מחבר: Techtime

אפלייד ישראל פיתחה גישה חדשה לבדיקות שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חטיבת PDC הישראלית של חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) פיתחה קונספט חדש לביצוע בדיקות שבבים במהלך הייצור, אשר מיועד להתמודד עם תהליך מיזעור השבבים ועם הופעת המבנים המורכבים של שבבים תלת מימדיים. החברה מכנה את התפישה החדשה בשם 3D Patterning Control, ונערכת כיום להשקת מערכת בדיקות חדשה ממשפחת VeritySEM, הכוללת מיקרוסקופ אלקטרוני בטכנולוגיית eBeam שפותחה בישראל, אשר מיועד להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.

כך גילה לאחרונה עופר אדן, מנהל קבוצת הדיאגנוסטיקה ובקרת התהליכים בחברת אפלייד מטיריאלס, במסגרת יום הדרכה של החברה לתעשיית השבבים שהתקיים לפני כחודש. מיקרוסקופ ה-eBeam הישראלי מצוייד באלומות בעוצמות שונות: אלומה חזקה מאפשרת מדידה מהירה בעומק של כמה מאות ננומטרים ואלומות בעוצמות משתנות מותאמות לתכונות השבב, כדי שניתן יהיה למדוד מבנים וחומרים הרגישים לקרינת אלקטרונים. אדן הסביר שכדי להמשיך בתהליך מיזעור השבבים, יש להשיג שלושה יעדים מרכזיים: להבטיח שהתבניות במסיכות הליתוגרפיה משוכפלות בדיייקנות על-גבי שכבת החומר הרגיש לאור (photoresist), להבטיח שהתבניות הנצרבות (etched) בשכבת החומר הן אחידות, ולוודא שכל השכבות מיושרות בדייקנות ואין ביניהן הזחה (Overlay).

השקת מערכת VeritySEM חדשה

המטלה הזאת נעשית קשה מיום ליום מכיוון שכדי להמשיך ולמזער את השבבים התעשייה מייצרת מבנים תלת מימדיים מורכבים, דוגמת טרניזסטורי GAA והייצור עובר לשימוש בקרינת Extreme UV בעלת אורך גל קצר מאוד. לדברי אדן, שכבות ה-photoresist בתהליך EUV הן כל כך דקות, שעוצמת האנרגיה של המיקרוסקופ האלקטרוני המשמש למדידת התהליך יכולה לעוות את התבניות.

"אנחנו נערכים להשקת מערכת VeritySEM חדשה עבור תהליכי EUV. פיתחנו טכנולוגיה בעלת אנרגיה נמוכה אשר מקטינה למינימום את ההפרעה ל-photoresist אולם משפרת את הרזולוציה של התמונה המתקבלת. מספר לקוחות כבר משתמשים במערכת הזאת כדי להבטיח עמידה במימדים הקריטיים (CD) בתהליכי EUV ובאחידות התבנית לפני המעבר לשלב הצריבה".

בניגוד לעבר, כיום תהליך יצירת המסיכות והעברתן לפיסת הסיליקון הוא מרובה-שלבים, ולצורך זה נעשה שימוש במערכת PROVision שהיא מהירה פי עשרה ממערכות SEM. אלא שבתהליכים החדשים, גם המיקרוסקופ האלקטרוני מקבל תפקידים חדשים. "האתגר הגדול ביותר בייצור ברמת EUV הוא הדיוק בהנחת השכבות אחת על השנייה. בעבר הדבר נעשה באמצעות מערכות אופטיות הבודקות מטרות אופטיות המשמשות לכיוונון ויישור המסיכות.

הרעיון שמאחורי 3D Patterning Control

"אבל במציאות החדשה, המטרות האופטיות גדולות פי 10 מהמבנים המיוצרים, בשעה שתהליכים חדשים כמו ריבוי חשיפות ומבנים תלת-מימדיים, מייצרים עיוותי Overlay. קיימת הסכמה בתעשייה שיש צורך במערכות eBeam אשר ישלימו את המערכות האופטיות, אולם התעשייה ממוקדת באיתור סטיות בכל שכבה בנפרד וניצול מערכות eBeam לביצוע תיקונים אופטיים ולא כדי לפתור את בעיות הליבה. אפלייד מטיריאלס מקדמת גישה שונה שאנחנו מכנים בשם 3D Patterning Control.

"היא נועדה לטפל בכל המקורות המייצרים עיוותי תבנית: העשרת תהליך היישור הסטנדרטי באמצעות הוספת מרכיב של מדידות eBeam, ביצוע מדידות עומק מאסיביות של מספר אתרי דגימה שונים על-גבי פרוסת הסיליקון, ואינטגרציה של מדידות 3D שונות אשר מתייחסות אל כל השכבות הקריטיות כאל מערכת אחת. מערכת PROVision eBeam החדשה פותחה במיוחד כדי לספק את הדרישות של 3D Patterning Control. היא כוללת אנרגיות גבוהות החודרות מבעד לשכבות רבות ואת טכנולוגיית Elluminator לקליטת אלקטרונים חוזרים (back-scattered) וליצירת תמונה חדה של מדדים ומימדים בהרבה שכבות בו-זמנית".

שני מסלולים מקבילים למיזעור שבבים

להערכת סגנית נשיא חטיבת השבבים באפלייד מטיריאלס, רגינה פריד, התעשייה מתקדמת בשני תהליכים נפרדים במקביל: הדרך הקלאסית של הקטנה פיסית של הטרנזיסטורים, ודרך חדשה שקיבלה את הכינוי Design Technology CoOptimization. "טכניקות DTCO מתמקדות בשיפור התכנון של השבב – המטרה היא לבצע תכנון חכם של אבני הבניין בתוך השבב כדי לקבל ביצועים משופרים, ללא קשר לתהליך הליתוגרפיה. על-פי ההערכה של לקוחותינו, בעתיד יהיה המיזעור אחראי לכמחצית מהשיפור, וייעול התכנון יהיה אחראי למחצית השנייה".

מכירות אפלייד ישראל: מיליארד דולר בשנה

חברת אפלייד מטיריאלס העולמית מעסיקה כ-27,000 עובדים בעולם. חטיבת הבדיקות ומטרולוגיה (PDC) פועלת מישראל במתכונת של חטיבה עצמאית, ומנוהלת על-ידי רפי בן עמי. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1 מיליארד דולר. אפלייד מעסיקה כ-2,000 עובדים בישראל. בשנתיים האחרונות היא גייסה מאות עובדים חדשים, ומאז תחילת 2022 היא גייסה כ-200 עובדים נוספים. בסוף שנת 2021 הודיעה אפלייד על הגדלת ההשקעות שלה בארץ והקמת חדרים נקיים חדשים בשטח של כ-3,200 מ"ר בקמפוס החברה בפארק המדע ברחובות. הם מצטרפים לשטח ייצור קיים של כ-4,000 מ"ר.

מי ניצח במלחמת הסייבר באוקראינה? ארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור, אנשים ומחשבים

מאת: יוסי הטוני. באדיבות אנשים ומחשבים

"פלישת רוסיה לאוקראינה היא אירוע הסייבר המוביל, ובגדול, השנה ובתקופה הקרובה. אין אירוע חשוב ממנו, והוא ישפיע על כל אירועי הסייבר שיתרחשו בשנים הקרובות. הממשל הרוסי עשה ככל שביכולתו על מנת לפגוע בתשתיות קריטיות ואחרות באוקראינה. אלא שהממשל בארצות הברית, כאשר מאחוריו יש מדינות מערביות נוספות, היה זה שהצליח להוביל ולנצח את המערכה הזו. הייתה זו הפעם הראשונה שבה רוסיה נכשלה בכל מה שניסתה לעשות בממד הסייבר מול המערב", כך אמר בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי הישראלית.

דולב דיבר במסגרת כנס InfoSec 22, שנערך השבוע, בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים לאגו בראשון לציון. בכנס השתתפו מאות מקצועני אבטחת מידע והגנת סייבר, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "שבועיים לפני הפלישה", ציין דולב, "הרוסים החלו להסב נזקים לחברות אנרגיה באירופה. הם עשו זאת בעקיפין, באמצעות ארגוני פשיעה בסייבר. מדובר בקבוצות פשיעה שביום יום תוקפות בסייבר ממניעים כספיים, והן 'נקראו לדגל' על ידי הממשל הרוסי. הקבוצות הללו תקפו 10 חברות נפט וגז ביבשת, במגוון סוגי תקיפות – כופרה, DDoS ומתקפות הרס ומחיקה".

המתקפות על אוקראינה פגעו בטורבינות בגרמניה

הוא אמר כי "נקודת ציון חשובה הייתה ב-24 לפברואר השנה – התאריך שבו החלה הפלישה הפיזית של רוסיה לאוקראינה. באותו התאריך, הממשל הרוסי פרץ ללווייני ויאסאט כדי לשבש את הפיקוד והשליטה האוקראיניים במהלך הפלישה. הפגיעה זלגה גם מעבר לאוקראינה, למשל במערך טורבינות הכוח בגרמניה – שנותק. הצלחה נוספת הייתה להם כשהם הצליחו לחדור למערך המחשוב של מרשם האוכלוסין ברשות הגבולות האוקראינית – מה שיצר עומסים ביציאה מהמדינה המותקפת".

באשר לארצות הברית, אמר דולב, "כבר באוקטובר 2021 המודיעין האמריקני ידע על כוונות הפלישה של רוסיה. ההיערכות החלה כבר אז: הוקמו חדרי מלחמה באירופה ובארצות הברית ונעשה כל מה שצריך, כולל שיתוף מודיעין והידוק שיתופי הפעולה עם ענקיות ההיי-טק, ובראשן גוגל, מיקרוסופט ו-ESET. כך, לא מעט מתקפות רוסיות סוכלו בזמן אמת". "חברות הטכנולוגיה והגנת הסייבר לקחו חלק משמעותי בסיכול תקיפות, יחד עם גופי המודיעין והצבא", אמר דולב, "וביחד מנעו מרוסיה הישגים במרחב הסייבר. זה קרה בשל שילוב בין מערכות הגנה ומודיעין, שהביאו לכך שאוקראינה לא התפרקה".

"הסינים השתדלו לעמוד מהצד"

דולב הוסיף כי לצד ה-"כוכבים" העיקריים – רוסיה, אוקראינה, מדינות המערב וחברות הטכנולוגיה, "נוספו בעימות זה קבוצות לא מזוהות רבות – האקרים תומכי רוסיה, האקרים תומכי אוקראינה והאקרים שהתחפשו לאחת משתי קבוצות אלה, כאשר כולם שימשו כפרוקסי. בעימות בסייבר נכנסו גורמים רבים בעלי השפעה. הסינים השתדלו שלא להתערב באופן ישיר בעימות הקיברנטי, אבל הם הזמינו חברות רוסיות להגר לענן של עלי באבא. כמו כן, צריך לחשוב, בעיקר אנחנו והאמריקנים, על מצב עתידי: אפשרות שאיראן תנסה לחקות את פעילות רוסיה במקרה של עימות כולל עם ישראל".

לדבריו, "מרבית מתקפות הסייבר הרוסיות שובשו ונפגעו בעקבות פעילות אקטיבית ומהירה של חברות הגנת סייבר מערביות. חברות ההגנה הפכו לשחקניות מפתח בעימות המדינתי – ותהיה לכך גם השפעה עתידית. הרוסים התמקדו בהפצצות פיזיות על מרכזי תקשורת, מרכזי נתונים ואנטנות שידור באוקראינה, וטכנאי 'בזק' האוקראינית עמלו לתקן אותם כל פעם מחדש. שרידות תקשורתית באוקראינה היא חשובה. חוקרי האבטחה של מיקרוסופט רשמו 247 ניסיונות תקיפה על אוקראינה, ועל העולם ללמוד מהמקרה שלה איך ממשיכים לפעול תחת תקיפה מתמשכת".

הסגרים בסין האטו את צמיחת פייטון ב-2022

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ההתפרצות המחודשת של הקורונה בסין והסגרים שהוטלו על המדינה, פגעו בחברת פייטון פלנאר מנס ציונה, דווקא כאשר היא הרגישה שהיא יוצאת ממשבר הקורונה אל שלב חדש של צמיחה. החברה דיווחה שמאז פרוץ המגפה היא סבלה מקשיי אספקת חומרי גלם ורכיבים עבור השנאים המגנטיים שהיא מייצרת. בתחילת השנה החברה החלה להגדיל בהדרגה את תקציבי השיווק שהוקפאו בשנתיים האחרונות, ואז הוטלו הסגרים בסין. התוצאה: המכירות ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו בכ-10.8 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-10.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

החברה מסרה שהגידול הזעיר נובע מכך שהסגרים בסין ובהונג קונג גרמו לעיכוב בהגעת משלוחים, ולכן התמורה עבורם תירשם בתוצאות הרבעון השני. פייטון תעשיות נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 347 מיליון שקל. היא פועלת כחברת אחזקות שבה הפעילות העיקרית מתבצעת על-ידי החברה הבת פייטון פלנאר מגנטיקס (Payton Planar), הנסחרת בבורסה של בריסל (Euronext) לפי שווי שוק של כ-154 מיליון אירו. החברה עוסקת בפיתוח וייצור שנאים מגנטיים מסוגים שונים, ולהערכתה היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום השנאים השטוחים (פלאנריים).

ייצור סופי בישראל, בבריטניה ובארה"ב

לחברה יש תלות רבה בסין, מכיוון שעיקר ההזמנות שלה מקבלניות משנה הן של שתי קבלניות סיניות: אחת אחראית לכ-22% מסך הקניות של הקבוצה. הקבלנית השנייה פועלת מדונגואן, סין, ונמצאת בבעלות מלאה של חברת האחזקות PCT Industries מהונג קונג, אשר פלנאר מחזיקה בכ-20% ממניותיה. הקבלנית הזאת אחראית לכ-47% מהרכישות של פלנאר. כלומר, 69% מהרכישות נעשות בסין. לצד הקבלניות בסין, היא עובדת עם עוד 3 קבלני משנה העובדים איתה לאחר שעברו הכשרה מיוחדת של החברה.

יחד עם זאת, הספקיות בסין מספקות לה תת-מערכות ורכיבים, כאשר הייצור של המוצרים המוגמרים נעשה בישראל, ובחברות בנות בארה"ב ובבריטניה. כיום החברה מעסיקה כ-180 עובדים, מתוכם כ-120 הם עובדי ייצור. במצגת למשקיעים החברה מדווחת על סימני צמיחה: צבר ההזמנות צמח מכ-31.5 מיליון דולר בסוף דצמבר 2021, לכ-46.6 מיליון דולר בסוף מרץ 2022.

הייקון קיבלה הזמנות למערכות ייצור קרטון גלי בכ-4 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הייקון (Highcon Systems) מיבנה קיבלה הזמנה עבור מערכת Beam2C לייצור דיגיטלי של קרטון גלי לאריזות, מחברה גרמנית המשמשת כספק משמעותי של אמזון אירופה, בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר. המערכת תישלח בחודש הקרוב למפעל של הלקוח בהולנד, המשמש לייצור מערכי תצוגה ואריזות לשוק הקרטון הגלי. לחברה הגרמנית 27 אתרים ברחבי אירופה, במדינות דוגמת גרמניה, פולין, צ׳כיה, בריטניה והולנד.

בשבוע שעבר הייקון דיווחה על קבלת הזמנה נוספת ומקדמה לאספקת מערכת Beam2C בהיקף של קצת יותר מ-2 מיליון דולר מלקוח מרכזי בארה"ב, שברשותו כבר שלוש מערכות שונות של החברה. החברה פיתחה טכנולוגיה דיגיטלית לייצור אריזות ומעמדי קרטון גלי וקרטון קשיח, שנועדה להחליף את שיטת הייצור הקיימת, שבה מיוצרות תבניות קיפול וחיתוך בעבודה ידנית מייגעת על-גבי פלטות עץ וסכיני חיתוך.

הטכנולוגיה של החברה מוגנת באמצעות 60 פטנטים ומבוססת על ייצור מיידי של תבניות באמצעות קרן לייזר ופולימר מתמצק, ויצירה מיידית של קווי קיפול וחיתוך הקרטון (גלי וקשיח) שממנו מיוצרות האריזות (באמצעות קיפול והדבקה). הייקון מעסיקה כ-100 עובדים בארץ ובעולם. היא הוקמה בשנת 2009 על-ידי אביב רצמן ומיכאל זימר, וכיום היא מנוהלת על-ידי שלמה נמרודי.

עד לאחרונה פעלה הייקון במתכונת של חברת פיתוח בעיקר. בשנת 2021 צמחו מכירותיה בכ-70% והסתכמו בכ-14.3 מיליון דולר. בפברואר 2022 החברה פירסמה תחזית מכירות של 25-30 מיליון דולר לשנת 2022. מאז הקמתה היא גייסה כ-150 מיליון דולר, בהם 45 מיליון דולר שגוייסו בדצמבר 2020 בבורסה של תל אביב, שבה החברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-182.7 מיליון שקל.

ברודקום מציעה לרכוש את VMware תמורת 61 מיליארד דולר במניות ובמזומן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: נשיא ומנכ"ל ברודקום, הוק טאן. "מיזוג עם חברה אייקונית"

בעיסקה יוצאת דופן בתחום תעשיית השבבים, הודיעה היום (ה') חברת ברודקום (Broadcom) על חתימת הסכם לרכישת חברת התוכנות הארגוניות VMware, בעיסקת מניות ומזומנים בשווי כולל של כ-61 מיליארד דולר. עם השלמת העיסקה, תשולב חטיבת התוכנה של ברודקום (Broadcom Software Group), המספקת תוכנות לתשתיות תקשורת ואבטחה, בתוך חברת VMware. כל המוצרים ישווקו תחת שם המותג VMware. לפי נתוני 2021 של שתי החברות, עולה שחטיבת התוכנה החדשה תהיה אחראית לכ-49% מהמכירות של החברה המאוחדת.

נשיא ומנכ"ל ברודקום, הוק טאן, אמר שלנוכח ההצלחה של החברה בתחום המיזוגים והרכישות, "העיסקה הזאת משלבת בין פתרונות השבבים והתוכנה שלנו לבין חלוצה אייקונית בתחום התוכנות הארגוניות". העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות. עם השלמתה, בעלי המניות הקיימים של ברודקום יחזיקו בכ-88% מהחברה המאוחדת ובעלי המניות של VMware צפויים להחזיק בכ-12% מהמניות. העיסקה זקוקה לאישור אסיפת בעלי המניות, אולם יש להניח שהם יאשרו אותה מכיוון שבעל השליטה ב-VMware, מייקל דל המחזיק ב40.2% מהמניות וחברת ההשקעות Silver Lake המחזיקה ב10% מהמניות, חתמו על הסכם הצבעה משותפת התומכת במימוש העיסקה.

העיסקה מחזקת את מעמדה של ברודקום בשוק האבטחה ובשוק שירותי ותשתיות הענן. במידה ולא יהיה מכשול רגולטורי, העיסקה צפויה להסתיים עד חודש נובמבר 2023. ברודקום חתמה על הסכם עם קונסורציום של בנקים לקבלת הלווואה בגובה של 32 מיליארד דולר לצורך מימון העיסקה. יחד עם זאת, ראוי לזכור שהנושא עדיין לא סגור ושיש בהסכם הזה פתח יציאה מעניין: הוא מוגדר כתנאי מסוג "go-shop". כלומר הוא מעניק לדירקטוריון VMware פרק זמן של 40 יום שבמהלכם הוא יכול לבדוק הצעות רכש נוספות. הבדיקה הזאת תיעשה בחשאי, ותוצאותיה יתפרסמו רק לאחר שהדירקטוריון יקבל החלטה סופית.

החברה שצמחה בעקבות מיזוגים ורכישות

חברת ברודקום מספקת שבבי תקשורת האחראים לכ-75% ממכירותיה ותוכנות תשתיות מידע ואבטחה. חברת ברודקום הנוכחית החלה את דרככה בשנות ה-60 של המאה הקודמת כחטיבת השבבים של HP. בהמשך החטיבה עברה תהפוכות רבות, היא הופרדה מ-HP עם הקמת אג'ילנט, הופרדה מאג'ילנט ויצאה לדרך בשם Avago והתמזגה ב-2015 עם חברת הפאבלס ברודקום בעיסקת 37 מיליארד דולר, שהעניקה לה את הזהות הנוכחית. בנוסף, היא חיזקה את חטיבת התוכנה שלה באמצעות סדרת מיזוגים ורכישות, שהבולטים שבהם היו רכישת CA ב-2018 ורכישת סימנטק ב-2019.

אולם העיסקה הגדולה ביותר שלה היא זו שלא יצאה אל הפועל: בשנת 2018 היא הציעה לרכוש את קואלקום תמורת סכום חסר תקדים של 117 מיליארד דולר. קואלקום התנגדה, וברודקום ניסתה לבצע רכישה עוינת באמצעות החלפת חברי דירקטוריון. בסופו של דבר העיסקה נבלמה על-ידי נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ, אשר פירסם צו נשיאותי האוסר את העיסקה. הצו גם בלם את נסיון ההשתלטות של ברודקום על הדירקטוריון של קואלקום, וקבע שכל המועמדים שלה לדירקטוריון לא יוכלו לעמוד לבחירה.

SolarEdge חנכה מפעל ענק לייצור סוללות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סולאר-אדג’ (SolarEdge Technologies) השלימה את הקמת מפעל ייצור הסוללות השני של החברה הבת Kokam, שאותה היא רכשה בסוף שנת 2018. המפעל החדש, Sella 2, הוא בעל קיבולת ייצור סוללות ליתיום-יון בהספק של עד 2GWh (ג'יגה וואט לשעה). החברה דיווחה שבשלב הנוכחי המפעל מייצר סוללות מבחן לצורך קבלת הסמכה, ובמחצית השנייה של 2022 הוא צפוי לעבור לייצור בקנה מידה מלא. ברגע שייכנס לשלב הייצור הסדרתי, המפעל החדש יוכל לספק את כל תצרוכת הסוללות של החברה, וישמש כאתר לפיתוח סוללות חדשות המבוססות על עקרונות כימיים ועל טכנולוגיות חדשות.

המפעל מתוכנן לספק את כל הסוללות הנדרשות במערכות האנרגיה הביתיות שהחברה מספקת, ולספק סוללות לתעשיות נוספות דוגמת תעשיית הרכב, לקוחות אחרים בתחום אגירת אנרגיה אלטרנטיבית ומכשירי אל-פסק. מנכ"ל סולאראדג', צבי לנדו, אמר שפתיחת מפעל סלע 2 היא אבן דרך חשובה בתולדות החברה, "הוא מעניק לנו שליטה בתהליכים מרכזיים בפיתוח ובייצור פתרונות אגירת אנרגיה עבור עסקי הליבה שלנו ועבור יישומים נוספים, ומבטיח את שרשרת האספקה של החברה.

"אנחנו מחוייבים להרחיב את היקף הפעילות בתחום אגירת האנרגיה ולהשקיע בפיתוח טכנולוגיות חדשות לייצור סוללות". אחת מהמטרות של המפעל החדש היא לספק סוללות עבור פתרונות e-Mobility שסולאר-אדג' עצמה מייצרת במפעל באומבריה, איטליה, בעקבות רכישת חברת S.M.R.E האיטלקית בשנת 2019. החטיבה מייצרת מערכות הנעה לרכב חשמלי.

המפעל במקסיקו יתחיל לייצר במחצית השנייה של 2022

בשנת 2021 השלימה סולאראדג' את הקמת מפעל "סלע 1" באזור התעשייה ציפורית וברבעון השני של 2021 הוא נכנס לייצור סדרתי מלא. המפעל בשטח של כ-10,000 מ"ר ומעסיק כ-500 עובדים. כיום המפעל מייצר ממירים עבור השוק האמריקאי, אולם משמש גם כמעבדה לפיתוח טכנולוגיות ותהליכי ייצור שהחברה מטמיעה לאחר מכן בקווי הייצור האחרים שלה בחו”ל. כיום החברה מקימה מפעל ייצור במקסיקו, אשר צפוי להיכנס בהמשך השנה (2022) לייצור מלא. בדו"ח השנתי של 2021, החברה מסרה שהמוצרים שהיא משווקת כיום בארה"ב מיוצרים בווייטנאם, בהונגריה ובישראל. בעתיד הם ייוצרו במפעל החדש במקסיקו.

בשנת 2021 צמחו מכירות סולאראדג' בכ-35% והגיעו לשיא של 1.96 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2022 היא דיווחה על צמיחה נוספת, והפעם בסיוע האמרת מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה. המכירות ברבעון צמחו לשיא של 655 מיליון דולר. המכירות באירופה, שבה הרבעון הראשון הוא בדרך כלל חלש מאוד, זינקו בכ-48% להיקף של כ-265 מיליון דולר. החברה נסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-14 מיליארד דולר.

וובינר סינופסיס להאצת תהליך Equivalence Checking

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ה', ה-9 ביוני 2022, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום היישום של שיטות חדשות לביצוע אופטימיזציה של תכנוני שבבים, אשר מאפשרות להאיץ פי חמישה את תהליכי הבדיקות והאימות כדי להשיג את המדדים הנדרשים של הספק, ביצועים ושטח השבב (PPA). ההדרכה תתקיים בשעה 20:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות.

למידע נוסף ורישום: 5X Faster Equivalence Checking with Formality ML-driven DPX

Synopsys’ Fusion Compiler provides a broad spectrum of aggressive optimization techniques such as retiming, multibit banking and advanced data-path optimization that our designers want to take advantage of to achieve maximum PPA. Our expectation from production quality Equivalence checking is to be able to complete verification with minimal efforts and the fastest turn-around-time.

This presentation details how Formality with ML-driven Distributed Processing (DPX) delivered out of the box verification without the need to scale back optimizations or sacrifice PPA goals.

Speakers:

Avinash Palepu, Product Marketing Manager for Formality and Formality ECO products. Starting with Intel as a Design Engineer, he has held various design, AE management and Product Marketing roles in the semiconductor design and EDA industries. Avinash holds a Master’s degree in EE from Arizona State University and a Bachelor’s degree from Osmania University.

Woo Sung Choe, Principal Engineer at Samsung Electronics in the SLSI division. Over a span of 20 years, he has worked on advanced node ASIC and SoC design of AP, modem, and connectivity system engineering on various Samsung smartphone projects.

למידע נוסף ורישום: 

5X Faster Equivalence Checking with Formality ML-driven DPX

קואליציה בראשות קיסייט פיתחה נתח וקטורי ל-220GHz

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיסייט (Keysight Technologies) הכריזה על הזמינות של פתרון חדש המאפשר לבצע איפיון של רכיבי תקשורת הפועלים בתדר גבוה מאוד כאשר הם עדיין נמצאים בשלב הסיליקון. הפתרון מיועד לאפיין רכיבים ומערכות תקשורת העובדים בטכנולוגיות הדור החמישי (5G) והדור השישי (6G) ברוחב פס של 170GHz ו-220GHz.

המערכת פותחה במסגרת שיתוף פעולה יוצא דופן בין קיסייט לבין קבוצת חברות אמריקאיות המתמחות בתחום הצב"ד לתדרים גבוהים: חברת FormFactor מקליפורניה המייצרת צב"ד לסמיקונדקטורס, חברת DMPI מווירג'יניה המייצרת בחונים (פרובים) עבור אותות בתדרי טרה-הרץ, וחברת  Virginia Diodes-VDI מווירג'יניה, המפתחת צב"ד לגלים מילימטריים ותדרי טרה-הרץ.

הפתרון החדש מבוסס על נתח הרשתות הווקטורי (Vector Network Analyzer) הקיים של קיסייט מדגם N5291A (בתמונה למעלה), אשר מספק רוחב פס של 125GHz, בחונים של FormFactor ו-DMPI המבצעים איסוף מידע על-גבי פרוסת הסיליקון עצמה בתדרים של עד 1.1THz, ומגדילי התדר של חברת VDI, אשר פותחו במיוחד עבור הפתרון הזה ומאפשרים לבצע מדידות של תדרים בטווח 900Hz-170GHz או 900Hz-220GHz – בסריקה מלאה אחת.

פתרון הבדיקות המלא של קואליציית החברות
פתרון הבדיקות המלא של קואליציית החברות

מדד "מקום שטוב לעבוד בו"

חברת קיסייט היא מיצרניות הצב"ד הגדולות בעולם. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-4.9 מיליארד דולר. ברבעון השני של 2022 צמחו המכירות בכ-11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-1.35 מיליארד דולר. המגזר העיקרי (71% מהמכירות) היו מערכות צב"ד לשוק התקשורת, והשאר היה מערכות למגזר התעשייה אשר צמחו בכ-13% בעיקר בזכות דרישה מוגברת בשוק הרכב, טכנולוגיות אנרגיה ותעשיית השבבים. כיום החברה מעסיקה כ-14,000 עובדים. הסניף של החברה בישראל פועל מפארק ההייטק שבקרית אריה (פתח תקווה) ומעסיק כ-80 עובדים. לאחרונה היא הוכנסה על-ידי הפורצ'ן לרשימת 100 החברות שטוב לעבוד בהן 2022, בין השאר בזכות תרבות ארגונית המעודדת חדשנות וגיוון תעסוקתי.

תמונה קבוצתית של עובדים בחברת קיסייט בישראל
תמונה קבוצתית של עובדים בחברת קיסייט בישראל

אמזון השיקה שרתים מבוססי אנפורנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת AWS הכריזה על שרתים וירטואליים המבוססים על המעבד החדש, Graviton3, אשר פותח בישראל על-ידי הצוות של אנפורנה (Annapurna Labs), שאותה רכשה אמזון בשנת 2015 תמורת כ-350 מיליון דולר. השרתים החדשים מיועדים לספק שירותי עיבוד רבי עוצמה על-גבי תשתית השירותים הגמישה EC2. להערכת חברת AWS, שרתים וירטואליים המבוססים על המעבד החדש, מספקים שיפור של 25% בביצועים בהשוואה לשרתי EC2 המבוססים על מעבד Graviton2.

הם מהירים פי שניים בטיפול בעומסים מוצפנים (cryptographic workloads), מהירים פי שלושה ביישום הסקות של רשתות נוירוניות ומהירים כמעט פי שניים בביצוע פעולות חישוב נקודה צפה. כל זאת ביחד עם הפחתה של 60% בצריכת האנרגיה ושיפור של 40% במהירות הגישה לזכרון. מדובר במהלך שמבחינת אמזון נחשב להצלחה גדולה: 48 מתוך 50 הלקוחות הגדולים ביותר של Amazon EC2 משתמשים בשרתים המבוססים על מעבדי גרביטון.

הסתמכות על פיתוח עצמי

מעבד גרביטון הראשון יצא בשנת 2018 והתבסס על תהליך ייצור של 16 ננומטר. זה היה המעבד הכללי הראשון של AWS. בחודש יוני 2020 הכריזה AWS על המעבד Graviton2 אשר מספק חיסכון של 40% בעלות ביחס לביצועים בהשוואה למעבדים מקבילים של חברת אינטל. בדצמבר 2021 החברה הכריזה על סיום הפיתוח של מעבד Graviton3. ההכרזה הנוכחית מכניסה את המעבד לפעילות מסחרית שוטפת. מעבד Graviton3 מבוסס על SoC ענק אשר בנוי מ-7 שבבים שונים (Chiplets) וכולל כ-55 מיליארד טרנזיסטורים – בהשוואה לכ-30 מיליארד טרנזיסטורים במעבד הדור הקודם.

המעבד המרכזי כולל 64 ליבות PCU בשבב יחיד המקושרות באמצעות רשת תקשורת פנימית הפועלת בתדר של 2GHz, אשר מעבירה ביניהם את המידע בקצב של עד 2 טרה-בייט בשנייה. לצד כל ליבה יש זיכרון מטמון מקומי, ובסך הכל המעבד כולל זיכרון מטמון בנפח של 100MB. ארבעת השבבים בצדדים הם בקרי DDR5 של המעבד, המעבירים מידע בקצב של 300Gbps. שני השבבים בתחתית הרכיב (ראו תמונה למעלה) הם שני ממשקי PCIe5.0.

בתעשייה העריכו שהשילוב של מודולי PCIe5.0 ו-DDR5, יאפשר לה לפתח בקלות רבה יותר את הדור הבא, Graviton3, מכיוון שהוא יתמקד בשיפור המעבד המרכזי ולא בבקרים ההיקפיים. אמזון בנתה כרטיסי שרת פיסיים (Nitro card) הכוללים שלושה מעבדי Graviton3 בכרטיס יחיד, ועל-ידי כך השיגה הפחתה נוספת בצריכת האנרגיה של כל מסד. לא נמסרו פרטים על הייצור, אולם ידוע שהמעבד הקודם היה מבוסס על 64 ליבות Arm Neoverse באורך מילה של 64 סיביות, ושהוא יוצר בתהליך של 7 ננומטר.

כנס MDI Expo 2022 יתקיים במתחם אבניו ב-14 ביוני 2022

פורסם בתאריך ע"י Techtime
כנס תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית, MDI Expo 2022, יתקיים ביום ג’ ה-14 ביוני 2022, במתחם אבניו שבקריית שדה התעופה. הכנס יתמקד באתגרי תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית העולמית והישראלית, ויארח עשרות מרצים בכירים וחברות מובילות בתחום. הכנס ייפתח בהרצאות מליאה של פרופ' אייל צימליכמן, Chief Innovation & Transformation Officer, Sheba Medical Center, אייל ליפשיץ, Co-founder & Managing General Partner, Peregrine VC, וזיו מנדל, מנכ"ל Matrix R&D Services and Offshore ומנכ"ל משותף ג'ון ברייס.

שלושה מסלולים מקצועיים

במהלך כנס MDI Expo 2022 יתקיימו במקביל שלושה מסלולים מקצועיים, שבכל אחד מהם יועברו 9 הרצאות. המסלול הראשון יתמקד בסוגיות רגולציה ואיכות, המסלול השני מוקדש לכל מרכיבי האיפיון והתכנון של מכשיר רפואי חדש, והמסלול השלישי יעסוק בתחום התוכנה וה-Digital Healthcare. לצד הכנס המקצועי תתקיים תערוכה מסחרית בהשתתפות כ-40 מציגים.

הכנס מופק על-ידי חברת SemIsrael. מנכ”ל החברה, שוקה צ’רנוביצקי, מעריך שהשנה יגיעו לכנס יותר מ-800 משתתפים מהתעשייה. “הכנס כולל יותר מ-30 הרצאות מקצועיות שיינתנו על-ידי מומחים בתחום. אנחנו מזמינים את כל אנשי תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית להירשם, להגיע, ללמוד ולהתחבר. ההשתתפות לעובדי חברות המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית הישראליות, הינה מוזלת ומסובסדת, וכוללת את כל מרכיבי הכנס”.

למידע נוסף ורישום: MDI EXPO 2022

הסתיים מאבק הקניין הרוחני בין וואווי וסולאר-אדג'

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge Technologies) וחברת וואווי (Huawei) חתמו על הסכם רישוי הדדי המאפשר לכל אחת מהן להשתמש בחלק מהפטנטים של החברה השנייה. מדובר בהסכם סודי ששתי החברות מסרבות למסור עליו פרטים, אולם הוא מסיים מאבק משפטי שנמשך ארבע שנים והתנהל במקביל בבתי משפט בגרמניה ובסין. הסכסוך החל בחודש יוני 2018 כאשר סולאר-אדג’ הגישה שתי תביעות נגד חברת וואווי הסינית ונגד המפיץ שלה בגרמניה, WATTKRAFT Solar GmbH, בבית המשפט המחוזי במנהיים, גרמניה. במסגרת התביעות היא האשימה את וואווי בכך שהיא מוכרת בגרמניה מוצרים המפירים את הקניין הרוחני שלה בשני תחומים מרכזיים: ממירי ההספק למתח ישר (DC), ומייעלי הספק (optimizers), הדואגים לכך שהפאנלים הסולאריים יעבדו בתוך עקומת העבודה האופטימלית שלהם.

“השגשוג של תעשיית האנרגיה הסולארית אפשרי רק כאשר התעשייה מנהלת תחרות בריאה והוגנת”, אמר אז יו”ר ומנכ”ל סולאר-אדג’, גיא סלע זכרונו לברכה. בחודש אוקטובר 2019 היא הרחיבה את המאבק גם אל סין, והגישה שלוש תביעות משפטיות נגד וואווי בבית המשפט האזורי בעיר יינן (Jinan) ובבית המשפט בעיר שנזן. סולאר-אדג’ תבעה פיצויים על הפרת הפטנטים שלה וביקשה מבתי המשפט להטיל איסור על מכירת המוצרים המפירים את הקניין הרוחני שלה.

פשרה מחוץ לבית המשפט

בתגובה, הגישה וואווי תביעות נגד סולאר-אדג' בבית המשפט בסין, בטענה שסולאר-אדג' היא זאת שהפרה את הפטנים של וואווי. הדיון בשתי התביעות עדיין לא הסתיים, אולם ככל הנראה מדובר בסוג של תיקו, מכיוון שבהודעה של שתי החברות נכתב באופן בולט שמדובר בהסכם הדדי, המאפשר לכל אחת משתי החברות להשתמש בקניין רוחני מסויים של החברה השנייה. "ההסכם הזה מסיים את התביעות שהתנהלו בבתי משפט בסין ובגרמניה".

חברת סולאר-אדג’ נהנית מצמיחה במכירות למרות המחסור ברכיבים בשוק העולמי. בשנת 2021 צמחו מכירותיה בכ-35% והגיעו לשיא של 1.96 מיליארד דולר. החברה דיווחה על צמיחה בכל מגזרי השוק: ביתי, מסחרי ותשתיות, ובכל האזורים הגיאוגרפיים. ברבעון הראשון של 2022 היא דיווחה על צמיחה נוספת, והפעם בסיוע האמרת מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה. המכירות ברבעון צמחו לשיא של 655 מיליון דולר. המכירות באירופה, שבה הרבעון הראשון הוא בדרך כלל חלש מאוד, זינקו בכ-48% להיקף של כ-265 מיליון דולר. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-14 מיליארד דולר.

ה-FDA הסמיך את ניסטק לייצור ציוד רפואי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סוכנות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה למפעל הייצור של ניסטק (Nistec) בפתח תקווה מעמד של יצרן מורשה למוצרים רפואיים. האישור הושג בעקבות שיתוף הפעולה של ניסטק עם חברת Renalsense הירושלמית, שבמהלכו היא ייצרה את מערכת הניטור הדיגיטלי Clarity RMS לטפולים בחולי כליות. המערכת מנטרת באופן רציף את זרימת השתן של המטופל ומשדרת את המידע בזמן אמת לצוות הרפואי. המידע הזה משקף שינויים בתפקוד הכליות. הוא מעניק חיווי מוקדם לסיכון של פגיעה בכליות לצורך ביצוע טיפולים מונעים או דחופים. זרימת השתן מספקת מידע חיוני על מאזן הנוזלים בגוף ועל יעילות הטיפול בחולה.

חברת ניסטק מייצרת את המערכת במתכונת של פרוייקט שלם (Full Turnkey), הכוללת ייצור והרכבת הכרטיס האלקטרוני והמארז המכני, בדיקת המערכת לאחר הייצור, אריזתה ושליחתה אל הלקוח הסופי. מניסטק נמסר שהאישור מאפשר לחברה להרחיב את פעילותה בשוק ייצור המערכות הרפואיות. "אנחנו מלווים את רנלסנס מזה כעשור, החל מהשלבים הראשוניים של פיתוח המוצר, כולל קבלת אישורי FDA לשיווק המוצר, שהתקבלו לפני מספר שנים", מסר מנהל מפעל ניסטק מרכז בפתח תקווה, אלעד ניסן.

מנהל התפעול של רנלסנס, מוטי ברדה, אמר ששיתוף הפעולה עם הצוות המקצועי של ניסטק "היה גורם מפתח בהבאת המוצר הזה לשוק". קבוצת ניסטק היא אחת מקבלניות שירותי הייצור האלקטרוני הגדולות בארץ, ומעסיקה כ-860 עובדים בשלושה אתרי ייצור בישראל: פתח תקווה, מעלות וקצרין. בנוסף, היא מפעילה לשכת תכנון PCB בפתח תקווה והיא בעלת השליטה בחברת אלטק מפתח תקווה, המייצרת מעגלים מודפסים.

שחקני הכדורסל ב-EuroLeague ילבשו מצלמות גוף של MindFly הישראלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מייסדי MindFly (מימין לשמאל) ערן טל(מנכ"ל), ויהודה אלמליח (CTO)-קרדיט צלמת: אסנת קרסננסקי]

חברת הסטארט-אפ הישראלית MindFly תחולל בקרוב היסטוריה בעולם שידורי הספורט כשתניע את אחד מהחידושים הגדולים בחוויות הספורט של מאות מיליונים בעולם. MindFly והיורוליג חתמו על הסכם במסגרתו החל מהעונה הבאה שחקני כדורסל מקבוצות המפעל ילבשו במהלך המשחקים מצלמות גוף אישיות של MindFly ומערכת הענן מבוססת על בינה מלאכותית שבנתה תייצר לערוצים הדיגיטליים של היורוליג סרטוני וידאו מנקודות המבט של השחקנים להנאת הצופים שיוכל לראות, לשמוע ולחוות את השחקן על המגרש. בכל משחק צפויים ללבוש את המצלמות כ-2-3 שחקנים. תחת הסכם המסגרת עם היורוליג ייכנסו המועדונים הגדולים באירופה, בתוכם מכבי תל אביב. תכני הוידאו המוצגים מנקודת המבט של השחקנים מכונים בשם FPV – First Person Point of View. כמו כן, היורוליג מתכננת להפוך את התכנים הללו לאסימוני NFT שיימכרו לאוהדי היורוליג.

MindFly חתמה לאחרונה על הסכם דומה עם מועדון הכדורסל של באיירן מינכן במסגרתו ילבשו שחקני הכדורסל של המועדון מצלמות גוף באימונים כתוכן לפלטפורמות חברתיות וכן לתוכן שעשוי להימכר כNFT-.

MindFly נוסדה בתחילת שנת 2021 על ידי שני יזמים סדרתיים: ערן טל, מנכ"ל החברה, ויהודה אלמליח הCTO-. ערן טל, יזם סדרתי בתחום הוידאו, הקים וניהל את הסטארט-אפים Evrideo, Goopi.tv ו- .Individual.tvיהודה אלמליח הוא אחד מהמייסדים וה-CTO של אופטיבייס שהונפקה בנאסדאק והגיעה לשווי של כחצי מיליארד דולר. כמו כן היה המייסד וה-CTO של מוביקסל שנמכרה לחברת פלאש נטוורקס,. מיינדפליי מעסיקה 8 עובדים בתל אביב ובברצלונה. החברה גייסה עד היום גיוס סיד 1.7 מיליון דולר מקבוצה של משקיעים פרטיים בהובלה של איש ההון סיכון ליאור אלקן, שמנהל את מועדון המשקיעים M-Fund Club, והשקיע בתחילת הדרך של מספר חברות סטארט-אפ מהצומחות בישראל, ביניהן: Zesty ו-GrowthSpace.

"סוף סוף מצאנו פתרון FPV שהוא 100% בטוח, 100% ללבישה ו-100% בלתי נראה", אומר מארק בורתומאו, מנהל החדשנות של היורוליג שציטט משוב של שחקנים מקצועיים ממספר קבוצות מהיורוליג שניסו את הפתרון מאז אוקטובר 2021.

"פתרון ה-FPV של MindFly יציב את הצופים ממש במרכז המגרש במהלך המשחקים והאימונים ויעמיק את היחסים בין האוהדים לשחקנים ולקבוצות המשתתפות בטורניר", מסר אלכס פרר, מנהל השיווק והתקשורת של היורוליג. "אנו גאים לספק חידוש כה מדהים לאוהדים שלנו".

MindFly מספקת פתרון מקצה לקצה לספורט מקצועני שמשתמש במצלמות גוף מבוססות AI שמצלמות, כולל סאונד, את נקודת המבט של השחקן, ופלטפורמת AI בענן שמייצבת, מביימת, עורכת ומפיצה סרטוני וידאו ובעתיד גם שידורים חיים. הפתרון מוצע לכל ענפי הספורט בכל סוגי המגרשים והוא ניתן ליישום ללא צורך בצוותים נוספים אן השקעות בתשתית.

"המסר שלנו לקבוצות ולשחקנים הוא: you wear the vest, and we take care of the rest" מסר ערן טל, מנכ"ל ומייסד משותף MindFly. ערן הוסיף: " MindFlyמייצרת לחובבי הספורט תוכן חדש ומלהיב שלא היה קיים עד היום. אנחנו בתהליכי מו"מ מתקדמים לקראת חתימה על הסכמים גם עם קבוצות ,וליגות כדורגל בכירות באירופה, וגם עם גופי שידור גדולים. בשנה הקרובה אנחנו שואפים להיכנס לשותפויות נוספות ברחבי העולם בדגש על קבוצות, ליגות וגופי שידור בכירים באירופה ובארה"ב במטרה להגיע למכירות של מיליוני דולרים ב- 2023".

ליאור אלקן, מנהל M-Fund Club, מסר: " MindFlyמביאה לשוק רעיון פורץ דרך בעל פוטנציאל שוק אדיר, שמובל על ידי ערן ויהודה, יזמים מנוסים עם ברק בעיניים וחדוות יצירה מתוך חיבור עמוק לתחום שלהם. גם ערן וגם יהודה הקימו חברות מוצלחות בעבר, ולשניהם הניסיון הנדרש בדיוק בשביל חברה כמו מיינדפליי, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה עסקית. היכולת שלהם לזוז מהר בפיתוח המורכב ובהתאמת המוצר לשוק היא פנומנלית".

בשלב זה המערכת משדרת קטעי וידיאו נבחרים של רגעי שיא במשחקים ובאימונים ובקרוב תשדר משחקים שלמים בשידור ישיר. הפתרון מותאם לכל ערוצי המדיה לרבות פלטפורמות של מדיה חברתית, פלטפורמות NFT, OTT, אתרי אינטרנט, אפליקציות D2C, ערוצי טלוויזיה ולכל סוגי המכשירים (טלוויזיות, מכשירי סלולר, טבלטים ומחשבים ניידים).

המלחמה באוקראינה הזניקה את מכירות אלטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אלטק, אלי יפה. "עלייה בדרישה למערכות צבאיות"

המכירות של חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה צמחו ברבעון הראשון של 2022 בכ-36% והסתכמו בהיקף של 9.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-7.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הסתכם בכ-2 מיליון דולר בהשוואה לכ-1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה דיווחה על שיפור ברווח הגולמי:מ-15.9% אשתקד לכ-20.1% ברבעון הראשון 2022.

חברת אלטק מפתח תקווה מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים, בעיקר למוצרים מורכבים וקריטיים. החברה נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec), ונסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-24.1 מיליון דולר. במהלך שיחת הוועידה עם משקיעים, הסביר מנכ"ל אלטק, אלי יפה, שמאחורי השיפור הגדול בתוצאות עומדים מספר תהליכים גלובליים שהחברה נהנית מהם בחודשים האחרונים. בהם: היציאה של הכלכלה העולמית ממשבר הקורונה, עלייה בדרישה למערכות צבאיות, והרצון הגובר של מדינות המערב להקטין את תלותן בייצור המתבצע באסיה.

החברה נהנית משילוב של מגמות גלובליות

יפה: "בסוף מרץ 2022 הגיע צבר ההזמנות שלנו לגידול של כ-50% בהשוואה לצבר ההזמנות שהיה בתחילת 2022. המצב הפוליטי והביטחוני באירופה הביא להגדלה של תקציבי הביטחון ולהגדלת ההזמנות מאיתנו, מכיוון שאלטק היא ספקית מרכזית של מספר קבלניות ביטחוניות גדולות. ההתפרצות המחודשת של הקורונה בסין בתחילת 2022 גרמה לגידול נוסף בהזמנות הייצור של מעגלים מודפסים, גם מלקוחות שאינם ביטחוניים. בנוסף, עקב המחסור ברכיבים נאלצו חלק מהלקוחות שלנו לתכנן מעגלים מחדש כדי להתאים אותם לרכיבים זמינים בשוק, והדבר הוביל להזמנות ייצור נוספות".

החברה מעריכה שמדובר במגמה ארוכת טווח, ולכן היא התניעה תוכנית הצטיידות רחבת היקף. "ברבעון הראשון של 2022 התחלנו ביישום תוכנית השקעות מואצת בהיקף של כ-15 מיליון דולר במפעל החברה בפתח תקווה. השלב הראשון של התוכנית כולל השקעות בהיקף של כ-9 מיליון דולר בתשתיות ובקווי ייצור. השלב הזה צפוי להימשך כשנתיים ולהגדיל את המכירות ב-5-8 מיליון דולר". לדבריו, החברה נהנית ממגמה נוספת: "האינפלציה והמחסור בעובדים בארה"ב מסייעים לנו לשמור על תחרותיות גבוהה".

טקסס אינסטרומנטס החלה בהקמת מגה-מפעל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) החלה בעבודות ההקמה של מפעל חדש לייצור שבבים בעיר שרמן שבטקסס, ארה"ב. מדובר בהשקעה העיסקית הגדולה ביותר בהיסטוריה של טקסס: TI תשקיע כ-30 מיליארד דולר בהקמת מערך הכולל ארבעה מפעלי ייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. החברה צופה שהמפעלים החדשים יעסיקו כ-3,000 עובדים באופן ישיר. המתקן הראשון במערך צפוי להתחיל בייצור במהלך שנת 2025.

כיום יש ל-TI שני מפעלי ייצור שבבים ב-300 מ"מ: מפעל DMOS6 בדלאס, טקסס, ומפעל RFAB1 בריצ'רדסון, טקסס. לצד המפעל בריצ'רדסון נמצא כעת בהקמה מפעל RFAB2 אשר צפוי להתחיל לייצר לפני סוף 2022. בנוסף, TI נמצאת בעת בתהליכי שדרוג מפעל הייצור LFAB בעיר להי, יוטה, שאותו היא רכשה מחברת מיקרון בסוף 2021. המפעל הזה צפוי להיכנס לייצור במהלך 2023.

התחשיב מגלה שאין מנוס מ-300 מ"מ

המפעלים החדשים מוקמים במסגרת תוכנית צמיחה ל-15 שנים המבוססת על מעבר לייצור בפרוסות של 300 מ"מ, מכיוון שהן מוזילות את עלות הייצור של כל רכיב בכ-40%. לפי התחשיב של החברה, עלות המכירה של רכיב הנמכר ב-1 דולר, מורכבת מסעיף ייצור של 12 סנט כשהוא מיוצר ב-300 מ"מ (ו-20 סנט ב-200 מ"מ), ולסעיף אריזה ובדיקות במחיר של כ-20 סנט בשני המקרים. מכאן שהעלות הכוללת ב-300 מ"מ היא 32 סנט והרווח של החברה הוא 68%.

בתהליך של 200 מ"מ, העלות הכוללת היא 40 סנט והרווח הגולמי הוא 60% בלבד. הייצור בשרמן ייכנס בהדרגה לתפוקה מלאה: השנה מתחילות עבודות ההקמה של פאב 1 ופאב 2, ומיד לאחריהם יתחיל תהליך הכנסת הציוד לפאב 1. הכנסת הציוד לפאב 2 תתבצע בשנת 2026, ובאותה השנה יתחילו עבודות ההקמה של פאב 3 ופאב 4 בשרמן.

הגדלת מרכיב הייצור העצמי

ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו המכירות של טקסס אינסטרומנטס בכ-4.9 מיליארד דולר, צמיחה של 14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בעיקר בשל עלייה במכירות רכיבים לשוק התעשייתי ולתעשיית הרכב. השוק המרכזי של החברה הוא רכיבים אנלוגיים, שמכירותיהם ברבעון עלו ב-16% והסתכמו בכ-3.8 מיליארד דולר.  לדברי מנכ"ל החברה, ריק טמפלטון, TI מצליחה לשמור על שולי רווח גבוהים בזכות שליטה בתהליכי הייצור.

לכן אסטרטגיית הצמיחה של החברה מבוססת על הקטנת התלות בקבלני ייצור חיצוניים. בשנת 2021 ייצרה טקסס אינסטרומנטס 80% מהרכיבים שהיא מכרה. מטרת ההשקעות היא להגדיל את השיעור הזה ל-85% עד לשנת 2025, ול-90% עד לשנת 2030. כיום TI מייצרת בעצמה רק 40% משבבי ה-300 מ"מ שהיא מוכרת. בשנת 2030 השיעור הזה מתוכנן להיות 75%. במקביל, היא תגדיל את שיעור הרכיבים שהיא אורזת בעצמה מ-60% כיום לכ-85% בשנת 2030.

Questar השיקה טכנולוגיה חדשה לניטור כלי-רכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ארז לורבר, מנכ"ל קווסטאר. "הגידול בנפח המידע מחייב שימוש בכלי בינה מלאכותית ולימוד מכונה"

בשבוע שעבר השיקה חברת Questar מראש העין את טכנולוגיית Vehicle Health Management-VHM אשר מאפשרת לעקוב אחר מצב הרכב, לאתר תקלות בשלבי התפתחותן הראשוניים ולספק תובנות לטיפול מונע. המערכת מבוססת על מחשב ומודול תקשורת אשר נמצאים ברכב, אוספים מידע מכל החיישנים ומבצעים ניתוח ראשוני של המידע. לאחר מכן המידע נשלח אל הענן ושם מתבצע עיבוד מתקדם המבוסס על אלגוריתמים של בינה מלאכותיתי ולימוד מכונה. הממצאים מסייעים ליצרני רכב ולמנהלי ציים לאתר בעיות לפני שהן מתרחשות, ולמטב את תוכניות הטיפול, התחזוקה ואפילו את התכנון של דגמים חדשים.

בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל קווסטאר, ארז לורבר, שכיום החברה מספקת שירותי ניטור וטלמטריה לכמה מאות-אלפי כלי-רכב בישראל, במדינות סקנדינביה, בארה"ב, בבריטניה, במקסיקו ובברזיל. לורבר: "אנחנו נמצאים בקשר עם מספר יצרני רכב גדולים, במטרה לשלב את המערכות שלנו בתוך דגמים חדשים של מכוניות". מאחורי החברה עומדת טכנולוגיה אשר פותחה במשך שנים רבות ומוגנת בכ-30 פטנטים רשומים. למעשה, קווסטאר החלה את דרכה בשנת 2003 בתור חברת Traffilog, אשר פיתחה פתרונות טלמטריה לציי רכב, המבוססים על מחשב מקומי המותקן בתוך הרכב.

גיבוש אסטרטגיית צמיחה

המחשב אוסף נתונים מהחיישנים הקיימים באמצעות ערוץ ה-CAN Bus, ומייצר תובנות תפעוליות המשודרות אל מנהלי הצי באמצעות הרשת הסלולרית. בחודש דצמבר 2019 ביצעה קרן טנא השקעה של כ-12 מיליון דולר בחברה תמורת כ-46% מהמניות, ובהמשך היא הגדילה את השקעתה וכיום היא בעלת השליטה בחברה. קרן טנא הישראלית עוסקת בהצמחת חברות תעשייתיות ומנהלת הון בהיקף של כמיליארד דולר. בעקבות כניסתה לחברה, הוגדרה תוכנית צמיחה, וביוני 2020 הובא מנכ"ל חדש, ארז לורבר, אשר הגיע מחברת StoreDot שבה שימש כמנהל התפעול (COO) במשך חמש שנים.

"העבודה בסטורדוט חשפה אותנו אל חברות רכב גדולות מאוד ואל מהפיכת הקישוריות וחישמול הרכב. הבנו שהנתונים יהיו המרכיב המשמעותי ביותר במהפיכת הרכב, והתחלנו לחפש חברה שתשלים את הפתרונות שלנו ותספק יכולת ניתוח כמויות גדולות מאוד של נתונים". המענה נמצא בחברת SafeRide מרמת החייל, שהוקמה ב-2014 על-ידי יוסי ורדי וחיליק שטיין. החברה החלה את דרכה כחברת סייבר לעולם הרכב. היא פיתחה את טכנולוגיית VSentry Edge AI אשר לומדת באופן עצמאי את דפוסי ההתנהגות הנורמליים של מערכות התקשורת ברכב, כדי לזהות התנהגות חריגה ולספק התראה.

בשנת 2019 החליטה NXP להטמיע את הטכנולוגיה של SafeRide ברכזות תקשורת חדשות לרכב, והחלה בפרוייקט פיילוט עם יצרן רכב אירופי שתכנן להשתמש ברכזות האלה בדגמי רכב חדשים. יכול להיות שמדובר בחברת רנו, שכן ביוני 2019 דיווחה רנו שהיא מבצעת ניסויים בשיתוף SafeRide במעבדת החדשנות שלה בתל אביב. מכל מקום, בניסויים האלה התברר שהאלגוריתם של החברה מזהה חריגות נוספות, כמו למשל התפתחות תקלות ברכב ואפילו שימושים פסולים שעושה הנהג ברכב.

שתי החברות מתמזגות

לפני כחצי שנה התמזגו SafeRide ו-Traffilog. המיזוג יצר חברה מאוחדת המעסיקה כ-150 עובדים (שליש מהם מגיע מחברת סייפ-רייד) והחברה מיתגה את עצמה מחדש תחת השם Questar כספקית טכנולוגיות ניטור, ניתוח והפקת תובנות חכמות. "חיברנו את הפתרונות שהיו לנו ביחד עם יכולות הבינה המלאכותית של סייפ-רייד במטרה להיות מובילים בתחום החיזוי של בריאות הרכב".

מהו המודל העסקי שלכם?

לורבר: "אנחנו עובדים ישירות מול לקוחות גדולים, או דרך מפיצי VAR הרוכשים מאיתנו את החומרה והשירות, ומספקים ללקוחות שלהם. החומרה אוספת את המידע מכל החיישנים, מבצעת עיבוד ראשוני ברכב ושולחת את המידע לענן של אמזון. שם מצויים השרתים שלנו המבצעים עיבוד נוסף ומפיקים תובנות על התנהגות הרכב, השימוש היעיל ברכב, חיזוי תקלות וכדומה. כיום אנחנו מנטרים משאיות, אוטובוסים, כלי-רכב כבדים ומכוניות פרטיות שהיצרנים עוקבים אחריהן. עשרות אלפי כלי-רכב מצויידים בפתרון שלנו. תוכנית 'נהג צעיר' של הפניקס מבוססת עליו".

מה הן המגמות המרכזיות בתחום המידע ברכב?

"כאשר כל המכוניות יהיו מקושרות, המוצר שלנו יהיה בעיקר תוכנה. אולם אנחנו עדיין רחוקים מהמצב הזה ורוב המכוניות בעולם אינן מקושרות. לכן יש צורך במערכות כמו שלנו כדי לחבר אותן לרשת ולקבל מהן נתונים. המערכת שלנו כוללת מודם סלולרי עם כרטיס SIM המשדר את הנתונים (GPRS). מכיוון שנפח המידע נמצא בעלייה גדולה מאוד, חשוב להישען על בינה מלאכותית ולימוד מכונה, ולשדר רק את התובנות העיקריות המתקבלות לאחר עיבוד ראשוני.

"אנחנו גם רואים שינויים בסוג הנתונים ובקשות לנתונים חדשים. כך למשל, מצב לחץ האוויר והטמפרטורה בצמיגים משפיעים על צריכת הדלק המיידית, במיוחד במשאיות גדולות ועמוסות במטען. התוצאה היא שיצרנים החלו להתקין חיישנים בתוך הצמיגים אשר מספקים מידע חדש שאנחנו מעבדים. אנחנו צופים שבקרוב נידרש לספק מידע מחיישנים של מערכות העיר החכמה וממערכות דיווח מזג האוויר. בנוסף, כניסת הרכב החשמלי תייצר דרישה למערך חדש וגדול מאוד של נותנים שיהיה צורך לטפל בהם".

ההשקעה במפעל טאואר בהודו: כ-4 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעמד חתימת ההסכם בין קונסורציום ISMC לבין מדינת קרנטקה  בהודו. קרדיט: Next Orbit Ventures Fund

לאחר עיכובים שנמשכו יותר מ-10 שנים, הפרוייקט של טאואר סמיקונדקטור להקמת מפעל שבבים בהודו מקבל ככל הנראה תאוצה, במיוחד בעקבות המתיחות הגלובלית הדוחפת ממשלות רבות בעולם לחזק את ייצור השבבים המקומי שלהן. בסוף חודש מרץ 2022 הודיע שר האלקטרוניקה וטכנולוגיות המידע של הודו, שרי רג'יב צ'נדרסקר, שהממשלה אישרה את עיקרי התוכנית לבניית תעשיית שבבים בהודו, ומינויה של מחלקת India Semiconductor Mission לתפקיד הפיקוח על הפרוייקט. מדובר בהקמת שלושה מפעלי ייצור שבבים, מפעל לייצור צגים, מפעל מתמחה בתחום הסיליקון פוטוניקס, ותוכנית לעידוד פרויקטי פיתוח שבבים בהודו.

במסגרת הפרוייקט, הממשלה אישרה תקציב כולל של כ-10 מיליארד דולר. לפני כשבועיים הודיע קוסורציום ISMC, הכולל את טאואר כשותף הטכנולוגי ואת קרן ההשקעות Next Orbit Ventures Fund שמרכזה במומבאי כשותף הפיננסי, שהוא ישקיע 3 מיליארד דולר בהקמת מפעל לייצור שבבים אנלוגיים בטכנולוגיה של 65 ננומטר במדינת קרנטקה (Karnataka) בדרום-מערב הודו. הקונסורציום חתם בתחילת החודש על הסכם הבנות עם מדינת קרנטקה לקבלת שטח של 600,000 מ"ר ליד העיר מיסורו (Mysuru), אשר ישמש להקמת מפעל שיעסיק כ-1,500 עובדים ישירות ועוד כ-10,000 עובדים כספקי משנה.

על-פי התוכנית הממשלתית, הודו תממן כ-30% מעלות הקמת מפעל. פירוש הדבר שמדובר בהשקעה כוללת בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. כעת הקונסורציום ממתין להחלטה סופית של ממשלת הודו. מדובר במהלך שסבל מעיכובים רבים מאוד לאורך השנים, והחל בשנת 2012 כאשר ממשלת הודו פירסמה מכרז להקמת מפעל שבבים בתמיכה של חברה בינלאומית. טאואר נכנסה למהלך הזה כבר בשלביו הראשונים, ובפברואר 2012 הודיעה שהיא מתמודדת על המכרז.

לאחר 10 שנות עיכובים מגיע שלב ההכרעה

בשנת 2013 בחרה הממשלה בהצעתה של טאואר, אולם מאז הפרוייקט התנהל בעצלתיים ולא התקבלה החלטה סופית על מימון הפרוייקט. אלא שהמתח הגלובלי של השנים האחרונות ומשבר שרשרת האספקה שנוצר בעקבות הקורונה, משנים ככל הנראה את רמת הדחיפות של הפרוייקט, ומקרבים אותו למימוש. ראש מחלקת פיתוח התעשייה במדינת קרנטקה, גונג'אן קרישנה, הסבירה: "המצב הגיאופוליטי הנוכחי מחייב את הודו לפתח יכולת תכנון וייצור עצמאית של שבבים".

מאז 2012 חל שינוי נוסף: בחודש פברואר 2023 אמורה להסתיים עסקת מכירתה של טאואר לחברת אינטל בעיסקה בהיקף של כ-5.4 מיליארד דולר במזומן. המשמעות מבחינת הודו היא שכעת אינטל היא זו שתעמוד מאחורי הפרוייקט, ביחד עם כל העוצמה הפיננסית והטכנולוגית שלה. השפעת השינוי הזה אינה ברורה: הוא עשוי להמריץ את הממשלה להתניע את הפרוייקט, ואולי להציב דרישות נוספות שיעכבו אותו בשנה נוספת. טאואר סמיקונדקטור מייצרת רכיבים אנלוגיים, רכיבים דיגיטליים, רכיבי הספק וחיישנים. ברבעון הראשון של 2022 צמחו מכירותיה בכ-21% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-421 מיליון דולר.

או-מד תספק לברזיל מערכות RF לטיפול באין-אונות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת או-מד (Ohh-Med Medical) הפועלת מתוך הקמפוס של חברת מדימור בטבריה, חתמה הסכם הפצה ראשון מחוץ לגבולות ישראל. ההסכם נחתם עם חברת Levyreitor Medical Products מסאו פאולו, ברזיל, להפצת מערכת Vertica לטיפול בהפרעות אין אונות בקרב גברים. במסגרת ההסכם, Levyreitor התחייבה לנהל את תהליך הרגולציה בברזיל, שהחל לאחרונה וצפוי להימשך כ-18 חודשים. לדברי מייסד ומנכ"ל או-מד מדיקל, דניאל לישינסקי, שוק היעד הפוטנציאלי בברזיל נאמד ב-3-5 מיליון גברים. "אנו מעריכים שבשנתיים הראשונות יימכרו בברזיל כ-25,000 מערכות בהיקף של כ-16 מיליון דולר".

מערכת Vertica מובססת על תופעה מוכרת: חימום מקומי מבוקר באמצעות קרינת RF מעודד את ההיווצרות של סיבי קוגן חדשים. התופעה הזאת משמשת במערכות להעלמת קמטים בפנים הנמצאות בשוק. החברה האתימה את הרעיון לצורך חיזוק ושיקום רקמות הקולגן האחראיות למנגנון הפיזיולוגי של הזקפה. החברה ביצעה ניסוי קליני מוצלח במחלקת הנוירו-אורולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם בהובלת פרופ' אילן גרינולד, שבעקבותיו המכשיר אושר לשימוש ושיווק בישראל, באמצעות אתר האינטרנט של החברה.

או-מד מדיקל נמצאת בתהליך מתקדם לקבלת אישור CE לשיווק המכשיר גם באירופה, אשר צפוי להתקבל ב-2022. בימים אלה החברה נערכת לניסוי קליני שני ורחב-היקף בפלורידה שבארצות הברית. להערכתה היא תקבל אישור FDA בארה"ב במהלך 2023. שוק היעד של החברה רחב מאוד: סקרים שבוצעו באנגליה ובצרפת מצאו כי 40%-30% מהגברים סובלים מהפרעות זקפה בדרגה בינונית עד מלאה, כאשר הסיכוי לכך שווה באחוזים לגיל הגבר (55% מהגברים בגיל 55, וכדומה).מדובר במכשיר לטיפול עצמי, לא פולשני, ללא תופעות לוואי ושאינו מצריך מרשם רופא או מעקב רפואי.

למידע נוסף: www.vertica-labs.com

HSBC ו-NTT מצטרפות להשקעה בקלאסיק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסטארט-אפ Classiq מתל-אביב, שפיתחה פלטפורמה לכתיבת אלגוריתמים למחשבים קוונטיים, הודיעה היום (ב') כי היא מרחיבה את סבב B מ-33 מיליון דולר ל-36 מיליון דולר.  המצטרפות החדשות להשקעה בחברה הן HSBC, הבנק השני בגודלו באירופה, Neva SGR האיטלקית, מקבוצת הבנקאות Intesa Sanpaolo, ו-NTT Finance שבשליטת ענקית הטלקום היפנית NTT. בעקבות ההשקעה החדשה יגיע סך ההון שגייסה קלאסיק בשנתיים שעברו מהקמתה ל-51 מיליון דולר.

שלוש החברות מצטרפות למשקיעים הקיימים בקלאסיק: Wing VC, Entrée Capital, Hewlett Packard Pathfinder, Team8, Phoenix, Sumitomo Corp. (באמצעות IN Ventures), OurCrowd, Spike Ventures, Samsung NEXT וכן בכירי שוק השבבים Lip-Bu Tan ו-Harvey Jones.

NTT Finance היתה הלקוחה הראשונה שקלאסיק חשפה באופן פומבי. במסגרת שיתוף הפעולה, שקלאסיק חשפה בחודש פברואר, NTT Finance תעשה שימוש בפלטפורמת התכנות הקוונטי של קלאסיק כדי לפתח אלגוריתמים קוונטיים ייעודיים לצורך ביצוע חישובים מורכבים בתחום דירוגי האשראי, וזאת כחלק משירותי המחשוב המתקדמים שבכוונתה לספק ללקוחותיה בעולם הפיננסי.

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ”ל ניר מינרבי, סמנכ”ל המו”פ אמיר נוה והטכנולוג הראשי יהודה נוה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

לא מכבר השיקה קלאסיק את גרסת הבטא של פלטפורמת הפיתוח שלה, והעמידה אותה לרשות מספר לקוחות ראשונים, ובהמשך מתכננת החברה לפתוח את השימוש לעוד עשרות לקוחות.

האזינו לשיחה עם מנכ"ל קלאסיק ניר מינרבי, מתוך תוכנית מס' 22 בפודקאסט של Techtime, שעלתה באוגוסט 2020:

REE חנכה מתקן ייצור רובוטי בקובנטרי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת האוטו-טק REE, שפיתחה פלטפורמת מרכב שטוחה לכלי-רכב חשמליים ואוטונומיים, פתחה מרכז ייצור ראשון בעיר קובנטרי שבבריטניה. המתקן, שיהיה רובוטי לחלוטין, משתרע על פני 12 אלף מ"ר והוא הוקם בשיתוף חברות האוטומציה התעשייתית Rockwell Automation ו-Expert Technologies.

מ-REE נמסר כי המתקן יוכל לייצר 40,000 יחידות פינה (כלומר, יחידה לכל גלגל) המיועדים לכ-10,000 כלי-רכב חשמליים בסך הכול. בכוונת החברה להעתיק את את המודל של המתקן בקובנטרי למתקן שיש לחברה בעיר אוסטין שבמדינת טקסס בשנת 2023 ובכך להכפיל את כושר הייצור שלה כבר בשנה הבאה ל-20,000 כלי-רכב. לדברי החברה, המרכז בקובנטרי צפוי לשרת את דרישות יצרניות הרכב ולקוחות אחרים באירופה עם התמקדות ראשונית בפלטפורמה החשמלית P7 עבור כלי רכב מסחריים וציי משלוחים. 

נהיגה אלקטרונית מלאה

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין השאסי לגלגל ובתוך הגלגל. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. החברה מכנה את הארכיטקטורה הזו x by wire, וזאת מאחר שכל מערכות הרכב, הממוקמות בארבע הפינות, נשלטות על ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני.

על בסיס טכנולוגיה זו פיתחה החברה עד כה מספר פלטפורמות עבור יישומי-קצה כמו משלוחים עירוניים, רכבי היסעים, מונית אוטונומית ומשאית בינעירונית. בתחילת השנה חשפה REE פלטפורמה ייעודית עבור חברות ציי משלוחים. ה-P7 [בתמונה למעלה], שלדברי החברה נבנתה על פי הדרישות והמפרט המדויק של אחת מחברות הרכב הגדולות בעולם. הפלטפורמה השטוחה מספקת מרחב פנימי גדול ע 35% יותר בהשוואה לרכבים מסחריים דומים.

האזינו לשיחה עם אוהד שטאובר, סמנכ"ל המו"פ של REE, מתוך תוכנית מס' 47 בפודקאסט שלנו, שעלתה בחודש מרץ 2022:

נכשל נסיון ארלדן לרכוש מניות טלסיס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מודול DART-MX8M-MINI של ואריסייט המבוסס על מעבד i.MX 8M של חברת NXP

נכשל הנסיון של קבוצת ארלדן השקעות לרכוש חבילה של מניות טלסיס (Telsys) אשר היתה מעניקה לה השפעה גדולה בחברה. כיום מחזיקה ארלדן ישירות ובעקיפין בכ-22.65% מהמניות: ארלדן השקעות מחזיקה בכ-1.82% מהמניות, וחברת ארלדן החזקות הנמצאת בבעלותה המלאה, מחזיקה בכ-20.83% ממניות טלסיס. ב-12 באפריל 2022 פירסמה ארלדן החזקות הצעת רכש לכל בעלי המניות של החברה לרכישת מניות שלהם במחיר של 163.9 שקל למניה בסכום כולל של עד כ-53.2 מיליון שקל. הדבר היה מעניק לה 5% נוספים בחברת טלסיס, וממצב אותה בעמדה של בעלת שליטה המחזיקה בשיעור הגבוה ביותר של מניותיה.

הדירקטוריון לא מביע דעה ישירה

חברת טלסיס נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כמיליארד שקל. בתגובה להצעה הרכש, פירסם דירקטוריון טלסיס הודעה מיוחדת מטעמו שבה מסר כי הוא מסרב לחוות את דעתו על ההצעה. יחד עם זאת, בהודעה גם נמסר שבעלת השליטה הנוכחית בחברה, משפחת יגודה (יגודה אחזקות) המחזיקה בכ-20.8% מהמניות, והמנכ"ל שיבי דקל (כ-1.5% מהמניות), לא ייענו להצעת הרכש. בסוף שבוע שעבר התקבלו התוצאות: ארלדן לא הצליחה להשיג את כמות המינימום של המניות, וביטלה את הצעת הרכש.

המעורבות של קבוצת ארלדן בחברת טלסיס היא עמוקה: לצד ההשקעה הישירה בטלסיס, היא מחזיקה בכ-20.83% ממניות חברת ואריסייט (Variscite) מלוד הנמצאת בבבעלות טלסיס (70.37%). ומנכ"ל ארלדן השקעות, צלי רשף, משמש גם כיו"ר ואריסייט. חברת טלסיס פועלת בשני תחומים: שיווק והפצת רכיבים אלקטרוניים, מיכשור אלקטרוני וכלי פיתוח, וכן הפעילות של ואריסייט בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים (System on Modules-SoM) המשמשים לפיתוח וייצור מערכות אלקטרוניות גדולות יותר.

תנודות בשוק ההפצה

בשנים האחרונות חלו תנודות דרמטיות במשקל שתי הפעילויות האלה. משקלה של ואריסייט נמצא בעלייה ובשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-199.2 מיליון שקל וברווח של כ-86 מיליון שקל. המודל העסקי של ואריסייט מבוסס על ההערכה בתעשייה שעד לכמות של 50,000 יחידות, יש יתרון לרכישת מודול סטנדרטי מוכן מראש. מעל הכמות הזאת יש יתרון כלכלי בפיתוח וייצור מודול ייעודי.

מנגד, משקל פעילות ההפצה סבל מירידה, במיוחד מאז החליטה טקסס אינסטרומנטס למכור בעצמה את רכיביה והופעת משבר שרשרת האספקה שנוצר בעקבות הקורונה. המכירות ב-2021 הסתכמו בכ-67.1 מיליון שקל בלבד. יחד עם זאת, החברה מעריכה שזו תופעה זמנית: בסוף 2021 הסתכם צבר ההזמנות של פעילות ההפצה עבור אספקה לשנת 2022 בהיקף של כ-55 מיליון שקל, בהשוואה לצבר הזמנות של 18 מיליון שקל בלבד בסוף 2020. הנתון תואם לתחזית שלה להגדלת המכירות ב-2022.

מעניין לציין שכ-42% ממכירות הרכיבים היו לקבלניות ייצור (Contract Manufacturing) ורק 58% לחברות יצרניות. נתון המלמד על משקלן הגובר של הקבלניות בתעשייה הישראלית, בדומה למגמה דומה בעולם כולו. בסך הכל, מכירות קבוצת טלסיס ב-2021 הסתכמו בכ-266.3 מיליון שקל.

אלקטריאון מקימה ל"אפיקים" חניון טעינה חשמלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלקטריאון (Electreon) חתמה על הסכם עם חברת התחבורה הציבורית אפיקים, שבמסגרתו היא תשתמש בתשתית הטעינה האלחוטית שפיתחה, כדי להפוך חניון אוטובוסים של אפיקים לחניון המבצע הטענה רציפה  של צי של 30 אוטובוסים החשמליים בזמן חנייתם. ההיקף הכספי של הפרויקט הינו כ-5.6 מיליון שקל. לאקטריאון יש שיתוף פעולה דומה עם חברת "דן".

אפיקים היא חברת התחבורה הציבורית הרביעית בגודלה בישראל ומפעילה קווים באזור ראש העין-פתח תקווה. תשתית הטעינה תותקן בחניון אוטובוסים של אפיקים בראש העין, כחלק ממאמצי העירייה להאיץ את המעבר לתחבורה ציבורית נקייה ושקטה בעיר. החניון משמש את אפיקים כמסוף וחניון לילה, כך שהאוטובוסים החשמליים שתפעיל אפיקים ייטענו באמצעות הטכנולוגיה של אלקטריאון במהלך שעות היום והלילה. באלקטריאון מעריכים כי הפתרון יביא לחיסכון בחשמל והארכת שעות הפעילות של האוטובוסים החשמליים. ההסכם אושר על ידי משרד התחבורה ובאלקטריאון מעריכים כי הוא עשוי להתרחב בעתיד, מול אפיקים ומול מפעילי תחבורה ציבורית נוספים.

חברת אלקטריאון מבית ינאי פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית את משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

הסכם ל-EVR Motors עם ספקית המערכות ההודית Badve

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שיתוף פעולה נוסף ל-EVR Motors הישראלית בשוק הרכב ההודי. החברה חתמה על הסכם עם ספקית המערכות לרכב ההודית Badve Group of Industries, שבמסגרתו Badve תייצר מנועים חשמליים, המתבססים על הארכיטקטורה הקניינית של EVR, עבור שוק כלי הרכב החשמליים הדו-גלגליים ותלת-גלגליים, הכוללים רכבי משא תלת גלגליים וכלי רכב תלת גלגליים לנוסעים בקטגוריות L3 ו-L5 שבהן צפויה צמיחה גדולה בהודו בשנים הקרובות. הסכם זה מצטרף להסכם שחתמה EVR בחודש שעבר עם חברת Tier-1 הודית נוספת, Napino, שגם כן מיועד לשוק הדו-גלגלי.

ל-Badve 29 מפעלי ייצור הפרוסים ב-7 מדינות בהודו והיא מעסיקה 15,000 עובדים. מוצריה מיוצאים לארצות הברית, יפן, בריטניה, סין ועוד. שתי החברות כבר מוציאות לפועל תוכנית להרכבת מנועי הדגמה באתר של Badve בעיר Pune שיימסרו ליצרני רכב בהודו כיחידות הדגמה. החברות מתכננות להתחיל בייצור סדרתי באמצע שנת 2023 בקצב של חצי מיליון יחידות לשנה והמנועים ישולבו במספר דגמים נבחרים של כלי רכב.

מנוע חשמלי קטן וקל-משקל

EVR פיתחה מנוע חשמלי מסוג חדש (TSRF), המאפשר לשפר את הביצועים ולהפחית את המשקל בהשוואה למנועים חשמליים סטנדרטיים. המנוע מבוסס על שיפור במבנה של מנועי שטף מגנטי רדיאלי (Radial Flux Permanent Magnet) המוכרים לתעשייה. במנועים האלה המרכיב הנייח (Stator) מורכב מסדרת אלקטרו-מגנטים המייצרים שדות מגנטיים הנעים בתנועה היקפית מסביב למנוע. השטף המגנטי שלהם ניצב לציר המסתובב (Rotor) ומפעיל כוחות משיכה ודחייה על מגנטים קבועים המצויים ברוטור, אשר גורמים למנוע להסתובב.

במבנה החדש שהחברה פיתחה (מוגן בפטנטים רשומים בארה”ב, באירופה, בסין ובישראל), נעשה שימוש בסלילים אלקטרו-מגנטיים במבנה המשפר את פיזור השטף המגנטי ומקטין את הפסדי האנרגיה במנוע. החברה ביצעה שיפורים נוספים: שימוש במגנטים מחומרים מיוחדים (Soft Magnetic Composites), שיפורים מבניים המפשטים את תהליך הייצור, דוגמת שימוש בסלילים מוכנים מראש המותקנים רק בשלבי ההרכבה הסופיים, ועוד.

טכנולוגיית TSRF של החברה מתאימה למגוון רחב של הספקים ומומנטים בטווח מתחים בין 48 וולט ל-800 וולט, ומאפשרת להתאים מנוע קטן, קל וחזק למרבית אמצעי התחבורה. המנועים הראשונים של EVR הם מנועי 48/96 וולט מקוררי-אוויר ומוגנים נגד מים. הם מיועדים לכלי-רכב חשמליים דו-גלגליים או תלת-גלגליים. המנועים האלה בעלי הספק של 17kW, מומנט של 40Nm, משקל של 9 ק”ג ונפח של 2.7 ליטרים בלבד.

EVR Motors גייסה עד כה מימון סיד של 10 מיליון דולר מכמה משקיעים, בהובלת מריוס נכט, אחת הדמויות המובילות בישראל ביזמות סדרתית, בייסוד חברות טכנולוגיה ובהשקעות בהיי טק, ובהשתתפותTeramips Technologies, שמממנת רעיונות טכנולוגיים חדשניים, לצד קרנות SIBF ו-Varana Capital. בנוסף לכך קיבלה EVR מענקים מרשות החדשנות ומקרן BIRD. בימים אלה שוקדת EVR על גיוס סבב A במטרה להאיץ את החדירה לשוק, להגדיל את כושר הייצור ולפתח מנועים נוספים.

החברה מנוהלת החל מ-2019 על ידי עפר דורון, ששימש בתפקידו הקודם כמנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית, והוביל את צוות התעשיה האווירית שתכנן ובנה את החללית “בראשית” של SpaceIL. עופר דורון היה אחראי גם על הפיתוח, הבנייה, השיגור והתפעול של לווייני התקשורת והתצפית של התעשייה האווירית עבור משתמשים ישראליים וזרים.

EVR Motors נוסדה בידי הנשיא ומנהל התפעול הנוכחי של החברה אלי רוזינסקי, יחד עם ויקטור כסלו ורוסלן שבינסקי. יו”ר החברה הוא אופיר שוהם, ראש מפא”ת לשעבר, שמוביל את השקעות ההיי טק של מריוס נכט. החברה מעסיקה מעל 30 עובדים בפתח תקווה, ביניהם ארבעה בעלי דוקטורט, מהנדסים, צוות הרכבת מנועים וקבוצת בקרה וניסויים.

חנן ברנד מונה למנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות החדשנות הודיעה על מינויו של חנן ברנד לסמנכ"ל ומנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות. בתפקידו יהיה אחראי על קידום וניהול ההשקעות ביזמים ובחברות סטראט-אפ הנמצאים בשלב פיתוח הרעיון, וכן בחממות ובתוכניות אחרות של הרשות. ברנד כיהן ב-15 השנים האחרונות כמנהל השקעות במגוון קרנות הון סיכון, בהן בחממה הטכנולוגית ניות, קרן עופר הייטק, קרן JVP ובתפקידו האחרון כשותף-מנהל של הקרן האמריקאית-ישראלית Cornerstone Venture Partners. הוא הוביל השקעות בעשרות חברות סטארט-אפ ישראליות והיה חבר בדירקטוריון של חברות טכנולוגיה רבות.

ברנד הוא ממייסדי ושימש כיו"ר עמותת Made in Jerusalem הפועלת מ-2012, לקידום האקוסיסטם היזמי-טכנולוגי בירושלים. לברנד תואר ראשון במנהל עסקים ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, ותואר MBA מהטכניון במסלול ניהול חברות עתירות ידע. לדבריו, "היצירתיות והיזמות בישראל הם הקטר שהוביל לצמיחה אדירה ולהפיכת ישראל מודל לחיקוי בעולם. אך כדי לשמר את היתרון התחרותי, אנחנו חייבים לעודד יותר ישראלים וישראליות, ממגוון רב ככל האפשר, הן דמוגרפית והן גיאוגרפית, להצטרף לעולם הטכנולוגי, ולהאמין ביכולתם להפוך רעיונות פורצי דרך למציאות".

התעשייה מצליחה – למרות המדינה

ראוי לציין שבדו"ח השנתי שלה שפורסם בשבוע שעבר, הזהירה רשות החדשנות שההשקעה הממשלתית במו"פ עתידי פורץ דרך נמוכה מאשר במדינות ה-OECD וניכרת ירידה במדדי תחרותיות בינלאומיים. "המשך הצמיחה בענף ההייטק הישראלי אל מול התחרות העולמית נמצא בסיכון בשל השקעה ממשלתית נמוכה בצורה מהותית אל מול מדינות העולם". ישראל הידרדרה למקום ה-15 במדד החדשנות העולמי בשנת 2021 לעומת מקום 10 בשנת 2019". בנוסף, ב-2021 חלה ירידה של 6% בכמות העובדים מהחברה החרדית ונמשך הקיפאון בשיעור העובדים מהחברה הערבית.

יחד עם זאת, התעשייה עדיין מצליחה מאוד: יצוא ההייטק עבר לראשונה את רף ה-50% ועומד על 54% מהייצוא התעשייתי של ישראל, התעסוקה בענפי ההייטק עברה לראשונה את רף ה-10% מכלל המועסקים במשק וכ-19% מבני 30-34 בישראל מועסקים בתפקידים טכנולוגיים בכלל ענפי המשק. גם באקדמיה מורגש שינוי, ובשנה האחרונה המקצוע הפופלרי ביור באקדמיה ללימודי תואר ראשון היה מדעי המחשב – שכלל כ-11% מהסטודנטים.

אריק קורקוס מונה למנכ"ל מדטרוניק ישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל מדטרוניק ישראל, אריק קורקוס. צילום: מדטרוניק

אריק קורקוס מונה לתפקיד מנכ"ל מדטרוניק ישראל (Medtronic Israel), במקומו של ירון יצהרי אשר פרש מהתפקיד בחודש אוקטובר 2021. קורקוס הוא בעל ניסיון ניהולי של יותר מ-20 שנה בתעשיית הבריאות, מהם 11 שנים בחברת מדטרוניק ולפני-כן 4 שנים כמנהל מכירות בחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון. במסגרת עבודתו במדטרוניק שימש כמנהל חטיבת הטיפול בהפרעות קצב הלב בישראל, וחבר הנהלת החברה באירופה, תפקיד שבמסגרתו היה אחראי על ניהול פעילויות בתחום הקרדיולוגיה.

מדטרוניק היא אחת מהיצרניות הגדולות בעולם של מכשור רפואי ומעסיקה כיום כ-90,000 עובדים. בישראל החברה מעסיקה כ-1,000 עובדים בתחומי הפיתוח והייצור של מערכות רפואיות, וכן תמיכה בשוק המקומי. בשנים האחרונות החברה ביצעה מספר רכישות בישראל, בהיקף כולל של כ-4 מיליארד דולר. העיסקה הגדולה ביותר היתה רכישת חברת מזור רובוטיקס בשנת 2018 תמורת כ-1.64 מיליארד דולר. מזור נחשבת לחלוצה עולמית בתחום הרובוטיקה לניתוחי גב, ופיתחה מערכות הנחיה רובוטיות לביצוע ניתוחי עמוד שדרה, המאפשרות למקם ברגים אורתופדיים בחוליות באופן מדויק.

בשנת 2014 רכשה מדטרוניק את חברת קובידיאן האירית תמורת כ-42 מיליארד דולר. המהלך הכניס אותה עמוק אל תוך השוק הישראלי, מכיוון שקובידיאן ביצעה רכישות רבות בישראל בהיקף כולל של כ-1.5 מיליארד דולר. בין השאר היא רכשה את Given Imaging (החלוצה העולמית של אנדוסקופיה באמצעות גלולה נבלעת), את חברת אורידיון שפיתחה ציוד לבדיקת פחמן דו-חמצני בנשימה, את חברת Super Dimension שפיתחה טכנולוגיית ניווט פנים גופית אלקטרומגנטית לבדיקת דרכי הנשימה, ועוד.

סטרטסיס נפרדת משוק המדפסות השולחניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת MakerBot הפועלת מניו יורק ונמצאת בבעלות סטרטסיס (Stratasys), חתמה על הסכם מיזוג עם אחת מהמתחרות הגדולות ביותר שלה, חברת Ultimaker ההולנדית הנמצאת בבעלות NPM Capital. המיזוג מייצר שחקנית חדשה בתחום מדפסות התלת מימד השולחניות, אשר תפעל בסיוע השקעה משותפת בהיקף של 62.4 מיליון דולר: חברת NPM Capital תבצע השקעה של 15.4 מיליון דולר ותחזיק ב-54.4% ממניות החברה. סטרטסיס תשקיע 47 מיליון דולר ותחזיק בכ-45.6% ממניות החברה המאוחדת.

העיסקה תלויה בקבלת אישורים ובהסכמים עם איגודי עובדים, וצפויה להסתיים ברבעון השלישי של 2022. עדיין לא נקבע שם לחברה החדשה, אולם היא תנוהל על-ידי שני מנכ"לים משותפים: נדב גושן המשמש כיום כמנכ"ל MakerBot יהיה אחראי על התפעול, המו"פ והמוצר. יורגן פון הולן, המשמש כיום כמנכ"ל Ultimaker, יהיה אחראי על הפעילות המסחרית. החברה החדשה תפעל באמצעות מטה בהולנד ומטה בניו יורק.

מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף, הסביר שהעיסקה נובעת מאסטרטגיית ההתמקדות של סטרטסיס בתחום פתרונות ההדפסה מבוססי פולימרים לשוק התעשייתי, בשעה שמייקר-בוט והחברה החדשה פועלות בתחום המדפסות השולחניות. מכיוון שסטרטסיס תחזיק בפחות מ-50% מהישות החדשה, היא לא תיחשב כחברה בת ותוצאותיה הפיננסיות לא יאוחדו עם אלה של סטרטסיס.

האיום הגדול ביותר מגיע מסין

חברת MakerBot הוקמה בשנת 2009 ונירכשה על-ידי סטרטסיס בשנת 2013. גם לאחר העיסקה היא המשיכה לפעול כחברה בת עצמאית אשר מרכזה בניו יורק. בשנת 2016 סגרה החברה את קו הייצור שלה והעבירה את הייצור לאחריות חברת Jabil. לפי הערכות בתעשייה היא מעסיקה כ-200 עובדים ומכירותיה מסתכמות בכ-160 מיליון דולר בשנה.

חברת אולטימייקר הוקמה בשנת 2011 ומעסיקה כ-330 עובדים. ראוי לציין ששולי הרווח של קו המדפסות השולחניות נמוך בהרבה משולי הרווח של המדפסות התעשייתיות שבהן החליטה סטרטסיס להתמקד. מדובר בשוק קשה ביותר: להערכת חברת BIS Research השוק צפוי לצמוח בשיעור דו-ספרתי, אולם זהו שוק רגיש מאוד למחיר ולכן גם נמצא בשליטה של חברות סיניות. הדבר הזה מסביר את הכוונה של החברה הממוזגת להשקיע את הסכום שהיא מקבלת מ-NPM ומסטרטסיס בפיתוח טכנולוגיות חדשות.

מנכ"ל אינוויז חושף פרטים נוספים על עסקת הענק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתחילת החודש דיווחה חברת אינוויז (Innoviz) על חוזה ענק נוסף בתעשיית הרכב, לאספקת חיישני ה-LiDAR של החברה לאחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם, בשווי כולל המוערך ב-4 מיליארד דולר. אתמול (ד'), במהלך שיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, סיפק מייסד-שותף ומנכ"ל החברה, עומר כילף, פרטים נוספים על העסקה ויצרנית הרכב.

בשלב זה, אינוויז אינה חושפת את זהות יצרנית הרכב, אך בחודשים הקרובים צפויות השתיים לצאת בהצהרה פומבית משותפת. בשיחת הוועידה גילה כילף כי מדובר באחת משלוש קבוצות הרכב הגדולות בעולם, המחזיקה בנתח של 10% משוק הרכב העולמי וכוללת בתוכה מותגי רכב רבים. במסגרת ההסכם הנוכחי, אינוויז צפויה לספק את הדור השני של חיישן החברה, InnovizTwo, הכולל גם את תוכנת החישה, לכ-8 מיליון מכוניות המשתייכות למותגי הפרימיום בקבוצה, עבור יישומי L2 ו-L3.

עם זאת, היקף העסקה עשוי לגדול במידה ומותגי רכב נוספים בקבוצה יאמצו את הפיתרון, ואינוויז כבר מצויה במגעים עימם. נציין כי לפי חברת המחקר Focus2Move שלוש קבוצות הרכב הגדולות בעולם ב-2021, לפי נתוני מכירות, הן טויוטה (נתח שוק של 12.2%), פולקסוואגן (10.4%) ורנו-ניסאן. פרט מעניין נוסף בעסקה הוא כי אינוויז זכתה בזכיית התכנון הזו במעמד של ספקית מערכות Tier-1, כלומר כספק של פתרון שלם, וזאת בשונה משיתוף הפעולה שלה עם ב.מ.וו, שבו אינוויז משמשת כספקית רכיבים (Tier-2), אשר קשורה אל ב.מ.וו באופן עקיף, דרך ספקית ה-Tier-1 מאגנה (Magna).

מעמד של Tier-1 הוא יעד אסטרטגי

מתכונת של Tier-1 היא מרכיב משמעותי באסטרטגיית החברה, מאחר שהיא מאפשרת לאינוויז לעבוד ישירות מול יצרניות הרכב (OEM), לספק פתרונות שלמים ולמקסם את שולי הרווח. "הפיכתנו לספק Tier-1 הוא צעד בעל משמעות עצומה עבורנו. זה היווה היבט מכריע בתהליך הבחירה של אותה קבוצת רכב, וזה יאפשר לנו להשיג עוד זכיות תכנון כאלה בעתיד", אמר כילף. קבוצת הרכב צפויה להכריז בקרוב על אינוויז כספקית ישירה, מהלך שיסלול את דרכה לעבודה במתכונת דומה מול יצרניות רכב נוספות בתעשייה.

כדי לקבל מעמד של Tier-1, אינוויז נדרשה להציג יכולות בכל הנוגע לניהול קווי ייצור המוניים, עמידה בתקני איכות של תעשיית הרכב ויכולת לבצע אימות של החומרה ושל תוכנות ראיית המכונה. ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו ההכנסות של אינוויז בכ-1.8 מיליון דולר. החברה מצויה במגעים בשלבים שונים (RFQ/RFI) עם עוד כ-12 שחקניות מתעשיית הרכב, מתוכם 3 לקוחות עימם היא מצויה בשלבים מתקדמים, אשר עשויים להבשיל בקרוב להסכם.

בעקבות רבעון ראשון חזק, ואלנס מעלה את התחזית השנתית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ואלנס (Valens) דיווחה אתמול (ד') על הכנסות שיא של 21.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022, גידול של כ-62% בהשוואה לרבעון הראשון של 2021, וזאת בזכות ביקוש גבוה לפתרונות האודיו-וידיאו של החברה בעולמות החינוך, הרפואה והתעשייה, כמו גם המשך צמיחת חטיבת האוטומוטיב. ההפסד הנקי הסתכם ב-1 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של 6.4 מיליון דולר. בעקבות ההתחלה החזקה מהצפוי של השנה, ואלנס מעלה את תחזית ההכנסות השנתית מ-83-85 מיליון דולר ל-86.5-88 מיליון דולר.

ואלנס מפתחת שבבי תקשורת המאפשרים העברת אודיו-וידיאו בקצבים מאוד גבוהים על גבי כבלים פשוטים, והיא פעילה בשני שווקים עיקריים: שוק האודיו-וידיאו ושוק האוטומוטיב. שוק האודיו-וידאו מהווה את ליבת פעילותה של החברה ומשם מגיעות מירב ההכנסות. במקביל, החברה מרחיבה את דריסת הרגל שלה בשוק הרכב, שאליו נכנסה בשנים האחרונות על רקע הצורך הגובר בתקשורת נתונים מהירה ואמינה בין מערכות הרכב.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח אתמול, אמר מנכ"ל החברה גדעון בן צבי כי בחברה מזהים פוטנציאל גדול בשוק החינוך בארצות הברית, בין היתר על רקע תקציב משמעותי שאישר הקונגרס לשדרוג תשתיות החינוך בבתי ספר יסודיים ובתיכונים. "יותר ויותר בתי ספר ואוניברסיטאות משדרגים את תשתית הכיתות שלהם, כדי לאפשר לימודים מתקדמים יותר ולימודים-מרחוק. הממשל הפדרלי מכיר בחשיבות הטכנולוגיה ללימודים."

באשר לפעילות בתעשיית הרכב, עדכן המנכ"ל בן צבי כי כ-30 ספקיות Tier-1 ו-Tier-2 בוחנות כעת שילוב של שבב ה-VA7000 של ואלנס, המותאם לתקן A-PHY של ארגון התקינה MIPI, הנסדיר את דרישות התקשורת בין מערכות הרכב ולמעשה מתבסס על הטכנולוגיה של ואלנס. זהו היתרון התחרותי המובהק ביותר של ואלנס בשוק הרכב, ובן צבי מעריך כי בשלב הבא יצרניות רכב (OEM) ידרשו כתנאי-סף כי כל מערכת מקושרת לרכב שהם שוקלים להטמיע תעמוד בתקן. "אני מאמין שאנחנו נראה את הדרישה הזו לקראת תחילת 2023, מה שיוביל לזכיות תכנון ב-2023 וייצור המוני ב-2025. היתוך הנתונים שמגיע מהסנסורים, המכ"מים, הלידאר והמצלמות, והאינטגרציה של הדאטה הזה ביחידת המחשוב, יהווה נדבך חשוב במהימנות של מערכות עזר בטיחותיות ונהיגה אוטונומית, ואנחנו מאמינים כי הפתרון שלנו ימלא תפקיד חיוני במגמות הללו."

UVision Air הובילה השקעה של 17 מיליון דולר ב-Spear UAV

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שיגור רחפן Ninox באמצעות מטול רימונים. מקור: Spear

חברת Spear UAV מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של 17 מיליון דולר, בהובלת חברת UVision Air מצור יגאל, המתמחה במערכות חימוש משוטט אוויריות. חברת Spear מפתחת כלי-טיס בלתי מאוישים אוטונומיים המשוגרים מקפסולה המסוגלים לבצע משימות צבאיות ומשימות הגנת המולדת, גם במתכונת של נחיל. מנכ"ל UVision, אלוף במיל. אבי מזרחי, הסביר שמטרת ההשקעה "היא לייצר סינרגיה חזקה בין שתי החברות. חברת UVision Air מרחיבה את פורטפוליו הפתרונות שלה לצורכי הכוחות הלוחמים, מהרמה המיקרו-טקטית, ועד לרמת החטיבה והאוגדה. שתי החברות כבר משתפות פעולה בפיתוח מערכות חדשות".

חברת Spear הוקמה בשנת 2017 על-ידי טייס חיל האוויר לשעבר, אלוף משנה במיל. גדי קופרמן, ומנהליה מגיעים מהמחלקות הטכנולוגיות של משרד הביטחון ומהתעשיות הביטחוניות. החברה פיתחה קוספט של מערכות בקפסולה, אשא באנ לידי ביטוי בצורה הקיצונית ביותר בפלטפורמת Ninox 40 הזעירה: זוהי מערכת מוקשחת במשקל של 250 גרם בלבד ומשוגרת במתכונת מקופלת באמצעות נשק קל המצוייד במטול רימונים בקוטר 40 מ"מ. המערכת מצויידת במצלמת יום ולילה וביכולת מעקב אחר מטרות. היא נישאת בחגור האישי של החייל וניתנת לשיגור ידני או מתוך משגר המצוי על-גבי כלי רכב, תוך כדי תנועה או מתוך מחסה.

מפעל ייצור בארה"ב

חברת UVision Air הוקמה בשנת 2011 על-ידי יוצאי צה"ל והתעשיות הביטחוניות. יו"ר החברה הוא יאיר רמתי, לשעבר מנהל תוכנית החץ בתעשייה האווירית. החברה מפתחת את משפחת מערכות החימוש המשוטט האווירי Hero, אשר מסוגלת לפגוע במטרות עד לטווח של 75 ק"מ. בתחילת 2019 היא הקימה מפעל בארה"ב אשר מתוכנן להתחיל לייצר השנה את מערכות Hero עבור הצבא האמריקאי. בחודש אוקטובר 2021 היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם Rheinmetall הגרמנית.

במסגרת ההסכם, תשלב ריינמטל את מערכות Hero במערכות הרכב המאויישות והאוטונומיות, ובכלי רכב משוריינים שלה, דוגמת נגמ"ש הלחימה Lynx. הפתרונות האלה ישווקו לצבאות האירופיים. לדברי קופרמן, שיתוף הפעולה עם UVision Air, יסייע ל-Spear לספק פתרונות לצורכי שדה הקרב המודרני, "לרבות תפעול נחיל רחפנים, משימות איסוף מודיעיני, יכולות תקיפה מדויקות ועוד".

צ'ק-קאפ החלה בניסוי הקליני המכריע בארצות הברית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה, שפיתחה גלולת-רנטגן נבלעת המבצעת סריקה במעי הגס לאיתור פוליפים טרום-סרטניים, הודיעה היום (ד') על התחלת הניסוי הקליני המרכזי (pivotal) בארצות הברית, וזאת לאחר עיכוב של יותר משנה לעומת התכנון המקורי על רקע משבר הקורונה. בסיום הניסוי, ועל סמך תוצאותיו, תגיש החברה בקשה מה-FDA לאישור שיווק המערכת החדשנית שפיתחה, C-Scan, שמיועדת לספק חלופה ידידותית-למשתמש לבדיקת הקולונוסקופיה.

הניסוי ייערך במרכז הרפואי מאיו קליניק (Mayo Clinic) ברוצ'סטר, מינסוטה, ובמרכזים רפואיים נוספים. מאיו קליניק הינו אחד מהמרכזים הרפואיים האקדמיים הנחשבים בארצות הברית ובעולם, וצ'ק-קאפ משתפת עימו פעולה כבר מספר שנים.

הניסוי יכלול כ-1,000 נבדקים בגילאי 50-75 ויתבצע בכ-15 מרכזים רפואיים בארצות הברית. הניסוי בנוי משני חלקים, כאשר חלקו הראשון של הניסוי נועד לאפשר כיול נוסף של המערכת עבור האוכלוסייה בסיכון ממוצע בארצות הברית, והוא יכלול עד כ-200 נבדקים, ואילו חלקו השני, שהינו אקראי ובעל מובהקות סטטיסטית, ישווה את הביצועים של המערכת לאלה של קולונוסקופיה, בדיקת הסקר המקובלת כיום, ויכלול כ-800 נבדקים. ד"ר אליזבת רג'אן, גסטרואנטרולוגית ופרופסור לרפואה במאיו קליניק, תהיה החוקרת הראשית של הניסוי במרכז רפואי זה.

אלכס עובדיה, מנכ"ל צ'ק-קאפ אמר: "אנו שמחים לשתף פעולה עם גסטרואנטרולוגים מומחים ב- Mayo Clinic וממשיכים לקדם את השתתפותם של מרכזים רפואיים מובילים נוספים בניסוי זה. הקמנו תשתית ותהליך סדור לאספקה והפצה של C-Scan, ובכוונתנו להשלים את החלק הראשון של הניסוי שהינו כיול המערכת, ולהתחיל את חלקו השני ההשוואתי, הכולל בדיקת מובהקות סטטיסטית, במהלך הרבעון הרביעי של 2022."

האלטרנטיבה הידידותית לקולונסקופיה

צ’ק-קאפ פיתחה פתרון ידידותי למשתמש לביצוע בדיקת-סקר לגילוי פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. הפיתוח נועד לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות המובילות לתמותה הגבוהה מסרטן המעי-הגס. הנכונות הנמוכה של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את בדיקת הסקר המקובלת, הקולונסקופיה, שהיא הליך פולשני ובלתי נעים. ההיענות הנמוכה מביאה לכך שמקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר סיכוי ההחלמה נמוכים לאין שיעור.

המערכת של צ’ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות, ובנוסף, תוכנה המעבדת את המידע לכדי מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.

זו בדיקה בלתי פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת, כמו בקולונסקופיה. למעשה, הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.