מחבר: yochais

און-סמי רכשה מפעל ייצור של גלובלפאונדריז ב-430 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

גלובל-פאונדריז (GlobalFoundries), אחת מקבלניות ייצור השבבים הגדולות בעולם, סיכמה עם יצרנית השבבים און-סמי (On Semiconductor) על מכירת המפעל שלה בפישקיל, ניו יורק (Fab 10), המייצר פרוסות ב-300 מילימטר, תמורת 430 מיליון דולר. זהו המפעל השני ש-GF מוכרת בחודשים האחרונים, והוא מתבצע כחלק מתהליך שינוי המיקוד העסקי שמוביל בשנה האחרונה מנכ"ל החברה תומס קולפילד. מבחינתה של סמי, רכישת המפעל תאפשר לחברה להתחיל לייצר שבבים על גבי פרוסות של 300 מילימטר.  

תהליך העברת השליטה במפעל יושלם עד 2022, על מנת לאפשר ל-GF להוציא מן המפעל חלק מהטכנולוגיות וה-IP של לקוחותיה. בתום התהליך עובדי המפעל, כ-1,300 במספר, לרבות צוות הפיתוח, יעברו לעבוד תחת און-סמי. כמו כן, במהלך תקופת המעבר GF תייצר במפעל עבור און-סמי פרוסות 300 מילימטר. און-סמי גם תקבל גישה לתהליכי ייצור CMOS  מתקדמים ב-45 ננומטר וב-65 ננומטר. תהליכים אלה יהוו את הבסיס לטכנולוגיות הייצור העתידיות של און-סמי.

בסוף חודש ינואר מכרה GF את פאב 3E של החברה בסינגפור, המייצר גם כן ב-300 מילימטר, לחברת VIS הטאיוואנית תמורת 236 מיליון דולר. על פי הערכות בתקשורת, GF צפויה למכור מפעל שלישי בחודשים הקרובים. המהלכים הללו מתבצעים כחלק מתוכנית של שינוי מבני ומיקוד עסקי שמכתיב המנכ"ל קולפילד, שנכנס לתפקידו במרץ 2018, במרץ 2018, במטרה להתמקד בתחומי ייצור רווחיים יותר ולהתאים את החברה ליחסי הכוחות בתעשיית ה-Foundry העולמית.

GF נחשבת לקבלנית הייצור השלישית בגודלה בעולם, אחרי TSMC הטאיוואנית, שחולשת על כ-60% מהושק, וסמסונג. בעוד שתי החברות הללו מתחרות ביניהן ראש-בראש בפיתוח תהליכי ייצור מתקדמים ב-7, 6 ו-5 ננומטר, יתר קבלניות הייצור המובילות, כדוגמת GF, UMC, SMIC וגם טאואר-ג'אז הישראלית, ממקדות את מאמציהן בפיתוח מומחיות בתהליכי ייצור ייחודיים, במטרה להשיג הובלה בתחומי נישה רווחיים.

בחודש אוגוסט האחרון פרשה GF את האסטרטגיה החדשה שלה, שבמסגרתה החליטה החברה להסיט את המשאבים האדירים מתוכנית הפיתוח של ייצור ב-7 מילימטר, שלמעשה נגנזה לחלוטין, ולהקדישם לשכלול פלטפורמות הייצור בתצורת FinFET ב-12 וב-14 מילימטר עבור מוצרים כמו רכיבי RF זיכרונות משובצים, מערכות הספק נמוך ועוד. במסגרת התוכנית, GF גם קיזזה 5% מכוח העבודה שלה.

גם מבחינתה של און-סמי הרכישה מסמנת מעבר למודל ייצור רווחי יותר. כיום, און-סמי מייצרת את מרבית שבביה על פרוסות של 200 מילימטר, והמפעל החדש שיבור לרשותה יאפשר לה לייצר את שבבים בפרוסות של 300 מילימטר, הרווחיות יותר, וכמו כן לעשות שימוש בפלטפורמות המתקדמות של GF ב-45 וב-65 מילימטר. באון סמי ציינו כי בכוונת החברה להשקיע כ-270 מיליון דולר בציוד ופיתוח במטרה להכשיר את המפעל למוצריה, תהליך שלהערכת החברה ייארך כ-6 שנים. 

תפן מיזגה לתוכה 3 חברות של איל זילברמן

פורסם בתאריך ע"י yochais

קבוצת הייעוץ והניהול תפן (Tefen) מצויה בעיצומו של מסע מיזוגים ורכישות, כחלק מתהליך רה-ארגון ומיקוד עסקי נרחב שעוברת החברה מאז שיצאה מהבורסה בתל אביב לפני מספר חודשים וחזרה להיות חברה פרטית.. החברה משלימה בימים אלה מיזוג של שתי חברות תוכנה ישראליות בתחום הבינה המלאכותית, קומיטיגו (Commitigo) ו-ESI, וחברה נוספת בתחום הלוגיסטיקה ופרוגרמה, שזהותה לא נחשפה. שלוש החברות האלה שייכות לאיל זילברמן, שגם מחזיק בבעלות המלאה של קבוצת תפן. בנוסף, החברה חתמה על שיתוף פעולה עם חברת אלגו-טרייס (AlgoTrace), שבמסגרתו הוקמה חטיבה חדשה לבינה מלאכותית בתפן. בעקבות המהלך, יגדל מספר עובדי הקבוצה מ-60 ל-120. "ישנן על הפרק רכישות נוספות," אומרת מנכ"לית החברה מלי ביצור פרנס (בתמונה למעלה) ל-TechTime.

תפן היא חברת ייעוץ ישראלית-בינלאומית המספקת שירותי ייעוץ ניהולי, אסטרטגי וארגונ, ומתמחה בעיקר בהנעת תהליכים בחברות גדולות ובארגונים ממשלתיים. בין לקוחותיה המרכזיים בישראל נמנים ביטוח לאומי, משרד התרבות, רכבת ישראל וגם צה"ל. לחברה יש גם זרועות פעילות בעולם, באמצעות חברות-בנות, בעיקר בארצות הברית ובאירופה.

תפן, שנוסדה ב-1982, נכנסה לבורסה הישראלית ב-2008, כמו לחברות ייעוץ נוספות בישראל שעשו באותה תקופה מהלך דומה. עם זאת, בשנים האחרונות החברה נקלעה לקשיים כספיים ומבנה הבעלות הציבורית המורכב, שכלל כ-12 בעלי עניין שונים, הקשה על קבלת החלטות אסטרטגיות והנעת תהליך ארגוני שיחזיר את החברה לצמיחה. על כן, בסוף 2018 מכרה החברה את כל מניותיה לבעל השליטה, איל זילברמן (מייסד ענקית בדיקות התוכנה קווליטסט), והחברה חזרה להיות חברה פרטית. השלד הבורסאי של תפן נמכר לחברה בתחום הקנביס.

היציאה מהבורסה הכשירה את הקרקע לתהליך נרחב של רה-ארגון, שאותו מובילה מנכ"לית החברה מלי ביצור פרנס (בתמונה למעלה), שנכנסה לתפקידה ב-2017. המיזוג הנוכחי מסמן למעשה שני מהלכים אסטרטגיים שמובילה תפן בשנתיים האחרונות: מיקוד עסקי בטכנולוגיות ופתרונות מעולם הבינה המלאכותית כנדבך מרכזי בשירותי הייעוץ הארגוני והעסקי שמספקת החברה, והטמעת חברות מוצר בתוך מעטפת הייעוץ במטרה לקדם חדשנות טכנולוגית ולספק ללקוחות פתרונות In-House שלמים. מלי: "בינה מלאכותית חייבת להיות היום חלק בלתי נפרד מעולם הייעוץ הארגוני. שילוב כלים של AI עם מערכות ה-IT הארגוניות מאפשר להניע תהליכי ייעול ארגוניים, אוטומטציה, רובוטיקה וחיזוי עסקי. עם זאת, בארץ אימוץ טכנולוגיות ה-AI עדיין מצומצם מאוד."

קומיטיגו, היושבת בפתח תקווה, פיתחה מנוע חוקה (Rule-Based) מבוסס בינה מלאכותית לצורך קבלת החלטות ארגוניות, חיזוי עסקי ושיבוץ לוחות עבודה, על בסיס ניתוח ביג-דאטה. בין לקוחות החברה נמנים אל-על, משרד החינוך, בנק לאומי, בזק ועוד. ESI מפתחת גם כן פתרונות עסקיים המבוססים על מנוע חוקה. בין היתר פיתחה החברה מערכת המסייעת לחברות ישראליות לאתר באופן אוטומטי, על סמך ניתוח טקסט מורכב בעשרות שפות, מכרזים רלוונטיים לפעילות העסקית שלהן בשווקים בינלאומיים. אלגוטרייס מפתחת כלי של חיזוי עסקי ואופטימיזציה ארגונית ותפעולית באמצעות ניתוח מאגרי מידע גדולים.

פרויקטים ליישום AI עם קופת חולים מכבי ורכבת ישראל

המהפך הארגוני והעסקי של תפן כבר מיתגרם לתוצאות עסקיות. אם ב-2017 הסתכם המחזור העסקי של החברה ב-13.5 מיליון שקל, ב-2018 הוא עלה ל-21.5 מיליון שקל, וב-2019, בעקבות המיזוג, הוא צפוי, להערכת החברה, לגדול יותר מפי שניים, ל-45 מיליון שקל.

החברות הממוזגות ימשיכו לפעול באופן עצמאי, אך יהיו כפופות לשירותי הייעוץ של תפן. בעקבות המהלכים הללו תפן תפעל כעת בארבע זרועות פעילות: חטיבת חדשנות ובינה מלאכותית, חטיבת פתרונות IT, חטיבת ייעוץ אסטרטגי וניהולי, וחטיבת יישום, תכנון וביצוע. "רוב חברות הייעוץ נטמעות בחברות תוכנה גדולות. אנחנו עושים מהלך הפוך – על בסיס הייעוץ אנחנו מכניסים חברות מוצר תחת חברת ייעוץ. זה הופך אותנו לחברה עם ליבה טכנולוגית משמעותית. המיזוגים מאפשרים לנו להציע ללקוחות פיתרון שלם. חברות המוצר ימשיכו לפתח ולתפעל את הפתרונות שלהן, אך מעטפת הייעוץ תנוהל על ידי תפן."

תפן כבר מיישמת חלק מהפתרונות של החברות הללו בפרויקטים שלה מול לקוחות. כך למשל, תפן פועלת עם קופת חולים מכבי להטמעת מנוע בינה מלאכותית המסייע לצוות לתת שירות טוב יותר לכל מטופל, החל מהצפה של בדיקות שהמטופלים צריכים לעבור. ועד סיוע לאחיות בפרוטוקולים מתאימים לטיפול בכל חולה. פרויקט משמעותי נוסף מתקיים עם רכבת ישראל, שמסתייעת במערכת של קומטיגו לצורך שיבוץ אופטימאלי של משמרות עבודה וניהול משאבים, תוך שקלול שורה של פרמטרים ובכלל זה הסכמים קיבוציים ותקנות רגולטוריות.

סמסונג הקדימה את TSMC והשיקה תהליך ייצור ב-5 ננומטר

פורסם בתאריך ע"י yochais

סמסונג היא קבלנית הייצור (Foundry) הראשונה שהשלימה פיתוח של קו ייצו בתהליך של 5 ננומטר על בסיס טכנולוגיה של אולטרה-סגול קיצוני (EUV). החברה הודיעה כי קו הייצור בפאב S3 של החברה בעיר Hwaseong בקוריאה מוכן לייצר דוגמאות ראשונות ללקוחות. החברה הודיעה כי  5 ננומטר מתייחס לגודל הצומת של הטרנזיסטור. ככל שהגודל הצומת קטן יותר ניתן לדחוס יותר טרנזיזטורים על גבי השבב. טכנולוגיית 5 ננומטר מהווה את מידת המזעור המתקדמת ביותר בתעשיית השבבים עד כה ומסמנת את השלב הבא בתהליך מזעור השבבים על פי חוק מור. בכך סמסונג הצליחה להקדים את מתחרתה הגדולה בתחום התהליכים המתקדמים, TSMC הטאיוונית.

על פי הודעתה של סמסונג, טכנולוגיית ה-5 ננומטר של החברה מציעה גידול של כ-25% בצפיפות הטרנזיסטורים, חיסכון של 20% בצריכת ההספק ושיפור של 10% בביצועים בהשוואה לטכנולוגיית ה-7 ננומטר. בסמסונג מציינים כי מאחר שהתהליך החדש מתבסס על IP דומה לתתהליך ה-7 ננומטר של החברה, שהחברה השיקה באוקטובר 2018 וגם כן עושה שימוש ב-EUV, לקוחות המייצרים כעת ב-7 ננומטר יוכלו לעבור בצורה פשוטה לתהליך החדש. בסמסונג פועלים כעת להגדלת הקיבולת של קו הייצור והחברה צפויה לפתוח קו ייצור נוסף, באותו פאב, במחצית השנייה של 2019.

צ'רלי בהה, מנהל חטיבת ה-Foundry של סמסונג, צופה ביקוש גדול לתהליך החדש. "היתרונות של התהליך המתקדם יאפשרו חדשנות בתחום הדור החמישי, בינה מלאכותית, מחשוב עתיד ביצועים, ורכב."

המשך מזעור השבבים מתאפשר כתוצאה משימוש בליתוגרפיית EUV, טכנולוגיה אופטית מבוססת לייזר המשתמשת באורכי גל קצרים יותר ומאפשרת להשתמש במסכות דקות יותר בתהליך שרטוט שכבת המתכת המוליכה.

בעולם קבלנות הייצור, סמסונג ו-TSMC הן שתי החברות היחידות שמפתחות קווי יצור ב-5 ננומטר והן צפויות לחלוש באופן בלעדי על שוק זה. בשל משאבי העתק הדרושים כדי לפתח את התהליכים המתקדמים הללו, יתר קבלניות הייצור החליטו להתמקד בתהליכים האחרים. כך למשל, קבלנית הייצור גלובל-פאונדריז הודיעה בחודש אוגוסט האחרון כי היא זונחת את תוכנית הפיתוח של תהליך 7 ננומטר ומתרכזת בתהליכים של 14 ו-28 ננומטר. יש לציין כי גם אינטל הודיעה על כוונתה לפתח תהליך דומה, אך אינטל אינה מספקת שירותי ייצור לחברות שבבים חיצוניות אלא מייצרת רק את השבבים שלה.

TSMC אינה מפגרת הרבה מאחורי סמסונג. החברה הטאיוואנית, שנחשבת לקבלנית הייצור הגדולה בעולם, הודיעה בתחילת החודש כי החלה להציע באופן מוגבל (Risk Production) ייצור בתהליך 5 ננומטר ללקוחות נבחרים. בחברה מצפים ולעבור לייצור המוני בתהליך במחצית השנייה של 2020. התהליך של TSMC מתבסס על שילוב בין ליתוגרפיית EUV  וליתוגרפיית DUV (אולטרה-סגול עמוק), כאשר ה-EUV משמש לצורך בניית 14 השכבות הקריטיות בשבב.

הסודות הטכנולוגיים בתוך הגלולה של צ'ק-קאפ

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה שבכרמל נמצאת בישורת האחרונה של הפיתוח וקבלת האישורים הרגולטוריים לשימוש בגלולת הרנטגן שהיא מפתחת. החברה עורכת בימים אלה שני ניסויים קליניים: ניסוי Post-CE (לאחר קבלת אישור ה-CE) המתקיים במספר בתי חולים בישראל, וניסוי פיילוט ראשון בארצות הברית המהמש כניסוי מכין לקראת הניסוי המרכזי שיתקיים בשנה הבאה ויאפשר להגיש ל-FDA בקשה לקבלת אישור שיווק.

במקביל, היא מבצעת שיפורים אחרונים בטכנולוגיה: התאמת מקור קרינת ה-X, אופטימיזציה של האלגוריתמים, ומזעור נוסף של חלק מהרכיבים כדי לעשות את הבדיקה לנוחה יותר עבור הנבדק. החברה מתכננת השנה "השקה רכה" של הגלולה בישראל ובאירופה, שבהן היא כבר מאושרת לשיווק, ולהתחיל לפעול בשוק היעד המרכזי, ארצות הברית, בשנת 2021.

איתור מוקדם הוא הטיפול הטוב ביותר

צ'ק-קאפ הוקמה בשנת 2005 על-ידי ד"ר יואב קמחי, לאחר שקרובת משפחתו אובחנה בסרטן המעי הגס. הוא חיפש פתרון לבעיה הגדולה ביותר בתחום סרטן המעי הגס: נכונות נמוכה של גברים ונשים מעל גיל 50 (קבוצת הסיכון) לבצע בדיקות קולונוסקופיה לאיתור פוליפים טרום סרטניים. בבדיקת קולונסקופיה מחדירים אנדוסקופ דרך פי הטבעת של הנבדק. הבדיקה נחשבת אמינה, אך פולשנית ובלתי נעימה. התוצאה: במקרים רבים הסרטן מתגלה במצב מתקדם כאשר סיכויי ההחלמה נמוכים. בארצות הברית, למשל, רק 60% מבני קבוצת הסיכון מוכנים לבצע בדיקת קולונוסקופיה. 

האתגר של צ'ק-קאפ כפול: גם לפתח בדיקה חדשה ברמת האמינות של קולונוסקופיה, וגם בדיקה שלא תהיה כרוכה באי-הנעימות ובהכנות המקדימות של הקולונוסקופיה. כדי להצליח בכך, הוא בחר בפיתוח טכנולוגיית רנטגן ממוזערת המשלבת חידושים בתחומי המזעור, הדימות, החישה והאלגוריתמיקה. מי שמוביל את החברה בשלב הקריטי הנוכחי הוא אלכס עובדיה (בתמונה למעלה), מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו, שנכנס לתפקיד המנכ"ל לפני כשנה לאחר ששימש קודם כן כמנהל התפעול של החברה.

לפני הצטרפותו לצ'ק-קאפ עבד שנים רבות באלביט, שם היה מעורב בין היתר בפיתוח קסדת הטייס החכמה של אלביט, ולאחר מכן ניהל את תחום מערכות בחטיבת ה-CT בחברת פיליפס. בראיון ל-Techtime הוא חשף לראשונה חלק מהסודות הטכנולוגיים המסתתרים בתוך הגלולה הקטנה, ומגלה שבתחילה נדהם מהרעיון: "כשרק הגעתי לחברה, זה היה נראה לי על גבול המדע הבדיוני".     

רנטגן בגלולה

הגלולה היא בקוטר של כ-12 מילימטר ובאורך של כ-34 מילימטר. היא כוללת מקור קרינת X מסתובב, שישה גלאים המקיפים אותה, מערך תקשורת RF דו-כיווני, חיישני תאוצה, טמפרטורה ולחץ, מנגנון בטיחות להפסקת קרינת ה-X', מערך ניהול הספק ועוד". מערכת הרנטגן של החברה אינה ייחודית רק בזכות המיזעור, אלא גם בטכניקת ההדמיה: במכשיר רנטגן סטנדרטי, קרני ה-X הנפלטות מהמקור חודרות דרך האובייקט הנבדק ונקלטות בגלאי המצוי מעברו השני, ועל-ידי כך מייצרות את תמונת החלל הפנימי.

הגלאים של צ'ק-קאפ פועלים בשיטה אחרת: הם מודדים את האנרגיה החוזרת (Back-Scattered Radiation), הנהדף מרקמת המעי בחזרה אל הגלאים שבגלולה. מאחר שלכל הפוטונים המשתחררים כתוצאה מפגיעת קרני ה-X ברקמת המעי יש ספקטרום אנרגטי דומה, ניתן לקבל תמונה ממוחשבת של דופן המעי באמצעות טכנולוגיית של ספירת פוטונים. הדבר גם מאפשר לבצע הפרדה מלאה בין תוכן המעי לבין רקמת המעי. הנבדק שותה לפני הבדיקה חומר ניגוד אשר "צובע" את תכולת המעי, וגורם לכך שהפוטונים החוזרים ממנה אל הגלאים יהיו בעלי אנרגיה שונה. הדבר מבטל את התהליך הלא נעים של ריקון המעי הנדרש בבדיקת קולונוסקופיה.

תפעול הגלולה מנוהל באופן אוטומטי על ידי שלושה חיישנים תלת-ציריים המגובים במערכת ממוחשבת ומודבקים על גבו של הנבדק. החיישנים עוקבים אחר תנועת הגלולה, ומאפשרים הפעלת תהליך הסריקה ברגע שקיים זיהוי כניסה למעי הגס של הגלולה. מקור קרינת ה-X שבתוך הגלולה מסתובב עפ"י פקודה באמצעות מנוע זעיר, וזאת כדי לבצע סריקה היקפית (360 מעלות). כך, בדומה לסריקת CT, ניתן לייצר מאינספור הצילומים הללו, באמצעות עיבוד אלגוריתמי, תמונה תלת-מימדית ברזולוציה גבוהה של חלל המעי.

צילום רנטגן בזמן נסיעה במכונית

אחד מהמרכיבים המרכזיים בטכנולוגיה החדשה הוא האלגוריתם: בניגוד לבדיקות מקבילות הנערכות בתנאים קליניים מבוקרים בחומרה, תהליך הבדיקה באמצעות גלולה אינו מפר את השגרה היומית של הנבדק. סריקת הרנטגן מתבצעת בזמן שהאדם נמצא בתנועה מתמדת ובסביבה בלתי צפויה. עובדיה: "הסינכרון בין מערכת המעקב על גב הנבדק לבין הגלולה בתוך המעי היה אתגר אלגוריתמי מורכב מאוד. אנחנו פועלים בסביבה דינמית מאוד הכוללת תנועות בלתי צפויות והפרעות אלקטרומגנטיות. הנבדק נוסע במכונית, ומשתמש במכשירים פולטי קרינה. הוא כל הזמן זז, ואנחנו צריכים לבצע חישה מדויקת ולקבל החלטות. זהו אתגר מהותי שהתגברנו עליו.

"הצלחנו גם לפתח אלגוריתם שיודע לזהות את הכניסה של הגלולה מהמעי הדק למעי הגס, וזהו הישג ייחודי". מדובר באלגוריתם לומד. "הגלולה כוללת מערכת טלמטריה ועיבוד מידע בזמן אמת. הדבר מאפשר לנו ליצור סימולציה של מעי הנבדק, ולשפר את התוצאות באמצעות שכלול האלגוריתם ללא צורך לבצע את הבדיקה שוב על אותו נבדק. המערכת שלנו כל הזמן לומדת וככל שיגדל מספר הנבדקים ויצטבר מידע רב יותר – האלגוריתם יתן תוצאות מדוייקות יותר".

השלב הבא: העברת העיבוד לענן

לפני היציאה לשוק בארצות הברית, החברה מתכננת לבצע מספר שיפורים במערכת. "המטרה היא להתאים את הבדיקה כמה שיותר לסביבה של רפואת משפחה". במסגרת הזאת, החברה נמצאת כעת בתהליך התאמת מקור קרינת הרנטגן. במקום איזוטופ של היסוד טונגסטן שבו היא משתמשת כיום, היא תעבור לשימוש באיזוטופ של היסוד אוסמיום. הסיבה לכך היא סביבתית. לאיזוטופ האוסמיום יש מחזור חיים קצר יותר, וכך הגלולה תצא מהגוף לאחר שדעכה ומבלי שיהיה צורך בתהליך פינוי מורכב.

במקביל, החברה תעצב מחדש את מערכת החישה המוצמדת לגבו של הנבדק כדי להעלים כמעט כליל את התחושה שקיים משהו על גב הנבדק ובכך לשפר משמעותית  את שגרת יומו, ובתוכנית יש גם שיפור בתחנת העבודה של הרופא. כיום, המידע שנצבר בבדיקה מועבר באמצעות התקן USB למחשב ייעודי בעל מעבד חזק הנמצא אצל הרדיולוג. בהמשך החברה תפתח פלטפורמת ענן שבה יתבצע העיבוד. "אנחנו רוצים שהנבדק יוכל למסור את המידע מהמערכת באופן שיהיה וירטואלי לחלוטין ולא יצריך ביקור בקליניקה או אצל רופא המשפחה. המטרה שלנו היא לעבור למערכת אלחוטית לחלוטין"

שוק של עשרות מיליארדי דולרים

מטרת-העל היא להגדיל באופן משמעותי את שיעור הנכונות לבצע בדיקות בקרב אוכלוסיית היעד, ועל-ידי כך להציל חיים. השוק הפוטנציאלי גדול מאוד. החברה מעריכה שקבוצת היעד בארצות הברית לבדה מונה כ-89 מיליון בני אדם, ושוק פוטנציאלי בהיקף של כ-5.3 מיליארד דולר. באירופה, שבה הנכונות לבצע בדיקות נמוכה יותר, קבוצת היעד כוללת כ-220 מיליון בני אדם (13.2 מיליארד דולר) ובסין מדובר בכ- 348 מיליון דולר (20.8 מיליארד דולר). 

לריאיון שהתקיים עם מנכ"ל צ'ק-קאפ, אלכס עובדיה, במסגרת הפודקאסט של Techtime לחצו כאן>>>

שוק ה-LiDAR יצמח פי חמישה עד 2024

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: חיישן של אינוויז בניסויים במעבדות החברה בראש העין

ההבשלה הטכנולוגית של חיישני LiDAR ושילובם ההולך ומתרחב במערכות עזר לנהג (ADAS) ומערכות חישה לנהיגה אוטונומית, צפויים לדחוף בשנים הקרובות באופן מואץ את שוק ה-LiDAR העולמי. מכון המחקר והייעוץ הצרפתי Yole צופה בדו"ח עדכני כי שוק חיישני ה-LiDAR יצמח בחמש השנים הקרובות כמעט פי חמישה ולהגיע ב-2024 להיקף של 6.4 מיליארד דולר.

אחת החברות שצפויות להיות שחקניות מפתח בשוק ה-LiDAR הצומח, כך על פי הדו"ח, היא יצרנית חיישני ה-LiDAR לתעשיית הרכב Innoviz הישראלית, שחתמה בשנה האחרונה על שיתופי פעולה אסטרטגיים עם BMW והארמן והשלימה לפני כחודש גיוס הון גדול של כ-132 מיליון דולר במטרה להאיץ את הפיתוח ולהכשיר את יכולות הייצור ההמוני.

רוב החיישנים יותקנו בכלי-רכב

חיישן LiDAR הינו חיישן לייזר המאפשר למדוד את מרחקם של אובייקטים על ידי מדידת זמן חזרת אותות הלייזר מהאובייקט חזרה אל הגאי. בעבר חיישני LiDAR שימשו בעיקר ביישומים צבאיים ותעשיית החלל, וזאת לאור עלותם היקרה. בעשור האחרון, עם תחילת מירוץ הפיתוח של המכונית האוטונומית, ה-LiDAR סומן על ידי התעשייה כטכנולוגיה שתהווה מרכיב אינטגרלי במערכות חישה של מכוניות אוטונומית.

להערכת Yole, מ-2016 הושקעו יותר ממיליארד דולר בחברות המפתחות טכנולוגיות LiDAR עבור כלי-רכב. לאור זאת, המכון צופה שבשנת 2024 כ-70% משוק ה-LiDAR יהיה מיועד לתעשיית הרכב. למעשה, כבר כיום, עוד לפני השקת המכונית האוטונומית, מדובר בשוק מסחרי לא קטן. לפי Yole, ב-2018 שוק ה-LiDAR גלגל כ-1.3 מיליארד דולר בעולם, וזאת עם שילובם של חיישני LiDAR במערכות ADAS של יצרניות רכב כמו אאודי, קרייזלר ו-BMW.

עם זאת, כאמור, ההתרחבות המשמעותית של שוק ה-LiDAR צפויה להתרחש עם יציאתם לשוק של הדגמים הראשונים של מכוניות אוטונומיות בתחילת העשור הבא. אם ב-2018 יוצרו בעולם כ-4,000 מכוניות רובוטיות, בעיקר לצרכי פיתוח וניסוי, להערכת Yole ב-2021 המספר יעלה כבר ל-44,000, ב-2026 ל-400,000 וב-2032 ל-3.1 מיליון מכוניות אוטונומיות.

LiDAR ב-100 דולר

הדו"ח של Yole סוקר כמה מהחברות הבולטות בתחום. לצד יצרניות המערכות לרכב Valeo ו-Magna, ב-Yole מסמנים את אינוויז כאחת מחברות הסטארט-אפ הבולטות בתחום. אינוויז נחשבת לאחת החלוצות בפיתוח חיישן LiDAR ברזולוציה גבוהה ובעלות נמוכה שיאפשרו לשלבו בתעשיית הרכב ההמונית. החברה פיתחה חיישן LiDAR על גבי שבב, שבניגוד למערכות ה-LiDAR הקיימות הוא אינו כולל חלקים נעים. לפי החברה, עלותו של החיישן שלה תנוע סביב 100 דולר ליחידה.

לפני כחוש השלימה החברה גיוס הון בהיקף של כ-132 מיליון דולר. גיוס ההון הנוכחי נועד לממן את כניסת החברה לשלב המיסחור של הטכנולוגיה, כולל תחילת הייצור הסדרתי של חיישן ה-LiDAR מהדור החדש של החברהInnovizPro , אשר צפוי להתחיל בשנת 2020. למעשה, התאריך נקבע על-ידי חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב אותו בגרסה האוטונומית של ה-SUV החשמלי חדש iNEXT שהיא מתכננת להוציא לשוק ב-2021. ההחלטה של ב.מ.וו גם מציינת את זכיית התכנון הראשונה בעולם של חיישן LiDAR מסוג מצב מוצק (Solid State).

כיום החברה מפעילה משרדי מכירות ותמיכה בארה"ב, גרמניה, יפן וסין, והיא נערכת להקמת מפעל ייצור בסין. הוא יפעל במקביל לקו הייצור האופטי של חברת Jabil בחיפה, המייצר כיום את החיישנים שלה. היעד של אינווויז הוא להגיע לקיבולת ייצור של כמה מאות אלפי יחידות בשנה. המייסד והמנכ"ל עומר כילף הסביר ל–Techtime שלמרות השימוש הגובר במצלמות עבור כלי-רכב חכמים ואוטונומיים, היצרנים זקוקים גם לחיישני LiDAR הממפים את המרחב באמצעות מדידת זמני ההחזרה של קרן לייזר סורקת.

בריינסוויי החלה להיסחר בנסד"ק

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת המכשור הרפואי בריינסווי (Brainsway), שפיתחה קסדה לטיפול בלתי פולשני בהפרעות מוח נפוצות, תחל היום אחר הצהריים להיסחר בנסד"ק ותהפוך לחברה ציבורית דואלית, הנסחרת במקביל בבורסה של תל אביב ובוול-סטריט. החברה מהר חוצבים הודיעה הבוקר לבורסה בתל אביב כי השלימה אתמול את הליך תמחור ההנפקה לציבור של כ-2.5 מיליון תעודות ADS במחיר של 11 דולר לכל ADS, המייצג כשתי מניות רגילות של החברה. בסך הכול תגייס החברה כ-27.5 מיליון דולר, ללא הנחה בהשוואה למחיר הנעילה של המניה במסחר אתמול בתל אביב (19.7 שקל).

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות.

אחד המפתחות לצמיחה של החברה הוא הרחבת ההתוויות לשימוש במוצר שלה בשווקים השונים. השוק העיקרי של החברה הוא השוק האמריקני. בחודש אוגוסט השנה קיבלה החברה אישור FDA לשיווק הקסדה לטיפול גם בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD). לפני כן היתה מאושרת הקסדה לשימוש בארצות הברית לטיפול בדיכאון בלבד. לפני כחודש קיבלה מערכת החברה הכרה מה-FDA כמכשיר פורץ דרך לטיפול בהתמכרות למשככי כאבים אופיואידיפ. הכרה זו תסייע לחברה בהליך אישור הטיפול על ידי ה-FDA.

החברה הודיעה בסוף חודש ינואר על התפתחות רגולטורית בשוק מפתח נוסף, לאחר שקיבלה אישור ממנהל התרופות והמכשירים הרפואיים ביפן לשיווק והפרצה של המערכת לטיפול בדיכאון מז'ורי.

בריינסוויי, שעברה לפני כשנה וחצי למודל עסקי חדש המתבסס על השכרת הקסדות (ולא מכירתן), מציגה ברבעונים האחרנים עלייה עקבית בהכנסותיה. הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2018 הסתכמו ב-4.3 מיליון דולר, עלייה של 42% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2017, ועלייה של 15% בהשוואה לרבעון השני של 2018. הרווח הגולמי של החברה צמח ב-44% ל-3.4 מיליון דולר, וגם ההפסד התפעולי ירד ב-26% לעומת הרבעון המקביל ב-2017 ל-941 אלף דולר. ההפסד ירד ב-19% ל-1.5 מיליון דולר.

אלקטריאון תקים בשבדיה כביש חשמלי ראשון

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אלקטריאון (Electreon) מקיסריה תסלול מקטע ראשון של כביש חשמלי בשבדיה. החברה הודיעה הבוקר כי זכתה במכרז של משרד התחבורה השבדי, שבו השתתפה, להקמת כביש חשמלי ראשון במדינה, כחלק מפיילוט של הממשלה השבדית לבחינת הטכנולוגיה. במסגרת הפרויקט, אלקטריאון, שזכתה במכרז באמצעות חברת-בת בבעלותה שהוקמה בשבדיה, תפרוס ותתקין על גבי כביש קיים את טכנולוגיית החברה לאורך מסלול של כ-1.6 קילומטר כחלק ממסלול כולל של 4.1 קילומטר בין שדה התעופה לעיר ויסביי (Visby) על האי גוטלנד. בעקבות ההודעה מזנקת מניית החברה בכ-13%.

הכביש החשמלי ישמש במסגרת הפיילוט להנעה של אוטובוס חשמלי אשר ישמש כשירות היסעים ציבורי, וכן לצורך ביצוע מבדקים של משאית חשמלית אשר תופעל על ידי נהג מקצועי. עלות הפרויקט היא כ-45 מיליון שקל והוא צפוי להימשך כ-3 שנים להערכת החברה.

באלקטריאון רואים בזכייה ציון דרך אסטרטגי, שישמש הוכחת היתכנות לטכנולוגיה ועשוי להוביל לפרויקטים בהיקפים גדולים יותר על גבי כבישים מהירים, בשבדיה ובמקומות נוספים בעולם. המכרז של משרד התחבורה השבדי מתקיים כחלק מתוכנית שאפתנית גדולה הרבה יותר של ממשלת שבדיה לפריסת תשתית טעינה חשמלית על גבי כבישים מהירים בינעירוניים לאורך של כ-2,000 קילומטר ברחבי המדינה לצורך טעינה דינמית של משאיות חשמלית, מתוך מטרה לצמצם את פליטת גזי החממה. הצלחת פרויקט הפיילוט עשוי להאיץ את יישום התוכנית הממשלתית ולהבטיח כי אלקטריאון תהיה חלק משמעותי בה.

סוללה קטנה יותר, הטענה תוך כדי נסיעה

אלקטריאון פיתחה תשתית טכנולוגית להטענה אלחוטית של כלי רכב חשמליים תוך כדי נסיעה. הטכנולוגיה פועלת באמצעות סלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי רכב באופן אלחוטי באמצעות השראה מגנטית תוך כדי הנסיעה. הטכנולוגיה הזו מסייעת להפחית בצורה משמעותית את המשקל של כלי רכב חשמליים, וזאת מאחר שנדרשת סוללה קטנה יחסית ואף אין צורך במצבר.

עם זאת, הצלחת הטכנולוגיה של אלקטריאון תלויה באימוץ נרחב של התשתית שלה. על כן, ברמה העסקית החברה מתקדמת בשלב ראשון בתחום התחבורה הציבורית ובתחום המשאיות החשמליות. התקנת התשתית של החברה הינה פשוטה יותר בתחום התחבורה הציבורית, וזאת מאחר שאוטובוסים וכלי רכב ציבוריים, כמו גם משאיות המובילות סחורות, נוסעים בנתיבים ייעודיים ומוגדרים מראש. הפיילוט בשבדיה יבחן כאמור את יישום הטכנולוגיה הן עבור אוטובוסים ומשאיות גם יחד.

כמו כן, במסגרת הפרויקט אלקטריאון תקים ותעמוד בראש קונסורציום (מאגד) בינלאומי אשר יכלול חברות מתחומי התשתיות והאנרגיה וכן ומוסדות אקדמיים מובילים בתחום הכביש החשמלי, אשר מיועדים לקחת חלק בפרויקט. חברות המאגד יישאו בכ-10 מיליון שקל מתוך כלל עלות הפרויקט.

 

 

צ'ק-קאפ החלה בניסוי פיילוט בארצות הברית

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) ממשיכה להתקדם במפת הדרכים שלה בדרך לאישור גלולת ה-C-Scan לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס ואיתור פוליפים. היום הודיעה החברה כי החלה בניסוי פיילוט בארצות הברית. הניסוי, שנערך במרכז הרפואי של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק בהשתתפות 45 מטופלים המוגדרים בסיכון ממוצע לפוליפים ולסרטן המעי הגס, ומטרתו היא לבחון את הבטיחות, השימושיות והיענות המשתמשים במערכת של החברה. ניסוי הפיילוט צפוי להימשך מספר חודשים.

בתום ניסוי הפיילוט תחל החברה בהכנות לקראת הניסוי המרכזי המכריע (Pivotal), שעל סמך תוצאותיו תוגש הבקשה לאישור השיווק על ידי ה-FDA. על פי מפת הדרכים שהציגה החברה בתחילת השנה בפני המשקיעים (צ'ק-קאפ נסחרת בנסד"ק), הניסוי המרכזי יחל ב-2020, מתוך מטרה לקבל את אישור ה-FDA ב-2021. ארצות הברית היא שוק היעד הגדול והמרכזי שאליו מכוונת צ'ק-קאפ.

הגלולה שתחליף את הקולונסקופיה

הגלולה של צ'ק-קאפ כוללת בתוכה מקור קרינת רנטגן באנרגיה נמוכה. לאחר בליעתה היא חולפת דרך המעיים ומשדרת את המידע באופן אלחוטי אל אבזר הנישא על-ידי הנבדק. התמונות נאספות באמצעות תוכנת העיבוד של החברה, אשר משחזרת הדמאה תלת-מימדית של המעיים, המאפשרת לרופא "לטייל" בהם ולבדוק אותם מקרוב. בנוסף, התוכנה מבצעת עיבוד של נתוני פני השטח, כדי לזהות באופן אוטומטי את האתרים שבהם קיים חשד להתפתחות הפוליפים.

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השלישי בשכיחותו. מדי שנה מאובחנים ברחבי העולם כ-1.8 חולים חדשים, וכ-881 אלף אנשים מתים מן הסרטן מדי שנה. הפיתוח נועד לתת מענה לבעיה הגדולה ביותר המובילה לתמותה הגבוהה מסרטן המעי הגס. באיתור מוקדם, סרטן המעי הגס ניתן לטיפול בשיעורי הצלחה מאוד גבוהים. ואולם, בדיקת הסקר העיקרית כיום לאיתור מוקדם של הסרטן, הקולונסקופיה, הינה בדיקה פולשנית ובלתי נעימה אשר מחייבת ריקון המעיים וצום של מספר שעות. בעקבות אי הנעימות, רבים נמנעים לבצע אותה ובמקרים רבים הסרטן מתגלה במצב מתקדם כאשר סיכויי ההחלמה נמוכה לאין שיעור. בארצות הברית, למשל, שיעור הנכונות לביצוע בדיקת הקולונסקופיה בקרב קבוצת הסיכון (אנשים מעל גיל 50) עומד על 60% בלבד. כלומר, בכל הנוגע לסרטן המעי הגס, הגברת הנכונות לביצוע בדיקת סקר לגילוי מוקדם פירושה הצלת חיים.

 שוק של עשרות מיליארדי דולרים

כאן טמון החידוש הגדול שמציע הפיתוח של צ'ק-קאפ. בניגוד לבדיקת הקולונסקופיה, בליעת הגלולה של צ'ק-קאפ אינה מצריכה פעולות הכנה מצד הנבדק כגון ריקון ואינה כרוכה בכאבים ובאי-נוחות המלווים את התהליך המקובל של קולונוסקופיה, ובחברה מעריכים כי הפשטות והנוחות של הבדיקה באמצעות הגלולה תגביר באופן משמעותי את שיעור הנכונות. ברמה הכלכלית, הגלולה של צ'ק-קאפ מציעה חיסכון ניכר בעלויות: איתור מוקדם חוסך בהוצאות הגבוהות הכרוכות בטיפול בחולי סרטן מתקדם, וכמו כן, הבדיקה אינה מצריכה מהמרפאה או בית החולים הקצאה של חדר טיפולים מיוחד וצוות מיומן וכן אין צורך בשימוש בחומרי טשטוש.

השוק הפוטנציאלי של המוצר של צ'ק-קאפ הינו אדיר. על פי הערכות החברה שהוצגו במצגת, קבוצת היעד בארצות הברית בלבד מונה 89 מיליון בני אדם והשוק הפוטנציאלי נאמד ב-5.3 מיליארד דולר. באירופה מדובר ב-220 מיליון בני אדם (13.2 מיליארד דולר) ובסין 348 מיליון דולר (20.8 מיליארד דולר). באחרונה הוריד איגוד הסרטן האמריקאי את גיל הסיכון מ-50 ל-45, וזאת בשל העלייה בשכיחות הסרטן בגילאים צעירים יותר.

המוצר של החברה כבר קיבל את אישור משרד הבריאות בישראל וגם את אישור ה-CE האירופי. בימים אלה מתבצע באירופה ניסוי משלים, נרחב יותר, שאם יסתיים בהצלחה יכשיר את הקרקע לתחילת המסחור באירופה. על פי תוצאות ראשוניות, רמת הרגישות שהציגה הגלולה בניסוי המשלים עלה ל-76%, בהשוואה ל-44% בניסוי המקדים.

 

סרגון ו-NEC היפנית משתפות פעולה בתחום הדור החמישי

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סרגון (Ceragon) תשתף פעולה עם NEC, אחת מחברות הטלקומוניקציה הגדולות ביפן, בפיתוח פתרונות תמסורת אלחוטית לדור החמישי, אשר יתבססו על הטכנולוגיות של שתי החברות בתחומי תקשורת המיקרוגל והגלים המילימטריים. הפתרונות מיועדים לספקיות של שירותי תקשורת כחלק מתהליך המעבר של פרישת תשתיות התקשורת של הדור החמישי. בשתי החברות ציינו כי בתום הפיתוח כל אחת מהחברות תספק בנפרד את הפתרונות הללו.

NEC, שבעבר גם היתה לקוחה של סרגון, מספקת פתרונות תוכנה וחומרה למערכות IT, ציוד לרשתות תקשורת וגם מחשבים ומכשירי מובייל. NEC, שהכנסותיה ב-2018 הסתכמו ב-23.2 מיליארד דולר, חזקה במיוחד במגזרים הארגוניים, הממשלתיים והעסקיים. בתחום התמסורת האלחוטית, NEC מציעה את פלטפורמת iPASOLINK, המתבססת על תקשורת גלים מילימטריים. לדברי החברה, הפלטפורמה כבר מותאמת לסטנדרטים והאפיונים של הדור החמישי.

גם סרגון הצהירה לפני כחצי שנה כי שדרגה את פלטפורמת התמסורת האלחוטית שלה, FibeAir IP-20C, המתבססת על מיקרוגל וטכנולוגיה של ריבוי ליבות, כדי לאפשר לספקיות של שירותי תקשורת לבצע את המעבר בין רשתות LTE ל-5G.

אינדיקציה ראשונה לדריסת הרגל של סרגון בעולם הדור החמישי התקבלה בדיווח של החברה לפני מספר חודשים, לפיו ההזמנות שקיבלה החברה ברבעון השלישי בלבד ממפעילות סלולאר בצפון אמריקה לצורך שדרוג התשתית מרשתות LTE ל-5G, הי גדולות בהיקפן הכספי מכל ההזמנות שקיבלה החברה משוק זה במחצית הראשונה של השנה. ב-2018 הסתכמו הכנסות סרגון ב-343 מיליון דולר, גידול של 3.6% בהשוואה ל-2017.

 

ST החליטה להשתלט על שוק רכיבי ה-SiC

פורסם בתאריך ע"י yochais

לאורך השנה האחרונה חזר והצהיר נשיא ומנכ"ל STMicroelectronics, ז'אן-מרק הנרי, כי אחת מהמטרות האסטרטגיות של החברה בשנים הקרובות היא לכבוש נתח של כ-30% משוק ייצור הרכיבים בטכנולוגיית סיליקון קרביד (SiC – Silicon Carbide), שהיא תרכובת של חומר מוליך למחצה הבנוי מצורן (סילקון) ומפחמן (קרבון). להערכת החברה, השוק הזה צפוי להיגע להיקף של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2025.

מוכרת התרכובת הזאת בעיקר בייצור רכיבים הדורשים עמידה במתח גבוה ובטמפרטורות גבוהות. זו אחת מהסיבות שכיום נחשבת תעשיית הרכב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של שוק ייצור רכיבי SiC. חברת ST הצרפתית-איטלקית מנהלת כיום אסטרטגיית מיצוב שנועדה לחזק את מעמדה בתעשיית הרכב החשמלי הנמצאת בתנופה גדולה מאוד. מספר מהלכים שהיא ביצעה בחודשים האחרונים שופכים אור על האופן שבו היא פועלת בתחום.

הדור הבא של המוליכים-למחצה

סיליקון קרביד משתייך לקבוצת חומרים בעלי פס אנרגיה רחב (Wide Band Gap), שזהו תחום האנרגיה שבו לא משתחררים אלקטרונים חופשיים מן האטומים. ככל שפס האנרגיה רחב יותר, כך החומר מסוגל לקבל אנרגיה גבוהה יותר מבלי להיהפך למוליך. הדבר מקנה לרכיבי סיליקון קרביד מספר יתרונות חשובים בהשוואה סיליקון דיאוקסיד או גאליום ארסנייד.

פס האנרגיה הרחב מאפשר לרכיבי SiC לעמוד בטמפרטורות, זרמים חשמליים ותדרים גבוהים מאוד מבלי לשנות את תכונותיו, ולכן הם יכולים להפגין יעילות גבוהה ואובדן אנרגיה נמוך. כיום היישומים המרכזיים לטכנולוגיית SiC הם ייצור רכיבים עבור מקורות לייזר, מערכות מכ"ם צבאיות, כל-רכב חשמליים, פאנלים סולאריים, רכיבי הספק ברשתות חשמל ויישומים תעשייתיים אחרים.

השימוש בפרוסות SiC בתעשיית האלקטרוניקה עדיין מצומצם מאוד מאחר שהייצור מורכב ויקר, אולם למרות זאת רבים מעריכים שהוא צפוי להיות אחד מהחומרים המרכזיים בתעשיית המוליכים-למחצה. כיום למשל, הקוטר הסטנדרטי של פרוסת SiC הוא 150 מילימטר, בהשוואה ל-300 מילימיטר של פרוסת סיליקון. זאת מאחר שטרם פותחה שיטה המאפשרת לייצר פרוסות גדולות יותר מבלי לפגוע באחידות שכבת הגביש. מכאן שהתשואה על פרוסות SiC היא עדיין נמוכה בהשוואה לפרוסות סיליקון.

דיודות SiC של ST למתח של 1200V
דיודות SiC של ST למתח של 1200V

להשתלט על שרשרת האספקה

מאחר שתפוקת הייצור העולמית של פרוסות SiC הינה נמוכה יחסית, המפתח של ST להשגת דומיננטיות בשוק הוא להשתלט על חלק נכבד משרשרת האספקה, ולשם כך היא ביצעה מאז תחילת השנה שתי עסקאות חשובות. בחודש ינואר חתמה ST על הסכם רב-שנתי עם חברת השבבים האמריקאית CREE, המייצרת גם פרוסות SiC, לאספקת שוטפת של פרוסות SiC בהיקף כולל של 250 מיליון דולר לאורך תקופת ההסכם.

חודש לאחר מכן היא שמה את ידה על ספקית SiC נוספת, כאשר רכשה את השליטה (55%) בחברת Norstel AB השבדית תמורת 75 מיליון דולר, עם אופציה לרכוש את שאר המניות. ההסכם מקנה ל-ST שליטה בלעדית על ייצור ה-SiC של החברה השבדית. לאחר שתי העסקאות הכריז ז'אן-מרק הנרי: "אנחנו רוצים לחזק את המומנטום בשוק ה-SiC, הן ברמת הנפח והן מבחינת מגוון היישומים עבור שוק הרכב והמגזר התעשייתי. היעד שלנו הוא להיות החברה המובילה בעולם תחום הזה".

תוכנית אסטרטגית 30 שנה קדימה

שתי העסקאות האחרונות יאפשרו ל-ST לשלוט טוב יותר בשרשרת האספקה של SiC וכך להוזיל את עלות החומר. ואולם, כדי להפוך את רכיבי ה-SiC לכלכליים יותר, האתגר של ST יהיה לפתח טכנולוגיה שתאפשר לייצר פרוסות SiC בגודל של 200 מילימטר, מה שיגדיל את רווחיותן. בחברה מתכוונים להגדיל את השקעותיה בפיתוח הטכנולוגיה עד 2025.

חברת ST נחשבת לאחת מהחלוצות בתחום ייצור סדרתי של רכיבים על גבי פרוסות SiC. בשנת 2004 היא הצליחה לייצר דיודות על-גבי SiC, ובשנת 2009 היא ייצרה טרנזיסטור MOFSET. בשנת 2017 החלה ST לייצר רכיבי SiC באופן סדרתי על-גבי פרוסות בקוטר של 150 מילימטר: רכיבים לממירים סולאריים, לכלי-רכב חשמליים, למנועים תעשייתיים, למתאמי הספק ועוד.

הכנסות החברה בתחום הזה עדיין מצוצמות יחסית, והסתכמו ב-200 מיליון דולר בלבד ב-2018, מתוך כלל הכנסות של 9.7 מיליארד דולר. עם זאת, בעיני ST מדובר במהלך לטווח הארוך. בדברים שנשא במפעל שבו היא מייצרת את רכיבי ה-SiC שלה (בקטניה, איטליה), בתחילת השנה, העריך מנכ"ל ST שבעוד כ-30 שנה כמחצית משוק רכיבי ההספק יתבסס על מצעי SiC.

אקופיה מתקינה בהודו אלפי רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אקופיה (Ecoppia) מהרצליה נמצאת בימים אלה באחד מהשלבים החשובים בתולדותיה. ל-Techtime נודע החברה משתתפת ביחד עם תאגיד סופטבנק היפני בפרוייקט בניית חוות אנרגיה סולארית גדולה מאוד בהודו. הפרוייקט כולל התקנת כמה אלפי רובוטים של החברה אשר ינקו את הפאנלים הסולאריים כדי להבטיח ייצור אנרגיה אופטימלי. גורמים מהחברה מסרו שהפרוייקט מכניס את החברה לשוק שבו פועלות חברות הענק המייצרות אנרגיה סולארית.

החברה שהוקמה בשנת 2013 פיתחה מענה מיוחד לבעיה המטרידה את תעשיית האנרגיה בכל העולם: הצטברות זיהום, כמו לכלוך, חול ואבק על פאנלים סולאריים מהווה בעיה משמעותית מכיוון שהוא עשוי להפחית את תפוקת האנרגיה בשיעור של עד 40%. רוב הפתרונות הקיימים היום בתעשייה מבוססים על שימוש במים ובמברשות, אלא שהם עלולים להזיק לפאנלים וגם דורשים שימוש בכמויות גדולות מאוד של מים יקרים. הרובוטים של אקופיה מנקים את הפאנלים באמצעות מברשות מיוחדות וללא שימוש במים.

הם פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה כשהם מסירים כ-99% מהאבק שהצטבר עליהם במהלך היום. רובוט אחד מסוגל לנקות כ-1,200 פאנלים בלילה. כיום מנקים רובוטים של אקופיה כ-5 מיליון פאנלים סולאריים מדי חודש. המערכת מנוהלת מהענן ונשלטת באמצעות בקר המאפשר שליטה מרחוק על פעילות הרובוטים באתרים הסולאריים.

החברה משתפת פעולה עם חברות מובילות בתעשייה הסולארית העולמית דוגמת Engie Group ו-EDF הצרפתיות, NTPC ו-Adani Power מהודו, Actis Group מאנגליה, ו-SunEdisson/TerraForm מארצות הברית. אחד השווקים המשמעותיים של החברה הוא הודו. לפני מספר חודשים דיווחה אקופיה על פרויקט בהודו להתקנת מערכת E4 בחווה סולארית בקיבולת של 325 מגה-וואט בבעלות חברת האנרגיה Sprng Energy במדינת מדהיה פראדש בהודו. להערכת Spmg, השימוש ברובוטים של אקופיה יביא לחיסכון של כמיליארד ליטר מים בשנה.

טכנולוגיה חדשה תפורה לשוק האמריקאי

לאחרונה החברה דיווחה על דור חדש של רובוטים: היא הוציאה לשוק רובוט חדש בשם T4 (בתמונה למעלה), המותאם לניקוי פאנלים סולאריים המותקנים על מבנים מיוחדים בשם טרקרים (Trackers), המשנים את זווית כיוונם ביחס לשמש לאורך היום. הרובוט הראשון של החברה, E4, מותאם לניקוי פאנלים סולאריים בנטייה קבועה (fixed tilt). ואולם, בשוק הסולארי מתרחב בשנים האחרונות השימוש בשיטה חדשה בשם Single-Axis Tracker, שבה הפאנלים מורכבים על-גבי תושבת הנעה לאורך שעות היום באמצעות ציר אופקי, לרוב ממזרח למערב, במטרה לשמור על זווית פגיעה ישירה בין קרני השמש למשטח הפאנל, וכך למקסם את תפוקת ייצור האנרגיה.

להערכת חברת המחקר WoodMackenzie/GTM, היקף ההתקנות של פאנלים מסוג זה צמח ב-2017 ב-32% והגיע לשיא של 14.5 ג'יגה-וואט. על מנת להתאים את הרובוט לפאנלים נעים, צוייד הרובוט T4 בחיישני תנועה המאפשרים לו לנוע באופן חופשי על-גבי מערך הפאנלים, בניגוד ל-E4 אשר מחובר לשורת הפאנלים באמצעות מתקן תומך. יכולות התנועה החופשית מאפשרות ל-T4 גם לדלג מתושבת לתושבת באמצעות גשרים המחברים ביניהן, ולשוב בתום העבודה לתחנת העגינה.

המוצר פותח בפני החברה שווקים משמעותיים נוספים בעולם, ובעיקר ביבשת אמריקה, שבה סוג זה של פאנלים מאוד נפוץ. ל-Techtime נודע שהחברה בוחנת כעת פתיחה של מרכז פעילות באמריקה, בין אם כשלוחה עצמאית או דרך שיתופי פעולה עם חברות מקומיות. זאת כדי לנצל את הפוטנציאל של המוצר החדש. מעניין לציין שגם במזרח התיכון מרבים להשתמש בפאנלים המשנים את זווית כיוונם. למרות היותה חברה ישראלית, אקופיה רואה פוטנציאל גם בשוק הסולארי המתפתח בערב הסעודית.

בסרטון למטה: הרובוט T4 בפעולה:

Merck רכשה את אנטליק – ותרחיב את מרכז המו"פ בנתניה

פורסם בתאריך ע"י yochais

ענקית הפארמה האמריקאית מרק (Merck) השלימה את עסקת רכישת קבוצת אנטליק הצרפתית (Antelliq), חברת האם של אולפלקס (Allflex). בינואר 2015 רכשה אנטליק, באמצעות חברת-הבת אולפלקס, את חברת SCR מנתניה, המספקת פתרונות לניטור פרות וחלב במשקים, תמורת 250 מיליון דולר. בעקבות הרכישה, הפך מרכז הפיתוח של SCR בנתניה למרכז הפיתוח העולמי המרכזי של אנטליק ופועל תחת השם Antelliq innovation center.

מיד לאחר העיסקה הודיעה מרק שבכוונתה להרחיב את מרכז המו"פ בנתניה, ובכלל זה להרחיב את שטח המשרדים ולגייס עשרות אנשי פיתוח בתחומי התוכנה, חומרה ובינה מלאכותית. כיום מעסיק המרכז כ-300 עובדים, מתוכם למעלה מ-100 אנשי מחקר ופיתוח. הוא מתמקד בפיתוח טכנולוגיות לניטור ומעקב אחר בעלי חיים בחקלאות, כולל אף חיות מחמד. המרכז מנוהל על-ידי אלי קימחין, המשמש גם כמנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של קבוצת אנטליק.

קמפיין גיוס עובדים בישראל

אלי קמחין אמר שהגיוס של עשרות מפתחים, אלגוריתמאים וחוקרי בעלי חיים יסייע לאנטליק לבסס את מעמדה בשוק העולמי לפתרונות דיגיטליים לזיהוי, מעקב וניטור בעלי החיים. "זהו התחום הצומח ביותר בתעשיית בריאות בעלי החיים ומגלגל מאות מיליוני דולרים בשנה". לדבריו, גם שוק חיות המחמד מהווה מנוע צמיחה משמעותי לאור דרישה גוברת בקרב האנשים לשפר את הטיפול בחיות המחמד שלהם.

קמחין: "תחת כנפיה של מרק המוצרים שיפותחו בנתניה ישווקו ביותר מ-140 מדינות כפתרונות עצמאיים או בשילוב עם פתרונות של מרק בתחום בריאות בעלי החיים. לצורך פיתוח דור חדש של פתרונות והרחבת פתרונות קיימים אנו מרחיבים בימים אלה את השטחים הפיזיים של מרכז הפיתוח של אנטליק בנתניה, ונגייס עשרות מפתחים בתחומים כמו ענן וביג דאטה, קוד פתוח, מובייל, מתכנתי C#, אלגוריתמאים ועוד".

במסגרת עסקת המיזוג, שנחתמה בחודש נובמבר, מרק רכשה את מלוא מניותיה של אנטליק מידי קרנות BC Partners תמורת 2.1 מיליארד אירו, והתחייבה לשלם את חובותיה של אנטליק בהיקף של כ-1.1 מיליארד אירו. אנטליק תמשיך לפעול כחברה עצמאית תחת חטיבת בריאות בעלי החיים של מרק.

פטנט ראשון לפורסייט המשלב בין ראייה ממוחשבת ל-V2X

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת פורסייט (ForeSight), המפתחת במקביל שתי טכנולוגיות בטיחות חכמות לרכב, האחת מבוססת על מצלמות וראיית מכונה (ADAS) והשנייה מבוססת על תקשורת סלולארית להעברת מידע בזמן אמת בין כלי רכב (V2X), הודיעה היום על קבלת אישור ראשון לרישום פטנט של החברה ממשרד הפטנטים האמריקאי. חשיבותו של הפטנט היא בכך שהוא מדגים את היתרונות של שילוב וסנכרון בין שתי הטכנולוגיות הללו כדי לספק כיסוי בטיחותי מקיף יותר לכלי רכב ולהולכי רגל.

הפטנט נותן מענה לתרחיש שבו כלי רכב מתקרב במהירות לתמרור או רמזור ונמצא במרחק קצר יותר ממרחק סף הבלימה הבטוח. על מנת למנוע סכנת פגיעה עם כלי רכב אחרים או הולכי רגל בסביבה, מערכת הראייה הממוחשבת QuadSight של פורסייט ברכב הנוסע, המאומנת לזהות תמרורים ורמזורים, במקום להורות על בלימה מסוכנת, מעבירה  באמצעות אפליקציית ה-V2X הסלולארית של פורסייט, Eye-Net, דרך שרת מרוחק, אותות ההתרעה על סכנת ההתנגשות לכל טלפון חכם של נהג או הולך רגל רלוונטיים, כדי שיוכלו לפעול כדי להימנע מההתנגשות עם כלי הרכב המתקרב.

מערכת ה-QuadSight של פורסייט מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה המיועדות לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית. זהו מוצר הדגל של פורסייט והיא כבר דיווחה בשנה האחרונה על מספר מכירות של אבות-טיפוס ליצרניות רכב בעולם.

שתי טכנולוגיות משלימות

בתחילת 2018 נכנסה החברה לתחום חדש בעולם מערכות הבטיחות לנהג והודיעה על השלמת פיתוח של אפליקציית V2X, Eye-Net, המותקנת באביזרים מקושרים כמו סמרטפון, ומספקת קישוריות בין כלי רכב, תשתיות דרך והולכי רגל באמצעות הרשת סלולארית. האפליקציה מאפשרת להעביר בזמן אמת נתוני מיקום ומהירות בין כלי רכב וכך לספק באופן אוטומטי והתראות בפני מצבים שעלולים להביא לתאונת דרכים. היתרון המרכזי של טכנולוגיית ה-V2X על פני מערכות הראייה הממוחשבת הוא שהיא מסוגלת להעביר אינפורמציה על אובייקטים שנמצאים מעבר לקו הראייה של הרכב.

מדובר בשתי הטכנולוגיות המרכזיות כיום בעולם מערכות הבטיחות והן אמורות לפעול במקביל ולהשלים זו את זו בעידן המכוניות האוטונומיות. פורסייט היא אחת החברות היחידות בעולם שמפתחת את שתי הטכנולוגיות הללו במקביל, והפטנט החדש מבליט את יתרונה היחסי בשוק. בשנה שעברה פורסייט התכוונה לפצל את פעילותה בתחום ה-V2X לחברה ציבורית נפרדת, אך ההסכם שגיבשה עם חברת תמדא, שלד בורסאי שלתוכו התכוונה למזג את פעילות ה-V2X, בוטל בתחילת השנה בשל אי-עמידה בתנאים מסוימים.

מנכ"ל החברה חיים סיבוני ציין כי מדובר באישור ראשון של פטנט מתוך משפחת בקשות לאישור רישום פטנטים הקשורים לטכנולוגיית הליבה של החברה. "נכס חשוב זה מחזק את הקניין הרוחני שלנו ומאשר עוד יותר את הטכנולוגיה פורצת הדרך של פורסייט."

 

 

לתשומת לב רפאל: ירידה חדה במכירות המל"טים של אירונאוטיקס

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: מל"ט אורביטר 3 של אירונאוטיקס. צילום: אירונאוטיקס

כחודש לאחר שנחתם ההסכם למכירת חברת אירונאוטיקס (Aeronautics) לרפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו תמורת כ-850 מיליון שקל, הדו"ח השנתי של החברה שפורסם היום (א'), מגלה תמונת מצב פחות מעודדת, שלפיה חטיבת המל"טים של אירונאוטיקס, שבגללה נרקמה עסקת רפאל, סובלת מירידה של 17% במכירות בשנת 2018. זהו גם תחום הפעילות העיקרי של אירונאוטיקס. היקף מכירות המל"טים הסתכם בכ-85.9 מיליון דולר בשנת 2018, בהשוואה לכ-103.5 מיליון דולר ב-2017.

אירונאוטיקס המסבירה את הירידה זה בעיכוב במימוש הזמנות קיימות ובקבלת הזמנות חדשות. ייתכן שהחלטת משרד הביטחון באוגוסט 2017 להשעות מאירונאוטיקס את רישיון השיווק של מל"ט מסוג  Orbiter 1K לאחד מלקוחותיה המהותיים, בשל חשד להפרת נהלי ייצוא ביטחוני, השפיעה על הביצועים העסקיים. היקף ההכנסות של אירונאוטיקס מהלקוח הזה (המוגדר בדו"ח כ"לקוח מהותי ב'") היו כ-13% מכלל הכנסות החברה ב-2016 והסתכמו כ-20 מיליון דולר. בשנת 2018 לא נרשמו הכנסות מאותו לקוח. אגב, בפברואר 2018 ביטל משרד הביטחון את השעיית הרישיון.

קונטרופ והחברות הבנות נמצאות בצמיחה

בסך הכול, הכנסות החברה המאוחדת (כולל החברות הבנות) הסתכמו ב-141.3 מיליון דולר, שהן ירידה של 5% בהשוואה ל-148.8 מיליון דולר ב-2017. החברה סיימה החברה את 2018 עם הפסד תפעולי של כ-1 מיליון דולר בהשוואה לרווח של 16.2 מיליון דולר ב-2017. הפגיעה בחטיבת המל"טים קוזזה על-ידי צמיחה במכירת המערכות האלקטרואופטיות, המיוצרות בחברה הבת קונטרופ (הנמצאת בבעלות שווה של אירונאוטיקס ורפאל): מ-81.8 מיליון דולר ב-2017 לכ-89.6 מיליון דולר ב-2018.

גם החברות האחרות הנמצאות בבעלות חלקית או מלאה של אירונאוטיקס, הראו ביצועים משופרים. בכלל זה קומטקט, המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, זנזוטרה (Zanzottera), המפתחת מנועים למל"טים, ו-CP, המפתחת תחנות שליטה ובקרה לרחפנים. הכנסותיהן המשותפות צמחו בכ-3.7 מיליון דולר בהשוואה לשנת 2017 והסתכמו בכ- 20.6 מיליון דולר ב-2018.

נקודת האר בדו"ח היא שיש עלייה בקבלת הזמנות חדשות: בשנת 2018 התקבלו הזמנות חדשות בהיקף של 182 מיליון דולר, בהשוואה ל-159 מיליון דולר ב-2017. בעקבות כך, צבר ההזמנות לנכון לסוף 2018 עומד על 227 מיליון דולר, שמתוכו הזמנות בהיקף של 138 מיליון דולר אמורות להתבצע ב-2019 (מהן 88 מיליון דולר בתחום המל"טים).

שיא במכירות רפאל

בתוך כך, הרוכשת העתידית של אירונאוטיקס, חברת רפאל מערכות לחימה, דיווחה היום על עלייה של 15% בהכנסות להיקף שיא 2.6 מיליארד דולר. הרווח הנקי של החברה עלה מ-124 מיליון דולר ל-133 מיליון דולר ב-2018. עם זאת, היקף ההזמנות שקיבלה רפאל ב-2018 הסתכם ב-2.6 מיליארד דולר, בהשוואה ל-3.08 מיליארד דולר ב-2017. בסך הכול, צבר ההזמנות של רפאל בסוף 2018 הסתכם בכ-6.7 מיליארד דולר.

מגל תשלב את קו חיישני החדירה עם תוכנות ניהול האבטחה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת מגל (Magal Security Systems) מיהוד מתכננת לפתח מערכות שישלבו בין שני קווי המוצרים שלה: חיישנים לזיהוי חדירה ותוכנות לניהול מערכי וידאו, הנמכרים כיום בנפרד. המטרה היא לספק פתרונות הוליסטיים וחכמים יותר להגנה היקפית על אתרים רגישים. "זהו אחד מהיעדים הטכנולוגיים המרכזיים שלנו," אמר ל-Techtime, סמנכ"ל הכספים של החברה, קובי וינוקור.

וינוקור: "כיום שוק התראות החדירה וההגנה ההיקפית הוא בעיקר שוק של סנסורים. האינטגרציה שלהם עם תוכנות ניהול וידיאו ומערך האבטחה, פותחת עולמות חדשים של בינה מלאכותית, למידת מכונה, ושימוש בדאטה מצטבר מכל מיני אפיקים, כדי לשפר את יכולות זיהוי האובייקטים, זיהוי תבניות ולהפחית למינימום את התראות השווא". השיחה התקיימה בעקבות פרסום הדו"ח השנתי של מגל ל-2018 בשבוע שעבר, שבו היא דיווחה על צמיחה של 44% במכירות, להיקף שיא של כ-92.6 מיליון דולר.

פוטון ושורת קוד

החברה מעסיקה כ-600 עובדים ברחבי העולם, ומפעילה ארבעה מרכזי פיתוח, שניים בקנדה, אחד בישראל ואחד בארצות הברית. כיום היא מפתחת חיישנים אלקטרואופטיים להתראות מפני חדירה, ובכלל זה חיישני סיב אופטי המוטמנים באדמה ומספקים כיסוי לאורך גבולות ארוכים, חיישני מגע ורעש המותקנים בגדרות וחומות, וחיישני מיקרוגל המייצרים שדה אלקטרומגנטי בשטח מוגדר.

קו המוצרים השני של החברה הוא תוכנות לניהול ואנליטיקה של מערכי וידאו ואבטחה באתרים כמו שדות תעופה, בתי כלא, חוות שרתים ומתקני תשתית רגישים. התוכנות מתאימות לכל סוגי החומרה (אגנוסטיות). כיום היא משווקת את שני קווי המוצר בנפרד, ונערכת כעת לביצוע אינטגרציה טכנולוגית בין החומרה והתוכנה שלה, כדי ולהציע פתרונות מלאים להגנה היקפית.

גדר הגבול עם מצרים בנתה את המוניטין של מגל

לצד חטיבת המוצרים, מגל פועלת גם כקבלנית פרוייקטים המתכננת ומטמיעה מערכי אבטחה Turn-Key באתרים רגישים. בתור אינטגרטור היא משתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שלה בשנים האחרונות היה פריסת אמצעי אבטחה אלקטרואופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים, שבלמה את כניסת המסתננים לישראל.

הפרויקט הקנה לחברה מוניטין גדול בעולם, והפך אותה למתחרה פוטנציאלית בפרוייקטים גדולים בעולם, כמו בניית החומה בין ארצות הברית ומקסיקו ובניית חומות בתוך אירופה המתמודדת עם גלי הגירה בלתי חוקית. טראמפ אף הצהיר מספר פעמים כי הוא רואה בגדר שהוקמה בין מצרים לישראל כמודל עבור החומה המתוכננת בין מקסיקו וארצות הברית.

בשנת ב-2018 היתה חטיבת הפרויקטים אחראית לכ-60% מההכנסות, וחטיבת המוצרים לכ-40%. הכנסות חטיבת הפרויקטים צמחו ב-2018 ב-60%, ואילו הכנסות חטיבת המוצר צמחו ב-20%. שוקי היעד המשמעותיים ביותר של החברה הם אמריקה הלטינית (28% מההכנסות), צפון אמריקה (26%), ישראל (15%) ואירופה (15%).

החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-120.5 מיליון דולר. וינוקור: "שוק ההגנה ההיקפית הוא שוק צומח, המתמודד כל הזמן עם איומים חדשים. ישנן גם התפתחויות רגולטוריות שמעודדות את השוק, כמו למשל הצורך לאבטח חוות גידול קנביס בקנדה, שזהו שוק חדש עבורנו שלא היה קיים עד כה. אנחנו גם חזקים מאוד בתחום בתי הכלא בארצות הברית".

אדמה וטקטיקל רובוטיקס מפתחות פלטפורמת ריסוס אוטונומית

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן), המייצרת חומרי טיפול בצומח וחומרי הדברה לחקלאות, וחברת טקטיקל רובוטיקס (Tactical Robotics) הישראלית, המתמחה בפיתוח מל"טים לוגיסטיים גדולים, החלו בניסוי היתכנות לפיתוח משותף של מטוס ריסוס אוטונומי לתעשיית החקלאות. הרובוט האווירי יתבסס על הכטב"ם  Cormorant (בתמונה למעלה) של טקטיקל רובוטיקס, וייקרא Ag-Cormorant (קורמורן חקלאי). תהליך הפיתוח צפוי להימשך כשלוש שנים.

פלטפורמת קורמורן משתייכת לקטגוריה חדשה בעולם כלי הטיס הבלתי מאוישים: כלים גדולי מימדים המסוגלים לשאת מטענים גדולים ומיועדים למשימות לוגיסטיות מורכבות כמו שינוע ציוד, כיבוי שריפות ואפילו פינוי פצועים. חברת טקטיקל רובוטיקס הוקמה על-ידי רפי יואלי שהיה אחד ממפתחי מטוס הלביא, ונחשבת לאחת החברות המתקדמות בתחום. בשנת 2018 היא ביצעה את טיסת ההדגמה הראשונה של הקורמורן.

הקורמורן הוא בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL – Vertical Take Off and Landing, ולכן אינו דורש מנחת ייעודי וניתן להביאו במשאית אל אזור המשימה. כושר הנשיאה שלו נחשב לגדול מאוד בתחום: הוא מסוגל לשאת מטענים במשקל של עד 500 ק"ג (ועד 764 ק"ג כולל דלק) בנפח של 2,640 ליטר. בניגוד למסוק, מדחפי העילוי של הקורמורן (רוטור) מותקנים בתוך הגוף ועל-כן אינם חשופים ומאפשרים לכטב"ם לנווט באופן בטוח בסביבות מורכבות כמו אזורים עירוניים צפופים, גאיות תלולים ויערות, שאינם מתאימים למסוק מכיוון שהרוטור שלו חורג מהמבנה וחשוף.

הריסוס האווירי המאויש נמצא בדעיכה

הפרוייקט המשותף יצא לדרך על-בסיס ההנחה שכ-20% מהריסוסים החקלאיים בעולם מתבצעים היום באמצעות מטוסים ומסוקים. אולם הפעילות הזאת נחשבת למסוכנת, וקיימת ירידה מתמשכת במספר הטייסים המוכנים לבצע את המשימה. האג-קורמורן יבטל את הצורך בטייס אנושי, ויחסוך את עלויות השכר והביטוח הגבוהות הנלוות לטיסוס ריסוס מאוישות.

בנוסף, מעוף ריסוס לא מאוייש יאפשר לנצל את כל שעות היממה, ולא יוגבל לחלון הזמן המצומצם המוקדש לטיסות ריסוס מאויישות (בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות). שתי החברות מעריכות שיש לפלטפורמת קורמורן יתרונות נוספים בהשוואה למטוסי ריסוס שהופכים אותו לפתרון יעיל יותר.

זאת מכיוון שניתן להתאים את מהירות הטיסה לסוג המשימה, ותכונות אווירודינמיות מסויימות של הפלטפורמה מבטיחות רמת החדרה גבוהה יותר של החומר המרוסס, כיסוי אחיד, הפחתת סחף מהרוח ויכולת ריסוס מדויקת. בין השאר, שתי החברות ישלבו בפלטפורמה גם תוכנה ייעודית לתכנון משימת הריסוס.

אדמה מחפשת הייטק

חברת אדמה נמצאת בשליטת התאגיד הסיני כמצ'יינה ומדורגת במקום השישי בעולם בתעשיית החומרים לטיפול בצומח. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-9.5 מיליארד שקל. שיתוף הפעולה עם טקטיקל רובוטיקס נעשה במסגרת ההחלטה האסטרטגית להיכנס לתחום ההייטק בתעשיית החקלאות (Ag-Tech). סמנכ"ל אסטרטגיה ומשאבים בחברה, דני הררי, גילה ל-Techtime שהיוזמות של החברה בתחום כוללות שימוש חכם בחיישנים, ברחפנים, בתוכנות חכמות וב-IoT.

"הבנו שהאג-טק הוא תחום מתפתח המאפשר חקלאות יעילה יותר. הוא מסייע לשפר את התפוקה ולהוזיל עלויות. בברזיל, למשל, 20% מההכנסות שלנו כבר מגיעות מתחום האג-טק". להערכת החברה, יש בישראל כ-550 חברות סטארט-אפ בתחום האג-טק. "אנחנו עוזרים להפוך את הפיתוחים הישראלים למוצרים, ולהתאים אותם ללקוחות ולחומרים הכימיים שאנחנו משווקים".

משרד הביטחון השעה את רישיון הייצוא הביטחוני של אביליטי

פורסם בתאריך ע"י yochais

התמונה למעלה מתוך סרטון שיווקי של אביליטי, המדגים שיטת ציטוט

משרד הביטחון השעה את רשיון הייצוא של חברת אביליטי מערכות ביטחוניות (Ability), המספקת ציוד מודיעין אלקטרוני. ההחלטה התקבלה לאחר שימוע שנערך לנציגי החברה, בשל החשד כי החברה הפרה את חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני כאשר ביצעה פעולות שיווק ויצוא ביטחוני של מערכות האזנה ואיכון ללא רישיונות ובניגוד לדין. על שאר פרטי החקירה הוטל צו איסור פרסום.

כל חברה ישראלית אשר רוצה למכור ציוד, ידע או שירות ביטחוני ללקוחות בינלאומיים, נדרשת להירשם באגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י), ולקבל רישיון שיווק וייצוא. חברת אביליטי מספקת כלים מתקדמים ליירוט, מיקום גיאוגרפי וסייבר, המשמשים סוכנויות הגנה ומודיעין, צבאות, רשויות אכיפת חוק וארגוני הגנת העורף ברחבי העולם. מוצרי החברה נמכרים לממשלות ולסוכנויות ממשלתיות ביותר מ-50 מדינות. ההשעייה הגורפת של רישיון הייצוא של אביליטי מהווה מכה קשה לחברה ועשויה לשתק את פעילותה המסחרית, הממוקדת בשוק הבינלאומי.

חברת אביליטי עלתה בשנה האחרונה לכותרות בעיקר על רקע המשבר הניהולי והפיננסי החמור שאליו נקלעה, שכלל בשיאו שני מקרים שבהם הודיעו חברי הדירקטוריון על התפטרות קולקטיבית במחאה על התנהלות הבעלים. בנוסף, היא התמודדה עם איום לסילוק מבורסת נסד"ק בשל אי-עמידה בתנאי סף. אביליטי חתמה את שנת 2017 עם גירעונות מצטברים של כ-19.1 מיליון דולר לאחר ירידה תלולה בהכנסות, שהסתכמו בכ-1.9 מיליון דולר בלבד. בעקבות מצבה הפיננסי פרסמה החברה אזהרת "עסק חי".

למרות זאת, בנובמבר 2018 היא רכשה חברה סינגפורית שזהותה נותרה חסויה, המפתחת טכנולוגיית ULIN – Unlimited Interception להאזנה וליירוט של תקשורת סלולרית ממרחק בלתי מוגבל. ההחלטה מזכירה את המהלך שננקט נגד חברת אירונאוטיקס: באוגוסט 2017 השעה משרד הביטחון את רישיון השיווק מיצרנית המל"טים אירונאוטיקס, בשל החשד שהפרה את נהלי משרד הביטחון בעסקת מכירה של מל"ט מסוג Orbiter 1K ללקוח שהוגדר על-ידי החברה כ"לקוח מהותי". עם זאת, בניגוד לאביליטי, השעיית הרישיון מאירונאוטיקס חלה רק על מכירת המל"ט מסוג  Orbiter 1K לאותו לקוח, ולא על שאר פעילויותיה.

טאואר-ג'אז ופנסוניק האריכו את השותפות ביניהן ב-3 שנים נוספות

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: מפעל ה-300 מילימטר בעיר אוזו ביפן]

קבלנית הייצור טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק הודיעה היום כי חתמה עם חברת פנסוניק (Panasonic) היפנית על הארכת הסכם השותפות בין שתי החברות בשלוש שנים נוספות, עד 2022. ב-2013 הקימו שתי החברות חברה משותפת (TPSCo), בשליטת טאואר-ג'אז (51%), שהעבירה לידי טאואר-ג'אז את פעילות ייצור השבבים (Foundry) של פנסוניק. השותפות עם פנסוניק היתה אחת העסקאות האסטרטגיות בתולדות טאואר-ג'אז, שהגדילה באופן משמעותי את קיבולת ויכולות הייצור שלה והפכה אותה לאחת מקבלניות הייצור הגדולות בעולם. מניית החברה עולה בכ-4% במסחר בתל אביב בעקבות ההודעה.

במסגרת ההסכם שנחתם ב-2013, העבירה פנסוניק לידי השותפות את שלושת מפעלי ייצור שבבים שלה באזור הוקוריקו (Hokuriku) ביפן, שניים מהם המייצרים שבבים על גבי פרוסות סיליקון של 200 מילימטר ומפעל אחד ב-300 מילימיטר, בתהליכים של 45 ננומטר ו-65 ננומטר. קיבולת הייצור של המפעלים מסתכמת בכ-80,000 פרוסות סיליקון בשנה. בתמורה העניקה טאואר-ג'אז לפנסוניק מניות מיעוט שלה בשווי של 8 מיליון דולר. העסקה עם פנסוניק הוסיפה לטאואר-ג'אז מספר יכולות ייצור מתקדמות שהיו חסרות לה בזמנו, בעיקר בתחום חיישני ה-CMOS, רכיבי RF SOI ורכיבי ניהול הספק ביפולאריים (BCD).

בחמש שנות ההסכם עד כה, השותפות עם פנסוניק הניבה לטאואר-ג'אז הכנסות שנתיות של כ-400-420 מיליון דולר בממוצע, בדומה לצפי של החברה בעת חתימה ההסכם. חלק מההכנסות נבעו מההתחייבות של פנסוניק לבצע הזמנות ייצור מהשותפות. כעת, במסגרת הארכת החוזה, עודכן מבנה התמחור עם פנסוניק, שאמור להביא לירידה משמעותית של כ-80 מיליון דולר בשנה בשווי ההזמנות שלה מן השותפות. עם זאת, בטאואר-ג'אז מעריכים כי הירידה הזו תקוזז מצד אחד על ידי מהלכי התייעלויות וצמצום עלויות שבכוונתה לנקוט, ומצד שני צפי לעלייה בביקושים מצד לקוחות צד שלישי והגדלת קיבולת הייצור של מפעל ה-300 מילימטר בעיר אוזו, המייצר רכיבי RF, ניהול הספק וחיישני CMOS.

EWP הופכת את גלי הים למקור של חשמל נקי

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: חנוכת תחנת הכוח בגיברלטר. צילום: EWP

הפוטנציאל האנרגטי הגלום בגלי הים הוא עצום. לפי ארגון האנרגיה העולמי, ניתן לייצר מגלי הים כמות חשמל כפולה מסך כל החשמל המיוצר כיום בעולם. חברת Eco Wave Power מתל אביב נחשבת לאחת מהראשונות שהצליחו לממש את הרעיון. בשנת 2015 היא הקימה בגיברלטר את תחנת הכוח הראשונה והיחידה בעולם המפיקה חשמל מגלי הים ומחוברת לרשת החשמל. כיום היא מגדילה את קיבולת התחנה מ-100 קילו-וואט ל-5 מגה-וואט, שיכולה לספק כ-15% מתצרוכת החשמל של גיברלטר.

הצלחת הפרויקט בגיברלטר, ששישמה כפרוייקט הוכחת היתכנות לטכנולוגיה, הולידה שורה של פרויקטים נוספים בעולם. מייסדת החברה, אינה ברוורמן, גילתה ל-Techtime שכיום מקימה EWP תחנת כוח בנמל מנזניו במקסיקו ונמצאת בהליכי אישור ותכנון של תחנות כוח בסין, בוויאטנאם, בבריטניה, בסקוטלנד ובקפריסין. בשנה הקרובה היא צפויה להסב את תחנת המחקר שלה בנמל יפו לתחנת כוח מסחרית שתחובר לרשת החשמל.

בסך הכל, מדובר בפרויקטים בביצוע ובתכנון בהספק כולל של כ-100 מגה-וואט. ברוורמן: "החשמל מגלי הים נמצא היום איפה שהאנרגיה הסולארית היתה לפני עשרים שנה. כמעט אף אחד לא שמע על כך. אנחנו מקווים להיכתב בספרי ההיסטוריה כחברה הראשונה שהתגברה על הקשיים בהפקת חשמל מגלי הים".

חוזרים אל החוף

אינה ברוורמן

הרעיון לרתום את תנועת גלי הים להפקת חשמל אינו חדש. עד כה המאמצים התמקדו בהקמת אסדות להפקת חשמל בלב ים (Off-Shore) מתוך הנחה שבגלל שעוצמת גדולה יותר, יש יותר פוטנציאל אנרגטי שלהם. אלא שהקמת האסדות בלב ים היא מורכבת ויקרה מאוד, ולכן החשמל שהפיקו היה יקר ולא כלכלי. בנוסף, הגלים החזקים התגלו כחרב פיפיות ובמקרים רבים הרסו את הציוד. התוצאה: חברות הביטוח סרבו לבטח את אסדות החשמל וחלקן פשט את הרגל.

חברת EWP בחרה בדרך ההפוכה: הקמת תחנות זולות ופשוטות לאורך החוף (On-Shore), שלמרות שהן מייצרות פחות חשמל, המחיר הנמוך והתפעול הפשוטים הופכים את הפקת החשמל לכלכלית יותר. "עלות הקמת תחנה חופית היא כמיליון דולר למגה-וואט, כלומר כמו  חשמל סולארי ופחות מתחנת רוח.

"אבל בניגוד לתחנות רוח או חוות סולאריות, כאן הקרקע ניתנת בדרך כלל בחינם, מאחר אנחנו משתמשים בשוברי הגלים. זמן ההקמה של תחנה קטנה הוא כ-4 חודשים וכשנתיים לתחנה גדולה", אומרת ברוורמן.

כשהגלים חזקים מדי, המערכת ננעלת

המערכות של החברה מבוססות על מצופים המוצבים בצמוד למזח או אל קו החוף. הגלים מייצרים תנועת עלייה וירידה של המצופים המומרת לתנועה של נוזל הידראולי בבוכנה, המפעילה גנרטור הנמצא על החוף מחוץ למים. המערכת כוללת גם מנגנון להגנה מפני סופות, אשר נועל את המצופים ומצמידם למזח כשהגלים חזקים מדי ועלולים לפגוע בציוד.

כדי להפיק חשמל, המערכת זקוקה לגלים בגובה ממוצע של כחצי מטר, שהוא תנאי המתקיים לחופי האוקיינוס בכל עונות השנה, ובישראל ברוב חודשי השנה. המערכת היא מודולרית, וכדי להגדיל את תפוקת החשמל של התחנה, מספיק להוסיף מצופים בהתאם לצורך. חברת EWP מבססת על חלקים "מוכנים מהמדף": גנרטורים של סימנס, והידראוליקה והתקני אגירת חשמל של בוש. לפני מספר חודשים היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם סימנס, המשמשת כקבלן משנה בהקמת התחנה במקסיקו.

"כולם חשבו שאנחנו משוגעים"

חברת EWP הוקמה בשנת 2011 על-ידי אינה ברוורמן והיזם היהודי הקנדי דיוויד לב. הם נפגשו במקרה באירוע חברתי וגיבשו ביחד רעיון להפקת חשמל מגלי הים. כדי להוציאו לפועל ערכו באוקראינה (ארץ לידתה של ברוורמן) תחרות בהשתתפות 300 מהנדסים צעירים, ופיתחו את המערכת על בסיס הרעיונות הזוכים. "פישטנו הכול".

"לקחנו כל מה שטוב באנרגיה סולארית ויישמנו אותו בגלי הים, אבל בניגוד לאנרגיה סולארית, חשמל מגלי הים ניתן להפקה גם ביום וגם בלילה. כולם חשבו שאנחנו משוגעים כשהתחלנו להקים את התחנות לאורך החוף". כיום החברה מחזיקה ב-12 פטנטים בישראל, פטנט בינלאומי אחד ונמצאת בתהליכי רישום של עוד 20 רעיונות (Claims of Novelty).

חסמים רגולטוריים

אלא שבתור מקור חדש להפקת אנרגיה נקייה, הטכנולוגיה להפקת חשמל מגלי הים עדיין נתקלת בחסמים רגולטוריים וביורוקרטיים. "כמעט אף מדינה לא קבעה תעריף לחשמל מגלי הים, ואי-אפשר להקים תחנה ללא תעריף. זהו הגורם החשוב ביותר המשפיע על כדאיות התחנה. בגיברלטר, למשל, קיבלנו מהממשלה תעריף גבוה מכיוון שאירופה מסבסבדת אנרגיה מתחדשת. במקסיקו, לעומת זאת, הגלים אומנם גבוהים יותר אולם התעריף שנקבע הוא נמוך יותר. להערכתי, כרגע אין לנו מתחרים. זה טוב להיות הראשון בשוק, אבל לא הגוף היחיד הפועל בו".

מיטרוניקס פיתחה טעינה אלחוטית לרובוט ניקוי בריכות

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת מיטרוניקס ((Maytronics) מקיבוץ יזרעל פיתחה רובוט חדש לניקוי בריכות, הנטען באופן אלחוטי, בתוך המים, באמצעות השראה אלקטרומגנטית הנוצרת בין סליל המצוי בשקע המותקן בדופן הבריכה וסליל המצוי בסוללת הרובוט. הפיתרון החדשני חוסך את הצורך בחיבור הרובוט באמצעות כבל לשקע חשמלי וכך גם מקל על תנועתו בתוך המים.

המוצר, שקרוי POOL SIDE CONNECT וצפוי לצאת לשוק ב-2020, נועד לסייע למיטרוניקס לפרוץ לפלח שוק שהיא לא פעילה בו כיום: חברות בוני הבריכות החדשות. להערכת החברה, בכל שנה נבנות ברחבי העולם כ-300 אלף בריכות חדשות. ואולם, באופן מסורתי, בוני הבריכות מתקינים בבריכות החדשות שהם בונים מערכות ניקוי המתבססות על משאבות. המוצר החדש יאפשר לחברות הללו להתקין את הערכה בתשתית הבריכה כחלק מתהליך בניית או שיפוץ הבריכה ולהציע פיתרון חדשני שיבדל אותן מהמתחרים.

השקע המגנטי בדופן הבריכה. מתוך הדו"ח השנתי של מיטרוניקס

המוצר החדש השני, ה-IO, שגם כן צפוי לצאת לשוק בשנה הבאה, הוא רובוט לשוק הפרימיום אשר מצויד בחיישן מיוחד ואלגוריתמים של בינה מלאכותית אשר יאפשרו לו למפות, עוד לפני תחילת עבודת הניקוי, את המבנה ואת צורתה של הבריכה ולתכנן מראש את תוכנית הניקוי היעילה והמהירה ביותר. הרובוט יהיה מצויד בתקשורת IoT עם חיבוריות לענן ואפליקציית משתמש.

הטכנולוגיות הללו יאפשרו למיטרוניקס להתממשק אל מהפיכת הבית החכם, שצפויה לצבור תאוצה בשנים הקרובות. לפני מספר חודשים זכה הרובוט החדש בפרס החדשנות בקטגוריית הבריכה החכמה בתערוכת Piscine Global 2018 Pool Innovations, שהתקיימה בליון, צרפת.

מיטרוניקס היא למעשה החברה הגדולה בעולם בתחום הרובוטים האוטומטיים לניקוי בריכות. להערכת החברה, היא מחזיקה כיום בנתח של כ-46% מהשוק העולמי, וזאת בהשוואה ל-37% בשנת 2016 ו-44% ב-2017. כ-98% מהכנסותיה מגיעות ממכירות לשווקים בינלאומיים, שהעיקריים בהם הם ארצות הברית, אירופה ואוסטרליה, שבהם היא פעילה דרך חברות-בנות.

דולפין פרטי בחצר הבית

מוצר הדגל של החברה הוא קו הרובוטים Dolphin. בדומה לשוק הרובוטים הביתיים לשאיבת אבק, הרובוטים של מיטרוניקס מספקים חלופה אוטומטית ויעילה יותר לשיטות הניקוי הקיימות, המתבססות על משאבות חיצוניות. הדולפין כולל יכולת ניווט מונחית ג'ירוסקופ ומצפן. הוא משייט באופן עצמאי בבריכה וצולל לקרקעית כדי לספק כיסוי מלא של תכולת הבריכה. באמצעות מערכת סינון מתקדמת מסלק הרובוט מן הבריכה גם חלקיקי פסולת מילימטריים ובאמצעות מערכת מברשות מנקה את השכבה השומנית הנוצרת על קרקעית ודפנות הבריכה. התהליך עצמו נמשך כשלוש שעות לערך, ובכך מגדיל את זמן השימוש של האנשים בבריכה.

ב-2018, למרות חולשה ברבעון הרביעי, שנבעה בעיקרה מגורמים עונתיים, מיטרוניקס רשמה הכנסות של כ-748.3 מיליון שקל, צמיחה של 17.1% בהשוואה ל-2017. לפני מספר חודשים הציבה החברה יעד להגיע להכנסות של מיליארד שקל ב-2021, ובקצב הצמיחה הנוכחי (ראו גרף למעלה) היא בהחלט נמצאת על המסלול הנכון להשגת היעד.

ננו-דיימנשן קיבלה התראה מהנסד"ק

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) קיבלה בשבוע שעבר התראה מהנסד"ק וזאת לאחר שמניית החברה נסחרה מתחת למחיר של 1 דולר במשך 30 ימים ברציפות ובכך חרגה מאחד מכללי הבורסה. לפי הכללים של הנסד"ק, מניית החברה חייבת להציג ב-180 הימים הקרובים, כלומר עד ה-16 בספטמבר, רצף של 10 ימי מסחר שבהם תיסחר מעל מחיר המינימום, ולא, תימחק מהמשך המסחר בבורסה.

בננו-דיימנשן הגיבו כי החברה תעקוב מקרוב אחר המסחר במניה בתקופת הארכה שניתנה לה ותנקוט במידת הצורך בצעדים שעומדים לרשותה כדי לעמוד בקריטריונים ולהימנע מסילוק מהבורסה. יש לציין כי אין זה בלתי שכיח עבור חברת בסדר גודל של ננו-דיימנשן ליפול מתחת לרף המינימום ולא מעט חברות ישראליות עמדו במצב דומה.

ננו-דיימנשן הצטרפה לנסד"ק במרץ 2016. מניות החברה נסחרות בנסד"ק באמצעות תעודות ADS, כאשר כל ADS מייצג 5 מניות מקוריות. מנגנון ה-ADS מאפשר לחברות זרות, הנסחרות בבורסות מחוץ לארצות הברית, להיסחר בבורסה האמריקאית. לננו-דיימנשן הצטרפה לנסד"ק על מנת לגייס הון בשוק האמריקאי ולקבל חשיפה נרחבת יותר בקהילת המשקיעים בארצות הברית ובמדיה הפיננסית. עם זאת, מניית החברה, שהחלה את המסחר בנסד"ק במחיר של 8.89 דולר, איבדה מערכה בהתמדה בשלוש השנים האחרונות ונסחרת כיום לפי מחיר של 0.74 דולר, המשקף שווי שוק של 26 מיליון דולר.

הירידה בערך השוק של החברה בנסד"ק התרחשה למרות שהחברה סיימה את פיתוח מדפסת ה-PCB התלת-מימדית שלה והחלה לפני כשנה וחצי למכור את הפיתרון החדשני ללקוחות ברחבי העולם. ארצות הברית היא אחד משווקי המפתח של החברה, והיא דיווחה בחודשים האחרונים על שורה של מכירות בארצות הברית, בעיקר בשוק הביטחוני.

בחודש אוגוסט 2018 קיבלה החברה אישור ספק מורשה של ממשלת ארצות הברית (קוד CAGE ), אשר מתיר לה לעשות עסקים עם חברות ממשלתיות וביטחוניות בארצות הברית. המגזר הביטחוני האמריקאי מסתמן כאחד מפלחי השוק האסטרטגיים של החברה ומהווה שער כניסה למגזרים נוספים בתעשייה האלקטרוניקה, שמאמצת בהדרגה את הפיתרון של ננו-דיימנשן. לאור אבני הדרך הללו בשוק האמריקאי, הירידה הגדולה בערך המניה בנסד"ק ודאי מהווה אכזבה מסוימת עבור החברה.

 

קווליטסט מגייסת 100 אנשי סייבר לחטיבת פעילות חדשה

פורסם בתאריך ע"י yochais

ענקית הבדיקות קווליטסט (Qualitest) מצויה בימים אלה בתהליך גיוס נרחב של כ-100 אנשי סייבר עד סוף השנה לחטיבת פעילות חדשה של החברה שתספק שירותי אבטחת סייבר כחלק מובנה מתהליך בדיקת התוכנה ואבטחת האיכות. החטיבה הוקמה מתוך ההבנה שהיבטי אבטחת הסייבר הינם כיום חלק בלתי נפרד מתהליך הפיתוח וה-QA לפני יציאת המוצר אל השוק. החטיבה תופעל מישראל ותנוהל על ידי אורי בראל, שגויס על ידי החברה לצורך המשימה.

בראל, שהגיע לקווליטסט מחברת קומסק (Comsec), אומר בשיחה עם TechTime: "כיום, סייבר הינו תחום מאוד בשל. כלומר, מרבית הבדיקות שעליהן היו אחראיות עד היום חברות הסייבר ניתן ליישם כיום בדרכים פשוטות יותר אם נהפוך זאת לחלק אינטגרלי לתהליך בדיקת התוכנה. הגעתי לקווליטסט כדי לבנות את החטיבה העסקית החדשה בצורה גלובלית במטרה לתת ערך מוסף. ללקוחות."

הכניסה של קווליטסט לתחום הסייבר החלה עם רכישת חברת הסייבר האמריקאית Phyteus לפני כשנה וחצי. ברבעון האחרון החליטה החברה להרחיב את שירותי הסייבר ולספק מעטפת מקיפה יותר, שתשלב את נושא אבטחת הסייבר משלב ה-DevOps ועד Back-Testing, ולשם כך הוקמה החטיבה הייעודית. קווליטסט מחולקת ברמה המבנית לשלוש חטיבות פעילות מרכזיות –  IT, טלקום וביטחון. חטיבת הסייבר תהווה מעין חטיבת-גג שתפקידה יהיה להטמיע את תהליכי בדיקות הסייבר בכל מגזרי הפעילות של החברה.

 "פרצת סייבר היא עוד באג שצריך לתקן"

בראל מסביר כי המהלך של קווליטסט משקף שינוי רחב יותר באופן שבו פועלת התעשייה. "הלקוחות דורשים זאת כיום, כי הם מודעים לחשיבות אבטחת הסייבר ופרטיות המידע. בעולם הפיתוחים המהירים חשוב להטמיע את אבטחת הסייבר לתהליך הפיתוח, ולא לבצע אותו אחרי. המאמץ הטכני הנדרש כדי להוסיף בדיקות סייבר לבדיקות התוכנה המקובלות הוא קטן. רוב בדיקות הסייבר צריכות להתבצע על ידי מומחי בדיקות, ולא על ידי מומחי סייבר שמבצעים בדיקות. חברות הסייבר צריכות להתמקד בפיתוח פתרונות."

עולם הסייבר מתחלק באופן כללי לשני חלקים: חברות המפתחות פתרונות טכנולוגיים לאיומים מסוגים שונים, וחברות שירותים שתפקידן לבצע הערכת מצב על נקודות התורפה של המערכת או התוכנה. לדברי בראל, הטמעת אבטחת הסייבר בתהליך הפיתוח ייעל את כל התחום. "אנחנו רוצים לקחת את זה צעד אחד קדימה: לא רק להצביע על הבעיות, אלא גם להיות חלק מהפיתרון. פרצת סייבר היא כמו כל באג אחר שצריך לתקן ביחד עם צוותי הפיתוח."

קווליטסט מפתח-תקווה הינה, להערכתה, חברות בדיקות התוכנה הטהורה הגדולה בעולם. החברה מפתחת פתרונות מותאמים לתחומים שונים כמו אלקטרוניקה, טלקום, בריאות, פיננסים, ביטחון, תעשייה, IT, גיימינג ועוד. לחברה יותר מ-400 לקוחות, וביניהם ניתן למצוא שמות גדולים בתחומם כמו דיסני, סקיי, EE, טרנס-אמריקה ועוד. החברה מעסיקה כ-3,600 עובדים במרכזי החברה בישראל, ארצות הברית, בריטניה, רומניה והודו, מתוכם כ-1,500 בישראל.

ה-FDA הכיר במערכת של של בריינסוויי כפורצת דרך לטיפול בהתמכרות למשככי כאבים

פורסם בתאריך ע"י yochais

 

חברת המכשור הרפואי בריינסוויי (Brainsway) מהר חוצבים הודיעה היום כי מערכת ה-Deep TMS של החברה זכתה להכרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כמכשיר פורץ דרך (Breakthrough Device) לטיפול בהתמכרות למשככי כאבים אופיואידים. באוקטובר 2017 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על מצב חירום רפואי לאומי נגד ההתמכרות ההמונית למשככי כאבים וסמים אופיואידיים כמו הרואין, המביאה למותם של 175 בני אדם מדי יום.

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות. הטיפולים בתסמונות השונות באמצעות הקסדה נבדלים בעומק הגירוי החשמלי ועוצמתו, התדרים, המיקום, משך זמן הטיפול ותדירותו.

בארצות הברית כבר מאושרת הקסדה לשימוש על ידי ה-FDA לטיפול בדיכאון והפרעה טורדנית כפייתית (OCD). בכוונת בריינסוויי להתחיל בניסוי רב-מרכזי לגמילה מהתמכרות למשככי כאבים כבר בחודשים הקרובים. במסגרת הניסוי ייעשה שימוש בסליל מסוג 7H, שהוא הסליל המאושר על ידי ה-FDA  לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ואשר משמש גם בניסוי המתנהל כיום על ידי החברה לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

ההכרה החדשה של ה-FDA כמכשיר פורץ דרך תסייע לבריינסוויי בהליך הפנייה והאישור העתידי של הניסוי במכשיר והשימוש בו על ידי ה-FDA. כמו כן, בחודשים האחרונים נבחרה בריינסוויי להשתתף בתכנית חדשנות מיוחדת של ה-FDA במסגרתה תפעל בריינסוויי ישירות מול ה-FDA בהליך בדיקה מואץ לקבלת אישור רגולטורי לשיווק מערכת ה-Deep TMS לטיפול בהתמכרות לאופיואידים.

80% מכלל המרשמים לאופיואידים בעולם – בארצות הברית

מנכ"ל החברה יעקב מיכלין ציין כי "ההכרה של ה-FDA בטכנולוגיה של בריינסוויי כפורצת דרך משמעותית מאוד עבורנו, ופותחת בפנינו אפשרויות להמשך הרחבת פלטפורמת ה-Depp TMS על מנת לטפל בהתמכרות למשככי כאבים, אחת מהבעיות הקשות ביותר איתה מתמודדת מערכת הבריאות בארצות הברית. זוהי הזדמנות חשובה עבורנו להרחבת פעילות החברה לטובת החולים ובעלי המניות שלנו".

מספר מקרי המוות כתוצאה משימוש-יתר במשככי כאבים או סמים אופיואידים בארצות הברית זינק מאז 1999 פי ארבעה, במידה רבה בשל קלות היתר שבה מחולקים מרשמים לתרופות אופיואידיות. על פי ההערכות, לא פחות מ-80% מכלל המרשמים למשככי כאבים אופיואידיים בעולם כולו מחולקים בארצות הברית בלבד, המהווה בסך הכול 5% מאוכלוסיית העולם. בעת ההכרזה על מצב חירום רפואי, אמר דונלד טראמפ: "זו מגפה עולמית, וזה דורש מאיתנו להתעמת עם המשבר על כל המורכבויות שלו. זה גורם המוות הגדול ביותר – יותר מתאונות דרכים ורצח בנשק חם גם יחד".

 

שיתוף פעולה אסטרטגי בין אורביט ו-Inmarsat בתחום האינטרנט המוטס

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: מערכת  MPT 30-90 בתהליכי בדיקה במעבדות אורביט. צילום: Techtime

חברת אורביט מנתניה (Orbit Communication Systems) סימנה את תחום הקישוריות במטוסים מסחריים (In-Flight Connectivity) כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה בשנים הקרובות. היום (ד') היא הוודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח עם חברת Inmarsat הבריטית, שהיא אחת מחברות התקשורת הלוויינית הגדולות בעולם, שיתמקד בתחום הקישוריות בטיסות מסחריות. אורביט תספק ל-Innarsat מסופי VSAT מוטסים לתקשורת לוויינית לשימוש בעיקר בטיסות מסחריות.

במסגרת הפרויקט המשותף, אורביט קיבלה הזמנה ראשונה למערכת מדגם MPT 30-90 בהיקף של 650 אלף דולר. מערכת MPT 30-90 פותחה במקור לשוק הצבאי ומשמשת כמערכת תקשורת לוויינית מוטסת רב-תכליתית בתדרי Ka, המותאמת לצרכים צבאיים, ממשלתיים ומסחריים. היא כוללת אנטנה בגודל 46 ס"מ (18 אינץ') שתסופק כמערכת אינטגרלית מלאה הכוללת ממשקי תוכנתה, מכניקה וחשמל. אורביט מסרה שהמערכת היא מודולרית ותעבור התאמה לצרכים של Inmarsat, המייעדת אותה לאספקת שירותי תקשורת לוויינית רחבת פס במטוסים מסחריים ועסקיים, במטוסים צבאיים, במטוסי משימה ובמל"טים.

23,000 מטוסים מסחריים עם אינטרנט עד 2027

הכנסותיה של Inmarsat ב-2018 צמחו ב-5.7% ל-1.3 מיליארד דולר, כשאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר העולים מהדו"ח הוא תחום הקישוריות בטיסות. שהניב לחברה הכנסות של 101 מיליון דולר, כפול מהסכום ב-2017. תחום ה-IFC אמנם מהווה כעת פחות מעשירית מהכנסותיה של החברה, אך צפוי לגדול באופן משמעותי בשנים הקרובות עם התרחבות אימוץ הטכנולוגיה בעולם התעופה המסחרי בעקבות הדרישה הגוברת בקרב הנוסעים. על-פי ההערכות, עד שנת 2027 כ-23 אלף מטוסים מסחריים כבר יהיו מצוידים במערכות תקשורת לוויינית שיספקו לנוסעים שירותי אינטרנט בפס רחב, בהשוואה לכ-7,400 מטוסים ב-2017.

Inmarsat היא אחת מחברות התקשורת הלוויינית הראשונות שהחלו להציע שירותי IFC, ובדו"ח השנתי צוין כי החברה חתמה בשנה האחרונה על שיתופי פעולה חדשים עם לקוחות מעולם התעופה המסחרי שמחזקים את מעמדה בתחום שצפוי להיות תחרותי מאוד בשנים הקרובות. לפני כחצי שנה חתמה Inmarsat על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי ל-10 שנים עם Panasonic Aviation, המספקת מערכות בידור ופתרונות תקשורת לחברות תעופה. שיתוף הפעולה מתמקד בתחום ה-IFC, במטרה לספק לחברות תעופה פיתרון משולב שיכלול שירותי קישוריות, בידור ותוכן בטיסות מסחריות.

צמיחה דרמטית בייצוא השבבים מישראל לסין

פורסם בתאריך ע"י yochais

סין היא צרכנית השבבים הגדולה בעולם, אך היא מתבססת בעיקר על ייבוא שבבים מבחוץ. כעת מתברר כי גם ישראל נהנית מהביקושים האדירים של היצרניות הסיניות. כאן נפלו רוב העיתונים הכלכליים קורבן לדיווח לא מדוייק של סוכנות רויטרס, שדיווחה על צמיחה של 80% בייצוא השבבים הישראלי לסין, להיקף של 2.8 מיליארד דולר ב-2018.

בדיקה של Techtime הראתה שהתמונה האמיתית שונה: היחידה הכלכלית של מכון היצוא הישראלי דיווחה שבמחצית הראשונה של שנת 2018 חל זינוק חד של כ-80% בייצוא הישראלי לסין, וזה הסתכם בכ-2.8 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.6 מיליארד דולר במחצית 2017 וכ-3.2 מיליארד דולר בשנת 2017 כולה.

להערכת היחידה הכלכלית במכון הייצוא, מנוע הצמיחה העיקרי היה ייצוא של שבבים מישראל לסין. בניכוי תעשיית השבבים, הייצוא הישראלי צמח בכ-25% בלבד במחצית הראשונה של 2018. בהשוואה לנתוני הייצוא של 2017 (למ"ס), משמעות הדבר שהיקף ייצוא השבבים צפוי להגיע לכמעט 3 מיליארד דולר בשנת 2018 כולה. להערכת Techtime התרומה העיקרית לייצוא השבבים לסין היא כנראה של חברת אינטל.

אינטל מרחיבה את כושר הייצור

ההערכה מבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2017, שלפיה הרוב המכריע של הייצוא הוא של מעבדים (CPU) ובקרים אלקטרוניים (Micro-controllers), שהסתכם בכ-1.3 מיליארד דולר, בהשוואה להיקף ייצוא בכל תחומי השבבים, של כמעט 1.4 מיליארד דולר. אינטל היא היצרנית הגדולה היחידה בישראל. בדצמבר 2018 היא הצהירה שהיא תגדיל את השקעותיה כדי להרחיב באופן משמעותי את כושר הייצור שלה ברחבי העולם, כאשר המהלך כולל גם את הרחבת מתקני הייצור שלה בישראל. לאינטל יש מפעל ייצור שבבים גדול בקרית גת. כבר בחודש פברואר 2018 הכריזה אינטל על כוונתה להשקיע כ-5 מיליארד דולר (18 מיליון שקל) עד לשנת 2020 בתהליך הרחבת מפעל השבבים בקריית גת (פאב 28).

ישראל מרוויחה ממלחמת הסחר

אלא שבשנה האחרונה נוספה למשוואה תופעה נוספת: מלחמת הסחר. העיצומים ההדדיים שארצות הברית מטילות אחת על השנייה, והמאמץ של כל אחת משתי המעצמות להגן על תעשיית השבבים שלה עצמה, דוחפת לקוחות מסין לחפש מקורות אלטרנטיביים, וישראל היא אחד מהם. ראוי לציין שלקוחות הייטק בסין מכירים היטב את ישראל.

רוב יצרניות האלקטרוניקה הסיניות מפעילות ציוד מתוגצרת חברת אורבוטק, ורוב יצרניות השבבים מפעילות מערכות מטרולוגיה מתוצרת נובה וקמטק הישראליות, או ציוד שפותח ויוצר במרכזים הישראלים של KLA ושל אפלייד מטיריאלס. במקביל, חברות ישראליות רבות מספקות לסין טכנולוגיות נוספות דוגמת קניין רוחני לתכנון שבבים, או מערכות לרכב מקושר וטכנולוגיות לפיתוח רכב אוטונומי. מכאן, שמדובר ככל הנראה במגמה ארוכת טווח.

מירה רוזנצוויג מונתה לסמנכ"לית הכספים של צ'ק-קאפ

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה הודיעה היום על מינויה של מירה רוזנצוויג לסמנכ"לית הכספים (CFO) החדשה של החברה, והיא תיכנס לתפקידה בסוף חודש אפריל. צ'ק-קאפ פיתחה קפסולה נבלעת לאיתור סרטן המעי הגס, הכוללת בתוכה מקור קרינת X. החברה הצהירה לא מכבר כי בכוונתה להשלים ניסוי קליני סופי באירופה ולהכשיר קו ייצור ראשוני, ובמחצית השנייה להתחיל בשיווק מסחרי של הגלולה בישראל ובאירופה.

בארבע וחצי השנים האחרונות כיהנה רוזנזוויג כסמנכ"לית הכספים של חברת אנטרה-ביו, המפתחת תרופות לאוסטיאופורוזיס ותת-פעילות של בלוטת התריס. לפני כן כיהנה במספר תפקידים בתחום הפיננסי, ובכלל זה כסגנית נשיא וכסמנכ"לית כספים של חברת ציוד בדיקת השבבים קמטק (Camtek), וכמנהלת כספים באלרון תעשיות אלקטרוניות. כל החברות הללו, כמו צ'ק הנסחרת בנסד"ק, הינן חברות ציבוריות.

אלכס עובדיה, מנכ"ל צ'ק-קאפ, התייחס לחשיבות של ניסיונה הפיננסי של רוזנצוויג בצומת המכריע שבו מצויה החברה. "זוהי תקופה מרגשת עבור צוות העובדים שלנו, בה אנו מקדמים את המוצר שלנו לקראת ניסויים קליניים בארצות הברית ונערכים למסחור באירופה ובישראל. ניסיונה הרב של מירה בניהול פיננסי בתחום מדעי החיים ובחברות בשלבים מסחריים, יוכיח את עצמו כבעל תרומה משמעותית  תוך שאנו ממשיכים ליישם ביעילות את תוכניתנו העסקית."

 

תעשיית הסמיקונדקטור מאיצה את המעבר לייצור בפרוסות של 300 מילימטר

פורסם בתאריך ע"י yochais

תעשיית הסמיקונדקטור מצויה בעשור האחרון בתהליך מעבר מייצור בפרוסות סיליקון (Wafer) של 200 מילימטר לפרוסות של 300 מילימטר, שמאפשרות לייצר יותר שבבים מכל פרוסה, ובעלות נמוכה יותר. בתחילת החודש דיווחה חברת המחקר IC Insights כי בעשור האחרון נסגרו או הוסבו ברחבי העולם כ-97 פאבים שייצרו פרוסות של 150 ו-200 מילימטר. כעת, דו"ח משלים של חברת המחקר מגלה כי בין 2008 ל-2018 גדל מספר הפאבים המייצרים ב-300 מילימטר גדל מ-66 ל-112.

תהליך זה צפוי להימשך במלוא הקצב גם בשנים הקרובות. להערכת IC Insights, השנה צפויים להיפתח עוד כ-9 פאבים של 300 מילימטר, המספר הגדול ביותר ממאז 2007. ב-2020 מתוכננים להיפתח עוד כ-6 פאבים של 300 מילימטר. ב-IC Insights מציינים כי הפאבים החדשים שייפתחו השנה וב-2020 מיועדים לייצור זיכרונות DRAM ופלאש. חמישה מתוכם בסין., ועד 2023 מספר הפאבים צפוי לגדול ל-138.

המשוכה הגבוהה של 450 מילימטר

בעשורים האחרונים השקיעו חברות השבבים משאבי עתק, שנאמדים במאות מיליארדי דולרים, בפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו ייצור פרוסות סיליקון גדולות יותר. אם בתחילת שנות השמונים, גודל פרוסת הסיליקון הרווח בתעשייה היה 150 מילימטר, בשנות התשעים החלה התעשייה לעבור בהדרגה ל-200 מילימטר, ובתחילת שנות האלפיים ל-300 מילימטר. גודל פרוסות הסיליקון הוא למעשה הבסיס של כל תהליך ייצור השבבים: ככל שקוטר הפרוסה גדול יותר, כך ניתן לייצר יותר שבבים מפרוסה אחת והתפוקה הכללית של התעשייה גדלה. למעשה, אם היו ממשיכים להתבסס היום על פרוסות בגודל של 150-200 מילימטר, תעשיית השבבים לא היתה יכולה לעמוד בביקושים האדירים של שוק הסמרטפונים.

התעשייה כבר מסתכלת קדימה ומכוונת לעבר היעד הבא: פרוסות סיליקון בקוטר של 450 מילימטר. על-פי ההערכות, המעבר הצפוי יפחית את עלות הייצור של כל רכיב סיליקון בכ-25%-30% בהשוואה לייצור ב-300 מ"מ. עם זאת, הגדלת פרוסת הסיליקון אינה עניין מובן מאליו, אלא כרוכה באתגרים פיזיקאליים מורכבים, שכדי להתגבר עליהם יש צורך בפיתוח טכנולוגיות ייצור שיהיו מסוגלות לטפל ולשנע את הפרוסות וציוד בדיקה שיהיה מסוגל למדוד ולבדוק טרנזיסטורים קטנים יותר ומבנים תלת-מימדיים בקנה מידה זעיר יותר. לפי שעה, משוכת ה-450 מילימטר עדיין גבוהה מדי.

לפני מספר שנים העריכו כי ייצור ב-450 מילימטר יהיה זמין, לפחות לצרכי מחקר, לקראת סוף העשור ואף הוקם קונסורציום בשם G450C, שכלל את אינטל, סמסונג, TSMC, GF ו-IBM, שמטרתו היתה לקדם את המחקר והפיתוח של ייצור ב-450 מילימטר. ואולם, ב-2017 התפרק הקונסורציום ורבות מחברות השבבים זנחו, לפחות לעת עתה, את מאמצי הפיתוח בשל העלויות האדירות, ונכון להיום המעבר ל-450 מילימטר אינו נראה באופק.

OTI מוציאה את הייצור מסין בגלל מלחמת הסחר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת On Track Innovations מראש פינה, המפתחת מערכות תשלום מבוססות תקשורת אלחוטית קצרת טווח, צפויה להעביר, עוד בחודש הקרוב, את פעילות הייצור שלה מסין למדינה אחרת. הסיבה: המכסים הגבוהים שמטילה ארצות הברית על ייבוא מוצרים אלקטרוניים מסין במסגרת מלחמת הסחר פוגעים ברווחיות של OTI, המייצרת עשרות אלפי מערכות בשנה. הדבר התבטא בצורה משמעותית בהכנסות ברבעון הרביעי של 2018, שצנחו ב-28% ל-4.5 מיליון דולר.

עם זאת, הירידה החדה בהכנסות ברבעון הרביעי אינה משקפת את הפעילות העסקית של החברה מהצפון בשנת 2018 כולה, שהמשיכה לצמוח ולהתרחב בשווקי מפתח. הכנסות החברה צמחו ב-2018 ב-4.7% ל-21.9 מיליון דולר. בשורה התחתונה, ההפסד הנקי ב-2018 ירד ל-263 אלף דולר, בהשוואה להפסד נקי של 598 אלף דולר ב-2017.

התמקדות בליבת הפעילות: מערכות תשלום

חברת OTI מספקת מערכות אוטומטיות לתשלום לא מזומן, המיושמות בעיקר בתחנות דלק, רשתות מזון, קיוסקים, מכונות ממכר אוטומטיות וכן ובעמדת כירטוס של מערכות הסעת המונים. המערכות מבוססות על פרוטוקול תקשורת בטווח אפס (NFC), המאפשרת לזהות באופן אלקטרוני את כרטיס התשלום ולבצע מיידית את העסקה. המערכות גם מספקות לבתי העסק נתוני טלמטריה מפורטים בזמן אמת המאפשרים לנתח את דפוסי הרכישה ולנהל מלאים בצורה יעילה.

בדצמבר האחרון מכרה OTI את חטיבת MediSmart, המספקת מערכות ניהול אדמיניסטרטיביות וזיהוי ביומטרי למערכת הרפואה, לחברת Smart Applications International מקניה תמורת סכום של 2.75 מיליון דולר במזומן. המהלך התבצע כחלק מההתייעלות הארגונית של החברה מתוך כוונה ולהתמקד בליבת הפעילות שלה בתחום מערכות התשלום. המכירה גם סייעה ל-OTI להקטין את החוב שלה מ-5 מיליון דולר ל-0.3 מיליון דולר ולהגדיל את קופת המזומנים שלה בסוף 2018 ל-5.9 מיליון דולר.

שוקי היעד המרכזיים של החברה הם רוסיה, יפן וארצות הברית. בסך הכול מכרה החברה ב-2018 כ-42,000 מערכות, מתוכן כ-5,000 לשוק היפני וכ-11,000 לשוק הרוסי. התפתחות רגולטורים שסייעה לחברה להרחיב את פעילותה ברוסיה, שוק יעד אסטרטגי, היתה קבלת אישור מהבנק המרכזי של רוסיה לספק אמצעי תשלום עבור כרטיס האשראי הרוסי המקומי Mir. החברה קיבלה השנה אישור דומה גם בקנדה, עבור מערכת הסילוקין הבנקאית Interac, מה שפותח עבור החברה שוק נוסף ל-2019.

אייסייט נכנסת לשוק הרכב הסיני

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת EyeSight מהרצליה, שפיתחה מערכת בטיחות לרכב המתמקדת בניטור ערנותו והתנהגותו של הנהג, חתמה על שיתוף פעולה ראשון עם חברה מערכות בשוק הרכב הסיני, חברת Hefei Zhixin Automotive Technology (HZAT), העוסקת בפיתוח ומכירה של מערכות בטיחות ומערכות חכמות לרכב. ל-TechTime נמסר כי בשלב ראשון שיתוף הפעולה HZAT תנסה לשווק כמה אלפי מערכות DriverSense של אייסייט, שישמשו ליישומים של ניטור עייפות, שימוש בסמרטפון, עישטו ואי-חגירה של חגורת בטיחות, ליצרניות הרכב הסיניות שעימן היא משתפת פעולה, ובמידה והמהלך יצליח שיתוף הפעולה יורחב בעתיד. שיתוף פעולה זה מצטרף לשיתופי פעולה נוספים שיש לאייסייט בתחום הרכב עם סמסונג ו-LG.

שוק הרכב הסיני הוא שוק הרכב הגדול והצומח בעולם, וחברות רבות המפתחות מערכות לרכב פועלות כדי להשיג בו דריסת רגל. מאחר של-HZAT אין כל נוכחות בשוק הגלובלי קשה לאמוד את גודלה וחשיבותה בשוק הסיני. לחברה יש שיתופי פעולה מסחריים עם יצרנית הרכב JAC Motors ויצרנית האוטובוסים Anhui Ankai Automobile, שתיהן ממוקמות באותה עיר Hefei כמו HZAT. שיתוף הפעולה בין שתי החברות נחתם בטקס במעמד סגן ראש עיריית Hefei והנספחת הכלכלית של ישראל בשנחאי, עינת לב.

אייסייט פיתחה טכנולוגיית זיהוי מחוות המאפשרת למשתמש לשלוט באמצעות שפת גוף אינטואיטיבית וללא מגע יד במכשירים דיגיטליים כגון סמארטפון, מחשב נייד, טלוויזיה, ועוד שורה של מוצרים. החברה מפתחת יישומים המתבססים על הטכנולוגיה הזו למגוון של תחומים כגון בית חכ, רובוטיקה, והאינטרנט של הדברים.

בפברואר 2017 השיקה החברה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת, המבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, האופן שבו הוא בוהה ועוד, ומתריעה בפניו בכל פעם שרמת עירנותו יורדת.

בנוסף, המערכת גם ניתנת לשילוב במערכות המידע והבידור (Infotaiment) האלקטרוניות ובמערכות מיזוג האוויר, ומאפשרות לנהג להפעיל את יישומי המערכות הללו באמצעות מחוות יד פשוטות. כך למשל, הנהג יכול לענות לשיחות טלפון נכנסות ולשלוט במסך התצוגה ברכב באמצעות מחוות יד פשוטות כגון סימון בשתי אצבעות, מבלי לגעת במסך השליטה או להסיט את מבטו מהנסיעה.

 שני שליש מתאונות הדרכים – בגלל הסחות דעת

על פי מחקר של חברת הביטוח Atlas, כשני שליש מתאונות הדרכים נגרמות כתוצאה מהסחת דעת של הנהג. כלי רכב אמנם מצוידים כיום במערכות בטיחות מתקדמות כגון בקרת נתיב ובלימה אוטומטית. ואולם, לצד השיפור בבטיחות, מערכות אלה עשויות ליצור לעיתים תחושת שאננות ואשליית בטיחות, שעלולות לגרום לנהג לבצע פעולות מסוכנות כמו שליחת הודעות במהלך הנסיעה.

על כן, לצד מערכות בטיחות המופנות כלפי הכביש, יש חשיבות למערכות המופנות כלפי פנים הרכב אשר עוקבות אחר דריכותו של הנהג ומאפשרות לו לבצע פעולות שונות מבלי להסיט את עיניו מהדרך. גם הרגולטור כבר מתחיל להפנים זאת. כך למשל, התוכנית האירופית לדירוג כלי רכב חדשים (Euro NCAP), המעניקה לכל דגם רכב ציון בטיחות, הודיעה כי החל מ-2020, תכלול בהערכות הבטיחות שלה את הצורך במערכות ניטור נהג.

 

 

צי אירופי מסרב להיפרד ממערכות התקשורת הישנות של אורביט

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אורביט (Orbit) מנתניה ממשיכה את מגמת הצמיחה של השנתיים האחרונות, בעיקר הודות לגידול משמעותי בתחום הפעילות המרכזי שלה: פיתוח וייצור מערכות עקיבה המסנכרנות בין אנטנות קרקעיות וניידות לבין אלומת התקשורת של לוויינים. ביחד עם הדו"ח השנתי שפורסם היום (ד'), החברה דיווחה שצי אירופי החליט להאריך את זמן השימוש במערכות עקיבה שהוא רכש בעבר מהחברה, והזמין חלקי חילוף עבורן בהיקף של 3 מיליון דולר. מדובר במערכות ישנות מדגם AL-7200, שאורביט החליפה אותן בפתרון OceanTRx המודרני. "זו המחשה מצויינת לאמינות המערכות שלנו" אמר מנכ"ל אורביט, בן וויינברגר. "למרות שקשה לאתר חלק מהחלפים הישנים, צברנו מלאי מספיק לצורכי הצי לעוד שנים רבות".

בשנת 2018 צמחו מכירות החברה ב-14% להיקף של כ-44.5 מיליון דולר (גידול של כמעט 50% בהשוואה ל-2016). המכירות בתחום מערכות העקיבה צמחו בשנה האחרונה ביותר מ-30% ותפסו כשני שלישים מההכנסות. בעקבות התוצאות עברה החברה למסלול של ריווחיות: מהפסד תפעולי של 2.8 מיליון דולר ב-2017 לרווח תפעולי של כמיליון דולר ב-2018, ומהפסד נקי של 4.4 מיליון דולר ב-2017 לרווח נקי של 74 אלף דולר ב-2018.

התחזית לשנים הבאות: אלפי לוויינים מנמיכי-טוס

וויינברגר הסביר שהשיפור בתוצאות מגיע בעקבות אסטרטגיה עסקית המתמקדת בפרויקטים איכותיים ובהסכמים אסטרטגיים ארוכי טווח עם שחקנים מובילים, ומיקוד בתחום התעופה האזרחית והצבאית. לפי צבר ההזמנות הנוכחי, הצמיחה צפויה להימשך גם ב-2019: בסוף 2018 נאמד צבר ההזמנות בכ-62.2 מיליון דולר, מתוכם כ-44 מיליון דולר צפויים להתקבל כבר ב-2019.

תחום מערכות העקיבה נמצא כיום ערב צמיחה מהירה, בעקבות התפתחות עולם ה-New Space המאפיין בשימוש במערכי לוויינים מנמיכי-טוס, הנעים במסלולים בינוניים (MEO) ונמוכים (LEO) מעל כדור הארץ. בניגוד ללוויינים גיאוסטציונריים, הנעים במסלול של 36,000 ק"מ ומצויים בנקודה קבועה בשמיים,  מערכי MEO ו-LEO כוללים לוויינים רבים, לעיתים מאות ואלפים, אשר נעים במהירות גבוהה יותר ביחס לכדור הארץ והתקשורת עימם מתבצעת באמצעות אנטנות הכוללות מערכות עקיבה מתוחכמות המסוגלות גם לדלג אוטומטית בין הלוויינים.

20 ציים בעולם מתבססים על אורביט

תחום הפעילות המרכזי השני של אורביט הוא ניהול מערכות שמע ותקשורת פנים למטוסים. בתחום זה דיווחה החברה ב-2018 על הסכם אסטרטגי בהיקף של 109 מיליון דולר ל-5 שנים עם משרד ההגנה האמריקני לשדרוג, שירות ותחזוקה עבור מערכות ניהול תקשורת מוטסות במטוסי תדלוק אווירי מדגם KC-135 Stratotanker של בואינג, הנמצאים בשירות של חיל האוויר האמריקאי. חברת אורביט נמצאת בשליטת קרן פימי ונסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-173 מיליון שקל.

לקוחות החברה כוללים כ-20 ציים ימיים מובילים ברחבי העולם, אינטגרטורים גדולים כגון איירבאס, בואינג, לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ורוקוול קולינס, ספקי שירותי תקשורת כגון סלקס, טלספאציו, יוטלסאט, ניוסאט, גילת והאריס קאפרוק, ארגונים העוסקים בתצפית מהחלל כגון אימאג'סאט וסוכנויות חלל אירופאיות וארגונים ביטחוניים וממשלתיים.

התמונה בראש הכתבה: באדיבות אורביט