תרניקה: הוכחנו יעילות מובהקת בטיפול במיגרנות

חברת תרניקה (Theranica) מנתניה פרסמה את תוצאותיו של מחקר מקיף, אשר הראה כי למכשיר הביו-אלקטרוני שפיתחה לשיכוך כאבי מיגרנה, יש יעילות טיפולית מובהקת. המחקר, שנערך במספר מוקדים בארצות הברית בקרב 248 אנשים הסובלים ממיגרנות, הראה כי השימוש במכשיר, הנקרא Nervio, בתדירות של אחת ליומיים, הוביל לירידה של כ-4.7 במספר ימי המיגרנה בחודש בקרב חולי מיגרנה כרונית, וירידה של כ-3.2 ימי מיגרנה בקרב אלה הסובלים ממיגרנה אפיזודית.

מדובר ביעילות טיפולית מרשימה שאינה נופלת, ואפילו עולה על זו של תרופות מקובלות ברפואת כאב לטיפול במיגרנות, ובכלל זה גם של משפחת התרופות החדשה נגד מיגרנה, Anti-CGRP, המתבססות על חסימת פפטיד האחראי על הולכת כאב. לכך יש להוסיף כי בניגוד לתרופות כימיקליות, לטיפול באמצעות מכשיר ה-Nerivio אין כלל תופעות לוואי. התוצאות החיוביות יסייעו לחברה במסחור המכשיר בארצות הברית וביצירת מודעות לטיפול האלטרנטיבי בקרב רופאים ומטופלים. בחודש אוגוסט השלימה תרניקה גיוס של 45 מיליון דולר במטרה להגדיל את מערך השיווק והמכירות בארצות הברית ולקדם את האינטראקציה עם הממסד הרפואי.

לטפל בכאב באמצעות אלקטרוניקה

תרניקה (הלחם של תרפיה ואלקטרוניקה) הוקמה ב-2016 ופיתחה מכשיר לביש המאפשר לטפל בכאבים כרוניים באמצעות אותות חשמליים. מערכת Nerivio מבוססת על שימוש במדבקה לבישה המשדרת אות חשמלי אל עצבים תת-עוריים, אשר מגיעים אל גזע המוח ומעוררים תגובה מוחית הגורמת לשחרור נוירו-טרנסמיטורים המפחיתים את עוצמת הכאב. המערכת כוללת אלקטרודות ENS/NMES, סוללה, מעבד ומשדר Bluetooth המשדר מידע לאפליקציה בסמארטפון, באמצעותה המשתמש מנהל את הטיפול.

הרעיון מבוסס על עקרון הנוירו-מודולציה (Neuromodulation) שיסודותיו פותחו כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20, אולם רק בעשור האחרון החלו לצאת לשוק אבזרים המתבססים עליו. בעבר נעשו ניסויים לטפל במיגרנות באמצעות נוירו-מודולציה, אולם הם דרשו שימוש באלקטרודות שהוכנסו לראש מתחת לעור. ככל הידוע, חברת תרניקה היא מהראשונות שהצליחו לפתח מערכת בלתי פולשנית וקלה לשימוש עבור מיגרנות.  

מחלה נפוצה וכמעט חשוכת מרפא

בשיחה עם Techtime הסביר המנכ"ל אלון עירוני, שמטרת החברה היא להציע צורה חדשה של טיפול בכאב כרוני. "בחרנו להתמקד במיגרנה. זוהי מחלה מאוד נפוצה, אין לה מרפה והגורם שלה עדיין לא ברור. יש אנשים הסובלים ממנה במשך עשרות שנים והיא פוגעת מאוד באיכות החיים. יש לא מעט תרופות לטיפול במיגרנה, אך כ-60% מהמטופלים לא מרוצים מהיעילות שלהן או מתופעות הלוואי. בעתיד נבחן תסמונות אחרות, כמו למשל פיברומיאלגיה".

בשנת 2019 קיבלה תרניקה קיבלה אישור FDA ראשון עבור שימוש במכשיר במבוגרים בזמן התקף מיגרנה. לאחר מכן הצליחה החברה להרחיב את האישור גם עבור בני נוער מעל גיל 12. באחרונה הגישה בקשה להרחיב את האינדיקציה גם עבור טיפול מניעתי, כלומר שהמטופל הסובל ממיגרנות כרוניות יוכל להשתמש במכשיר באופן תדיר, אחת ליומיים, כפי שנבדק בניסוי האחרון.

עירוני: "להרחבת האינדיקציה תהיה השפעה גדולה על הפעילות העסקית משום שמטופלים יוכלו להשתמש במכשיר כטיפול הבלעדי – גם בעת התקף – וגם כטיפול מניעתי קבוע. התרופות המניעתיות שתפקידן להפחית את שכיחות ההתקפים מהוות כמחצית מכלל שוק התרופות למיגרנה. כל רופא משפחה יכול לרשום מרשם עבור המכשיר, כך שזה די נגיש".

איך הממסד הרפואי מקבל את הסוג החדש של טיפול בכאב?

אלון עירוני

"תמיד יש ספקנות כלפי טיפולים חדשניים. אבל בתחום רפואת הכאב, גם רופאים וגם מטופלים חווים לא אחת תסכול לנוכח חוסר היעילות של התרופות הקיימות. לכן, מאחר שהמכשיר בטוח וללא תופעות לוואי, אנחנו פשוט מציעים לרופא, 'תנסה ותראה'. כיום יש בארה"ב כ-2,500 רופאים הרושמים את המכשיר עבור כ-40 אלף מטופלים. היעד שלנו הוא להגדיל בתוך שלשו שנים  המספר הזה לכ-10-13 אלף רופאים.

"נכנסנו לשוק בזמן שנכנסו לשוק תרופות ה-CGRP. הן גרמו לפחות תופעות לוואי מהתרופות הקודמות, אך היעילות שלהן לא היתה גבוהה יותר. חברות התרופות השקיעו משאבים גדולים בקמפיינים בהובלת ידוענים כמו סרינה ויליאמס וקלואי קרדשיאן, והרופאים היו נתונים ללחץ לרשום את התרופות הללו. זה הקשה עלינו את החדירה לשוק, אך כיום הרופאים מבינים שלא מדובר בתרופות קסם. כמו כן, יש דרישה גוברת מצד המטופלים לטיפולים אלטרנטיביים שאינם בעלי תופעות לוואי ואינם מזיקים לגוף. זה הערך המוסף שלנו – טיפול בטוח וללא כימיקליים, שגם מציג יעילות גבוהה".

מתעשיית השבבים לעולם המכשור הרפואי

עירוני הגיע לתרניקה מתעשיית השבבים. את דרכו החל בשנות התשעים כמהנדס ב-DSPG ולאחר מכן בצורן, שאותה עזב בסוף שנות התשעים מתפקיד של סמנכ"ל הנדסה. בין 2001-2004 ניהל את חברת Emblaze Semiconductor, שפיתחה מעבדים ליישומי מולטימדיה ונמכרה ב-2004 לצורן ב-54.2 מיליון דולר. ב-2004 היה שותף להקמת חברת Siano, שפיתחה שבבים לטלוויזיות דיגטליות, וניהל אותה עד 2015.

מה הם ההבדלים בין שני התחומים?

"בעולם הרפואי קצב ההתקדמות והחדירה לשוק הוא הרבה יותר איטי, בגלל ההיבט הרגולטורי, ולקח לי זמן להתרגל לזה. זה הרגיש כמו בהילוך איטי והייתי צריך לפתח סבלנות. ברמה האישית, חדוות היצירה והסיפוק בעבודה בסוג כזה של חברה הם יתרון עצום. בתעשיית השבבים, הסיפוק מגיע מלראות בשוק מכשיר שאתה יודע שהטכנולוגיה שלך היא הלב שלו. ואולם, התחושה הזו אינה מהווה קמצוץ מהסיפוק שאתה חש כשאתה רואה מטופל שאומר שהמכשיר שינה לו את החיים. זה מביא אותך לכדי דמעות".

REE: הזמנות ראשונות לדגמים "השטוחים" של החברה

חברת REE דיווחה אתמול (ד'), עם פרסום הדו"ח לרבעון השלישי, על הזמנות מסחריות ראשונות. בעקבות הדגמות מוצלחות שביצעה בחודשים האחרונים, מספר חברות ציי רכב גדולות מארצות הברית הזמינו מ-REE ציים של משאית משלוחים חשמלית מדגם P7-B [בתמונה] ושל מסחרית חשמלית לשליחויות קצרות-טווח מדגם Proxima.

החברה לא מסרה מהו מספר כלי-הרכב שהוזמנו או את ההיקף הכספי של כלל הההזמנות. עם זאת, החברה ציינה כי מדובר בשלב זה בהזמנות של "ציי מבחן" אשר ישמשו את הלקוחות לצורך הערכה ובדיקה. במקביל, REE מנהלת מגעים עם חברות נוספות מתחומי השליחויות, הלוגיסטיקה והסחר המקוון, וצפויה להכריז על עסקאות נוספות בחודשים הקרובים.

החברה צפויה להתחיל בייצור ההמוני במחצית השנייה של 2023, וזאת לאחר שהשלימה באחרונה הקמה של מרכז אינטגרציה בעיר קובנטרי שבאנגליה, אשר מסוגל להרכיב כ-10,000 כלי-רכב בשנה. החברה מקימה מרכז אינטגרציה דומה בטקסס, וכן הכריזה כי בכוונתה להקים מרכז בדיקה בשבדיה, שמטרתו לבחון את ביצועי כלי-הרכב בתנאי חורף.

ה-P7-B וה-Proxima הם שני דגמים של כלי-רכב מוגמרים אשר מתבססים על פלטפורמת המרכב השטוחה P7 של REE. הם הושקו באחרונה ונבנו ביחד עם שתי ספקיות אמריקאיות, Morgen Olson) ו-EAVX, המתמחות בייצור גופים לכלי-רכב. ה-P7-B היא משאית שליחויות המסוגלת לשאת מטען של 2 טון, מגיעה למהירות מרבית של 120 קמ”ש, ובעלת טווח מקסימלי של 241 ק”מ. דגם ה-Proxima הוא ואן מסחרי המסוגל לשאת מטען של 4 טון, מגיע למהירות שיוט מקסימלית של 130 קמ”ש לטווחי נסיעה של עד 600 ק”מ בטעינה מלאה.

שני הדגמים מתבססים על השאסי השטוח של REE, מה שמעניק לכלי-הרכב מרווח פנימי מוגדל ומקל את מלאכת הפריקה והטעינה. כמו כן, היגוי הרכב הינו אלקטרוני לחלוטין (x-by-wire).

"יצרנו מיצוב חזק"

ברמה הפיננסית, REE דיווחה ברבעון השלישי על הפסד נקי של 33.5 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 25.2 מיליון דולר ברבעון הקודם. החברה צופה כי הוצאותיה התפעוליות בשנת 2022 יסתכמו ב-100-120 מיליון דולר, בנוסף להשקעה של 30 מיליון דולר בהכשרת יכולות הייצור. בקופת המזומנים של החברה כ-185 מיליון דולר. ב-REE הדגישו כי החברה עומדת במסגרת התקציב וכי ברשותה מספיק הון לצורך תוכנית המסחור.

על רקע התנאים המקרו-כלכליים בעולם הדגיש דניאל בראל, מייסד שותף ומנכ"ל REE, כי "אנו ממשיכים להציג משמעת תפעולית ופיננסית קפדנית. אנו מאמינים כי יצרנו מיצוב חזק בשוק הרכבים המסחריים באמצעות ערוצי שיווק ייחודיים, ואנו צופים המשך ביקוש גבוה לכלי הרכב החשמליים שלנו."

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין השאסי לגלגל ובתוך הגלגל. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. החברה מכנה את הארכיטקטורה הזו x by wire, וזאת מאחר שכל מערכות הרכב, הממוקמות בארבע הפינות, נשלטות על ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני. על בסיס טכנולוגיה זו פיתחה החברה עד כה מספר פלטפורמות עבור יישומי-קצה כמו משלוחים עירוניים, רכבי היסעים, מונית אוטונומית ומשאית בינעירונית.

דגם ה-Proxima

האזינו לשיחה עם אוהד שטאובר, סמנכ”ל המו”פ של REE, מתוך תוכנית מס’ 47 בפודקאסט שלנו, שעלתה בחודש מרץ 2022:

 

כנס SemIsrael Expo 2022 חוגג עשור: יתקיים באבניו ב-29 לנובמבר

כנס תעשיית השבבים השנתי SemIsrael Expo 2022, יתקיים ביום שלישי, ה-29 בנובמבר 2022 במתחם אבניו שבקריית שדה התעופה. הכנס יעסוק השנה באתגרי תעשיית השבבים העולמית והישראלית, ויארח עשרות מרצים בכירים וחברות מובילות מרחבי העולם. את הכנס יפתח סמנכ"ל לתחום הווריפיקציה בסימנס EDA, ג'אן-מארי ברונט. בנוסף אליו, יתקיימו במושב הפתיחה גם הרצאות של דירקטור ניהול מוצר ושיווק בסינופסיס, יובל שי,ושל דירקטור הנדסה בתחום הווריפיקציה בקיידנס, מאט גראהם.

ארבעה מסלולים מקצועיים

במהלך כנס SemIsrael Expo 2022 יתקיימו ארבעה מסלולים מקצועיים שיתנהלו במקביל: מסלול IP & Cores, מסלול Front-end Design & Verification, מסלול Physical Design, ומסלול Post Silicon. לצד הכנס תתקיים תערוכה מסחרית בהשתתפות כ-50 מציגים מכל העולם.

מנכ”ל חברת SemIsrael מארגנת הכנס, שוקה צ’רנוביצקי, העריך שהשנה יגיעו לכנס למעלה מ-1,000 משתתפים מתעשיית השבבים הישראלית והעולמית. “הכנס כולל יותר מ-30 הרצאות טכנולוגיות שיינתנו על-ידי מומחים בתחום. אנחנו מזמינים את כל אנשי תעשיית השבבים להירשם, להגיע, ללמוד, ולהתחבר. השנה אנו חוגגים עשור לכנס האקספו שלנו – צפו להפתעות רבות!”.

למידע נוסף והרשמה: www.semisrael-expo.com/register

פורסייט הכריזה על העסקה המשמעותית ביותר שלה בתעשיית הרכב

מנייתה של חברת פורסייט (ForeSight) מזנקת אחר הצהריים (ד') במסחר בנסד"ק בשיעור של 20%, וזאת לאחר שהחברה דיווחה על זכיית התכנון המשמעותית ביותר שלה עד כה בתעשיית הרכב. פורסייט חתמה על הסכם עם חברת SUNWAY-AI הסינית, המפתחת מערכות נהיגה אוטונומית ומערכות עזר בטיחותיות (ADAS). בכוונת סאניוויי לשלב את מערכת החישה הסטריאוסקופית של פורסייט, המתבססת על 4 מצלמות, במערכות נהיגה ובטיחות אשר יותקנו בכלי-רכב המשרתים בשדות תעופה.

החוזה בין שתי החברות הוא ל-4 שנים, ולהערכת פורסייט הוא עשוי להניב עד 51 מיליון דולר, בהתאם לביקוש מצד סאניוויי. סאניוויי תחל במסחור המערכות במחצית הראשונה של 2023. לחברה שיתופי פעולה מסחריים בולטים עם חברות סיניות ידועות כגון XCMG group, Liugong group, ושדה התעופה שנזן.

מנכ"ל סאניוויי, ז'נג קואי, סיפר כי החברה בחנה את הטכנולוגיה של פורסייט במשך כשנה. "אנו מאמינים שלשותפות זו יש פוטנציאל מסחרי גדול במספר יישומים ושווקים. אנו שבעי רצון לחלוטין מהביצועים של הטכנולוגיה של פורסייט, אשר מדגימה באופן עקבי ביצועים טובים יותר מחיישנים מתחרים בתנאי מזג אוויר קשה ותאורה גרועים. החיישנים הפסיביים של פורסייט, שאינם פולטים אנרגיה, מתאימים באופן מושלם לכלי רכב בשדות תעופה המשתמשים במערכות אוטונומיות בסביבות מלאות חיישנים ויכולים להפיק תועלת מפתרונות שאינם מייצרים הפרעות."

פורסייט פיתחה מערכת ראייה ממוחשבת, QuadSight, עבור מערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית. מערכת הראייה הממוחשבת של פורסייט מבוססת על  שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום (של FLIR האמריקאית) ובשתי מצלמות אור נראה. המערך הזה מיועד לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמה את אופן הראייה של העין האנושית.

פורסייט דיווחה בעבר כי מבדקים שערכה העלו כי המערכת מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100% בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסוורהחברה דיווחה מאז השלמת הפיתוח לפני כשנתיים על מסירה של מספר דו-ספרתי של מערכות לחברות בעולם הרכב לצורך בחינת הטכנולוגיה וגם חתמה על מספר הסכמי הפצה בעולם. 

 

 

טאטא ופינרג'י יציגו רכב חשמלי ראשון בעולם המונע סוללות אלומיניום-אוויר

לאחר תהליך פיתוח של כשנה, חברת פינרג’י (Phinergy) וענקית הרכב ההודית Tata Motors יציגו בתערוכת הרכב Auto Expo Imdia, שתתקיים במהלך חודש ינואר הקרוב, אב-טיפוס של המכונית החשמלית הראשונה בעולם המונעת על ידי סוללות אלומיניום-אוויר. טאטא מוטורס היא חברת בת של קבוצת טאטא, מהתאגידים הגדולים ביותר בהודו. היא מייצרת מגוון רחב של מכוניות כולל רכבים פרטיים, משאיות, ואנים, אוטובוסים, ציוד לוגיסטי ורכבים צבאיים. ב-2021 ייצרה טאטא מוטורס כמעט מיליון רכבים והכנסותיה הסתכמו ב-45 מליארד דולר.

אב-הטיפוס מתבסס על הדגם החשמלי Tata Tiago [בתמונה למעלה], שטאטא השיקה לפני מספר חודשים, שבו את סוללות הליתיום המקובלות מחליפות הסוללות האלטרנטיביות של פינרג'י, שבהן האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. כמו כן, בניגוד לליתיום, אלומיניום זמין בהודו בשפע, ועל כן הפיתרון מתאים מאוד לשוק ההודי.

פינרג'י וטאטא מוטורס עדיין לא חשפו מה יהיה טווח הנסיעה של המכונית החדשה, ואולם על הפוטנציאל של הסוללות החדשניות ניתן ללמוד משיתוף פעולה נוסף של פינרג'י בשוק הרכב ההודי, עם יצרנית הרכב Mahindra Electric. שתי החברות הטמיעו את הסוללה של פינרג'י בריקשה חשמלית מדגם Mahindra Treo ובזכות ההחלפה עלה טווח הנסיעה של הריקשה מ-130 ק"מ ל-500 ק"מ בהטענה אחת.

לצד שיתופי הפעולה עם יצרניות הרכב המקומיות, פינרג'י מכינה בהודו את תשתית הנדרשת לתמיכה בסוללות האלומיניום-אוויר. החברה הישראלית הקימה בשנה שעברה בהודו חברת-בת משותפת עם ענקית האנרגיה המקומית Indian Oil , שמפעילה כ-30,000 תחנות דלק בכל רחבי הודו, ואשר בהן לפי התוכנית תתבצע הטענת והחלפת הסוללות.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי. פינרג'י נסחרת בבורסת תל-אביב לפי שווי של 267 מיליון שקל.

אסטרוסקייל חנכה בישראל מעבדה רובוטית וחדר נקי למשימות חלל

חברת אסטרוסקייל (Astroscale) היפנית, המפתחת לווייני-שירות לפינוי אשפת חלל והארכת חיי לוויינים, חנכה בתל אביב מעבדה חדשה הכוללת חדר נקי לתכנון מכני, ייצור והרכבה של מערכות חלל תקניות (תקן ISO 7). במקביל, חנכה החברה בסמוך גם מעבדה רובוטית לראייה ממוחשבת אשר תשמש לפיתוח ובדיקת אלגוריתמים למשימות איתור אובייקטים והיצמדות אליהם. אסטרוסקייל ישראל מעסיקה כיום כ-40 עובדים וצפויה להרחיב משמעותית את כוח האדם כחלק מאיוש המעבדות החדשות. 

אסטרוסקייל העולמית היא חברת סטארט-אפ יפנית שהוקמה ב-2013 ומפתחת לוויינים ורכבי-חלל לפינוי אשפת חלל – כמו חלקי טילים, חלקי לוויינים וחלקי ציוד שנשלח לחלל – אולם ממשיך להקיף את כדור הארץ ומסכן תוכניות חלל עתידיות. הלוויינים של החברה נצמדים אל הלוויין שיצא מכלל שירות באמצעות מגנטים ומסיטים אותו ממסלולו. בחודש מרץ 2021 שיגרה אסטרוסקייל לחלל לוויין ראשון לפינוי פסולת, ELSA-d, שנועד להדגים את יכולות הטכנולוגיה. החברה נערכת לספקת השירות לממשלות ולחברות חלל פרטיות החל מ-2025. הן מחויבות לפנות מן המסלול את הלוויינים שסיימו מחזור חייהם.

להאריך את חיי הלוויין

חברת אסטרוסקייל ישראל מתבססת על הצוות והקניין הרוחני של חברת Effective Space Solutions הישראלית, אשר נירכשה על-ידה לפני כשנתיים. אפקטיב ספייס הוקמה בשנת 2013 על-ידי אריה הלזבנד, שניהל בעבר את חטיבת החלל של התעשייה האווירית. כיום ממשיך הלזבנד להוביל את אסטרוסקייל ישראל בתפיד מנכ"ל.

אפקטיב ספייס פיתחה מיקרו-לוויין המספק שירותי הארכת חיים ללווייני תקשורת המצויים במסלול גיאו-סינכרוני בגובה של 36,000 ק”מ. הלוויין מיועד לגשת אל לוויין התקשורת בשלהי תקופת החיים שלו, ולבצע פעילות שתאריך את חייו, למשל אספקת דלק, תחזוקה או תיקון מסלול. הארכת אורך חיי הלווייין מייתרת במקרים רבים את הצורך לשגר לוויין חדש, ועל-ידי כך לחסוך למפעילים עשרות מיליוני דולרים לכל משימה. על בסיס הטכנולוגיה הזו, מבקשת כיום אסטרוסקייל העולמית להציע לממשלות וחברות חלל פרטיות גם שירותי הארכת חיי לוויינים, לצד פינוי פסולת חלל. 

התוצרים שיפותחו בשני המתקנים החדשים שנחנכו כעת, ישולבו בלווייני הארכת החיים של אסטרוסקייל. לדברי הלזבנד, החדר הנקי החדש משלים את התכנית והיכולת של החברה לתכנן, לפתח ולייצר מנגנונים לשימושים בחלל. ״אנו מתכוונים לייצר אצלנו שני מנגנונים בעלי חשיבות רבה המיועדים לשימוש בתוכנית לווייני השירות של אסטרוסקייל (LEXI), שמאפשרת להאריך את חייהם של לוויינים גיאוסינכרוניים במחיר סביר בעודם במסלול במקום לבזבז מאות מיליוני דולרים להחלפתם״. 

לדבריו, המעבדה הרובוטית לראייה ממוחשבת תאפשר למהנדסים בחברה נגישות גבוהה לסביבת בדיקות מתקדמת המדמה כיצד ייראו הלוויינים של לקוחות בתנאי חלל. ״המעבדה החדשה והחדר הנקי לייצור מערכות חלל, מאפשרים לנו לתכנן ולבנות אצלנו מנגנונים ומערכות המיועדים לשימוש בחלל. מעבר להפגנת היכולת הטכנולוגית והשימוש שייעשה במוצרים שפותחו ויוצרו בישראל בלווייני ניקוי החלל מהדור הבא, אנו נאפשר גם לחברות חלל אחרות גישה למתקנים שלנו ושימוש בהם לטובת פיתוח של התעשייה הישראלית כולה". 

צוות אסטרוסקייל ישראל בחדר הנקי

שירותי תמיכה לתעשיית החלל הפרטית

לדברי רון לופז, נשיא ומנהל אסטרוסקייל ארה״ב, לחברה הגלובלית יש תוכניות צמיחה שאפתניות ל-10 השנים הבאות, אשר כוללות בניית לווייני שירות לפינוי פסולת והחזרה לחיים של לוויינים תקולים. ״הפעילות בישראל תסייע לנו להרחיב גלובלית את ההיצע המסחרי שלנו בשנים הקרובות, ותתרום לחדשנות ולפוטנציאל הייצור שלנו״. לחברה יש כיום זרועות הפועלות באסיה (יפן), בריטניה, ארה"ב וישראל, כשהמטרה של שילובן הוא להפוך שירות מסחרי בחלל לחלק מההתנהלות השגרתית ב"תחזוקת החלל" עד 2030. "המשימה שלנו ושל שותפינו העסקיים בעולם היא להבטיח שהחלל יישאר בטוח ובר קיימא עבור הדורות הבאים".

ארבה תספק ל-HiRain הסינית 340 אלף שבבי-מכ"ם

חברת ארבה (Arbe) חשפה היום (ב') במהלך פרסום הדו"ח הרבעוני, כי יצרנית המערכות לרכב הסינית HiRain הזמינה מהחברה כ-340 אלף שבבי-מכ"ם, אשר יסופקו במהלך 2023 ו-2024. היריין היא שותפתה האסטרטגית של ארבה בשוק הרכב הסיני, והשתיים משתפות פעולה גם בפרויקט נרחב בנמלים שונים בסין, שמטרתו להפוך את התפעול הלוגיסטי בתחומי הנמל לאוטונומי יותר. במסגרת הפרויקט, היריין מציידת משאיות אוטונומיות וכלים לוגיסטיים אוטמטיים (AGV) במערכות נהיגה אוטונומית המתבססות על המכ"ם של ארבה. בחודש אוגוסט השלימה קבלנית הייצור האמריקאית גלובלפאונדריז הקמה של קו ייצור ייעודי עבור השבבים של ארבה.

מארבה נמסר כי תחום המשאיות האוטונומיות הוא אחד התחומים שצומחים במהירות הגדולה ביותר בתעשיית הרכב והוא מוביל את המהפכה האוטונומית. מנכ"ל החברה קובי מרנקו סיכם את הרבעון באומרו: "ההזמנה הראשונית המשמעותית מצד היריין היא התחלה מצוינת שמובילה אותנו לשלב הייצור ההמוני. מערכות היחסים שלנו עם ספקיות מערכות (Tier-1) כמו Veoneer, Valeo, HiRain ו-Weifu – מתהדקות. לאור הקשרים המעודדים שיש לנו עם יצרניות רכב מובילות, שמגישות לנו בקשות להצעה (RFP) ובקשות להצעת מחיר (RFQ), יש לנו את כל הסיבות להאמין כי הדבר יאפשר לנו להרחיב את דריסת הרגל המסחרית שלנו בשוק."

בחודש שעבר דיווחה ארבה על זכיית תכנון משמעותית, עם ספקית המערכות לרכב השבדית Veoneer, שבבעלות קואלקום, אשר תטמיע את השבבים של ארבה במערכות חישה מבוססות מנכ"ם.

הכנסות ארבה ברבעון השלישי, שמתבססות בשלב זה על מכירת דוגמאות ולא על ייצור המוני, הסתכמו ב-1.3 מיליון דולר, ואילו ההפסד הנקי עמד על 9.9 מיליון דולר. בקופת המזומנים של החברה כ-62.3 מיליון דולר. החברה צופה כי הכנסותיה ב-2022 יסתכמו ב-4-7 מיליון דולר.

חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. לפני מספר חודשים היא חשפה את המכ”ם Lynx, אשר כולל 288 ערוצי קליטה ושידור וטווח גילוי של 260 מטר. הוא ישולב בחליפת מכ”ם הכוללת ארבע יחידות שונות ומעניקה כיסוי מכ”מי של 360°.

 

זינוק בביקוש למצלמות של נקסט ויז'ן מצד לקוחות בינלאומיים

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכטב”מים, דיווחה היום (ב') על הכנסות שיא של 6.59 מיליון דולר ברבעון השלישי, צמיחה מרשימה של כ-93% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021. הגידול בהכנסות נרשם במקביל לגידול של כ-50% במספר לקוחות החברה..

נראה כי הזינוק בהכנסות מגיע בעיקרו מלקוחות חדשים של החברה בשוק הבינלאומי. אם ב-2021 כ-60% מהכנסות נקסט ויז'ן הגיעו מלקוחות בישראל (אלביט לבדה היתה אחראית ל-30% מהמכירות) – הרי שברבעון השלישי כשני שליש מההכנסות הגיעו מלקוחות מחוץ לישראל. הרווח הנקי עלה ב-86% ל-2.7 מיליון דולר.

יו"ר החברה ומייסד-שותף, חן גולן, מייחס את המגמה להסלמה הצבאית בזירות שונות בעולם. "האירועים הביטחוניים במקומות שונים בעולם מייצרים עניין גובר בפתרונות צילום על גבי כלים קרקעיים, רחפנים וכלי טייס לא מאוישים ואנו מצפים להגדלת היקפי הרכש וההצטיידות של ממשלות וגופים ביטחוניים."

כמו כן, חברה צופה כי החודש תחל באספקתן של מצלמות ראשונות מדגם חדש, המבוסס על גלאי מקורר, האמפשר יכולות גילוי לטווחים רחוקים יותר. בחברה סבורים כי המצלמה החדשה תהיה "שובר שיוויון" בשוק המצלמות המקוררות מבחינת משקל ומחיר.

חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה.

Intel Ignite חושפת את 10 הסטארט-אפים שנבחרו למחזור השביעי בתוכנית בתל אביב

[בתמונה: צוות אינטל איגנייט תל אביב. צילום – אייל מרילוס]

Intel Ignite, תוכנית הצמיחה לסטרטאפים של אינטל, הכריזה על 10 הסטרטאפים שנבחרו להשתתף במחזור
ה-7 של התוכנית בתל אביב. 

מתוך למעלה מ-200 חברות שנרשמו לתוכנית בישראל, 10 נבחרו להשתתף במחזור השביעי של התוכנית בתל אביב. הסטרטאפים הנבחרים מגיעים ממגוון תעשיות טכנולוגיות, כולל סייבר סקיוריטי, בלוקצ'יין, בריאות דיגיטלית, בינה מלאכותית, חומרה, ענן web 3.0, ועוד. הסטרטאפים שנבחרו למחזור הנוכחי גייסו בממוצע 5 מיליון דולר. מאז פתיחת התוכנית לפני כשלוש שנים, הסטארט-אפים שהשתתפו בה גייסו למעלה מ-1.3 מיליארד דולר.

במסגרת התוכנית אינטל מחברת לכל סטרטאפ מעטפת מומחים ומנטורים. החברות מקבלות בתוכנית סיוע ממהנדסים של אינטל וגישה אל טכנולוגיה, מידע ולקשרים העסקיים של אינטל. 10 הסטרטאפים שנבחרו למחזור השביעי בישראל הם:

dragonfly – בסיס נתונים מבוסס זיכרון המשמש כאלטרנטיבה מודרנית לרדיס. דרגונפליי מאפשר גישה מהירה ביותר לנתונים משותפים עבור אפליקציות שדורשות חווית משתמש בזמן אמת.

briya – בריאה מניחה תשתית חדשנית המאפשרת שיתוף מידע רפואי מהימן במהירות חסרת תקדים ובאופן מאובטח ותואם רגולציה. הטכנולוגיה הייחודית, אשר בנויה על ארכיטקטורה מבוזרת מהפכנית, מתמימה וממירה נתונים רפואיים לסטנדרט FHIR בזמן אמת, וכך מנגישה מידע במאמץ מינימלי מצד המעורבים

Scala Bio – חברת ביולוגיה חישובית שמפתחת פלטפורמות להנדסת חלבונים ממוחשבת, במטרה לשפר ולקצר משמעותית את תהליכי הפיתוח בתחומים שונים, ביניהם תרופות, מזון וטכנולוגיות אקלים.

IOriver פלטפורמה חדשנית שהופכת את האינטרנט לאמין יותר, מהיר יותר ומאובטח יותר עבור ספקי התוכן.

codium – מפתחת כלי חדשני לבדיקת נכונות ואיכות תוכנה, תוך שהיא נסמכת על טכנולוגיות בינה מלאכותית כגון קוד-ג׳נריישן. הכלי מאפשר למפתחים.ות להתקדם במשימות שלהם בביטחון תוך כדי גילוי מוקדם של בעיות בקוד. קודיום מקדמת עולם פיתוח תוכנה מהיר ואינטליגנטי. המוצר כרגע בשלב האלפא-סגורה והחברה עדיין נמצאת ב- stealth

LayerX הפלטפורמה של LayerX מאפשרת למנהלי אבטחת מידע להפוך תוך דקות את סביבת העבודה של כל דפדפני הגלישה בארגון למאובטחת ומנוהלת, וזאת מבלי לפגוע ביעילות, בחוויית העבודה והפרטיות של המשתמשים הארגוניים בדפדפנים

Control Monkey פלטפורמה לגילוי, ניהול ואוטומציה של סביבות ענן בעזרת מתודולוגיית Infrastructure as Code. הפלטפורמה עוזרת לצוותי DevOps לנהל בצורה יעילה ומהירה יותר את תשתיות הענן שלהם מבלי לאבד שליטה על ניהול הסביבה

Sensorz פלטפורמה המאפשרת לארגונים לנהל את הרשתות האלחוטיות שלהם ביעילות, עם ביצועים טובים יותר ובצורה מאובטחת יותר, וזאת על ידי מערכת data as a service לניהול רשתות אלחוטיות מבוססת AI.

Utila – חברה המפתחת תשתית מאובטחת לאחזקת נכסים דיגיטלים עבור ארגונים. החברה עדיין נמצאת ב- stealth

Tons.AI – פלטפורמה המגבירה את מהירות הפיתוח ומשפרת את איכותם של מוצרים מבוססי למידה עמוקה, בכל תחום, על ידי האצה וייעול משמעותיים של תהליך אימון המודל

אלון ליבוביץ', מנהל Intel Ignite ישראל ציין: "בתקופת משבר גלובלי כמו זה שאנו חווים כעת בענף ההייטק, שמאופיין ברובו בחששות ואתגרים מימוניים ושיווקיים עבור חברות קטנות וגדולות כאחד, לחברות בשלב ה-early stage יש צורך רב אפילו יותר בהכוונה, תמיכה וסיוע באבני הדרך שלהן. את כל אלו ועוד הם יכולים למצוא בתוכנית של אינטל איגנייט."

האזינו לשיחה עם מנהל התוכנית העולמית של Intel Ignite צחי וייספלד, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה במאי 2020:

ננוקס תבצע באסף הרופא מחקר קליני ראשון במכשיר הרנטגן הדיגיטלי

חברת ננוקס (Nano-X) קיבלה אישור מוועדת הלסינקי לניסויים בבני-אדם לבצע מחקר קליני במכשיר הרנטגן הדיגיטלי שפיתחה – כך חשפה החברה אתמול (ה') עם פרסום הדו"ח הכספי לרבעון השלישי. המחקר יתבצע בבית חולים "שמיר" (אסף הרופא), ובחברה צפויים להציג את ממצאי המחקר, שיכלול סריקות של איברים פנימיים של בני אדם שהתבצעו במכשיר החברה, עוד ברבעון הנוכחי. כמו כן, ננוקס תערוך בשבוע הבא, במטה החברה בנווה-אילן, וובינר וירטואלי שבו ידגימו את פעולתו של המכשיר.

הצעדים הללו נועדו להציג בפני הקהילה הרפואית את יכולותיה של הטכנולוגיה,  וגם להסיר ספקות לא מעטים שהושמעו בשנים האחרונות לנוכח ההבטחה של החברה "לשבש את עולם הרנטגן" עם סורק רנטגן ו-CT זול מאוד, שבו הבזקי קרינת ה-X מופקים באמצעות שבב ולא באמצעות נורת להט. בחודש ספטמבר הגישה החברה ל-FDA בקשת אישור שיווק 510k עבור המערכת, וזאת לאחר דיאלוג ממושך שכלל גם בקשות מה-FDA להשלמות והבהרות. ננוקס החלה גם בהליך אישור רגולטורי באיחוד האירופי (CE Mark).

בחברה נמנעים מלהעריך מתי יתקבל האישור מה-FDA, אך למעשה בננוקס מתכוונים להתחיל במסחור המערכת עוד השנה, ללא תלות באישור ה-FDA, עם פריסת מערכות ראשונות בניגריה ולאחר מכן בגאנה. למעשה, לפחות לפי חזון החברה, מדינות מתפתחות מסוג זה, שבהן לאוכלוסיה ישנה נגישות נמוכה לסריקות הדמאה, הן שווקי היעד הראשוניים של החברה, ולאו דווקא שווקים מפותחים כמו ארצות הברית ואירופה.

"אנחנו מאמינים כי ברגע שנתחיל לפרוס את מערכת Nanox.ARC בניגריה ובמדינות ראשונות אחרות, מערכת הבריאות, בתי חולים ומפיצים יווכחו בתועלת שמספקת המערכת," אמר מנכ"ל החברה ארז מלצר. בסך הכול, קיבלה החברה במהלך השנים האחרונות הזמנות ל-6,850 מערכות במדינות שונות בעולם. עם זאת, יש לציין כי מרבית ההזמנות הללו בוצעו לפני זמן רב ויש להמתין ולראות אם יש להן תוקף גם כעת עם תחילת מסחור המערכת. המנכ"ל מלצר ציין כי החברה נמצאת בקשר רציף עם הלקוחות וחלקם אף מגיעים לישראל מפעם לפעם כדי לחזות בהתקדמות.

הכנסות מהחברות שרכשה

הכנסותיה של ננוקס ברבעון השלישי הסתכמו ב-2.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-2.2 מיליון דולר ברבעון הקודם. ההפסד הנקי הסתכם ב-19.1 מיליון דולר. בקופת המזומנים של החברה יש כ-117.1 מיליון דולר. בשלב זה, מקורן של הכנסות החברה בפעילות של שלוש החברות שרכשה בסוף השנה שעברה: זברה מדיקל, שתחת ננוקס נקראת Nanox AI, חברת שירותי הרדיולוגיה האמריקאית USRAD ו-MDW, פלטפורמה המחברת בין מכוני דימות לרדיולוגים. כל החברות האלה אמורות להיות חלק מאקוסיסטם שלם של שירותי רדיולוגיה מתקדמים מקצה-לקצה, משלב הסריקה ועד  הפענוח והאבחון הן באמצעות בינה מלאכותית והן באמצעות רדיולוגים מומחים.

ננוקס פיתחה מכשיר דימות המבוסס על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. המערכת “הקרה” של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה”חמות”. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות דימות ניידות ונגישות יותר במחיר נמוך יותר בהשוואה למערכות אחרות בשוק ובמודל שירות (SAAS).

 

לראשונה: פרספטו קיבלה מה-FAA פטור כלל-ארצי להטסת רחפנים

בתמונה למעלה: דגם רחפן של חברת פרספטו

התפתחות רגולטורית משמעותית ליצרנית הרחפנים הישראלית פרספטו (Percepto): רשות התעופה הפדרלית (FAA) העניקה לחברה פטור גורף בכל רחבי ארצות הברית, המתיר להפעיל את רחפניה האוטונומיים גם ללא קשר עין עם המפעיל (Beyond Line of Sight). עד כה, נדרשה החברה, בדומה לחברות רחפנים אחרות, לקבל פטור פרטני להטסת רחפנים מעבר לקו הראייה עבור כל אתר וכל לקוח. מעתה יכולים לקוחותיה להשתמש ברחפני פרספטו ללא צורך בקבלת פטור. פרספטו מסרה שהיא יצרנית הרחפנים הראשונה שזוכה מה-FAA לפטור כלל-ארצי מסוג זה.

פרספטו נחשבת לאחת החברות המובילות שמקדמות את אסדרת תחום הרחפנים מול ה-FAA. היעדר רגולציה מוסדרת, שתגדיר את הכללים והנהלים הנוגעים להטסת רחפנים ואת הקריטריונים לקבלת רישיונות, הינו אחד החסמים המשמעותיים ביותר שמגבילים את השימוש כיום ברחפנים לצרכים מסחריים. ואולם, בשנים האחרונות נעשתה כברת דרך משמעותית שמקרבת את השוק לאסדרה.

בחודש מרץ, פירסמה ה-FAA, לראשונה, את קריטריון “הכשירות האווירית” (Airworthiness) הסופי עבור 10 רחפנים של חברות שונות, בהן גם פרספטו ועוד שתי חברות ישראליות – איירובוטיקס ופלייטרקס. בהמשך היא מאורה להעניק לרחפני החברות הללו אישורי טיסה גלובליים, בדומה לאישור הניתן כיום למטוסים מאויישים, שישחררו אותם מהצורך לקבל אישור עבור כל רחפן.

רחפן-מתוך-קופסה

הרחפנים של פרספטו מותקנים בתוך מארז סגור באתרי היעד (מה שקרוי, drone-in-a-box), ויוצאים מתוכם באופן עצמאי למשימות סיור ואיסוף מידע בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש. הרחפנים מצוידים במטע”דים של פרספטו, הכוללים מצלמות 4K, מצלמות תרמיות ומודול תקשורת המאפשרת תקשורת ישירה עם הרובוט והזרמת וידאו בזמן אמת באמצעות רשת LTE סלולרית.

תפעול צי הרחפנים מתבצע באמצעות מערכת ניהול המשימה Autonomous Inspection & Monitoring – AIM, אשר מבוססת על בינה מלאכותית ומאפשרת לנהל ולהפעיל מפלטפורמת שליטה ובקרה מאוחדת את הצי, להקצות לרחפנים משימות לפי הצורך, לאסוף ולשתף את המידע המתקבל מהרחפנים ולהפיק ממנו תובנות על מתקן התשתית. מערכת הבקרה והשליטה למעשה מקנה לרחפן יכולות עצמאיות של ניהול בטוח של תוואי הטיסה, כולל בחירת המסלול, תכנון זמן החזרה לעמדה לצורך הטענה חוזרת, צילום וראיית מכונה וטיסה גם בתנאי מזג אויר וראות קשים.

רחפן עמיד בפני הוריקן

בחודש אפריל דיווחה פרפסטו כי חברת החשמל הגדולה במדינת פלורידה, Florida Power & Light, המשרתת כ-11 מיליון תושבים, תפרוס מאות רחפנים אוטונומיים של  רספטו לצורך ניטור ובקרה של רשת החשמל ותחנות הכוח שלה ברחבי המדינה. להערכת פרספטו, מדובר בפרויקט המסחרי הגדול בעולם לפריסת רחפנים אוטונומיים, והראשון שבו הרחפנים פועלים בסביבה עירונית לצורך ניטור תשתית.

הרחפן עבר בהצלחה מבחני עמידות גם בתנאים של הוריקן בדרגה 5, שבה מהירות הרוח יכולה להגיע עד ל-250 קמ”ש. השכיחות הגבוהה של הוריקנים, ומזג האוויר הטרופי המאפיין את האזור, מובילים לריבוי של שיבושים באספקת החשמל ברחבי פלורידה. הרחפנים יסייעו, בין היתר, לאתר במהירות תקלות ובעיות תחזוקה ועל-ידי כך להפחית את מספר ומשך הפסקות החשמל.

שיפור משמעותי בשולי הרווח של סרגון

חברת סרגון (Ceragon) דיווחה אתמול (ב') על הכנסות של 78.6 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2022, גידול קל של 3.3% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021. ואולם, הנתון המשמעותי ביותר בדו"ח של סרגון – ואשר הוביל לזינוק של 8% במנייה בנסד"ק אתמול – הוא השיפור המשמעותי בשולי הרווח, שעמדו על 35.3%, בהשוואה ל-30.9% ברבעון המקביל ו-30.5% ברבעון הקודם. בחברה מייחסים את השיפור ברווחיות בגידול בהכנסות משירותי התוכנה, עסקאות בצפון אמריקה שהתאפיינו בשולי רווח גבוהים יותר ומירידה בעלויות השילוח.

הרווח התפעולי הסתכם ב-1.9 מיליון דולר, והיה עשוי להיות גבוה יותר, לולא הוצאה חד-פעמית של 4 מיליון דולר הקשורה לסיכול ניסיון ההשתלטות העוינת של חברת Aviat האמריקאית. ברמה הגיאוגרפית, הכנסותיה של סרגון ברבעון היו מגוונות, כאשר 28% הגיעו מהשוק ההודי, 27% מארצות הברית וקנדה ו-13% מאירופה. החברה צופה לסיים את השנה עם הכנסות של 296-304 מיליון דולר, ולצמוח ב-2023 ל-325-345 מיליון דולר.

סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את קיבולת הרשת.

מנכ"ל החברה דורון ארזי התייחס לתוצאות ואמר: "ברבעון השלישי רשמנו הצלחות בתחומי מפתח של הפעילות העסקית שלנו. היקף ההזמנות שלנו נמצא ברמות השיא, ובכלל זה ישנו גידול בהזמנות מהשוק בצפון-אמריקה, שצפויות להניב שולי רווח גבוהים יותר. אנחנו ממשיכים לראות גידול בפרויקטים של הדור החמישי, כאשר ספקיות תקשורת וחברות פרטיות מחפשות טכנולוגיות משתלמות לצורך שדרוג הרשתות שלהן. למרות אי-היציבות המקרו-כלכלית והסיכונים סביב המחסור ברכיבים, אנחנו בטוחים במידה רבה יותר באסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו."

"אייסקיור נמצאת בנקודה הכי מעניינת"

[בתמונה: גלעד גליק, יסייע לאייסקיור בחדירה לשוק של אייסקיור בארצות הברית]

חברת אייסקיור (IceCure), שפיתחה מערכת להשמדת גידולים סרטניים באמצעות הקפאתם בחנקן נוזלי, נערכת לשלב המשמעותי ביותר במסחור הטכנולוגיה שלה. לפני כחודש הגישה החברה בקשה ל-FDA לאישור שיווק המערכת שלה, הנקראת ProSense, לצורך טיפול בחולות שהתגלה אצלן בשד גידול סרטני בשלב מוקדם. החברה כבר משווקת מספר שנים את מערכת ה-ProSense בשווקים שונים ועבור סוגים שונים של סרטן כמו עצמות, כבד וריאות. ואולם, קבלת אישור FDA לבקשה הנוכחית תפתח בפני החברה את שוק היעד המשמעותי ביותר שלה: חולות בסרטן השד בארצות הברית.

להערכת החברה, בארצות הברית מאובחנות מדי שנה כ-40-60 אלף חולות שעומדות בקריטריונים של האינדיקציה ויוכלו לעבור, לאחר אישור ה-FDA, את הטיפול החדשני, שבו מוזרם חנקן נוזלי באופן ממוקד אל תוך הגידול בשד דרך מחטים זעירות, ועל כן אינו מצריך כריתה חלקית של השד או פגיעה קוסמטית. זהו הליך זעיר פולשני, שאורך פחות מחצי שעה ואינו מצריך הרדמה מלאה.

בשוק המכשור הרפואי, אישור FDA הוא אמנם תנאי הכרחי לכניסה לשוק אך הוא כלל וכלל לא מבטיח הצלחה מסחרית. כחלק מהיערכותה לפתיחת השוק החדש, צירפה אייסקיור לשורותיה לפני מספר חודשים, על תקן יועץ לחברה, את גלעד גליק, לשעבר מנכ"ל חברת המכשור הרפואי איתמר מדיקל. תפקידו של גליק באייסקיור הוא לסייע לחברה לבנות את תשתית השיווק והמכירות של החברה בארצות הברית ולגבש את אסטרטגיית החדירה אל השוק.

השילוש הקדוש של חברת מכשור רפואי

באייסקיור מקווים שגליק יוכל לשחזר את ההצלחה העסקית שרשמה איתמר מדיקל במהלך כהונתו כמנכ"ל. איתמר מדיקל פיתחה שעון רפואי שמאפשר לאבחן דום נשימה בשינה. היתרון המרכזי של השעון בכך שהוא בלתי פולשני, ידידותי לשימוש ומאפשר לאבחן את הפרעת השינה בסביבה הביתית של המטופל מבלי שיצטרך לעשות את הלילה במעבדת שינה. גליק ניהל את החברה בין 2013-2021, עד למכירתה לחברת Zoll בקצת יותר מחצי מיליארד דולר בסוף 2021. מהכנסות של 2.3 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017 צמחו הכנסות איתמר מדיקל ל-12.6 מיליון דולר ברבעון השני של 2021. גליק גם מכיר היטב את השוק האמריקאי, שהיה אחראי לכ-80%-90% מהכנסות איתמר מדיקל. גליק הוא איש מכירות ושיווק באוריינטציה שלו, ולפני שהצטרף לאיתמר מדיקל עמד בראש מערך השיווק והמכירות העולמי של חברת Biosense Webster, הפועלת בתחום הקרדיולוגיה.

בשיחה עם Techtime מסביר גליק: "כל הקריירה שלי אני עוסק במסחור טכנולוגיות רפואיות. עבור חברת מכשור רפואי, 'השילוש הקדוש' שמאפשר לה להתחיל לייצר ערך הוא – דאטה קליני איכותי, פיתרון לבעיה רפואית שאין לה כרגע מענה בשוק או חלופה מספיק טובה, ושיפוי ביטוחי. אייסקיור מתקרבת לכך ונמצאת בנקודה הכי מעניינת בחייה של חברת מכשור רפואי."

לאחרונה פרסמה אייסקיור תוצאות של מחקר קליני מקיף שהיא מבצעת בארצות הברית בשנים האחרונות. המחקר עוקב במשך 5 שנים אחר כ-196 מטופלות שעברו את הטיפול. עד כה, רק בקרב 6 מטופלות (כ-3%) אירעה הישנות של הסרטן. ממצאי המחקר היוו בסיס לבקשה האחרונה מה-FDA ואמור להוות בסיס להרחבת האינדיקציה בעתיד. כדי שניתן יהיה להגדיל את מאגר החולות הפוטנציאלי.

מערכת ה-ProSense, מחטים מזרימות חנקן אל הגידול

ואולם, מלבד שיעורי ההחלמה הגבוהים וההישנות הנמוכים, הערך המוסף המשמעותי ביותר של המערכת של אייסקיור, ומה שמבדיל אותה מכל החלופות, היא שההליך אינו מצריך פגיעה ברקמות הבריאות סביב הגידול. החנקן הנוזלי מוזרם ישירות אל הגידול, דרך המחטים ומבלי לפגוע ברקמות בריאות מסביב, מקפיא אותו ושאריותיו יוצאות מהגוף בהדרגה דרך בלוטות הלימפה. בדרך כלל במקרים שבהן מתגלה גידול פולשני בשד, האישה נדרשת לבצע כריתה חלקית, וזאת כדי למנוע התפשטות של הגידול.

"החלופה הניתוחית, של כריתה חלקית, היא מאוד פולשנית ומשנה באופן מהותי את גוף המטופלת. אנחנו מציעים אלטרנטיבה בלתי פולשנית שאינה משנה את מבנה השד. זהו יתרון עצום בעולם המכשור הרפואי כיום: להציע חלופה בלתי פולשנית להליך פולשני. כמו כן, חלק מהנשים שעוברות ניתוח נזקקות בהמשך לניתוח נוסף, מה שאינו קורה בטיפול שלנו."

עד כה, בהיעדר אישור FDA לסרטן השד בארצות הברית, השוק האסטרטגי ביותר שבו פעילה החברה בתחום סרטן השד הוא מדינות מזרח-אסיה. החברה השיגה אישורים רגולטוריים במספר מדינות באזור, לרבות יפן. ואולם, הכנסותיה משוק זה לא התרוממו בשנים האחרונות. אייסקיור פועלת באזור בשיתוף פעולה עם חברת Terumo, ענקית המכשור הרפואי היפנית, המשמשת כמפיצה בלעדית של החברה ביפן, בסינגפור ובתאילנד. ואולם, במודל הפצה שולי הרווח נמוכים יותר וכן היוזמה השיווקית והקשר עם הממסד הרפואי המקומי נמצאים בידיים של המפיצה ולא ביידיים של אייסקיור. 

בשוק האמריקאי, אייסקיור פועלת דרך חברת-בת ורוצה לנהל בעצמה את ערוצי השיווק והמכירה. "מסחור של טכנולוגיה רפואית היא משנה סדורה. זה תהליך וצריך להתכונן אליו. התפקיד שלי הוא להכין את החברה, כדי שנהיה מוכנים להאיץ את המסחור ברגע שיתקבל אישור ה-FDA. אנחנו בונים את מערך המכירות ואת המערך התומך, את אסטרטגיית השיווק והמסרים. יש הרבה תחומים שאפשר לפנות אליהם, מרדיולוגיה התערבותית, מנתחי סרטן שד, ועד אונקולוגים פולשניים, וצריך להתאים לכל אחד את המסרים ואת הערוץ השיווק הנכונים."

אוויאיישן: הזמנות ב-2 מיליארד דולר לכ-300 מטוסים

חברת אוויאיישן (Eviation) הישראלית חשפה אתמול (ד') כי ההיקף הכספי של ההזמנות שקיבלה עד כה למטוס החשמלי Alice שפיתחה חצה את רף 2 מיליארד דולר. החברה דיווחה בשנתיים האחרונות על הזמנות מחברות תעופה אזוריות כמו Cape Air ו-GlobalX, המפעילות טיסות לטווחים בינוניים בתוך ארצות הברית, וחברות תובלה כמו DHL Express. בסך הכול, קיבלה אוויאיישן הזמנות לכמעט 300 מטוסי נוסעים ומטען.

בחודש אוקטובר דיווחה החברה על לקוח ראשון באירופה, כאשר חברת התעופה האזורית הגרמנית Evia Aero חתמה על מכתב כוונות להזמנת כ-25 מטוסי נוסעים. Evia היא חברת סטארט-אפ המתמקדת בתעופה לא מזהמת, ולצד מטוסי Alice היא הצטיידה גם במטוסים שעברו הסבה למנועי מימן. החברה מפעילה קווי תעופה בתוך אירופה בין גרמניה, אוסטריה, הולנד ודנמרק

המטוס “אליס” מונע באמצעות שני מנועים חשמליים ואינו פולט פחמן. הוא יכול לשאת עד 9 נוסעים למרחק של עד 1,000 ק”מ במהירות של כ-450 קמ”ש, ומיועד לשרת את שוק הטיסות האזוריות והקצרות. מדובר בקווי תעופה למרחקים של כמה מאות קילומטרים, שבדרך כלל מחברים בין ערים בתוך אותה מדינה.

ב-28 בספטמבר השיגה אוויאיישן ציון דרך משמעותי, כאשר ביצעה את טיסת המבחן הראשונה של המטוס אשר המריאה מנמל התעופה הבינלאומי של מחוז גרנט (MWH) בוושינגטון, ונמשכה כ-8 דקות. כעת מתכוונת אוויאיישן לייצר עוד 3 מטוסי מבחן, לצורך ביצוע טיסות המבחן הנדרשות בדרך לקבל רישיון מה-FAA. החברה מעריכה כי מטוסיה יוכלו להתחיל בטיסות מסחריות ב-2027.

"ההתפתחות החשובה ביותר בעולם התעופה מאז מנוע הסילון": ריאיון מיוחד עם מנכ"ל החברה גרגורי דייוויס וסמנכ"ל הטכנולוגיות ליאור זיוון>>>

סרטון מטיסת הבכורה:

איך מוצאים מרבצי ליתיום מתחת לאדמה – מהחלל [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא יובל לוריג, מנהל המו"פ של חברת ASTERRA, המתמחה באיתור דליפות מתשתיות מים באמצעות ניתוח הדמאות של לווייני SAR.

מתברר שלא פחות מ-30%, ולפי חלק מההערכות אפילו 50%, ממי השתייה הזורמים דרך מערכת הצינורות דולפים החוצה דרך סדקים ושברים ופגעי בלאי אחרים – ומתבזבזים. הבעיה היא שבדרך כלל ניתן לזהות את הדליפה רק בשלב מאוחר, כאשר המים נקווים אל פני האדמה ויוצרים שלוליות, בורות ופגיעה בתשתית.

חברת אסטרה מסתכלת על הבעיה מלמעלה, מהחלל. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לזהות דליפות מים תת-קרקעיות באמצעות ניתוח של הדמאות לווייני SAR. בשונה מלווייני-צילום אופטיים, הפועלים בטווח האור הנראה, לווייני SAR מתצפתים על כדור הארץ באעמצעות מכ"ם, המשדר גלי רדיו. באמצעות מדידת זמן החזר הגל ומאפיינו ניתן ללמוד על מבנה הקרקע והרכב החומרים.

ישנו הבדל בין הרכב החומרים המצוי במי שתייה בהשוואה להרכב החומרים המצוי במי גשמים, והשינוי הזה משתקף גם במאפייני אות הגל החוזר אל מכ"ם ה-SAR. ההנחה היא שאם ישנה הצטברות משמעותית של מי שתייה מתחת לאדמה – מדובר בדליפה. 

לאחרונה השיקה החברה פיתוח נוסף ומסקרן, שמאפשר למצוא באמצעות ניתוח לווייני SAR מרבצי ליתיום בעומק האדמה.

בשיחה מספר יובל מה האתגר שבפענוח לוויני SAR, מדוע החליטה החברה להתרחב לעולם הליתיום, והאם ניתן באותה שיטה גם לאתר זהב?

 

זינוק של 129% ברווח הנקי של סיליקום

חברת סיליקום (Sillicom) דיווחה היום (ב') על הכנסות של 39.2 מיליון דולר, גידול של 19% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021. הנתון המרשים ביותר בדו"ח היה זינוק של 129% ברווח הנקי ל-6 מיליון דולר. זהו הרבעון ה-71 ברציפות שסיליקום מסיימת ברווח נקי. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו הכנסות החברה ב-105.4 מיליון דולר, עלייה של 14%, ורווח נקי של 12.7 מיליון דולר, עלייה של 75%. מניית החברה מטפסת ב-9% במסחר בנסד"ק היום.

בסיליקום צופים הכנסות של 43-45 מיליון דולר ברבעון הרביעי וכ-149-150 מיליון דולר בשנת 2023 כולה. בחברה מציינים כי אמנם חל שיפור בזמינות הרכיבים, אך המחסור הקיים עדיין פוגע במידת מה ביכולתה לספק את מלוא הביקושים, ולולא המחסור ברכיבים תחזית ההכנסות השנתית היתה גבוהה יותר. בסיליקום מדווחים גם על היקף שיא של זכיות תכנון.

סיליקום מפתחת ומייצרת כרטיסי האצה ותקשורת לרשתות תקשורת. החברה נהנית ממגמה בעולם הטלקום שקיבלה את הכינוי “פיצול והפרדה” של רשתות התקשורת (Decoupling and Disaggregation). מדובר בהפרדה גוברת בין מרכיבי החומרה ומרכיבי התוכנה בתשתיות התקשורת, החל מרמת הרשתות המקומיות והאזוריות, עבור לתקשורת בין שרתים במרכזי נתונים וכלה בתשתיות טלקום קוויות ואלחוטיות (סלולריות).

לירן אייזנמן, מנכ"ל ונשיא סיליקום, אמר: "התוצאות החזקות ממחישות את המודל העסקי החזק שלנו, שהזניק את הרווח התפעולי שלנו ל-18%. למרות שהמחסור ברכיבים פגע בנו במידה מסוימת, שיעור האספקה הגבוה שלנו עמד לטובתנו, הן מול לקוחות קיימים והן מול חדשים."

עבור אייזנמן היה זה הרבעון המלא הראשון שלו בתפקידו כמנכ"ל החברה, וזאת לאחר שנכנס לתפקיד בחודש מאי במקום של שייקה אורבך, שניהל את החברה במשך 21 שנה. אייזנמן: "מעולם לא חווינו ביקוש כה גבוה מצד שחקני שוק רבים כל כך, והדבר הגדיל את שוק היעד שלנו. יחידות הקצה, שפיתחנו בתחילה עבור שוק ה-SD-WAN, התבררו כמתאימים ליישומים ושווקים רבים יותר."

"התקציבים של חוק התשתיות עצומים. זו הזדמנות ענקית"

בשנים הקרובות צפויה רשת הכבישים של ארצות הברית להתכסות באתרי בנייה. לאחר עשרות שנים של הזנחה ותת-תקצוב, ממשל ביידן הצליח להעביר לפני מספר חודשים את חוק התשתיות (Infrastructure Bill), אשר מקצה סכום עתק של כ-1.9 טריליון דולר לטובת שיקום ושדרוג מצב התשתיות בארצות הברית. הנתח הגדול ביותר מתוך עוגת התקציב של החוק, כ-560 מיליון דולר, מוקצה למשרד התחבורה (DoT), עבור שיפוץ, בנייה ומודרניזציה של כבישים, גשרים, מנהרות ותשתיות דרך נוספות. ממשרד התחבורה זורם הכסף לרשויות מוניציפליות וגופים ציבוריים אחרים.

אחד המפתחות לעמידה ביעדי תוכנית התשתיות טמון בתקצוב, תעדוף ותכנון נכונים של מיזמי התשתית השונים – וכל אלה נגזרים במידה רבה מזמינות של דאטה מדויק ובעל ערך. לתוך חלון ההזדמנויות הזה רוצה להיכנס חברת ריקור (Rekor) ממרילנד. החברה, אשר נסחרת בנסד"ק, מתמחה בטכנולוגיות חומרה ותוכנה חכמות לניטור, איסוף וניתוח דאטה על דפוסי תנועה בכבישים עבור יישומים ממשלתיים ומסחריים. באוגוסט 2021 רכשה ריקור את WayCare הישראלית תמורת כ-61 מיליון דולר. ווייקר פיתחה פלטפורמה שמאחדת בין מידע המגיע נפלטפורמות של כלי-רכב מקושרים כמו מובילאיי, ווייז ואוטונומו, לבין מידע ממצלמות דרך, ומפיקה ממנו תובנות. 

באחרונה השיקה ריקור פלטפורמה חדשה המיועדת לתת מענה לאחד מצווארי הבקבוק בתכנון של פרויקטים תחבורתיים: מחקרי תנועה (traffic study). בשיחה עם Techtime הסביר שי מרון, אחד ממייסדיי WayCare וכיום מנהל פעילות המו"פ של ריקור בישראל, מדוע יש צורך בפיתרון:

"לפני בנייה של כביש יש צורך לבצע מחקר תנועה שמגבה את הפרויקט, והמחקר צריך להתבסס בין היתר על 13 סיווגי הרכבים שקבעה רשות הכבישים הפדראלית. למעשה, גם ללא קשר לפרויקטים חדשים, כל מדינה בארצות הברית מחויבת לספק באופן תקופתי לרשות הכבישים הפדראלית נתונים על תנועת כלי-הרכב בשטחה, כתנאי לקבלת תקציבים. כיום, המדידה נעשית באמצעים מאוד מיושנים, בין אם על ידי הנחת חוט ברזל לאורך הכביש, הטמנת חיישנים מתחת לכביש, או באופן ידני על ידי אדם שסופר כלי-רכב. השיטות הללו מולידות מידע חלקי, לא מהימן ואיטי."

הפיתרון החדש של ריקור מבצע אוטומציה ודיגיטליזציה של מחקר התנועה ורותם לכך טכנולוגיות של בינה מלאכותית וראיית מכונה. הפיתרון, שהוא למעשה סינרגיה בין הטכנולוגיות של ריקור ו-ווייקר, מתבסס על מצלמות אופטיות לצד הדרך, המצוידות במעבדי-קצה ויכולות AI. מאחר שהמצלמות ניצבות לצד הדרך, התקנתן אינה מצריכה את עצירת התנועה. המלמות מסוגלות לסווג בזמן אמת את כלי-הרכב החולפים לפי לוחית רישוי, סיווג, דגם, משקל בתנועה וכדומה, ולספק פילוח מאוד מפורט של דפוסי התנועה במקטע הכביש. בנוסף לנתונים המתקבלים מהמצלמות, המערכת גם מבצעת בענן התכה של המידע עם הנתונים שמתקבלים מעוד כ-70 מקורות, ובכלל זה חברות מיפוי, יצרניות רכב, מזג אוויר ועוד, על בסיס הטכנולוגיה של ווייקר. 

למדוד פליטות בצורה חכמה

אייל חן, סמנכ"ל הכספים של ריקור, מספר על יכולת נוספת של המערכת. "חוק התשתיות מתמקד גם בבקרת פליטות. החוק מעניק למדינות תמריצים כספיים על הפחתת פליטות. גם במקרה הזה, בקרת פליטות מתבצעת כיום באמצעים מיושנים, באמצעות ציוד כבד ומסורבל ששואב דגימות אוויר מעל הכביש. המערכת שלנו מסוגלת לספק הערכה מאוד מהימנה של היקף הפליטות במקטע הכביש על סמך סיווג כלי הרכב, מאחר שידוע מה שיעור הפליטות של כל דגם, תוך שקלול המהירות והמשקל. זה מאפשר למדינות גישה לתמריצים, מאחר שיותר פשוט להן לאסוף את המידע."

מרון מצביע על בעיה מערכתית יותר. "שיתוף המידע בין הרשויות והגופים השונים הוא מאוד מוגבל. הם לא 'מדברים' זה עם זה. הרשויות עצמן גם לא תמיד מספיק מתוחכמות כדי לדעת מה לעשות עם הנתונים, אין להן טכנולוגיות מתאימות. הפיתרון שלנו מאפשר גם לרכז מידע רב וגם להפוך את המידע לידע."

חן: "התקציבים מחוק התשתיות הם עצומים, וזו הזדמנות ענקית עבורנו. השקענו 100 מיליון דולר בפיתוח הטכנולוגיה, וכחלק מזה גם רכשנו את ווייקר, שהם מובילים בסורסינג וניהול הדאטה. מידע מכלי-רכב מקושרים הופך להיות קומודיטי, ואנחנו מאפשרים להפיק ממנו תובנות רבות, ליישומים ממשלתיים ומסחריים כאחד."

סטיקספיי החלה להיסחר בניו יורק לאחר השלמת מיזוג הספאק

חברת סטיקספיי (Satixfy) מרחובות החלה להיסחר ביום שישי בבורסה של ניו יורק, תחת הסימול SATX, לאחר שהשלימה את המיזוג עם חברת הספאק Endurance. כפי שקורה פעמים רבות ביום ההנפקה לציבור, המסחר במניה היה תנודתי במיוחד ובסופו ננעל המסחר במניה במחיר של 29.39 דולר, עלייה של 255%. מחיר זה משקף שווי שוק של 1.44 מיליארד דולר. עם זאת, יש לציין כי המסחר בימים הראשונים שלאחר הנפקה מועד למניפולציות ותנודתיות, וייתכן שבתקופה הקרובה נראה תיקון לשווי ריאלי יותר.

דרכה של סטיקספיי אל הבורסה היתה רצופה במהמורות. הסכם המיזוג עם חברת הספאק נחתם בתחילת חודש מרץ וייעד לסטיקספיי שווי שוק של 813 מיליון דולר. אולם על רקע הרעה בביצועים הכספיים של החברה ובתנאי השוק, השווי נחתך בחודש ספטמבר ביותר ממחצית, לכ-365 מיליון דולר. לפי דו"ח שפרסמה החברה בחודש ספטמבר, הכנסותיה במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו ב-3.3 מיליון דולר – ירידה חדה לעומת 10.9 מיליון דולר מכירות במחצית הראשונה של 2021.

מחסור ברכיבים ומלחמה באוקראינה

החברה הסבירה שהירידה נבעה ממחסור ברכיבים שהוביל לעיכוב בהזמנות, ומביטולי הזמנות על רקע אי-הוודאות בשוק הלוויינות שנגרמה בין היתר בעקבות המלחמה באוקראינה. על רקע זאת, החברה גם הורידה את תחזית ההכנסות שלה עבור 2023, מ-40 מיליון דולר ל-10 מיליון דולר. בספטמבר 2022 החברה קיבלה הלוואה של 55 מיליון דולר מפרנסיסקו פרטנרס.

גם הכסף שהחברה קיוותה לגייס ממשקיעים מוסדיים דרך מנגנון ה-PIPE, היה נמוך מהתחזית, שכן עם חתימת הסכם המיזוג הודיעה סטיקספיי שהיא מתכננת לגייס עד 75 מיליון דולר. לאחר מכן תוקן הסכום ל-29 מיליון דולר, ובסופו של דבר החברה גייסה כ-20 מיליון דולר בלבד. במקביל היא התמודדה עם פטירתו של מייסד ומנכ”ל החברה, יואל גת זכרונו לברכה, שבועות ספורים לאחר החתימה על הסכם המיזוג. בחודש יולי מונה לתפקיד המנכ"ל דויד ריפשטיין, שניהל בשנים האחרונות את חברת GreenRoad.

אנטנות ללווייני LEO

חברת סטיקספיי הוקמה בשנת 2012 על-ידי יוצאי החברות גילת רשתות לוויין ו-RaySat. החברה מפתחת שבבי ASIC ומסופי תקשורת לווייניים עבור יישומי דטה, בעיקר במערכי לוויינים מנמיכי רום (LEO). סטיקספיי השלימה פיתוח של אנטנה שטוחה מרובת-אלומות המבצעת סריקה אלקטרונית ללא חלקים נעים, ותומכת בשידור וקליטה של מספר אלומות בו-זמנית.

זוהי טכניקה מהותית עבור תקשורת עם לוויינים נמוכי-מסלול: בשונה מלוויינים גיאו-סטציונריים, החגים בגובה של 36 אלף קילומטרים מעל כדור הארץ ועל כן ניצבים באופן יחסי בנקודה קבועה ביחס לאנטנה, לווייני LEO חגים בגובה של מאות קילומטרים, ועל כן המיקום שלהם ביחס לאנטנה משתנה כל הזמן והאנטנה צריכה לעקוב ולהחליף בין לוויין ללוויין. ביולי 2022 היא הדגימה יכולת קישוריות בין לוויינים מנמיכי רום (LEO) לבין תחנת קליטה קרקעית ניידת בטכנולוגיית הדור החמישי (5G). הטכנולוגיה פותחה במסגרת תוכנית Sunrise של סוכנות החלל האירופית (ESA) ובסיוע סוכנות החלל הבריטית.

סטרטסיס רוכשת את חברת התוכנה Riven

יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys) מרחובות חתמה על הסכם לרכישת חברת הסטארט-אפ Riven מקליפורניה, שפיתחה תוכנת-ענן לאבטחת איכות ותיקון שגיאות של מודלים תלת-מימדיים. סטרטסיס תטמיע את התוכנה של ריוון כחלק אינטגרלי מפלטפורמת GrabCad של החברה, המשמשת לתכנון ועיצוב אובייקטים תלת-מימדיים והכנתם להדפסה במדפסות טטרטסיס. סכום העסקה לא נמסר.

ריוון, שהוקמה ב-2017, םיתחה פלטפורמה המאפשרת לסרוק בסורק תלת-מימדי חלקים שהודפסו במדפסת ולזהות בהם פגמים. התוכנה משווה את הסריקה למודל הממוחשב המקורי, ובאמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית מזהה חריגות ופגמים שאירעו בעקבות ההדפסה. לאחר מכן, התוכנה מתקנת את קובץ ה-CAD המקורי וזאת כדי לתת מענה לחריגות בעת ההדפסה. מדובר בפיתרון ייחודי בעולם התלת-מימד, מאחר שהפתרונות החלופים לרוב מתבססים על סימולציות ולא על בדיקה של אובייקט מודפס. מסטרטסיס נמסר כי שילוב הפיתרון יאפשר ללקוחותיה להאיץ תהליכי פיתוח ואופטימיזציה, להפחית במספר החזרות הנדרשות עד למוצר המוגמר ולחסוך בעלויות ובזמן.

התוכנה של ריוון משווה בין המודל הממוחשב לאובייקט המודפס ומזהה חריגות

בחודש אוגוסט הודיעה סטרטסיס כי רכשה תמורת כ-43 מיליון אירו את פעילותה של יצרנית הפולימרים הגרמנית Covestro AG בתחום הייצור התוספתי. במקביל, כחלק מאסטרטגיית ההתמקדות בעולמות הייצור, השלימה סטרטסיס את מכירתה של חברת MakerBot, המפתחת מדפסות תלת-מימד ביתיות, ושאותה רכשה ב-2013, לחברת Ultimaker ההולנדית. הכנסות החברה ברבעון השני של 2022 הסתכמו ב-166 מיליון דולר, בהשוואה ל-147 מיליון דולר. ההפסד הנקי ברבעון (GAAP) עמד על 24.4 מיליון דולר. החברה צופה הכנסות של 675-685 מיליון דולר בשנת 2022 כולה.

 

מניעת תאונות באמצעות "חיסון עדר" בסמארטפון

חברת איי-נט (Eye-Net Mobile) מנס-ציונה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת פנגו, שבמסגרתו תוטמע אפליקציית הבטיחות בדרכים של איי-נט כתוסף מובנה בתוך אפליקציית החנייה והניידות הפופולרית. האפליקציה של איי-נט, Eye-Net Protect, מתבססת על תקשורת עם כלי רכב מסוג V2X סלולרית, ומספקת לנהגים ולהולכי-רגל ורוכבי אופניים התראות בזמן אמת, דרך הסמארטפון, על סכנת התנגשות.

לפנגו יש בישראל כ-3 מיליון משתמשים. חברת איי-נט מאמינה ששיתוף הפעולה יאפשר לה להגיע למסה קריטית של משתמשים אשר תוכיח את יעילות הפיתרון למניעת תאונות דרכים בתרחישים שונים, במיוחד כאשר הסכנה נמצאת מחוץ לשדה הראייה של המשתמש. היישום צפוי להיות זמין באפליקציית פנגו בחודשים הקרובים, ומשתמשי פנגו יקבלו על כך התראה. במסגרת ההסכם, ניתנה לפנגו אופציה לרכוש 2.22% מהון המניות המונפק של איי-נט לפי שווי חברה של כ-40 מיליון דולר. בנוסף, היא תשמש כמפיצת איי-נט בישראל ותוביל את הפיתוח העסקי בשוק המקומי. 

הסמארטפון כאמצעי בטיחות בדרכים

חברת איי-נט הוקמה לפני שלוש שנים במסגרת של פרוייקט פנימי בתוך חברת פורסייט (Foresight), המפתחת פתרונות חישה והתראה עבור כלי-רכב אוטונומיים. בחודש מאי 2018 היא הפכה לחברה עצמאית בבעלות פורסייט. האפליקציה של איי-נט מספקת התראה בזמן אמת לכל נהג ולכל משתמש אחר בסמארטפון – נהג אחר, הולך רגל או רוכב אופניים – על סכנת התנגשות ביניהם. היא מבוססת על קבלת דגימות GPS ממכשירי הקצה. כל סמארטפון משמש למעשה כיחידת עיבוד המחשבת את ההסתברות בכל רגע, ורק אם יש הסתברות לתאונה – נוצרת התראה. החברה דיווחה עד היום על מספר פיילוטים ביפן ובהודו. ביולי 2019 ביצעה איי-נט פיילוט בישראל, בשיתוף חברת סלולר ישראלית.

בריאיון ל-Techtime הסביר סמנכ"ל התפעול של איי-נט, דרור אלבז, כי שיתוף הפעולה עם פנגו יסייע לחברה להשיג פריסה רחבה בקרב המשתמשים בישראל. "כדי שאיי-נט תהיה אפקטיבית יש צורך במסה קריטית. מסה קריטית אינה מחייבת מאות מיליוני משתמשים, אלא צפיפות של משתמשים. מתוך ההבנה הזו הפיתרון שלנו נבנה כתוסף תוכנתי, SDK, שניתן לחברו לאפליקציות עם בסיס משתמשים קיים. כך שכדי לכסות את מרבית העולם אנחנו צריכים להתחבר ל-10-15 אפליקציות מובילות. איי-נט מחפשת לחבור לכל אפליקציה צד ג' המתבססת על שירותי מיקום".

אלבז ממשיל את הרעיון לחיסון-עדר: "אנחנו מנסים לחקות את מודל חיסוני הפייזר בישראל, ולכן פעלנו כדי למצוא שותף אסטרטגי בישראל. המאפיינים דומים: טריטוריה סגורה, שיעור אימוץ גבוה של סמארטפונים, צפיפות אוכלוסין, והיכולת להגיע באמצעות אינטגרציה אחת אל מיליוני משתמשים. אחרי שנוכיח את יעילות הפיתרון פה בישראל, נוכל לצאת אתיו אל השוק העולמי".

לדבריו, הצלחת שיתוף הפעולה עם פנגו היא גם הוכחת היתכנות עבור תעשיית ה-V2X בכללה. "למרות שטכנולוגיות הבטיחות נכנסות בשנים האחרונות פנימה לתוך הרכב, מספר תאונות הדרכים נמצא בעלייה. זה עשוי להיות ציון דרך בשבירת הפרדיגמה שבה פועלים כיום למניעת תאונות דרכים. פתרונות V2X חייבים להיות חלק ממעטפת ההגנה נגד תאונות דרכים".

Tensorleap פיתחה פלטפורמה שפותחת את "הקופסה השחורה" של רשתות הנוירונים

חברת הסטארטאפ Tensorleap נחשפת עם פלטפורמה לתיקון באגים ובדיקה עמוקה של רשתות נוירונים מלאכותיות. לדברי החברה, המערכת מורידה בצורה דרסטית את הסכנה שהמודלים שפיתחו אנשי הדאטה סיינס יכשלו לאחר המעבר לעולם האמיתי (סביבת פרודקשן).

החברה הוקמה על ידי דודי בן דוד (מנכ"ל), יותם עזריאל (סמנכ"ל טכנולוגיה) וניר בן דוד (CCO). החברה ערכה גיוס סיד של 5.2 מיליון דולר מהקרנות Angular Ventures, Sozo Ventures, Industry Ventures ומעסיקה 15 עובדים במרכז הפיתוח ברמת גן.

אימוץ נרחב של רשתות נוירונים החל לפני פחות מעשור, עם ההנגשה של כוח מחשוב גבוה, נפחי נתונים גדולים ויכולת גישה יעילה ומהירה לענן. רשתות נוירונים נותנים מענה לבעיות ויישומים שמודלים קלאסיים של למידת מכונה אינם יכולים להתמודד איתן, בתחומים כמו ייצור תעשייתי וטכנולוגיות רפואיות ועד לרכבים אוטונומיים, פיננסים וסייבר. על כן, ההערכה היא כי השימוש ברשתות נוירונים יתרחב באופן אקספוננציאלי ככל שהבינה המלאכותית תגיע לתחומים ושימושים חדשים.

רשתות נוירונים עמוקות (DNN) מתנהלות באופן נסתר במעין "קופסה שחורה", שגורמת לכך שמחזורי הפיתוח מבוססים בעיקר על ניסוי וטעיה. לכן הם ארוכים, לא יעילים ויקרים, וחמור מכך תוצאתם אינה אמינה. גם לאחר השגת הדיוק הרצוי, על מדעני הנתונים לוודא את החוסן של המודלים במקרי קצה, כדי למנוע כשלים בתרחישים אלה בפרודקשן. גם במקרים בהם מודלים מתפקדים כצפוי, אין למדעני הנתונים יכולת להבין ולהסביר כיצד המודל הגיע לתוצאה. כשמדובר בהחלטות משפיעות חיים, כמו אבחון סריקה רפואית או נהיגה אוטונומית, היכולת לבצע אימות והסבר להצלחה ולכישלון הם קריטיים להצלחה במשימה.

השיטות הקיימות לפיתוח רשתות נוירונים מבוססות  בעיקר על מערכות לניהול ניסויים המסייעות למדעני נתונים לנסות יותר ויותר, וגוזלות זמן פיתוח רב וכוח מחשוב עצום. בעזרת אלגוריתמים מתקדמים שפיתחה החברה, Tensorleap מסייעת לפתוח את "הקופסה השחורה", כך שאנשי הדאטה-סיינס יוכלו להבין כיצד המודל תופס את הנתונים, כיצד הוא מקבל החלטות, באילו מקרים הוא נכשל, והכי חשוב – מדוע. עם הנראות הזו, מדעני נתונים יכולים לזהות ולפתור בעיות, לנתח אוכלוסיות בתת-ייצוג, להתמודד עם overfitting (התאמת יתר מחשידה של הנתונים), לבצע בדיקות מקיפות למודל ולקבל החלטות מושכלות לגבי אילו מודלים באמת מוכנים להטמעה בפרודקשן.

Tensorleap היא פלטפורמה מבוססת מנוי שעובדת במודל SaaS או בהתקנה באתר או בענן הלקוח ותומכת בכל סוגי הדאטה, לרבות תמונות, טקסט, גרפים, מידע טבלאי ועוד. לחברה לקוחות במגוון תחומים, החל ממוצרים רפואיים ועד ליצרני שבבים, גיימינג ופלטפורמות מדיה חברתית.

[קרדיט צילום: אורן דאי]

אייסקיור מבקשת מה-FDA אישור שיווק לביצוע טיפולים בסרטן השד

חברת אייסקיור (IceCure) מקיסריה הגישה ל-FDA בקשה לאישור השימוש במערכת ה-ProSense של החברה לטיפול בסרטן השד בשלבים מוקדמים. המערכת של החברה מקפיאה ומשמידה גידולים באמצעות הזרמה ישירה של חנקן נוזלי לתוך הגידול דרך מחטים דקיקות.

זו בקשה משמעותית עבור החברה, מאחר שלמערכת שפיתחה יש את היתרונות הגדולים ביותר כאשר מדובר בסרטן השד בשלבים המוקדמים, בייחוד משום שהטיפול אינו כרוך בכריתה כלשהי ואינו מצריך הרדמה מלאה. ה-FDA כבר הכיר בעבר במכשיר של אייסקיור כ"פורץ דרך" והוא מאושר לשימוש עבור סוגים אחרים של סרטן.

הבקשה הנוכחית מתמקדת בפלח מאוד מוגדר של מטופלות שהתגלה אצלן בשד גידול פולשני הקטן מ-2 ס"מ (T1) וחיובי לחלבון (Luminal A). לרוב מטפלים בגידולים אלה בניתוח הכרוך בכריתה חלקית, ואייסקיור מבקשת לאשר את הטיפול עבור מטופלות שחלפות הניתוח מסוכנת עבורן בשל גילן או מחלות נוספות. החברה מעריכה כי 43 אלף חולות בארצות הברית בשנה נכללות בקטגוריה הזו.

הבקשה הנוכחית מתבססת על מחקר קליני מקיף שביצעה החברה בארצות הברית. המחקר עוקב במשך 5 שנים אחר כ-196 מטופלות שעברו את הטיפול. עד כה, רק בקרב 6 מטופלות (כ-3%) אירעה הישנות של הסרטן. החברה צפויה לפרסם את ממצאיו הסופיים של המחקר במחצית הראשונה של 2024, ועל בסיסו להרחיב את ההתווייה לכלל הקטגוריה (כלומר, גם מטופלות שאינן בסיכון לניתוח), המונה להערכת החברה כ-65 אלף מטופלות בשנה, ובהמשך לבחון את השימוש במערכת לטיפול בגידולים גדולים ומתקדמים יותר.

המנכ"ל לשעבר של איתמר מדיקל מונה ליועץ

אייסקיור, שהוקמה ב-2006, פיתחה מערכת הפועלת בשיטה הקרויה Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה. המערכת של אייסקיור מאפשרת לבצע את ההליך באופן זעיר-פולשני, וזאת באמצעות החדרה של מחט דקיקה (המוגנת ב-11 פטנטים) שאותה מנווט הרופא אל הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה-סאונד (או CT אם מדובר בגידולים בכבד, בריאות ובעצמות). לאחר הגעת המחט אל הגידול היא מקפיאה אותו באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי אל קצה המחט שבו נמצא הגידול, וזאת מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב.

הטיפול אורך כ–20-40 דקות לערך בהרדמה חלקית וגם אינו חייב להתבצע בחדר ניתוח. מרבית הטיפולים המתחרים מתבססים על גזים אחרים כמו ארגון והליום, שהם יקרים יותר ורדיוס הפעולה שלהם קטן יותר, ועל כן הם מצריכים שימוש במחטים רבות יותר, מה שמסבך את הניווט וגם מייקר את ההליך. יש להדגיש כי השמדת גידולים סרטניים בהקפאה יעילה בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ועל כן אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול.

בחודש יולי מינתה החברה את גלעד גליק, לשעבר מנכ”ל ונשיא חברת איתמר מדיקל, ליועץ אסטרטגי, שתפקידו לתמוך ולסייע באסטרטגיית המסחור וההוצאה לפועל של החברה, בייחוד בשווקים של ארצות הברית ואירופה. מניית החברה נסחרת בתל-אביב ובנסד"ק.

 

 

Xtend תפתח רחפן עבור משרד ההגנה האמריקאי

יצרנית הרחפנים הישראלית Xtend זכתה במכרז של משרד ההגנה האמריקאי (DoD) לפיתוח רחפן ייעודי הנושא מספר מטע"דים ומסוגל לפעול במרחבים פתוחים ובמבנים סגורים כאחד, וזאת תמורת 8.9 מיליון דולר. הפרויקט יתבצע מול מחלקת IWTSD (Irregular Warfare Technical Support Directorate) של משרד ההגנה, אשר תפקידה לבחון טכנולוגיות ואמצעים להתמודדות מול איומים משתנים.

Xtend פועלת בארצות הברית דרך חברת-בת בשם Xtend Reality. לפני שלושה חודשים מונה רוברט פיטרס לנהל את השלוחה האמריקאית. לפיטרס רקורד עשיר בתעשייה הבטחונית האמריקאית, ושימש בעשור האחרון סמנכ"ל בכיר ב-Textron Systems ומנכ"ל חברת Skyline Software Systems. בשנות התשעים עבד גם בלוקהיד מרטין וב-GE.

זהו החוזה השישי של Xtend מול ה-DoD. בחודש יולי השנה דיווחה החברה כי חתמה על חוזה עם משרד ההגנה לאספקת יותר מ-100 רחפנים טקטיים מדגם Wolverine. הרחפנים מיועדים להתלוות ליחידות קומנדו בצבא ארה”ב ולבצע משימות כדוגמת פינוי מטענים, אבטחת שיירות, תצפית ואפילו פשיטה לתוך מבנים. הרחפנים מצוידים בזרוע רובוטית המסוגלת להרים ולסלק מטענים חשודים מבלי לערער את שיווי המשקל של הרחפן. הכלים מופעלים מרחוק באמצעות משקפי מציאות רבודה (AR), המספקים למפעיל נקודת מבט תלת-מימדית של הזירה ומאפשרים לו לתפעל את הרחפן באמצעות מחוות יד, גם במתארים מורכבים ולאחר הכשרה קצרה בלבד. 

חברת אקסטנד, שמשרדיה ברמת החייל, הוקמה בשנת 2018 על-ידי האחים אביב ומתיאו שפירא, רובי ליאני ואדיר טובי. החזון של החברה הוא לייצר ממשק אדם מכונה אינטואיטיבי, המאפשר למשתמש לחוות את המציאות דרך “עיניה” של המכונה. האחים שפירא הם ממייסדי חברת Replay Technologies, שפיתחה את מערכת FreeD לצילום אירועי ספורט הלוכדת את האירוע ממספר רב של מצלמות, ומפיקה סצינה תלת-מימדית דיגיטלית. בשנת 2016 היא נמכרה לחברת אינטל והפכה לבסיס שעליו הקימה אינטל את קבוצת Intel Sports Group שאביב שפירא ניהל את פעילותה.

האזינו לשיחה עם רובי ליאני, מייסד-שותף וה-CTO של XTEND, מתוך תוכנית מספר 50 בפודקאסט שלנו, שעלתה באוגוסט 2022:

 

Trexmatic פיתחה רובוטים אוטונומיים על מסילות לאבטחת מתקנים וגבולות

חברת Trexmatic פיתחה קונספט חדש להגנה על מתקנים אסטרטגיים, מתקנים אזרחיים וגבולות: צי של רובוטים אוטונומיים הנעים במהירות על גבי מסילה המקיפה את המתקן או פרוסה לאורך הגבול. הרובוטים, שמחליפים את הצורך בצוותי סיור, נושאים מערך של חיישנים המאפשרים להם לזהות איומים וניסיונות חדירה, וניתן לציידם באמצעי הרתעה מגוונים.  

החברה מבצעת בימים אלה הוכחת היתכנות מול משרד הביטחון, ובמקביל היא מצויה במגעים עם מספר לקוחות פוטנציאליים, בהם בתי כלא בישראל ובארצות הברית, ונערכת להקמת זרוע פעילות באירופה בשיתוף פעולה עם אינטגרטור אירופי מוביל. טרקסמטיק מגייסת כעת מימון המונים באמצעות פלטפורמת פיפלביז על מנת להאיץ את תהליכי הפיתוח והתקשרויות בארץ ובחו"ל.

החברה הוקמה בסוף 2020 על ידי עירד יובל, מנכ“ל החברה, סא“ל (מיל‘) בשייטת 13, אשר כיהן בתפקידי ניהול בחברות קמעונאות ויזמות, ואלן כץ, סמנכ“ל טכנולוגיות וחדשנות. כץ הוא אחד ממייסדי חברת Rail Vision ושימש כמנכ“ל החברה במשך 7 שנים. רייל ויז‘ן, שהונפקה השנה בנסד"ק, פיתחה מערכת בטיחות לעולם הרכבות אשר מתריעה בפני נהג הקטר על מכשולים על גבי המסילה. 

במסגרת האסטרטגיה של החברה, טרקסמטיק מעוניינת להשלים פרויקט מול משרד הבטחון, שיהווה הוכחת היתכנות ויספק חותמת ליכולות של הפיתרון. ברמה המסחרית, שוק היעד העיקרי של החברה הוא שוק ביטחון המולדת (HLS) וההגנה ההיקפית על מתקנים כמו בתי  כלא, שדות תעופה, נמלים, ומתקני תשתית רגישים כמו תחנות כוח. זהו שוק עצום, שעשוי  לגדול עד לכדי טריליון דולר ב-2027. 

החברה פיתחה שני דגמים של רובוטים: רובוט עבור יישומים הגנתיים, אשר מסוגל לשאת מטע“דים במשקל של 40-30 ק“ג ונע במהירות של כ-60 קמ"ש, ורובוט עבור יישומים של ביטחון מולדת, המסוגל לשאת מטע“ד במשקל של 10 ק“ג ונע במהירות של כ-40 קמ"ש.  

הרובוטים נעים על גבי מסילת מתכת בעלת מבנה ייחודי, אשר ניתן להרכיבה על גבי חומה או  גדר קיימת וגם על פני שטח משתנים, בגבהים שונים וללא השפעה של סוג הקרקע ומצבה. הרובוט מקבל את הכוח הדרוש לפעולתו באמצעות טכנולוגיה של השראה אשר אינה מתבססת על מגנטים ועל כן אינה חשופה לחיכוך ושחיקה, ובנוסף, הוא מצויד בסוללת גיבוי למספר שעות למקרה של תקלה או חבלה. פיתרון האנרגיה מאפשר לה לפעול מסביב לשעון ללא צורך בעצירה לטעינה או החלפת סוללה.  

על המסילות נעים מספר רב של רובוטים הפועלים בסנכרון מלא ויכולים להגיע לכל נקודה על  רשת המסילות תוך מספר שניות וליזום ביצוע של משימת בטחון או חירום לפי הצורך. בנוסף, המערכת עובדת בתנאי שטח ומזג אוויר קשים של גשם, שלג, רוחות, ערפל וכדומה. הרובוטים  מסוגלים לבצע איתור, זיהוי, ומניעה של פעילות עויינת, ומניעת נזקי תחזוקה במתקנים שונים.  המידע שנאסף מוקלט ומפורט באופן רציף ומרובד. המערכת מצוידת בתשתית תקשורת נתונים  מאובטחת

בשיחה עם Techtime, הסביר המנכ“ל יובל על היתרון של הפיתרון בהשוואה לפתרונות חלופיים. "המטרה שלנו היא להחליף את צוותי הסיור, לאפשר אבחון מהיר של אתראות שווא, תוך שיפור משמעותי באיכות וזמינות המידע. המערכת מאפשרת מעבר לאבטחה פרואקטבית, וכמו כן מסייעת בשיפור הבטיחות והתחזוקה וזאת באמצעות סנסורים כדוגמאת רייחן ומצלמה טרמית. בו בזמן אנחנו מקפידים על הפן הכלכלי עם החזר השקעה תוך כ-3 שנים."

Veoneer של קואלקום בחרה בשבבי המכ"ם של ארבה

זכיית תכנון משמעותית לחברת ארבה (Arbe) בתעשיית הרכב. ספקית המערכות לרכב השבדית Veoneer הכריזה כי בחרה בשבבי המכ"ם של ארבה עבור מערכות החישה מבוססות המכ"ם שהיא מפתחת לעולם הרכב. בהודעתה, ציינה החברה השבדית כי הבחירה בשבבי המכ"ם של ארבה התקבלה לאחר חמש שנים של בחינת פתרונות מכ"ם ארבעה-מימדים (4D) של חברות סטארט-אפ שונות. 

Veoneer תעשה שימוש בשני דגמים של ארבה: מכ"ם לטווח רחוק המורכב ממטריצה של 48X48 אנטנות RF, ומכ"ם היקפי 360 מעלות המורכב ממטריצה של 24X12 אנטנות RF. חברת Veoneer הוקמה ב-2018 כתוצאה מפיצול של חטיבת המערכות האלקטרוניות והנהיגה האוטומטית של חברת Autoliv. היא מתמקדת בפיתוח מערכות חישה לרכב המתבססות על מכ"מים, חיישני LiDAR ומצלמות תרמיות. הכנסותיה ב-2021 הסתכמו ב-1.66 מיליארד דולר. באוקטובר 2021 חתמה קואלקום על הסכם לרכישת Veoneer תמורת 4.5 מיליארד דולר, וגברה על הצעת רכש נמוכה יותר שהגישה יצרנית המערכות לרכב Magna. בחודש אפריל השנה הושלם המיזוג.

טכנולוגיית עיצוב אלומה יעילה

חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. המכ”ם מפיק תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם אובייקטים נייחים וגם אובייקטים ניידים. ליבת הטכנולוגיה מבוססת על שימוש באנטנת AESA, שבה המכ”ם סורק את הסביבה באמצעות עיצוב אלומה (beam forming) ולא באמצעות סיבוב האנטנה.

הדבר מתבצע באמצעות מטריצה של משדרים המחוברים אל אלמנטים קורנים מקבילים. באמצעות הבדלים זעירים בין הפזה והעוצמה של האותות המשודרים מכל אלמנט, נוצר אפקט של התאבכות בונה והתאבכות הורסת בין אותות השידור, אשר מתבטא בהיווצרות קרן שידור כיוונית חזקה, אשר מבצעת למעשה סריקה אלקטרונית של המרחב. ההישג הגדול של החברה טמון ביכולתה לייצר מערך הכולל הרבה מאוד אלמנטים בגודל ובמחיר תחרותיים. כך למשל, מכ”ם Lynx כולל מטריצה של 24X12 משדרים, בשעה שלמערכות המכ”ם המתחרות, כוללות להערכת החברה מטריצה של 3X4 משדרים.

 

Tsukasa תפיץ ביפן את המנועים החשמליים של EVR

ברת הסטארט אפ EVR Motors מפתח תקוה הודיעה על חתימת הסכם עם חברת Tsukasa Electric להפצת המנועים החשמליים של EVR  ביפן. במסגרת ההסכם תציע Tsukasa Electric את המנועים החשמליים של EVR למספר שווקים ביפן וביניהם: כלי רכב תעשייתיים כמו מלגזות, משלחים אוטונומיים לפסי ייצור, ומנופים המורכבים על כלי רכב, כלי רכב לאתרי בנייה, מכונות חקלאיות, מכסחות, רובוטים תעשייתיים, מחסנים אוטומטיים ומגזר הסירות הקטנות ביפן.

להערכת Tsukasa, שיתוף הפעולה שלה עם EVR יהיה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה בשנים הקרובות שכן צפוי ביקוש גדול למנועים החשמליים של EVR ביפן. החברה שנוסדה בשנת 1969 היא יצרנית מנועים המתמחה במנועים לתעשייה, אוטומציה של מפעלים ומכשירים רפואיים. מטה החברה נמצא בטוקיו ומשרדים נוספים באוסקה, פוקואוקו ומפעל ייצור במייאזאקי. המנועים שלה משווקים ביפן, קוריאה, אירופה וצפון אמריקה.

EVR Motors פיתחה טופולוגיית מנועים ייחודית, המעוגנת ב-9 פטנטים: הטכנולוגיה קרויה סטטור טרפזואידלי  TS – RFPM (Trapezoidal Stator Radial Flux Permanent Magnet), והיא מאפשרת לייצר מנועים קטנים יותר, קלים יותר וזולים יותר שניתן להתאימם לדרישות הלקוחות. המנועים הראשונים של החברה מיועדים לכלי רכב דו-גלגליים ותלת גלגליים וניתן להתאימם למגוון רחב של יישומים נוספים כמו: כלי רכב היברידיים קלים (Mild Hybrid), רכבים היברידיים ומכוניות חשמליות.

שוק היעד המרכזי של EVR Motors הוא תעשיית הרכב. עם זאת, לדברי החברה, המנוע החשמלי שלה מעורר עניין במגזרים נוספים שמעוניינים לנצל את היתרונות התחרותיים של הטופולוגיה הקניינית שלה TS – RFPM.

עפר דורון, מנכ"ל EVR Motors, אמר כי ההסכם עם Tsukasa הוא חלק מהתנופה העסקית של החברה. "הכניסה לשוק היפני מתרחשת בהמשך להסכמים עסקיים אסטרטגיים שחתמנו עם שתי חברות בהודו: Badve Engineering ו-Napino Auto & Electronics. בעוד שאנו מתמקדים בשוק הרכב, מספר שחקנים בשווקים סמוכים מעוניינים ביתרונות של מנועינו קלי המשקל. אחרי שהוכחנו את הטכנולוגיה שלנו בפיתוח שתי משפחות ראשונות של מנועים, אנו פועלים לגוון את היצע המנועים שלנו למנועים חזקים יותר, וכן להרחיב את הפעילות העסקית למדינות נוספות ולהיכנס למגזרי שוק נוספים הקשורים לכלי רכב".

המנועים הראשונים של EVR Motors הם מנועי 48/96 וולט המקוררים באוויר והם מיועדים לכלי רכב חשמליים דו-גלגליים או תלת-גלגליים. מנועים אלה מספקים הספק של 17kW, מומנט של כ 40 Nm, ומשקלם 9 ק"ג בלבד, בנפח של 2.7 ליטרים. החברה מפתחת כעת מנועים נוספים, המיועדים למגוון יישומים רחב בעולם התחבורה החשמלית.

EVR Motors נתמכת על ידי קבוצת משקיעים בהובלת מריוס נכט, אחת הדמויות המובילות בישראל ביזמות סדרתית, בייסוד חברות טכנולוגיה ובהשקעות בהיי טק. בימים אלה שוקדת EVR על גיוס סבב A במטרה להאיץ את החדירה לשוק, להגדיל את כושר הייצור ולפתח מנועים נוספים.

החברה מנוהלת החל מ-2019 על ידי עפר דורון, ששימש בתפקידו הקודם כמנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית, והוביל את צוות התעשיה האווירית שתכנן ובנה את החללית "בראשית" של SpaceIL. עפר דורון היה אחראי גם על הפיתוח, הבנייה, השיגור והתפעול של לווייני התקשורת והתצפית של התעשייה האווירית עבור משתמשים ישראליים וזרים.

EVR Motors נוסדה בידי הנשיא ומנהל התפעול הנוכחי של החברה אלי רוזינסקי, יחד עם ויקטור כסלו ורוסלן שבינסקי. יו"ר החברה הוא אופיר שוהם, ראש מפא"ת לשעבר, שמוביל את השקעות ההיי טק של מריוס נכט. החברה מעסיקה מעל 30 עובדים בפתח תקווה, ביניהם ארבעה בעלי דוקטורט, מהנדסים, צוות הרכבת מנועים וקבוצת בקרה וניסויים.

עומר בר-יוחאי מונה לנשיא AutoFlight הסינית

[בתמונה: מימין, עומר בר-יוחאי, משמאל, צ'אד קאשין. מקור: AutoFlight]

חברת הסטארט-אפ הסינית AutoFlight, המפתחת מונית מעופפת חשמלית, הודיעה על מינויו של עומר בר-יוחאי, אחד ממייסדיי והמנכ"ל לשעבר של חברת Eviation, לתפקיד נשיא החברה, וזאת כחלק מהקמה של זרוע פעילות בארצות הברית, בשדה התעופה שבמחוז נפה (Napa County) שבקליפורניה. לצד בר-יוחאי, אוטו-פלייט מינתה את צ'אד קאשין, בכיר לשעבר בחברת Joby Aviation, למנהל המסחרי של המטה האמריקאי. מאוטו-פלייט נמסר כי היעד המרכזי של השניים יהיה להוציא לפועל טיסת מבחן ראשונה של המונית המעופפת על אדמת ארצות הברית כבר בחודשים הקרובים.

אוטו-פלייט פיתחה מונית חשמלית מעופפת בשם Prosperity I, הממריאה ונוחתת אנכית (eVTOL). הכלי המעופף מסוגל לטוס במהירות של 210 קמ"ש ולשאת שלושה נוסעים וטייס. המונית מיועדת לשמש ככלי תחבורה עירוני ובין-עירוני למרחקים של עד 250 קילומטרים. היתרון המרכזי של המונית הוא שהיא פוסחת על פקקי התנועה וכך עשויה להפוך נסיעה של כמה שעות לטיסה של כמה דקות.

אוטו-פלייט השלימה בתחילת השנה גיוס של 100 מיליון דולר מ-Team Global, מתוך מטרה להתרחב לאירופה וארצות הברית. לפני מספר חודשים הקימה החברה מרכז מו"פ בגרמניה, בניהולו של בכיר לשעבר ביצרנית המטוסים אירבאס. בדומה למטה בארצות הברית, המטרה של המרכז הגרמני היא לקדם את רישיון הכלי באיחוד האירופי. אוטו-פלייט שואפת לסיים את ההליכים הרגולטוריים ב-2025 ולהתחיל בטיסות מסחריות ב-2026. בחודש יוני האחרון השלימה החברה טיסת מבחן של דגם משופר, וצופה כי תשיק את הדגם המוגמר בחודשים הקרובים.

עומר בר-יוחאי הקים בשנת 2015 ביחד עם אביב צידון את חברת אוויאיישן (Eviation), שפיתחה מטוס חשמלי לחלוטין בשם Alice, המסוגל להסיע כ-9 נוסעים ושני טייסים. בשבוע שעבר השלימה החברה טיסת ניסוי ראשונה של המטוס מנמל התעופה הבינלאומי של מחוז גרנט (MWH) בוושינגטון. הטיסה ארכה כ- 8 דקות בגובה של 3,500 רגל. בחודש פברואר השנה עזב בר-יוחאי את החברה, ובמקומו מונה גרגורי דיוויס.

המונית המעופפת של AutoFlight

"אנחנו רוצים להיות ה-DocuSign של עולם המכוניות המשומשות"

שלב מהותי בכל מכירה של מכונית משומשת הוא הערכת מצבה הפיזי של המכונית. הערכת המצב משפיעה, מטבע הדברים, גם על תמחור המכונית וגם על ההחלטה של הרוכש הפוטנציאלי. חברת Ravin הישראלית פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לכל אדם, גם אם אינו שמאי רכב או איש מקצוע, לבצע בדיקה של מצב הרכב באמצעות הסמרטפון בלבד.

אחד משוקי היעד המרכזיים של Ravin הוא שוק המכוניות המשומשות בארצות הברית. מדובר בשוק עצום ומאוד מפותח. ב-2021, על רקע המחסור ברכיבים עבור כלי-רכב חדשים, נמכרו בארצות הברית כ-40.9 מיליון מכוניות משומשות, בהשוואה ל-15 מיליון מכוניות חדשות בלבד. בדומה לעולם הקמעונאות, גם שוק המכוניות המשומשות עובר בשנים האחרונות תהליכי דיגיטליזציה, כאשר פלטפורמות אונליין כמו Shift ו-Carvana נוגסות בהדרגה בנתח השוק של סוכניות הרכב המסורתיות, וגם משנות את האופן שבו משווקים, מתמחרים ומוסרים מכוניות משומשות מיד ליד.

Ravin רוצה להוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית של שלב בדקית הרכב, שהוא כאמור חלק אינטגרלי בכל מסירה של מכונית משומשת או בהחזרה של מכונית שכורה, ולהציע פיתרון שיהפוך את הבדיקה למהירה, נגישה ומהימנה יותר.

מנכ"ל ומייסד-שותף של החברה, אלירון אקשטיין, הסביר בשיחה עם Techtime על גודלו של השוק הפוטנציאלי. "כל מכונית משומשת עוברת 2-4 בדיקות. כלומר, מדי שנה מתבצעות מאות מיליוני בדיקות. כיום הבדיקות הללו הן ידניות, והעלות עשויה להגיע ל-100 דולר לבדיקה. באמצעות הפיתרון שלנו ניתן להוריד את העלות לדולרים בודדים. מדובר בחיסכון עצום. הבדיקות הללו גם מייצרות שקיפות וחוסכות עבור סוכנויות הרכב עלויות רבות שנגזרות מתמחור לא מדויק של כלי-רכב."

למצוא את כל הפגמים עם הסמרטפון

כדי לבצע את בדיקת הרכב באמצעות האפליקציה של Ravin, המשתמש צריך פשוט לסרוק, בהנחיית האפליקציה, את הרכב מכל צדדיו באמצעות מצלמת הסמרטפון. באמצעות אלגוריתמים של ראיית-מכונה ולמידת-עומק האפליקציה יודעת להתמקד באזורים החשובים ולאתר פגמים כמו סריטות, נזקי פחחות, צמיגים שחוקים, וגם לזהות אם הרכב עבר תאונה או תיקונים משמעותיים. בסוף הסריקה האפליקציה מנפיקה דוח המפרט את סוגי הפגמים, חומרתם ואת העלות המשוערת של התיקונים הנדרשים. האפליקציה מספקת תובנות גם על פנים הרכב והמרכב התחתון.

חברת Ravin הוקמה ב-2018 על ידי המנכ"ל אלירון אקשטיין והטכנולוג הראשי ד"ר רומן סנדלר. הרעיון מאחורי הקמת החברה התגבש אצל אקשטיין כאשר עבד בחטיבת המוביליטי של ענקית האנרגיה של (Shell), שלימים הפכה למשקיעה אסטרטגית ב-Ravin. ד"ר סנדלר הוא בעל תואר דוקטור במדעי המחשב מהטכניון. הוא מתמחה בתחומי ראייה ממוחשבת ולמידת-מכונה ונחשב למי שפיתח עבור משטרת ישראל את מצלמות המהירות שבצידי הדרכים.

אקשטיין: "סמרטפונים בימינו הם כלי רב עוצמה, מבחינת איכות המצלמה ויכולות העיבוד. ואולם, האתגר האלגוריתמי בפיתוח האפליקציה הוא עצום, בעיקר משום שהיא מיועדת למשתמש שאינו מומחה בבדיקת רכב, ועל כן היינו צריכים לפתח אינטליגנציה שמאפשרת לפענח את תמונת המצב גם מצילום לא אופטימלי. בשונה מאיש מקצוע, שיודע מה והיכן לחפש, המשתמש-קצה אינו מכיר את האנטומיה של מכונית. הטכנולוגיה שלנו מסוגלת לזקק את המידע הרלוונטי מסריקה פשוטה ופסיבית של המכונית."

"הפיתרון שלנו מתאים למוסכים ושמאים, לעולם הטרייד-אין, מכירות פומביות וחברות השכרת רכב, ולמעשה לכל מי שמעורב בהעברת רכב מיד ליד. במובן מסוים, אנחנו רוצים להיות ה-DocuSign של עולם המכוניות המשומשות."

חברת הסייבר ארגוס בהסכם עם HL Mando הקוריאנית

חברת HL Mando מדרום קוריאה, ספקית של מערכות רכב ליצרניות רכב מהגדולות בעולם, חתמה על הסכם שיתוף פעולה בשווי מיליוני דולרים עם חברת הסייבר לרכב הישראלית ​​Argus Cyber. במסגרת ההסכם, ארגוס תספק מוצרי הגנה ממתקפות סייבר לרכב עצמו, למרכזי השליטה והבקרה, ולענן, וכמו כן שירותי ייעוץ והנדסה, לרבות ניתוח איומים והערכת סיכונים ובדיקות אבטחת סייבר החיוניים לעמידה בדרישות הרגולטוריות.

HL Mando, שהוקמה בשנת 1962, היא ספקית עולמית (Tier-1) של מערכות קריטיות לבטיחות לרכב כגון מערכות נהיגה אוטונומיות, בלמים, היגוי ומתלים. לדברי החברה, לקוחותיה מונים יותר מ-60 חברות, ובהם תשע יצרניות הרכב המובילות בעולם. כחלק מהמעבר לנהיגה אוטונומית וכלי רכב מחוברים לאינטרנט, HL Mando מרחיבה כעת את היכולות הטכנולוגיות שלה במגוון תחומים לרבות הגנות הסייבר.

חברת ארגוס מפתחת מוצרי אבטחת סייבר כדי למנוע התקפות והשתלטויות מרחוק על כל סוגי המכוניות המחוברות, כולל רכבים אוטונומיים וחשמליים. הפתרונות כוללים טכנולוגיות המותקנות בתוך הרכב ומערכות לניטור הרכבים וזיהוי חולשות אבטחה.

ארגוס הוקמה בשנת 2014 ע"י יוצאי יחידת 8200 ונרכשה לפני כחמש שנים על ידי קונטיננטל הגרמנית, מהספקיות הגדולות בעולם ליצרניות רכב. הטכנולוגיה של ארגוס מבוססת על יותר מ-70 פטנטים, ולפי החברה הטכנולוגיה שלה נותנת מענה מקיף למכלול איומי הסייבר על כלי רכב – ברכב עצמו, במרכזי השליטה והבקרה, ובענן. לחברה יש חוזים עם מעל  20 יצרניות רכב ברחבי העולם בהיקפים של עשרות מיליוני אירו, שבמסגרתם תותקן המערכת בכ-65 מיליון רכבים בשנים הקרובות. להערכת החברה, כבר השנה יסעו בכבישים ברחבי העולם מיליוני רכבים מוגנים על ידי ארגוס. החברה מעסיקה כ-200 עובדים במרכז הפיתוח והמחקר במגדלי אלון בתל אביב ובאתרים נוספים בחיפה, ארה"ב, גרמניה, צרפת, יפן וקוריאה.

[קרדיט צילום: HL Mando]

היסטוריה: מטוס הנוסעים החשמלי הישראלי "אליס" בטיסת בכורה

בתמונה למעלה: ההמראה ההיסטורית אתמול של מטוס הנוסעים החשמלי

חברת Eviation Aircraft הישראלית עשתה אתמול היסטוריה בעולם התעופה, לאחר שהשלימה בהצלחה את טיסת הניסוי הראשונה של מטוס הנוסעים החשמלי לחלוטין ALICE שפיתחה החברה. ההמראה התרחשה אתמול, 27 בספטמבר 2022, מנמל התעופה הבינלאומי של מחוז גרנט (MWH) בוושינגטון בשעה 17:10 שעון ישראל (7:10 בבוקר מערב ארה"ב). הטיסה ארכה כ- 8 דקות בגובה של 3,500 רגל. הטיסה התאפשרה לאחר שהחברה קיבלה לא מכבר אישור מרשות התעופה הפדראלית (FAA) לבצע את טיסת הניסוי. מאוויאיישן נמסר כי הטיסה סיפקה נתונים חשובים שיסייעו לחברה בתהליך הרישוי ובאופטימיזציה של המטוס. 

המטוס מונע באמצעות שלושה מנועים חשמליים ואינו פולט פחמן, מיועד לשוק הטיסות האזוריות והקצרות למרחקים של 150-200 מיילים (240-320 ק"מ), במיוחד להסעת עובדים (Commuters). הוא יכול לשאת עד 9 נוסעים למרחק של עד 1,000 ק”מ במהירות של כ-450 קמ”ש. עד היום החברה קיבלה מכתבי כוונות מלקוחות לרכישת קרוב ל-140 מטוסי נוסעים ומטוסי מטען. באפריל 2022 הודיעה חברת התעופה האזורית האמריקאית Cape Air ממסצ’וסטס על רצונה לרכוש 75 מטוסים, ולפני מספר שבועות דיווחה אוויאיישן על קבלת מכתב כוונות נוסף, מחברת התעופה GlobalX ממיאמי, המעוניינת לרכוש 50 מטוסים חשמליים מדגם אליס.

"שובר-שיוויון בתעשייה"

באוגוסט 2021 דיווחה אוויאיישן על עסקה ראשונה בתחום התובלה האווירית, כאשר ענקית המשלוחים הבינלאומית DHL Express הודיעה על כוונתה לרכוש כ-12 מטוסי מטען חשמליים, מדגם Alice eCargo, המסוגל לשנע מטען של 1,250 ק”ג למרחק של כ-810 קילומטר. מייסד Cape Air אמר: "הטיסה הראשונה של 'אליס' מהווה ציון דרך שישנה את פניה של תעשיית התעופה. אנחנו מטיסים כיום 400 טיסות ביום, המחברות בין יותר מ-30 ערים ברחבי ארצות הברית והאיים הקריביים. המטוס 'אליס' יכול לכסות כ-80% מהטיסות שלנו ולהביא טיסות סביבתיות, ללא פליטות, לקהילות שאנחנו משרתים".

ג'ף קר, סמנכ"ל בכיר ב-DHL, אמר: "ההזמנה שביצענו של 12 מטוסי 'אליס' נועדה לממש את היעד שלנו להגיע עד 2050 לאפס פליטות. 'אליס' הוא שובר-שיוויון בתעשייה בכך שהוא מאפשר, לראשונה, תובלה אווירית למרחקים ארוכים ללא פליטות". אחת מהקרנות הראשונות שהשקיעו בחברה היא Ilan Holdings של משפחת אילן, אשר נוסדה על-ידי מיכאל אילן ז"ל, מייסד ישראליפט תעשיות. מנכ"לית הקרן ליאורה אטינגר מסרה: "אנו גאים לתמוך וללוות את אוויאיישן, ההנהלה והצוות הטכנולוגי כמשקיע הראשון בחברה. אנו מאמינים ש-Eviation והמטוס החשמלי שלה מובילים שינוי עמוק בשוק התעופה".

המייסד פרש השנה

חברת אוויאיישן הוקמה בשנת 2015 על-ידי עומר בר-יוחאי והיו”ר והמשקיע המרכזי הראשון אביב צידון, לשעבר מייסד BVR Systems, שנמכרה לאלביט ב-2009 תמורת כ-34 מיליון דולר. אליהם הצטרפה, כאמור, כמשקיעה מרכזית גם קרן "אילן הולדינגס". החברה גייסה כ-200 מיליון דולר, אולם בספטמבר 2019 היא איבדה את עצמאותה והפכה לחברה בת בבעלות קבוצת קלרמונט.

המהלך נעשה באמצעות מימוש הלוואה המירה למניות בהיקף של 76 מיליון דולר, שאווויאיישן קיבלה מקלרמונט הניו-זילנדית בתחילת 2019. כיום החברה פועלת ממשרדים בשדה תעופה ארלינגטון שליד סיאטל ובמושב קדימה שליד נתניה. בפברואר 2022 פרש מהחברה המנכ"ל והמייסד עומר בר-יוחאי, ובמקומו מונה לתפקיד גרגורי דייוויס, אשר שימש כמנהל מפעלי ייצור מטוסים בחברות Viking Air ו-Canadair.

האזינו לשיחה עם רועי גנצרסקי, לשעבר יו"ר אוויאיישן, מתוך תוכנית מס' 12 בפודקאסט שלנו: