מחבר: Techtime

סייבורד גייסה 4 מיליון דולר למערכת גילוי רכיבים מזוייפים בקו הייצור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ראש ההשמה עם מצלמת הבקרה במכונת SIPLACE של ASM. "לכל קו ייצור יש טביעת אצבע שאנחנו מזהים"

חברת Cybord התל אביבית השלימה גיוס הון בהיקף של כ-4 מיליון דולר אשר הובל על-ידי קרן ההשקעות החדשה IL Ventures, והתקיים בהשתתפות קרן NextLeap של יוצאי אינטל ומענק של מיליון דולר מטעם קרן הסיד של רשות החדשנות. לפני הגיוס האחרון החברה ביצעה גיוס סיד בהיקף של כ-1 מיליון דולר. חברת סייבורד הוקמה בשנת 2018 על-ידי הטכנולוג הראשי ד”ר אייל וייס, על-בסיס רעיון חדשני לאיתור רכיבים פגומים או רכיבים מזוייפים  בקו הייצור עצמו, באמצעות ניצול מערכות ה-Dump הקיימות במילא במכונות ההשמה (Pick and Place) התעשייתיות.

במכונות ה-SMT מותקנות מצלמות בקרה המצלמות כל רכיב לפני השמתו על המעגל, כדי לוודא שהוא מונח בכיוון ובזווית הנכונים. המערכת גם אחראית על יישום מדיניות הייצור, ובמקרים בעייתיים היא מפעילה את נוהל Dump: משליכה את הרכיב הצידה או עוצרת את קו הייצור. מערכת Cybord SMT של החברה מתחברת אל תוכנת מכונת ההשמה, שולפת משם את התמונות, ובודקת אותן באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית ומידע מבדיקות עבר, המצטבר בענן של AWS.

פלקס מאמצת את הרעיון

התוכנה מנתחת את הצילום של כל רכיב ומזהה אותו: יצרן, תאריך ייצור, רמת האותנתיות של הרכיב, רמת ההלחמתיות שלו (המצביעה גם על גיל הרכיב), האם יש בו פגמים ושכבות חלודה (קורוזיה), האם נעשו נסיונות התחברות אל הרכיב והאם הוא פורק מתוך כרטיס אלקטרוני אחר לפני שהוחזר אל קווי הייצור. עד היום החברה צברה מידע שנאסף מיותר מ-1.4 מיליארד רכיבים מכ-30,000 מק"טים, המופיעים ברוב סוגי המארזים הקיימים בתעשייה.

מנכ"ל סייבורד, זאב אפרת, סיפר ל-Techtime שההשקעה מגיעה בשלב שבו החברה מגבירה את כניסתה לתעשייה ונמצאת בהתרחבות. החברה מעסיקה 15 עובדים ישירות ועוד 15 עובדים במיקור חוץ. בשנה האחרונה היא סיפקה מכונות יעודיות לבדיקת איכות הרכיבים בתוך גלילים עבור יצרנית אלקטרוניקה גלובלית, אשר התקינה אותן באתרי ייצור העובדים עבורה בחברות פוקסקון, פלקס, ג'ייביל, פאברינט ו-USI. חברת פלקס, אשר התקינה את מערכות המעקב של החברה במפעלי הייצור במגדל העמק, בברזיל ובהונגריה, וכעת היא מטמיעה אותה בשני מפעלים נוספים: מפעל נוסף בהונגריה ומפעל ייצור ברומניה.

צילום הרכיב לפני ההשמה מאפשר ל-Cybord SMT לאמת את זהות הרכיבים (למעלה), לאתר פגמים ברכיבים (במרכז) ואפילו למנוע אתגרי סייבר באמצעות זיהוי רכיבים שנשלפו מכרטיסים ישנים ו/או שתוכנתו מראש (למטה)
צילום הרכיב לפני ההשמה מאפשר ל-Cybord SMT לאמת את זהות הרכיבים (למעלה), לאתר פגמים ברכיבים (במרכז) ואפילו למנוע אתגרי סייבר באמצעות זיהוי רכיבים שנשלפו מכרטיסים ישנים ו/או שתוכנתו מראש (למטה)

אפרת: "בגלל משבר הקורונה נאלצה היצרנית הזאת לרכוש רכיבים ממקורות שאינם חלק משרשרת האספקה המסורתית שלה (Zero Trust), ולכן היתה זקוקה לפתרון שלנו כדי לרכוש רכיבים בשוק הפתוח, ולהיות בטוחה שהם תקינים. בשלב הנוכחי אנחנו תומכים במכונות ה-SMT של ASM (לשעבר סימנס) ושל פוג'י, אשר הוציאו גרסאות תוכנה חדשות למכונות ה-SMT שלהן, הכוללת API המאפשר התחברות מהירה אלינו. היעד הבא הוא להגיע למכונות הייצור של ימהה ופנאסוניק".

"לכל קו ייצור יש טביעת אצבע"

לדברי הטכנולג הראשי אייל וייס, גם בלא בעיית הרכיבים המזוייפים, התעשייה מתמודדת באופן קבוע עם בעיית אמינות הרכיבים. וייס: "פגמים שונים פוגעים בתהליך הייצור, החל מסדקים וכלה בשחיקה. כך למשל, 0.3% מהרכיבים נפסלים עקב קורוזיה של המגעים. התוצאה היא שהיצרנים סובלים מרמת החזרות פנימית של כ-1.5% לפחות.

"המערכת שלנו מספקת מענה לבעיה הזאת ומאפשרת לצמצם מאוד את תופעת ההחזרות. היא מפיקה עבור הלקוחות דו"ח ייצור מלא של כל כרטיס. כאשר מתגלה תקלה, ניתן להגיע אל הרכיב הבודד ואל הכרטיס הבודד, ולא לפסול אצוות ייצור שלמה. מערכת ניתוח התמונה שלנו כל-כך רגישה, שאנחנו מזהים לא רק את היצרן של כל רכיב, אלא אפילו את המכונה הספציפית שארזה את הרכיב. לכל קו ייצור יש טביעת אצבע".

זיהוי יצרני הרכיבים במערכת ניתוח התמונות של סייבורד. מקור: Cybord
זיהוי יצרני הרכיבים במערכת ניתוח התמונות של סייבורד. מקור: Cybord

רוצ'סטר תייצר רכיבים אופטיים של קיוסמי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רוצ'סטר היא מפיץ המייצר אל המלאי רכיבים של חברות OEM. צילום: רוצ'סטר

חברת קיוסמי היפנית (Kyoto Semiconductor) חתמה על הסכם ייצור והפצה עם חברת Rochester Electronics האמריקאית, לייצור והפצת רכיבים שסיימו את מחזור החיים שלהם מבחינת היצרן (End of Life). מנכ"ל קיוסמי, צונאו טקהאשי, אמר שההסכם מאפשר לספק ללקוחות רכיבי EOL ולהבטיח אספקה ארוכת טווח של רכיבים שהם עדיין בשלב אקטיבי במחזור החיים שלהם.

טקהאשי: "אנחנו מספקים רכיבים קריטיים לתעשיית התקשורת האופטית ולתעשיות הזקוקות לחיישנים אופטיים. בדרך-כלל, הלקוחות משתמשים ברכיבים האלה לאורך תקופות ארוכות מאוד, ולכן ההסכם הזה יבטיח את הזמינות של הרכיבים שהם רוכשים". סגן נשיא רוצ'סטר, קולין סטרוטר, אמר שבעקבות ההסכם, הלקוחות של קיוסמי יכולים להיות בטוחים בזמינות ארוכת הטווח של רכיבים שהם מזמינים ושהם יקבלו רכיבים המוסמכים על-ידי קיוסמי.

חברת רוצ'סטר היא מספקיות הרכיבים הגדולות, ומייצרת שבבים בעלי הסמכה מלאה של כ-70 יצרנים מקוריים. למעשה היא פועלת במתכונת של מפיץ המחזיק במלאי של רכיבים שהוא מייצר. החברה דיווחה שכיום יש לה מלאי של 15 מיליארד רכיבים מ-200,000 מק"טים שונים. בנוסף, יש לה מלאי של 12 מיליארד פיסות סיליקון, המאפשר לה לספק שירות של ייצור לפי הזמנה (Build-To-Order – BTO). לפני מספר שנים נפגש Techtime עם סטרוטר בתערוכת electronica במינכן, והוא הסביר כיצד החברה פועלת.

התעשייה הביטחונית הישראלית היא שוק יעד חשוב

סטרוטר: "כאשר יצרן שבבים גדול מפסיק את הייצור של רכיב מסויים, אנחנו מקבלים את המסיכות ששימשו לייצור הרכיב, את פרוטוקולי הבדיקה המקוריים ואת ציוד הבדיקה שבו השתמש לבדיקת הרכיבים. בדרך-כלל אנחנו עובדים מול 4-5 פאבים המספקים לנו את שירותי הייצור. בחלק מהמקרים אנחנו שוכרים את הפאב המקורי שפתאום הפך חסר-עבודה, והוא מייצר עבורנו את הרכיבים. אנחנו אחראים לביצוע אצלנו של כל הבדיקות לפי הפרוטוקולים המקוריים, וכאשר מסתיים תהליך הייצור, הרכיב מסומן במק”ט המקורי של היצרן, ומופיע עליו גם הלוגו של היצרן וגם הלוגו של רוצ’סטר”.

לדבריו, ישראל היא שוק חשוב עבור החברה, מכיוון שיש בארץ תעשיות רבות אשר מייצרות מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך מאוד: "החברות הביטחוניות הישראליות צריכות לתמוך בלקוחות שלהן הרבה מאוד שנים לאחר שהיצרן הפסיק לייצר את הרכיב המקורי שבו הן בחרו להשתמש. אומנם הן יכולות לחפש מלאים ישנים בשוק, אולם בכך הן נחשפות לסכנה שיקבלו רכיבים מזוייפים שלא ניתן לעקוב אחר המקור האמיתי שלהם".

אנבידיה רוכשת את חברת Excelero התל אביבית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה רוכשת את חברת אקסלרו (Excelero) התל אביבית, המספקת טכנולוגיות אחסון מואצות ומבוססות תוכנה (Software Defined Storage). חברת אקסלרו הוקמה בשנת 2014 וגייסה עד היום כ-35 מיליון דולר. החברה מעסיקה כמה עשרות עובדים, אשר רובם צפוי להצטרף אל מרכז המו"פ הישראלי של אנבידיה. מאז רכישת חברת מלאנוקס באפריל 2020, הרחיבה אנבידיה את היקף פעילותה בישראל וכיום היא מעסיקה יותר מ-2,800 עובדים בשבעה מרכזי פיתוח: יוקנעם, תל-חי, תל אביב, רעננה, ירושלים, קריית גת ובאר שבע.

סמנכ"ל ארכיטקטורת תוכנה באנבידיה ישראל, דרור גולדנברג, אמר שאקסלרו מביאה מומחיות עמוקה בפתרונות אחסון מהיר ותקשורת מואצת. "הרכישה מסייעת להרחיב את תחומי הפעילות של אנבידיה ישראל". מייסד משותף ומנכ"ל אקסלרו, יניב רומם, אמר שטכנולוגיות האיחסון המואץ של החברה ישולבו בפלטפורמות מיחשוב-על ובינה מלאכותית של אנבידיה. חברת אקסלקו מפתחת פתרון תוכנה המאפשר להאיץ את הגישה לזיכרון של כונני זיכרון מבוססי מוליכים למחצה (SSD).

הטכנולוגיה של החברה בשם NVMesh גם מאפשרת להשתמש בכוננים לצורך בניית מערכי זכרון ארגוניים גדולים ומהירים. טכנולוגיית NVMesh היא זיכרון מוגדר תוכנה אשר מייעל את השימוש בפרוטוקול התקשורת NVMe אשר מאפשר להתחבר אל כונני SSD באמצעות ממשקי PCIe. מכיוון שהוא פותח באופן ייעודי עבור כונני SSD, הוא הופך במהירות לתקן תעשייתי לתקשורת עם הזכרון במרכזי נתונים, תשתיות ענן וכיום אפילו במחשבים אישיים.

עבודה משותפת עם מלאנוקס

לחברה יש היכרות עמוקה עם אנבידיה, והיא שיתפה איתה פעולה בהאצת הביצועים של טכנולוגיית גישה ישירה מרוחקת לזיכרון (Remote Direct Memory Access – RDMA) של אנבידיה ובאופטימיזציה של טכנולוגיית RDMA על-גבי איתרנט (RoCE), המוכרת גם בשם InfiniBand over Ethernet, שבה השתמשה מלאנוקס. הגישה וניהול הזיכרון ב-NVMesh מתבצעים בלא מעורבות ה-CPU, אלא רק באמצעות כרטיסי ממשק (NIC) המשמשים בעצמם כמאיצים וככלי להסטת עומסים מהמעבד המרכזי.

מאז הקמתה השקיעו באקסלרו חברות טכנולוגיה מרכזיות, בהן: מלאנוקס, קואלקום, ווסטרן דיג'יטל ומייקרון. בעבר החברה דיווחה שאחת מהלקוחות שלה היא מיקרוסופט אשר משתמשת בטכנולוגיית NVMesh כדי להאיץ את הביצועים בחלק מהשירותים של הענן Azure. לקוחות נוספים של החברה: דויטשה טלקום, נאס"א, יבמ, סופרמיקרו, פוג'יטסו, מחשב-העל הקנדי SciNet, מלאנוקס ועוד. אנבידיה הודעה שהיא תמשיך לספק תמיכה בכל הלקוחות הקיימים של אקסלרו.

30% מהכנסות נקסט ויז'ן ב-2021 – מאלביט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכטב”מים, סיימה את 2021 עם הכנסות של כ-15 מיליון דולר, צמיחה של 91% ביחס להכנסות 2020. בשורה התחתונה, רשמה החברה ב-2021 רווח נקי של כ-5.7 מיליון דולר, כ-38% מסך ההכנסות, בהשוואה לרווח נקי של 2.15 מיליון דולר ב-2020. צבר ההזמנות של החברה, נכון לסוף 2021, עומד על כ-10 מיליון דולר, ויש לה כ-100 לקוחות.

מהדו"ח השנתי עולה כי, הלקוח המרכזי של נקסט ויז'ן היא חברת אלביט (Elbit), המטמיעה את מצלמות החברה ברחפנים מתוצרתה. בשנת 2021 רכשה אלביט מנקסט ויז'ן מצלמות בהיקף של 4.6 מיליון דולר, והיא היתה אחראית לכ-30% מהכנסות החברה. במסגרת ההסכם הנוכחי בין שתי החברות, אלביט צפויה לרכוש בסך הכול מצלמות בהיקף כולל של 8.5 מיליון דולר. לקוח מרכזי נוסף של החברה היא יצרנית החימוש המעופף הישראלית UVision Air, שב-2021 הייתה אחראית לכ-12.7% מהמכירות.

המטרה: קו ייצור בארה"ב

ישראל היא שוק היעד העיקרי של נקסט ויז'ן, ומהווה כ-60% מהכנסותיה. נקסט ויז'ן פועלת להגדלת נתח השוק שלה בארצות הברית, שכיום מהווה כ-17% מהכנסותיה. לאור העדפת לקוחות אמריקאים, לרבות הממשל האמריקאי, לרכוש מוצרים ביטחוניים מחברות מקומיות, נקסט ויז'ן בוחנת הקמת חברה-בת אמריקאית או רכישה של חברה-בת אמריקאית. החברה-בת תקים קו ייצור של מוצרי החברה ותשווק אותם ללקוחות אמריקאים.

חברת נקסט ויז’ן מערכות מיוצבות הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן ומעסיקה כיום 27 עובדים. היא מפתחת ומייצרת מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל, במשקל כולל של 90-500 גרם. המצלמות מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. רוב לקוחותיה הם יצרני מערכות המוכרים את המוצרים שלהם ללקוחות סופיים.

החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. לדברי החברה, הטכנולוגיה שלה מאפשרת למצלמה לבצע זום עמוק מכלים בתנועה מבלי לפגוע ביציבות התמונה.

היעד: 100 מיליון דולר מכירות ב-2024

כיום כולל קו המוצרים של נקסט ויז’ן שמונה דגמי מצלמות בגדלים וביכולות שונים, אשר מורכבים במפעל החברה בישראל. היעד העסקי של החברה הוא צמיחה שנתית בשיעור של יותר מ-70% אשר צפוי להביא אותה לרמת מכירות של 73-120 מיליון דולר בשנת 2024. העמידה ביעד תלויה במידה רבה ביכולת הכניסה לשוק האמריקאי.

מפת הדרכים האסטרטגית היא גם טכנולוגית. כיום החברה מפתחת טכנולוגיית זום לכל המצלמות שלה, בכל המשקלים, ובונה יכולת של רובוטיקה אוטומטית הכוללת שילוב בינה מלאכותית בתוך המצלמות. במקביל היא מגבירה את המאמץ במימוש אסטרטגיית הפתרון המלא: פיתוח ואספקת אבזרים ומוצרים משלימים שנועדו להקל על שילוב המצלמה במערכת היעד.

אוטוטוקס סיפקה שבבי V2X לפרויקט התחבורה החכמה של העיר סיאול

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר סיפקה שבבי תקשורת V2X עבור פרויקט התחבורה השיתופית החכמה של עיריית סיאול, בירת קוריאה הדרומית. מטרתו של הפרויקט, Seoul City C-ITS, הוא להסב את התחבורה הציבורית בעיר לאוטונומית ברמה 4, באמצעות שימוש בתשתית של תקשורת חכמה בין כלי-הרכב ומשתמשי הדרך. התשתית מתבססת על תקשורת V2X, מערכות תומכות החלטה לנהגים (ADAS), ורשת דור חמש, המבטיחה שהאינפורמציה תעבור בין הנקודות השונות באופן מהיר ומהימן.

הפרויקט בסיאול הוא אחד המתקדמים בעולם והוא מתפרס על פני כ-120 קילומטרים של כבישים ציבוריים. במסגרת הפרויקט, מערכת ה-V2X של אוטוטוקס הותקנה ב-2,000 אוטובוסים הנעים בעיר המדיה הדיגיטלית סאנגאם בסיאול סמוך לנתיבים המהירים של העיר, ובתשתיות התחבורה של סיאול. תשתית התקשורת של אוטוטוקס מאפשרת לספק לנהגים מגוון התראות, לרבות קרבה מסוכנת להולכי רגל, לבתי ספר, לאזורים עם אוכלוסייה מבוגרת, שיבושים בכביש, תנאי מזג אוויר ועוד.

אוטוטוקס הוקמה בשנת 2008 ועד היום גייסה כ-130 מיליון דולר. היא נחשבת לחברה הראשונה בשוק שפיתחה שבבי V2X המקשרים בין הרכב לבין כלי-רכב אחרים ותמרורי הדרך. בשנת 2018 היא הייתה הראשונה שהציעה פתרון V2X ששילב בין טכנולוגיית התקשורת הייעודית DSRC ובין טכנולוגיית התקשורת הסלולרית C-V2X, בשבב אחד.

החברה חתמה עד כה על שיתופי פעולה עם שש יצרניות רכב (OEMs) לאספקת השבבים שלה. בחודש נובמבר השנה הודיעו אוטוטוקס וחברת Foxconn Interconnect Technology (FIT), חברה בת של Foxconn (Hon Hai Technology Group), יצרנית האלקטרוניקה הגדולה בעולם, ש-FIT השקיעה 10 מיליון דולר באוטוטוקס במסגרת הסכם אסטרטגי לשיתוף פעולה שנחתם בין החברות.

אבנט: המחסור יימשך, תהליכי הפיתוח משתנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ההפרעה בשרשרת האספקה של תעשיית האלקטרוניקה אשר החלה עם התפרצות מגיפת הקורונה, מקבלת צביון של משבר ארוך-טווח, אשר משנה את האופן שבו חברות מתמודדות עם פרוייקטי פיתוח ועם תהליכי הייצור. כך עולה מתוך סקר הלקוחות השנתי שביצעה חברת אבנט (Avnet) בחודשים נובמבר-דצמבר 2021. הסקר בוצע בקרב 530 מהנדסים בכירים בחברות גלובליות: 31% מארה"ב, 56% מאזור EMEA, כ-10% מאסיה ו-2% מיפן.

רוב המהנדסים בתעשייה מאמינים שהמשבר יימשך לפחות עוד שנה או שנה וחצי, וכבר עכשיו הוא משפיע על האופן שבו חברות מפתחות מוצרים חדשים. ההשפעה הגדולה ביותר היא המעבר מפיתוח מונחה-ביצועים לפיתוח מונחה-זמינות. כ-64% מהמשיבים סיפרו שהחברה שלהם עברה לשיטת פיתוח חדשה שלפיה המערכות מתוכננות בהתאם לרכיבים הזמינים בשוק בזמן הפיתוח.

מהסקר מתברר שהשפעת המחסור היא רחבת-היקף: 79% מהמהנדסים דיווחו שהם נתקלים בקשיים רבים בהשגת רכיבים. במגזר תעשיית התקשורת המצב קשה יותר, ו-83% דיווחו על קושי בהשגת רכיבים. מתוך המפתחים שהתקשו להשיג רכיבים, 93% דיווחו שהבעיה הגדולה ביותר היא זמני אספקה ארוכים. הבעיה השנייה בחומרתה (74%) היא עיכובים בייצור, למרות שברוב המקרים העיכוב בייצור נמשך פחות מ-6 חודשים. הבעיה השלישית בחומרתה (72%) היא עליית מחירי הרכיבים.

עלייה בסכנת הרכיבים המזוייפים

המהנדסים סבורים שהמשבר רחוק מפתרון: הרוב המכריע של משתתפי הסקר, 96%, סבור שזמני האספקה צפויים להתארך ומחיר הרכיבים ימשיך להאמיר לפחות בשנה או בשנה וחצי הקרובות. אחת מהשפעות הלוואי של המצב הזה היא חרדה מתגברת מהסתננות רכיבים מזוייפים אל 'קווי הייצור, מכיוון שהיצרנים פונים אל מקורות אספקה פחות בטוחים מבעבר: 76% מהמשתתפים העריכו שתהיה עלייה בהיקף הרכיבים המזוייפים, ו-83% סיפרו שהם עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם המפיצים כדי לצמצם את סכנת החשיפה אל רכיבים מזוייפים.

לתופעה הזאת יש גם השפעה על תהליכי ההעברה מפיתוח לייצור: 55% דיווחו שכאשר הם לא מוצאים רכיב מתאים, הם מבצעים תכנון מחדש של הכרטיס. כמחציתם דיווחו שהם מחפשים רכיב אלטרנטיבי אשר מתאים ברמת המגעים (pin-to-pin replacement) או שהוא תואם לחלוטים ואינו דורש שינויי תוכנה (drop-in replacement). בארה"ב יש העדפה לשימוש ברכיבים אלטרנטיביים תואמים. בסך בכל, 73% מהנשאלים סיפרו שהם כבר נאלצו לעשות אחת או יותר מהפעולות האלו.

סטרטסיס וננו-דיימנשן משהות את הפעילות העסקית עם השוק הרוסי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סטרטסיס (Stratasys) וננו-דיימנשן (Nano-Dimension) הישראליות הודיעו כי החליטו, במשותף עם חברות בולטות בתעשיית ההדפסה בתלת מימד העולמית, להשהות את כל פעילותן העסקית עם השוק הרוסי, עד להודעה חדשה, וזאת על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה.

בנייר עמדה מטעם החברות המובילות בתעשייה, ושעליו חתומות חברות דוגמת 3D Systems, Incus, Desktop Metal, ROX ועוד, נאמר כי הן תומכות במדיניות שהותוותה על ידי הקהילה הבינלאומית, נאט״ו, האיחוד האירופאי והממשלה הפדרלית הגרמנית. שוק ההדפסה בתלת-מימד ברוסיה אינו גדול ולפי ההערכות היקפו עומד על כמיליארד דולר. בדצמבר 2020 גיבשו מספר חברות אנרגיה, תעופה וביטחון רוסיות, בעידוד גופי ממשל, מפת דרכים לקידום תשתית התלת-מימד במדינה, מתוך מטרה להרחיב את שוק התלת-מימד המקומי פי 2.5 עד 2030. חרם ממושך מצד תעשיית התלת-מימד העולמית לבטח יפגע במאמצים אלה.

מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף [בתמונה למעלה], אמר: "אנו חייבים לגלות חזית אחידה וחזקה בהגנה על החופש, השלום והדמוקרטיה. אנו מביטים בדאגה רבה על המצב הנוכחי ומביעים סולידריות עם אלה שנפגעים מהלחימה ומציעים להם את תמיכתנו וכל סיוע הומניטרי שיידרש. אנו עומדים מאחורי העם האוקראיני״. 

Kyocera AVX רוכשת את חטיבת הקבלים של ROHM היפנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קבל טנטלום מתוצרת קיוסרה

חברת ROHM Semiconductor היפנית חתמה על הסכם למכירת חטיבת הקבלים שלה לחברת Kyocera AVX. במסגרת העיסקה יועברו לידי קיוסרה כל הנכסים של ייצור קבלי טנטלום וקבלים פולימריים, כולל העובדים, מתקני הייצור והקניין הרוחני. המעבר מתוכנן להסתיים עד לאוגוסט 2022. עד השלמתו ROHM תמשיך לייצר קבלים עבור קיוסרה כדי לוודא אספקה רציפה ללקוחות.

מנכ"ל Kyocera AVX, ג'וני סארוויס, אמר שהעיסקה מרחיבה את כושר הייצור של החברה בתחום הקבלים. כיום החברה מפעילה ארבעה מפעלים לייצור קבלים. מבחינת ROHM, אשר החלה את דרכה כיצרנית נגדים ורכיבים פאסיביים, מכירת חטיבת הקבלים היא יציאה מתחום זניח, אשר היה אחראי לפחות מכ-5% ממכירותיה ב-2021, שנה שבה הן הסתכמו בכ-3.4 מיליארד דולר.

הפעילות העיקרית של חברת ROHM היא בתחום השבבים, בעיקר ייצור רכיבי הספק דיסקרטיים, מיקרו-בקרים, רכיבים אנלוגיים, מודולי תקשורת, ערכות שבבים ללוחות-אם מבוססי אינטל ורכיבים נוספים האחראים ביחד לכ-45% ממכירותיה. העיסקה בוצעה במסגרת אסטרטגיית צמיחה שנועדה למקד אותה בתחום השבבים לתעשיית הרכב ולמוצרים תעשייתיים.

להערכת החברה, האסטרטגיה החדשה תביא את החברה לצמיחה באופן שיורגש כבר ב-2025. החברה מסרה שבמקביל לצמיחה אורגנית בתחום האלה, היא מחפשת הזדמנויות למיזוגים ורכישות. כדי לממן את המהלך הזה החברה הקציבה סכום של כ-3.5 מיליארד דולר שיושקע בחברה עד לשנת 2025.

טרמאונט ו-EVG ייצרו אלמטים אופטיים למחבר סיליקון פוטוניקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מחבר PhotonicPlug של טרמאונט

חברת טרמאונט (Teramount) הירושלמית וחברת EV Group האוסטרית פיתחו תהליך ייצור עבור המחברים האופטיים של טרמאונט, המאפשרים התחברות ישירה אל רכיבי סיליקון פוטוניקס. מנכ"ל טרמאונט, ד״ר הישאם טאהא, מסר ל-Techtime שהחברה השתמשה ביכולות של EVG, כולל המכונות וטכנולוגיות Nano Imprint Lithography – NIL, כדי לבנות מראות ועדשות על פרוסות סיליקון. "טרמאונט משתמשת בטכנולוגיה עבור פתרון PhotonicPlug כדי לפתור את בעיית החיבור של סיבים אופטיים אל שבבים פוטוניים, ובכך מקרבת את תעשיית הסיליקון פוטוניקס לייצור המוני".

חברת טרמאונט הוקמה בשנת 2015 על-ידי המנכ”ל ד״ר הישאם טאהא וסמנכ”ל הטכנולוגיות ד״ר אבי ישראל. בחודש מרץ 2021 היא השלימה גיוס הון בהיקף של 8 מיליון דולר, שנועד להביא אותה לייצור המוני. הגיוס הובל על-ידי קרן Grove Ventures והשתתף בו גם דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית וכיום יו״ר החברה. טכנולוגיית PhotonicPlug של טרמאונט מאפשרת לכל קבלן ייצור מארזים (OSAT) לחבר את הסיבים האופטיים אל שבב הסילקון פוטוניקס בלא בשימוש בציוד ייעודי (Active Alignment) יקר ומורכב. הדבר מתבצע באמצעות מבנה המקשר בין מוליכי האור אל נקודות התחברות (photonic bumps) אופטיות שממדיהן דומים לנקודות ההתחברות הסטנדרטיות של שבבי CMOS.

מרכזי נתונים העובדים במהירות האור

חברת EVG מספקת ציוד ליתוגרפיה ומטרולוגיה לתעשיית השבבים וציוד לקישור פיסות סיליקון אל יציאות המארזים (Wafer Bonding). החברה מעסיקה כ-1,100 עובדים ומשמשת גם כמשתתפת פעילה בקונסורציום Transform האירופי, אשר נועד להבטיח את שרשרת האספקה של רכיבי הספק מבוססי סיליקון קרביד עבור תעשיית השבבים האירופית. הקונסורציום כולל 34 חברות טכנולוגיה אירופיות ופועל בתקציב של האיחוד האירופי בהיקף של כ-89 מיליון אירו. טכנולוגיית NIL של החברה, היא טכנולוגיית ליתוגרפיה המאפשרת לייצר תבניות ברוחב של עד 40 ננומטר באמצעות מקור UV.

לדברי טאהא, השפעת הפתרון של החברה על התעשייה תהיה עצומה. "הוא מאפשר למרכזי נתונים ולמחשבי על להעביר מידע במהירות האור ובצריכה אנרגטית נמוכה מאוד". שיתוף הפעולה בין שתי החברות מהווה אבן דרך חשובה ביכולת של טרמאונט לעבור לייצור המוני. "אנחנו עובדים במתכונת של חברת פאבלס (Fabless), אולם המכונות האלה נמצאות בשימוש אצל קבלני משנה שנוכל להשתמש בהם לצורך ייצור המוני של המחברים".

אינוויז: ייצור חיישני LiDAR עבור ב.מ.וו יתחיל ב-2022

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עומר כילף, מנכ"ל חברת אינוויז

חברת אינוויז (Innoviz) מראש העין הגדילה את תחזית המכירות שלה לשנים הבאות מ-2.4 מיליארד דולר לכ-2.6 מיליארד דולר, בעקבות הסכמים להתקנת חיישני LiDAR בהסעיות (shuttles). החברה דיווחה על מכירות בהיקף של כ-5.4 מיליון דולר בשנת 2021, בהשוואה לשנת 2020 שה לא היו לה מכירות, אלא הוצאות-יתר של יותר מ-9 מיליון דולר.

בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, גילה המנכ"ל עומר כילף שהחיישן שהחברה פיתחה עבור חברת ב.מ.וו עבר בהצלחה את כל המבחנים והגיע לשלב הקפאת-פיתוח (Freeze). פירוש הדבר שמרגע זה אסור לבצע שינויים בתכנון שאושר על-ידי ב.מ.וו, והוא ייכנס לייצור במתכונתו הנוכחית. לדבריו, הייצור ההמוני שלו יתחיל כבר בשנת 2022.הניסויים שבוצעו בחברת ב.מ.וו היו אחראים לחלק ניכר מהמכירות של החברה, שכן אינוויז סיפקה לה מאות יחידות לצורך ביצוע כל המבחנים וקבלת אישורים.

שנת 2021 היתה שנה מיוחדת עבור החברה, משום שבמהלכה היא ביצעה סדרה של מהלכים אסטרטגיים: הוציאה את הדור החדש של חיישן ה-LiDAR שלה, InnovizTwo, הכריזה על חיישן היקפי מסוג חדש, Innoviz360, ונכנסה לבורסת נסד"ק באמצעות עסקת SPAC שהכניסה לקופתה 370 מיליון דולר. במקביל, החברה הגדילה את מצבת כוח האדם ב-35 עובדים, וכיום היא מעסיקה כ-400 עובדים, כ-70% מהם במחקר ופיתוח.

הלקח שנילמד מחברת מובילאיי

במהלך השנה החברה נכנסה לתחומים חדשים שאינם בתעשיית הרכב, בהם שיתוף פעולה עם חברת אוביאשי היפנית, שהיא מקבלניות הבנייה הגדולות בעולם, להתקנת מערכות LiDAR המאפשרות לעגורנים לפעול בצורה אוטונומית או חצי-אוטונומית. החברה משקיעה מאמץ גדול בפיתוח תוכנת ההתמצאות הסביבתית שלה. כרבע מעובדי החברה (100 עובדים) מועסקים כיום בפרוייקט פיתוח התוכנה, המאפשרת ללקוחות לרכוש את החיישן ביחד עם פיענוח מלא של הסביבה.

המידע המפוענח המגיע מהחיישן של אינוויז
המידע המפוענח המגיע מהחיישן של אינוויז

החברה תספק אותה בשתי תצורות בהתאם לבחירת הלקוח: במתכונת של ארכיטקטורה מבוזרת היא תספק למחשב הרכב את המידע המפוענח במלואו, כאשר המחשב המרכזי יהיה אחראי על ניהול מדיניות הנהיגה. למכוניות המנוהלות בתצורה מרכזית שבה מחשב הרכב מנהל את כל פעילויות הפיענוח וניהול הנהיגה, התוכנה תספק רק את ענן הנקודות המגיע מהחיישן לאחר פיענוח ראשוני. להערכת כילף, התוכנה תימכר במחיר של כ-50 דולר לרכב. מעניין לציין שהתמחור הזה מבוסס על המודל של חברת מובילאיי. בין השאר, החברה צופה שבעתיד יהיו ההכנסות מתוכנה מרכיב מרכזי במכירותיה.

במהלך השנה הקרובה החברה מתכננת להוציא גרסאות חדשות של החיישן שלה: חיישן InnovizTwo ייצא בגרסה נוספת בשם InnovizTwo B1 המאופיינת בפרופיל נמוך, כדי שניתן יהיה להתקין אותו בגג הרכב באופן המשתלב בצורה חלקה עם קווי המתאר הקיימים של הרכב. במקביל, היא תכין את Innoviz360 לקראת ייצור ב-2023. מדובר בטכנולוגיה חדשה שבה החיישן מעניק כיסוי של 360 מעלות מסביב לרכב, ומספק יכולת מעבר למכוניות אוטונומיות ברמת L4.

סמנכ"ל הפיתוח, אורן בוסקילה, סיפר שהחברה החלה בפרוייקט פיתוח רחב-היקף הכולל אופטיקה חדשה ורכיב ASIC חדש, אשר עליהם יתבססו חיישני הדור הבא של החברה. הם יעניקו לחיישנים טווח גילוי וזיהוי של עד 500 מטר. החברה מצפה לספק דוגמאות ראשונות ללקוחות במהלך שנת 2023.

הכנסות שיא לוואלנס ב-2021: 70.7 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ואלנס (Valens) פרסמה היום (ד') את הדוח הכספי לשנת 2021, הראשון מאז הונפקה בבורסה של ניו-יורק באמצעות מיזוג עם חברת ספאק. הכנסות החברה ב-2021 הסתכמו בהיקף שיא של 70.7 מיליון דולר, גידול של 24% בהשוואה ל-202. החברה, המפתחת שבבי תקשורת להעברת נתונים אולטרה-מהירה, פועלת בשני שווקים עיקריים: ברבעון הרביעי ל-2021 עמדו הכנסותיה על 20.7 מיליון דולר, עלייה של 46% בהשוואה לרבעון המקביל.

ואלנס פעילה בשני שווקים עיקריים: שוק האודיו-וידיאו ושוק האוטומוטיב. הכנסותיה ב-2021 משוק האודיו-וידיאו, שהוא למעשה שוק הליבה שבו פועלת החברה מראשיתה, הסתכמו ב-62.8 מיליון דולר. בשנים האחרונות התאימה החברה את הטכנולוגיה שלה גם לתחום האוטומוטיב, על רקע הצורך הגובר בתקשורת מהירה ומהימנה בין מערכות הרכב. ההכנסות מתחום זה ב-2021 צמחו בשיעור של 281% ל-7.9 מיליון דולר. ההכנסות משוק הרכב הגיעו בעקבות החוזה של החברה עם דיימלר. "אנחנו בדרך לשחזר בעולם הרכב את ההצלחה שלנו מעולם האודיו-וידיאו, והשגנו בשנה החולפת אבני-דרך שמקרבים אותנו להגשמת היעד," אמר מנכ"ל החברה גדעון בן צבי.

מוואלנס נמסר כי החברה הצליחה לעמוד באופן מלא בביקוש הלקוחות, וזאת למרות אילוצי שרשרת האספקה. נכון לסוף 2021 לחברה צבר הזמנות של 78.2 מיליון דולר. בקופת המזומנים של החברה כ-178.7 מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2022 צופה החברה הכנסות של 20.6-21.0 מיליון דולר, ו-83-85 מיליון דולר בשנת 2022 כולה.

S-Class של דיימלר כוללים את השבב של ואלנס

חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה. הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בינואר 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לצורכי התקשורת בתוך הרכב.

בסוף 2016 הכריזה ואלנס על שיתוף פעולה משמעותי ראשון בתעשיית האוטומוטיב, עם דיימלר, שבחרה בשבב הקודם שלה, VA6000, לאספקת תשתית התקשורת של מערכות הבידור והטלמטיקה במכוניות שלה. דגמי 2021 S-Class כבר כוללים את השבבים של ואלנס.

האזינו לשיחה עם סמנכ”לית השיווק של ואלנס, דנה זליצקי, מתוך תוכנית מס’ 6 בפודקאסט שלנו, שעלתה בנובמבר 2019:

סטורדוט תפתח סוללת רכב הנטענת בתוך 2 דקות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סטורדוט (Storedot), המפתחת סוללות לרכב חשמלי הנטענות במהירות, חשפה היום מפת דרכים להמשך תוכנית הפיתוח של החברה בעשור הקרוב. במסגרת מפת הדרכים, הצהירה סטורדוט כי בעוד 10 שנים, כלומר ב-2032, תגיע החברה ליכולות ייצור המוני של סוללות הנטענות תוך שתי דקות בלבד ומספיקות לנסיעה של כ-100 מייל (160 ק"מ). הסוללה הנוכחית של החברה, שאמורה להיות מוכנה לייצור המוני ב-2024, נטענת תוך 5 דקות ומספיקה למרחק דומה.

נקודת ציון נוספת במפת הדרכים היא סוללה הנטענת בתוך 3 דקות, גם כן למרחק של 100 מייל, שתהיה מוכנה לייצור המוני ב-2028. ההתקדמות במפת הדרכים שהציגה החברה כרוכה גם במעבר הדרגתי לסוללה במצב-מוצק (Solid-State), כלומר סוללה שבה האלקטרוליט, שדרכו עוברים היונים בתהליך הטעינה והפריקה בין שתי האלקטרודות, עשוי מחומר מוצק ולא תמיסה או ג'ל. כך שהגרסה ב-2028 תהיה במצב חצי-מוצק, והסוללה הסופית ב-2032 כבר תהיה במצב מוצק מלא.

סוללות במצב-מוצק, שהם יעד שכל התעשייה מכוונת אליו, אמורות להיות בטוחות יותר ובעלות קיבולת גדולה יותר, ועל כן לאפשר טווח נסיעה גדול יותר. האתגר הוא לפתח חומר מוצק שמצד אחד יהיה יציב ומצד שני בעל מוליכות גבוהה. אלקטרוליט מוצק הינו בעל נטייה להיסדק ולהישבר.

מנכ"ל החברה, ד"ר דורון מיירסדורף, אמר: "חשוב מאוד שנציג לתעשיית הרכב מפת דרכים ברורה וריאלית. כל שלב במפת הדרכים שלנו מהווה שיפור משמעותי של 20%, שישפיע באופן ניכר על חוויית הנהג."

סוללת רכב הנטענת בתוך 5 דקות

חברת סטור-דוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על תגלית מדעית של פרופ’ אהוד גזית וצוות המחקר שלו מאוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2003 הם גילו מבנים חלבוניים זעירים הקשורים להתפתחות מחלת האלצהיימר.

בהשראת המבנים האלה, פיתח פרופ’ גיל רוזנמן (ממייסדי חברת StoreDot) גבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד. לגבישים האלה יש תכונות מיוחדות: קיבוליות גבוהה והפקת אור נראה בצבעים בהירים ועוד. בסוללות שהחברה פיתחה מחליפים את הנוזל האלקטרוליטי בנוזל המכיל Nanodots, ועל-ידי כך גדלה קיבולת האנרגיה של הסוללה לפחות פי עשרה. טכנולוגיה זו קיבלה את הכינוי FlashBattery.

האזינו לשיחה עם דן קורפס, מנהל המוצר וההנדסה של סטורדוט, מתוך תוכנית מס’ 40 בפודקאסט שלנו, שעלתה בספטמבר 2021:

מיקרוסופט ולוקהיד מרטין מפתחות רשת תקשורת 5G צבאית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: תא סלולרי 5G על-גבי רחפן מנהל את התנועה של שיירת אספקה אוטונומית. צילום: לוקהיד מרטין

חברת לוקהיד מרטין וחברת מיקרוסופט הודיעו על שיתוף פעולה בפיתוח רשת תקשורת צבאית מבוססת הדור החמישי אשר תשמש את כוחות היבשה, הים והאוויר של הצבא האמריקאי. בשלב הראשון שתי החברות יבצעו סדרת ניסויים בהפעלה משותפת של שירותי Microsoft’s 5G ו-Microsoft Azure ביחד עם תחנות הבסיס המוקשחות הניידות של לוקהיד מרטין, כדי לבחון את הדרכים בהם ניתן להרחיב במהירות את השימוש בתשתית התקשורת כדי להופכה במהירות לערוץ תקשורת פעיל המשמש מערך צבאי גדול.

שיתוף הפעולה מתנהל במסגרת פרוייקט 5G.MIL של לוקהיד מרטין, שבמסגתו היא מפתחת סדרה של טכנולוגיות תקשורת אלחוטיות צבאיות חדשות, המבוססות על התפיסה של תקשורת סלולרית מהדור החמישי. בפרוייקט משתתפות גם חברת ורייזון וגם חברת Keysight אשר הצטרפו אליו בנובמבר 2021. בדצמבר 2021 צורפה אליו גם חברת Radsys ההודית אשר מספקת את תוכנת ה-OpenRAN עבור הרשת הסלולרית הצבאית.

הפרוייקט מבוסס על תחנות הבסיס ההיברידיות (Hybrid Base Station) של חברת לוקהיד מרטין, אשר מאפשרות למתג תקשורת בטכנולוגיית 5G, LTE 4G ולהתחבר אל רשתות התקשורת הטקטיות הקיימות של צבא ארה"ב. המטרה היא לספק תקתשית תקשורת המקשרת בין כל הכוחות לבין כל הפלטפורמות, באופן שבו ניתן לנצל גם טכנולוגיות ישנות בלא צורך להחליף אותן. בחודש אוגוסט 2021 הדגימה לוקהיד מרטין שימוש בתא סלולרי 5G נייד שהותקן על גבי רחפן, אשר הוצב מעל שיירת משאיות אספקה צבאיות וסייע לה לנוע באופן אוטונומי.

התשתית שלוקהיד מרטין מפתחת מסתמכת גם על פרוייקט HiveStar, אשר מבטיח יכולת פריסת ושימור הרשת באמצעות לוויינים. ראוי לציין שמדובר בפרוייקט אחד מתוך סדרת פרוייקטים אשר משנת 2020 קיבלו תקציב ממשלתי בהיקף של כ-2 מיליארד דולר, אשר נועד לפתח טכנולוגיות דור חמש עבור תשתיות התקשורת העתידיות של הצבא האמריקאי.

המודל של סיוה למודמי דור חמש: IP ותכנון ASIC בחבילה אחת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משה שייר, סמנכ"ל שיווק חברת סיוה

חברת סיוה מהרצליה (CEVA) הכריזה על הדור החדש של פלטפורמת המודמים למערכות הדור החמישי, PentaG2, שהיא החלה לספק ללקוחות נבחרים. הפלטפורמה החדשה כוללת מאיצי חומרה רבים אשר מחליפים מאיצי תוכנה שאיפיינו את הדור הראשון, ויוצאת בשתי גרסאות: גרסת PentaG2-Max ליישומים עתירי עיבוד ותקשורת וגרסת PentaG2-Lite ליישומים חסכוניים באנרגיה ובעלי תעבורת נתונים נמוכה, דוגמת אבזרים לבישים ויישומי IoT. בשיחה עם Techtime, סיפר סמנכ"ל השיווק של החברה, משה שייר, שבניגוד לפלטפורמה הקודמת אשר יצאה בתקופה שבה רק החל השימוש בטכנולוגיות הדור החמישי, הפלטפורמה החדשה מותאמת גם לשינויים שהתחוללו בתחום הדור החמישי וגם לשינויים באופי שרשרת האספקה של היצרניות.

מאיצי חומרה להגברת היעילות

שייר: "כאשר הוצאנו את הפלטפורמה הראשונה רוב המאיצים שהשתמשנו בהם היו מבוססי תוכנה (SDR) מכיוון שהתקנים לא היו סגורים לגמרי והשימושים לא היו מוגדרים עד הסוף. התעשייה נזקקה לפלטפורמה גמישה. אולם בעקבות העידכונים האחרונים של קבוצת 3GPP לתקן 5G NR, עולם ה-5G הבשיל וכיום כבר ניתן לספק פתרונות ייעודיים ליישומים יציבים. לכן בגרסה החדשה רוב המאיצים הם מאיצי חומרה, אשר המהירות שלהם גבוהה יותר וצריכת ההספק שלהם נמוכה יותר.

"במקביל, התעשייה הגדירה בצורה ברורה יותר את סוגי הפתרונות השונים (use cases) שהיא מצפה ליישם בדור החמישי. התפתחו יישומים כמו אינטרנט ביתי, הבית החכם, ה-IoT, הביתי והתעשייתי ויישומים לבישים שניתן ליישם באמצעות הדור החמישי בלא צורך בהתחברות אל הטלפון. לכן הוצאנו שתי גרסאות שונות, גרסה חזקה הכוללת גם מעבד וקטורי וגרסה רזה יותר ליישומים המסתפקים במהירויות תקשורת נמוכות. שתי הגרסאות מבוססות על מאיצי חומרה זהים ועל מעבד האותות של סיוה".

יצרניות המערכות רוצות שבבים משל עצמן

הפתרון מוצע ללקוחות כתוכנה על-גבי FPGA ביחד עם סימולטור מבוסס C. החברה החלה לספק אותו ללקוחות נבחרים, כאשר הזמינות לכלל השוק מתוכננת למחצית השנייה של 2022. אחד מהמרכיבים המעניינים בהכרזה הוא שניתן לקבל ממנה גם שירותי תכנון שבבים מלאים עבור הפלטפורמה החדשה. לפני קצת פחות משנה סיוה רכשה את חברת אינטרינסיקס האמריקאית המספקת שירותי תכנון ASIC, וכעת היא מספקת באמצעותה שירותי תכנון שבבים עבור הדור החמישי – מעכשיו גם בישראל.

מדובר במודל ייחודי: כמעט ואין חברות קניין רוחני בעולם המספקות שירותי תכנון מלאים. לדברי שייר, המהלך מעניק לסיוה יכולת לספק פתרון מלא ללקוחות, ולהיענות למגמת שוק חדשה: "החברות רוצות לשלוט בשרשרת האספקה שלהן. המגמה הזאת החלה להתפתח בשנים האחרונות, אבל קיבלה תאוצה בעקבות מגיפת הקורונה. כיום למשל, אין אף יצרן סמארטפונים גדול שאינו מייצר או מתחיל לייצר שבבים משל עצמו. אנחנו רואים את המגמה הזאת גם בתחום ה-IoT. אומנם זהו תחום שפעילות בו הרבה מאוד חברות קטנות, אולם חברות רבות שבעבר עסקו בתחומים מוגבלים, כמו למשל שעונים חכמים והתבססו על רכישת רכיבי ליבה מספקים חיצוניים, מעוניינות כיום בפתרון עצמי התפור לצורכיהן".

UMC מקימה פאב חדש ב-5 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פאב 12i של UMC בסינגפור

קבלנית ייצור השבבים הטאיוואנית UMC מקימה מפעל ייצור שבבים חדש בסינגפור, אשר ייצר שבבים בתהליכי 22/28 ננומטר ובפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. החברה הודיעה שבשלב הראשון שיתחיל במהלך 2024 הוא יגיע להיקף ייצור של כ-30,000 פרוסות סיליקון בחודש. החברה מתכננת להשקיע כ-5 מיליארד דולר במתקן החדש, ולצורך הזה גדילה את תקציב הרכש שלה ב-2022 להיקף של כ-3.6 מיליארד דולר. מכיוון שמדובר בהשקעה גדולה מאוד, ההחלטה התקבלה לאחר דיונים משותפים עם מספר לקוחות גדולים אשר הבטיחו הזמנות מהמפעל העתידי, בעיקר עבור שבבים ליישומי 5G, רכב ו-IoT.

המפעל החדש יתמחה במספר טכנולוגיות מוגדרות, בהן: רכיבים משובצים להספק גבוה, זכרונות משובצים בלתי נדיפים, רכיבי RF-SOI ורכיבי אותות מעורבים (mixed signal) המבוססים על טרנזיסטורי CMOS. להערכת החברה, קיים בשוק מחסור בקיבולת ייצור בטכנולוגיות מבוססות כמו 22/28 ננומטר, אשר יש להן דרישה גבוהה ביישומי בית חכם, סמארטפונים ורכב חשמלי. הפאב החדש ייבנה בצמוד למתקן הייצור הקיים (Fab12i) של החברה בסינגפור.

חברת UMC שמרכזה בטאיוואן מספקת שירותי ייצור שבבים עבור לקוחות פאבלס, באמצעות 12 מתקני ייצור בטאיוואן ובאסיה. החברה מעסיקה כ-20,000 עובדים וכושר הייצור הכולל שלה מסתכם כיום בכ-800,000 פרוסות סיליקון בחודש. בשנת הכספים האחרונה הסתכמו מכירותיה בכ-6.3 מיליארד דולר. לאחרונה התמודדה UMC עם הפסקת ייצור במפעל הפועל בעיר Suzhou שליד מחוז וואהן, בעקבות גילוי קורונה אצל חלק מהעובדים. בהתאם למדיניות הבידוד הנוקשה של ממשלת סין, המפעל הושבת ל-10 ימים עד לאחר שכל העובדים עברו בהצלחה את בדיקת ה-PCR, והוא חזר בסוף השבוע לעבודה סדירה.

 

אינטל ו-AMD מפסיקות למכור מעבדים לרוסיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ייצור בחברת TSMC הטאיוואנית. צילום: TSMC

הסנקציות הכלכליות שהממשל האמריקאי הטיל בסוף השבוע על רוסיה מתחילות להשפיע על ייצוא שבבים ואלקטרוניקה לרוסיה. במסגרת ההחלטה שפורסמה ביום חמישי האחרון, הודיע הנשיא ביידן על סדרת מהלכים שנועדו לחסום את הגישה של רוסיה לטכנולוגיות מתקדמות המסייעות למאמץ הבטחוני שלה. הם כולליםאיסור על מכירת מוצרים המכילים טכנולוגיות אמריקאיות מתקדמות, דוגמת תוכנות, ציוד תקשורת ושבבים מכל הסוגים – גם כאשר הם מותקנים כרכיבים בתוך מערכות אשר מיוצרות מחוץ לארה"ב. שתי יצרניות מעבדי ה-CPU החשובות בעולם, אינטל ו-AMD האמריקאיות, אישרו בתגובה לשאילתא של האתר Tom's Hardware, שהן פועלות בהתאם להוראות הממשל.

פירוש הדבר שיש אי-בהירות מסויימת. אומנם בהודעה של הבית הלבן נמסר שיש איסור על מכירת שבבים לחברות רוסיות, אולם נכתב גם שהמטרה היא לפגוע במוצרים בטחוניים או במוצרים דו-שימושיים. כך שעדיין לא ברור האם החברות האמריקאיות אמורות להחרים לגמרי את המסחר עם רוסיה, או רק חלקים ממנו. מהלך אחר שישפיע על התעשייה הרוסית הוא החלטת טאיוואן לאמץ את הסנקציות האמריקאיות, ומיד לאחרי הודעתה של TSMC הטאיוואניות על מחוייבות לפעול בהתאם למדיניות של טאיוואן וארה"ב. רוסיה אינה מייצרת שבבים בעצמה. כיום יש בה תעשייה מתפתחת של יצרניות ללא מפעל ייצור (Fabless) שרובן מייצרות שבבים ב-TSMC. עצירת הייצור בחברה הטאיוואנית עשויה להשבית כליל את היכולת של רוסיה להצטייד בשבבים חדשים פרי פיתוח עצמי.

בסוף השבוע, כמעט 24 שעות לאחר הודעת הממשל האמריקאי, החליט האיחוד האירופי לאמץ את המדיניות האמריקאית, והיום (ב') פירסם את תחומי המסחר הטכנולוגיים האסורים. גם כאן נותרה אי בהירות מסויימת: "האיחוד האירופי אוסר על מכירת מוצרים דו שימושיים וטכנולוגיות מתקדמות, בהן רחפנים, חיישנים, "שבבים ואלקטרוניקה מתקדמת". היום הודיעו גם דרום קוריאה וסינגפור, בצעד מאוד יוצא דופן מבחינתן, שהן מצטרפות אל הסנקציות ומאמצת את ההגדרות של הממשל האמריקאי. כעת ההחלטה הזאת מעוררת חשש בקרב חברות דוגמת סמסונג ו-SK Hynix לפגיעה צפויה בהיקף המכירות שלהן.

החלטת שלושת המדינות האסיאתיות להצטרף אל החרם קשורה ככל הנראה לעובדה שהמלחמה באוקריאנה מעוררת את החששות של מדינות דרום מזרח אסיה ממהלך דומה שסין עלולה לבצע. החרם הכלכלי והטכנולוגי על רוסיה מהווה מסר לסין שבמדיה והיא תחליט על מהלך צבאי, היא תיאלץ להתמודד עם תגובה דומה.

אתרניטי מגייסת 2 מיליון דולר למעבר לייצור המוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אתרניטי נטוורקס (Ethernity Networks) מקרית שדה התעופה חתמה עם 5G Innovation Leaders Fund, על הסכם להנפקת מניות בשווי של כ-2 מיליון דולר. ההון מיועד לסייע לחברה להעביר לייצור המוני את נתב התקשורת בעל הביצועים החזקים שלה, מדגם UEP2025. במקור הייצור תוכנן לתחילת 2021, אולם עקב משבר הקורונה הוחלט לדחות את השקתו ולהתמקד בפתרונות זולים וזמינים יותר. מדובר בנתב מבוסס FPGA לניהול התקשורת של תחנת הבסיס עם הרשת ועם אבזרי קצה.

השבוע דיווחה החברה שכרטיסי UEP2025 ימסרו ללקוחות לבדיקה במהלך יולי 2022, כאשר המטרה היא להתחיל בייצור המוני במהלך הרבעון האחרון של השנה. המוצר שייך למשפחת נתבי EUP של החברה אשר הושקה בחודש אוקטובר 2021, ונועדה לסייע בניהול התקשורת בין אבזרי קצה לבין רשתות 5G המבוססות על התפישה החדשה של הפרדה (disaggregation). בעבר התבסס התא הסולארי על מודול אלחוטי (Radio Unit), יחידת המרה דיגיטלית (Distributed Unit), ויחידת עיבוד חבילות ה-IP והעברתן למרכז הרשת (Centralized Unit)  – שלושתם פועלים כמערכת אחת של יצרן יחיד.

אולם בעידן הדור החמישי התעשייה מאמצת את מודל ההפרדה, שבו ממשקים מוסכמים המוגדרים באמצעות תוכנות כמו OpenRAN ו-Cloud RAN, מאפשרים ליצרנים שונים לספק את המודולים הנפרדים, בהתאם לצורכי ספקי התקשורת. הפתרון של החברה מיועד לספק מענה לסוג החדש של הרשתות על ידי פיתוח נתבים המבוססים על רכיבי FPGA. במקביל היא מספקת פתרונות עיבוד והסטת עומסים המבוססים על רכיבי FPGA. בחודש אוקטובר 2021 היא דיווחה על העיסקה הגדולה ביותר שלה, אספקת נתבים לספק תקשורת סיני בהיקף של כ-3 מיליון דולר. האספקה תתבצע בשנים 2022-2023.

השינויים במבנה רשתות התקשורת הסלולריות. מקור: Ethernity Networks
השינויים במבנה רשתות התקשורת הסלולריות. מקור: Ethernity Networks

חברת אתרניטי הוקמה בשנת 2004 על-ידי מנהלים בכירים יוצאי תעשיית התקשורת הישראלית. המנכ”ל דוד לוי ייסד בעבר את חברת ברודלייט שנימכרה לברודקום תמורת כ-230 מיליון דולר. סמנכ”ל המחקר והפיתוח הוא ברוך שביט היה ממייסדי קרשצ’נדו ולפני-כן שימש כסמנכ”ל המו”פ של אי.סי.איי טלקום. החברה פיתחה את ארכיטקטורת ENET Architecture אשר מוגנת בחמישה פטנים רשומים. היא מספקת פתרונות לניהול והאצת תעבורת תקשורת לרשתות Carrier Ethernet באמצעות אלגוריתמים עצמיים המיושמים בכרטיסים מבוססי FPGA. בחודש יולי 2017 היא ביצעה הנפקת מניות בבורסת AIM הלונדונית, וכיום היא נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של כ-21.85 ליש"ט (כ-29 מיליון דולר).

העיצומים פוגעים בייצור סוללות לרכב חשמלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

עדיין לא ברור כיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על שרשרת האספקה בתעשיית השבבים והאלקטרוניקה, רק החלה להתאושש מפגיעת מגיפת הקורונה. בשלב המיידי, השפעת המלחמה על תעשיית השבבים צויה להיות מינימלית, מכיוון שמשקלה של רוסיה בתעשייה הזאת אינו גדול. לטכנולוגיה יש משקל מרכזי בהגבלות שהטילה ארה"ב בסוף השבוע על רוסיה. הן כוללות איסור על מכירת מערכות בעלות שימושים צבאיים, ומערכות תעופה וים שיש בהן תוכנה, טכנולוגיות ורכיבים שמקורם בארה"ב. פירוש הדבר שחברות לא-אמריקאיות לא יכולות למכור לרוסיה מוצרים עם רכיבים ותוכנות מתוצרת חברות אמריקאיות.

TSMC מצטרפת לעיצומים על רוסיה

בנוסף, ארה"ב הודיעה על איסור מכירת טכנולוגיות מתקדמות לרוסיה, בהן: שבבים, ציוד תקשורת, לייזרים, חיישנים, ומערכות הצפנה וניווט. אתמול (שבת) הצטרף האיחוד האירופה לעיצומים שהטילה ארה"ב, ואסר על מכירת טכנולוגיות דו-שימושיות לרוסיה: שבבים, ציוד אלקטרוני מתקדם, רחפנים ותוכנות הצפנה. במקביל, גינתה טאיוואן את הפלישה הרוסית לאוקראינה והודיעה על הצטרפות להגבלות האמריקאיות. בהמשך, הודיעה חברת TSMC שהיא תאמץ את כל המגבלות ביחס למסחר עם רוסיה.

אלא שלהערכת איגוד יצרני השבבים בארה"ב (SIA), הסנקציות שהוטלו על רוסיה לא צפויות להשפיע באופן משמעותי על תעשיית השבבים. "רוסיה אינה צרכנית משמעותית של שבבים. היקף רכישות השבבים של רוסיה היא פחות מ-0.1% משוק השבבים העולמי, ושוק טכנולוגיית המידע ברוסיה מסתכם בכ-50.3 מיליארד דולר בלבד, מתוך שוק עולמי בהיקף של 4.47 טריליון דולר".

אולם ברמת חומרי הגלם המצב שונה: להערכת חברת המחקר TrendForce, המלחמה באוקראינה צפויה לגרום למחסור בניקל, אלומיניום ונחושת. כולם חומרים חשובים לתעשיית האקלטרוניקה, אולם לניקל חשיבות מיוחדת מכיוון שהוא משמש לייצור הקתודות בסוללות של כלי-רכב חשמליים. בשנת 2021 נאמדה תפוקת הניקל בעולם בכ-2.7 מיליון טון. הספקיות העיקריות הן אינדונזיה והפיליפינים. רוסיה היא הספקית השלישית בגודלה בעולם ואחראית לאספקת כ-9% מהצריכה העולמית של ניקל.

מחסור בניקל איכותי רוסי ובניאון אוקראיני

אלא שרוסיה היא הספקית הגדולה בעולם של מתכות בעלות ריכוז ניקל גבוה (high-grade nickel), ואחראית לכ-22% מהתפוקה העולמית שלהן. אחריה מדורגות סין (17%), שווייץ (13%) וברזיל (12%). מכיוון שהמלאי העולמי הוא כ-100,000 טון בלבד, חברת TrendForce צופה עלייה במחירי הסוללות לרכב חשמלי. פגיעה אחרת צפויה להגיע עקב השבתת התעשייה הכבדה באוקראינה.

להערכת החברה, אוקראינה היא ספקית מרכזית של גאזים המשמשים בתהליך ייצור השבבים, בהם: ניאון, קריפטון וקסנון. כך למשל, היא אחראית לאספקת כ-70% מהצריכה העולמית של הגאז ניאון בכל התחומים. לגאז הזה חשיבות רבה בעיקר בייצור שבבים ברוחב צומת של 180-10 ננומטר, שבהן תהליך הליתוגרפיה מבוסס על שימוש בלייזר ניאון. מדובר בכ-75% מהשבבים המיוצרים בעולם. להערכת SIA, הפגיעה באספקת הגאזים לא תפגע בתעשיית השבבים: "יש לתעשייה מקורות רבים לאספקת הגאזים החיוניים ולכן אין חשש להפרעה מיידית בשרשרת האספקה".

ג'נסל: השגנו פריצת דרך בייצור אמוניה נקייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ג’נסל אנרג’י (GenCell Energy), המפתחת מערכות גיבוי ואספקת חשמל המבוססות על שימוש בתאי דלק אלקליים, הודיעה היום (א') בדיווח לבורסה כי במסגרת פרויקט הפיתוח המשותף שלה עם חברת TDK, שהחל לפני כשנה, השיגה החברה פריצת דרך מדעית משמעותית בכל הנוגע לייצור אמוניה בתהליך נקי ללא פליטות. החברה לא מסרה פרטים רבים על פריצת הדרך, אך ציינה כי היא מאפשרת יצור אמוניה ירוקה ישירות ממים בלחץ ובטמפרטורה נמוכים מאוד ביחס לתהליכי יצור אמוניה הידועים כיום. כלומר, תהליך הייצור מחייב השקעה פחותה של אנרגיה, ועל כן גם פחות מזהם. מניית ג'נסל מזנקת בעקבות ההודעה בכ-7% נכון לצהרי יום א'.

לפני כשנה חתמו ג'נסל ו-TDK על שיתוף פעולה בפרויקט לפיתוח מערכת להפקה נקייה של אמוניה, ללא פליטת פחמן דו-חמצני. TDK השקיעה סכום של 1.5 מיליון דולר בפרויקט בתמורה לזכות ראשונים לרכישת אב-הטיפוס ולהתקשרות בהסכם מסחרי. מג'נסל נמסר כי TDK בחנה את פריצת הדרך, והחליטה לממש את זכותה ולהמשיך ולהשקיע בפרויקט.

אמוניה היא תרכובת העשירה במימן, ועל כן היא מהווה חומר גלם להזנת תאי דלק מימניים. מטרת הפיתוח של ג’נסל היא לייצר אמוניה ירוקה באתרים בהם יופעלו תאי הדלק שלה לייצור חשמל נקי, ובכך לייתר את האתגרים הלוגיסטיים הכרוכים בהובלה ואחסון של מימן ואמוניה. האמוניה משמשת כיום כחומר גלם לדשנים בתעשיית החקלאות, להנעה ימית, לתעשיית המוליכים-למחצה וכאמור, כנשא של מימן למשק האנרגיה. לדברי ג’נסל, שווי שוק האמוניה מוערך כיום בכ-70 מיליארד דולר, והוא צפוי לגדול בשנים הבאות, עד כדי שווי שוק של כ- 350 מיליארד דולר.

אמוניה מיוצרת באמצעות ריאקציה בין היסודות מימן וחנקן, בתהליך הקרוי הבר-בוש (Haber–Bosch). התהליך מתבצע בטמפרטורה גבוהה של כ-500 מעלות ובתנאי לחץ גבוהים ועל כן הוא צורך אנרגיה רבה. לפי הערכות, בשל השימושים הרבים באמוניה, כאחוז מכלל תצרוכת האנרגיה העולמית משמש להפקת אמוניה. כיום, יצירת החום לצורך תהליך ההפקה מתבצע באמצעות שריפת דלקים מזהמים כמו פחם ונפט. כלומר, גם אם תאי דלק מימניים אינם פולטים פחמן דו-חמצני, תהליך הפקת האמוניה והמימן לתאי הלק כרוך בזיהום רב. ישנם גופים רבים בארצות הברית, יפן, אוסטרליה ובריטניה המנסים לפתח תהליכים חלופיים להפקת אמוניה, באמצעות שימוש באנרגיות מתחדשות כמו שמש, רוח, גרעין וכדומה.

ייצור חשמל נקי באמצעות מימן וחמצן

תא דלק הינה שיטה חלופית לייצור חשמל באמצעות ריאקציה כימית בין מימן לחמצן, הגורמת ליצירה של זרם חשמלי ופליטה של אנרגיית חום. שיטה זו נחשבת לנקייה מאחר שתוצר הלוואי היחיד בתהליך הינו מים, ללא פליטה של גזים מזהמים. ג’נסל הצליחה להוזיל באופן משמעותי את עלויות ייצור החשמל באמצעות פיתוח טכנולוגיית תאי דלק המאפשרת לעשות שימוש במימן ברמה תעשייתית, שהינו זול יותר, וללא שימוש במתכות יקרות כמו פלטיניום כקטליזאטור.

החברה השיקה עד כה שלושה מוצרים עיקריים. ה-G5 Long Duration UPS הינה מערכת אל-פסק, המבוססת על תאי-דלק, אשר משמשת כמערכת גיבוי, בהספק של 5 קילו-וואט, למתקני תשתית קריטיים ומערכות חירום, על מנת להבטיח את המשך אספקת החשמל הרציפה גם במקרים של הפסקות ושיבושי חשמל.

מערכת ה-G5rx דומה במהותה ל-G5, אך היא כוללת כלוב מגן המבטיח את תפקודה גם במקרים של רעידות אדמה. באחרונה קיבלה המערכת בארצות הברית אסמכת עמידות בפני רעידות אדמה (IEEE 693), מה שיאפשר את שיווקה למתקנים באזורים המועדים לרעידות אדמה. בניגוד לשתי מערכות ה-G5, המשמשות כמערכות גיבוי, ה-A5 היא מערכת ראשית לאספקה רציפה של חשמל עבור מתקנים באזורים מרוחקים שאינם מחוברים לרשת החשמל.

תערוכת LASER World of PHOTONICS תתקיים ב-26-29 באפריל במינכן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התערוכה הבינלאומית LASER World of PHOTONICS נפתחת מחדש לאחר ההפסקה שנכפתה עליה עקב מגיפת הקורונה. התערוכה הבאה תתקיים בתאריכים 26-29 באפריל 2022 במרכז הירידים במינכן, גרמניה. הכנס ותערוכת LASER World of PHOTONICS נחשבת לתערוכה המובילה בעולם בתחום הרכיבים, מערכות ואפליקציות בתחום הלייזר והפוטוניקה.

השנה התערוכה תתמקד במספר נושאים מרכזיים: Illumination & Energy; Biophotonics & Medical Engineering; Manufacturing Technology for Optics; Imaging; Quantum Technology; Lasers and Laser Systems for Industrial Production Engineering; Laser & Optoelectronics; Optical Information &  Communication; Sensors; Test & Measurement ו-Optical Measurement Systems.

המערכות והטכנולוגיות אשר יוצגו בתערוכה משמשות בענפי תעשייה רבים, דוגמת ביוטכנולוגיה ורפואה, אופטיקה ואופטרוניקה, תעופה וחלל, רכיבים ומערכות פוטו-וולטאיות, יישומי לייזר בתעשיית הרכב, האלקטרוניקה, חיישנים ומערכות הדמיה, בקרה ומדידה, רכיבים ומערכות לייזר בחקלאות מתקדמת ובתחומי המידע וה-IT. אזור מיוחד בתערוכה השנה יוקדש לחברות סטארט-אפ חדשניות.

תערוכת לייזר מפגישה בין הגורמים התעשייתיים המובילים בתחומי האלקטרו-אופטיקה. בתערוכה הקודמת השתתפו כ-1,290 חברות בינלאומיות וביקרו בה כ-33,000 אנשי מקצוע שהגיעו מכל העולם. במסגרת התערוכה מתקיימת תוכנית מקיפה של הרצאות ופאנלים בהשתתפות מומחים בינלאומיים בתחומי הפוטוניקה ועיבוד לייזר, יישומים ביו-פוטוניים ורפואיים, פורום אופטיקה ולייזרים, פוטונים בתהליכי ייצור ועוד. במקביל תערכוה מתקיים באתר גם קונגרס "עולם הפוטוניקה" ותחרות נושאת פרסים.

למידע והרשמה: LASER World of PHOTONICS

לפרטים נוספים: נציגות ירידי מינכן בישראל, 03-6492050, [email protected]

 

שיתוף פעולה אסטרטגי בין קיידנס ובין דאסו סיסטמס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) ודאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי בפיתוח דור חדש של כלים לפיתוח מערכות אלקטרוניות. החברות שילבו את פלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס עם פלטפורמת Allegro של קיידנס. הפתרון המשותף מאפשר למתכננים לבצע מידול, סימולציה ואופטימיזציה רב-תחומית של מערכות אלקטרוניות מורכבות ומקושרות. הפתרון החדש מאפשר להאיץ את תהליך הפיתוח של מערכות שלמות, תוך התייחסות למשתנים כמו ביצועים, אמינות, כושר ייצור, שרשרת האספקה, תאימות ועלויות.

במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות שיתפו פעולה עם לקוחות מרכזיים בבדיקה רב-שנתית שנועדה לבחון את הפתרון החדש בסביבת ייצור גלובלית. השילוב של שתי המערכות מאפשר לייצר "תאום דיגיטלי (virtual twin) ולנהל את מחזור החיים של מוצרים אלקטרוניים ומכניים – מרמת הפיתוח והתהליכים העסקיים ועד מעקב אחר מוצרים שיצאו לשוק. המודל הווירטואלי ההוליסטי הזה מספק תצוגה מלאה של סימולציה חשמלית ומכנית, של הייצור ושל שרשרת האספקה.

התעשייה מתמודדת עם דרישות מחמירות

"השותפות האסטרטגית שלנו עם קיידנס תחולל מהפיכה בפיתוח מערכות אלקטרוניות באמצעות מתן יכולת שיתוף פעולה ברמת התאומים הדיגיטליים", אמר פיליפ לאופר, סגן נשיא בכיר למותגים גלובליים בחברת דאסו סיסטמס. מנהל קבוצת Custom IC & PCB בחברת קיידנס, טום בקלי, אמר שכל התעשיות כיום מתמודדות עם קשיים בפיתוח מוצרים חדשים בגלל המורכבות של גורמים כמו חישמול, אבטחה, קישוריות, בינה מלאכותות ולימוד מכונה, הצורך בקישוריות לענן, הרגולציה המשתנה והמורכבת ועוד. שיתוף הפעולה בין קיידנס ובין דאסו סיסטמס יאפשר לחברות לנהל ביחד את כל מרכיבי האלקטרוניקה, המכניקה, הייצור וניהול חיי המוצר".

בתוך כך, הודיעה דאסו סיסטמס על מינויים של פסקל דלוז לתפקיד מנהל התפעול הראשי (COO), ושל רובן ברגמן מונה לסמנכ"ל הכספים בדרגת סגן נשיא בכיר.  מהחברה נמסר כי השינויים במבנה הניהולי הנוכחי שלה נועדו להתאים באופן מלא את הניהול ואת הביצועים התפעוליים של החברה עם האסטרטגיה ארוכת הטווח שלה.

פורסייט מדווחת על פרויקט פיתוח עבור צה"ל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פורסייט (Foresight) מנס-ציונה דיווחה אתמול (ד') על פרויקט בתחום הצבאי עם קבלן ביטחוני ישראלי, עבור צה"ל. במסגרת הפרויקט, התבקשה פורסייט להתאים את מערכת הראייה הממוחשבת שלה, Quadrasight, עבור הצרכים של צה"ל. מפורסייט נמסר כי הפרויקט יוצא לדרך לאחר כשנתיים של מבדקים והדגמות. עוד נמסר כי מערכת הראייה הממוחשבת תחליף את השימוש בחיישני LiDAR בפתרונות של הקבלן הביטחוני. פורסייט תקבל כ-250 אלף דולר עבור הפרויקט.

מערכת הראייה הממוחשבת QuadSight של פורסייט מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה. המערך הזה מיועד לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמה את אופן הראייה של העין האנושית. פורסייט דיווחה בעבר כי מבדקים שערכה העלו כי המערכת מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100% בכל תנאי מזג אוויר או תאורה.

ביולי 2020 דיווחה פורסייט כי חטיבת היבשה של אלביט מערכות הזמינה ממנה שתי גרסאות מותאמות של המערכת עבור נהיגה אוטונומית של כלי-רכב בתנאי שטח כמו דרכים לא סלולות. המערכת של פורסייט למעשה מבוססת על הטכנולוגיות של חברת Magna BSP מהשוק הביטחוני, שהקימה ב-2015 את פורסייט. חברת מגנ”א פיתחה מכ”ם אלקטרו-אופטי לאבטחה היקפית של גבולות ומתקנים רגישים, ולמעשה מערכת ה-ADAS של פורסייט מתבססת על הטכנולוגיה הזו.

EcoFlow החלה לשווק בישראל תחנות כוח ניידות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

EcoFlow, המפתחת פתרונות בתחום האנרגיה החלופית הניידת, החלה לשווק את שתי סדרות של תחנות כוח ניידות, ובכלל זה גם את דגם EcoFlow DELTA Pro, הוכתרה על ידי מגזין TIME כאחת מ-100 ההמצאות הטובות של שנת 2021, אשר "הופכות את העולם לטוב יותר, חכם יותר, ואפילו קצת יותר כייפי".

תחנת הכוח הניידת EcoFlow מתאימה במיוחד לשימוש ביתי, הן במהלך הפסקות חשמל, מצבי חירום שונים והן לשימוש שוטף עם יכולת להפעיל 10 מכשירים ביתיים שונים במשך שעות רבות ובהם מקרר, טלוויזיה, תנור חשמלי ועוד. גם חובבי טבע ומטיילים יוכלו לקחת את EcoFlow בקלות לשטח כמקור אנרגיה למסיבות, פיקניקים, אירועים משפחתיים ועוד כחלופה לגנרטורים מבוססי מנוע דיזל, מרעישים ומזהמים. הגנרטור פועל כמעט ללא כל רעש, לא מצריך תחזוקה שוטפת, אינו פולט עשן או גזים, ומאפשר גם לטעון אופניים חשמליים, רחפנים, מכשירים רפואיים, מקררי שטח, ועוד.

במטרה לשמור על איכות הסביבה, ניתן לחבר ל-EcoFlow פאנל סולארי נייד לצורך הטענה מהירה ונקיה, ללא כל שימוש במקור אנרגיה מזהמת. טכנולוגיית X-Stream שפיתחה החברה מאפשרת הטענה מלאה של המכשיר תוך פחות משעתיים – פחות מחצי מהזמן הנדרש למכשירים אחרים בקטגוריה ושיא עולמי בתחום זה. אפליקציה סלולרית מאפשרת למשתמש לנטר מרחוק את מצב הסוללה ולשלוט בה מרחוק.

ג'ני ז'אנג, מנהלת השיווק העולמית של EcoFlow, מסרה: "יצרנו את EcoFlow כדי לסייע במאבק בבעיות המתגברות של ההתחממות הגלובלית ועליית פליטת הפחמן העולמית. עתה כשהעולם התחיל לזהות את ההשפעה הגדולה שיש לדלק על בעיית האקולוגיה העולמית שלנו והחל להתקדם לעבר מקורות אנרגיה מתחדשים, אנחנו רוצים לתת לציבור את הכוח להשתמש באנרגיה סולארית ביעילות ובעלות נמוכה, כדי לשפר משמעותית את איכות הסביבה". ז'אנג הוסיפה: "EcoFlow מתאים במיוחד לישראל בגלל מזג האוויר הנוח שמוציא מיליונים לאירועים וטיולים בחיק הטבע. גנרטורים מבוססי דיזל מרעישים, מזהמים ופוגמים בחוויה והיתרון בתחום זה הוא מוחשי. השימוש הביתי יכול להתבצע לא רק בעת נפילות מתח ומצבי חירום אלא גם בשימוש יום יומי שוטף, כאמצעי לחיסכון בחשמל".

וובינר סימנס ו-Digi-Key לתחום ספקי הכוח

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Digi-Key Electronics וחברת סימנס (Siemens) יקיימו וובינר משותף בנושא אספקת כוח אמינה למערכות בקרה ואוטומציה. הוובינר יתקיים ביום ג', ה-8 במרץ בשעה 19:00 לפי שעון ישראל, ויימשך 60 דקות. ההדרכה תועבר על-ידי גרג קאטב, מומחה ויועץ טכני של סימנס בתחום ספקי הכוח הקומפקטיים מסוג SITOP. הוובינר יתמקד במספר סוגיות: תכונות מתקדמות ודיאגנוסטיקה בספקי כוח סטנדרטיים, כיצד מערכות PSU6200 ו-SEL1400 מתמודדות עם קצרים ועם מצבי עומס-יתר, וכיצד להבטיח אספקת כוח אמינה ביישומי IIoT.

במהלך ההדרכה, ייבחנו מצבים שונים שעימם ספקי הכוח צריכים להצמודד דוגמת נפילות מתח פתאומיות, קצר בציוד קצה, שינויים מהירים וחדים בעומס, ועוד. לדברי מנהל שיווק שותפים בחברת Digi-Key, אריק הלוורסון, "הוובינר ידריך מהנדסים כיצד למנוע טעויות המשבשות את תהליך הייצור וגורמות נזקים".קאטב הוא מומחה בתחום מערכות אל-פסק (UPS) וטכנולוגיות של סוללות. הוא צבר נסיון של 15 שנה בתכנון מערכות ובייעוץ למפתחי מערכות קריטיות תעשייתיות ומסחריות.

הסמינר מיועד למהנדסים ולכל מי שזקוק להשלים את ידיעותיו בתחום אספקת הכוח. ההרצאות יינתנו בשפה האנגלית. ההשתתפות בחינם. נרשמים אשר לא יוכלו להשתתף בוובינר המקוון, יקבלו מ-Digi-Key הקלטה של הארוע.

חברת Digi-Key Electronics מהעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה”ב, היא מפיצה גלובלית של רכיבי אלקטרוניים המספקת כ-11 מיליון מוצרים של כ-1,300 יצרנים, שמתוכם כ-2.6 מיליון רכיבים נמצאים אצלה במלאי וזמינים למשלוח מיידי. החברה מספקת משאבים נוספים למהנדסים, בהם EDA וכלי תכנון, גיליונות נתונים, תכנוני ייחוס, תכנים להעמקת הידע ועוד.

למידע נוסף ורישום: Reliable Power Supplies for Automation and Control

 

ניסטק תפיץ את תוכנת PCBflow של סימנס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבוצת ניסטק (Nistec) נכנסת לתחום פעילות חדש: הפצה ותמיכה בישראל של תוכנת הסימולציה PCBflow המבצעת בדיקות של תכנוני מעגלים מודפסים לפני שליחתם אל הייצור. החברה חתמה על הסכם ההפצה עם חטיבת הווריפיקציה של סימנס (Siemens DISW), אשר מספקת כלי סימולציה למעגלים אלקטרוניים. החטיבה הזו מבוססת על חברת ואלור (Valor) הישראלית, שנמכרה לחברת מנטור גרפיקס (Mentor Graphics), אשר נרכשה על-ידי סימנס בשנת 2016 תמורת כ-4.5 מיליארד דולר. התוכנה של ואלור שהוטמעה בתוך חברת סימנס, מספקת פתרונות עבור שלושת שלבי הפיתוח של המעגל: תכנון (Design), ייצור (Fabrication) והרכבה (Assembly).

כלי הסימולציה החדש PCBflow פועל בסביבת "ענן" ומאפשר להריץ אלפי חוקים לבדיקת קבצי המעגל לפני העברתו לייצור. הלקוח מקבל דו"ח גרפי המציין את שגיאות התכנון ומפרט את ההמלצות לתיקון המעגל. בצורה זו, אומרים בסימנס, ימנע ייצור של מעגל אלקטרוני פגום ובכך ניתן יהיה לקצר את סבבי הפיתוח, ולצאת מהר יותר לשוק. ניסטק מסרה שהיא הנציגה הראשונה בעולם של סימנס להפצת הכלי החדש. בכך ניסטק מרחיבה את שירותיה ונכנסת לתחום נציגות למכירת שירותים של חברה אחרת, במקביל לשירותיה הנוכחיים בתחום תכנון, ייצור והרכבה של מוצרים אלקטרוניים במפעליה בישראל.

משמאל לימין: ארבל ניסן מנכ"ל ניסטק דיזיין, יבגני מכלין CTO ניסטק דיזיין, אורן מנור מנהל פיתוח עיסקי סימנס, עופר בן דוד מנהל מוצר סימנס, טל צור ארכיטקט ראשי סימנס
משמאל לימין: ארבל ניסן מנכ"ל ניסטק דיזיין, יבגני מכלין CTO ניסטק דיזיין, אורן מנור מנהל פיתוח עיסקי סימנס, עופר בן דוד מנהל מוצר סימנס, טל צור ארכיטקט ראשי סימנס

מנכ"ל ניסטק דיזיין, ארבל ניסן, אמר שוואלור הינה בעלת מוניטין רב ומובילה עולמית בענף הסימולציות לתכן מעגלים אלקטרוניים במשך שנים רבות. "מכיוון שהיינו שותפים של ואלור בפיתוח המערכת והתאמתה לרצפת הייצור, אנו משוכנעים שכלי הסימולציה החדש יסייע לחברות רבות בהוצאת המעגל האלקטרוני לשוק בצורה מהירה ובאיכות גבוהה יותר". דן הוז, מנכ"ל Valor Siemens Digital Industries, אמר שניסטק היא שחקנית מובילה בתחום ה-PCB בישראל, "ושותפה אידיאלית לקידום PCBflow. היא היתה הלקוח הישראלי הראשון שלנו עבור PCBflow, ולאחר שרכשה אותו, היא החליטה להציע DFM כשירות למתכננים נוספים".

תוכנת הבדיקה החדשה מאתרת כשלים בתכנון ומאפשרת למתכננים לתקן את המעגל לפני העברתו לייצור. מכיוון שהמערכת מבוססת ענן, היא מאפשרת ליצרנים לשלב בענן של סימנס את פירוט היכולות שלהם, ועל-ידי כך המתכננים יודעים מראש אם הספק יכול לייצר את המעגל. במקביל, היא מאפשרת למתכננים לבצע שינויים בתכנון, כדי להתאימו ליכולות של היצרן המועדף על-ידם.

יצרנית הרכב DENSO משקיעה במפעל השבבים היפני של TSMC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למלעה: מצלמת רכב חדשה של DENSO לאור נראה ולקרינה אינפרה אדומה

חברת DENSO היפנית נכנסת כשותפה למפעל ייצור השבבים החדש שחברת TSMC מקימה ביפן. החברה תבצע השקעה בהיקף של 350 מיליון דולר ותקבל בתמורה כ-10% מהבעלות על המפעל. חברת DENSO נחשבת לאחת מיצרניות חלקי הרכב הגדולות. היא יצאה מחברת טויוטה המחזיקה כיום בכשליש ממניותיה, וכיום כ-50% ממכירותיה הן של תת-מערכות עבור המכוניות של טויוטה. המפעל מוקם עבור החברה החדשה, Japan Advanced Semiconductor Manufacturing – JASM, אשר הוקמה במשותף על-ידי סוני ועל-ידי TSMC. עבודות ההקמה מתוכננות להתחיל במהלך 2022, והייצור מתוכנן להתחיל בסוף 2024. 

במקור המפעל תוכנן לייצר שבבים בתהליכים של 22-28 ננומטר. חברת TSMC, שהיא בעלת המניות הגדולה ביותר בחברת JASM, דיווחה בשבוע שעבר שהיא תשדרג את הטכנולוגיה של המפעל ותכדיר אותו לייצור של טרנזיסטורי FinFET בתהליכים של 12-16 ננומטר. המפעל מתוכנן להגיע לקיבולת ייצור חודשית של 55,000 פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. סך כל ההשקעה במפעל תסתכם בכ-8.6 מילארד דולר, כאשר עיקר ההשקעה, בהיקף של כ-5.2 מיליארד דולר, הוא מענק של ממשלת יפן.

המפעל החדש מתוכנן להעסיק כ-1,700 עובדים. הוא ייצר רכיבים עבור סוני ועבור לקוחות אחרים. עם ההכרזה על הקמת החברה, הודיעה סוני שהשותפות תעניק לה מקור אספקה יציב ובטוח של רכיבים. נראה שזה היה גם השיקול שהינחה את DENSO. נשיא ומנכ"ל החברה, קוג'י ארימה, אמר שכניסת DENSO אל השותפות מבטיחה אספקה יציבה של רכיבים עבור תעשיית הרכב, "בעידן שבו חישמול ונהיגה אוטונומית הופכים את הרכיבים האלקטרוניים למרכיב מרכזי בתעשיית הרכב".

סטריקס רחפנים מגייסת 2.5 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סטריקס רחפנים (Strix Drones) מהוד השרון החלה בתהליך גיוס הון בהיקף של עד 2.5 מיליון דולר לפי שווי חברה של 22.5 מיליון דולר. קרן יוניקורן הודיעה שהיא מצטרפת לגיוס עם השקעה בהיקף של כ-560 אלף דולר. בכך יגיע היקף ההשקעות שלה בחברה לכ-1.7 מיליון דולר, המעניקות לה שיעור אחזקות של 18% בחברה. חברת סטריקס מפתחת מערכת עגינה אוניברסלית לרחפנים המאפשרת להם פעילות אוטונומית והארכת זמן ביצוע המשימה.

המערכת מבוססת על קפסולה שיודעת להנחית לתוכה את כל סוגי הרחפנים הקיימים בעולם. היכולות העיקריות של הקפסולה הינם: טעינת כל סוגי הרחפנים, בקרת אקלים לטעינה מיטבית, יכולת שידור של טלמטריה לחדר בקרה ופיזור של מספר קפסולות במרחב פתוח כך שניתן לבצע משימות לטווחים ארוכים מאוד. הפתרון כולל מערכת שליטה ובקרה מרחוק של מערכות העגינה ותשתית תקשורת בין תחנות עגינה שונות, המאפשרת פריסת רשת תחנות עגינה ושליטה בהן באמצעות האינטרנט.

החברה הוקמה בנובמבר 2019 על-ידי ניב אהרוני,  ומציעה פריסת קפסולות עבור חברות המעוניינות להטיס רחפנים ללא מטיס בשטח. החברה פיתחה מספר מודלים של קפסולות בגדלים שונים עבור השוק הצבאי והשוק האזרחי. אחת מלקוחותיה היא חברת Robotican מעומר, אשר מפתחת רחפן אוטונומי ליירוט רחפנים, אשר נעזר בתחנת העגינה של סטריקס ונבדק לאחרונה על-ידי משרד ההגנה האמריקאי.

וריאסט תספק שירותי ASIC מלאים – מפיתוח ועד העברה לייצור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל וריאסט, משה זלצברג. "חברות רבות החליטו לפתח שבבים ייעודיים עבור עצמן"

חברת וריאסט (Veriest Solutions) מפתח-תקווה מתרחבת לתחום התכנון פיסי של שבבים (Physical Design) באמצעות משרד חדש שהיא הקימה בבריטניה. בעקבות פתיחת הפעילות החדשה, החברה תתחיל לספק שירותי פיתוח ASIC מלאים. המשרד בבריטניה מנוהל על-ידי יעל גלוק, אשר הצטרפה אל החברה לפני כחודשיים. היא מגיעה Inomize, לאחר שניהלה במשך ארבי וחצי שנים את מרכז הפיתוח בבריטניה שאותו הקימה בשנת 2017. בתחילת החודש מוזגה כל הפעילות הישראלית של אינומייז בחברת מטא (פייסבוק), ורוב העובדים צורפו אל צוות Reality Labs המפתח טכנולוגיות מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR).

בעקבות השינוי, הצטרפו גלוק וכל 15 העובדים בבריטניה אל חברת וריאסט. חברת אינומייז סיפקה שירותי פיתוח שבבי ASIC משלב התכנון הראשוניים ועד המעבר לייצור בחברות דוגמת TSMC, טאואר, SMIC, גלובלפאונדריז, פוג'טסו ועוד. חברת Veriest מספקת שירותי תכנון שבבי ASIC, ביצוע תכנוני FPGA, וריפיקציה של תכנוני שבבים ופיתוח תוכנות למערכות משובצות. החברה הוקמה בשנת 2007 והצטרפה לקבוצת אמן ב-2014. כיום היא מעסיקה כ-120 עובדים במרכזי פיתוח בישראל, בסרביה ובהונגריה.

פתיחת המשרד החדש מעמיקה את פעילותה בתחום שירותי הפיתוח של רכיבי ASIC, מכיוון ששלב התכנון הפיסי הוא שלב מתקדם מאוד לפני המעבר לייצור אבות טיפוס. מנכ"ל וריאסט, משה זלצברג, סיפר ל-Techtime, שהמהלך החדש מרחיב את היכולת של החברה בשוקי היעד המרכזיים שלה, שהם ישראל ואירופה, ומאפשר לענות לצורך שנעשה דחוף בתעשיית השבבים העולמית.

זלצברג: "הכניסה אל תחום ה-Back-end מאפשרת לספק פתרון שלם – משלב ההגדרות הראשוניות ועד הכנת הקובץ עבור קבלן הייצור. בשוק מתחולל שינוי עומק. חברות רבות שבעבר לא היו מעורבות בפיתוח שבבים, מעוניינות היום לפתח שבבים ייעודיים משל עצמן. הדבר בולט מאוד בתחומים המעבדים ותעשיית הרכב, אולם התהליך הזה מתרחש גם בשווקים האחרים. אלא שיש להן בעיה. יש מחסור גדול מאוד במהנדסים המסוגלים לפתח את השבבים האלה.

"חברות ענק טכנולוגיות יכולות לרכוש חברות קטנות יותר שיש להן את הידע הזה, אולם חברות קטנות יותר או חברות מערכת שתכנון שבבים אינה המומחיות שלהן, מתקשות להתמודד עם האתגר. כאן אנחנו נכנסים לתמונה, וכעת יכולם לספק להן מענה. בתוך ארבעה ימים בלבד מאז שהודענו על פתיחת מרכז הפיתוח החדש, פנו אלינו שמונה לקוחות, רובם מאירופה, וביקשו סיוע. הדבר מצביע על עומק המחסור ועל הצורך הגדול של השוק בשירות מהסוג הזה".

אדמיטק מחפשת מנהל/ת פרוייקטים ותיקי לקוחות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אדמיטק (Admitec) מכפר סבא מגייסת מנהלי/ות תיקי לקוחות – מנהלי/ות פרויקטים.

התפקיד כולל ניהול קשרי העבודה בין קבלן הרכבות אלקטרוניות בחו"ל לבין לקוחות ישראליים מתעשיית ההייטק.

דרישות התפקיד:

♣ מוכוונות לקוח ושרותיות גבוהה, חריצות, עבודה עצמאית בסביבה דינמית מרובת משימות וממשקים.

♣ ניסיון בתחום ניהול קבלני משנה.

♣ אנגלית, כתיבה ודיבור ברמה גבוהה מאוד – חובה.

♣ המשרה מיועדת לנשים וגברים כאחד.

להגשת מועמדות ויצירת קשר: שירי ניב, טלפון: 054-3090472, מייל: [email protected]

לאתר החברה: http://admitec.co.il

הצלחה בניסוי הגרסה הימית של כיפת ברזל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חיל הים, מנהלת 'חומה' במפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) של משרד הביטחון, ביחד עם חברת רפאל והתעשייה האווירית, השלימו בהצלחה סדרת ניסויי יירוט של מערכת "כיפת מגן" בתצורה ימית מספינת מגן, סער 6. המערכת בניסוי הופעלה על-ידי שייטת הסטי"לים (ספינות הטילים), לקראת הכרזתה כמערכת מבצעית. בניסוי נבחנו מספר תרחישים שעימם עשויה המערכת להתמודד, בהם: רקטות, טילי שיוט וכטב"מים.

"כיפת מגן" המותקנת בספינות סער 6 היא מערכת חדשה המבוססת על מערכת "כיפת ברזל" אשר משולבת במערך הארצי להגנה אווירית, לצד מערכות "חץ" ו"שרביט קסמים". חברת רפאל הינה המפתחת של כיפת ברזל. התעשייה האווירית, באמצעות חטיבת אלתא, פיתחה את המכ"ם הימי "אדיר" שהותקן בכיפת מגן, וחברת mPrest פיתחה את מערכת השליטה והבקרה של מערכת "כיפת מגן". ראש מנהלת-ים ברפאל, רן תבור, אמר שסדרת הניסויים שנערכו מהווה את השלב האחרון בתהליך פיתוח והתאמת מערכת כיפת-ברזל לים. שר הביטחון, בני גנץ, אמר שהמערכת, "מאפשרת לנו חופש פעולה חיוני מול שלוחי איראן באזור".

רגע השיגור של טיל המגן מתוך ספינת סער 6. צילום: דובר צה"ל
רגע השיגור של טיל המגן מתוך ספינת סער 6. צילום: דובר צה"ל