חברת אדמיטק (Admitec) מכפר סבא מגייסת מנהלי/ות תיקי לקוחות – מנהלי/ות פרויקטים.
התפקיד כולל ניהול קשרי העבודה בין קבלן הרכבות אלקטרוניות בחו"ל לבין לקוחות ישראליים מתעשיית ההייטק.
דרישות התפקיד:
♣ מוכוונות לקוח ושרותיות גבוהה, חריצות, עבודה עצמאית בסביבה דינמית מרובת משימות וממשקים.
♣ ניסיון בתחום ניהול קבלני משנה.
♣ אנגלית, כתיבה ודיבור ברמה גבוהה מאוד – חובה.
♣ המשרה מיועדת לנשים וגברים כאחד.
להגשת מועמדות ויצירת קשר: שירי ניב, טלפון: 054-3090472, מייל: [email protected]
חיל הים, מנהלת 'חומה' במפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) של משרד הביטחון, ביחד עם חברת רפאל והתעשייה האווירית, השלימו בהצלחה סדרת ניסויי יירוט של מערכת "כיפת מגן" בתצורה ימית מספינת מגן, סער 6. המערכת בניסוי הופעלה על-ידי שייטת הסטי"לים (ספינות הטילים), לקראת הכרזתה כמערכת מבצעית. בניסוי נבחנו מספר תרחישים שעימם עשויה המערכת להתמודד, בהם: רקטות, טילי שיוט וכטב"מים.
"כיפת מגן" המותקנת בספינות סער 6 היא מערכת חדשה המבוססת על מערכת "כיפת ברזל" אשר משולבת במערך הארצי להגנה אווירית, לצד מערכות "חץ" ו"שרביט קסמים". חברת רפאל הינה המפתחת של כיפת ברזל. התעשייה האווירית, באמצעות חטיבת אלתא, פיתחה את המכ"ם הימי "אדיר" שהותקן בכיפת מגן, וחברת mPrest פיתחה את מערכת השליטה והבקרה של מערכת "כיפת מגן". ראש מנהלת-ים ברפאל, רן תבור, אמר שסדרת הניסויים שנערכו מהווה את השלב האחרון בתהליך פיתוח והתאמת מערכת כיפת-ברזל לים. שר הביטחון, בני גנץ, אמר שהמערכת, "מאפשרת לנו חופש פעולה חיוני מול שלוחי איראן באזור".
בתמונה למעלה: גיל אליזוב, מנהל מוצר בחברת גילת. "עולם הלוויינות נפתח בפני שירותים חדשים"
בשבועות האחרונים דיווחה חברת גילת (Gilat Satellite Networks) על מספר הסכמים עם ספקיות שירותי תקשורת לווייניים אשר מגלים את עומק השינוי המתחולל כיום בתשתיות שירותי התקשורת הלווייניים. חברת Intelsat ביצעה הזמנה ראשונית בהיקף של מיליוני דולרים של הפלטפורמה החדשה של גילת, SkyEdge IV, אשר תשמש כמערכת קרקעית עבור הלוויין המתקדם ביותר שלה, Intelsat IS-40e. בנוסף, מערכת ה-Elastix-TotalNMS של גילת תתמוך בניהול מרכזי של הלוויינים הקיימים והעתידיים של Intelsat. במקביל, חברת SES בחרה בפלטפורמת SkyEdge IV לעבודה מול הלוויין החזק ביותר שלה,SES-17 ועבור לווייני הדור השני שלה (O3b) אשר נעים במסלולים נמוכים. הפלטפורמה מאפשרת פעולה אחודה ומעבר חלק בין שני סוגי מערכות הלוויינים.
מערכת SkyEdge IV היא פתרון חדש שהחברה השיקה בתחילת החודש הזה (פברואר 2022) לאחר שלוש שנות פיתוח. הוא מיועד לספק מענה למה שהחברה מכנה בשם "עידן הרשתות האלסטיות" (Elastix Era of satellite communication). העידן החדש מבוסס על שימוש בלוויינים במסלולים רבים, לוויינים מוגדרי תוכנה (Software Defined Satellite), מערכת ניהול מבוססת ענן ויכולת גישה גמישה, הפותחת את הרשת גם בפני יישומים חדשים דוגמת IoT, תחבורה חכמה, 5G ועוד.
מנהל מוצר בחברת גילת, גיל אליזוב, אמר ל-Techtime שהתהליך הזה משנה את פני עולם התקשורת הלוויינית. "הוא פותח את עולם הלוויינות בפני שירותים חדשים, אשר במקרים מסויימים יכולים אפילו להחליף את הסיבים האופטיים. התוצאה היא שחברות ענק גדולות נכנסו לשוק והחלו לבנות מערכים גדולים מאוד של לוויינים חדשים ומנמיכי רום. על הרקע הזה היה רק טבעי שנפתח מערכת אשר יכולה לנהל את התקשורת גם בלוויינים מנמיכי רום, ולכן החלטנו על פיתוח הפלטפורמה החדשה SkyEdge IV".
בעבר התבסס שוק התקשורת הלוויינית על לוויינים שנעו במסלול גיאוסינכרוני (GEO) בגובה של 36,000 ק"מ אשר שמרו על מיקום קבוע ביחס לכדור הארץ. בשנים האחרונות מוקמות רשתות תקשורת חדשות המבוססות על לוויינים אשר נעים במסלולים נמוכים יותר (NGSO): לוויינים במסלול MEO מקיפים את כדור הארץ בגובה של 5,000-10,000 ק"מ ולוויינים בגובה נמוך (LEO) מקיפים את כדור הארץ בגובה של 500-1,000 ק"מ. במקביל, גם לווייני ה-GEO הוותיקים משנים את פניהם, וכיום המפעילות מכניסות למסלול לוויינים מסוג חדש המכונים Very High Throughput Satellites – VHTS. הם בעלי קיבולת גבוהה מאוד ובעלי יכולת דינמית להקצות משאבים לאזורים יעודיים בהתאם לשינויים זמניים בצריכה.
לשינוי הזה יש יתרונות וחסרונות. ככל שהלוויינים נמוכים יותר הם זולים יותר וזמני התגובה שלהם מהירים יותר, אולם הם אינם מצויים בנקודה קבועה מול האנטנה של המשתמש. ההשהייה הטיפוסית בתקשורת מול לווייני GEO היא כחצי שנייה, לווייני MEO מקצרים את ההשהייה לכ-150ms ולווייני LEO מגיעים לזמני השהייה של כ-50ms. מנגד, חשוב להוסיף שבעוד שאורך החיים הממוצע של לווייני GEO הוא כ-15 שנה, לווייני MEO מוחלפים בכל 10 שנים ולווייני LEO מוחלפים בתוך 5 שנים בלבד. מנגד, התקשורת מול הלוויינים במסלולים הנמוכים מורכבת יותר, מכיוון שהם לא מצויים בנקודה קבועה ונמצאים בתנועה מתמדת, כאשר יש צורך בתהליך של התנתקות והתחברות לוויינים חדשים כאשר לוויין אחד יוצא מאופק אנטנת התקשורת והלוויין השני נכנס אליו.
"המערכת החדשה כוללת מודמי VSAT אשר יכולים לדבר בו-זמנית עם שני לוויינים שונים ולספק קצבי העברת מידע של עד 1.5Gbps, בהשוואה למודמי הדור הנוכחי המאפיין את התעשייה העובד במהירות של עד 200Mbps. המהירות הזאת מאפשרת להגיע אל התא הסלולרי באמצעות הלוויין, בלא צורך בסיבים אופטיים, כפי שלקוחות שלנו עושים כבר כעת בברזיל. היכולות האלה חשובות במיוחד כעת, כאשר רשתות הדור החמישי נמצאות בתהליכי פריסה מתקדמים, והן צורכות קצבי תקשורת גבוהים מאוד".
תחנות ה-VSAT מנוהלות באמצעות מרכז הרשת (Hub) של פלטפורמת SkyEdge IV.הן כוללות כרטיסי משדר ומקלט המתחברים אל הלוויינים, ושרתים סטנדרטיים המריצים תוכנה ייעודית שלנו ומנהלים את התקשורת בין הלוויינים לבין תחנות ה-VSAT. גם כאן הטכנולוגיה מספקת הזדמנות עסקית מעניינת: "אם בעבר היה צורך בהאב אחד, או בהאב יחיד לכל מדינה, הלוויינים מנמיכי רום החדשים זקוקים להרבה מאוד האבים. מדובר במערכת מורכרבת מאוד אשר עוקבת תדיר אחר מצב כל הלווייינים ומעדכנת את המודמים בזמן אמת על מצב הרשת ומצב הלוויינים".
חברת גילת סיימה את שנת 2021 עם צמיחה של 32% במכירות להיקף כולל של כ-218.9 מיליון דולר. בחברה מאמינים שרשתות Elastix יהיו מנוע הצמיחה המרכזי של השנים הבאות, גם לאור העובדה שהן כוללות מרכיב גדול של רשיונות תוכנה. מנכ"ל גילת, עדי צפדיה, אמר שבמהלך השנה החברה חתמה על הסכם בתחום הלווייני NGSO בהיקף פוטנציאלי של מאות מיליוני דולרים לאורך מספק שנים, והזמנה בהיקף של כ-40 מיליון דולר לתמיכה בלווייני LEO. "פלטפורמת SkyEdge IV תחזק את מעמדנו בתחום שירותי התחבורה החכמה, תשתיות הגישה לרשתות סלולריות ושוק הארגוני והביטחוני".
חברת סקאוטקאם (ScoutCam) מעומר, המייצרת מצלמות מיניאטוריות ליישומי מכשור רפואי ותחזוקה תעשייתית, חתמה על הסכם תמלוגים עם יצרנית הרכיבים האופטיים היפנית Sumita Optical Glass. במסגרת ההסכם, סומיטה תשלב את המצלמות הזעירות של סקאוטקאם במוצרי מכשור רפואי שהיא מפתחת ומשווקת בעולם.
סומיטה, שנוסדה ב-1953, מייצרת רכיבים אופטיים כמו עדשות, סיבים אופטיים ופילטרים למגוון תעשיות כמו מכשור הרפואי, תקשורת, מדידות, תאורה ואופטו-אלקטרוניקה. בתחום המכשור הרפואי, מייצרת סומיטה עדשות ומוליכי אור לאנדוסקופים, מיקרוסקופים ומכשירים נוספים. במאי 2021 חנכה סומיטה מפעל חדש לייצור רכיבים עבור מכשור רפואי.
חברת סקאוטקאם, שהתפצלה ממדיגוס, מייצרת מצלמות וידאו זעירות שפותחו במדיגוס עבור יישומים רפואיים. היא מספקת אותן לרובוט בקרת הלוויינים של נאס”א, עובדת עם ווסטינגהאוס ו-Areva הצרפתית על שילובן במערכות בקרת טמפרטורה של כורים גרעיניים, ועם רולס-רויס על שילובן במערכות בדיקת מנועי סילון וצוללות גרעיניות.
מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה
האורחת בתוכנית היום היא לימור חביב, מייסדת חברת 3D4OP המתמחה בתכנון קדם-ניתוחי באמצעות טכנולוגיות של הדפסה בתלת-מימד.
מה יודע המנתח, לפני הניתוח, על מה שצפוי לו בתוך גופו של המנותח. המידע המודיעיני של המנתח מתבסס בעיקר על סריקות הדמאה כמו CT ו-MRI. ואולם, אף שסריקות אלה מספקות מבט מזוויות רבות, אחת הבעיות היא שההסתכלות בהן היא דו-מימדית, מה שלעיתים מותיר לא מעט נעלמים לפני תחילת הניתוח, בעיקר כאשר מדובר בניתוחים מורכבים, כמו ניתוחים להסרת גידולים או לתיקון מומים, שבהם תהליך ההכנה לניתוח ודיוק הביצוע הם קריטיים.
על הפער הזה שבין הדו-מימד לתלת-מימד מסייעת לימור לגשר. בעבודתה מול המנתח בהכנה לניתוח, לוקחת לימור את סריקות ההדמאה וממירה אותם למודלים ממוחשבים תלת-מימדיים, שניתן להדפיסם במדפסות תלת-מימד. המודלים הפיזיים הריאליסטיים הללו מספקים למנתח פרספקטיבה שלמה יותר על אזור הניתוח, שמסייעת לו לתכנן טוב יותר את מהלך הניתוח. תוצר נוסף שמפיקה לימור באמצעות המדפסות הוא כלי-עזר כירורגיים, שנקראים ג'יגים, שמותאמים אישית למנותח ומאפשרים למנתח לבצע פעולות כמו קידוח או כריתה בצורה מדויקת יותר.
בשיחה, מספרת לימור כיצד התגלגלה מסיום לימודיה בעיצוב תעשייתי לעולם הרפואי, על תפקידה בניתוח הפרדת התאומות שנערך בסורוקה לפני מספר חודשים, ועל השימוש במדפסות הייעודיות של סטרטסיס (Stratasys) הישראלית, שמאפשרות להדפיס מודלים ריאליסטיים של איברי גוף שונים.
בתמונה למעלה: החדר הנקי החדש של אפלייד מטיריאלס ברחובות
ב-12 החודשים האחרונים צמחו מכירות אפלייד מטיריאלס בישראל (Applied Materials) בכ-68%. לאור התחזית של החברה על המשך הצמיחה, היא מתכננת לגייס 300 עובדים בישראל, בנוסף לכ-2,000 העובדים שהיא מעסיקה כיום. פעילות אפלייד מטיריאלס בישראל מתבצעת באמצעות חטיבת Process Diagnostic and Control – PDC, הפועלת כיחידה עסקית עצמאית אשר מפתחת, מייצרת ומשווקת ציוד לבדיקת איכות הייצור במפעלי שבבים, ומנוהלת על-ידי רפי בן-עמי.
הצמיחה של הפעילות בארץ באה לידי ביטוי גם בהשקעות בתשתית: בסוף 2021 הודיעה אפלייד על הקמת חדרים נקיים חדשים בשטח של כ-3,200 מ"ר בקמפוס של החברה בפארק המדע ברחובות – בנוסף לחדרי הייצור הנקיים הקיימים, בשטח של כ-4,000 מ"ר. נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס העולמית, גארי דיקרסון, אמר שחטיבת PDC הגיע ברבעון האחרון להכנסות שיא. דיקרסון: "ההכנסות ממוצרי eBeam כמעט והוכפלו בתקופה זאת. אנו מצפים לעלות שוב על ביצועי השוק ב-2022 עם צמיחה חזקה במיוחד בתחום הבדיקות האופטיות של פרוסות סיליקון, ושיפור נוסף במכירות של מוצרי ה-eBeam".
חטיבת PDC מהווה את מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של חברת אפלייד מטיריאלס מחוץ לארה"ב. בחודש אוקטובר 2021 היא הכריזה על מכונת הבדיקות החדשה PROVision 3E, אשר מאפשרת לבדוק את איכות הייצור של שבבים מתקדמים המיוצרים בתהליך של 3 ננומטר בלבד, ושל איגות הייצור של רכיבי זיכרון תלת-מימדיים. ההכרזה בוצעה לאחר שהחברה מסרה 30 מערכות ליצרנים מהגדולים בעולם של רכיבים לוגיים ושל רכיבי זיכרון מסוג DRAM ו-NAND. המערכת כוללת אלגוריתמי בינה מלאכותית המבצעים מדידות וניתוח כמויות גדולות מאוד של מידע המגיע מקו הייצור.
בתמונה: מכונת הבדיקות החדשה מכונת הבדיקות החדשה PROVision 3E שפותחה ומיוצרת בישראל
המערכת מאפשרת לבצע גם מדידת מימדים קריטיים וגם מדידות הזחה (Overlay) ומותאמת לבקרת הייצור של טרנזיסטורים חדשים הנכנסים היום לתעשייה, מסוג Gate-All-Around. טרנזיסטורי GAA מבוססים על מבנה של “צומת צפה”, שבה השער המבקר את פעולת הטרנזיסטור מקיף את הצומת מכל הכיוונים. המערכת כוללת מיקרוסקופ אלקטרוני ייחודי (eBeam) המצוייד באלומות בעוצמות שונות: אלומה חזקה מאפשרת מדידה מהירה בעומק של כמה מאות ננומטרים ואלומות בעוצמות משתנות מותאמות לתכונות השבב, כדי שניתן יהיה למדוד מבנים וחומרים הרגישים לקרינת אלקטרונים.
המכירות של אפלייד מטיריאלס העולמית צמחו ברבעון הראשון של השנה בכ-21% והסתכמו בכ-6.27 מיליארד דולר. במהלך שנת 2021 צמחו מכירות החברה בכ-34% והסתכמו בכ-24 מיליארד דולר. דיקרסון העריך שהצמיחה תימשך גם בהמשך השנה. "התחזית שלנו ל-2022 היא חיובית מאוד מאחר ומגמות מתמשכות בתעשייה מניעות את השווקים שלנו כלפי מעלה. אנחנו מצויים בעמדה שתאפשר לנו לתפוס נתחי שוק גדולים יותר בתחומים שבהם אנחנו פועלים".
בתמונה למעלה: אנט אנסטד באולם ההרכבה של לוטוס מחזיק בחלק שיוצר על-ידי סטרטסיס
חברת סטרטסיס (Stratasys) מייצרת 500 חלקי-רכב באמצעות מדפסות תלת מימד עבור גרסה מחודשת של מכונית הספורט המיתולוגית Lotus Type 62-2 (בתמונה למטה). המכונית מיוצרת על-ידי חברת Radford Motors הבריטית, ומתועדת עבור תוכנית טלוויזיה של Discovery, אשר עוקבת מקרוב אחר בניית מכוניות-עבר מיתולוגיות באמצעות טכנולוגיות מודרניות. הפרוייקט מתבצע על-ידי בונה המכוניות אנט אנסטד ועל-ידי אלוף העולם לשעבר במירוצי פורמולה 1, ג'נסון באטון, שרכש את חברת רדפורד.
חברת לוטוס היתה יצרנית בריטית שמכוניותיה ניצחו בעבר בשבעה מירוצי פורמולה 1, וכיום היא נמצאת בבעלות ג'ילי הסינית. בגרסת הייצור המחודשת, ייוצרו רק 62 יחידות. החברה פנתה לסטרטסיס לסייע בייצור המכונית משתי סיבות עיקריות: לשמור על משקל נמוך של פחות מ-1,000 ק"ג, ומתן אפשרות לייצר חלפים מותאמים אישית לכל אחד מרוכשי המכוניות. אנסטד: טכנולוגיית ההדפסה התלת מימדית של סטרטסיס נתנה לנו חופש עיצובי ויכולת לייצר חלקים מותאמים אישית".
במסגרת הפרוייקט, רדפורד משתמשת בטכנולוגיות FDM, PolyJet וסטריאו-ליטוגרפיה של סטרטסיס. החלקים מתוכננים באמצעות תוכנת GrabCAD Shop של סטרטסיס. עד היום נבנו שתי מכוניות שעבורן הודפסו יותר מ-500 חלקים באמצעות 20 מדפסות שעבדו במקביל בחמישה אתרים שונים בעולם. מבחינת סטרטסיס, זה גם היתה הדגמה של תהליך ייצור מבוזר. בין החלקים שהודפסו: בסיסים לרמקולים פנימיים, תושבות למילוי דלק, ולתא המטען, בתי מראות צד, תעלות רדיאטור, פתחי איוורור ועוד.
במסגרת הפרוייקט, אשר בוצע באמצעות חטיבת שירותי הייצור של סטרטסיס, נעשה שימוש במדפסות תעשייתיות מסוגים שונים – F900, F770, Fortus 450mc, F370 J55 – כדי לקבל תוצאות שונות. בין השאר, הן שימשו לבניית חומת האש בתוך הרכב, אשרמספקת הגנה על הנוסעים במקרה של דליקה. שוק הרכב הוא שוק יעד מרכזי של חברת סטרטסיס, ומספר לקוחות כבר הדגימו את הדרכים בהן משתלבות מדפסות 3D בתעשייה הזאת. כך למשל, חברת Solidify המאלזית, מייצרת תבניות גומי באמצעות המדפסות, אשר משמשות לצורך ייצור חלקי חילוף של מכוניות אירופיות ישנות בטכניקות מסורתיות.
חברת Skorpion Engineering האיטלקית מייצרת חלקי רכב במהלך בניית אבות טיפוס של מכוניות ושל תת-מערכות שהיא מתכננת עבור יצרניות מותג. חברת Solaxis מדפיסה ידיות וציוד עזר המשמשים להרכבת דלתות של מכוניות בקווי ייצור המוניים. סטודיו עיצוב הרכב האיטלקי-ספרדי Italdesign רכש מדפסת Stratasys J750, שבאמצעותה הוא ייצר את כל חלקי-הפנים של מכונית הקונספט DaVinci שנבנתה לציון יובל ה-500 להולדתו של ליאונרדו דה-וינצ'י, וספקית מערכות הרכב Continental הטמיעה בקו הייצור שלה את מדפסת Fortus 450mc של סטרטסיס, לייצור חלקי חילוף, ומתקני-עזר המסייעים לקו הייצור ההמוני.
בתמונה למעלה: מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר. 73 הסכמי רישוי חדשים
במהלך שנת 2021 צמחו המכירות של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה בכ-22% והסתכמו בכ-122.7 מיליון דולר. מתוכן 72.8 מיליון דולר מכירת רשיונות לתכנון שבבים על-בסיס הקניין הרוחני של החברה, ותמלוגים בהיקף של 49.9 מיליון דולר ממכירת שבבים הכוללים קניין רוחני של החברה. לחברה אין חובות, ובקופתה יש כ-155 מיליון דולר.
מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, הסביר שתוצאות השיא של 2021 נובעות מהתרחבות החברה אל תחומים חדשים, מעבר לתחום המסורתי שלה של תקשורת סלולרית וסמארטפונים. "הצמיחה החזקה בקטגוריית תחנות הבסיס וה-IoT מוכיחה זאת. מתוך 1.6 מיליארד מוצרים מבוססי סיוה שסופקו ב-2021, כ-1.3 מיליארד היו בקטגוריה זו. ההכנסות מתמלוגים בקטגוריית תחנות הבסיס וה-IoT צמחו ב-28% ל-28.6 מיליון דולר, וצמיחה זו נטרלה את הירידה בהכנסות ממכירת סמארטפונים דור 4 של יצרנית מובילה".
החברה סיפקה תחזית צמיחה של 17% בשנת 2022, להיקף מכירות של 141.5-145.5 מיליון דולר. "הפעילות צפויה להתרחב בעיקר בתחומי דור 5, Wi-Fi 6+7, מעבדי בינה מלאכותית למוצרי קצה, מכשירים לבישים ואוזניות אלחוטיות". להערכתה, צמיחה צפויה בתחום תחנות הבסיס וה-IoT, תנטרל את המשך הירידה בהכנסות עקב ירידה במכירות סמארטפונים 4G של יצרן גדול.
במהלך 2021 חתמה סיוה על מספר שיא של 73 הסכמי רישוי חדשים. במהלך הרבעון הרביעי נחתמו 20 הסכמים לאספקת טכנולוגיות בתחומי הדור החמישי, קישוריות Wi-Fi 7 לנקודות גישה, מעבדי בינה מלאכותית למערכות עזר לנהיגה, מעבדי אודיו לאוזניות בטכנולוגיית D3, קישוריות בלוטות׳ וקישוריות Wi-Fi ליישומי IoT. בעקבות הדו"ח עלתה מניית סיוה בנסד"ק בכ-8% וכיום היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-919 מיליון דולר.
בתמונה למעלה: טנקים של צבא אוקראינה במהלך אימונים. צילום: צבא אוקראינה
למרות שאוקראינה אינה מייצרת שבבים, אם תפרוץ מלחמה רחבת-היקף בינה לבין רוסיה, היא צפויה להביא לפגיעה בייצור שבבים ולהעלאת מחירים בכל העולם. כך מעריכה חברת מחקרי השוק TrendForce. ההערכה מבוססת על העובדה שאוקראינה היא ספקית מרכזית של גאזים המשמשים בתהליך ייצור השבבים, בהם: ניאון, קריפטון וקסנון. כך למשל, היא אחראית לאספקת כ-70% מהצריכה העולמית של הגאז ניאון בכל התחומים.
מלחמה באוקראינה עשויה להפסיק את ייצוא הניאון ממנה, וליצירת מחסור שיביא לעליית מחירים. גאזים יציבים משמשים בעיקר בתהליכי הליתוגרפיה במהלך ייצור השבבים. כאשר מייצרים רכיבים ברוחב צומת של פחות מ-180 ננומטר, יש צורך בשימוש במקורות אור בתדרי אולטרא-סגול עמוק (Deep Ultra Violet), המופקים באמצעות לייזר המכיל גאז ניאון. כיום הגאז הזה משמש בתהליכי ייצור שבבים ברוחב צומת של 180-10 ננומטר בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ ו-300 מ"מ.
להערכת TrendForce, ההגדרה הזאת מתאימה לכ-75% מכל השבבים המיוצרים בעולם. מלבד TSMC וסמסונג אשר מייצרות את הרכיבים המתקדמים ביותר (פחות מ-10 ננומטר) באמצעות מקורות אור בתדרי אולטרא-סגול קיצוני (EUV) שאינם זקוקים לגאז ניאון, בשאר מפעלי הייצור בעולם נעשה שימוש בתדרי DUT ביותר מ-90% מכל תפוקת הייצור.
חברת אינטל (Intel) חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן. העיסקה מתבצעת לפי מחיר מניה של 53 דולר, המעניק פרמיה של כ-60% לבעלי המניות של טאואר. העיסקה נועד לקדם את אסטרטגיית IDM 2.0 של אינטל, שבמסגרתה היא הקימה במרץ 2021 את חטיבת Intel Foundry Services – IFS, אשר מספקת שירותי ייצור שבבים לחברות אחרות, בדומה למודל העסקי של טאואר.
העסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להיסגר בעוד כ-12 חודשים בכפוף לאישורים הרגולטוריים ולאישור בעלי המניות של טאואר. עם סגירת העיסקה, אינטל מתכננת לשלב את טאואר בתוך IFS, ושני הגופים ייהפכו לארגון אחד. אינטל הסבירה שהמומחיות של טאואר בטכנולוגיות אנלוגיות ייחודיות, כגון רכיבי RF, רכיבי הספק, סיליקון גרמניום (SiGe) וחיישנים תעשייתיים, יחד עם שיתופי פעולה עם ספקיות IP ותכנון אלקטרוני (EDA), וכושר ייצור גלובלי, יספקו ערך רב ללקוחות IFS. אינטל מעריכה את היקף שוק שירותי הייצור העולמי בכ-100 מיליארד דולר בשנה.
חברת טאואר סמיקונדקטור מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות ייחודיות, כמו חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), מעגלי אותות מעורבים, MEMS, רכיבי RF, רכיבי הספק, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומפעילה שני מתקני ייצור בישראל (150 מ”מ ו-200 מ”מ) ושני מתקני ייצור בארה”ב (200 מ”מ). בנוסף היא מנהלת שלושה מתקני ייצור ביפן (שניים ב-200 מ”מ ואחד ב-300 מ”מ) במסגרת חברת TPSCo, שהיא חברה משותפת בבעלות טאואר (51%) וחברת Nuvoton הטאיוואנית.
בנוסף, החברה נמצאת כעת בהליכי הקמה של תשתית ייצור נוספת, באמצעות השקעה גדולה במפעל משותף עם יצרנית השבבים הצרפתית-איטלית STMicroelectronics בעיירה אגראטה שבצפון איטליה (למרגלות האלפים). המפעל, בשם R3, ייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ”מ (12 אינץ’). טאואר תקבל שליש משטח החדר הנקי. לאחרונה החברה העריכה שהיא תעמוד בתחזית המכירות שלה לשנת 2021, ולהגיע לנקודת שיא של כ-1.5 מיליארד דולר מכירות בשנה.
בשנת 2021 הסתכמו המכירות של טאואר בכ-1.51 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-1.27 מיליארד דולר בשנת 2020. התוצאות מייצגות צמיחה של 19% במכירות הכוללות וצמיחה אורגנית של כ-29%, שהיא הצמיחה במכירות של טאואר בלבד – בניטרול המכירות לנובוטון ממפעלי TPSCo ביפן ובניטרול המכירות לחברת Maxim מהמפעל שבסן אנטוניו, ארה"ב. עקב ההסכם למכירתה לחברת אינטל, טאואר לא מספקת הפעם תחזית מכירות לרבעון הראשון של 2022.
בתמונה למעלה: ד"ר ליסה סו, מנכ"לית, נשיאה, ומעכשיו גם יו"ר חברת AMD
חברת AMD הודיעה היום (ב') על השלמת עסקת הרכישה של חברת Xilinx. מדובר באחת מעסקות המיזוג הגדולות ביותר בתעשיית השבבים, אשר הוכרזה באוקטובר 2020, והמתינה עד היום לקבלת כל האישורים הרגולטוריים. במקור, מדובר היה בעסקת מניות בשווי של כ-35 מיליארד דולר, אולם בעקבות העליות במניית AMD בשנה האחרונה, מגיע היקף העיסקה לכ-50 מיליארד דולר – סכום שעושה אותה לעסקת השבבים הגדולה ביותר בעולם.
חברת AMD קיבלה לידיה את כל העובדים והנכסים של חברת Xilinx. בעלי המניות של זיילינקס מקבלים 1.72 מניות AMD עבור כל מניה של Xilinx. חברת זיילינקס הפסיקה להיסחר בבורסה והפכה לחטיבת ה-FPGA והמחשוב המסתגל של AMD. החטיבה החדשה תיקרא Adaptive and Embedded Computing Group – AECG, ותנוהל על-ידי ויקטור פנג, אשר שימש כמנכ"ל זיילינקס. בין השאר, תפקידו יהיה להגדיר מפת דרכים עבור מוצרים חדשים אשר משלבים בין הפתרונות של זיילינקס ובין מעבדי ה-CPU וה-GPU של AMD. תקציב המו"פ המשותף של שתי החברות יסתכם בכ-3.8 מיליארד דולר.
נשיאת ומנכ"לית AMD, ליסה סו (אשר נבחרה השבוע גם לתפקיד יו"ר החברה), אמרה ששילוב מוצרי זיילינקס – רכיבי FPGA, מעבדים מסתגלים (adaptive SoCs),מנועי בינה מלאכותית ותוכנה – יאפשרו ל-AMD להגדיל את משקלה בשוק יעד של תשתיות ענן, מחשוב קצה ואבזרים חכמים – שהיקפו נאמד בכ-135 מיליארד דולר ב-2023.
מהמצגת למשקיעים ש-AMD פירסמה בעקבות השלמת העיסקה מתברר שהיא מצפה להרוויח מהמיזוג בשלושה שווקים מרכזיים: בשוק מרכזי הנתונים המיזוג יאפשר לה לספק מתאמי תקשורת חכמים (SmartNIC), אשר ייסייעו לחזק את משפחת מעבדי השרתים AMD EPYC, הוא יסייע להביא את מעבדי AMD אל שוק המערכות המשובצות, שהוא השוק החזק ביותר של זיילינקס, ואולי הגורם החשוב ביותר שהביא למיזוג הוא פתיחת שוק התקשורת בפני AMD. לחברת זיילינקס יש קשרים הדוקים מאוד עם יצרניות ציוד תקשורת קווי ואלחוטי.
הקשרים האלה, ביחד עם המוצרים המשולבים, יכניסו את AMD לשוק שמבחינתה כמעט ולא היה קיים עד היום. במהלך הזה מיישרת AMD קו עם המתחרות הגדולות ביותר בתחום המחשוב: אינטל ואנבידיה, אשר מנהלות זמן רב אסטרטגיה של גישה רב-תחומית: שילוב מעבדי CPU, עם מעבדי עזר דוגמת GPU ועם פתרונות תקשורת חכמים למרכזי הנתונים. אלה היו השיקולים של אינטל כאשר היא רכשה בשנת 2015 את חברת ה-FPGA אלטרה (המתחרה הגדולה שלזיילינקס), ואלה היו השיקולים של אנבידיה כאשר היא רכשה בשנת 2-2- את חברת מלאנוקס הישראלית.
חברת AMD נמצאת בתנופה גדולה, ולפני שבועיים היא דיווחה שבשנת 2021 היא השיגה תוצאות שיא: מכירות הרבעון הרביעי צמחו ב-49% והסתכמו בכ-4.8 מיליארד דולר. החברה פרסמה תחזית צמיחה גם לשנת 2022. מכירות בהיקף של כ-5 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה (צמיחה של 45% ביחס לרבעון המקביל), ומכירות שנתיות בהיקף של כ-21.5 מיליארד דולר – צמיחה של 31% בהשוואה לשנת 2021. ליסה סו רמזה שלהערכתה חלק גדול מהצמיחה יבוא על חשבון אינטל: "שוק ה-PC צפוי להיות שטוח ב-2022, אבל תחזית הצמיחה מבוססת על ההערכה שנוכל להגדיל את נתח השוק שלנו”.
בתמונה למעלה: מרכז הבקרה של ניסוי השידור הסיני בטכנולוגיית הדור השישי. צילום: SCMP.COM
טכנולוגיית הדור החמישי נמצאת כעת רק בשלבי הפריסה הראשונים שלה, וברקע כבר מתחיל המאבק על הדור החדש, 6G. בדרך-כלל תהליכי הגיבוש והניסוח של תקני תקשורת סלולרית מתחילים לפחות עשור לפני שהם מגיעים אל השוק, אולם הפעם מדובר בטכנולוגיה שהיא מאוד מתקדמת בהשוואה לדורות הקודמים, ושהגדרתה ופיתוחה ייעשו בעידן של אי-אמון בין גושי, מאבק ללא פשרות בין סין וארה"ב, והכרה בכך שמי שיוביל את הטכנולוגיה, ישיג יתרון מכריע – טכנולוגי, כלכלי ואסטרטגי.
מהי טכנולוגיית הדור השישי? עדיין אין תשובות ברורות, אולם ההערכות בתעשייה הן שרשתות הדור השישי יספקו את כל השירותים של רשתות הדור החמישי בתוספת של קפיצת מדרגה במהירות העברת המידע ובממשקי התחברות בין מקורות שונים. לכן היא תיבנה באמצעות שימוש בתדרי תקשורת גבוהים מאוד שהיום הם לא מנוצלים. ההנחה הרווחת בתעשייה היא שטווח התדרים יהיה איפשהוא בתחום 100GHz-3THz, כאשר היעד הוא להגיע לקצב העברת נתונים של עד 95Gbps. מדובר בטווח תדרים שעד לאחרונה נחשב כמעט כחסר חשיבות כלכלית וטכנולוגית.
רשמית, המירוץ אל הדור השישי החל לפני שלוש שנים כאשר רשות התקשורת האמריקאית (FCC) הכריזה בשנת 2019 על טווח התדרים 95GHz-3THz כעל תחום חופשי למשך 10 שנים, כדי לאפשר ביצוע ניסויים בפיתוח מערכות הדור השישי. במקביל, החלה גם סין במהלך מתואם להשגת עליונות בתחום הדור השישי: באוגוסט 2019 התכנסה לראשונה קבוצת ה-6G הסינית (China 6G Wireless Technology Group), שמטרתה להוביל מאמץ סיני מתואם בתחום 6G. הקבוצה כוללת 40 חברות דוגמת וואווי, ZTE וצ'יינה מובייל, נציגי ממשלה ואקדמיה. היא מובלת על-ידי אוניברסיטת צינגואה (המטפלת גם בקידום תעשיית השבבים הסינית).
האוניברסיטה הזאת אחראית על ההישג הסיני הגדול ביותר בתחום הזה: בשבוע שעבר דיווח העיתון South China Morning Post על פריצת דרך בתחום: חוקרים מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת צינגואה השיגו שיא עולמי בקצב תעבורה אלחוטי: הם שידרו מידע בקצב של 206.25Gbps בערוץ תקשור אלחוטית באורך 1 ק"מ שהוקם באתר שבו נערכים משחקי אולימפיאדת החורף. מדובר במהירות גבוהה פי 10-20 ממערכות הדור החמישי. במהירות כזאת ניתן להוריד את כל סרטי היקום של מארוול (59.5 שעות צפייה) ברזולוציית 4K במשך 16 שניות בלבד. יצרניות תקשורת סיניות מאמינות שהן יוכלו להשתמש בטכנולוגיה הזו כבר בשנת 2030.
בתמונה: ערכת הבדיקות בניסוי משותף של Keysight ו-LG בתקשורת מהירה בתדרים הקרובים לטרה-הרץ. צילום: Keysight
החוקרים הסינים מעריכים שבסופו של דבר המהירות של הדור השישי תהיה גבוהה פי 100 מהמהירות של הדור החמישי. אלא שבניגוד למאמץ הסיני המתואם, במערב אין כל חדש. אירופה החלה במאמץ מתואם רק בחודש דצמבר 2021, כאשר האיחוד האירופי הכריז על תוכנית השקעות בטכנולוגיות 6G בהיקף של 240 מיליון אירו. בארצות הברית המצב אפילו חמור יותר: למרות שה-FCC החל לבחון מוקדם יחסית את סוגיית הדור השישי, הוא זנח את המאמצים ומחדש אותם רק החודש הזה, במסגרת כינוס הוועדה הטכנולוגית המייעצת שיתקיים ב-28 בפברואר 2022.
גם בתעשייה כבר הבחינו בפער שבין סין לבין שאר העולם. בשיחה עם Techtime העריך לאחרונה סגן נשיא למו”פ ומנהל מרכז הפיתוח הישראלי של חברת Parallel Wireless האמריקאית, ברוך נבון, שסין תוביל את טכנולוגיות הדור השישי, בניגוד למצב שבו חסרות לה טכנולוגיות ליבה בדור החמישי (למרות שכיום יש בסין 1.4 מיליון תחנות בסיס מהדור החמישי). זאת, מכיוון שהיא מבצעת מחקר ופיתוח מתואמים במשך שנים רבות, בזמן שהמתחרים האחרים באירופה ובארה"ב "נרדמו".
בכל שלב אחר בהיסטוריה של התקשורת האלחוטית זה היה יכול להיות מצב קשה – אך זמני. אירופה למשל המציאה והובילה את טכנולוגיית GSM, אבל בסוף קואלקום הצליחה לקחת את ההובלה. אולם הדור השישי הוא משהו אחר לחלוטין, מכיוון שהוא ממוקד בשילוב מלא של כל תשתיות העיבוד, התקשורת והענן לכלל מערכת מקושרת מלאה. זו לא טכנולוגיה אלחוטית, אלא אגד טכנולוגיות, שלדברי מנהל המחקר במעבדות בל (הנמצאת בבעלות נוקיה), פיטר וטר, "ייצר מיזוג מלא בין העולם הפיסי והעולם הדיגיטלי".
הדורות הקודמים, הוא הסביר לאחרונה בפודקאסט, התמקדו באספקת יישומים חדשים. למשל 2G הביא יכולת SMS, הדור השלישי הביא יכולת שידור נתונים רחב פס, 4G הביא יכולות וידאו ו-5G מביא יכולות וידאו אינטראקטיבי ו-IoT. הדור השישי לא יביא יכולות חדשות, אלא ימזג את כל מקורות המידע והחיישנים אל כל תשתיות התקשורת והעיבוד. במובן הזה, זהו הדור האחרון.
לכן המדינה או החברה אשר ייהנו ממעמד מוביל בדור השישי, צפויים להיות דומינטיים בטכנולוגיה ובכלכלה העולמית לשנים רבות מאוד. ראוי לציין שהמאבק הזה עדיין לא הוכרע. לאירופה ולארה"ב יש יכולת גדולה מאוד למקד מאמצים ולפתח במהירות טכנולוגיות פורצות דרך. אלא שבניגוד לשלושת הדורות הסלולריים האחרונים, תקני הדור השישי צריכים להתגבש בעולם קרוע ומפוצל. עולם שבו מתחולל מאבק שליטה כלכלי ופוליטי בין גושים יריבים אשר מתייחסים בחשדנות גלוייה אחד אל השני. הדבר הזה מייצר קושי מיוחד במינו בפני גופי התקינה אשר יידרשו לתאם את טכנולוגיית הדור האחרון.
בתמונה למעלה: עובדים בקו הייצור של מפעל הזכרונות יוקאיצ'י של קיוקסיה. צילום: קיוקסיה
חברת Kioxia Corporation היפנית דיווחה שזיהום חומרים שהתגלה בסוף ינואר הביא להפרעות בייצור של רכיבי זיכרון שני מפעלים של החברה: יוקאיצ'י וקיטאקאמי. הזיהום פגע בייצור זכרונות פלאש תלת מימדיים מסוג BiCS FLASH. החברה מסרה שהיא החלה בעבודות תחזוקה שנועדו להחזיר את המפעלים לייצור שגרתי בהקדם האפשרי. הזיהום לא פגע בייצור של רכיבי זיכרון דו-מימדיים (2D NAND flash).
שני המפעלים נמצאים בבעלות משותפת של קיוקסיה (לשעבר חטיבת הזכרונות של טושיבה) ושל חברת Western Digital. אתמול היא הודיעה שהתקלה תביא להאטה באספקת רכיבי זיכרון תלת-מימדיים. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם קיוקסיה כדי להחזיר את המתקנים לייצור סדרי במהירות האפשרית". שיתוף הפעולה בין שתי החברות נמשך יותר מ-20 שנה, והחל עוד בעידן סנדיסק לפני שנירכשה על-ידי WDC בשנת 2016.
קו הייצור שהושבת אחראי על ייצור הרכיבים המתקדמים ביותר של שתי החברות אשר מיוצרים בטכנולוגיה חדשה שנחשפה לפני שנה. בחודש פברואר 2021 הכריזו WDC וקיוקסיה על טכנולוגיית 3D flash memory מהדור השישי המיוצרת באמצעות 162 שכבות. הן דיווחו שהיא ,משיגה צפיפות גבוהה ב-70% בהשוואה לטכנולוגיית הדור החמישי ומשפרת פי 2.4 את ביצועי התוכנה שרצה במחשב.
בתמונה למעלה: מפעל ייצור שבבים של אינטל באורגון, ארה"ב
חברת קיידנס (Cadence) הצטרפה לתוכנית השותפים החדשה של חטיבת שירותי הייצור של אינטל (Intel Foundry Services), שעליה אינטל הכריזה בתחילת השבוע. מטרת התוכנית היא לספק תמיכה בלקוחות IFS והגברת החדשנות בתכנוני SoC. כחברה בתוכנית, קיידנס תקדם את השימוש בטכנוולגיות הייצור ובמארזים המתקדמים של אינטל. החברות ביוזמה מעניקה לקיידנס גישה מוקדמת למפת הדרכים של אינטל בתחומים כמו IC Packaging, ערכות לתכנון תהליכים (PDK) והדרכה טכנית. בין השאר, קיידנס הודיעה שהיא תתאים את כלי ה-EDA ואת מודולי ה-IP שלה, לטכנולוגיות התהליך והאריזה של אינטל.
חטיבת IFS הוקמה בתחילת 2021 לאחר4 שמנכ”ל אינטל הנכנס, פט גלסינגר, הכריז על מודל עסקי חדש בשם IDM 2.0, המבוסס על שלושה מרכיבים: ייצור עצמי במפעלי אינטל, ייצור מוצרים של אינטל אצל קבלניות ייצור חיצוניות – ומתן שירותי ייצור ללקוחות צד שלישי (דוגמת חברות כמו TSMC או טאואר סמיקונדקטורס). המרכיב השלישי נמצא באחריות חטיבת הפאונדרי (IFS) שתפקידה הוא לספק ללקוחות שירותי ייצור שבבים הכוללים מעבדים בארכיטקטורות x86, ARM וארכיטקטורת הקוד הפתוח RISC-V.
לצד הקמת מפעל ייצור חדש בארה”ב בהשקעה של כ-20 מיליארד דולר, אשר מיועד להגדיל את קיבולת הייצור של חטיבת IFS והקמת קרן השקעות בהיקף של 1 מיליארד דולר שתשקיע בחברות המפחתות טכנולוגיות רלוונטיות לחטיבה, היא הכריזה על גוף חדש לשיתוף פעולה תעשייתי, בשם IFS Accelerator. במסגרתו פועלת קבוצת EDA Alliance הכוללת את קיידנס, סינופסיס, Siemens EDA ו-Ansys, וקבוצת IP Alliance בהשתתפות חברות דוגמת ARM, SiFive, סינופסיס, קיידנס, Andes ועוד.
רשות התעופה האזרחית (רת"א) במשרד התחבורה העניקה לכלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ) מסוג הרמס סטארליינר, של חברת אלביט 'תעודת סוג' המאפשרת לו לטוס בישראל בכל המרחב האווירי של התעופה האזרחית, כמו כל מטוס אחר, ולא רק במסדרונות אוויריים המיועדים לצורכי ביטחון. מנהל רת"א, יואל פלדשו, אמר שזו הפעם הראשונה בעולם שמוענק לכלי טיס בלתי מאויש רישוי זהה לרשיון של מטוס אזרחי. "הרישוי שקיבל הרמס סטארליינר תואם את הפעילות הבינלאומית בנושא, והוא מגיע בסופו של תהליך שארך 6 שנים וכלל אלפי שעות עבודה, עשרות ביקורות, ניסויי מעבדה, ניסויי קרקע וניסויי טיסה אינטנסיביים שנעשו בפיקוחנו".
האישור משלים את עמידת הרמס בתנאי התקינה הבינלאומיים (נאט"ו) לשילוב כלי טיס לא מאוישים במרחבי תעופה אזרחיים. עד היום הורשו כטב"מים לטוס רק במרחבי טיסה צבאיים או במסדרונות תעופה נפרדים. הרישוי שהעניקה רת"א לכטב"מ של אלביט משנה את המציאות הזאת. הסטארליינר של אלביט הוא כלי טיס עם מוטת כנפיים של 17 מטרים ומשקל של 1.6 טון. הוא מסוגל לשהות באוויר במשך עד 36 שעות ברצף, לטוס בגובה של עד 25 אלף רגל, ולשאת מערכות צילום יום ולילה, מערכות מכ"מ ומערכות טכנולוגיות נוספות במשקל נוסף של 450 ק"ג.
הוא מבוסס על המל"ט הרמס 900 מתוצרת אלביט, ומשולבות בו טכנולוגיות מתקדמות מתחום התעופה האזרחית, דוגמת מערכת אזהרה מפני קירבה לקרקע או התנגשות; יכולת המראה ונחיתה אוטומטיות בתנאי ראות קשים וטיסה בתנאי מזג אוויר קשים לרבות עמידות לפגיעת ברק, גיבויים למערכות האלקטרוניות ועוד. אלביט כבר זכתה בחוזים לאספקת הרמס סטארליינר לשווייץ ולקנדה.
המעבר של חילות אוויר אל כלים בלתי מאויישים נמצא בתהליך האצה, ומתרחב גם אל כלי-טיס שעד עכשיו נחשבו בלתי מתאימים לתפישת הכטב"ם. היום (ד') הודיעו לוקהיד מרטין-סיקורסקי והסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים בארה"ב (DARPA), על השלמת פרוייקט יוצא דופן: טיסה אוטונומית מלאה של המסוק Black Hawk UH-60A – ללא אנשי צוות על המסוק. הטיסה התבצעה במסגרת תוכנית ALIAS – Aircrew Labor In-Cockpit Automation System. המסוק שהה באוויר במשך כ-30 דקות מעל בסיס חיל האוויר בפורט קמפבל, קנטקי, כשהוא מנוהל באמצעות מערכת ההטסה האוטונומית Sikorsky MATRIX.
צבא ארה"ב בוחן אפשרויות שימוש רחבות למערכת ההטסה האוטונומית, כולל עבור תוכנית המסוק העתידי, FVL. בנג'מין וויליאמסון, טייס הניסוי הראשי בפורט קמפבל אמר שהמערכת תאפשר לטייסים לעבור בצורה בטוחה מטיסה רגילה לאוטונומית, בכל שלב במשימה, באמצעות לחיצה על כפתור בקוקפיט. "בכך יתאפשר להם להוריד מעומס העבודה במגוון רחב של משימות או בתנאי מזג אוויר ירודים או בסביבה מאוימית. המערכת תזהה בצורה אוטומטית סכנות למסוק או לביצוע המשימה שעלולות לגרום לתאונה, ובכך לשמור על חיי הצוות והלוחמים".
הניוזלטר השבועי של Techtime מספק מדי יום חמישי עדכונים על כל מה שקרה במהלך השבוע בהייטק
בתמונה למעלה: קופסת Optical Interrogator של פריזמה פוטוניקס
חברת פריזמה פוטוניקס (Prisma Photonics) התל אביבית גייסה 20 מיליון דולר בסיבוב גיוס הון שני בהובלת קרן בשקעות מניו יורק ובהשתתפות Insight Partners, Future Energy Ventures וקרן ההשפעות של שניידר אלקטריק (SE Ventures). מאז הקמתה בשנת 2017 גייסה החברה כ-30 מיליון דולר, כאשר המשקיעים הראשונים היו i3 Equity Partner ו-Chione השווייצרית. פריסמה פוטוניקס פתיחה חיישן מבוסס סיב אופטי המאפשר לעקוב ולאתר שינויים בסביבת הסיב גם כשהוא נפרס למרחקים גדולים מאוד של עד 100 ק"מ.
הטכנולוגיה מאפשרת לעקוב אחר תשתיות המתפרסות על פני מרחקים גדולים כדוגמת צינורות נפט וגז. ניתוח שינויים זעירים במאפייני האות האופטי בסיב מאפשרים לזהות ארועים דוגמת איתור דליפות או גניבה מצינורות גז ונפט, נזקים וניסיונות חבלה בכבלים תת-ימיים, כלי-רכב ואנשים החוצים מסילות רכבת, ולספק פתרון הגנה היקפית על מתחמים וגבולות. בחודש נובמבר 2021 החברה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה מסחרי עם חברת שניידר אלקטריק (Schneider Electric), המתמקד בשיווק פתרון הניטור של החברה ללקוחות מתחום תשתיות הגז והנפט.
החברה פיתחה את טכנולוגיית Hyper-Scan Fiber Sensing, אשר מבוססת על מקור לייזר המשגר פולסים קצרים ומהירים אל תוך הסיב האופטי, מודולטורים וגלאים. הם מנצלים את אפקט Raman אשר מייצר אותות חוזרים בתדר שונה מתדרי המקור, בהתאם לזעזועים מכניים המתחוללים לאורך הסיב. במקום להתקין אלפי חיישנים לאורך הקו המוגן, החברה משתמשת בסיב תקשורת אופטית סטנדרטי שברוב המקרים כבר קיים לאורך הקו או במתקן, לצורכי תקשורת.
הטכנולוגיה של פריזמה פוטוניקס מתבססת על תופעה פיזיקלית, שבה, כתוצאה מזיהומים זעירים בסיב, חלק קטן מהפוטונים המרכיבים את קרן האור העוברת בתוך הסיב מתפזרים, וחלק זעיר מהם חוזר לאחור. הודות לכך, ניתן להשתמש בסיב כמעין חיישן אקטיבי וגלאי. מניתוח החזר האור ניתן ללמוד, ברמה התיאורטית, על מה שקורה מחוץ לסיב, במובן מסוים בדומה לאופן שבו פועל מכ”ם. הבעיה היא שעוצמת ההחזר הינה קלושה, לא יותר ממאית המיליארדית מעוצמת אות המקור, ועל כן מאוד קשה להבדיל בין רעש לאות ולבנות על סמך המידע הזה תמונה ברורה של הנעשה בחוץ.
כאשר החברה מנטרת קו גז או נפט, בכל 100 ק"מ של סיב אופטי, היא מתקינה מערכת שידור וגילוי (Optical Interrogator Unit), המקושרת אל מחשב המצוי בחדר התקשורת הקיים של הלקוח, שם המידע מנותח באמצעות תוכנת עיבוד המבוססת על אלגוריתמים מתימטיים ועל בינה מלאכותית. ההתראות מועברות משם אל ממשק ניהול הנמצא בדרך-כלל בחדר הבקרה המרכזי של הלקוח. המערכת מזהה ארוע (למשל דליפת נפט) ואת מיקומו לאורך צינור הנפט ברזולוציה של מטרים. המערכת גם מזהה פעילויות הנמצאות בסביבת הסיב, כמו תנועת כלי-רכב, חפירה ועוד.
בהרצאה של המנכ"ל, ד"ר ערן ענבר בכנס TOGC 2020, הוא הסביר שאחד מהאתגרים המרכזיים הוא לא הגילוי אלא הסיווג של הארועים, כדי לספק למשתמש חיוויים רק על האותות הרלוונטיים. חברת פריזמה פוטוניקס הוקמה על-ידי המנכ”ל ד”ר ערן ענבר, שניהל לפני-כן את חברת מערכות הלייזר V-Gen, אשר נמכרה ל-Newport Corporation בשנת 2014 ונמצאת כיום בבעלות MKS Instruments האמריקאית.
בתמונה למעלה: הרכבת מכונת ליתוגרפיה בחברת ASML האירופית
האיחוד האירופי הכריז אתמול בערב על תוכנית חדשה שנועדה להציל את תעשיית השבבים של היבשת, אשר מאבדת בהדרגה את מעמדה בעולם לנוכח התחרות מול סין, מדינות אסיאתיות כמו סין וקוריאה וכמובן ארצות הברית. תוכנית השבבים החדשה (European Chips Act) של נציבות האיחוד כוללת השקעה וגיוס הון פרטי בהיקף כולל של 43 מיליארד דולר, במטרה להכפיל את נתח השוק של אירופה עד לשנת 2030 ולהגיע למצב שבוא היא תופסת כ-20% משוק השבבים העולמי.
התוכנית נועדה להתמודד עם הדעיכה של תעשיית השבבים האירופית חלקה בשוק העולמי ירד מ-204% בשנת 2000, לכ-8% בלבד כיום. הנציבות הסביר שיש לכלכלת אירופה תלות קריטית בשבבים. אחת מהבעיות היא שאפילו תעשיית השבבים האירופית סובלת מתלות גדולה מאוד בספקים חיצוניים, וכל פגיעה בשרשרת האספקה של יצרני השבבים באירופה, תורגש מיידית לרוחב כל התעשייה האירופית: המלאי של תעשיות ליבה אירופיות, כמו תעשיית הרכב למשל, מספיק למספר שבועות ייצור בלבד.
תעשיית השבבים האירופית סובלת מכושר ייצור נמוך מאוד בתהליכים חצי-מתקדמים ייצור כמו 45-22 ננומטר, וחסרת כל יכולת בטכנולוגיות מתקדמות כמו 7 ננומטר. בתחום המארזים היא תלויה לחלוטין בספקים זרים. מנגד, בעולם מושקעים תקציבי עתק: הממשל בארה"ב נמצא בשלבי העברת חוק להשקעת 52 מיליארד דולר בתעשייה עד 2026, סין מתקרבת לעצמאות טכנולוגית לאחר שבעשור האחרון השקיעה כ-150 מיליארד דולר בתעשיית השבבים, יפן החליטה לתמוך בייצור מקומי באמצעות תקציב של 8 מיליארד דולר וקוריאה בונה תשתית מימון ממשלתי-פרטי שנועד להזרים לתעשייה כ-450 מיליארד דולר עד 2030.
"לאור המאמץ הגדול הזה בעולם, אם אירופה לא תשקיע בתעשיית השבבים שלה, משקלה יירד במהירות לפחות מ-5% מהשוק העולמי". חברת ASML, אגב, מאמינה שהמצב חמור יותר, ומשקלה של אירופה צפוי לרדת לכ-4% מהשוק. סקר של האיחוד האירופי מגלה שדווקא בתחום המערכות לייצור שבבים, אירופה נמצאת במצב טוב יחסי ומחזיקה בכ-23% מהשוק העולמי. אולם בתעשיית השבבים עצמה, מצבה נחלש מאוד: כיום רק 7% מהייצור העולמי מתבצע על-ידי חברות אירופיות, 8% מתכנוני השבבים נעשים באירופה, ורק כ-5% מעבודות הבדיקות והרכבת מארזי השבבים נעשות באירופה.
ההפתעה הגדולה ביותר היא מצבה המזעזע של אירופה בתחומי הקניין הרוחני (IP) ותכנון אלקטרוני – היא מחזיקה בכ-2% בלבד מהשוק העולמי. המטרה המרכזית של התוכנית היא לבנות תעשיית שבבים אירופית אנכית, כלומר תעשייה שיש לה את כל היכולות – והמחקר והפיתוח, עבור לקניין הרוחני, לכל השירותים הנלווים וכלה בקניין הרוחני הדרוש. התוכנית תתמוךבפיתוח טרנזיסטורים ברוחב צומת קטן מ-2 ננומטר, חומרים חדשים, מעבדים סופר-חסכוניים באנרגיה ומארזי 3D חדשים.
מבחינת ישראל מדובר בהזדמנות מעניינת, מכיוון שחלק גדול מהתקציבים יגיע לתעשייה באמצעות תוכנית המו"פ האירופית Horizon Europe. ישראל היא חברה משתתפת בתוכנית הזאת, ועד היום הצליחה התעשייה הישראלית לגייס תקציבים רבים ולהשתתף בפרוייקטי שיתוף פעולה תעשייתיים מרכזיים שקיבלו סיוע באמצעות התוכנית הזאת.
בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל Driivz, דורון פרנקל. צילום: דיוויד גארב
חברת Driivz מהוד השרון, המספקת פלטפורמת תוכנה לניהול הטעינה של כלי-רכב חשמליים, נירכשה עלי-ידי קבוצת Vontier שמרכזה בארה"ב, אשר מתמקדת בפתרונות תחבורה חכמה וניידות. בעקבות העסקה דרייבז תמשיך להתנהל כחברה עצמאית הנמצאת בבעלות מלאה של Vontier ומנוהלת על-ידי המייסד והמנכ"ל דורון פרנקל. מאז הקמתה בשנת 2013 גייסה דרייבס כ-33 מיליון דולר מגופים תעשייתיים, בהם חברת האנרגיה סנטריקה וחברת וולוו. הקשר עם וונטיר החל בשנת 2020 בעקבות השקעה ראשונית שהקבוצה ביצעה בחברת דרייבז.
נשיא ומנכ"ל וונטיר, מארק מורלי, אמר שהעסקה נועדה להרחיב את פורטפוליו הפתרונות של החברה בתחום התחבורה החשמלית. "בעשר השנים הבאות התחבורה העולמית תשתנה יותר מאשר היא השתנתה בכל 100 השנים האחרונות. העסקה היא חלק מהיעד האסטרטגי שלנו להיות ספק פתרונות מלא תחום התחבורה החשמלית החכמה, ולכן אנחנו מתחייבים שבחמש השנים הבאות נבצע השקעות בהיקף של יותר מ-500 מיליון דולר לבצע השקעות בתחומים האלה".
לדבריו, דרייבז מעניקה לקבוצה טכנולוגיית תוכנה מובילה בתחום תשתיות הטעינה החשמלית (EVCI market), אשר מותאמת לעבודה על כל סוגי החומרה. הפלטפורמה של דרייבז כוללת כלים לניהול המערך התפעולי של רשתות הטעינה, בילינג, ממשקים לשימוש הנהגים, ניהול ציי רכב חשמלי וטעינה בבתים משותפים ובמתחמים מסחריים. בין לקוחות החברה: Volvo Group ,EVgo ,Centrica , Mer ו-eMobility Power. כיום הפלטפורמה שלה משרתת כ-800,000 משתמשים בכ-20 מדינות. היא מנהלת כ-100,000 נקודות טעינה המבוססות על 500 מערכות חומרה שונות. החברה מעסיקה כ-70 עובדים בישראל, אירופה וארה"ב ומתכננת לגייס עד סוף השנה כ-30 עובדים נוספים.
בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסנג הואנג
חברת סופטבנק וחברת אנבידיה הודיעו היום על ביטול עסקת הענק שנחתמה ביניהן בחודש ספטמבר 2020, שלפיה תרכוש אנבידיה את ARM הבריטית תמורת כ-40 מיליארד דולר. סופטבנק הודיעה שבעקבות ביטול העיסקה, מתחילה חברת ARM בהיערכות לקראת הנפקה ציבורית בבורסה במהלך שנת הכספים הקרובה שתשתיים בחודש מרץ 2023. עם ביטול ההסכם, מפסידה חברת אנבידיה דמי-קדימה שהיא שילמה לסופטבנק בהיקף של 1.25 מיליארד דולר. סופטבנק תדווח על הסכום הזה כעל רווח נקי ברבעון הבא. למרות זאת, אנבידיה קיבלה פיצוי על אובדן הסכום הזה בצורת רשיון שימוש בטכנולוגיות של ARM במשך 20 שנה.
חברת ARM היא ספקית הקניין הרוחני (IP) למעבדים ושבבים הגדולה והחשובה בעולם. ארכיטקטורת המיחשוב שלה מתחרה בארכיטקטורת X86 של אינטל ונמצאת בהרבה מאוד מערכות בגדלים שונים: החל ממיקרו-בקרים זעירים במערכות משובצות ומערכות IoT, עבור לטלפונים סלולריים, ציוד תקשורת, מעבדים משובצים וכלה במעבדי שרתים ומחשבים גדולים. החברה דיווחה שהיא עובדת מול כ-1,000 לקוחות ועד היום הותקן הקניין הרוחני שלה ביותר מ-200 מיליארד רכיבים.
"העתיד של ARM הוא מבטיח ואנחנו נמשיך לתמוך בה בשנים הבאות", אמר מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. חברת ARM היא גורם חשוב בהתפתחות המחשוב. למרות שלא נהיה חברה מאוחדת, נמשיך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק. אני מעריך שארכיטקטורת ה-CPU של ARM תהיה הארכיטקטורה החשובה ביותר בעולם בעשורים הבאים". ראוי לציין שביטול עיסקת הענק לא הגיע בהפתעה. כבר עם הכרזתה היא עוררה חוסר-נחת בתעשייה, מכיוון ש-ARM מספקת קניין רוחני לחברות מתחרות, ונתפשה כגורם נייטרלי. מימוש העיסקה היה מבטל את מעמדה המיוחד ופוגע בחברות שהן גם לקוחות ARM וגם מתחרות באנבידיה.
בחודש דצבר 2021 ספגה העיסקה מהלומה קשה שכנראה היתה הגורם המרכזי לביטולה: לשכת התחרות בנציבות הסחר הפדרלית (Federal Trade Commission’s Bureau of Competition) של ארה"ב (המקבילה לסוכנות ההגבלים העסקיים בישראל), החליטה להגיש תביעה מנהלתית נגד אנבידיה, “במטרה לבלום את המיזוג בין ARM ואנבידיה”, מכיוון שהוא "מעניק לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם שליטה בטכנולוגיות הליבה של המתחרות שלה".
ראש לשכת התחרות ב-FTC, הולי ודובה, אמר שהעיסקה תעוות את האופן שבו ARM פועלת ותאפשר לחברה המאוחדת לפגוע באופן לא הוגן במתחרות. "התביעה נועדה להבהיר שאנחנו נגן באגרסיביות על התשתיות הקריטיות שלנו מפני מיזוגים אנכיים לא חוקיים ובעלי השפעה שלילית מרחיקת-לכת על עתיד החדשנות”. באמצעות המהלך הבהירה שארה"ב שהיא לא תאשר את העיסקה, ומכיוון שאנבידיה רשומה כחברה אמריקאית, יש לרגולטור האמריקאי את כל הסמכויות הנדרשות כדי לבטל את עיסקת המיזוג.
בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר. "חטיבת ה-IFS תוביל את מגמת התכנון המודולרי"
חברת אינטל (Intel) חשפה היום (ב') סדרה של מהלכים שנועדו לחזק את חטיבת שירותי הייצור החדשה שלה (Intel Foundry Services), אשר נמצאת בשנה האחרונה בתהליכי בנייה רחבי היקף. התוכניות החדשות כוללות תמיכה בכל ארכיטקטורות המחשוב הקיימות בתעשייה, שיתוף פעולה תעשיתיי באספקת קניין רוחני, תמיכה בקהילת הקוד הפתוח וקרן השקעות בחברות סטאטר-אפ המפתחות טכנולוגיות התואמות למפת הדרכים של החטיבה.
בחודש מרץ 2021 הגדיר מנכ"ל אינטל הנכנס, פט גלסינגר, מודל עסקי חדש בשם IDM 2.0, המבוסס על שלושה מרכיבים: ייצור עצמי במפעלי אינטל, ייצור מוצרים של אינטל אצל קבלניות ייצור חיצוניות – ומתן שירותי ייצור ללקוחות צד שלישי. המרכיב השלישי נמצא באחריות חטיבת הפאונדרי (IFS) החדשה. היא נועדה לספק ללקוחות שירותי ייצור שבבים הכוללים מעבדים בארכיטקטורות x86, ARM וארכיטקטורת הקוד הפתוח RISC-V.
גלסינגר הבטיח שלקוחות IFS יקבלו גישה לטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר של אינטל, בדומה ליחידות הפנימיות של החברה. בנוסף, אינטל החלה אינטל בעבודות הקמת מפעל ייצור חדש בארה"ב בהשקעה של כ-20 מיליארד דולר, אשר מיועד להגדיל את קיבולת הייצור של חטיבת IFS. היום חשפה אינטל מהלכים נוספים שנועדו לחזק את פעילות החטיבה, שהעיקריים שבהן הם הקמת קרן השקעות חדשה בבחברות טכנולוגיות וגוף חדש לשיתוף פעולה תעשייתי בשם IFS Accelerator.
הקרן החדשה בהיקף של 1 מיליארד דולר הוקמה בשיתוף פעולה עם קרן ההשקעות הוותיקה, אינטל קפיטל (אשר ביצעה הרבה מאוד השקעות בישראל). הקרן תבצע השקעות בחברות אשר מפתחות טכנולוגיות חדשות עבור קהילת הלקוחות של IFS, דוגמת טכנולוגיות המקצרות את זמן היציאה לשוק של לקוחות IFS, חברות המפתחות קניין רוחני רלוונטי ללקוחות IFS, כלי תוכנה, או חברות המפתחות ארכיטקטורות שבבים חדשות ומארזים חדשים, עם דגש על מארזים מרובי שבבים.
אחד מיעדי ההשקעה המרכזיים של הקרן יהיה בחברות המפתחות פתרונות המבוססים על ארכיטקטורת העיבוד הפתוחה RISC-V. במסגרת ההשקעה הן יקבלו תמיכה טכנולוגית מקיפה מ-IFS. הקרן תתמוך בחברות המפתחות מוצרים מבוססי RISC-V אשר ייוצרו ב-IFS, חברות המפתחות קניין רוחני עבור ארכיטקטורת RISC-V ובחברות המפתחות מארזים מתקדמים עבור יישומים מבוססי RISC-V. במקביל, הקרן תתמוך בפרוייקט קוד פתוח עבור סביבת RISC-V. במסגרת הזאת הצטרפה חטיבת IFS לארגון התעשייתי RISC-V International, המתחזק את הקוד הפתוח של RISC-V.
לצד הקרן, הקימה אינטל גוף חדש לשיתוף פעולה תעשייתי אשר כולל חברות שיספקו תמיכה בלקוחות IFS. הקואליציה החדשה, IFS Accelerator, פועלת באמצעות שלושה גופים מרכזיים: קבוצת EDA Alliance בהשתתפות קיידנס, סינופסיס, Siemens EDA ו-Ansys; קבוצת IP Alliance בהשתתפות חברות דוגמת ARM, SiFive, סינופסיס, קיידנס, Andes ועוד; וקבוצת Design Services Alliance הכוללת בינתיים את Capgemini, Tech Mahindra ו-Wipro.
מהלך נוסף שנחשף היום ממוקד בתחום המארזים המתקדמים שבו אינטל מעריכה שיש לה יתרון תחרותי מובהק, ומצוי עדיין רק בשלביו הראשונים: חטיבת הפאונדרי הכריזה על יוזמה לפיתוח תקן תעשייתי פתוח בתחום של מארזים מתקדמים ומרובי שבבים (chiplet platform). מטרת התקן היא להסדיר את ממשקי התקשורת בתוך המארז כדי להבטיח תקשורת חלקה ומהירה בין השבבונים השונים הנמצאים בתוך המארז המתקדם.
אינטל: "הנסיון המוצלח של התעשייה בפיתוח תקנים כמו USB ו-PCI Express מלמד שאפשר להקים סביבה תעשייתית חדשה אשר תאפשר לשלב ביחד שבבונים (chiplets) אשר יוצרו בטכנולוגיות שונות ועל-ידי יצרנים שונים, ולגרום להם לעבוד בצורה חלקה ויעילה. הרעיון זוכה לתמיכה רחבה מאוד של הלקוחות".
לדברי מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, "לקוחות שירותי הייצור מאמצים גישות תכנון מודולריות כדי לבדל את המוצרים שלהם ולהאיץ את זמן הציאה לשוק. חטיבת IFS תוביל את המגמה התעשייתיית הזאת. באמצעות קרן ההשקעות החדשה ויוזמת השבבונים (open chiplet platform), נעודד פיתוח טכנולוגיות חדשות בכל ארכיטקטורות המחשוב הקיימות".
בתמונה למעלה: יו"ר, נשיא ומנכ"ל ארו, מייקל לונג. "כמעט כל הלקוחות סובלים ממחסור ברכיב כלשהוא המעכב את הייצור שלהם"
בשנת 2021 צמחו המכירות של חברת ארו (Arrow Electronics) בכ-20% והסתכמו בכ-34.48 מיליארד דולר. חברת ארו פועלת במתכונת של שתי חטיבות מרכזיות: חטיבת המחשבים וה-IT שמכירותיה הסתכמו בכ-8.2 מיליארד דולר, וחטיבת הרכיבים האלקטרוניים שמכירותיה הסתכמו בכ-26.4 מיליארד דולר. הצמיחה במכירות מיוחסת כולה לחטיבת הרכיבים, אשר מכירותיה צמחו בכ-26% בהשוואה למכירות בהיקף של 20.5 מיליארד דולר בשנת 2020.
בחלוקה גיאוגרפית, אסיה כצפוי מובילה עם צמיחה של 31%, להיקף מכירות של כ-9.3 מיליארד דולר, אחריה צפון אמריקה עם מכירות של 6.2 מיליארד דולר (וצמיחה של 26.6%), ובמקום השלישי מדורגת אירופה עם צמיחה של 25.3% ומכירות בהיקף כולל של כ-5 מיליארד דולר. להערכת ארו, מכירות הרכיבים ברבעון הראשון של 2022 יסתכמו בכ-6.7-7.0 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-6.4 מיליארד דולר ברבעון המקביל 2021.
אלא שחלק מהצמיחה נובע מעליית מחירים עקב המחסור ברכיבים, ולא מגידול במספר הרכיבים שנמסרו ללקוחות. במהלך שיחת הוועידה עם אנליסטים שהתקיימה בעקבות פרסום הדו"ח בשבוע שעבר, אמר יו"ר, נשיא ומנכ"ל ארו, מייקל לונג, שהמלאי של החברה נמצא בירידה עקב הקושי של היצרנים לעמוד בדרישות השוק. בטווח הקצר הדבר משפר את התוצאות הפיננסיות של החברה מכיוון שהיא משקיעה פחות הון ביצירת מלאים, אולם בטווח הארוך הדבר מבטא בעיה שלא תיפתר בקרוב.
לונג: "הדרישה בשוק מאוד חזקה. כמעט כל הלקוחות סובלים ממחסור ברכיב כזה או אחר שמעכב את הייצור שלהם. אנחנו מנהלים כל הזמן שיחות טלפוניות עם הספקים, יותר מבכל תקופה אחרת בעבר, אבל הם לא מצליחים להדביק את הביקוש. המצב הזה יימשך להערכתנו לפחות לכל אורך שנת 2022". לדבריו, המחסור הביא לירידה במכירות של חטיבת שירותי המחשוב, מכיוון שארו עצמה התקשתה להשיג את החומרה עבור המחשבים שהיא מרכיבה, "למרות שיש עלייה בדרישה לקבלת שירותי IT מאיתנו".
המציאות הזאת מייצרת תופעות חדשות בשוק שלא היו קיימות בעבר. "אנחנו רואים לקוחות המבצעים שינויים בתכנון של מוצרים קיימים, כדי שהם יוכלו להשתמש בכמה שיותר רכיבים שניתן להשיג. יש לנו קבוצה של אנשים שכל מה שהם עושים זה לאתר רכיבים. למשל, הם פונים ללקוחות שרכשו רכיבים בעבר, במטרה לאתר רכיבים שנותרו אצלם ללא שימוש ושאפשר לנתב אותם אל לקוחות אחרים אשר זקוקים להם. מצד היצרנים אנחנו רואים עליות במחירים של רכיבים בכל התחומים, וללא התראה מראש. זו הפעם הראשונה שהעלייה במחירים מגיעה ללא התראה של מספר חודשים מראש".
לונג סיפר שהחברה בוחנת מודלים עסקיים חדשים שיוכלו לבנות מערכות יחסים יותר ארוכות טווח עם הלקוחות, ושיהיה קל יותר לנהל אותם מאשר המודל הדומיננטי הנוכחי של אספקה בדיוק בזמן (Just in Time). אלא שהוא אמר שהדבר לא ישנה מהותית את תמונת המצב: "אי-אפשר לשמור אצלך את מלאי הרכיבים של התעשייה למשך שנה שלמה. כיום הבעיה היא הזמינות של הרכיבים ולא מודל הפעילות מול הלקוחות". הוא ניצל את ההזדמנות כדי למנוע שמועות שארו מבצעת מדיניות של אלוקציות. "הלקוחות מקבלים את הרכיבים על בסיס ראשון מזמין-ראשון מקבל. אנחנו לא מעדיפים לקוחות מסויימים על חשבון לקוחות אחרים".
בתמונה למעלה: מפעל אינטל באורגון, ארה"ב. צילום: אינטל
תעשיית השבבים בארצות הברית הגיעה לקצה גבול יכולת הייצור שלה, ובשנת 2021 נקלעו רוב מפעלי הייצור במדינה למצב שבו הם משתמשים ביותר מ-90% מכושר הייצור המקסימלי שלהם. מדובר בבעיה קשה, מכיוון שבתנאים כאלה אין להם שולי ביטחון לצורך ביצוע פעולות שידרוג ותחזוקה שגרתיות. מדובר במצב יוצא-דופן: בתעשייה מקובל לשמור על רמת ניצולת של עד 80% מכושר הייצור, כדי להבטיח יכולת תחזוקה ועמידה בדרישות בלתי צפויות. כך עולה מסקר שביצע לאחרונה משרד המסחר האמריקאי, אשר מתבסס על שאלון שנישלח אל 150 יצרניות שבבים בארה"ב.
ראוי לציין שהתוצאות מתייחסות לשנת 2021, מכיוון שהמידע הגולמי הגיע למשרד מהחברות בסוף נובמבר 2021. בממוצע, החברות מדווחות על עלייה של 17% בביקוש, אולם לא מצליחות לספק אותו עקב מחסור בכושר ייצור ובחומרי גלם. מהצד השני של המשוואה, הסקר מראה שהמלאי החציוני אצל הלקוחות של יצרני השבבים, התקצר מ-40 יום לכ-5 ימים בלבד. פירוש הדבר שכל הפרעה בשרשרת האספקה, אפילו עקב גורמים כמו מזג אוויר, עשויה לגרום לעצירת קווי ייצור בתעשייה האמריקאית.
אלא שהמחסור אינו זהה בכל קווי המוצר. מהסקר עולה שבמספר תחומים הקשורים לתעשיות קריטיות כמו תעשיית הרכב, תקשורת רחבת פס וציוד רפואי, קיים מחסור חמור ברכיבי מורשת המיוצרים בטכנולוגיות ותיקות. צוואר הבקבוק הקשה ביותר הוא בהשגת מיקרו-בקרים המיוצרים בתהליכים של 40 נומטר ומעלה וברכיבים לוגיים המיוצרים בתהליכים אפילו ישנים יותר. קיים מחסור חמור ברכיבים אנלוגיים המיוצרים בתהליכים של 40-800 ננומטר וקיים מחסור קשה בהשגרת רכיבים אלקטרו-אופטיים המיוצרים בתהליכים של 65-180 ננומטר.
בתמונה למעלה: ממיר DC-DC צבאי של וייקור להספק של עד 1300W
חברת Vicor פירסמה תחזית טכנולוגית לשנת 2022 שממנה עולה שתהליך החישמול של תעשיית הרכב מתרחב גם לתחומים צבאיים ותעופתיים. להערכת החברה, הדרישה לחדשנות וליעילות דוחפת יצרני מערכות צבאיות לחפש דרכים להחלפת מערכות מכניות ודלקים כימיים בחשמל. לדוגמה, צוללות מתקדמות מחליפות את ההידראוליקה בכוח חשמלי, מטוסים חשמליים קובעים שיאי טווח ומהירות חדשים ובכל הצבאות גוברת ההתעניינות בכלי נשק המבוססים על אנרגיה ישירה (לייזר) על-גבי ספינות וכלי רכב.
להערכתה, מגמה זו דורשת פתרונות חדשים לניהול מקורות חשמל, כמו למשל סוללות במצב מוצק ותקנים חדשים בתחום מערכות הספק (Power Electronics), דוגמת ארכיטקטורת המערכת הפתוחה לחיישנים (SOSA). "בתעשיית החלל האירופית אנחנו צופים שימוש הולך וגובר בהנעה חשמלית חללית, המבוססת על מנוע יונים המותקן בלוויינים. הטכנולוגיה הזאת תאומץ בעיקר בתחום לווייני התקשורת רחבי הפס, ותשמש כדי לוודא שהלוויינים לא נסחפים ונשארים במיקומם המדוייק.
החברה גם מזהה שינויים במבנה של כלי-רכב חשמליים: כיום משתמשים כלי רכב חשמליים בעד שלוש סוללות נפרדות: סוללת תאוצה במתח של 400V או 800V, ושתי סוללות משניות להפצת אנרגיה עבור תת מערכות ברכב, הפועלות במתח של 12V ו-48V. היצרנים מבקשים להפחית את משקל הרכב וכעת נעשים מאמצים להפחית את משקל סוללת ההאצה בכ-12 ק"ג מה-BEVs. במקביל, הם מנסים להפחית את את המורכבות של מערכת החשמל. "אנחנו צופים שבמהלך 2022 רבים מהם ייאמצו גישה מודולרית המאפשרת לספק חשמל לתת מערכות ישירות מסוללת ההאצה ועל-ידי כך לייתר את הצורך בסוללה הקיימת של 12V".
יצרנים של כלי-רכב מסחריים גדולים יותר, בודקים כיום את האפשרות לעבור לשימוש בסוללות המבוססות על תאי דלק מימניים, מגמה אשר תייצר דרישה מוגברת לממירי DC-DC יעילים. החברה מאמינה שהנוחות הופכת לגורם מבדל מרכזי בשוק הרכב, ולכן היא צופה שיצרנים רבים יתחילו לייצר מכוניות בעלות בולמי זעזועים אקטיביים, המבוססים על בקרה ממוחשבת ולא על מערכות מכניות כמו קפיצים ומערכות שיכוך זעזועים הידראוליות.
"אנו צופים גידול בשימוש החוזר בסוללות הרכב החשמלי (EV) הישנות. בין השאר, ניתן לייעד אותן לשימוש במלגזות חשמליות או כסוללות חירום ביתיות". חברת Vicor האמריקאית מספקת מודולים להפצת חשמל ומתמקדת בפתרונות מודולריים לתעשיות הרכב, הציוד הצבאי, מוצרים תעשייתיים ולמרכזי נתונים ותשתיות ענן. למידע נוסף: www.vicorpower.com
רועי גנצרסקי מונה לתפקיד מנכ"ל חברת Alitheon מוושינגטון, המפתחת טכנולוגיה למניעת זיוף של מוצרים ורכיבים. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת ליצור לכל מוצר או רכיב "טביעת אצבע" ייחודית באמצעות צילומו במצלמה פשוטה או בסמרטפון, וכך לעקוב אחר המוצר ולאמת את האותנטיות שלו. . בפוסט בלינקדאין כתב גנצרסקי: "מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך. זו החוליה החסרה שבין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי."
גנצרסקי שימש בארבע השנים האחרונות כמנכ"ל חברת MagniX מסיאטל, המפתחת מנועים חשמליים למטוסים מסחריים. בשנתיים וחצי האחרונות כיהן במקביל גם כיו"ר חברת אוויאיישן (Eviations) הישראלית, המפתחת את מטוס הנוסעים החשמלי Alice, וזאת לאחר שקרן ההון הסינגפורית קלרמונט, שמחזיקה בבעלות על מגניקס, השלימה גם את רכישת אוויאיישן. מגניקס מספקת את המנועים עבור המטוס "אליס", שאמור להתחיל בטיסות מסחריות ב-2024.
האזינו לשיחה עם גנצרסקי על מהפכת התעופה החשמלית, מתוך תוכנית מס' 12 בפודקאסט שלנו, שעלתה במרץ 2020:
פחות משבוע לאחר שהרגולטור הסיני העניק אישור לעיסקת המיזוג העצומה בין חברת Xilinx לבין יצרנית השבבים AMD, מדווחת החברה על תוצאות שיא יוצאות דופן: צמיחה של 68% במכירות בשנת 2021 להיקף של 16.4 מיליארד דולר – בהשוואה לכ-9.8 מיליארד דולר ב-2020. התוצאות מגיעות ימים ספורים לאחר שהרגולטור הסיני העניק אישור לעיסקת ה-35 מיליארד דולר במניות שבה AMD רוכשת את חברת Xilinx. בעקבות האישור העריכה AMD המיזוג בין שתי החברות יושלם במחצית הראשונה של 2022.
מכירות הרבעון הרביעי צמחו ב-49% והסתכמו בכ-4.8 מיליארד דולר. "זו היתה שנה מצויינת בכל קווי המוצר", אמרה נשיאת ומנכ"לית החברה ליזה סו (בתמונה למעלה). "אנחנו מצפים שגם 2022 תהיה שנת צמיחה, בזכות השקת מוצרים חדשים למחשבים אישיים, למרכזי נתונים ומוצרים לגיימרים". הציפייה הזאת מתבטאת בתחזית המכירות של AMD לרבעון 2022: מכירות בהיקף של בכ-5 מיליארד דולר – צמיחה של 45% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
החברה אפילו פרסמה תחזית שנתית עבור 2022: היא צופה שהמכירות יצמחו בשיעור של 31% והסתכמו בכ-21.5 מיליארד דולר. התוצאות העסקיות מלמדות שחברת AMD הפכה למתחרה רצינית של אינטל, מכיוון שהמכירות צמחו בשיעור גבוה לא רק במגזרי הנישה המסורתיים שלה, אלא גם בתחומי ליבה כמו מחשבים אישיים, מערכות מחשוב ארגוני ומרכזי נתונים. למעשה, משקלו של מגזר מרכזי הנתונים הגיע השנה לכ-20% מכל המכירות של AMD. השלמת עסקת Xilinx מגבירה את התחרות בינה לבין אינטל, מכיוון שרכיבי ה-FPGA שאותן זיילינקס מייצרת הפכו בשנים האחרונות לגורם חשוב במרכזי נתונים גדולים, תשתיות דור חמישי ומערכות מחשב משובצות ועיתרות עיבוד, כמו ברכב אוטונומי ורובוטיקה.
ברבעון האחרון צמחו המכירות של זיילינקס ב-26% והסתכמו בכ-1 מיליארד דולר. הצמיחה הגבוהה ביותר היתה בתחום מרכזי הנתונים – צמיחה שנתית של 81%. הרכישה גם מהדהדת את העיסקה שבה רכשה אינטל את חברת אלטרה (המתחרה של זיילינקס) בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר. בעבר הביעה AMD חשש שמלחמת הסחר בין סין וארה"ב תטרפד את העיסקה, כפי שהיא השפיעה לרעה על מספר עסקות מיזוג גדולות שבוטלו לאחרונה.
בשיחת הוועידה עם אנליסטים אתמול, בעקבות פרסום הדו"חות, העריכה ליסה סו, בלינ לנקוב בשמה של אינטל, ש-AMD תנגוס בנתח השוק שלה. "הצמיחה במכירות ה-PC שלנו בשנת 2021 היתה חלק מצמיחה בשוק המחשבים האישיים שהגיע להיקף אספקה של 350 מיליון מחשבים. להערכתנו השוק הזה יהי שטוח ב-2022, אבל תחזית הצמיחה שלנו מבוססת על ההערכה שלנו שנוכל להגדיל את נתח השוק שלנו". היא הדגישה את חשיבות עסקת זיילנקס בהבאת AMD אל שוק התקשורת. בעבר היא הסבירה שאחד מהשיקולים המרכזיים הוא משקלה של זיילינקס בשוק התקשורת והקשרים שלה עם תעשיית הטלקום והתקשורת. “כאשר נשלב את חברת Xilinx, נספק ביחד פתרונות עבור שוקי התקשורת והטלקום".
יצרנית המדפסות התעשייתיות הגרמנית, EOS, שוקלת להשתמש בראש הלייזר המיוחד שפותח על-ידי חברת 3דיאם (3DM) מראש העין. אתמול (ב') נחתם הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי בין שתי החברות שנועד לבחון את התאמת ראש הלייזר לסביבת יצור תעשייתית. לפי ההסכם, במחצית הראשונה של 2022 ישוב ראש הלייזר במדפסת תעשייתית של EOS, וייערכו סדרת מבדקים טכנולוגיים לביצועי המערכת המשולבת. במידה ותהליך יושלם בהצלחה, שתי החברות ייכנסו למו"מ על שיתוף פעולה בייצור ובשיווק.
חברת 3DM הוקמה בשנת 2016 על-ידי ד"ר דניאל מאיר, לשעבר ממייסדי קיארו ו-Terabit router וסמנכ"ל המו"פ של אופטיגו שנמכרה לתעשייה האווירית. החברה החלה לפעול במסגרת חממת טרה-ונצ'רס ועסקה בפיתוח לייזר מצב מוצק הלייזר הניתן לתכנון פליטת בכל אורך גל באמצע טווח האינפרא-אדום (Mid IR). הלייזר משמש כליבת ראש ההדפסה, במטרה לשפר את האיכות ולהוזיל את עלויות ההדפסה בטכנולוגיית "המסה סלקטיבית באמצעות לייזר" (Selective Laser Sintering – SLS).
טכנולוגיית SLS מבוססת על התכה מבוקרת באמצעות קרן לייזר של אבקת פלסטיק המונחת בשכבות על משטח הייצור. להערכת החברה, הטכנולוגיה הקיימת היום אינה יעילה מספיק מכיוון שראש הלייזר אינו ממוקד מספיק, ואינו מבצע התכה אופטימלית המותאמת לחומרים התרמופלסטיים השונים שבשימוש התעשייה. ראש ההדפסה של החברה מאפשר להתאים את קרן הלייזר לחומרים ולעומק ההתכה הנדרש. הוא כולל מספר מקורות לייזר שונים (עד 16 מקורות המבצעים התכה בו-זמנית של שכבת האבקה), המאפשרים מיצוג מהיר ואחיד של שכבות. פיתוח הטכנולוגיה נמשך בשש השנים האחרונות.
ההסכם עם EOS הגרמנית, אינו הראשון מסוגו. לחברה יש הסכם דומה עם יצרנית המדפסות האמריקאית 3D Systems, ובחודש דצמבר 2021 היא דיווחה על חתימת הסכם עם יצרנית המדפסות הסינית VoxelSint: ב-2022 תיבנה מדפסת מבחן במשרדי החברה בישראל, המבוססת על ראש ההדפסה של 3DM ועל מערכת ההדפסה PLS400X של החברה הסינית. לאחר מכן יבוצעו מבחני עמידה ביעדים. במידה והפרוייקט יצליח שני הצדדים ייכנסו למשא ומתן עבור ייצור משותף ושיווק של מדפסת תעשייתית.
למרות ש-3DM היא חברת פיתוח ועדיין אין לה מכירות, היא נסחרת כיום בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-102 מיליון שקל. בעקבות ההודעה על עסקת OES עלתה מנייתה בכ-8%. במצגת מחודש מאי 2021, החברה העריכה שראש ההדפסה שלה מאיץ פי 10 את המהירות, מוזיל פי 10 את המחיר ומשפר פי 8 את הרזולוציה (לעד 100 מיקרון) של המוצר המודפס בהשוואה למדפסות תעשייתיות סטנדרטיות. על פי התוכנית העסקית של החברה היא אמורה לעבור ב-2022 לשלב המכירות, ולצורך זה היא מתכננת להקים השנה קו ייצור שיגיע בשלב הראשון לתקפקת ייצור של 80 ראשי הדפסה בשנה.
בתמונה למעלה: הדגמת קונספט לשימוש בגנרטור של אקווארסיוס כמאריך טווח נסיעה ברכב חשמלי
ספקית חלקי הרכב היפנית, TPR, הגדילה את השקעתה בחברת אקוואריוס מנועים מראש העין (Aquarius Engines), ומשקיעה בחברה 5 מיליון דולר נוספים תמורת כ-1.7% ממניותיה. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-650 מיליון שקל. חברת אקוואריוס פיתחה גנרטור יעיל וחסכוני מאוד המבוסס על מנוע שריפה פנימית מהפכני שהיא המציאה.
המנוע של אקוואריוס מאפשר שימוש בכל סוגי הגאז והדלק. הוא מבוסס על מבנה ייחודי שבו ציר יחיד נע קדימה ואחורה עם תאי הבעירה, ומיישם את כל מחזורי הפעילות של מנוע שריפה פנימית, כולל העברה ישירה של התנועה אל הגנרטור, ללא שימוש במערכת המורכבת של בוכנות, צירים וממסרים המאפיינת מנועי שריפה פנימית סטנדרטיים. היעילות הזאת מאפשרת להפעיל גנרטור בהספק של 16kW ובמשקל של 100 ק"ג בלבד (במקום יותר מחצי טון), אשר דורש תחזוקה רק בכל 1,000 שעות עבודה.
חברת אקוואריוס עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה האווירית ועם חברת נוקיה. בחודש נובמבר 2021 היא קיבלה את ההזמנה הראשונה לאספקת גנרטורים: חברת Tecnoelettra האיטלקית המספקת פתרונות אספקת אנרגיה לאתרים מרוחקים, כולל לחברות תקשורת, הזמינה גנרטורים של אקוואריוס המונעים על-ידי המנוע הליניארי של החברה, בהיקף כולל של כ-5 מיליון אירו. אספקת הגנרטורים תתבצע בשלבים, החל מחודש אוקטובר 2022 ועד לסוף שנת 2023.
חברת TPR היפנית מורכבת מקבוצת חברות המספקות תת מערכות לתעשיית הרכב היפנית, החל ממיסבים ורכיבי העברת כוח, וכלה במערכות תקשורת בתוך הרכב. החברה מעסיקה כ-6,900 עובדים ומכירותיה בשנה האחרונה הסתכמו בכ-1.3 מיליארד דולר. היא מאמינה שהטכנולוגיה של אקוואריוס יכולה להשתלב בתעשיית הרכב. עם פרסום ההודעה על ההשקעה פירסמו שתי החברות תמונת קונספט של רכב חשמלי (למעלה) אשר כולל מנוע במשקל 10 ק"ג של אקוואריוס המפעיל גנרטור להטענת סוללות הרכב החשמלי, כדי להגדיל את טווח הנסיעה שלו. בין השאר, הן מתכננות לייצר את המנועים ביפן עבור התעשייה היפנית.
חברת אקוואריוס הוקמה בשנת 2014 על-ידי היו"ר גל פרידמן, המנכ"ל אריאל גורפונג והטכנולוג הראשי שאול יעקובי. בסוף 2020 היא נרשמה למסחר בבורסה בתל אביב. זו לא ההשקעה הראשונה של TPR בחברה: ההשקעה הקודמת נעשתה באוקטובר 2020, גם היא בהיקף של 5 מיליון דולר. בחודש אוקטובר 2021 חתמו שתי החברות על מזכר הבנות שלפיו TPR תשקיע 20 מיליון דולר בחברה הבת אקוואריוס יפן, תמורת 20% ממניותיה. החברה אמורה להיות מרכז ייצור ופיתוח של מנועים ליניאריים.
חברת הפארמה הבריטית אמרג'קס (Emergex), המפתחת חיסונים סינתטיים נגד נגיפים מחוללי מגיפות, תשתמש במחט הזעירה של ננו-פאס (NanoPass) הישראלית במסגרת השלב הראשון (Phase 1) של ניסוי קליני בחיסון כנגד נגיף הקורונה שפיתחה החברה. בשל אורכה הזעיר, המחט של ננו-פאס מאפשרת להזריק את החומר החיסוני במדויק לתוך שכבת העור (Intra-dermal). הזרקה מדויקת לתוך שכבת העור אמורה לעורר תגובה חיסונית טובה יותר, ובניסוי תבחן אמרג'קס את התועלות הקליניות של השימוש במחט הזעירה, ובייחוד האם היא מאפשרת להשתמש בכמות פחותה של חומר, והאם היא מובילה לתגובה חיסונית לטווח ארוך יותר. כמו כן, ייבחן האם השימוש במחט יכול לעורר תגובה חיסונית אפקטיבית יותר בקרב מדוכאי חיסון.
אמרג'קס מתמחה בפיתוח חיסונים סינתטיים, כלומר שאינם עשויים מחומר ביולוגי, שמיועדים לאמן את תאי ה-T בגוף להתמודד מול הנגיף. החברה מפתחת חיסונים כנגד נגיפים כמו קורונה, זיקה, אבולה ועוד. בחברה מעריכים כי החיסון כנגד נגיף הקורונה יגלה יעילות מול כל הוואריינטים שהתגלו עד כה. הניסוי החל בימים אלה בבריטניה וכלל כ-24 נסיינים.
חברת ננו-פאס פיתחה מחט זעירה המאפשרת להזריק את החומר הרפואי, בין אם מדובר בחיסון, תרופה או טיפול אסתטי, באופן ממוקד לתוך שכבת העור העליונה (דרמיס). שיטה זו קרויה intradermal, ויש לה יתרונות קליניים בהשוואה להזרקה תת-עורית או תוך-שרירית, מאחר שהזרקה לתוך העור מעוררת תגובה חיסונית טובה יותר והחומר נקלט מהר יותר. ישנם מחקרים שאף מראים שבהזרקה תוך-עורית ניתן להשתמש בפחות חומר רפואי, אולם במחטים הקיימות מדובר בהליך מורכב המצריך מיומנות רבה.
המחט הזעירה של ננו-פאס היא באורך של כ-0.6 מ”מ בלבד וניתנת להתקנה על מזרקים רגילים. היא מאפשרת לבצע הזרקה תוך-עורית בצורה פשוטה וברמת דיוק גבוהה. המחט עשויה סיליקון והיא בעלת מבנה תלת-מימדי דמוי פירמידה חלולה. ייצור המבנה אפשרי רק באמצעות טכנולוגיית MEMS, שהיא שיטת ייצור נפוצה בעולם השבבים ומשמשת לייצור התקנים מכניים זעירים, כמו למשל חיישני תאוצה, מראות לתצוגות מיוחדות וכדומה.
ננו-פאס ביצעה עד כה כ-60 מבדקים קליניים בארצות הברית, אירופה וישראל, שנועדו לבדוק את הבטיחות והיעילות הקלינית של המחט. בניסויים הללו השתתפו כ-7,500 מטופלים שקיבלו כ-30,000 זריקות. מהחברה נמסר ל-Techtime שמדובר במחט הזעירה ביותר שאושרה לשימוש על-ידי ה-FDA. ננו-פאס מכוונת לשלושה יישומים עיקריים: חיסונים, ובכלל זה חיסוני קורונה ושפעת, טיפולים אסתטיים עדינים כמו מזובוטוקס (mesobotox) וטיפולי פלסמה (PRP), תבחיני אלרגיות ובדיקות וחיסוני שחפת.
יתרון נוסף בהזרקה תוך-עורית כה שטוחה היא שהזריקה כלל אינה כואבת מאחר שאין פגיעה בתאי עצב. מזעור תחושת הכאב עשויה להיות בעלת משמעות גדולה עבור חולי סכרת סוג 1, למשל, הנדרשים להזריק אינסולין מספר פעמים ביום, ובביצוע חיסונים בילדים ובאנשים אשר סובלים מחרדת-מחט. בניסויים מקדימים שביצעה החברה התגלה כי הזרקת אינסולין לתוך העור מאיצה את תגובת הגוף לחומר, והדבר עשוי לאפשר לחולה הסוכרת לבצע את הזריקה בסמוך יותר לשעת הארוחה.
בתמונה למעלה: לוויין EROS-C של חברת אימאג'סאט
חברת אימאג'סאט (ImageSat International – ISI) מיהוד המספקת שירותי מידע ממערך של לווייני צילום, פירסמה תשקיף להנפקת מניות בהיקף של עד 480 מיליון שקל (100-150 מיליון דולר), לפי שווי חברה של 300-400 מיליון דולר – בהתאם לתוצאות המכרז. שלבי התמחור והשיווק לגופים מוסדיים צפוי להסתיים ב-8 בפברואר, כאשר על-פי התוכנית החברה תתחיל להיסחר בבורסה בתל אביב החל מה-15 בפברואר 2022. ההון ישמש למימון פרוייקט בניית תשתית לוויינים חדשה שיתבצע בשנתיים הקרובות.
שני-שליש מהמניות שהחברה תנפיק בבורסה הן מניות חדשות המייצגות 25% משווי החברה לאחר הגיוס. שאר המניות, אשר מייצגות 12.5% ממניות החברה לאחר הגיוס, הן מניות הנמכרות לציבור על-ידי בעלי המניות הקיימים של החברה: קרן פימי, דיסקונט השקעות, המנכ"ל נעם סגל וסמנכ"ל הכספים כפיר אביב. במידה והגיוס יושלם בהצלחה, פימי תחזיק בכ-28% מהמניות של החברה, התעשייה האווירית תחזיק בכ-29% מהמניות ודיסקונט השקעות תחזיק בכ-11% מהמניות. המנכ"ל סגל יישאר עם כ-2.15% מהמניות וסמנכ"ל הכספים אביב יישאר עם 0.5%.
החברה הוקמה בשנת 1997 על-ידי התעשייה האווירית ואלביט כדי לספק שירותי תצפית לווייניים באמצעות לווייני צילום שיוצרו על-ידי התעשייה האווירית. בשנים הראשונות היא התבססה על לווייני EROS-A ו-EROS-B כדי לספק צילומי מודיעין לצבאות, ממשלות ולקוחות מסחריים. בשנת 2017 רכשה פימי את השליטה בחברה (53%) תמורת כ-75 מיליון דולר והזמינה מהתע"א את לוויין הצילום EROS-C. החברה פועלת גם בזירה הימית ומציעה שירותי ניטור רציפים של כלי שיט בלב ים, לרבות חיזוי תנועה ויכולות איכון מהירות. בין השאר היא פיתחה שירותים מיוחדים דוגמת מודיעין כלכלי (למשל ניטור יתרות נפט באתרי אחסון). החברה רשומה באנטילים ההולנדיים, כדי שתוכל לפעול גם מול לקוחות שאינם מעוניינים לקיים קשרים מסחריים גלויים עם ישראל.
כיום החברה מפעילה קונסטלציה של 6 לוויינים, כולל לוויין המכ"ם EROSAR, המספקים צילומים המוגדרים כבעלי רזולוציה גבוהה מאוד (VVHR), כלומר פחות מחצי מטר מרובע, ומערך גדל של שירותי ערך מוסף המבוססים על ניתוח הצילומים האלה. התשקיף אינו מספק מידע על מכירות החברה, אולם להערכתה משקל השירותים המיוחדים במכירותיה יצמח מכ-3% מסך ההכנסות ב-2021, לכשליש מהמכירות ב-2024. בחודש מאי 2021 היא זכתה במכרז של ממשלת צ'ילה בהיקף של כ-150 מיליון דולר ל-5 שנים לניהול ומתן שירותים באמצעות 10 לווייני צילום קטנים.
החברה מסרה שצבר ההזמנות שלה נמצא בצמיחה, ומסתכם כיום בכ-171 מיליון דולר, בהשוואה לצבר הזמנות של 39 מיליון דולר בסוף 2019. גם השוק העולמי בתחום צילומי הלוויין ברזולוציה גבוהה נמצא בתהליכי שינוי עמוקים. בשנת 2020 זה היה שוק בהיקף של כ-20 מיליארד דולר, שכמחציתו (9.4 מיליארד דולר) היה צבאי. להערכת החברה, בשנת 2025 הוא יצמח להיקף של יותר מ-26 מיליארד דולר, כאשר המגזר המרכזי יהיה אזרחי (15 מיליארד דולר). בשנת 2030 השוק יגיע להיקף של 76 מיליארד דולר – כאשר המרכיב הצבאי שלו יהיה 25 מיליארד דולר בלבד.
אחת ממטרות ההנפקה בבורסה היא להכין את החברה לקראת השוק החדש: בשנתיים הקרובות החברה מתכננת להשקיע 30 מיליון דולר בלוויין EROS-C3 חדש, 30 מיליון דולר בלוויין מדור חדש שככל הנראה ייקרא EROS-C4 ועוד 40 מיליון דולר בבניית קונסטלציה חדשה של לוויינים קטנים בשם Global Eye. היא תתבסס על משפחה חדשה של מיקרו-לווייני תצפית: Runner, Knight ו-Sprinter, אשר ינוהלו ממרכז בקרה חדש (ClearSky) ויפיקו מידע באמצעות תוכנת האנליטיקס GeoImpact.
תפנית אסטרטגית שביצעה לפני שנה חברת סקודיקס (Scodix) מראש העין אחראית לזינוק של כ-36% במכירות בשנת 2021, להיקף של כ-22.3 מיליון דולר. מנכ"ל ומייסד סקודיקס, אלי גרינברג, אמר שהחברה צופה המשך הצמיחה גם בשנת 2022. מאחרוי התפנית ניצב משבר שהחל עם מגיפת הקורונה, ושככל הנראה החברה מצאה דרך להתגבר עליו.
חברת סקודיקס מפתחת ומייצרת מערכות להשבחת דפוס, (Digital Print Enhancement) המבוססות על פולימר Scodix PolySense שהיא פיתחה. התחום הקרוי "השבחת דפוס" הוא למעשה תהליך שבו מוסיפים אפקטים מיוחדים למוצר המודפס, מעבר להדפסת הצבע: צבעים מתכתיים, ציפויי לכה מבריקה, יצירת תבליט של אלמנטים במוצר המודפס וכדומה. המערכות של החברה מקבלות מצעים (מודפסים או לא מודפסים) וקובץ דיגיטלי של הלקוח, ועל בסיסם מוסיפה את האפקטים הדרושים.
התפרצות מגיפת הקורונה בשנת 2020 פגעה קשה בחברה, ומכירותיה צנחו להיקף של כ-16.3 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 30.7 מיליון דולר בשנת 2019. החברה היא סיימה את 2020 עם חוב של יותר מ-21 מיליון דולר. כמענה למשבר החברה ביצעה מספר מהלכים: ארגנה מחדש את קווי הייצור והחזירה אותם מייצור בקבלנות משנה אל יציור עצמי במפעל לייצור מכונות דפוס ובמפעל לייצור פולימרים, ובחודש יולי 2021 היא ביצעה הנפקה בבורסה בתל אביב במהלכה גייסה 62 מיליון שקל.
אלא שהמהלך המעניין ביותר היה החלטתה למקד את עיקר המאמץ בשוק יצרני האריזות. היא השיקה קו מוצרים מתכלים חדשים המיועדים לשוק הזה ואת מכונת Scodix Ultra 6000. התקנות ראשונות של המוצרים החדשים החלו במחצית השנייה של 2021 ובסך הכל היו אחראיות לכ-30% מההכנסות ממכונות בשנת 2021. קרוב למחצית מהמכירות, בהיקף של 9.9. מיליון דולר היו של מוצרים מתכלים, ושאר ה-12.4 מיליון דולר היו של מכונות הדפוס. שוק האריזות הוא שוק צומח. להערכת חברת המחקר Smithers Group, הוא גדל ביציבות בקצב של כ-2.8% בשנה וצפוי להגיע בשנת 2021 להיקף של כטריליון דולר.
כמחצית מעבודות הדפוס בשוק האריזות מבוצעות בסדרות בינוניות של עד כ-6,000 מצעים – שהוא שוק יעד מרכזי של תעשיית הדפוס הדיגיטלי. בינתיים החברה דיווחה על שני הסכמים אסטרטגיים עם לקוחות בתחום הדפסת האריזות בגרמניה ובארה"ב, אשר הזמינו מכונות ומקימים אתרי הדגמה עבור לקוחות פוטנציאליים חדשים. חברת סקודיקס הוקמה בשנת 2007 על-ידי המנכ”ל אלי גרינברג ועל-ידי יעקב בר ומעסיקה כיום כ-100 עובדים. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-106 מיליון שקל.