מחבר: Techtime

הזיכרון ההתנגדותי של וויביט ננו עבר את מבדקי ההסמכה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מהוד השרון השלימה בהצלחה סדרת מבחני הסמכה לשבב הדגמה של מערכת משובצת הכוללת את הזכרון ההתנגדותי שלה, ונכנסה למשא ומתן עם ספקיות שירותי ייצור שבבים (Foundries) במטרה להטמיע את הטכנולוגיה שלה בקווי הייצור. בעקבות ההודעה בסוף השבוע, זינקה מניית החברה בבורסה באוסטרליה בכ-19% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-310 מיליון דולר (אמריקאי) – עוד לפני שהיא מכרה אפילו שבב אחד.

מאז הקמתה ב-2015 עוסקת וויביט ננו בפיתוח זכרון בלתי נדיף (NVM) התנגדותי מסוג ReRAM בשיתוף פעולה עם מכון המחקר הצרפתי CEA-Leti. טכנולוגיית הזכרון הזו מתאפיינת בצריכת הספק נמוכה במיוחד לצד עמידה בטמפרטורות גבוהות ובתנאי סביבה קשים. אחד מיתרונותיה הבולטים נעוץ בעובדה שניתן למזער את תאי הזיכרון ולייצר אותם גם בגיאומטריות קטנות כמו 28 ננומטר ו-22 ננומטר – בניגוד לזכרונות FLASH אשר קשה לייצר אותם בגיאומטריה קטנה מ-40 ננומטר. החברה מתכננת להמחיש את התוצאה באמצעות ייצור סדרה ראשונה של רכיבי 22 ננומטר לפני סוף 2022.

חדר-עינויים לרכיבים

מנכ"ל החברה, קובי חנוך, סיפר ל-Techtime, שמבחני ההסמכה בוצעו לשבב מערכת על-שבב (SoC) במתכונת של מיקרו-בקר, הכולל זכרון 128Kb ReRAM, מעבד RISC-V, ממשקי תקשורת, ומעגלי בקרה פנימיים המאפשרים ליישם קוד תיקון שגיאות (Error Correcting Code). מערכת דומה יוצרה גם בחברת SkyWater האמריקאית בעקבות הסכם לשיתוף פעולה שנחתם לפני כחצי שנה. לאחרונה היא השלימה סבב ייצור ראשון והשבבים נמצאים בשבבי בדיקה אצלה.

חנוך: "הבדיקות נערכות על-גבי סדרות ייצור של LETI, ונעשו על-פי תקנות JEDEC וכל פרוטוקולי ההסמכה התעשייתיים. הרצנו שלושה סבבי ייצור, שמתוכם נבחרו אקראית 600 רכיבים שעברו 'עינויים קשים' ואת כל המבחנים הסטנדרטיים במעבדות LETI, במעבדות שלנו בהוד השרון ובמעבדות של קבלני משנה בישראל".

הבדיקה שהושלמה בשבוע שעבר נועדה לסייע לחברה לקדם את המו"מ שהיא מנהלת עם מספר קבלניות ייצור גדולות. "בנינו שבב במתכונת של מיקרו-בקר אשר מאפשר לנו גם להדגים את ביצועי הזיכרון באמצעות הרצת תוכניות, וגם ממחיש ללקוחות את היכולת להטמיע את הזיכרון בשבבי ה-SoC שלהם, מכיוון שבשלב הזה המודל העסקי שלנו מבוסס מכירת קניין רוחני (IP) למפתחי שבבים".

מדוע בחרתם בייצור בטכנולוגיה ותיקה כמו 130 ננומטר? 

"טכנולוגיית 130 ננומטר היא אחת משתי הטכנולוגיות הנפוצות והפופולריות ביותר בעולם. הרבה מאוד פאבים מייצרים רכיבים ב-130 ננומטר מכיוון שלא כל היצרנים צריכים לרדת לגיאומטריות המתקדמות יותר, ולשלם על כך יותר כסף. התופעה הזאת בולטת במיוחד בתחומים כמו רכיבי אותות מעורבים (דיגיטליים ואנלוגיים), מערכות בקרת הספק, מטעני סוללות, חיישנים ועוד. הרכיב המיוצר בסקייווטר הוא בעל נפח זיכרון של 256Kb, ולכן ההסמכה שביצענו תספק בסיס חזק גם להסמכה של סקייווטר".

“השוק היום בשל ל-ReRAM"

למרות שהיא פועלת בשוק שעדיין לא קיים, הדרישה לזכרונות ReRAM מתחילה להיות נושא חשוב בתעשיית השבבים. חברת המחקר Yole מעריכה ששוק ה-ReRAM במערכות משובצות יצמח מהיקף של כ-18 מיליון דולר בשנת 2021, להיקף של כ-168 מיליון דולר ב-2024 ולהיקף של 957 מיליון דולר בשנת 2027. "השוק היום בשל ל-ReRAM. לפני שנה היינו צריכים להתחנן בפני הפאבים לדבר איתנו. היום כולם מתעניינים בטכנולוגיה, כולל גם הלקוחות אשר מתחילים לברר האם לספקי הייצור שלהם יש יכולת ייצור של זכרונות ReRAM. להערכתנו, אנחנו מגיעים לנקודת המהפך בשוק".

חברת וויביט ננו מעסיקה כיום כ-50 עובדים (מקבלי משכורות וקבלני משנה במשרה מלאה). יו"ר החברה הוא דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית. בדו"ח הרבעוני שפורסם בסוף השבוע, החברה מעריכה שבחודשים הקרובים היא תקבל את השבבים הראשונים של סקייווטר ותשלים את ייצור הסדרה הראשונה של זכרונות ReRAM בגיאומטריה של 22 ננומטר. החברה דיווחה שהטכנולוגיה נמצאת בתהליכי הערכה אצל מספר קבלניות שירותי ייצור שבבים. לחברה עדיין אין מכירות, אולם קופתה כוללת כ-48 מיליון דולר אוסטרליים.

דו"ח SNPI: ירידה מדאיגה במספר חברות הסטארט-אפ בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ירידה עקבית ומתמשכת במספר החברות הטכנולוגיות החדשות המוקמות מדי שנה בישראל. מקור: SNPI

דו"ח חדש של מכון המחקר והמדיניות SNPI הפועל במסגרת Start-Up Nation Central מצביע על החמרת הירידה במספר חברות הסטארט-אפ החדשות המוקמות בישראל. בשנת 2021, הוקמו רק 566 חברות סטארט-אפ, בהשוואה ל-1,035 חברות בשנת 2016. להערכת המכון, מגמת הירידה מורגשת בעקביות החל משנת 2017 אולם בשנה האחרונה היא מראה סימני החמרה. בסך הכל, קצב הירידה הממוצע בשנים 2017-2021 הוא כ-11.3% בשנה.

החוקרים ניסו להבין מה עומד מאחורי המגמה הזאת. אחת מההשערות היתה שקיימת הטיית גודל הנובעת מהתפתחויות טכנולוגיות, ולכן חברות הסטארט-אפ החדשות גדולות יותר מאשר קודמותיהן. מתברר שלאחר שנת העבודה הראשונה, מספר העובדים בחברות שהוקמו בשנים 2021-2020 הוא גדול ב-27% ממספר העובדים בחברות שהוקמו ב-2014 (כלומר מספר עובדיהן ב-2015). יחד עם זאת, ההסבר הזה הוא חלקי בלבד, מכיוון שבסך הכל קיימת ירידה כוללת של כ-30% במספר העובדים בחברות סטארט-אפ.

היעלמות הסטארט-אפים הוא "נזק שקט"

חברת המחקר מצאה התאמה גבוהה מאוד בין הירידה במספר חברות הסטארט-אפ החדשות, לבין נתוני הלמ"ס של עלייה הדרגתית במשכורות של העובדים במרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות בישראל. המסקנה היא שהתחרות הגוברת של מרכזי הפיתוח הזרים על כוח האדם המוגבל בישראל, קשורה לירידה במספר היזמויות הטכנולוגיות. ראוי לציין שישראל איננה בודדה במערכה: תופעה דומה מאפיינת את מרכזי ההייטק הגדולים גם בלונדון ובעמק הסיליקון בארה"ב.

המכון ממליץ לממשלה לבצע שינוי מהיר במדיניות על מנת לבלום את התופעה ולעודד הצמחת חברות חדשות. "ירידה של כ-45% במספר חברות הסטארט-אפ בין השנים 2016-2021 מכניסה את ההייטק הישראלי לשולי סיכון בעייתיים. התרחבות המגמה לסקטורים רבים מעידה על ירידה רוחבית ביזמות טכנולוגית בישראל. הירידה הזו 'עוברת בשקט' משום שהאימפקט הכלכלי של סטארט-אפים הוא נמוך יחסית בטווח הקצר: הם לא מעסיקים עובדים רבים, ובדרך-כלל הם נמצאים לפני שלב המכירות ולכן לא משלמים הרבה מיסים. עם זאת, הסטארט-אפים הם הבסיס של ההייטק הישראלי והזרעים שמהם יצמחו החברות בשנים הקרובות".

אלביט צורפה להסכם המסגרת של הצי האמריקאי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המחשה של ספארטון עבור הצי האמריקאי – שיגור מל”ט מתוך מתקן צף המשוחרר מכלי טיס או מכלי שיט

חברת ספרטון (Sparton Corporation) האמריקאית הנמצאת בבעלות אלביט מערכות (Elbit), היא אחת משלוש חברות אשר צורפו להסכם מסגרת של הצי האמריקאי בהיקף כולל של כ-5.1 מיליארד דולר, לאספקת מצופי סונאר (Sonobuoy). מדובר במערכות המוטלות בדרך-כלל ממטוסים כדי לאסוף מידע על תנועת צוללות וכלי-שיט, ומשדרות אותו בחזרה אל המשגרים. מדובר בסכם מסגרת מסוג ID/IQ, שבו הצי יכול יבצע הזמנות בהתאם לצורך במשך חמש שנים, עד להיקף מצטבר של 5.1 מיליארד דולר, שעליהן יתחרו שלוש החברות שצורפו להסכם המסגרת. ההסכם אינו מבטיח מי מהחברות תזכה בהזמנות או מה יהיה היקף ההזמנות.

שתי החברות האחרות בהסכם הן לוקהיד מרטין ו-Sonobuoy Systems (לשעבר Ultra USSI). ההסכם מאפשר לצי האמריקאי להזמין טכנולוגיות ופתרונות שונים בתחום מצופי הסונאר: מקלטים, משדרים, מערכות שלמות, תוכניות אימון והכשרה והזמנות עבור מחסני החירום של הצי. חברת ספרטון פועלת מסן דיאגו, פלורידה, ומפתחת ומייצרת ציוד אלקטרוני ללוחמה תת-ימית: מערכות המותקנות בצולללות ומערכות נגד צוללות. החברה נירכשה על-ידי אלביט בדצמבר 2020 תמורת כ-380 מיליון דולר.

אלביט ניצלה הזדמנות

ספרטון פועלת מסן דיאגו, פלורידה, ומפתחת ומייצרת ציוד אלקטרוני ללוחמה תת-ימית. היא נחשבת לאחת מהחברות הבטחוניות הוותיקות בארה”ב: היא הוקמה בשנת 1900 ומספקת מערכות לצי האמריקאי מאז מלחמת העולם הראשונה. אחת מהפעילויות שלה היא מערכות סונאר אקטיביות ופסיביות (Sonobuoys) שאותן היא מספקת לארה”ב ולבעלות בריתה ב-60 השנים האחרונות. המערכות האקטיביות כוללות שידור אותות והאזנה לאותות החוזרים, כאשר המערכות הפאסיביות הן מערכות האזנה בלבד.

בשנת 2019 היא נקלעה לקשיים, ופורקה לחטיבות משנה אשר נמכרו בנפרד, כאשר אלביט רוכשת את פעילות הסונאר. לחברת אלביט יש פעילות משלימה בצפון אמריקה, המתבצעת במסגרת חברת GeoSpectrum הקנדית, שאותה היא רכשה בשנת 2007: החברה פיתחה מערכת תקשורת אקוסטית (Long-Range Acoustic Messaging) המאפשרת תקשורת דו-כיוונית תת-ימית למרחק של אלפי קילומטרים בין מפעיל המצוי מעל פני הים, לבין צוללת מאויישת או לא מאויישת.

חברת אלביט מבצעת בשנים האחרונות מהלך עקבי בבניית פורטפוליו של מערכות ביטחון ימיות, המבוססות על ידע שהובא ממערכות אחרות: מערכי שליטה ובקרה, תקשורת לוויינים ותורת לחימה שפותחה עבור מטוסים לא מאויישים, מערכות מודיעין אלקטרואופטי ומודיעין תקשורת, ומערכות ירי אוטומטיות.

סמינר קיסייט לתקשורת מהירה במרכזי נתונים, יתקיים ב-7 בנובמבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיסייט ישראל (Keysight Technologies) תקיים סמינר מיוחד בנושא טכנולוגיות תקשורת דיגיטליות מהירות עבור התשתיות של מרכזי נתונים (High Speed Digital Technologies for data center infrastructure). הארוע יתקיים ביום ב', ה-7 בנובמבר 2022 באצטדיון סמי עופר בחיפה, ויימשך יום שלם. למשתתפים תינתן חנייה חינם במקום הארוע.

הרצאת הפתיחיה של הסמינר תינתן על-ידי ד"ר יואכים פירלינג, סמנכ"ל תחום רשתות ומרכזי נתונים, אשר יסקור את המגמות המרכזיות בתחום מרכזי הנתונים. ג'ון קלווין, אשר אחראי על תחום התכנון האסטרטגי של קבוצת רשתות ה-IP הקוויות, יעניק סקירה של המצב בשוק בתחומי תקשורת InfiniBand, המגמות בהגדרת תקן IEEE P802.3ck לתקשורת בקצבי 200GGbps-800Gbps, ממשקי תקן CEI-5 של OIF, בדיקות חשמליות בערוצים מהירים (מעבר ל-100GGbps) ועוד.

מנהל תחום הצב"ד לרשתות אופטיות בקיסייט, הדריאן לוצ'ט, יציג את הדרכים להתמודד עם אתגרי הבדיקה והאימות של ערוצים אופטיים סופר-מהירים (800Gbps-1.6Tbps) ותפישות חדשות לשיפור אמינות התקשורת האופטית (Forward Error Correction). בסמינר גם יועברו הרצאות של מהנדסי תמיכה בכירים בקיסייט ישראל, שימי שמעון ודב ינקו. בסיום יתקיים מפגש שאלות ותשובות עם כל הדוברים.

ההשתתפות בסמינר היא לא תשלום, אולם כרוכה בהרשמה מראש. חנייה חינם במקום.

למידע ורישום: High Speed Digital Technologies for Data Centers

טקטרוניקס הכריזה על מערכת בדיקה מיידית של ערוצי PCIe

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טקטרוניקס (Tektronix) הכריזה על מבדק TMT4 Margin, המייצר להערכתה קטגוריה חדשה בתחום הבדיקות האלקטרוניות. המכשיר מיועד לבצע בדיקות מיידיות של תקינות מרכיבי התקשורת בערוצי PCI Express ומספק את כל דיאגרמות העין הנדרשות באמצעות התחברות אל הערוץ, בלא צורך להשתמש בציוד יקר ומורכב לשימוש, דוגמת אוסילוסקופים יקרים או מבדקי BERT. הפתרון החדש פותח בשיתוף עם חברת אינטל, אשר העניקה למפתחים תמיכה טכנית וסייעה בהגדרת הדרישות. בין השאר, ליבת המערכת מבוססת על רכיב FPGA של אינטל (לשעבר אלטרה).

מהנדס שיווק אזור EMEA בטקטרוניקס, אנדריאה וינצ'י, סיפר ל-Techtime שהמכשיר החדש מאפשר לבצע בדיקות של השכבה הפיסיקלית, המתבצעות כיום באמצעות ציוד יקר מאוד שעלותו נאמדת בכ-750,000 דולר. "פיתחנו מכשיר המבצע בדיקות מוגדרות מאוד במהלך בדיקת ערוצי ה-PCI. כיום הבדיקות האלה צריכות להתבצע בידי מהנדסים מומחים, אשר צריכים להתקין עבורן מערכות יקרות מאוד הנדרשות בפעילויות אחרות של הארגון. מערכת TMT4 Margin היא יחידת חומרה המספקת דיאגרמות עין כמו אוסילוסקופ – מבלי להיות אוסילוסקופ".

המערכת כוללת ממשק משתמש פשוט מאוד, אשר מדריכה משתמשים שאינם מומחים, כולל אפשרות לביצוע אוטומטי של כל הבדיקות הנדרשות. המכשיר מבצע סדרה של פעולות, כולל שינוי פרמטרים בתוך ערוץ ה-PCI וכאשר הוא מסיים את הבדיקה הוא מספק את התוצאות. "הצלחנו לקצר למספר דקות תהליך המתבצע כיום במשך מספר שעות או אפילו מספר ימים. המכשיר מיועד לשימוש גם במעבדות הפיתוח וגם ברצפת הייצור, מכיוון שהוא מספק איבחון מיידי. אם למשל, צריך להשתמש ברכיב אלטרנטיבי מכיוון שקשה להשיג את הרכיב המקורי המומלץ ב-BOM, המכשיר מסוגל לבדוק מיידית אם וכיצד ההחלפה משפיעה על ערוץ התקשורת, או היכן יכולה להתפתח בעיה.

"במידה ויש צורך בבדיקת עומק נוספת, ניתן לבצע אותה בשיטות הקלאסיות באמצעות אוסילוסקופ ו-BERT. המכשיר זמין בשוק החל מהשבוע. כיום הוא מכסה רק את הפרוטוקולים של PCIe 3.0 ו-PCIe 4.0,  מכיוון שהם הנפוצים ביותר בשוק. תעשיית הרכב, למשל, נמצאת בתהליך מעבר מדור 3 לדור 4, אבל אנחנו מתכננים להשאר בקשר הדוק עם התעשייה ולהוסיף יכולות ותקנים בהתאם לביקוש שיגיע מהלקוחות".

למידע נוסף על המערכת: TMT4 Margin Tester

מובילאיי הונפקה לפי שווי שוק של 16.7 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ההנפקה של חברת מובילאיי (Mobileye) יצאה לדרך, והחל מיום ד', 26 באוקטובר 2022, היא נסחרת בבורסת נסד"ק תחת הקוד MBLY. נשיא ומנכ"ל חברת אינטל, פט גלסינגר, אמר בראיון לוול סטריט ג'ורנל, שלא מדובר בגיוס כסף, אלא בהבאת החברה אל השוק העולמי בתור חברה עצמאית. גלסינגר: "תחום הרכב האוטונומי נמצא בצמיחה חזקה, אולם זהו שוק תחרותי מאוד. לכן אנחנו מאמינים שהדרך הטובה למקסם את הפוטנציאל של החברה היא להביא אותה אל המסחר בבורסה". חברת אינטל רכשה את מובילאיי בשנת 2017 תמורת כ-15.3 מיליארד דולר.

בניגוד לתוכנית המקורית של חברת אינטל מחודש דצמבר 2021 להנפיק את מובילאיי לפי שווי שוק של כ-50 מיליון דולר, הפעם התוכנית היא צנועה בהרבה: גיוס 820 מיליון דולר במכירת מניות במחיר של 18 דולר ו-20 דולר למניה, לפי שווי חברה של כ-16 מיליארד דולר. בפועל, החברה הצליחה לבצע את ההנפקה לפי מחיר של 21 דולר בהערכת שווי של 16.7 מיליארד דולר. הירידה בהערכת השווי נובעת מהמצב הקשה בשוק אשר נמצא במשבר קשה מאז פרצה המלחמה באוקראינה והוחרפה המתיחות עם סין.

השיא השני של מובילאיי

במקביל, שוק הניהוג האוטונומי הפך צפוף מאוד וכמעט כל היצרניות הגדולות נמצאות בו – גם יצרניות שבבים, גם יצרניות תוכנה וגם יצרניות רכב שחלק מהן מנהל תוכניות פיתוח עצמי בתחום הזה. עידכון: לאחר תחילת המסחר ביום ד' השבוע, זינקה המנייה בכ-40% והעניקה לחברה שווי שוק של יותר מ-23 מיליארד דולר. למעשה, מדובר בהנפקה הישראלית הגדולה בהיסטוריה. זהו שיא שני של מובילאיי, אשר לאחר עסקת אינטל היתה עיסקת הרכישה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ההייטק הישראלי – והעיסקה השנייה בגודלה שאינטל העולמית ביצעה. הראשונה היתה רכישת אלטרה ב-2015 תמורת כ-16.7 מיליארד דולר.

לפני כשלושה שבועות הגישה מובילאיי, באופן שקט, תשקיף לרשות ניירות הערך בארה"ב, אשר מגלה נתונים מעניינים על מצבה הנוכחי. ראשית, ראוי לציין שכל המכירות מיוחסות למערכות ADAS, ולא לתחום הנהיגה האוטונומית. החברה מדווחת שמערכות הניהוג וה-ADAS שלה נרכשו על-ידי 50 יצרניות רכב אשר הטמיעו אותן עד היום בכ-800 דגמים שביחד כוללים כ-117 מיליון כלי-רכב. החברה מעסיקה כ-3,100 עובדים, 80% מהם במחקר ופיתוח.

בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.4 מיליארד דולר – עלייה של 43% בהשוואה למכירות בשנת 2020. אלא שהמשבר הכלכלי משפיע גם על מכירותיה: במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-854 מיליון דולר – צמיחה של 21% בלבד (יחסית לשיעור הצמיחה בשנים הקודמות), בהשוואה למכירות של 704 מיליון דולר במחצית הראשונה 2021.

למרות 5G והסיבים האופטיים – ירידה בהכנסות מכל מנוי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המעבר אל סיבים אופטיים ואל טכנולוגיות הדור החמישי (5G) ייצר ציפייה לצמיחה מחודשת בהכנסות ובריווחיות של חברות הטלקום ושל ספקיות שירותי התקשורת, אלא שהמציאות היא בדיוק הפוכה. כך מתברר ממחקר חדש של חברת Omdia הבריטית, אשר פירסמה אזהרה שלפיה יירדו ההכנסות החודשיות מכל מנוי בכ-4.2% לפחות עד לשנת 2027.

היקף השוק עצמו ימשיך לגדול: היקף המכירות של תעשיית שירותי התקשורת (ניידת ונייחת) יצמחו ב-14% בשנים 2022-2027, ויגיעו להיקף של 1.2 טריליון אירו. אלא שההכנסה החודשית הממוצעת מכל מנוי (ARPU) צפויה לרדת מכ-7.48 אירו כיום לכ-7.16 אירו בעוד חמש שנים. "כעת כבר ברור שבשוק הנייד, המעבר לדור החמישי לא יצליח לבלום את הירידה מהכנסות מכל מנוי. אומנם היו ל-5G מספר הצלחות בתחום הזרמת הווידאו, אולם הן רק יצרו את האשלייה שלקוחות הדור החמישי ישלמו יותר".

החברה מדווחת שגם בתחום הרשתות הנייחות נפלה התעשייה במלכודת האשלייה. הדבר נובע קודם כל מדרישה גוברת לסיבים אופטיים במהלך מגיפת הקורונה, אשר היתה לה השפעה רבה על המכירות. אולם כאשר בודקים שווקים שבהם הטכנולוגיה הזו ותיקה יותר, כמו צרפת, ספרד וסין, מתברר שההכנסות מכל מנוי נמצאות בירידה "בעיקר בגלל התחרות הגוברת ומכיוון שעדיין אין מודל עסקי המאפשר להגדיל את ההכנסות מסיבים אופטיים".

אתגר של כל האקוסיסטם

מנהל חטיבת המחקר בחברת אומדיה, רונאן דה רנאס, הסביר שהלקוחות "לא קונים טכנולוגיה, אלא חוויות וריגושים. קיימת בשוק תפישה שגויה שלפיה הספקים מוכרים ללקוחות את הטכנולוגיה שהם רוכשים. אולם המציאות שונה. הרשת היא רק מצע שעליו מתפתחים מוצרים חדשים, כמו למשל האפליקציות שפרחו בדור הרביעי (4G). לכן ספקי שירותי התקשורת לא יכולים להיות אלה שיתמודדו עם ירידת ה-ARPU – זוהי משימה שכל האקוסיסטם של השירותים הדיגיטליים צריך להתמודד איתה".

ראוי לציין שמבחינת ספקי הטכנולוגיה עצמה המצב נראה שונה בתכלית: טכנולוגיית הדור החמישי, למשל, תגיע לרמת חדירה של 5.9 מיליארד מנויים עד לשנת 2027, אשר מייצגת שיעור חדירה של 70.9% מהשוק הנייד כולו. שיעור החדירה של תשתית הסיבים האופטיים המגיעה לבתים היא אומנם נמוכה יותר, וצפויה להגיע לכ-41.9% מהשוק עד 2027, אולם מדובר בנתח גדול מאוד ממנו.

רפאל והנסולדט מפתחות מטעד לוחמה אלקטרונית עבור חה"א הגרמני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמייה של מטוס התקיפה יורופייטר טייפון ביחד עם המטעד המשותף של רפאל והנסולדט

חברת רפאל (Rafael) וחברת הנסולדט הגרמנית (HENSOLDT) חתמו על הסכם לפיתוח משותף ואספקת מטעד לוחמה אלקטרונית עבור מטוס הקרב Eurofighter Typhoon של חיל האוויר הגרמני (לופטוופה), אשר מיוצר על-ידי קונסורציום חברות הכולל את איירבאס, BAE ולאונרדו. במסגרת הפרוייקט, ישולב מטעד הלוחמה האלקטרונית Sky Shield של רפאל ביחד עם מטעד Kalaetron Attack של הנסולדט, על-מנת שביחד הם יספקו מטעד מוכח ומלא ללוחמה אלקטרונית (Escort Jammer), שעבר את כל תהליכי ההבשלה, והוכחת היעילות המבצעית.

המטעד החדש יתבסס על אמצעי ההתחברות של מטעד Litening Pod של רפאל, אשר כבר נמצא בשימוש מבצעי במטוסי טייפון. ההסכם נחתם במטרה להיענות לצורכי חיל האוויר הגרמני, בעקבות החלטתו להתאים את המטוס לשימוש כפלטפורמת תקיפה אלקטרונית. לאחרונה הוכיחה מערכת Kalaetron את יכולתה לשבש את פעילות המכ"ם של מערכות נ"מ. היא מיוצרת בטכנולוגיות הדפסת תלת מימד מתכתית המאפשרת שילוב קומפקטי של כל רכיבי המערכת. המטעד כולל תוכנת בינה מלאכותית המאפשרת לסווג במהירות איומים בלתי מוכרים, על-סמך בסיס נתונים הכולל מידע אודות טכניקות שיבוש וזיהוי אותות מכ"ם שנאספו בחברה במשך שנים רבות.

מערכת Sky Shield נמצאת מספר שנים בשימוש מבצעי, כולל בחיל האוויר הגרמני. היא מבוססת על שימוש בטכנולוגיית אנטנה אלקטרונית ((Active Electronically Scanned Array) ומייצרת בו-זמנית גם אותות שיבוש וגם אותות הטעייה כנגד מספר מטרות במקביל, בטווח התדרים 1GHz-18Ghz. הארכיטקטורה הפתוחה שלה מאפשרת לשתי החברות להציע פתרון משולב שהוכח בקרב. מנכ"ל הנסולדט, תומס מילר, אמר שהמטעד מיועד לשימוש גם במטוס הקרב טורנדו, בגרסת הלוחמה האלקטרונית שלו (ECR Tornado). חברת הנסולדט שמרכזה בגרמניה, פעילה בתחום האלקטרוניקה הצבאית התעופתית ומעסיקה כ-6,400 עובדים. היא נסחרת בבורסת פרנקפורט לפי שווי שוק של כ-2.43 מיליארד אירו. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.5 מיליארד אירו.

משאיות איווקו יצויידו במערכות חסימת התקשורת של SaverOne

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סייברוואן (SaverOne) מפתח תקווה חתמה על מזכר הבנות (MOU) עם יצרנית המשאיות האיטלקית-צרפתית Iveco, שלפיו היא תשלב במשאיותיה את מערכות ההגנה של החברה למניעת תאונות דרכים הנגרמות כתוצאה מהשימוש בסמארטפון בזמן נהיגה. הסכם סופי צפוי להיחתם לפני סוף השנה. חברת איווקו מוכרת כ-150,000 משאיות, אוטובוסים וכלי-רכב מסחריים בשנה.

לפי ההסכם, במהלך 2023 יתחילו שתי החברות לשלב את מערכות ההגנה במשאיות במסגרת תהליך הייצור שלהן באיטליה בהדרכת אנשי סייברוואן. לאחר מכן יתבצע פיילוט לאורך מספר שבועות, ואם הוא יוכתר כמוצלח, תשקול איווקו להתקין את מערכות SaverOne כחלק מובנה מהמשאיות אותן היא מייצרת, ולצייד בה את כל משאיותיה החל משנת 2024.

חברת סייברוואן הוקמה בשנת 2014 ונסחרת בבורסה של תל אביב ובנסד"ק בקטגוריה של חברות מחקר ופיתוח. החברה פיתחה מערכת המיועדת למנוע מהנהג להשתמש בסמארטפון בזמן נהיגה, בדגש על קריאת ושליחת הודעות Whatsapp. המערכת מאכנת מכשירי טלפון בתוך הרכב ומגבילה שימוש באפליקציות המסכנות חיים באזור הישיבה של הנהג בלבד (שאר נוסעי הרכב אינם מוגבלים). המערכת אינה פועלת על מכשיר סלולרי מסויים אלא על סביבת הנהג ומבוססת על פטנט המאפשר לזהות מספר מכשירים הנמצאים בסביבת הנהג, כך שלא ניתן לעקוף אותה עם מכשיר נייד נוסף.

הדור השני יוצא לדרך

בחודש יוני 2020, ביצעה החברה הנפקה ראשונית לציבור (IPO) שבמסגרתה היא גייסה 26 מיליון שקל, שנועדו לממן את המשך הפיתוח. בין המשקיעים בחברה: איתוראן, UMI, חברת המזרח, ושידורי קשת. בחודש יוני 2022 היא ביצעה גיוס הון נוסף בהיקף של כ-13 מיליון דולר באמצעות מכירת מניות פקדון (ADS) בנסד"ק. לפני כשבוע הכריזה החברה על הדור השני של מערכות ההגנה, המבוסס על שימוש בשבבי תקשורת אלחוטית מתוצרת אנלוג דיווייסז ועל רכיב FPGA בעל 2 ליבות של Xilinx, לאחר שהמערכות עברו את מבחני ההסמכה של רשויות התקשורת בארה"ב ובאירופה.

מנכ"ל החברה, אורי גלבוע, אמר שהמערכות החדשות מהוות אבן דרך מרכזית באסטרטגיית הצמיחה של החברה, מכיוון שהן מותאמות לעבודה בכל הפרוטוקולים ובכל תדרי התקשורת. בחודש שעבר החברה דיווחה שמתחילת 2022 הוזמנו ממנה 1,600 מערכות הגנה ומתוכן 1,000 מערכות כבר הותקנו בכלי-רכב. בעקבות ההודעה על המגעים עם איווקו, עלתה מניית החברה בבורסה בכ-2.55% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-26.75 מיליון שקל.

Banias Labs מהוד השרון נמכרה ב-240 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): אביגדור וילנץ והמנכ"ל אמנון רום

חברת Alphawave IP Group הבריטית רכשה את חברת הסטארט-אפ החשאית מראש העין, Banias Labs, אשר מפתחת מעבד אותות דיגיטליים אופטי (Optical Digital Signal Processing), תמורת סכום של כ-240 מיליון דולר במזומן. במקביל לחתימה על הסכם הרכישה, נכנסה Alphawave למשא ומתן עם יצרנית שירותי מחשוב חזקים בארה"ב, לפיתוח ואספקת מעבדים אופטיים, כולל המעבד של בניאס, בהיקף כולל של כ-300 מיליון דולר.

נשיא ומנכ"ל אלפאווייב, טוני פיאליס, אמר שלעיסקת בניאס לאבס יש חשיבות אסטרטגית עבור החברה. "היא מחזקת את הפורטפוליו של פתרונות חשמליים ואופטיים ומאפשרת לנו לספק את פתרונות האופטיקה הקוהרנטיים של הדור הבא עבור מרכזי הנתונים המתקדמים ביותר". אופטיקה קוהרנטית (Coherent optics) היא השלב הבא בהתפתחות התקשורת האופטית במרכזי נתונים, וניצבת בליבת המאמץ התעשייתי להגיע למהירות תעבורת נתונים של 800Gbps ו-1600Gbps ברשתות איתרנט (Ethernet) במרכזי נתונים, תוך הורדת צריכת ההספק.

וילנץ קיבץ קבוצת מומחים

בניאס לאבס מפתחת פתרון לתקשורת אוטפטית המירה המוגנת באמצעות רכיב חומרה. חברת בניאס לאבס הוקמה בשנת 2020 על-ידי קבוצת מייסדים, בהם המנכ"ל אמנון רום, אביגדור וילנץ אשר עמד מאחורי אנפורנה לאבס שנמכרה לאמזון והבאנה לאבס שנמכרה לאינטל, פרופ' דן שדות מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, אשר חוקר את נושאי התקשורת האופטית, אפנון אופטיקה ומעבדי אותות, הצפנה אופטית, איפנון אופטי ועוד. מייסדים נוספים הם הטכנולוג הראשי אור וידאל, סגן נשיא לארכיטקטורה עומרי לוי,

כיום החברה מעסיקה כ-50 עובדים, בהם ותיקים רבים מתעשיית השבבים הישראלית. חלק עובדים ביחד יותר מ-20 שנה. למעשה, בניאס לאבס הוא השם המסחרי של מוצר הדגל של החברה, כאשר החברה רשומה בישראל תחת השם Solanium Labs, כפי שמופיע ברשימת החברות שקיבלו תמיכה ב-2021 מרשות החדשנות. אלפאווייב דיווחה שהעיסקה תורגש כבר ב-2023 באמצעות שיפור בריווחיות שלה, ושהיא מתכננת להוציא לשוק מוצר חדש של בניאס לאבס במהלך 2024.

להערכת החברה, השימוש באופטיקה קוהרנטית ייהפך למרכיב במרכזי בתקשורת במרכזי נתונים, שכן במהירויות גבוהות יותר מ-200Gbps הוא זול יותר מכל הטכנולוגיות המתחרות המשמות כיום לתרשורת בתוך מרכזי הנתוןנים (עד למרחק של 2000 מטר). בעתיד הטכנולוגיה תאפשר לקשר בין מרכזי נתונים מרוחקים, עד למרחקים של כ-120 קילומטר.

אלפאווייב צומחת האמצעות רכישות

חברת אלפאווייב הוקמה באפריל 2021 במטרה לספק פתרונות קישוריות לתשתיות דיגיטליות ונסחרת בבורסת לונדון לפי שווי שוק של כ-821 מיליון ליש"ט. החברה צומחת באמצעות מיזוגים ורכישות. בדצמבר 2021 היא רכשה את חברת Precise-ITC הקנדית תמורת 25 מיליון דולר במזומן, והקימה חברת שבבים בסין בשם WiseWave בשותפות עם חברת Wise Road הסינית.

המטרה: לספק שבבי תקשורת לשוק הסיני. בחודש ספטמבר 2021 היא רכשה את חברת Openfive הקנדית תמורת 120 מיליון דולר במזומן. במקביל, היא הבטיחה לעצמה קיבולת ייצור באמצעות הסכמים ארוכי טווח עם חטיבת שירותי הייצור של אינטל, עם סמסונג ועם TSMC הטאיוואנית.

קיידנס הכריזה על פתרון Certus לסגירת תכנוני שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס השיקה את מערכת Cadence Certus Closure שנועדה להאיץ את תהליך הסגירה של מעגל התכנון בשבבים גדולים ומורכבים. להערכת החברה, הפתרון החדש מקצר את לוחות זמני הסגירה פי 10, באמצעות אוטומטיזציה של תהליכים דוגמת ניתוח תזמון סטטי, אופטימיזציה ו-signoff , אשר מבוצעים כיום בצורה ידנית ונמשכים מספר חודשים. מהנדס ראשי חטיבת המו"פ EDA בחברת Renesas, יוקיו מינודה, אמר שהחברה השתמשה בפתרון הסגירה Cadence Certus, "וצוות ההנדסה שלנו השיג זמן סגירה מהיר יותר מפי שישה בהשוואה למתודולוגיות הנוכחיות".

מנהל קבוצת הדיגיטל וה-signoff בקיידנס, ד"ר צ'ין-צ'י טנג, אמר שצוותי התכנון מבלים לעתים קרובות 5-7 ימים בכל סבב. Cadence Certus מספק סביבת אופטימיזציה ו-signoff אשר נותנת תוצאות PPA יוצאות דופן  בתוך שעות ספורות". הפתרון החדש כולל ארכיטקטורה היררכית הפועלת הן בסביבת ענן והן בסביבת מחשוב פנימית, שחזור גמיש והחלפה רק של חלקים שהשתנו בתכנון (Signoff Incremental), מימוש אוטומטי המפחית את הצורך באיטרציות מרובות וממושכות בין צוותים מרובים, שיפורים בממשק המשתמש הגרפי האינטראקטיבי (SmartHub) ושילוביות מלאה במערכת Cadence Integrity 3D-IC, המאפשרת לסגור נתיבים פנימיים בתהליכים הטרוגניים.

סיגניה חושפת את קבוצת התקיפה Emperor Dragonfly הסינית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסייבר הישראלית סיגניה (Sygnia) הצליחה לחשוף קבוצת האקרים מסין המכונה בשם Emperor Dragonfly, אשר מבצעת מתקפות כופר נגד ארגונים בכל העולם, כולל בישראל. שיטת הפעולה העיקרית של הקבוצה היא תקיפת שרתים של ארגונים שאינם מאובטחים כראוי, הצפנת המידע הרגיש ודרישה של מיליוני דולרים מהארגון המותקף בעבור השבתו של המידע. היא תוקפת חברות בעיקר בארצות הברית ובאסיה הפעילות בתחומים שונים: ייצור, שירותים פיננסיים, שירותים משפטיים וחברות הנדסיות.

הקבוצה נוהגת לתקוף חברות גדולות אשר ביכולתן לשלם סכומים גבוהים, לעתים יותר מ-10 מיליון דולר. התקיפה מתבססת על ניצול חולשות בשרתי ארגונים החשופים לאינטרנט, דרכם מתבצעת חדירה לרשת הארגונית כדי לגנוב ממנה מידע רגיש. בשלב הבא היא דורשת כופר שאם לא ישולם, היא תפרסם את המידע שנגנב. לדברי אורן בידרמן, מומחה בכיר לזיהוי ותגובה לאירועי סייבר בסיגניה, בדרך-כלל לא נהוג לראות בנוף האיומים העולמי קבוצות תקיפה שמקורן בסין. בידרמן: "קבוצה סינית מהסוג הזה היא דבר נדיר יחסית, מאחר והממשל הסיני מפקח על תעבורת האינטרנט בסין ומודע מאוד למה שקורה. סביר להניח שהיא לא יכולה לפעול כך בלא שהממשל בבייג'ינג מעלים עין".

הדרקון בעל השמות הרבים

חברי הקבוצה ניסו לשמור על חשאיות ולא להתגלות, ולכן החליפו מספר פעמים את שמם על-מנת שלא ניתן יהיה להתחקות אחר פעילותם, ובעבר היא כינתה את עצמה בשמות Night Sky ,DEV-0401 ו-Bronze Starlight. החקירה החלה לאחר שסיגניה זיהתה שימוש בתוכנת התקיפה Cheerscrypt אצל אחד מלקוחותיה וגילתה שהתוכנה חדרה לרשת הארגונית במשך מספר חודשים. בהמשך התברר שהיא הפעילה כלים אשר זוהו עם Night Sky הסינית ופותחו על-ידה.

סיגניה גם זיהתה שימוש בכלים "סיניים" הזמינים באתר GitHub, אשר נכתבו ופותחו על-ידי מפתחים סיניים עבור משתמשים סיניים. בהם למשל תוכנה העוקפת את מגבלות הצנזורה של הממשל בסין. מדובר בכלים שקבוצות כופרה אחרות אינן משתמשות בהם. בידרמן אמר שניתן להתמודד עם מתקפות כופר מהסוג הזה. "ניתן להתגונן בפני המתקפות באמצעות מספר צעדים בסיסיים – ובראשם לבצע מיידית את עדכוני אבטחה, מכיוון שקבוצת ההאקרים הזו מנצלת בעיקר את האלמנט הזה.

מתחזים לתומכי אוקראינה

"אנחנו רואים כי מרבית הארגונים שהותקפו לא עידכנו את שרתי הארגון".  לקריאת הדו"ח של סיגניה, הקליקו: Emperor Dragonfly. הקבוצה החלה לפעול בשנת 2021 ואפילו מפעילה אתר המתחזה כאתר תמיכה באוקריאנה. בניגד לקבוצות תקיפה אחרות, היא אינה נעזרת בקבלני משנה, וכל מחזור התקיפה מתבצע על-ידה. כדי להסוות את פעילותה, הקבוצה משנה מדי פעם גם את שמות תוכנות התקיפה ואת המטען המזיק שלהן. יחד עם זאת, הן כוללות מרכיבים רבים של קוד משותף המאפשר לקשר ביניהן.

סיגניה היא חברת הסייבר של Team8 ו-Temasek, ומתמקדת בתגובה לאירועי סייבר. החברה הוקמה בשנת 2018 על-ידי יוצאי יחידה 8200, מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות בישראל. היא מסייעת למאות ארגונים בעולם לבנות אסטרטגיות הגנה מפני מתקפות סייבר, לבלום מתקפות בזמן אמת ולהתאושש לאחר מתקפות. החברה דיווחה שהיא עידכנה בממצאים גורמי אכיפת חוק גלובליים, ושהיא ממשיכה לעקוב אחר קבוצת התקיפה בניסיון לסכל את המתקפות הבאות.

אינפיניאון פיתחה מיקרופון לרכב אוטונומי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינפיניאון (Infineon) וחברת Cerence האמריקאית מפתחות מיקרופון חכם עבור כלי-רכב אוטונומיים, אשר יאזין לקולות הדרך כדי לזהות את הצפירה של רכבי ביטחון והצלה, יאתר את מיקומם וכיוון תנועתם באמצעות תוכנת בינה מלאכותית, וימליץ לרכב כיצד לפנות את הנתיב. המערכת תתבסס על מערך של מיקרופונים מסוג MEMS של אינפיניאון (XENSIV IM67D130A), אשר ממוקמים במספר נקודות מסביב לרכב, ועל תוכנת זיהוי וניתוח קולות של חברת סרנס. המערכת תאפשר לכלי-רכב אוטונומיים לזהות רכב חירום מתקדם, גם כאשר הוא מעבר לקו הראייה, ולפנות עבורו את הנתיב.

המערכת מיועדת לשימוש מיידי גם בכלי רכב שאינם אוטונומיים. חברת סרנס מפתחת יישומים עבור מערכות רכב מודרניות, כולל מערכות בקרה, לוחות מחוונים ממוחשבים ועוד. אחד מהיישומים הראשונים של המערכת יהיה במכוניות לא אוטונומיות: היא תזהה את רכב החירום המתקרב ותספק לנהג חיווי על מיקומו וכיוון תנועתו, כולל המלצות כיצד לפנות לו את הנתיב.

חברת אינפיניאון חשפה את הפתרון היום (ה') במהלך תערוכת OctoberTech בעמק הסיליקון. החברה מסרה שהמיקרופון הוא בעל רמת עיוות (Total Harmonic Distortion) של פחות מ-0.5% ולכן יכול לזהות את רכבי הביטחון וההצלה גם בסביבה רועשת מאוד. חברת אינפיניאון היא מיצרניות השבבים הגדולות באירופה. ברבעון השלישי של 2022 צמחו מכירותיה בכ-10% והסתכמו בכ-3.6 מיליארד אירו. החברה פירסמה תחזית מכירות של 3.9 מיליארד אירו לרבעון האחרון של השנה, אשר תביא את היקף המכירות שלה לכ-14.5 מיליארד אירו בשנת 2022 – בהשוואה למכירות של 13.5 מיליארד אירו בשנת 2021.

 

וובינר סינופסיס לטכנולוגיות זיכרון יתקיים ב-29 בנובמבר 2022

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ה’, ה-29 בנובמבר 2022, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר יוצא-דופן בתחום טכנולוגיות זיכרון, המיועד לחברות העוסקות בפיתוח קניין רוחני (IP) לתעשיית השבבים, חברות לפיתוח וייצור רכיבים (SoC) וליצרניות רכיבי זיכרון. הוובינר יתחיל בשעה 18:00 לפי שעון ישראל ויימשך שלוש שעות. בנוסף לסינופסיס, הוא ייערך בהשתתפות חברות מובילות בתחום טכנולוגיות הזיכרון: ST, ווסטרן דיג'יטל, SK Hynix ו-Semiwise.

החידושים בטכנולוגיות הזיכרון הם אחד ממנועי החדשנות של התעשייה כיום ועומדים מאחורי הצמיחה של טכנולוגיות 5G, בינה מלאכותית, תעשיית הרכב, מרכזי נתונים עתירי עיבוד ועוד. הוובינר יתמקד בתכנון ופיתוח טכנולוגיות זיכרון ומיועד גם לשמש כבימה להחלפת ידע בין מומחים בחברות המתמודדות עם טכנולוגיות זיכרון חדשות ובחברות המשתמשות בזיכרונות. בין הנושאים שייסקרו בוובינר: אופטימיזציה של יישומים מבוססי DRAM, מתודולוגיות לתכנון זיכרון (Memory DTCO), ניתוח היבטי תיזמון במערכות משובצות הכוללות זיכרונות, השגת ביצועי זיכרון מקסימליים בשרתים מבוססי ARM, ועוד.

למידע נוסף ורישום: Memory Technology Symposium

ההשתתפות בוובינר היא ללא תשלום.

איירובוטיקס רוכשת את Iron Drone התל אביבית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רחפן מיירט של איירון דרון מתביית על רחפן מטרה

חברת איירובוטיקס (Airobotics) מפתח תקווה חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת Iron Drone התל אביבית, אשר פיתחה מל"ט אוטונומי מיירט. איירובוטיקס תקבל לידיה את הקניין הרוחני והציוד של החברה, נקי מהתחייבויות קודמות, דוגמת התחייבויות מול רשות החדשנות. בתמורה היא תשלם 145,000 דולר במזומן, ותעניק מניות ואופציות שבסיום העיסקה יסתכמו בכ-1.23% מהון המניות של החברה. כיום נסחרת איירובוטיקס בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של כ-27 מיליון שקל.

איירובוטיקס הסבירה שהעיסקה תאפשר לה לפתח בזמן קצר רחפן שיענה על דרישות השוק לרחפן אוטונומי מיירט, ובכך להוסיף למערכותיה יכולת לנטרול רחפנים עוינים. חברת איירון דרון קיבלה סיוע בהיקף של כ-550 אלף דולר מרשות בחדשנות כדי לתח את טכנולוגיית היירוט שלה. החברה פועלת תחת מעטה של חשאיות, אולם סרטון וידאו שהיא העלתה לרשת מאפשר לזהות את שיטת הפעולה שלה. הרחפן המיירט מצוייד במצלמה ובמערכת בינה מלאכותית אשר מתבייתת על הרחפן העויין ומכוונת אליו את הרחפן המיירט. בסירטון שפורסם מתבצע היירוט באמצעות התנגשות פיסית ישירה, אולם החברה דיווחה שיש לה גם אמצעי יירוט נוספים.

רחפן יירוט אוטונומי

סרטון וידאו של אירובוטיקס שהועלה היום (ד') לרשת, מציג טכנולוגיית ניטרול של איירון דרון המבוססת על לכידת הרחפן העויין באמצעות רשת, והפלתו לאדמה. חברת איירובוטיקס הוקמה בשנת 2016 על-ידי רן קראוס והמנכ”ל מאיר קליינר, ופיתחה רחפן בקופסא (Box A In Drone) הפועל באופן אוטונומי וכולל מערכת איסוף וניתוח מידע. עיסקת איירון דרון מלמדת שהחברה החליטה למקד מאמצים בשוק הביטחוני. פלטפורמת Optimus של החברה היא רחפן אוטונומי תעשייתי שקיבל מרשות התעופה האמריקאית (FAA) אישור הטסה מעל ישובים מאוכלסים בגובה של 120 מטר ובמהירות שיוט של 50 קמ”ש.

מנכ"ל איירובוטיקס, מאיר קליינר, אמר שבכוונת החברה לשלב את טכנולוגיית היירוט של איירון דרון בפלטפורמת אופטימוס של החברה (בתמונת ההמחשה לעיל). "הדבר יאפשר לנו להציע פיתרון יחיד מסוגו ללקוחות, ופיתרון עמיד במיוחד ללקוחות בתחום ביטחון המלדת. המערכת של איירון דרון מאפשרת ליירט רחפנים עוינים באתרים שבהם לא ניתן להפעיל אמצעי שיבוש, כמו למשל בשדות תעופה, באזורים מאוכלסים ובמתחמי תשתיות קריטיות".

עיסקת הצלה עם קבוצת אונדס

לאחרונה צירפה אותו ה-FAA לקבוצה נבחרת של 10 רחפנים אוטונומיים הנמצאים בתהליך קבלת “אישור טיסה גלובלי”, הדומה לאישור הניתן כיום למטוסים מאויישים. למרות זאת היא לא הצליחה למנף את הטכנולוגיה לטובת מכירות. במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירותיה ב-544,000 דולר בלבד. החברה דיווחה על הפסד של כ-6.1 מיליון דולר. היא נמצאת בתהליכים לקראת מיזוג עם קבוצת אונדס האמריקאית (Ondas), אשר חתמה באוגוסט 2022 על הסכם מחייב לרכישת איירובוטיקס באמצעות עסקת מניות המעניקה לאיירובוטיקס שווי חברה של כ-15.2 מיליון דולר. עד לביצוע המיזוג, היא מקבלת סיוע מאונדס, אשר העניקה לה השבוע הלוואה של 1.5 מיליון דולר.

סמינר משותף של אבנט סיליקה, רנסאס ו-EDGE Impulse, ליישום בינה מלאכותית באבזרי קצה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

החברות אבנט (Avnet Silica), רנסאס (Renesas) ו-EDGE Impulse יקיימו סמינר משותף לתעשייה, הממוקד ביישום פתרונות בינה מלאכותית במעבדים משובצים של רנסאס, הכוללים את מאיץ הבינה המלאכותית של החברה, ותוך שימוש בפלטפורמת הפיתוח לאבזרי קצה של חברת EDGE Impulse. הארוע יתקיים ביום ג', ה-8 בנובמבר 2022, במתחם אבנט ישראל ברחוב הברוש 1 במושב בני דרור שבשרון. הסמינר ייערך בשעות 09:30-14:00.

במסגרת ההדרכה יוצגו כרטיסי המחשב RZ/V2L המצויידים במאיץ הבינה המלאכותית DRP-AI של חברת רנסאס. כרטיס RZ/V2L הוא מיקרו-בקר חזק בסדרת מעבדי ה-MPU של החברה, המבוסס של שתי ליבות Cortex-A55 (1.2GHz) CPU ומצוייד במאיץ ה-AI החדש ובמנועי עיבוד לווידאו ולגרפיקה תלת מימדית. הוא מופיע במארז בעל תאימות מגעים למעבד הכללי RZ/G2L. המעבד מאפשר ליישם אלגוריתמים של בינה מלאכותית במערכות משובצות באופן חסכוני באנרגיה, המאפשר בניית פתרונות ללא שימוש באמצעי קירור מיוחדים דוגמת Heat Sink או מאווררים.

המעבד מיועד לשימוש ביישומים רבים, בהם למשל מסופי נקודות מכירה (point-of-sale). הוא מצוייד בכל המשאבים הדרושים ליישום מערכות בינה מלאכותית מבוססות מצלמה, בלא צורך במעבד תמונות נפרד. הסמינר יתמקד בדרכים ליישום פתרונות משובצים, בינה מלאכותית ועיבוד רשתות נוירוניות באבזרי קצה, בהתבסס על פלטפורמת הפיתוח של Edge Impulse.

הארוע מיועד למנהלי צוותים, אנשי פיתוח ומהנדסים. ההשתתפות ללא תשלום, אולם כרוכה ברישום מראש.

מספר המקומות מוגבל

למידע נוסף ורישום: יחיאל גיל, מנהל נציגות רנסאס בחברת אבנט, [email protected]

יהוא עופר מונה למנכ"ל ScoutCam

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל סקאוטקאם יהוא עופר

חברת ScoutCam מעומר (ליד באר שבע), הודיעה על מינויו של יהוא עופר לתפקיד מנכ"ל החברה (CEO) וכניסתו מיידית לתפקיד. עופר מגיע מחברת אלביט מערכות שבה מילא בתשע השנים האחרונות מגוון תפקידי ניהול, בהם: מנהל שיווק ותוכניות באלאופ, מנהל יחידה עסקית ברזיל וסמנכ"ל פיתוח עסקי, שיווק ומכירות של חטיבת כלי הטיס. לפני-כן שירת 28 שנים בחיל האוויר. במקצועו הצבאי הוא טייס. במסגרת שירותו הצבאי הוא פיקד על שתי טייסות מבצעיות ועל בסיס 'כנף 15'.

בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כנספח הצבאי של ישראל באיטליה, יוון, סרביה וקרואטיה, והוביל את העסקה הגדולה ביותר אי-פעם בין ממשלת ישראל לממשלת איטליה (מכירה לאיטליה של שני מטוסי ביון ולוויין צילום, ורכישת 3 מטוסי אימון סילוניים מדגם M-346). עופר בעל תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה מאוניברסיטת בר אילן, בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה. הוא מחליף בתפקיד את יובב שמח, שהגיע מפרונטליין פי.סי.בי, ונכנס לתפקיד המנכ"ל במרץ 2021.

מצלמות זעירות בחלל – ובצוללות

חברת סקאוטקאם התפצלה ממדיגוס המחזיקה עדיין ב-27% ממניותיה, ומייצרת מצלמות וידאו זעירות שפותחו במדיגוס עבור יישומים רפואיים. היא מספקת אותן ללקוחות דוגמת רובוט בקרת הלוויינים של נאס”א, עובדת עם ווסטינגהאוס ו-Areva הצרפתית על שילובן במערכות בקרת טמפרטורה של כורים גרעיניים, ועם רולס-רויס על שילובן במערכות בדיקת מנועי סילון וצוללות גרעיניות. החברה הגדירה מחדש את תחומי העניין שלה, והוסיפה לתיאור פעילותה את ההגדרה של "התמחות בפתרונות ניטור מצב מערכות, ותחזוקה מונעת המבוססת על בינה מלאכותית".

המינוי מלמד שככל הנראה החברה החליטה להגביר את המיקוד בשוק הצבאי: בחודש יוני 2022 היא חתמה על הסכם פיתוח משותף (Joint Development Agreement) עם חברה שהיא הגדירה כ"מובילה עולמית בהתחום ההגנה והתעופה", לצורך התאמת המצלמות והתוכנות שלה לניטור המצב של תת-מערכות בתוך מטוסים, ולפתח אלטרנטיבה מבוססת מצלמות לסריקה ויזואלית של הצוות הטכני. כיום החברה נסחרת בבורסת נסד"ק "מעבר לדלפק" לפי שווי שוק של כ-37.2 מיליון דולר.

Polyn הכריזה על שבב עיבוד-קול המבוסס על נוירונים אנלוגיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Polyn Technology מקיסריה הכריזה על השבב הראשון בטכנולוגיית NASP המהפכנית שאותה היא פיתחה בשלוש השנים האחרונות, אשר מאפשרת לממש רשתות לימוד עומק באמצעות נוירונים אנלוגיים, ולא באמצעות מעגלים דיגיטליים. הרכיב הראשון בסדרה הוא שבב העיבוד הקולי NeuroVoice, אשר מבצע הפרדה בין הקול האנושי לבין קולות רקע ומיועד לשוק של מכשירי השמיעה, מכשירי רדיו אלחוטיים בידי כוחות חירום והצלה, יישומים צרכניים ועוד.

הרכיב משלים את הפיענוח של כל הסקה בתוך 20µsec וצורך הספק של 100µW בלבד. מנהל השיווק ופיתוח עסקי בחברה, יוג'ין זטצרוב, אמר שטכניקות עיבוד הקול הנוכחיות צורכות אענרגיה רבה ולעתים רבות לא מספקות את הדרישה. "שימוש בבינה מלאכותית כדי לחלץ את הקול האנושי מתוך סביבה רועשת, כולל רעשים בלתי סדירים, מספק חוויית שמיעה טובה יותר מאשר השימוש בטכניקות ביטול רעשים. רשת נוירונית היא הכלי המושלם לביצוע עיבוד קול".

החברה משווקת את השבב במתכונת של רכיב חומרה (ייצור בגלובלפאונדריז בתהליכי 40-65 ננומטר) או במתכונת של מודולי קניין רוחני (IP). מפת הדרכים של החברה כוללת לפחות עוד שני רכיבים: מעבד NeuroSense חסכוני בהספק עבור ניטור חיישנים באבזרים דלי-הספק כמו שעונים חכמים ואבזרים לבישים, ומעבד לניתוח זעזועים עבור השוק התעשייתי.

מאחורי הטכנולוגיה ניצבת תגלית מתימטית

רשת הנוירונים של חברת פולין היא יוצאת דופן: החברה פיתחה את טכנולוגיית Neuromorphic Analog Signal Processing – NASP, שבה רוב הרשת מיושם באמצעים אנלוגיים קלאסיים (מגברי שרת ונגדים) ורק חלק קטן ממנה מבוסס על רשת נוירונים דיגיטלית. מייסד משותף ומנכ”ל החברה, אלכסנדר טימופייב, הסביר ל-Techtime שבממוצע כ-90% מהרשת הנוירונית הם קבועים ולא משתנים. "פחות מ-10% ממנה מקבל עידכונים שונים בהמשך הפעולה. השבב שלנו הוא היברידי: אנחנו ממירים 90% מהרשת למעגל אנלוגי והשאר נשאר דיגיטלי. אנחנו גם יכולים להתאים את התמהיל הזה לצורכי היישום הספציפי”.

הטכנולוגיה נולדה בעקבות פיתוח מתימטי של המדען הראשי אלכסנד גודובסקי. הוא פיתח משוואה המאפשרת לייצג באופן שונה את הפעילות של רשתות נוירוניות בשלב ההסקה (רשתות מאומנות). בעקבות הרעיון הוקמה החברה בשנת 2019, וגייסה לשורותיה מפתחים ישראלים יוצאי חברות דוגמת טאואר, יבמ, אינטל, קיידנס ועוד. מאז הקמתה גייסה פולין כ-4.5 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה 22 עובדים. היא רשומה בבריטניה ויש לה משרדים בלונדון, אבל משרדיה הראשיים מצויים בישראל.

"זו ההתפתחות החשובה ביותר בעולם התעופה מאז מנוע הסילון"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לאחר שהשלימה לפני כשבועיים טיסת מבחן ראשונה, והיסטורית, עם מטוס הנוסעים החשמלי "אליס" (Alice), נערכת חברת אוויאיישן (Eviation) להתקדם בתהליכי רישוי המטוס, הכנת תשתית הייצור וההרכבה ואספקת ציי המטוסים ללקוחות הראשונים, שכבר הזמינו מהחברה כ-140 מטוסי נוסעים ומטען. בחברה מתכוונים כעת לייצר עוד שלושה מטוסי "אליס" שיישמשו בשנים הקרובות לביצוע טיסות המבחן הנדרשות, מתוך מטרה להתחיל בטיסות מסחריות ב-2027.

טיסת המבחן הראשונה של "אליס" המריאה ב-28 בספטמבר מנמל התעופה הבינלאומי של מחוז גרנט (MWH) בוושינגטון. המטוס המריא לגובה של כ-3,500 רגל וטס במשך כ-8 דקות לפני שנחת חזרה. זו היתה פעם ראשונה שבה העניקה רשות התעופה הפדרלית בארה"ב (FAA), אישור לביצוע טיסת ניסוי של מטוס נוסעים חשמלי לחלוטין.

"ידענו שאנחנו חוזים בהיסטוריה"

שניים מהאנשים שנכחו במעמד היו מנכ"ל החברה גרגורי דייוויס, שמונה לתפקידו לפני חצי שנה במקומו של המייסד עומר בר-יוחאי, והטכנולוג הראשי (CTO) ליאור זיוון, שעקב אחר נתוני הטיסה מחדר הבקרה. בשיחה עם Techtime סיפרו השניים על ההתרגשות בטיסת הבכורה ועל הדרך שעוד נותרה עד שמטוסי החברה ימלאו את השמיים.

דייוויס: "המטוס 'אליס' מייצג את ההתפתחות הגדולה ביותר בעולם התעופה הממונעת מאז המעבר ממנוע בוכנה למנוע סילון. זו היתה תחושה מדהימה לראות את המטוס ממריא וחוזר לבסיסו לאחר השלמת המשימה. כולם במקום ידעו שהם חוזים בהיסטוריה". זיוון: "אנחנו יודעים את החשיבות של מה שאנחנו עושים, הן מבחינה סביבתית והן מבחינת התרומה שיש לכך לחיבור בין קהילות. אנחנו רואים לנגד עינינו את עתיד התעופה. זו חוויה של פעם בחיים".

להחיות מחדש את שוק הטיסות האזוריות

המטוס "אליס" מונע באמצעות שני מנועים חשמליים ואינו פולט פחמן. הוא יכול לשאת עד 9 נוסעים למרחק של עד 1,000 ק”מ במהירות של כ-450 קמ”ש, ומיועד לשרת את שוק הטיסות האזוריות והקצרות. מדובר בקווי תעופה למרחקים של כמה מאות קילומטרים, שבדרך כלל מחברים בין ערים בתוך אותה מדינה. בארצות הברית, למשל, מדובר בטיסה בין מיאמי לאורלנדו או בין דאלאס ליוסטון. גם טיסה מתל אביב לאילת נחשבת לטיסה אזורית.

מבט אל אחד משלושת המנועים החשמליים המניעים את המטוס "אליס"
מבט אל אחד משני המנועים החשמליים המניעים את המטוס "אליס"

הטיסות הללו מתבצעות בדרך כלל על-ידי מטוסים קטנים הממריאים ונוחתים בשדות תעופה קטנים. בשנים האחרונות יורד בהתמדה נפח הטיסות האזוריות, בעיקר בשל העלויות התפעוליות הגבוהות שלהן. לדברי דייוויס, המטוס החשמלי של אוויאיישן יכול להחיות מחדש את השוק הזה. "המפתח לעתיד שוק הטיסות האזוריות הוא הפחתת עלויות וסביבתיות. בשני העשורים האחרונים התעופה האזורית מתמעטת משנה לשנה, וישנו מעבר לטיסות גדולות יותר בין שדות תעופה גדולים יותר.

"עלויות הטיסה של 'אליס' נמוכות ב-90% מהעלויות של מטוס סילון מקביל. המטוס אינו מייצר זיהום אוויר והוא שקט יותר. תעופה חשמלית תבצע טרנספורמציה ברמה הסביבתית והכלכלית. היא תניע אנשים ממקום למקום ותחבר בין קהילות באופן נקי ונוח יותר. זה יעזור למלא שוק שהתרוקן בשנים האחרונות ולהשמיש מחדש שדות תעופה קטנים שכיום עומדים שוממים".

מבט אל תא הנוסעים בתוך "אליס"
מבט אל תא הנוסעים בתוך "אליס"

מטוס אלקטרוני במלואו

"אליס" הוא מטוס חשמלי לחלוטין, ואפילו מערכות הבקרה והשליטה של הטייס הינן אלקטרוניות לחלוטין (fly-by-wire). בשעה שבמטוס ידני הטייס שולט באקטואטורים המפעילים את מערכות המטוס השונות באופן מכני-הידראולי, במטוס אלקטרוני נשלטות כל מערכות המטוס, לרבות ההגאים, המנועים וגלגלי הנחיתה, באמצעות פקודות אלקטרוניות. כיום ניתן למצוא מערכות fly-by-wire בעיקר במטוסים מסחריים גדולים כמו בואינג 777, 787 ואירבאס A340 ו-A350. אליס הוא מטוס הנוסעים הקטן (קטגוריית part 23 של ה-FAA: משקל נמוך מ-8.5 טון ופחות מ-19 נוסעים) הראשון בתעשייה המנוהל כולו באופן אלקטרוני.

לדברי זיוון, מדובר בציון דרך שאינו נופל בחשיבותו מההנעה החשמלית. "ב-fly-by-wire הטייס אינו שולט ידנית בבקרי הטיסה אלא דרך מחשב. היתרון בכך הוא שזה מאפשר להכניס שיפורי בטיחות והגנה מפני טעויות אנוש, ולהפוך את ההטסה לקלה ובטוחה יותר, כמו למשל בתנאי מזג אוויר קשים". אוויאיישן פיתחה את מערכת הבקרה והשליטה של "אליס" בשיתוף פעולה עם חברות מובילות בענף התעופה כמו Honeywell, פארקר לורד (Parker Lord) ו-Curtiss-Wright. "פיתוח המערכת היה מאמץ משותף. זוהי מערכת מורכבת מאוד המערבת מערכות רבות במטוס".

קיבולת הסוללה אינה מגבילה את טווח הטיסה?

"הסוללות כיום מאפשרות לנו לבצע טיסות מסחריות מעיר לעיר. כבר כיום מדובר באלפי קווי תעופה ש'אליס' יכול לשרת. ככל שהטכנולוגיה תתקדם, מספר הקווים הפוטנציאליים יילך ויגדל. אני מאמין שההתפתחות בעולם הסוללות בשנים הקרובות יאפשר לנו להגיע לטווחי טיסה גדולים יותר במהירויות גבוהות יותר".

עד היום החברה קיבלה מכתבי כוונות מלקוחות לרכישת קרוב ל-140 מטוסי נוסעים ומטוסי מטען. באפריל 2022 הודיעה חברת התעופה האזורית האמריקאית Cape Air ממסצ’וסטס על רצונה לרכוש 75 מטוסים, ולפני מספר שבועות דיווחה אוויאיישן על קבלת מכתב כוונות מחברת GlobalX ממיאמי, המעוניינת לרכוש 50 מטוסים חשמליים מדגם אליס.

נציגים בכירים מהחברות הללו גם נכחו בטיסת הבכורה ופרסמו תגובות נרגשות. דייוויס: "יש לנו לקוחות מדהימים, שהם גם שותפים לדרך. 'אליס' הוא מרכיב מהותי באסטרטגיה הסביבתית ארוכת הטווח שלהם. Cape Air, למשל, שואפת להגיע למצב שבו כל המטוסים שלהם יהיו ללא פליטת גזים לאטמוספירה. הדגם הנוכחי של 'אליס' יכול לשרת כ-80% מקווי התעופה שלהם".

האזינו לשיחה שהתקיימה ביוני 2019 עם רועי גנצרסקי, לשעבר יו"ר אוויאיישן  (מתוך תוכנית מס' 12 בפודקאסט שלנו):

אינטל מתכננת פיטורים רחבי-היקף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל העולמית (Intel) מתכננת לבצע הפחתה משמעותית בכוח האדם וככל הנראה צפויה לפטר אלפי עובדים כדי לקצץ בהוצאות. בחלק מהמחלקות, דוגמת מחלקות השיווק והמכירות, הקיצוצים עשויים להגיע לשיעור של עד 20% מהעובדים. כך דיווחה הלילה סוכנות בלומברג (Bloomberg) אשר ציטטה גורמים שמסרו את המידע בעילום שם. הם העריכו שההודעה על הפיטורים תיעשה לקראת סוף החודש הזה (אוקטובר), ביחד עם פרסום דו"ח הרבעון השלישי 2022. כיום מעסיקה אינטל כ-113,700 עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-12,000 עובדים בישראל.

אנליסט Bloomberg Intelligence, מנדיפ סינג, העריך שהפיטורים נועדו לצמצם את העלויות הקבועות של אינטל בכ-10%-15%, כלומר ב-25-30 מיליארד דולר. עדיין קשה להעריך האם וכיצד ישפיעו הפיטורים על אינטל ישראל. הפעילות המרכזית של אינטל בישראל היא פיתוח מוצרים מרכזיים, כמו מעבדים למחשבים אישיים ושרתים, ומפעל בקריית גת המייצר את מעבדי הדור האחרון. אלה פעילויות ליבה שקשה לפגוע בהן. כך למשל, גל הפיטורים הגדול הקודם באינטל התבצע בשנת 2016 ובמהלכו פוטרו כ-12,000 עובדים (11% מכוח האדם הכולל). בישראל הוא הורגש הרבה פחות מאשר בחו"ל.

החשש מפיטורים מסביר מדוע בתקשורת ייחסו את הפיטורים בהבאנה לאבס לידיעה בבלומברג. אלא שהפיטורים של 10% מעובדי הבאנה לאבס (מתוך 900 עובדיה בישראל ובעולם) בוצעו לפני חודשיים, ולא בימים האחרונים.  הרקע למהלך של אינטל הוא ירידה בשוק המחשבים האישיים והתחזקות מתחרות חזקות בתחומי ליבה, דוגמת AMD ואנבידיה. בחודש אוגוסט 2022 אינטל דיווחה על ירידה של 22% במכירות וירידה של 80% ברווח הנקי במהלך הרבעון השני. שתי המכות הקשות ביותר היו ירידה של 25% במכירת מעבדים למחשבים אישיים (ל-7.7 מיליארד דולר), וירידה של 15% במכירת מעבדים למרכזי נתונים (להיקף של 4.6 מיליארד דולר).

אינטל נערכת להפעלת מודל תפעולי חדש

למעשה, אינטל כבר החלה בתהליכי התייעלות: בדצמבר 2021 היא מכרה לחברת SK hynix הקוריאנית את מפעל הייצור של זכרונות NAND בסין תמורת 7 מיליארד דולר, ובסוף יולי 2022 היא סגרה את פרוייקט הזכרונות Optane. במקביל, היא מנסה להנפיק את חברת מובילאיי הישראלית ולהופכה לחברה עצמאית, אלא שהמהלך הזה מתעכב בגלל הירידות בבורסות בעולם. אתמול (ג') הודיע מנכ"ל אינטל העולמית, פט גלסינגר, על אימוץ אסטרטגיה ארגונית חדשה בשם Internal Foundry Model.

במסגרת התוכנית הזאת יגובשו נהלי עבודה לכל חטיבות אינטל אשר יאפשרו להן לפעול במתכונת של מרכזי רווח. גם הפעילויות הפנים-ארגוניות יתוחמרו באופן שיאפשר למנהלים לבצע הערכה מדוייקת של העלויות, ולהתאים את תחומי העדיפות בהתאם לחישוב ההוצאות וההכנסות של כל פרוייקט בנפרד. יכול להיות שעל הרקע הזה נפוצו ידיעות שלפיהן מנהלי מחלקות באינטל ישראל התבקשו להיערך לגל הפיטורים באמצעות הגדרת עדיפויות מרכזיות של המחלקות שלהם.

שירות האימון החדש של AWS מבוסס על אנפורנה לאבס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת AWS הכריזה על שירות חדש של אימון רשתות נוירוניות בענן, המתבסס על שבבי Trainium של אנפורנה לאבס הישראלית, שנירכשה על-ידי אמזון בשנת 2015. כיום החברה פועלת מישראל ומארה"ב, ומפתחת מאיצי עיבוד ושבבים ייעודיים המשמשים להאצת שירותי הענן של אמזון. השבב תוכנן במטרה להאיץ את תהליכי האימון של רשתות נוירוניות המבצעות מטלות דוגמת זיהוי קול ותמונה, חיפוש סמנטי במאגרי נתונים, גילוי תקיפות סייבר, בניית תחזיות וכדומה.

החברה העריכה שהשירות החדש, Trn1, הניתן במסגרת Amazon EC2, מהיר פי שניים בהשוואה לשירותים המקבילים המבוססים על מעבדי GPU. אמזון מתקינה את מאיצי Trainium באשכולות מחשבים מסוג EC2 UltraCluster, אשר יכילו עד 30,000 מאיצים בכל אשכול ויספקו עוצמת עיבוד כוללת של עד 6.3exaflops. שירות Trn1 הוא למעשה מחשב וירטואלי הקרוי instance, אשר מספק ללקוח תשתית של שרת המתנהג כמו שרת יחיד ממשי. בכל instance כזה יש עד 16 מאיצי Trainium.

זהו האינסטנס הראשון של AWS המספק מהירות תקשורת של עד 800Gbps, שהושגה בזכות מעבדי Graviton שגם הם פותחו באנפורנה לאבס. מאיצי Trainium הם מרכיב בחבילת פתרונות Nitro שאותם אנפורנה לאבס מפתחת. מדובר במשפחה של פתרונות חומרה ותוכנה המיועדת להאיץ את הביצועים של מעבדי ה-CPU, מערכות האיחסון ותשתית הקישוריתו במרכזי נתונים, באמצעות הסטת עומסים אל רכיבי חמרה ייעודיים המבצעים את המטלות הספציפיות במהירות רבה.

חברת אמזון, הבעלים של AWS, הודיעה שהיא בעצמה החלה להשתמש בשירותי Trn1 כדי להפעיל את מנוע החיפוש באתר הקניות המקוונות שלה. מעניין לציין שבעבר רמזה AWS, שהמאיץ Trainium מיועד להחליף את מעבד גאודי שפותח על-ידי חברת הבאינה לאבס הישראלית, אשר נירכשה על-ידי אינטל בשנת 2019. מדובר בשתי חברות שונות שהוצמחו על-ידי אביגדור וילנץ.

"המטעד הוא המערכת. הרחפן הפך לתת-מערכת"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל Thirdeye, ליאור סגל, במשרדי החברה בנתניה. צילום: Techtime

חברת עין שלישית מערכות (Thirdeye Systems) מנתניה קיבלה מענק של 900 אלף שקל מרשות החדשנות ומשרד הביטחון עבור פיתוח פתרון ניווט שאינו מבוסס GPS, בהיקף כולל של כ-1.8 מיליון שקל (50% השתתפות עצמית). החברה החלה בפיתוח הטכנולוגיה לפני כשנתיים. ניווט שאינו מבוסס על מערכות GPS מבטל את התלות בלוויינים, ואת הפגיעות של מערכות ניווט לווייניות לתנאים בהם יש שיבושים בתדרי הלוויין או הפעלת אמצעי שיבוש מכוונים. מדובר בשוק חדש ומבטיח עבור חברה שעד היום היתה מוכרת בעיקר בזכות אלגוריתמיקה חכמה לאמצעים אלקטרו-אופטיים.

בראיון ל-Techtime הסביר מנכ"ל ומייסד משותף של החברה, ליאור סגל, שבעבר הרחפן היה המערכת המרכזית שהלקוחות רכשו, "אולם כיום המצב משתנה והרחפן הופך להיות תת-מערכת בפתרון שלם שהלקוחות מבקשים. זהו שינוי דרמטי בשוק שמתחולל ממש עכשיו. בזכותו קיבלנו לא מזמן פרוייקט ממשרד הביטחון בהיקף של כ-9 מיליון שקל, שבו אנחנו משמים כקבלן הראשי".

הצורך הקרבי: איתור בני אדם בתוך בניינים

חברת עין שלישית מנתניה הוקמה לפני 12 שנה על-ידי המנכ"ל ליאור סגל, הטכנולוג הראשי יואל מוטולה ומנהל המוצרים גיל ברק. הרעיון להקמת החברה צמח בעקבות חוויית לחימה בשטח בנוי בשנת 2009, שעימה התמודדו ליאור ויואל בתפקידם כקציני חי"ר קרביים. "התחלנו לדבר על בעיה שנתקלנו בה כלוחמים: כיצד לגלות אם יש אדם בחדר, מבלי שיהיה צורך להסתכל במסך. כך נולד הרעיון שיש צורך במעין 'עין שלישית', המבוססת על מצלמה תרמית אשר יודעת לזהות בני-אדם, ומספקת ללוחם התרעה שקטה. האתגר המרכזי היה לשלב את כל היכולת הזו בתוך מארז קומפקטי – משהו שיכול לבוא במקום פנס המצוי על הנשק האישי".

החברה החלה בפיתוח הפתרון, ובתוך שנתיים קיבלה ממפא"ת הזמנה למספר מערכות עבור יחידות מיוחדות שהכניסו אותן מייד לשימוש מבצעי. בשנת 2015 היא קיבלה הזמנה גדולה ראשונה ממשרד הביטחון עבור מערכות "סרברוס" בהיקף של כ-2 מיליון שקל. אלא שבאותה תקופה חל שינוי עמוק בשוק ועולם הרחפנים החל למלא תפקיד מרכזי בשוק האזרחי ובשוק הצבאי. החברה החליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לשימוש באמצעות רחפנים.

מטעד הרחפנים הקומפקטי כימרה. צילום: Techtime
מטעד הרחפנים הקומפקטי כימרה. צילום: Techtime

היא קיבלה תמיכה ממפא"ת, אשר העריכה (כך נודע ל-Techtime) שהאלגוריתם שלה הוא ככל הנראה האלגוריתם האמין ביותר בעולם לזיהוי בני-אדם. המוצר הראשון בשוק החדש היה כימרה (Chimera): מערכת אלקטרו-אופטית הכוללת מצלמה תרמית, מצלמת אור יום ואלגוריתמיקה לזיהוי בני אדם המאפשרת לזהות אותם בשטחים נרחבים. המערכת קיבלה את טבילת האש הראשונה שלה במהלך מבצע שומר חומות לפני כשנה וחצי. סגל: "כיום השוק המרכזי שלנו הוא השוק המקומי. אנחנו עובדים עם חברות כמו אלתא, אלביט, ארונאוטיקס והתעשייה האווירית.

"החברה מעסיקה כ-50 עובדים, כאשר כל עבודות הפיתוח, הייצור וההרכבה נעשות בישראל. אפילו הדטה-בייס של מערכות הבינה המלאכותית נבנה על-ידינו בישראל, ולא באמצעות קבלני משנה. כל המערכות שלנו אגנוסטיות לפלטפורמה, וניתן להתקין אותן בכל הרחפנים, גם אזרחיים וגם צבאיים".

באפריל 2021 הונפקתם בבורסה בתל אביב. מדוע?

סגל: "זו היתה הדרך שלנו להביא לחברה מימון מבלי שנחשב שותף עסקית של אחד הלקוחות, דבר שיכול להרתיע לקוחות אחרים".

מה הם הפרוייקטים המרכזיים שעליהם אתם עובדים כיום?

"כרגע יש מספר מוצרים הנמצאים בשלבי מעבר משלב המו"פ לשלב הייצור הסדרתי. אנחנו מפתחים את מערכת כימרה X שיש לה אחיזת שטח רחבה יותר וצפויה להגיע לבשלות בתחילת שנה הבאה. אנחנו מפתחים את מערכת מדוזה לגילוי רחפנים ומפתחים פתרון לפעילות קרקעית. כלי-רכב בלתי מאויישים יוכלו להיעזר במערכות שלנו למשימות שונות, כמו מעקב אחר אנשים ומניעת פגיעה באנשים, במיוחד בתנאי שטח קשים".

הליבה שלכם היא בשוק הצבאי. מה הן המגמות המרכזיות בשוק הזה?

"להערכתנו, החברה המערבית מסרבת לשלם מחיר כבד בחיי אדם, ולכן תחום הכלים האוטונומיים נמצא בצמיחה גדולה מאוד. מדובר בעיקר בצבאות מערביים אשר זקוקים לכלים רובוטיים רבים כדי לחסוך בחיי אדם. בעקבות המלחמה באוקריאנה השוק הביטחוני גדל בשיעור גדול ממה שציפינו. המלחמה גם ממחישה את המגמות החדשות בתחום הלוחמה, אשר הופכת להיות לוחמה רב מימדית. הלוחם צריך להיות מודע לכל המתרחש מסביבו ומעליו".

לאונרדו תשווק בארה"ב את רחפן Spear הזעיר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רחפן ה-Viper. מקור: Spear

חברת Leonardo DRS, אחת החברות הביטחונית המובילות בעולם, הכריזה על הסכם עם חברת SpearUAV הישראלית שבמסגרתו ייפתחו שתי החברות גרסה של רחפןן ה-Viper של SpearUAV המותאמת לשוק האמריקאי וללקוחותיה של לאונרדו. בחודש יוני חתמה לאונרדו על הסכם מיזוג עם יצרנית המכ"מים הטקטיים הישראלית ראדא (RADA).

רחפן מוכן לשיגור

ה-Viper, שהושק באחרונה ולדברי החברה פותח בין היתר כמענה לצרכים מבצעיים שעלו מתוך המערכה באוקראינה וזירות אחרות, הינו רחפן מיקרו-טקטי חמוש הניתן לשיגור מיידי מתוך קפסולה חכמה הנישאת על החגור של החייל, ומספק מטרייה אווירית לצוותים קטנים כמו מחלקה. הרחפן, המצויד ביכולות בינה מלאכותית, מסוגל לרחף מעל לכוח המתמרן, לתצפת אל מעבר לשדה הראייה של החיילים, גם בסביבות אורבניות צפופות, לזהות איומים כמו צלפים ומשגרי RPG, ולבצע במידת הצורך ירי מדויק במטרה במינימום "פגיעה אגבית".

חברת Spear הוקמה בשנת 2017 על-ידי טייס חיל האוויר לשעבר, אלוף משנה במיל. גדי קופרמן, ומנהליה מגיעים מהמחלקות הטכנולוגיות של משרד הביטחון ומהתעשיות הביטחוניות. החברה פיתחה משפחה של מערכות-רחפן בקפסולה ליישומי צבא וביטחון מולדת. המשפחה כוללת 5 מערכות בגדלים שונים המותאמים לצרכים מבצעיים שונים. המערכת הקטנה ביותר היא ה-Ninox 40 הזעירה: זוהי מערכת מוקשחת במשקל של 250 גרם בלבד ומשוגרת במתכונת מקופלת באמצעות נשק קל המצוייד במטול רימונים בקוטר 40 מ”מ. המערכת מצויידת במצלמת יום ולילה וביכולת מעקב אחר מטרות. היא נישאת בחגור האישי של החייל וניתנת לשיגור ידני או מתוך משגר המצוי על-גבי כלי רכב, תוך כדי תנועה או מתוך מחסה. בחודש מאי השלימה Spear UAV גיוס הון בהיקף של 17 מיליון דולר, בהובלת חברת UVision Air.

 

מוטי נגר יתמנה למנכ"ל BATM במקום צבי מרום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מוטי נגר (מימין) וצבי מרום

סמנכ"ל הכספים של חברת BATM מהוד השרון, מוטי נגר, ייכנס לתפקיד מנכ"ל החברה החל מה-1 בינואר 2023. הוא יחליף בתפקיד את ד"ר צבי מרום, אשר מנהל את החברה מאז הקמתה בשנת 1992. מרום ימשיך לשמש כחבר בדירקטוריון החברה ללא תפקיד ניהולי פעיל. נגר הצטרף לחברת BATM בשנת 2014, לאחר כעשור שבמהלכו שימש בתפקידי ניהול בחברת Deloitte. בשנת 2015 הוא מונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים של הקבוצה, ובשלוש השנים האחרונות הוא משמש כמנהל התפעול בפועל של החברה, ומסייע למרום בניהול היומיומי שלה.

יו"ר החברה, ד"ר גדעון חיטאייט, אמר שנגר מביא עימו ידע פיננסי ומומחיות בתחום המיזוגים והרכישות, "אשר יסייעו לעצב את עתידה של BATM כחברה גלובלית". צבי מרום אמר שתחומי הפעילות העיקריים של הקבוצה בתחום התקשורת והסייבר (Networking & Cyber) והביומדיקל, נמצאות בנקודת שינוי. "אני מרגיש שזה הרגע הנכון להעביר את ניהול הקבוצה לידי אדם שיידע להביא אותה אל השלב הבא". קבוצת BATM מבוססת על שתי פעילויות נרדות ושנות מאוד אחת מהשנייה: קבוצת פתרונות התקשורת והסייבר מספקת פתרונות גישה לרשתות תקשורת במתכונת NFV וכלים לניטור הרשת לצורך זיהוי תקיפות. חטיבת הביומדיקל מספקת ציוד מעבדה, שירותי בדיקות וטיפול בפסולת ביולוגית.

במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירות הקבוצה בכ-57.5 מיליון דולר: חטיבת התקשורת והסייבר היתה אחראית למכירות בהיקף של 13.1 מיליון דולר, וחטיבת הביו-מדיקל היתה אחראית למכירות בהיקף של 44.4 מיליון דולר. החבכרה נסחרת בבורסה של לונדון ובבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-487 מיליון שקל. בשנהנ האחרונה איבדה מניית החברה יותר מ-70% ממחירה: בחודש אוקטובר 2021 היא נסחרה במחיר של 378 אגורות למנייה, וכיום היא נסחרת לפי מחיר של כ-110 אגורות למנייה.

מייקרון תבנה את הפאב הגדול בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מייקרון (Micron Technology) הכריזה על פרוייקט בניית מגה-פאב במחוז Onondaga בניו יורק, אשר יהיה מתקן ייצור השבבים הגדול ביותר בארצות הברית. החברה מתכננת להשקיע בפרוייקט 100 מיליארד דולר במהלך שני העשורים הקרובים, מתוכם 20 מיליארד דולר עד סוף העשור הנוכחי. המתקן החדש ייצר 50,000 מקומות עבודה. מדובר בהשקעה הפרטית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ניו יורק. הפרוייקט יצא לדרך בזכות קבלת חוק השבבים (CHIPS Act) בארה"ב, המעניק לחברה את הגיבוי הפיננסי ליישום אסטרטגיה שנועדה להביא לכך שבתוך עשור היא תייצר בארה"ב 40% מכל רכיבי ה-DRAM שהחברה מייצרת.

מדינת ניו יורק העניקה לחברה תמריצים בשווי כולל של 5.5 מיליארד דולר. החברה דיווחה שעבודות הכנת הקרקע יתחילו בשנת 2023, הבנייה תתחיל ב-2024 והייצור עצמו יתחיל להתבצע לאחר 2025. הקמת המפעל החדש תתבצע במקביל לפרוייקט הרחבת קיבולת הייצור במפעל המרכזי באיידהו, ארה"ב, בהיקף של כ-15 מיליארד דולר. לפני חודש דיווחה החברה על תוכנית להשקיע כ-150 מיליארד דולר בהגדלת כושר הייצור בארה"ב, אולם לא מסרה פרטים על האופן שבו היא תבצע את ההשקעה.

כניסת מייקרון למחוז צפויה להיות בעלת השלכות רבות מאוד, שכן המחוז סובל שנים רבות מבעייה של סגירת מפעלים ואובדן משרות בתחום הייצור. כיום ההכנסה החציונית לבית אב באזור היא כמעט מחצית מהממוצע הלאומי. מבחינת מייקרון, האתר מצוי קרוב למרכזים אקדמיים ונהנה משטחים נרחבים ואספקה שופעת של מים ואנרגיה. מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט האמריקאי, צ'רלס שומר, אמר שהפרוייקט של מייקרון יחזק את "מסדרון הסיליקון", הכולל כיום את מרכזי ההייטק בעמק ההדסון, אלבני, רוצ'סטר ובפאלו, "ויסייע להפוך את מדינת ניו יורק למרכז עולמי בתחום ייצור השבבים".

בשבוע שעבר הכריזה מייקרון על התוצאות הכספיות של שנת הכספים 2022 שהסתיימה בספטמבר. המכירות צמחו בכ-10% להיקף של 30.8 מיליארד דולר. בשיחת הוועידה עם אנליסטים לאחר פרסום הדו"ח, אמר נשיא ומנכ”ל מייקרון, סנג’אי מרוטרה, שהחברה חיזקה בשנה האחרונה את מעמדה בשוקי המפתח החשובים ביותר עבורה: מכירת רכיבי זיכרון למרכזי נתונים ויישומי גרפיקה צמחו בכ-35%, והמכירות לשוק הרכב, התעשייה והתקשורת צמחו בכ-40%. משקלם של השווקים המרכזיים האלה צמח מ-45% ב-2021 לכ-52% ב-2022. "המטרה שלנו היא להגיע למצב שבו הם מהווים 62% מהמכירות עד שנת 2025", אמר.

סמארט-שוטר קיבלה הזמנה נוספת מצבא ארצות הברית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סמארט-שוטר (Smart Shooter) מדווחת על קבלת הזמנה מחברת Atlantic Diving Supply, קבלנית ביטחונית שעובדת מול הממשל האמריקאי לצבא ארצות הברית, לאספקה של מערכות בקרת אש חכמות מדגם SMASH 2000L. המערכות ישמשו חיילים בזרועות שונות של צבא ארצות הברית כאמצעי ליירוט רחפנים, וזאת מאחר שרמת הדיוק של הכוונת החכמה מאפשרת לחייל על הקרקע לטווח במדויק רחפנים באמצעות נשקו האישי. המערכת מותקנת על-גבי נשק קל, ומתבייתת באמצעות עיבוד תמונה מבוסס AI על המטרה כדי לסייע לחייל לבצע ירי מדויק.

עוד נמסר מסמארט-שוטר כי הדגם החדש נבחן בימים אלה על ידי המשרד לאימוץ יכולות חדשות (ROC) של חיל הנחתים. המשרד כבר ביצע מבדקים חיים במערכת במהלך חודש אוגוסט.

סמארט-שוטר מקיבוץ יגור פיתחה מערכת בקרת-אש בשם Smash המותקנת באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. המערכת  מתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית. ההתבייתות האוטומטית מאפשרת לחייל לכוון ללא מאמץ, וכאשר הנשק מצוי בזווית הנכונה – ההדק משתחרר באופן אוטומטי. SMASH 2000L (משווק גם כ-SMASH 3000), שאותו השיקה החברה לאחרונה, הוא הדגם הקל ביותר של החברה.

החברה חתמה כבר על מספר חוזי רכש עם הצבאות של ארצות הברית, הולנד והודו, והיא גם מעורבת בפרויקטים לשילוב המערכת על גבי רובוט קרבי אוטונומי, ביחד עם חברת רובוטמי, וברחפן תקיפה, ביחד עם חברת סטדיקופטר.

אירוע Keysight World: Innovate יתקיים בחול המועד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התמונה למעלה הופקה באמצעות Open AI Dell-e-2

במהלך חול המועד סוכות תקיים חברת קיסייט (Keysight Technologies) את אירוע החדשנות האזורי Keysight World: Innovate, אשר יתקיים בין התאריכים 11 ל-14 באוקטובר. במהלכו יוצגו המגמות המרכזיות בתעשייה כיום: התפתחות רשתות 5G, גיבוש הרשת ההבאה 6G, רכב אוטונומי, רכב חשמלי, מחשוב קוונטי, תאומים דיגיטליים (Digital Twins) ובינה מלאכותית (AI). בכל אחד מימי הארוע, הדיונים וההרצאות מטעם מומחים מקיסייט, מהתעשייה, מהאקדמיה וממכוני מחקר, יתמקדו בנושא מרכזי אחד. כל סשן כזה כולל הרצאת פתיחה, פאנל מומחים והרצאת סיום, הנמשכים סך הכול כשעתיים.

תוכנית Keysight World: Innovate

יום ג', 11 לאוקטובר 2022, 12:00-13:45 בצהריים לפי שעון ישראל: רשתות 5G ו-6G.

הסשן יעסוק בדרכים להפיק את המירב מרשתות פרטיות מבוססות 5G, תרחישים לפיתוח ויישום רשתות 5G, כיצד פריסת רשתות 5G מסייעת בקידום טרנספורמציה דיגיטלית, והתפתחויות במחקר סביב רשתות 6G. במרצים: פבלו טומאסי, אנליסט ראשי ומוביל מחקר בתחומי רשתות פרטיות מבוססות 5G ב-Omdia Informa; ג'סי קואזוס, מנהלת פתרונות 5G בקיסייט טכנולוגיות; ומוריס קונטי, עתידן ומייסד Applied Intelligence.

יום ד', 12 לאוקטובר 2022, 12:00-13:45 בצהריים לפי שעון ישראל: מחשוב קוונטי.

הסשן יעסוק באופנים בהם מחשוב קוונטי ישנה את תחום המחשוב כולו, והוא יציג את ההתפתחויות העדכניות בעולמות המחשוב הקוונטי, הפוטנציאל, העתיד של התחום, ובעיות שיפתור מחשוב קוונטי. במרצים: שוהיני גוס, פיסיקאית קוונטום מאוניברסיטת Wilfrid Laurier; פמלה מלטה, מנהלת שיווק אמריקה בקיסייט טכנולוגיות; ופטריק מורהאד, מייסד, מנכ"ל ואנליסט ראשי של Moor Insights and Strategy.

יום ה', 13 לאוקטובר 2022, 12:00-13:45 בצהריים לפי שעון ישראל: תאומים דיגיטליים ובינה מלאכותית.

הסשן יעסוק בפוטנציאל של טכנולוגיות תאומים דיגיטליים ובינה מלאכותית ובמהלכו ייבחן האופן בו תאומים דיגיטליים משנים את תחום פיתוח המוצר, והשינויים הנראים באופק כתוצאה מהיישום של בינה מלאכותית בתחומי התכנון והייצור. בדוברים: מיכאל גריווס, מנהל Digital Twin Institute; שריל עג'לוני, מנהלת פתרונות תעשייה בקיסייט טכנולוגיות; ו-ויויאן מינג, שותפה-מייסדת ומדענית ב-Socos Labs.

יום ו', 14 לאוקטובר 2022, 12:00-13:45 בצהריים לפי שעון ישראל: רכב חשמלי ואוטונומי.

הסשן יבחן את האתגרים בדרך לאימוץ בקנה מידה רחב של קונספט הרכב החשמלי והרכב האוטונומי, ויציג תחזית לעשורים הקרובים בהם התעשייה מתקדמת בכיוון של רכב אוטונומי מלא. בדוברים: חביאר ורדורה, מנהל עולמי ל-Product Design בחברת Tesla; ג'נט אוי, מנהלת פתרונות אוטומוטיב בקיסייט טכנולוגיות; וכריס גרדס, פרופסור ומנהל-משותף ב- Center for Automotive Research באוניברסיטת Stanford.

למידע נוסף ורישום: Keysight World Innovate

"תזמון השעונים ב-5G הוא אתגר עתיר חישובים"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנהל מוצר פתרונות תזמון בסקייוורקס, לוקאש דוראיפה

מיד לאחר ההכרזה על NetSync, הפתרונות החדשים של חברת סקייוורקס (Skyworks Solutions) מטקסס לתזמון השעונים ברשתות Open RAN ו-5G, הגיעה לישראל משלחת של מומחים מטעם החברה כדי להציג את הטכנולוגיה בפני התעשייה הישראלית. בראש המשלחת עמד מנהל המוצר, לוקאש דוראיפה, אשר סיפר ל-Techtime שזהו המוצר הראשון של החברה אשר כולל חומרה ותוכנה בחבילה אחת. "רשתות הדור החמישי מבוססות על תקן תיאום-השעונים Precision Time Protocol IEEE 1588 המיושם במלים בעלות 128 סיביות, וכולל מידע שכדי לשחזר אותו בכל אבזר צריך לבצע הרבה מאוד חישובים.

"לכן היינו צריכים לפתח מערכת שלמה הכוללת רכיבי חומרה ייעודיים, כמו למשל PHY לאיתרנט, ואת תוכנת AccuTime המבצעת את החישובים ומותקנת במעבדים של הלקוחות. צריך לזכור שכמעט כל אלמנט ברשת 5G (מרכיב הרדיו בתאים הסלולריים ותחנות הבסיס) ייאלץ לבצע בעצמו את חישובי Boundary Clock. המוצר מותאם לשימוש ברשתות פתוחות מסוג Open RAN, אשר צפויות לפתוח בפנינו שוק גדול מאוד של יצרנים, מעבר ליצרני הציוד המסורתיים השולטים כיום בשוק ציוד התקשורת".

קבוצת פתרונות התזמון הוקמה על-ידי סיליקון לאבס (Silicon Labs) לפני כ-20 שנה ומתמחה באספקת פתרונות שעון (Clock) בעלי רמת ריצוד (Jitter) נמוכה ביותר. סיליקון לאבס הוקמה מתוך מטרה לנצל את טכנולוגיית הייצור של רכיבי CMOS דיגיטליים לצורך פיתוח וייצור רכיבים אנלוגיים, וגיבשה טכנולוגיית ייצור של רכיבי אותות מעורבים (Mixed Signal) על-בסיס תהליכי הייצור של חברת TSMC הטאיוואנית. באפריל 2021 רכשה סקייוורקס את חטיבת התשתיות והרכב של סיליקון לאבס, אשר כוללת גם את קבוצת רכיבי התזמון המעסיקה כ-100 עובדים.

שעון אטומי והרבה מאוד חישובי ביניים

בחודש שעבר היא הכריזה על הפתרונות החדשים, Si551x ו-Si540x, במשפחת NetSync, המאפשרים לתאם את השעונים בכל הצמתים והמרכיבים של רשתות איתרנט (Synchronous Ethernet – SyncE), במיוחד בתחום הטלקום (5G ו-Open RAN). לוקאש: "סינכרון הרשת הוא תהליך מורכב, ונעשה מורכב אף יותר ברשתות הדור החמישי. המקור של האותות הוא שעון אטומי המקושר אל הרשת ומספק לה את נתון הזמן הראשוני. כאשר הרשת מתחילה לפעול, כל אבזר ברשת צריך לחשב את השעה המדוייקת אצלו, וכאשר יש תקשורת בין שני אבזרים ברשת, יש צורך לחשב את הפרשי הזמנים ביניהם ולתאם שעונים.

"החישוב מאוד מורכב מכיוון שיש ברשת סוגים רבים של השהיות. אחת מהדרכים שבהן הצלחנו לשפר את הביצועים היתה באמצעות שימוש בתהליך שהפך כמעט מסורתי בחברת סיליקון לאבס: לוקחים מערכת הבנויה ממספר מרכיבים נפרדים, ומשלבים אותם ברכיב סיליקון אחד. כעת יש לנו שותף עסקי אשר מפתח יכולת להפעיל את התוכנה גם במעבדי RISC-V. הפתרונות האלה נמצאים בשימוש גם בציוד Backhaul. השוק הישראלי חשוב עבורנו. יש לנו יש לנו כאן הרבה מאוד לקוחות, כמה עשרות".

חטיבת התזמון של סקייוורקס מיוצגת בישראל על-ידי חברת אלינה הנדסה (Elina), בהמשך לעבודתה כנציגת סיליקון לאבס ב-25 השנים האחרונות. לדברי אריה יוסף, בעלים ומנכ"ל אלינה, לשוק הישראלי חשיבות מיוחדת בתחום הזה עבור סקייוורקס. "הם הגיעו לארץ עם משלחת של מומחים כדי לפגוש חברות מקומיות כמו אינטל, מובילאיי וחברות רבות נוספות".

פירסון תשלב הגנה אקטיבית של רפאל בטנק הבריטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת רפאל (Rafael) השלימה את רכישת חברת Pearson Engineering (PER) הבריטית מהעיר ניוקסל, כולל את החברה הבת שלה, Responsive Engineering. ככל הנראה אחת מהסיבות שהובילו להבשלת העיסקה היתה זכייתה של רפאל באספקת מערכת ההגנה האקטיבית Trophy לטנק המערכה החדש של בריטניה, Challenger 3. לפני כשנה הודיעה רפאל שהיא הגיעה לשלבי הגמר בתחרות, ושמשרד ההגנה הבריטי החליט לבצע ניסויי אינטגרציה של המערכת בפלטפורמה החדשה.

מנהל חטיבת ים ויבשה בחברת רפאל, ד"ר רן גוזלי, אמר שחברת PER מייצרת את מבנה הצריח של הטנק, "ובתמיכת רפאל היא תוכל לייצר בבריטניה ולשלב את מערכת ההגנה האקטיבית בתוך צריח הטנק". למעשה, זו ההודעה הפומבית הראשונה בכך שרפאל זכתה בפרוייקט ההגנה האקטיבית על הטנק אשר אמור להיכנס לשירות בשנת 2027. רפאל היא החברה הביטחונית השלישית בגודלה בישראל (אחרי אלביט והתעשייה האווירית) ומעסיקה כיום כ-8,000 עובדים.

מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, אמר שהעיסקה היא מרכיב באסטרטגיה של רפאל שנועדה לבנות בבריטניה בסיס של יכולות ייצור וטכנולוגיות מתקדמות כדי לספק מענה לצורכי הביטחון הלאומי הבריטי. "עד לאחרונה, רוב הפעילויות שלנו בבריטניה התבצעו דרך קבלנים ראשיים מקומיים, כאשר החלק העיקרי של הייצור בוצע בישראל. העיסקה תאפשר לנו להרחיב ולהשביח את יכולות הייצור של PER, ולשפר את התמיכה שלנו בלקוחות בבריטניה, בעיקר משרד הביטחון והצבא הבריטי".

ד"ר רן גוזלי (מימין) ביחד עם מנכ"ל פירסון, קרייג פריידיי
ד"ר רן גוזלי (מימין) ביחד עם מנכ"ל פירסון, קרייג פריידיי

חברת PER הוקמה בשנת 1985 ומספקת שירותי ייצור עבור פלטפרומות קרביות כבדות. היא מייצרת מרכבים, צריחים, ואבזרים משלימים לפלטפורמות קיימות, כמו מערכות פינוי מוקשים, גשרים ניידים, ציוד הנדסי כבד המופעל באמצעות טנקים ועוד. חברת Responsing Engineering מספקת שירותי ייצור של מבני פלדה כבדים, ותהיה זו שבפועל תייצר את הצריח של טנק המערכה הבריטי של הדור הבא.

הסכם חדש למכירת חלל תקשורת ל-4iG ההונגרית

AMOS 17 SATELLITE
פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הלוויין עמוס 17 המופעל על-ידי חלל תקשורת

חברת התקשורת ההונגרית 4iG הודיעה היום (ה') שלאחר מגעים מחודשים מול חברת חברת חלל תקשורת (Spacecom) ומול משרד התקשורת הישראלי, נחתם הסכם חדש ומחייב לרכישת חלל תקשורת, אשר משגרת ומנהלת את לווייני התקשורת הישראלים ממשפחת עמוס (Amos). ההסכם הראשוני לביצוע העיסקה נחתם כבר בחודש אוקטובר 2021, ובמסגרתו התחייבה 4iG לרכוש את השליטה (51%) בחברת חלל תקשורת תמורת סכום של כ-221.2 מיליון שקל, אשר שיקף פרמיה של כ-50% על המחיר הממוצע של מניית חלל תקשורת (במשך 6 חודשים) בבורסה בתל אביב.

השתלטות הדרגתית

אלא שההסכם התקשה לעבור את אישור אסיפת בעלי המניות ואת אישור משרד התקשורת הישראלי. בחודש פברואר 2022 בוצעו בו שינויים נוספים, ובחודש אוגוסט 2022 נכנסו שתי החברות למשא ומתן מחודש לצורך ביצוע שינויים נוספים בהסכם. על-פי התנאים החדשים שסוכמו כעת, תהליך ההשתלטות ייעשה בהדרגה, במספר שלבים, ובמשך מספר שנים, כאשר כל שלב מותנה בקבלת אישור ממשרד התקשורת הישראלי. השלב הראשון יתחיל ברכישת 20% ממניות חלל תקשורת באמצעות רכישת מניות מהציבור ובאמצעות הנפקה פרטית של מניות החברה. בהמשך, תרכוש 4iG מניות נוספות מעת לעת, גם מהציבור וגם באמצעות הנפקות פרטיות, עד שתגיע לשיעור אחזקה של 51% – שלוש שנים מרגע השלמת העיסקה (היום).

בעקבות ההודעה עלתה מניית חלל תקשורת בבורסה בכ-5.5% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-101 מיליון שקל. חברת חלל תקשורת מפעילה צי של ארבעה לוויינים פעילים. הבעיה העיקרית של החברה היא ש-47% ממניותיה נמצאות בבעלות יורוקום הנמצאת בידי כונס נכסים. לצידם, 49% מהמניות נמצאות בידי הציבור ונסחרות בבורסה. חברת 4iG נסחרת בבורסת בודפשט לפי שווי שוק של כ-470 מיליון דולר. כיום היא בונה עצמה מחדש במטרה להיות ספקית שירותי תקשורת גלובלית, כולל תקשורת לוויינית.

נקודת השמיים של חלל חוזרת לידי ממשלת הונגריה

בחודש אוגוסט 2022 חתמה 4iG על הסכם לרכישת Vodafone Hungary ביחד עם ממשלת הונגריה, תמורת סכום כולל של כ-1.7 מיליארד דולר. וודאפון הונגריה היא ספקית שירותי התקשורת הגדולה במדינה. לאחר העיסקה, תחזיק 4iG ב-51% ממניות החברה, וממשלת הונגריה תחזיק ב-49% מהמניות. רכישת חלל היא מרכיב באסטרטגיה של ממשלת הונגריה לשלוט בלוויין תקשורת לאומי ובאסטרטגיית ההתרחבות של 4iG – אשר זכתה במכרז לשיגור והפעלת הלוויין הלאומי.

מדובר גם בהזדמנות יוצאת דופן: כיום מקבלת הונגריה שירותי תקשורת לוויינית באמצעות הלוויין עמוס-3. אומנם הוא אחראי להכנסות בהיקף של 27 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2022 (מסכום כולל של כ-48 מיליון דולר), אלא שהוא צפוי לצאת משירות בשנת 2026. חשוב יותר: הוא ממוקם בנקודת השמיים W4, אשר שייכת לממשלת הונגריה לפי החלוקה של האו”ם. בשנת 2004 החכירה ממשלת הונגריה את השימוש בנקודה הזו לחלל תקשורת, שהציבה בו את עמוס-3 בשנת 2008. אלא שחוזה החכירה הזה מסתיים ב-2024, ולאחריה תחזור נקודת השמיים לבעלות ממשלת הונגריה.