יהושע בלקר מונה לסמנכ"ל התפעול של צ'ק-קאפ

יהושע (שוקי) בלקר מונה לסמנכ"ל התפעול של חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap), כך הודיעה היום החברה. בלקר, אשר ייכנס לתפקידו במהלך חודש יוני, מצטרף לצ'ק-קאפ בשעה שחברת הסטארט-אפ מעוספיה, שפיתחה גלולת רנטגן נבלעת לאיתור פוליפים טרום סרטניים במעי הגס, נמצאת בהליכי אישור אחרונים באירופה ובארצות הברית ולקראת תחילת שלב המסחור.

ואמנם, בלקר מביא ניסיון ניהולי בייצור בקנה מידה גדול בתחום מוצרים מבוססי-גלולה בשנים שבהן עבד בענקית המכשור הרפואי מדטרוניק ובחברות-הבנות שלה, בעיקר קובידיאן. במדטרוניק היה בין היתר מנהל התפעול, סגן נשיא לייצור ותפעול ומנהל הייצור.

בתפקידו האחרון לפני הצטרפותו לצ'ק-קאפ כיהן בלקר כסמנכ"ל תפעול ושירותים גלובליים בחברת מזור רובוטיקה הישראלית, שפיתחה מערכות הנחיה רובוטיות לניתוחי עמוד שדרה ואשר נרכשה ב-2018 על ידי מדטרוניק. לפני כן כיהן מר בלקר בתפקידי ניהול שונים בחברת מדטרוניק,

אלכס עובדיה, מנכ"ל צ'ק-קאפ, מסר: "שוקי מצטרף אלינו בתקופה מרגשת מאד עבור החברה, בה אנו ממשיכים להתקדם בניסוי הפיבוט שלנו בארה"ב. ניסיונו הרב של שוקי בניהול צוותים גלובליים בחברות מובילות בתחום המכשור הרפואי יתרום לנו ערך רב ככל שאנו מתקדמים לקראת אישור רגולטורי בארה"ב, וכן יחזק את מערך התפעול ואת תוכניות המסחור שלנו."

זיו בלפר מונה לסגן נשיא עולמי לפיתוח ב-PTC העולמית

זיו בלפר, מנהל מרכז הפיתוח של  PTC בישראל, התמנה לסגן נשיא עולמי למחקר ופיתוח של החברה הגלובאלית. מ-PTC נמסר כי במסגרת תפקידו החדש ינהל בלפר את פיתוח כל קווי מוצרי החברה וינהל את 1,700 אנשי הפיתוח שעובדים במרכזי הפיתוח של החברה ברחבי העולם, ובמקביל ימשיך לנהל את  PTC ישראל במקביל לתפקידו החדש.

PTC היא אחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם בתחום התוכנות לתכנון תעשייתי. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-1.25 מיליארד דולר וכיום היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-9.5 מיליארד דולר. היא מתחרה בחברות כמו סולידוורקס של דאסו, סימנס PLM ובחלק מהמוצרים גם באוטודסק. עם לקוחותיה של PTC נמנות חברות יצור וטכנולוגיה מובילות כמו טויוטה, לוקהיד מרטין, בואינג, אאודי, קאטרפילר, ג'נרל אלקטריק, רייתיאון, EADS, סמסונג, דל, טושיבה, מוטורולה ועוד.

מרכז הפיתוח הישראלי של PTC החל לפעול בשנת 1991, וכיום ופועל משלושה אתרים: אזור התעשייה מת"ם בחיפה, הרצליה פיתוח וקרית שדה התעופה. הוא נחשב למרכז הפיתוח השני בגודלו של PTC העולמית. בשנים האחרונות PTC  הגדירה את מרכז הפיתוח   בישראל כמרכז פיתוח אסטרטגי, כתוצאה מכך המרכז שילש את גודלו בפחות מעשור ומונה כיום כ-300 עובדים.

המרכז הישראלי אחראי לפיתוח המוצרים המובילים של PTC, בין היתר על הגרסה החדשה של פלטפורמת התיב"ם של החברה, ה-Creo 3D, שהושקה באחרונה. בשיחה עם TechTime לפני מספר חודשים אמר בלפר, שהוביל את הפיתוח, "כעת אנחנו נכנסים לתחומים חדשים כמו בינה מלאכותית ואנליזה נומרית המאפשרים לוודא שהתכן עומד ביעדים ולשלב תובנות מורכבות בתוך התכנון."

ה-FDA אישר את מדבקת המיגרנות האלקטרונית של תרניקה

חברת האלקטרו-פארמה תרניקה (Theranica), שהוקמה לפני כשלוש שנים, קיבלה מה-FDA אישור שיווק למוצר הראשון שלה, Nerivio Migra, מדבקה אלקטרונית לבישה לשיכוך כאבי מיגרנה באמצעות אפנון עצבי. האישור ניתן במסגרת הליך דה נובו (De Novo), המיועד לאישור מכשור רפואי חדשני במקרים שבהם אין בשוק מוצרים דומים. החברה נערכת להתחיל לשווק את המדבקה בארצות הברית עוד השנה.

הפיתוח של תרניקה משתייך לתחום חדש של טיפולים שאינם מתבססים על תרופות כימיקליות אלא על שימוש באמצעים אלקטרוניים. מדבקת המיגרנות של תרניקה, המולבשת על הזרוע של המטופל, מצוידת בשבב המשדר פולסים חשמליים כדי לבצע אפנון עצבי (נוירו-מודולציה) לתאים העצביים המצויים מתחת לעור, ובכך להפחית או להפסיק את הכאב. המדבקה כוללת אלקטרודות ENS/NMES, סוללה, השבב הייעודי של החברה ומקמ"ש בלוטות' (BLE) המאפשר לשדר את המידע לאפליקציה בסמארטפון באמצעותה המשתמש מנהל את אופן ועוצמת הטיפול.

בטכניקת נוירו-מודולציה (Neuromodulation) משדרים פולסים חשמליים במתח נמוך הממוקדים בתאי עצב, במטרה למתן את אותות הכאב או לעורר תגובה נוירולוגית שלא היתה קיימת. השיטה פותחה עוד בשנות ה-60, אך רק בעשור האחרון החלו לצאת לשוק מכשירים המתבססים על הטכנולוגיה. ברובם הם מתמקדים בטיפול בתסמונות אפליפסיה, מיגרנה, פציעות בעמוד השדרה, פרקינסון ובריחת שתן. בעבר נעשו ניסויים לטפל במיגרנות באמצעות נוירו-מודולציה, אולם הם דרשו שמוש באלקטרודות שהוכנסו לראש מתחת לעור. חברת טראניקה מציעה גרסה שהיא בלתי פולשנית וקלה לשימוש.

אישור ה-FDA התקבל על בסיס ניסוי קליני שערכה תרניקה ב-12 מרפאות כאב בארצות הברית בקרב 252 מטופלים. המחקר הציג תוצאות גבוהות בשיכוך כאב המיגרנה כשעתיים וכ-48 שעות לאחר הטיפול במדבקה. "מכשיר הטיפולי החדשני הזה הציג ממצאים קליניים מאוד טובים," אמר פרופסור מסעוד האשינה, העומד בראש האיגוד הבינלאומי לכאב ראש. "הם מעידים שהטיפול במכשיר יכול להקל משמעותית את כאב הראש ותסמינים נוספים הנלווים למיגרנות."

במקביל לתחילת שיווק מדבקת המיגרנות, בחברה מתכוונים לפתח על בסיס הטכנולוגיה טיפולים לתסמונות כאב נוספות. מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה אלון אירוני אמר, "כבר זיהינו 7 תסמונות של כאב שניתן לטפל בהן באמצעות טיפול טכנולוגי בלתי פולשני וללא שימוש בתרופות, וזאת לאחר ביצוע המחקרים הקליניים הנדרשים."

 

ReWalk פיתחה חליפת-הליכה חכמה לשיקום נפגעי שבץ

מניית חברת ReWalk Robotics הישראלית זינקה אתמול בנסד"ק ב-37% ובהיקפי מסחר גדולים מאוד, לאחר שהיא הודיעה כי החליפה החדשה שפיתחה, ReStore, קיבלה אישור שיווק באירופה (CE). חליפתReStore  היא חליפה רובוטית "רכה" וחכמה, אשר מיועדת לאימוני הליכה בתהליך השיקום של נפגעי שבץ. היא פותחה במרכז הפיתוח של החברה ביוקנעם, על-בסיס פטנטים שנרכשו מאוניברסיטת הרווארד.

אישור ה-CE התקבל לאחר ניסוי שהתקיים ב-2018 ב-5 מכוני שיקום מובילים בארצות הברית בקרב כמה עשרות מטופלים. בחודש פברואר ריווק הגישה גם ל-FDA בקשה לאישור שיווק בארצות הברית, ולהערכתה האישור יתקבל תוך חודשים ספורים. התגובה הנלהבת של השוק נובעת כנראה מהעובדה שהמוצר החדש פותח בפני החברה שוק גדול בהרבה מזה שבו היא פועלת כיום.

מערכת ההליכה הקודמת של ריווק מתבססת על שלד חיצוני, ונועדה לסייע לאנשים הסובלים משיתוק קבוע בגפיים התחתונות, בעקבות פגיעה בעמוד השדרה. זוהי אוכלוסיית יעד מצומצמת יחסית ושוק שבו יש לחברה מתחרות. החליפה החדשה מיועדת לנפגעי שבץ, שמספרם באוכלוסייה גדול בהרבה, והפתרון של החברה הוא כרגע הפיתרון היחיד מסוגו בשוק.

לתרגם את התנועה מהרגל הבריאה לרגל הפגועה

שבץ הוא גורם מוביל לנכות ופוגע ב-17 מיליון בני אדם מדי שנה בכל העולם. כ-80% מנפגעי השבץ סובלים מהפרעות תנועה (לוקו-מוטוריות), המתאפיינות בהיעדר סימטריה באורך הצעדים, מהירות נמוכה ואי-התאמה ביו-מכנית. מטופלים אלה עוברים תהליך של טיפול פיזיותרפי שנועד לשקם את יכולת התנועה שנפגעה, אך חלקם נותר עם הגבלות שעשויות להתבטא בצליעה, רגל רפה או לקויות מוטוריות אחרות. החליפה של ריווק נועדה להאיץ ולייעל את תהליך השיקום.

בניגוד למערכות עזר המתבססות על שלד חיצוני (exoskeleton systems) קשיח וכבד, שמשקלו עשוי להגיע ל-20-30 ק"ג, המערכת של ריווק בנויה כחליפה לבישה המורכבת מכבלים גמישים ודקים, ומשקלה הוא כ-4 ק"ג בלבד. תנועת הכבלים מתבצעת על-ידי צירים ממונעים הנשלטים על-ידי שלושה חיישנים: שניים מנטרים את מהירות וזווית התנועה שמבצע המטופל ברגל הבריאה, וחיישן נוסף המפקח על התנועה המשלימה ברגל הנגדית, ובכך מאפשר הליכה סימטרית ותקינה.

מערכת שיקום חכמה

בשיחה עם TechTime הסביר סמנכ"ל הכספים של החברה, אורי גון: "במכוני שיקום משתמשים כיום במערכות שלד חיצוני קשיחות שבעצם הוסבו לנפגעי שבץ. מדובר במערכות כבדות שיושבות על כל הגוף. ואולם, מאחר שנפגעי שבץ סובלים ממוגבלות רק בצד אחד, המערכת שלנו מתלבשת רק על הרגל הפגועה, ולמעשה דוגמת את צורת ההליכה של המטופל ברגל הבריאה ומעבירה את הכוחות הנדרשים כדי לייצר את אותה תנועה ברגל הפגועה. המערכת שלנו גם זולה באופן משמעותי בהשוואה לעזרים שבהם משתמשים כיום".

העיצוב הרך ודמוי הבגד של ReStore מאפשר ביצוע של מגוון תנועות, לרבות סיוע בתנועות מוטוריות מורכבות יותר כמו הנעת כף הרגל לכיפוף הקרסול עם כל פסיעה ופסיעה. המערכת גם יודעת לעקוב אחר תהליך השיקום ולאפר למטפל לטייב את הטיפול על סמך נתונים בזמן אמת."זוהי חליפה חכמה, המאפשרת תהליך שיקום מדויק יותר עם עקומת שיפור גדולה יותר, וזאת מאחר שהיא מאפשרת למטופל לבצע פעולות יומיומיות בצורה אינטנסיבית. כמו כן, מכון השיקום יכול להשתמש בדאטה שמייצרת המערכת כדי להציג בפני חברות הביטוח את מידת השיפור ולזכות בכיסוי".

מערכת השלד החיצוני של ריווק, המיועדת למשותקים

מפיתוח חליפה לשדה הקרב לשיקום נפגעי שבץ

הפיתוח של ReStore התבצע בישראל אך הוא מתבסס על מחקרים שבוצעו באוניברסיטת הרווארד. בשנת 2016 חתמה ריווק על הסכם רישוי לכל הפטנטים של האוניברסיטה בתחום החליפות הרכות. במקור נערך המחקר באוניברסיטה עבור משרד ההגנה האמריקאי, במטרה לפתח חליפות גמישות אשר יסייעו לחיילים לנוע מהר יותר בשדה הקרב, ולשאת בקלות ציוד כבד. לאחר מכן הוסבו מאמצי המחקר לתחום המכשור הרפואי.

"יש לנו מחלקת מחקר מאוד איכותית שפועלת עבורנו בהרווארד. הצטבר כבר המון דאטה ויש כבר מספר מחקרים שמראים כיצד החליפה משפרת את מהירות וצורת ההליכה של נפגעי שבץ". ריווק צפויה להתחיל כעת בשיווק המערכת באירופה. "אנחנו מוכרים בשוק בזכות מערכת ה-ReWalk שלנו ועובדים מול 270 מכוני שיקום. נחדור לתחום החדש דרך המקומות שכבר מכירים אותנו. בהמשך אנחנו עשויים להתאים את החליפה גם עבור חולי פרקינסון וטרשת נפוצה".

הדו"ח חושף את מצבה הרעוע של אירונאוטיקס

קבוצת אירונאוטיקס (Aeronautics) פרסמה השבוע את מה שעשוי להיות הדו"ח הרבעוני האחרון לפני השלמת עסקת מכירתה והפיכתה לחברה פרטית. התמונה העולה מהדו"ח על מצבה העסקי והניהולי של יצרנית המל"טים מעלה תהיות לגבי המחיר הגבוה שאותו הסכימו לשלם רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו תמורת החברה, כ-850 מיליון שקל. העיסקה נחתמה לאחר מאבק איתנים מול התעשייה האווירית, מאבק שהיה אחראי במידה רבה על המחיר הגבוה של החברה. 

הכנסותיה של אירונאוטיקס ברבעון הראשון של 2019 עלו ב-5% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2018, מ-30.9 מיליון דולר ל-32.4 מיליון דולר, אולם, מדובר בנתון מטעה, מכיוון שהכנסות הרבעון הראשון כוללות את הכנסות חברת CP Technologies, המייצרת מערכות תקשוב ובקרה לרחפנים צבאיים ונרכשה על ידי אירונאוטיקס במאי 2018. חברת CP תרמה ברבעון הראשון כ-4 מיליון דולר להכנסות של הקבוצה. כלומר, בלעדיה חלה ירידה של 8% במכירות.

מנוע הצמיחה המעופף לא ממריא

כאשר בוחנים את פעילות הליבה של אירונאוטיקס, ייצור ומכירת מל"טים, המגמה הרב-שנתית אמורה לעורר דאגה אצל הרוכשת רפאל. ברבעון הראשון מכרה אירונאוטיקס מל"טים בסכום של 19.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-20.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018 ו-23.1 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017. כלומר, ירידה של 16.4% בשנתיים בתחום שהיה אמור להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברה. החברה הסבירה את הירידה בהכנסות מהתארכות משך הביצוע של פרויקטים של החברה.בנוסף לירידה במכירות, חלה שחיקה בשיעור הריווחיות של העסקאות: מ-30% ל-22%. בתקופה המקבילה ב-2017 עמד שיעור הרווחיות על 34%. החברה דיווחה שהירידה בריווחיות נובעת מההחלטה לממש פרויקטים בתחום המל"טים בשיעורי רווחיות נמוכה מהרגיל, בהם בפרויקטים מול מערכת הביטחון ופרויקט אסטרטגי במדינה אירופית. התוצאה: ההפסד התפעולי הוכפל כמעט פי ארבעה: מ-1.2 מיליון דולר ל-4.6 מיליון דולר, וההפסד הנקי עלה מ-1.9 מיליון דולר ל-5.1 מיליון דולר. למעשה, בכל שנת 2018 הסתכם ההפסד התפעולי במיליון דולר בלבד.

הירידה בביצועים הכספיים הביאה לדלדול בקופת המזמונים של החברה, אשר מסתמכת יותר ויותר על קווי אשראי בנקאיים לצורך מימון פעילותה השוטפת. עלויות המימון ברבעון הראשון האמירו מ-0.3 מיליון דולר ל-1.6 מיליון דולר ותזרים המזמונים השלילי תפח ל-7.4 מיליון דולר. גם קופת המזומנים נקלעה לגירעון שלילי של 1.7 מיליון דולר.  

אינטל משקיעה בחיישן ה-SWIR של TriEye

חברת אינטל מקדמת חברה ישראלית חדשה בתחום הרכב האוטונומי. חברת הסטראט-אפ התלת-אביבית TriEye, שפיתחה פתרון חישה מבוסס אינפרא-אדום לרכב אוטונומי עבור התמודדות בתנאי ראות ירודים, השלימה סבב גיוס A בהיקף של 17 מיליון דולר בהובלת Intel Capital, זרוע ההשקעות של אינטל. החברה גם הודיעה כי תוציא את הפתרון לשוק כבר בשנת 2020.

לסבב הגיוס הצטרף משקיע חדש נוסף, מריוס נכט (ממייסדי צ'ק-פוינט) והשתתפה בו קרן ההון גרוב ונצ'רס של דב מורן (מייסד אם-סיסטמס), שהשקיעה 3 מיליון דולר בגיוס הסיד של החברה שהתקיים בחודש נובמבר 2017. דב בעקבות ההשקעה מונה דב מורן ליו"ר החברה. מצלמת האינפרא-אדום (IR) של TriEye פועלת בתחום הקרינה Short-Wavelength InfraRed באורך גל של 1.4µm-3µm, ומתאימה ליישום במגוון תחומים, שהמרכזי בהם הוא בתחום הרכב האוטונומי.

המערכת של החברה מציעה פתרון חישה יעיל לתנאי ראות בעייתיים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. להערכת החברה מצלמות מבוססות SWIR מאפשרות אמינות גבוהה יותר ודיוק רב יותר בזיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים בהשוואה לפתרונות חישה אחרים, כדוגמת מכ"ם ולידאר (LiDAR). עם זאת, עד היום נעשה שימוש בטכנולוגיה הזו רק בתעשיות הצבאיות, ובתחומי החלל והתעופה, בשל עלותם הגבוהה של החיישנים, שעשויה להגיע עד 10,000 דולר.

חברת TriEye הצליחה להקטין את מחיר המערכת באמצעות שימוש בחיישנים המיוצרים בטכנולוגיית CMOS, ולמזער את גודלם באופן שיאפשר ייצור המוני והתקנתם במתכונת של מצלמה ברכב. מתיאור באתר החברה עולה שהיא מתכננת לשווק אותה במתכונת של ארבע מצלמות לרכב, אחת לכל כיוון. הטכנולוגיה פותחה לאחר מחקר רב-שנים באוניברסיטה העברית בירושלים בהובלת פרופ' אוריאל לוי, הנחשב לחוקר מוביל בתחום הננו-פוטוניקה.

אינטל תשלב בין החיישן של מובילאיי ו-TriEye?

ההשקעה של אינטל ב-TriEye עשויה לרמז שהחברה מחפשת חיישן משלים למצלמה של מובילאיי, שכמו חיישנים ויזואליים דומים הינו מוגבל בתנאי ראות ירודים ולכן יצרני הרכב מתקינים גם חיישני לידאר ומכ"ם. שילוב הפתרון של TriEye בפלטפורמות הנהיגה האוטונומית של אינטל עשוי לאפשר לה להציע פתרון מלא יותר הנותן מענה גם למצבי ראות בעייתיים. "הטכנולוגיה של TriEye יכולה להעצים את התיפקודיות של המצלמות המסורתיות על-ידי הגברת הביצועים בתנאי ראות ירודים ולשמש נדבך משלים למצלמות החישה הוויזואליות", אמר מנכ"ל אינטל קפיטל ישראל, יאיר שוהם.

חברת TriEye הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל אבי בקל, פרופ’ אוריאל לוי המשמש כטכנולוג הראשי של החברה ועל-ידי עומר קפח. לדברי בקל, המצלמה כבר מעוררת התעניינות בקרב יצרניות רכב בעולם. "גיוס ההון יאפשר לנו להשלים את פיתוח חיישן ה-HD SWIR ואת האלגוריתמים שלנו. שוק היעד הראשון והמרכזי של החברה הוא תעשיית הרכב, אולם החברה מתכננת להשקיע בפיתוח יישומים עבורו בשוקי האבזרים הניידים, האבטחה והתעשייה.

הצוות של TriEye

מרכז רפואי אירופי ימסחר את שעון הלב החכם של קרדיאק-סנס

חברת קרדיאק-סנס (CardiacSense), שפיתחה אביזר לביש המודד את פעילות הלב ברמת דיוק של ECG, חתמה על מזכר הבנות עם מרכז רפואי אירופי מוביל להשקעה בחברה ומסחור עתידי של המכשיר שלה, כך הודיעה היום חברת מרחביה, המחזיקה בכ-6.5% ממניות קרדדיאק-סנס. לאחרונה השלימה קרדיאק-סנס בהצלחה בבית חולים איכילוב ניסוי קליני ראשון מתוך שניים הנדרשים על-ידי ה-FDA וה-CE, וכעת היא נערכת לקראת תחילת הניסוי הקליני השני והאחרון, אשר יתקיים בבית חולים בארצות הברית.

במידה ויבשיל מזכר ההבנות להסכם סופי, המוסד הרפואי ישקיע בקרדיאק-סנס סכום של כחצי מיליון דולר בתמורה לקבלת מניות לפי שווי חברה של כ-30 מיליון דולר (לפני כחודש גייסה החברה 3.5 מיליון דולר לפי שווי חברה של 20 מיליון דולר). למרכז הרפואי תינתן האופציה לרכוש בהמשך מניות נוספות עד לאחזקה של כ-7% ממניות החברה.

במקביל, שתי החברה יקימו מיזם משותף (Joint Venture) במטרה להמשיך את פיתוח המוצר ולהתחיל לשווקו באחת ממדינות מערב אירופה. בהודעה נמסר כי שתי החברות מתכוונות לחתום תוך 30 יום על הסכם מחייב הנוגע לביצוע ההשקעה ותוך 60 יום על הסכם מחייב הנוגע להקמת המיזם המשותף.

שעון חינני במקום א.ק.ג מסורבל

קרדיאק-סנס פיתחה טכנולוגיה יוצאת דופן המאפשרת לנטר הפרעות בקצב הלב באמצעות מכשיר לביש ונייד דמוי שעון, ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת לב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. ליבת הטכנולוגיה מבוססת על אלגוריתם ועל חיישן ייחודי: האלגוריתם שהחברה פיתחה מאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות פרמטר הקרוי PPG – Photo Plethysmo Gram.

מדידת PPG עוקבת אחר שינויים בנפח כלי-הדם באמצעות חיישן אופטי ייחודי שהחברה פיתחה, אשר מאפשר לבצע מדידות שעד היום התקבלו רק בבדיקת א.ק.ג (Electrocardiography) מסורבלת במהלך ביקור בבתי חולים או במרפאות. בניגוד למוצרים מתחרים כמו Apple-Watch, המוצר של קרדיאק-סנס מצליח לבצע את המדידות גם כשהאדם נמצא בתנועה או אפילו תוך כדי שינה.   

גלובלפאונדריז מוכרת את Avera למארוול ב-740 מיליון דולר

כחודש לאחר שמכרה את אחד ממפעלי הייצור שלה לחברת און-סמי (On-Semi), ממשיכה קבלנית ייצור השבבים אמריקאית גלובלפאונדריז ((GlobalFoubdries להוציא לפועל את תוכנית הרה-ארגון שלה, ובשבוע שעבר הודיעה על מכירת חברת Avera שבבעלותה, ליצרנית השבבים מארוול (Marvell). חברת Avera עוסקת בתכנון וייצור רכיבי ASIC לתקשורת קווית ואלחוטית.

העסקה תואמת את הכיוון האסטרטגי החדש של שתי החברות. מבחינת גלובלפאונדריז, המכירה מהווה את השלב השלישי בתוכנית שינוי המיקוד העסקי שמוביל מנכ"ל החברה, ד"ר תומס קולפילד מאז נכנס לתפקידו במרץ 2018. כזכור, בחודש אוגוסט 2018 הודיעה גלובלפאונדריז שהיא זונחת את תוכנית פיתוח טכנולוגיות הייצור בגיאומטריה של 7 ננומטר בגלל עלויות הפיתוח הגדולות, ומתמקדת בשכלול פלטפורמות הייצור הקיימות המבוססות על טרנזיסטורי FinFET ברוחב צומת של 12 ננומטר ו-14 ננומטר.

האם גלובלפאונדריז בדרך למכור מפעל שלישי?

גלובלפאונדריז רכשה את Avera מיבמ בשנת 2014, ולפני כשנה הפכה אותה לחברה עצמאית בבעלותה כדי שזו תוכל לחתום על הסכמי ייצור בטכנולוגיית 7 ננומטר עם המתחרה הטאיוואנית TSMC. חברת Avera מעסיקה כ-400 עובדים, מרביתם עובדי יבמ לשעבר. בפרק הזמן הקצר של פעילותה, הצליחה Avera להשיג מספר זכיות תכנון משמעותיות, שכעת יעברו למארוול.

בנוסף, מאז תחילת 2019 היא מכרה שני מפעלי ייצור המייצרים שבבים בפרוסות סיליקון של 300 מילימטר: אחד לחברת VIS הטאיוואנית והשני לאון-סמי. ההיקף הכולל של העסקאות הסתכם בכ-670 מיליון דולר. בתעשייה יש הערכות שהחברה צפויה למכור השנה מפעל ייצור שלישי. מבחינת מארוול, עיסקת Avera נועדה לסייע לה לחדור לתחומי צמיחה חדשים, ובראשם תכנון וייצור שבבים לתחנות בסיס של הדור החמישי. "מארוול תציע כעת ללקוחות יכולות מובחרות של פיתוח וייצור רכיבי ASIC בהתאמה חלקית ומלאה", אמר מנכ"ל מארוול, מאט מרפי.

זו העיסקה השנייה של מארוול החודש הזה: לפני שלושה שבועות היא רכשה מארוול את חברת Aquantia מסן חוזה, קליפורניה, תמורת 452 מיליון דולר במזומן, במטרה לחזק את מעמדה בתחום שבבי התקשורת לרכב. במסגרת ההסכם הנוכחי, התחייבה מארוול לבצע הזמנות ייצור בהיקף מסויים מחברת גלובלפאונדריז.

איתמר מדיקל נכנסת לשוק הקרדיולוגי בארה"ב

חברת איתמר מדיקל שפיתחה מכשיר ביתי לאבחון וטיפול בדום נשימה בשינה, חתמה על הסכם אסטרטגי עם BioTelemetry האמריקאית המספקת שירותי רפואה מרחוק, אשר במסגרתו תציע החטיבה הקרדיולוגית של BioTelemetry, BioTel Heart, את הפתרון של איתמר מדיקל ל-20 אלף קרדיולוגים ברחבי ארצות הברית שהיא עובדת מולם. בתגובה להודעה עלתה אתמול מניית החברה ב-5.3% בבורסה בתל אביב, והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-352 מיליון שקל.

חברת ביו-טלמטרי נסחרת בבורסת נסד"ק בשווי של 1.4 מיליארד דולר ונחשבת לאחת מהחברות המובילות בארצות הברית בתחום המתפתח של רפואה מרחוק. היא גם מפתחת בעצמה מכשור רפואי דיגיטלי, וגם מפיצה ומשווקת פיתרונות של חברות חיצוניות. להערכת החברה, היא מספקת יותר ממיליון מכשירים רפואיים בשנה.

במסגרת שיתוף הפעולה, הפתרון של איתמר מדיקל יופיע בטופס בדיקות הלב של ביו-טלמטרי והפציינטים והרופאים יוכלו לבחור במכשיר של איתמר מדיקל, ה-WatchPAT, לצורך אבחון של דום נשימה בשינה. בנוסף, היא גם תהיה אחראית על תהליך הגבייה מול המטופלים וחברות הביטוח, כפי שהיא עושה במרשמי הא.ק.ג שלה. בתום הבדיקה, לקרדיולוג תתאפשר גישה לפלטפורמת CloudPAT של איתמר מדיקל, הכוללת רשת רחבה של מומחי שינה מוסמכים לפענוח הבדיקה וניהול המחלה.

מערכת WatchPAT של איתמר מדיקל משמשת לאבחון בלתי פולשני של דום נשימה במהלך השינה. המכשיר מולבש על כף ידו של המטופל בדומה לשעון, ומודד באמצעות חיישן רגיש לשינויי נפח המורכב על אצבעו של המטופל, את השינויים במהלך השינה בנפח זרימת הדם בקצה האצבע. על-ידי כך הוא מקבל מידע על השינויים בפעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית, אשר עשויים להעיד על הפרעות בשינה.

הודות לפשטותה של הבדיקה, ניתן לבצע אותה בבית על-ידי המטופל, ולא רק במעבדת שינה מקצועית. איתמר מדיקל החלה לפנות בשנים האחרונות גם לתחום הקרדיולוגי, וזאת מאחר שבעיות נשימה בשינה עשויות להגביר את הסיכון לבעיות לב שונות. כך למשל, דום נשימה בשינה מגביר ב-140% את הסיכון לאי-ספיקת לב, ב-60% את הסיכון לשבץ, וב-30% את הסיכון למחלות לב כליליות.

GetSAT ו-Ovzon יפתחו פיתרון משולב לתקשורת לוויינית ניידת

שיתוף פעולה נוסף לחברת GetSAT עם ספקית שירותי תקשורת לוויינית בינלאומית. החברה הרחובותית, המפתחת אנטנות לווייניות זעירות המוטמעות במסופי תקשורת שטוחים, הכריזה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Ovzon השבדית, המספקת שירותי תקשורת לוויינית ניידים בפס רחב. ההסכם נחתם בעקבות הדגמה מוצלחת שערכה GetSAT למסופי התקשורת שלה בשבדיה ובארצות הברית.

במסגרתו ההסכם, שתי החברות יפתחו פיתרון מקצה-לקצה לתקשורת לוויינית "תוך כדי תנועה" (SatCom On the Move), אשר יתבסס על מסופי התקשורת השטוחים והנישאים של GetSAT ושירותי התקשורת הלוויינית המאובטחת של אובזון. הפיתרון מיועד בעיקר ללקוחות מהמגזר הבטחוני, הצבאי והממשלתי. בהודעה משותפת לעיתונות ציינו החברות שמטרת שיתוף הפעולה היא להציע ללקוחות פיתרון משולב לתקשורת לוויינית ניידת אשר יהיה פשוט וחסכוני.  

המסופים של GetSAT הינם בעלי צורה שטוחה ומתאפיינים בחיסכון בגודל, משקל וצריכת הספק, דבר המסייע בין היתר להפחית את עלויות התחזוקה שלהם.הקטנת המסופים מתאפשרת באמצעות מזעור האנטנות לגודל של פחות מאינץ' (23 מילימטר). כמו כן, המסוף כולל ביחידה אחת את האנטנה המשדרת ואת האנטנה הקולטת. מנכ"ל החברה כפיר בנימין מסביר כי פיתוח אנטנות בתדרי Ka מהווה אתגר טכנולוגי וזאת מאחר שהערוץ הקולט והערוץ המשדר פועלים בתדרים שונים ועל כן קשה לשלב אותן ביחידה אחת.

GetSAT הוקמה בשנת 2013 על-ידי יוצא יחידת המזל”טים של צה”ל כפיר בנימין, ועל-ידי יוצא 8200 וחברת קומטאקט, אולג רויטברג. החברה ממוקמת ברחובות ומעסיקה כ-40 עובדים. לפני כחצי שנה היא זכתה במכרז של צבא ארצות הברית לאספקת אנטנות לכוחות יבשה ולצי האמריקאי בהיקף כל כמה מיליוני דולרים.

רובוטים תספק עשרות רובוטים לצבא ניו זילנד

חברת Roboteam הישראלית, המפתחת רובוטים לשימושים צבאיים, לצרכי מודיעין והנדסה, מודיעה היום על זכייתה במכרז מטעם ממשלת ניו זילנד לאספקת כמה עשרות רובוטים לצבא ניו זילנד בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. זכיה זו מצטרפת לזכיות נוספות של רובוטים בשבועות האחרונים במכרזים שונים ביפן, קוריאה ואיטליה.

רובוטים השתתפה במכרז באמצעות חברת Trakka Tech האוסטרלית, ספקית של פתרונות טקטיים מתקדמים למשימות של כוחות הביטחון וכוחות מיוחדים. לטובת תמיכה בפרויקט ובלקוח, רובוטים תקים מעבדת תמיכה ייעודית לרובוטיקה באוסטרליה אשר, אשר תטפל גם בשאר לקוחות החברה באזור אסיה והמדינות הפסיפיות.

ראוי לציין כי המכרז שבו השתתפה החברה היה מחולק לשלוש קטגוריות שונות, והפיתרון שהציע רובוטים זכה בכל שלוש הקטגוריות.

הפתרון כולל משפחת רובוטים אחת אשר פועלת עם תקשורת MESH ונשלטת מיחידת שליטה טקטית אחת בלבד. זו הפעם הראשונה שהחברה מספקת פתרון כולל שכזה.

רובוטים תספק לצבא ניו זילנד שלוש מערכות רובוטיות שונות: TIGR, רובוט אשר הושק בשנה האחרונה ומיועד לטיפול במטענים חשודים, חומרים מסוכנים ואיסוף מודיעין, MTGR, רובוט טקטי נישא השוקל כ-10 ק"ג המסוגל לטפס גרמי מדרגות ולהתנהל בסביבה אורבאנית, ו-IRIS, רובוט זעיר וניתן להטלה, במשקל של 5 ק"ג בלבד, המיועד לפעולות במתחמים קטנים.

חברת רובוטים הוקמה ב-2009 על ידי יוסי וולף והמנכ"ל אלעד לוי, יוצאי יחידה מיוחדת של חיל האוויר. את דרכם העסקית המשותפת החלו וולף ולוי בחברות בתעשייה הביטחונית, שם לקחו חלק בפיתוח ואספקת רובוט שהיה שותף לפעילות הצה"לית במבצע צוק איתן. בעקבות זאת, החליטו השניים להקים חברה את רובוטים.

רובוטים מעסיקה עשרות עובדים בשני מרכזים – תל אביב ומרילנד. החברה מוכרת את מוצריה במעלה מ-20 מדינות ברחבי העולם, ביניהן: ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, תאילנד, סינגפור, בריטניה, שווייץ, יפן, קוריאה וכעת גם איטליה. בין היתר, שימשו הרובוטים של החברה במבצע חישוף מנהרות חיזבאללה לפני מספר חודשים.

רובוטים פיתחה עד היום כ-5 רובוטים קרקעיים, ולא מכבר השלימה את שלב העיצוב של רובוט מרחף (אקסקופטר) המנווט ממרחק ומיועד לשאת ולהנחית מערכות רובוטיות. כל משפחת הרובוטים של רובוטים עומדים בתקן האמריקאי JAUS/IOP, המאפשר חיבור גנרי של אמצעים על גבי המערכת בהתאם למשימה הספציפית, כמו חיישנים לאיתור חומרים מסוכנים באירועי אב"כ, אמצעי תצפית שונים וכדומה. רכיב משמעותי במערכות הוא התוכנה והאלגוריטמיקה המאפשרת למפעיל המערכות לבצע באופן אינטואיטבי פעולות מתקדמות ומורכבות בשדה הקרב, תוך היעזרות ביכולות אוטונומיות של המערכות וניהול מערך המורכב ממספר רב של פלטפורמות וסנסורים.

על פי חברת Markets&Markets שוק המערכות הרובוטיות הטקטיות צפוי לצמוח מ-2.7 מיליארד דולר ב-2018 ל-7 מיליארד דולר ב-2025.

הדגמה מוצלחת לפורסייט בצרפת

מנייתה של חברת פורסייט (ForeSight) מזנקת היום ביותר מ-10% במסחר בתל אביב, וזאת לאחר שהחברה הודיעה כי השלימה בהצלחה סדרת הדגמות טכנולוגיות בצרפת של מערכת הראייה הממוחשבת QuadSight שפיתחה לרכב אוטונומי.  

ההדגמה בוצעה בפני 4 יצרניות רכב וספקיות משנה (Tier-1) מקומיות, ובפורסייט מסרו כי החברות התרשמו מביצועי המערכת וחלקן הביעו עניין ברכישת אב-טיפוס של המערכת לצורך הערכה. צרפת היא שוק הרכב השלישי בגודלו באירופה וביתן של יצרניות רכב מובילות כמו רנו, סיטרואן ופג'ו.

הדיווח היום מגיע כשבוע לאחר שפורסייט הודיעה שהדגימה את המערכת בפני 6 יצרניות רכב וספקיות משנה ביפן וחתמה על הסכם הפצה בלעדי במדינה עם חברת הסחר Cornes Technologies.

 פורסייט עורכת את ההדגמות הטכנולוגיות הללו בפני לקוחות פוטנציאליים בתעשיית הרכב העולמית, ובמסגרתן נבחנת המערכת במספר תרחישים, חלקם מוגדרים מראש וחלקם מוגדרים אד הוק על ידי הלקוח הפוטנציאלי. לפי פורסייט, בכל ההדגמות הללו הציגה המערכת יכולת גילוי מכשולים של 100% בכל התרחישים שנבחנו, לרבות אלה שדימו תנאים של גשם, שלג, ערפל ותאורה ירודה.

בפורסייט מתכוונים לבצע בחודשים הקרובים הדגמות נוספות ברחבי אירופה, ארצות הברית והמזרח הרחוק. מנכ"ל החברה חיים סיבוני הביע ביטחון בחוזקות של המערכת ובפוטנציאל הצמיחה של החברה וציין "בחודשים האחרונים קיבלנו מידע חשוב ובעל ערך מהשוק אשר אפשר לנו להתאים את המוצר לצרכי השוק ודרישותיו. בנוסף, אנו מקדמים מכירות אסטרטגיות וקשרי הפצה אשר יאפשרו לנו לפרוס את הטכנולוגיה שלנו ולהתרחב בקנה מידה גדול יותר".

ראיית כביש באמצעות 4 מצלמות

מערכת QuadSight היא הדור השני של פלטפורמת הראייה הממוחשבת לרכב של פורסייט. היא מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה המיועדות לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית. המערכת משתמשת באלגוריתמים המבצעים היתוך של המידע הנקלט באמצעות ארבע המצלמות לכדי תמונה תלת-מימדית דינמית של הסביבה החיצונית. החברה דיווחה לאחרונה שמערכת QuadSight מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, תוך מזעור התרעות שווא, בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור.

עד כה דיווחה פורסייט על שלוש עסקאות מכירה של אבות-טיפוס למערכת QuadSight. שלושת הלקוחות היו שני יצרניות רכב אירופיות, שמתכוונות לשלב את המערכת בחטיבת המשאיות, ויצרן כלי-רכב חשמליים ואוטונומיים בסין. בשלב זה המערכות מוזמנות לצורך בדיקה והערכה ובפורסייט מקווים כי הפיילוטים הללו יובילו בסופו של דבר שיתופי פעולה בהיקף מסחרי. להערכת חברת המחקר Mordor Intelligence, שוק מערכות החישה לכלי-רכב אוטונומיים צפוי להגיע להיקף של כ-60 מיליארד דולר עד שנת 2030.

ראדא צופה זינוק בהכנסות מ-2020 והלאה

חברת ראדא (RADA) רשמה ברבעון הראשון של 2019 צמיחה של 44% במכירות, אך לדברי מנכ"ל החברה דב סלע, מדובר רק בדיבידנד ראשון על ההשקעה המסיבית של החברה בשנים האחרונות בפיתוח המכ"ם הטקטי שלה למערכות הגנה אקטיביות (APS). בשיחת הוועידה, שנערכה אתמול (ג') לאחר פרסום התוצאות, ציין סלע כי הוא מאמין שהחברה תבצע את קפיצת המדרגה המשמעותית הבאה ב-2020 והלאה וזאת ככל שיילך ויתרחב אימוץ הפיתרון שלה בקרב צבאות המערב.

ברבעון הראשון הסתכמו הכנסות ראדא ב-8.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-6 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018. מכירות החברה בתחום המכ"מים כבר מהוות 51% מכלל ההכנסות. הרווח הגולמי הסתכם ב-3.2 מיליון דולר, גידול של 45%. עם זאת, לאור ההשקעות הגבוהות של החברה במחקר ופיתוח שהסתכמו ברבעון הראשון ב-1.36 מיליון דולר בהשוואה ל-600 אלף דולר אשתקד, החברה דיווחה על הפסד נקי של 0.5 מיליון דולר.

תחום הליבה המסורתי של ראדא הוא פיתוח מערכות ניווט אלקטרוניות לכלי טיס צבאיים. תחום זה עדיין מהווה כמחצית מהכנסות החברה והינו מרכיב חשוב בתזרים המזומנים שלה, אך שיעור הצמיחה שלו נמוך למדי. מנוע הצמיחה המרכזי של החברה בשנים האחרונות הינו תחום המכ"מים הטקטיים. החברה פיתחה משפחה של מכ"מים טקטיים רב-משימתיים המיועדים למערכות הגנה אקטיביות (APS) לכלי-רכב משוריינים המאפשרות ליירט פצצות מרגמה, טילי נ"ט ו-RPG, ולמערכות הגנה אווירית טקטית ניידת (M-SHORAD) מפני רחפנים וכטב"מים.

מדובר בפיתרון חדשני אשר ישנה את שדה הקרב. הוא נותן מענה לצורך במכ"מים קומפקטיים וניידים שילוו את הכוחות בשטח. השוק הצבאי נמצא כעת בשלבים ראשונים של אימוץ הפיתרון, אך להערכת החברה פוטנציאל השוק העתידי מוערך בכ-5 מיליארד דולר, כאשר 60% ממנו מיועד לתחום מערכות ההגנה האקטיביות וכ-40% לתחום מערכות ההגנה האוויריות.

ראדא מעורבת כעת בשתי תוכניות הצטיידות משמעותיות של צבא ארצות הברית. התוכנית הראשונה היא הטמעת מערכת ההגנה האקטיבית "אגרוף ברזל" של אלביט ותעש הכוללת את המכ"ם של ראדא, בכ-150 נגמ"שי לחימה מסוג בראדלי. ככל הנראה מדובר בשלב ראשון בתוכנית ההצטיידות האמריקאית. התוכנית השנייה היא עבור חיל הים האמריקאי, אשר רכש כ-150 מערכות מכ"ם של החברה להטמעה במערכות הגנה אנטי-אוויריות.

קו הייצור בארצות הברית יחל לפעול השנה

כדי לעמוד בדרישות הייצור של שתי התוכניות הללו החלה ראדא לפני כשנה להקים מתקן ייצור בעיירה ג'רמן-טאון שבמרילנד, ארה"ב, אשר צפוי להתחיל לפעול כבר השנה. "מפעל הייצור שלנו בישראל מסוגל לייצר מכ"מים בשווי כולל של כ-100 מיליון דולר, והמתקן החדש שלנו בארצות הברית יהיה בעל תפוקת ייצור דומה. לעת עתה זה מספיק. אם נצטרך, נוכל להקים קו ייצור נוסף בעלות מתקבלת על הדעת," אמר סלע בשיחת הוועידה.

לאור הרבעון הראשון המוצלח בחברה דבקים בתחזית שפרסמו לפני מספר חודשים להכנסות של כ-40 מיליון דולר ב-2019. ואולם, סלע מדגיש כי הכנסות החברה צפויות לצמוח בשיעורים משמעותיים יותר בשנים הקרובות. "הצמיחה המשמעותית בשורה התחתונה צפויה להגיע מ-2020 והלאה, וצריך יהיה לבחון אותנו על-פי התוצאות האלה".

חברת הסייבר Guardicore גייסה 60 מיליון דולר

חברת הסייבר התל-אביבית Gurdicore, המפתחת פתרונות להגנת סייבר על מרכזי מידע ותשתיות ענן בארגונים בינוניים וגדולים, השלימה גיוס הון ענק בהיקף של 60 מיליון דולר, שמעלה את סך גיוסיה עד היום ל-110 מיליון דולר.

את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן ההון-סיכון הישראלית קומרה קפטיל (Qumra Capital), המשקיעה בחברות סטארט-אפ בשלבים מתקדמים, ובין חברות הפורטפוליו שלה בשנים האחרונות נמנות Fiverr, Riskified ,AppsFlyer, Jfrog ,Signals Analytics, Sweet Inn, Minute Media, ו-EyeView. משקיעים חדשים נוספים שנכנסו להשקעה בחברה בסבב הנוכחי הם DTCP, Partech, כלל-טק ו-Access Industries.

בתחום אבטחת המידע, אחת הדרכים להגביר את האבטחה על תשתיות IT היא באמצעות סגמנטציה, כלומר חלוקת הרשת הפנימית למקטעים מבודדים, וזאת על מנת שבמקרה שמתקפה או פריצה לאחד מאזורי הרשת לא יסכן את שלמותה של הרשת כולה. החלוקה למקטעים מתבצעת באמצעות מתן הרשאות מוגדרות למשתמשים, יצירת שערים בין מקטע למקוע כדי לפצל את חיבורי התקשורת בין צומת וצומת ברשת.

הפיתרון של גארדיקור מתבסס על מתודולוגיה זו, אך לדברי החברה הייחוד שלו טמון בפישוט ובאוטומציה של התהליך. הפלטרפומה של החברה, הנקראת Centra, מבצעת תהליך בן שלושה שלבים: המערכת לומדת תוך זמן קצר את הרשת וממפה באופן ויזואלי ברור את כלל היישומים ואופני השימוש ברשת, בנייה של מדיניות שימוש המתבססת על מיקרו-סגמנטציה וניטור של כל חריגה, ומתן דגש על אכיפת מדיניות ההגנה. הפלטפורמה של החברה מנטרת באופן רציף את תעבורת הרשת ומתריעה בפני כל חריגה או ניסיון פריצה.

גארדיקור הוקמה ב-2013 על ידי המנכ"ל פבל גורביץ' (בתמונה למעלה), המנהל הטכנולוגי אריאל צייטליין ומנהל הפיתוח העסקי ודרור סלעי. בגארדיקור מציינים כי החברה מצויה בצמיחה מואצת בשנים האחרונות וכי ההון ישמש להרחבת מערך המכירות, השיווק והתמיכה בלקוחות. החברה משרתת לקוחות מתחומים מגוונים כמו פיננסים, מדיה, תקשורת ובריאות, המנהלות מאגרי מידע ואחסון גדולים.

 

בלון התצפית של RT אבטח את האירוויזיון

יצרנית בלוני התצפית RT LTA מיבנה חשפה היום כי בלון תצפית מתוצרתה הופעל עבור משטרת ישראל כחלק מאבטחת שני מתחמי האירוויזיון שהוקמו בתל אביב ואירחו בשבוע שעבר עשרות אלפי בני אדם מישראל ומחו"ל בכל ערב.

מ-RT נמסר כי הבלון, מדגם Skystar 180, נשא לראשונה מטע"ד מסוג חדש של יצרן אירופי, במשקל של 1.3 ק"ג, שסיפק למשטרת ישראל צילומי וידיאו בזמן אמת באיכות HD משופרת, וכלל גם ערוץ IR בלתי מקורר עם יכולת גילוי אדם ביום מ-5 קילומטר.  

RT פיתחה משפחה של 6 מערכות בלון, בשם Skystar, מתאימות למגוון משימות, החל ממשימות מודיעין ואבטחה מבצעיות, דרך הגנת גבולות, בטחון פנים, משימות משטרתיות ואבטחת אירועים אזרחיים. הן מגיעות בגדלים שונים ויכולות לשאת מגוון מטענים שונים, וביניהם מצלמות, מטע"דים, ציוד תקשורת, מודיעין ועוד. מערכות הבלון של RT מסוגלות לפעול בתנאי מזג אוויר ורוח קשים, ולהישאר באוויר עד 72 שעות ברצף. בלוני התצפית של RT צברו כבר יותר מ-1,500,000 שעות פעולה מבצעיות, והם פעילים כיום במדינות רבות ושונות ברחבי העולם.

כאמור, הבלונים של RT נבדלים בגודלם, במשקל הנשיאה שלהם ומשך השהייה באוויר. ה-Skystar 180 נבחר למשימה היות ומדובר במערכת בלון תצפית טקטית בגודל בינוני, המסוגלת להגיע לגובה של עד כ-300 מטר ולהישאר באוויר למשך כ-72 שעות – שלאחריהן יש להוריד את הבלון להפסקה של כ-20 דקות בלבד לשם מילוי הליום מחודש. מערכת זו מותאמת לאבטחת אירועים רבי משתתפים, משימות של HLS ומשטרה, הגנת אישים, וכן לשימושים צבאיים, הגנת גבולות ומתקנים אסטרטגיים, ועוד.

רמי שמואלי, מנכ"ל חברת RT: "זוהי הפעם הראשונה בה נשאה מערכת זו את המטע"ד המשופר שמאפשר להעביר וידאו באיכות HD, ולאחר ההפעלה שמחנו לשמוע מהלקוח שהם היו מאוד מרוצים מאיכות הווידאו שהתקבלה בזמן ההפעלה, והיתה משמעותית טובה יותר מבעבר."

לכתבה מיוחדת על RT אמצעים מתנפחים: https://techtime.co.il/2019/02/17/rt-3/

SkyStar 180

 

לוקהיד מרטין תשווק את מערכת ה-SPICE של רפאל בארה"ב

הענקית הביטחונית האמריקאית לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) וחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות הודיעו על חתימת הסכם שיתוף פעולה לפיתוח, ייצור ושיווק משותף של משפחת ערכות ההנחיה החכמות לפצצות, SPICE, מתוצרת רפאל. ההסכם נחתם לאחר שלפני כשנה חתמו שתי החברות על מזכר הבנות לבחינת פוטנציאל השוק של המערכת בארצות הברית. לוקהיד מרטין היא קלבנית המשנה הביטחונית הגדולה ביותר של משרד ההגנה האמריקאי.

ה-SPICE (ראשי תיבות של Smart, Precise Impact and Cost-Effective) היא משפחה של ערכות הנחיה שפיתחה רפאל, אשר מאפשרות להפוך פצצות מוטלות לפצצות חכמות מונחות-מטרה. ערכות ההנחיה כוללות ראש ביות בעל מערכת ניווט אינרציאלית (INS) וחיישן GPS, וכנפיים מתקפלות וסנפירים המנתבים את מסלול הדאייה של הפצצה תוך כדי מעוף עד לפגיעה במטרה. הטווח של הספייס יכול להגיע ל-150 קילומטר ולפגוע במטרה בדיוק של עד 3 מטרים. השילוב בין חיישנים אלקטרו-אופטיים וחיישני GPS מאפשר לערכות לפעול בכל מזג אוויר וגם בסביבות נטולות גישה ללוויין.

הספייס הגיעה לבשלות מבצעית ב-2003 ונכנסה לשימוש בטייסת F-16 של חיל האוויר הישראלי. ב-2014 רכש חיל האוויר ההודי כ-250 ערכות ספייס בהיקף של 100 מיליון דולר.ישנן שלושה דגמים של המערכת: Spice 250 (עבור פצצות במשקל 125 ק"ג), Spice 1000 (עבור פצצות במשקל 450 ק"ג) ו-Spice 2000 (עבור פצצות במשקל 900 ק"ג). במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות ישווקו את שני הדגמים הכבדים יותר. כבר כיום כ-60% מערכות ה-Spice מיוצרות במתקני הייצור של רפאל בארצות הברית.

ג'ון וארליי, סגן נשיא בחטיבת הטילים של לוקהיד מרטין, אמר כי משפחת ה-Spice תאפשר לארצות הברית ולבנות בריתה יכולות שאינן קיימות בשום אמצעי לחימה הנמצאים בשימוש כיום. "שילוב הניסיון שלנו בהטמעת אמצעי לחימה בכלי טיס, תכנון משימה וייצור חסכוני, יאפשר לנו להתאים את ה-Spice לצרכים של ארצות הברית."

ריץ' בנטון מלוקהיד מרטין ויובל מיל מרפאל במעמד החתימה

הסטארט-אפ החדש של דוד מנדלוביץ' גייס 7 מיליון דולר

חצי שנה לאחר שמכר את קורפוטוניקס (Corephotonics) לסמסונג ב-155 מיליון דולר, היזם הסדרתי פרופ' דוד מנדלוביץ' מוביל את חברת הסטארט-אפ החדשה שלו, MultiVu, לגיוס סיד של 7 מיליון דולר. הגיוס, הגבוה יחסית לסבב סיד, הובל על ידי פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, והשתתפו בו גם קרנון ההון Cardumen Capital ו-Junson Capital.

בדומה לקורפוטוניקס, גם MultiVu עוסקת בטכנולוגיית צילום ועיבוד תמונה. החברה, שהוקמה בחודש ינואר, מיד לאחר האקזיט לסמסונג, מפתחת פתרון לצילום תלת-מימדי באמצעות חיישן יחיד ועיבוד אלגוריתמי. בשונה מפתרונות קיימים, העושים שימוש בשני חיישנים ובאור מקרן, החיישן של MultiVu מורכב מעדשה אחת ומסוגל להפיק תמונת תלת-מימד של פניו של המצולם מתוך צילום יחיד, וזאת באמצעות עיבוד אלגוריתמי המבוסס על למידה עמוקה, אשר מעניק לתמונה הדו-מימדית עומק תלת-מימדי.

החיישן של MultiVu הוא חיישן פסיבי, כלומר אינו זקוק לאור קורן, ובכך הוא בטיחותי יותר לעיניו של המצולם וחסכוני יותר באנרגיה. לפי החברה, השימוש בחיישן יחיד גם הופך את הפתרון, המיועד ליישומים של אימות פנים וזיהוי ביומטרי, לזול באופן משמעותי מפתרונות אחרים בשוק. 

פרופ' מנדלוביץ' נחשב לאחד המומחים המובילים בעולם בתחום המערכות האלקטרו-אופטיות, עם 13 פטנטים שרשומים על שמו. בין 2008 ל- 2010 כיהן כמדען הראשי במשרד המדע. מנדלוביץ' הקים את MultiVu עם עוד שני שותפים: דורון נבו, המשמש כמנכ"ל, ועידן יובל. הפיתוח הטכנולוגי שהוביל להקמת MultiVu זכה בתמיכתה של קרן מומנטום לחדשנות טכנולוגית של אוניברסיטת תל אביב. לאחרונה נחתם הסכם רישוי בין החברה לבין קרן מומנטום, שאיפשר למעשה את תחילת פעילותה המסחרית של החברה ואת גיוס ההון.

החברה תשתמש בהון שגויס להשלמת פיתוח ולפעילויות שיווק ופיתוח עסקי. MultiVu, היושבת ברמת החייל, מעסיקה כיום 7 עובדים ובכוונתה לגייס בשנה הקרובה 5 עובדים נוספים לתפקידי פיתוח בתחומי עיבוד תמונה, למידה עמוקה ובינה מלאכותית.

אלי ניר, שותף השקעות בכיר ב-OurCrowd, שכאמור הובילה את גיוס הסיד, מסר: "MultiVu תחדור לשווקים שעד עתה לא יכלו לנצל פתרונות יקרים לדימות תלת ממדי. אנו גאים להשקיע בחברה שלישית שנוסדה על ידי פרופ' דוד מנדלוביץ' (ביניהן קורפוטוניקס שנמכרה לאחרונה לחברת סמסונג) ומנוהלת על ידי דורון נבו, יזם סדרתי בעל הצלחות מוכחות וצוות מעולה שגייסו השניים למיזם". .

היילו החלה באספקת מעבדי AI ללקוחות ביטא

חברת היילו התל אביבית (Hailo) השלימה את פיתוח האב-טיפוס של מעבד הלמידה עמוקה שלה, Hailo-8 המיועד למכשירי קצה, והחלה לספק דוגמאות של השבב ללקוחות פוטנציאליים, בעיקר בתחום המצלמות החכמות בסמארטפונים, מערכות אבטחה ורכב אוטונומי. מדובר בלקוחות ביטא שיבחנו את ביצועיו, ומהם ימנו הלקוחות המסחריים הראשונים. ל-Techtime נודע שהחברה נערכת כיום לייצור ההמוני שיתחיל ככל הנראה בעוד כשנה בחברת TSMC הטאיוואנית, בתהליך של 16 ננומטר.

הפחתת-עומס מהענן

רוב מטלות העיבוד ביישומי בינה מלאכותית ולימוד עומק מתבצע כיום בענן, כלומר במרכז נתונים מרוחק המצויד בעוצמת המחשוב הדרושה לעיבוד כמויות המידע הגדולות המגיעות ממכשירי הקצה. אלא שהצמיחה במספר מקורות הקצה, כמו מצלמות, בקרים ואבזרי IoT, מייצרת עומס גדול מאוד במרכזי המידע, אשר מתקשים לעמוד בדרישות המגיעות מהמכשירים הרבים.

בראיון ל-Techtime הסביר מייסד משותף והטכנולוג הראשי של החברה, אבי באום, שהצורך במעבדי AI במכשיר הקצה נועד לשחרר את צוואר הבקבוק שנוצר במרכזי הנתונים. "מכיוון שחיישני הקצה מייצרים כמות גדולה של מידע, צריך להאציל חלק מפעולת הלמידה העמוקה למכשיר הקצה. כמו-כן, המידע המגיע כיום ממכשירי הקצה אל הענן הוא ברובו גולמי ובלתי מובנה. בינה מלאכותית במכשיר הקצה מאפשרת להעביר לענן אינפורמציה איכותית יותר, מפוענחת וממויינת".

יעיל יותר מהשבב של אנבידיה

תהליך הלמידה העמוקה מתבצע בשלושה שלבים עיקריים: מידול, אימון (Training) והפעלת ההסקות (Inferencing) שנאספו בשלבי האימון. השבב של היילו ליישם את ההסקות, כלומר להפעיל את רשת הנוירונים על המידע המתקבל מהחיישנים בזמן אמת, ולהפיק החלטה במקום. באום: ""בדטה-סנטר חשובה הקיבולת (Capacity), אבל במכשיר הקצה חשובה היעילות. למשל, כמה תמונות ניתן לעבד ביחידת הספק אחת, כאשר הדגש הוא על עיבוד ביחס למחיר, לשטח הסיליקון ולהספק".

מייסד משותף וטכנולוג ראשי אבי באום: "הרכב האוטונומי הוא אבזר הקצה המאתגר ביותר"
מייסד משותף וטכנולוג ראשי אבי באום: "הרכב האוטונומי הוא אבזר הקצה המאתגר ביותר"

"בנוסף לארכיטקטורת החומרה שפיתחנו, בנינו גם ארכיטקטורת תוכנה המאפשרת להריץ את רשתות הנוירונים ביעילות מאוד גבוהה". למעשה, החברה טוענת שהיעילות שלה גבוהה מזו של אנבידיה. במבחן ResNet-50, הבודק את הביצועים של רשתות נוירוניות מסוג Residual Network בעלות 50 שכבות, השבב של היילו הגיע לעוצמת מחשוב של 26TOPS (טרה פעולות לשנייה) בהספק של 2.8TOPS לכל ואט בעיבוד תמונות. מעבד Xavier AGX של אנבידיה הציג ביצועים נמוכים יותר: 0.14TOPS בלבד לכל ואט, בעיבוד התמונות ברזולוציה זהה. כלומר, מבחינה אנרגטית היילו יעילה כמעט פי 20 יותר מאשר אנבידיה.

יש לכם אסטרטגיה בתחום הרכב האוטונומי?

באום: "הרכב האוטונומי הוא אבזר הקצה המאתגר ביותר מבחינת כמות הנתונים ומורכבות העיבוד, אשר צריך להתבצע בשיהוי (latency) נמוך מאוד וברמת בטיחות מקסימלית. במודלים הקיימים היום המידע המגיע מהחיישנים ברכב מתפענח במחשב המרכזי של המכונית (ECU). השבב שלנו יכול להשתלב בתוך ארכיטקטורת העיבוד הזו ולהפחית את העומס מהמעבד המרכזי של הרכב.

"אולם כמו בתחום הסמארטפונים, גם כאן הפיתרון שלנו יכול גם לאפשר עיבוד צמוד לחיישן של המידע הגולמי, ועל-ידי כך להפחית את העומס מהמחשב המרכזי ולהעביר אליו מידע מפוענח ואיכותי יותר, שיאפשר לו להתמקד בקבלת החלטות, שהיא יותר מבוססת חוקים (rule-based). זהו היעד שלנו בטווח הארוך. תחום החיישנים לרכב בישראל מאוד מפותח, ואנחנו נמצאים בקשר עם כל השחקנים המשמעותיים כאן".

שחקן חדש בים של כרישי Fabless

מאחר שהשבב שלה מיועד להיכנס למכשירי קצה, האתגר הנוכחי העומד בפני היילו הוא המעבר מפיתוח לייצור המוני. הדבר מחייב מודל עסקי מהודק הכולל ניהול של קווי ייצור, שרשרת אספקה ורשת הפצה. צוות הניהול של החברה מכיר את הבעיה, מכיוון הוא כולל אנשים שהגיעו בחברות סמיקונקדטור גלובליות כמו אינטל, ברודקום ומלאנוקס, שבהן הם צברו ניסיון בייצור והפצת שבבים בהיקף גדול. גם באום מגיע מתעשיית השבבים, ולפני שייסד את היילו ניהל את תחום המובייל בחברת Texas Instruments.

"לאחר שהשלמנו את פיתוח הרכיב, אנחנו עובדים כעת על גיבוש מודל הייצור וההפצה. מדובר באופרציה מורכבת, אבל רבים מאיתנו עבדו בתפקידים בכירים בחברות שבבים והיו אחראים על מערכי ייצור של עשרות מיליוני שבבים. ארכיטקטורת התוכנה שלנו תאפשר לנו לייצר את השבב גם בתהליכים פחות יקרים, ועל כן בחרנו ב-16 ננומטר".

חברת היילו פועלת מתל אביב ומעסיקה כיום כ-55 עובדים. כיום היא נמצאת בשלבי התרחבות ומחפשת בעיקר מהנדסי תוכנה ואלגוריתמאים. עד היום היא גייסה כ-24 מיליון דולר, אך מעריכה שתידרש לבצע גיוס הון נוסף כדי לממן את המעבר לייצור המוני.

פורסייט חתמה על הסכם הפצה בלעדי ביפן

חברת פורסייט (ForeSight) חתה על הסכם הפצה בלעדי ביפןן עם חברת הסחר היפנית Cornes Technologies. על פי ההסכם, יוענקו ל-Cornes Technologies זכויות בלעדיות לקידום ומכירת מערכת הראייה הממוחשבת לרכב QuadSight של פורסייט ביפן, אחד משוקי הרכב המובילים בעולם.

Cornes Technologies עוסקת בייבוא, הפצה ושיווק של מערכות אלקטרוניות וציוד תעשייתי ביפן ומתמחה בהחדרה חידושים טכנולוגיים מתוצרת חוץ ביפן. ההסכם ההפצה נחתם בעקבות תצוגה טכנולוגית שביצעה פורסייט ביפן, בסיועה של Cornes Technologies. התצוגה הטכנולוגית, שהושלמה לפני מספר שבועות, כללה הדגמות חיות של מערכת QuadSight בזמן אמת לשישה יצרני רכב מובילים וספקי משנה (Tier-1). במהלך ההדגמות נבחנו תרחישים שונים המדמים גילוי מכשולים בתנאי מזג אוויר ותאורה קשים. בפורסייט מסרו כי הביצועים הגבוהים של המערכת התקבלו היטב, ומספר יצרני רכב וספקי משנה הביעו עניין ברכישת מערכות אב-טיפוס לצורך הערכה נוספת במהלך החודשים הקרובים.

על פי ארגון OICA (הארגון הבינלאומי של יצרני רכב מנועי), יפן הינה יצרנית כלי הרכב השלישית בגודלה בעולם, עם למעלה מ-9.69 מיליון מכוניות פרטיות וכלי רכב מסחריים שיוצרו בשנת 2017, מתוך 97.3 מיליון כלי רכב שיוצרו ברחבי העולם באותה שנה.

סמנכ"ל הפיתוח העסקי של פורסייט, דורון קוהדייא, התייחס להסכם ואמר, "תעשיית הרכב היפנית היא אחת התעשיות הבולטות והחדשניות בעולם, מה שהופך אותה לשוק יעד מתאים ל-QuadSight."

מערכת QuadSight היא הדור השני של פלטפורמת הראייה הממוחשבת לרכב של פורסייט. היא מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה המיועדות לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית. המערכת משתמשת באלגוריתמים המבצעים היתוך של המידע הנקלט באמצעות ארבע המצלמות לכדי תמונה תלת-מימדית דינמית של הסביבה החיצונית. החברה דיווחה לאחרונה שמערכת QuadSight מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, תוך מזעור התרעות שווא, בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור.

עד כה דיווחה פורסייט על שלוש עסקאות מכירה של אבות-טיפוס למערכת QuadSight. שלושת הלקוחות היו שני יצרניות רכב אירופיות, שמתכוונות לשלב את המערכת בחטיבת המשאיות, ויצרן כלי-רכב חשמליים ואוטונומיים בסין. בשלב זה המערכות מוזמנות לצורך בדיקה והערכה ובפורסייט מקווים כי הפיילוטים הללו יובילו בסופו של דבר שיתופי פעולה בהיקף מסחרי. להערכת חברת המחקר Mordor Intelligence, שוק מערכות החישה לכלי-רכב אוטונומיים צפוי להגיע להיקף של כ-60 מיליארד דולר עד שנת 2030.

פארא-סוניק השלימה גיוס אחרון לפני יציאה לשוק

חברת פארא-סוניק (Para-Sonic) מתל אביב, שפיתחה מכשיר ביתי להשמדת כינים באמצעות גלי אולטרה-סאונד, השלימה בימים האחרונים גיוס הון נוסף בהיקף של מיליון דולר מקרן גיוס ההמונים אקזיט-וואלי (ExitValley) ומשקיעים קיימים. הגיוס נועד לצורך ביצוע השלמות אחרונות בפיתוח המוצר ותחילת ייצור סדרתי לקראת ההשקה המסחרית. בחברה מתכוונים להתחיל ולשווק את המוצר בישראל בתחילת 2020 ולאחר מכן לפנות לשוק הבינלאומי, בעיקר אירופה, ארצות הברית ומזרח אסיה. מאז הקמתה גייסה החברה כ-3.5 מיליון דולר.

בימים אלה מנהלת החברה מגעים עם שני מפעלי ייצור, אחד בישראל ואחד במזרח אסיה, וצפויה לחתום על הסכם ייצור בשבועות הקרובים. צבי בהט, מנכ"ל החברה, אמר ל-TechTime: "אפשר לומר שסיימנו את פיתוח המוצר ואנחנו מוכנים ליציאה לשוק. עם זאת, אנחנו כל הזמן מנסים לשפר את איכות המוצר, ולבצע אופטימיזציה של הטכנולוגיה, לצד ניסיונות להוריד עלויות המוצר. העבודה מתמקדת כעת במעבר לייצור ובגיבוש אסטרטגיית החדירה לשווקי המטרה."

טיפול בכינים ללא כימיקלים

פארא-סוניק פיתחה מכשיר ראשון מסוגו בעולם העושה שימוש בגלי אולטרה-סאונד להשמדת כינים וביצי כינים מקרקפת הילד, ללא שימוש בתכשירים המבוססים על כימיקלים מזיקים. מדובר במכשיר דמוי מכונת תספורת המיועד לשימוש ביתי, אשר קוטל את הכינים והביצים שלהן בו-זמנית ובתוך דקות ספורות, בפעולת סירוק פשוטה.

המכשיר, הקרוי Carely, כולל בקצהו מערך של מקורות הפולטים קרינת אולטרה-סאונד בתדר שאינו מזיק לבני אדם אך הורס את הרקמות הפנימיות של הטפיל וגורם למותו המיידי. הפטנט שעליו מבוסס המכשיר פותח על ידי מייסדת החברה מור כהן.

המכשיר כבר זכה לאישורי CE באירופה ו-FDA בארצות הברית. שוק התכשירים לטיפול בכינים, הכולל תכשירי שמפו, תרופות, מסרקים ועוד, מגלגל כ-1.8 מיליארד דולר בשנה בעולם. עם זאת, התכשירים הקיימים בשוק מתבססים ברובם על חומרים כימים ויעילותם היא פעמים רבות חלקית בלבד. כמו כן, הטיפול עצמו לרוב אינו אהוד במיוחד בקרב הילדים, ובפארא-סוניק מקווים שהמוצר שלהם, שכאמור אינו עושה שימוש בכימיקליים, יעיל מאוד ואינו כרוך בסירוק אגרסיבי של הקרקפת, יהווה חלופה לטיפולים הקיימים.

מכוונים גם לשווקי מזרח-אסיה

בהט נכנס לתפקיד המנכ"ל לפני ארבעה חודשים, וזאת לאחר שהמנכ"ל הקודם, עומרי עופר, עזב תוך פחות משנה לקבוצת לפידות מדיקל, שעוסקת בייבוא ושיווק בתחום הבריאות. בהט הוא המנכ"ל השלישי של פארא-סוניק, שהוקמה ב-2014 במסגרת חממת 3NGT היהודית-ערבית מהעיר נצרת.

בהט מביא עימו ניסיון של כ-20 שנה בתחום המכשור הרפואי האסתטי, ועבד בתפקידי ניהול ומכירות בחברות האסתטיקה הרפואית הישראליות ראדינסי וסינרון. בשנים האחרונות ניהל את חברת אינוג'ן טכנולוגיות ולפני כן שימש כסמנכ"ל מכירות בכיר בוונוס קונספט והיה אחראי בין היתר על הקמת פעילות החברה בארצות הברית ובאירופה.

כאמור, שווקי המטרה המרכזיים של החברה הם ארצות הברית ואירופה, אך בהט מכוון גם מזרחה. "אני מאוד מאמין בשווקי המזרח ומביא איתי ניסיון בשווקים אלה. הצרכנים במדינות כמו יפן, סין, תאילנד וקוריאה פתוחים יותר לאמץ חידושים בהשוואה לאירופה למשל."

אקו ווייב פאואר יוצאת להנפקה בשבדיה

חברת הקלינטק הישראלית אקו ווייב פאואר (Eco Wave Power) המפתחת תחנות כוח יבשתיות להפקת חשמל מגלי הים, צפויה להגיש בשבועיים הקרובים תשקיף לבורסה המרכזית בשטוקהולם (Stockholmsbörsen) לקראת הנפקה ראשונית לציבור (IPO). כך נודע ל-TechTime. המטרה הקונקרטית הראשונית של המהלך היא לגייס הון לצורך הרחבת קיבולת תחנת הכוח של החברה בגיברלטר מ-100 קילו-וואט ל-5 מגה-וואט ולהקים תחנת כוח מסחרית נוספת באנגליה.

לצורך המהלך אקו ווייב מתכוונת להעביר את מוקד פעילותה מישראל לשבדיה ולהקים שם חברת-בת שתחזיק חלק מהמניות. החברה השבדית תגייס מהנדסים ומנהלי פרויקטים ותנהל את פעילות החברה באירופה. בריאיון לטלוויזיה השבדית הסבירה מנכ"לית החברה, אינה ברוורמן, כי ההחלטה להנפיק בשבדיה נבעה מהרצון להפוך לחברה אירופית, וזאת מאחר שמרבית הפרויקטים המתוכננים של החברה ממוקמים באירופה.

הערך הכלכלי של המודעות הסביבתית השבדית

סיבה נוספת היא המודעות הגבוהה בשבדיה לאנרגיה מתחדשת. 54% מתצרוכת החשמל של שבדיה מתבססת על אנרגיה מתחדשת, השיעור הגבוה ביותר באירופה. אפיקי האנרגיה המתחדשת המרכזיים במדינה הם אנרגיה סולארית, תחנות רוח, תחנות הידראוליות וכן שימוש בעצים לצורך חימום.

בחברת אקו ווייב מקווים כי המודעות הציבורית הגבוהה תגביר את החשיפה של החברה ואת הביקוש למניה בבורסה השבדית. ברוורמן נמצאת בימים אלה בשבדיה במסגרת מסע גיוס משקיעים (Road Show) לקראת ההנפקה. "הפידבקים שאנחנו מקבלים מקהילת המשקיעים מאוד טובים. המשקיעים המוסדיים הצפויים להשתתף הנפקה יעניקו למניה יציבות בטווח הארוך".

גלי הים כלכליים יותר לאורך החוף

הפוטנציאל האנרגטי הגלום בגלי הים הוא עצום. לפי ארגון האנרגיה העולמי, ניתן לייצר מגלי הים כמות חשמל כפולה מסך כל החשמל המיוצר כיום בעולם. עד כה המאמצים לרתימת גלי הים להפקת חשמל התמקדו בהקמת אסדות בלב ים (Off-Shore). אלא שהקמת האסדות בלב ים היא מורכבת ויקרה מאוד, ולכן החשמל שהפיקו היה יקר ולא כלכלי.

הגלים החזקים בלב ים הרסו במקרים רבים את הציוד, ולכן חברות הביטוח סירבו לבטח את הפרויקטים הללו. אקו ווייב הוקמה ב-2011 על-ידי אינה ברוורמן והיזם היהודי-קנדי דיוויד לב, ובחרה בדרך ההפוכה: הקמת תחנות זולות ופשוטות לאורך החוף (On-Shore). למרות שהן מייצרות פחות חשמל, המחיר הנמוך והתפעול הפשוטים הופכים את הפקת החשמל לכלכלית יותר.

אינה ברוורמן

המערכות של החברה מבוססות על מצופים המוצבים בצמוד למזח או אל קו החוף. הגלים מייצרים תנועת עלייה וירידה של המצופים המומרת לתנועה של נוזל הידראולי בבוכנה, המפעילה גנרטור הנמצא על החוף מחוץ למים. המערכת כוללת גם מנגנון להגנה מפני סופות, אשר נועל את המצופים ומצמידם למזח כשהגלים חזקים מדי ועלולים לפגוע בציוד.

ב-2016 הקימה החברה לחופי גיברלטר את תחנת גלי הים הראשונה והיחידה בעולם המחוברת לרשת החשמל המקומית.  כיום מקימה EWP תחנת כוח בנמל מנזניו במקסיקו ונמצאת בהליכי אישור ותכנון של תחנות כוח בסין, בווייטנאם, בבריטניה, בסקוטלנד ובקפריסין.

איזון פיננסי ב-2022

בשנה הקרובה היא צפויה להסב את תחנת המחקר שלה בנמל יפו לתחנת כוח מסחרית שתחובר לרשת החשמל. בסך הכל, מדובר בפרויקטים בביצוע ובתכנון בהספק כולל של כ-100 מגה-וואט. היעד של אקו ווייב הוא להגיע למצב מאוזן כבר ב-2022, על בסיס הרווחים שיגיעו מתחנות הכוח המסחריות המצויות כעת בהקמה. ברוורמן: "ב-2022 נוכל גם להתחיל לבקש מימון מהבנקים ולא להסתמך רק על מכירת הון חברה. מימון בנקאי הוא קריטי בתחום האנרגיה המתחדשת".

סולאר-אדג' מקימה מפעל ייצור בווייטנאם

על רקע מלחמת הסחר המסלימה בין ארצות הברית לסין וכוונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להעלות ביום שישי הקרוב את שיעור המכסים על מוצרים מסין מ-10% ל-25%, חברות הטכנולוגיה הפועלות בארצות הברית נדרשות להתאים את אסטרטגיית הייצור שלהם כדי למתן את ההשפעות השליליות של המדיניות האמריקאית.  

בהקשר זה, חברת סולאר-אדג' (SolarEde), ש-47% מהכנסותיה מגיעות מהשוק האמריקאי, החלה לפני מספר חודשים בהקמה של מפעל ייצור נוסף בווייטנאם, וזאת במטרה לנתב לשם חלק מהייצור שכעת מתבצע במפעל בסין, וכך להימנע מהמס שמוטל על המוצרים הנכנסים לארצות הברית. הסבב האחרון של מכסים שהטיל טראמפ, בשיעור של 10%, גרמו לסולאר-אדג' להעלות במספר אחוזים את המחיר של מוצריה בשוק האמריקאי, במטרה לגלגל חלק מן הייקור.

המפעל בישראל צפוי לפעול כבר השנה

המפעל בווייטנאם צפוי להתחיל בפעילות בחודש יולי ולייצר את הממירים והבקרים של סולאר-אדג'. המוצרים שמיוצרים במפעל בסין יופנו לשווקים האחרים של סולאר-אדג', באירופה, יפן ואוסטרליה. במקביל, סולאר-אדג' מצויה בימים אלה בתהליכי הקמה מתקדמים של מתקן ייצור בישראל, באזור התעשייה ציפורית שבנצרת עילית. ל-TechTime נמסר כי המתקן צפויה להתחיל לפעול עוד השנה.

למרות מכסי המגן, החברה דיווחה הלילה על תוצאות שיא ברבעון הראשון של 2019, הודות למכירות שיא בשוק האירופי, המהווה כ-40% מהכנסות החברה. הכנסות החברה ברבעון האחרון הסתכמו ב-271.9 מיליון דולר, עלייה של 30% בהשוואה לרבעון המקביל. בסך הכול, מכרה החברה 131 אלף ממירים סולאריים בהספק של כ-1.1 ג'יגה-וואט וכ-3 מיליון בקרים למיצוי הספק. עם זאת, שיעור הרווחיות של החברה ירד ברבעון האחרון ל-31.7%, בהשוואה ל-37.9% ברבעון המקביל, כתוצאה בין היתר ממכסי טראמפ. ברבעון הבא החברה צופה זינוק נוסף בהכנסות לטווח של 310-320 מיליון דולר.

הכנסות ראשונות מהתחומים הלא-סולאריים

לצד הצמיחה המרשימה של החברה בשוק הסולארי העולמי, סולאר-אדג' מצויה בתהליך של חדירה לתחומי פעילות חדשים, והיא עושה זאת באמצעות רכישה של חברות אחרות. בשנה האחרונה רכשה החברה שלוש חברות שאמורות להוות כל אחת בסיס לתחום פעילות חדש. בחודש ינואר השלימה סולאר-אדג' את רכישתן של חברת S.M.R.E. Spa האיטלקית, המייצרת מערכות כוח ורכיבים אלקטרוניים לרכבים חשמליים, ושל חברת קוקאם (Kokam) הדרום קוריאנית, המייצרת סוללות ליתיום יון. בחודש מאי רכשה סולאר-אדג' את גמאטרוניק הישראלית, המייצרת מערכות אל-פסק (UPS).

בעקבות כך, החלה החברה לחלק בדו"חותיה את הכנסותיה לשתי קטגוריות: המגזר הסולארי והמגזרים הלא-סולאריים. ברבעון הראשון ההכנסות מן התחומים הלא-סולאריים הסתכמו ב-18.8 מיליון דולר (מתוך 271.9 מיליון דולר). יש לציין כי החברות שנרכשו הינן חברות קטנות יחסית וכי תהליך האינטגרציה המבנית והטכנולוגית נמצא עדיין בראשיתו. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח ציין מנכ"ל החברה, גיא סלע, כי רק בשנה הבאה ניתן יהיה לאמוד את הפוטנציאל הכלכלי של השווקים החדשים וכי התמונה תתבהר עוד מספר רבעונים. עוד גילה סלע כי החברה צפויה להשיק מוצר UPS ראשון ברבעון הראשון של 2020.

עיכובים בהזמנות מהודו חתכו את הכנסות סרגון

עיכובים בהזמנות מלקוחות החברה בהודו פגעו בצורה ניכרת בהכנסותיה של חברת סרגון (Ceragon) ברבעון הראשון של השנה. החברה, המספקת פלטפורמת תמסורת אלחוטית (Wireless Backhaul) להגדלת קיבולת של רשתות תקשורת לדור הרביעי ולדור החמישי, דיווחה הלילה על הכנסות של 69.2 מיליון דולר ברבעון הראשון, ירידה של 16.9% בהשוואה לרבעון המקביל וירידה של 19.3% בהשוואה לרבעון הקודם. בעקבות פרסום הדו"ח נעלה אמש מניית החברה את המסחר בנסד"ק בירידה של 4%.   

השוק ההודי היווה ב-2018 את שוק היעד העיקרי של החברה והיה אחראי לכ-38% מהכנסות החברה, וזאת על רקע ההתפתחות המואצת של שוק האינטרנט המקומי והמעבר הנרחב לרשתות LTE (דור רביעי). עם זאת, ברבעון הראשון צנח חלקו של השוק ההודי בתמהיל ההכנסות של סרגון לכ-15% בלבד.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח ציין מנכ"ל ונשיא החברה, עירא פלטי, כי העיכובים בקבלת הזמנות המשך מלקוחות החברה בהודו לא היוו הפתעה, והסביר כי הדבר נבע כתוצאה מתהליכי התקצוב והשינויים הארגוניים בקרב הלקוחות לקראת השנה הפיסקאלית הבאה. וכי החברה צופה כי ההזמנות יתקבלו עוד במחצית הראשונה של השנה. "אין כל שינוי בתנאי המקרו של שוק התמסורת האלחוטית בהודו. אנחנו מצפים לקבל את מקבץ ההזמנות הבא להמשך פרישת הטכנולוגיה ממש בימים הקרובים." פלטי חשף כי החברה מנהלת בימים אלה מגעים מתקדמים עם מפעילת התקשורת הגדולה בהודו. לאור זאת, בחברה לא משנים את הצפי שלהם כי ממוצע ההכנסות לרבעון ב-2019 יעמוד על 80-85 מיליון דולר, בדומה ל-2018.

"אנחנו בשלב הראשון של מהפיכת הדור החמישי"

בתוך כך, בחברה ממשיכים להרחיב את דריסת הרגל שלה במהפכת הדור החמישי. לפני כחצי שנה הודיעה סרגון כי שדרגה את פלטפורמת התמסורת האלחוטית שלה, FibeAir IP-20C, כדי לאפשר לספקיות של שירותי תקשורת לבצע את המעבר בין רשתות LTE ל-5G. לפני כחודש חתמה סרגון על שיתוף פעולה עם NEC, אחת מחברות הטלקומוניקציה הגדולות ביפן, לפיתוח פתרונות תמסורת אלחוטית לדור החמישי. "אנחנו בתחילת השלב הראשון של שדרוג הרשתות לדור הבא, תהליך שאמור להימשך כמספר שנים. אנחנו נמצאים בעמדה טובה לקחת חלק בתהליך הזה וזאת בהיותנו ספקית התמסורת האלחוטית המועדפת של מרבית מפעילות התקשורת," אמר פלטי בשיחת הוועידה.

השוק המרכזי שבו מתרחשת כעת מהפיכת הדור החמישי היא ארצות הברית. "הלקוחות העיקריים שלנו בארצות הברית מטמיעות פתרונות תמסורת שנועדו לפשט את הרשתות ולהכשיר את הקרקע לדור החמישי." פלטי סיפר כי החברה מצויה בדיונים עם מפעילת תקשורת מרכזית (Tier-1) שעדיין לא נמנית עם לקוחות החברה בארצות הברית. "הם מגלים גדול בפלטפורמה החדשה שלנו, IP-50."

סרגון פועלת בתחום התמסורת האלחוטית ומספקת פלטפורמה המאפשרת למפעילות תקשורת להרחיב את קיבולת הרשת שלהן, וזאת ללא צורך בשדרוג משמעותי של התשתית הקרקעית, ובכך מהווה פיתרון יעיל באזורים מאוכלסים ובאזורים מרוחקים. הפיתרון הזה מציב את החברה בעמדה טובה לנצל את שתי מגמות עיקריות בעולם התקשורת הסלולארית: המעבר של שווקים מסוימים, כמו למשל הודו, מתשתית 3G ל-4G ותחילת שדרוג התשתיות לדור החמישי, שמתחילה כעת בעיקר בצפון אמריקה וצפויה להתרחב בשנים הקרובות למקומות נוספים בעולם.

סימנס ו-MagniX ייצרו את מנועי המטוס החשמלי של אוויאיישן

כחודש וחצי לפני הסלון האווירי בפריז, שבו תציג לראווה החברה אב-טיפוס של מטוס הנוסעים החשמלי שפיתחה, אוויאיישן איירקראפט (Eviation Aircraft) מודיעה על שתי החברות שייצרו את מנועי המטוס. שתי החברות מאוד שונות בפרופיל השוק ובוותק שלהן: מצד אחד ענקית הייצור התעשייתי הגרמנית סימנס (Siemens), ומצד שני חברת סטארט-אפ צעירה יחסית מסיאטל, MagniX, שמתמקדת בפיתוח מנועים חשמליים לענף התעופה.

הבחירה בשני ספקיות נועדה ליצור גמישות בשרשרת האספקה ותחרות. מנכ"ל אוויאיישן עומר בר-יוחאי מספר ל-TechTime כי בכל רכיב מרכזי במטוס החברה בחרה בשתי ספקיות חלופיות. "כך נהוג בענף התעופה, וכך בנינו את השרשרת הלוגיסטית שלנו. אנחנו מנסים לעבוד כמו יצרניות המטוסים הגדולות כמו בואינט ואירבוס. אנחנו רוצים שתהיה תחרות על המחיר ושתהיה אפשרות ללקוח לעשות אופטימיזציה במחיר ובמחזורי השירות והטיפול בהתאם לתפיסת ההפעלה שלו."

עומר בר-יוחאי ומנכ"ל מגניקס

חברת אוויאיישן, שהוקמה ב-2015, השלים את תהליך הפיתוח של אב-טיפוס של מטוס נוסעים חשמלי בשם Alice, המסוגל לשאת כ-11 אנשים (2 טייסים ו-9 נוסעים ואנשי צוות) למרחק של כ-1,000 קילומטר. המטוס מתבסס על הנעה מבוזרת באמצעות שלושה מדחפים מתוצרת Hartzell Propeller עשויים מסיבי פחמן ובעלי 5 להבים, מדחף אחד בזנב המטוס ועוד שני מדחפים בכנפיים. שלושת המדחפים מונעים על ידי שלושה מנועים בעלי הספק של 260 קילו-וואט כל אחד (350 כוחות סוס). החשמל להפעלת המנועים מסופק על ידי מערך של 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות מתוצרת Kokam הדרום קוריאנית (שנרכשה השנה על-ידי סולאר-אדג' הישראלית).

היעד: טיסות מסחריות ב-2022

אוויאיישן פעלה במקביל מול שתי היצרניות בשלוש השנים האחרונות כדי לבצע את האינטגרציה ההנדסית והחשמלית של המנועים עם מדחפי המטוס ולהתאים את ממשק הטיסה ומערכת ניהול החום. לדברי בר-יוחאי שני המנועים זהים ברמת הביצועים. "ישנם הבדלים מינוריים ברמת ההנדסית. כל חברה פתרה את הבעיות בצורה מעט שונה, אך בסופו של דבר שני המנועים הינם 'ברי החלפה'."

עם זאת, סימנס אמורה לשמש כספקית הראשית, לפחות בשלב ראשון, וזאת מאחר שלאור מעמדה בשוק, תהליך קבלת רישיון הטיסה למנועים שלה אמור להיות פשוט ומהיר יותר. "סימנס היא שותף ענק ואמין ומערכת היחסים שלנו איתה מצוינת. ואולם, רצינו לראות לפחות שחקן נוסף. צריך לעודד את התחרות בתחום."

מנוע של מגניקס

מנגד, MagniX היא חברת סטראט-אפ המתמחה בפיתוח מנועים חשמליים לכלי טיס, ובכלל זה רחפנים, מסוקים ומטוסים. מגניקס, שהוקמה באוסטרליה, ניסתה בשנותיה הראשונות לחדור גם לתחום הרכב, אך בעקבות שינוי בבעלות, פעילות החברה עברה לסיאטל שבארצות הברית וכיום היא מתמקדת רק בתחום כלי הטיס. מנכ"ל החברה הוא הישראלי לשעבר רועי גנזרסקי, שעבד בעבר בתפקיד ניהול בחטיבת שירותי הטיסה בבואינג. בר-יוחאי: "מגניקס פיתחה כמה פיתוחים מעניינים מאוד להגברת האנרגיה הסגולית של המנועים, ופתרה מספר בעיות מכניות בצורה מקורית."

אוויאיישן מתכננת לערוך טיסת מבחן ראשונה עוד השנה ולקבל את האישורים הרגולטוריים הדרושים עד סוף 2021, במטרה להתחיל בשיווק המסחרי ב-2022. החברה כבר מתכננת דגם נוסף של מטוס חשמלי, שמיועד לצאת לשוק ב-2023. הדגם השני יהיה מטוס מנהלים שיהיה מסוגל לטוס למרחק גדול יותר של 1,400 קילומטר. החברה גייסה עד כה כ-200 מיליון דולר. היא פועלת ממושב קדימה שליד נתניה ומעסיקה כ-40 עובדים.

Inmarsat תשווק את המסופים הזעירים של GetSAT

חברת התקשורת הלוויינית הבינלאומית אינמרסאט (Inmarsat) הסמיכה שני מסופים קרקעיים ניידים של חברת גט-סאט (GetSAT) לשימוש ברשת התקשורת הגלובלית שלה, Global Express, המספקת שירותי תקשורת לוויינית בפס רחב בכיסוי עולמי. GetSAT מרחובות מתמחה בפיתוח אנטנות לווייניות זעירות ומסופי תקשורת שטוחים, ובמסגרת השותפות, אינמרסאט תשווק את שני המוצרים כמסופים הקטנים ביותר בשוק המותאמים לשימוש ברשת גלובל אקספרס. עבור גט-סאט, הפועלת כיום בעיקר בשוק הצבאי, ההסמכה תאפשר חדירה ללקוחותיה המסחריים והממשלתיים של אינמרסאט.

אינמרסאט מפעילה מספר רשתות תקשורת לוויינית בפס רחב המספקות כיסוי אזורי ועולמי, תוך שימוש ב-13 לוויינים גיאוסטציונריים. ב-2015 החלה אינמרסאט להפעיל את רשת גלובל אקספרס, המתבססת על 5 לוויינים ופועלת בתדרי Ka. זוהי רשת התקשורת הלוויינית היחידה המספקת כיסוי עולמי באמצעות מפעיל יחיד. הרשת מספקת קצב העברת נתונים של 50 מגה-בייט בשנייה בתדר יורד (Downlink) ו-5 מגה-בייט בשנייה בתדר עולה (Iplink). הרשת מספקת שירותי תקשורת לגופים מסחריים וממשלתיים ותומכת ביישומים חדשים כמו אינטרנט בספינות שיט, רכבות ומטוסים. ב-2018 הסתכמו הכנסות החברה ב-1.4 מיליארד דולר.

שני המסופים שהוסמכו, MILLI SAT W GX ו-MILLI SAT H GX (בתמונה למעלה), הינם מסופים ניידים המיועדים לכלי רכב ביבשה ולכלי שיט בלב ים. משקלם הינו כ-14 קילוגרם בלבד וגודלו כ-39 ס"מ על 40 ס"מ בלבד, והוא פועל בתדרי Ka המאפשרים לספק תקשורת לוויינית ברוחב פס גבוה. המסופים של GetSAT הינם בעלי צורה שטוחה ומתאפיינים בחיסכון בגודל, משקל וצריכת הספק, דבר המסייע בין היתר להפחית את עלויות התחזוקה שלהם. הקטנת המסופים מתאפשרת באמצעות מזעור האנטנות לגודל של פחות מאינץ' (23 מילימטר). כמו כן, המסופים כוללים ביחידה אחת את האנטנה המשדרת ואת האנטנה הקולטת.  

GetSAT הוקמה בשנת 2013 על-ידי יוצא יחידת המזל”טים של צה”ל כפיר בנימין, ועל-ידי יוצא 8200 וחברת קומטאקט, אולג רויטברג. החברה ממוקמת ברחובות ומעסיקה כ-40 עובדים. לפני כחצי שנה היא זכתה במכרז של צבא ארצות הברית לאספקת אנטנות לכוחות יבשה ולצי האמריקאי בהיקף כל כמה מיליוני דולרים.

 

 

אפקט הזיכרון: נובה צופה ירידה של עד 27% בהכנסות ברבעון הבא

הנסיגה ברבעונים האחרונים בקצב הצמיחה בתעשיית הסמיקונדקטור העולמית מתחילה להכביד על הפעילות העסקית של חברת נובה (Nova), המספקת פתרונות בדיקה ומטרולוגיה לייצור שבבים. החברה דיווחה אתמול (ד') על ירידה של כ-10% בהכנסות הרבעון הראשון של 2019 הן בהשוואה לרבעון הקודם ולרבעון המקביל. בסך הכול הסתכמו ההכנסות החברה ברבעון הראשון ב-56.7 מיליון דולר. הירידה בהכנסות נובה נרשמת על רקע הנסיגה בחודשים האחרונים בשוק הזיכרונות, המהווה שוק היעד המרכזי של החברה.

הרווח הנקי של החברה (על בסיס GAAP) נחתך כמעט בחצי, והסתכם ברבעון הראשון ב-7.7 מיליון דולר בהשוואה ל-15.1 מיליון דולר ברבעון הקודם. מלבד הירידה בהכנסות, שני מרכיבים נוספים שהכבידו על שורת הרווח של נובה היו הירידה בשיעור הרווחיות (56% ברבעון הראשון לעומת 58% ברבעון המקביל) והגידול בעלויות התפעוליות ל-22.9 מיליון דולר (בהשוואה ל-20.3 מיליון דולר ברבעון המקביל).

נובה צופה כי מגמה זו רק להחריף ברבעון הבא. החברה פרסמה תחזית להכנסות של 45-53 מיליון דולר ברבעון השני של 2019, תחזית המשקפת ירידה של כ-14-27% בהשוואה לרבעון השני של 2018.

את הירידה בביצועים של נובה ניתן ככל הנראה לייחס למגמת הנסיגה בשוק הזיכרונות ברבעונים האחרונים, המתבטאת הן בירידת מחירים ובביקושים כאחד. לקוחות משוק הזיכרונות מהווים כמחצית לערך מהכנסות החברה, והירידה בביקושים מביאה לירידה בהיקף ההשקעות של יצרניות הזיכרונות בציוד חדש והרחבת קווי ייצור.

שבב ה-ReRAM של וויביט ננו עומד בקריטריונים המסחריים של שוק הזיכרונות

[בתמונה למעלה: רכיב ReRAM בנפח של 4kbit. מהרכיבים הראשונים של וויביט ננו. צילום: TechTime]

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) פרסמה אתמול (ד') תוצאות עדכניות על הביצועים של זיכרון ה-ReRAM שהיא מפתחת. המבדקים, שנערכו במכון המחקר והפיתוח Leti שבו החברה מפתחת את המוצר שלה, העלו כי העמידות של אב-הטיפוס הנוכחי הינה כמיליון מחזורי כתיבה, ואילו משך חייו של תא הזיכרון הינו כ-10 שנים. על פי החברה, מדובר בשיפור ניכר בהשוואה לניסויים הקודמים.ונתונים המעמידים אותה בחזית התעשייה בפיתוח זיכרון ReRAM. בתוך כך, מניית החברה הכפילה את ערכה בחודש האחרון, וזאת לאחר ששני מייסדי החברה מכרו את יתרת מניותיהן ולמעשה יצאו לחלוטין מהחברה.  

בתחום הזיכרונות ישנם שני פרמטרים מרכזיים לבחינת הביצועים של שבב הזיכרון. הראשון, עמידות (Endurance), מתייחס למספר הפעמים שניתן לכתוב מידע בזיכרון לפני שהוא יישחק לחלוטין. לשם השוואה, הסטנדרט בזיכרון פלאש בלתי נדיף, המשמש בהתקני USB, העמידות המקובלת נעה בין 1,000 ל-10,000 מחזורי כתיבה. בזיכרון משובץ (Embedded) העמידות עשויה להגיע לכ-100,000 מחזורי כתיבה.

הפרמטר המרכזי השני הינו אורך החיים (Retention), כלומר משך הזמן שתא הזיכרון מסוגל לשמור באופן פסיבי את המידע לפני שיימחק. פרמטר זה נבדק במעבדה על ידי העמידות של תא הזיכרון בטמפרטורות גבוהות. המבדקים שערכה וויביט ננו העלו כי תא הזיכרון שלה עמיד כרגע בטמפרטורה של כ-130-150 מעלות צלזיוס, או 10 שנים במונחי זמן. מוויביט ננו מסרו ל-TechTime כי העמידות הגבוהה הזו מכשירה את הזיכרון לשמש ליישומים בתעשיית הרכב, המצריכים עמידות בפני טמפרטורות גבוהות.

הביצועים הנוכחיים שמציגה החברה עומדים כבר בקריטריונים מסחריים בתחום הזיכרונות. אב-הטיפוס הנוכחי של וויביט ננו הינו במערך של 1 מגה-ביט (1Mb), כלומר מיליון תאי זיכרון עובדים. החברה מייצרת את אבות-הטיפוס שלה על גבי פרוסות סיליקון אוקסידי של 300 מילימטר ובטכנולוגיה של 28 מילימטר. החברה מתכננת לצאת לשוק ב-2021, כששוק היעד הראשוני הוא שוק הזיכרונות המשובצים.

שני המייסדים יצאו סופית מהחברה

בתוך כך, מנייתה של וויביט ננו, הנסחרת בבורסה המרכזית של אוסטרליה (ASX) טיפסה מאז ה-9 באפריל מ-0.39 דולר אוסטרלי ל-0.78 דולר אוסטרלי, ושווי השוק של החברה הינו כעת על 50 מיליון דולר אוסטרלי. הזינוק החד נרשם לאחר שלפני מספר שבועות שני המייסדים הישראלים של החברה מכרו את יתרת המניות שהחזיקו ויצאו לגמרי מהחברה.

שני המייסדים הקימו את וויביט ננו ב-2015 לאחר שרכשו מפרופסור ג'יימס טור מאוניברסיטת רייס את הפטנט המשמש כבסיס לפיתוח זיכרון ה-ReRAM. הם מיזגו את פעילות החברה לתוך שלד בורסאי והנפיקו את החברה באוסטרליה. מדובר בשני משקיעים פיננסיים, הנוהגים להנפיק חברות סטרט-אפ טכנולוגיות ולממש רווח תוך תקופה יחסית קצרה לאחר שהמנייה מבצעת את העלייה הראשונית לאחר ההנפקה. בשנה האחרונה החלו שני המייסדים למכור בהדרגה את אחזקותיהם, מה שיצר לחץ שלילי על מחיר המניה. כעת, כשהם מחוץ לשוק, נראה שהחברה מושכת משקיעים חדשים.  

לכתבות נוספות על החברה: Weebit Nano

אוריינט פיתחה טכנולוגיה מגנטית לניווט מדויק בתוך מבנים

חברת הסטארט-אפ אוריינט (Oriient) מתל אביב פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לאנשים לנווט בקלות ובמדויק בתוך מבנים סגורים כמו מרכזי קניות, חנויות קמעונאיות גדולות, שדות תעופה ובתי חולים באמצעות החיישן המגנטי המצוי בכל סמארטפון. הטכנולוגיה מבוססת על מיפוי העיוותים הקלים שיוצרים מבנים גדולים בשדה המגנטי של כדור הארץ, עקב תכולת הברזל שבהם. הפתרון של החברה לומד את המבנה הפנימי של החלל על סמך אותם עיוותים מגנטיים, ומייצר מפה דינמית, בדומה לשירות המפות של גוגל, המסוגלת להכווין את המשתמש אל המוצר, החדר או הדלפק המבוקשים, ברמת דיוק של מטר אחד.

בשיחה עם TechTime אמר מנכ"ל החברה, מיקי בלטר (בתמונה למעלה), כיהפתרון מתבסס על הרגישות של  החייישן המגנטי בסמארטפון, "שכיום היא מספיקה כדי לחוש את העיוותים בשדה המגנטי של כדור הארץ. האפליקציה שלנו קוראת את המידע מהחיישן, לומדת את העיוותים הייחודים של המבנה ומייצרת מפה מדויקת המספקת פלטפורמת ניווט דומה ל-GPS. הקמעונאים כיום מנסים לקרב את חוויית הקנייה בחנות הפיסית לחוויית הקנייה ברשת.

המגנט מקרב את החנות אל האינטרנט

"בניגוד לרשת, בעולם הפיסי חוויית הקנייה עדיין מאוד מסורבלת. אתה יודע מה אתה רוצה, אבל לא תמיד מוצא. מחקרים שונים מראים שכ-30% מהקונים יוצאים מן החנות מבלי שרכשו לפחות מוצר אחד שהתכוונו לקנות, בין אם לא מצאו אותו או בין בגלל שמיהרו". אומנם יש פתרונות ניווט אלחוטיים, אך הם מצריכים התקנת חומרה בתוך המבנים. פתרון אחר, כמו למשל Google Indoor Navigation מבוסס על מיפוי רשתות ה-Wi-Fi במבנה, אך מספק רמת דיוק נמוכה מאוד, של 10-15 מטרים.

הפתרון של אוריינט אינו מצריך התקנת חומרה באתר אלא מסתמך על החיישן המגנטי הקיים בסמארטפון, ומסוגל לנווט את הצרכן היישר למדף הספציפי שבו מונח המוצר שהוא מחפש. החברה מספקת שירות לרשתות קמעונאיות לצורך פיתוח יישומים מבוססי ניווט, כמו למשל הכוונת הלקוח לפי מוצר או לפי רשימת קניות. בנוסף, הפלטפורמה מספקת אנליטיקה מקיפה על התנהגות הצרכן בחנות, כדי ללמוד את דפוסי הקנייה והשיטוט של הלקוחות, לשפר את התצוגה ולהציע פרסומות ממוקדות.

גיוס של 4 מיליון דולר, ופיתרון ניווט לרובוטים

אוריינט הודיעה בתחילת השבוע על סגירת סבב גיוס סיד בסך 4 מיליון דולר. ההון ישמש את החברה לצורך פתיחת משרד פעילות בארצות הברית, אחד משווקי היעד המרכזיים עבור החברה. סבב הגיוס נעשה בהובלת F2 Capital וקרן  Innogy Innovation Hub של חברת האנרגיה הגרמנית Innogy SE. עוד הודיעה החברה כי כבר הגיעה להסכמים עם מספר מהקמעונאים הגדולים בעולם, אשר יטמיעו את טכנולוגיית הניווט במבנים שלהם, אך לא חשפה את זהותם. בשלב הבא החברה מתכננת כניסה לתחומים חדשים, כמו רובוטיקה ו-IoT: "הפיתרון שלנו יכול לשמש בכל התקן הכולל חיישן מגנטי. כך למשל, בעולם הרובוטיקה, הטכנולוגיה שלנו יכולה לאפשר לרובוטים לננוט בתוך מבנים ולחסוך את העלויות הגבוהות הכרוכות בהתקנת מצלמות ומערכות עיבוד תמונה".

ננו דיימנשן הדפיסה רכיב תקשורת למוצרי IoT

ננו דיימנשן (Nano-Dimension) ממשיכה להציג בפני תעשיית האלקטרוניקה את יכולותיה של מדפסת התלת-מימד שפיתחה לייצור אבות-טיפוס של רכיבים אלקטרוניים. היום הודיעה היום כי ייצרה לראשונה באמצעות המדפסת שלה מכשיר תקשורת פונקציונלי המיועד לשימוש במכשירים חכמים כמו מכונות כביסה, מקררים, טלוויזיות, מערכות מיזוג אוויר או צעצועי ילדים.

המכשיר שהודפס (בתמונה למעלה) הוא מעין שלט קטן, בגודל של 1.6 X 33 X 16 מילימטר. עם זאת, בחברה מציינים כי ניתן בקלות להפוך אותו למכשיר תקשורת דו-צדדי (מקלט/משדר), היכול לשמש כראוטר. בחברה מציינים כי המכשיר הודפס, הורכב ונבדק תוך 18 שעות בלבד, בעוד שבשיטות הייצור המקובלות כיום תהליך זה עשוי להימשך כ-14 יום.

בחברה מייעדים את היכולות הללו בעיקר לתחום מוצרי ה-IoT הצרכניים, המתבססים על רכיבי תקשורת קטנים וחסכוניים. השימוש במדפסת התלת-מימד יכול לסייע לחברות בתחום זה להאיץ תהליכי פיתוח ויציאה לשוק.

מנכ"ל החברה עמית דרור ציין כי "הפתרון שלנו מאפשר לחברות להאיץ את שלב הניסויים וליצור את אבות הטיפוס שלהם ביום אחד, ללא התפשרות על איכות וביצועים. באופן זה, הם לא יאלצו להמתין שבועיים על מנת להבין האם המכשירים החכמים שלהם עובדים או לא. כך נחסכות עלויות, תוך הקטנת זמן ההגעה לשוק, והצרכן הסופי יכול להנות מהיתרונות של מוצרים אלו מהר יותר מאי פעם."

טאואר-ג'אז ו-Vishay ישתפו פעולה בתחום הרכב החשמלי

טאואר-ג'אז (TTowerJazz) ויצרנית הסמיקונדקטור האמריקאית וישיי (Vishay Siliconix) הודיעו היום על הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן, שהחל ב-2012. במסגרת הרחבת ההסכם, טאואר-ג'אז תייצר עבור וישיי את הדור הבא של רכיבי הספק לרכב החשמלי שהיא מפתחת. הייצור יתבצע בשני מתקני הייצור של טאואר ביפן, העומדים בתקן האיכות העדכני ביותר של איגוד יצרניות הרכב העולמי (ATF16949).

שוק הרכב צפוי להוות בשנים הקרובות מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר עבור תעשיית הסמיקונדקטור. על פי חברת המחקר IC Insights, שוק השבבים לרכב, שנאמד ב-32.5 מיליארד דולר, צפוי להמשיך ולגדול בקצב מהיר בשנים הקרובות ולהגיע ב-2021 להיקף של 43 מיליארד דולר. עיקר הצמיחה בשוק זה נובעת מההפתחות בתחום החיישנים, כגון מצלמות ו-LiDAR, למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית, וכן רכיבי ניהול הספק לתעשיית הרכב החשמלי. טאואר, הנחשבת לקבלנית הייצור השישית בגודלה בעולם, פיתחה פלטפורמות ייצור ייעודיות לתחום הרכב, המתמקדות בעיקר בחיישני CMOS, רכיבי ניהול הספק ורכיבי RF.

חברת וישיי, אשר הוקמה ב-1962 על ידי ניצול השואה פליקס זנדמן, היא אחת מיצרניות הרכיבים הפסיביים ורכיבי סמיקודקטור דיסקרטיים המובילות בעולם. ב-2018 הסתכמו הכנסותיה ב-3 מיליארד דולר. גם עבור וישי שוק הרכב מהווה שוק יעד אסטרטגי והיא מרחיבה כעת את משפחת מוצרי ההספק שלה לשוק הרכב, המבוססים על טרנזיסטורים מסוג MOSFET.

וישי אינה חברת Fabless, אלא יש לה מפעלי ייצור ברחבי העולם, אחד מהם נמצא במגדל העמק בישראל. עם זאת, חלק מהייצור שלה מתבצע באמצעות קבלניות ייצור חיצוניות (Foundry), שטאואר-ג'אז היא העיקרית מביניהן. במסגרת הסכם הייצור החדש, וישי תעשה שימוש בפלטפורמות הייצור המתקדמות של טאואר במטרה לשפר את ביצועיהם של רכיבי ה-MOSFET שלה למערכות הספק לרכב חשמלי, ולאפשר הקטנה של מערכות הקצה.