ADT נרכשה על ידי קרן סינית ב-35 מיליון דולר

חברת ADT (Advanced Dicing Technologies) מיקנעם, המפתחת ומייצרת מכונות חיתוך ולהבים לתעשיית הסמיקונדקטור והאלקטרו-אופטיקה, נמכרה לקרן ההשקעות הסינית Neng Yang תמורת סכום המוערך בכ-35 מיליון דולר. קבוצת האחזקות "תעוזה" דיווחה לבורסה כי מכרה את חלקה בחברה , כ-18.9% מהמניות, תמורת 5.9 מיליון דולר.

ההשקעה האחרונה שביצעה תעוזה ב-ADT היתה ב-2012, כאשר הגדילה את אחזקותיה בחברה מ-14% ל-18.9% תמורת 1.3 מיליון דולר. ההשקעה ב-2012 בוצעה לפי שווי חברה של 35 מיליון דולר, כמחיר עסקת הרכישה כיום. חברת ADT עוסקת בפיתוח ובייצור של מכונות וחיתוך ולהבים המשמשים בתעשיית הסמיקונדקטור לחיתוך פרוסות סיליקון של מעגלים משולבים, מארזים מורכבים ורכיבים אלקטרו-אופטיים.

מטה החברה, כמו גם מרכז הפיתוח שלה ושני מפעלי ייצור, נמצאים ביקנעם. לחברה גם 4 משרדי מכירות בארצות הברית, סין וטאיוון. בסך הכול מעסיקה החברה כ-200 עובדים ברחבי העולם, כ-150 מהם בישראל. החברה הוקמה בשנת 2003 לאחר שקבוצת משקיעים רכשה את חטיבת מוצרי ה-Dicing של קיוליק אנד סופה (Kulicke and Soffa).

אקו ווייב גייסה 13 מיליון דולר בהנפקה בשבדיה

חברת אקו ווייב פאואר (Eco Wave Power), שפיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל מתנועת גלי הים, השלימה ביום חמישי גיוס של כ-121.8 מיליון קרונות שבדיות (כמעט 13 מיליון דולר) בהנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה Nasdaq First North בשטוקהולם. החברה הנפקיה 6,410,094 מניות במחיר התחלתי של 19 קרונות. AB4, קרן הפנסיה הרביעית בגודלה בשבדיה, וחברת הביטוח השבדית Skandia הן שניים מהמשקיעים המוסדיים המרכזיים שהשתתפו בהנפקה ורכשו ביחד כ-17% מהמניות.

Nasdaq First North היא בורסה משנית שמפעילה נסד"ק בשבדיה, שמטרתה לאפשר לחברות קטנות לגייס הון ממשקיעים ולהוות מעין מסלול הכשרה לפני מעבר לבורסה ראשית יותר. בבורסה נסחרות יותר מ-300 חברות וההנפקה של אקו ווייב פאואר היתה השנייה בגודלה השנה. החברה תשתמש בהון שגיוס כדי לממן את הפרויקטים המתוכננים להרחבת הקיבולת של תחנות הכוח הקיימות והקמת תחנות כוח חדשות ברחבי העולם.

מייסדת ומנכ"לית החברה, אינה ברוורמן, אמרה, "ההנפקה תחזק את המעמד של החברה בשוק ותאפשר לנו לעמוד ביעדים השאפתניים שלנו."

הקמת תחנת כוח בנמל הגדול באירופה

בנסגרת המהלך אקו ווייב העבירה את מוקד פעילותה מישראל לשבדיה והקימה שם חברת-אם, שכעת מחזיקה במניות השליטה. סיבה נוספת להחלטה לבצע הנפקה דווקא בשבדיה היא המודעות הגבוהה בשבדיה לאנרגיה מתחדשת. 54% מתצרוכת החשמל של שבדיה מתבססת על אנרגיה מתחדשת, השיעור הגבוה ביותר באירופה. אפיקי האנרגיה המתחדשת המרכזיים במדינה הם אנרגיה סולארית, תחנות רוח, תחנות הידראוליות וכן שימוש בעצים לצורך חימום.

בחודש האחרון דיווחה על שורה של פרויקטים חדשים, ובכלל זה חתימה על הסכם הבנות ראשוני עם נמל רוטרדאם בהולנד לבחינת הקמת תחנות כוח בנמל, שנחשב לגדול באירופה, ועל הסכם עם חברת האנרגיה Volpak ההולנדית, שבמסגרת תקדם Volpak הקמת תחנות כוח המבוססות על הטכנולוגיה של אקו ווייב בטרמינלים שמפעילה החברה בנמלים בסינגפור, סין ופנמה.

באיטליה חתמה החברה עם נשיא נמל טאראנטו באיטליה על מזכר הבנות להקמת תחנת הכוח הראשונה באיטליה שתהיה מבוססת על גלי הים. החברה גם דיווחה על מספר פיילוטים שבכוונתה לבצע בשני נמלים בפורטוגל.

לריאיון שהתקיים עם מייסדת החברה, אינה ברוורמן, במסגרת הפודקאסט של Techtime לחצו כאן>>>

"רשתות הסלולר בישראל רגישות למתקפות IoT"

כחלק מההיערכות לדור החמישי, השיקה חברת Juniper Networks, המפתחת חומרה ותוכנה לרשתות, את פלטפורמת Contrail SD-WAN המאפשרת לנהל רשתות 4G ו-5G באופן מבוזר על-מנת להפחית את העומס מליבת הרשת. בשיחה עם Techtime הסביר ארכיטקט מובייל ראשי בגוף המכירות של ג'וניפר, איאן גואץ' (בתמונה למעלה), שארכיטקטורת הרשת נמצאת כיום בתהליך שינוי ממבנה היררכי אל מבנה חצי-מבוזר. "כדי לספק את מהירות הביצוע וזמני ההשהיה (latency) הקצרצרים של הדור החמישי, צריך להסיט חלק מהמשימות ומהעיבוד ממרכז הרשת אל נקודות חדשות שהן קרובות יותר אל קצות הרשת (נקודות קצה)".

גואץ' ביקר באחרונה בישראל ונפגש עם חברות הסלולאר המקומיות במסגרת ההכנות שלהן לקראת היערכות אל הדור החמישי. מדובר באתגר מקיף: טכנולוגיית הדור החמישי (5G) תגדיל את קיבולת הרשת בסדרי גודל ותספק תשתית לצמיחת מהפיכות טכנולוגיות כמו הרכב האוטונומי, אינטרנט של הדברים (IoT), העיר החכמה ועוד.

כולן מתבססות על תעבורה מהירה של הרבה מאוד נתונים, ובזמן אמת. כדי לעמוד במשימה, יש צורך לבצע שינויים גם בארכיטקטורה הנוכחית של הרשת, שבה מרבית המידע זורם מנקודת הקצה אל שרתים גדולים בליבת הרשת. הם אחראים על עיבוד המידע, הרצת היישומים והזרמת התוצאות אל מכשירי הקצה.

ביזור הרשת באמצעות שרתי-קצה

לדבריו, ביזור הרשת יתבצע באמצעות שימוש בשרתי-קצה (Edge-Cloud), הממוקמים קרוב יותר למכשירי הקצה. שרת-קצה הינו למעשה מרכז נתונים (Data Center) מקומי שירכז את תעבורת המידע מכמה עשרות תחנות בסיס ויבצע חלק ממשימות הרשת והרצת היישומים. בכך ניתן יהיה להפחית את העומס מהשרתים המרכזיים ולהעביר אליהם מידע מעובד יותר. עבור המהלך הזה פותחה פלטפורמת Contrail של ג'וניפר. גואץ': "זהו פתרון מבוסס תוכנה המאפשר לנהל בצורה וירטואלית את פעילות שרתי-הקצה. היא מציעה שינוי במבנה הרשת באופן שיאפשר להריץ יישומי דור חמישי גל על-גבי תשתיות הדור הרביעי".

ה-IoT מסכן את ליבת הרשת

לדבריו, שני מרכיבים קריטיים החסרים בפאזל של מהפיכת הדור החמישי הם המודל העסקי והאבטחה. למעשה, הם קשורים זה בזה. "שדרוג התשתיות לדור חמישי כרוך בהשקעות עצומות, החל מהרחבת הספקטרום, שינוי האנטנות, וכלה במרכיבי חומרה נוספים כמו מתגים ונתבים, כרטיסים ועוד. מהיכן יגיעו ההכנסות החדשות? צרכן המובייל לא ישלם יותר על מהירות. ההכנסות, אם כן, אמורות להגיע מהשווקים החדשים שיעשו שימוש ברשת: IoT, עיר חכמה, אוטומוטיב, רחפנים, בריאות דיגיטלית וכדומה".

אולם צירוף מיליארדי מכשירי IoT אל הרשת הוא מסוכן. כך למשל, בשונה מסמארטפון המצוייד במעבד חזק והרבה זיכרון, מכשיר IoT (למשל רמזור חכם, מצלמת רחוב ואפילו אינפוזיה מקושרת בבית חולים), מתבסס על חיישן, רכיב תקשורת, מעבד זעיר המבצע שורה מצומצמת של משימות, וסוללה. הם חייבים להיות סופר-חסכוניים בצריכת ההספק. 

"במכשיר IoT אין מספיק כוח עיבוד פנוי בשביל להפעלת תוכנת אבטחה, אולם יש בו מספיק כוח עיבוד כדי להריץ נוזקה. גם תקני הדור החמישי עדיין אינם נותנים מענה לבעיות האבטחה ואימות הזיהוי, ולכן הרשת מזהה אותם כמכשירים בטוחים. התוקפים יכולים להשתמש בהם כעמדת יציאה לתקיפה ולחדור מנקודת הקצה אל ליבת הרשת".

הדבר הזה כבר התרחש במציאות?

"בשנים האחרונות היינו עדים למספר מקרים שהמחישו את הסכנה. באוקטובר 2016 הפילה מתקפת DDoS (מניעת שירות מבוזרת) רחבת היקף את שרתי חברת DYN המספקת שירותי שיוך דומיינים לכתובות IP (DNS). הדבר גרם לשיבושים חמורים בפעילות הרשת ברחבי החוף המערבי ולנפילה של אתרים מרכזיים. מקור המתקפה הוא ככל הנראה בנוזקת Marai, שחדרה אל רשת דרך השתלטות על מצלמות חכמות".

סכנה ישראלית מיוחדת

בגלל גודלה הזעיר והמבנה הגיאוגרפי הצר והמוארך שלה, ישראל, להערכתו, חשופה במיוחד למתקפות מעין אלה. "כל אחת מספקיות הסלולר בישראל מפעילה מספר קטן של אתרי ליבה (EPC). שיתוק של אתר אחד כזה עשוי להפיל את הרשת כולה בעיר גדולה, וניתן לעשות זאת באמצעות מתקפת DDoS שתציף את הרשת באמצעות בקשות שירות ממכשירי הקצה".

כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה?

"מאחר שאין למכשיר די כוח עיבוד, צריך לייצר נקודה ברשת שבה ניתן יהיה לנטר את התנועה לפני שהיא עוברת לתחנות הבאות במרכז הרשת. הפלטפורמה שלנו מאפשרת להשתמש בשרת-הקצה כמעין נקודת בידוק, שבה נוכל לבחון את תעבורת ה-IoT על פי מדיניות האבטחה ולבדוק אם יש דפוסים חשודים כמו מספר רב של בקשות שירות. במידה ונתגלתה מתקפה, היא תיעצר בשרת-הקצה וכך לא תסכן את יתר חלקי הרשת. אנחנו עושים זאת באמצעות המכונה הווירטואלית, Virtual SRX, אשר מספקת שירותי את אבטחת הרשת בתוך שרתי-הקצה".

נובלסאט מפתחת קידוד ואפנון וידאו לדור החמישי

חברת NovelSat מרעננה וחברת Igolgi האמריקאית יפתחו ביחד פתרון משולב לקידוד ואפנון שידורי וידאו בתקשורת לוויינית. הפתרון יאפשר ליצרניות תוכן, תאגידי שידור, אולפני טלוויזיה וחברות סלולאר לשפר את קיבולת תעבורת התוכן כדי לחסוך בעלויות השימוש ברוחב פס לווייני, ולספק למשתמשי הקצה שירותי תוכן רב-ערוציים גם באמצעות תשתיות הדור החמישי. שיתוף הפעולה בין שתי החברות מתקיים ביוזמת קרן בירד (Bird Foundation), שגם תתמוך בו פיננסית.

שילוב של שתי טכנולוגיות נפרדות

כיום שתי החברות עוסקות בהיבטים טכנולוגיים שונים של הפצת שידורי טלוויזיה (Broadcast) באמצעות לוויין. נובלסאט פיתחה פרוטוקול ייחודי לאפנון (modulation) התשדורות הלווייניות, שלהערכתה משפר בעשרות אחוזים את קיבולת רוחב הפס. איגולג'י, מצדה, נחשבת לחברה מובילה בפיתוח שיטות דחיסת וידיאו באמצעות קידוד (encoding), המאפשרות להעביר יותר תוכן ברוחב פס נתון. כיום מתבצעות שתי הפעולות האלו (קידוד ואפנון) מתבצעות בשני מודולים נפרדים.

פרויקט הפיתוח המשותף נועד לשלב את שתי הטכניקות לפיתרון מאוחד שיבצע בתהליך עיבוד אחד גם את הקידוד וגם את האפנון. בשיחה עם Techtime הסביר סמנכ"ל השיווק של נובלסאט, אביב רונאי, כי האינטגרציה בין שתי הטכנולוגיות תאפשר לייעל את תעבורת הווידאו בלוויין. "היכולות של איגולג'י לטפל בווידאו ביחד עם יכולות השידור שלנו, יאפשרו לספק פיתרון משולב בקופסה אחת, שיבצע התכת נתונים בצורה מאוד עמוקה ויקטין משמעותית את רוחב הפס הנדרש לשידורי וידאו בלוויין".

כניסה לשוק חדש

עבור נובלסאט, הפרויקט מסמן מהלך אסטרטגי שנועד לספק לה גישה אל סגמנטים נוספים בתעשיית התוכן מבוסס לוויין. עד כה סיפקה החברה בעיקר פתרונות תקשורת ליצרניות תוכן ומפיצות וידאו וכעת תציע גם פתרונות עיבוד וידאו. אחד מלקוחותיה האסטרטגיים כיום הוא איגוד השידור האירופי, שהשתמש לאחרונה בתשתית של החברה כדי להפיץ את שידורי האירוויזיון שהתקיים השנה בישראל לתחנות טלוויזיה ברחבי אירופה והעולם.

רונאי: "בחצי השנה האחרונה אנחנו מבצעים מעבר לעולם קישוריות התוכן. הפתרון החדש אמור לשבת בנקודות הקצה של הרשת, גם בתחנת השידור וגם בתחנת הקליטה, ומכוון לכל שרשרת הפצת הווידאו: החל מיצרניות תוכן ועד לחברות המפיצות את השידורים אל משתמשי הקצה".

הסמארטפון הופך לטלוויזיה ניידת

שיפור תעבורת הווידאו אינו רק צורך טכנולוגי אלא גם כלכלי. הגלובליזציה בעולם הטלוויזיה, ריבוי הערוצים, שיפור איכות השידור והתמונה, והפצת התוכן גם לפלטפורמות המובייל, מגדילים בצורה ניכרת את היקף השימוש ברוחב פס לווייני. כתוצאה מכך, השימוש ברוחב פס הופך לאחת מהעלויות הגבוהות ביותר של חברות הברודקאסט. עלות השימוש השנתית ברוחב פס לווייני עבור הפצת שידורי וידאו נאמדת ב-8 מיליארד דולר.

"התמהיל של ערוצי הווידיאו הולך ומשתנה. כיום יש פחות ערוצים SD, ויותר HD, 4K ואפילו 8K, מה שמגדיל אף יותר את רוחב הפס הנדרש. אנחנו מאפשרים לדחוס יותר תוכן לאותו רוחב פס. השגת נצילות גבוהה יותר של שידורי הלוויין תסייע לחסוך משמעותית בעלויות, מאחר שחברות התוכן וההפצה יצטרכו פחות רוחב פס".

צוואר הבקבוק של הדור החמישי

הפתרון של נובלסאט ואיגולג'י מתכתב עם מגמה נוספת בתעשייה. מאחר שחל גידול רב בצפייה בתכני וידאו באמצעות מכשירי סמארטפון, ספקיות הסלולאר הופכות למעין חברות ברודקאסט או יוצרות שיתופי פעולה סינרגיים עם חברות תוכן. על הרקע הזה, למשל רכשה חברת AT&T את טיים וורנר ואת DirecTV, והתפתח שיתוף הפעולה בין וורייזון לבין יוטיוב. גם בארץ ניתן לזהות מגמה זו, עם כניסת שירותי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר.

התהליך צפוי להתעצם עם המעבר לעידן הדור החמישי, שבו הסמארטפון אמור להפוך גם למעין ממיר לטלוויזיה רב-ערוצית ניידת. רונאי סבור כי שירותי התוכן בדור החמישי עשויים ליצור עומס אדיר על הרשתות. "ריבוי הערוצים ישתק את התמסורת הסלולארית. הפתרון שאנחנו מפתחים כולל ערוץ לווייני ייעודי שיאפשר את העברת הווידאו ישירות מהלוויין לתחנות הבסיס הסלולריות ומשם למשתמשי הקצה, מבלי להעמיס על התשתיות הקרקעיות של סיבים אופטיים או ערוצי מיקרוגל. כך אנחנו למעשה משתלבים במגמה העתידית של הדור החמישי שבו הוגדרו גם ערוצי ברודקאסט ייעודים מכשירים ניידים".

מדיגוס סיימה פיתוח של מצלמה זעירה לשוק האורתופדי

מנייתה של חברת מדיגוס (Medigus) מזנקת במסחר בתל-אביב לאחר שהחברה הודיעה כי הסכם הפיתוח שנחתם עם A.M. Surgical האמריקאית, המפתחת פתרונות זעיר-פולשניים לתחום האורתופדיה, השיג את אבן הדרך ועובר לשלב הייצור הסדרתי.

במסגרת ההסכם בין שתי החברה, שנחתם ביולי 2018 כחלק פעילות המצלמות הזעירות של מדיגוס, החברה נדרשה לפתח עבור A.M. Surgical מכשיר הכולל מצלמת וידיאו זעירה אשר תישולב עם מערכת Stratos של A.M. Surgical, המשמשת לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית בשור כף היד. כעת, לאחר השלמת פיתוח האב-טיפוס והעמידה בדרישות הטכנולוגיות של ההסכם, מדיגוס קיבלה מן החברה האמריקאית הזמנה לייצור סדרתי של 1,400 יחידות של המכשיר המשולב בתמורה לסכום של 650 אלף דולר.

במדיגוס ציינו כי המכשיר הראייה המשולב מספק ראות ושליטה כירורגית ברמה גבוהה יותר בניתוחים לשחרור התעלה הקרפלית. המוצר החדש עשוי לפתוח למדיגוס פתח לשוק האורתופדי העולמי. בארצות הברית לבדה מתבצעים מאות אלפי ניתוחים כאלה מדי שנה.

תסמונת העובד המשרדי

תסמונת התעלה הקרפלית בשורש כף היד היא תסמונת שכיחה מאוד הבאה לידי ביטוי בכאבים באצבעות ותחושות של נימול, עקצוץ ושריפה. התסמונת נגרמת כתוצאה מלחץ הנוצר על סיבי העצב העוברים מעל שורש כף היד, והיא שכיחה במיוחד בקרב אנשים העושים שימוש תדיר בשורש כף היד במסגרת עבודתם, כמו למשל אנשים שעובדים במהלך היום רבות עם עכבר ומקלדת או כלים אחרים.

על פי נתוני הלשכה האמריקנית לסטטיסטיקה, כ-1% מכלל האוכלוסיה בארצות הברית סובלים מן התסמונת, וכ-5% מכלל האוכלוסיה העובדת. בדרך כלל מטופלת התסמונת באמצעות פיזיותרפיה ותרופות וחולפת תוך מספר ימים או שבועות. ואולם, במקרים כרוניים, שבהם התסמונת נמשכת מעל לכחצי שנה, מקובל לבצע הליך כירורגי הקרוי "שחרור התעלה הקרפלית". בהליך זה, שניתן לבצעו על ידי פתיחת גג התעלה הקרפלית או באופן זעיר פולשני באמצעות אנדוסקופ, מבצעים שחרור של הלחץ על העצב המידיאני. מדי שנה מתבצעים בארצות הברית כ-500 אלף הליכים כאלה, ומכאן הפוטנציאל המסחרי הגלום עבור מדיגוס בחדירה לשוק זה.

המצלמה הזעירה בעולם

מדיגוס מפתחת קו של מצלמות זעירות, בעלות קוטר של 1.1 מילימטר או פחות, עבור יישומי מכשור רפואי ויישומים תעשייתיים. מצלמות ה-Micro ScoutCam של מדיגוס מבוססות על חיישן CMOS או CCD וכוללות מקור תאורה עצמי, המאפשר להן להפיק תמונות טובות במיוחד גם מחללים פנימיים בתוך הגוף ותאתרי בדיקה קטנים מאוד. על פי מדיגוס, זוהי המצלמה הזעירה בעולם.

בתחום הרפואי, המצלמות של מדיגוס מורכבות על כלים אנדוסקופים חד-פעמיים זעירים, המשמשים לביצוע פרוצדורות אבחנתיות וכירורגיות באיברי גוף אליהם לא ניתן להחדיר אנדוסקופים גדולים יותר. 

ברידג'פוינט רכשה את השליטה בקווליטסט ב-420 מיליון דולר

קבוצת ההשקעות הפרטית האירופית Bridgepoint, שבסיסה בלונדון ומנהלת נכסים בהיקף של 18 מיליארד אירו, הודיעה היום (ד') על רכישת השליטה בחברת בדיקות התוכנה הישראלית קווליטסט (QualiTest) מידי בעלת השליטה הנוכחית Marlin Equity Partner. פרטי העסקה ותנאיה לא נמסרו, אך בדיווח ברויטרס צוין שסכום העסקה עומד על 420 מיליון דולר. לפי ההערכה, מדובר בהחזר של פי חמישה ביחס להשקעה של מרלין, שתמשיך להחזיק במניות מיעוט גם לאחר העסקה.

קווליטסט מפתח-תקווה הינה, להערכתה, חברות בדיקות התוכנה הטהורה הגדולה בעולם. החברה מפתחת פתרונות מותאמים לתחומים שונים כמו אלקטרוניקה, טלקום, בריאות, פיננסים, ביטחון, תעשייה, IT, גיימינג ועוד. לחברה יותר מ-400 לקוחות, וביניהם ניתן למצוא שמות גדולים בתחומם כמו דיסני, סקיי, EE, טרנס-אמריקה ועוד. החברה מעסיקה כ-3,600 עובדים במרכזי החברה בישראל, ארצות הברית, בריטניה, רומניה והודו, מתוכם כ-1,500 בישראל.

שוק בדיקות התוכנה נמצא בשנים האחרונות בצמיחה מואצת, בעיקר על רקע המהפכה הדיגיטלית שמתרחשת בתחומים רבים. מגמה זו צפויה רק לצבור תאוצה עם התפתחותם של תחומים כמו האינטרנט של הדברים, בריאות דיגיטלית ורכב, שיביאו לאינפלציה של מוצרים הכוללים רכיב של תוכנה. אם ב-2016 נאמד שוק בדיקות התוכנה העולמי ב-26 מיליארד דולר, עד 2020 הוא כבר צפוי לצמוח להיקף 47 מיליארד דולר.

מנכ"ל קווליטסט נורם מריט מסר, ״ברידג'פוינט היא משקיעה מתחשבת שמחפשת לעבוד עם צוותי ניהול חזקים ויש לו רקורד של השקעה בשווקים עם פוטנציאל צמיחה גבוה. המחויבות הפיננסית לטווח הארוך שלהם מספקת לנו את הפלטפורמה המתאימה להאיץ את הצמיחה שלנו לשלב הבא ביישום אסטרטגיית הרכישות הגלובלית״.

לריאיון עם מנכ"לית קווליטסט ישראל, טלי שם-טוב: https://techtime.co.il/2019/01/31/qualitest-10/ 

צעד נוסף בדרך למסחור: צ'ק-קאפ השלימה ניסוי Post CE

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה, שפיתחה גלולת רנטגן נבלעת לאיתור פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס, פרסמה את תוצאותיו של ניסוי חשוב נוסף, שמהווה אבן דרך משמעותית לקראת מסחור הגלולה.מדובר בניסוי Post-CE אשר נערך לאחר קבלת אישור שיווק באיחוד האירופי (CE), ומטרתו היתה להעריך את יעילות הבדיקה ורמת ההיענות בקרב קבוצת נבדקים גדולה יותר. בניסוי, שנערך בבית חולים בישראל, השתתפו כ-90 נבדקים, שבלעו את הגלולה של צ'ק-קאפ ובמבקביל ביצעו את שתי בדיקות הסקר המקובלות האחרות, בדיקת FIT (דם סמוי בצואה) וקולונוסקופיה.

בניסוי, המערכת של צ'ק-קאפ הציגה רמת רגישות, כלומר יכולת לזהות נכונה פוליפים, של 76% בפוליפים הגדולים מ-10 מ"מ ורמת רגישות של 66% בפוליפים קטנים יותר. בדיקת ה-FIT הציגה רמת רגישות של 29% בפוליפים הגדולים מ-10 מ"מ ו-23% בפוליפים קטנים יותר. במדד הסגוליות, כלומר היכולת לזהות נכון היעדר פוליפים, המערכת של צ'ק-קאפ הציגה רמת דיוק של 82% בהשוואה ל-96% של בדיקת ה-FIT.

על ההבדל בין FIT לגלולה של צ'ק-קאפ

בדיקת ה-FIT היא בדיקת הסקר הנפוצה באירופה. היא נחשבת למדויקת מאוד באבחון מצב סרטני, אך מציגה רמת רגישות נמוכה למדי כאשר מדובר בפוליפים, כפי שהראה הניסוי של צ'ק-קאפ וכפי שמראים ניסויים רבים אחרים, ובכך טמון חסרונה הגדול כבדיקת סקר. הגלולה של צ'ק-קאפ, לעומת זאת, נועדה בראש ובראשונה להוות פתרון מניעתי, כלומר זיהוי פוליפים טרום-סרטניים, שניתנים להסרה בהליך כירורגי פשוט יחסית ובעל שיעורי הצלחה גבוהים מאוד.

בשיחה עם TechTime התייחס מנכ"ל החברה, אלכס עובדיה, לבלבול הקיים בציבור באשר להבדל בין בדיקות הסקר השונות. "חשוב להבחין בין איתור סרטן לבין איתור פוליפים. ה-FIT היא בדיקה זולה ונוחה יחסית, והיא מדויקת מאוד באיתור סרטן אבל לא באיתור פוליפים, ועל כן אינה מהווה פתרון מניעתי. הבדיקה שלנו מכוונת לאיתור פוליפים, ובהיבט זה, כפי שהראה הניסוי, היא טובה יותר מה-FIT. כמו כן, היא מהווה חלופה לאנשים שלא רוצים או לא יכולים לעשות קולונסקופיה, שבארצות הברית מדובר בכ-40% מאוכלוסיית היעד."

שיפור הדיוק על ידי שיפור האלגוריתמים

בצ'ק-קאפ הביעו שביעות רצון גדולה מהתוצאות, אך רואים בהן נקודת פתיחה ושואפים להעלות את רמת הרגישות. עובדיה סבור שמרחב השיפור טמון באלגוריתמים של המערכת, גם אלה שאחראים על תפעול הגלולה בתוך המעי וביצוע סריקות הרנטגן וגם אלה שאחראים על פענוח התוצאות בתום הבדיקה.

"הטכנולוגיה הבסיסית נמצאת במצב מוגמר. שיפור הדיוק יהיה קשור באלגוריתמיקה, זו שבתוך המערכת ומספקת את המידע הגולמי, והאלגוריתמיקה של הפענוח. השיפור יתאפשר ככל שנאסוף יותר דאטה ונערוך יותר בדיקות. המטרה שלנו היא לבצע עוד ניסויים ולכוון באופן ממוקד יותר לאוכלוסייה המוגדרת בסיכון ממוצע, ואנחנו בוחנים כעת כיצד לעשות זאת, בישראל ובאירופה".

ניסוי בארצות הברית עם מאיו קליניק

במקביל, צ'ק-קאפ נמצאת בימים אלה בעיצומו של ניסוי פיילוט בארצות הבריתבמרכז הרפואי של בית הספר לרפואה באוניברסיטת ניו יורק וב-Mayo Clinic, שהוכתר על ידי מגזין NewsWeek לבית החולים הטוב בעולם. "זהו גוף ענק ואנחנו ביחסים מאוד טובים איתם. כרגע אנחנו מתמקדים בניסוי הפיילוט ושואפים להדק את רמת שיתוף הפעולה איתם". הניסוי צפוי להסתיים בחודשים הקרובים, ולאחריו תחל החברה בניסוי המרכזי (Pivotal) שיאפשר להגיש בקשת אישור שיווק בארצות הברית מה-FDA.

לריאיון שהתקיים עם מנכ"ל צ'ק-קאפ, אלכס עובדיה, במסגרת הפודקאסט של Techtime לחצו כאן>>>

שוק מערכות המשנה לכטב"ם יצמח ל-11.6 מיליארד דולר ב-2024

הצמיחה של שוק הרחפנים והמל"טים מביאה בעקבותיה גם צמיחה של שוק מערכות המשנה הנישאות על ידי מל"טים ורחפנים, כגון חיישנים ומצלמות, מערכות תקשורת וטלמטריה, אמצעי תצפית ועוד. על פי תחזית של מכון המחקר ResearchAndMarkets, שוק מערכות המשנה, שגלגל ב-2018 כ-7.6 מיליארד דולר, צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 7.3% ולהגיע ב-2024 ל-11.6 מיליארד דולר.

כלים בלתי מאוישים כגון רחפנים ומל"טים נושאים עליהם מערכות נלוות שאינן כלולות במשקל העצמי של כלי הטיס. מערכות אלה אחראיות למעשה על ביצוע המשימה שאליה נועד כלי הטיס, בין אם מדובר במצלמה לצילום מלמעלה של אירוע, חיישנים מסוגים שונים לאיסוף מודיעין וגם חבילה המיועדת למשלוח.

על פי חברת המחקר, המגמות בשוק הצבאי ובשוק האזרחי כאחד צפויות להניע את הצמיחה בשוק מערכות המשנה. בתחום הצבאי, ההסתמכות הגוברת בשוק הצבאי על רחפנים לצורך משימות תצפית, איסוף מודיעים ואפילו חילוץ והצלה מסיטה תקציבים ומשאבים רבים לפיתוח ורכישה של מערכות אלקטרוניות, ואילו בשוק האזרחי, השימוש ברחפנים בענף החקלאות, המגזר הקמעונאי ועולם התקשורת צפוי גם כן להתרחב בשנים הבאות.

כמו כן, יכולת נשיאת המשקל (Payload) של רחפנים ומל"טים הולכת וגדלה, מה שמאפשר שילוב של מערכות אלקטרוניות רבות ומורכבות יותר בכלי הטיס.

הישראליות שעשויות להרוויח מהתנופה

ישנן לא מעט חברות ישראליות המפתחות מערכות למל"טים ורחפנים, שעשויות ליהנות מהצמיחה הצפויה של השוק, בהן ניתן למנות את מוביליקום, המפתחת מערכות תקשורת וטלמטריה לרחפנים בשוק האזרחי, קונטרופ של רפאל, המפתחת מערכות אלקטרו-אופטיות למל"טים צבאיים, וגם פארא-זירו (ParaZero), המפתחת ערכות בטיחות הכוללות מצנח לרחפנים.

שלוש החברות הללו מתמקדות בעיקר בשוק כלי הטיס הבלתי מאוישים. ואולם יש חברות ישראליות נוספות שפועלות באופן משני בשוק הרחפנים או מנסות לחדור אליו, כמו סיוה, שכבר מכרה קניין רוחני למספר יצרניות רחפנים, Vayyar, שמציעה את המכ"ם התלת-מימדי שלה גם ליצרניות רחפנים, ואפילו אינוויז, שאמנם מתמקדת בתעשיית הרכב אך משווקת את חיישן ה-LiDAR שלה גם לרחפנים.

נובה משיקה מערכת בדיקה אופטית חדשה

חברת נובה (Nova) מרחובות השיקה השבוע פתרון חדש למדידה אופטית המיועד לבדיקת שבבים המיוצרים בתהליכי הייצור המתקדמים כמו 7 ננומטר ומארזים מורכבים. מנובה נמסר כי המערכת, שפותחה בחטיבת המטרולוגיה של החברה, כבר סופקה למספר לקוחות קיימים של החברה.

תפקידן של מערכות מדידה (מטרולוגיה) בתעשיית הסמיקונדקטור היא למדוד את המבנה המיקרוסקופי והרכב החומרים של הטרנזיסטור במטרה לוודא את תקינות השבב וקו הייצור. הגיאומטריות החדשות, כמו 7 ננומטר, והמארזים המורכבים, שבהם מניחים מספר פרוסות סיליקון זו על גבי זו, מחייבות גם שימוש במערכות בדיקה ומדידה מדויקות יותר.

המערכת החדשה של נובה, Nova Prizm, משלבת אינטרפרומטריה ספקטרלית, המאפשרת מדידה אופטית של ממדים קריטיים, עם טכנולוגיה אופטית רב-ערוצית להפקת מידע ייחודי מהמדידה. בנובה מציינים כי מידע זה לא ניתן להפיק ממדידות בטכנולוגיות  המסורתיות למדידת ממדים קריטיים, וכי באמצעות ריבוי הערוצים האופטיים, מערכת ה-Prizm מציעה פתרון לרבים מהאתגרים בקווי ייצור השבבים המתקדמים.

ד"ר אודי כהן, מנהל החטיבה למטרולוגיה אופטית של נובה, המערכת החדשה מחזקת את היתרון התחרותי הטכנולוגי של החברה בתחום המטרולוגיה. "הפתרון החדש הוא פורץ דרך, ומספק מידע רב ערך המאפשר ללקוחותינו לייצר שבבים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ביעילות ובאיכות הגבוהה ביותר."

תחזית הכנסות שלילית לרבעון השני

כיצרנית של מערכות בדיקה ומדידה נובה מושפעת מאוד מהמגמות הכלכליות בתעשיית השבבים. הנסיגה ברבעונים האחרונים בקצב הצמיחה בשוק הזיכרונות, שוק היעד המרכזי של נובה, מתחילה לבוא לידי ביטוי גם בתוצאותיה הכספיות של החברה. ברבעון הראשון של 2019 רשמה החברה ירידה של כ-10% בהכנסות ל-56.7 מיליון דולר, והיא צופה כי מגמה זו רק תחריף ברבעון השני, עם תחזית להכנסות של 45-53 מיליון דולר, המשקפת ירידה של כ-14-27% בהשוואה לרבעון השני של 2018.

"קווים" מרחיבה את שיתוף הפעולה עם UVEye

חברת התחבורה הציבורית "קווים" מרחיבה את שיתוף הפעולה שלה עם חברת UVEye, המפתחת מערכות סריקה לזיהוי אוטומטי של כשלים מכניים ותקלות בכל-רכב באמצעות טכנולוגיה של ראייה ממוחשבת. מ-UVEye נמסר כי החברה צפויה להכריז בקרוב על שיתופי פעולה נוספים עם יצרניות צמיגים בינלאומיות וחברות תחברות.   

קווים כבר הצטיידה בעבר במערכת סריקת הגחון של UVEye, הקרויה Helios, הסורקת מלמטה את החלק התחתון של האוטובוס ומאבחנת נזילות שמן, חלודה ותקלות נוספות רק באמצעות סריקה דיגיטלית ועיבוד תמונה, ללא צורך בנוכחות מכונאי. כעת תתקין "קווים" בחניון החברה במודיעין גם את מערכת סריקת הצמיגים Artemis, הסורקת הצד את צמיגי האוטובוס ומזהה שחיקה, מחסור באוויר, קרעים וטעויות בהתקנת סוג הצמיג. המערכת תאפשר לסרוק מדי יום באופן אוטומטי מאות אוטובוסים ולמנוע יציאה לכביש של אוטובוסים לא תקינים.

מהשוק הביטחוני לתעשיית הרכב העולמית

הטכנולוגיה של UVeye מבצעת סריקה וניתוח של החלק התחתון ברכב באמצעות שימוש במערך של 5 מצלמות ברזולוציה גבוהה היוצרות הדמיה של 360 מעלות של תחתית כלי-הרכב. באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה המערכת יודעת לנתח את התמונה התלת-מימדית ולזהות תקלות מכניות, סיכוני אבטחה, חפצים חשודים או רכיבים סמויים – אפילו חפצים קטנים בגודל של כונן USB. הסריקה, המתבצעת תוך 3 שניות בלבד, יכולה להתבצע גם אם הרכב בנסיעה במהירות של עד 45 קמ"ש.

החברה, שהוקמה ב-2016, השיקה עד כה 3 מערכות על בסיס הטכנולוגיה הזו. בתחילת דרכה, ייעדה UVEye את הטכנולוגיה לתחום ביטחון הציבור והשיקה מערכת המותקנת בכניסה לחניונים, מרכזי קניות ועמדות בידוק בכביש ומבצעת של החלק התחתון של הרכב במטרה לאתר מטענים חשודים ואפילו לאתר כלי-רכב גנובים.

החברה ממשיכה לפעול גם כיום בשוק הביטחוני והמערכות שלה מוטמעות בעשרות אתרים כגון מעברי גבול, בנקים, שגרירויות, נמלי אוויר ותעופה, תחנות כוח, בתי כליאה ועוד בכל העולם. עם זאת, החברה שינתה מאז את המיקוד העסקי שלה ופועלת כיום בעיקר בתעשיית הרכב האזרחית.  

"היום המיקוד שלנו הוא השוק האזרחי, בדגש על יצרניות רכב," אומר ירון סגיב, סמנכ"ל השיווק של החברה ל-TechTime. "יצרניות הרכב מובילות את השינויים בשוק, כמו ערים חכמות, רכבים אוטונומיים וחשמליים וכדומה. ואנו יודעים לספק פתרונות סריקה חכמה לכל אורך מחזור חיי הרכב, החל מפס הייצור, דרך השרשרת הלוגיסטית ועד העלייה לכביש ובקרה אחרי."

לחברה כבר יש שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מספר יצרניות רכב בינלאומיות, ובהן טויוטה וסקודה, כמו גם חברות ביטוח, לוגיסטיקה, השכרה וציי רכב ומשאיות.

UVeye נוסדה ב-2016 על ידי אמיר חבר, המשמש כמנכ"ל, ואוהד חבר, המשמש כסמנכ"ל. מטה החברה נמצא בניו יורק ומרכז הפיתוח פועל מתל אביב. החברה מעסיקה במרכז הפיתוח בתל אביב כ-85 עובדים ומגייסת בימים אלה עשרות מתכנתים וצפויה לגדול ל-150 עובדים עד סוף השנה. 

קרן בירד תשקיע 8.2 מיליון דולר ב-9 פרויקטים

[בתמונה: Headwall Photonics האמריקאית תשתף פעולה עם התעשייה האווירית]

קרן בירד (BIRD Foundation), הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, חשפה היום את תשעת הפרויקטים החדשים שהיא תתמוך בהם בסכום כולל של 8.2 מיליון דולר. הפרויקטים שנבחרו להשקעה, המשותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות, כוללים פיתוחים חדשניים בתחומי הקלינטק, אגרו-טכנולוגיה, רפואה דיגיטלית, מדעי החיים, מדיה, תקשורת ותחומים נוספים. מקרן בירד נמסר כי הפרויטים יזכו בנוסף גם למענקים יזכו הפרויקטים למימון מהמגזר הפרטי, כך שסך ההשקעה בפרויקטים יגיע ל-20 מיליון דולר.

בין הפרויקטים שיזכו לתמיכה: חברת 3PLW הישראלית וחברת Corumat האמריקאית יפתחו אריזות מתכלות מפסולת מזון. חברת Igentify הישראלית וחברת Thermo Fisher Scientific האמריקאית יפתחו פלטפורמה לפענוח אוטומטי של מידע גנטי, המבוססת על טכנולוגית ריצוף הדור הבא, לפיענוח בדיקות גנטיות טרום הריון.

חברת התעשייה האווירית הישראלית וחברת Headwall Photonics האמריקאית יפתחו מערכת תומכת קבלת החלטות חקלאיות לשטחים גדולים מבוססת מצלמה היפר ספקטרלית ומל"ט כנף קבועה. חברת MyndYou הישראלית וחברת Cosan Group האמריקאית יפתחו פתרון מבוסס בינה מלאכותית לשינויים הנובעים ממאפיינים קוגניטיביים לשיפור חווית המטופל בקהילה ומצבו הבריאותי.

חברת נטפים הישראלית וחברת Onvector האמריקאית יפתחו מערכת מתקדמת מבוססת שדות חשמליים לחיטוי מים להשקיה. חברת Novelsat הישראלית וחברת iGolgi האמריקאית יפתחו פתרון קידוד-אפנון וידאו משולב מקצה לקצה המאפשר תעבורה לוויינית רחבה של ערוצי וידאו ואודיו ושיפור יעילות שידורי הלוויין.

חברת שמים הישראלית וחברת Karyopharm Therapeutics האמריקאית יפתחו מערכת בינה מלאכותית לטיוב תהליכי מעקב וניהול של ניסויים קליניים. חברת Snappers הישראלית וחברת  Turner Studios האמריקאית יפתחו פלטפורמה לסיקור וידאו בשיטת מיקור המונים המיועד לערוצי תקשורת. חברת) WizeCare לשעבר Video Therapy) הישראלית ורשת המרכזים הרפואיים  Cleveland Clinic Foundation  האמריקאית יפתחו מערכת מבוססת בינה מלאכותית לטיפול מרחוק בחולי פרקינסון.

כמעט 1,000 פרויקטים שהניבו מעל 10 מיליארד דולר

קרן בירד פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים לצורך פיתוח מוצר משותף. בנוסף להענקת מענקים מותנים של עד מיליון דולר עבור פרויקט שאושר, הקרן מסייעת לחברות באיתור וחיבור עם שותף אסטרטגי פוטנציאלי.

הפרויקטים המוגשים לקרן בירד עוברים בדיקה קפדנית על ידי בוחנים ישראלים מטעם רשות החדשנות ובוחנים אמריקאים מטעם המכון הלאומי לטכנולוגיה ותקנים של ארה"ב (NIST). תשעת הפרויקטים שאושרו בישיבת הדירקטוריון מתווספים ל-982 פרויקטים בהם השקיעה הקרן במהלך 42 שנות פעילותה. להערכת הקרן, פרויקטים אלו, שהיקף ההשקעה הכולל בהם מגיע ליותר מ-350 מיליון דולר, הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

מועד הגשת התקצירים למחזור האישורים הבא של קרן בירד יתאפשר עד ה-5 בספטמבר 2019. אישור הפרויקטים יתבצע במהלך חודש דצמבר 2019. 

מכון לייצור מתקדם יוקם בצפון במימון משרד הכלכלה

תפן ישראל, חברת ESI של איל זילברמן ומכללת אורט-בראודה זכו במכרז של משרד הכלכלה להפעלת מכון לייצור מתקדם, שתפקידו יהיה לקדם הטמעה של טכנולוגיות חכמות בחברות תעשייה ישראלית במטרה להעלות את הפריון ולהצעיד את ישראל לעידן התעשייה החכמה. המכון צפוי לקום תוך מספר חודשים בצפון הארץ בעלות של 10 מיליון שקל, והוא יספק לחברות בישראל שירותי אבחון, ייעוץ והאמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה.

לצורך הקמת המכון שלושת הגופים שזכו במכרז יקימו חברה משותפת שתנהל את המכון. בשיתוף הפעולה בין שלושת הגופים קבוצת תפן וחברת ESI, שהתמזגה באחרונה לתוך תפן, יהיו אחראיות על מתן שירותי הייעוץ וההטמעה ואורט-בראודה, שנחשבת למובילה בתחום הרובוטיקה, תספק את התמיכה האקדמית. בני אמויאל, לשעבר מנכ"ל מדג"ל, יעמוד בראש המכון.

לתווך בין ההייטק לתעשייה

המושג "תעשייה 4.0" מתייחס למגמה עולמית של שילוב טכנולוגיות חכמות של דיגיטליזציה ואוטומציה במפעלים כגון רובוטיקה, IoT, בינה מלאכותית ועסקית, הדפסת תלת-מימד, שימוש בחומרים מתקדמים ועוד. מי שתרכז את תהליך התכלול של המכון ותפסק את שירותי האבחון והייעוץ הטכנולוגיים לחברות היא חברת הייעוץ והניהול תפן (Tefen), שמתמקדת בשנים האחרונות בתחום הבינה המלאכותית לעסקים וארגונים ובמסגרת זו היתה מעורבת בשורה של פרויקטים גם עם המגזר הציבורי. מנכ"לית תפן מלי ביצור-פרנס אומרת בשיחה ל-TechTime כי ישראל עדיין מפגרת מאוד מאחור בתחום.

"מדברים היום הרבה מאוד על תעשייה חכמה, אבל עושים עדיין מעט מאוד. כיום, בעיקר חברות גדולות עם משאבים יכולות להרשות לעצמן לבצע את המהפכה הזאת. זהו פרויקט ראשון בתחום, שממומן על ידי הממשלה, שמטרתו להקים מעין מרכז חדשנות כלל-ארצי שירכז את כל המידע בתחום ויאפשר להנגיש אותו לחברות בינוניות וקטנות יותר."

ביצור-פרנס מדגישה כי בניגוד לסברה הרווחת הטכנולוגיות הללו רלוונטיות גם לעסקים קטנים יותר. "גם בחברות עם עשרות עובדים ומחזור של מאות מיליוני שקלים שילוב של טכנולוגיות חכמות יכול לתרום משמעותית לפריון, גם אם מדובר בהטמעה של מערכת רובוטית אחת, מדפסת תלת-מימד או כלים של בינה עסקית. העובדה כי השירותים של המכון מסובסדים היא יתרון גדול, כי זה יאפשר לחברות לבחון האם וכיצד ניתן להטמיע אצלן את הפתרונות הללו."

גם אם האימוץ של טכנולוגיות חכמות בתעשייה הישראלית עדיין נמוך יחסית, בהייטק הישראלי ניתן למצוא לא מעט חברות המפתחות פתרונות בתחום הייצור המתקדם, והמכון עשוי להיות גורם חשוב שיתווך בין ההייטק לתעשייה. "אנחנו בונים מאגר של פתרונות, מהארץ ומהעולם, והוא יתעדכן כל הזמן. במקביל, אנחנו מתכוונים לעשות פנייה מרוכזת לחברות סטרט-אפ וחברות טכנולוגיות גדולות להצטרף למיזם. אנחנו גוף ללא פניות והמטרה שלנו היא להתאים פתרון לכל צורך ולבנות תעשייה ישראלית חכמה."

בלעדי: אל-על בוחנת את מערכת הסייבר התעופתית של ארגוס

חברת התעופה אל-על מבצעת ניסוי פיילוט שמטרתו לבחון הטמעה של מערכת סייבר ייעודית שפיתחה חברת ארגוס (Argus) התל אביבית עבור עולם התעופה. כך גילה מנהל מערכות המידע של אל על, שחר מרקוביץ, בדיון שהתקיים לפני כשבוע באוניברסיטת תל אביב במסגרת בכנס Cyber Week. מדובר במערכת קרקעית אשר מנתחת את רשומות האבטחה (Security Log) של הטיסות, המתעדות את אירועי התקשורת ברשתות הפנימיות של המטוס בזמן הטיסה, במטרה לאתר דפוסים חריגים שעשויים להעיד על בעיות באבטחת הרשת. 

טכנולוגיית האבטחה עוברת מהמכונית אל המטוס

המערכת שהטמיעה אל-על היא חלק מחבילת סייבר חדשה שהתאימה ארגוס לעולם התעופה, המתבססת על פתרונות האבטחה שהיא פיתחה עבור כלי-רכב אוטונומיים וציי רכב מקושרים. בדומה לתחום הרכב, גם בעולם התעופה המטוסים המסחריים החדשים כוללים הרבה מאוד מערכות המחוברות אל רשתות תקשורת פנימיות וחיצוניות, אשר חושפים את כלי הטיס בפני סיכונים של מתקפות סייבר.

כבר בשנות התשעים אימץ עולם התעופה את פרוטוקול התקשורת CAN-Bus, שפותח במקור עבור תעשיית הרכב ויושם לראשונה במכוניות מרצדס בסוף שנות השמונים. ה-CAN-Bus היא למעשה רשת התקשורת הפנימית המחברת בין יחידות הבקרה האלקטרוניות (ECU) של המערכות התפעוליות השונות במכונית. בדגמים החדשים של בואינג ואירבאס נעשה שימוש גם במתגי איתרנט (Ethernet) להעברת מידע רב בקצבים גבוהים.

נקודת תורפה נוספת בעולם התעופה קשורה למערכות הבידור לנוסעים והתחום המתפתח של קישוריות לאינטרנט במהלך הטיסה (In-Flight Connectivity). השתלטות עוינת על האינטרנט בטיסה או על מערכות הבידור ומערכות קבינה (in-cabin) המקושרות אליהן, גם אם אינה מסכנת את המערכות התפעוליות עלולה לגרום לבהלה בקרב הנוסעים ולסכן את המשכה התקין של הטיסה.

פתרון אבטחה רב-שכבתי

כדי להתמודד עם הבעיות האלו, ארגוס התאימה את אסטרטגיית הסייבר הרב-שכבתית שלה לארכיטקטורות התקשורת המקובלות בעולם התעופה. חבילת ההגנה שלה מתבססת על שני מימדים (או שכבות): השכבה הראשונה בנויה מפתרונות לזיהוי וחסימה בזמן אמת של ניסיונות פריצה למערכות התקשורת והבידור במטוס עצמו, מתוך ומחוץ למטוס, וזליגה בין מערכת הבידור למערכות התפעול. השכבה השנייה היא מערכת קרקעית מבוססת ביג-דאטה המבצעת ניתוח של רשומות האבטחה של המטוס, לאחר הטיסה, ומאפשרת לחברות התעופה לאתר ניסיונות פריצה לציי המטוסים שלהן.

חברת ארגוס סייבר הוקמה בשנת 2013 על-ידי שלושה יוצאי יחידה 8200, ופיתחה אסטרטגיית אבטחה רב-שכבתית המבוססת על סדרת כלים המנטרים את כל משאבי המיחשוב והתקשורת ברכב. בחודש נובמבר 2017 היא נמכרה לחברת קונטיננטל הגרמנית בעיסקה שהיקפה נאמד בכ-450 מיליון דולר. כיום היא פועלת כחברה עצמאית בבעלות חברת Elektrobit. אלקטרוביט היא חברת תוכנה עצמאית הנמצאת בבעלות קונטיננטל, ומספקת תוכנות לכלי-רכב בתחומים דוגמת הרכב המקושר, ממשקי אדם-מכונה (HMI), ניווט, מערכות סיוע לנהג ויחידות בקרה אלקטרוניות (ECU).

למידע נוסף על אתגר האבטחה בעולם התעופה: Cyber Week

אקו ווייב תקים תחנת כוח בנמל הגדול באירופה

אחד השיקולים המרכזים מאחורי ההחלטה של החברה לבצע הנפקה דווקא בשבדיה, והעברת מוקד הפעילות של החברה לשם, היה המודעות הגבוהה באירופה לאנרגיה מתחדשת והיעדים הממשלתיים להפחית בעשור הקרוב באופן משמעותי את התלות באנרגיה מזהמת. לקראת הנפקתה בבורסה של שבדיה ב-18 ביולי, חברת אקו ווייב (Eco Wave Power), שפיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל מגלי הים, מדווחת על שורה של חוזים להקמת תחנות כוח ברחבי אירופה ושיתופי פעולה עם עיריות וחברות אנרגיה.

במהלך חודש יוני חתמה אקו ווייב חתמה על הסכם הבנות ראשוני עם נמל רוטרדאם בהולנד לבחינת הקמת תחנות כוח בנמל, שנחשב לגדול באירופה. במקביל, החברה חתמה על הסכם עם חברת הפיתוח של מחוז זילנד בהולנד, Impuls Zeeland, לפיתוח מיזמי אנרגיית גלים במחוז.

אקו ווייב גם חתמה על הסכם עם חברת האנרגיה Volpak ההולנדית, העוסקת באחסון וטיפול בכימיקליים, נפט, גז טבעי ושמנים אכילים ונסחרת בבורסה של אמסטרדם לפי שווי שוק של 5.17 מיליארד אירו. במסגרת ההסכם, Volpak תקדם הקמת תחנות כוח המבוססות על הטכנולוגיה של אקו ווייב בטרמינלים שמפעילה החברה בנמלים בסינגפור, סין ופנמה.

הסכם נוסף שנועד לאפשר לחברה לחדור לשוק החשמל הקמעונאי בהולנד נחתם עם Vandebron מאמסטרדם, חברת הולכה המספקת לצרכנים פרטיים ועסקים חשמל נקי שהופק על ידי יצרני חשמל עצמאיים. שתי החברות חתמו על הסכם מסחרי שבמסגרתו תרכוש Vandebron מאקו ווייב חשמל בקיבולת של כ-20 מגה-וואט ותשווקו ללקוחותיה.

באיטליה חתמה החברה עם נשיא נמל טאראנטו באיטליה על מזכר הבנות להקמת תחנת הכוח הראשונה באיטליה שתהיה מבוססת על גלי הים. החברה גם דיווחה על מספר פיילוטים שבכוונתה לבצע בשני נמלים בפורטוגל.

חיבור התחנה ביפו לרשת החשמל של תל אביב

בשבוע שעבר הודיעה אקו וויב כי היא מרחיבה בימים אלה את חנת הכוח שלה בחוף יפו, המשמשת כיום למחקר והדגמה, מ-10 קילו-ואט ל-100 קילו-ואט, וזאת לאחר שעיריית תל אביב הצהירה על כוונתה לחבר את התחנה לרשת החשמל העירונית. כעת מדווחת אקו ווייב כי הרחבת התחנה תתבצע במסגרת מיזם משותף (Joint Venture) שהקימה החברה עם חברת האנרגיה המתחדשת מצרפת EDF Energies Nouvelles.

נשיא AMD לשעבר מצטרף לדירקטוריון של וויביט-נאנו

אטיק ראזה (Atiq Raza), שכיהן בין 1996 ל-1999 כנשיא ומנהל התפעול (COO) של חברת השבבים AMD, מונה לחבר חיצוני בדירקטוריון של חברת ווביט-נאנו (Weebit-Nano) הישראלית, המפתחת זיכרון מסוג ReRAM שמתוכנן לצאת לשוק ב-2021. ראזה מצטרף לשורה של אושיות מתעשיית הסמיקונדקטור המכהנים בדירקטוריון של חברת הסטראט-אפ הקטנה מהוד השרון, הכולל בין היתר את דויד (דדי) פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא באינטל העולמית, וד"ר יואב ניסן-כהן, ממייסדי טאואר-ג'אז.

ראזה, בעל תואר מאסטר בהנדסה מאוניברסיטת סטנפורד, כיהן בין 1988-1995 כמנכ"ל ונשיא חברת NextGen, הנחשבת לאחת החלוצות בפיתוח מעבדים בארכיטקטורת x86. ב-1996 נרכשה NextGen על ידי AMD, רכישה שאפשרה ל-AMD להפוך מספקית של אינטל לאחת ממתחרותיה המרכזיות בתחום המעבדים למחשבים נייחים. לאחר המיזוג שימש במשך שלוש שנים כמנהל התפעול ונשיא AMD. בהמשך הקריירה מילא שורה של תפקידי ניהול בכירים בחברות סמיקונדקטור, ובהן RMI ו-Calient Technologies, וגם כיהן כדירקטור במלאנוקס ומטריקס הישראליות.

ראזה התייחס להצטרפותו לחברה ואמר, "הטכנולוגיה המתקדמת של וויביט-נאנו מיועדת לתת מענה לצורך ממשי של התעשייה. יש לחברה מועצת מנהלים והנהלה יוצאת מן הכלל. אני מכיר את דדי שנים רבות ושמח על ההזדמנות לשתף איתו פעולה". מנכ"ל החברה, קובי חנוך, אמר שהצטרפותו של ראזה מהווה הבעת אמון נוספת בחברה. "הידע הטכני הרחב שלו וניסיונו העשיר בתעשייה יתרמו מאוד לוויביט-נאנו". בתוך כך, המנכ"ל הקודם של וויביט-נאנו, יוסי קרן, שהוביל את ההנפקה של החברה בבורסה האוסטרלית ועם פרישתו מהתפקיד ב-2017 כיהן כדירקטור, הודיע על פרישתו מהדירקטוריון של החברה.  

הפסקת החשמל במפעל טושיבה-ווסטרן דיגיטל עשויה להעלות את המחירים בשוק הזיכרונות

הפסקת חשמל שהתרחשה ביום שבת, ה-15 ביוני, ונמשכה כ-13 דקות, השביתה את פעילות הייצור במפעל לייצור זיכרונות פלאש, המצוי בבעלות משותפת של ווסטרן דיגיטל וחטיבת הזיכרונות של טושיבה, בעיר יוקאיצ'י (Yokkaichi) ביפן. לפי הודעת שתי יצרניות הזיכרונות, שדיווחו על המקרה ביום שישי, הפסקת החשמל השפיעה גם על קווי הייצור וגם על ציוד בקרת התהליכים והן פועלות לתחקר את מקור התקלה.  

האתר ביוקאיצ'י מהווה אחד מאתרי הייצור המרכזיים של שתי החברות וכולל בתוכו 5 פאבים. גם היום, כשבועיים לאחר הפסקת החשמל, פעילות הייצור טרם שבה לסדרה. להערכת ווסטרן דיגיטל, התקלה תתבטא בירידה של כ-6 מיליארד בייטים בתפוקת הייצור, שתורגש ברובה ברבעון הרביעי של השנה. טושיבה, מצדה, לא מסרה נתונים על הפגיעה הצפויה בתפוקה.

בהיותן שתיים מיצרניות הזיכרונות המובילות בעולם, הפגיעה בייצור צפויה להשפיע על רמות הביקוש והמחירים בכל שוק הזיכרונות, לפחות בטווח הקרוב. חטיבת DRAMeXchange של חברת המחקר TrendForce, העוקבת אחר המחירים בשוק הזיכרונות, מעריכה כי האירוע יביא לצמצום ברמות ההיצע ובעקבות כך לעלייה במחירים בשוק זיכרונות הפלאש, בעיקר בטווח הקרוב.

המפעל ביוקאיצ'י מהווה אתר מרכזי לייצור זיכרונות מסוג 2D NAND, ועל כן עליית המחירים צפויה להיות מורגשת בעיקר בסקטור הזה. להערכת DRAMeXchange, מחירי זיכרונות ה-3D NAND לא צפויים להיות מושפעים, אולם הירידה שהיתה צפויה ברמת המחירים ברבעון השלישי עשויה להיות מתונה מהמצופה.

האתר ביוקאיצ'י הוחזק בעבר בבעלות משותפת על ידי טושיבה וסאן-דיסק. לאחר רכישת סאן-דיסק על ידי ווסטרן דיגיטל ב-2016, 50% מהבעלות במפעל עברה לידי ווסטרן דיגיטל. בשנה שעברה נאלצה טושיבה למכור את חטיבת הזיכרונות שלה לקרן ההשקעות ביין קפיטל ב-18 מיליארד דולר וזאת לאחר שנקלעה לקשיים כספיים שאיימו על המשך קיומה בעקבות פשיטת הרגל של חטיבת הכורים שלה. אחד המכשולים בפני מימוש העסקה היה התנגדותה של ווסטרן דיגיטל, שהתמודדה על רכישת חטיבת הזיכרונות וטענה שהמיזם המשותף שלה עם טושיבה מקנה לה זכות וטו על כל עסקת מכירה לצד מתחרה. עם זאת, בסופו של דבר שתי החברות הגיעו להסכם פשרה ועסקת המכירה יצאה לפועל.  

הסכם מסחרי ראשון לפורסייט בסין

פורסייט ממשיכה לנסות לתקוע יתד בשוק הרכב הסיני, אחד משוקי הרכב הצומחים בעולם. החברה מנס ציוניה, שפיתחה מערכת ראייה ממוחשבת תלת-מימדית לרכב אוטונומי, דיווחה הבוקר לבורסה כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה טכנולוגי רב-שלבי עם ספק משנה (Tier-1) סיני לפיתוח פתרונות תחבורה חכמה עבור תעשיית הרכב הסינית, ובפרט לשני יצרני רכב סיניים. בעקבות הידיעה מזנקת מניית פורסייט הבוקר ביותר מ-35%.

אין זה המאמץ הראשון של פורסייט לחדור לתעשיית הרכב הסינית. בעבר כבר דיווחה החברה על הסכמי פיילוט עם יצרני רכב סיניים לבחינת הטכנולוגיה שלה. ואולם, ההסכם הנוכחי אמור להוביל בתום תהליך הפיתוח למסחור המערכת ולהטמעתה בכלי הרכב של יצרני הרכב הסיניים שעימם פועל ספק המשנה. בפורסייט מסרו כי ספק המשנה מעורב כיום במספר פרוייקטים עם יצרני הרכב לשילוב פונקציות אוטונומיות וכי ההסכם עשוי לאפשר לפורסייט לשלב בפרוייקטים הקיימים את מערכת הראייה הממוחשבת של פורסייט, QuadSight. לצורך בחינת יכולות המערכת והתאמתה ספק המשנה ירכוש אב-טיפוס של המערכת.

בנוסף, שתי החברות יפנו לרשויות החדשנות, כל אחת בארצה, למימון פרויקטים בהתאם לתוכנית המימון הממשלתית בין ישראל לסין. עם זאת, בפורסייט הדגישו כי מימוש הפרויקטים המוזכרים לעיל אינו תלוי במימון של רשויות החדשנות. מנכ"ל פורסייט חיים סיבוני אמר כי העבודה הצמודה עם ספק משנה תאפשר לחברה להשיג דריסת רגל בשוק הסיני ההולך וגדל. "ההסכם יעניק לנו הזדמנות להיות חלק מפרויקטים מתמשכים ולעבוד ישירות עם יצרני רכב".  

ראיית כביש באמצעות 4 מצלמות

מערכת QuadSight היא הדור השני של פלטפורמת הראייה הממוחשבת לרכב של פורסייט. היא מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה המיועדות לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית. המערכת משתמשת באלגוריתמים המבצעים היתוך של המידע הנקלט באמצעות ארבע המצלמות לכדי תמונה תלת-מימדית דינמית של הסביבה החיצונית. החברה דיווחה לאחרונה שמערכת QuadSight מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, תוך מזעור התרעות שווא, בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור.

עד כה דיווחה פורסייט על שלוש עסקאות מכירה של אבות-טיפוס למערכת QuadSight. שלושת הלקוחות היו שני יצרניות רכב אירופיות, שמתכוונות לשלב את המערכת בחטיבת המשאיות, ויצרן כלי-רכב חשמליים ואוטונומיים בסין. בשלב זה המערכות מוזמנות לצורך בדיקה והערכה ובפורסייט מקווים כי הפיילוטים הללו יובילו בסופו של דבר שיתופי פעולה בהיקף מסחרי. להערכת חברת המחקר Mordor Intelligence, שוק מערכות החישה לכלי-רכב אוטונומיים צפוי להגיע להיקף של כ-60 מיליארד דולר עד שנת 2030.

מגדלי השמירה של אלביט ייפרסו לאורך 200 ק"מ בגבול ארה"ב-מקסיקו

חברת-הבת של אלביט מערכות בארצות הברית חתמה עם מנהל משמר הגבול האמריקאי על חוזה בהיקף של 26 מיליון דולר להצבת מגדלי שמירה אלקטרוניים באזור קאסה גרנדה (Casa Grande) באריזונה. מאלביט נמסר כי הפרויקט יימשך כשנה.

מערכת מגדלי השמירה האלקטרוניים של אלביט קיבלה ב-2016 את אישור משמר הגבול האמריקאי, לאחר ביצוע מבדקים שהוכיחו את יעילותם. מאז התקינה אלביט מספר מגדלים לאורך הגבול הדרומי של ארצות הברית עם מקסיקו. מאלביט נמסר כי החברה קשורה במספר חוזים עם משמר הגבול לפריסת מערך מגדלים לאורך כ-200 קילומטר בגבול הדרומי של ארה"ב.

המגדלים של אלביט מצוידים במכ"מים ובמצלמות יום/לילה ותוכנת בקרה ושליטה המאחדת את המידע המתקבל מהחיישנים לכדי תמונת מצב אחת, המעניקה לסיורי משמר הגבול יכולת תצפית ארוכת טווח ב-360 מעלות. כדי לקבל את האישור, נדרשה אלביט להוכיח כי המגדלים יכולים לגלות בני-אדם ממרחק של 5-7.5 מייל ביום ובלילה בתוך 3 שניות – גם כאשר חלק מגופם מוסתר.

אלביט הצליחה במקום שבואינג נכשלה

מעניין לציין שההצלחה של אלביט היא תוצאה של כישלון של בואינג. בשנת 2006 זכתה בואינג בפרויקט SBInet לאבטחת גבול אריזונה עם מקסיקו. בואינג התבקשה לבנות מערכת מגדלים נושאי חיישנים, תחנות בקרה, סיורים הניתנים להקפצה מהירה ומטוסים ללא טייס המעניקים כיסוי אווירי של אזור הגבול.

על-פי הערכות שונות, הממשל תכנן להשקיע בפרויקט יותר מ-2 מיליארד דולר. אלא שהמערכת לא עמדה ביעדים ובשנת 2008 המשרד להגנת המולדת הראה סימנים שהוא לא מרוצה מהתקדמות הפרויקט. בשנת 2011 הוא החליט להפסיק לגמרי את התמיכה בו, ולייעד את התקציב למערכת הגנת גבולות אחרת. הפעם המתחרות נדרשו להציג מערכת המבוססת על טכנולוגיות מוכחות. לאחר תחרות קשה, אלביט מערכות זכתה בפרויקט.

מוביליקום קיבלה אסמכה ביפן לתקשורת רחפנים ארוכת טווח

חברת מוביליקום (Mobilicom) קיבלה שורה של אסמכות מגופי תקינה ביפן המתירות לה להפעיל ולשווק את פתרונות התקשורת שהיא מפתחת לרחפנים. מוביליקום כבר קיבלה ב-2017 אסמכה ביפן, אך היא היתה מוגבלת לעוצמות שידור נמוכות יחסית, והאסמכה החדשה מרחיבה את הרישיון לעוצמות שידור גבוהות יותר, המגיעות לטווחים של עד 5 קילומטר, התואמים יותר את היישומים שאליהם נועדו פתרונות התקשורת שלה. לדברי מוביליקום, זוהי האסמכה הראשונה שניתנת בשוק היפני לעוצמות שידור גבוהות.

האסמכות ניתנו על ידי רשות TELEC, גוף תקינה המשתייך למשרד הפנים והתקשורת היפני האחראי על מתן הרשאות לשימוש בתדרי רדיו ממשלתיים. במוביליקום מקווים כי הרחבת האסמכה תעניק לה יתרון תחרותי בשוק הרחפנים היפני בייחוד לקראת המשחקים האולימפיים שייערכו בטוקיו ב-2020. עם זאת, יש לציין כי באחרונה הידקה ממשלת יפן את הפיקוח על הפעלת רחפנים במדינה ואישרה חקיקה האוסרת על הטסת רחפנים מעל מתקנים צבאיים והאתרים שבהם צפויים להיערך המשחקים האולימפיים.

מוביליקום, המפתחת פתרונות תקשורת אלחוטית לפלטפורמות ניידות, סימנה את שוק הרחפנים והרובוטיקה המסחריים כאחד ממנועי הצמיחה האסטרטגיים בשנים הבאות, וב-2017 אף הקימה בתוך החברה חטיבה ייעודית לשוק הרחפנים והרובוטיקה, בשם SkyHopper. היא מפתחת סל פתרונות שכולל מערכות תקשורת לשליטה, בקרה והעברת וידיאו, עיבוד וידיאו ואנליטיקה, יחידות צריכת מידע בזמן אמת ומערכות ניהול ושליטה המתבססים על ארכיטקטורות הייחודיות של החברה. החברה כבר הצליחה לשלב את מוצריה בפלטפורמות של כ-50 יצרניות רחפנים ורובוטיקה ברחבי העולם.

מוביליקום משווקת ביפן את פתרונות סקייהופר דרך המיצה Jepico, שהחלה בהליך לקבלת רישיון מפעיל שיאפשר לה להדגים את פתרונות סקייהופר ללקוחות פוטנציאליים. מנכ"ל מוביליקום אורן אלקיים ציין כי העובדה שהרישיון, שהוא הראשון מסוגו הניתן ביפן, מעיד על איכות המערכות של החברה. "יש בשוק הרחפנים ביפן ביקוש גובר לפתרונות תקשורות לטווחים ארוכים, ונוכל כעת לתת מענה לצורך זה."

תרניקה הקימה חברת-בת בארצות הברית

לאחר שבתחילת החודש קיבלה אישור FDA למוצר הראשון שלה, Nerivio Migra, מדבקה אלקטרונית לבישה לשיכוך כאבי מיגרנה, חברת תרניקה (Theranica) מודיעה על הקמת חברת-בת בארצות הברית, Theranica USA, ועל מינוי האנשים שינהלו אותה. המטה בארצות הברית, שנמצא בניו ג'רזי, יוביל את מסחור המוצר בארצות הברית, שוק היעד המרכזי של החברה.

הפיתוח של תרניקה משתייך לתחום חדש של טיפולים שאינם מתבססים על תרופות כימיקליות אלא על שימוש באמצעים אלקטרוניים. מדבקת המיגרנות של תרניקה, המולבשת על הזרוע של המטופל, מצוידת בשבב המשדר פולסים חשמליים כדי לבצע אפנון עצבי (נוירו-מודולציה) לתאים העצביים המצויים מתחת לעור, ובכך להפחית או להפסיק את הכאב. המדבקה כוללת אלקטרודות ENS/NMES, סוללה, השבב הייעודי של החברה ומקמ"ש בלוטות' (BLE) המאפשר לשדר את המידע לאפליקציה בסמארטפון באמצעותה המשתמש מנהל את אופן ועוצמת הטיפול.

בטכניקת נוירו-מודולציה (Neuromodulation) משדרים פולסים חשמליים במתח נמוך הממוקדים בתאי עצב, במטרה למתן את אותות הכאב או לעורר תגובה נוירולוגית שלא היתה קיימת. השיטה פותחה עוד בשנות ה-60, אך רק בעשור האחרון החלו לצאת לשוק מכשירים המתבססים על הטכנולוגיה. ברובם הם מתמקדים בטיפול בתסמונות אפליפסיה, מיגרנה, פציעות בעמוד השדרה, פרקינסון ובריחת שתן. בעבר נעשו ניסויים לטפל במיגרנות באמצעות נוירו-מודולציה, אולם הם דרשו שמוש באלקטרודות שהוכנסו לראש מתחת לעור. חברת טראניקה מציעה גרסה שהיא בלתי פולשנית וקלה לשימוש.

מי שינהלו את המטה בארצות הברית יהיו סקוט סצימנסקי, שישמש כנשיא חברת-הבת, ד"ר דיוויד ורשבסקי, שיהיה אחראי על הפיתוח העסקי, וד"ר אליקס בנט, שתהיה אחראית על התחום הרפואי. לשלושת ה יש ניסיון של עשרות שנים בתעשיית הפארמה בכלל, ובתחום הטיפול התרופתי במיגרנות בפרט. מתרניקה נמסר כי מטרתו הראשונית של המטה בארצות הברית תהיה לבנות את המערך התפעולי של החברה בכל רחבי ארצות הברית ולהאיץ את מסחור המוצר.

אקו ווייב תחבר את תחנת הכוח ביפו לרשת החשמל של תל אביב

משלחת של עשרה ראשי ערים תגיע לביקור ביום רביעי הקרוב בתחנת הכוח של חברת אקו ווייב פאואר (Eco Wave Power) בחוף יפו, מתוך כוונה ליישם את הפתרון של החברה להפקת חשמל מגלי הים גם בעריהם. המשלחת תכלול את ראשי העיר של סידני, ריו דה ז'נרו, בואנוס איירס, ונקובר, וושינגטון, טוקיו, אתונה, פורטלנד וגוודלחרה, והביקור עשוי לקדם הקמת תחנות כוח של אקו ווייב בערים הללו.

הגעת המשלחת לישראל מתקיימת לאחר שבחודש פברואר זכתה מייסדת ומנכ"לית החברה, אינה ברוורמן, בתחרות Women4Climate שנערכה ביוזמת ארגון C40 Cities, הכולל ערים מרכזיות מכל רחבי העולם, לרבות תל אביב, ומטרתו לקדם יישום עירוני של פתרונות קלינטק ומיזמים סביבתיים.

אקו ווייב, שהוקמה ב-2011, פיתחה מודל טכנולוגי של תחנות זולות ופשוטות לאורך החוף (On-Shore) המשתמשות בתנועת הגלים לצורך הפקת חשמל. המערכות של אקו ווייב מבוססות על מצופים המוצבים בצמוד למזח או אל קו החוף. הגלים מייצרים תנועת עלייה וירידה של המצופים המומרת לתנועה של נוזל הידראולי בבוכנה, המפעילה גנרטור הנמצא על החוף מחוץ למים. המערכת כוללת גם מנגנון להגנה מפני סופות, אשר נועל את המצופים ומצמידם למזח כשהגלים חזקים מדי ועלולים לפגוע בציוד.

ב-2016 הקימה החברה לחופי גיברלטר את תחנת גלי הים הראשונה והיחידה בעולם המחוברת לרשת החשמל המקומית. כיום מקימה אקו ווייב תחנת כוח בנמל מנזניו במקסיקו ונמצאת בהליכי אישור ותכנון של תחנות כוח בסין, בווייטנאם, בבריטניה, בסקוטלנד ובקפריסין. לפני מספר חודשים היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם סימנס, המשמשת כקבלן משנה בהקמת התחנה במקסיקו.

חיבור תחנת הכוח ביפו לרשת החשמל

כמו כן, בימים אלה מרחיבה החברה את הקיבולת של תחנת הכוח בחוף יפו, המשמשת כיום למחקר והדגמה, מ-10 קילו-וואט ל-100 קילו-וואט, וזאת לאחר שעיריית תל אביב, החברה גם כן בארגון C40, הצהירה על כוונתה לחבר את התחנה לרשת החשמל העירונית. לפני שהמהלך יוכל לצאת לפועל באקו ווייב ממתינים כי רשות החשמל תקבע תעריף לחשמל המופק מגלי הים. להערכת החברה התהליך צפוי להסתיים תוך מספר חודשים. באקו ווייב מתכננים להרחיב בסופו של דבר את קיבולת התחנה ביפו ל-20 מגה-וואט, כך שהיא תוכל לספק כמחצית מתצרוכת החשמל של עיריית תל אביב.

אקו ווייב פאואר נערכת להנפקה בבורסה של שבדיה במטרה לגייס הון לפרויקטים המתוכננים ולהגדיל את החשיפה של החברה באירופה. החברה כבר הגישה לרשות לניירות ערך המקומית וממתינה לקבלת האישור. לצורך המהלך אקו ווייב מתכוונת להעביר את מוקד פעילותה מישראל לשבדיה ולהקים שם חברת-אם שתחזיק במניות.

לריאיון שהתקיים עם מייסדת החברה, אינה ברוורמן, במסגרת הפודקאסט של Techtime לחצו כאן>>>

פוינטגראב פרשה רשת חיישני IoT בבניין המשרדים הגדול בעולם

חברת פוינטגראב (PointGrab) מהוד השרון פרשה במטה החדש של פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט (Deloitte) בלונדון רשת של כאלף חיישני IoT המנטרים באופן רציף, באמצעות ראיית מכונה ולמידה עמוקה, את תנועת האנשים בבניין ומספקים נתונים בזמן אמת על נוכחות העובדים בחללי העבודה ועל דפוסי השימוש בתשתיות הבניין ובשטחים הציבוריים. הפלטפורמה של פוינטגראב מסייעת לדלויט לנהל בצורה מיטבית את סביבת העבודה ולחסוך בצריכת האנרגיה.

הבניין, שממוקם בלב אזור העסקים בלונדון, משתרע על פני 25,000 מ"ר ונחשב לבניין המשרדים הגדול והחדיש בעולם, המיישם טכנולוגיות של בניינים חכמים, גישה סביבתית ודגש על חוויית העובדים. דלויט היא הלקוח הגדול הראשון של הפלטרפומה החדשה של פוינטגראב, בשם CogniGrab, ובחברה מקווים כי הפרויקט היוקרתי יסייע לה לחדור לעולם המשרדים החכמים, בעיקר במגזר הבנקאות והפיננסים.

פיליפס דחפה את פוינטגראב לתחום חדש

פלטפורמת CogniGrab אינה רק מוצר חדש, אלא היא מסמנת את תחום הפעילות החדש של החברה, לאחר שביצעה בארבע השנים האחרונות שינוי כיוון משמעותי בטכנולוגיה, במודל העסקי ובשוקי היעד. פוינטגראב הוקמה ב-2008 ופיתחה בראשית דרכה תוכנת ראייה ממוחשבת לזיהוי מחוות גוף המאפשרת למשתמשים להפעיל מרחוק מכשירים חכמים כמו טלוויזיות  או מזגנים. החברה מכרה רישיונות לשימוש ב-IP שלה והצליחה לשלב את הטכנולוגיה שלה במוצרים של מספר חברות טכנולוגיה מובילות כמו סמסונג ו-LG. למרות שהחברה ייצרה הכנסות, שוק ממשקי המחוות לא התפתח כמצופה והביקוש הצרכני ליישומים אלו היה נמוך, והחברה החליטה לחשב מסלול מחדש.

"לפני 4 שנים החלטנו לשנות כיוון והתחלנו מהתחלה," אמר מנהל המוצר של פוינטגראב, אודי בן בראון, בשיחה עם TechTime. בן בראון גילה כי מי שסייעה לחברה להגדיר את עצמה מחדש היתה אחת המשקיעות, חברת התאורה של תאגיד פיליפס, Philips Lightning, הידועה גם בשם Signify. "כחברה מובילה בתחום התאורה החכמה, פיליפס רצתה להתפתח ולהביא ערך מוסף אל עולם המשרדים ולפתח פתרונות שיאפשרו למשרדים לנהל בצורה חכמה יותר את השימוש בתאורה, במזגנים ואת תנועת האנשים."

כדי לבצע את הטרנספורמציה העסקית והטכנולוגית פוינטגראב גייסה הון נוסף מפיליפס, חברת הציוד התעשייתי השוויצרית ABB וקרנות הון נוספות, וחזרה שוב למצב פיתוח. במסגרת מאמצי הפיתוח פוינטגראב, שבתחילת דרכה היתה חברת תוכנה טהורה, עברה לפתח פתרון IoT מקצה-לקצה, המשלב גם חיישנים ואלגוריתמיקת AI

מחשוב-קצה בשירות האנונימיות

בן בראון מציין כי מגמה נוספת שעליה מושתת הפתרון החדש של החברה היא ההבשלה של טכנולוגיית למידת העומק (Deep Learning). "העולם זז בשנים האחרונות לראיית מכונה המשלבת למידה עמוקה, מה ששיפר מאוד את הדיוק ואת הביצועים של החיישנים ואפשר לאמן מכונות על בסיס מאגר נתונים גדול." 

החיישנים בפלטפורמה של פוינגראב, המותקנים בתקרות המשרד, מיועדים בראש ובראשונה לניטור בני אדם, אך מסוגלים גם לספק מידע על רמות החמצן והטמפרטורה בכל אזור. כל חיישן מכסה כ-50 מ"ר והפלטפורמה מאפשרת להגדיר אזורי עניין כמו חדרי ישיבות, שולחנות עבודה, חללים ציבוריים כמו לובי, שירותים, מטבח ומעלית. הנתונים עוברים בזמן אמת ניתוח אנליטי המספק אינדיקציות על רמת התפוסה בכל חלל ועל דפוסי השימוש בחללים הציבוריים.

"המשרדים בערים הגדולות מאוד יקרי היום. בלונדון, למשל, העלות הנדל"נית של כל עובד במגזר הבנקאות והפיננסים נאמדת ב-25,000 דולר לשנה. המנהלים מחפשים פתרונות שיאפשרו להם לנהל את סביבת העבודה בצורה גמישה יותר, ולהסב עובדים לעמדות עבודה וחדרי ישיבות לפי רמות התפוסה המשתנות. זה רלוונטי מאוד במגזר הפיננסי."

מתוך הקפדה על הפרטיות, החיישנים של פוינטגראב מספקים מידע אנונימי שאינו מספק מידע אישי על האובייקט המזוהה. לשם כך, עיבוד הנתונים אינו מתבצע בענן, אלא בחיישן עצמו, מה שקרוי "מחשוב קצה" (Edge-Computing). "החיישן הוא כמו גלאי עשן, הוא מיישם למידת עומק במעבד קצה. זה היה אתגר לפתח אלגוריתמיקה שתאפשר לבצע את החישוביות המסובכת הזו במעבד CPU  פשוט וזול."

מתוך האנליטיקה של CogniGrab במשרדי דלויט

שיפור חוויית העבודה

מעניין לציין כי דלויט כבר פרסמה נתונים על התועלת שהפיקה מהמערכת של פוינגראב. דלויט ביצעה תחקיר מעמיק שהשווה בין דפוסי השימוש ורווחת העובדים במטה הקודם שלה ובמטה החדש שלה. דלויט גילתה כי במטה הקודם בכל רגע נתון כ-45% מהמשרדים וכ-30% מהשולחנות היו פנויים, והדעה הרווחת בקרב העובדים היתה כי סביבת העבודה אינה תורמת לפריון. במטה החדש, שכאמור מנוהל בצורה חכמה יותר בין היתר בעזרת CogniGrab, דלויט מעסיקה כוח אדם הגדול ב-30% וזאת בשטח הקטן ב-3%, כאשר 5,500 עובדים חולקים בכ-3,500 תקנים. בן בראון: "מלבד ההתייעלות התפעולית, גילינו ביחד עם דלויט שהפלטפורמה עזרה להם לשפר את חוויית העבודה של העובדים. בעקבות כך, שיעורי הנוכחות עלו בצורה משמעותית."

אם בעבר המודל העסקי של פוינטגראב התבסס על מכירת רישיונות, כיום היא גובה דמי מנוי חודשיים על כל חיישן שהיא מתקינה. פוינטגראב משווקת את הפלטפורמה שלה דרך רשת של מפיצים שמשלבים את הפתרון כחלק מהפורטפוליו שלהם בתחום ניהול הנדל"ן ובניינים חכמים. "מגזר הבנקאות והפיננסים מסתמן כמאמץ ראשוני של פתרונות מסוג זה. הם בדרך כלל יושבים על נדל"ן יקר ומחפשים להוזיל עלויות."

פוינטגראב מעסיקה כ-25 עובדים ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים כחלק מתהליך הצמיחה, בעיקר בתחום הפיתוח.

מתוך האנליטיקה של CogniGrab במשרדי דלויט

בירד פיתחה מערכת AI לזיהוי כלי-שיט חשודים

חברת בירד אירוסיסטמס (BIRD Aerosystems) מהרצליה פיתחה מערכת תצפית ועיבוד נתונים חדשה המצליחה לזהות כלי-שיט חשודים במרחב הימי. המערכת, בשם OSCAR, מותקנת על-גבי מטוסי סיור ומשימה (ASIO) שהחברה מכשירה עבור לקוחותיה. היא כוללת מערך סנסורים האוספים מידע בזמן אמת ואלגוריתם למידת מכונה המאפשר להצליב את הנתונים המגיעים ממספר רב של מקורות חיצוניים, וללמוד את מפת האיומים הייחודית של האזור.

סגן הנשיא לפיתוח עסקי בחברה, שאול מזור, גילה ל-Techtime שהפיתוח החל במטרה לענות לבעיות שלקוחות החברה נתקלו בהן: "זיהוי מטרות חשודות במרחב הימי דומה למציאת מחט בערימת שחת. המכ"ם רואה מאות כלי-שיט, אך קשה מאוד לאפיין על סמך אותות המכ"ם בלבד איזה מטרות הן חשודות. לכן גופי הביטחון מסתמכים בעיקר על מידע מודיעי ולא מידע אלקטרוני".  

למידה חוסכת שעות טיסה

מערכת OSCAR כוללת חבילת חיישנים כמו מכ"ם, מצלמות וחיישנים אלקטרו-אופטיים מסוגים אחרים. אולם, הייחוד העיקרי שלה הוא בעיבוד המידע. בירד פיתחה אלגוריתמים המנתחים בזמן אמת נתונים המגיעים מהחיישנים במטוס הסיור ונתונים המגיעים ממקורות חיצוניים, כמו לוויינים, תחנות חוף, מערכות זיהוי אוטומטיות (AIS), מידע מודיעיני ומאגרי ענן נוספים. תוכנת בינה מלאכותית מתיכה את כל המידע הזה ומבודדת מתוך כלי השיט הרבים המשייטים במרחב, את אלה המגלים דפוסי תנועה חשודים. מרגע שהם הוגדרו, המטוסים מקבלים משימה מפורטת לביצוע בדיקות נספות של כלי-השיט הספציפיים.

לדברי מזור, באמצעות הבינה המלאכותית המערכת לומדת ולכן משפרת לאורך זמן את התובנות שהיא מייצרת באזור הספציפי, ואת הכללים שעל-פיהם היא מצביעה על כלי-שיט חשוד. "הלמידה מתבצעת בשני אופנים: לפני הפריסה הראשונית אנחנו מבצעים התאמה לדרישות המבצעיות של הלקוח ומיפוי האזור הימי. בשלב המבצעי, המערכת מדייקת את עצמה כל הזמן, על-סמך תוצאות העבר. כך למשל, אם קריטריון מסויים הביא ליצירת התראות שווא, המערכת תנסה לגבש כללים חדשים המתאימים יותר לאזור. היא עוזרת למקד את המשימות באיומים אמיתיים ולחסוך בשעות טיסה של מטוסי הסיור".

מערכת SPREOS DIRCM החדשה. אנטנת המכ"ם ומשבש הלייזר מצויים ביחידה אחת
מערכת SPREOS DIRCM החדשה. אנטנת המכ"ם ומשבש הלייזר מצויים ביחידה אחת

בירד תציג את הפתרון החדש בסלון האווירי בפריז, שייפתח בשבוע הבא. "יש לנו כבר לקוח ראשון למערכת. יש גם מספר מדינות המגלות בה עניין וייתכן שהן ירכשו אותה עוד לפני שייבנו עבורן מטוסי הסיור הימיים. בפריז נציג לראשונה כיצד המערכת פועלת באופן חי, ואיך היא מזהה ומסווגת מטרות, ומייצרת משימות".

חברת בירד מכשירה מטוסי תצפית ומשימה המותאמים לדרישות הלקוח באמצעות התקנת חיישנים ומערכות ניהול משימה מתוצרתה על-גבי מטוסי ססנה (Cessna Citations). המטוסים משמשים בעיקר למשימות סיור כמו בקרת גבולות ומניעת פעילויות בלתי חוקיות כמו פיראטיות הברחות, דיג בלתי חוקי, גניבת נפט ועוד. מרבית לקוחות החברה בתחום הן מדינות מתפתחות באפריקה, אסיה ודרום אמריקהץ מדובר בפתרון חסכוני ופשוט יחסית לתפעול ותחזוקה, המתאים למדינות החסרות את אמצעי בקרת הגבולות והניסיון המבצעי של מדינות המערב.

המיירט הטילים SPREOS DIRCM יוצא לשוק

קו המוצרים השני של בירד הוא של מערכות הגנה למטוסים מפני טילים (AMPS). בסלון האווירי בפריז היא תציג לראשונה את הדגם המוגמר והמסחרי של מערכתSPREOS DIRCM  העוקבת אחר טילי-כתף מונחי חום ומשבשת את פעילותם. מערכת SPREOS מבוססת על מכ"ם דופלר ומכשיר לייזר המשולבים במארז מאוחד במשקל נמוך במיוחד. המכ"ם עוקב אחר המטרה, ובאמצעות תופעת דופלר מזהה בוודאות שמדובר בטיל. 

מרגע שמתקבלת החלטה שמדובר בטיל-כתף, משוגרת קרן לייזר מתוך נקב המצוי במרכז אנטנת המכ"ם (שבמילא כבר מכוונת אל המטרה). הקרן הזאת משבשת את חיישן הביות של הטיל וגורמת לו לסטות מהמסלול. להערכת החברה מדובר במערכת ייחודית בשוק ה-DIRCM (Directional Infrared Counter Measures). המערכות האחרות בשוק מבוססות על שימוש בשתי יחידות נפרדות: עוקב אופטי ושבש לייזר. ההפרדה מייצרת מערכות מורכבות וכבדות, המייצרות הרבה מאוד התראות שווא.

המערכת של בירד כוללת את שתי היחידות במארז מאוחד ולדברי החברה התראות השווא מצטמצמות למינימום. בשונה ממערכות התצפית (ASIO) המיועדות בעיקר למדינות מתפתחות, מערכת SPREOS מתאימה דווקא לצבאות של מדינות המערב, המתמודדים עם איום גובר של טילי-כתף באזורי סכסוך. החברה כבר מכרה מספר מערכותSPREOS  , ואלה צפויות להיכנס לפעילות מבצעית עד סוף השנה.

נו-טראפיק תבסס את פלטפורמת התחבורה שלה על שבבי ה-V2X של אוטוטוקס

חברת נו-טראפיק (NoTraffic) תשלב את שבבי ה-V2X הדואליים של אוטוטוקס (Autotalks) בפלטפורמת ה-V2I שהיא מפתחת, המשמשת להעברת מידע בטיחותי בזמן אמת בין רמזורים ותשתיות דרך שונות לבין כלי רכב. השימוש בשבבים הדואליים של אוטוטוקס יאפשר לפלטפורמה של נו-טראפיק לתקשר עם מערכות V2X הפועלות בשני הפרוטוקולים המקובלים כיום בתחום: תקשורת סלולארית ותקשורת ישירה.

תחום ה-V2X צובר תאוצה גדולה בשנים האחרונות. ואולם, בעוד שבקטגוריית ה-V2V (כלי רכב לכלי רכב) ישנם כבר לא מעט פתרונות מתקדמים, תחום ה-V2I (כלי רכב לתשתיות) עדיין אינו מפותח. נו-טראפיק פיתחה פלטפורמה המותקנת על גבי רמזורים בצמתים מרכזיים ברחבי העיר ואוספת בזמן אמת, באמצעות חיישני מצלמה ומכ"ם ורכיבי תקשורת, נתונים חיים על תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בכל צומת וצומת.

המידע שנאסף עובר סיווג וניתוח באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית ומאפשר לגופים המוניציפאליים לנהל בצורה חכמה ויעילה יותר את תזמון הרמזורים במטרה להפחית עומסי תנועה ופקקים. במקביל, הפלטפורמה משדרת חזרה למערכות ה-ADAS בכלי הרכב המקושרים בצומת את מידע בטיחותי רלוונטי על תנועת יתר כלי הרכב בצומת ובכך מסייעת למנוע תאונות דרכים.

אי-וודאות בתחום תקשורת ה-V2X

בתחום ה-V2X פועלים כיום שני סטנדרטים של תקשורת: תקשורת ישירה, DSRC – Dedicated Short Range Communications, המקובלת בעיקר בארצות הברית, ביפן ובמדינות אירופה, ותקשורת סלולרית (Cellular V2X), שבה כל כלי רכב מתקשר אל הרשת הסלולארית ומקבל ממנה מסרים המגיעים מכלי רכב אחרים.

אוטוטוקס פיתחה שבבי תקשורת הפועלים בשני הפרוטוקולים הללו, ולדבריה הפיתרון שלה הוא היחיד מסוג כיום בשוק הפועל כך. הטכנולוגיה הדואלית הזו היוותה שיקול מרכזי שבזכותו בחרה נו-טראפיק לבסס את הפלטפורמה שלה על השבבים של אוטוטוקס. "יש כיום אי-וודאות בתחום ה-V2X בגלל קיומם של שני פרוטוקולים מתחרים. השבבים של אוטוטוקס מתקשרים בשתי הצורות, וזה מאפשר לנו להתחיל ולפרוש את המערכת ולספק ללקוחות ביטחון שהפלטפורמה תפעל ללא קשר איזה סטנדרט יתקבע," אמר מנכ"ל ומייסד נו-טראפיק טל קרייזלר.

כמו כן, אוטוטוקס כבר הצהירה שיש לה יכולות לייצור סדרתי של השבבים שלה והיא קשרה מספר שיתופי פעולה משמעותיים בתחום הרכב, "הם נמצאים בחזית תחום החיבוריות ומשקיעים המון בתחום הפיתוח, וזה בהחלט יתרון לטווח הארוך. יש להם שיתופי פעולה עם ספקיות מערכות ויצרניות רכב, וכעת יש להם שיתוף פעולה עם חברה מצד התשתית."

אינוויז הרחיבה את סבב הגיוס ל-170 מיליון דולר

יצרנית חיישני ה-LiDAR הישראלית Innoviz הרחיבה את סבב גיוס C, שעליו הכריזה לראשונה בחודש מרץ, ב-32 מיליון דולר נוספים, שהגדילו את היקף הגיוס בסבב ל-170 מיליון דולר. החברה לא חשפה את המשקיעים החדשים שהצטרפו לסבב בהרחבת הגיוס. מאז היווסדה גייסה החברה כ-252 מיליון דולר.

גיוס ההון הנוכחי נועד לממן את כניסת החברה לשלב המיסחור של הטכנולוגיה, כולל תחילת הייצור הסדרתי של חיישן ה-LiDAR מהדור החדש של החברה, InnovizPro, אשר צפוי להתחיל בשנת 2020. למעשה, התאריך נקבע על-ידי חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב אותו בגרסה האוטונומית של ה-SUV החשמלי חדש iNEXT שהיא מתכננת להוציא לשוק ב-2021. ההחלטה של ב.מ.וו גם מציינת את זכיית התכנון הראשונה בעולם של חיישן LiDAR מסוג מצב מוצק (Solid State).

הגברת המאמץ בתחום התוכנה

בחברה הדגישו כי אחד היעדים המרכזיים של סבב הגיוס הנרחב הוא קידום פיתוח מרכיב התוכנה בטכנולוגיית הראייה הממוחשבת של החברה, שלדבריה מהווה את אחד היתרונות הבולטים שלה בשוק ה-LiDAR. באינוויז יש חטיבה שלמה אשר פיתחה אלגוריתמיקה, הכוללת גם בינה מלאכותית מסוג רשת נוירונים, אשר מאפשרת להמיר את המידע הגולמי המגיע מהחיישן לתמונה תלת-מימדית ולייצר תובנות על המתחולל בדרך.

בריאיון ל-TechTime בחודש נובמבר אמר מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה עומר כילף (בתמונה למעלה): "מה שאנחנו עושים בנושא של ראיית מכונה הוא לא פחות חדשני מאשר הפיתוח שלנו בתחום החומרה. יש מעט מאוד מחקרים בעולם בתחום הראייה הממוחשבת התלת מימדית ב-LiDAR. למעשה כמעט ואין. בטח לא משהו המוכן מסחרית. אנחנו עושים כאן עבודה חלוצית מאוד, ומפתחים תשתית תוכנה חדשה המשלבת בין ראיית מכונה קלאסית לבין לימוד עומק".

בתחום זה מודיעה כעת אינוויז על גיוס שני שחקני חיזור מהאקדמיה: ד"ר רג'א ג'יריס ואור שימשי ישמשו כשותפים אסטרטגיים לצוות פיתוח המוצר והתוכנה ויסייעו בקידום טכנולוגיית ראיית המכונה והשילוב בינה לבין רכיבי החומרה. ד"ר ג'יריס הוא מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר דוקטורט במדעי המחשב מהטכניון. הוא נחשב למומחה עולמי בראיית מכונה ולמידה עמוקה וערך מחקרים רבים בתחום. שימשי, שסיים תואר בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, משמש כייעוץ בתחום למידה עמוקה לחברות טכנולוגיה מובילות כגון אינטל וקואלקום וחברות נוספות במגזר הפרטי.

סיילוס פיתחה פתרון הגנת סייבר לרכבות

חברת הסייבר Cylus, המפתחת פתרונות להגנה על רשתות רכבת, השלימה גיוס נוסף של 12 מיליון דולר. בסבב הנוכחי נכנסו לחברה מספר משקיעים אסטרטגיים חדשים, ובכלל זה חברת Cyient ההודית, המספקת פתרונות הנדסיים וטכנולוגיים לתובלת בקר וחברות רכבת, וגם קנצלר אוסטריה לשעבר כריסטיאן קרן, העומד בראש חברת The Blue Minds, המספקת שירותי ייעוץ לחברות אנרגיה. גם היזם הסדרתי זוהר זיספל, שהשקיע בסבב הסיד, השתתף בגיוס. עד היום גייסה החברה כ-17 מיליון דולר.  

סיילוס מפתחת פתרון הגנה ייעודי למערכות תפעוליות (OT) של רשתות רכבת ומטרו. בדומה למערכות תפעוליות בעולם התעשייתי, כיום מערכות הבקרה והשליטה הקשורות לתפעול תנועת הרכבות וחילופי המסילות חשופות למתקפות סייבר שעלולות לשבש את תנועת הרכבות ואף להוו סיכון בטיחותי לנוסעים.

עד היום דווחו מעט מאוד מקרים של תקיפת סייבר על רשתות רכבת. במאי 2018 חברת הרכבות הדנית DSS נפלה קורבן למתקפת סייבר שפגעה במכונות הכרטוס וגרמה לשיתוק של תנועת הנוסעים בכל רחבי המדינה. מומחי סייבר מזהירים כי רשתות רכבת פגיעות במיוחד למתקפות סייבר בעקבות ההטמעה של מערכות תקשורת מתקדמות במערכות תפעול מיושנות.

הפיתרון של סילוס מתבסס על מחקר שערכה החברה על נקודות התורפה בעולם הרכבות. הפלטפורמה, CylusOne, מבצעת בשלב ראשון מיפוי של כל המערכות וההתקנים המקושרים ברשת התפעולית, ובכלל זה מערכות בקרה ושליטה, חיישנים ומכשירים לאורך המסילות האחראים על איתות וחילופי מסילות וגם מערכות פנים בתא הקטר, ומנטרת באופן רציף את התעבורה כדי לזהות דפוסים חריגים, איומים פוטנציאליים, נוזקות חבויות וגם בעיות בהגדרות. בחברה מציינים כי המערכת הינה פסיבית, כלומר אינה מייצרת הפרעות או השהיות (latency) שעשויות לשבב את תפעול המערכות, ניתנת להרחבה והתאמות עם הוספת מסילות ומכשירים נוספים, ואגנוסטית, כלומר מתאימה לכל סוגי המערכות של היצרניות השונות. סילוס פיתחה גם פיתרון ייעודי לעולם תובלת הבקר.   

כריסטיאן קרן, שגם שימש בעבר כמנכ"ל חברת הרכבות הלאומית של אוסטריה, אמר: "הפיתרון של סילוס הינו הכרחי כדי לתת מענה לסכנות הסייבר שעימן מתמודדות כיום חברות רכבת.  המיקוד של סילוס בתעשיית הרכבות מספק יתרון עצום ללקוחות של מוצר ייעודי שמשלב את עולם הסייבר עם עולם הרכבות."

בסיילוס מסרו כי החברה כבר מקיימת קשרים עם אינטגרטורים בתעשייה וחברות רכב ברחבי העולם, וכי בכוונתה לעשות שימוש בהון שגיוס כדי להרחיב את פעילותה העסקית בארצות הברית, אירופה ומדינות באסיה-פסיפיק.

ה-FDA אישר את הגרסה החד-פעמית של ה-WatchPAT של איתמר מדיקל

ה-FDA אישר את הגרסה החד-פעמית שפיתחה איתמר מדיקל למכשיר ה-Watch-PAT שלה, המשמש לאבחון ביתי של דום נשימה בשינה. מהחברה נמסר כי המוצר החד-פעמי יכול להגדיל את חדירת המוצר בשוק האמריקאי, וזאת מאחר שהוא יאפשר לקליניקות עם פחות משאבים ויכולות תחזוקה להשתמש בפיתרון. כמו כן, הגרסה החדשה, שתיקרא WatchPATOne, מקטינה את הסיכון להידבקות בזיהומים ממטופל למטופל בשימוש במוצר הרב-פעמי.

בנוסף, הנבדק עצמו לא יצטרך להחזיר את הגרסה החד-פעמית למרפאה, מה שיחסוך עבורו טרחה מיותרת ועלויות נלוות כמו דלק וחניה. לפי איתמר מדיקל, מדובר בפתרון החד-פעמי היחיד מסוגו בשוק לביצוע בדיקה ביתית לדום נשימה בשינה.

ה-Watch-PAT משמש לאבחון בלתי פולשני של דום נשימה בשינה. המכשיר, המולבש על כף ידו של המטופל כמו שעון, מודד באמצעות חיישן רגיש המורכב על אצבעו של המטופל את השינויים במהלך השינה בנפח זרימת הדם בקצה האצבע, ובכך מאפשר לנטר בעקיפין את השינויים בפעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית שעשויים להעיד על הפרעות בשינה.. הודות לפשטותה של הבדיקה, ניתן לבצע אותה לא רק במעבדת שינה אלא באופן ביתי על ידי המטופל.

העברת הממשק מההתקן לאפליקציה

כדי לפתח גרסה חד-פעמית ל-Watch-PAT, נדרשו באיתמר מדיקל להוזיל את עלויות המוצר. הדבר נעשה באמצעות העתקת ממשק המשתמש מהצג על גבי ההתקן עצמו אל אפליקציה בסמרטפון המתממשקת עם המידע שאוסף המכשיר באמצעות חיבור בלוטות'. בנוסף, בחברה עשו שימוש ברכיבים המיועדים לתחום ה-IoT והסלולאר, המאפשרים להוריד את עלויות האלקטרוניקה בצורה משמעותית. בצד זאת, בחברה מדגישים כי יכולות האבחון של המוצר החד-פעמי זהות לחלוטין למכשיר הרב-פעמי.

המוצר החדש לא בהכרח משנה את המודל העסקי של החברה, אלא מהוה מוצר משלים המיועד בעיקר לנבדקים שהחזרת המוצר הרב-פעמי הינה בעייתית מבחינה פיזית או נבדקים המתגוררים במקום המרוחק ממרכזי השירות והשימוש במוצר חד-פעמי יחסוך מהם מאמץ ועלויות מיותרות. בחברה מתכוונים לשווק תחילה את המוצר בארצות הברית ולאחר מכן ולהפיצו בשווקים הנוספים שבהם החברה הפעילה כמו אירופה ויפן.

מנכ"ל ונשיא החברה גלעד גליק אמר: "אנחנו צופים כי הגרסה החד-פעמית של ה-WatchPAT תגדיל את מספר הרופאים שיוכלו להציע את הטכנולוגיה שלנו למטופליהם." 

קיידנס הכריזה על פלטפורמת אימות חדשה לשבבי-ענק

חברת קיידנס (Cadence) השיקה לפני שבוע פלטפורמה חדשה לתכנון אבות-טיפוס המסוגלת לבצע במהירות גבוהה מיפוי, הרצה ואימות של תכנונים גדולים הכוללים יותר ממיליארד שערים לוגיים (Gates). המערכת החדשה, Protium X1 Enterprise Prototyping Platform, היא הדור השלישי של משפחת פרוטיום של קיידנס, ותוכננה כדי לספק מענה לצורכי הפיתוח של שבבים מורכבים בתחומי הדור החמישי, הרכב, IoT, מעבדים גרפיים וכדומה.

המערכת מתבססת על מערך של רכיבי FPGA של חברת זיילינקס (Xilinx) ממשפחת Virtex UltraScale VU440. היא מאפשרת לבצע את אימות התכנון באמצעות אמולציה, עוד לפני שאב-הטיפוס הפיזי של השבב מוכן. הדבר מאפשר למהנדסי התוכנה להתחיל לעבוד על השבב כבר בשלבי הפיתוח המוקדמים שלו. קיידנס גילתה שאנבידיה (Nvidia) היא אחת מהלקוחות הראשונים של המוצר, והטמיעה אותו בתהליכי הפיתוח של מעבדים גרפיים חדשים עבור שוקי הגיימינג, הרכב ומרכזי הנתונים.

מרכז הכובד עובר למהדסי תוכנה

עוז לביה, מנהל חטיבת אימות החומרה בקיידנס העולמית
עוז לויה, מנהל חטיבת אימות חומרה בקיידנס העולמית

"התכנונים המורכבים כיום מציבים אתגרים גדולים מאוד בתחום האימות, כאשר הטרנזיסטורים נעשים קטנים יותר והשבבים דחוסים וגדולים יותר", הסביר ל-Techtime מנהל חטיבת אימות החומרה (Hardware Verification) בקיידנס העולמית, עוז לויה, אחד מהאנשים המרכזיים שהובילו את פיתוח הפלטפורמה החדשה. לויה הגיע לקיידנס מהמרכז הישראלית של חברת ג'ספר (Jasper), שנרכשה על-ידה בשנת 2014. לדבריו, השינויים האלה באים לידי ביטוי בעלייה בפונקציונליות וברמת הסיבוכיות של התוכנה.

לויה: "תהליך פיתוח התוכנה הוא השלב המרכזי המכתיב כיום את זמן היציאה לשוק של שבב חדש. לכן חשוב לאפשר למתכנתים לעבוד במקביל לתהליך פיתוח החומרה. הפתרון שלנו מאפשר למפות באופן אוטומטי תכנונים גדולים מאוד לתוך מערך של רכיבי FPGA, עוד לפני שהשבב מוכן, ובכך לספק למתכנתים פלטפורמה המאפשרת להם להריץ ולבדוק את התוכנה שהם מפתחים".

המערכת בנויה במתכונת מדרגית (Scalability) ולכן מתאימה למגוון רחב של יישומים בגדלים שונים. הלקוחות יכולים להתחיל בשימוש בפלטפורמה קטנה, ולהגדיל אותה עד לגודל של 32 מסדים הכוללים 1,536 רכיבי FPGA. ברמה הזאת, היא מסוגלת לבצע אמולציה של שבב הכולל מיליארד שערים לוגיים העובד במהירות שעון של 5MHz. לויה: "מיפוי תכנונים באמצעות FPGA אינו דבר חדש. הבעיה היא שזה לוקח המון זמן לבצע את המיפוי וזמן ההרצה הינו מוגבל".

טכנולוגיית החישוב המקבילי של רוקטיק הישראלית

"בנוסף, בתכנונים גדולים כמעט בלתי אפשרי לבצע ידנית את החלוקה לתוך רכיבי ה-FPGA. פריצת הדרך כאן היא שהפלטפורמה מבצעת את המיפוי והחלוקה (Partition) באופן אוטומטי, ויודעת להתמודד עם תכנונים גדולים מאוד". כאן יש מקום חשוב לטכנולוגיה ישראלית: קיידנס ביצעה לאורך השנים שורה של רכישות אסטרטגיות של חברות ישראליות, כשהבולטות בהן הן וריסיטי (Verisity), ג'ספר (Jasper) ורוקטיק (Rocketick).

החברות הללו היוו את הבסיס להתרחבות מרכזי הפיתוח של קיידנס בישראל, והטכנולוגיות שלהן מהוות חלק מרכזי במערכות של קיידנס. הסקלביליות של ProtiumX1 התאפשרה בין השאר הודות לטכנולוגיית החישוב המקבילי של רוקטיק (שנרכשה על-ידי קיידנס בשנת 2014), המאפשרת לבצע את תהליך הסימולציה וההרצה על מספר מעבדים בו-זמנית.

לביה: "לקחנו את הקונספט של רוקטיק ואנחנו מיישמים אותו ביישומים נוספים. למשל, בתכנון של 3-4 מיליון שערים אין דרך לעשות קומפילציה בצורה ישירה, זה לוקח ימים. במקום להשתמש במכונה אחת, אנחנו מבצעים את הקומפילציה, החלוקה וניפוי הבאגים בצורה מקבילית, וזה מאיץ את כל התהליך משמעותית".

לקוח נוסף של פארא-זירו קיבל מה-FAA היתר להטסת רחפנים

רשות התעופה הפדראלית (FAA) העניקה ל-Hensel Phelps, אחת מחברות הבנייה הגדולות בארצות הברית, היתר מיוחד להטיס רחפנים מעל קהל אנשים, מה שיאפשר לה להרחיב את השימוש שהיא עושה ברחפנים והטיסם מעל אתרי בנייה בשעות העבודה על מנת לפקח על מהלך העבודות. זהו ההיתר הראשון מסוג זה שמעניקה ה-FAA לחברת בנייה.

ההיתר הושג לאחר שחברת הבנייה הטמיעה במערך הרחפנים שלה את מערכת הבטיחות של חברת Para-Zero הישראלית, הכוללת מצנח ומערכת בקרה, על מנת להבטיח את נחיתתו הבטוחה של הרחפן על הקרקע במקרים של אובדן שליטה, תקלה או התנגשות. לדברי פארא-זירו, האישור קובע סטנדרט חדש בתעשייה אשר יאפשר לחברות בנייה נוספות, כמו גם חברות מסחריות אחרות העושות שימוש ברחפנים, לקבל היתר טיסה מעל קהל תוך שימוש במערכת הבטיחות של פארא-זירו.

הנזל פלפס דורגה על ידי חברת ENR כחברת הקבלן ה-21 בגודלה בארצות הברית ב-2018, והיא אחת החברות הראשונות בענף הבנייה שהחלה לעשות שימוש ברחפנים במסגרת פעילותה. החברה מפעילה מערך רחפנים, באמצעות חברת Skyward, עוד מ-2015. ואולם, בשל האיסורים הרגולטוריים הרבים החלים על שימוש ברחפנים, השימוש עד כה היה מוגבל לביצוע צילומים אוויריים של אתרי הבנייה לצרכי שיווק. ההיתר יאפשר לחברת הבנייה להרחיב את השימוש במערך הרחפנים ולהפעילם גם במהלך שעות העבודה באתרי הבנייה.

שוק הרחפנים המסחריים מצוי בתנופה גדולה, ולהערכת ה-FAA עצמה, מספר הרחפנים הרשומים צפוי לגדול עד 2023 פי שלושה ולהגיע לכ-830 אלף כלים רשומים בארצות הברית בלבד. עם זאת, ה-FAA מטילה שורה של מגבלות על הטסת רחפנים מסחריים בתחומי ארצות הברית. כך למשל, חל איסור להטיס רחפנים בזורים אורבניים מעל קהל גדול של אנשים או להטיס רחפנים מעבר לקו הראייה (Line of Sight) של המפעיל. מגבלות אלה, שנובעות משיקולים בטיחותיים, מהוות אחד המחסומים העיקריים הבולמים את התפתחות שוק הרחפנים המסחרי.

גם הרחפנים של אירובוטיקס מצוידים במצנחים של פארא-זירו

כדי לקבל ההיתר המיוחד, הנזל פלפס נדרשה להוכיח ל-FAA שהרחפנים בטוחים ואינם מהווים סכנה לציבור, והתבססה בתהליך על מידע שפארא-זירו סיפקה על המערכת ועל האופן שבו היא נבדקה. ההיתר הנוכחי הוא חלק מהניסיון של ה-FAA לקבוע סטנדרטים בטיחותיים שיאפשרו לחברות מסחריות נוספות לקבל היתרי טיסה מורחבים לרחפנים. המעורבות של פארא-זירו בתקדים שקובע כעת ה-FAA יכול לסייע לחברה לחדור בצורה משמעותית לשוק הרחפנים המסחרי ולעודד חברות נוספות להשתמש במערכת הבטיחות שלה על מנת לקבל היתרים דומים מה-FAA.

זהו היתר הטיסה החריג השני שמעניק ה-FAA לרחפנים המשלבים את מערכת הבטיחות של פארא-זירו. בחודש ינואר העניקה הרשות היתר לחברת אירובוטיקס הישראלית להטיס רחפנים אוטונומיים, הנלטים מרחוק, גם מעבר לקו הראייה של המפעיל, מה שיאפשר לחברה להפעיל את מערך הרחפנים שלה ממרכז בקרה ושליטה מרוחק. כל הרחפנים של אירובוטיקס מצוידים בערכת הבטיחות של פארא-זירו.

מדיגוס מדווחת על הסכם רישוי ראשון מאז עברה למודל עסקי חדש

חמישה חודשים לאחר שהחליטה לעבור למודל עסקי של מכירת רישיונות לשימוש בטכנולוגיה שלה, חברת מדיגוס מדווחת היום על הסכם רישוי ראשון. החברה מעומר חתמה על הסכם עם חברת גולדן גראנד (Shanghai Golden Grand) לרישוי מערכת ה-MUSE של מדיגוס בסין, הונג קונג, טאיוואן ומקאו. תמורת הרישיון, שירותי ההדרכה והמוצרים תשלם גולדן גראנד למדיגוס כ-3 מיליון דולר, וזאת עד להשלמת הקמת קו ייצור בסין. מאז 2015 שישמשה גולדן גראנד כמפיצה של מדיגוס בסין.

עד היום שיווקה מדיגוס את מערכת ה-MUSE, המשמשת לטיפול זעיר-פולשני בצרבת כרונית (GERD), באמצעות רשת מפיצים ברחבי העולם. ואולם, בעקבות השתלטות קרן פיור קפיטל בסוף 2018 והחלפת כל חברי הדירקטוריון בחברי דירקטוריון חדשים, בראשות היו"ר פרופ' בנעד גולדוואסר, החברה החלה לבצע שורה של שינויים מבניים ועסקיים.

ביטדש ינואר הודיעה מדיגוס על ביטול הסכם ההפצה שלה בארצות הברית ועל מעבר למודל של מכירת רישיונות. ישנם כמה הבדלים בין הסכמי הפצה למכירת רישיונות. בהסכם הפצה, החברה המפיצה מתחייבת לרכוש מספר מוגדר של מערכות בשנה במחיר מסוים לצורך מכירתן ולרוב גם זוכה לבלעדיות בשוק שבו היא פועלת. בהסכמי רישיונות החברה המפיצה משלמת סכום מסוים עבור הרשות לשווק, ולעיתים גם לייצר בעצמה, את הטכנולוגיה. בנוסף לדמי הרישיון הראשוניים, החברה גם מקבלת תמלוגים על כל מכירה. מודל של מכירת רישיונות עשוי להפחית את עלויות השיווק של החברה, ולעיתים גם את עלויות הייצור במידה והמפיץ מייצר באופן עצמאי את המערכת. במדיגוס העריכו בינואר כי מכירת הרישיונות יניבו לחברה תשלומים מראש של כמה מיליוני דולרים, וההסכם הראשון שעליו דיווחה החברה היום מספק אומדן ראשון להיקף ההכנסות הצפוי של המודל החדש.