חביב אילן הוא המנכ"ל הבא של TI העולמית

בתמונה למעלה: אילן חביב. ינהל את ספקית הרכיבים האנלוגיים הגדולה בעולם

הישראלי חביב אילן יהיה המנכ"ל הבא של ענקית השבבים האמריקאית טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments – TI). דירקטוריון החברה בחר בו אתמול לשמש כנשיא והמנכ"ל הבא של החברה, במקומו של הנשיא והמנכ"ל הנוכחי, ריק טמפלטון, אשר ניהל את TI במשך 18 שנה. חביב ייכנס לתפקיד ב-1 באפריל 2023. טמפלטון אמר שהוא והדירקטוריון מאמינים שחביב הוא האדם המתאים ביותר לשמש כמנכ"ל הבא של החברה, "ולהוביל אותה לצמיחה ארוכת טווח". לדבריו, "חביב הוא מנהיג מעורר השראה אשר נהנה מהערכה רבה גם של הלקוחות, וגם של העובדים ובעלי המניות".

החל בחברת באטרפליי הישראלית

במשך 24 שנה פילס חביב את דרכו בחברת TI, החל ממטלות פיתוח מאתגרות ועד לתפקיד הבכיר ביותר. הוא בוגר לימודי תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל מטעם אוניברסיטת תל-אביב. בשנת 1999 הצטרף ל-TI בעקבות רכישת חברת Butterfly הישראלית, ושימש כמנהל מרכז הפיתוח של TI ברעננה, שהוקם כתוצאה מהעיסקה. במסגרתו הוא הוביל פיתוח מוצרים כמו שבב התקשורת WiLink 8.0, שבו השיגו המהנדסים הישראלים רמת שילוביות יוצאת דופן. זה היה השבב הראשון בשוק שהצליח לשלב יכולת תקשורת בתקני Wireless LAN, Bluetooth, NFC, רשתות הניווט הלווייניות GPS ו-GLONASS ואפילו משדר/מקלט FM.

בהמשך מונה לתפקיד מנהל תחום הפתרונות האלחוטיים ב-TI, ובשנת 2014 מונה למנהל חטיבת המוצרים האנלוגיים של החברה, תפקיד שבמסגרתו היה אחראי לאסטרטגיה האנלוגית של החברה בתחום הפיתוח של מגברים, ממירי נתונים (ADC/DAC), מוצרים רפואיים ומוצרים בעלי אמינות גבוהה. למעשה, הוא מצא עצמו בלב האסטרטגיה שהוביל טמפלטון מאז 2009: הפיכת טקסס אינסטרומנטס מחברה שרוב פעילותה הוא דיגיטלי, לחברה הממוקדת בעיקר בשוק האנלוגי המערכות המשובצות. המהלך הזה כלל בין השאר את רכישת חברת National Semiconductor בשנת 2011 תמורת 6.5 מיליארד דולר.

מסלול ההכשרה של מנכ"ל חדש

בחודש אוגוסט 2020 הוא הגיע לעמדה שממנה ניתן להתחרות על תפקיד המנכ"ל: הוא מונה למנהל התפעול הראשי (COO) של החברה העולמית. בתפקיד הזה היה אחראי על ניהול כל הפעילויות של TI: הפעילות העסקית, המכירות, הטכנולוגיה, הייצור ותשתיות המידע. זהו התפקיד השני בחשיבותו בחברה אחרי הנשיא והמנכ"ל. בבלוג של החברה נמסר שמינויו לתפקיד מנהל התפעול היה חלק מתוכנית ארוכת טווח להכשירו לתפקיד הנשיא והמנכ"ל. מהלך שכלל גם את מינויו לדירקטור בדצמבר 2021.

כיום חברת TI היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם והספקית הגדולה בעולם של רכיבים אנלוגיים. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-15.36 מיליארד דולר. להערכת החברה, המכירות ברבעון האחרון יסתכמו בכ-4.6-4.8 מיליארד דולר. כלומר מכירותיה ב-2022 צפויות להיות כ-20 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-18.3 מיליארד דולר ב-2021. משקלו של השוק האנלוגי הגיע ל-65% מהמכירות ברבעון השלישי 2022. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שוי שוק של כ-155 מיליארד דולר.

 

הושלם פרוייקט MADEin4, שהיה שת"פ השבבים הגדול ביותר באירופה

בתמונה למעלה: אילן אנגלרד (מימין) וד"ר דורון משולח – "כניסה אל פרוייקטים עם סיכון גבוה"

החודש הושלמה פעילות קונסורציום MADEin4 של האיחוד האירופי, שהוקם ונוהל על-ידי חברת אפלייד מטיריאלס ישראל, והיה אחד מהפרוייקטים האירופיים הגדולים ביותר שהוקמו ונוהלו על-ידי חברה ישראלית. מדובר בפרוייקט ענק בהשתתפות 47 חברות וגופים ובהשקעה כוללת של כ-130 מיליון אירו, שמתוכם התקבלו כ-60 מיליון אירו מהאיחוד האירופי ומהמדינות השותפות לתוכנית.

הפרוייקט יצא לדרך בהובלת אילן אנגלרד המשמש כמנהל פרוייקטים אירופה באפלייד מטיריאלס ישראל, ואשר גם ניהל אותו לאורך שלוש וחצי שנות פעילותו. שיתוף הפעולה הביא ביחד כמה מהשחקנים החשובים ביותר בתעשיית השבבים, הרכב והמטרולוגיה כמו אפלייד מטיריאלס ישראל, נובה, ברוקר, KLA ישראל, מכוני מחקר מרכזיים כמו leti ו-imec, יצרניות שבבים מרכזיות כמו ST, גלובל פאונדריז וטאואר סמיקונדקטורס, מפתחי שבבים כמו אנבידיה ויצרניות רכב כמו FCA ועוד. המטרה: פיתוח גישות חדשות לייצור רכיבים אלקטרוניים ובקרת תהליכי ייצור במתכונת Industry 4.0 מבוססת מידע, הנירכש באמצעות מכונות בקרת איכות וסנסורים.

שילוב של חיזוי ובדיקות

"במסגרת הפרוייקט פותחה אלגוריתמיקה חכמה ל-Industry 4.0", סיפר אנגלרד ל-Techtime. "התמקדנו בשני תחומים מרכזיים: האצת הביצועים של מכונות המדידה, ואלגוריתמיקה חכמה ברמת הפאב. ניתן למשל לשלב בין התכנון של השבב לבין התוצרים בקו הייצור. מדובר למעשה ביכולת חיזוי שבאמצעותה ניתן לקבל אינפורמציה טובה יותר על תהליך ייצור הרכיבים והפרוסה, ובכך לשפר את התפוקה. הופתענו מהתוצאות הטובות שקיבלנו: הצלחנו לשפר את המודלים של התהליך בעד 40% במקרים מסויימים".

המודלים נבדקו על תהליכי ייצור מתקדמים?

אנגלרד: "ההשתתפות של חברות דוגמת imec ו-leti איפשרה לבדוק טכנולוגיות מטרולוגיה עבור תהליכי ייצור המצויים עדיין בשלבי פיתוח ועוד לא הגיעו אל השוק. למשל רכיבי 5 ננומטר ורכיבים לוגיים תלת-מימדיים הבנויים בטכנולוגיית nanosheet, אשר צפויה להיכנס לייצור בחברות הגדולות רק בעוד מספר שנים". מנהל טכנולוגיות ושיתופי פעולה אסטרטגיים באפלייד מטיריאלס ישראל, ד"ר דורון משולח, סיפר שהקונסורציום סייע לחברה להיחשף אל טכנולוגיות ייצור עתידיות הנמצאות בשלבי פיתוח ולאתגרי בקרת התהליכים שהן מעוררות. "הדבר מאפשר לנו להיכנס לפרוייקטים של הדור הבא הנמצאים בסיכון גבוה".

מערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים המבוססת על מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, שפותחה על-ידי אפלייד מטיריאלס ישראל
מערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים המבוססת על מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, שפותחה על-ידי אפלייד מטיריאלס ישראל

ל-Techtime נודע שהפעילות בקונסורציום סייעה לחטיבת Process Diagnostics and Control של אפלייד מטיריאלס, שהיא זרוע הפעילות הישראלית של החברה, בפיתוח טכנולוגיית eBeam (מיקרוסקופ אלקטרונים) חדשה המאפשרת לבצע הדמייה של שבבים בזמן אמת באמצעות שימוש בקרן אלקטרונים סורקת בטכנולוגיה פורצת-דרך המבוססת על מקור "קר" של אלקטרונים, במקום בטכנולוגיה הקיימת היום המתבססת על מקור "חם" של אלקטרונים, העובד בטמפרטורה גבוהה של כ-1,500°C. הטכנולוגיה הזו (Cold Field Emission) שולבה במערכת החדשה PrimeVision 10 לאיתור פגמים המיוצרת בישראל.

(למידע נוסף, הקליקו טכנולוגיית eBeam חדשה).

מה הן המגמות המרכזיות שהובילו את הפיתוחים בפעילות MADEin4?

משולח: "מגמת מזעור רכיבי הסמיקונדקטורס נמשכת, וגם המעבר לרכיבים תלת-מימדיים מורכבים. התוצאה היא סבוריות גוברת של הייצור ושל בקרת התהליך המחייבות פיתוח מכונות חדשות לסריקת הפרוסות, מצאית פגמים ננומטריים וביצוע מדידות מטרולוגיות.

פותחה גם מערכת בדיקה אופטית משופרת עם רגישות גבוהה לגילוי פגמים קטנים ומהירויות סריקה גבוהות, הכוללת גם מנגנונים השומרים אותה בחלון עבודה אופטימלי, דבר המקטין את הצורך בכיולים ומשפר את התפוקה. פותחה גם מערכת לבדיקת שבבים מתקדמים המבוססת על מיקרוסקופ אלקטרונים סורק בעל רזולוציה ננומטרית ומהירות גבוהה. זהו שוק הנמצא בגידול מהיר".

אנגלרד: "בקונסורציום השתתפו הרבה חברות המייצרות ציוד עבור מארזי שבבים מתקדמים (Advanced Packaging). בראייה קדימה, אנחנו מתכננים פרוייקט  של שילוב הטרוגני הכולל אלמנטים של מארזים מתקדמים, סיליקון ואופטיקה. המגמה שאנחנו מזהים היא של שילוב חכם של רכיבים מרובי-שבבים (Chiplets). זה הולך להיות הדבר הבא".

לחברת ITEC דרוש מהנדס מכירות ותמיכה

חברת איטק (ITEC) היא חברת נציגויות מתל אביב. לחברה דרוש מהנדס/ת מכירות ושירות עם ניסיון בתחום המערכות המשובצות (Embedded Real Time)

דרישות התפקיד:

תואר מתאים בהנדסה

נסיון בשפות C/C++

נסיון קודם בעולם ה-Embedded

אוריינטציה ללקוחות – יכולת ביטוי בכתב ובעל-פה עם לקוחות

יכולת להציג ולהדגים כלי פיתוח מתקדמים, לתמוך בלקוחות בתהליכי בחינה של כלים, בהתקנות ובפתרון בעיות בשטח

שליטה באנגלית טכנית

יכולת לימוד עצמי, מוטיבציה גבוהה, אישיות המתאימה לעבודה במוד של ריבוי משימות.

להגשת בקשת מועמדות: Yoram Sacagiu , 054-2191380, [email protected]

חברת NI מנסה לבלום מתקפת השתלטות עויינת

בתמונה למעלה: הנהלת נשיונל אינסטרומנטס, ארה"ב

חברת National Instruments – NI מאוסטין, טקסס, נמצאת ככל הנראה תחת מתקפת השתלטות עויינת שאותה הדירקטוריון מנסה לבלום. בסוף השבוע החברה הכריזה על כניסה לתהליך בדיקה אסטרטגי של האופציות העומדות לרשותה, כולל מכירת החברה. במקביל, יישמה תוכנית מתן זכויות לבעלי המניות שנועדה להכביד על כל נסיון של משקיעים להשתלט על החברה. בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בנסד"ק בכ-17% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-6.1 מיליארד דולר. אלא שעדיין לא ברור האם הזינוק במחיר הוא תוצאה של מהלכי החברה, או תוצאה של מתקפת השתלטות עויינת המתבצעת מאחורי הקלעים.

נטרול באמצעות דילול

בסוף השבוע הודיעה NI הדירקטוריון החל בפרוייקט בדיקה אסטרטגית בליווי יועצים פיננסיים ומשפטיים, "מתוך כוונה להביא ערך מקסימלי לבעלי המניות. הבדיקה כוללת את כל האלטרנטיבית הפיננסיות, כולל ייעוץ בנוגע לרוכשים פוטנציאליים, שחלק מהם כבר פנה אל החברה". במקביל, הדירקטוריון אישר תוכנית מתן זכויות מוגבלת בזמן (Rights Plan) לבעלי המניות הקיימים, "במטרה להקטין את האפשרות שאדם או גורם כלשהוא ישתלטו על החברה באמצעות צבירת מניות בשוק החופשי".

התוכנית תהיה בתוקף עד ינואר 2024 ומבוססת על רעיון פשוט: מרגע שהיא נכנסה לתוקף, מחזיקי הזכות (כלומר בעלי המניות הקיימים) יוכלו לרכוש מניות נוספות של החברה שהיא תקצה, במחצית ממחירן בשוק (הנחה של 50%), במידה וגורם חיצוני כלשהוא ירכוש בתקופת התוכנית 10% או יותר ממניות החברה. כאמור, הגורם הזה לא זכאי ליהנות מההנחה. הרעיון שהוא שבעלי השליטה הקיימים יקבלו הזדמנות לדלל מיידית את הגורם שינסה להשתלט על החברה, ולנטרל אותו.

האם המתקפה כבר החלה?

החברה לא מסרה מידע נוסף, אולם המהלך שעליו הכריזה מרמז שהיא נמצאת כבר תחת התקפה. חברת NI הוקמה בשנת 1977 ועוסקת בפיתוח ואספקת פתרונות בדיקה ומדידה אלקטרוניים, מערכות איסוף מידע, מערכות צב"ד אוטומטי וכדומה. מוצר הדגל המוכר ביותר של החברה הוא LabVIEW – פלטפורמה וסביבת פיתוח לתכנות בשפה חזותית, המיועדת בעיקר להפעלת ציוד מדידה ממוחשב ורובוטים. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-1.2 מיליארד דולר בהשוואה לכ-1 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2021. הרווח הנקי הסתכם בכ-100 מיליון דולר.

מעניין לציין שלמרות שמכירותיה ברבעון השלישי של 2022 צמחו ב-17% להיקף של כ-428 מיליון דולר, החברה פירסמה הערה של המנכ"ל שלפיו הוא מסביר שהחברה נערכת לשפל בשוק השבבים ולמשבר כלכלי גלובלי. יו"ר החברה, מייקל מק'גרת, אמר שבחמש השנים האחרונות (מאז 2017) החברה ביצעה שינוי אסטרטגי והתארגנה במתכונת של חטיבות עסקיות הממוקדות בשווקים צומחים, וכתוצאה מכך היא חוותה עלייה במכירות. "כעת אנחנו עוברים לשלב הבא".

המהפיכה המשפטית מסכנת את תעשיית ההייטק

המהפיכה המשפטית שמבצעת הממשלה החדשה מעוררת סערה פוליטית עצומה, אולם השפעותיה חורגות מעבר לסוגיה הפוליטית והיא עשויה להתברר כ"גול עצמי" כלכלי בקנה מידה שלא ידענו כמוהו. תעשיית ההייטק העולמית מבוססת על שיתופי פעולה, ואלה מבוססים על אמון הדדי אשר נשען על ערכים משותפים ועל מערכות משפטיות מוסכמות, אשר מעניקות הגנה לכל השותפים. התעשייה הזאת גם בנויה על מימון ציבורי: הן באמצעות תקציבים ממשלתיים של מדינות בעולם, והן באמצעות גופי מימון פרטיים אשר מגייסים הון מהציבור באמצעות הבורסה.

פירוש הדבר שיש מרכיב חזק מאוד של ערכים ושל סנטימנט ציבורי בפעילותה היומיומית של התעשייה. אתמול דיווח האתר "כלכליסט" על שיחה עם מנהל קרן השקעות של חברה אירופית גדולה, אשר הסביר לו: "למרות אהבתי הגדולה לישראל אנחנו לא נשקיע כאן בשלב הזה, לפני שיתבהר הכיוון של הרפורמה במערכת המשפט והחקיקה המפלה. זו הנחיה מלמעלה שנובעת מאותן סיבות שבגללן אנחנו לא משקיעים בטורקיה ובהונגריה".

תוכנית השת"פ הבינלאומי החשובה ביותר של ישראל

ההנחייה הזאת איננה גחמה של הנהלה אידיאליסטית, אלא נובעת ממרכיב מרכזי בהסכמי שיתוף הפעולה של ישראל עם האיחוד האירופי. ההמחשה הבולטת ביותר לזה היא הסכם ההצטרפות של ישראל אל תוכנית המחקר והפיתוח האירופית, שנחתם בשנת 1996. מדובר בהסכם שיתוף הפעולה הבינלאומי הגדול והחשוב ביותר של ישראל: בין השנים 2014-2020 קיבלו 2,045 חוקרים וחברות ישראליות מענקים בהיקף של כ-1.3 מיליארד יורו. בנוסף, הושקעו בחברות ובקרנות ישראליות עוד 550 מיליון אירו באמצעות כלים פיננסיים שהועמדו על-ידי הבנק האירופי להשקעות.

ערכם האמיתי של הסכומים האלה גדול בהרבה מערכם הנומינלי, מכיוון שהם ניתנו במסגרת שיתופי פעולה עם חברות אירופיות מובילות, שברוב המקרים הפכו לספקים או ללקוחות של הצד הישראלי. אבל השער הזה, שנפתח בעקבות הסכמי אוסלו, עשוי להיסגר במהירות, בגלל סעיפי היסוד של ההסכם. כך למשל, סעיף המבוא להסכם, אשר מעניק גם הצדקה וגם תנאי לקיומו, קובע שהוא נחתם "לאור הערכים המשותפים של ישראל והאיחוד האירופי, והחשיבות שהם מייחסים לזכויות אדם ולדמוקרטיה".

עתיד ההסכם תלוי באווירה הציבורית

הסעיף השני שלו קצר וחד-משמעי: "התנאי לקיום ההסכם הוא שכיבוד זכויות האדם והעקרונות הדמוקרטיים מדריכים את מדיניות הפנים ואת מדיניות החוץ של שני הצדדים". במידה ותושלם המהפיכה שמוביל שר המשפטים יריב לוין, החל מהחלשת בית המשפט העליון, עבור למינוי פוליטי של שופטים וכלה בביטול העצמאות של היועצים המשפטיים, יכולות להתעורר שאלות קשות בפרלמנט האירופי, ברגע שהוא יחליט לדון בשאלה האם ישראל עומדת בתנאי הזה של ההסכם.

זה עניין של קונסטלציה פוליטית: ברגע שהפרלמנט בבריסל יקבע שישראל לא עומדת בתנאי היסוד – ההסכם כולו מתבטל. אלא שהפגיעה עשויה להיות מוקדמת בהרבה. מכיוון שההון האירופי הוא ציבורי ברובו – החברות האירופיות הגדולות, קרנות ההשקעה, והגופים הפיננסיים המרכזיים – יברחו כמו מאש מפני מה שעשוי להיתפש בציבור האירופי כתמיכה במדינה לא דמוקרטית. הרבה לפני שחברי הפרלמנט יקבעו זאת באופן רשמי. אם תושלם המהפיכה המשפטית, ישראל תיאלץ לעבוד קשה כדי לשכנע את הקהילייה האירופית שהיא עדיין מדינה דמוקרטית כפי שאירופה מבינה את המושג הזה. אחרת התעשייה תאבד את השוק האירופי.

התייעלות וצמצום עובדים ב-3DM מראש העין

בתמונה למעלה: ראש האלומה של 3DM. מאפשר להפעיל 6 מקורות לייזר במדפסות SLS

חברת 3DM מראש העין הכריזה על תוכנית התייעלות שנועדה להפחית את קצב שריפת המזומנים של החברה. התוכנית כוללת קיצוצי שכר והפחתת כוח האדם באופן שיביא להפחתה של כ-140 אלף שקל בהוצאת השכר – סכום המהווה כ-25% מהוצאות השכר הנוכחיות של החברה. במקביל, היא נכנסת לתוכנית פיתוח חדשה של ראש לייזר למדפסות תלת מימד. דירקטוריון החברה העריך שבקצב שריפת המזומנים של החברה לאחר יישום תוכנית ההתייעלות, ההון שבידיה מעניק 24 חודשי עבודה.

בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-9% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-28.3 מיליון שקל. במקביל להתייעלות, החליטה החברה לפתח ראש לייזר בעל אלומה אחת עבור מדפסות תלת מימד תעשייתיות. מדובר בתפנית מעניינת, שכן עד היום החברה פיתחה טכנולוגיית לייזר מרובת-אלומות. המשימה החדשה תוטל על סמנכ"לית מחקר ופיתוח ש-3DM הביאה מחברת קורנית דיגיטל. מדובר באסיה אהרוני, אשר תיכנס לתפקיד ב-15 לפברואר 2023.

חברת 3DM הוקמה בשנת 2016 על-ידי ד”ר דניאל מאיר, לשעבר ממייסדי קיארו ו-Terabit router. החברה פיתחה ראש הדפסה המבוסס על לייזר מצב מוצק פרי פיתוח עצמי, המאפשר לשלוט בפליטת אורכי גל בטווח Mid IR (יכולת תכנון לקרינה בכל אורך גל בטווח 4-15 מיקרון).  הדבר מאפשר ייצור מוזל של חלקים בטכנולוגיית “המסת לייזר סלקטיבית” (Selective Laser Sintering – SLS), שבה מתיכים באופן מבוקר שכבות של אבקת פלסטיק.

ראש ההדפסה של החברה מאפשר להתאים את קרן הלייזר לחומרים ולעומק ההתכה הנדרשים, וכולל עד 16 מקורות לייזר שונים המבצעים התכה בו-זמנית של שכבת האבקה. בנוסף למקור הלייזר, החברה פיתחה ראש אלומה המאפשר לבצע חיבור אופטי של עד 6 מקורות ליצירת אלומה בעלת הספק גבוה עם מספר אורכי גל, ועל-ידי כך להגיע למהירות הדפסה של כ-1 שנייה לשכבה, בהשוואה ל-20-10 שניות במדפסות המובילות כיום בשוק.

בנובמבר 2022 דיווח המנכ"ל הנכנס עידו אלון לבעלי המניות, ששטכנולוגיית ההדפסה שלה נבדקת על-גבי מדפסות של VoxelSint הסינית. בנוסף, ראשי אלומת הלייזר של החברה נשלחו ליצרניות המדפסות 3D Systems האמריקאית ו-EOS הגרמנית, "שביצעו בהצלחה את בדיקות החיבוריות הראשוניות, וזאת כחלק מתהליך אינטגרציה לקראת שלב בחינת ביצועים". ראוי לציין שלמרות שהיא נסחרת בבורסה, 3DM היא חברת מו"פ הממומנת באמצעות ההון שגוייס מהציבור ובאמצעות מענקים של רשות החדשנות, ועדיין לא החלה במכירות.

משה שמעון התמנה לסמנכ״ל שיווק ומוצר של RAD

בתמונה למעלה: משה שמעון. צילום: דוד גארב

חברת רד (RAD Communications) מתל אביב הודיעה על מינויו של משה שמעון (50) לתפקיד סמנכ״ל שיווק ומוצר, במקומו של אילן טבת שנכנס לתפקיד בשנת 2017לשמעון יש 20 שנות ניסיון בתעשיית הטלקום ורשתות התקשורת. הוא הגיע ל– RAD מחברת אמדוקס, שבה ניהל במשך ארבע השנים האחרונות את תחום פתרונות Open Network OSS ו-NFV orchestration. לפני-כן שימש כסגן נשיא לניהול מוצרי IP/MPLS וה-DWDM בחברת ECI Telecom (כיום Ribbon Communications).

לשמעון תואר בהנדסת מחשבים ותקשורת מאוניברסיטת בן גוריון ותואר MBA מאוניברסיטת חיפה. נשיא ומנכ״ל RAD, אודי קשקש, אמר ששמעון מביא עימו נסיון בהובלת תוכניות מוצר אסטרטגיות, "המבטיח ש-RAD תמשיך להוביל את השוק. החברה מתכוונת להמשיך בצמיחה חזקה , ככל שמתקדם המעבר לתשתיות 5G״. חברת רד מספקת פתרונות גישה לספקיות שירותי תקשורת ומעסיקה כ-980 עובדים. החברה הוקמה בשנת 1981 על-ידי האחים יהודה וזוהר זיסאפל, ושימשה כעוגן שממנו יצאו חברות נוספות אשר מהוות כיום את קבוצת רד, ששווייה הכולל נאמד (על-ידי רד) בכ-1.6 מיליארד דולר.

צבא בריטניה מצטייד ברחפני Magni-X של אלביט

בתמונה למעלה: רחפן Magni-X שיסופק לצבא בריטניה עם מטעד צילום של נקסט ויז'ן. מקור: Flying Production

חברת אלביט מערכות (Elbit) תספק לצבא הבריטי את רחפני Magni-X, המיוצרים על-ידי החברה הבת של אלביט, Flying Production. החברה לא מסרה מהו היקף החוזה, אולם הרחפנים יסופקו ליחידות המיוחדות של הצבא הבריטי כבר באמצע 2023. רחפן Magni-X מוגדר כמיקרו-רחפן מרובע להבים (Quadcopter) במשקל של 2 ק"ג בלבד, המיועד למשימות סיור ואיסוף מידע ותמיכה בלוחמים בשדה. זמן השהות שלו באוויר מגיעה עד ל-60 דקות בכל משימה. הוא מסוגל לבצע משימות גם באופן אוטונומי ולהשתלב בפלטפורמת Legion-X של אלביט, המאפשרת הפעלת נחילי רחפנים וכלים רובוטיים שונים.

המטעד שלו כולל מערכות שונות, בהן מצלמת יום ומצלמת אינפרא אדום המותקנות על-גבי גימבל. המצלמות הן מתוצרת חברת נקסט ויז’ן (Next Vision) מרעננה, אשר מפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכטב”מים ומהווה שותף אסטרטגי של אלביט בתחום הזה. במהלך שנת 2022 היא השלימה אספקת 1,200 מצלמות מיוצבות בהיקף כולל של 8.5 מיליון דולר, עבור פרוייקט הרחפנים הגדול ביותר של אלביט. חברת Flying Production דיווחה שצה"ל הוא לקוח מרכזי שלה, ושעד היום היא סיפקה 1,500 רחפנים.

חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה.

חסימת הספקים הסיניים מעניקה הזדמנות נדירה לנקסט ויז'ן

לפני כשבועיים היא דיווחה על הזמנה לאספקת מצלמות בהיקף של כ-1.1 מיליון דולר שיסופקו עד סוף הרבעון השני 2023. מכיוון שהחברה לא מוסרת מידע על לקוחות הקצה, לא בטוח שמדובר בהזמנה הבריטית. נקסט ויז'ן נסחרת בבורסה בתל אביב. בעקבות הודעתה על העיסקה הבריטית, עלתה מניית החברה בכ-6.5% וכעת היא נסחרת בשווי שוק של כ-677 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 צמחו מכירות החברה בכ-67% בהשוואה לתקופה המקבילה 2021, והסתכמו בכ-18 מיליון דולר.

במצגת למשקיעים ואנליסטים שהיא פירסמה בנובמבר 2022, החברה העריכה שתצמח בשיעור דו-ספרתי בשנים הקרובות, בעקבות מגמות פוליטיות וטכנולוגיות: גידול ברכש הביטחוני באירופה הנובע מהמלחמה באוקראינה, המתיחות הגוברת באסיה, צמצום התחרות עקב החסימה של ספקים סיניים בתחום הביטחוני, שימוש נרחב בתוכנות בינה מלאכותית, המעבר של צבאות לשימוש בכלים קטנים והתפתחותו של שוק אזרחי ליישומי צילום באמצעות רחפנים.

עד היום החברה פיתחה 10 דגמים של מצלמות מיוצבות זעירות. בימים אלה היא מפתחת מצלמה מקוררת זעירה. מצלמות מקוררות משיגות ביצועים טובים יותר ממצלמות לא מקוררות, במיוחד בתחום האינפרה אדום, אולם קשה מאוד למזער אותן. החברה דיווחה שהמצלמה המקוררת שלה תהיה במשקל של פחות מ-2 ק"ג, ושהיא מיועדת להתקנה ברחפנים ובכלי-רכב קטנים.

קמטק פתחה את 2023 עם הזמנה של 18 מיליון דולר

חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק קיבלה הזמנה בהיקף של 18 מיליון דולר מיצרנית גלובלית מובילה של מוליכים למחצה מורכבים (Compound Semiconductors). היצרנית הזמינה מספר מערכות Eagle של קמטק הכוללות טכנולוגיות בדיקה אשר תוכננו ופותחו במיוחד לפלח שוק זה. רכיבים מורכבים בנויים מחומרים המשתייכים לקבוצות שונות בטבלה המחזורית.

כל קבוצה בטבלה המחזורית מורכבת מחומרים שיש להם מספר זהה של אלקטרונים בשכבה החיצונית (שכבת הערכיות) ולכן יש להם תכונות משותפות רבות. הרכיבים החדשים כוללים חומרים מהקבוצות III-V, אשר מעניקים להם תכונות מיוחדות שקשה לקבל מרכיבים הבנויים מסיליקון בלבד (קבוצה IV), דוגמת מהירות עבודה ומיתוג גבוהים יותר, יכולת עבודה במתחים ובזרמים גבוהים במיוחד, וכדומה. על-פי ההערכות בתעשייה, רכיבים מורכבים ישמשו כמנוע הצמיחה המרכזי בשנים הקרובות.

מערכת Eagle (בתמונה למעלה) מבצעת בדיקה אופטית של השבבים לאחר ניסור פרוסת הסיליקון לשבבים נפרדים, אשר ישולבו בתוך המארזים שיימסרו ללקוח. הבדיקה נועדה לוודא שתהליך החיתוך לא גרם נזק למעגלים בשבב, כמו למשל נזקים הנוצרים עקב מתיחה, כיפוף, חימום או סדקים בסיליקון או בדפנותיו. "זוהי פתיחה מצוינת לשנת 2023", אמר מנכ"ל קמטק, רפי עמית.

"שוק המוליכים למחצה המורכבים צפוי להראות צמיחה חזקה בשנים הקרובות שתתבסס על תעשיית הרכב ובעיקר תעשיית הרכב החשמלי". המערכות יימסרו ללקוח החל מהמחצית השנייה של 2023 ועד לתחילת 2024. ברבעון השלישי של 2022 צמחו מכירות קמטק בכ-16% והסתכמו בכ-82 מיליון דולר. בעקבות ההודעה עלתה מניית החברה בכ-1.3% והיא נסחרת כעת בנסד"ק ובבורסה בתל אביב לפי שווי חברה של כ-1.1 מיליארד דולר.

ביה"ס להנדסת חשמל באוניברסיטת ת"א מחפש מהנדסים להשתלבות בפעילות פרוייקטי גמר ובמעבדות הוראה

בי"ס להנדסת חשמל של אוניברסיטת ת"א מחפש מהנדסים לצורך השתלבות בפעילות פרוייקטי גמר של הסטודנטים ובמעבדות הוראה. המשרה גם כוללת אחריות על מעבדות הוראה בתחומים כמו עיבוד אותות, תקשורת, ותחומים נוספים. התפקיד כולל (בין היתר):

  • ייזום והנחית פרויקטי סטודנטים
  • קיום קשרים שוטפים עם גורמים בתעשייה ובאקדמיה (בתוך האוניברסיטה או מחוצה לה)
  • ליווי ותמיכה טכנית בסטודנטים;
  • ניהול מעבדה

ניתן להתרשם מהפרויקטים שלנו באתר הפרויקטים, ובכתבה המסכמת את תערוכת הפרויקטים האחרונה.

דרישות התפקיד:

  • תואר ראשון בהנדסת חשמל. תואר שני יתרון
  • ניסיון של חמש שנים (לפחות) בפיתוח בתעשיית ההייטק, בתחומים הרלבנטיים
  • יכולת ו/או ניסיון בניהול, הדרכה והנחייה – יתרון
  • יכולת למידה עצמית של נושאים מורכבים
  • ידיעת השפה העברית על בוריה וידיעת השפה האנגלית ברמה טובה מאד.

ניתן לשלוח קורות חיים ליעקב פיינגלרנט: [email protected]

אינפיניאון מוכרת את חטיבת ה-DC-DC ל-Micross האמריקאית

חברת אינפיניאון הגרמנית (Infineon) חתמה על הסכם למכירת חטיבת ממירי המתח High-Reliability DC-DC שלה, לחברת Micross Components האמריקאית. היקף העיסקה לא נמסר. היא צפויה להסתיים בשבועות הקרובים (ברבעון הראשון 2023). החטיבה מנוהלת באמצעות Infineon America ופועלת מסן חוזה, קליפורניה. החטיבה מספקת מודולי המרה לתעשיות התעופה והחלל, התעשייה הביטחונית ולמוצרים הדורשים אמינות גבוהה.

אינפיניאון מסרה שהעיסקה נועדה לסייע לה להתמקד בפיתוח עסקי הליבה מבוססי שבבים, ולהפחית את משקלם של המוצרים הדורשים תפירת פתרונות בהתאם לצרכים הספציפיים של לקוחות High-Reliability. חטיבת HiRel DC-DC של אינפיניאון אינה מספקת שבבים, אלא פתרונות שלמים הכוללים את שבבי ההמרה, מעגלי הבקרה, מערכות הסינון והמארזים. היא מבוססת על הנכסים של חברת International Rectifier לשעבר שנירכשה על-ידי אינפיניאון בשנת 2014 תמורת כ-3 מיליארד דולר.

צמיחה באמצעות מיזוגים ורכישות

במסגרת העיסקה, Micross תקבל לידיה את כל תשתיות החטיבה, כולל הקניין הרוחני ומפעל הייצור. חברת Micross היא מחברות האלקטרוניקה הצבאית הוותיקות בארה"ב ופועלת יותר מ-40 שנה. היא מספקת שירותי הפצת רכיבים ומתמחה בפיתוח ואספקת מודולים ופתרונות מיקרואלקטרוניקה התפורים לצורכי הלקוחות הצבאיים. בשנת 2020 היא נירכשה על-ידי חברת ההשקעות Behrman Capital ומאז החלה במסע של רכישות ומיזוגים לצורך בניית חברה גלובלית, בגיבוי הפיננסי של Behrman.

בחודש מאי 2021 היא רכשה את חברת Semi Dice המספקת פתרונות לשוק הרפואי. לפני שבוע היא רכשה את חברת KCB Solutions ממסצ'וסטס, ארה"ב, המייצרת מודולי RF ומיקרוגל, בחודש מאי 2022 היא רכשה את  PAAL Technologies האמריקאית אשר מתמחה ב-Data Bus Couplers ושנאי RF צבאיים, ואת חטיבת הדיודות הדיסקרטיות הצבאיות של Semtech.

PDF Solutions תשלב את proteanTecs בשירות הענן

חברת PDF Solutions האמריקאית חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת proteanTecs מחיפה בתחום שירות הניתוח של ביצועי שבבים שהיא מספקת לתעשייה. במסגרת ההסכם, המידע מהסוכנים החכמים (Agents) של proteanTecs יוזן אל מערכות הניתוח והבינה המלאכותית של PDF Solutions, כדי לספק ליצרנים שכבת מידע נוספת על תפוקת הייצור ותפקוד הרכיבים אשר יוצאים מקווי הייצור שלהם.

החברה פיתחה את מערכת האנליטיקס Exensio. היא מקבלת מידע מקווי הייצור ומבצעת ניתוח מקיף שלו בענן באמצעות אלגוריתמי לימוד מכונה ו-AI, כדי להפיק תובנות המסייעות ליצרנים לשפר את איכות ייצור השבבים. חברת proteanTecs פיתחה טכנולוגיה לאיסוף מידע על תהליכים המתחוללים בתוך הרכיב.

החברה הגדירה את המושג טלמטריה בתוך שבב (Universal Chip Telemetry), שהוא תהליך שבו השבב מספק נתוני מצב שונים, המשמשים לצורך ניתוח שוטף של התנהגותו. בשלב התכנון משלבים בו מעגלים זעירים (UCT Agents) המשמשים כסוכנים לאיסוף מידע כמו טמפרטורה, זמני השהייה, זרמים וכדומה. בהמשך, הם מספקים את המידע לאורך כל חיי המוצר של הרכיב. מאז הקמתה בשנת 2017 החברה גייסה כ-200 מיליון דולר ממשקיעים.

אינטל הכריזה על מעבדי Xeon שתוכננו ליישומי AI תובעניים

בתמונה למעלה: אריק נרקיס ראש צוות ה-AMX (מימין) ובועז תמיר ראש צוות ה-TDX

חברת אינטל הכריזה על מעבדי הדור הרביעי של Xeon, אשר תוכננו לספק מענה לצרכים החדשים של יישומי ענן, דטה סנטר ושרתים, במיוחד יישומי בינה מלאכותית תובעניים מאוד המהווים כיום אחת אחד ממקורות העומס הגדולים ביותר של העננים. המעבדים קיבלו את שם הקוד Sapphire Rapids. הם מופיעים ברכיב הבנוי מארבע אריחי סיליקון שונים, המיוצרים בתהליך Intel 7.

למרכזי הפיתוח בישראל היה תפקיד מרכזי בהכרזה החדשה: ליבת המעבדים (Core) פותחה בישראל, והם כוללים טכנולוגיות חדשות נוספות שפותחו בישראל, דוגמת טכנולוגיית הכפלת המטריצות Intel AMX שנועדה לשפר את העיבוד של רשתות נוירוניות, וטכנולוגיית האבטחה בחומרה Trust Domain eXtensions להגנת יישומים בענן. המעבדים החדשים ייוצרו במפעל אינטל בקרית גת.

מדובר במוצר בעל חשיבות אסטרטגית מרכזית, שכן שוק השרתים ומרכזי הנתונים הוא השוק הגדול ביותר של אינטל לאחר שוק המעבדים למחשבים אישיים. בשנת 2021 הסתכמו מכירות המעבדים לשרתים ומרכזי נתונים של אינטל בכ-25 מיליארד דולר. אינטל דיווחה ש-AWS, גוגל, יבמ, אורקל ומיקרוסופט כבר הזמינו את המעבדים החדשים.

אריק נרקיס ובועז תמיר מסבירים מה הם AMX ו-TDX

אריק נרקיס מקבוצת התוכנה עמד בראש צוות הפיתוח של טכנולוגיית Advanced Matrix eXtention – AMX. בשיחה עם Techtime הוא הסביר שמדובר בסט פקודות חדש שנועד להאיץ את המהירות של יישומי AI, ובמיוחד של רשתות נוירוניות. נרקיס: "הבסיס של עיבוד ברשתות נוירונים הוא ביצוע יעיל של הכפלת מטריצות. סט הפקודות החדש מכפיל את המטריצות במהירות גדולה יותר, לעתים עד פי 10. במקרים רבים זהו הגורם שהופך אלגוריתם בלתי-ישים לאלגוריתם ישים.

"הפקודות שהוספנו מיועדות לטפל בטיפוסי המידע המאפיינים בינה מלאכותית, כמו למשל BF16". לדבריו, זו היא גם הפעם הראשונה שבה אינטל מכניסה למעבדי שרתים את טכנולוגיית AMX. "כיום יש בשוק מאיצים ומעבדים גרפיים המבצעים את מטלות הבינה המלאכותית. אולם טכנולוגיית AMX היא הראשונה בעולם הכוללת פקודות CPU ייעודיות עבור מטלות בינה מלאכותית".

מעבד Xeon מהדור הרביעי. ארבעה אריחי סיליקון במארז אחד
מעבד Xeon מהדור הרביעי. ארבעה אריחי סיליקון במארז אחד

בועז תמיר אחראי על תחום הסקיוריטי באינטל, ופיתח יחד עם הקבוצה שלו בישראל את טכנולוגיית Intel Trust Domain eXtensions – TDX המספקת הגנה בפני האקרים ברמת חומרה. תמיר: "יישמנו טכניקות הגנה שונות. למשל, קיימת הקצאה מוצפנת של הזכרונות, ובכל גישה לזכרון נעשית בדיקה האם הזכרון הוא של מי שמנסה לגשת אליו. המערכת כוללת רמות הגנה שונות, כמו למשל גישות ממקומות שונים במערכת. צריך לזכור יש במערכת סוגי מאיצים וסוגי זכרונות שונים".

בניית-אמון בתוך מרכז הנתונים

"ההגנה מתבצעת בזמן הריצה ומונעת מתוכנה לא מורשית לגשת אל הזכרון ולקרוא אותו או לשנות אותו. הוספנו גם יכולת לההוכיח שהיישום רץ בסביבה מאובטחת. הדבר מאפשר לתוכנה הרצה בענן להגן על עצמה מפני תוכנות אחרות אשר רצות על-גבי השרת במקביל, וגם להתגונן בפני המפעיל של שירות הענן. היכולת הזאת מאפשרת להגדיל את שיתופי הפעולה בתחום ה-AI: אם לחברה אחת יש בסיס נתונים ייחודי ולחברה אחרת יש מודל AI ייחודי, ניתן להפעיל את שניהם ביחד מבלי לחשוף את הקניין הרוחני של כל אחד מהשותפים. בחזון שלנו ה-TDX יהיה בכל מקום ובכל הקונפיגורציות של מעבדי אינטל".

מעבדים חדשים למחשבי-על

במקביל להשקת מעבדי הדור הרביעי לענן, אינטל השיקה שני מוצרים עבור שוק המחשוב עתיר הביצועים (HPC): הראשון הוא משפחת מעבדי Xeon CPU Max Series, שהם המעבדים החזקים שאינטל מציעה כיום, ומיועדים למחשבי על. השני הוא משפחת המעבדים הגרפיים החזקים GPU Max Series. מדובר ברכיבים ענקיים: במארז Data Center GPU Max Series יש יותר מ-100 מיליארד טרנזיסטורים המשובצים בחבילה המורכבת מ-47 אריחים (Tiles). אינטל מסרה שכאשר משתמשים בשני המעבדים ביחד כדי להריץ את סימולטור הדינמיקה המולקולרית LAMMPS, מקבלים שיפור של עד פי 12.8 בביצועים בהשוואה לדור הקודם.

SoniVie גייסה 60 מיליון דולר לטיפול ביתר לחץ דם

חברת SoniVie מראש העין, השלימה גיוס הון בהיקף של 60 מיליון דולר להמשך הפיתוח והשיווק של מערכת TIVUS לטיפול במחלת יתר לחץ דם שאינה מגיבה לתרופות. הגיוס הובל על-ידי Andera Partners הצרפתית, אשר מתמקדת בביצוע השקעות בתחומי מדעי החיים. חברת SoniVie פיתחה טכנולוגיית אולטרא-סאונד המאפשרת לטפל בחולים הסובלים מיתר לחץ-דם, ושאינם מגיבים לטיפול תרופתי (Resistant Hypertension).

מדובר במחלה קשה מאוד אשר יכולה לגרום למוות עקב סיבוכים שונים. הטיפול במערכת TIVUS של החברה מתבצע באמצעות קתטר ומשדר קרינת אוטרא-סאונד לא ממוקדת. הקתטר מוכנס לכלי הדם ומשדר קרינת אולטרא-סאונד לא ממוקדת. הקרינה מגיעה אל עצבים הסמוכים לכלי הדם ומחממת אותם עד לשלב שנוצרת ירידה ביכולתם לשדר אותות. כתוצאה מכך הם מפסיקים להפיץ הורמון לכיוון כלי הדם, וכלי הדם נשארים רפויים באתר ההקרנה והדבר מפחית את הלחץ על הלב ומונע עלייה בלחץ הדם.

בחודש מאי 2022 אישר ה-FDA את הפרוצדורה של החברה לצורך ביצוע ניסוי פיילוט, וביולי 2022 בוצע בהצלחה הניסוי הראשון (בבית חולים קפלן ברחובות). גיוס ההון ישמש לימון השלמת הניסויים וקבלת כל האישורים הרגולטוריים לצורך תחילת המסחור של המערכת. בעקבות השלמת הגיוס, הצטרפו לדירקטוריון החברה ריימונד כהן מנכ"ל חברת Axionics וסגן נשיא קרן ההשקעות של ג'ונסון אנד ג'ונסון, זאב זהבי.

שת"פ קואלקום ואירידיום: שירות הודעות מהלוויין לטלפון

חברת קואלקום תתחיל לספק טכנולוגיה המאפשרת לשדר ולקלוט מסרים טקטואליים במכשירי טלפון ניידים בכל העולם באמצעות רשת לווייני אירידיום. השירות יתבסס על פתרון Snapdragon Satellite של קואלקום, ועל התמיכה שהוא מקבל מרשת לווייני אירידיום. שתי החברות הודיעו שבמחצית השנייה של 2023 ייצאו לשוק טלפונים ראשונים ברמת פרימיום המבוססים על שבב הענק Snapdragon 8 Gen 2 Mobile Platform ומערכת הפעלה אנדרואיד, אשר יחוברו אל השירות הלווייני. מנכ"ל אירידיום, מאט דש, אמר ששיתוף הפעולה עם קואלקום ולא עם יצרניות הטלפונים, "נועד להבטיח תאימות לכל המותגים שישתמשו בטכנולוגיה".

בעתיד, שתי החברות מתכננות להרחיב את השירות לאבזרים נוספים, כמו מחשבים ניידים, טאבלטים, כלי-רכב ואבזרי IoT. פלטפורמת Snapdragon 8 Gen 2 כוללת מעבד יישומים לניהול הטלפון, מודם מרובה-פרוטוקולים התומך בכל רשתות הדור החמישי, כולל בתקן החדש של תקשורת לוויינית (5G Non-Terrestrial Networks) שניתן לממש אותו רק כאשר הרשתות האלה זמינות. הוא גם מספקת מיכה ב-Wi-Fi 7, וכולל מעבד CPU, מעבד GPU ומנוע בינה מלאכותית שפותחו על-ידי קואלקום.

חברת אירידיום מפעילה מערך של לוויינים בגובה נמוך (LEO) אשר מקיפים את כדור הארץ בגובה 780 ק"מ ומעניקים כיסוי תקשורתי לכל נקודה בכדור הארץ. המערך המקורי החל לספק שירות בשנת 1998. בשנת 2019 בוצע שידרוג שבמהלכו הוחלפו כל הלוויינים בלוויינים חדשים מסדרה Iridium NEXT. כיום המערך כולל 66 לוויינים פעילים. בנוסף, תשעה לווייני גיבוי נעים בחלל ומוכנים להחלפה מיידית של לוויינים שיש בהם תקלה, ועוד שישה לווייני גיבוי שמורים בכדור הארץ ומוכנים לשיגור במקרה הצורך.

הלוויינים פועלים ברצועת התקשורת L-Band בתדרים של 1GHz-2GHz, הנחשבת לעמידה יותר בפני הפרעות אטמוספריות והפרעות הנובעות מתנאי מזג אוויר, בהשוואה לערוצי התדר הגבוה בהם משתמשים לווייני התקשורת המרוחקים מכדור הארץ (GEO). הם מספקים רוחב פס של 704Kbps. המערך מייצר רשת חסינה בפני שיבושים באמצעות קישוריות הדדית: כל לוויין מקושר בו-זמנית אל ארבעה לוויינים סמוכים אחרים. הרשת מנוהלת באמצעות מרכז בקרה הפועל בווירג'יניה, ארה"ב. כיום החברה עובדת עם כ-450 שותפים עסקיים ומספקת שירות לכ-2 מיליון לקוחות.

 

אינפיניאון: פנס-רכב בעל 16,384 לדים מתכווננים

חברת אינפיניאון (Infineon Technologies) הגרמנית הכריזה על השלמת פרוייקט הפיתוח השותף עם חברת ניקיה (Nichia) היפנית, שבמסגרתו פותח פנס-נסיעה מסוג חדש לרכב, אשר מבוסס על לדים שכל אחד מהם ניתן לשליטה מלאה באמצעות המעבד. הטכנולוגיה החדשה תגיע לשוק בשנת 2023 עם השקת דגמי רכב חדשים המצויידים בפנס. הייצור והאספקה יבוצעו באמצעות חברת Nichia Europe שמרכזה בגרמניה והיא מספקת פתרונות תאורה לתעשיית הרכב.

הטכנולוגיה החדשה רשומה בשם המסחרי µPLS. היא מבוססת על מבנה הכולל בחזיתו מערך של 16,384 לדים (micro-LEDs) המפיקים או לבן חזק כל אחד, אשר פותחו על-ידי ניקיה עבור הפרוייקט. הלדים מחוברים חשמלית אל שבב ASIC ייעודי שפותח ומיוצר באינפיניאון, ומצוי בחלקו האחורי של הפנס המבנה. רכיב ה-ASIC מקבל מידע מהרכב על תנאי הדרך והנסיעה, ומתאים את מדיניות התאורה של הפנס באופן דינמי, באמצעות שליטה ישירה בכל לד בנפרד בטכניקת Pulse-Width Modulation (PWM).

כך למשל, פרופיל התאורה של הפנס הימני והפנס השמאלי הם שונים, מכיוון שפנס אחד מכוון אל מכוניות המגיעות ממול והשני אל שולי הדרך. כאשר הרכב מתקרב אל תמרורים, הפנס שולח קרן אור מוגברת אל התמרור, או אל התרעות אחרות בדרך, כדי לוודא שהנהג מקבל מידע מלא על תנאי ומגבלות הנסיעה. בדומה, הרכיב יכול לייצר תבנית תאורה שונות בהתאם לצורך, כולל אפילו הפנייה אלקטרונית של התאורה אל כיוון הנסיעה המיועד, למשל בהחלפת נתיב או ביצוע סיבוב.

תבניות תאורה המיוצרות באמצעות טכנולוגיית µPLS של אינפיניאון. מקור: אאודי
תבניות תאורה המיוצרות באמצעות טכנולוגיית µPLS של אינפיניאון. מקור: אאודי

השליטה בכל לד מאפשרת להפעיל רק את הלדים הנחוצים לפרופיל שימוש ספציפי, ולהפחית את צריכת האנרגיה הכוללת של הרכב. בין השאר, הפנסים מאפשרים לייצר תבניות תאורה על הכביש, כמו למשל חיצים המדריכים את הנהג כיצד לנהוג באתרי בנייה או באזורים בהם יש מכשולים סמויים רבים. חברת אינפיניאון מסרה שהלקוח הראשון של החברה יהיה יצרן רכב אירופי גדול מאוד אשר יוציא דגם רכב עם הפנסים האלה כבר השנה. יכול להיות שמדובר באאודי, אשר ייצרה את התמונה למעלה.

סיוה סיפקה לאוטוטוקס מעבדי תקשורת ל-5G

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה סיפקה לחברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר את מעבדי התקשורת CEVA-XC4500 ו-CEVA-BX1, אשר ישולבו בשבבי V2X החדשים של אוטוטוקס, TEKTON3 ו-SEKTON3, המאפשרים לנהגים לקבל מידע על כלי-רכב אחרים והולכי רגל. מעבדי התקשורת החדשים מביאים את שבבי אוטוטוקס לעולם רשתות הדור החמישי (5G). לאחרונה זכתה אוטוטוקס בהסכם לאספקת שבבי TEKTON3 ו-SECTON3 החדשים ליצרן רכב גדול, אשר צפוי לצאת עם המוצר החדש לשוק ב-2026.  סיוה מסרה שמעבדי התקשורת שלה משולבים גם בשבבי הדור הקודם של אוטוטוקס, SECTON ו-CRATON2.

חברת סיוה מספקת קניין רוחני (IP) בתחומים כמו מודולי תקשור, מעבדי אותות, בינה מלאכותית וכדומה. בשנה האחרונה החברה מתמודדת עם השלכות הירידה בהיקף מכירות הסמארטפונים בעולם, שהיו השוק המרכזי שלה. בחברהכ מקווים שהצמיחה בצפויה בשוק ה-IoT  תפצה על הירידה בתחום הטלפונים הניידים. לאחרונה דיווחה סיוה על מספר נצחונות תכנון בתחום ה-IoT: היא חתמה על הסכם רישוי עם LG לשילוב מעבד הראייה הממוחשבת CEVA-XM4 בשבב הבינה המלאכותית החדש LG8111, המיועד למוצרי חשמל ביתיים חכמים. בהם מקרר הדגל החדש MoodUP של LG, אשר נחשף בסוף השבוע בתערוכת CES 2023.

שיתוף פעולה עם טקסס אינסטרומנטס

במקביל, טכנולוגיית האודיו שלה אושרה לשימוש במוצרים מבוססי השירות הקולי Alexa של אמזון. הטכנולוגיה כוללת את תוכנת עיבוד הקול ClearVox לביטול הדים והפחתת רעשי רקע, ואת תוכנת WhisPro לתפעול קולי של מוצרים ביתיים ומכשירי IoT באמצעות מילות מפתח. בסוף השבוע דיווחה סיוה כי טכנולוגיית הבלוטות׳ שלה שולבה בסדרת המיקרו-בקרים SH87F881X של חברת השבבים הסינית Sino Wealth Electronic. הם מיועדים לשימוש במוצרי חשמל ביתיים ובמוצרי IoT תעשייתיים.

לפני כחודשיים היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם טקסס אינסטרומנטס (TI) בתחום הממשקים הקוליים למוצרי IoT. לפי ההסכם, תוכנת זיהוי הדיבור והשליטה הקולית WhisPro שלה תתמוך בבקרי SimpleLink Wi-Fi מסדרת CC3235x של TI, המבוססים על מעבד Cortex-M4 של ARM. היא תאפשר תפעול קולי של מכשירי IoT ללא חיבור לרשת. התוכנה מאפשרת להגדיר מילות הפעלה (Wake Words) לפי דרישת הלקוח ותומכת בעד 30 פקודות קוליות לתפעול מכשירים במגוון שפות. צריכת הזיכרון הנדרשת לתוכנה היא 50KB בלבד.

 

אינוויז הכריזה על חיישן מסתובב: Innoviz360

חברת אינוויז מראש העין (Innoviz) חשפה בתערוכת CES 2023 בלאס וגאס את חיישן ה-LiDAR החדש Innoviz360, המספק סריקה סביבתית של 360°. בניגוד לחיישנים הקודמים של החברה, הפעם מדובר במוצר המבצע סריקה באמצעות אלמנט נע. הוא מופיע במארז בגודל של 115 מ"מ x 65 מ"מ ומספק מידע יעיל עד לטווח של 300 מטר. המוצר מיועד לשימוש ברכב אוטונומי, ציוד מכני הנדסי, ערים חכמות ומוצרים ופתרונות לוגיסטיקה, בנייה וימאות. חיישן Innoviz360 כולל עד 1,280 קווי סריקה בכל Frame ברזולוציה של 0.05°x 0.05°. החברה מסרה שהוא מבוסס על ניצול טכנולוגיות חדשות שהובאו מחיישן הדור השני שלה, InnovizTwo, בהן שיפור של הלייזר ורכיב ASIC וגלאי חדשים, שאיפשרו להפחית באופן משמעותי את כמות החומרים.

אינוויז מראש נמצאת באחד מהרגעים המכריעים בתולדותיה: היא החלה לייצר חיישני LiDAR בקו הייצור החדש שהקימה בפארק אפק בראש העין, ובשבועות הקרובים היא תשלים את הכנת מערכות הייצור האוטומטיות שיועברו בשלמותם לקבלני ייצור לקראת ההשקות הראשונות של מכוניות המצויידות בחיישנים שלה. לוח הזמנים צפוף: בשנת 2023 צפויה ב.מ.וו להשיק מכונית ברמת L3 עם חיישן אינוויז, ולקוח סמוי מתכנן להשיק היסעית (Shuttle) אוטונומית ברמת L4 עבור שדות תעופה באירופה. בשנת 2024 מתכנן הלקוח האסיאתי של החברה להשיק מכונית ברמת L3 עם חיישני אינוויז ובשנים 2024-2025 צפויות לצאת לשוק המכוניות של פולקסווגן, הלקוח הגדול ביותר של החברה, שגם הן יהיו ברמת L3.

האם סכימת ה-Beamforming המתגבשת בתקן Wi-Fi8 שבורה? הרצאת ד”ר דורון עזרי בחברת אינטרליג’נט

ביום ד', ה-11 בינואר 2023 בשעה 17:30, תעניק חברת אינטרליג'נט (Interlligent) הרצאת העשרה עבור אנשי תעשיית התקשורת, המוקדשת להבנת אבני הבניין הטכנולוגיות של תקן Wi-Fi 8. ההרצאה תועבר על-ידי ד"ר דורון עזרי, הטכנולוג הראשי של תחום ה-Wi-Fi בחברת Huawei, ומרצה באוניברסיטת תל אביב.

טכניקות מתקדמות של AP-Cooperation צפויות לעמוד במרכזו של תקן Wi-Fi 8 הנמצא בהתהוות. בהן שיטת Coordinated Beamforming (CoBF) אשר צפויה למלא תפקיד מפתח בטכנולוגיה, בעיקר בשל דרישות הסנכרון והעיבוד המשותף המינימליות שלה. במסגרת ההרצאה, ינתח דורון את CoBF מפרספקטיבת ה-Multi-User Interference (MUI) ויראה כי הסכימה המתגבשת כיום בתקן Wi-Fi 8 היא שבורה. דורון יראה כי בניגוד לסכימת DL MU-MIMO הקלאסית, בסכימת CoBF, כאשר מספר אנטנות הקליטה גדול ממספר ה-streams המשודרים, אין למקלט דרגות חופש מספיקות כדי לדכא את ההפרעות – והסכימה קורסת.

לאחר זיהוי הבעיה, דורון יציג סכימת Feedback חדשה, הפותרת לחלוטין את הבעיה, מובילה ל-Zero MUI, מקטינה את הסיבוכיות ושומרת על הפורמט הקיים של ה-Feedback ב-Wi-Fi. דורון ידגים את כל הרעיונות בהרצאה באמצעות MATLAB, כך שהבעיה והפתרון (המורכבים למדי) יהיו ברורים לחלוטין.

ההרצאה תתקיים במרכז ההדרכה של חברת אינטרליג'נט, רחוב קויפמן 2 תל אביב.

ההשתתפות היא ללא עלות, אולם דרושה הרשמה מראש.

מספר המקומות מוגבל.

להרשמה להרצאה, הקליקו: AP Cooperation for Wi-Fi 8

מובילאיי חתמה על הסכם לייצור מכ"ם הרכב שהיא מפתחת

חברת מובילאיי (Mobiley) מתכננת להוציא לשוק בתוך שנתיים את מכ"ם הרכב שהיא פיתחה בשנים האחרונות. החברה דיווחה שהמכ"ם ייוצר על-ידי חברת Wistron NeWeb הטאיוואנית. החברה הוקמה בשנת 1996 ומתמחה בייצור מערכות תקשורת אלחוטיות. לחברה יש גם מחלקת פתרונות לתעשיית הרכב, שבה היא מייצרת חיישנים, מערכות מכ"ם, פתרונות תקשורת סלולרית ממונעת, לוחות מחוונים ומערכות בידור ומידע לרכב. מכירותיה בשנת 2022 הסתכמו בכ-3.1 מיליארד דולר.

חברת מובילאיי הקימה בשנים האחרונות חטיבת פיתוח מכ"ם אשר מפתחת מכ"ם 4D לרכב אוטונומי. מכ"ם 4D מכונה לעתים גם Imaging Radar, מכיוון שהוא מוסיף את מרכיב הציר האנכי למידע הנאסף על-ידו. מכ"ם מסורתי (3D) מבצע סריקה אופקית של הדרך ואוסף מידע על כיוונו, מהירותו וכיוון תנועתו של האובייקט המתגלה. מכ"ם 4D מבצע במקביל גם בריקה אנכית, ולכן מגלה מידע גם על גובה או המיקום האנכי של האובייקט. חשיבותו גדולה בתעשיית הרכב, מכיוון שהדבר מסייע לייצר תמונת מצב מפורטת יותר, בין השאר באמצעות זיהוי אובייקטים (משאית מכונית פרטית, הולך רגל) באמצעות גובהם.

המכ"ם של חברת מובילאיי מיועד למלא שלוש מטרות מרכזיות ברכב: הראשונה היא להבטיח איסוף מידע גם בתנאי סביבה קשים הפוגעים בתיפקוד המצלמות, השנייה היא להעשיר את התמונה המתקבלת ממצלמות הרכב, והשלישית היא לשמש כמערכת גיבוי המאפשרת להמשיך את תיפקוד מערכת הנהיגה האוטונומית. כלומר למלא את כל הפונקציות של מצלמת הרכב כדי שהנהיגה לא תופרע גם במקרה של תקלה המשביתה את מערכת המצלמות. המכ"ם מבוסס על שבב SoC שפותח בחברת מובילאיי. הוא כולל מערכת שידור וקליטה המבוססת על עיצוב אלומה (Massive MIMO).

המכ"ם מספק תמונת התמצאות מסביב לרכב עד למרחק של כ-300 מטר. וכולל שדה שראייה ברוחב של 140° בטווח בינוני, ו-170° בטווחים הקרובים. בעבר גילה מנכ"ל מוביאליי, פרופ' אמנון שעשוע, שהמכ"ם כולל מערך של עד 12X16 מקמ”שים המספקים 193 ערוצים וירטואליים. "המטרה שלנו היא לפתח מכ”ם בעל 2,304 ערוצים וירטואליים המבוסס על מערך של 48X48 מקמ”שים”. מנהל קבוצת המכ"ם של מובילאיי, יניב אביטל, אמר שהמכ"ם יבטל את הצורך להשתמש בחיישני LiDAR. ראוי לציין פיתחה חיישן LiDAR. המבוסס על טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס של אינטל. באמצעות אסטרטגיית True Redundancy, מובילאיי מפתחת מספר חליפות נהיגה אוטונומית מקבילות, המבוססות על ריבוי חיישנים. בהם חליפה המבוססת על שימוש במצלמות ובמכ"ם, וחליפה המבוססת על שימוש בחיישני LiDAR ובמכ"ם.

קיידנס הכריזה על פתרון לתכנון IP עבור זכרונות LPDDR5X

חברת קיידנס (Cadence)  הכריזה היום על תכנון ה-IP הראשון של ממשק זיכרון DRAM מסוג LPDDR5X הפועל במהירות מקסימלית של 8533Mbps – בכ-33% מהר יותר מהדור הקודם של LPDDR IP. הפתרון IP LPDDR5X מבוסס על ארכיטקטורה חדשה המותאמת ל-LPDDR5 ו-GDDR6. הוא כולל PHY מוכח בסיליקון ובקר המתחבר להתקני LPDDR5X DRAM התואמים לתקן JEDEC JESD209-5B. זיכרון LPDDR5X מאופיין בנפח גבוה ובהספק נמוך, ונמצא בשימוש במערכות ניידות ובמוצרים תובעניים כמו מערכות סיוע לנהג (ADAS), בינה מלאכותית בקצות הרשת ורשתות נתונים.

קיידנס דיווחה שהמוצר החדש תומך בקצב הנתונים המהיר ביותר המוגדר בתקן JEDEC (JESD209-5B). בקר ה-LPDDR5X וה-PHY נבדקו באמצעות IP האימות (VIP) של קיידנס עבור LPDDR5X כדי לספק סגירה מהירה של אימות ברמות SoC  ו-IP.  מוצר ה- VIP עבור LPDDR5 X כולל פתרון מלא מ-IP לאימות ברמת מערכת עם DFI VIP, מודל זיכרון LPDDR5X ו-System Performance Analyzer .

המהירות של LPDDR5X  תעלה את רף הביצועים וחוויית השימוש במכשירים", אמר מייקל בסקה, סגן נשיא למוצרים ומערכות בחברת מייקרון. "שיתוף הפעולה עם קיידנס יאפשר לדור הבא של השבבים לפעול עם זיכרון חסכוני הספק ועתיר ביצועים, שיעבודש באופן שקוף ברקע". מנכ"ל קבוצת ה-IP בקיידנס, סנג'יב אגרוואלה, אמר ש-Cadence LPDDR5X IP מציג את ארכיטקטורת הדור הבא של קיידנס לפתרונות IP שלמים של מערכות זיכרון. "הוא מאפשר היום לבצע תכנונים עתידיים של התעשיה בתחומי בינה מלאכותית (AI), כלי רכב ומערכות על שבב (SoC) ניידות".

רפאל התאימה את ספיידר ליירוט טילים בליסטיים

בתמונה למעלה: משגרי טילים של מערכת ספיידר. צילום: רפאל

חברת רפאל (Rafael) ביצעה שינויים במערכת הנ"מ Spyder מתוצרתה, והפכה אותה למערכת יירוט טילים בליסטיים טקטיים (Tactical Ballistic Missiles – TBM) מסוג הטילים שבהם נעשה שימוש רב במלחמה באוקראינה. בדרך-כלל מדובר בטילים המצויים על-גבי משגר נייד ומגיעים לטווח של עד כ-300 ק"מ. הטיל טושקה למשל, הנמצא בשימוש רוסיה ובשימוש אוקראינה, שייך לקטגוריה הזו. השינוי במערכת בוצע במהלך השנה האחרונה בעקבות לקחים שהופקו ככל הנראה מהמלחמה באוקראינה.

אומנם החברה לא ציינה במפורש שמדובר באוקראינה, אולם דיווחה ש"הלקחים נלמדו מסכסוך צבאי קיים שבו מתבצע שימוש רב בטילים טקטיים". רפאל מסרה שהיא קיבלה "בקשות דחופות של מספר לקוחות קיימים של החברה המשתמשים בספיידר, ונענתה להם באמצעות השקת תוכנית Counter-TBM שבמסגרתה עודכנו מספר מודולים במערכת המאפשרים לה ליירט טילים בליסטיים". החברה לא מסרה שמות של לקוחות, אבל בהקשר הזה ראוי לציין שבחודש אוקטובר 2021 היא חתמה על הסכם לאספקת ארבע מערכות ספיידר לצ'כיה, תמורת סכום כולל של כ-620 מיליון דולר.

המערכת נמכרה ל-8 לקוחות בעולם

זו היתה הפעם הראשונה שבה מדינה מברית נאט”ו רוכשת מישראל מערכת הגנה אווירית מלאה. צ'כיה מספקת תמיכה נרחבת באוקראינה, וההסכם עם רפאל כולל מרכיב של ייצור מקומי בצ'כיה. מערכת ספיידר הינה סוללה של טילי אוויר-אוויר המותקנת על-גבי משאיות וניתנת להעברה ממקום למקום גם באמצעות מטוסי תובלה דוגמת C-130. כל סוללה כוללת יחידת ניהול ובקרה, מכ”ם אווירי מסוג NMR של אלתא (בבעלות התעשייה האווירית) אשר משמש גם במערכת כיפת ברזל, וכן 3-6 יחידות שיגור הכוללות 4-12 טילים מסוג Python-5 ו\או מסוג DERBY בכל יחידה.

הטילים של רפאל כוללים מספר טכנולוגיות איתור וגילוי: אינפרה-אדום, מצלמת וידאו ומכ”ם. המערכת בנויה במתכונת ארכיטקטורת רשת פתוחה המאפשרת שילוב מהיר של מודולים נוספים, ולהתמודד עם מספר מטרות בו-זמנית. היא מספקת הגנה בטווח של עד 80 ק”מ בפני כל האיומים האוויריים, והמיירטים שלה ניתנים לשימוש גם כטילי אוויר-אוויר. ראוי לציין שבעבר דווח כי גם הפיליפינים רכשו מערכות ספיידר של רפאל, ואיחוד האמירויות מבקש לרכוש מערכת כזו כדי להתגונן בפני איראן. רפאל מדווחת שיש למערכת נסביון מבצעי של 15 שנה, ושהיא נירכשה עד היום על-ידי 8 מדינות בעולם.

הלוויין Eros C3 נכנס למסלול והחל לשדר נתונים

הלוויין Eros C3 של חברת אימאג'סאט (Imagesat) נכנס למסלול הקפת כדור הארץ והחל לשדר נתונים. החברה דיווחה שהוא נכנס כעת לתהליך בדיקות בתעשייה האווירית, שיימשך מספר חודשים. רק לאחר סיומן הוא ייכנס לפעילות מסחרית. הלוויין משתייך למשפחת לווייני התצפית מסדרת OPTSAT 3000 המפותחים ומיוצרים בתעשייה האווירית בלוד, וכולל מצלמה אופטית מולטי-ספקטרלית מתוצרת אלביט מערכות. הלוויין שוגר לחלל על-ידי משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX.

להערכת החברה, זהו אחד משלושת הלווינים המסחריים בעלי היכולות המתקדמות בעולם. הוא שוקל 400 ק"ג ומטעד הצילום שלו מכסה את טווח אורכי הגל 450-900 ננומטר. מצלמת הבסיס מספקת ללקוחות צילומים ברזולוציה של כ-30 ס"מ בלבד והמצלמה המולטי ספקטרלית מספקת צילומים ברזולוציה של 60 ס"מ. החברה מספקת באמצעותו שירות מיוחד בשם Direct Access.

שירות פרטי ללקוחות צבאיים

השירות הזה מאפשר ללקוח לקבל את התמונות אל טרמינלים קטנים המצויים בשטח. במסגרתו, הלקוח מקבל גישה בלעדית וישירה ללוויין מעל תא שטח מוגדר. היא מאפשרת ביצוע של כל שלבי המשימה באופן עצמאי ודיסקרטי: החל משלב תכנון משימת הצילום, דרך טעינת תכנית המשימה ללוויין מתחנת שליטה של הלקוח, ועד עיבוד וניתוח תוצרי הלוויין בצורה ישירה בתחנת קרקע ייעודית שהחברה מוכרת ללקוח. שירות מסוג זה מסופק בדרך-כלל ללקוחות בתחום הצבאי במסגרת התקשרות רב-שנתית.

חברת אימאג'סאט נסחרת בבורסה בתל אביב לי שווי שוק של כ-962 מיליון שקל. החברה נכנסה לבורסה בחודש פברואר 2022 כדי לגייס כ-100 מיליון דולר עבור שלושה פרוייקטים מרכזיים: 30 מיליון דולר למימון הלוויין Eros C3, עוד 30 מיליון דולר למימון לוויין הצילום הבא, אשר צפוי להיות Eros C4 ועוד 40 מיליון דולר עבור פרוייקט חדש של החברה: מערך לווייני Global Eye, שהם לוויינים קטנים ממשפחה חדשה של מיקרו-לווייני תצפית: Runner, Knight ו-Sprinter, אשר ינוהלו ממרכז בקרה חדש (ClearSky) ויפיקו מידע באמצעות תוכנת האנליטיקס GeoImpact.

הלוויין Eros C3 בחדר האינטגרציה בתעשייה האווירית, לפני העברתו לאתר השיגור
הלוויין Eros C3 בחדר האינטגרציה בתעשייה האווירית, לפני העברתו לאתר השיגור

קרוב ל-100 חברות ישראליות משתתפות ב-CES 2023

השבוע ביום ה' נפתחת בלאס וגאס תערוכת CES 2023, הנחשבת לתערוכה הטכנולוגית הגדולה ביותר בעולם. התערוכה שהחלה את דרכה בשם Consumer Electronics Show בשנת 1967 בניו יורק, הפכה עם השנים לתערוכת CES, המבטא עניין בטכנלוגיות רחבות יותר מאשר מוצרי צריכה, ומתקיימת במתכונתה הנוכחית משנת 1995. כיום זוהי תערוכת ענק. המארגנים (Consumer Technology Association – CTA) דיווחו שהפעם יציגו בה יותר מ-3,100 חברות בביתנים עצמאיים, ב-1,000 יותר מאשר בתערוכה הקודמת. שטח התערוכה גדול ב-70% יותר מאשר בשנת 2022.

הנושאים המרכזיים בתערוכה הם די צפויים, ומבטאים את המגמות בשוק בשנים האחרונות והתפתחויות שקיבלו תאוצה בזמן מגיפת הקורונה: הנושא הבולט ביותר צפוי להיות טכנולוגיות רכב: רכב מקושר וחכם, רכב אוטונומי ורכב חשמלי. תחומי העניין המרכזיים הבאים הם: אנארגיה וסביבה, בריאות דיגיטלית, מטאוורס וסימולציה, רשת האינטרנט החדשה (Web3) וטכנולוגיות מציאות רבודה וגיימינג. לישראל יש נוכחות חזקה מאוד בתערוכה: לצד הכרזות ענק של חברות בינלאומיות שחלק חשוב ממוצריה פותח במרכזי הפיתוח שלהן בישראל, יגיעו לתערוכה 62 חברות ישראליות שיציג בביתנים עצמאיים או בביתנים משותפים עם שותפים עסקיים, ועוד כמה עשרות חברות שיגיעו במסגרת ביתן החברות של מכון הייצוא הישראלי.

7 פרסי כבוד לטכנולוגיות ישראליות

חלק מהן כבר יכול לסמן את התערוכה כהצלחה עוד לפני שהיא התחילה, בזכות פרסי ההצטיינות הטכנולוגית שהן קיבלו מהנהלת התערוכה. חברת Arbe קיבלה פרס הצטיינות עבור מכ"ם הרכב 360° שפיתחה. חברת Cognata קיבלה פרס עבור פיתוח פלטפורמת סימולציה 4D של התנועה בסביבה עירונית. חברת NoTraffic קיבלה אות הצטיינות על פלטפורמת IoT עבור העיר החכמה. חברת Particula נכנסה לקבוצה הזו על-גבי אפליקציית המשחקים GoDice.

חברת Wi-Charge קיבלה פרס עבור טכנולוגיית Track Light Charger המאפשרת לבצע טעינה אלחוטית מרחוק של אבזרים אישיים. מי שהגדילה לעשות היא חברת Valens, אשר קיבלה שני פרסי הצטיינות: הראשון עבור ערכת השבבים VA7000 המאפשרת לקשר בין כל החיישנים ברכב באמצעות תקן MIPI A-PHY המאפשר לחסוך יותר מ-100 ק"ג במשקל הכבילה, והשני עבור ערכת השבבים VA600R, המספקת את היכולות האלה לכלי תחבורה גדולים, דוגמת משאיות עם נגררים וציוד הנדסי כבד.


החברות הישראליות המשתתפות בתערוכת CES 2023 – בנוסף לביתן הקבוצתי של מכון הייצוא

Category Company Category Company
Smart Cities and Resilience Agwafarm 3D Sensors Innoviz
Robotics and IoT/Sensors Arbe Sensors Inuitive
Video Technologies Arti Entertainment and Content iRomaScents
Vehicle Technology Aurora Labs Audio Technologies Kardome
Other Autobrains Data Analytics Lanez
Vehicle Technology Autofleet 3D Sensors Lidwave
Vehicle Technology Autotalks AR/VR/XR Lumus
Vehicle Technology babyark 5G Technologies Monogoto
Sports Tech BlazePod 3D sensors Newsight Imaging
Data Analytics BreezoMeter IoT for Mobility NoTraffic
Automotive Cyber Security C2A Security Digital Healthcare Olive Diagnostics
Audio Technologies Cardiokol AR/VR/XR Oorym
Vehicle Technology Carteav Robotics Opsys Tech
Semiconductors IP CEVA Video Technologies Ottopia
Sensing and Video Technologies Cipia Gaming and Esports Particula
Simulators Cognata Semiconductors POLYN
Sensing and Vehicle Technology CorrActions AR/VR/XR Radix
Cyber Security Cylus Accessories and Appliances RCS Rampal
Robotics and Manufacturing Deep Learning Robotics Cyber Security SAM Seamless Network
IoT/Sensors Deeyook Food Tech SavorEat
Video Technologies Dride. Inc Other SIH Brackets
Connectivity for Vehicles DriveU.auto AR/VR/XR SparX
Digital Healthcare Essence Video Technologies Theia Vision AI
AR/VR/XR Eye-Minders 3D Sensors TriEye
Road Safety Eye-Net Mobile Data Management Upstream Security
5G Technologies floLIVE Semiconductors Valens
Vehicle Technology Foresight Video Technologies VBox Communications
Vision and Light Control Gauzy Video Technologies visionary.ai
5G Technologies GuardKnox Wearable Wearable Devices
Semiconductors Hailo Energy/Power Wi-Charge
Vehicle Technology Imagry Energy/Power ZOOZ Power

מרצדס-בנץ תתכנן מפעלי ייצור באמצעות NVIDIA Omniverse

בתמונה למעלה: סימולציה של קו ייצור מכוניות שבוצעה באמצעות NVIDIA Omniverse

חברת מרצדס-בנץ (Mercedes-Benz) הכריזה לקראת תערוכת CES 2023 הנפתחת מחרתיים (יום ה') בלאס-וגאס, שהיא משתמשת בבפלטפורמת העולמות הווירטואליים NVIDIA Omniverse כדי לתכנן את קווי הייצור החדשים שבהם היא תייצר כלי-רכב חשמליים. למעשה, היא החליטה לעבור תפישת עבודה חדשה בשם Digital First שבמסגרתה גם המכוניות יפותחו בשלב הראשון במתכונת של תאום דיגיטלי באינטרנט. לאחר מכן הם "ייוצרו" באופן דיגיטלי בתוך הפלטפורמה הווירטואלית, ורק לאחר מכן ייבנו קווי הייצור שייצרו את המכונית הממשית.

תהליך הייצור של רכב חדש הוא מורכב מאוד וכולל לעתים רבות גם בניית מכונות ייצור ייעודיות, כאשר החברה נערכת להשקת דגם חדש, היא צריכה להכין עבורו את קו הייצור. התהליך הזה מורכב מאוד ויכול להשבית חלק מהתפקוד של קווי הייצור, לכן חשוב להגיע לתכנון אופטימלי לפני הכנת הקו. החברה מתכננת לייצר פלטפורמה חדשה של רכב חשמלי בעיר רשטאט בגרמניה, בו מיוצרים כיום מכוניות מרצדס A ,B ,EQA ו-GLA.

אנבידיה מסרה שהיא עובדת בשיתוף פעולה עם מרצדס בפיתוח דיגיטלי של הפלטפורמה החשמלית ושל סביבת הייצור שלה. התוכנית תופץ בשלבים גם למפעלים אחרים של קבוצת מרצדס-בנץ. במקביל, שתי החברות מפתחות ביחד את הרעיון של מוכוון-תוכנה באמצעות שימוש בפלטפורמת NVIDIA DRIVE Orin, הכוללת גם יכולות נהיגה חכמות, שנבדקו באמצעות פלטפורמת הסימולציה NVIDIA DRIVE Sim.

 

SolarEdge תרמה לטכניון מעבדת אלקטרוניקה ואנרגיה

בתמונה למעלה: מנכ"ל SolarEdge, צבי לנדו, בפיתחת מעבדת האנרגיה המתחדשת

חברת סולאראדג’ (SolarEdge Technologies) תרמה ציוד שאיפשר את פתיחתה של מעבדת סטודנטים בתחום החשמל והאנרגיה המתחדשת (PEARL), שבה יבצעו הסטודנטים ניסויים בתחומי אנרגיה מתחדשת והספק גבוה במסגרת הלימודים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים. המעבדה מוקדשת לזכרו של מייסד החברה, גיא סלע, ​​שהלך לעולמו בשנת 2019 והיה בוגר הטכניון.

מרכז תחום האנרגיה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, פרופ' יואש לברון, סיפר ל-Techtime שהמעבדה משתרעת על-פני חדר גדול וכוללת מערכת שלמה של סולאראדג', משלב האנרגיה הסולארית ועד להזרמת האנרגיה אל רשת החשמל.

לברון: "החברה מספקת לנו מערכות מקצה לקצה. היא מלווה את המעבדה, תומכת בה באופן מתמשך, וכאשר נוצר צורך בציוד נוסף, אנחנו שואבים אותו מהם. חשוב לנו מאוד לטפח את הקשר עם סולאראדג' ולהוציא דורות חדשים של בוגרים בעלי התמחות בתחומי האנרגיה המתחדת ואמצעי אגירת אנרגיה, כולל סוללות. זוהי תרומה נכבדה שתחזיק אותנו שנים רבות".

לדבריו, יש בארץ מחסור בחוקרים ובמהנדסים בתחומי האנרגיה, אנרגיה מתחדשת ורשתות חשמל חכמות. "המעבדה של סולאראדג' תסייע לנו לחשוף את הסטודנטים לתחום הזה ולקדם אותו". נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיוון, אמר שהטכניון נמצא כעת בתהליך גיבוש תוכנית לימודים בתחום הקיימות. "מעבדת ה-PEARL על-שם גיא סלע מהווה נדבך חשוב ביותר".

TSMC החלה בייצור המוני של שבבי 3 ננומטר

בתמונה למעלה: חזית פאב 18, שבו ייוצרו שבבי 3 ננומטר

חברת TSMC הטאיוואנית חנכה בסוף השבוע את קו הייצור החדש של שבבים בגיאומטריה של 3 ננומטר. קו הייצור פועל במפעל Fab 18 בדרום טאיוואן, אשר מתפקד כמפעל-על (GIGAFAB) וכולל קווי ייצור של שבבי 5 ננומטר ו-3 ננומטר. בסוף השבוע היא הודיעה שקו ייצור השבבים החדש נכנס בהצלחה לשלב הייצור ההמוני, והשיג את רמת התפוקה הנדרשת לפעילות מסחרית. להערכת החברה, בחמש השנים הקרובות ייוצרו מוצרי אלקטרוניקה בשווי כולל של 1.5 טריליון דולר באמצעות טכנלוגיית 3 ננומטר.

החדרים הנקיים בטכנולוגיה החדשה כפולים בשטחם בהשוואה לטכנולוגיה הקודמת. המתקן כולל 8 חדרים נקיים בשטח של 58,000 מ"ר כל אחד. להערכת החברה, היא ביצעה במתקן השקעה כוללת בהיקף של כ-60.5 מיליארד דולר. בהקמת המפעל הועסקו 23,500 פועלי בניין. התפעול השוטף דורש 11,300 עובדים.

בימים אלה החברה בונה מפעל ייצור נוסף לשבבי 3 ננומטר, הפעם באריזונה, ארה"ב. במקור, המפעל נועד לייצר שבבי 4 ננומטר החל מ-2024, אולם בתחילת דצמבר החליטה TSMC להרחיב את תכולת המפעל האמריקאי, ולהוסיף לו את טכנולוגיית 3 ננומטר החדשה. הקו הנוסף צפוי להתחיל בייצור המוני במהלך 2026. בסך הכל, ההשקעה בהקמת המפעכל באריזונה צפויה להסתכם בכ-40 מיליארד דולר – ההשקעה הזרה הגדולה בתולדות אריזונה ואחת מההשקעות הזרות הגדולות ביותר בתולדות ארה"ב.

כעת נערכת TSMC לשלב הבא: הקמת מפעל לשבבי 2 ננומטר בפארק המדע סינצ'ו שבמרכז טאיוואן. בשלב הזה היא גם מקימה באתר מרכז מחקר ופיתוח עבור הטכנולוגיה הזו, אשר יעסיק כ-8,000 חוקרים ואנשי פיתוח.

משפחת אדלר רכשה את מניות א.י אלקטרוניקה ו-STG בחברת PM

בתמונה למעלה: מיקי אדלר, מנכ"ל Partner Manufacturing. צילום: Techtime

קבלנית הייצור פי.אם (Partner Manufacturing) מפתח תקווה רכשה את כל המניות של שותפותיה הוותיקות, קבוצת אס.טי.ג'י (STG International) וקבוצת א.י אלקטרוניקה (AY Electronics), תמורת כמה עשרות מיליוני שקלים. כל אחת מהן החזיקה בכ-25% ממניות החברה. בעקבות העיסקה חזרה פי.אם להיות חברה בבעלות מלאה של משפחת אדלר. החברה הוקמה בשנת 1998 על-ידי זיגי אדלר ובנו מיקי אדלר. בשנת 2004 נכנסה חברת א.י. אלקטרוניקה שבבעלות משפחת רוד כשותפה בחברת PM, ובשנת 2008 נכנסה אליה כשותפה גם חברת STG הנמצאת בשליטת המנכ"ל שלמה בר.

במשך השנים שימש מיקי אדלר בתפקידי ניהול הפיתוח העסקי, כאשר זיגי אדלר שימש כמנכ"ל ויניב רוד, מבעלי השליטה בא.י אלקטרוניקה, שימש בתפקיד המנהל הפיננסי של PM. בעקבות העיסקה האחרונה מונה מיקי אדלר למנכ"ל פי.אם. חברת STG דיווחה לבורסה תמורת 25% מהמניות שהיא החזיקה ב-PM, היא קיבלה 12 מיליון שקל ועוד כ-1.2 מיליון שקל עבור החזר הלוואת בעלים ודיבידנים. יניב רוד אישר ל-Techtime שגם א.י מכרה את חלקה בחברה למשפחת אדלר, וכעת היא נמצאת בבעלותם המלאה. "אני מאחל להם הצלחה רבה", הוא אמר. "פי.אם וא.י אלקטרוניקה ימשיכו לעבוד בשיתוף פעולה פורה".

מפעל הייצור של PM בפארק התעשיות בר לב
מפעל הייצור של PM בפארק התעשיות בר לב

חברת פי.אם מעסיקה כ-350 עובדים ומספקת שירותי ייצור אלקטרוני משני מפעלים: מפעל הנמצא בפתח תקווה ומפעל הנמצא בפארק התעשיות בר לב, שליד צומת אחיהוד בצפון. החברה מתמחה בייצור אלקטרוני לתעשיות הטלקום, מכשור רפואי, תעשיית הרכב ותעשיית התעופה והביטחון. בין לקוחותיה: איתמר מדיקל, G4S, אינטל, קואלקום, פוינטר, טראפילוג ו-MKS.

תגובת משפחת אדלר: "חברת PM פועלת לאורך השנים להרחבת בסיס פעילותה תוך שימת דגש רב לתפיסת שירות ואיכות מרבית. מהלך הרכישה הינו חלק מאסטרטגיית המיקוד של החברה בשווקים בהם היא פועלת, כמו גם טיוב הגמישות הניהולית והתייחסות מהירה ומושכלת של ההנהלה למצבי השוק המשתנים, כפי שנדרש בימים אלו".

Zigi Adler Partner Manufacturing
זיגי אדלר, מייסד משותף חברת PM

 

הפשרה בין אורה אייר ותעשיות בית-אל מבטיחה את המשך הייצור

בתמונה למעלה: הפתרון של אורה אייר לניטור וטיהור אוויר במרחבים עסקיים

הושגה פשרה בסכסוך שבין חברת אורה אייר (Aura Smart Air) לבין קבלנית הייצור שלה, תעשיות בית-אל מזכרון יעקב (Beth-El Industries), המאפשרת להמשיך את ייצור מערכות טיהור האוויר של אורה אייר. שתי החברות חתמו על הסכם ביניים מחייב, המתקן חלק מהסעיפים בהסכם הייצור ממאי 2021, ומסדיר את חובות אורה אייר לבית-אל. הסכסוך פרץ בחודש אוגוסט 2021 לאחר שתעשיות בית-אל טענה לחוב של אורה אייר כלפיה, ואורה אייר טענה שבית-אל לא עומדת בהתחייבויות הייצור שלה.

ההסכם קובע שהחוב של אורה אייר מסתכם ב-750 אלף דולר ושהיא תשלם אותו בשלושה תשלומים שווים. החל מדצמבר 2022 ועד לגמר המלאי הקיים, היא התחייבה לרכוש מבית-אל לפחות 500 מערכות אורה אייר בכל חודש תמורת תשלום מראש. אומנם בית אל תמשיך לייצר מוצרים ופילטרים עבור החברה, אולם ההסכם כולל תהליך להפסקת הפעילות המשותפת, שבמהלכו תרכוש ממנה אורה אייר את קווי הייצור, המלאי, הרכיבים, תבניות ועוד.

הלוואה בנקאית ותוכנית התייעלות

חברת תעשיות בית-אל עוסקת בפיתוח, ייצור, התקנה ותחזוקת מערכות אוורור וסינון אוויר. לחברה התמחות במרחבים קבוצתיים דוגמת מוסדות, בתי-חולים ומתקנים אסטרטגיים, ונחשבת לספקית בולטת של צה”ל ושל צבאות נאט”ו. חברת אורה אייר מאזור הוקמה בשנת 2018 על-ידי שני האחים אביעד ואלדר שניידרמן, ופיתחה טכנולוגיה לזיהוי, ניטור וטיהור זיהומים באוויר, לרבות נגיפי קורונה. החברה החלה במכירות הראשונות במהלך בשנת 2020, ובחודש יוני 2021 היא גייסה 35 מיליון שקל באמצעות הנפקה בבורסה בתל אביב. המערכות שלה נמכרות גם באירופה ובהודו.

בשנת 2022 היא קיבלה הזמנות למערכות טיהור אוויר למוסדות חינוך בישראל בהיקף של 10.6 מיליון שקל. יחד עם זאת, החברה זקוקה להזרמת מזומנים: ביולי 2022 היא חתמה על הסכם הלוואה בנקאית בהיקף של 4 מיליון דולר, ובנובמבר 2022 היא הכריזה על תוכנית התייעלות שתפחית את הוצאותיה השנתיות בכ-800 אלף דולר. התוכנית כוללת צמצום בהיקף כוח האדם, הפחתת שכר מנהלים ב-5%, השהיית פעילות רגולטורית שאינה תורמת ישירות למכירות, והתמקדות זמנית בשוקי היעד ישראל וארה"ב. החברה גם דיווחה שהיא "פועלת לביצוע פעולות הוניות בהיקף מהותי מאוד, על-מנת להבטיח את המשך פעילותה הסדירה".

קבוצת סידב מגייסת מהנדסי אלקטרוניקה

קבוצת סידב (Cidev Group) המתמחה בייבוא והפצת רכיבי אלקטרוניקה, מגייסת מהנדסי אלקטרוניקה לחטיבת ההנדסה המתמקדת ברכיבים אקטיביים ופסיביים, ולחטיבת ה-RF והמיקרוגל של הקבוצה. לחברה דרושים מהנדסי Design ומהנדסי מכירות בתחום רכיבי אלקטרוניקה לעבודה מול מחלקות הנדסה ופיתוח בחברות המובילות במשק. התפקיד כולל איפיון רכיבי אלקטרוניקה לפי צורכי הלקוח, מתן תמיכה טכנית וליווי אנשי מכירות בתהליכי סגירת עסקאות.

התפקיד משלב עבודת משרד ועבודת שטח מול הלקוחות.

דרישות:

  • מהנדס אלקטרוניקה – חובה
  • ניסיון קודם של 3 שנים לפחות בתחום רכיבי אלקטרוניקה
  • קשרים קודמים בתעשייה – יתרון
  • אוריינטציה מכירתית – חובה
  • אנגלית ברמה גבוהה – דיבור, קריאה וכתיבה

יש להעביר קורות חיים  לליאת ממנהלת משאבי אנוש, מייל: [email protected]