מחבר: Techtime

כרם נבו מונתה לסמנכ"לית חטיבת הצמיחה ברשות החדשנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כרם נבו מחברת Wix תיכנס באוקטובר 2023 לתפקיד סמנכ"לית ברשות החדשנות, ותהיה אחראית על חטיבת חברות הצמיחה ברשות, אשר מטפלת בקבוצת החברות הצומחות והגדולות בתעשיית ההייטק הישראלית. מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שכרם "מבינה לעומק את הצרכים והאתגרים הניצבים בפני חברות המבקשות להתבסס בישראל ולצמוח כאן. חברות הצמיחה מקיימות פעילות שאינה רק מו"פ, כגון שיווק, מכירות, ייצור ועוד. הן מהוות מרכיב קריטי באקוסיסטם הישראלי. הצרכים של חברות צמיחה שונים משל חברות הזנק ומתפקידנו לעזור להן על-מנת לחזק את היתרון התחרותי שלנו בעולם".

כיום כרם משמשת כראש מטה לנשיא Wix, ועוסקת בתחומים חוצי-ארגון שעליהם הוא מופקד, בהם: אסטרטגיה עסקית, תהליכי שינוי ארגוניים, שיתופי פעולה עסקיים, תפעול ובינוי, קשרי חוץ ומשקיעים, ועוד. במקביל היא אחראית על קשרי ממשל גלובליים של Wix ומטפלת בנושאי חקיקה דוגמת כלכלה דיגיטלית, מיסוי בינלאומי, שימוש בטוח ברשת וכדומה.

כרם היא מייסדת ומנכ"לית פורום חברות הצמיחה המונה כ-30 חברות הייטק ישראליות המעסיקות יותר מ-500 עובדים כל אחת. הפורום היה בפורום שותף בגיבוש מהלכים כגון: חקיקת חוק תעשיות עתירות ידע לשנת 2023, הגדרת מפעל טכנולוגי במסגרת חוק עידוד השקעות הון, העברת חקיקה בתחום הממשל התאגידי להתאמת דינים לדין האמריקאי, העברת חקיקת מס להקלה על ביצוע מיזוגים ורכישות כאשר החברה הישראלית היא הרוכשת, סיוע בעיצוב מסלול למומחים זרים להייטק ועוד.

הייפר גלובל גיבשה תוכנית התרחבות גלובלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סמנכ"ל טכנולוגיות קבוצת הייפר גלובל, סער בליץ. צילום: Techtime

חברת הייפר גלובל (HIPER Global) מראש העין חתמה על הסכם לייצור ואספקת מחשבים ליישומי AI בהיקף של כ-35 מיליון דולר. זהות הלקוח נשמרת עדיין בסוד, אולם מדובר בלקוח בינלאומי גדול המספק פתרונות מחשוב. החברה העריכה שהיא תספק את המערכות עד למחצית השנייה 2023. הייפר גלובל עוסקת באיפיון, תכנון והרכבת מחשבים ייעודיים המותאמים לצורכי לקוחות OEM, המשלבים אותם במוצר. לקוחותיה כוללים חברות ביטחוניות, יצרני שבבים, יצרני ציוד רפואי, ציוד תקשורת וכדומה.

בחודש מרץ 2023 היא הופרדה מקבוצת אמת מחשוב הנמצאת בשליטת פימי, והחלה לפעול תחת השם החדש הייפר גלובל. החל ממרץ 2023 היא נסחרת בבורסה התל אביבית בתור חברה עצמאית בשליטת קרן פימי לפי שווי שוק של כ-824 מיליון שקל. כיום היא מעסיקה כ-380 עובדים ומכירותיה ב-2022 הסתכמו בכ-300 מיליון דולר. סמנכ"ל הטכנולוגיות של הקבוצה, סער בליץ, הסביר ל-Techtime: "אנחנו מייצרים מגוון גדול מאוד של פתרונות, החל ממחשבים זעירים וכלה במסדים וארונות מחשוב לחדרי שרתים. הלקוח מקבל מחשב מוגמר הכולל את כל מערכות ההפעלה ותוכנות הליבה שהוא זקוק להן".

בשנת 2022 הוכפלו מכירות החברה מחוץ לישראל והסתכמו בהיקף של כ-102 מיליון דולר. "מנוע הצמיחה המרכזי של החברה נמצא בחו"ל". לכן בנוסף למרכזי הייצור והאינטגרציה הישראלים בראש העין, בחיפה ובאשדוד, החברה מפעילה גם שלושה מרכזי פיתוח וייצור בארה"ב, בריטניה ומרכז פיתוח וייצור נוסף שהחל לפעול לפני כשנה בגרמניה. לאחרונה היא גם החלה לעבוד באופן דומה עם שותף בטאיוואן. "אנחנו מנהלים אסטרטגיית התרחבות בחו"ל ומחפשים לרכוש חברות נוספות".

מחשב למערכת הדמייה רפואית (מימין) ומחשב בקרת-ירי ימית מתוצרת הייפר גלובל. צילומים: הייפר אדג' ודרור ורשבסקי
מחשב למערכת הדמייה רפואית (מימין) ומחשב בקרת-ירי ימית מתוצרת הייפר גלובל. צילומים: הייפר אדג' ודרור ורשבסקי

יש הרבה מחשבים בשוק. מדוע הלקוחות זקוקים לכם?

"יש לנו ידע עמוק בארכיטקטורה שאין לחברות החומרה אשר מייצרות את מוצרי הליבה שלהן. אנחנו לא ממתגים את המוצרים שלנו, מכיוון שהם מרכיב במערכת של הלקוח. כך למשל, כאשר חברת סייבר מספקת מוצר כמו Firewall למשל, הרבה פעמים הוא יתבסס על מחשב שלנו שעליו מותקנים התוכנה של הלקוח והלוגו שלה. אנחנו גם מביאים אליהן מערך של עשרות שותפי חומרה אשר מספקים לנו את אבני הבניין לייצור המחשבים, ויכולים להתאים ללקוחות את הפלטפורמה המדוייקת הנדרשת לצרכיהם. להערכתי אנחנו החברה היחידה בישראל שיש לה את דרגת השותפות הגבוהה ביותר גם עם אינטל, גם עם אנבידיה וגם עם AMD. התואר מכניס אותנו לרשימת מקבלי הדוגמאות (Samples) של רכיבים חדשים לפני שהם יוצאים לשוק, ומעניק לנו את מפת הדרכים של היצרנים 5 שנים קדימה. הדבר מסייע לנו לייעץ ללקוחות שלנו כיצד ומתי להיכנס למוצר הבא שלהם".

יניב כהן מונה למנכ"ל אימקו פרויקטים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבוצת אימקו (IMCO) הודיעה היום (ג') על מינויו של יניב כהן לתפקיד מנכ"ל חברת אימקו פרויקטים, חברת-בת של הקבוצה. כהן כיהן קודם לכן במשך 4 שנים כסמנכ"ל תוכניות והנדסה בחברה וניהל את פעילותה בארצות הברית. לפני הצטרפותו לאימקו שימש כסמנכ"ל תכניות בחברת Carmor. 

אימקו פרוייקטים אחראית לפעילות הליבה של הקבוצה: ייצור ואספקה של פתרונות אלקטרו-אופטיקה וניהול הספק לתעשייה הביטחונית, המשולבים בטנקים, נגמ"שים, רכבים שונים, כלי שיט, כלי טיס ועוד.

בין היתר, החברה מייצרת ומספקת מערכות ומוצרים בהיקפים גבוהים לפרויקטי המרכבה ולנגמ"שי הנמ"ר ואיתן. חברת אימקו פרויקטים מעסיקה כ-200 עובדים בשני מתקנים הממוקמים בנשר ונהריה.

[קרדיט צילום: מאיה חבקין]

טלסיס במו"מ לרכישת כל מניות ואריסייט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אוהד יניב, מנכ"ל ואריסייט. "בשוק שלנו אי-אפשר להסתמך על קבלנות משנה". צילום: Techtime

דירקטוריון חברת טלסיס (Telsys) מינה צוות של שלושה דירקטורים לצורך ניהול משא ומתן מול ארלדן טכנולוגיות ובעלי המניות בחברת ואריסייט, במטרה לרכוש את כל מניות ואריסייט ולהחזיק ב-100% ממניותיה. חברת ואריסייט ׁׁ(Variscite) מלוד עוסקת בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים (System on Modules) להטמעה במערכות הלקוח, ערכות פיתוח וכרטיסי הרחבה. כיום החברה מעסיקה יותר מ-100 עובדים. החברה ממוקדת בלקוחות מהשוק התעשייתי והרפואי, ופועלת במתכונת של יצרנית אלקטרוניקה קלאסית ומייצרת את הכרטיסים במפעלה בקריית גת.

המהלך ישנה את אופייה של חברת טלסיס, אשר תיהפך לחברה שבעיקרה היא חברת מו"פ וייצור, ופחות חברה הפועלת בשוק הפצת הרכיבים: בשנת 2022 הסתכמו מכירות ואריסייט כ-324.7 מיליון שקל, ואילו מכירות טלסיס עצמה הסתכמו בכ-108.4 מיליון שקל בלבד. כיום מחזיקה טלסיס בכ-70% ממניות ואריסייט והשאר נמצאות בידי ארלדן (כ-21%) והעובדים. במידה והעיסקה עם ארלדן תתבצע, תחזיק טלסיס בכ-93% ממניות ואריסייט, ואז היא תציע לעובדי ואריסייט להצטרף אל העיסקה ולמכור לה את אחזקתם בחברה, כך שהיא תגיע לשיעור אחזקה של 100%.

ראוי לציין שחברת ארלדן החזקות (החברה האם של ארלדן טכנולוגיות) מחזיקה כיום בכ-26% ממניות טלסיס, אשר נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של כ-1.64 מיליארד שקל (כמעט כפול משווייה באוגוסט 2022). השלמת העיסקה תהיה סיומו של מהלך איטי וסבלני של צבירת מניות ואריסייט לאורך השנים. טלסיס ביצעה את השקעתה הראשונה בוואריסייט בשנת 2014, כאשר היא רכשה כ-32% מהמניות תמורת 8.3 מיליון שקל. מאז היא מגדילה בצעדים קטנים ובהתמדה את חלקה בחברה. המהלך האחרון בוצע בפברואר 2023 שבמסגרתו היא רכשה כ-1.68% ממניות ואריסייט תמורת 25.078 מיליון שקל. כלומר, ואריסייט השיגה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד שקל.

ואריסייט מפעילה מספר קווי SMT במפעל הייצור בקרית גת
ואריסייט מפעילה מספר קווי SMT במפעל הייצור בקרית גת

מנכ"ל ואריסייט ב-13 השנים האחרונות, אוהד יניב, הסביר ל-Techtime שהחברה פועלת בשוק ייחודי שאין בו ענקים דומיננטיים. יניב: "הענקים אוהבים לייצר מוצרים אחידים בכמויות גדולות של כמיליון יחידות. הלקוחות שלנו רוכשים מוצרים בכמויות של כמה מאות עד כמה עשרות אלפי יחידות בשנה. הם גם זקוקים לליווי טכנולוגי. השוק שלנו בנוי מאלפי לקוחות בעלי התמחויות מיוחדות, ולכן הוא פחות מעניין את הענקיות. בעבר ניסו חברות ענק לייצר כרטיסי SoM במחיר אטרקטיבי, אולם הן תמיד נכשלו.

"אנחנו מתבססים על מעבדים מבוססי Arm של NXP ושל Texas Instruments, ומתחייבים לזמינות ולאורך חיי מוצר ארוכים. חברת NXP למשל, מתחייבת לספק את המעבדים לפחות 15 שנים. במקביל, אנחנו מתחייבים לספק כרטיסי NXP לכל אורך אותה התקופה, ולבצע את כל ההתאמות וכל העידכונים כדי לספק ללקוחות כרטיס תואם לחלוטין לכרטיס המקורי שהוא רכש. כיום אנחנו מוכרים בעולם כיצרנית SoM גדולה המופצת בין השאר על-ידי חברת  Arrow העולמית".

מדוע החלטתם לבצע ייצור עצמי?

"הגענו למסקנה שאתה לא יכול לייצר מוצר כמו שלנו בכמויות של מאות אלפי יחידות ולהיות תלוי בקבלן חיצוני. הייצור העצמי מאפשר לנו לשלוט באופטימיזציה של המוצר ובהגדרת רמת האיכות. אנחנו מייצרים להזמנה – לא למלאי – ולמרות שהמוצרים שלנו גנריים, יש בהם מרכיב גדול מאוד של מודולריות המאפשר ללקוח לתפור את המוצר לצרכיו. אי-אפשר לעשות את זה באמצעות קבלנות משנה. תשתית הייצור שלנו מתבססת על מספר קווי SMT, כאשר אנחנו שומרים על רמת רזרבת ייצור של 25%-30% כדי להתמודד עם צרכים פתאומיים".

"העובדה שאנחנו מייצרים את הכרטיסים בעצמנו איפשרה לנו להתמודד עם המחסור ברכיבים בשנות הקורונה, ולסייע ללקוחות שלנו להמשיך ולתפקד גם בחודשים הקשים ביותר. צריך לזכור שבכרטיס ממוצע שלנו יש 300-500 רכיבים ואנחנו מבצעים בדיקות מלאות, כולל בדיקה פונקציונלית של כל כרטיס. לכן גם אין כוונה להוציא את הייצור מהחברה בעתיד – ואריסייט היא חברת High Mix Low Volume מובהקת. היום אנחנו אפילו מגדילים את המלאים שלנו – כדי שנוכל להיכנס למשבר הבא במצב יותר טוב מאשר נכנסנו למשבר הקודם".

מולקול מבקשת לבטל את המיזוג עם אורה אייר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

פחות מחודשיים לאחר שחתמו על הסכם מיזוג, יצרנית מערכות טיהור האוויר האמריקאית Molekule Group הודיעה לחברת אורה אייר (Aura Air) כי היא מבקשת לבטל, בהסכמה, את הסכם המיזוג – כך דיווחה היום אורה אייר לבורסה בתל אביב. בעקבות ההודעה, צונחת מניית אורה אייר בתל אביב בכ-30%, לשווי שוק של כ-9 מיליון שקל.

בהודעה לא פורטו הסיבות מאחורי ההחלטה לסגת מהמיזוג. לצד זאת, מולקול מבקשת להמשיך בשיתוף פעולה מסחרי וטכנולוגי בין החברות. אורה אייר בוחנת את צעדיה. באמצע חודש יוני חתמו החברות על הסכם לפיו מולקול תרכוש את אורה אייר תמורת 6.8 מיליון דולר.

חברת מולקול הוקמה בשנת 2014 על בסיס טכנולוגיה לטיהור אוויר המבוססת על עקרון החימצון של מולקולות אורגניות. לאחרונה החברה גיבשה אסטרטגיית צמיחה, ובינואר 2023 התמזגה עם חברת טיהור האוויר AeroClean. ברבעון הראשון הסתכמו הכנסותיה ב-8.3 מיליון דולר. ההפסד הנקי הסתכם ב-9.9 מיליון דולר ובקופת המזומנים שלה, נכון לסוף הרבעון הראשון, היו כ-7.2 מיליון דולר. היא נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של 73 מיליון דולר.

חברת אורה אייר הוקמה בשנת 2018 על-ידי שני האחים אביעד ואלדר שניידרמן, לאחר שהשתחררו משירות ארוך בצבא. החברה פיתחה אבזר ביתי בגודל של 38 ס"מ על 38 ס"מ אשר מבוסס על מערך של חיישנים אשר בודקים את כל החלקיקים המצויים באוויר, מזהים תופעות יוצאות דופן או עלייה מסוכנת בזיהום, מטהרים את האוויר ומחזירים אותו אל החדר. בחודש פברואר 2023 היא קיבלה ממשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) אישור לרישום פטנט של החברה על טכנולוגיית טיהור האוויר שלה.

נקסט ויז'ן: צמיחה של 86% בהכנסות ברבעון השני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים, דיווחה היום (ב') על הכנסות של 12.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2023 – צמיחה של כ-86% ביחס להכנסות ברבעון המקביל אשתקד.

מאז תחילת השנה דיווחה נקסט ויז'ן על 9 הזמנות מהותיות, בהיקף כולל של 29.6 מיליון דולר. בסך הכול, במחצית הראשונה של 2023 עמדו ההכנסות על 20.7 מיליון דולר, צמיחה של 80% בהשוואה לשנה שעברה. 

הרווח הנקי גדל ברבעון השני של 2023 לכ-6.1 מיליון דולר (כ-50% מסך ההכנסות) כמעט פי 3  בהשוואה לרווח נקי של 2.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח בחציון הראשון של השנה עמד על 10.7 מיליון דולר, גידול של כ-100% בהשוואה לחציון המקביל אשתקד. 

נקסט ויז'ן מאשררת את יעד המכירות השנתי ל-2023 הצפוי בטווח של 44.2 מיליון דולר והמשקף צמיחה שנתית של 70%. צבר ההזמנות של החברה מסתכם ב-31.5 מיליון דולר.

חן גולן, יו"ר ומייסד נקסט ויז'ן, ציין כי החברה היתה עדה לעלייה מהותית בביקושים מתחילת השנה. "נקסט ויז'ן מסיימת רבעון צמיחה נוסף עם תוצאות טובות בכל הפרמטרים, ובהתאם ליעד המכירות האגרסיבי אותו הציבה לעצמה החברה לשנת 2023."

לדברי גולן, אחד היעדים של החברה הוא לבצע רכישה אסטרטגית. במסגרת יישום אסטרטגיית הצמיחה, אנו ממשיכים לבחון השקעות לחברה ומקווים כי מאמץ זה יגיע לידי מיצוי בעסקת רכישה של חברה שתוכל לחזק עוד יותר את פעילותנו ולהמשיך ולהשיא ערך למשקיעים." 

חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום בתנועה. החברה מפתחת כעת גם מצלמות מקוררות במשקל של מתחת ל-2 ק"ג, מוצר שלהערכתה יהיה "שובר שיוויון" בשוק המצלמות המקוררות.

ההייטק מתחיל לברוח מישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תעשיית ההייטק הישראלית מתחילה לצאת מההלם הראשוני של הרפורמה משפטית, והיא מתארגנת לעבודה במתכונת חירום חדשה – בעיקר מחוץ לישראל. סקר שוק חדש של עמותת Start-Up Nation Central אשר נערך בסוף חודש יולי 2023, מגלה שחברות טכנולוגיות רבות מתחילות לבצע מהלכים כמו העברת כספים לחו"ל, פיטורי עובדים ובסופו של דבר התנתקות מישראל.

לפני כחודש שוחח Techtime עם אחד מהמנהלים של קרן הון סיכון מהגדולות בישראל. הוא סיפר שהקרן עדיין משקיעה בחברות ישראליות, "אולם המשקיעים דורשים מאיתנו להשקיע רק בחברות הרשומות בחו"ל". הנתונים שנאספו על-ידי SUNC מגלים שככל הנראה המצב גרוע בהרבה. האווזה שהטילה כל-כך הרבה ביצי זהב בשנים האחרונות, מתחילה להתעייף.

בסקר השתתפו 734 נשאלים, מהם 615 היו מנהלים בחברות טכנולוגיות ובחברות סטארט-אפ ו-115 נשאלים היו מנהלי קרנות הון סיכון וגופי השקעה. מהתשובות שלהם התקבלה תמונת מצב מדאיגה: 68% מחברות הסטארט-אפ החלו לנקוט בצעדים אקטיביים של יציאה מישראל, הכוללים שינוי מיקום רישום החברה, העברת פעילות המטה ואפילו פיטורי עובדים.

כ-22% מהחברות דיווחו שהן כבר הוציאו את יתרות המזומנים שלהן מישראל, ואילו 37% מהמשקיעים דיווחו שחברות הפורטפוליו שלהם הוציאו לחו"ל חלק מיתרות המזומנים שלהן. 20% מהמשקיעים דיווחו שחברות פורטפוליו שלהם החלו בשינוי מיקום החברה, ו-69% מהמשקיעים דיווחו שחברות פורטפוליו שלהם יעשו זאת בעתיד.

נזק שיהיה קשה מאוד לתקן

מנכ"ל Start-Up Nation Central, אבי חסון, הזהיר: "תהליכים כמו העברת חברה לחו"ל או פתיחתה מלכתחילה מחוץ לישראל, הינם תהליכים שאחריהם יהיה קשה להחזיר את הגלגל לאחור". אחד מהקשיים בניתוח תגובת התעשייה למהפיכה המשטרית הוא המיתון בכל תעשיית ההייטק העולמית. בהקשר הזה מציין הסקר שכ-65% מהמשקיעים סבורים שבארה"ב כבר רואים סימני התאוששות מהמשבר – ובישראל רק 12% מהמשקיעים סבורים שיש סימני התאוששות.

יחד עם זאת, מדובר במצב משתנה, ונראה שהנטייה לצאת מישראל היא בעלת דינמיקה משל עצמה, אשר תייצר מציאות חדשה. אי-אפשר להתעלם מההשלכות החמורות של מצב שבו הרוב המכריע של חברות הסטארט-אפ מתכנן לבצע צעדים אשר יצמצמו את חשיפתו לישראל. 76% מהחברות מתכננות להגיב למצב באופן אקטיבי, אם באמצעות הוצאת כספים לחו"ל (31%), רישום החברה מחוץ לישראל (29%), הוצאת עובדים לרילוקיישן (21%), פיטורי עובדים (15%) וכדומה.

התוצאה: רוב מוחץ של בכירים בחברות ההייטק ובקרב המשקיעים סבור שהחקיקה משפיעה על התעשייה לרעה: 78% ממנהלי החברות ו-84% מהמשקיעים ציינו שיש לחקיקה השפעות שליליות על פעילות החברות שלהם. בנוסף, 80% מהמשקיעים סבורים שלהידרדרות היחסים בין ישראל וארה"ב תהיה השפעה שלילית על תעשיית ההייטק הישראלית. כבר היום ניתן לחוש בפעמי העתיד המטריד הזה: 67% מהמשקיעים דיווח שהחלו להשקיע או שוקלים להשקיע בחברות זרות. מתוך המשקיעים שהשקיעו בעבר בחברות זרות – 28% החליטו להגדיל את ההשקעות בחו"ל על חשבון השקעות בישראל.

הכנסות שיא לסטרטסיס ממכירת דיו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית מדפסות התלת-מימד (Stratasys) דיווחה בדוח הכספי לרבעון השני, שפורסם בשבוע שעבר, על הכנסות שיא של 60.8 מיליון דולר ממכירת דיו וחומרי הדפסה למדפסותיה. זהו גידול של 10.3% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022, ועלייה קלה לעומת 60.5 מיליון דולר ברבעון הקודם, שגם כן היוו באותה עת הכנסות שיא.

מכירות הדיו מהוות מרכיב אסטרטגי בתמהיל ההכנסות של החברה, מאחר שמדובר ב"הכנסות חוזרות" מלקוחות קיימים. זהו מדד להיקף השימוש שעושים לקוחותיה במדפסות, ואינדיקציה לכך שהם משתמשים במדפסות לא רק לצורך בניית אבות-טיפוס אלא גם לייצור סדרות קצרות של חלקים סופיים. לדברי החברה, המגזרים שעושים את השימוש המשמעותי ביותר במדפסות לצורך ייצור הם תעשיות הרכב והתעופה והמגזר הממשלתי.

שולי הרווח של סטרטסיס עלו מ-40.5% ל-41.5%, והיא הצליחה לרשום רבעון שביעי רצוף של רווח נקי (במונחי Non-GAAP) של 2.5 מיליון דולר. עם זאת, במונחי GAAP (שהם הכללים החשבונאיים המקובלים בארצות הברית) רשמה החברה הפסד נקי של 38.6 מיליון דולר. בסך הכול, דיווחה החברה על הכנסות של 159.8 מיליון דולר ברבעון השני, גידול קל של 1.6% בהשוואה לרבעון השני ב-2022.

סטרטסיס צופה הכנסות של 630-670 מיליון דולר בשנת 2023 כולה, עם רווח נקי Non-GAAP של 9 מיליון דולר והפסד נקי GAAP של 115 מיליון דולר. יש לציין כי ההפסד במונחי GAAP כולל גם הוצאות חד-פעמיות שקשורות לפעילות החברה בתחום המיזוגים והרכישות.

 

WINT גייסה 35 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ווינט (WINT – Water Intelligence), שפיתחה פלטפורמה לניהול משק המים ואיתור דליפות בבניינים, השלימה גיוס הון בסבב C בהיקף של 35 מיליון דולר, בהובלת קרנות ההון-סיכון Inven Capital ו-Insight Partners ובהשתתפות Taronga Ventures, קרן גלובלית המשקיעה בטכנולוגיות לעולם הנדל"ן, ומשקיעים נוספים. מאז הקמתה, גייסה ווינג כ-60 מיליון דולר.

הפלטפורמה של ווינט היא פלטפורמה אנליטית המתבססת על איתור דליפות ובזבוז מים באמצעות זיהוי אנומליות בגרף צריכת המים של הבניין. כדי לייצר את הדאטה הדרוש, מתקינים מהנדסי החברה מוני מים סטנדרטיים בנקודות אסטרטגיות שונות בצנרת הבניין. באמצעות אלגוריתמים של למידת מכונה המערכת לומדת את דפוסי הצריכה של הברזים השונים בבניין, ומתריאה בפני מנהלי התחזוקה על כל חריגה שעשויה להעיד על דליפה. להערכת החברה, השימוש בפתרון שלה יכול לחסוך כ-20%-25% בצריכת המים.

ווינט מספקת את הפתרון שלה גם למגזר הייצור, ובשנה שעברה דיווחה על שיתוף פעולה עם ענקית המזון פפסיקו (PepsiCo), שהתקינה את המערכת בעשרות מפעלים. הפלטפורמה של WINT מתממשקת עם מערכות המים במפעל ויודעת לזהות, באמצעות אלגוריתמים חכמים, חריגות בצריכת המים בקו הייצור, בין אם כתוצאה מתקלה טכנית כמו שסתום או מנוע תקולים או פשוט מבזבוז-יתר.

לחברות הביטוח נמאס מנזקי מים

בדומה לטכנולוגיות אחרות בתחום התחזוקה המונעת, גם במקרה של ווינט מי שממלאות תפקיד מפתח בקידום אימוץ הטכנולוגיה שלה הן חברות הביטוח. מתברר כי נזקי מים הם הגורם הראשי לתביעות ביטוח בעולם הנדל"ן המסחרי. כך למשל, בקנדה משלמות חברות הביטוח כ-4-6 מיליארד דולר כתוצאה מתביעות בגין נזקי מים, וההוצאות הללו רק הולכות וגדלות: מ-2013 גדל הסכום שמשלמות חברות הביטוח בקנדה על נזקי מים ברבי-קומות פי 3.

בשיחה עם Techtime, הסביר ירון דיציאן, מנהל-שותף בחברה: "נזקי מים בבניינים הפכו לעניין בלתי נסבל עבור חברות הביטוח, והן נאלצות להעלות פרמיות ואת שיעורי ההשתתפות העצמית. גם באתרי בנייה, כשליש מהתשלומים שלהן הם בגין נזקי מים. הן לא מוכנות יותר לשאת במעמסה הזאת, ודורשות מהיזמים לאמץ פתרונות שימתנו את הבעיה."

להערכת ווינט, הנתונים מלמדים כי הטמעת הטכנולוגיה שלה מפחיתה את תביעות הביטוח בגין נזקי מים ב-75%. באחרונה הכריזה ווינט על שיתוף פעולה עם חברת הביטוח HSB, הפועלת בארצות הברית ובאירופה ומתמחה בתחום הנדל"ן. במסגרת שיתוף הפעולה, HSB תעניק כיסוי של עד 250 אלף דולר בגין נזקי מים ליזמי נדל"ן וחברות בנייה שיתקינו את המערכת של WINT עוד בשלב הבנייה. "בעבר מירב ההתקנות שלנו היו בבניינים קיימים. כיום, יותר ויותר קבלנים מתקינים את המערכת כבר באתר הבנייה."

דיציאן מעיד כי בתקופה הנוכחית משקיעים מגלים זהירות רבה יותר. "בסבב הזה, בדיקת הנאותות היתה הרבה יותר קפדנית, בדקו לעומק את הרווחיות, הלקוחות והטכנולוגיה. אבל מים זו בעיה עצומה, והטכנולוגיה שלנו נותנת לה מענה. בארבע השנים האחרונות חווינו צמיחה חדה, וגם התרחבנו למדינות חדשות בארצות הברית ובאירופה, ישראל, איחוד האמירויות וסינגפור."

ווינט החלה את פעילותה בשנת 2018 בניהולם של היזמים אלון גבע, מנכ"ל, וירון דיציאן, סמנכ"ל מוצר ואסטרטגיה על בסיסה של חברת Aqua-Rimat שנוסדה על ידי משה רביד.

קיידנס הכריזה על הדור השמיני של מעבדי Xtensa LX

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על מעבדי Xtensa LX8, שהם הדור השמיני במשפחת מעבדי Tensilica Xtensa LX. הדור החדש תוכנן במטרה לענות לצורך בחסכון באנרגיה ובהפעלת יישומי AI באבזרי קצה. החברה הסבירה שכדי לפתח את מעבדי הדור החדש היא ביצעה שינוי עומק בכל מערכות המעבד הפנימיות. "כיום לא מספיק להגדיל את תדר השעון או להוסיף מעבדים נוספים, וצריך להתמודד עם הסוגיות האחרות במעבד, כמו העברת נתונים, רוחב פס לזיכרון, השהיה וקלות תהליך האינטגרציה".

כך למשל, הרצת רשתות נוירוניות דורשת לעתים קרובות מערכי נתונים גדולים שיש לגשת אליהם במהירות מזיכרון המערכת כדי לעמוד בדרישות זמן אמת. ליבות עיבוד ומעבדי DSP צריכים לתמוך במספר אלגוריתמים בו–זמנית, ובמסננים גדולים המאפשרים להפחית את זמני הגישה לזיכרון. החברה מסרה שהשינויים שבוצעו במעבדי LX8 ישולבו בשאר משפחות מעבדי ה-DSP ומאיצי ה-AI של טנסיליקה.

בין השינויים שבוצעו במעבד: שופר זיכרון המטמון L2 במטרה להפחית את הלחץ על זיכרונות המטמון ברמת L1, שופר חיזוי ההסתעפויות כדי לקבל האצה בביצועים הקריטיים של קוד בקרה, הותקנו ממשקי Arm AMBA מחוזקים כדי להאיץ את המירות התקשורת בין המודולים הפנימיים ולהוריד מהלחץ על אפיק המערכת הראשי, שיפור תהליך הגישה הישירה לזכרון (Direct memory access) מקל על מעבדי ה-DSP  לטפל באלגוריתמים תלת מימדיים מורכבים ולבצע פעולות פריסה/דחיסה והגדלת מספר הפסיקות (interrupts) ל-128.

אנבידיה למדה מאינטל כיצד לתאם את ההשקה של מספר יצרניות מחשבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לעתים נתין ללמוד מהשאיפות של חברה לאו דווקא באמצעות מפת הדרכים הטכנולוגית – אלא באמצעות השיטות שבהן היא מכריזה על מוצרים חדשים. חברת אינטל, למשל, שכללה שיטת השקה שבה היא מכריזה על מעבד חדש ולוח אם חדש, במקביל להכרזה על עשרות מחשבים חדשים אשר ייצאו לשוק בתאריך יעד על-ידי השותפות הטכנולוגיות שלה, ובכך היא מכוונת במכה אחת את כל השוק. כעת נראה שגם חברת אנבידיה מתחילה לאמץ את השיטה הזאת, ובכך היא גם מבהירה לשוק שהיא רואה את עצמה כמתחרה מרכזית של אינטל על הבכורה בשוק.

למרות שהיא אינה מייצרת מחשבים שולחניים כמוצר מרכזי, השבוע היא הכריזה על תחנות עבודה חדשות ממשפחת NVIDIA RTX, שרובן יהיה זמין בשוק בסתיו הקרוב. בדומה למודל של אינטל, אנבידיה לא תייצר ותמכור אותן, היא אחראית לשבבי הליבה, לחלק מהתוכנות, לתכנון הייחוס ולתיאום בין יצרניות המחשבים עצמן, שנועד לוודא השקה בו-זמנית. במקרה הזה מדובר בנבחרת יצרניות המחשבים המובילות: BOXX, HP, Dell ולנובו, אשר יוציאו לשוק סדרה של תחנות עבודה.

מדובר במחשבים חזקים מאוד להרצת תוכנות גרפיות, סימולציות, יישומי תכנון הנדסי, יישומי בינה מלאכותית וכדומה. הם מבוססות על הדור החדש של מעבדי GPU הבנויים בארכיטקטורת Ada Lovelace של אנבידיה, וכוללות מאיצי CUDA, מאיצים ייעודיים לרשתות טנסורים, זכרון DDR6 בנפח של 20GB, וחבילות התוכנה הארגוניות NVIDIA AI Enterprise ו- NVIDIA Omniverse™ Enterprise. כל תחנת עבודה מצויידת בעד ארבעה מעבדי RTX 6000 Ada GPU בעלי זכערון פנימי של 48GB כל אחד, המעניקקים להם עוצמת עיבוד של עד 5,828TFLOPS ביישומי בינה מלאכותית.

אינוויז תגייס 65 מיליון דולר בהנפקת מניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל אינוויז עומר כילף]

חברת אינוויז (Innoviz) הודיעה אתמול (ד') כי בכוונתה לבצע גיוס הון משמעותי באמצעות הנפקה לציבור של מניות. החברה תנפיק כ-26 מיליון מניות ותמכור אותם תמורת 2.5 דולר למניה. בסך הכול, אינוויז מצפה לגייס בהנפקה כ-65 מיליון דולר.

תמחור המניה בהנפקה משקף הנחה משמעותית ביחס למחיר הנעילה אתמול בנסד"ק, שעמד על 3.15 דולר. בעקבות כך, מנייתה של אינוויז יורדת כעת בטרום-מסחר בכ-15%. ההנפקה צפויה להתבצע בשבוע הבא, ומאינוויז נמסר כי החברה תעשה שימוש בהון לצרכיה השוטפים.

ההוצאות התפעוליות של אינוויז ברבעון השני של 2023 הסתכמו ב-30.4 מיליון דולר, עלייה של 6% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022. הנתח המשמעותי ביותר בהוצאות החברה קשור להוצאות המו"פ, שעמדו על 23.8 מיליון דולר ברבעון האחרון על רקע גידול במצבת העובדים. בקופת המזומנים של החברה, נכון לסוף הרבעון השני, יש כ-129.6 מיליון דולר.

בשבוע שעבר חשפה אינוויז, במסגרת הדו"ח הרבעוני, כי היא מפתחת עבור BMW פלטפורמת LiDAR חדשה, אשר תתמוך בנהיגה אוטונומית ברמה 3 ותשתלב בדגמים עתידיים של יצרנית הרכב הגרמנית. הדור הבא יגיע לטווח חישה וגילוי של 450 מטר, בהשוואה ל-300 מטר בדור הנוכחי, ויספק תמונה ברזולוציה גבוהה פי שניים. המערכת תתבסס על מעבד הבינה המלאכותית (AI) הייעודי, InnovizCore, שפותח על-ידי אינוויז, ועל תוכנת חישה מתוגברת אשר תכלול יישומי נהיגה ובטיחות חדשים.

פיתוח המודול השלם כבר הושלם (tape-out) וכעת הוא נמצא במבדקים במעבדות אינוויז. להערכת החברה, היא תשלח דוגמאות ל-BMW ופולקסווגן לקראת סוף השנה, ותוכל לעבור לייצור סדרתי במחצית השנייה של 2024.

ישראל עלתה על מפת העננים של AWS

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שוק תשתיות הענן בישראל נמצא בצמיחה. בשנת 2022 הוא הסתכם בכ-634 מיליון דולר, ושומר על קצב גידול שנתי של כ-6.95%. להערכת חברת המחקר Research And Markets הוא צפוי להגיע להיקף של כ-949 מיליון דולר עד לשנת 2028. הגידול הזה מביא לארץ את ענקיות הענן הגדולות בעולם, דוגמת AWS, אז'ור, אורקל, גוגל ועוד. לפני שבוע הכריזה AWS על השקת ענן ישראלי (AWS Israel Region), אשר מספק את שירותי הענן מחוות שרתים בתוך מדינת ישראל. במקביל, היא העריכה שעד לשנת 2037 יסתכמו ההשקעות שלה בתשתיות הענן בישראל בכ-7.2 מיליארד דולר.

לפי התחשיב שלה, בתקופה הזאת יגדילו ההשקעות האלה את התוצר הגולמי של ישראל בכ-13.9 מיליארד דולר. בשנת 2021 זכתה AWS במכרז ממשלת ישראל להיות ספקית תשתיות הענן המרכזית עבור פרוייקט נימבוס (Nimbus): מסגרת לאספקת שירותי ענן לכל גופי השלטון בישראל – ממשרדי המממשלה ועד הרשויות המקומיות. החברה מסרה שכבר היום מספק הענן הישראלי שירותים לחברות מקומיות רבות מאוד, בהן: בנק הפועלים, בנק לאומי, ביטוח מגדל וביטוח הראל, חברות סטארט-אפ כמו Wiz ו-Wix ומשדרי ממשלה דוגמת משרד הבריאות, התחבורה  ועוד.

פתרונות אוטומציה של AllCloud

לחברת AWS העולמית יש כיום 102 אזורי זמינות (Regions) והיא מתכננת לפתוח עוד 12 אזורי זמינות בעולם. אזור AWS ישראל מכיל שלושה אזורי זמינות, שכל אחד מהם ממוקם באתר מרוחק אחד מהשני, כדי להבטיח המשכיות עסקית של הלקוחות במקרה חירום. החברה מסרה שהאתרים מספיק קרובים אחד לשני על-מנת לעמוד בדרישות מחמירות של מהירות תגובה והשהייה (Latency) נמוכה עבור יישומים קריטיים.

חברת AllCloud מסרה שהיא שותפת הייעוץ הראשית (AWS Premier Consulting Partner) והשותפה הבכירה של AWS בהשקת אזור ישראל. מנהל אזור EMEA בתחום תשתיות ענן ב-Allcloud, אילן נימני, אמר שעם השקת ה-Region של AWS, "נציע עתה כלים ופתרונות מוכנים לצריכה בשירות עצמי, שיסייעו לחברות מסחריות, למשרדי ממשלה במסגרת מכרז נימבוס ולמרכזי מו"פ, יישום מואץ ויעיל של שירותים שיביא לקיצור זמני ההטמעה ודכון של שעות אדם".

פי.סי.בי: עסקה ב-43 מיליון דולר עם חברת מכשור רפואי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנייתה של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות עלתה היום ב-13% במסחר בתל-אביב, וזאת לאחר שהחברה דיווחה על עסקה משמעותית. פי.סי.בי זכתה במכרז לאספקה של מוצרים לזיווד אלקטרוניקה עם חברה גלובאלית בתחום הרפואי. להערכת החברה, היקף המכירות במסגרת החוזה צפוי להסתכם בכ-43 מיליון דולר על פני שנתיים, בין ינואר 2024 לדצמבר 2025. 

מפי.סי.בי נמסר כי מדובר בלקוח קיים, שהיה אחראי בשנת 2022 לכ-21.7 מיליון דולר מכלל הכנסות החברה (128.4 מיליון דולר). פי.סי.בי מספקת שירותים בשלושה תחומים: ייצור מעגלים מודפסים (PCB), שירותי זיווד ובתחילת השנה השיקה קו פעילות נוסף בתחום המארזים המתקדמים (חטיבת InPack). החברה מעסיקה כ-750 עובדים בשני אתרים: מגדל העמק וראש העין (אתר החברה הבת AMS).

בדו"ח הרבעון הראשון 2023 החברה דיווחה על צמיחה של 14% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל, להיקף של כ-33.2 מיליון דולר. רוב הגידול מיוחס לעלייה של 28% במכירות מגזר ההרכבות האלקטרוניות, מכ-14.5 מיליון דולר אשתקד לכ-18.6 מיליון דולר השנה. בתחום המעגלים המודפסים והמצעים שמרה החברה על הכנסות בהיקף של כ-16 מיליון דולר, בדומה לרבעון המקביל אשתקד (16.5 מיליון דולר). צבר ההזמנות של החברה מסתכם בכ-92.4 מיליון דולר.

TSMC מקימה חברת ייצור שבבים אירופית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ייצור שבבים בחברת NXP

מפעל ייצור השבבים שחברת TSMC תכננה בעבר להקים באירופה יפעל במסגרת של חברה עצמאית חדשה בשם European Semiconductor Manufacturing Company – ESMC, אשר תספק שירותי ייצור שבבים (Foundry) מהעיר דרזדן, גרמניה. בשלב הראשון תתמקד חברת ESMC בהקמת מפעל לייצור שבבים. השבוע הודיעו TSMC, NXP, אינפיניאון ובוש על הסכם הקמת החברה החדשה, שבה תחזיק TSMC ב-70% מהמניות, ושאר השותפות יחזיקו ב-10% כל אחת.

תקציב ההקמה של המפעל נאמד בכ-10 מיליארד דולר. דירקטוריון TSMC אישר השבוע השקעה של כ-3.9 בחברת ESMC, כאשר שאר התקציב יגיע מהשותפות האחרות, מממשלת גרמניה, מהאיחוד האירופי ומהלוואות בנקאיות. בשלב הראשון יוקם קו ייצור בעל קיבולת של 40,000 פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ (12 אינטש). הוא ייצר רכיבים בטכנולוגיית CMOS פלנארית בגודל של 22/28 ננומטר ורכיבים מתקדמים יותר המבוססים על טרנזיסטורי CMOS FinFET בגודל של 12/16 ננומטר.

הגנה על שרשרת האספקה של תעשיית הרכב הגרמנית

המפעל צפוי להעסיק כ-2,000 עובדים. חברת ESMC מתכננת להתחיל בהקמת המפעל במחצית השנייה של 2024 במטרה להגיע לייצור המוני לפני סוף 2027. יו"ר חיברת בוש, ד"ר סטיפן הרטונג, הסביר שהקמת החברה גם מסייעת בחיזוק תעשיית השבבים האירופית, וגם מבטיחה את שרשרת האספקה של תעשיית הרכב הגרמנית בתחום השבבים.

מדובר בקואליציה חזקה במיוחד: TSMC הטאיוואנית היא יצרנית השבבים הגדולה בעולם ובשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-91 מיליארד דולר. תאגיד התעשייה הגרמני בוש מעסיק 421,000 עובדים והגיע למכירות של 88 מיליארד דולר ב-2022. יצרנית השבבים הגרמנית איפניניאון מעסיקה 56,200 עובדים ומכירותיה בשנה שעברה הסתכמו בכ-14.2 מיליארד אירו. יצרנית השבבים ההולנדית NXP מעסיקה כ-34,500 עובדים. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-13.2 מיליארדדולר.

 

גילת מעלה את התחזית השנתית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת גילת (Gilat) דיווחה אתמול (ג') על הכנסות של 67.6 מיליון דולר ברבעון השני של 2023, עלייה של 22% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022. גם הרווחיות השתפרה באופן משמעותי: מרווח נקי של 0.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2022 לרווח נקי של 4.3 מיליון דולר ברבעון האחרון. הגידול בהכנסות הגיע ממנועי הצמיחה של החברה. הכנסותיה של החברה מתחומי הקישוריות בטיסות (IFC), תמסורת סלולארית והמגזר הארגוני, הסתכמו ברבעון האחרון ב-40.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-26.9 מיליון דולר בשנה שעברה.

בעקבות המומנטום העסקי החיובי, העלתה גילת את תחזית הכנסותיה ל-2023 לטווח של בין 265 ל-285 מיליון דולר, המשקף צמיחה שנתית של 15% (ביחס לנקודת האמצע). הרווח התפעולי (על בסיס GAAP) צפוי לנוע בין 18-22 מיליון דולר, כפול מבשנה שעברה. עדי צפדיה, מנכ"ל גילת, התייחס לדו"ח ואמר: "אנו חווים גידול משמעותי במגזר הקישוריות בטיסות (IFC) שלנו, עם ביקוש גובר לאנטנות המתכוונות בצורה אלקטרונית (ESA) ומגברים (SSPA) עם לקוחות קיימים וחדשים. חתמנו על הסכם משמעותי וקיבלנו הזמנות ראשונות מ-Satcom Direct, לפיתוח ואספקה של אנטנות ESA שיפעלו על גבי קונסטלציית הלוויינים של OneWeb הפועלת במסלול לווייני נמוך (LEO).

"פרויקט ה-ESA הזה מהווה נקודת מפנה חשובה ומנוע צמיחה עתידי חשוב בזמן בו אנו מגדילים את הנוכחות שלנו באמצעות כניסה לשווקים חדשים ובהן קישוריות בטיסות למגזר העסקי, וכן קישוריות בטיסות למגזר הממשלתי והביטחוני". עוד הוא עדכן כי החברה מתקדמת בהשגת האישורים הרגולטוריים הנדרשים להשלמת רכישת חברת DataPath, שעליה סוכם ברבעון הראשון, וגילת צופה כי העסקה תושלם ברבעון הרביעי.

חדש: מעגל מודפס מחומר אורגני מתכלה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס הדגמה של רכיבי הספק על מצע Soluboard. מקור: אינפיניאון

חברת Jiva Materials הבריטית מתכננת לבצע מהפיכה בתחום הייצור האלקטרוני באמצעות חומר חדש לייצור מעגלים מודפסים בשם Soluboard, אשר מבוסס על דבק המתפורר במים ועל סיבים אורגניים מתכלים. החומר החדש מתוכנן להחליף את החומר הקיים היום בתעשייה (FR-4 PCB). החברה פיתחה את החומר ב-6 השנים האחרונות ולפני כחודש השלימה גיוס הון בהיקף של כמיליון ליש"ט, כדי להביא את המצעים החדשים אל השוק.

אחת מהלקוחות הראשונות של ג'יבה היא חברת אינפיניאון הגרמנית, אשר חשפה לפני שבוע שלושה כרטיסי הדגמה של רכיבי הספק חדשים, אשר מבוססים על מעגל PCB מתכלה. החברה מסרה שהיא ייצרה 500 יחידות אשר נמצאות כיום בשימוש לצורך בדיקת החומר החדש, כולל מעגל הספק לבקרת מקררים. החברה דיווחה שבהתאם לתוצאות מבחני השימוש והמאמץ של המעגלים, היא תספק המלצות כיצד להשתמש בהם. בין השאר היא הסבירה שהחומר החדש מאפשר לפרק בקלות מעגלים ישנים ולמחזר רכיבי הספק משומשים בתהליך הפרדה שאינו פוגע בהם.

"זה יהיה צעד חשוב ליצירת כלכלה מעגלית בתעשיית האלקטרוניקה, אשר מבוססת על שימוש חוזר", הסביר אנרדיאס קופ, מנהל תחום רכיבים דיסקרטיים בחברה. מייסד משותף ומנכ"ל ג'יבה, ג'ונתן סוונסטון, אמר שתעשיית האלקטרוניקה העולמית מייצרת כיום כ-18 מיליארד מ"ר של מעגלים מודפסים שאינם ניתנים למחזור ואינם מתכלים. "המעבר לתהליכי מחזור מבוססי מים בתעשיית האלקטרוניקה מקל על השימוש החוזר במתכות וברכיבים. החלפת כרטיסי FR-4 PCB בכרטיסי Soluboard , תביא להפחתה של 60% בפליטת הפחמן של תעשיית המעגלים המודפסים".

כרטיס ארדואינו אשר יוצר באמצעות החומר האורגני המתכלה
כרטיס ארדואינו אשר יוצר באמצעות החומר האורגני המתכלה

במלים אחרות: השימוש ב-Soluboard במקום בחומרים המסורתיים, מאפשר להערכת החברה לחסוך 10.5 ק"ג פחמן דו חמצני ו-620 גרם פלסטיק בכל מ"ר של מעגל מודפס. חברת אינפיניאון הסבירה שלבדיקות שהיא מבצעת כיום תהיה השפעה גדולה על האסטרטגיה שלה: "בינתיים החומר החדש נמצא בשימוש מוגבל במספר כרטיסי הדגמה, אולם אינפיניאון שוקלת מעבר מלא לחומר החדש, במטרה להגיע למצב שבו כל הכרטיסים האלקטרוניים שהיא מייצרת יתבססו על חומרי PCB מתכלים".

 

איירטאצ' דיווחה תוך חודש על הסכמים ב-38.8 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת איירטאצ' (Airtouch), המפתחת רובוטים לניקוי יבש של פאנלי םסולאריים, דיווחה בחודש האחרון על שורה של הסכמים משמעותיים בהודו וישראל. השווי הכספי של ההסכמים הללו, שכוללים את מכירת הרובוטים ושירותי תמיכה ותחזוקה ארוכי-טווח, הינו כ-38.8 מיליון שקל. בהודו, שוק המפתח של אייטאצ', דיווחה החברה על הסכמים עם שתי חברות אנרגיה מתחדשת גדולות במדינה, ReNew ו-Amplus Solar.

ריניו נחשבת לחברת הפרויקטים הגדולה ביותר בהודו בתחום האנרגיה המתחדשת. היא מקימה ומפעילה חוות סולאריות ותחנות רוח בכ-19 מדינות ברחבי הודו. התפוקה הכוללת של צבר הפרויקטים שלה עומדת על 13.2 גי'גה-וואט, מתוכם כ-7.2 ג'יגה-וואט של חוות סולאריות. הפרויקטים הסולאריים שכבר פעילים מפיקים כ-4 ג'יגה וואט. ב-2021 נכנסה ריניו למסחר בנסד"ק באמצעות מיזוג עם חברת ספאק, ושווי השוק הנוכחי שלה עומד על 2.2 מיליארד דולר.

לריניו תספק איירטאצ' רובוטים מסוג AT 4..0, ושירותי תמיכה למשך 25 שנה, עבור ארבעה חוות סולאריות חדשות עם פאנלים סולאריים קבועים (Fixed Tilt), וזאת תמורת סכום כולל של כ-24 מיליון שקל, מתוכם כ-7 מיליון שקל עבור רכישת הרובוטים וכ-17 מיליון שקל עבור השירותים השוטפים. זהו ההסכם החמישי של אייטאצ' עם ריניו, והגדול ביותר מבחינה כספית. שוויים הכספי של כלל הפרויקטים של איירטאצ' עם ריניו מסתכם ב-31 מיליון שקל.

חברת Amplus Solar, המשתייכת לקבוצת Petromas המלזית, מקימה פרויקטים סולאריים ללקוחות מסחריים ממגוון מגזרים כמו רכב, תעופה, ייצור, קמעונאות ועוד. יש לה כ-600 פרויקטים ברחבי הודו בתפוקה כוללת של 1.5 ג'יגה-וואט. איירטאצ' תספק לאמפלוס רובוטים מדגם AT 4.0, ושירותים למשך 25 שנה, לחמש חוות סולאריות, שבהם הפאנלים הסולאריים משנים את הטייתם בהתאם לזווית השמש (trackers), וזאת תמורת 12 מיליון שקל (מתוכם כ-3.6 מיליון שקל עבור רכש הרובוטים).

הודו היא אחד השווקים הסולאריים המתפתחים בקצב המהיר ביותר, וזאת הודות לתמיכה ממשלתית והשקעות זרות. לפי נתוני GlobalData, הודו מדורגת רביעית בעולם (אחרי סין, ארצות הברית ויפן) בתפוקת האנרגיה הסולארית, הנאמדת ב-2023 ב-83.6 ג'יגה-וואט.

מגעים להסכמים נוספים

השבוע דיווחה איירטאצ' גם על הסכם בישראל, עם חברת "שיכון ובינוי אנרגיה", לאספקת רובוטים מדגם AT 3.0, ושירותים ל-20 שנה, עבור חווה סולארית, תמורת 2.8 מיליון שקל. עוד דיווחה החברה, כי היא מנהלת בימים אלה מגעים להסכמים נוספים בהודו ובישראל בהיקף כולל של 12-16 מיליון שקל.

חברת איירטאצ' סולאר הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר יניר אלוש, ומספקת פתרונות רובוטיים לניקוי יבש (ללא מים) של פאנלים פוטו-וולטאים, המשמשים בייצור אנרגיה סולארית. החברה מפעילה שני מרכזי ייצור, בישראל ובהודו ומוכרת את מוצריה בישראל ובהודו. בחודש מרץ 2021 היא גייסה כ-61 מיליון שקל באמצעות הנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה של תל אביב.

הכנסותיה של איירטאצ' ב-2022 הסתכמו ב-16.4 מיליון שקל, לעומת 10.4 מיליון שקל ב-2021. שווי השוק של החברה בבורסה עומד כיום על 36.9 מיליון שקל.

אינפיניאון וקואלקום יפתחו מעבדי RISC-V לתחום הרכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קואליציה חדשה ורחבת היקף של חברות תעשייתיות מקימה חברה חדשה בגרמניה אשר תתמקד בפיתוח ואספקת פתרונות חומרה ותוכנה המבוססים על מעבדי RISC-V. קבוצת החברות אשר מקימה את החברה החדשה הן קואלקום (Qualcomm), אינפיניאון (Infineon), נורדיק סמיקונדקטור (Nordic Semiconductor), חברת NXP ותאגיד התעשייה הגרמני Bosch. עדיין אין פרטים מלאים על מוצרי החברה, מלבד הצהרה משותפת שלפיה היא תספק פתרונות, ותכנוני ייחוס עבור מערכות מבוססות RISC-V, בתחילה עבור שוק הרכב ולאחר מכן ליישומי IoT ותקשורת ניידת. יחד עם זאת, מכיוון שמדובר בקבוצה של יצרניות שבבים, ניתן להניח שמטרתה לפתח ולייצר מעבדים מסוגים שונים מבוססי RISC-V.

הקבוצה החלה בשלבי הקמת החברה, אשר תפעל מגרמניה. סגן נשיא לפתרונות אלקטרוניקה ממונעים בחברת בוש, ג'נס פאברוסקי, אמר שהחברה החדשה תחזק את תעשיית השבבים האירופית. פטר שיפר, מנהל חטיבת הרכב באינפיניטאון, אמר שהחברה החדשה תפתח ותייצר מעבדי RISC-V עובר כלי רכב, "אשר יבטיחו תאימות הדדית ותקנים אחידים בכל מערכות המחשוב ברכב". חברת קואלקום הודיעה שלפני חמש שנים היא החלה לחקור את הארכיטקטורה החדשה וכבר שילבה מיקרו-בקרים מבוססי RISC-V במספר מערכות.

בפוסט שהעלה באתר החברה, הסביר מנהל הטכנולוגיות הראשי של NXP, לארס רגר, שתעשיית השבבים הזדעזעה בספטמבר 2020 כאשר סו פטבנק הודיעה על כוונתה למכור את Arm לחברת אנבידיה. "בסופו של דבר העסקה לא קיבלה אישורים רגולטוריים ובוטלה, אולם זו היתה קריאת השקמה עבור כולנו. הארכיטקטורה של Arm נמצאת בליבת המוצרים של רוב יצרניות השבבים הגדולות. מה היה קורה אם חברת אנבידיה, המתחרה בהרבה מאוד יצרניות שבבים, היתה מקבלת שליטה על העברת טכנולוגיות ותעריפי השימוש בהן על-ידי מתחרותיה?"

לדבריו, ארכיטקטורת RISC-V הפתוחה מגינה על התעשייה מפני אפשרות כזו בעתיד: "בניגוד ל-Arm, כל אחד יכול להשתמש או לבצע שינויים בערכת הפקודות של RISC-V, והדבר מבטיח מחסום כניסה נמוך יותר והגנה על שרשרת האספקה".

סיוה הכריזה על מעבדי NeuPro-M לבינה מלאכותית גנרטיבית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה מהרצליה (CEVA) הכריזה על משפחת המעבדים החדשה NeuPro-M, שהם מעבדים ייעודיים להרצת יישומי בינה מלאכותית (Neural Processing Unit – NPU) המבוססים על רשתות נוירוניות לומדות ורשתות נוירוניות יוצרות (Generative AI) אשר מייצרות אובייקטים חדשים על-בסיס מידע שכבר קיים בהן. יישומים מהסוג הזה נכנסים כיום למגוון רחב של מוצרים דוגמת מכוניות, תשתיות תקשורת, מחשבים אישיים, סמארטפונים, אבזרי מציאות רבודה ועוד.

המעבדים החדשים מופיעים בתצורה של קניין רוחני (IP) ומספקים יעילות הספק של עד 350TOPS/Watt כאשר הם מיוצרים בתהליך של 3 ננומטר. הנתון הזה מרמז שרכיבי נסיון יוצרו כבר על-ידי סמסונג או TSMC, שיש להן טכנולוגיית 3 ננומטר. מדובר בפתרון היברידי המבוסס על ריבוי ליבות בקומבינציות שונות. המארג הפנימי הוא היברידי ומאפשר הפעלת כל אחת מהליבות במקביל, וגם לייצר קישוריות פנימית בין הליבות ברכיב הסופי.

המעבדים הגיעו אל השוק

המשפחה כוללת סדרה של מעבדים: מעבד בעל מנוע בינה מלאכותית יחיד (NPM11) בעל עוצמה של עד 32TOPS, מעבד בעל שני מנועים בעוצמה של עד 64TOPS, מעבד עם ארבע מנועים (128TOPS) ומעבד 8 מנועים בעוצמה של 256TOPS. הלקוחות יכולים לשלב ליבות שונות ולהגיע לרמת מעבד מרובה ליבות המשמש כרכיב NPU בעל עוצמת עיבוד של עד 1200TOPS. מעבד הכניסה NPM11 כבר זמין לכל הלקוחות, ושאר המעבדים נמסרו ללקוחות נבחרים לצורך בדיקה.

בניגוד לאסטרטגיה המסורתית של סיוה, לאספקת קניין רוחני עבור אבזרי קצה, הפעם מדובר בפלטפורמה המתאימה גם למערכות גדולות, המיוצרות על-ידי חברות הטכנולוגיה המרכזיות. כך למשל, החברה מדגישה שהמשפחה החדשה מתאימה לשימוש גם ברכיבים קטנים דוגמת SoC וגם ברכיבים גדולים מבוססי Chiplet.

אנליסט בכיר ב-ABI Research, ריס היידן, אמר שמעבדי NeuPro-M, "מתאימים לשימוש גם במוצרים בעלי דרישות הספק וביצועים גבוהות מאוד, דוגמת ציוד תקשורת ומעבר לכך". מנהל חטיבת ראייה ממוחשבת ו-AI בסיוה, רן שניר, אמר: "המעבד הזה מביא את הבינה המלאכותית היוצרת לכל יישום מתקדם ובכל מכשיר – ממכשירי קצה זולים ועד למוצרים מבוססי ענן״.

סקאוטקאם נמכרה למנהלים – ונכנסה למסוקי בלק הוק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) פיתחה מערכת ניטור מבוססת מצלמות של כל המערכות הפנימיות עבור המסוק UH60 (סיקורסקי בלק הוק), שהוא אחד ממסוקי הקרב הנפוצים בעולם. המערכת מבוססת על חומרה ותוכנה של חברת Odysight.ai מעומר שליד באר שבע. היא כוללת מערך של מצלמות וידאו זעירות מתוצרת Odysight.ai אשר עוקבות באופן רציף אחר הפעילות של מכלולים ותת מערכות במסוק, ומעבירות את המידע אל מחשב תעופתי של החברה שבו התמונות מנותחות באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית ולימוד מכונה.

מערכת הניטור מזהה שחיקה בתיפקוד המערכות במסוק, ומסוגלת לחזות התפתחות של תקלות בשלבים הראשונים עוד לפני שהן משפיעות על תפקוד הפלטפורמה. הפרוייקט מתבצע בחטיבת התעופה של התעשייה האווירית, במסגרת פרוייקט לפיתוח מערכת ניטור תעופתית גנרית, אשר תוכל לנטר את כל הפלטפורמות האוויריות של החברה. הפרוייקט גם מחזק את מעמדה של התע"א בשוק השדרוג של מסוקי בלק הוק.

למרות שהם ותיקים מאוד בשוק ונכנסו לשימוש מבצעי בסוף שנות ה-70, מסוקי בלק הוק נחשבים לפלטפורמה צבאית יעילה מאוד ולאחד מהמסוקים הרב-משימתיים המוצלחים בעולם. מערכת הניטור החדשה משפרת את מעמדה של התע"א בשוק שדרוג מסוקי UH60, שבו היא מבצעת כיום פרוייקטים הכוללים שיפוץ כללי, הוספת אוויוניקה מודרנית כולל קסדות טיס חכמות, מערכות לוחמה והגנה אלקטרונית, ערכת ניווט חדשה ומערכות חימוש וניהול משימה מודרניות.

המנהלים השתלטו על סקאוטקאם והפכו אותה ל-Odysight.ai

חברת Odysight.ai מוכרת יותר בשם ScoutCam ונסחרת בבורסת OTCQB בארה"ב לפי שווי שוק של כ-32.8 מיליון דולר. החברה מייצרת מצלמות וידאו זעירות שפותחו במדיגוס עבור יישומים רפואיים ותעשייתיים. בנוסף, היא מספקת את המצלמות ללקוחות דוגמת נאס”א (עבור רובוט לבדיקת לוויינים), ווסטינגהאוס ו-Areva הצרפתית המשלבות אותן במערכות בקרת טמפרטורה של כורים גרעיניים, ורולס-רויס המשלבת אותן במערכות בדיקת מנועי סילון וצוללות גרעיניות. היא התפצלה ממדיגוס אשר החזיקה עד לפני חודשיים בכ-27% ממניותיה.

בתמונה למעלה מימין לשמאל: יהוא עופר ומורי ארקין

בחודש יוני 2022 היא חתמה על הסכם פיתוח משותף (Joint Development Agreement) עם חברת אלביט לפיתוח מערכת מודולרית לניטור מערכות בתוך מל"טים. באוקטובר 2022 היא מינתה את יהוא עופר לתפקיד המנכ"ל. עופר הגיע מחברת אלביט מילא בתשע השנים האחרונות מגוון תפקידי ניהול, בהם: מנהל שיווק ותוכניות באלאופ, מנהל יחידה עסקית ברזיל וסמנכ"ל פיתוח עסקי, שיווק ומכירות של חטיבת כלי הטיס. לפני-כן שירת 28 שנים בחיל האוויר ופיקד על שתי טייסות קרב ועל בסיס 'כנף 15'.

בחודש מרץ 2023 היא השלימה גיוס הון פרטי בהיקף של כ-14 מיליון דולר בהובלת הדירקטור והמשקיע מורי ארקין, ודיווחה על השלמת הפיתוח של מערכת בדיקה הוויזואלית של אלביט. היא מבוססת על שימוש במערך מצלמות מיניאטוריות במקום בבדיקה ויזואלית של טכנאים ומכונאים. המערכת בנויה במתכונת מודולרית המאפשרת להתאים את מספר החיישנים לדרישות של כל מל"ט בנפרד. המצלמות מאפשרות מעקב בזמן אמת אחר פעילות תת מערכות בתוך המל"ט. המידע נשמר במערכת ומאפשר לעקוב אחר שינויים בתיפקוד המערכות ולזהות מראש מגוון גדול של תקלות.

השימוש במצלמות זעירות (חלקן בקוטר של כ-1 מ"מ), מאפשר להתקין אותן בנקודות רבות בתוך הפלטפורמה, ובמקומות שאליהן קשה למשגיח אנושי להגיע. כעבור חודשיים (תחילת יוני 2023) ביצעו ארקין, מנהלי החברה וחלק מהמשקיעים תהליך Buyout, שבמהלכו הם רכשו את כל יתרת המניות של מדיגוס תמורת תמורת כ-6 מיליון דולר, ומיתגו אותה מחדש תחת השם Odysight.ai.

אריקסון תשווק את מערכות הגיבוי של פינרג'י ללקוחות בשוק הטלקום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פינרג'י (Phinergy) הודיעה היום (א') כי חתמה על הסכם הפצה עם ענקית הטלקום אריקסון (Ericsson). במסגרת ההסכם, פינרג'י תשמש כספק רשמי של אריקסון, וזו תשווק את מערכות הגיבוי של פינרג'י, המתבססות על הפקת חשמל מריאקציה בין אלומיניום לאוויר שאינה פולטת מזהמים, ללקוחותיה בשוק הטלקום העולמי. מניית פינרג'י עולה במסחר היום בתל-אביב ביותר מ-7% לשווי שוק של 306 מיליון שקל.

כספקית ציוד ותשתית לחברות טלקום, אריקסון מספקת ומתקינה מגדלי תקשורת סלולארית, לרבות באזורים מרוחקים וכפריים. היא גם אחת החברות המובילות בתחום פריסת התשתית לדור החמישי. מערכות הגיבוי של פינרג'י, המותקנות באתרי תקשורת, נועדו לספק חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת כדי למנוע פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל.

בין שתי החברות מתקיים שיתוף פעולה מסחרי בשנים האחרונות.  ב-2021 ביצעו שתי החברות פיילוט משותף ראשון, שבו הטמיעה פינרג'י מערכות גיבוי באתרי טלקום שהקימה אריקסון עבור מפעילת תקשורת באיטליה. לאחר השלמת הפיילוט ביצעה אריקסון רכש של 10 מערכות גיבוי. לצד שוק הרכב, שוק הטלקום הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של פינרג'י. בינואר 2020 חתמה על הסכם עם סלקום לאספקת מערכות גיבוי לאתרים סלולאריים, וגם בזק רכשה מערכת גיבוי ב-2021.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

[מקור תמונה למעלה: אתר Ericsson]

Skyworks הכריזה על המגברים המבודדים ממשפחת Si89xx

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סקייוורקס (Skyworks Solutions) הכריזה על משפחת המגברים המבודדים והמודולטורים Delta-Sigma ממשפחת Si89xx, המיועדים לשימוש ביישומי מדידה מדוייקים של זרמים ומתחים. רכיבי המשפחה מותאמים גם לשימוש כרכיבים אלטרנטיביים למוצרים מקבילים של החברות TI ו-Avago.

כל אחד מהרכיבים במשפחה כולל מגבר ומודולטור המאפשר לבצע המרה של האותות מאנלוג לדיגיטל ולמדיגיטל לאנלוג, כשהם מבודדים מהאות הנכנס בטכנולוגיית הדור השלישי של החברה, המעניקה בידוד של יותר מ-20kV ועמידה בפני אותות מעבר של עד 75kV/μs ועבודה בטמפרטורות של עד 125°C.

הרכיבים מיועדים לשימוש במוצרים תעשייתיים כמו בקרת מנועים, אינברטרים במערכות אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית, ובמערכות איסוך מידע מבודדות (Data Acquisition). הם מותאמים גם לשימוש בתעשיית הרכב ביישומים דוגמת מערכות ברכב חשמלי, ממירי DC-DC ובמערכות ניהול הסוללה ובעמדות טעינה של רכב חשמלי.

 

חברת Silicon Labs מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה.

לפרטים נוספים: סילביו , מהנדס אפליקציות: 054-7559692, מולו ביטברו 054-2509599 או יוסי חן 054-4902499

היילו הכריזה על מעבד ה-AI החדש Hailo-8L

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת היילו (Hailo) מתל-אביב הכריזה על הרחבת קו המוצרים להאצת הפעילות של רשתות נוירונים ועל מעבד חדש במשפחת Hailo-8, מדגם Hailo-8L. המעבד החדש מיועד לספק מענה לרמת הכניסה, שבה יש צורך בעוצמת עיבוד מוגבלת אולם בחסכון גדול בהספק. המעבד תואם למעבד הליבה של החברה, Hailo-8, ולכל התוכנות שפותחו עבורו. מדובר בשלב נוסף באסטטרטגיית מדף המוצרים של החברה: ברבעון הקודם היא השיקה את מעבד הבינה המלאכתיתית הייעודי ליישומי עיבוד תמונה, Hailo-15.

במקביל, החברה הכריזה על כרטיס PCI מודולרי בשם Hailo-8 Century, אשר מבוסס על מעבדי Hailo-8 הסטנדרטיים, ומאפשר ללקוח לקבל מאיץ מוכן בכרטיס בטווח עוצמות עיבוד של -52TOPS-208TOPS. הכרטיסים מאפשרים להתמודד עם אפליקציות תובעניות כמו ניהול מערכות וידאו המטפלות בזרמי וידיאו רבים במקביל. הם מציעים כרטיסי ההאצה צריכת אנרגיה יעילה ברמה של  FPS400 לוואט במודל של ResNet50. מחיר הכניסה של הכרטיסים הוא 249 דולר לכרטיס ברמת עוצמה של 52TOPS המעניק להערכת החברה חיסכון של עד 70% בהשוואה למוצרים מתחרים בהטמעת AI במערכות וידאו רחבות היקף.

מייסד משותף ומנכ"ל היילו, אור דנון, הסביר ששוק היעד של החברה הוא של אפליקציות מבוססות בינה מלאכותית במכשירי קצה בשווקים כגון: אבטחה וערים חכמות, תחבורה, קמעונאות, אוטומציה תעשייתית, רכב ועוד. חברת היילו הוקמה בפברואר 2017 על-ידי בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. בשנה היא השלימה סבב גיוס C בהיקף 136 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה כ-200 עובדים בתל-אביב ובחו"ל, ומגייסת עובדים נוספים.

רפאל במו"מ לעסקת-ענק בהיקף של כמיליארד שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מל"ט טקטי של חברת אירונאוטיקס. האם רפאל תרכוש את המניות של אביחי סטולרו?

חברת רפאל (Rafael) מתחילה בתהליך רכישות ומיזוגים בקצב מוגבר, כדי לממש אסטרטגיה עסקית הממוקדת בהרחבת תחומי הפעילות ושינוי תמהיל ההכנסות באופן המגדיל את היקף ההזמנות מחו"ל. במסגרת הזאת היא נכנסה למשא ומתן על רכישת חברה גדולה בהיקף של כמיליארד שקל, אשר צפויה להתבצע במהלך שנת 2023. הפרטים האלה מופיעים בדו"ח של חברת מעלות, שבו היא אישררה את דירוג האשראי הנוכחי של החברה (lAAA/ilA-1+).

עסקת הענק הזו היא רק מרכיב אחד בתוכנית ההשקעות של רפאל לשנתיים הבאות: מעלות מעריכה שבמהלך 2023 תבצע רפאל רכישות נוספות בהיקף של כ-500 מיליון שקל, וככל הנראה גם תשלים את רכישת הבעלות המלאה בחברת אירונאוטיקס. במחצית השנייה של 2023 תיכנס לתוקפה אופציית מכר בהיקף של 473.8 מיליון שקל שרפאל עשוייה לממש. מעלות לא חושפת את זהות האופציה, אולם אפשר להעריך שמדובר ככל הנראה ברכישת המניות של אביחי סטולרו בחברת אירונאוטיקס (Aeronautics).

בספטמבר 2021 רכשו רפאל וסטולרו את קבוצת אירונאוטיקס, כאשר חלקה של רפאל בעיסקה הסתכם בכ-421 מיליון שקל, שהעניקו לה 50% מאירונאוטיקס, ושליטה בחברת קונטרופ, שהיתה בבעלות שווה ומשותפת של רפאל ואירונאוטיקס. במרץ 2021 עודכן ההסכם בין השותפות, ורפאל קיבלה שליטה מעשית באירונאוטיקס. בעקבות זאת אוחדו מכירות הקבוצה בתוך התוצאות השנתיות של רפאל. מדו"ח מבקר המדינה עולה שבשנת 2021 הסתכמו המכירות של אירונאוטיקס וקונטרופ בכ-560 מיליון שקל (שהיו כ-5.6% ממכירות רפאל).

פרוייקטי הרכש הגדולים מסכנים את דירוג האשראי של רפאל

חברת רפאל היא חברה ממשלתית המעסיקה כ-8,000 עובדים. בשנים 2020-2021 החברה סבלה מירידה במכירות, אולם המלחמה באוקראינה שינתה את המצב, מכיוון שהיא הביאה לגידול חד בתקציבי הביטחון בעולם. כיום מסתכם צבר ההזמנות של רפאל ביותר מ-35 מיליארד שקל, ומייצג שלוש שנות פעילות. המכירות השנתיות ב-2023 צפויות להיות יותר מ-12 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-11.6 מיליארד שקל ב-2022), וכמעט 13 מיליארד שקל בשנת 2024.

בשנים האחרונות תזרים המזומנים החופשי של החברה היה שלילי, אולם החל מ-2021 היא רושמת תזרים חיובי בהיקף של כמיליארד שקל בשנה. מעלות רומזת שבמידה ורפאל תבצע את עיסקת הענק של מיליארד השקלים – הדבר עשוי להשפיע לרעה על דירוג האשראי שלה. אחת מהבעיות המקשות על רפאל היא העיתוי הבלתי צפוי של תשלומים מלקוחות גדולים, בפרט ממדינת ישראל, אשר אחראית לכ-50% ממכירותיה.

להערכת מעלות, אי-היציבות המשטרית לא צפויה להשפיע על רפאל בטווח הקצר: החברה צפויה להמשיך ולצמוח בזכות העלייה בתקציבי הביטחון בעולם כתוצאה ממלחמת רוסיה-אוקראינה. לדבר יש השפעה על האסטרטגיה הנוכחית של החברה. בתשובה לדו"ח האחרון של מבקר המדינה, החברה הסבירה שהיא ממוקדת בהרחבת תמהיל המוצרים והמדינות, במטרהלהגיע עד שנת 2025 למצב שבו כ-60% מהכנסותיה מגיעות מחו"ל.

בשורת הדור הבא של אינוויז: LiDAR עשוי להיות החיישן החשוב ביותר בנהיגה אוטונומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת יוחאי שויגר

אתמול (ד') חשפה חברת אינוויז (Innoviz) שהיא מפתחת עבור BMW פלטפורמת LiDAR חדשה, אשר תתמוך בנהיגה אוטונומית ברמה 3 ותשתלב בדגמים עתידיים של יצרנית הרכב הגרמנית. הדור הבא יגיע לטווח חישה וגילוי של 450 מטר, בהשוואה ל-300 מטר בדור הנוכחי, ויספק תמונה ברזולוציה גבוהה פי שניים. המערכת תתבסס על מעבד הבינה המלאכותית (AI) הייעודי, InnovizCore, שפותח על-ידי אינוויז, ועל תוכנת חישה מתוגברת אשר תכלול יישומי נהיגה ובטיחות חדשים. פיתוח המודול השלם כבר הושלם (tape-out) וכעת הוא נמצא במבדקים במעבדות אינוויז. להערכת החברה, היא תשלח דוגמאות ל-BMW ופולקסווגן לקראת סוף השנה, ותוכל לעבור לייצור סדרתי במחצית השנייה של 2024. 

אינוויז נבדלת מטסלה ומובילאיי

הפרטים נחשפו אתמול על-ידי מנכ"ל החברה, עומר כילף, בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח הרבעוני. מהמידע עולה אפשרות מעניינת: פלטפורמת ה-LiDAR החדשה של אינוויז עשויה לשנות את כל ארכיטקטורת התוכנה והחומרה של מערכות נהיגה אוטונומית: ה-LiDAR יפסיק להיות "צלע שלישית", אחרי המצלמה והמכ"ם – ועשוי לקבל מעמד של החיישן המרכזי המאפשר נהיגה אוטונומית מלאה ברמת בטיחות מספקת.

מדובר בהבדל משמעותי בהשוואה למודלים של טסלה ומובילאיי, הנחשבות לשתי החברות המתקדמות ביותר בתחום הנהיגה האוטונומית. טסלה מנסה לפתח מערכת נהיגה אוטונומית מלאה שאינה כוללת חיישן LiDAR, ואילו מובילאיי ממשיכה לקדם את המצלמה כחיישן ראשי: מערכת הנהיגה SuperVision שלה אינה כוללת LiDAR, אבל מערכת הנהיגה האוטונומית המלאה, Chauffeur, כוללת גם LiDAR כחיישן משלים. 

ארכיטקטורת חומרה חדשה

מעבד InnovizCore של אינוויז מגיע במתכונת של ASIC, כלומר שבב ייעודי של החברה שתוכנן במיוחד עבור החיישן ותוכנת החישה של החברה. השחקניות אחרות בשוק ה-LiDAR מיישמות את המעבדים ברכיבים מיתכנתים מסוג FPGA. השבב של אינוויז תוכנן בגיאומטריה של 16 ננומטר והוא כולל 50 מודולי עיבוד ומעבדי אותות (DSP), המסוגלים לנתח עשרות פיקסלים במקביל. כילף התייחס לחשיבותו של המעבד: "זהו הבסיס שעליו תוכל תוכנת ה-AI ולמידת-המכונה שלנו לצמוח. הוא מספק כוחות מחשוב מבוזרים וייעודיים ל-LiDAR וליישומי LiDAR".

מדובר בשינוי מהותי בארכיטקטורת מערכת החישה, מאחר שבפלטפורמה החדשה של אינוויז פועל החיישן באמצעות יחידת עיבוד עצמאית שהיא נפרדת מהמחשב המרכזי של הרכב. למעשה, הוא משמש כיחידת בקרה אלקטרונית (ECU) בפני עצמה. לדברי כילף, הוספת כוח העיבוד תאפשר לבצע ניתוח של המידע החזותי ברמת רזולוציה גבוהה יותר ובקצב פריימים גבוה יותר.

"הדבר מפשט את ארכיטקטורת המערכת. הפרדת חומרת ה-LiDAR מהמחשב המרכזי גם מוסיפה שכבה של יתירות שהיא הכרחית עבור אוטונומיות רמה 3 ומעלה. זה יכול להפחית את עלות המחשב המרכזי עבור יצרנית הרכב, ולפנות משאבי עיבוד ליישומים אחרים. למעשה, זה יוצר יחידת עיבוד אלקטרונית ייעודית עבור ה-LiDAR ופתרונות מבוססי-LiDAR. זה מרכיב קריטי עבור הפתרון שאנחנו מפתחים ל-BMW, מאחר שתוכנת החישה עוצמתית יותר וכוללת מרכיב חדש – MRM".

ניווט בטוח עד שהנהג משתלט על הרכב

"תמרון בסיכון מינימלי" (Minimal Risk Maneuver – MRM) הוא היישום האחראי לנווט את המכונית בבטחה במעבר שבין נהיגה אוטומטית לנהיגה ידנית. הדבר קורה כאשר מערכת הנהיגה נתקלת בסיטואציה מורכבת ומבקשת מהנהג לקחת לידיו את השליטה על הנהיגה. פרק הזמן הזה הוא קריטי, ולעיתים, אם הנהג משתהה, המערכת צריכה להוריד את הרכב לשוליים. העובדה כי הגרסה החדשה של אינוויז תוכל לתמוך ביישום בטיחות כה קריטי ממחישה את קפיצת המדרגה הטכנולוגית של החברה.

כילף: "מערכות MRM אינן חדשות, אך באופן היסטורי הן נסמכות על מצלמות. אנחנו סבורים כי MRM מבוסס LiDAR יכול לספק יתרונות מבניים מהותיים על פני מערכות מבוססות מצלמה, כדוגמת תמונה תלת-מימדית אמיתית, ולהפחית את הסיכון בתאורה ירודה, סנוור, גשם ושלג. לקוחות אמרו לנו שכדי לאפשר נהיגה אוטונומית בכבישים בינעירוניים במהירויות גבוהות יותר, תוכנת ה-MRM צריכה להתבסס על חיישן תלת-מימדי ברזולוציה גבוהה, במקום על מצלמה דו-מימדית".

המעבד יהיה מחובר ישירות לתוכנת ההפעלה של הרכב, ובכך ניתן יהיה לבצע עדכון מרחוק (OTA), שיתוף מידע ומיפוי HD. כמו כן, ניתן יהיה לממשק את המעבד, דרך ערוץ ייעודי, לחיישנים האחרים של הרכב, כך שבעתיד החברה תוכל לפתח יישומים שמתבססים גם על מידע שנשאב מהמצלמות והמכ"ם.

שולי רווח של חברת תוכנה

המוצר החדש, ופרויקט הפיתוח החדש עם BMW, מגלמים גם הזדמנויות עסקיות חדשות עבור אינוויז. בזכיית התכנון הראשונה עם ב.מ.וו לאספקת חיישני InnovizOne לדגמי סדרת BMW 7, אינוויז שימשה כספקית משנה (Tier-2), כאשר הספקית הישירה של המערכות היתה בעצם חברת מאגנה (Magna). בפרויקט הנוכחי, אינוויז תשמש ספקית הראשית (Tier-1) של עצמה. "תמחרנו את התוכנית הזו בהתאם למודל החדש. כלומר במקום לשלוח רק רכיבי LiDAR וליהנות מחלק מהתמורה הכספית, יש לנו כעת הזדמנות למכור את החבילה כולה ישירות ללקוח, כולל החיישן ומודול ה-AI".

עוצמת העיבוד הנוספת מאפשרת לפתח יישומי תוכנה נוספים, ולהטות את תמהיל ההכנסות מחומרה לתוכנה. "היתרונות של הרחבת סל שירותי התוכנה הם ברורים. המהלך מגדיל את הערך המוסף שמספק ה-LiDAR שלנו, ושולי הרווח ממכירת תוכנה גדולים בהרבה משולי הרווח של מכירת חומרה". הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו ב-1.5 מיליון דולר, לעומת 1 מיליון דולר ברבעון הקודם. ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב-30.6 מיליון דולר, ובקופת המזומנים של החברה יש כ-129.6 מיליון דולר.

אילן רוזן מונה ליו"ר חברת סרגון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סרגון (Ceragon) הודיעה על מינויו של אילן רוזן ליו"ר החברה, במקומו של זהר זיסאפל זכרונו לברכה שהלך לעולמו ב-19 למאי 2023. רוזן מביא לתפקיד ידעי ונסיון ה בתחום תעשיית התקשורת והן בתחום המיזגים והרכישות. כיום הוא משמש כמנהל בקרן ההשקעות הגלובלית הרבור ווסט, אשר מעסיקה כ-1,000 עובדים ומנהלת השקעות בהיקף כולל של כ-100 מיליארד דולר. לפני-כן הוא שימש כיו"ר חברת Tdsoft, סמנכ"ל השקעות ב-Teledata Communications וכמנכ"ל חברת ההשקעות הישראלית Adsha Development. רוזן הוא מהנדס מכונות בהשכלתו.

חברת סרגון מראש העין מפתחת ומייצרת פלטפורמות תקשורת אלחוטית עבור מרכיב התמסורת (Backhaul) ברשתות סלולריות, המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת. ההתמקדות המרכזית של החברה היא ברשתות מוגדרות תוכנה (SDR) בעיקר עבור תשתיות הדור החמישי (5G). החברה נחשבת לאחת מהחברות הוותיקות בפורטפוליו של קבוצת רד, ובשנת 2022 היא ניהלה בהצלחה מאבק לבלימת נסיון השתלטות עויינת מצידה של חברת אוויאט האמריקאית.

יעד מכירות של חצי מיליארד דולר

בשנה האחרונה החברה נמצאת במגמת התאוששות: בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-295 מיליון דולר (כמעט כמו ב-2021), אולם במחצית הראשונה של 2023 צמחו מכירותיה להיקף של 169.6 מיליון דולר, בהשוואה לכ-141 מיליון דולר במחצית הראשונה 2022. בתחילת השבוע הגדילה החברה את תחזית המכירות לשנת 2023 כולה, להיקף של כ-334-348 מיליון דולר. שוקי היעד המרכזיים שלה הם הודו (31% מהמכירות), צפון אמריקה (26%) ואמריקה הלטינית (15%). החברה נסחרת בבורסה נסד"ק לפי שווי של כ-179 מיליון דולר.

החברה דיווחה שהיא הצליחה לשפר את הריווחיות הגולמית שלה מ-30.3% אשתקד לכ-35.2% ברבעון השני 2022. מתוך הנחה שלא יחול שינוי לרעה בשוק העולמי, החברה צופה שתוכל להגיע ליעד מכירות של 500 מיליון דולר בשנת 2027 ולריווחיות גולמית של 34%-36%. השנה נכנסה סרגון גם לתחום הבינה המלאכותית: בחודש פברואר היא הכריזה על תוכנת Ceragon Insight לתכנון, ניהול והקמת רשתות תמסורת עבור הדור החמישי.  התוכנה מבוססת על ליבת בינה מלאכותית (AI) ועוקבת אחר כל המרכיבים של רשת תמסורת פתוחה, דוגמת Open RAN. מנכ"ל סרגון, דורון ארזי, אמר שהתוכנה מסוגלת לאתר חריגות ולחזות תקלות לפני שהן מתרחשות. "תחזוקה מונעת מבוססת-חיזוי מקטינה את זמני הנפילה ומסוגלת למנוע האטה בקצב התקשורת".

גרמניה מהווה יותר מ-30% מהכנסות סולאר-אדג'

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) דיווחה הלילה על הכנסות שיא ברבעון השני של השנה, בהיקף של 991.3 מיליון דולר, גידול של 5% בהשוואה לרבעון הקודם ושל 36% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021. ואולם, מניית החברה צנחה ביותר מ-10% לאחר נעילת המסחר, וזאת בעקבות צפי לירידה רבעונית בהכנסות ברבעון הבא לטווח של 880-920 מיליון דולר.

הדוח הנוכחי משקף את המגמה שראינו ברבעונים קודמים, כאשר מצד אחד החברה ממשיכה לגדול באירופה ורשמה שוב הכנסות שיא ביבשת, ומצד שני השוק הסולארי בארצות הברית ממשיך להתכווץ, מגמה שמשתקפת בדוחות של חברות נוספות בשוק הסולארי.

המשלוחים לאירופה, מבחינת מגה-וואט, צמחו ברבעון האחרון ב-52%. מנגד, בארצות הברית, המכירות במגזר הביתי ירדו ב-23%. ברבעון השני רשמה החברה מכירות שיא במדינות כגון בריטניה, גרמניה, שווייץ, תאילנד ודרום אפריקה. מעניין לציין כי השוק הגרמני אחראי לכ-30% מהכנסות החברה. ברבעון השני המכירות בגרמניה צמחו ב-64% והסתכמו כמעט ב-300 מיליון דולר. ההכנסות מארצות הברית הסתכמו ב-191.6 מיליון דולר, כ-21% מכלל ההכנסות. בעבר ארצות הברית היתה אחראית ליותר ממחצית מהכנסות החברה.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, אמר מנכ"ל החברה, צבי לנדא: "השוק הסולארי נמצא בתקופת מעבר. לאחר תקופה שהתאפיינה במחסור ברכיבים, מחירי אנרגיה גבוהים וצמיחה מואצת, כעת השוק מושפע משערי הריבית הגבוהים ומלאים עודפים."

BDO ו-Cisco משיקות שירות מנוהל לתעדוף וטיפול בחולשות אבטחת מידע וסייבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מרכז הסייבר של BDO, בשיתוף עם חברת Cisco, משיק שירות המבוסס על מוצרKenna של חברת סיסקו וטכנולוגיות נוספות. מדובר בשירות מנוהל בתחום הגנת הסייבר, שיסייע להעניק מענה מקצה לקצה לזיהוי, תעדוף ותיקון חולשות אבטחת מידע וסייבר. המוצר החדש הוצג לראשונה בכנס משותף של חברת   BDO וסיסקו בשם Situational Awareness, שהתקיים בשבוע שעבר במרכז שרונה בתל אביב.

חולשות אבטחת מידע וסייבר הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר עמם מתמודדים כיום ארגונים בכל העולם. חולשות אלה מאיימות על פעילותם העסקית ומסבות להם נזקים משמעותיים, העלולים להגיע למיליוני דולרים, בין היתר עקב מתקפות כופר, חדירות למאגרי מידע, השבתת מערכות ועוד.

פתרון האבטחה Situational Awareness ("מודעות מצבית"(, שנועד לסייע לארגונים לזהות את האיומים עמם הם מתמודדים בכל רגע נתון, להבין איך איומים אילו משפיעים על נכסיהם ומסכנים אותם, וכן לנתח את סדר הפעולות הנדרש לצמצום הסיכון ונטרול חולשות האבטחה הרלוונטיות בזמן קצר.

על בסיס הפתרון הזה פיתחו סיסקו ומרכז הגנת הסייבר של BDO, שירות מנוהל חדשני הכולל בין השאר שימוש בטכנולוגיית  Kennaמבית סיסקו וטכנולוגיות נוספות. שירות זה מאפשר הבנת הפרופיל העסקי של הלקוח, ובעזרתו מתבצע באופן מחזורי ורציף זיהוי של הנכסים והחולשות הרלוונטיות. כמו כן מיוצר לכל לקוח פרופיל סיכון מותאם, על ידי שימוש ביכולות ניתוח ומודיעין שונים הנוגעים לפגיעות הלקוח; באמצעות שילוב המידע המודיעיני ופרופיל הלקוח השירות יוצר תמונת סיכון אמיתית לכל חולשה שזוהתה. מנגנון זה מצמצם באופן משמעותי את מרחב הבעיה לטיפול. התוצר הוא תוכנית הפחתה (plan Mitigation) לטיפול בפערים אמיתיים ומשמעותיים, המתעדפת ומצמצמת את כמות החולשות לטיפול; ולבסוף מוצג כל המידע הרלוונטי על גבי הפלטפורמה, תוך הצפת הבעיות והאתגרים הקריטיים והפתרונות המוצעים להם.

השירות מאפשר לארגונים לצמצם את הסיכון לפגיעה ממתקפת סייבר על ידי ניתוח מתקדם של חולשות מכל הסוגים, תוך החזר השקעה וחיסכון בעלויות כתוצאה מצמצום זמן ומשאבים לטיפול בנושא ושיפור יעילות תפעולית לאורך זמן.

"אנחנו רואים כיום לא מעט ארגונים בישראל ובעולם שלא מצליחים להבחין בחולשה משמעותית. לרבים מהם חסרים כלי ניתוח מתקדמים, שיאפשרו להם למפות את האיומים הקיימים ולהבין את הסיכון האמיתי של הפגיעות אליה הם חשופים", מסביר נועם הנדרוקר, שותף ומנהל פעילות ייעוץ סייבר גלובלי ב-BDO. לדבריו, "יחד עם Cisco פיתחנו שירות מנוהל וחדשני שמעניק ערך מוסף לארגונים, ומאפשר להם לחסוך זמן ומשאבים משמעותיים המבוזבזים על איתור וניתוח חולשות שמרביתן לא רלוונטיות. חלק מרכזי בשירות הוא ה-Kenna, מוצר שלא רק מנתח באופן רציף את סיכוני אבטחת המידע של כל חולשה בארגון, אלא מגיע עם יכולת קישוריות לשאר המרכיבים בשירות, באופן כזה שמאפשר לספק ללקוחות פתרון מותאם אישית".

לות'אר רנר, מנהל כללי, מכירות, אבטחת מידע והנדסה, Cisco EMEA, אמר כי "אחת המטרות המשותפות הראשונות שהצבנו לעצמנו הייתה לטפל במהירות ולפתור את בעיות האבטחה הגדולות ביותר עמן מתמודדים ארגונים בתחומים רבים ומגוונים. אנחנו שמחים להביא לשוק היצע שירותים משותף עם BDO, המספק זיהוי ותגובה מנוהל לחברות שכיום לא מצליחות להגן על עצמן. שירות זה, בשילוב המתודולוגיה של BDO, מפחית את הסיכון של הלקוחות, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים. בשנים האחרונות מהפכת הדיגיטציה והטכנולוגיה שעוברים ארגונים בכל העולם חושפת אותם לאיומים חדשים ומגוונים, שהם לא הכירו בעבר. הסיכונים, שרק הולכים ומתפתחים, מחייבים אותם לשפר את רמת אבטחת המידע ולאמץ כלים ואסטרטגיות חדשניות. אנחנו שמחים להביא היום בשורה לשוק ולארגונים רבים בישראל ובעולם, שתאפשר לצמצם את הסיכונים ולהגדיל את פעילותם".

גילת ו-Satcom Direct מפתחות אנטנת לוויינים מוטסת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) חתמה על הסכם אסטרטגי עם חברת Satcom Direct האמריקאית לפיתוח ואספקה של אנטנת כיוון אלקטרוני (ESA) בקוטר של 64 מ"מ עבור תקשורת לוויינית בכלי טיס עבור יישומים עסקיים, ממשלתיים וצבאיים. האנטנה תצא לשוק במהלך שנת 2025 ותהיה חלק מקו מסופי התקשורת התעופתיים Plane Simple של סטקום דיירקט. הם מתוכננים לשימוש מול מערך לווייני OneWeb, אשר נעים במסלול לווייני נמוך (LEO). 

מעניין לציין שבמאי 2022 חתמה סטקום דיירקט על הסכם פיתוח משותף של מסופי תקשורת מוטסים מבוססי ESA ביחד עם OneWeb וחברת QEST הגרמנית. ממהודעה של החברה לא ניתן לדעת האם מדובר בשני מוצרים מקבילים, או שההסכם המקורי נכשל ולכן החברה פנתה אל גילת כאל ספק טכנולוגיות שני. במסגרת הסכם הפיתוח והאספקה, חברת Satcom Direct Avionics הקנדית (נמצאת בבעלות סטקום דיירקטׂ) תפתח ותייצר את המודמים עבור המסופים, כאשר גילת תהיה אחראית על פיתוח וייצור מרכיב האנטנה במסופים.

נשיא דיירקט סטקום, כריס מור, אמר שהמסוף החדש יספק כיסוי תקשורתי גלובלי, תוך הפחתת החיכוך, המשקל וצריכת הדלק שנגרמים בתעופה עקב מסופי תקשורת גדולים ומסורבלים. מנכ"ל גילת, עדי צפדיה, רמז ששיתוף הפעולה מרחיב את פעילות האנטנות הצבאיות של החברה: "חתימת ההסכם היא אבן דרך משמעותית עבור גילת בזמן בו אנו מתרחבים בתחום התעופה המוטסת (In Flight Connectivity), מתעופה מסחרית לתעופה עסקית, ולתחום המיקוד האסטרטגי שלנו בממשל וביטחון".

גילת מספקת פתרונות תקשורת פס רחב מבוססת לוויין (פלטפורמת ענן ומסופי תקשורת) עבור מערכי לוויינים בקיבולת גבוהה מאוד (VHTS), לוויינים מוגדרי–תוכנה (SDS), לוויינים מנמיכי רום וכן מגברי מצב מוצק לווייניים וממירי תדרים. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-1.3 מיליארד שקל. סטקום דיירקט ממלבורן, ארה"ב, היא ספקית מרכזית של פתרונות תקשורת לווייניות למערכת הביטחון האמריקאית. היא מספקת מסופי וידאו טקטיים לוויינייים לצבא האמריקאי, פתרונות תקשורת לווייניים למטוסי תובלה C-130 ועוד.