וניהול יעיל יותר של קוהרנטיות מטמון, מייצר פרוטוקולים חדשים המטפלים בבעיות אלה", אמר פול קנינגהם, סגן נשיא בכיר ומנהל כללי של קבוצת המערכת והאימות בקיידנס. "התוספת של 13 פתרונות VIP חדשים תסייע לביצוע סגירה מהיר של אימות IP ו-SoC".

ההיצע החדש של  Cadence VIP מאפשר לפתח רכיבים מתקדמים ורכיבי SoC שבהם אומתה העמידה בדרישות התעשייתיות של מודולים כמו Arm AMBA 5 CHI-f,  Universal Chiplet Interconnect Express (UCIe) GDDR7, DDR5 DIMM ,MIPI A-PHY, SoundWire I3S וממשקי USB4 2.0.

כל פתרונות ה-VIP של קיידנס כוללים את טכנולוגיית Cadence TripleCheck, המספקת למשתמשים תכנית אימות תואמת מפרט המקושרת למודלים מקיפים של כיסוי וחבילת בדיקות, כדי להבטיח תאימות למפרט הממשק. ה-VIP החדש תומך גם ב-System VIP לאימות מורחב המספק גם ספריות בדיקה ברמת SoC, ניתוח ביצועים ובודקי קוהרנטיות נתונים ומטמון. החברה מעריכה שהדבר מייעל את האימות עד פי 10 בהשוואה לתהליך אימות ידני של ה-SoC.

 

Rakuten Mobile התקינה מערכת בקרה מבוססת AI של רדקום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Rakuten Mobile היפנית תתקין תוכנת ניטור ובקרת רשתות סלולריות של חברת רדקום (RADCOM), אשר עוקבת אחר פעילות רשת 5G, מאתרת התפתחות אי-סדירויות ומבצעת פעולות יזומות למניע הפרעות בפעילותה. התוכנה כוללת מרכיבי בינה מלאכותית (AI). חברת רדקום מסרה שמדובר בגישה שתאפשר להגיע בעתיד ליעד של רשתות אוטונומיות, המבצעות בעצמן את פעולות הניטור והתיקון. רמי עמית, מנהל הטכנולוגיה הראשי של רדקום. "על-ידי פריסת פתרון הפיילוט הזה, Rakuten Mobile נהנית מ-NWDAF ברמת המפעיל, המבטיחה התמקדות אוטומטית שאין דומה לה".

הטכנולוג הראשי של רקוטן, שראד סריוואטסווה, אמר שהמורכבות הגדולה של רשתות הדור החמישי מחייבת שימוש בתהליכים אוטומטיים ובניטור מבוסס בינה מלאכותית. "תוכנת RADCOM NWDAF מאפשרת לנו למנוע באופן אוטומטי הפרעות בקישוריות או ירידה באיכות רשת התקשורת שלנו". תוכנת (Network Data Analytics Function – NWDAF) של רדקום אוספת מידע מכל קצות הרשת בהתאם לפרוטוקול Network Function, אשר מהווה הרחבה של פרוטוקול RAN לרשתות פתוחות.

שיתוף הפעולה בין שתי החברות החל עוד לפני הקמת הרשת הסלולרית של רקוטן באפריל 2020, כאשר חברת רדקום סימנה את תחום הדור החמישי ורשתות פתוחות (Open RAN) כתחום צמיחה עתידי שלה. רקוטן היא ענקית מסחר אלקטרוני יפנית שקיבלה בשנת 2018 רישיון להקים רשת סלולרית במדינה, במטרה להגביר את התחרותיות בשוק הטלקום המקומי הריכוזי, ולהוזיל תעריפים. היא היתה אחת מהחלוצות העולמיות ביישום רשת וירטואלית לחלוטין (Virtualized RAN), כלומר כל מרכיבי הרשת והפונקציות שלה מנוהלים מהענן.

המהלך שהיה אז מהפכני, נשען במידה גדולה מאוד על חברת רדקום אשר סיפקה לה את מערכות ניטור תעבורה ואבטחת שירות (Service Assurance). כיום המגמה הזאת הפכה לתופעה המרכזית ביותר בבניית רשתות תקשורת חדשות, מכיוון שהיא מאפשרת ליהנות משני יתרונות בו-זמנית: השתחררות מהתלות בספקים בודדים שבעבר היו אחראים גם לחומרה וגם לתוכנה ולמעשה שלטו בלקוחות שלהם, ויכולת אספקת שירותים מורכבים, מכיוון שבעידן הדור הרביעי והחמישי, רשתות התקשורת מספקות שירות לא רק לסמארטפונים, אלא למגוון רחב של אביזרי IoT.

גרמניה תפתח מחשב-על ממונע לכלי-רכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

משרד המחקר הגרמני הקים קבוצת פיתוח חדשה והטיל עליה את המשימה לפתח מחשב-על ממונע אשר ישמש כמרכז העצבים של מכוניות אוטונומיות, חשמליות ומקושרות של הדור הבא. הקבוצה מורכבת מ-30 חברות תוכנה ואלקטרוניקה גרמניות, יצרניות מערכות עבור תעשיית הרכב, ענקיות תעשייה גרמניות דוגמת בוש וקונטיננטל, ומכוני מחקר מובילים, בהם: פראונהופר וקרלסרוה. הפרוייקט קיבל תקציב של יותר מ-90 מיליון אירו, מהם 46 מיליון אירו אשר מגיעים ישירות המדינה, והשאר מתקציבי השותפות לקבוצה. מדובר בפרוייקט הפיתוח הטכנולוגי מהגדולים ביותר המתבצעים כיום בגרמניה.

הפרוייקט שנחנך היום (ד'), קיבל את השם Mannheim-CeCaS, שהוא קיצור של: CentralCarServer, ומיועד לסיים את עבודת הפיתוח בתוך כשלוש שנים. חברת אינפיאון (Infineon) הודיעה שהיא נבחרה להוביל את פרוייקט הפיתוח, שבמהלכו יתוכנן מחשב חדש אשר יתבסס על שבב סיליקון ייעודי שאותו היא מתכננת לייצר באמצעות טרנזיסטורי FinFET. החברה מסרה שהמטרה היא לפתח מחשב אשר מטפל בכל הצרכים של הרכב, החל מניהול מערכות הניהוג האוטונומי והחיישנים, מערכות הטעינה וניהול ההספק החשמלי, בקרת המערכות המכניות ומערכות התקשורת ומערכות המידע והבידור.

המחשב החדש יכיל מרכיבים של ASIC ייעודי, מרכיבים של שבבים ייעודיים עבור בינה מלאכותית, מודולי תקשורת מהירה וייאמץ גישה מסתגלת גם ברמת החומרה וגם ברמת התוכנה. המטרה היא לפתח מערכת שתעמוד בהצלחה בדרישות ההסמכה של תעשיית הרכב (ASIL-D). מנהל חטיבת הרכב בחברת אינפיניאון, פטר שיפר (בתמונה למעלה), אמר שהאופן שבו השוק קיבל בהתלהבות את מערכות העזר לנהג (ADAS), מלמדת שעדיין יש מקום רב להתקדם בתחום האוטומציה של הנהיגה. "מטרת הפרוייקט הזה היא להבטיח את העצמאות הדיגיטלית של תעשיית הרכב הגרמנית והאירופית".

אינטל הכריזה על ערכת פיתוח למחשוב קוונטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) השיקה את ערכת הפיתוח הראשונה לבניית יישומים עבור מחשבים קוונטיים. ערכת Intel Quantum SDK 1.0 מאפשרת למתכנתים להתנסות בפיתוח תוכנות עבור מחשבים קוונטיים, עוד לפני שאלה יצאו לשוק. הערכה כוללת התממשקות חלקה עם יישומי ++C ו-Python, וכן ממשקים אל תוכנות המחשוב הקוונטי של אינטל. היא מעניקה למפתחים יכולת לדמות חישובים ברמה של 29 קיוביט במחשב אישי יחיד, או יותר מ-40 קיוביט באמצעות מערך של מספר מחשבים. למעשה, היא תאפשר למפתחים לשלב בין העולם הקוונטי ועולם המחשוב הקלאסי, באמצעות שילוב תוצאות מאלגוריתמים קוונטיים בפרוייקטי ++C ו-Python.

הערכה מספקת הדמייה מלאה של מחשוב קוונטי, כולל ממשק התחברות של שבב הבקרה של אינטל, Horse Ridge II. היא זמינה כעת בענן המפתחים של OneAPI. חברת אינטל הסבירה שערכת הפיתוח נועדה להעניק למפתחים היכרות עם האופן שבו יפעלו בעתיד החומרה והתוכנה של מחשב קוונטי אמיתי. מנהלת יישומי וארכיטקטורות קוונטום במעבדות אינטל, אן מאטסורה, אמרה שבחודש אפריל 2022 הציגה אינטל לייצר קיוביט במפעל שבבים סטנדרטי, במסגרת שיתוף פעולה עם מכון QuTech ההולנדי.

לדבריה, "אינטל מאמינה שמחשב קוונטי מסחרי יהיה בר-קיימא בתוך כ-10 שנים. אולם כבר עכשיו יש צורך בפריצות דרך משמעותיות בחומרה ובתוכנה כדי להגיע ליכולת שימוש מעשי במחשב קוונטי. הערכה תאפשר למפתחים ללמוד כיצד לייצר אלגוריתמים ויישומים קוונטיים, ותסייע בבניית קהילת מפתחים שתהיה מוכנה כאשר החומרה של אינטל תהיה זמינה". היא הסבירה שמעבר ללימוד ולהכשדרת התעשייה, המערכת צפויה להיות חלק בלתי נפרד מתהליך העבודה במערכות מחשוב קוונטיות.

מאטסורה: "בגלל הרגישות של המערכות הקוונטיות ווהמחיר הגבוה שלהן, הפיתוח צריך להיעשות באמצעות פלטמורמת סימולציה. כך למשל, עדיף לבצע את הדיבוג של התוכנה ברמת הסימולציה לפני שמעבירים אותה אל המחשב הקוונטי עצמו". לדבריה, המערכת יכולה לעבוד באופנים שונים, כולל יכולת עבודה היברידית: להריץ חלק מהאלגוריתם במחשב קוונטי, וחלק אחר ממנו במחשב קלאסי".

יצרנית רכב יפנית תבצע ניסויים במערכת V2X של פורסייט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית רכב גדולה מיפן ביצעה הזמנה של מערכת V2X סלולרית של חברת Eye-Net, הנמצאת בבעלותה המלאה של פורסייט (Foresight). היצרנית היפנית ביצעה את ההזמנה לצורך ביצוע ניסוי היתכנות טכנית של הוספת המערכת כשכבת בטיחות נוספת ברכב, בנוסף למערכת ה-ADAS הקיימת של החברה. המבחנים יתבצעו במערכת ההתרעה Eye-Zone, המבוססת על האפליקציה הסלולרית של Eye-Net.

כאשר האפליקציה מותקנת במכשירי טלפון ובאבזרים ניידים היא עוקבת אחר מיקום המשתמש ושולחת מידע אל מרכז המידע בענן היכן נמצא כל אחד מהמשתמשים ומה הם כיוון ומהירות תנועתו. מערכת Eye-Zone מנטרת את כל המידע הזה ומחפשת משתמשי דרך המצויים במסלול בעל פוטנציאל התנגשות, גם כשאינם רואים זה את זה. כמו למשל כאשר רכב וקטנוע מתקרבים אל צומת משני כיוונים שונים. כאשר המערכת מזהה משתמשי המצויים בסכנת התנגשות, היא מחשבת את הסיכוי להתפתחות מצב מסוכן או תאונה, ושולחת להם התרעה מיידית.

החברה מגדירה את תהליך איסוף המידע כ"חיישן וירטואלי" בשם RUDAR, ואת אלגוריתם ההתרעה בשם Multi Objects Tracker. מכיוון שהתהליך מבוסס על תוכנת מיקום ולא על חיישן פיסי, יכולת הגילוי שלו היא ברמת 360°. המערכת מבוססת לינוקס ופועלת ברשתות סלולריות מסוג 4G, 3G ו-5G. השימוש בה דורש התקנת תוכנה בלבד ללא צורך בביצוע התאמות חומרה. ניתן לשלב אותוה במערכות מידע שונות ברכב, החלל ממערכת ה-ADAS, מערכוותת הניווט או מערכות המידע והבידור. מבחני ההיתכנות ייערכו בשיתוף חברת תקשורת יפנית אשר תספק את תשתית התקשורת ואת מודולי התקשורת.

חברת פורסייט דיווחה שבמידה והפרוייקט יושלם בהצלחה, תיבחן האפשרות לעבור לשלב מסחרי, כאשר חברת התקשורת עשויה לשמש כמפיצה ביפן של האפליקציה, ותהיה אחראית על הטמעתה בתוך אפילקציות נפוצות במדינה. חברת פוסייט מנס-ציונה מפתחת פתרונות התמצאות תלת-מימדית לכלי-רכב, המבוססים על שימוש במצלמות. החברה נסחרת בבורסת תל אביב ובבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-37.7 מיליון דולר.

האטה בהטמעת 5G; הלקוחות מעדיפים 4G

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשנת 2022 גדל מספר המנויים בעולם לשירותי הדור החמישי (5G) בכ-446 מיליון מנויים, בשעה שרשתות הדור הרביעי (4G) גדלו בכ-592 מיליון מנויים – 14 שנים לאחר ההשקה הראשונית של הדור הרביעי. הנתון הפתיע את חברת המחקר Omdia, אשר גילתה שבינתיים רק 31% מהמפעילים הסלוריים מציעים ללקוחותיהם את שירותי הדור החמישי. בעקבות הממצאים עידכנה החברה את התחזיות, וכיום היא צופה שהיקף האימוץ של מערכות 4G יתחיל לרדת רק בשנת 2024, אולם ישמור על הבכורה לפחות עד 2027.

התופעה הבלתי צפויה הזאת נגרמה ככל הנראה משילוב של מספר גורמים שפעלו על השוק בו-זמנית: המשבר הכלכלי הגלובלי גרם לעלייה במכירות של טלפונים זולים מהקצה הנמוך על חשבון טלפונים יקרים המצויידים ב-5G, עדיין חסרים בשוק יישומים חדשים המותאמים בעיקר לדור החמישי, וקיימת בעיה נוספת הקשורה להרחבת השימוש באבזרים מקושרים: כ-30% מהם הם אבזרים שאינם טלפונים, כמו למשל אבזרי IoT או טאבלטים מקושרים, אשר קצב ההחלפה שלהם הוא נמוך בהרבה.

חזאי השוק הראשי של אומדיה, גרינדר שנקרוואליה: "בעקבות הנתונים האלה הורדנו את תחזית המכירות של 5G ב-2023 בכ-7.2% להיקף של כ-150 מיליון מנויים חדשים. אנחנו מאמינים שהתעשייה תתחיל להשלים את האובדן הזה החל מ-2025, במידה והתנאים בשוק העולמי ישתפרו". מנהל חטיבת המחקר בחברה, רונן דה רינאס, אמר שספקי התקשורת צריכים לאמץ מדיניות net-zero שבמסגרתה הם מסירים תשתיות ישנות מהרשתות שלהם בשעה שהם מתקינים תשתיות חדשות.

רינאס: "המפעילים החלו להסיט תקציבים מפריסת רשתות חדשות אל פרוייקטי הסרה של תשתיות 3G ישנות. החברות צריכות לגבש מדיניות ריאליסטית ביחס ל-5G ולבצע הערכה עסקית קפדנית לפני שהן עוברות לשלב הבא". יחד עם זאת, החברה מאמינה שתהליך המעבר לדור החמישי הוא בלתי נמנע. לכן היא שומרת לעת עתה על ההערכה הכללית שלפיה מספר המנויים לשירותי הדור החמישי יגיע להיקף של כ-5.9 מיליארד מנויים עד לשנת 2027, מספר המייצג שיעור חדירה של כ-70.9%.

טליט רכשה את חטיבת ה-IoT של תאלס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טליט (Telit) השלימה את עסקת המיזוג עם חטיבת ה-IoT הסלולרית של ענקית הביטחון האירופית תאלס (Thales), בעסקת מניות שהיקפה עדיין לא נמסר. בעקבות השלמת המהלך שהחל במחצית 2022, החלה טליט במהלך למיתוג מחדש תחת השם Telit Cinterion – חברה המתמקדת בתחום ה-IoT הסלולרי, אשר רשומה בקליפורניה ונמצאת בבעלות חלקית (כ-25%) של תאלס. במסגרת העיסקה, הועברו לידי החברה הממוזגת כל הפעילויות של תאלס בתחומים של מודולי IoT, נתבים, מודמים וכרטיסי SIM לרוב הרשתות הסלולריות, בהן: 4G LTE, LPWAN ו-5G.

"המיתוג מחדש מבטא את כוונתה של Telit Cinterion לספר פתרונות המאפשרים קישוריות מלאה מרמת הרשת ועד לרמת האבזר", אמר מנכ”ל טליט, פאולו דל פינו. בהודעה המקורית על כוונת המיזוג מיולי 2022, הסבירו שתי החברות שמטרתו היא לבנות חברה מערבית שהיא מובילה עולמית בתחום ה-IoT, בעיקר בתחומי הפתרונות התעשייתייים. במקביל, היא תפעל בשווקים אנכיים דוגמת מערכות תשלום אלקטרוניות, תשתיות אנרגיה, מערכות בריאות (e-health) ואבטחה.

חטיבת מודולי ה-IoT הסלולרית של תאלס מעסיקה כ-550 עובדים ומכירותיה בשנת 2021 הסתכמו בכ-300 מיליון אירו. כדי לחדד את המיקוד בתחום ה-IoT התעשייתי, הופרדה חטיבת פתרונות ה-IoT  לרכב מהחברה הממוזגת טליט סינטריון, והחלה לפעול במתכונת של חברה נפרדת. יחד עם זאת, טליט הודיעה השבוע שחטיבת הרכב של תאלס מצטרפת אליה במעמד של "קבוצת מיקוד". ככל הנראה הכוונה היא שהקבוצה תהיה לקוח קבוע של כל פתרונות ה-IoT לרכב מתוצרת טליט סינטריון.

שבב ישראלי בחברה שיצאה מישראל

טליט היא יצרנית מודולי קישוריות וניווט לווייני שמקורותיה ההיסטוריים הם בישראל. בעבר היא נסחרה בבורסת AIM בלונדון, אולם בספטמבר 2021 היא נרכשה על-ידי חברת ההשקעות הבריטית DBAY Advisors ויצאה מהבורסה. בחודש יוני 2022 החברה העבירה את משרדיה הראשיים אל אירווינג, קליפורניה. במקביל להודעה על המיתוג החדש, הכריזה טליט על מודולי תקשורת 5G דלים בהספק (Low Power Wireless Access – LPWA), המבוססים על שבב התקשורת ALT1350 אשר פותח בארץ על-ידי חברת Sony Semiconductor Israel (לשעבר אלטייר). מדובר בשבב תקשורת אוניברסלי ליישומי ואבזרי IoT.

להערכת טליט, זהו השבב היחיד בעולם המאפשר לאבזרים להתחבר אל רוב הרשתות הנפוצות בעולם – החל מרשתות סלולריות מהדור החמישי ושימוש במודול iSIM, רשתות תקשורת לווייניות, רשתות ייעודיות כמו LoRa, Mesh וכל הפרוטוקולים העומדים בתקן IEEE 802.15.4. אומנם השבב החדש, ALT 1350, הוא שבב הדור השלישי של שבבי ה-IoT של החברה (פותח במקור באלטייר שנמכרה לסוני ב-2016), אולם לדברי סגן נשיא למוצר ולשיווק בחברת סוני ישראל, דימה פלדמן, זהו השבב המהפכני ביותר שלה, “אשר משנה את כללי המשחק בשוק אבזרי ה-IoT, ויכול להאריך את משך חיי הסוללה באבזרי IoT עד ל-20 שנה”.

אורה אייר נמכרת ל-Molekule בכ-10 מיליון דולר בלבד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אורה אייר (Aura Smart Air) התל אביבית חתמה על הסכם מכירתה לחברת מערכות טיהור האוויר האמריקאית Molekule Group בעיסקת החלפת מניות המעניקה פרימיום של 183% לבעלי המניות של אורה אייר. כיום נסחרת אורה אייר בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 12.17 מיליון שקל. בעקבות ההודעה זינקו מניות אורה אייר בבורסה בתל אביב בכ-78%. חברת מולקול תרכוש אותה לפי מחיר מניה של 0.35, כאשר המשקיעים באורה אייר יקבלו 3.5 מיליון מניות Molekule בשווי מוערך של כ-10 מיליון דולר, באופן שבו הם יקבלו ביום סגירת העיסקה בכ-10% ממניות מולקול.

לאחר השלמת העיסקה תמשיך אורה אייר לפעול מישראל תחת השם מולקול במעמד של חברה בת הנמצאת בבעלותה המלאה של מולקול. חברת Aura Air הוקמה בשנת 2018 על-ידי האחים אביעד ואלדר שניידרמן, על-בסיס טכנולוגיה רב-שלבית לטיהור אוויר בחללים סגורים: סינון גופים גדולים באמצעות פילטר, חשיפת האוויר לקרינה אולטרה-סגולה, העברת האוויר דרך מסנן לספיחת חלקיקים מאוד קטנים והוספת יונים חיוביים ושליליים לצורך שיפור איכות האוויר ופגיעה נוספת במזהמים ביולוגיים. ביוני 2021 היא נכנסה למסחר בבורסה בתל אביב באמצעות הנפקת מניות שבמהלכה גייסה כ-35 מיליון שקל לפי שווי של כ-132 מיליון שקל.

מולקול הופכת לקבוצה

חברת מולקול הוקמה בשנת 2014 על בסיס טכנולוגיה לטיהור אוויר המבוססת על עקרון החימצון של מולקולות אורגניות (photo electrochemical oxidation). האוויר מועבר דרך מסנן שיש בו חומר אקטיבי. כאשר מוקרן אור על המסנן, החומר משחרר יוני OH, אשר גורמים לחימצון של המולקולות האורגניות (חיידקים, וירוסים וכדומה), ועל-ידי כך מנטרלים אותן. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-75 מיליון דולר, ובתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-35 מיליון דולר.

לאחרונה החברה החלה בגיבוש אסטרטגיית צמיחה, ובחודש שעבר היא התמזגה עם טיהור האוויר מפלורידה, AeroClean. במסגרת העיסקה הזאת קיבלו בעלי המניות של מולקול 49.5% ממניות החברה הממוזגת, הנהלת החברה הועברה למטה של AeroClean בפלורידה, ושם החברה שונה ל-Molekule. אורה אייר מעסיקה כ-50 עובדים. ההסכם כולל המשך ייצור בישראל והפצת מוצרי אורה אייר על-ידי שאר השותפות בקבוצה. מטרה נוספת היא שילוב טכנולוגיית התוכנה וה-IoT של אורה אייר בכל המוצרים של קבוצת מולקול. העיסקה צפויה להיסגר בתחילת המחצית השנייה של 2023.

היידרונס פיתחה רחפן תאי-דלק מימניים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רחפן H2 של חברת היידרונס. נושא מטען מועיל במשקל של עד 10 ק"ג

חברת היידרונס מחיפה (HyDrones) הכריזה על רחפן פורץ-דרך המבוסס על תאי דלק מימניים, אשר מסוגל לשאת מטען במשקל של עד 25 ק"ג, לשהות 145 דקות באוויר ולהגיע למהירות טיסה של עד 90 קמ"ש, מנכ"ל החברה, דודו פרפרפה, סיפר ל-Techtime שמדובר בפריצת דרך עולמית בביצועים של רחפן מימני. "השלמנו בהצלחה את מבחני הטיסה של הרחפן Hy5000, אשר מצליח לשהות זמן ארוך פי 4.5 בהשוואה לרחפנים מבוססי סוללות, ומגיע לגובה של עד 5,000 מטר, ולכן אי-אפשר להבחין בו מהקרקע".

חברת היידרונס הוקמה בשנת 2022 על-ידי המנכ"ל פרפרה אשר הגיע בעברו ממערכת הביטחון וצבר נסיון של כ-17 שנה בתחום טכנולוגיות הרחפנים. הטכנולוג הראשי של החברה הוא ניר גרנות. במתכונת החדשה היא פיתחה שלושה רחפנים חשמליים המבוססים על סוללות, אשר נמכרים לתעשיות הבטחוניות בישראל. הם מיועדים לעבודה בתרחישי שונים ונושאים מטען מועיל במשקל של 5 ק"ג, 10 ק"ג ו-25 ק"ג. בחודש שעבר בלבד היא מסרה 50 רחפנים חשמליים ללקוחותיה.

השלב הבא: מונית מעופפפת

החברה פיתחה טכנולוגיית בקרת מנועים המאפשרת לרחפניה להגיע למהירויות גבוהות מאוד, של עד 110 קמ"ש. בנוסף, כל הפלטפורמות מתוצרתה עומדות בדרישות תקן IP-67 לעמידה בתנאי סביבה קשים, כולל רטיבות ואבק. החברה מייצרת את המבנה ואת תוכנת השליטה והבקרה, ומבצעת את ההרכבה והאינטגרציה. דודו פרפרה סיפר שפיתוח הרחפן המימני Hy-5000 נעשה בשיתוף פעולה עם חברה אוסטרית וחברה צרפתית אשר סייעו בפיתוח תאי הדלק המספקים אנרגיה בעוצמה של 5.5kW.

מעבדות הטכניון בחיפה מסייעות באיפיון תאי-הדלק וצריכת ההספק שלהם. החברה מפתחת כיום גם מונית מעופפת הממונעת במימן ומבוססת על הקונספט של רחפן גדול. לדברי פרפרה, "הרחפן המימני שלנו משנה את כללי המשחק בתעשיית הרחפנים. יכולתו לשאת מטענים כבדים לאורך פרקי זמן ארוכים ובמהירויות גבוהות, פותחת אפשרויות חדשות במגוון רחב של יישומים, כולל פתרונות חדשים בתחום התחבורה".

BeetleSat שיגרה לחלל אנטנה גמישה ומתקפלת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ביטלסאט (BeetleSat) מאירפורט סיטי (לשעבר חברת NSLComm), דיווחה על הצלחת הפרישה של אנטנת חלל קלת-משקל אשר מבוססת על "חומר זוכר" ונפרשת בעצמה לאחר ייצוב הלוויין במסלול. מדובר באנטנה פרבולית בקוטר 60 ס"מ אשר התוקנה על ננו-לוויין של החברה מסוג CubeSat 6U כשהיא במצב מקופל. לאחר שלוויין NSLSat-2 של החברה נכנס למלול הקפה נמוך (LEO) בגובה של 550 ק"מ מעל האדמה, האנטנה נפרסת באופן עצמוני ומאפשרת לקיים ערוץ תקשורת רחבת פס בתדרי Ka-Band, המאפשרים לספק שירותי תקשורת למפעילי לוויינים מסחריים וממשלתיים, רשתות סלולריות וספקי אינטרנט.

הלוויין שוגר לחלל בתחילת ינואר 2023 על-גבי משגר Falcon 9 של חברת SpaceX. מדובר בננו-לוויין במשקל של 9 ק"ג בלבד, אשר כולל רדיו מוגדר תוכנה (SDR) המסוגל לשדר נתונים בקצב של עד 2Gbps. היעד המרכזי של החברה הוא להקים מערך של כ-250 ננו-לווייני תקשורת, אשר יספקו שירותי תקשורת זולים ומהירים למגוון צרכנים. חברת BeetleSat הוקמה בשנת 2015 לפני כארבע שנים על-ידי ד"ר רז יצחקי ודניאל רוקברגר. יצחקי הקים את תחום הננו-לוויינים בתעשייה האווירית והיה אחראי על 7 תוכניות פיתוח. רוקברגר שימש שנים רבות כמהנדס לוויינים בתעשייה האווירית. הוא תכנן חמישה ננו-לוויינים והיה סגן מנהל פרוייקט בתוכנית הלוויין הישראלי-צרפתי ונוס (Venus).

קונסטלציה של 240 לוויינים

בתחילה החברה הציבה לעצמה יעד צנוע: לייצר את האנטנה ולמכור אותה לחברות המייצרות לוויינים. במהלך 2019 החברה שינתה אסטרטגיה, לאחר שהתברר כי השינוי באנטנה דורש לבצע שינוי מהותי במבנה הלוויין עצמו, ומכאן גם במודל העסקי של החברה. , והדבר הביא לשינוי באסטרטגיה וההחלטה להקים תשתית לוויינים לצורך מכירת שירותי תקשורת. יצחקי הסביר ל-Techtime מדוע התקבלה ההחלטה: “רוב המבנה של הלוויין מיועד לתמוך באנטנה, ומתוך זה כ-90% ממנו נדרשים רק בזמן השיגור. כאשר אנחנו פורסים אנטנה מתקפלת בחלל, אנחנו יכולים להקטין בכ-90% את משקלו הכולל של הלוויין".

לוויין NSLSat-2 עם אנטנה פרושה לפני השיגור לחלל
לוויין NSLSat-2 עם אנטנה פרושה לפני השיגור לחלל

נשיא החברה, פטריסיו נורת'לנד, אמר שהלוויין ששוגר לחלל, "יספק שירותי תקשורת חשובים לאחד מלקוחותינו במגזר הציבורי. הוא מסמן צעד משמעותי בהפיכתנו למפעילת קונסטלציית LEO המספקת שירותי תקשורת מבוססי-לוויין איכותיים וחסכוניים". הלוויינים מפותחים ומיוצרים בשיתוף פעולה עם חברת ARQUIMEA הספרדית, אשר תהיה שותפה במערך הלוויינים שיוקם. על-פי התוכנית, החברות יתחילו לספק שירותי תקשורת החל משנת 2026.

סרגון פיתחה תוכנת AI לניהול רשתות תמסורת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סרגון (Ceragon) מראש העין הכריזה על תוכנת Ceragon Insight לתכנון, ניהול והקמת רשתות תמסורת עבור תשתיות הדור החמישי (5G).  התוכנה החדשה מבוססת על ליבת בינה מלאכותית (AI) אשר עוקבת אחר כל המרכיבים של רשת תמסורת פתוחה, דוגמת Open RAN. מנכ"ל סרגון, דורון ארזי (בתמונה למעלה), אמר שהמערכת מעניקה למפעילים נקודה אחת שממנה ניתן לנהל את כל הרשת, גם כאשר היא בנויה מציוד של חברות שונות. "התוכנה מסוגלת לאתר חריגות וחזדות תקלות עודל פני שהן מתרחשות. תחזוקה מונעת מבוססת חיזוי מצמצת את זמני הנפילה של הרשת ומסוגלת למנוע האטה בקצב העברת התקשורת".

סרגון מספקת פלטפורמות תקשורת אלחוטית עבור מרכיב התמסורת (Backhaul) ברשתות סלולריות, המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת. ההתמקדות המרכזית של החברה היא ברשתות מוגדרות תוכנה (SDR) המאפיינות את תשתיות הדור החמישי (5G). החברה הודיעה שהיא תציג את התוכנה במהלך תערוכת MWC 2023 שתיפתח בשבוע הבא בברצלונה. יכול להיות שבתערוכה היא תציג חידוש גדול יותר: פלטפורמת תקשורת חדשה בשם OPEN transport, עבור קישוריות ארוכת טווח בין רשתות שונות הפועלות בארכיטקטורת רשת פתוחה.

מדוע תעשיית התקשורת נרתעת מבינה מלאכותית?

ראוי לציין שתעשיית התקשורת נחשבת לשמרנית מאוד בכל הקשור לבינה מלאכותית, ונרתעת מאימוץ רחב-היקף של פתרונות AI. לאחרונה התפרסם סקר שוק של חברת אנבידיה שנערך בקרב 400 ספקיות שירותי תקשורת ברחבי העולם. הסקר מגלה כי למרות ש-93% מהחברות מאמינות שבינה מלאכותית תגדיל את הרווחיות, מחציתן השקיעו בפרוייקטי AI פחות ממליון דולר במהלך השנה האחרונה, ורק 3% השקיעו יותר מ-50 מיליון דולר במהלך 2022. מדוע ההשקעה כל כך נמוכה? 44% הסבירו זאת בחוסר יכולת לתמחר את יתרונות הבינה המלאכותית, ו-33% אמרו שהם מתקשים להשיג מומחים בתחום הבינה המלאכותית.

מעניין לציין שרוב החברות מאמינות שהתרומה המרכזית של הבינה המלאכותית תורגש בעיקר מאחורי הקלעים. רק 35% מהנישאלים סבורים שהיא תגדיל את המעורבות של הלקוחות ביישומי רשת שונים. כ-44% מהנשאלים העריכו שהבינה המלאכותית תסייע בהפחתת עלויות, והרוב המוחלט – 60% – מאמינים שהתרומה המרכזית של הבינה המלאכותית תתבטא באוטומציה של תחזוקת הרשת, אשר תביא לשיפור בביצועים ולהפחתה בתקלות. זהו התחום שבו מתמקדת גם תוכנת Insight של סרגון.

חברת סרגון נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-160 מיליון דולר. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-295 מיליון דולר, צמיחה של 1.5% בלבד בהשוואה לשנת 2021. שוקי היעד המרכזיים שלה הם הודו (27% מהמכירות), צפון אמריקה (23%) ואמריקה הלטינית (18%). החברה שהצליחה להימלט ב-2022 מנסיון השתלטות עויינת של חברת אוויאט האמריקאית, פירסמה תחזית מכירות של 325-345 מיליון דולר בשנת 2023.

אירופה הזרימה 1.66 מיליארד דולר לסטארטאפים ישראלים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשנת 2022 הסתכם היקף ההשקעות של גופים אירופים (כולל בריטניה ושווייץ)  בתעשיית ההייטק הישראלית בכ-1.66 מיליארד דולר. כך דיווחה חברת המחקר IVC. בסך הכל, ההון האירופי אחראי לכ-10% מכל ההון שהחברות גייסו ב-2022. שנת השיא בגיוסים מאירופה הייתה 2021, שבמהלכה הסתכמו ההשקעות בכ-2.14 מיליארד דולר. אומנם חלה ירידה במעבר מ-2021 ל-2022, אולם היא תואמת לירידה הגלובלית בהיקף ההשקעות בחברות טכנולוגיות. מנגד, בשנים האחרונות חלה עלייה של 55% בהיקף ההשקעה הממוצע: מכ-3 מיליון דולר לעסקה בשנת 2018, לכ-4.65 מיליון דולר בשנת 2022.

הנתונים פורסמו לקראת כנס Europe Days 2023, שיתקיים ב-21 במרץ בתל אביב, ומיועד להפגשת חברות סטארט-אפ ישראליות עם משקיעים מאירופה. הכנס מתקיים כבר 9 שנים, ומפגיש חברות ישראליות עם משקיעים וחברות מגרמניה, שווייץ ואוסטריה. ראוי לציין שגופים אירופיים גם מבצעים רכישות בישראל. בשנת 2022 רכשו גופים אירופיים 9 חברות ישראליות בסכום כולל של כ-2.34 מיליארד דולר. עיסקת הרכישה הגדולה ביותר היתה בשנת 2021, כאשר קבוצת הקמעונאות הגרמנית שוורץ רכשה את חברת XM Cyber תמורת כ-900 מיליון דולר.

בישראל פועלים 66 גופי השקעות מאירופה (קרנות הון סיכון, בנקי השקעות, קרנות פרטיות וסוכנויות ממשלתיות):  36 ממדינות האיחוד, 10 משווייץ ו-20 מבריטניה. לדברי מנכ"ל IVC, גיא הולצמן, היקף ההשקעות מאירופה נמצא בתהליך עלייה יציב. "אומנם היקף ההון עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לארה"ב, אבל מדובר בהיקף יציב של יותר ממיליארד דולר. אנחנו גם רואים התפתחות בסוג המשקיעים, ואת כניסתם של גופים הנחשבים לגדולים מסוגם בעולם". ראוי לציין שאירופה היא גם שוק יעד מרכזי של הייצוא הטכנולוגי הישראלי ואחראית לפי הלמ"ס לכ-26% מייצוא הסחורות של התעשייה הישראלית.

למידע נוסף ורישום למפגש:

יצרניות שבבי AI נאלצות להימלט אל אקזיט מהיר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברות סטארט-אפ המפתחות שבבי בינה מלאכותית (AI), נכנסות לעידן של אי-ודאות וקושי בהגעה אל השוק. כתוצאה מכך הן ייאלצו להציג בקרוב אלטרנטיבה עסקית, כאשר הנפוצה ביותר תהיה אקזיט באמצעות מכירתן לחברות הענק. כך מעריכה חברת המחקר Omdia בדו"ח חדש על תעשיית השבבים. להערכת החברה, בין השנים 2018-2022 השקיעו קרנות ההון סיכון בעולם כ-6 מיליארד דולר בחברות חדשות המתמקדות בייצור שבבי בינה מלאכותית, אולם העידן הזה הסתיים.

"המעבר משוק הסובל ממחסור ברכיבים אל שוק הסובל מעודף רכיבים, השינויים במדיניות המוניטרית בעולם והמשבר הכלכלי שהחל להתפתח ב-2022, שינו את האווירה הכלכלית ומקשים על גיוס הון סיכון". אומנם אלה בעיות שעימן מתמודדות כל חברות הסטארט-אפ, אולם בתחום הבינה המלאכותית קיים קושי נוסף. אנליסט בכיר ב-Omdia, אלכסנדר הרוול, הסביר: "אפילו חברות AI הנהנות מהגיבוי הפיננסי הטוב ביותר, נדרשות כיום לספק תמיכת תוכנה ברמה הגבוהה שהשוק התרגל לקבל מחברת אנבידיה. זהו מחסום כניסה גדול מאוד המקשה על החברות להגיע אל השוק".

ההון של התעשייה נמצא בחברות הענן

בעקבות זאת צופה חברת המחקר שחברות מובילות בתחום שבבי ה-AI יחליטו השנה לבצע אקזיט, ככל הנראה באמצעות מכירתן לאחת מענקיות הענן או אחת מיצרניות השבבים הגדולות: "לאפל יש הון זמין בהיקף של 23 מיליארד דולר ולאמזון יש 35 מיליארד דולר, בעוד שליצרניות שבבים כמו אניבידיה, אינטל ו-AMD יש כ-10 מיליארד דולר לזמינים להשקעות – כל אחת. חברות ענן הגדולות (hyperscalers) כבר הראו שהן מעוניינות לשלב רכיבי AI ייעודיים, ושהן יכולות להרשות לעצמן לרכוש את היכולות האלה".

המלכודת הטכנולוגית של CGRA

מעניין לציין שכמחצית מכל ההון שגוייס (6 מיליארד דולר) נותב אל טכנולוגיה אחת בלבד: רכיבי האצה מסוג Coarse Grained Reconfigurable Array – CGRA. מדובר במאיצים הפועלים לצד יחידת העיבוד המרכזית (CPU), אשר מבוססים על מערכים גדולים של יחידות עיבוד מקביליות (Processing Elements), המזכירות בתפישתן את רעיון ה-ALU ברכיבי FPGA מיתכנתים.

ברוב המקרים הם נבנים במטרה להטעין ברכיב את מודל הבינה המלאכותית במלואו – אולם כיום מתעוררים ספיקות ביחס ליעילות של האסטרטגיה הזאת – במיוחד לאור הגידול המתמשך בהיקפם של המודלים האלה. הרוול: "בשנים 2018-2019 היה הגיון בנסיון להטעין מודל שלם על שבב יחיד, מכיוון שהם עבדו במהירות גדולה מאוד ופתרו בעיות קלט/פלט של המודלים". אולם הצמיחה הדרמטית בגודל המודלים מייצרת בעיות ביכולת ההתרחבות (scalability). המודלים החדשים יותר מתובנתים ומורכבים, ולכן דורשים הרבה מאוד יכולות תכנות עבור מרכיבי ה-CPU שלהם. "יכול להיות שעתיד שבבי הבינה המלאכותית נמצא במקום אחר".

 

לנובו הקימה מרכז סייבר באוניברסיטת בן גוריון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: טקס השקת מרכז הפיתוח. מימין לשמאל: פרופ' יובל אלוביצ'י, ולוקה רוסי ונימה באיאטי מלנובו

חברת לנובו (Lenovo) חנכה מרכז לחדשנות טכנולוגית בתחום הסייבר בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז יתמקד בטכנולוגיות zero-trust מתחת לרמת האבטחה של מערכת ההפעלה. בנוסף, הוא ישמש כמעבדת הסמכת בטיחות עבור לקוחות לנובו וכמרכז להחלפת מידע בתחום הסייבר. המרכז יעסיק חוקרים מטעם לנובו ומטעם האוניברסיטה. מהסקר התקופתי Data For Humanity של לנובו שפורסם בנובמבר 2022, מתברר שסוגיית האבטחה היא הנושא המרכזי המטריד כיום ארגונים ועסקים כאשר הם שוקלים לבצע מהלך של שדרוג טכנולוגיות המידע שלהם.

מנהל חטיבת פתרונות האבטחה של לנובו, נימה באיאטי, אמר שהמרכז באוניברסיטת בן גוריון מעניק לחברה גישה אל משאב גדול של טכנולוגיות אבטחה חדשניות, ומעניק ללקוחותיה גישה אל מומחים בקנה מידה עולמי. הפתרונות שיפותחו במרכז החדש (Lenovo Cybersecurity Innovation Center – LCIC) ישולבו בחליפת פתרונות האבטחה של החברה, ThinkShield. נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חמוביץ', אמר שאחת מהחוזקות של אוניברסיטת בן גוריון היא ביכולתה לשתף פעולה עם התעשייה. "שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה והתעשייה הוא המפתח לפיתוח טכנולוגיות חדשות", אמר.

יצרנית המחשבים הגדולה בעולם

מנהל מרכז המחקר לאבטחת סייבר באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' יובל אלוביצ'י, אמר שהאוניברסיטה מעוניינת להנחיל את הידע שלה לא רק לתעשייה בישראל, אלא גם לתעשייה העולמית כולה. "אנחנו רוצים לשתף פעולה עם חברות תעשייתיות מובילות, אשר שותפות לערכינו, ושואפים להציג מודל של חדשנות בתחום הסייבר". חברת לנובו הסינית נחשבת ליצרנית המחשבים הגדולה בעולם (במונחי יחידות). החברה מעסיקה כ-63,000 עובדים ומכירותיה בשנת 2022 הסתכמו בכ-71.6 מיליארד דולר.

לנובו הוקמה בשנת 1984, והגיעה למעמדה בעקבות סדרת מהלכים רחבי-היקף. הראשון היה גיוס של יותר מ-200 מיליון דולר בבורסה של הונג קונג בשנת 2000, לאחר מכן היא רכשה את חטיבת המחשבים הניידים של יבמ (Thinkpad) בשנת 2005 תמורת כ-1.75 מיליארד דולר. בשנת 2012 היא נכנסה לשוק הסמארטפונים באמצעות השקעה של 793 מיליון דולר, וב-2014 היא רכשה את חטיבת שרתי x86 של יבמ בכ-2.1 מיליארד דולר. כיום היא נסחרת בבורסה של הונג קונג לפי שווי שוק של כ-11 מיליארד דולר.

אייל שפין מונה למנהל מרכז פיתוח Dell בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Dell Technologies הודיעה על מינוי אייל שפין (בתמונה למעלה) למנכ"ל אתר הפיתוח בישראל, במקומו של דן ענבר שניהל אותו בחמש השנים האחרונות. ענבר משמש גם כנשיא גלובלי להנדסה ופיתוח של קבוצת פתרונות התשתית (Infrastructure Solutions Group) בחברת Dell, וימשיך לכהן בתפקידו הגלובלי. גם אייל שפין הוא בעל תפקידים בחברה הגלובלית שאותם ימשיך למלא: סגן נשיא בכיר בתחום ה-Multi-Cloud ו-Data Management. אתר הפיתוח הישראלי מעסיק כ-800 עובדים בשלושה משרדים בארץ: גליל ים, חיפה ובאר שבע.

בשנה האחרונה דורג האתר בעשירייה הפותחת במספר סקרים שבדקו מה הן "החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל" בתחום ההייטק. מרכז הפיתוח מוביל את הפיתוח של טכנולוגיות ליבה בחברת Dell, בהן: מערכת האיחסון PowerStore, ומערכת האיחסון מבוססת תוכנה PowerFlex, המיועדת לשימוש הן ברמת הענן והן ברמת הלקוח. גן ענבר ברך את מחליפו בתפקיד: "אני מאחל הצלחה לאייל שפין ולכלל עובדי האתר, שהפכו את תפקידי בחמש השנים האחרונות למהנה כל כך", אמר.

חברת Dell היא מיצרניות המחשבים והשרתים הגדולות בעולם. ברבעון השלישי של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-24.7 מיליארד דולר. כמו כל התעשייה, החברה נפגעה מהקיפאון בשוק המחשבים האישיים, ומכירותיה בתחום הזה ירדו ב-17% להיקף של כ-13.8 מיליארד דולר. יחד עם זאת, העלייה בדרישה לשירותי ענן וקישוריות מיתנה את הירידה: מכירות השרתים וציוד התקשורת עלו ב-14% להיקף של כ-5.2 מיליארד דולר, ומכירות מערכות האיחסון עלו ב-155% להיקף של כ-4.4 מיליארד דולר ברבעון.

"צעד היסטורי": רפאל פתחה משרד באיחוד האמירויות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רפאל, יואב הר אבן (מימין), חונך את משרדי החברה באבו דאבי

ערב פתיחת תערוכת הנשק והביטחון IDEX 2023 באבו-דאבי, חנך נשיא ומנכ"ל חברת רפאל, יואב הר אבן, את משרדי החברה החדשים באיחוד האמירויות, בצעד שהוגדר על ידו כ"ארוע היסטורי". הטקס היה צנוע מאוד. השתתפו בו שגריר ישראל באיחוד האמירויות אמיר חייק, ומספר אורחים מהממשלה והמתעשייה במדינה, שהגיעו למשרדים באבו דאבי. "פתיחת המשרד מהווה גשר אל איחוד האמירויות", הוא אמר. "אנחנו נרגשים להרחיב ולהעמיק את היחסים אשר התפתחו עד היום". החברה מסרה שהמשרד יעסוק בבניית קשרים עם הממשלות, הלקוחות והתעשייה הביטחונית באזור.

תערוכת הנשק והביטחון IDEX אשר תיפתח מחר, יצאה לדרך לפני 30 שנה והפכה לאחת מהתערוכות הביטחוניות הגדולות בעולם. בשנת 2019 היא משכה אליה כ-125,000 מבקרים. השנה המארגנים הודיעו שישתתפו בה כ-1,800 חברות וגופים מתעשיית הביטחון בעולם. זו הפעם הראשונה שרפאל משתתפת בתערוכה. היא תביא אליה את הפתרונות המתקדמים ביותר שלה, בהם נשק הלייזר IRON BEAM, מערכת כיפת ברזל, וטילי היירוט ספיידר אשר שודרגו לאחרונה וקיבלו יכולות יירוט של טילים בליסטיים.

רפאל תביא לתערוכה גם את פתרונות התקשורת מוגדרי תוכנה שלה (SDR), וגם את טילי Spike NLOS ממשפחת טילי ספייק, שהיא משפחת הטילים המצליחה ביותר של החברה, אשר מגיעה לטווחים של עד 45 ק"מ. סוללת משגרי Spike NLOS מסוגלת לכסות באש תוואי שטח נרחב ולבצע תקיפה של מספר מטרות משוריינות בו-זמנית. הטיל כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS. תוך כדי מעוף המפעיל צופה במטרה באמצעות ראש הביות, ומנהג את הטיל אל מטרתו. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.

גם אלביט מגיעה לאבו דאבי

גם אלביט משתתפת בתערוכה, באמצעות החברה הבת של אלביט מערכות באיחוד האמירויות (ESE). בין המערכות שהיא תציג: מערכת HattoriX נישאת לרכישת מטרות והכוונת אש המיועדת לכוחות מתמרנים קלים, טיל התקיפה ארוך הטווח Rampage, אשר משוגר מחוץ לאזור המוגן על-ידי מערכות נ"מ, ועושה את דרכו אל המטרה באופן עצמוני. אלביט גם תציג פתרונות שונים בתחום המל"טים למודיעין והמל"טים התוקפים, בהם את החימוש המשוטט ממשפחת "שרשרק". זהו מעין מטוס קטן מאוד בעל הנעה חשמלית הנושא ראש קרבי במשקל של 10 ק"ג. הוא מסוגל לנוע זמן רב ובחשאיות מעל המטרה, כדי לבצע תקיפה בהפתעה.

TI מקימה מפעל 300 מ"מ ב-11 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) הכריזה על תוכנית לבניית מפעל ייצור נוסף בעיר Lehi שבמדינת יוטה, ארה"ב, בהשקעה של כ-11 מיליארד דולר. המפעל ייצר רכיבים אנלוגיים ורכיבי אותות מעורבים ליישומים משובצים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. המפעל החדש ייבנה צמוד למפעל הקיים של החברה ב-Lehi, אשר נירכש מחברת מייקרון בשנת 2021 תמורת כ-900 מיליון דולר. מאז עיסקת הרכישה, שידרגה TI את המפעל והתאימה אותו לייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ.

בחודש דצמבר 2022 הושלם תהליך השדרוג והמפעל החל בייצור סדרתי. בניית המפעל השני צפויה להתחיל במחצית השנייה של 2023, במטרה להחתיל סייצור סדרתי כבר ב-2026. עם השלמת בנייתו, הוא ימוזג עם המפעל הקיים ושני המפעלים יעבדו ביחד במתכונת של מתקן ייצור מאוחד. מנהל התיפעול והמנכ"ל המיועד של טקסס אינסטרומנטס, הישראלי חביב אילן, אמר שהפרוייקט הוא מרכיב באסטרטגיה ארוכת טווח של החברה, לייצר תשתית ייצור 300 מ"מ שתתאים לצורכי החברה בעשורים הקרובים.

אילן: "עם תחזית צמיחה של שוק השבבים, במיוחד בתעשיית הרכב ובשוק התעשייתי, וקבלת חוק השבבים והחוק לתמיכה במחקר ופיתוח, זהו הזמן הטוב ביותר להשקיע בהגדלת כושר הייצור שלנו". חביב אילן הצטרף לטקסס אינסטרומנטס בשנת 1999 בעקבות רכישת חברת Butterfly הישראלית. בחודש שעבר בחר בו דירקטוריון החברה כנשיא והמנכ”ל הבא של החברה, במקומו של הנשיא והמנכ”ל הנוכחי ריק טמפלטון, אשר ניהל את TI במשך 18 שנה. חביב ייכנס לתפקיד ב-1 באפריל 2023.

אסטרטגיית ה-300 מ"מ של TI

פרוסת סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. הוזלת עלות הייצור
פרוסת סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. הוזלת עלות הייצור

המפעל החדש נבנה במסגרת תוכנית אסטרטגית להתבסס על תשתית ייצור 300 מ"מ הפועלת מארצות הברית. תוכנית ההשקעות מיועדת לספק לחברה יכולת עמידה בדרישה הצפויה ב-10-15 השנים הבאות, ולהגדיל את משקל הייצור העצמי כדי להפחית את עלות הייצור. להערכת החברה, המעבר לייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ הוא חיוני למימוש האסטרטגיה הזאת, מכיוון שהתפוקה שלהן גבוהה פי 2.3 מאשר הייצור המקובל היום בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ”מ.

כיום מפעילה TI שני מפעלי 300 מ"מ כאלה בערים ריצ'רדסון ודאלאס שבטקסס, וכמובן המפעל הנוכחי בעיר Lehi. בנוסף, היא מקימה כעת מפעל 300 מ"מ נוסף בעיר שרמן שבטקסס. חברת TI נחשבת ליצרנית הרכיבים האנלוגיים הגדולה בעולם ומבצעת כ-80% מהייצור של החברה במפעלים שלה עצמה, וכ-20% אצל קבלני ייצור חיצוניים (Foundries).

בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-20 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-18.3 מיליארד דולר בשנת 2021. משקלו של השוק האנלוגי במכירותיה נמצא בצמיחה והגיע לכ-76% מהמכירות (15.36 מיליארד דולר). משקלם של הרכיבים הדיגיטליים והמעבדים הסתכם בכ-16% מהמכירות (3.26 מיליארד דולר). החברה נסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-159 מיליארד דולר.

 

דאסו סיסטמס בונה זירת מסחר לתכנונים הנדסיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ג'יאן פאולו באסי. "הבינה המלאכותית טובה בהבאת מידע". צילום: Techtime

חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systemes) בונה זירת מסחר אלקטרונית שתאפשר לחברות לסחור בתכנונים הנדסיים שבוצעו באמצעות תוכנת ה-CAD של החברה, SolidWorks. השירות יינתן על-גבי פלטפורמת הענן 3DEXPERIENCE Works. כך סיפר ל-Techtime מנהל פעילות הענן 3DEXPERIENCE Works ולשעבר מנכ"ל Solidworks, ג'יאן פאולו באסי. השיחה התקיימה במהלך מפגש הלקוחות השנתי של החברה שהתקיים בשבוע שעבר בנאשוויל, טנסי.

תוכנת SolidWorks נחשבת לכלי התכנון המכני-הנדסי הנפוץ בעולם. להערכת דאסו סיסטמס היא מחזיקה בכ-42% מהשוק העולמי ומכירותיה אחראיות לכ-22% מהכנסות החברה (שהסתכמו ב-5.67 מיליארד אירו ב-2022). ב-1 ביולי השנה החברה תתחיל במימוש אסטרטגיית ענן שנועדה להביא בהדרגה את רוב משתמשי SolidWorks להיות חלק מענן השירותים שלה, הכולל תמיכה בתוכנה וביישומים נוספים אשר יכולים לעבוד מולה, דוגמת כלי סימולציה, עבודה שיתופית ומחקר.

מדוע אתם מבצעים את המהלך? מהו הרעיון העסקי?

פאולו באסי: "אנחנו רוצים לעבור ממודל של מכירת מוצרים למודל של מכירת שירותים. בגישת המוצרים, מרגע שמכרת מוצר ללקוח, אתה למעשה מאבד איתו את הקשר. אולם במודל השירותים אתה צריך פלטפורמה מרובת יישומים שבזכותם אתה שומר על קשר עם הלקוח ומסייע לו לנצל את המערכת. כאשר התכנונים נמצאים בענן שלנו, אנחנו יכולים (בהסכמת הלקוחות), לבדוק אותם ולספק להם המלצות, למשל כיצד לשפר את התכנון".

חוות שרתים של 3DS OUTSCALE. תארח את זירת המסחר האלקטרוני של דאסו סיסטמס
חוות שרתים של 3DS OUTSCALE. תארח את זירת המסחר האלקטרוני של דאסו סיסטמס

"הרבה פעמים הלקוחות מתכננים מחדש רכיבים שכבר תוכננו ושיימצאו בענן שלנו. במקרים כאלה נוכל לאתר עבורם פתרונות מוכנים, ולהציע למתכננים לבדוק אותם ועל-ידי כך לקצר את זמן הפיתוח. השירותים האלה יינתנו תמורת תשלום. אנחנו מאמינים שיש להם פוטנציאל עסקי גדול מאוד, מכיוון שכל מי שייכנס לענן שלנו ישמח לקבל אותם. למעשה כבר התחלנו לבדוק את זירת המסחר במתכונת מוגבלת בשיתוף עם כמה לקוחות גדולים, במסגרת שירות 3DEPERIENCE Business. המטרה שלנו היא לבנות קהילה גדולה של שותפים שיספקו לחברי הקהילה שירותים שונים, כמו ביצוע פרוייקטי תכנון ושיתוף תכנונים קיימים".

מהי תשתית הענן שעליה אתם מתבססים?

"אנחנו פועלים באמצעות חברת 3DS OUTSCALE, הנמצאת בבעלות מלאה של דאסו. החברה בונה ומפעילה מרכזי נתונים המותאמים במיוחד לפלטפורמה שלנו. הדבר מעניק לנו בקרה מלאה על הטיפול במידע, על רמת האבטחה ועל מיקומה המדוייק של כל פיסת מידע. לחברה יש מרכזי שרתים המפוזרים במקומות רבים בעולם. הלקוחות שלנו רוצים לדעת בוודאות מלאה היכן נמצא המידע שלהם – באיזה שרת ובאיזה מיקום גיאוגרפי – ואת השירות הזה אנחנו יכולים לספק רק באמצעות OUTSCALE".

מדוע תספקו יישומים נוספים בענן?

"הדבר נובע מהתפישה ש-3DEXPERIENCE Works היא פלטפורמה למתן שירותים. לכן היא צריכה לספק ללקוחות מגוון רחב של שירותים. מהבחינה הזאת, תוכנת Solidworks היא למעשה רק אחד מהשירותים של הפלטפורמה. בנוסף, הלקוחות יוכלו לרכוש יכולת הפעלה של כל שאר 13 המותגים של דאסו סיסטמס, כולל תוכנת האנליטיקס NETVIBES, שהיא מערכת מבוססת בינה מלאכותית לעיבוד כמויות גדולות של מידע (ביג דטה)".

הפיל שבחדר: ChatGPT

מנכ"ל Solidworks, מאניש קומאר, הסביר מהיכן מגיע הצורך בתוכנת NETVIBES: "השלב הבא בתחום התכנון הוא ניתוח כמויות גדולות מאוד של נתונים כדי להעריך את השפעת התכנון על ההכנסות ועל הסביבה. כיום אי–אפשר להעריך מה יהיה מחירו של רכיב מסויים בעוד חמש שנים. אבל אם אתה יצרן רכב למשל, אתה יכול לבצע מחקר כדי לאתר את הרכיב ששינוי במחירו יהיה בעל ההשפעה הגדולה ביותר על המחיר הסופי ללקוח – ולחפש תחליף לו זול יותר.

אולם הפיל הגדול שבחדר הוא נושא הבינה המלאכותית. לדברי קומאר, "העולם השתנה בחודש נובמבר 2022, כאשר תוכנת Chat GPT עלתה לרשת". בחברה לא מדווחים מה הן תוכניותיה בתחום הבינה המלאכותית, אם כי שמועות והערכות מסדרון הן שהיא מתכננת לבנות מערכת מבוססת בינה מלאכותית אשר תוכל לתכנן מוצרים על–פי בקשה, כמו שתוכנת Chat GPT, למשל, יכולה לכתוב פיסות תוכנה בסיסיות. יחד עם זאת, העמדה הרשמית של החברה היא שבינה מלאכותית יעילה מאוד בקיצור תהליכים וביצוע מטלות אוטומטיות, אולם לא מחליפה את יכולת ההמצאה והחדשנות האנושיים.

באסי: "מערכות בינה מלאכותית מבססות על העבר, אולם שום מידע מהעבר אינו יכול לייצר המצאה חדשה עבור העתיד. התרומה העיקרית של הבינה המלאכותית תהיה בהבאת מידע והפיכתו לזמין יותר. אולם מערכת בינה מלאכותית יודעת רק דברים שהם כבר קיימים, אין לה את הדמיון להמציא דברים חדשים. כאשר למדתי הנדסה, היה מקובל להניח שמהנדס ממוצע מקדיש 75% מזמנו לאיתור מידע רלוונטי, ורק בשאר הזמן הוא עוסק בתכנון. איתור מידע תהיה התרומה העיקרית של הבינה המלאכותית".

מכירות שיא לטאואר: 1.68 מיליארד דולר ב-2022

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשנת 2022 השיגה חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) מכירות שיא בהיקף כולל של 1.68 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 1.51 מיליארד דולר בשנת 2021. המכירות משקפות צמיחה כוללת של 11%, וצמיחה אורגנית של 23%. מכירות אורגניות מוגדרות כמכירות לכל לקוחות החברה בניטרול המכירות לנובוטון מהמפעלים ביפן ובניטרול מכירות למקסים מהמפעל שבסן אנטוניו, אשר היקפן נקבע בהתאם להסכמים רב שנתיים הנובעים מהעברת מפעלי הייצור שלהן לבעלותה של טאואר.

חברת TPSCo נמצאת בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton (לשעבר חטיבת השבבים של פנאסוניק), והוקמה על-בסיס שלושה מפעלי ייצור של פנאסוניק לשעבר. בחודש יולי 2022 היא סגרה את המפעל בעיר Arai ביפן, מכיוון שהוא ייצר רכיבים אך ורק לצורכי Nuvoton, ולא תרם לחברה או לנובוטון. בעקבות המהלך קיבלה טאואר תקבולים ממכירת הציוד שהיה במפעל, אשר סייעו לה לשפר את הריווחיות במהלך השנה. בסך הכל, הרווח הנקי צמח בשנת 2022 בכ-76% והסתכם בכ-265 מיליון דולר.

בהמתנה לאישור עסקת אינטל

בחודש פברואר 2022 נחתם הסכם בין טאואר לבין חברת אינטל שלפיו תרכוש אינטל את החברה תמורת כ-5.4 מיליארד דולר במזומן. העיסקה אושרה על-ידי דירקטוריון טאואר, אולם היא נמצאת כעת בהמתנה לקבלת כל האישורים הרגולטוריים. המטרה של אינטל היא לשלב את טאואר בתוך חטיבת הייצור החדשה, Intel Foundry Services, ולמזג את שני הגופים לארגון אחד. מכיוון שהחברה נמצאת בהמתנה, לא מתקיימות שיחות ועידה עם משקיעים ואנליסטים, והחברה לא מספקת תחזיות לרבעונים הבאים.

חברת טאואר סמיקונדקטור מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות ייחודיות, כמו חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), מעגלי אותות מעורבים, MEMS, רכיבי RF, רכיבי הספק, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומפעילה שני מתקני ייצור בישראל (150 מ”מ ו-200 מ”מ) ושני מתקני ייצור בארה”ב (200 מ”מ). בנוסף היא מנהלת שני מתקני ייצור ביפן במסגרת חברת TPSCo, ומקימה תשתית ייצור נוספת במפעל משותף עם יצרנית השבבים הצרפתית-איטלית STMicroelectronics בעיירה אגראטה שבצפון איטליה (למרגלות האלפים). המפעל, R3, ייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ”מ (12 אינץ’). טאואר מקבלת שליש משטח החדר הנקי שלו.