אינוויז החלה לייצר חיישנים בקו החדש בראש העין

פורסם בתאריך דצמבר 28, 2022דצמבר 30, 2022 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עומר כילף, מנכ"ל Innoviz Technologies. צילום: Techtime

חברת אינוויז מראש העין (Innoviz) נמצאת באחד מהרגעים המכריעים בתולדותיה: היא החלה לייצר חיישני LiDAR בקו הייצור החדש שהקימה בפארק אפק בראש העין, ובשבועות הקרובים היא תשלים את הכנת מערכות הייצור האוטומטיות שיועברו בשלמותם לקבלני ייצור לקראת ההשקות הראשונות של מכוניות המצויידות בחיישנים שלה. לוח הזמנים צפוף: בשנת 2023 צפויה ב.מ.וו להשיק מכונית ברמת L3 עם חיישן אינוויז, ולקוח סמוי מתכנן להשיק היסעית (Shuttle) אוטונומית ברמת L4 עבור שדות תעופה באירופה. בשנת 2024 מתכנן הלקוח האסיאתי של החברה להשיק מכונית ברמת L3 עם חיישני אינוויז ובשנים 2024-2025 צפויות לצאת לשוק המכוניות של פולקסווגן, הלקוח הגדול ביותר של החברה, שגם הן יהיו ברמת L3.

החברה מגיעה אל השלב הזה לאחר שביצעה את אחד מהמהלכים הנועזים בתעשייה: מעבר למתכונת של ספקית טיר-1, אשר מספקת פתרונות שלמים ישירות ליצרניות הרכב – ולא עבודה במתכונת של טיר-2 או טיר-3 – כפי שעושות רוב חברות הטכנולוגיה העובדות מול יצרניות הרכב העולמיות. "ההחלטה להיות טיר-1 היא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו", בפגישה עם עם Techtime, הסביר מייסד משותף ומנכ"ל אינוויז, עומר כילף, מדוע וכיצד המהלך הזה בוצע.

מדוע בכלל חשבתם שחברת סטארט-אפ מישראל יכולה להיות טיר-1?

עומר כילף: "לתעשיית הרכב יש מבנה מאוד יציב. בראשה עומדות כ-20 יצרניות מותג גדולות אשר מייצרות מכוניות. הן מחלקות את הרכב למודולים שונים, ומבצעות עליהם מכרזים בקרב חברות הטיר-1, אשר מספקות להן מודולים שלמים. מכיוון שהחברות האלה מתמחות במודולים נפרדים, בכל תחום יש מסר מוגבל של מתחרים. בתחום ה-ADAS, למשל, יש כיום 6-7 ספקי טיר-1 בכל העולם. בתחום ה-LiDAR מספרן קטן מאוד, וגם הן מתבססות על חברות טיר-2 המספקות להן את הטכנולוגיה".

עלות ההסמכה מגיעה לכ-20% מהתקורה

"כאשר הצגנו את הטכנולוגיה שלנו בפני ב.מ.וו הם התלהבו ממנה אולם הסבירו לנו שאנחנו חברת סטארט-אפ קטנה, ולכן עלינו למצוא חברת טיר-1 כדי שהם יבדקו את הטכנולוגיה שלנו. כך הגענו למגנה ולאפטיב, ובסופו של דבר זכינו בפרוייקט באמצעות מגנה. כשהתחלנו את התהליך מול פולקסווגן, היינו כבר במקום אחר, והם הסכימו לבדוק האם אנחנו יכולים להיות ספק טיר-1. בעקבות זאת נכנסנו לסדרה ארוכה מאוד של מבחנים. הם בדקו כיצד הארגון מנוהל, כיצד הוא מתעד את כל שלבי הפיתוח והמעבר לייצור וכיצד מנוהלים שינויים בקוד התוכנה. הם אפילו בודקים את ההיסטוריה של הפיתוח וכמובן את קו הייצור. הדרישות האלה יכולות להגיע לתקורה של עד כ-20% מהמכירות, אבל למרות זאת, העבודה במתכונת של טיר-1 מאפשרת למכור את המוצר במחיר זול יותר וגם ליהנות משולי רווח גבוהים יותר מאשר עבודה במתכונת של טיר-2".

חיישני InnovizTwo שיצאו מקו הייצור החדש בראש העין

הכניסה לבורסת נסד"ק באפריל 2021 קשורה למהלך הזה?

"ההחלטה להיכנס לבורסה לא נבעה מההחלטה להיות טיר-1, אבל היא סייעה לה: אחד מהמדדים שנבדקים במסגרת התהליך הוא היציבות הפיננסית של החברה והיקף ההון העומד לרשותה. הכניסה לבורסה שירתה את המטרה הזאת מכיוון שההון שגייסנו איפשר לנו לעמוד ביעדים הפיננסיים. בחודש נובמבר 2021 קיבלנו אישור שאנחנו חברת טיר-1 של קבוצת פולקסווגן, ובחודש אפריל 2022 זכינו בפרוייקט אספקת החיישנים לקבוצת פולקסווגן. כעת המטרה שלנו היא לקבל מעמד של טיר-1 מכל יצרניות הרכב בעולם. אנחנו כבר לא מציעים את המוצר שלנו במתכונת של טיר-2".

כיצד הקשיים בשרשרת האספקה משפיעים על המהלך?

"למעשה הדבר מסייע לנו. יצרניות הרכב מאוד התאכזבו מספקיות הטיר-1 שלהן אשר לא הצליחו להשיג רכיבים ולעמוד בהתחייבויות שלהן. הדבר גרם להן הפסדים של מיליארדי דולרים. הנסיון הזה גרם להן להעדיף התקשרות ישירה עם ספקים כמונו".

כיצד השינוי מורגש במערך הייצור שלכם?

"בדור הראשון (חיישן InnovizOne) ביצענו את התכנון לייצור ביחד עם קבלן ייצור חיצוני. הקו נבנה בגרמניה, ובשיא ארועי הקורונה היו לנו בעיות קשות. במעבר לחיישני הדור השני (InnovizTwo) לקחנו אחריות על התהליך: אנחנו מפתחים אצלנו את קו הייצור, וכשהוא יהיה מוכן הוא יועתק אל קבלן הייצור באתר היעד. אנחנו נספק לקבלן את המכונות שאנחנו מפתחים כאן. זה יהיה קו אוטומטי שלא ידרוש הכשרה מיוחדת של עובדי הקבלן. כאשר פולקסווגן בחנו אותנו, הם ביצעו בדיקה של קו הייצור אצלנו ואצל קבלני המשנה שלנו. חלק גדול מהם לא קיבל אישור, ולבסוף הם אישרו שני קבלנים אשר גם מספקים גיבוי אחד לשני".

מערכת Active Alignment אוטומטית

מערכת אוטומטית להרכבת האלמנטים האופטיים, הנמצאת בפיתוח בחברת אינוויז בראש העין

קו הייצור אשר מפותח היום במשרדי החברה בפארק אפק בראש העין ממוקם ברובו בחדר נקי ומסוגל להגיע לקיבולת ייצור מקומית של כמה אלפי יחידות. כאשר הוא יושלם, אינוויז תספק לאתרי הייצור הסדרתי המיועדים גם מערכת כיוונון אופטית (Active Alignment) אוטומטית אשר מתקינה את האלמנטים האופטיים בחיישן, בודקת את דיוקם ומקבעת אותם אוטומטית למקומם. השלב האחרון בתהליך הייצור הוא עמדת הבדיקות אשר קיבלה בחברה את הכינוי End of Line. כל חיישן שייצא מקו הייצור יעבור סדרת בדיקות אוטומטיות אשר יקבעו האם הוא כשיר למסירה ללקוח, ולאחר שקיבל את ההסמכה הוא מעבר לשילוח.

יצרניות הרכב לא דורשות בלעדיות על הטכנולוגיה?

"חברת ב.מ.וו היא חברה חדשנית אשר רוצה לצאת ראשונה עם טכנולוגיות חדשות. לכן היא בוחרת הרבה פעמים בטכנולוגיות שהן עדיין בשלב הראשוני שלהן. אולם התעשייה הזאת בנויה על רעיון המפל: תהליך שבו טכנולוגיות עוברות מהחברות המתקדמות אל החברות הפחות מתקדמות. הגרמנים הם תמיד הראשונים שנכנסים לטכנולוגיות חדשות. העובדה שזכינו בפרוייקטים גם של פולקסווגן וגם של ב.מ.וו מעמידה אותנו בעמדה טובה מאוד בשוק. הן מעוניינות שהטכנולוגיות החדשות יגיעו ללקוחות רבים כדי להוזיל עלויות, ולכן בסופו של דבר התעשייה מגיעה למצב שבכל תחום ברכב יש 2-3 ספקים בלבד. אחד מהמהנדסים הבכירים של ב.מ.וו הדגים לי את הרעיון הצורה חריפה: 'אם יש פיצ'ר שרק אני משתמש בו – תגיד לי ואני אסיר אותו', הוא אמר".

חוקרים מהטכניון פיתחו מהוד ננומטרי מסוג חדש

פורסם בתאריך דצמבר 27, 2022דצמבר 29, 2022 ע"י Techtime

חוקרים מהטכניון פיתחו מהוד זעיר הבנוי משפופרות פחמן ננומטריות (Carbon Nanotube), אשר יכולות לשמש לייצור רכיבי אלקטרוניקה עתידיים דוגמת זכרונות, חיישנים, ויחידות קיוביט מכניות עבור מחשבים קוונטיים. המחקר בוצע על-ידי פרופ' יובל יעיש, ד"ר שרון רכניץ וד"ר טל טבצ'ניק מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, ופורסם בכתב העת Nature Communications.

מהוד (Resonator) הוא מתקן הכולא בתוכו גלים ומעצים אותם באמצעות החזרתם מדופן לדופן בתהליך הקרוי העצמה תהודתית. כיום יש בעולם מהודים מתוחכמים ומשוכללים מסוגים שונים, כמו למשל מהודים המשמשים לייצור קרינת לייזר, אך גם מהודים פשוטים ומוכרים, כמו למשל תיבת התהודה של כלי נגינה המעצימים את הצלילים המופקים על-ידי מיתרים או נשיפת הנגן. החוקרים ייצרו התקן המאפשר לכופף שפופרת CNT ומאפשר לה להתנודד בדרכים שונות.

הכיפוף הזה של שפופרות הפחמן מקנה להן תכונות חדשות ומאפשר שליטה גבוהה בתדר ומימוש תלת מימדי של אי-יציבות אוילר-ברנולי במעבר בין שני המצבים היציבים. כיווץ ממדי המהוד לרמה הננומטרית משפר את ביצועיו ומספק הצצה לתופעות קוונטיות שאינן זמינות בהתקני MEMS.

ההתקנים שייצרו חוקרי הטכניון מאששים תאוריה מ-2012, הדנה במנגנוני איבוד האנרגיה במערכות ננומטריות. המחקר מראה כי תנודות תרמיות של הצינורית ותגובה לא לינארית של המהוד מרחיבים את תדר התהודה ומקטינים את מקדם הטיב (Quality Factor) של המהוד. להערכת החוקרים, יהיו לפיתוח הזה השלכות משמעותיות בפיתוח טכנולוגיות ננומטריות אלקטרומכניות ובהן טכנולוגיות חישה רגישות במיוחד, זיכרון משופר, קיוביטים מכניים ומחשוב קוונטי.

סוני ישראל הכריזה על שבב IoT אוניברסלי

פורסם בתאריך דצמבר 27, 2022דצמבר 27, 2022 ע"י Techtime

חברת סוני ישראל (Sony Semiconductor Israel) הכריזה על שבב תקשורת אוניברסלי ליישומי ואבזרי IoT, המאפשר לאבזרים להתחבר אל רוב הרשתות הנפוצות בעולם – החל מרשתות סלולריות מהדור החמישי ושימוש במודול iSIM, רשתות תקשורת לווייניות, רשתות ייעודיות כמו LoRa, Mesh וכל הפרוטוקולים העומדים בתקן IEEE 802.15.4. אומנם השבב החדש, ALT 1350, הוא שבב הדור השלישי של שבבי ה-IoT של החברה (פותח במקור באלטייר שנמכרה לסוני ב-2016), אולם לדברי סגן נשיא למוצר ולשיווק בחברת סוני ישראל, דימה פלדמן, זהו השבב המהפכני ביותר שלה, "אשר משנה את כללי המשחק בשוק אבזרי ה-IoT".

השבב החדש פותח במשך ארבע שנים, ולמרות שהוא מספק יותר פונקציונליות, ההספק שלו קטן פי ארבעה בהשוואה לדור הקודם. פלדמן: "מדובר בשיפור דרמטי מכיוון שהוא מאפשר לספק מוצרי IoT שעד היום לא היו אפשריים. למשל, אם לקוח מסויים רוצה להתקין קולר העוקב אחר כלב, הוא יעשה זאת רק אם יצטרך להחליף סוללה פעם אחת בשנה ולא בכל מספר שבועות. ריבוי פרוקטוקולי התקשורת מאפשר לאבזרי IoT לדבר ישירות אחד עם השני, והופך את ALT 1350 לשבב אוניברסלי. זו, להערכתנו, תהיה המהפיכה הבאה של ה-IoT: שימוש ברכיבים שיודעים לטפל בהרבה מאוד סוגי תקשורת".

סוני ישראל שילבה ברכיב שני מעבדי-עזר נוספים: מיקרו-בקר המאפשר ללקוח לכתוב יישומים דלי-הספק משל עצמו ומעבד בינה מלאכותית, המאפשר ליישם פעולות AI מסויימות, דוגמת ניתוח נתונים לצורך תחזוקה מונעת. הרכיב נמצא בשלב מסירת דוגמאות ללקוחות במטרה להיכנס לייצור המוני במחצית השנייה של 2023. "מספר היישומים בעולמות ה-IoT הוא גדול מאוד. אחד התחומים שצפוי לצמוח בשנים הקרובות הוא מעקב אחר משלוחים, לצורך בקרת תנאי האחסון של מוצרים חקלאיים, תרופות ועוד. האבזר שלנו מאפשר לספק את השירות הזה בזמן אמת ובלא צורך ברכיבים נוספים. לכן למחיר הנמוך יש חשיבות גדולה מאוד".

אסטרטגיית בינה מלאכותית מהענן עד ה-Edge

במקביל, סוני ישראל מחזקת את מעמדה כספקית מודולי הבינה המלאכותית לחיישני התמונה של סוני העולמית. המהלך נחשף לראשונה ביוני 2020 כאשר סוני הכריזה על חיישני התמונה החכמים IMX500. הרכיבים בנויים משני שבבים המשובצים במארז אחד במתכונת של מודול מרובה שבבים בתצורת מגדל (Stack): חיישן תמונה של סוני העולמית, ומעבד DSP של סוני ישראל, אשר אחראי על פעולת ההסקות של רשת נוירונית.

שילוב בינה מלאכותית בחיישן מאפשר להפיק מתמונת הכלב (משמאל) רק את המידע הנחוץ ליישום (מימין)

כאשר הם מותקנים על-גבי מצלמת אבטחה, מצלמת רחוב או אבזר IoT אחר, המעגל הלוגי מעבד את התמונה למרכז הרשת רק את תוצרי פעולת ההסקה. בכך הוא חוסך במשאבי עיבוד ותקשורת ומאפשר לחיישן לתפקד בלא לפגוע בפרטיות האנשים המצולמים. מצלמה כזו יכולה למנות את מספר האנשים באתר בלא צורך לשלוח את תמונותיהם לענן. היא יכולה לפענח את מפת הצפיפות במתחמים, ואפילו לעקוב אחר התנהגות לקוחות בחנות – רק על סמך ניתוח תנועותיהם – בלא צורך לזהות את הלקוחות עצמם.

מדובר במהלך אסטרטגי של סוני העולמית: חיישני הבינה המלאכותית נתמכים על-ידי פלטפורמת הענן AITRIOS שהושקה בסוף 2021, אשר מספקת גם שירותי ענן וגם סביבת פיתוח עבור לקוחות סוני. הפלטפורמה מאפשרת לספק שירותי עיבוד בקצה (Edge) בעלי התאמה מירבית לחיישני של סוני. היא גם מחזקת את הקשר בין סוני לבין הלקוחות אשר רוכשים חיישנים עבור אבזרי IoT, ומכניסה אותה למוד עסקי חדש של ספקית שירותים ולא רק של ספרית חומרה. בשלב הראשון, סוני ישראל סיפקה את מעבד ה-AI עבור המעגל הלוגי של החיישנים. ל-Techtime נודע שסוני ישראל מעורבת כיום בפיתוח רכיבי AI נוספים.

עיסקה ראשונה למכ"ם החודר-קרקע של חברת RodRadar

פורסם בתאריך דצמבר 26, 2022דצמבר 27, 2022 ע"י Techtime

חברת RodRadar ממושב רינתיה שליד פתח תקווה, חתמה על העיסקה הראשונה לאספקת המכ"ם חודר קרקע שהיא פיתחה (Live Dig Radar–LDR), אשר מאפשר למפעלי נציוד הנדסי כבד לזהות תשתיות תת-קרקעיות במהלך העבודה – כדי להימנע מפגיעה בהן. מכ"ם ה-LDR הינו מכ"ם אשר מייצר תמונה של אובייקטים הנמצאים בתוך האדמה, ומגלה בזמן אמת אובייקטים סמויים כמו צנרת מים וביוב, צנרת גז וכבלים חשמליים.

המוצר הראשון של החברה, LDR Excavate, הינו מכ"ם חודר-קרקע המותקן בכף המחפר ומזהה כאשר המפעיל מתקרב אל תשתיות תת-קרקעיות. במקרה הזה הוא מספק התראה אשר מופיעה על-גבי מערכת התצוגה LDR Visualize, המאפשר למפעיל להפסיק את פעולת החפירה לפני פגיעה בתשתית המוטמנת. לאחרונה הודיעה חברת הבנייה האמריקאית Dysruptek הנמצאת בבעלות Haskell, שהיא הצטיידה במערכות המכ"ם החדשות והתקינה אותן החלק מהציוד הכבד שאותו היא מפעילה.

החברה הוקמה בשנת 2013 על-ידי המנכ"ל משה דלמן והיזם יוסי גרשון. דלמן שימש בעבר כמנכ"ל חברת הסייבר Nyotron, ומילא תפקידי מפתח מספר חברות אבטחה ישראליות. מאז הקמת החברה, היא קיבלה השקעות מאנשים פרטיים ומחברות תעשיייתיות. בחודש אוקטובר 2021 החברה השלימה גיוס הון ראשון (Class A) בהיקף של 6 מיליון דולר בהובלת קרן Brick & Mortar Ventures המשקיעה בטכנולוגיות בנייה והנדסה ובהשתתפות קבוצת מאייר מפיצת הציוד הכבד של וולוו בישראל, זרוע ההשקעות של חברת ההנדסה האמריקאית Haskell, וקן HOLT Ventures, שהיא זרוע ההשקעות של HOLT CAT, אחת מהמפיצות הגדולות בעולם של ציוד כבד מתוצרת Caterpillar.

מחפר עם מכ"ם חודר-קרקע (מימין עם תוספת אדומה) בעבודות תחזוקה באספן, ארה"ב

בחודשים האחרונים המכ"ם נכנס לשימוש בפרוייקטים שונים. בישראל למשל הצטיידה בו חברת רם הנדסה במהלך ביצוע הנחת קווי ביוב, ובעזרתו נמנעה מפגיעה בכבל סיב אופטי שהיה מונח מתחת לאדמה בתוך צינור פלסטיק. בחודש יולי 2022 נעשו עבודות הנחת מים ביוב במכון וייצמן למדע ברחובות. לאחר שקבלן הביצוע ביצע סקר תשתיות במכון, הוא קיבל מכ"ם LDR של RodRadar, אשר זיהה במהלך העבודות כבל תקשורת אופטית וקו חשמל חי שלא היו מסומנים, ומנע פגיעה בהם.

כנס איסטרוניקס לטכנולוגיות Embedded יתקיים ב-25 בינואר

פורסם בתאריך דצמבר 26, 2022ינואר 26, 2023 ע"י Techtime

הכנס הטכנולוגי Eastronics Embedded Technology Conference יתקיים במלון דניאל בהרצליה ביום ד' ה-25 בינואר 2023. הכנס מרכז מומחים מהארץ ומהעולם אשר יעניקו הרצאות בתחומים המובילים כיום את ההייטק העולמי והישראלי: מעבדי אינטל, מערכות משובצות, בינה מלאכותית, FPGAs, IoT, אבטחת סייבר למפתחי התקני IoT, ונושאים נוספים.

בכנס יוצגו הפתרונות של החברות Intel, Intel PSG, Check Point, Telit, Microsoft, Micron, Solidigm, Advantech, Kontron, BittWare, Arduino וכן פתרונות משלימים נוספים של חברות צד שלישי. הכנס ייערך במתכונת של מליאה אשר מתפצלת לשלושה מסלולים: מסלול AI, מסלול IIoT/IoT ומסלול Embedded.

הכנס גם כולל תערוכה שבה יוצגו מוצרים ופתרונות מגוונים של יצרנים מובילים מהעולם. בסיום הכנס תתקיים הרצאת אורח של יעל ארד ערד אשר תוקדש לתיאור החוויה האולימפית ולאנלוגיה בין מצויינות בספורט למצויינות בעסקים. הכנס מיועד למובילים טכנולוגיים בתעשיית ההייטק, סמנכ"לי פיתוח, CTOs, מנהלי פיתוח, מנהלי פרויקטים, מהנדסי מערכת, מהנדסי רכיבים ומהנדסי חומרה ומהנדסי תוכנה בתחומי ה-Embedded.

ההשתתפות הינה ללא תשלום, אך מחייבת רישום מראש

למידע נוסף ורישום: Eastronics Embedded Technology Conference

לפרטים: איריס אלרון, טל': 03-6458618

USR מגייסת עובדים ורוכשת ציוד ייצור חדש

פורסם בתאריך דצמבר 26, 2022ינואר 3, 2023 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל קבלנית הייצור USR, אדי גז

חברת USR שמרכזה בכרמיאל השלימה סדרת עסקאות משמעותיות בהיקף של מיליוני דולרים לשדרוג והרחבת קווי הייצור ושטח הייצור הזמין, ונכנסה לתהליך של גיוס עובדים חדשים. מאחורי המהלך נמצאת דרישה גוברת לקבלת שירותי ייצור בישראל, תוצאה של המצב הגיאופוליטי בעולם, המאופיין במלחמת סחר בין סין וארה"ב, בחיפוש של חברות אירופיות אחר אתרי ייצור שאינם במזרח ובעלייה חדה בהיקף תקציבי הביטחון ובהצטיידות הביטחונית בעולם.

מנכ"ל USR, אדי גז, סיפר ל-Techtime שהחברה המעסיקה כיום כ-600 עובדים, התחילה בקמפיין לגיוס יותר מ-100 עובדים נוספים, לצורך העסקה לטווח ארוך. "אנחנו מחפשים עובדים בעלי ידע, יכולת ורצון עבור קשר ארוך שנים לתעסוקה בשלושת האתרים שלנו: כרמיאל, ירושלים ונתניה". גם שטח הייצור של החברה נמצא כיום בתהליכי בדיקה: "כיום שטח הייצור של המפעל הוא מעל 20,000 מ"ר. המטרה שלנו היא לצמוח בשיעור דו-ספרתי. אנחנו זקוקים לכמה אלפי מ"ר נוספים".

ציוד ייצור מתוצרת Siemens ו-ITW EAE

במסגרת תוכנית הההצטיידות החדשה, רכשה USR מספר קווי SMT ממשפחת Siplace SX1 של חברת ASM (Siemens), מערכות למריחת משחת הלחמה MPM העובדות בטכנולוגיית הזרקה, תנורים מתוצרת חברת Heller וציוד הינע וטעינה ופריקה אוטומטיים של חברת ASYS. המערכות האלה נכנסות כעת לשלבי ההתקנה וההטמעה באתר הייצור בכרמיאל. החברה מתכננת להשלים בקרוב עסקת הצטיידות נוספת, הפעם עבור שידרוג והרחבת קו הייצור האלקטרוני במפעל בירושלים.

מערכות Siplace SX1 מספקות מהירות השמה גבוהה של עד 43,000 רכיבים בשעה (CPH) ברמת דיוק של 22 מיקרון, על-גבי כרטיסים בגדלים שונים (50/50 מ”מ ועד 1,525/560 מ”מ). הן מגיעות עם חיישנים ותוכנת ניהול ייצור ועם תשתית מוכנה להטמעה במפעל חכם (Industry 4.0) ומאפשרות ייצור של רכיבים בגדלים שונים, כולל רכיבים זעירים ברמת 0201/01005.

מערכות המריחה מסוג MPM Momentum II של חברת ITW EAE האמריקאית כוללות יכולות של הזרקת משחת הלחמה ולא רק מריחה, ברמות דיוק של עד 20 מיקרון הנדרשות היום בהרבה מאוד מערכות קריטיות ומערכות אמינות גבוהה. הן כוללות מערכת לייזר למדידת גובה המשחה, יכולת השמת שני חומרים שונים (כמו למשל משחת הלחמה ודבק) ואפילו השמה אוטומטית של פיני תמיכה והסרתם בסיום מריחת כל המעגלים. מיקום הפינים מתועד במצלמה המותקנת במכונה, לצורך יישום אוטומטי ומדוייק שלהם גם בטעינה הבאה של המכונה.

לקוחות חדשים באירופה

אדי גז: "תעשיית הייצור הישראלית נהנית מהחיפוש של הלקוחות באירופה אחר אפיקים חדשים והעלייה בהיקף הייצור האמין השוק האירופי". הדבר מתבטא בכך שהחברה קיבלה לאחרונה מספר לקוחות חדשים מאירופה. "היכולת של חברות הייצור בישראל לתת ללקוח נגישות גבוהה, שירות אמין ומוצרים איכותיים, מהווה יתד שהערך שלו גדל בהשוואה ליתרונות הקלאסיים של הייצור במזרח. אנחנו גם רואים שהשוק והלקוחות בישראל מעניקים עוגנים הרבה יותר מוצקים ממה שחשבו בעבר".

סמנכ"ל שיווק וקשרי לקוחות בחברת USR, רונית שלו, אמרה שהחברה ממשיכה "באיתור סולמות פיתוח עסקי בעירנות, מול ההזדמנויות והאיומים במשוואת המציאות הקיימת. נמשיך בתהליך ההצטיידות, בהחלפת מערכות תומכות כמו מכונות, כלים ותוכנות, ובהתמקדות בשירות ובתועלות לרווחת כל השותפים".

אופיר עזריאל מחליף את אריה הלזבנד בניהול אסטרוסקייל ישראל

פורסם בתאריך דצמבר 22, 2022דצמבר 22, 2022 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אופיר עזריאל (מימין) ואריה הלזבנד. צילום: עמי ארליך

אופיר עזריאל מונה לתפקיד מנכ״ל חברת אסטרוסקייל ישראל (Astroscale) במקומו של אריה הלזבנד, אשר הודיע על פרישתו. הלזבנד ימשיך לשמש כיועץ בכיר לחברה העולמית. חברת אסטרוסקייל היפנית מפתחת לווייני-שירות לפינוי אשפת חלל והארכת חיי לוויינים. היא הוקמה בשנת 2013 ומפתחת לוויינים לפינוי אשפת חלל, כמו חלקי טילים, חלקי לוויינים וחלקי ציוד שנשלח לחלל. החלקים האלה ממשיכים להקיף את כדור הארץ ומסכנים תוכניות חלל חדשות. לווייני החברה נצמדים אל הלוויין שיצא מכלל שירות באמצעות מגנטים, ומסיטים אותו ממסלולו. בחודש מרץ 2021 שיגרה אסטרוסקייל לחלל לוויין ראשון לפינוי פסולת, ELSA-d, שנועד להדגים את הטכנולוגיה. החברה נערכת לספק את השירות לממשלות ולחברות חלל פרטיות החל משנת 2025.

הפעילות של אטרוסקייל ישראל מבוססת על חברת Effective Space Solutions הישראלית, שנירכשה על-ידה ביוני 2020. אפקטיב ספייס פיתחה מיקרו-לוויין בשם Space Drone, אשר מספק שירותי הארכת חיים ללווייני תקשורת המצויים במסלול גיאו-סינכרוני בגובה של 36,000 ק”מ. אורך החיים של לווייני תקשורת מוגבל על-ידי כמות הדלק המצוי במיכליהם. הלוויין של ESS מיועד לגשת אל לווייני תקשורת בשלהי תקופת החיים שלהם, ולבצע פעילות שתאריך את חייהם, למשל אספקת דלק המייתרת במקרים רבים את הצורך לשגר לוויין חדש. בחודש שעבר היא חנכה בתל אביב חדר נקי לייצור והרכבת מערכות חלל, ומעבדה רובוטית אשר תשמש לפיתוח ובדיקת אלגוריתמים לאיתור אובייקטים בחלל והיצמדות אליהם.

גיוס עובדים נוספים

אסטרוסקייל ישראל מעסיקה כ-40 עובדים ומתכננת לגייס עובדים נוספים במסגרת איוש המעבדות החדשות. אריה הלזבנד הוא המנהל לשעבר של מפעל מבת חלל בתעשייה האווירית ומוותיקי תעשיית החלל הישראלית. הוא הצטרף לתעשייה האווירית בשנת 1986, והשתתף בהובלת תוכניות פיתוח וייצור של לווייני “אופק”, “עמוס” “טכסאר”, ו-“ארוס”. בחמש השנים שבהן ניהל את מבת חלל, היה אחראי לכניסת התעשייה האאווירית אל תחום הננו-לוויינים הנמצא כיום בצמיחה מהירה.

אופיר עזריאל (43) הוא בעל ניסיון של 20 שנה בתעשיית החלל. בשבע השנים האחרונות מילא את תפקיד סמנכ״ל הטכנולוגיות וסגן נשיא להנדסה באסטרוסקייל ישראל (ובגלגולה הקודם כאפקטיב ספייס). הוא ליווה את הלזבנד במהלך תהליכי הרכישה והמיזוג של החברה ופעל יחד עימו לבניית המעבדה לתכנון מכני, ייצור והרכבה של מערכות חלל תקניות ומעבדה רובוטית לראיה ממוחשבת. תוצרי המתקנים החדשים ישולבו בלווייני השירות של אסטרוסקייל העולמית. ״אסטרוסקייל ישראל היא מרכז מחקר ופיתוח חשוב עבור לווייני השירות שלנו״, אמר נשיא ומנהל אסטרוסקייל ארה״ב, רון לופז. ״אני משוכנע שתחת הנהגתו של אופיר, היא תמשיך להוות עמוד תווך בחברה העולמית ובתעשיית החלל הישראלית״.

בזבוז משווע של המשאב הטכנולוגי הרוסי

פורסם בתאריך דצמבר 22, 2022ינואר 3, 2023 ע"י Techtime

מאת: רוני ליפשיץ, עורך Techtime

המלחמה באוקראינה ייצרה מציאות חדשה בתחום התעסוקה הטכנולוגית: עשרות אלפי מתכנתים ואנשי הייטק רוסיים נמלטו מהמדינה כדי להימנע מגיוס לצבא הרוסי ומהשתתפות במלחמה, אולם אינם מצליחים להיקלט במדינות מערביות המשוועות לכוח אדם טכנולוגי. לאחרונה העריך העיתון וול סטריט ג'ורנל שקרוב ל-20% מאנשי ההייטק ברוסיה נמלטו מהמדינה. אף אחד לא יודע בוודאות מהו מספרם, אולם הוא גדול מאוד. על-פי הערכות שונות ההייטק תרם לרוסיה רק 6% מהתוצר הלאומי, אולם הוא נחשב לאחד מתחומי הצמיחה של רוסיה עד לפרוץ המלחמה ב-24 בפברואר 2022 – וזהו גם מגזר שלא נהנה מפטור ממסים.

בימים הראשונים של המלחמה ניסו חברות רבות לגייס לשורותיהן את העובדים הרוסיים שנמלטו מהמדינה, אולם לאחרונה מתפתחת תופעה חדשה: מדינות מסרבות לתת לרוסים אשרות כניסה והם נודדים בעולם חסרי אונים. לאחרונה פגש Techtime בקבוצה של מתכנתים רוסים אשר הגיעו אל מדינה באסיה ושוהים בה זמנית על-בסיס אשרת סטודנט. הם סיפרו בייאוש שכל מדינות המערב נסגרו בפניהם, ומסרבות לפתוח את השער – באופן זמני – או באופן קבוע המאפשר להם להגר ולפתוח בחיים חדשים.

מהדיווח האישי שלהם, מסתמנת תמונה של בריחה המונית. אחת מהצעירות בקבוצה משמשת כמפתחת ממשקי משתמש עבור יישומי תוכנה. החברה שבה היא עבדה העסיקה 2,500 עובדים לפני המלחמה. לדבריה, רוב העובדים התפזרו מאז בעולם ורק כ-10% מהעובדים נותרו ברוסיה, מכיוון שלא יכלו לעזוב אותה מסיבות משפחתיות. מדובר בעובדים מיומנים, אשר קיבלו חינוך במרכזים תרבותיים וכלכליים כמו מוסקווה וסנט פטרסבורג.

“אף אחד לא רוצה את הרוסים”

כאשר עזבו את רוסיה הם היו בטוחים שיתקבלו בזרועות פתוחות במדינות המפותחות, אשר משוועות לעובדים מיומנים. אולם כיום הם מבינים שהם אינם רצויים ברוב המדינות בעולם. "אף אחד לא רוצה את הרוסים", היא סיפרה בייאוש. הנסיון הישראלי מלמד שתרומתם של הרוסים לתעשיית ההייטק יכולה להיות עצומה. לאחר העלייה הגדולה של שנות ה-90, הם השתלבו בתעשייה במהירות, וכיום קשה לתאר את התפתחות תעשיית האלקטרוניקה וההייטק הישראלית ללא העובדים הרוסים. מי שביקר בשנים האחרונות באולמות הפיתוח של חברות תוכנה או בקווי הייצור האלקטרוניים, יודע עד כמה הרוסית היא שפה רווחת בתעשייה.

מהבחינה הזאת, ההתנהלות של המדינות בעולם המערבי היא בלתי מובנת: הן לא רק זקוקות לעובדים הרוסים – אלא רוצות להחליש את מגזר הטכנולוגיה הרוסי. העיצומים והחרם על אספקת טכנולוגיה לרוסיה הם אבני יסוד של ההתנגדות המערבית לתוקפנות הרוסית. מדוע, אם כן, מזניחים את העובדים? קיים חשש גדול מאוד שחלק גדול מהפליטים האלה ייאלץ לשוב אל רוסיה ולהשתלב מחדש בתעשייה הרוסית – הפעם בתחומי הנשק והטכנולוגיות הביטחוניות. להערכת Techtime, מדובר בטעות קשה שיהיה לה מחיר גבוה מאוד – הן מחיר אנושי, הן מחיר כלכלי – ובעתיד אולי אפילו מחיר צבאי.

אלביט תספק לרומניה מל"טי Watchkeeper בכ-410 מיליון דולר

פורסם בתאריך דצמבר 21, 2022דצמבר 26, 2022 ע"י Techtime

חברת אלביט מערכות (Elbit) דיווחה על חתימת הסכם מסגרת לאספקת מל"טים מסוג Watchkeeper X לצבא רומניה. מדובר בהסכם מסגרת שבשלב הנוכחי עדיין לא מתורגם להזמנה מיידית, אולם ההסכם כולל מסגרת זמן של עד חמש שנים לאספקת המערכות. המל"ט Watchkeeper X הוא גרסת הייצוא הבריטית למל"ט שיוצר על-ידי אלביט (באמצעות החברה הבת המקומית U-TacS) עבור הצבא הבריטי, ומבוסס על פלטפורמת הרמס (Hermes) של אלביט. המל"ט עומד בכל תקני נאט"ו ומותאם לעבודה גם מול בעלות ברית של נאט"ו. מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שהחברה תייצר את המל"טים ברומניה, בשיתוף פעולה עם U-TacS, Aerostar והחברות הבנות שלה ברומניה.

תוכנית Watchkeeper מבוססת על משפחת לווייני Hermes 450 של אלביט ונחשבת לתוכנית המל"טים הגדולה באירופה. היא כוללת אספקת מערכות מוטסות לצורכי איסוף מידע ונמצאת שנים רבות בשימוש מבצעי, כולל באפגניסטן. חברת אלביט מייצרת את המערכות בבריטניה באמצעות חברת U-TacS הנמצאת בבעלות משותפת שלה ושל קבוצת Thales. הפרוייקט החל לקרום עור וגדים לפני כ-20 שנה וכיום הוא כולל קרוב ל-50 מערכות סיור, מודיעין והתראה מבצעיות. על-פי הערכות שונות, ממשלת בריטניה השקיעה במערך הזה יותר ממיליארד ליש"ט.

אי-אפשר לנתק את הסכם המסגרת הענק מהמלחמה המתחוללת באוקראינה, אשר יצרה מירוץ חימוש מואץ, במיוחד במדינות מרכז אירופה הסמוכות לרוסיה ולאוקראינה. שהחל באירופה בעקבות המלחמה באוקריאנה. בשבוע שעבר הודיע שר הככלה הרומני, פלורין ספטארו, על תוכנית לבצע ארגון מחדש בתעשיית הנשק הלאומית המורכבת מקבוצת ROMARM, הכוללת 15 חברות שונות, כדי להאיץ את הייצור ואת הפיתוח משל טכנולוגיות ביטחון חדשות. השר אמר לסוכנות רויטרס שהמכירות של ROMARM הסתכמו בשנת 2021 בכ-28.5 מיליון דולר, ומאז הפלישה הרוסית לאוקראינה הן צמחו פי שישה.

הטנק הסלובני T-55S. שידרוג של T-55 מיושן שבוצע על-ידי אלביט

חלק מהעלייה הזו נובע ככל הנראה ממערכות שהוזמנו עבור הצבא האוקראיני, המקבל תמיכה מרומניה בדומה לתמיכה שהיא מקבלת ממדינות אירופיות נוספות. בחלק מהמקרים, מדובר בנשק שיש לו מקורות ישראלים. לאחרונה דווח שסלוסניה העבירה לאוקראינה 28 או 30 טנקים מסוג T-55S. מדובר בטנק T-55 משנות החמישים, אשר שודרג על-ידי אלביט וקיבל תותח 105 מ"מ מודרני, חליפת מיגון פאסיבי מודרנית ומערכות קשר ותצפית מודרניות, המאפשרות לו להתמודד עם הטנקים הרוסיים הנמצאים באוקראינה, מסוג T-62 ו-T-72.

איירבאס הזמינה מאורביט מערכות ניהול שמע בהיקף של כ-4 מיליון דולר

פורסם בתאריך דצמבר 21, 2022דצמבר 21, 2022 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטוס התדלוק האמריקאי KC-135 מצוייד במערכות ניהול הקשר והשמע של אורביט

חברת אורביט מנתניה (Orbit Technologies) קיבלה מחברת איירבאס (Airbus) הזמנות בהיקף של כ-4 מיליון דולר לאספקת מערכות ניהול קשר ושמע דיגיטליות מוטסות, אשר יסופקו בשנים 2023-2030. החברה תספק את מערכות ADAMS המיועדות לשימוש במטוסי משימה גדולים. הפתרון משלב את ניתוב השמע והנתונים בקרב אנשי צוות שונים ובכלל זה התחזוקה, הטכנאים ומערכות התקשורת וההקלטה של המטוס. מערכת ADAMS הינה מעין אינטרקום פנימי ודיסקרטי התומך בעד 20 משתמשים בעלי יכולת מלאה ועד 8 משתמשים בעלי יכולת אינטרקום בלבד. הוא כולל 16 מכשירי רדיו, 31 מקלטים ו-6 יציאות הקלטה.

בשבוע שעבר החברה דיווחה על עיסקה אסטרטגית בתחום מערכות השמע המוטסות: יצרנית מטוסים אמריקאית ביצעה הזמנה בהיקף של 2.6 מיליון דולר לאספקת מערכות ניהול שמע דיגיטליות ממשפחת AMS, אשר פותחו עבור מטוס קרב הנמצא בשימוש חיל האוויר האמריקאי. המערכות יסופו ללקוח במהלך 2023-2024. מדובר למעשה בהזמנת המשך להזמנה קודמת של הלקוח, בהיקף של כ-1.2 מיליון דולר.

מערכות AMS מבוססות על טופולוגיית Dual IP Ring של החברה, ומספקות יכולת שמע תלת מימדית, הפחתת רעשים אדפטיבית בהתאם לתנאי הסביבה, יתירות ויכולת התאמה לכלי טיס בכל גודל, אזרחיים וצבאיים. הטופולוגיה הזו מבוטססת על רשת איתרנט פנימית הבנויה בתצורת טבעת כפולה, שבה כל יחידת משתמש כוללת את כל משאבי העיבוד הדרושים שלה ומשדרת את המידע בשני כיוונים בו-זמנית. כלומר אין יחידה מרכזית אחת המנהלת את כל הרשת.

התחום הצומח של מערכות קשר ושמע

בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו המכירות של אורביט בכ-42.6 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-38.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-452 מיליון דקל. אומנם השוק העיקרי של החברה הוא בתחום מערכות תקשורת ועקיבה אלחוטיות, אולם תחום מערכות השמע נמצא בצמיחה.

באפריל היא קיבלה הזמנה מחיל האוויר האמריקאי לאספקת מערכות שמע בהיקף של כ-3.2 מיליון דולר עבור מטוסי KC-135 (בתמונה למעלה), ובספטמבר היא קיבלה הזמנה מיצרנית מטוסים אמריאית לפתח עבור מערכת שמע חדשה, בהיקף כולל של כ-4.7 מיליון דולר. בחודש אוגוסט 2020 החברה דיווחה על זכייה בתחרות על פיתוח מערכת שמע תלת-מימדית לדור הבא של מערכות קשר ושמע במטוסי 16-F של לוקהיד מרטין, שבחרה במערכת Orion של אורביט. השתיים חתמו על הסכם מסגרת לפיתוח וייצור המערכת בהיקף משוער של כ-46 מיליון דולר.

התכנון אלקטרוני עובר לענן; כיצד הדבר מתבצע?

פורסם בתאריך דצמבר 21, 2022דצמבר 25, 2022 ע"י Techtime

מאת: רן אבינון, מנהל טכני בתחומי וריפיקציה, אמולציה ופרוטוטייפינג, קיידנס

חברות האלקטרוניקה פועלות בשוק תחרותי מאוד. הן נמצאות במירוץ להשקת מוצרי אלקטרוניקה חדשניים ונתונות ללחצים גדלים והולכים. גם מורכבות הפרויקטים נמצאת בעלייה והחברות מעסיקות צוותי מהנדסים הפרושים ברחבי העולם. בעבר הן התמודדו עם האתגר באמצעות בניית חוות שרתים עצומות שנועדו לאפשר שיתוף כלים ונתונים בין צוותי ההנדסה המבוזרים. החוות השרתים האלה הציבו אתגרים קשים בפני צוותי ה-IT שהתקשו לנתב את השימוש במשאבי המידע. המתכננים התחרו על הקיבולת והיכולות של השרתים והתלוננו כאשר נעשה בהם שימוש אחר.

בעשור האחרון החלו חברות רבות לאמץ גישה שונה, ולרכוש שירותים מבוססי ענן שהן לא מנהלות בעצמן. בתחום התכנון האלקטרוני (EDA), המעבר לענן היה איטי יותר, בשל החשש מרמת האבטחה של הענן, אך כיום מרבית ספקיות הענן הגדולות מציעות שירותים ברמת אבטחה גבוהה. כתוצאה מכך הגיעה גישת הענן הגיעה גם לעולם כלי התכנון והניתוח.

יתרונות התכנון בענן:

כלים מבוססי ענן זמינים וקלים לרכישה ולשימוש לקבועי זמן קצרים ובכך מייתרים את הצורך ברכישת תוכנות יקרות. הפלטפורמה מתאימה לארגונים עם תשתיות ותקציבים מוגבלים, שעדיין זקוקים לפתרונות מתקדמים בתחום התכנון וניתוח המערכות.
גמישות בניהול עומסי עבודה – השימוש מבוסס על צורכי התכנון המדויקים ומשך הפרויקט. אם צוות הפיתוח נדרש להגדיל את נפח השימוש – הוא יכול לעשות זאת מיידית. בהתאם, הוא יכול להקטין מיידית את נפח השימוש, ולא לשלם עבור שירות שהן לא משתמשות בו.
שימוש בפלטפורמת ענן של אחת השחקניות הגדולות בתחום, כמו AWS, מאפשר לגדול בעשרות אלפי משתמשים ועדיין לעבוד בסביבה מאובטחת.
העבודה בענן אטרקטיבית במיוחד עבור חברות קטנות ובינוניות בעלות משאבי IT מוגבלים. יחד עם זאת, גם צוותי הנדסה בעלי צרכים משתנים העובדים בארגונים גדולים, יכולים לעבור את הקיבולת של מחלקת ה-IT הארגונית.

שיפור כושר התחרות בארבע דרכים מרכזיות:

חיסכון בזמן – לא צריך להמתין להתקנת תשתית ה-IT. הכלים הנדרשים זמינים מיידית על פי דרישה. הפרויקטים לא מעוכבים בשל המתנה לכלים ומשאבים.
אין צורך להחזיק תשתית עבור כלים שכבר לא נמצאים בשימוש. כלים רבים נדרשים ספציפית רק לחלק מסוים בתהליך התכנון.
אין צורך לרכוש ולתחזק חוות שרתים. כל השרתים הם בענן ונתמכים על-ידי חברת האירוח וחברת כלי ההנדסה.
אין צורך לפתח תשתית גלובלית שתתמוך בכוח עבודה מבוזר.

הלקחים של חברת Astera Labs

בכנס שקיימה לאחרונה TSMC, הציגה חברת Astera Labs התנסות טובה בהאצת זרימות תכנון מוליכים למחצה בענן. לדבריהם, הם השתמשו בענן הרבה יותר ממה שהיו רגילים בעבודה עם מרכזי נתונים מקומיים. הם העריכו את נפח האחסון, אך הוא הוכפל פעמיים. כמובן כאשר סיימו, הם יכלו פשוט לקטון חזרה. אותו דבר קרה עם היקף המחשוב שהיה פי שלושה ממה שציפו. הם פשוט עשו הרבה יותר סימולציות וכמובן שהעלויות גדלו.

מה עבד להם? הם קיבלו שבב באיכות גבוהה יותר באמצעות וריפיקציה טובה יותר. משלב הרכבת הצוות ועד קבלת שבב עובד, לקח להם פחות משנה. היו להם ממשקי מחשוב עצמאיים לוריפיקציה ולתכנון פיזי, כלומר הם לא השתמשו באותם שרתי מרכז נתונים לשני הצרכים, מה שהיה קשה לביצוע אם היו עובדים on-prem. סביבת ה-AWS הייתה יציבה ובכל הזמן הזה רק מערכת אחת הושבתה באופן בלתי צפוי.

מה לא עבד להם? כאשר יש לך כוח מחשוב בלתי מוגבל, אתה חשוף לצווארי בקבוק חדשים. למשל מתזמן העבודה PBS בו השתמשו, והבינו בדיעבד שמתזמנים פשוט לא מותאמים למחשוב ארעי במיוחד. אנשי Astera Labs הרגישו שיש מקום לשיפור גם בכלי ה-EDA , במידת התאמתם לתשתית הענן, כדי לנצל שכבות אחסון שונות.

באותו כנס, סיפר מארק דאפילד מ-AWS על חוויית אמזון-אנפורנה. כאשר אמזון רכשה את אנפורנה, היה להם מרכז נתונים on-prem והיה ברור שאין הגיון בהרחבה שלו, בהתחשב בכך של-AWS היו כבר בערך זיליון שרתים. אנפורנה (לשעבר) פיתחה במסגרת AWS שלושה שבבים באופן מלא: Nitro, Graviton ו-Inferentia. בתהליך זה הם גילו מה נדרש כדי לגרום לתכנון מוליכים למחצה לעבוד על AWS, מה שהואיל גם ללקוחות אחרים שהחלו להשתמש בו.

מודלים עסקיים של התכנון האלקטרוני בענן

לסיכום, יש שלוש דרכים שונות להשתמש בענן של אמזון, ובתמחורים שונים מאוד: On-Demand – תשלום לפי זמן שימוש ולפי הצורך הנדרש במדויק. Reserved – מיועדת לעומסי עבודה מתמשכים קריטיים, ובעלות זולה משמעותית. Spot – כמו כל שוק ספוט, המחיר משתנה עם הביקוש אבל הוא תמיד פחות מהאפשרויות האחרות, לפעמים 90% פחות. החיסרון הוא שיש פוטנציאל לאבד מכונה בהתראה של שתי דקות בלבד, אם היא נדרשת למישהו המשלם "לפי דרישה".

מודל עסקי נוסף שהוטמע בשנים האחרונות אצל חברות רבות מאפשר אמולציה של השבב המתוכנן בענן. מודל זה מאפשר לקבוצות פיתוח להשתמש באמולציה ללא רכישת האמולטור או התשתיות הדרושות עבורו (כמו חשמל, חדר שרתים, קירור ומיזוג). מכיוון שהאמולטור הוא מערכת המשלבת חומרה ותוכנה, הוא לא יכול לרוץ על הענן של אחד הספקים הגדולים של מרכזי הנתונים (על מחשבים מבוססי ארכיטקטורה של X86 או ARM).

במקום זאת, אפשר להריץ את המודל במרכז נתונים שיש בו מערכות אמולציה רבות במודל עסקי דומה המאפשר גמישות (בהגדלה והקטנה של גודל התכנון לאורך זמן וכמות הזמן הכולל הנדרש לגישה לאמולטור) ומקל על המעבר בין טכנולוגיות. המשתמש יכול לעבור לדור הבא של האמולטורים מבלי למחזר את הדור הקודם. חברות רבות בישראל ובחו"ל כבר משתמשות במודל זה.

משה אלעזר מאירונאוטיקס ייכנס לתפקיד מנכ"ל פלסאן

פורסם בתאריך דצמבר 20, 2022דצמבר 20, 2022 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משה אלעזר (מימין) ודני זיו

משה אלעזר, מנכ"ל חברת אירונאוטיטס (Aeronautics) הנמצאת בבעלות רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו, ייכנס בחודשים הקרובים לתפקיד מנכ"ל חברת פלסאן (Plasan) מקיבוץ סאסא. הוא יחליף בתפקיד את דני זיו, אשר ייסד את פלסאן וניהל אותה ב-36 השנים האחרונות. אלעזר מילא בשנים 2009 ל-2020 שורה של תפקידים ניהוליים בחטיבות היבשה והים של רפאל. הוא נכנס לתפקיד מנכ”ל אירונאוטיקס במרץ 2020, מספר חודשים לאחר שהחברה נמכרהלרפאל ולאביחי סטולרו תמורת כ-850 מיליון דולר.

אחד מהמהלכים המרכזיים של אלעזר בחברת אירונאוטיקס היה רכישת חטיבת הפרויקטים של חברת מגל (Magal), מתוך מטרה להתרחב מהשוק הצבאי אל שוק ביטחון המולדת ולהיכנס לפרויקטים ביטחוניים משולבים, הכוללים גם מל"טים מתוצרת אירונאוטיקס וגם פתרונות יבשתיים. בתחילת החודש הזה הוא הודיע להנהלת אירונאוטיקס על רצונו לסיים את תפקידו כבר בחודשים הקרובים, וההנהלה נכנס לתהליך של איתור מנכ”ל חדש לחברה.

חברת פלסאן מתמחה בפיתוח וייצור מערכות מיגון פאסיבי לכלי-רכב קרביים. הצמיחה המרכזית של החברה החלה בעקבות מלחמת המפרץ, כאשר היא היתה ספקית מרכזית של הצבא האמריקאי למערכות מיגון של כלי רכב אשר התמודדו עם לוחמת גרילה ועם מטעני נפץ מאולתרים. עד היום היא פיתחה 400 חליפות מיגון שונות, וסיפקה 35,000 חליפות מיגון קרביות ל-25 צבאות בעולם. בשנים האחרונות החברה נכנסת לתחומים טכנולוגיים חדשים, בהם מערכות רובוטיות וחצי אוטונומיות, דוגמת מודול ההספק החשמלי הנייד ATeMM ופיתוח כלי-רכב ייעודיים חצי אוטונומיים, דוגמת רכב הסיור Wilder, שנחשפו השנה.

רכב הסיור Wilder ופלטפורמת-העזר החשמלית ATeMM של פלסאן

פלטפורמת ATeMM הינה מודול חשמלי ממונע אשר מספק יכולת העברת מטענים ואספקת אנרגיה חשמלית לכוחות בשטח. הוא כולל צריח ירי אוטומטי ויכולת התחברות אל מערכות אחרות כדי לספק קיבולת הובלת מטענים ואספקת חשמל גדולים יותר, ומתן יכולות עבירות של כלי-רכב מרובה גלגלים. רכב הסיור הקרבי Wilder פותח במלואו על-ידי החברה. הוא ניתן להעברה ממקום למקום באמצעות מסוק בינוני וכולל יכולת עבירות גבוהה ותנועה מהירה המבוססים על פטנט של החברה. הרכב ניתן להפעלה מרחוק ומאפשר לבצע פעילות מבצעית בלא לסכן את המפעילים.

שבבי V2X של אוטוטוקס יותקנו בכבישי גרמניה

פורסם בתאריך דצמבר 20, 2022דצמבר 20, 2022 ע"י Techtime

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת Afusoft הגרמנית, שבמסגרתו תוטמע מערכת V2X ראשונה בגרמניה ברשת האוטוסטרדות הפדרלית אוטובאן (Autobahn) ובכבישים נוספים. מטרת הפרוייקט היא לשפר את נוחות ובטיחות הנסיעה בכבישים. חברת Afusoft הוקמה בשנת 2002 ומתמחה בטכנולוגיות תקשורת, ניווט ואבטחה. בין לקוחותיה: חברות שילוח, מחלקות תחזוקה של כבישים וניהול בנייה, יחידות כיבוי אש, שירותי חירום ועוד.

במסגרת שיתוף הפעולה, יוטמעו שבבי V2X של אוטוטוקס ביחידות תקשורת של Afusoft המצויות בצידי הדרך (RSUs). כיום פרוסות כבר 2,000 יחידות בערים ובכבישים בגרמניה. בחודשים הקרובים יותקנו 150 יחידות ראשונות באוטובאן, ואלפי יחידות נוספות מיועדות להיפרס בעתיד הקרוב. עד עתה, כשנהגים התקרבו לאזור שבו התבצעו עבודות בכביש, התנועה נותבה לנתיב אחר באמצעות חיצים מוארים שהותקנו על רכבי שירות. יחידות התקשורת ושבבי אוטוטוקס יספקו לנהגים יקבלו התראה דיגיטלית במרחק של ק"מ לפני אזור העבודות הממשי.

צבר הזמנות של 200 מיליון דולר

הפרוייקט כולל סיוע לרכבי חירום והצלה. רכב החירום יוכל לשלוח ליחידת התקשורת בקשה לקבלת עדיפות בדרך בעת שהוא מתקרב לצומת והמערכת תאפשר לו לחצות את הצומת באור ירוק ללא כל עיכוב. חגי זיס, מנכ"ל Autotalks, מסר שמבחינת החברה מחדובר בציון דרך היסטורי, אשר מגיע לאחר מספר שנים של שיתוף פעולה בין שתי החברות: "הבחירה בנו כספקי V2X בהתקנים הראשונים של תחבורה מקושרת באוטוסטרדות של גרמניה היא צעד משמעותי לקראת פריסה רחבה".

שבב ה-V2X של אוטוטוקס הוא החיישן היחיד ברכב המסוגל לספק מידע על כלי-רכב או משתמשי דרך מוסתרים אחרים, גם בתנאי מזג אוויר ותאורה גרועים. כיום עובדת אוטוטוקס מול 8 יצרניות רכב (OEMs). בשנה האחרונה היא הגדילה את את צבר ההזמנות שלה לכ-200 מיליון דולר. מאז הקמתה, אוטוטוקס גייסה כ-150 מיליון דולר וומעסיקה כ-120 עובדים בישראל, יפן, קוריאה, גרמניה וצרפת. בימים אלה היא מגייסת עובדים נוספים.

אפלייד מטיריאלס ישראל פיתחה טכנולוגיית eBeam חדשה

פורסם בתאריך דצמבר 19, 2022דצמבר 19, 2022 ע"י Techtime

חטיבת Process Diagnostics and Control – PDC של חברת אפלייד מטיריאלס העולמית (Applied Materials), שהיא זרוע הפעילות הישראלית של החברה, הכריזה על פריצת דרך בתחום טכנולוגיית eBeam, המאפשרת לבצע הדמייה של השבב באמצעות שימוש בקרן אלקטרונים. הטכנולוגיה החדשה נקראת Cold Field Emission – CFE, ולהערכת החברה היא מאיצה פי עשרה את מהירות ההדמייה ומשפרת בכ-50% את רזולוציית התמונה של אלמנטים במימדים קטנים מ-1 ננומטר. הטכנולוגיה החדשה שולבה במערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים ובמערכת SEMVision G10 לאיפיון הפגמים, שתיהן מיוצרות בישראל.

טכנולוגיית eBeam משמשת לזיהוי ואיפיון פגמים שמפאת גודלם אינם ניתנים לזיהוי על-ידי מערכות אופטיות. כיום היצרניות מתמודדות עם צורך גובר לאתר פגמים המצויים גם מתחת לפני השטח, בעקבות המזעור באמצעות ליתוגרפיית EUV, והמעבר למבנים תלת מימדיים מורכבים, כמו אלה המשמשים למשל בייצור בטרנזיסטורי Gate All Around – GAA. עד היום התעשייה התבססה על מערכות eBeam (מיקרוסקופ אלקטרוני) מסורתיות המבוססות עקרון Thermal Field Emission -TFE אשר פועלות בטמפרטורה גבוהה של כ-1,500°C, אשר מגבילה את הרזולוציה של התמונה המתקבלת (ראו תמונה למעלה).

קרן אלקטרונים קרה

טכנולוגיית CFE, בניגוד אליה, פועלת בטמפרטורת החדר ולכן מאפשרת שימוש בקרן אלקטרונים צרה ובעלת ריכוז גבוה יותר של אלקטרונים ליחידת שטח. אולם עד היום טכנולוגיית CFE לא הייתה יציבה דיה עבור יישום מסחרי מכיוון שבטמפרטורת החדר הצטברו זיהומים במיקרוסקופ האלקטרונים, אשר גרמו לשיבושים בפעולתו. ראוי לציין שבמערכות TFE הקיימות, נהדפים הזיהומים האלה באופן אוטומטי עקב החום הגבוה. הצוות הישראלי התגבר על הבעיה באמצעות שתי פריצות דרך טכנולוגיות.

הראשונה היא שימוש בחומרים ייחודיים שפותחו עבור המערכת אשר מפחיתים את כמות המזהמים, ופעולה בתנאי ואקום עמוק (1×10^-11 מיליבר), שהוא גדול בשניים-שלושה סדרי גודל מהוואקום הקיים במערכות TFE, וקרוב לרמת הוואקום הקיים בחלל החיצון. פריצת הדרך השנייה הינה תהליך אוטומטי לניקוי עצמי: גם בתנאי ואקום קיצוניים במיוחד עשויות להיווצר כמויות זעירות של שאריות גז שיפגעו בתפקוד המערכת. אפילו אם אטום בודד נצמד למקור ממנו נפלטים האלקטרונים, הוא עשוי לחסום חלקית את פליטתם, ולפגוע ביציבות פעולת המערכת.

הטכנולוגיה שולבה במערכת SEMVision G10 לאיפיון פגמים (מימין) ובמערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים (משמאל)

אפלייד פיתחה תהליך ניקוי עצמי מחזורי המסיר מזהמים, ומאפשר ביצועים יציבים לאורך זמן. "הטמעה של טכנולוגית CFE בפסי ייצור היא ההתקדמות הגדולה ביותר בטכנולוגיית הדמיית ה-eBeam מזה עשרות שנים", אמר סגן נשיא קבוצת הדמייה ובקרת ייצור שבבים בחברה העולמית, קית' וולס. "עם הרזולוציה וצפיפות האלקטרונים הגבוהים ביותר בתעשייה, טכנולוגיית CFE החדשה מאפשרת ליצרניות השבבים לזהות במהירות פגמים שהם מעולם לא הצליחו לראות קודם לכן".

מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר מחוץ לארה"ב

חטיבת PDC פועלת מרחובות ומנוהלת על-ידי רפי בן עמי. זהו מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב. כיום החטיבה מעסיקה כ-2,300 עובדים ואחראית על פיתוח וייצור מערכות לתחום בקרת ייצור השבבים, שהיא אחת מהפעילויות האסטרטגיות והחשובות של אפלייד מטיריאלס העולמית. להערכת חברת המחקר TechInsights, החטיבה מחזיקה בנתח של יותר מ-50% משוק מערכות ה-eBeam העולמי, ומכירותיה בתחום הסתכמו בכמיליארד דולר בשנת 2021.

בחודש אוגוסט 2022 העריך נשיא ומנכ”ל אפלייד מטיריאלס העולמית, גארי דיקרסון, שהכנסות החטיבה יעלו בכ-40% בשנת הכספים 2022, "הודות לאימוץ נרחב של מטרולוגיית eBeam ושל פלטפורמות אופטיות חדשות לבדיקת פרוסות סיליקון”.

בעלי המניות של איירובוטיקס אישרו את מכירתה לאונדס

פורסם בתאריך דצמבר 18, 2022ספטמבר 11, 2023 ע"י Techtime

אסיפת בעלי המניות של חברת איירובוטיקס (Airobotics) מפתח תקווה אישרו היום (א') את עיסקת מכירתה לקבוצת אונדס האמריקאית (Ondas Holdings) באמצעות עסקת החלפת מניות המעניקה לאיירובוטיקס שווי חברה של כ-15.2 מיליון דולר. עד לרגע האחרון היו ספיקות ביחס לאישור, שכן מדובר באקזיט מאכזב ביחס לחברה שמאז הקמתה גייסה כ-120 מיליון דולר, ועוד כ-21.4 מיליון שקל שגוייסו בספטמבר 2021 בהנפקה ציבורית בבורסה בתל אביב.

יחד עם זאת, יחסית למצבה כיום מדובר בעיסקה עם פרימיום גבוה: איירובוטיקס נסחרת כעת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-13.2 מיליון שקל בלבד. המכירה תתבצע באמצעות מיזוג משולש הופכי, כאשר כל מניות איירובוטיקס יועברו לידי חברת טלוס סאב בע"מ שנרשמה באוגוסט בישראל לצורך ביצוע המיזוג. מדובר בחברת מדף ריקה אשר איירובוטיקס תתמזג לתוכה, ולאחר מכן היא תתמזג בקבוצת אונדס.

החברה הרוכשת, אונדס, הינה חברה ציבורית מנוודה, ארה"ב, שמניותיה נסחרות בנסד"ק החל מחודש דצמבר 2020. אונדס עוסקת בפיתוח ואספקת רשתות אלחוטיות פרטיות וכן במתן פתרונות של נתונים אוטומטיים באמצעות רחפנים. פעילות הרחפנים שלה מתבצעת באמצעות החברה הבת אמריקן רובוטיקס (American Robotics), שנרכשה על-ידה באוגוסט 2021. הפעילות של איירובוטיקס תמוזג בתוך אמריקן רובוטיקס ותאפשר לה להרחיב את טווח מוצריה.

חברת איירובוטיקס הוקמה בשנת 2016 על-ידי רן קראוס והמנכ”ל מאיר קליינר, ופיתחה רחפן בקופסא (Box A In Drone) הפועל באופן אוטונומי וכולל מערכת איסוף וניתוח מידע. פלטפורמת Optimus של איירובוטיקס, היא רחפן אוטונומי תעשייתי מוכח, שקיבל מרשות התעופה האמריקאית (FAA) אישור הטסה מעל ישובים מאוכלסים בגובה של 120 מטר ובמהירות שיוט של 50 קמ”ש. לאחרונה צירפה אותו ה-FAA לקבוצה קטנה ונבחרת של 10 רחפנים אוטונומיים הנמצאים בתהליך קבלת “אישור טיסה גלובלי”, הדומה לאישור הניתן כיום למטוסים מאויישים. אלא שהיא לא הצליחה לתרגם את ההצלחה הטכנולוגית למכירות, ונמכרת במחיר שהוא כמעט עשירית מכל ההון שהיא גייסה לאורך השנים.

SolidRun פיתחה מחשב תעשייתי מבוסס V3000 של AMD

פורסם בתאריך דצמבר 18, 2022דצמבר 18, 2022 ע"י Techtime

חברת SolidRun ממשמר הים (ליד עכו) פיתחה מחשב תעשייתי מוקשח המבוסס על המעבד המשובץ החדש של חברת AMD, מסדרה Ryzen Embedded. מדובר באחד מהיישומים החזקים ביותר של המעבד, אשר קיבל חשיפה גדולה מאוד באתר העולמי של AMD. המחשב החדש, בשם Bedrock Industrial PC, מבוסס על מעבד V3C48 בעל 8 ליבות המיוצר בתהליך של 6 ננומטר וכולל 20 ערוצי PCIe Gen4 שנועדו להבטיח כי מהירות התקשורת והגישה לזכרונות תתאים לביצועי המעבד.

חברת סוליד-ראן פיתחה מארז מיוחד אשר מפזר את החום בטכניקות פאסיביות וללא שימוש במאוורר או בחלקים נעים אחרים, על-מנת שהוא יוכל לעבוד באמינות גם בסביבה קשה מאוד ובעלת נגישות מוגבלת. שבב העיבוד מצומד אל מפזר חום חיצוני באמצעות ממשק מתכת נוזלית ( Liquid Metal TIM) להפחתת ההתנגדות התרמית בתהליך פיזור החום. החברה התקינה במארז מוליכי חום המקשרים את כל נקודות החום בכרטיס אל משטחי הקירור שבמעטפת המחשב.

למעשה, כל מקורות החום במחשב, גם המשניים, מצומדים אל מפזרי החום החיצוניים, בהם זכרונות ה-NVMe, טרנזיסטורי ההספק (power FETs), כרטיסי התקשורת, מודם ה-5G ומודולי ה-Wi-Fi. החברה דיווחה שהצליחה לשפר פי שלושה את יכולת פיזור החום של Bedrock IPC בהשוואה לכל מחשב תעשייתי מקביל, הפועל ללא מאוורר (fanless). חברת AMD מסרה שהיא בדקה את ההצהרות של סוליד-ראן ואימתה אותן.

מחשב Bedrock Industrial PC. משמאל: תיאור מערכות הקירור הפאסיביות

המחשב עובד במתח של 12V-60V, וכולל זכרון SPI Flash כפול למניעת הפרעה בפעילות עקב תקלות BIOS. הוא מופיע במארז אלומיניום מוקשח העומד באבק לפי הדרישות המחמירות של IP40. מנהל קו מוצרי המחשבים התעשייתיים בסוליד-ראן, עירד סתוי, הסביר בפוסט של AMD, שהמחשב החדש יוצר במתכונת מודולרית, "מכיוון שאין פתרון אחד כולל לכל הצרכים של מערכות ה-IoT השונות". במסגרת הזאת, המחשב בנוי מארבע יחידות בסיס שונות: כרטיס SoM הכולל את מעבד ה-CPU ואת זכרונות DDR5 ו-NVMe; כרטיס קישוריות הכולל את כל אמצעי הקלט/פלט ומודולי האצת התקשורת (NIC); מודול איחסון וכרטיסי הרחבה המספק חיבוריות 5G, Wi-Fi ואבזרי NVMe נוספים, וכן מודול ספק הכוח, הכולל גם ממיר DC/DC.

קורנית ויז'ן מבססת את הפיתוח על דאסו סיסטמס

פורסם בתאריך דצמבר 15, 2022דצמבר 21, 2022 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אלי בויקיס. צילום: Techtime

שתי חברות ישראליות הצטרפו לתוכנית 3DEXPERIECE Lab של חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systemes), הכוללת 54 חברות מכל העולם. במסגרת התוכנית, דאסו מספקת לחברות חדשניות שמוצריהן תומכים בקיימות ואשר נבחרו על-ידה, חבילה שלמה של פתרונות תכנון וסימולציה ללא תשלום. נודע שאחת מהחברות היא CorNeat Vision מרעננה, אשר מפתחת חומרים הניתנים להשתלה בגוף (CorNeat EverMatrix) ללא תופעות דחייה או תופעות לוואי אחרות. החברה מפתחת כעת קרנית מלאכותית, אשר תוכננה במקור באמצעות תוכנת SolidWorks. כעת היא נעזרת בתוכנית 3DEXPERIECE Lab ובפתרונות נוספים של דאסו, כדי לעבור לשלב של ניסויים קליניים רחבי היקף והקמת קו ייצור המוני של הקרנית.

לדברי מנהל המשרד הישראלי של דאסו ומנהל מכירות דרום אירופה, אלי בויקיס, רוב מכירות החברה בשוק הישראלי הן של תוכנת התכנון המכנית SolidWorks, ולא של המוצרים הגדולים לתכנון מערכות והדמייה. "הדבר נבע מכך שאין בישראל הרבה יצרניות מערכות גדולות (OEM), אשר מהוות שוק מרכזי עבור חבילות 3DEXPERIECE שלנו".

הקרנית המלאכותית של CorNeat Vision מרעננה

אוויאיישן מתבססת על דאסו סיסטמס

לחברה יש לקוח ישראלי גדול בתחום פתרונות ניהול הייצור: יצרנית ביטחונית גדולה שיש לה מפעלים בכל העולם ואשר משתמשת במערכות ניהול ותיזמון הייצור של דאסו לתיאום כל פעילויות הייצור שלה בעולם. אולם גם במקרה הזה, הן משמשות רק לייצור מוצרים העומדים בהגבלות שונות של דאסו. יחד עם זאת, האסטרטגיה של החברה היא לאתר חברות סטארטאפ, אשר נמצאות בתחילת דרכן ועדיין אינו נעולות במערכות מורשת. שתי דוגמאות להצלחת האסטרטגיה הזאת הן יצרנית המטוסים החשמליים אוויאיישן וחברה נוספת, אשר מפתחת פלטפורמה של רכב חשמלי מודולרי.

במהלך מפגש עם עיתונאים טכנולוגיים במסגרת תדריכים של החברה ליובל ה-40 לקיומה, הסביר בויקיס שדאסו הגדירה אסטרטגיית מכירות המעניקה העדפה מובהקת לחברות שמוצריהן תורמים לקיימות או שהן עומדות בדרישות קיימות של האיחוד האירופי. "לאחרונה קיבלנו סירוב למכור מוצרים לחברה קרואטית העוסקת בהפקת נפט. הנהלת החברה קיבלה מידע שהלקוח אינו עומד בדרישות ההגנה על הסביבה. כעת מתנהלים מגעים עם החברה הזאת, אשר נמצאת ככל הנראה בתהליך שינוי שיטת העבודה, כדי שתוכל לעמוד בדרישות הסביבתיות של דאסו סיסטמס".

בעלי המניות הצביעו נגד ההצעות של הנהלת ננו-דיימנשן

פורסם בתאריך דצמבר 14, 2022דצמבר 15, 2022 ע"י Techtime

באסיפת בעלי המניות המיוחדת שהתכנסה אתמול (ג'), דחו בעלי המניות של ננו-דיימנשן את כל שלוש ההצעות שהעלתה החברה לסדר היום. ההצעות נגעו להגדלת הון מניות החברה, עדכון השיפוי הניתן לדירקטורים, ובקשה לתמחר מחדש את מחיר המימוש של כתבי האופציות שבידי מנכ"ל החברה יואב שטרן.

נזכיר כי המנכ”ל שטרן מחזיק בכתבי אופציות לכ-10% ממניות החברה. ואולם, מחיר המימוש שלהן הוא 6.16 דולר, כמעט פי 3 ממחיר השוק. כלומר, מחיר המימוש הנוכחי אינו ריאלי בעתיד הנראה לעין. אמש באסיפה עלתה להצבעה בקשה להוריד משמעותית את מחיר המימוש ל-2.46 דולר, בקרבת מחיר המניה הנוכחי. בתגובה למפלה, פרסמה החברה מכתב ובו היא מפנה אצבע מאשימה לעבר גורמים שמנסים, לכאורה, להשתלט על החברה ועל קופת המזומנים הגדולה שברשותה.

במכתב למשקיעים, תחת הכותרת "חברת ננו דיימנשן נחושה למנוע פגיעה בנכסי החברה", נכתב: "בתקופה האחרונה, נכסי ננו דיימנשן הפכו ליעד אטרקטיבי ומפתה עבור גופים בעלי אינטרס הפועלים להשתלט על החברה לצורכיהם העסקיים ו/או האישיים. פעילותם מרמזת שמטרתם הינה לפרק את החברה. […] ייתכן וניסיונות אלו נעשים על סמך אינטרסים של בעלי-מניות ומתחרים מסוימים, אשר שמו להם מטרה להשתלט על קופת החברה של ננו דיימנשן לתועלתם האישית ול טובת ענייניהם העסקיים."

הנהלת ננו-דיימנשן מרמזת, כך נראה, לקרן ההשקעות הקנדית מרצ'ינסון, אחת מבעלות המניות הגדולות בחברה. על פי דיווח בבלומברג בתחילת חודש נובמבר, מרצ'ינסון הציעה לרכוש את מלוא מניותיה של ננו-דיימנשן לפי מחיר 4 דולר למניה, המשקף שווי חברה של מיליארד דולר. מדובר היה, על פניו, בפרמיה נאה של 66% ביחס לשווי החברה בנסד"ק באותה עת, אך פחות מהסכום בקופת המזומנים של החברה – כ-1.2 מיליארד דולר לערך.

בחודש האחרון התפרסמה בעיתון "כלכליסט" סדרה של כתבות ביקורתיות כלפי הנהלת ננו-דיימנשן, שהדגישו את ההיבטים הבעייתיים בהתנהלות החברה, הדירקטוריון ובפרט המנכ"ל שטרן. במכתב שפורסם היום, כינתה החברה את הפרסומים, "קמפיין הכפשה שלדעתנו נועד במטרה לפגוע בחברה ובמנהליה ולהצדיק את ניסיון ההשתלטות של אותו גוף אינטרסנטי המסובך עם הרשויות והרגולטורים בארה"ב."

נראה כי זה לא סוף פסוק בסאגה. בהנהלת ננו-דיימנשן מזהירים: "בחודשים הקרובים, ייתכן ויהיו עוד ניסיונות להפריע לניהול העסקי של החברה מתוך כוונה לבלום את החברה מלהגשים את חזונה ואת האס טרטגיה העסקית שלה."

שיפור דרמטי ביבול זרעי תירס עם הגנים של פלנטארק

פורסם בתאריך דצמבר 14, 2022דצמבר 15, 2022 ע"י Techtime

פלנטארק-ביו (Plantarc), העוסקת במחקר ופיתוח בתחום איתור גנים ורכיבים ביולוגיים לשיפור תכונות בצמחים, וחברת הזרעים ההודית Rallis, המשתייכת לתאגיד טאטא (Tata) מודיעות על תוצאות חיוביות בניסויים מתקדמים להקניית עמידות ליובש והעלאת יבול בתירס, הגידול החקלאי הנרחב בעולם. לדברי החברות, התוצאות הראו שיפור של בין 60% ל-250% ביבול של זרעי תירס הנושאים גנים של פלנטארק, בתנאי יובש. לאור התוצאות הללו, בכוונת החברות להתקדם לניסויי שדה, וכן לפעול להרחבת שיתוף הפעולה לארצות הברית ודרום אמריקה, שוקי התירס הגדולים בעולם. להערכת פלנטארק, פיתוח זה עשוי להניב לחברה ב-2028 תמלוגים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

דרור שליטין, מנכ"ל פלנטארק, מסר: "התוצאות מצביעות על היכולת יוצאת הדופן של הגנים שאיתרנו להביא ל שיפור משמעותי בהיקפי יבול זרעי התירס בתנאי יובש, ובכך לספק מענה שאינו קיים כיום לאתגרי האקלים, הבצורת והמדבור הפוגעים בגידולי התירס בעולם, ולצורך העולמי הגדל בביטחון תזונתי. כמו כן, התוצאות מהוות גושפנקא חזקה ליעילות תהליך ה – TMDIP הייחודי שפיתחה החברה לאיתור גנים, ישירות ממיקרואורגניזמים בטבע, בטווחי זמן קצרים ועלויות נמוכות משמעותית בהשוואה לשיטות גילוי מי חשוביות מסורתיות. בכוונתנו לפעול לפיתוח ומסחור הגנים בשוקי זרעי התירס הגדולים בעולם, עם פוטנציאל הכנסות עתידי לחברה של עשרות מיליוני דולרים בשנה."

היעד העיקרי של הניסויים, שנערכו בהודו על ידי ראליס בגידול תירס, היה הוכחת היכולות של גנים שונים שגילתה החברה באמצעות התהליך הייחודי שפיתחה (TMDIP – Plant in Direct), והוטמעו בצמח התירס, להביא לעמידות הצמח בתנאי יובש ולהעלאת יבול.

תוצאות הניסוי, שנערך בגידול הצמחים באדמה הראו כאמור כי מספר גנים, אשר הוטמעו כל אחד בנפרד בצמחי התירס על ידי ראליס, הביאו לגידול מובהק סטטיסטית בשיעור של בין 60%-250% ביבול הזרעים של צמחי התירס בתנאי יובש (תנאי בצורת אשר שכיחותם הולכת וגוברת עקב שינויי אקלים גלובליים), זאת, בהשוואה לצמחי ביקורת שלא הוטמעו בהם גנים של החברה. כמו כן, בתנאים סטנדרטיים התקבלו אינדיקציות ויזואליות משמעותיות חיוביות לעומת צמחי הביקורת ביחס לחלק מהצמחים בהם הוטמעו גנים של החברה.

הסכם שיתוף הפעולה עם ראליס, אשר נחתם בחודש נובמבר 2018, כולל את השוק האסיאתי למעט סין, וכן אפשרות מסחור הגנים על ידי החברה לטריטוריות נוספות מחוץ לאסיה. בכוונת ראליס להמשיך בתהליך הפיתוח ובכלל זה הטמעת הגנים שאותרו כמוצלחים בזני התירס המובילים שלה, וכן לבחון את האפשרות להתקדם לתחילת שלב הרגולציה והרישוי באסיה.

סלברייט תספק למשטרה אירופית מערכת ניהול חקירות ב-10 מיליון דולר

פורסם בתאריך דצמבר 13, 2022דצמבר 13, 2022 ע"י Techtime

חברת סלברייט (Cellebrite) הודיעה היום (ג') כי משטרה של מדינה באירופה מרחיבה את השותפות ארוכת הטווח שלה עם החברה, ובמסגרת זו תשמיש את פתרון Cellebrite Pathfinder ברבים מאתרי הפעילות שלה ולרוחב כלל מערך החקירות. סלברייט תספק גם הכשרה מתקדמת לחוקרי המשטרה.

היקף העסקה מוערך ביותר מ-10 מיליון דולר, וזו אחת העסקאות הגדולות ביותר של החברה בתחום המודיעין הדיגיטלי.
ה-Cellebrite Pathfinder הינה פלטפורמה דיגיטלית לניהול חקירות, המאפשרת לחוקרים לארגן בצורה יעילה וסדורה יותר את המידע והראיות הדיגיטליות הקשורות לחקירה, ולשתף מידע בין גורמים שונים.

המערכת גם מצוידת ביכולות AI המדגישות בפני החוקר קווי חקירה רלוונטיים, ולזהות קשרים ודפוסים. לדברי החברה, המערכת מאפשרת לחוקרים להתמודד טוב יותר עם הכמויות העצומות של מידע שחקירות מייצרות, לחסוך בזמן ולנהל את החקירה בצורה יעילה יותר.

הכנסותיה של סלברייט ברבעון השלישי הסתכמו ב-71.7 מליון דולר, גידול של 9% לעומת הרבעון המקביל ב-2021. הרווח הנקי (GAAP) הסתכם ב-25.1 מיליון דולר. הפתרונות של סלברייט משמשים אלפי סוכנויות אכיפת חוק מובילות ביותר מ-150 מדינות ברחבי העולם, ממשלות, תאגידים וארגונים.

הזמנה מסחרית ראשונה לדוטס ננו

פורסם בתאריך דצמבר 11, 2022דצמבר 11, 2022 ע"י Techtime

חברת דוטס ננו (Dotz Nano) מכפר סבא, המפתחת חומרים ננו-מטריים לתיוג ומעקב אחרי סחורות, דיווחה על הסכם מסחרי ראשון, עם חברת הביוטק הישראלית כרמי ביוטק (Carmi Biotech), המספקת שירותים לוגיסטיים לחברות ביוטק. היקף ההזמנה עומד על 700 אלף אירו, ובדוטס ננו צופים הזמנות המשך בשבועות הקרובים.

המשלוח מדוטס-ננו ישמש את כרמי ביוטק כחלק מהשירות שהיא מספקת לחברת הפארמה האירופית Orgenesis, העוסקת בתחום פיתוח תרופות על בסיס ריפוי גני (gene therapy). הפתרונות של דוטס-ננו ישמשו את Orgenesis לצורך תיוג חומרים ביולוגיים.

ההסכם הוא תולדה של שיתוף פעולה שחתמה דוטס-ננו בחודש אפריל עם חברת TheraCell Labs היוונית, חברת-בת של Orgenesis. דוטס-ננו העריכה, עם החתימה על שיתוף הפעולה, כי הוא יניב לחברה לכל הפחות 5 מיליון דולר בשנה הראשונה. שתי החברות גם יפעלו לפתח פלטפורמה לתיוג חומר גנטי המופק ממטופלים, ודוטס-ננו תקבל 5% מהמכירות העתידיות של הפלטפורמה.

לא מכבר זכתה דוטס ננו להשקעה בהיקף של 5.15 מיליון דולר מ-Lind Global Fund II של Lind Partners, לצורך האצת מסחור מוצרי החברה. ההשקעה ניתנה בתמורה להקצאת מניות פרטית. דוטס-ננו נסחרת בבורסה של אוסטרליה לפי שווי שוק של 150 מיליון דולר אוסטרלי.

חתימה ביולוגית למניעת זיופים

בחודש יולי אישר משרד הפטנטים האמריקאי את בקשת הפטנט של דוטס ננו עבור שימוש בחומר הננו-מטרי שפיתחה לצורך סימון, זיהוי ואימות אותנטיות של נוזלים בתכולה גדולה (bulk liquid), כמו למשל מוצרי נפט המשונעים בחביות ובמיכלים.

דוטס ננו מייצרת ומשווקת חומר ננומטרי מתקדם הקרוי Graphene Quantum Dots, אשר יכול לשמש למגוון של יישומים תעשייתיים פוטנציאליים. לחומר של דוטס-ננו יש תכונה ייחודית: כשהוא נחשף לאור אולטרה-סגול (UV), הוא מחזיר אנרגיה במגוון צבעים המשתנים בהתאם לגודל האנרגיה – סגול כהה, כחול, אדום, ירוק וכדומה. בשל תכונה זו, ניתן להשתמש בחומר כסמן לצורך מעקב וזיהוי זיופים של מוצרים. כלומר, החומר משמש כמעין חתימה ביולוגית ייחודית שמוכיחה שהמוצר אינו מזויף.

בתעשיית החומרים הננו-מטריים משתמשים כיום בעיקר בחומרים לא-אורגניים כגון מתכות, שבשל רעילותם הגבוהה לא ניתן לעשות בהם שימוש ביישומים רבים. לעומת זאת, המוצר של דוטס-ננו מתבסס על חומר הקרוי גרפן (Graphene). הגרפן הוא החומר החזק ביותר ואחד החומרים הדקיקים ביותר הידועים למדע כיום. הגרפן הינו חומר אורגני שקוף, דחוס מאוד, ואינו רעיל. מלבד זיהוי זיופים, החומר של דוסט-ננו יכול לשמש לצורך תיוג ועקיבה בתעשיות הנפט והגז, הכימיקלים והפולמרים, כמו גם כסמן ביולוגי בהדמאות רפואיות.

EWP תקים בטורקיה את תחנת הכוח מגלי הים הגדולה בעולם

פורסם בתאריך דצמבר 9, 2022דצמבר 9, 2022 ע"י Techtime

חברת אקו ווייב פאוור (Eco Wave Power) דיווחה על פרויקט הפקת החשמל הגדול ביותר בתולדותיה, הסכם שהינו גם בעל משמעויות גיאו-פוליטיות. החברה חתמה על הסכם מסגרת עם חברת OREN Ordu Enerji, שבבעלות מלאה של עיריית עיר הנמל אודו (Ordu) לחופי הים השחור, להקמה של תחנת כוח להפקת חשמל מגלי הים בתפוקה פוטנציאלית כוללת של עד 77 מגה-וואט.

עלות הקמת תחנת הכוח מוערכת ב-150 מיליון דולר, ולכשתושלם הקמתה תהיה זו תחנת הכוח הגדולה בעולם, להערכת EWP, שמתבססת על הפקת חשמל מגלי הים – והראשונה המחוברת לרשת החשמל בטורקיה.

במסגרת ההסכם, עיריית אורדו תקצה ל-EWP תשעה אתרים פוטנציאליים להקמת תחנות הכוח ותחכיר לחברה את הקרקע לתקופה של 25 שנה, ואילו EWP תהיה אמונה על הקמת התחנות, תפעולן ומכירת החשמל לרשת המרכזית. בשלב ראשון תיבנה תחנת פיילוט בתפוקה של 4 מגה-וואט, ולאחר מכן, בהתאם לתוצאות, היא תורחב עד לתפוקה מקסימלית של 77 מגה-וואט.

סממן של התחממות היחסים בין המדינות

בחברה ציינו כי ההסכם התאפשר בין היתר הודות להתחממות ביחסים בין טורקיה לישראל בשנה האחרונה, ואף ציינו את שיחת הטלפון שנערכה לא מכבר בין ראש הממשלה המיועד בינימין נתניהו לנשיא טורקיה ארדואן. ההסכם בין שתי החברות נחתם במשרדיה של EWP, בהשתתפות מנכ"ל החברה העירונית של אורדו, שהגיע לביקור בישראל וביקר בתחנת הכוח של EWP בנמל יפו, ונציג משגרירות ישראל בטורקיה.

נציג השגרירות הטורקית אמר, "זו שותפות חשובה שאנחנו מקווים כי תסייע לחזק את הקשרים בין ישראל לטורקיה. אנחנו מקבלים בברכה את EWP והטכנולוגיה שלה לטורקיה." מייסדת ומנכ"לית EWP, אינה ברוורמן, אמרה: "ההסכם הוא ציון דרך, ויאפשר לנו להפיק חשמל נקי מגלי הים של טורקיה. הקירבה של טורקיה למטה שלנו, ויעדיה הסביבתיים של טורקיה, הופכים אותה ליעד מעניין להמשך פיתוח הטכנולוגיה שלנו."

לרתום את כוח הגלים

אקו ווייב, שהוקמה ב-2011, פיתחה מודל טכנולוגי של תחנות זולות ופשוטות לאורך החוף (On-Shore) המשתמשות בתנועת הגלים לצורך הפקת חשמל. המערכות של אקו ווייב מבוססות על מצופים המוצבים בצמוד למזח או אל קו החוף. הגלים מייצרים תנועת עלייה וירידה של המצופים המומרת לתנועה של נוזל הידראולי בבוכנה, המפעילה גנרטור הנמצא על החוף מחוץ למים. המערכת כוללת גם מנגנון להגנה מפני סופות, אשר נועל את המצופים ומצמידם למזח כשהגלים חזקים מדי ועלולים לפגוע בציוד.

ב-2017 הקימה החברה בגיברלטר את תחנת הכוח המסחרית הראשונה המחוברת לרשת החשמל המקומית. אחד הפרויקטים החשובים ביותר של החברה הוא הקמת תחנת גלי-הים הראשונה בישראל שתחובר לרשת החשמל. תחנת הכוח, המוקמת בימים אלה בנמל יפו, תספק קיבולת של 100 קילו-וואט, וצפויה להתחבר בעתיד הקרוב לרשת החשמל של העיר תל אביב-יפו. החברה מעורבת בשורה של מיזמים להקמת תחנות כוח על בסיס הטכנולוגיה שלה בפורטוגל, איטליה, ספרד, מקסיקו, בריטניה, סין ועוד. בחודש יולי הונפקה החברה בנסד”ק והיא נסחרת לפי שווי שוק נוכחי של 195 מיליון דולר.

האזינו לשיחה עם אינה ברוורמן מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו ששודרה בספטמבר 2019:

"המפתח הוא לשמור על המכונית 'רעננה' גם לאחר שעלתה על הכביש"

פורסם בתאריך דצמבר 7, 2022 ע"י Techtime

במקביל להתפתחות של טכנולוגיות כמו נהיגה אוטונומית ורכב מקושר, אחד ההיבטים במכונית של ימינו שעוברים בשנים האחרונות את הטרנספורמציה המשמעותית ביותר הוא הקבינה הפנימית של הרכב, ובפרט עמדת הנהג. הרכב הפרטי שלנו, שמשול ל"מחשב על גלגלים", מצויד כיום בתשתית עיבוד ותקשורת שמאפשרת להפעיל יישומים דיגיטליים מתקדמים יותר כמו תצוגות חכמות, ניטור נהג ונוסעים, הפעלה קולית, קישוריות רחבת-פס, מציאות רבודה ועוד – אשר משנים מקצה לקצה את חוויית הנהיגה והנסיעה.

התחום הזה נקרא "תא נהג דיגיטלי" (Digital Cockpit), ואחת השחקניות הבולטות בתחום היא חברת הארמן (Harman), ענקית מערכות השמע והאלקטרוניקה שנרכשה ב-2017 על ידי סמסונג הקוריאנית. עם הכניסה של מערכות מידע ובידור (infotainment) מתקדמות יותר ויותר לתוך המכונית, הארמן סימנה את עולם הרכב כזירת הפעילות האסטרטגית ביותר לעתיד החברה – וכיום, חטיבת האוטומוטיב היא הגדולה ביותר בהארמן, עם אלפי עובדים במספר מרכזי פיתוח ברחבי העולם, לרבות בישראל.

במיצובה בתחום תא הנהג הדיגיטלי הארמן נשענת בין היתר על מומחיותה רבת השנים בעולם מערכות האודיו (מותג הרמקולים JBL שייך להארמן), וגם על יכולות הסיליקון של חברת-האם סמסונג. ואולם, בתא הנהג הדיגיטלי של הארמן חבויות גם לא מעט טכנולוגיות ישראליות, בתחומים כמו עדכון מרחוק (OTA), בינה מלאכותית, ניטור נהג ומציאות רבודה, שמפותחות במסגרת הארמן ישראל.

חוויה מותאמת אישית לכל נוסע

לא מכבר הגיע לביקור בהארמן ישראל היוברט ורהובן, סמנכ"ל בכיר בהארמן העולמית ומי שעומד בראש חטיבת תא הנהג הדיגיטלי בחברה. בשיחה עם Techtime, הוא הסביר על החשיבות כיום של חוויית הנסיעה במיתוג של דגם חדש שיוצא לשוק.

"הציפיות בקרב הצרכנים מאוד השתנו, וחוויית המשתמש של הנהג והנוסעים נהיית יותר ויותר חשובה. אם בעבר, בעת רכישת מכונית חדשה, אנשים היו שואלים בעיקר על המנוע ומערכות הנהיגה – כיום, הצרכנים, בעיקר הצעירים ביניהם, מגלים עניין רב יותר בחוויה שבתוך הרכב. הצרכנים מצפים היום שהרכב יספק חווייה אחרת וחדשה. אנחנו עובדים ביחד עם יצרניות רכב רבות בכל העולם. המטרה היא להפוך את פנים הרכב לידידותי יותר. המפתח הוא אופטימיזציה ופרסונליזציה של היישומים בתוך הרכב עבור כל הנוסעים, בהתאם למיקום וזווית הישיבה שלו וכן הפרופיל האישי."

תא הנהג הדיגיטלי של הארמן, בתצורתו המלאה, כולל 7 מסכי תצוגה במיקומים שונים, 8 מצלמות, 12 מיקרופונים, ויכולות עיבוד של מחשב רב-עוצמה. לפני מספר חודשים הכריזה הארמן כי תספק את תא הנהג הדיגיטלי שלה לטויוטה, בעסקה המוערכת ב-60 מיליון דולר. הארמן גם הכריזה על Ready Care, יישום חדש, מבוסס מצלמה תרמית, לניטור רמת העייפות וה"עומס הקוגנטיבי" של הנהג.

"המעבדים ברכב כיום חזקים מאוד ומסוגלים להריץ יישומים תובענים הרבה יותר – לא רק עבור מערכות הבידור, אלא עבור עוד ועוד מקרי מבחן. כך למשל, יכולות ניטור הנהג החדשות שלנו מתבססות על אלגוריתמים מתוחכמים של למידת-עומק ובינה מלאכותית. הגישה כיום היא לבסס את היישומים על מספר מצומצם של יחידות מחשוב, מאחר שריבוי יחידות מחשוב בארכיטקטורה מבוזרת מקשה על הסקאלביליות ויכולות העדכון."

להישאר מעודכן

כאמור, תא הנהג הדיגיטלי מתבסס על מגוון של טכנולוגיות חומרה ותוכנה, ולא מעט מהן מפותחות בהארמן ישראל, שהוא אחד ממרכזי הפיתוח החשובים של החברה.

הארמן ישראל, שיושבת בהוד השרון, מתבססת על שתי רכישות שביצעה כאן הארמן, חברת Red Bend וחברת TowerSec. רד בנד פיתחה טכנולוגיה לביצוע עדכונים מרחוק (OTA) של יישומים ותכונות ברכב בצורה אמינה, יעילה ומאובטחת. הפתרונות הללו מותקנים כיום ביותר מ-50 מיליון כלי-רכב בעולם של כ-40 מותגים שונים, בהם מרצדס, רנו, פיאט-קרייזלר, פיג’ו-סיטרואן ועוד.

עדכון מרחוק אינו פשוט ברמה הטכנית כפי שעשויים לחשוב. ככל שתחומי הרכב המקושר והנהיגה האוטונומית הולכים ומשתכללים, יידרשו יותר ויותר עדכונים שוטפים של מערכות ברכב, והם יהיו גדולים יותר וייחייבו אמינות ומהירות גבוהים יותר. עדכון מרחוק יכול להוסיף יישום חדש למערכות הבידור או הבטיחות, לתקן באג שהתגלה או לתת מענה לחולשת סייבר מסוכנת.

ורהובן מדגיש את חשיבות תחום ה-OTA לאבולוציה של תא הנהג. "המפתח החשוב עבור ההתפתחות של תא הנהג הדיגיטלי, ובזה מתמקד הצוות בישראל, הוא איך לשמור שהמכונית תישאר 'רעננה', איך מתקינים יכולות חדשות גם כשהרכב כבר על הכביש. OTA זו התשתית שמבטיחה שהמכונית תישאר 'רעננה'. זה מקרב את המכונית לסמרטפון, שגם הוא כל הזמן מתעדכן."

בחודש ספטמבר ביצעה הארמן רכישה נוספת בישראל, של חברת הסטארט-אפ Caaresys, המפתחת מערכות ניטור נוסעים ברכב מבוססות רדאר. הלברה, שנוסדה בשנת 2017, שיתפה פעולה בהצלחה עם יצרניות מובילות בתעשיית הרכב העולמית ומספקת פתרון לניטור נוסעים במכונית, כולל חישת סימנים חיוניים כדוגמת קצב לב ונשימה, וזיהוי וניטור נוסעים וילדים בתוך חלל הרכב.

ורהובן: "הארמן ישראל מאוד חשובה לחברה העולמית. יש כאן הון אנושי עם יכולות טכניות ברמה מאוד גבוהה. מעבר לכך, הצוות שמקורו ברד בנד, למשל, הצליח להפוך חברת סטארט-אפ קטנה למובילה עולמית בתחומה, כך שיש כאן את היכולת לגרום לדברים לקרות. יש כאן כמה צוותים, בכמה תחומים, וכולם ניחנים ברצון ללמוד, להתפתח ולצמוח – ועל כן, אני מצפה שייצאו מכאן עוד ועוד יכולות חדשות שיהוו נדבך משמעותי במאמץ שלנו."

טכנולוגיות האודיו של סיווה ייכללו בסביבת פיתוח של אינטל למעבדי RISC-V

פורסם בתאריך דצמבר 5, 2022דצמבר 5, 2022 ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מוצרים המנוהלים באמצעות שבבים הכוללים קניין רוחני של חברת סיוה]

חברת סיוה (CEVA) הודיעה כי מעבדי האודיו BX1-CEVA ו-BX2-CEVA וחבילת התוכנה לעיבוד אודיו וקול ישולבו בתוכנית Pathfinder של אינטל, סביבת פיתוח שמציעה ענקית השבבים עבור מפתחים המפתחים שבבים הכוללים עיבוד מרכזי בארכיטקטורת קוד פתוח מסוג RISC-V.

מעבד האודיו BX1 של סיוה ניתן לתכנות ומיועד למכשירי שמיעה, מכשירים לבישים ומוצרי אודיו נוספים המתאפיינים בצריכת הספק נמוכה. הוא מאפשר הפחתת רעשים וביטול הדים, ומתאים ליישומיי היתוך חיישנים. מעבד BX2 מיועד ליישומי אודיו בטלוויזיות חכמות, שיחות ועידה, דיבוריות חכמות, סאונד ברים, ומערכות בידור לרכב.

סמנכ״ל השיווק של סיוה, משה שייר, הסביר: "עיבוד אותות היא טכנולוגיה חיונית ליישומי אודיו וקול מורכבים, ושילובה בתוכנית של אינטל יאפשר פיתוח וייצור שבבים מורכבים הכוללים מעבדי RISC-V וכן טכנולוגיות אודיו שלנו״.

האצת פיתוח העיבוד המרכזי

מנהל מיזמי RISC-V באינטל, ויג׳אי קרישנאן, הוסיף: ״זמינות מעבדי ותוכנו ת האודיו של סיוה בתוכנית Pathfinder של אינטל היא צעד נוסף במחויבותנו לפישוט והאצת פיתוח שבבים מבוססי עיבוד מרכזי מסוג RISC-V. טכנולוגיות קניין רוחני משלימות ממלאות תפקיד חשוב בפיתוח האקוסיסטם של RISC-V ואנו מרוצים משיתוף הפעולה עם מובילת תעשייה כמו סיוה להרחבת סל הטכנולוגיות עבור המשתמשים שלנו".

חברת סיוה מספקת ליצרני שבבים קניין רוחני (IP) של מעבדי DSP, טכנולוגיות קישוריות אלחוטית, מעבדי ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית, תוכנות להיתוך חיישנים ווטכנולוגיות לקישוריות Wi-Fi ו-Bluetooth. ברבעון השלישי דיווחה סיוה על צמיחה של 3% במכירות ברבעון השלישי של 2022, להיקף של 33.7 מיליון דולר. לפני כחודש הודיע מנכ"ל החברה ב-17 השנים האחרונות, גדעון ורטהייזר, על פרישתו מניהול החברה בסוף השנה. מחליפו יהיה אמיר פאנוש, אשר מגיע מתפקיד מנכ״ל חטיבת החיישנים InvenSense, מקבוצת TDK.

"האתגרים של ספקיות הטלקום עצומים. המפתח הוא AI"

פורסם בתאריך דצמבר 4, 2022דצמבר 4, 2022 ע"י Techtime

[בתמונה: מימין, מנפרד אופיסיוס, סגן נשיא עולמי בתחום ספקיות שירותים בג'וניפר, משמאל, איציק מלכה, מנהל פעילות ג'וניפר ישראל]

ההתפתחות ההדרגתית מהדור הרביעי אל הדור החמישי אינה מסתכמת רק בהגדלת רוחב הפס והאצת קצבי ההעלאה וההורדה בסמרטפון שלנו. מדובר בשינוי טקטוני של הארכיטקטורה של הרשת, שמתבטא במעבר לרשתות מבוזרות יותר, שמיועדות לתמוך לא רק בצרכנים אנושיים, כי אם גם באינספור אביזרי IoT הפרוסים בכל עבר וביישומים קריטיים כמו עיר חכמה ונהיגה אוטונומית, שמחייבים שיהוי אפסי ואמינות גבוהה.

מי שניצבות בחזית המהפכה הזו הן דווקא חברות טלקום מהזן הישן יותר, חברות האינטרנט והסלולאר (ISP) שאמונות גם על פריסת התשתית הפיזית וגם על הניהול השוטף של הרשתות התובעניות הללו. כעת, נדרשות ספקיות התקשורת להתאים את עצמן לטכנולוגיה ולמודלים החדשים. אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום פתרונות חומרה ותוכנה לעולם הטלקום היא ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks). החברה מסאניוויל, קליפורניה, מספקת ציוד לרשתות כמו נתבים ומתגים, וכן פתרונות תוכנה לניהול ואבטחה של רשתות מבוססות תוכנה (SD-WAN).

לדברי מנפרד אופיסיוס (Manfred Opificius), סמנכ"ל בתחום ספקיות השירות בג'וניפר, ששוחח עם Techtime בעת ביקורו בחודש שעבר בישראל, ספקיות התקשורת מתמודדות עם שורה של אתגרים מורכבים, הן טכנולוגיים, כלכליים ועסקיים.

"מצד אחד, לספקיות התקשורת יש פחות כוח אדם מיומן ופחות משאבים כלכליים, ומנגד, הן נדרשות לתמוך בריבוי אקספוננציאלי של יישומים ולעמוד בדרישות של הלקוחות לשירות ברמה גבוהה. בקרב ספקיות תקשורת בעולם ישנה בעיה של כוח אדם. ההייטקיסטים הצעירים מעדיפים לעבוד בחברות ענן או סטארט-אפים, ולא בחברות הטלקום המסורתיות. לכך יש להוסיף את הצורך להפחתת צריכת האנרגיה, הן מטעמים של עלות והן מטעמים סביבתיים."

רשתות אוטונומיות מבוססות AI

לדברי מנפרד, המפתח להתמודדות עם שלל האתגרים הללו הוא אוטומציה. "השינויים הללו מחדדים את הצורך באוטומציה. אנחנו מציעים גישה חדשה של 'רשתות אוטונומיות', כמו בעולם הרכב. כלומר, רשת תקשורת שמנהלת את עצמה בצורה אוטומטית לחלוטין, ומחייבת התערבות אנושית רק במקרי קצה, כמו במכונית של טסלה. זה מפחית עלויות ואת צריכת האנרגיה, ומסיר מכוח העבודה האנושי את הצורך לבצע כל מיני מטלות מייגעות שהן חלק מניהול שוטף של רשת תקשורת."

את הטרנספורמציה הזו מבצעת ג'וניפר באמצעות בינה מלאכותית. כאן נכנסת לתמונה אחת הרכישות המשמעותיות ביותר שביצעה ג'וניפר מאז הקמתה, של חברת Mist Systems ב-2019 תמורת 405 מיליון דולר. בג’וניפר עשו שימוש בטכנולוגיה של Mist כדי לשלב בינה מלאכותית בכל מרכיבי רשת התקשורת, ולאפשר לספקיות תקשורת וארגונים לנהל את הרשתות באופן אוטונומי יותר, בעיקר בכל הנוגע להבטחת שירות ופתרון בעיות אוטומטי.

לדברי מנפרד, טכנולוגיית ה-AI של מיסט מייצרת סינרגיה עם פתרונות החומרה המסורתיים של ג'וניפר. "המטרה שלנו היא להביא את הבינה המלאכותית אל עולם ספקיות התקשורת – כדי לאפשר אוטומציה. ואולם, בינה מלאכותית מחייבת דאטה – והרבה. דאטה אינו נוצר מעצמו. יש צורך ברכיבים ברשת שייצרו דאטה, וינטרו את רמות השיהוי, את שיעור אובדן חבילות המידע, את צריכת האנרגיה, יתריעו אם המעבדים מתחממים יתר על המידה וכדומה. ככל שיש לך יותר מידע, כך הביצועים של הרשת יהיו משופרים. וכאן טמון היתרון שלנו בשוק, בשילוב שבין חומרה שמספקת את הדאטה והבינה המלאכותית שמפיקה ממנו את המיטב."

מנפרד מוסיף: "ביחד, זה מספק למפעילת התקשורת מבט הוליסטי מקצה לקצה על הרשת, מרמת הכבל האופטי ומכשיר-הקצה ועד חיבור ה-WiFi והקצאת התדרים. כך למשל, מפעילת תקשורת גדולה שהטמיעה את הפתרון שלנו, דיווחה על ירידה של 90% בקובלנות של משתמשים. מדובר בהפחתה דרמטית בעומס על צוותי ה-IT, ועלייה מדהימה בשביעות הרצון של הלקוחות."

הכוח עובר לקצה

כאמור, הרשתות החדשות צריכות לתמוך לא רק במשתמשי-קצה אנושיים, אלא בסוגים רבים של אביזרי IoT, שחלקם אחראים ליישומים קריטיים (mission critical). מנפרד סבור כי רק בינה מלאכותית יכולה לאפשר פיקוח וניטור אמינים של יישומי IoT. "בניגוד למשתמש אנושי, אביזר IoT לא יכול להתלונן. מה שאנחנו מביאים לשוק זו היכולת לאבחן לא רק את החווייה של המשתמש האנושי, אלא גם לנטר ולהבין את 'החווייה' של היישומים ברשת, כמו למשל רמזור חכם או מצלמת עיר חכמה. הבינה המלאכותית מאפשרת לנטר את הביצועים של היישומים הללו על סמך פרמטרים כמו שיהוי או תנודות, להתריע על בעיות ולהניע התערבות יזומה."

הצורך הזה, לתמוך ביישומים קריטיים המחייבים שיהוי אפסי, הוא זה שדוחף את הרשת להיות מבוזרת יותר. כך למשל, יישומים של בטיחות בדרכים, כמו תחום התקשורת בין כלי-רכב (V2X), אינם יכולים להסתמך על תקשורת עם ענן מרוחק, אלא חייבים להתבסס על ענני-קצה, שהם למעשה שרתים מקומיים שמאפשרים לבצע את משימות העיבוד והניתוב קרוב יותר ליישום עצמו.

ענני-הקצה הופכים להיות צמתי תקשורת מקומיים במה שקרוי "רשתות מטרו" (MAN – Metri Area Network). לדברי מנפרד, ניהול אותן רשתות מטרו הוא האתגר הבא של ספקיות התקשורת. "האינטליגנציה מתקרבת לקצה, בעיקר מטעמי הצורך בשיהוי אפסי. לפני עשור הרשתות היו ריכוזיות, ובנויות סביב כמה צמדים מרכזיים. כיום הרשת נהיית מבוזרת יותר ויותר, וזה מחייב רוחב-פס ואבטוחת שירות גבוהים הרבה יותר בקצה. לפי ההערכות, הטראפיק ברשתות המטרו צפוי לגדול פי 5 בשנים הקרובות."

לפני מספר חודשים השיקה ג'וניפר פלטפורמה חדשה בשם Cloud Metro לניהול אוטומטי, מהענן, של כלל רשתות המטרו שתחת אחריותה של ספקית התקשורת. להערכת ג'וניפר, השימוש בפלטפורמה מפחית דרמטית את עלויות התחזוקה של הרשתות הללו ומקצר את זמן שלוקח לצרף מכשיר חדש לרשת משעות לדקות.

מנפרד: "עבור ספקיות התקשורת מדובר בהשקעות הון עצומות ובמאמץ תפעולי אדיר. אנחנו רוצים לפשט זאת. פלטפורמת Cloud Metro מאפשרת למפעילות לנהל את כל רשתות המטרו כמו שמנהלים רשת WiFi, כשכל נתב מטרו מהווה נקודת גישה. זה מאפשר להן לנהל את הרשתות המבוזרות באופן אוטומטי, מרחוק, באופן מבוסס תוכנה, ולהביא לשיפור בשירות ולהפחתת עלויות."

הטרמינלים של אורביט השיגו קצב נתונים מרשים על גבי הרשת של עמוס-17

פורסם בתאריך דצמבר 1, 2022דצמבר 4, 2022 ע"י Techtime

[בתמונה: המסוף הלווייני MPT-46 של חברת אורביט]

חברת אורביט (Orbit) וחברת חלל תקשורת (Spacecom) השלימו שורת מבדקים שבחנו את הביצועים של שניים מהטרמינלים (מערכות אנטנה) הלוויינים של אורביט על גבי רשת התקשורת המהירה של לוויין עמוס-17. לדברי שתי החברות, קצבי תעבורת הנתונים שהושגו במבדקים הינם חסרי תקדים ביחס לפתרונות מתחרים בשוק.

הטרמינל מדגם MPT30 השיג במבדקים קצב תעבורת נתונים של 140 מגה-ביט לשנייה בהעלאה ו-40 מגה-ביט לשנייה בהורדה, ואילו הטרמינל מדגם MPT46 השיג קצב הורדה גבוה אף יותר של 50 מגה-ביט לשנייה. עוד נמסר כי המסופים שמרו על תקשורת רציפה ללא הפרעות במשך כל מתארי הטיסה שנבדקו. מדובר בקצב תקשורת שמאפשר צפייה בסטרימינג ברזולוציה גבוהה. המסופים הללו מתממשקים גם עם הרשת הלווינית של המפעילה הבריטית אינמרסאט (Inmersat), אך הם מספקים ביצועים מעט נמוכים יותר על גבי רשת זו. כמו כן, לקוחות בטחוניים בישראל מעדיפים לעשות שימוש בערוץ של עמוס-17.

הטרמינלים הללו מיועדים הן לשוק האזרחי והן לשוק הצבאי. בשוק האזרחי, הם מותאמים לספק קישוריות במהלך הטיסה (IFC) למטוסי מנהלים ולמטוסים בינוניים לטיסות אזוריות. בשוק הצבאי, הם מיועדים לספק תקשורת לוויינית בתנועה למטוסי קרב, מטוסי משימה, מסוקים וכטב"מים, וכן לפלטפורמות ימיות וקרקעיות.

בשיחה עם Techtime, הסביר סמנכ"ל המוצר של אורביט, ליאור רודמינסקי, "הצלחנו לפתח מערכות קטנות, קומפקטיות ואפקטיביות, שמנצלות באופן מיטבי את המשאב הלווייני ומספקות קצב נתונים מאוד גבוה ביחס למה שהשוק מכיר. במבדקים הללו המחשנו עבור לקוחותינו שאנחנו יכולים לענות על דרישותיהם – ואף הרבה מעבר לכך."

הייחוד של המערכות אנטנה של אורביט הוא המימדים הזעירים של האנטנה. מערכת האנטנה MPT-30 מתבסס על אנטנה בגודל של 30 ס”מ והוא שוקל כ-10 ק”ג בלבד, ואילו ה-MPT-46 כולל אנטנה בגודל של 46 ס”מ והוא שוקל כ-14 ק”ג. שני מערכות האנטנה פועלים בתדר Ka. את מערכות האנטנה ניתן להתקין גם בזנב המטוס, מה שמפחית את צריכת הדלק.

"זו הוכחת יכולת שגם טרמינלים קטנים – ללא צורך באנטנה כבדה ויקרה – יכולים להגיע לקצב נתונים כה גבוה. מה שמרשים הוא היחס בין גודל ומשקל האנטנה וההספק שהיא צורכת מהמטוס, לבין המהירות שהיא מספקת. העיצוב שלה הוא אופטימאלי – כל הרכיבים האלקטרוניים ממוקמים בצמידות לאלמנט הקורן, והדבר מבטיח מהירות מקסימלית ואובדן מינימלי. זה פותח פתח למגוון יישומים חדשים."

עמוס-17 הוא לוויין דיגיטלי מבוסס-תוכנה ומרובה-אלומות, שנבנה על-ידי חברת בואינג ושייך למשפחת לווייני 702MT החדשה של החברה. הוא שוגר לחלל באוגוסט 2019, והוא ניצב בנקודת החלל 17E שבאמצעותה הוא מעניק כיסוי תקשורתי לאפריקה, המזרח התיכון וחלק מיבשת אירופה.

מנכ"ל אירונאוטיקס משה אלעזר מסיים את תפקידו

פורסם בתאריך דצמבר 1, 2022דצמבר 1, 2022 ע"י Techtime

משה אלעזר, מנכ"ל קבוצת אירונאוטיקס (Aeronautics) הודיע להנהלת החברה על רצונו לסיים את תפקידו בחודשים הקרובים. הנהלת אירונאוטיקס תחל כעת בתהליך איתור מנכ"ל חדש.

אלעזר נכנס לתפקידו כמנכ"ל אירונאוטיקס במרץ 2020, מספר חודשים לאחר שהחברה נרכשה על ידי חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו תמורת 850 מיליון דולר. אלעזר מונה לתפקידו מתוך חברת רפאל, שבהם מילא בין 2009 ל-2020 שורה של תפקידים ניהוליים בחטיבת היבשה והים.

הפעילות העיקרית של אירונאוטיקס, שנוסדה ב-1997, היא בתחום המל”טים הטקטיים, שבו היא פיתחה מספר קטגוריות שונות של פלטפורמות. כקבוצה, אירונאוטיקס מחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, ובהן Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל”טים, וחברת CP Technologies. לפני מספר חודשים מכרה את חלקה ביצרנית בלוני התצפית RT LTA.

מהלך אסטרטגי שביצעה אירונאוטיקס בתקופת כהונתו של אלעזר היה רכישת חטיבת הפרויקטים של חברת מגל (Magal), מתוך מטרה להתרחב מהשוק הצבאי אל שוק ביטחון המולדת ולהיות מעורבת בפרויקטים בטחוניים משולבים.

Coilcraft הכריזה על סלילים חדשים ליישומי תעופה וחלל

פורסם בתאריך נובמבר 29, 2022דצמבר 19, 2022 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סלילי AT392RAS עמידים בטמפרטורות של עד 240°C

חברת Coilcraft מאילינוי, ארה”ב, הכריזה לאחרונה על סדרות חדשות של סלילים (Inductors) העומדים בתנאים סביבה קיצוניים עבור יישומי תעופה, חלל וביטחון. החברה הודיעה ששנאי ליבת ה-ferrite הזעירים מסדרה AE458RFW תוכננו ונבדקו מתוך מטרה לעמוד במפרטי הנדפה (בריחת חומר ממעגלים אלקטרוניים המצויים בתנאי ריק) תובעניים יותר מהדרישות החמורות ביותר של נאס"א. השנאים החדשים מיועדים להרכבת SMT. הם מספקים בידוד פנימי של 300V, זרם של עד 250mA ויכולת עבודה בטווח הטמפרטורות מינוס 55°C ועד 105°C.

במסגרת המוצרי העומדים בדרישות סביבת החלל של נאס"א, היא חשפה את סלילי AT392RAS בעלי ליבת אוויר (Air Core Inductors), אשר עומדים בטמפרטורות עבודה גבוהות במיוחד: החל ממינוס 60°C ועד 240°C. הסלילים מיועדים לשימוש במערכות VHF-UHF RF צבאיות, תעופתיות וחלליות. הם מופיעים בתצורה המאפשרת הרכבת SMT ומופיעים בערכים של 8.1nH-27.3nH, עם יכולת טיפול בזרמים של עד 4A ובעלי גורם איכות (Q) גבוה, של עד 130.

סליל המיועד להתקנה בתוך מנוע

משפחת סלילי ההספק AE619PYA עומדת בדרישות ההנדפה של נאס"א ובתנאי טמפרטורה של מינוס 55°C ועד 155°C. הם מיועדים לשימוש בספקי כוח ממותגים, ממירי DC-DC, מסננים, אינוורטרים ומודולים לוויסות מתח (VRM/VRD). הם מופיעים בערכים של 0.4µH-6.1µH ובעלי תדר תהודה עצמי טיפוסי של כ-53MHz. הסלילים עומדים בזרמים של עד 111Amp ובעלי התנגדות קטנה מאוד, המגיעה עד למינימום של 0.70mOhms.

במסגרת המאמץ של החברה לספק סלילים העומדים בתנאים קיצוניים ביותר, היא הודיעה לאחרונה שסלילי AT549RBT עובדים בחום של עד 300°C (החל ממינוס 55°C). מדובר בסלילי cored-spring המיועדים להתקנה בתוך מנועי רכב או בציוד דוגמת מקדחות עמוקות. הם מופיעים בערך של 1.0µH, מיועדים לעבוד בזרם של עד 1.0A ובעלי התנגדות DC של 15.0mOhms.

חברת Coilcraft מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה. לפרטים נוספים: אבי אליה, מהנדס מכירות, 054-7532262

אינקרדיבילד השיקה פלטפורמה להאצת תהליכי פיתוח בתעשיית הרכב

פורסם בתאריך נובמבר 28, 2022נובמבר 29, 2022 ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מערכת נהיגה אוטונומית של Argo AI, מלקוחות Incredibuild]

חברת אינקרדיבילד (Incredibuild) השיקה פלטפורמה ייעודית להאצת תהליכי פיתוח תוכנה בתעשיית האוטומוטיב. הפלטפורמה החדשה מתבססת על טכנולוגיית הווירטואליזציה של החברה, הממפה את משאבי עיבוד הפנויים בארגון, בשרת המקומי כמו גם בענן, ומקצה אותם לטובת משימות פיתוח המצריכות כוחות עיבוד גבוהים. הפלטפורמה לעולם האוטומוטיב מתממשקת עם כלי הפיתוח המשמשים כיום צוותי פיתוח בתעשיית הרכב, כדוגמת QNX, AOSP, Yocto, Automotive Grade Linux, Qt, Jenkins, Gitlab, Github Actions ועוד. ל-Techtime נודע כי יצרן רכב אמריקאי עושה שימוש בפלטפורמה החדשה.

אינקרדיבילד פעילה כיום בעיקר בקרב לקוחות מעולמות הגיימינג, הפיננסיים והסמיקונדקטור כמו אדובי, סיטיבנק ו-Epic Games. הפלטפורמה הייעודית החדשה מסמנת עבור החברה כניסה לשוק חדש שהיא מזהה בו פוטנציאל צמיחה בשנים הקרובות. ואמנם, על רקע התפתחות תחומים כמו נהיגה אוטונומית ותא נהג דיגיטלי, משקל הכובד בתהליכי פיתוח בתעשיית הרכב עובר מחומרה לתוכנה, ותהליכי הפיתוח הופכים להיות קצרים ותובעניים יותר – ונדרשים לעמוד בתקנים מחמירים יותר. הלקוחות הפוטנציאליים עבור הפלטפורמה הם חטיבות תוכנה ביצרניות רכב וספקיות מערכות, כמו גם בתי תוכנה עצמאיים בתחום.

להפוך את מחשבי הארגון למחשב-על

אינקרדיבילד פיתחה פלטפורמה המתחברת אל כל המחשבים בארגון, מאתרת את המעבדים הפנויים או מעבדי CPU שיש בהם משאבי עיבוד בלתי מנוצלים, ורותמת אותם לטובת תהליך עיבוד ופיתוח שדורשים משאבי עיבוד גדולים. באופן זה ניתן לגייס לטובת הפרויקט משאבי מחשוב עצומים. הפלטפורמה של החברה מאפשרת לבצע שיתוף כוחות דומה גם של מכונות וירטואליות בפלטפורמות ענן כמו Azure ו-AWS. החברה פעילה במיוחד בקרב חברות תוכנה, מחקר ופיתוח וגם גיימינג, ואולם בקרב לקוחותיה ניתן למצוא גם חברות המפתחות תוכנה לנהיגה אוטונומית, חברות ענן וחברות IoT.

בפועל, הפלטפורמה הופכת את הארגון למחשב-על גדול, באמצעות התקנת רכיב תוכנה (Agent) בכל מחשב ברשת. מחשב-העל הווירטואלי מפעיל לצרכיו את העיבוד הבלתי מנוצל (Idle CPU) בכל רגע נתון, של יתר המחשבים ברשת. הקמת רשת העיבוד המאוחדת נעשית באמצעות תשתית התקשורת הקיימת ולא כרוכה בהתקנת חומרה מיוחדת.

בחודש אוקטובר השיקה החברה את הגרסה החדשה של פלטפורמת ההאצה שלה, Incredibuild10. אחת התכונות החדשות בגרסה החדשה היא היכולת לשעתק ולשתף cache data בין צוותי פיתוח שונים בארגון, דבר שלדברי אינקרדיבילד חוסך זמן עבודה. במרץ 2021 גייסה החברה 140 מיליון דולר, וביוני השנה גייסה סכום של 35 מיליון דולר. מנכ"לית החברה היא תמי מזאל שחר.

אסיו פיתחה מערכת ניווט אופטית לרחפנים שאינה תלויה ב-GPS

פורסם בתאריך נובמבר 27, 2022נובמבר 28, 2022 ע"י Techtime

חברת אסיו טכנולוגיות (ASIO Technologies) מראש העין דיווחה כי היא מבצעת בימים אלה אינטגרציה של מערכות הניווט האופטיות NavGuard מתוצרתה על גבי רחפנים של לקוח בטחוני בארצות הברית. ה-NavGuard היא מערכת ניווט לרחפנים טקטיים המתבססת על אמצעים אופטיים בלבד, ובכך מבטלת את התלות ב-GPS, תלות שחושפת את הרחפן לסכנת יירוט באמצעות מתקפת שיבוש. החברה השלימה את פיתוח המערכת השנה, והיא גם מספקת אותה לצה"ל, ישירות ודרך יצרניות רחפנים העובדות מול הצבא.

שיבוש (Jamming) הוא אחד מנקודות התורפה המשמעותיות ביותר של רחפנים צבאיים. מערכות הניווט של רחפנים מתבססות על GPS לצורך מיקום והתמצאות במרחב. ואולם, מאחר שמדובר באותות חלשים המגיעים מלוויינים מרוחקים, אותות ה-GPS קלים מאוד לשיבוש. השיבוש מתבצע בשתי דרכים: שידור אותות חזקים הממסכים את אותות הלוויין המקוריים ועל-ידי כך מונעים את קליטתם, או שידור אותות הטעיה אשר שולחים למקלט מידע שגוי, הגורם לו “לחשוב” שהוא נמצא במקום אחר.

ישנם בשוק מערכות הגנה אלקטרוניות שנועדו לחסום את תשדורות השיבוש. אסיו מציעה חסינות מוחלטת מפני שיבוש באמצעות מערכת ניווט שאינה מסתמכת על GPS אלא על ניווט אופטי. ה-NavGuard מתבססת על מצלמות יום ולילה המספקות חישה ויזואלית בזמן אמת של סביבת הרחפן. כדי להבין את מיקמו הגיאוגרפי של הכלי, המערכת משווה את המידע הוויזואלי המגיע מהמצלמות לבין מפה תלת-מימדית של מרחב המשימה – ומאתרת היכן נמצא הכלי ביחס למפה ומספקת לבקר הטיסה את הקורדינטות בפורמט זהה ל-GPS.

כך למשל, אם הרחפן טס מעל מגדלי עזריאלי, המערכת תדע לזהות את נקודת הציון הזו במפה וכך להבין את קורדינטות המיקום של הרחפן. מערכת הניווט האופטית יכולה לשמש כגיבוי לניווט מבוסס GPS או כמערכת ניווט ראשית.

לדברי מנכ"ל החברה, דוד הראל, בשיחה עם Techtime, מדובר בפתרון יחיד מסוגו בעולם הרחפנים הטקטיים. "ישנן מערכות שפועלות באופן דומה עבור מטוסי קרב, ספינות ורק"מ, אך הן כבדות ויקרות." אסיו הצליחה לפתח פתרון קל-משקל שמתאים לדרישות של רחפנים טקטיים. אסיו מפתחת כעת גרסאות מוקטנות יותר של המערכת ועבור מתארי טיסה נוספים, כדי להתאימה לפלטפורמות נוספות.

הראל: "המערכת שלנו מגבירה את חופש הפעולה של הרחפן ואת הביטחון המבצעי שהוא יוכל להשלים את המשימה. יש עניין עצום בפתרון הזה, והוא אף גבר בעקבות המלחמה באוקראינה, שבה ישנו שימוש נרחב ברחפנים.

אסיו מספקת כיום את הפתרון ללקוחות צבאיים, אך לדברי הראל סכנת השיבוש אורבת גם לרחפנים מסחריים. "זו בעיה שמטרידה את כל עולם הרחפנים, לא רק את הצבאי. ברגע שיתחילו לבצע משלוחים מעל ישובים מאוכלסים, יהיה צורך לתת מענה לסכנת השיבוש."