ארבה השיקה מכ"ם חדש לרכב

חברת ארבה רובוטיקס (Arbe Robotics) השיקה את הדור החדש של שבבי המכ"ם למערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית. השבבים החדשים מציגים שיפורים משמעותיים בטווח החישה ובצריכת האנרגיה, ולדברי החברה נותנים מענה בטיחותי לכל תרחישי הנהיגה ועבור כל סוגי כלי הרכב, כולל מסחריות, משאיות ורובוטי משלוחים.

בחברה מציינים כי השבבים מזהים מגוון עצמים בתרחישי נהיגה מורכבים כגון רכב מתחת לגשר, צמיג על הכביש, הולך רגל ליד מעקה ביטחון, זיהוי אופנוען במרחק של למעלה מ-250 מ', ועוד. השבבים החדשים הם בעלי טווח זיהוי של הולכי רגל ודו-גלגלי ל-350 מ', ושל זיהוי רכבים ל-800 מ', מה שמאפשר בטיחות גבוהה בתרחישי נהיגה כגון פניות בלתי-מוגנות שמאלה, פנייה בצומת T והשתלבות בכביש מהיר.

בתוך כך, הודיעה היום החברה על מינויו של אלכסנדר היצינגר, לשעבר סגן נשיא בכיר לנהיגה אוטונומית בקבוצת פולקסווגן וחבר מועצת המנהלים של חטיבת המסחריות של פולקסווגן, למועצת המנהלים של  החברה.

בקבוצת פולקסווגן הוביל היצינגר את פיתוח הנהיגה האוטונומית, היה חבר במועצת המנהלים של חטיבת המסחריות של פולקסווגן, ולאחר מכן שימש כמנכ"ל חברת Artemis GmbH. לפני שהגיע לקבוצת פולקסווגן, שימש היצינגר כמנהל עיצוב המוצר עבור תחבורה אוטונומית בחברת אפל, שם היה אחראי על הבנייה וההובלה של צוות תחום הרכב בחברה. הוא גם שימש כמנהל הטכני והמהנדס הראשי של הפורשה 919.

מינויו של היצינגר חותם את מהלך צירופם של אישים מובילים בתעשיית הרכב והתחבורה החכמה לארבה בחודשים האחרונים, כאשר קדמו לו מנכ"ל ומייסד פורשה דיגיטל לשעבר תילו קוסלובסקי שהצטרף לדירקטוריון, וכן גונן ברקן, שהפך לאחרונה לסמנכ"ל בכיר לענייני רדאר, לאחר שהחזיק בתפקיד המקביל במרכז הפיתוח של ענקית הרכב האמריקאית ג'נרל מוטורס.

מכ”ם במקום LiDAR

ארבה פיתחה שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים במערכת המכ”ם. להערכת החברה, המכ”ם שלה מייתר לחלוטין את הצורך בחיישני LiDAR ברכב.

שבבי המכ”ם של ארבה מפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם של האובייקטים הניידים. חברת ארבה נמצאת עדיין בשלב המו”פ ורק בשנת 2020 היא החלה במכירות בהיקף קטן, אשר הסתכמו בכ-332,000 דולר. ממסמכי הסכם המיזוג עם חברת הספאק שהוביל להנפקה בנסד”ק, עולה ש-20 חברות שרכשו את הדוגמאות של שבבי המכ”ם של ארבה, מהן 14 חברות נכנסו לשלבי הערכה מתקדמים. בהן: חמישה יצרני רכב גדולים, ושתי חברות המפתחות כלי-רכב אוטונומיים. אחת מהן היא חברת AutoX הסינית, אשר מפתחת מוניות רובוטיות (RoboTaxi) ברמת Level-4 ומתכננת לשלב בהן 400,000 מערכות מכ”ם מבוססות ארבה ב-5 השנים הבאות.

יהודה הולצמן מונה למנכ"ל חברת האוטו-טק סיפיה

חברת האוטו-טק סיפיה (Cipia), המפתחת תוכנה לניטור התנהגות נהג ופנים-הרכב, הודיעה על מינוי יהודה הולצמן למנכ"ל החברה. הולצמן, שיכנס לתפקידו באופן מיידי, מחליף את דוד טולוב, מנכ"ל החברה משנת 2019, אשר הודיע לפני כחודש על פרישתו לגמלאות.

להולצמן ניסיון עסקי, טכנולוגי וניהולי עשיר של מעל ל- 25 שנה כיזם ומנכ"ל חברות טכנולוגיה ותקשורת פרטיות וציבוריות. הולצמן הינו ממייסדי חברת Mobile Access בתחום התשתיות האלקטרו-אופטיות, בה כיהן כנשיא והוביל את מכירתה לתאגיד Corning האמריקאי (NYSE:GLW) ב-2011, ובתפקידו האחרון כיהן כמנכ"ל חברת הטכנולוגיה OTI (Otcqx:OTIVF) בתחום הפינטק ומערכות סליקה חכמות כולל לציי רכב. הולצמן נמנה גם עם מייסדי חברת התוכנה ExploreGate, בה כיהן כמנכ"ל מ- 2012 עד 2016. בין השנים 2016-2018 כיהן הולצמן כמנכ"ל Mobilogy חברה בת של Cellebrite, עד למכירתה לקרן ESW Capital האמריקאית. קודם לכן כיהן הולצמן בתפקידי פיתוח, כולל כראש צוות פיתוח בחברת ציוד המעבדות Bio-Rad Laboratories, Inc (Amex:BIO). הולצמן הוא בעל תואר שני במנהל מאוניברסיטת בן גוריון ותואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת ברייטון באנגליה.

יהודה הולצמן

סיפיה פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת ערנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

באחרונה דיווחה סיפיה על מספר זכיות תכנון בשוק הרכב הסיני, ועל הסכם עם מובילאיי לשילוב התוכנה שלה בשבב החישה EyeQ של מובילאיי. בסך הכול, לחברה זכיות במכרזים להטמעת המערכת שלה ב-23 דגמי רכבים שונים, על גבי 8 פלטפורמות עם 5 יצרניות רכב שונות. 4 פלטפורמות של 3 יצרניות רכב הגיעו לשלב הייצור הסדרתי ושאר הדגמים הם בשלב התכנון וההטמעה, וצפויים לעבור ליצור סדרתי במהלך השנים 2022-2023. מטה החברה ממוקם בהרצליה, והיא מעסיקה כ-53 עובדים בישראל, סין, ארצות הברית ואירופה. בנובמבר הונפקה סיפיה בבורסת תל אביב.

 

המלחמה הזניקה את מכירות סולאר-אדג' באירופה

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) סיימה את הרבעון הראשון של 2022 עם הכנסות שיא של 655 מיליון דולר, כ-100 מיליון דולר יותר מההכנסות ברבעון הרביעי של 2021, שגם כן היוו שיא, וכ-62% יותר מהרבעון המקביל בשנה שעברה. הרווח הנקי הסתכם ב-68.8 מיליון דולר. עם זאת, האילוצים בשרשרת האספקה ממשיכים לנגוס בשולי הרווח של החברה, אשר עמדו ברבעון האחרון על 28.4% בלבד, בהשוואה ל-30.3% ברבעון הקודם ו-36.5% ברבעון המקביל. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 710-740 מיליון דולר, בשולי רווח של 26%-29%.

הנקודה הבולטת בדו"ח היתה תנופת המכירות של החברה באירופה. הרבעון הראשון של השנה מתאפיין בדרך כלל בחולשה יחסית בשוק האירופי. ואולם, השנה רשמה סולאר-אדג' זינוק של 48% בהכנסות באירופה, שהסתכמו בשיא של 265 מיליון דולר, עלייה שנתית של 62% ושל 21% בהשוואה לרבעון הקודם, עם מכירות שיא ב-14 מדינות ובכללן איטליה, ספרד, פולין, שווייץ ובריטניה.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח ייחס זאת המנכ"ל צבי לנדא למלחמה באוקראינה והשלכותיה על מחירי החשמל. "לאור המגמה הנוכחית של מחירי חשמל גבוהים, תמיכה של הממשלות ביוזמות  סולאריות והמעמד החזק שלנו באזור, אנחנו צופים שהצמיחה החזקה שלנו באירופה תימשך."

גם בארצות הברית רשמה החברה מכירות שיא, בהיקף של 265 מיליון דולר, גידול של 3% בהשוואה לרבעון הקודם. במגזר המסחרי בארצות הברית רשמה החברה גידול של 40%, הודות לאימוץ הגובר של מדיניות סביבתית (ESG) בקרב חברות ועל רקע מחירי החשמל הגבוהים. בשאר העולם הסתכמו מכירות החברה בתחום הסולארי ב-57.4 מיליון דולר, עלייה של 10% בהשוואה לרבעון הקודם, עם ביקושים גבוהים ביפן, טייוואן אוסטרליה וישראל.

זכיית תכנון בשווי 4 מיליארד דולר לאינוויז

חברת אינוויז (Innoviz) הודיעה היום (ב') כי נבחרה על ידי אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם לספק את חיישני ה-Lidar של החברה עבור דגמים שונים של יצרנית הרכב, וזאת לאחר כשנתיים של בחינת ובדיקת החיישן. באינוויז מעריכים כי שווי כלל ההזמנות הצפויות מזכיית התכנון הזו עשוי להסתכם ב-4 מיליארד דולר, ואף יותר מכך במידה ויצרניות רכב נוספות הכלולות באותה קבוצה יאמצו את הפתרון של החברה. צבר ההזמנות העתידי של החברה מסתכם כעת ב-6.6 מיליארד דולר. בעקבות ההודעה מזנקת מניית החברה במסחר המקדים בנס"דק ביותר מ-10%. החברה תספק פרטים נוספים על העסקה במהלך פרסום הדו"ח הרבעוני עוד מספר ימים.

עומר כילף, מנכ"ל אינוויז ומייסד-שותף, מעריך כי להסכם בקנה מידה גדול שכזה תהיה השפעה על תעשיית הרכב כולה. "זה יספק תנופה גדולה לאינוויז. אנחנו צופים שעוד יצרניות רכב יאמצו את הכיוון הזה בתוכניות הנהיגה האוטונומית שלהן." הזכייה הנוכחית מצטרפת לשיתוף הפעולה של אינוויז עם יצרנית הרכב הגרמנית ב.מ.וו, שהשיקה לאחרונה את סדרת רכבי היוקרה BMW 7, הכוללת את ה-Lidar של אינוויז.

חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State) עבור תעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים. אינוויז השלימה באחרונה את פיתוח הדור החדש של חיישן ה-LiDAR שלה, InnovizTwo, אשר עושה שימוש במקור לייזר אחד וגלאי אחד ומספק פי 30 יותר ביצועים ויהיה זול ב-70% בהשוואה לחיישן הדור הראשון.

רייזור לאבס ו-GIA פיתחו פתרון AI לדירוג יהלומים

[מקור תמונה: GIA]

חברת הבינה המלאכותית הישראלית רייזור לאבס (Razor Labs) והמכון הגמולוגי האמריקאי (GIA) הודיעו כי הצליחו לפתח מערכת מבוססת בינה מלאכותית (AI) המיועדת לחיזוי צורת היהלום וסגנון חיתוכו. לפי הודעת רייזור לאסס, החברה פיתחה בשיתוף GIA, תוך שישה חודשים בלבד, אלגוריתם ומערכת מבוססי בינה מלאכותית, המציגים דיוק של 99% בחיזוי צורת היהלום וסגנון חיתוכו.

אימון ושיפור האלגוריתם של רייזור לאבס התבסס על מאגר הנתונים הגדול של GIA, הכולל דוגמאות לסיווגי צורת וחיתוך יהלומים שבוצעו על-ידי מומחי דירוג יהלומים מרחבי העולם. האלגוריתם שודרג עם הגדרת צורות מפורטות וחוקיות מתמטית המגבירה את דיוק ה-AI. המערכת נבדקת כעת במעבדות GIA במרכזי יהלומים ברחבי העולם. 

המכון הגמולוגי של אמריקה (GIA) הינו ארגון עצמאי ללא מטרות רווח, אשר הוקם בשנת 1931. GIA מוכר כבר-סמכא בעולם הגמולוגיה, וידוע בהצגת תקן 4C לאיכות יהלומים, הכולל צבע, בהירות, חיתוך ומשקל קראט. בשנת 1953, יצר GIA את מערכת דירוג היהלומים הבינלאומית (International Diamond Grading System), המוכרת עד היום כסטנדרט לאיכות יהלומים ברחבי העולם. 

בעולם קיימים יותר מתריסר חיתוכי יהלומים סטנדרטיים. מעבר לחיתוך עגול הניתן לזיהוי מידי, קיימים סוגים נוספים בהם אובל, אגס, מרקיזה וצורות פחות נפוצות כמו בריולט ומגן. הוספת שינויים עבור צורות סטנדרטיות אלו מקרבת את מספר סוגי החיתוך האפשריים ל-40.

פריטש פאטל, מנהל התפעול של GIA, מציין כי הכנסת אוטומציה לתהליך דירוג היהלומים תסייע בסיווג סוגי חיתוך נוספים ומורכבים. "GIA מתקרב בצעדים גדולים לאוטומציה של מרבית תהליך דירוג היהלומים. אנו משתמשים בבינה מלאכותית בכדי לקדם באופן דרמטי את היעילות והעקביות בדירוג יהלומים, בין אם בקביעgת דרגת הצבע והניקיון של היהלום ובין אם בזיהוי צורתו".

מיכאל זולטוב, CTO ברייזור לאבס, מסביר כיצד פועל אלגוריתם הבינה המלאכותית: "כדי להשיג את התוצאות המרשימות שהצגנו, בחרנו את ארכיטקטורת הרשת הטובה ביותר עבור המשימה ואימנו אותה בדאטה שנבחר בקפידה מתוך מערך נתונים הכולל עשרות מיליוני יהלומים שנבדקו על ידי GIA. לאחר כיול המודלים, יצרנו שילוב רשתות אשר מזהות ומחלצות את המאפיינים החזותיים הספציפיים המגדירים את הצורה ואת סגנון החיתוך של כל יהלום, ומסווגים אותו בצורה מדויקת – גם במקרים גבוליים".

מוצר ייעודי לענף כריית המחצבים

רייזור לאבס, אשר הוקמה ב-2016 והונפקה בבורסת תל-אביב בתחילת 2021, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית מותאמים אישית לבעיות תפעוליות של חברות וארגונים, בייחוד מקרב המגזר התעשייתי. שיתוף הפעולה עם GIA הינו דוגמה לכך. במקביל, החברה השלימה לא מכבר פיתוח של פלטפורמת בינה מלאכותית מבוססת-ענן, הקרויה AI DataMind, המיועדת לשיפור תהליכי ייצור בתעשיית כריית המחצבים. המערכת מתממשקת עם נתוני מערכות הייצור, ובאמצעות מודלים של בינה מלאכותית מסייעת לאתר תקלות ובעיות תחזוקה ולהפחית את זמן השבתת התפעול (downtime). הפלטפורמה הוטמעה עד כה באופן מסחרי בחברת כרייה אוסטרלית.

החברה פועלת כדי להרחיב את השימוש בפלטפורמה לתעשיות נוספות, כדוגמת גז, נפט, מים וחשמל. בחודש דצמבר הודיעה על מזכר הבנות עם חברת "מקורות" להקמת חברת-בת משותפת שתתמקד בהתאמת המערכת עבור חיזוי פיצוצים בקווי מים. ב-2021 נרשמה ירידה חדה בהכנסות החברה, כ-14.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-22.2 מיליון שקל. החברה סיימה את 2021 עם הפסד תפעולי של 43.3 מיליון שקל, כאשר בחברה מסבירים כי הגידול בהוצאות נבע מפיתוח ושיווק פלטפורמת DataMind. על רקע תוצאותיה הכספיות בפרט, וקריסת מניות הצמיחה בבורסות העולם בכלל, איבדה מנייתה של רייזור לאבס כ-83% מערכה בהשוואה לשווייה בהנפקה.

איידוק מגייסת 150 עובדים

חברת איידוק (Aidoc) מתכננת לגייס כ-150 אנשים נוספים במהלך השנה הקרובה, על מנת לתמוך בצמיחה המואצת של החברה, ובכלל זה כ-60 נשות ואנשי פיתוח, אלגוריתמיקה ודאטה. החברה, המעסיקה כיום כ-320 עובדים, מתגאה כבר היום בחלוקה שווה מבחינה מספרית בין נשים וגברים במחלקות והתפקידים השונים, ומתכוונת להמשיך בכך גם בתהליך הגיוס. התפקידים הפתוחים כוללים בין היתר מפתחי/ות תוכנה ואלגוריתמיקה, אנשי DATA,  מהנדסי/ת BIG DATA, אנליסטי/יות, מהנדסי/ות DEV OPS. לחברה משרדים בתל-אביב, ארצות הברית ואירופה.

איידוק הוקמה בשנת 2016 על ידי אלעד וולך, מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר, שלושה בוגרי תוכנית תלפיות, וגייסה עד היום כ-140 מיליון דולר. איידוק פועלת בתחום הצומח של שימוש בבינה-מלאכותית לפענוח סריקות דימות כמו רנטגן, CT ו-MRI. הפלטפורמה של החברה מתממשקת לשרת של בתי החולים ובודקת באופן אוטומטי את סריקות הדימות של המאושפזים או המטופלים בחדר המיון. המערכת יודעת לזהות ממצאים חריגים כמו דימום תוך-גולגולתי, שבר בעמוד השדרה או שבץ. בדרך כלל, הרדיולוג התורן בבית החולים בודק את הסריקות לפי סדר הגעתן. המערכת של איידוק מתעדפת עבור הרדיולוג את הסריקות שעשויות  הצביע על מצבי חירום המצריכים טיפול דחוף.

פיתוח האלגוריתמים מתבסס על למידת-עומק וניתוח ביג-דאטה של מיליוני תצלומים וסריקות במטרה לחלץ תבניות שמאפיינו תסמונות ומצבים רפואיים. לדברי החברה, הטכנולוגיה שלה פועלת בלמעלה מ-900 מרכזים רפואיים בארצות הברית, אירופה, ברזיל ואוסטרליה וכן במרבית בתי החולים בישראל ביניהם הדסה, איכילוב, רבין, אסותא, שערי צדק, אסף הרופא, ושיבא. יותר מ-5,000 רדיולוגים ברחבי העולם משתמשים בפתרונות של איידוק באופן יומיומי ומפענחים באמצעותם יותר ממיליון סריקות בחודש. איידוק קיבלה עד כה 9 אישורי FDA לאלגוריתמים המיועדים לזיהוי ממצאים שונים, ביניהם דימום תוך גולגולתי, שבר בעמוד השדרה ושבץ. איידוק נכללה ברשימה היוקרתית של 50 החברות הגאוניות בעולם על פי TIME.

אחרי 21 שנה: שייקה אורבך פורש מניהול סיליקום

חברת סיליקום (Sillicom) מכפר-סבא הודיעה בסוף השבוע, עם פרסום הדו"ח הרבעוני, כי שייקה אורבך, מי ששימש כמנכ"ל החברה מאז שנת 2001, יפרוש מניהול החברה בחודש הבא ויפנה את מקומו לטובת לירון אייזמנן, אשר שימש בשנתיים וחצי האחרונות כסמנכ"ל התפעול (COO) של החברה וכמנכ"ל חברת-הבת של סיליקום בארצות הברית. מדובר במהלך שהחברה נערכת אליו כבר זמן רב, ולמעשה בשש השנים האחרונות, מאז שהצטרף לחברה ב-2015, עובד אייזמן בצמוד למנכ"ל אורבך כחלק מהכשרתו לתפקיד. לפני סיליקום, עבד אייזנמן כשש שנים כמהנדס תוכנה במיקרוסופט. אורבך ימשיך בחברה בתפקיד סגן יו"ר הדירקטוריון.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, סיפר אורבך כי אייזנמן עומד מאחורי אסטרטגיית המיקוד של החברה בתחום ציוד-קצה עבור רשתות תקשורת וירטואליות (SD-WAN), מנוע הצמיחה הראשי של החברה בשנים האחרונות. על כן, נראה שלא צפוי שינוי מהותי באסטרטגיה של החברה עם כניסתו לתפקיד.

בתוך כך, סיליקום דיווחה על הכנסות של 32.1 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022, גידול של 11% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021. 69% מההכנסות הגיעו מצפון אמריקה וכ-25% מישראל ואירופה. החברה סיימה את הרבעון עם רווח נקי של 3 מיליון דולר והשלימה 69 רבעונים רצופים שבהם היא מציגה שורה תחתונה חיובית. ברבעון הבא צופה החברה צמיחה נוספת ל-33-35 מיליון דולר, על רקע התנופה של החברה בעולמות ה-SD-WAN והדור החמישי.

לירון אייזמנן

בדומה לתעשייה כולה, גם סיליקום מדווחת כי המחסור ברכיבים ממשיך להיות חמור ואין לפי שעה סימני שיפור באופק. עם זאת, לדברי המנכ"ל אורבך, החברה מתמודדת בצורה טובה עם המחסור ומצליחה חרף הקשיים לשמור על מגמת הצמיחה בהכנסות ועל רמה גבוהה של שולי הרווח, וזאת הודות למלאים הגבוהים שצברה החברה, בשווי של 95 מיליון דולר (גידול של 20 מיליון דולר ברבעון האחרון). כמו כן, סיפר אורבך כי בחברה מבצעים תכנון מחדש של מוצרים בהתאם לחומרי הגלם והרכיבים הזמינים. "כל זה מהווה עבורנו יתרון תחרותי משמעותי בימים אלה, ומאפשר לנו לספק ללקוחותינו מוצרים שכיום לא קל להשיגם, והדבר מושך גם לקוחות חדשים."

בחברה מדווחים על צבר ההזמנות הגבוה ביותר בתולדותיה, הנובע מביקוש גבוה למוצרי החברה, בעיקר מתאמי רשת, ציוד קצה לרשתות SD-WAN ו-O-RAN. "לאור הביקוש הגבוה, אנחנו צופים כי בשנים הקרובות נציג צמיחה שנתית דו-ספרתית, אשר תואץ כאשר הבעיות בשרשרת האספקה העולמית ייפתרו"

חברת החשמל של פלורידה תפרוס מאות רחפנים של פרספטו

חברת החשמל הגדולה במדינת פלורידה, Florida Power & Light, המשרתת כ-11 מיליון תושבים, תפרוס מאות רחפנים אוטונומיים של חברת הרחפנים הישראלית פרספטו (Percepto) לצורך ניטור ובקרה של רשת החשמל ותחנות הכוח שלה ברחבי המדינה. בשלב ראשון של הפרויקט, FPL תפרוס במהלך השנה הקרובה כ-13 רחפנים באזור העיר ווסט פאלם ביץ', ותרחיב את צי הרחפנים לכדי מאות יחידות במהלך חמש השנים הבאות על מנת שיכסו את כל תשתית החברה במדינה.

להערכת פרספטו, מדובר בפרויקט המסחרי הגדול בעולם לפריסת רחפנים אוטונומיים, והראשון שבו הרחפנים פועלים בסביבה עירונית לצורך ניטור תשתית. ל-FPL יש היתר מרשות התעופה הפדראלית (FAA) להפעיל את הרחפנים של פרספטו ללא קשר עין עם מפעיל ומעל בני אדם.

ריבוי הוריקנים – והפסקות חשמל

הרחפנים של פרספטו מותקנים בתוך מארז סגור באתרי היעד (מה שקרוי, drone-in-a-box), ויוצאים מתוכם באופן עצמאי למשימות סיור ואיסוף מידע בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש. הרחפנים מצוידים במטע”דים של פרספטו, הכוללים מצלמות 4K, מצלמות תרמיות ומודול תקשורת המאפשרת תקשורת ישירה עם הרובוט והזרמת וידאו בזמן אמת באמצעות רשת LTE סלולרית.

הרחפן של פרספטו עבר בהצלחה מבחני עמידות גם בתנאים של הוריקן בדרגה 5, שבה מהירות הרוח יכולה להגיע עד ל-250 קמ"ש. השכיחות הגבוהה של הוריקנים, ומזג האוויר הטרופי המאפיין את האזור, מובילים לריבוי של שיבושים באספקת החשמל ברחבי פלורידה. בין 2008-2018 חוו כ-25.3 מיליון תושבים בפלורידה הפסקות חשמל במשך כולל של 51 אלף שעות. הרחפנים יסייעו, בין היתר, לאתר במהירות תקלות ובעיות תחזוקה ועל-ידי כך להפחית את מספר ומשך הפסקות החשמל.

תפעול צי הרחפנים מתבצע באמצעות מערכת ניהול המשימה Autonomous Inspection & Monitoring – AIM, אשר מבוססת על בינה מלאכותית ומאפשרת לנהל ולהפעיל מפלטפורמת שליטה ובקרה מאוחדת את הצי, להקצות לרחפנים משימות לפי הצורך, לאסוף ולשתף את המידע המתקבל מהרחפנים ולהפיק ממנו תובנות על מתקן התשתית. מערכת הבקרה והשליטה למעשה מקנה לרחפן יכולות עצמאיות של ניהול בטוח של תוואי הטיסה, כולל בחירת המסלול, תכנון זמן החזרה לעמדה לצורך הטענה חוזרת, צילום וראיית מכונה וטיסה גם בתנאי מזג אויר וראות קשים.

Intel Ignite הכריזה על 10 הסטארט-אפים שנבחרו למחזור השישי

[בתמונה: רני נחמיאס, מנכ”ל אינטל איגנייט בישראל. צילום: עומר הכהן]

Intel Ignite, תוכנית הצמיחה לסטרטאפים של אינטל, הכריזה על 10 הסטרטאפים שנבחרו להשתתף במחזור ה-6 של המרכז בתל אביב, מתוך יותר מ-200 חברות שהגישו מועמדות. הקבוצה של המחזור הנוכחי ממוקדת בחדשנות טכנולוגית עמוקה. במסגרת התוכנית אינטל מחברת לכל סטרטאפ מעטפת מומחים ומנטורים. החברות מקבלות בתוכנית סיוע ממהנדסים של אינטל וגישה אל טכנולוגיה, מידע ולקשרים העסקיים של אינטל.

בתחילת אפריל חתמה אינטל על רכישת חברת גרנולייט (Granulate) הישראלית, אשר השתתפה במחזור הראשון של התוכנית בישראל. גרנולייט פיתחה תוכנה אשר מיועדת להפחית את עלויות השימוש בענן באמצעות ייעול האופן שבו הלקוח משתמש במשאבי הענן

הסטרטאפים הנבחרים מגיעים ממגוון תעשיות טכנולוגיות, כולל בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית, רובוטיקה, חיישנים, חומרה, טכנולוגיית פיתוח, סייבר, ענן ועוד.  הסטרטאפים שנבחרו למחזור הנוכחי גייסו בממוצע 5 מיליון דולר.  

עשרת הסטרטאפים הנבחרים למחזור השישי בישראל הם:

  1.  redefine– עוזרת למפתחים ומפתחות להביא את הקוד שלהם ללקוחות בצורה חכמה, מהירה ויעילה יותר באמצעות הדור הבא של תהליכי פיתוח בכלל ומערכות CI בפרט. 
  2. Verobotics– מפתחת פלטפורמה רובוטית אוטונומית לעבודות תחזוקה למעטפת של בניינים. הפלטפורמה, במשקל 9 ק"ג בלבד משלבת יכולת ראיית מחשוב מתקדמת, בינה מלאכותית ומכניקה ייחודית. הפתרון של החברה הוא אוניברסלי ואוטונומי מה שמאפשר התייעלות תפעולית, כלכלית, בטיחותית ואסתטית. 
  3. Xyte– מפתחת פלטפורמת ענן אינטגרטיבית, המאפשרת ליצרני חומרה לחבר את מוצריהם לענן בקלות ובמהירות ולהציג מודלים עסקיים חדשים מבוססי Subscription ו-Hardware-as-a-Service.
  4. Senser– פלטפורמה לניטור ואופטימיזציה של חווית השירות ביישומים מבוזרים. 
  5. Predicta med- מציעה פלטפורמה תומכת החלטה מבוססת AI, המסייעת באבחון מוקדם של מחלות אוטואימוניות. 
  6. Kahoona– כחלק מקידום המשימה של אחריות דיגיטלית כלפי המשתמשים, החברה מפתחת טכנולוגיה חדשנית לניתוח וחיזוי משתמשים תוך שמירה מלאה על פרטיותם באתרי תוכן ו-e-commerce. 
  7. Volumez– תשתית מידע כוללת עבור ארגונים מודרניים. 
  8. PxE– מאפשרים למכונות להבין את העולם. 
  9. Dual Bird פתרון חומרה / תוכנה עבור האצת דאטה אנליטיקס המבוסס על ארכיטקטורה ייחודית ושבב שתוכנן מאפס עבור מטרה זו. 
  10. Oligo Security – נמצא בימים אלה ב-stealth

האזינו לשיחה עם מנהל התוכנית העולמית של Intel Ignite צחי וייספלד, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה במאי 2020:

ב.מ.וו השיקה את BMW 7, הכוללת חיישן אינוויז

לאחר עבודה משותפת שנמשכה ארבע שנים, חיישן ה-LiDAR של חברת אינוויז (Innoviz) הישראלית מגיע אל השוק בסדרת רכב חדשה של ב.מ.וו (BMW). בשבוע שעבר השיקה יצרנית הרכב הגרמנית את הדור החדש של סדרת רכבי היוקרה BMW 7, אשר יגיע אל השוק בחודש נובמבר 2022. הסדרה החדשה כוללת מכוניות המנועות במנוע בנזין, מכוניות היברידיות, ולראשונה גם דגם שהוא חשמלי לחלוטין, BMW i7, אשר יהיה מצויד בסוללה אשר תספיק לנסיעה למרחק של 480 קילומטר בכל טעינה.

החל משנת 2023, סדרת ה-7 החדשה תהיה הסדרה הראשונה של ב.מ.וו, אשר תכלול את חיישן ה-LiDAR של אינוויז, המוגדר על-ידי ב.מ.וו כ"חיישן העוצמתי ביותר בתעשייה". ב.מ.וו משווקת את הדגמים החדשים כחזית הטכנולוגיה בכל הנוגע ליישומי בטיחות ועזר לנהג, נהיגה אוטונומית, שילוב של מציאות רבודה ודיגיטליזציה. החיישן של אינוויז משמש מרכיב מרכזי במערך החיישנים התומך ביישומים אלה, לצד מכ"מים לכל הטווחים, עם הפרדה אנכית, ומצלמה ברזולוציה של 8 מגה-פיקסל.

בחודש מרץ 2022 גילה מנכ”ל אינוויז, עומר כילף, שהחיישן שהחברה פיתחה עבור חברת ב.מ.וו עבר בהצלחה את כל המבחנים והגיע לשלב הקפאת-פיתוח (Freeze). פירוש הדבר שמרגע זה אסור לבצע שינויים בתכנון שאושר על-ידי ב.מ.וו, והוא ייכנס לייצור במתכונתו הנוכחית. הייצור ההמוני שלו מתחיל כבר בשנת 2022.

המכונית יודעת לנהוג טוב ממך

במסגרת מסע השיווק לקראת ההשקה, הזמינה ב.מ.וו בלוגרים וכתבי רכב מובילים לנסיעות מבחן בדגמים החדשים, אשר הניבו טורי ביקורת באתרים המבוילים מוכרים בתעשיית הרכב, דוגמת The Drive, Which Car, HT Auro, פורבס ועוד. אחד מהכתבים שביצעו  נסיעת מבחן היה כריס צואי (Chris Tsui) מהאתר The Drive. במאמר בכותרת "ב.מ.וו מצטרפת לתחרות על הנהיגה ללא ידיים", הוא התפעל ממערכות ה-ADAS והנהיגה האוטונומית הנשענות על החיישן של אינוויז, וסיכם את החוויה: "המכוניות בסדרת רכבי הסדאן החדשה יודעות לנהוג יותר טוב מכם". כריס מציין כי יישומי הנהיגה החצי-אוטונומית בכבישים בינעירוניים, כמו גם היכולת המשופרת של חניה אוטונומית, הופכים את הרכב "יותר למכונה שנוהגת בעצמה מאשר מכונה שמיועדת שינהגו בה".

דגם ה-i7 כולל יישומי עזר ברמה 2 (כלומר, עם ידיים על ההגה) של שיוט אדפטיבי ושמירת נתיב. במהירות של עד 140 קמ"ש ניתן להפעיל בכבישים הבינעירוניים מצב של נהיגה אוטומטית, בדומה לאוטו-פיילוט ברכבי טסלה. במצב זה, המכונית מבצעת את פעולות ההאצה, הבלימה וההיגוי באופן אוטונומי, מבלי שהנהג נדרש לאחוז בהגה, אלא רק לשמור את מבטו על הכביש. המערכת אף מסוגלת לבצע מעבר מנתיב לנתיב באופן אוטונומי. כאשר המכונית מתקרבת ליציאה מהכביש הראשי, הנהג יכול להורות בלחיצת כפתור לבצע אוטומטית מעבר הדרגתי מנתיב לנתיב עד ליציאה, כל עוד התנועה אינה עמוסה מדי או שהיציאה קרובה מדי.

ניווט עצמוני אל תוך המוסך הביתי

ב.מ.וו הודיעה שבהמשך תתאפשר בדגמים הללו נהיגה אוטונומית בדרגה 3 במהירות של עד 60 קמ"ש גם בכבישים שהם לא בינעירוניים. עבור נהיגה אוטונומית ברמה 3, חיישן ה-LiDAR של אינוויז הינו הכרחי. פרשנים מעולם הרכב מעריכים כי היכולת הזו תהיה אטרקטיבית במיוחד בשוק הסיני, שם מהירות הנסיעה הממוצעת בערים נמוכה יחסית בשל עומסי התנועה.

צואי ממשיך וסוקר את יכולת החניה האוטונומית של הדגם החדש, ומציין כי טרם נתקל ביכולות כה גבוהות. למרות שהדגמים מסדרה 7 הם יחסית גדולי מימדים, יכולות ההתמצאות במרחב והתמרון מאפשרות לרכב לחנות גם בתוך מקומות חניה מאתגרים. בנוסף, ניתן לתכנת מסלול מוגדר מראש כך שהרכב ינווט באופן עצמאי, למשל, משער הכניסה, דרך שביל הגישה ועד למוסך. במסגרת היישום הזה, הנהג אינו חייב להיות בתוך הרכב. "טכנולוגיית הנהיגה החצי-אוטונומית ברכבים הללו עשויה להימנות עם הטובות בתעשייה, מתחרה ראויה, ואף מעבר לכך, לסופר-קרוז של GM ולאוטו-פיילוט של טסלה".

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

ברנמילר הגישה בקשה לרישום בנסד"ק

חברת ברנמילר (Brenmiller), המפתחת מערכות אגירת אנרגיה תרמיות, הודיעה היום (א') לבורסה בתל-אביב, כי הגישה לרשות לניירות ערך של ארצות הברית (SEC) בקשה לרישום מניותיה בנסד"'ק. עם קבלת האישור, צפויה החברה להתחיל ולהיסחר במקביל בבורסות נסד"ק ותל-אביב. החברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של 223 מיליון שקל. הכנסותיה ב-2021 הסתכמו ב-400 אלף דולר.

חברת ברנמילר, שהוקמה ב-2012 על ידי המנכ"ל אבי ברנמילר, פיתחה טכנולוגיית אגירת אנרגיה המתבססת על אגירת חום בטמפרטורות גבוהות בתוך סלעים וולקניים מרוסקים. המערכת ניתנת לטעינה על ידי מספר מקורות אנרגיה, בהם שמש ורוח, גז טבעי, דלק וחום שיורי. אנרגיה זו מומרת לאנרגיית חום, אשר מייצרת זרם קבוע ויציב של קיטור, מים חמים או אוויר חם, שניתן לשחרר לפי דרישה עבור ייצור חשמל או יישומים תעשייתיים.

החברה פיתחה על בסיס הטכנולוגיה הזו מספר מוצרים לשחקנים בתחום תחנות הכוח והתעשייה. כך למשל, תחנות כוח מבוססות גז טבעי משתמשות במערכת האגירה כדי לקלוט עודפי אנרגיה בשעות השפל, כאשר מחירי האנרגיה נמוכים, ולשחרר חזרה את הקיטור לייצור חשמל בשעות השיא כאשר מחירי האנרגיה גבוהים. לחברה מפעל ייצור בדימונה, אשר בו מועסקים מרבית מעובדי החברה בייצור מערכות האגירה.

IQM הפינית סיפקה לבר-אילן ולאוניברסיטה העברית שבב עם 12 קיוביטים

חברת IQM הפינית, המפתחת חומרה ותוכנה למחשבים קוונטיים, סיפקה לאוניברסיטת בר-אילן ולאוניברסיטה העברית רכיבים של מחשב קוונטי כחלק משיתוף פעולה מחקרי. ל-Techtime נודע כי IQM סיפקה לשתי האוניברסיטאות הישראליות, ללא תשלום, משלוח ראשון של שבב הכולל 12 קיוביטים, מתוך מטרה שהחוקרים הישראלים יבצעו ניסויים ויחקרו היבטים יישומיים שונים של הרכיבים הקוונטיים הללו, וישתפו את IQM בידע ובממצאים.

תוצאות מדידה שהתבצעה באוני' העברית

מדובר ברכיב חומרה חלקי ולא במעבד קוונטי מלא. את שתי קבוצות המחקר יובילו פרופ' נדב כץ, ראש המרכז לאינפורמטיקה קוונטית באוניברסיטה העברית, ופרופ' מיכאל שטרן מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן. בהמשך צפויה IQM לשלוח לאוניברסיטאות רכיבים נוספים, ובחברה הפינית מקווים כי שיתוף הפעולה האקדמי יוביל בסופו של דבר לשיתופי פעולה מסחריים.

IQM מפתחת מחשבים קוונטיים אשר מיועדים עבור מרכזי נתונים ומכוני מחקר. הקיוביטים, יחידות הבסיס החישוביות במחשב קוונטי, של IQM מתבססים על מוליכי-על. בשנת 2020 נבחרה IQM על ידי ממשלת פינלנד להקים בשיתוף מכון המחקר הטכני הלאומי VTT לבנות את המחשב הקוונטי הראשון של המדינה. על פי התוכנית, המחשב אמור לכלול 52 קיוביטים עד שנת 2024. בחודש נובמבר 2021 הכריזו IQM ו-NTT על הגעה לאבן דרך של מחשב קוונטי עובד עם 5 קיוביטים. לפני כחצי שנה נבחרה IQM גם על ידי ממשלת גרמניה לבנות מחשב קוונטי שמיועד לפעול בממשק עם מחשב-על ולהאיץ פתרון בעיות חישוביות שמחשבי-על מתקשים לפתור.

פרופ' כץ, המוביל את המחקר באוניברסיטה העברית, אמר בשיחה עם Techtime: "הם סיפקו לנו את הליבה, השבב, ואנחנו מספקים את המעטפת שכוללת ציוד קירור, בקרה, סימולציה, אלקטרוניקה וכדומה. אנחנו חוקרים את תהליך המדידה הקוונטית ושאלות יישומיות הנוגעות לאופנים שבהם ניתן לשפר את הביצועים של הקיוביטים ולהפחית את שיעור השגיאות.  IQM מספקת עבורנו רכיבים ברמה מאוד גבוהה, ואנחנו מביאים את העומק האקדמי. תחום המחשוב הקוונטי מתפתח כל הזמן, אבל הדרך עוד ארוכה, וההתקדמות תושג בשיתופי פעולה. בישראל יש יזמות והון אנושי, וזה מה שגרם ל-IQM ליזום את שיתוף הפעולה.

Ception חשפה מערכת רב-מימדית לתפעול כלים לוגיסטיים באתרים תעשייתיים

[בתמונה: מייסדי החברה טל ישראל (שמאל) ויוסי בודה]

חברת הסטארט-אפ ספשן (Ception) מירושלים פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית המאפשרת לתפעל ולנהל בצורה מתואמת ובטוחה יותר ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) כבד דוגמת דחפורים, מחפרים, שופלים ומשאיות עפר באתרי בנייה, מכרות, מחצבות ומפעלי תעשייה. המערכת פועלת ברמת הכלי הבודד, צי הכלים והאתר, ולדברי החברה מייעלת את פעולתם של הכלים בשטח, מוזילה עלויות ואף תורמת לקיימות בסביבות העבודה התובעניות הללו.

המערכת של החברה, MineCept, מספקת מודעות מצבית (situational awareness) בהפעלת הכלי באמצעות מיפוי ומיקום מדויקים בזמן אמת. שכבת המיפוי כוללת מיפוי HD תלת מימדי של האתר וכן של אלמנטים דינמיים, כגון רכבים ואנשים, בסביבת הכלי. שכבת המיקום מספקת פתרון מיקום גלובלי ויחסי של הכלי ביחס לאתר וביחס לכלים נוספים השותפים באופרציה. שכבה זו פועלת גם בסביבה ללא GPS באמצעות מערכת ויזואלית לזיהוי מיקום (VPS – Visual Positioning System) שפותחה בחברה.

המערכת מורכבת משלושה חלקים. הראשון הוא ערכת חומרה, הכוללת מחשב, רכיב תקשורת וחיישנים, המותקנת על כל סוג של כלי לוגיסטי, ללא תלות ביצרן הכלי. החלק השני הוא מערכת עזר למפעיל הכלי, הכוללת צג שמותקן בתא המפעיל ומספקת התראות ויזואליות וקוליות על תרחישים בטיחותיים כדוגמת קרבה מסוכנת בין כלים או בין כלי לאדם, סטייה הצידה מהדרך או קרבה מסוכנת לתהום, כמו גם תמיכה בתרחישים תפעוליים שונים כגון פינוי פסולת. החלק השלישי הוא מערכת שליטה ובקרה, המספקת למנהלי האתר או מנהלי מטה תמונת מצב מקיפה בזמן אמת על כלל הפעילות באתר ועל מפגעים בטיחותיים כגון בורות, שלוליות וסלעים, וכן מאפשרת לנטר בצורה חכמה את התקדמות העבודה ביחס לתוכניות.

במקביל, המערכת מוודאת שהאתר פועל על פי הנחיות הרגולטור בנושאי בטיחות, כדוגמת מדידה רציפה של גובה גלי הבטיחות באתר. מעבר לצמצום סכנות, המערכת תורמת לייעול העבודה בשטח באמצעות תמיכה במגוון יישומים נוספים כמו ניטור ביצועים, ניתוח תכנון מול ביצוע בשטח, מדידת נפח ערמות מלאי, ניטור זמן מחזור וזמן פעילות ועוד. כל המידע שמזוהה ומסווג אוטומטית על ידי המערכת המותקנת בכלי משודר, נשמר ומנותח על מנת לספק למנהלי האתר ולמנהלי הבטיחות מידע בזמן אמת ותובנות לשיפור בטיחות ויעילות האופרציה בכללותה.

טל ישראל, מייסד משותף ומנכ"ל Ception מסביר כי ענפי הבניה, ייצור חומרי הבניה, הכרייה והחציבה הם שווקים ענקיים שסובלים מבעיות אקוטיות הקשורות לבטיחות, יעילות וקיימות, ונמצאים בחיפוש מתמיד אחר פתרונות. "קיים היום פער בשוק הפתרונות הטכנולוגיים בתחום זה: חלק מהפתרונות מכוונים לרמה גבוהה של אוטונומיה, אך סובלים מחסמים שונים הנוגעים בין היתר לפערים טכנולוגיים, למחירים גבוהים ולמגבלות רגולטוריות. מנגד, הפתרונות המציעים טכנולוגיות בסיסיות בלבד אינם מהווים מענה מספק וסובלים מבעיות אמינות קשות. המהפכה האוטונומית ומהפכת ה- industry 4.0 הביאו איתן התקדמויות טכנולוגיות אדירות בתחומים דוגמת מחשוב קצה (edge compute), טכנולוגיות חישה, בינה מלאכותית ולמידה עמוקה. ספשן לא מחכה שהמהפכה האוטונומית תושלם, ומשתמשת בטכנולוגיות חדשניות מסוג זה על מנת לספק פתרונות מדויקים ואמינים במחירים נוחים".

ספשן הירושלמית נוסדה בשנת 2019 על ידי טל ישראל (המנכ"ל) ויוסי בודה (ה-CTO). השניים עוסקים קרוב ל-15 שנה בפיתוח מערכות כלי רכב חכמים ואוטונומיים בתעשייה האווירית ובג'נרל מוטורס. בתפקידיהם האחרונים טרם הקמת החברה הובילו השניים פיתוח של מספר מערכות כלי רכב קרקעיים לא מאוישים ואוטונומיים משלב הפיתוח ועד המסירה ללקוח. ספשן, שעברה לאחרונה למשרדים חדשים באזור ההיי טק בהר חוצבים, מעסיקה היום 16 עובדים ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים למגוון משרות. קרוב למחצית מעובדי החברה הם נשים, המשמשות בתפקידי ליבה טכנולוגיים. החברה גייסה עד היום מימון של כ-7 מ' ד' במסגרת גיוס סיד מקרן MoreVC ותמיכה מרשות החדשנות.

המוצר של ספשן משולב במגוון פרויקטים ואתרים תעשייתיים המופעלים על ידי שחקנים מובילים בענפי הכרייה והבנייה בארץ ובעולם, ובכלל זה קבוצת כיל (ICL), מיצרניות הדשנים המובילות בעולם, המפעילה כלים כבדים במכרה הפוספטים ברותם. בתחום הבניה והתשתיות נעשה שימוש במערכת של ספשן בחברת נתיבי ישראל, חברת תשתיות התחבורה הלאומית, במסגרת פרויקט שמטרתו שיפור בטיחות ויעילות עבודת כלי הצמ"ה. מהחברה נמסר כי בימים אלה היא נמצאת בתהליך מתקדם לשיתוף פעולה עם אחת מחברות הבנייה המובילות בישראל, במסגרתו תתבצע השקעה פיננסית ומערכות ספשן ישולבו בכלי הצמ"ה של החברה.

דאסו סיסטמס בונה אקוסיסטם בתחום מדעי החיים

חברת דאסו סיסטמס (Dasault Systems) הצרפתית הציגה בתחילת החודש, במסגרת כנס מקצועי שהתקיים במלון "דניאל" שבהרצליה, את החידושים האחרונים בפלטפורמת המידול והסימולציות Simulia. תוכנת SIMULIA נחשבת לאחד מהיישומים הפופולאריים בתעשיות הייצור והפיתוח בישראל, והיא כלולה כחלק אינטגרלי בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס. יישומי SIMULIA כוללים את חבילת ABAQUS לניתוח מערכות בשיטת ה-finite element analysis, הנדסה באמצעות מחשב, ואפליקציית הניתוח CATIA.

הפלטפורמה מאפשרת לבצע מגוון של סימולציות של התנהגות פיזיקאלית של חלקים ומערכות, ומשמשת לפיתוח מוצרים בתחומי התעופה והרכב, האלקטרוניקה, ההנדסה, מכשור רפואי ועוד. כך למשל, התוכנה שימשה את חברת אוויאיישן (Eviation) הישראלית לצורך פיתוח המטוס החשמלי Alice, שמציג מבנה אווירודינאמי וארכיטקטורה ייחודית וחדשנית בעולם התעופה.

לצד תעשיות כמו תעופה ורכב, שבהן דאסו סיסטמס פעילה מראשית דרכה, בשנים האחרונות גיבשה החברה אסטרטגיית חדירה לעולמות מדעי החיים והרפואה המותאמת-אישית, שגם עבורם כלי תלת-מימד, אנליזות חישוביות וסימולציות פיזיקאליות מציעות ערך מוסף גדול. כך למשל, במסגרת הכנס, הציג עדי מורלי, חוקר בכיר באוניברסיטת תל אביב כיצד נעשה שימוש בפלטפורמה במסגרת מחקר, אותו הוא מוביל, אשר חוקר בעיות נפוצות בתפקוד של המסתם האאורטלי בלב וכיצד ניתן להחליפו בפרוצדורות ניתוחיות. תפקידו של המסתם האאורטלי הוא לאפשר מצד אחד לדם לזרום מהלב אל הגוף ומנגד למנוע מן הדם לחזור אחורה אל חדרי הלב. בעיות בתפקוד המסתם, הן כתוצאה מהצטברות סידן או כתוצאה מבעיה מבנית, עשויות להוביל למחלות לבביות, למשל אי-ספיקה, ולחייב את החלפתו במסתם מלאכותי.

באמצעות הפלטפורמה של דאסו סיסטמס בנה צוות המחקר מודלים תלת-מימדיים ריאליסטיים של המחלות הנפוצות ודרכי הטיפול. המודלים הללו משמשים הן לצורך מחקר והן כדי לבצע סימולציות לצורך אופטימיזציה של השתלת מסתם חלופי. "כשרואים את הסימולציות התלת-מימדיות, זה פותח לרופא עולם חדש. על ידי הפלטפורמה ניתן להתאים את החלקים המכניים בהתאמה אישית למטופל הספציפי – על פי גודל צורה ספציפית והתאמה לתנאי לחץ שונים המותאמים לכל מטופל."

פרויקט הלב הדיגיטלי

החזון של דאסו הוא לרתום את הכלים שלה כדי שניתן יהיה לבנות ייצוג ממוחשב של איברים אנושיים, אשר ישמשו לצורך בדיקות וירטואליות של תרופות ושל תהליכי ריפוי, ובעתיד אולי לייצר עותק דיגיטלי ייחודי לכל חולה, כדי להתאים עבורו תרופות ודרכי טיפול אישיות.

פרויקט הדגל של החברה בתחום זה הוא The Living Heart Project, שבמסגרתו בנתה דאסו תאום דיגיטלי של הלב האנושי, אשר  משמש כבסיס למחקר רפואי, הכשרת רופאים ומנתחים, פיתוח תרופות חדשות וביצוע ניסויים קליניים. סביב הפרויקט הוקם קונסורציום, שבו חבר גם הצוות של מורלי, הפועל מול ה-FDA במטרה שהלב הדיגיטלי ישמש ככלי בעל תוקף באישור תרופות וטיפולים.

במסגרת אסטרטגיית מדעי החיים שלה, דאסו ביצעה בסוף 2019 רכישה אסטרטגית של חברת Medidata האמריקאית, תמורת 5.8 מיליארד דולר, אשר פיתחה פלטפורמת ענן מבוססת בינה מלאכותית, המאפשרת לחוקרים ורופאים לערוך ניסויים קליניים, לשתף מידע ולנתח תוצאות, במטרה להאיץ ולייעל את הפיתוח של תרופות חדשות.

אלי בויקיס, מנכ"ל דאסו סיסטמס ישראל: "דאסו בנתה אקוסיסטם שלם סביב עולם מדעי החיים. אנחנו פעילים גם בתחום המחקרי וגם בתעשיית המכשור הרפואי. הייחוד של דאסו הוא ביכולת לחבר בין פתרונות לכדי פלטפורמה אחת."

Cape Air תרכוש מאוויאיישן כ-75 מטוסים חשמליים

חברת התעופה האזורית האמריקאית Cape Air חתמה על מזכר כוונות (LOI) עם חברת אוויאיישן (Eviation) הישראלית לרכישת 75 מטוסי נוסעים חשמליים מדגם Alice, בעלי תפוסה של כ-9 נוסעים ו-2 אנשי צוות. עסקת הרכש היא חלק מהמאמץ של חברת התעופה לחשמל את צי המטוסים שלה ולהפחית את חתימת הפחמן של פעילותה. Cape Air הכריזה כבר ב-2019 על כוונתה להצטייד במטוסי Alice. באותה עת ציין מייסד-שותף ומנכ"ל אוויאיישן, עומר בר-יוחאי, כי החברה תמכור ל-Cape Air כל מטוס במחיר של כ-4 מיליון דולר. בחודש אוגוסט האחרון דיווחה אוויאיישן על הזמנת רכש של כ-12 מטוסים מחברת התובלה האווירית DHL.

קייפ אייר, שבסיסה במסצ'וסטס, היא אחת מחברות תעופת הפנים הגדולות בארצות הברית. החברה מוציאה כ-400 טיסות ביום לכ-40 ערים בצפון-מזרח ובמערב-תיכון של ארצות הברית, וכן לעיר מונטנה. החברה גם מפעילה קו ישיר לאיים הקריביים. צי החברה מונה כ-100 מטוסים מתוצרת ססנה, בריטן-נורמן וטקנאם.

מהפכת התעופה החשמלית

חברת אוויאיישן הוקמה ב-2015 על-ידי המנכ”ל עומר בר-יוחאי והיו”ר אביב צידון, עם תוכנית שאפתנית לחולל מהפיכה טכנולוגית ומסחרית בעולם התעופה: בניית מטוס נוסעים חשמלי, המונע על-ידי מערך של אלפי סוללות ליתיום, שיוכל לשנע נוסעים למרחקים של מאות קילומטרים במהירות גבוהה יותר מאלה של המטוסים הפועלים כיום בשוק, ובמחיר נמוך בהרבה.

לפני כשנתיים, בסלון האווירי בפאריז, הציגה אוויאיישן אב-טיפוס ראשון של המטוס, שזכה לשם “אליס”. המטוס מיועד להסעה של 9 נוסעים, ועוד כ-2 אנשי צוות, לטווח של עד 1,000 ק”מ בהטענת סוללה יחידה. המטוס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות הפזורות בכל הגוף, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 800 ק”מ במהירות של עד כ-460 קמ”ש. המטוס מונע על ידי שני מנועים חשמליים מתוצרת חברת MagniX מסיאטל.

מלבד ההזמנה הנוכחית של Cape Air, איוויאיישן דיווחה בשנתיים האחרונות על עוד שני לקוחות שהתחייבו לרכוש עוד כ-150 מטוסים. אוויאיישן שייכת כיום לקבוצת קלרמונט (Clermont Group) הסינגפורית, שרכשה את הבעלות על החברה ב-2019. הבעלים של קלרמונט הוא הפילנתרופ המיליארדר ריצ’רד צ’נדלר מניו-זילנד, שאחד מדגליו העיקריים הוא קידום התעופה החשמלית.

 

Marelli תטמיע את הפתרון של Upstream במערכות רכב מקושרות

יצרנית המערכות לרכב האיטלקית-יפנית Magneti Marelli תטמיע במוצריה המקושרים את פתרון הגנת הסייבר מבוסס-הענן של חברת אפסטרים הישראלית (Upstream). מורלי, המעסיקה כ-40 אלף עובדים, מפתחת מערכות בטיחות והנעת כוח לרכב, מערכות תאורה, מחשבים לרכב, מערכות טלמטריה, וחיישני מצלמה, לידאר ומכ"ם, ושיתוף הפעולה נועד כדי לאבטח את מוצריה ולציית לרגולציה ולתקנים קיימים ועתידיים בתחום אבטחת הסייבר.

מורלי מעסיקה כ-40 אלף עובדים בכ-170 מרכזי ייצור ומו"פ ברחבי העולם. היא מדורגת כספקית המערכות ה-18 בגודלה בעולם, אך הציבה באחרונה יעד להתברג לחמישייה הראשונה בתחום מבחינת הכנסות. הכנסותיה ב-2020 הסתכמו ב-11.8 מיליארד דולר. החברה נוסדה ב-2019 לאחר שהתפצלה מתוך פיאט-קרייזלר ונרכשה על ידי קרן ההון KKR, שמיזגה אותה ביחד עם חברת Calsonic Kansei

אפסטרים פיתחה פתרון אבטחה מבוסס ענן לכלי-רכב מקושרים ואוטונומיים. המערכת מאפשרת ליצרניות רכב ולמנהלי ציי רכב גדולים לספק מערך אבטחה באמצעות פלטפורמת ענן, המעניקה הגנה מפני מתקפות סייבר לכל כלי-הרכב המקושרים שבניהולם. מאחר שהמערכת מנטרת את תעבורת הנתונים שמפיקות מערכות הרכב, הפלטפורמה של אפסטרים משמשת גם לצורך יישומי טלמטריה.

[צילום תמונה: דיוויד גראב]

האזינו לשיחה עם דן סוחר, סמנכ"ל המוצר של אפסטרים, מתוך תוכנית מס' 7 בפודקאסט שלנו, שעלתה בנובמר 2019 (השיחה עם דן מתחילה ב-23:40):

בכיר לשעבר בטסלה מצטרף ל-REE

חברת REE Automotive הודיעה היום על מינויו של ג'וש טק (Josh Tech), בכיר לשעבר בטסלה, למנהל התפעול הראשי (COO) של החברה. ג'וש יחליף בתפקידו את מייקל צ'רלטון, שישמש מעתה כיועץ אסטרטגי לייצור.

ג'וש עבד בטסלה בין 2013-2018, ובתפקידו האחרון בחברה שימש כראש קבוצת מוצרים חדשים (Head of the New Product/Manufacturing Introduction group), תפקיד בכיר בשדרה התפעולית של יצרנית הרכבים החשמליים. בשנתיים האחרונות שימש כסמנכ"ל ייצור והנדסה של Plant Prefab, העוסקת בתכנון בתי מגורים סביבתיים. במסגרת תפקידו ב-REE, ג'וש יהיה אחראי על הייצור המסחרי של פלטפורמות החברה ועל פתיחה של מרכזי אינטגרציה ברחבי העולם. מ-REE נמסר כי ג'וש מצטרף לחברה בתקופה משמעותית, כאשר היא מתכוננת לבדיקת אבות-טיפוס והפלטפורמות החשמליות המודולריות של החברה, בדרכה לייצור מסחרי שלהן בשנת 2023. 

נהיגה אלקטרונית מלאה

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין השאסי לגלגל ובתוך הגלגל. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. החברה מכנה את הארכיטקטורה הוו x by wire, וזאת מאחר שכל מערכות הרכב, הממוקמות בארבע הפינות, נשלטות על ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני.

על בסיס טכנולוגיה זו פיתחה החברה עד כה מספר פלטפורמות עבור יישומי-קצה כמו משלוחים עירוניים, רכבי היסעים, מונית אוטונומית ומשאית בינעירונית. בתחילת השנה חשפה REE פלטפורמה ייעודית עבור חברות ציי משלוחים. ה-P7 [בתמונה למעלה], שלדברי החברה נבנתה על פי הדרישות והמפרט המדויק של אחת מחברות הרכב הגדולות בעולם. הפלטפורמה השטוחה מספקת מרחב פנימי גדול ע 35% יותר בהשוואה לרכבים מסחריים דומים.

האזינו לשיחה עם אוהד שטאובר, סמנכ"ל המו"פ של REE, מתוך תוכנית מס' 47 בפודקאסט שלנו, שעלתה בחודש מרץ 2022:

גוגל בחרה בפתרון המיקרו-מיקום של אוריינט

[בתמונה: מנכ"ל אוריינט מיקי בלטר]

חברת גוגל (Google) בחרה בפתרון המיקרו-מיקום (micro-location) של חברת אוריינט (Oriient) הישראלית כחלק מחבילת שירותי הענן שהיא מספקת לקמעונאים. פתרון התוכנה של אוריינט מאפשרת לאנשים לנווט בקלות ובמדויק בתוך מבנים סגורים כמו מרכזי קניות וחנויות קמעונאיות גדולות, ללא צורך בהתקנת חומרה במבנה. לקוחות קמעונאיים של גוגל קלאוד יוכלו להשתמש בפתרון כדי לאפשר לצרכנים למצוא ביתר קלות בחנויות גדולות את המוצרים שהם מחפשים ולנווט לפי רשימת קניות. הפתרון גם יסייע גם ללקטים למצוא מוצרים במחסנים של אותן חנויות.

הפתרון של אוריינט, אשר עושה שימוש בחיישן המגנטי המצוי בכל סמארטפון, מתבסס על מיפוי העיוותים הקלים שיוצרים מבנים גדולים בשדה המגנטי של כדור הארץ, עקב תכולת הברזל שבהם. הפתרון של החברה לומד את המבנה הפנימי של החלל על סמך אותם עיוותים מגנטיים, ומייצר מפה דינמית, בדומה לשירות המפות של גוגל, המסוגלת להכווין את המשתמש אל המוצר, החדר או הדלפק המבוקשים, ברמת דיוק של מטר אחד.

הפתרון של אוריינט אינו מצריך התקנת חומרה באתר. החברה מספקת שירות לרשתות קמעונאיות לצורך פיתוח יישומים מבוססי ניווט, כמו למשל הכוונת הלקוח לפי מוצר או לפי רשימת קניות. בנוסף, הפלטפורמה מספקת אנליטיקה מקיפה על התנהגות הצרכן בחנות, כדי ללמוד את דפוסי הקנייה והשיטוט של הלקוחות, לשפר את התצוגה ולהציע פרסומות ממוקדות. הפלטפורמה יודעת לזהות את זהות המוצרים בכל מדף על בסיס נתונים של סריקות ברקוד שמבצעים צרכנים באמצעות הסמרטפון.  

אוריינט, שהוקמה ב-2017, השלימה את פיתוח הפתרון בשנה שעברה והחלה בחודשים האחרונים בחדירה המסחרית לשוק. לקוח משמעותי עליו הכריזה באחרונה הוא אפליקציית המשלוחים Instacart, שהכנסותיה ב-2020 נאמדו ב-1.5 מיליארד דולר. האפליקציה, שדומה במתכונתה לאפליקציית Wolt וזכתה כמותה לתנופה גדולה בעקבות מגפת הקורונה, מאפשרת לצרכנים להזמין משלוחי קניות מסופרמרקטים וחנויות מכולת. הטמעת הפתרון של אוריינט מאפשרת לאדם המבצע את המשלוח לאתר ביתר קלות ומהירות את המוצרים המבוקשים בהזמנה ובכך מקצר ומייעל את תהליך הליקוט.

הכנסות ראשונות לחברת ננוקס

חברת ננוקס (Nano-X) מנווה-אילן דיווחה בסוף השבוע על הכנסות ראשונות בהיקף של כ-1.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2021. ההכנסות לא הגיעו מתחום הליבה של החברה, וזאת מאחר שטרם החלה בשיווק המסחרי של מכשיר הרנטגן שפיתחה, אלא מהפעילות המסחרית של שתי חברות שרכשה ברבעון הרביעי: זברה מדיקל הישראלית, המפתחת בינה מלאכותית לפענוח סריקות CT, ו-USRAD האמריקאית המספקת שירותי רדיולוגיה.

ההכנסות של זברה מדיקל, שכעת נקראת Nano-X AI, הסתכמו ברבעון הרביעי בכ-300 אלף, ואילו הכנסות USRAD הסתכמו במיליון דולר. בננוקס מעריכים כי הכנסות NanoX AI ב-2022 ינועו בין 3-4 מיליון דולר, ואילו הכנסות USRAD יעמדו על 8-9 מיליון דולר. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח השנתי, עדכן מנכ"ל ננוקס, ארז מלצר, שנכנס לתפקידו בתחילת השנה, כי Nano-X AI חתמה באחרונה על הסכם עם רשת בתי חולים גדולה בארצות הברית,וכן כי פיני בן אלעזר מונה לעמוד בראש פעילות Nano-X AI. בן אלעזר מכהן בדירקטוריון זברה מדיקל מאז הקמתה ושימש כמנכ"ל חברת "מור יישום מחקרים" של קופת חולים כללית.

בגזרה הרגלטורית, ננוקס עדיין נמצאת בתהליכים מול ה-FDA לאישור טכנולוגיית הרנטגן שלה. לאחר שהבקשה שהגישה החברה בשנה שעברה לאישור המכשיר נתקלה בקשיים, פנתה ננוקס בתחילת השנה למסלול חלופי, הקרוי Q-Sub, אשר מאפשר לחברות לנהל דיאלוג עם אנשי ה-FDA על מנת לקבל משוב שעל בסיסו ניתן יהיה להגיש מחדש בקשת שיווק. בכנס משקיעים שנערך באחרונה של בית ההשקעות אופנהיימר, הגדיר המנכ"ל מלצר את השיחות עם ה-FDA "סופר חיוביות".

עם זאת, בחברה מתכוונים להתחיל בקרוב בפריסה המסחרית של מערכות רנטגן ללא תלות באישור FDA, במדינות שבהן יש לחברה אישור שיווק. בסך הכול, חתמה החברה על 11 הסכמים לפריסת כ-6,500 מערכות במודל של "תשלום-לפי-סריקה" ("Pay-per-Scan"). בשיחת הוועידה הבהיר המנכ"ל מלצר כי למרות העיכוב באישור מצד ה-FDA לא בוטלה עד כה שום הזמנה. החברה חנכה באחרונה את מפעל הייצור שלה בדרום-קוריאה, שבו ייוצרו רכיבי ה-MEMS המפיקים באופן דיגיטלי את קרינת ה-X-ray, ובחברה מעריכים כי יגיעו לתפוקת ייצור והרכבה של מאות מערכות ברבעון כבר במחצית השנייה של השנה.  בסך הכול סיימה החברה את השנה עם הפסד נקי של 61 מיליון דולר. הוצאות המו"פ הסתכמו ב-17.1 מיליון דולר.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת “הקרה” של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה”חמות”. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. באמצעות שתי החברות שרכשה באחרונה, מתכוונת ננוקס לספק פתרון מלא, הכולל גם פענוח ואבחון סריקות בענן, הן באמצעות בינה מלאכותית והן באמצעות רדיולוגים מומחים.

 

3 יצרניות רחפנים ישראליות קרובות לקבל רישיון קבוע מה-FAA

בתמונה למעלה: הרחפן האוטונומי של איירובוטיקס יוצא מתחנת העגינה

לראשונה בתעשיית הרחפנים, רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית (FAA) מתקרבת למצב שבו היא נותנת אישור טיסה גלובלי לרחפנים, בדומה לאישור הניתן כיום למטוסים מאויישים. מאחר שבתעשיית התעופה אין עדיין סטנדרטים אחידים של בטיחות עבור כלי-טיס בלתי מאוישים, ה-FAA פיתחה תהליך ייעודי לבדיקת המהימנות והבטיחות (Durability and Reliability), אשר היווה את הבסיס לגיבוש קריטריון הטיסה. השבוע פירסמה הרשות את קריטריון "הכשירות האווירית" (Airworthiness) הסופי, לאחר הערות הציבור, אשר כולל 10 רחפנים של חברות שונות, בהן שלוש חברות ישראליות: איירובוטיקס, פלייטרקס ופרספטו.

רחפנים אוטונומיים מעל הגג

חברת פרספטו (Percepto) קיבלה קריטריון סופי עבור רחפן מדגם Percepto 2.4 UA, המשמש למשימות ניטור ותצפית, שיאפשר לו לטוס עם קבלת הרישוי מעל ישובים מאוכלסים בגובה של 120 מטר ובמהירות שיוט של 45 קמ"ש, חברת פלייטרקס (Flytrex) קיבלה קריטריון סופי עבור הדגם FTX-M600P, המשמש למשלוח חבילות. הקריטריון מכסה טיסה בגובה נמוך יחסית של כ-70 מטר ובמהירות של כ-55 קמ"ש. חברת איירובוטיקס (Airobotics) קיבלה אישור עבור הרחפן Optimus EX-1 שעם קבלת הרשיון יאפשר להטיסו מעל ישובים מאוכלסים בגובה של 120 מטר ובמהירות שיוט של 50 קמ"ש.

רחפן המשלוחים של חברת פלייטרקס
רחפן המשלוחים של חברת פלייטרקס

התהליך של איירובוטיקס מול ה-FAA לקבלת האישור החל בחודש ספטמבר 2019. כיום, כדי להטיס רחפן יש צורך לקבל מה-FAA בהיתר פרטני (Waiver) עבור כל משימה ועבור תא השטח שבו הלקוח מעוניין להפעיל את הרחפן. לדוגמה, אם חברת תשתיות מעוניינת להפעיל רחפן אוטונומי מעל מתקן מסויים לצורך משימות ניטור ואבטחה, עליה להוציא היתר מיוחד לכך. קבלת "רישיון סוג" יאפשר להטיס את הרחפן המורשה במסגרת ההתווייה ללא צורך בקבלת היתר מיוחד, כפי שנהוג היום בעולם כלי-הטיס המאוישים.

אישור גלובלי, בדומה למטוסים מאויישים

קבלת הרישוי הסופי ירחיב מאוד את היכולת להשתמש ברחפן ויקצר את התהליכים הבירוקרטיים הדרושים. סמנכ"ל רישוי תעופתי באיירובוטיקס, ניב רוסו, הסביר בשיחה עם Techtime שעד היום אף רשות תעופה לא הוציאה קריטריונים כאלה לכלי-טיס בלתי מאוישים, "בוודאי לא לכלי שמתאפיין במידה גבוהה של אוטונומיות כמו הרחפן שלנו. הדגם של איירובוטיקס קיבל קריטריון מאוד רחב. צברנו הרבה שעות טיסה ומידע שאיפשר ל-FAA להגדיר את רמת הבטיחות של הכלי. סיימנו את כל המבחנים וכל ההוכחות ואנחנו נמצאים בשלבים הביורוקרטיים האחרונים. להערכתי, אנחנו נמצאים בשלב המתקדם ביותר בתהליך הזה".

רחפן סיור אוטונומי של חברת פרספטו
רחפן סיור אוטונומי של חברת פרספטו

לדבריו, "זהו רגע מכונן עבור תעשיית הרחפנים העולמית". הרחפן Optimus EX-1 של איירובוטיקס משמש למשימות סקירת שטח, מיפוי ותצפית. הדגם מיועד לעמוד בתנאי סביבה תובעניים ופועל באופן אוטונומי לחלוטין. הוא מנווט את מיקומו בדיוק של 1 ס”מ ומסוגל לצאת לביצוע משימה באופן אוטונומי ולחזור עצמאית אל נקודת העגינה לצורך הטענת סוללה. בנקודת העגינה הוא גם יכול לבצע באופן אוטונומי תהליך מלא של החלפת סוללה ושל החלפת מטעדים. אחד מאמצעי הבטיחות שבהם מצויד הרחפן הוא מצנח נחיתת אונס של חברת ParaZero הישראלית, המבטיח כי במקרה של תקלה הרחפן ינחת בבטחה על הקרקע.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

איידוק קיבלה אישור FDA ראשון לאלגוריתם לפענוח רנטגן

חברת איידוק (Aidoc) קיבלה אישור FDA מסוג 510k עבור אלגוריתם בינה מלאכותית חדש הסורק צילומי רנטגן חזה ומסייע, אוטומטית, להתריע, ולתעדף לפי רמת חומרה, בפני הרדיולוג על צילומי חזה שעשויים להעיד כי המטופל סובל ממצב של "חזה אוויר" (Pneumothorax). זהו האלגוריתם השביעי שפיתחה איידוק ומאושר על ידי ה-FDA, והראשון עבור צילומי רנטגן, סוג הדימות הנפוץ ביותר בעולם הרפואי. יתר ששת האלגוריתם המאושרים הם עבור סריקות CT.

מצב של חזה אוויר. מקור: ויקיפדיה

מאיידוק נמסר כי האלגוריתם תואם לכל מכשירי הרנטגן, לרבות מכשירי רנטגן ניידים. חזה אוויר הוא מצב רפואי בו מצטבר אוויר בין הקרומים המחברים את הריאות לסרעפת, והלחץ הנוצר מונע מהריאה להתרחב ולהתכווץ. הלחץ עשוי להקשות על הנשימה וגם להכביד על פעולת הלב. במקרים חמורים וללא טיפול בזמן, חזה אוויר עלול להוביל לאי-ספיקה נשימתית ולאי-ספיקת לב. האלגוריתם החדש של איידוק מסמן מקרים חיוביים של "חזה אוויר", ובכך מאפשר לצוות הרפואי לתעדף את הטיפול במטופלים לפי רמת הדחיפות.

בינה מלאכותית בשירות הרדיולוג

איידוק פועלת בתחום הצומח של שימוש בבינה-מלאכותית לפענוח סריקות דימות כמו רנטגן, CT ו-MRI. הפלטפורמה של החברה מתממשקת לשרת של בתי החולים ובודקת באופן אוטומטי את את סריקות הדימות של המאושפזים או המטופלים בחדר המיון. המערכת יודעת לזהות ממצאים חריגים כמו דימום תוך-גולגולתי, שבר בעמוד השדרה או שבץ. בדרך כלל, הרדיולוג התורן בבית החולים בודק את הסריקות לפי סדר הגעתן. המערכת של איידוק מתעדפת עבור הרדיולוג את הסריקות שעשויות  הצביע על מצבי חירום המצריכים טיפול דחוף.

פיתוח האלגוריתמים מתבסס על למידת-עומק וניתוח ביג-דאטה של מיליוני תצלומים וסריקות במטרה לחלץ תבניות שמאפיינו תסמונות ומצבים רפואיים. לדברי החברה, הפלטפורמה שלה פרוסה בכ-400 מרכזים רפואיים ברחבי העולם. בסך הכול, עושים שימוש בפתרונות החברה כ-5,000 רדיולוגים ופוענחו באמצעותם יותר מ-10 מיליון סריקות.

האזינו לשיחה עם סמנכ"לית השיווק של איידוק, אריאלה שוהם, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בינואר 2020 (השיחה עם אריאלה מתחילה בדקה 25:00):

 

מזכר הבנות בין אקוואריוס ו-KIP להקמת מפעל באבו-דאבי לייצור מנועים

[בתמונה למעלה: הדגמת קונספט לשימוש בגנרטור של אקווארסיוס כמאריך טווח נסיעה ברכב חשמלי]

יצרנית המנועים הליניאריים מראש העין אקוואריוס (Aquarius Engines) דיווחה היום לבורסה כי השיגה הסכמות נוספות עם חברת האנרגיה הבריטית KIP בהמשך למזכר ההבנות שנחתם בחודש יוני 2021 ביניהן להקמת מפעל באבו-דאבי לייצור מנועים ומערכות לתעשייה הרכב. במסגרת ההבנות החדשות, אקוואריוס לא תפעל להקמת מפעל ייצור אחר במזרח התיכון לתקופה של 5 שנים, וכמו כן, החברה המשותפת שיקימו שתי החברות באבו-דאבי תשמש כמפיצה הבלעדית של מנועי אקוואריוס במדינות במזרח התיכון שאין להן יחסי מסחר ישירים עם ישראל.

חברת אקוואריוס פיתחה גנרטור יעיל וחסכוני מאוד המבוסס על מנוע שריפה פנימית מהפכני שהיא המציאה. KIP עוסקת בתחום חיפושי הגז והנפט ובתחום הכרייה. היא פעילה בעיקר במדינות ביבשת אפריקה כדוגמת קונגו, ניגריה וגאנה, וכן באיחוד האמירויות.

לפי מזכר ההבנות שנחתם בחודש יוני האחרון, שתי החברות אמורות להקים באיחוד האמירויות חברה משותפת, באחזקה שווה, Aquarius Automotive Middle East, אשר תקים ותנהל את המפעל. לצורך מימון הקמת המפעל KIP תגייס סכום של 1-1.2 מיליארד דולר, כנגד הקצאת מניות בחברה-הבת המשותפת וכן תוכל לרכוש כ-10% ממניות אקוואריוס, הנסחרת בבורסה של תל אביב.

המנוע של אקוואריוס מאפשר שימוש בכל סוגי הגז והדלק. הוא מבוסס על מבנה ייחודי שבו ציר יחיד נע קדימה ואחורה עם תאי הבעירה, ומיישם את כל מחזורי הפעילות של מנוע שריפה פנימית, כולל העברה ישירה של התנועה אל הגנרטור, ללא שימוש במערכת המורכבת של בוכנות, צירים וממסרים המאפיינת מנועי שריפה פנימית סטנדרטיים. היעילות הזאת מאפשרת להפעיל גנרטור בהספק של 16kW ובמשקל של 100 ק”ג בלבד (במקום יותר מחצי טון), אשר דורש תחזוקה רק בכל 1,000 שעות עבודה.

חברת אקוואריוס עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה האווירית ועם חברת נוקיה. בחודש נובמבר 2021 היא קיבלה את ההזמנה הראשונה לאספקת גנרטורים: חברת Tecnoelettra האיטלקית המספקת פתרונות אספקת אנרגיה לאתרים מרוחקים, כולל לחברות תקשורת, הזמינה גנרטורים של אקוואריוס המונעים על-ידי המנוע הליניארי של החברה, בהיקף כולל של כ-5 מיליון אירו. חברת אקוואריוס הוקמה בשנת 2014 על-ידי היו”ר גל פרידמן, המנכ”ל אריאל גורפונג והטכנולוג הראשי שאול יעקובי. בסוף 2020 היא נרשמה למסחר בבורסה בתל אביב. שווי השוק הנוכחי שלה עומד על 490 מיליון שקל.

אנבידיה ופורטליקס הכריזו על פתרון משותף לאימות מערכות נהיגה

[בתמונה: מתוך הסימולטור של אנבידיה]

חברת אנבידיה (Nvidia) וחברת פורטליקס (Fortellix) הישראלית הכריזו על פתרון משולב לאימון ואימות מערכות ADAS ונהיגה אוטונומית. במסגרת הפתרון המשולב, פלטפורמת אימות התכנון של פורטליקס, Foretify, תתממשק עם סימולטור הנהיגה של אנבידיה, Nvidia Drive Sim.

הדבר יאפשר לחברות מתעשיית הרכב, המשתמשות בסימולטור של אנבידיה כחלק מתהליך הפיתוח והבדיקה של מערכות נהיגה אוטומטיות, לתכנן באופן שיטתי וסדור, באמצעות הפלטפורמה של פורטליקס, את תוכנית הסימולציות, לנתח את התוצאות ולאמת כי הסימולציות כיסו את כל תרחישי הדרך הרלוונטיים על מנת לוודא כי מערכת הנהיגה מתפקדת בצורה בטוחה. לשתי החברות יש לקוחות משותפים מתעשיית הרכב, שיוכלו כעת לעשות שימוש בפתרון המשולב.

גיל אמיד, סמנכ”ל רגולציה ומייסד-שותף בחברת פורטליקס, אמר ל-Techtime כי אחד האתגרים בתעשיית הרכב הוא הצורך לבדוק מספר עצום של תרחישים בתהליך הפיתוח והבדיקה של מערכות נהיגה. "הפתרון המשולב נותן מענה לאתגר הזה, כאשר מצד אחד הפלטפורמה שלנו יודעת לייצר באופן מתודי המון תרחישים, ולסימולטור של אנבידיה יש יכולת להריץ במקביל את הסימולציות."

הפתרון המשולב של פורטליקס ואנבידיה:

תאום דיגיטלי של כבישי העולם

במסגרת ועידת GTC של אנבידיה, שנערכה בשבוע שעבר, הציג מייסד ומנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, את החידושים בסימולטור הנהיגה של החברה. מטרת הסימולטור היא לייצר "תאום דיגיטלי" של כבישי העולם, אשר ישמש כלי לאימון ובדיקה, בסביבה וירטואלית, של תפקוד מערכות נהיגה אוטומטיות בתרחישי נסיעה שונים. הסימולטור מאפשר לבנות, על גבי מפות תלת-מימד אמיתיות ממנוע המיפוי Nvidia Drive Map, סביבות וירטואליות ריאליסטיות ומפורטות מאוד, הכוללות נוף, שילוט וסימוני דרך, הולכי רגל וכלי-רכב, המתנהגים באופן דינמי המבוסס על בינה מלאכותית. שירות המיפוי אמור לכלול עד 2024 כבישים באורך של כ-300 אלף קילומטר.

הסימולטור גם מאפשר להמיר קובץ וידיאו מנסיעת מבחן  מוקלטת לכדי סימולציה. אחד היתרונות של הסימולטור הוא יכולתו להריץ במקביל מספר רב של ואריאציות של אותו תרחיש נסיעה (לדוגמה, לשנות את מהירות הרכב או את תנאי התאורה ומזג האוויר, להוסיף מכשול על הכביש וכדומה), וכך להאיץ את תהליך האימון והבדיקה.

חברת פורטליקס פיתחה את טכנולוגיית Foretify, המשמשת לאימות התכנון של כלי-רכב אוטונומיים ומערכות ADAS, ומבוססת על שפת תרחישים ייעודית לרכב אוטונומי המיועדת לבדוק את עמידת מערכות הרכב בדרישות ההנדסיות והרגולטוריות. הדבר מאפשר לבצע בדיקה מקיפה במחשב של מיליארדי תרחישים, ועל-ידי כך לקצר דרמטית את היקף בדיקות הכביש שהרכב צריך לעבור כדי לקבל הסמכה.

אמיד: "כשבודקים מערכות מורכבות עם המון אפשרויות, השאלה היא מהי מסגרת הבסיס שלך.ניתן להגדיר באופן חופשי את התרחישים שאנחנו רוצים לבדוק ואשר יאמתו את המערכת. אנחנו מציעים גישה מתודית יותר לבניית כיסוי מלא של אפשרויות. אנחנו מגיעים מעולם אימות השבבים, שם בודקים את טווח האפשרויות באופן מאוד מתודי. אנחנו מביאים את הגישה הזו לעולם האוטומוטיב.".

פורטליקס מדווחת בשנה האחרונה על זינוק בביקוש לפלטפורמה שלה מצד יצרני הרכב המובילים וספקי Tier1 המפתחים פרויקטים של מערכות סיוע לנהג ורכבים אוטונומיים, ליישומים בכבישים פתוחים (On-road) ובשטח  (Off-road). פורטליקס עובדת כיום עם עשרות מהמותגים המובילים בתעשיית הרכב, בהם וולוו, NI ודנסו.

הדגמה של הסימולטור של אנבידיה:

הקורונה הזניקה את מכירות מיטרוניקס

[בתמונה למעלה: מפעל מיטרוניקס בדלתון. צילום: Maytronics]

בסוף שנת 2018 הציבה חברת מיטרוניקס (Maytronics) בפני המשקיעים יעד: מכירות במיליארד שקל ב-2021. אתמול (ד) דיווחה יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מעמק יזרעל כי הכנסותיה ב-2021 עמדו על 1.4 מיליארד שקל, גידול של 30% בהשוואה להכנסות של שנת 2020, שלמעשה גם בה חצתה מיטרוניקס את היעד עם הכנסות של 1.07 מיליארד שקל. הרווח הנקי של החברה הסתכם ב-240 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של 168 מיליון שקל ב-2020. מיטרוניקס נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי של כ-7 מיליארד שקל.

אחד הגורמים העיקריים לתנופה העסקית של החברה בשנתיים האחרונות היא דווקא מגפת הקורונה. מיטרוניקס היא למעשה החברה הגדולה בעולם בתחום הרובוטים האוטומטיים לניקוי בריכות פרטיות, וחולשת להערכתה על כ-48% מהשוק העולמי. זהו גם שוק היעד העיקרי שלה, אשר אחראי לכ-85% מהכנסותיה.

בחברה מסבירים כי הסתגרות התושבים בבתיהם והתמקדותם בפעילות הביתית, הביאה לעליה בפעילות בחצרות הבתים, ובכלל זה בהפעלה מוגברת של הבריכות הפרטיות ובבניית בריכות חדשות. כתוצאה מכך, נרשמה בתקופה זו עלייה משמעותית בביקושים לרובוטים לניקוי בריכות פרטיות. מנגד, בשוק המשני של רובוטים לניקוי בריכות ציבוריות, שמהווה כ-5% בלבד מהכנסות החברה, הקורונה פגעה באופן משמעותי, וזאת על רקע האיסור על התקהלות, הירידה בנפחי התיירות וסגירה זמנית של בריכות ציבוריות, בעיקר ב-2020.

לצד הרובוטים, החברה משווקת גם אבזרי בטיחות לבריכות, כגון אזעקות המתריעות בפני טביעה, וכן כיסויים אוטומטיים לשמירה על נקיונן. פלח זה מהווה כעשירית מהכנסות החברה. כ-98% מהכנסותיה מגיעות ממכירות לשווקים בינלאומיים, שהעיקריים בהם הם ארצות הברית, אירופה ואוסטרליה, שבהם היא פעילה דרך חברות-בנות.

בחברה מעריכים כי רק 19% מהבריכות מנוקות על ידי רובוטים, והשאר באמצעות חומרי ניקוי או משאבות, כך שלשוק הרובוטים יש עוד פוטנציאל צמיחה משמעותי, בעיקר על רקע מגמות צרכניות של חיסכון בחשמל ובמים ובשמירה על איכות הסביבה. "החברה ממשיכה ליהנות מהשגשוג בענף הבריכות הפרטיות בכל הטריטוריות המרכזיות ומהגידול בהיקף מכירותיה, והיא נערכת להמשך צמיחה מואצת בכל תחומי פעילותה כחברה גלובלית."

דולפין פרטי בחצר הבית

מוצר הדגל של החברה הוא קו הרובוטים Dolphin. בדומה לשוק הרובוטים הביתיים לשאיבת אבק, הרובוטים של מיטרוניקס מספקים חלופה אוטומטית ויעילה יותר לשיטות הניקוי הקיימות, המתבססות על משאבות חיצוניות. המשאבות שואבות בהדרגה את המים מן הבריכה ומעבירות אותן דרך מסננים חיצוניים. תהליך טיהור המים באמצעות משאבות נמשך שעות רבות וצורך חשמל רב. המסננים עצמם הינם גסים ולא תמיד מצליחים לסלק מהמים את חלקיקי הלכלוך הזעירים.

הרובוט דולפין כולל יכולת ניווט מונחית ג’ירוסקופ ומצפן. הוא משייט באופן עצמאי בבריכה וצולל לקרקעית כדי לספק כיסוי מלא של תכולת הבריכה. באמצעות מערכת סינון מתקדמת מסלק הרובוט מן הבריכה גם חלקיקי פסולת מילימטריים ובאמצעות מערכת מברשות מנקה את השכבה השומנית הנוצרת על קרקעית ודפנות הבריכה. התהליך עצמו נמשך כשלוש שעות לערך, ובכך מגדיל את זמן השימוש של האנשים בבריכה.

סולאר-אדג' גייסה 678.5 מיליון דולר; בוחנת רכישות

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) השלימה גיוס הון בהיקף של 678.5 מיליון דולר באמצעות הנפקה פרטית של 2.3 מיליון מניות שבוצעה בקרב משקיעים מוסדיים. ההנפקה תומחרה לפי מחיר של 295 דולר למניה, מחיר הנמוך בכ-10% לערך ממחיר המניה לפני ההודעה לפני שבוע שבה היא דיווחה על הגיוס המתוכנן. במקור היא העריכה שתגייס כ-590 מיליון דולר בלבד. מאחר שתמחור ההנפקה היה נמוך ממחיר השוק, מניית החברה נסחרה מטה בשני ימי המסחר האחרונים של השבוע הקודם וצנחה לכ-312 דולר.

בעקבות הצלחת הגיוס, התאוששה במקצת מניית החברה וכעת היא נסחרת במחיר של כ-322 דולר. מסולאר-אדג' נמסר כי ההון ישמש לצרכים שוטפים של החברה, ובכלל זה גם לצורך מימון של רכישות אפשריות. עם זאת, בחברה הדגישו כי בשלב זה לא נחתמו הסכמים או התחייבויות כלשהן לביצוע רכישות. בשנים האחרונות ביצעה סולאר-אדג' שלוש רכישות אסטרטגיות שהרחיבו את פעילותה מעבר לשוק הסולארי.

מאז 2018 רכשה סולאר-אדג' את יצרנית סוללות הליתיום הדרום-קוריאנית Kokam, יצרנית מערכות האל-פסק  הישראלית גמטרוניק ו-SMRE האיטלקית, העוסקת בתחום מערכות הנעה לכלי-רכב חשמליים. הכנסות סולאר-אדג' ב-2021 צמחו ב-35% לשיא של 1.96 מיליארד דולר. ברבעון הרביעי של 2021 זינקו הכנסותיה של החברה ב-54% להיקף שיא של 551 מיליון דולר. בספטמבר 2020 גייסה סולאר-אדג' 550 מיליון דולר באמצעות הנפקת אג"ח הניתנות להמרה למניות במחיר של 277 דולר למניה.

פרספטו קיבלה היתר להפעלת רחפנים אוטונומיים ללא קשר עין

רשות התעופה האזרחית של ישראל (רת"א) העניקה אישור מיוחד לחברת פרספטו (Percepto) שמאפשר להפעיל את הרחפנים שלה מרחוק, ללא קשר עין עם הרחפן, וללא צורך במטיס רחפנים אלא רק בפיקוח של מפעיל מערכת הבקרה והשליטה של פרספטו. האישור ניתן לצורך ביצוע של משימות ניטור באתר אשכול של מקורות ובאתרים תעשייתיים נוספים.

האישור מצטרף להיתר דומה שקיבלה פרספטו בחודש ינואר השנה מרשות התעופה הפדראלית (FAA), להפעלת רחפנים מעבר לקו הראייה באתרי זיקוק נפט של דלק קידוחים בטקסס ובארקנסו. לקוחות נוספים של פרספטו, כדוגמת חברת החשמל של פלורידה, Florida Power & Light, חברת הרחפנים Skyward של וורייזן ולקוחות של החברה באיטליה, אוסטרליה, ספרד ונורבגיה, קיבלו היתרים דומים. היתרים מסוג זה, הניתנים על ידי רשויות תעופה באופן פרטני לאחר בחינה של ההיבטים הבטיחותיים, הינם קריטיים להתרחבות השימוש ברחפנים אוטונומיים, וזאת מאחר שההכרח לשמור על קשר עין עם הרחפן מגביל מאוד את המשימות שניתן לבצע.

תפעול הרחפנים מעבר לקו הראייה מתאפשר בזכות מערכת ניהול המשימה שפיתחה פרספטו, Autonomous Inspection & Monitoring – AIM. המערכת, המבוססת על בינה מלאכותית, מאפשרת לנהל ולהפעיל מפלטפורמת שליטה ובקרה מאוחדת צי של רחפנים, כולל כאלה המיוצרים על ידי חברות אחרות וגם כאלה שאינם אוטונומיים, ולהקצות להם משימות לפי הצורך, לאסוף ולשתף את המידע המתקבל מהרחפנים ולהפיק ממנו תובנות על מתקן התשתית. מערכת הבקרה והשליטה למעשה מקנה לרחפן יכולות עצמאיות של ניהול בטוח של תוואי הטיסה, כולל בחירת המסלול, תכנון זמן החזרה לעמדה לצורך הטענה חוזרת, צילום וראיית מכונה וטיסה גם בתנאי מזג אויר וראות קשים. המערכת מיועדת לניהול משימות ניטור של צינורות גז ונפט, הגנה היקפית, תחזוקה של חוות סולאריות, אתרי תשתית וכדומה.

רחפן מתוך קופסה

דור אבוחצירה, מנכ"ל וממייסדי פרספטו אמר כי קבלת האישורים מרשויות התעופה, אשר ידועות בקפדנותן, הינו הכרה ביכולות של המערכת האוטונומית שפיתחה החברה לבצע ניתוח נכון של מצבים רבים ולהטיס את הרחפנים בבטיחות, שגבוהה לעיתים מאשר הפעלה בידי אדם. "היכולת לסמוך על המערכת שתבצע את עבודתה ללא צורך בהתערבות מטיס רחפנים, אלא רק בפיקוח מפעיל מערכת פרספטו מגבירה משמעותית את תרומת הרחפנים ליעילות, מוזילה משמעותית את עלויות התפעול, מקצרת את פרק הזמן להכנסת רחפן חדש לפעילות ומאפשרת להפיק את המירב מהטכנולוגיה החדשנית."

אבוחצירה מעריך כי ההיתר הישראלי יוביל למתן אישורים דומים במדינות רבות בעולם. "פעולה עצמאית של רחפנים תהפוך למרכיב בסיסי בפעילותנו." חברת Percepto נוסדה בשנת 2014 על ידי דור אבוחצירה, שגיא בלונדר, רביב רז ואריאל אביטן. להערכת אנשי החברה, היא נמנית כיום בין עשר חברות הרחפנים האוטונומיים הגדולות בעולם בתחום ניטור אתרים. הרחפנים פועלים כיום במאות אתרי תשתיות ותעשייה בארה"ב, אירופה, אוסטרליה, ישראל ועוד.

החברה גם פיתחה משפחה של רחפנים אוטונומיים, אשר מותקנים בתוך מארז סגור באתרי היעד (drone-in-a-box), ויוצאים מתוכם באופן עצמאי למשימות סיור ואיסוף מידע בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש. הרחפנים מצוידים במטע"דים של פרספטו, הכוללים מצלמות 4K, מצלמות תרמיות ומודול תקשורת המאפשרת תקשורת ישירה עם הרובוט והזרמת וידאו בזמן אמת באמצעות רשת LTE סלולרית.

פרספטו, אשר גייסה מאז הקמתה 72.5 מיליון דולר, מעסיקה מעל 170 עובדים, והיא מרחיבה בימים אלה את כוח האדם במרכז הפיתוח במודיעין במגוון רחב של מחלקות ותפקידים כולל תפקידי פיתוח, ענן, תוכנה, אלגוריתמיקה, אלקטרוניקה ובינה מלאכותית.

קרן Square Peg מתרחבת בישראל וממנה את יונתן סלע לשותף

[בתמונה: יונתן סלע. קרדיט: סקוור פג]

קרן ההון סיכון הבינלאומית Square Peg מרחיבה את פעילותה בישראל וממנה את יונתן סלע לשותף. יונתן ינהל את פעילות ההשקעות של הקרן בישראל יחד עם פיליפ שוורץ. Square Peg, הפועלת בעיקר באוסטרליה, אסיה וישראל, מנהלת 1.2 מיליארד דולר ומגייסת כעת קרן חדשה של כחצי מיליארד דולר נוספים. הפורטפוליו של הקרן כולל שניים מהיוניקורנים הבולטים בעולם בשנים האחרונות, Stripe ו-Canva, ורבים אחרים, כולל, Airwallex, Finaccel ו-Fiverr הישראלית.

 Square Peg הגבירה את פעילותה בישראל, ובשנים האחרונות השקיעה כ- 250 מיליון דולר בסטארטאפים ישראלים, בהם Tommorrow.io (טכנולוגיות אקלים), Aidoc (בינה מלאכותית בתחום הרפואה), Sternum (סייבר ל IoT) ו-Deci (תשתיות בינה מלאכותית). הקרן משקיעה בישראל בעיקר בסבבי סיד ו-A, ולאחרונה השקיעה ב-Exodigo ו-Retrain, ובחברות נוספות שההשקעה בהן עדין לא פורסמה. סקוור פג החזירה עד כה 550 מיליון דולר למשקיעים.

פיליפ שוורץ: ״העומק והמגוון של עולם היזמות בארץ נדיר, ולכן אנחנו ממשיכים להרחיב פה את הפעילות. נוצר בארץ דור של חברות גדולות ומשפיעות, וזו זכות גדולה להיות שותפים אקטיביים שתומכים ביצירה שלהן – זה מה שאנחנו אוהבים לעשות, כולנו בילינו את רוב הקריירה שלנו בצד השני של השולחן, בחברות. אנחנו נמשיך להגדיל את הצוות פה בישראל, ומחפשים לחזק את הצוות המקומי במשקיעים נוספים עם נסיון ותחומי התמחות שונים."

יונתן הוא משקיע ויזם בעל ניסיון והתמחות בקריפטו, פינטק ועסקי צרכנות (B2C). הוא ממייסדי פרויקט Props, מטבע דיגיטלי שצבר 12 מיליון משתמשים. לפני כן היה CBO של אפליקצית YouNow, מהראשונות שאיפשרו שידור חי מהמובייל. האפליקציה צברה 50 מיליון משתמשים והכניסה עשרות מיליוני דולרים ליוצרי תוכן שהשתמשו בה. בעבר יונתן היה חבר בצוות ההקמה של פלטפורמת הוידאו Tvinci, ושימש כסמנכ״ל שיווק של החברה, שנרכשה על ידי קלטורה. במהלך השנים בהן חי בניו יורק, יונתן עבד כמשקיע בקרן ההון סיכון Venrock בהשקעות בתחומי הפינטק, קריפטו ומדיה, וכיועץ ב- Boston Consulting Group.

יונתן סלע: "למרות שקריפטו ו-B2C הם שני תחומים מרתקים שזורמים אליהם יזמים ישראלים מדהימים, הרבה קרנות פה נמנעו מלהתמקד בהם, במיוחד בקריפטו. אני באופן טבעי פועל בהם ומשקיע בהם הרבה מהאנרגיה שלי, ושם גם עשיתי שתיים מההשקעות הראשונות שלי בסקוור פג שיפורסמו בקרוב. אני שמח מאוד להיות בקרן בה אלו שני תחומי השקעה חשובים ואני מקווה שנוכל לתרום ליצירה של הדור הבא של החברות הישראליות הגדולות גם בהם.״

גונן ברקן עוזב את GM כדי לעמוד בראש פיתוח המכ"ם של ארבה

חברת ארבה (Arbe Robotics) הודיעה על מינויו של גונן ברקן, מי שעמד בראש צוות הפיתוח של המכ"ם של יצרנית הרכב האמריקאית GM, לתפקיד סמנכ"ל המו"פ של החברה. במסגרת תפקידו, ברקן יתווה את האסטרטגיה הטכנולוגית של החברה ואת המפרטים הטכניים של מוצרי החברה, ויוביל את צוות המו"פ של ארבה.  בחודש שעבר מונה יאיר שמיר, מנהל שותף בקרן ההשקעות קטליסט ולשעבר יו”ר התעשייה האווירית, ליו"ר דירקטוריון החברה.

ברקן עבד ב-GM בשש השנים האחרונות. בשנתיים האחרונות שימש בתפקיד Radar Development Lead, במסגרתו הוביל את הפיתוח והאינטגרציה של מכ"ם הבית של GM, שמשמש במערכות ADAS וגם ישמש ברכבים אוטונומיים עתידיים של יצרנית הרכב מדטרויט. בהודעת המינוי נכתב כי במסגרת תפקידו ב-GM ברקן קיים קשרים עם כ-80% מתעשיית המכ"ם לרכב, מחברות סטארט-אפ ועד ספקיות של רכיבים (Tier-1) ושל מערכות (Tier-2). ברקן אמר: "אני עוקב אחר החברה מראשית דרכה והתפעלתי מהישגיה הטכנולוגיים."

מכ”ם במקום LiDAR

ארבה פיתחה שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים במערכת המכ”ם. להערכת החברה, המכ”ם שלה מייתר לחלוטין את הצורך בחיישני LiDAR ברכב.

שבבי המכ”ם של ארבה מפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם של האובייקטים הניידים. ערכת הפיתוח של החברה כוללת מודול של מערכת מכ”ם מלאה בעלת טווח גילוי של עד 300 מטר ברמת דיוק של עד 7.5 ס”מ. היא מזהה תנועה ברזולוציה של עד 0.1m/sec וכוללת מערך של 48 אנטנות שידור ו-48 אנטנות קליטה.

גונן ברקן

חברת ארבה נמצאת עדיין בשלב המו”פ ורק בשנת 2020 היא החלה במכירות בהיקף קטן, אשר הסתכמו בכ-332,000 דולר. ממסמכי הסכם המיזוג עם חברת הספאק שהוביל להנפקה בנסד”ק, עולה ש-20 חברות שרכשו את הדוגמאות של שבבי המכ”ם של ארבה, מהן 14 חברות נכנסו לשלבי הערכה מתקדמים. בהן: חמישה יצרני רכב גדולים, ושתי חברות המפתחות כלי-רכב אוטונומיים. אחת מהן היא חברת AutoX הסינית, אשר מפתחת מוניות רובוטיות (RoboTaxi) ברמת Level-4 ומתכננת לשלב בהן 400,000 מערכות מכ”ם מבוססות ארבה ב-5 השנים הבאות.

קוד-ואליו נערכת לקליטת עולים ופליטים מאוקראינה

בית התכונה קוד-ואליו (CodeValue) נערך לקלוט לשורותיו עולים או פליטים שיגיעו ארצה מאוקראינה ויהיו בעלי כישורי בסיס מתאימים להשתלב בעולמות התוכנה והפיתוח. בקוד-ואליו מצויים בקשר רציף עם משרד הקליטה והחלו לגבש תוכנית הכשרה ייעודית לעולים מאוקראינה ומרוסיה שיימצאו מתאימים. במקביל, החברה גם בוחנת את האפשרות לקלוט פליטים במרכז ה-off-shore שלה ברומניה.

בשיחה עם Techtime אמרה מנכ"לית קוד-ואליו, טלי שם טוב [בתמונה למעלה], "אנחנו רוצים לעזור במצב. זו הזדמנות טובה עבורם ועבורנו." לקוד-ואליו יש ניסיון בהכשרה של עובדים. במהלך 2021 הוציאה לפועל חמישה מסלולי הכשרה מואצים (bootcamp).

קוד-ואליו מספקת שירותי פיתוח ו-IT בעולמות הדיגיטל, הענן והטרנספורמציה הדיגיטלית. הקבוצעה מעסיקה כ-140 אנשי ארכיטקטורה ופיתוח תוכנה, UI/UX ומפתחי DEVOPS. ב-2021 היו לחברה כ-100 לקוחות פעילים ממגזרי ההיי-טק, הבנקאות והפיננסים, הביטחון, סייבר ועוד.

בשבוע שעבר פרסמה החברת-אם של קוד-ואליו, ספיד-ואליו, הכוללת גם את חברת וול דן פתרונות תוכנה, את דוחותיה הכספיים לשנת 2021. מדובר בדוחות הכספיים הראשונים שמפרסמת החברה מאז הונפקה בבורסה של תל אביב ביוני 2021. לפי הדוחות, הכנסותיה של החברה ב-2021 הסתכמו ב-74.8 מיליון שקל, ירידה קלה בהשוואה ל-76.6 מיליון שקל ב-2020. עם זאת, רווחיות החברה צמחה ב-430%, מ-1 מיליון שקל ב-2020 ל-4.3 מיליון שקל ב-2021. מהדו"ח עולה כי כמחצית מההכנסות מגיעות מלקוחות בעולם הטכנולוגיה, כרבע מההכנסות מהמגזר הביטחוני, וכ-20% מתעשיית הסייבר.

טלי שם טוב: "זו היתה שנה מאתגרת עבור תעשיית ההייטק. מצד אחד, המון הזדמנויות צמיחה, ומצד שני יש קושי לגייס את כוח האדם – בפרט טאלנטים – הדרוש למימוש הצמיחה הזו. הצלחנו להגדיל משמעותית את הרווחיות שלנו בזכות ניהול יעיל והקצאה נכונה של הפעילות שלנו. המפתח, עבור ההייטק כולו, הוא הרחבת הגיוון ומתן הזדמנויות לעוד ועוד אנשים. השנה נמשיך להתמקד בהגדלת כוח האדם באמצעות מסלולי ההכשרה שלנו, גם עבור אנשים עם מעט ניסיון או ללא ניסיון כלל. כמו כן, נשים השנה דגש על מיזוגים ורכישות."

הלקוח הגדול ביותר של החברה היא חברת רפאל, שקוד-ואליו מספקת לה שירותי פיתוח תוכנה ושירותי IT החל מיוני 2019. ב-2021 היתה רפאל אחראית לכ-18.3 מיליון שקל מכלל הכנסותיה. החברה מספקת בימים אלה גם שירותי ייעוץ לחיל האוויר בעולמות המולטי-קלאוד. "הצבא עושה צעדים מאוד משמעותיים בנדידה לענן, בין היתר על רקע פרויקט נימבוס. המגמה הזו ניכרת גם בקרב גופים פיננסיים. חברות הבינו שבשלה העת לבצע את הטרנספורמציה הזו."

אוטוטוקס: צבר ההזמנות של 200 מיליון דולר

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר, המפתחת שבבי V2X לתקשורת בין כלי-רכב לבין תשתיות ומשתמשי דרך, מדווחת כי במהלך שנת 2021 הכפילה החברה את צבר ההזמנות שלה להיקף של כ-200 מיליון דולר. החברה חתומה כיום על הסכמים לאספקת שבבי V2X עם שש יצרניות, לאחר שבשנה האחרונה חתמה על הסכמים חדשים עם שלוש יצרניות רכב נוספות באירופה, ביפן ובסין.

במקביל לפעילותה מול יצרניות רכב, אוטוטוקס גם מעורבת בפרויקטים בתחומי התשתיות והערים החכמות ברחבי העולם. כך למשל, בתחילת החודש דיווחה אוטוטוקס כי סיפקה את שבביה עבור פרויקט התחבורה השיתופית החכמה של עיריית סיאול, Seoul City C-ITS, שמטרתו להסב את התחבורה הציבורית בעיר לאוטונומית ברמה 4, באמצעות שימוש בתשתית של תקשורת חכמה בין כלי-הרכב ומשתמשי הדרך. מנכ"ל החברה, חגי זיס, מעריך כי, "אנחנו מצפים לחתום על הסכמים משמעותיים עם יצרניות רכב מובילות נוספות ב-2022".

טכנולוגיית V2X מאפשרת למכוניות להעביר ביניהן נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. המידע הזה משלים את המידע המגיע מחיישנים אחרים ברכב, כדוגמת מערכת העזר הבטיחותית (ADAS), בפרט במצבים בהם סכנת ההתנגשות נמצאת מעבר לקו הראייה של הנהג, במזג אוויר קשה או בתנאי תאורה גרועים.

אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X הפועלים בשני תקני התקשורת המקובלים בתעשייה: תקשורת ישירה (DSRC) ותקשורת סלולרית (Cellular V2X), שבה כלי-הרכב מתקשרים אל הרשת הסלולרית ומקבלים ממנה מסרים המגיעים מכלי-רכב אחרים. החברה גם פיתחה פלטפורמה משלימה, בשם ZooZ, אשר מיועדת לספק מעטפת בטיחות גם לכלי רכב קלים כדוגמת אופניים וקטנועים חשמליים. מדובר באביזר נייד אשר מתריע בפני הרוכב על מצבים מסוכנים בכביש. הצורך בפתרון עולה בעקבות נתונים שלפיהם כ-75% מהתאונות בין אופניים וקורקינטים לבין מכוניות, נובע מהעובדה שנהגי המכוניות לא הבחינו באופניים או בקורקינטים.

אוטוטוקס גייסה מהקמתה יותר מ-150 מיליון דולר, בין היתר מענקית הייצור האלקטרוני פוקסקון. החברה מעסיקה כ-100 עובדים בישראל, יפן, קוריאה, גרמניה, צרפת, ואוקראינה ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים.