מחבר: yochais

שיתוף פעולה בין נקסקום לבאטמ ברשתות דור חמש

פורסם בתאריך ע"י yochais

מניית חברת באטמ (BATM) מזנקת היום במסחר בתל-אביב בשיעור של 7.5% (נכון לשעות הצהריים), וזאת לאחר שהחברה הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת נקסקום (Nexcom) הטייוואנית, המפתחת פתרונות מחשוב לעולמות התעשייה, המכשור הרפואי, המובייל והטלקום. במסגרת שיתוף הפעולה, פתרון הווירטואליזציה של באטמ, Edgility, יוטמע בקופסאות התקשורת מדגם DTA 1164W של נקסקום, המיועדות לספק תשתית תקשורת דור חמישי לעולמות הבית והמשרד החכמים ועבור ארגונים בסדר גודל בינוני.

קופסאות התקשורת מתבססות על מעבדי Atom של אינטל, ופלטפורמת Edgility תאפשר למשתמשי הקצה לנהל את יישומי הרשת באופן וירטואלי (NFV). מבאטמ נמסר כי שיתוף הפעולה ירחיב את החדירה לשוק של הפתרון שפיתחה החברה. נקסקום, הנסחרת בבורסה של טייוואן לפי שווי שוק של כ-3 מיליארד דולר, פעילה בסין, ארצות הברית, יפן, בריטניה ואיטליה.

באטמ פיתחה, דרך חברת-הבת שלה בבריטניה Telco Systems, מערכת הפעלה אוניברסלית בשם Edgility OS שמאפשרת לפרוס רשתות וירטואליות (NFV) ולנהל את היישומים השונים על-גבי חומרה אוניברסלית. הפתרון המשולב מאפשר לספקיות תקשורת להוזיל את עלויות החומרה של רשתות הקצה ולנהל בצורה גמישה יותר את יישומי הרשת בהתאם לצרכי הלקוח.

פתרונות NFV הינם פלטפורמות מבוססות תוכנה המאפשרות לנהל את יישומי הרשת השונים באופן וירטואלי משרת מרוחק, ללא צורך בהתקנת חומרה חדשה באתרי הקצה. רשתות וירטואליות מאפשרות להוסיף ולעדכן יישומים ולנהל את התעבורה בצורה יעילה ופשוטה יותר. פלטפורמת Edgility OS של באטמ מאפשרת להפוך כל יחידת-קצה (white box) מבוססת ARM באתר הקצה למכונה וירטואלית המריצה יישומי רשת.

זינוק של 145% ברווחי פריורטק ב-2021

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת האחזקות פריורטק, הפועלת בשוק המוליכים-למחצה, דיווחה היום (א') על זינוק של 145% ברווחיה בשנת 2021 להיקף של כ-26.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-10.9 מיליון דולר ב-2020. הרווחים הללו נגזרים מאחזקותיה בחברת קמטק (21.1%), אמיטק (74%) ואקסס הסינית (40%).

בפריורטק מציינים כי הזינוק המשמעותי ברווח נובע מתוצאות השיא שהציגו קמטק ואקסס ומעלייה חזקה ברווחיות שתי החברות. בנוסף, החברה רשמה ב-2020 הכנסה חד-פעמית של 12.6 מיליון דולר כתוצאה ממכירת מלוא אחזקותיה בפי.סי.בי טכנולוגיות וממימוש אופציות מכר למניות קמטק.

אקסס סיכמה את שנת 2021 עם הכנסות שיא של כ-224.2 מיליון דולר, גידול של כ-70% ביחס להכנסות של כ-131.9 מיליון דולר בשנת 2020. בנוסף, הרווח הנקי של החברה יותר מהוכפל והסתכם בכ-38.4 מיליון דולר, זינוק של 139% בהשוואה לרווח נקי של 16.1 מיליון דולר בשנת 2020. 

70% מהכנסותיה של אקסס, כ-154 מיליון דולר, הגיעו מתחום המצעים לרכיבי RF. הסגמנט השני בגודלו עבור החברה הוא ייצור מצעים עבור רכיבים למחשוב עתיר-ביצועים (HPC), כ-28.3 מיליון דולר (12% מכלל ההכנסות).

אקסס עוסקת בפיתוח וייצור מצעים עבור שבבים (Semiconductors), על בסיס טכנולוגיית מצעים שפותחה בישראל על ידי חברת אמיטק שהוקמה בשנת 2000 על ידי פריורטק ונמצאת בבעלותה. בשנת 2008 הקימה פריורטק, באמצעות אמיטק ובשותפות קרנות השקעה מסין ומדרום קוריאה, את חברת אקסס בסין וזאת במטרה לספק ללקוחות בשוק הסיני את שירותי הייצור המבוססים על הטכנולוגיה של אמיטק.

לאור העלייה בביקוש, מקימה אקסס מפעל ייצור שלישי (Fab C), בקרבת המפעל הראשון בעיר זואהיי, כאשר להערכת החברה המפעל יחל לייצר רכיבים עוד השנה. המפעל יגדיל את כושר ה ייצור השנתי של אקסס ה בכ-150 מיליון דולר.

FlyOne תשווק באוסטרליה 25 כלי-טיס אישיים של AIR

פורסם בתאריך ע"י yochais

הסכם מסחרי ראשון לחברת AIR הישראלית, שפיתחה כלי-טיס חשמלי אישי מסוג VTOL (ממריא ונוחת אנכית). החברה, שנמצאת בפרדס חנה, הודיעה על שיתוף פעולה עם FlyOnE האוסטרלית, מפיצה מקומית של כלי-טיס חשמליים שגם מפעילה בית ספר להכשרת טייסים בכלי-טיס חשמליים אישיים כמו זה שפיתחה AIR. 

במסגרת ההסכם, FlyOnE תחל ב-2024 לשווק באוסטרליה צי ראשון של כ-25 כלי-טיס אישיים מדגם AIR ONE, ותספק עבורם גם שירותי הדרכה והכשרה, תחזוקה ושירות. לדברי AIR, היקף שיתוף הפעולה  מוערך בסכום קרוב ל-4 מיליון דולר, כאשר שוויו של כל אחד מרכבי ה-AIR ONE עומד על סכום של 150 אלף דולר. FlyOne מציעה קורס הדרכה בן 12 שבועות שבסופו מקבל החניך רישיון מקומי, המתיר לו להטיס כלי-טיס דו-מושביים בשעות היום.

AIR הוקמה ב-2017 על ידי חן רוזן, יזם סדרתי בתחום כלי-הטיס הבלתי מאוישים אשר עבד כעשור באלביט. לאחר הקמת החברה הצטרפו אליו שני שותפים נוספים, נתנאל גולדברג ורני פלאוט. החברה פיתחה כלי-טיס דו-מושבי, חשמלי לחלוטין, המיועד לטיסות קצרות ומטרות פנאי. ה-AIR One מצויד בסוללת ליתיום של 60 קילו-וואט שעה, הנטענת במלואה תוך שעה ומספיקה לטיסה של כשעה. הכלי מסוגל לטוס לטווח של 110 מייל (177 ק"מ) בטעינה בודדת במהירויות של עד 155 מייל לשעה (255 ק"מ). ל-AIR ONE יש כנפיים מתקפלות, המקלות על אחסונו, והוא מסוגל להמריא ולנחות על כל משטח שטוח.

בלב מערכת בקרת הטיסה נמצאת תוכנת Fly by Intent של החברה, המבצעת פונקציות בקרה וניווט מורכבות כך שהשימוש אינו מוגבל לבעלי מיומנות גבוהה וטייסים מקצועיים (מדובר ברישיון דומה ברמתו לרישיון ספורט, הכולל אימון ברמה של 15 עד 20 שעות). מאפייני בטיחות נוספים כוללים מערכת ניטור מבוססת בינה מלאכותית, אשר תבצע בדיקות מקיפות ברכב ותחליף פעולות תחזוקה ותפעול  סבוכות, זאת כדי להבטיח בטיחות מרבית גם לרוכשים מיומנים פחות. לדברי החברה, AIR ONE מבוסס על טכנולוגיות וטכניקות ייצור מתעשיות הרכב והתעופה והוא מתוכנן בבסיסו להיות רכב מהנה, בטוח ויום-יומי, העומד בכל תקני התעופה.

לצד ההסכם הנוכחי עם FlyOne, כ-60 איש כבר ביצעו הזמנה מוקדמת ישירה של ה-AIR ONE דרך אתר החברה, לצורך כך נדרשו לשלם מקדמה של כ-1,000 דולר.   AIR עובדת מזה כשנתיים עם רשות התעופה האמריקאית (ה-FAA) וצפויה לחתום איתה בקרוב על אישור מסוג G1 כחלק מתהליך התקינה של הכלי, והחלה לפעול גם מול הרשויות באוסטרליה. להערכת החברה, קבלת אישור באוסטרליה הינו הליך פשוט יותר בהשוואה לתהליך המקביל בארצות הברית.

חברת Run:ai גייסה 75 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: שני מייסדי החברה]

חברת הסטארט-אפ Run:ai, שפיתחה פלטפורמה שמאפשרת לנצל באופן אופטימאלי את משאבי העיבוד הפנויים בארגון לצורך ביצוע משימות של בינה מלאכותית, השלימה גיוס של 75 מיליון דולר בסבב C , בהובלה משותפת של Tiger Global ו- Insight Partners, שהאחרונה הובילה את סבב הגיוס הקודם. משקיעים קיימים נוספים שהצטרפו לסבב החדש הם TLV Partners ו- S Capital VC. הגיוס החדש מביא את סך ההשקעה בחברה מהקמתה ל-118 מיליון דולר.

כספי ההשקעה ישמשו להרחבת מרכז הפיתוח בתל אביב, קליטת מפתחים, מהנדסים, מומחי בינה מלאכותית, מנהלי מוצר ואנשי שיווק וכן להגדלת הרחבת הצוותים בעולם ובחינת רכישות אסטרטגיות של סטארטאפים.

Run:ai פיתחה מערכת הפעלה בשם Atlas, המאפשרת לנצל באופן מיטבי את משאבי העיבוד המקבילי בארגון. ראשית, הפלטפורמה ממפה באופן וירטואלי את כל משאבי העיבוד הזמינים של הארגון, הן בשרתים המקומיים והן בענן. הווירטואליזציה הזו מאפשרת למעשה לנהל את המשאבים הללו. הפלטפורמה מקצה באופן דינמי ואוטומטי את המשאבים הפנויים לצורך ביצוע משימות AI תובעניות, באופן שתואם את ארכיטקטורת העיבוד המאפיינת משימות אלה, משלב פיתוח ואימון המודלים ועד הפעלתם בפועל בסביבות פרודקשן. הפלטפורמה מאפשרת למפתחים לגייס את משאבי העיבוד הנחוצים באופן פשוט ועצמאי ומכל מקום. להערכת החברה, השימוש בפלטפורמה מאיץ תהליכי פיתוח פי שניים.

פתרונות מהסוג הזה קיימים בעולמות ה-CPU, אך לא עבור מעבדי GPU, המשמשים לעיבוד מקבילי, ומעבדי AI ייעודיים, שחברות השבבים מפתחות בשנים האחרונות. לדברי החברה, היא רשמה בשנה האחרונהצמיחה חדה של פי 9 בהכנסות, ובמקביל כוח האדם שלה גדל פי שלוש ל-70 עובדים במשרדי החברה בישראל וארצות הברית.

החברה הוקמה בשנת 2018 על ידי עמרי גלר, מנכ״ל החברה, שעבד בעברו ביחידה טכנולוגית במשרד ראש הממשלה. וד״ר רונן דר, סמנכ"ל טכנולוגיה, חוקר לשעבר באוניברסיטת תל אביב ומהנדס אלגוריתמים באנוביט ובאפל. לדברי החברה, בין לקוחותיה נמנים חברות ענק מ-Fortune 500 וכן סטארטאפים שעושים שימוש בבינה מלאכותית במגוון תחומים כמו פיננסים, רכב, בריאות, ומוסדות אקדמיים מובילים.

לדברי ה-CTO רונן דר: "אנחנו עושים עבור חומרת בינה מלאכותית את מה ש-VMware והווירטואליזציה עשו לעולם המחשוב המסורתי – יותר יעילות, ניהול פשוט יותר ופרודוקטיביות משתמש גבוהה יותר. למחשוב CPU מסורתי יש תוכנה עשירה עם כלי פיתוח רבים להפעלת יישומים בקנה מידה. עם זאת, בינה מלאכותית פועלת על מאיצי חומרה ייעודיים כגון GPUs שיש להם מעט כלים שיעזרו ביישום ובקנה מידה שלהם. במערכת Atlas בנינו שכבת תוכנה מקורית בענן שמפשטת באופן אוטומטי את חומרת בינה מלאכותית ומאפשרת למפתחים ולאנשי IT לקבל יותר ממשאבי המחשוב ולהאיץ פרויקטים של בינה מלאכותית."

רשת Checkers & Rally’s מאמצת פתרון זיהוי הדיבור של Hi Auto לביצוע הזמנות מנהגים

פורסם בתאריך ע"י yochais

רשת מסעדות ה-Drive Thru האמריקאית Checkers & Rally’s מאמצת פתרון זיהוי דיבור שפיתחה חברת הסטארט-אפ הישראליתHi Auto  מתל אביב. הפתרון מאפשר למסעדות לקחת הזמנות מהרכבים העוברים במסעדה באמצעות מערכת בינה מלאכותית המאפשרת לנהגים לנהל שיחה טבעית עם עוזרת וירטואלית בדלפק ההזמנות. 

רשת Checkers & Rally’s כוללת כ-900 סניפים ברחבי ארה"ב. בשנת 2022 יטמיעו את הפתרון 420 סניפים. במהלך 2023 הפתרון יוטמע בשאר סניפי הרשת. Hi Auto עובדת במודל SaaS והעסקה תכניס לקופת החברה מיליוני דולרים בכל שנה. לדברי החברה, שתי רשתות מזון מהיר נוספות, שנמנות עם עשר הגדולות בארה"ב, נמצאות בתהליכי פיילוט מתקדמים בתשלום לבחינת הטמעת הפתרון של Hi Auto. שוק המזון המהיר בארה"ב נאמד ב-300 מיליארדי דולרים וההזמנות מה-Drive Thru תופסות מעל 80% ממנו.  

פתרון זיהוי הדיבור שפיתחה  Hi Autoמאפשר לנהג המגיע בנסיעה לעמדת ההזמנה 'לשוחח' בשפה טבעית עם Auto, העוזרת הוירטואלית החכמה שמבוססת AI ומקבלת את ההזמנה שלו, מבינה את מרכיביה, מציעה לו בקול אנושי תוספות ושדרוגים (Upsell), מעבירה את פרטי ההזמנה למטבח. לדברי Hi Auto, רמת הדיוק של המערכת היא 95%. היא מבינה תפריטים מורכבים, מסוגלת להבין חצאי משפטים של המזמין, מבטאים שונים, בקשות רבות ומפורטות ולעקוב אחר שינויים בהזמנה שביצע הלקוח במהלך השיחה.

המערכת מתפקדת למעשה כעובד מצטיין שעבר הכשרה, לא מתעייף, תמיד מתייצב לעבודה, תמיד מנומס, ולא שוכח להמליץ על שדרוגים (Upsell). בכך המערכת לא רק עוזרת לפתור את משבר כוח האדם בענף המסעדות בארה"ב, שסובל מעזיבה של מאות אלפי עובדים בחודש, אלא גם משפרת את תפקוד המסעדה לעומת עובד אנושי. לדוגמא, בהקלטות של עובדים הסתבר שהם מציעים לעשות Upsell בכ-10% מההזמנות בלבד בשעה שהמערכת מציעה לעשות Upsell בכ-70% מההזמנות. כיוון שמבנה העלויות במסעדות מורכב בעיקר מעלויות קבועות, השינוי הזה משפיע מיידית על שורת הרווח.

רועי בהרב, מנכ"ל Hi Auto מסר: "Auto היא העוזרת הוירטואלית הראשונה בעולם שנפרשת באופן נרחב ברשתות מזון מהיר. הפתרון שפיתחנו מוריד את העומס והתלות בכח אדם על ידי לקיחת הזמנות אוטומטית ומסייע להתגבר על מחסור של כ-1.5 מיליוני עובדים בארה"ב שהחמיר בשנתיים האחרונות בענף. העוזרת הוירטואלית תשפר בעתיד את כלל תהליכי המכירה במסעדה וגם תנהל את העבודה במטבח". לדברי בהרב, "העבודה הרוטינית, בשכר נמוך, ותחת לחץ גורמת לתחלופה מהירה של עובדים ומירוץ מתמיד בגיוס והכשרה. ובמשבר הנוכחי, בעלים אינם מצליחים לאייש את המסעדה במינימום עובדים ונאלצים לסגור מוקדם. החזון של הרשתות כיום הוא לבנות מסעדה שמתבססת על פחות עובדים שמקבלים שכר יותר גבוהה ומתמידים לאורך זמן."

Hi Auto נוסדה בשנת 2019 על ידי) רועי בהרב (יוצא 81 וגוגל), אייל שפירא (בוגר תלפיות, 81 ויזם של מספר סטארט-אפים), וזהר זיסאפל (המשמש כיו"ר פעיל ומשקיע בחברה). החברה גייסה מהקמתה 8 מיליון דולר ונערכת לסבב A במהלך 2022. החברה מעסיקה כיום 40 עובדים, רובם המכריע במרכז הפיתוח בתל-אביב ובכוונתה להכפיל את מצבת העובדים בשנה הקרובה על מנת לעמוד באתגרי הצמיחה.

צה"ל אימץ את הסימולטור של קוגנטה המדמה נסיעה בתנאי שטח

פורסם בתאריך ע"י yochais

צה"ל, באמצעות מינהל הרכש במשרד הביטחון, רכש את הסימולטור של חברת קוגנטה, המדמה נסיעה בתנאי שטח. צה"ל יעשה שימוש בסימולטור כדי לאמן ולבדוק אלגוריתמים של נהיגה אוטונומית במסגרת פיתוח של כלים אוטונומיים ומערכות עזר בטיחותיות (ADAS) עבור יישומים צבאיים.

הסימולטור AV off-road של קוגנטה הוא פלטפורמה חדשה של החברה, המיועדת לאימון ובדיקה של כלים אוטונומיים המתמרנים בתנאי שטח קשים על גבי דרכים בלתי סלולות, ובכלל זה גם כלים לעולם הצבאי כמו כלי-רכב צבאיים בלתי מאויישים ורובוטיקה קרבית. הסימולטור מדמה תרחישים רבים של נסיעת שטח בדרכי עפר, שבילים צרים, מדרונות תלולים, אדמה בוצית או חולית, וכן מכשולים לאורך הדרך כמו סלעים או צמחיה, ונסיעה בתנאי ראות ירודים כמו חושך או זוויות ראייה מוגבלות.

יצירת סימולציות המדמות נסיעת שטח מציבה אתגרים מורכבים. בשונה מנהיגה בכביש ציבורי, שבה נתיב הנסיעה הוא מוסדר וברור, בתמרון בתנאי שטח הכלי האוטונומי צריך כל הזמן להעריך מהו המסלול האפשרי ליעד מבלי להתהפך או להיתקל במכשול בלתי-עביר. בשיחה עם Techtime הסביר מנהל הפיתוח העסקי של קוגנטה, שי רוטמן, כי האתגר העיקרי הוא לסמלץ את הפיזיקה של נסיעת שטח. "בשטח, מתארי הנסיעה אינם מוגדרים. אחד ההיבטים הפיזיקליים החשובים שצריך להביא בחשבון בנסיעת שטח הוא החיכוך שנוצר בין תנאי הקרקע והדרך לבין הכלי האוטונומי, בין אם מדובר באדמה בוצית, חולית או רצופה מהמורות. הכלי צריך להעריך בצורה טובה את תנאי הדרך כדי לדעת באיזו מהירות ובאיזה זווית הוא יכול לתמרן והאם המכשול שלפניו הוא עביר."

בשנים האחרונות השימוש בכלי רכב צבאיים בלתי מאוישים נהיה נפוץ יותר ויותר בקרב צבאות העולם, בעיקר למשימות סיור, פינוי מוקשים ופתיחת צירים במצבים בהם נוכחות אדם עלולה להיות מסוכנת. כך למשל, צבא ארצות הברית מפתח משאיות תובלה אוטונומיות המסוגלות לנוע באופן עצמאי בשיירה.

גם החברות הביטחוניות הישראליות משקיעות בפיתוח כלים אוטונומיים. התעשייה האווירית מפתחת כלים שונים לשדה הקרב כמו סייר רובוטי אוטונומי לגילוי ופינוי של מטעני צד, ודחפורים אוטונומיים לצורך ביצוע משימות הנדסה קרבית מורכבות באזורים מאוימים. אלביט גם כן החלה בשנים האחרונות לפתח רכבי שטח לא מאוישות למשימות בט”ש. ב-2016 פיתחה החברה, בשיתוף צה”ל, את “שומר גבולות”, שפרוש לאורך הגבול עם רצועת עזה והגבול עם מצרים.

"עולם הרובוטיקה האוטונומית הצבאית צובר תאוצה. כשהתחלנו לעבוד עם משרד הביטחון והצבא, ראינו שכמו בעולם הרכב האוטונומי, גם בפיתוח כלים אוטונומיים צבאיים יש צורך בשימוש בסימולטורים".

מוצר הדגל של חברת קוגנטה, שהוקמה ב-2016, הוא סימולטור המשמש לאימון ובדיקה וירטואלית של המערכות בכלי-רכב אוטונומיים.  הסימולטור מייצר הדמיות ריאליסטיות של ערים שלמות, כולל רחובות, עצים, פגמים בכביש, דגמי מכוניות, בני-אדם ועוד, וכן מדמה את ההתנהגות של נהגים אחרים בדרך, וכן את המידע המגיע מחיישנים מסוגים שונים כמו מצלמות, אינפרא-אדום ו-LiDAR. הסימולטור מאפשר לייצר תרחישים מרובים והשימוש בו מקצר תהליכי פיתוח ובדיקה של מערכות נהיגה אוטונומית ומפחית את הצורך בביצוע נסיעות מבחן. בשנים האחרונות, פיתחה קוגנטה סימולטורים לכלים אוטונומיים מסוגים אחרים כמו כלים חקלאיים, כלים לוגיסטיים לענף המכרות, וכאמור, כלים המתניידים בתנאי שטח כמו כלים צבאיים.

האזינו לשיחה עם סרג'יו נאכט, סמנכ"ל המו"פ של חברת קוגנטה, מתוך תוכנית מס' 37 בפודקאסט של Techtime (מאי 2020):

 

Webiz משיקה פורטל השמה מבוסס AI לגיוס מפתחים מגיאורגיה וארמניה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת Webiz הישראלית, שמאתרת ומכשירה בשנים האחרונות מאות מפתחים בגיאורגיה ובארמניה, השיקה פורטל השמה ייעודי שיאפשר לחברות ישראליות לאתר באופן יעיל ואיכותי מועמדים מתאימים לתפקידי פיתוח תוך שימוש במנגנוני סינון והתאמה מתקדמים.

הפורטל החדש מבצע תהליך התאמה (Matching) מבוסס AI בין המאפיינים וההעדפות של המפתחים לבין דרישות החברות. כל מפתח ממלא פרופיל אישי מפורט הכולל את ההסמכות המקצועיות שלו, פירוט ניסיון, דיסציפלינות מועדפות, ציפיות שכר, מודל עבודה מועדף (משרה מלאה, חלקית, לפי שעות ועוד). החברות המעסיקות פותחות אף הן חשבון ומפעילות מנגנוני סינון מבוססי AI שמציגים בפניהן את מועמדים מתאימים ברמת דיוק גבוהה. הפלטפורמה מאפשרת לבצע לראיונות וידאו בין החברות למועמדים.

Webiz הוקמה לפני 3 שנים על ידי היזמים הישראלים אייל בר עוז, מני בניש ודוד זרח. היא פיתחה תוכנית הכשרה מעשית למקצועות ההיי-טק המבוססת על סיליבוס ישראלי. במסגרת שיתוף פעולה עם אוניברסיטת  BTU (Business and Technology University) בטביליסי משולבים סטודנטים מצטיינים בקורס שנמשך 6 חודשים בתחומים שונים: פיתוח במגוון שפות כגון: React, Node js DevOps, QA, UI/UX ועוד ועוברים בחינות הסמכה.

Webiz פועלת בבניין משרדים בן 5 קומות בעיר טביליסי. החברה גייסה והכשירה עד היום למעלה מ-200 מפתחים שהשתלבו ב-25 חברות ישראליות ובהן קלטורה ו-888. בכוונת החברה לגייס 200 מפתחים נוספים בשנת 2022 וכ-1,000 במהלך השנים הקרובות. לאחרונה הרחיבה Webiz את פעילותה לארמניה והיא מגייסת ומכשירה מאות מפתחים נוספים במודל שיושם בגיאורגיה.

אייל בר עוז, מייסד משותף ומנכ"ל Webiz: "תהליכים ידניים של חיפוש, סינון מועמדים ותהליכי גיוס הם ארוכים מדי, לא מספיק מדויקים ולא מתאימים לקצב הדינמי של תעשיית ההיי-טק. הפורטל החדש יקצר את התהליכים הללו בכ-80% ולמעשה אף יותר שכן ההתאמה המדויקת תמנע תהליכי גיוס שיש סבירות גבוהה שלא יתממשו. היכולות הללו הן חשובות במיוחד לחברות המחפשות עובדים במדינות רחוקות שבהן אין להם כל הכרות עם קהילות המפתחים"

לדברי בר עוז, "בשלב זה נרשמו בפורטל כבר מאות מפתחים שאושרו על ידינו ומספרם יגדל בקצב מואץ בחודשים הקרובים. אנחנו בונים מודולים נוספים שיאפשרו ניהול כולל של המשאב האנושי שאנו מספקים לרבות כלים למעקב תפוקה, תקשורת פנימית כולל משוב, שכר והטבות, חופשות, ימי הולדת ועוד."

 Webiz מאפשרת כיום לסטארט-אפים צעירים לצרוך שירותי פיתוח תמורת אחזקות בחברות ועל פי מודל זה יש ל-Webiz אחזקות כיום ב-7 חברות סטארט-אפ ישראליות. Webiz מיישמת מודל ייחודי גם כלפי העובדים שגייסה והכשירה ומועסקים על ידה בהזמנת חברות ישראליות. קורס ההכשרה ניתן להם ללא כל תשלום ו-Webiz מעניקה להם במסגרת חוזה העסקה 25% מהרווחים שלה שיתקבלו במקרה שסטארט-אפ יימכר או יונפק.

REE: נוכל לייצר 10,000 מרכבים כבר השנה

פורסם בתאריך ע"י yochais

מייסד ומנכ"ל חברת REE, דניאל בראל, הצהיר היום (ה') בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, כי החברה תוכל לייצר כבר ב-2022 כ-10,000 יחידות של פלטפורמת הרכב השטוחה שפיתחה. ב-2023 תגדל תפוקת הייצור וההרכבה של REE לכ-20,000 יחידות. הייצור וההרכבה יתבצעו בשני מרכזי אינטגרציה שהיא מקימה, האחד בקובנטרי שבבריטניה, שאמור להתחיל לפעול בהמשך השנה, והשני בטקסס, שצפוי להתחיל לפעול ב-2023.

החברה מתכוונת להוציא לפועל מודל תפעולי "רזה" שבמסגרתו היא תקים מרכזי אינטגרציה במקומות שונים בעולם, בסמיכות ללקוחות אסטרטגיים. במרכזים הללו, שצפויים להיות אוטומטיים, מחברים בפינות המרכב את המערכות השונות, כמו המנועים, המיוצרים על ידי חברת Axel האמריקאית, הבלמים, המיוצרים על ידי חברת ברמבו (Brembo) האיטלקית, ויחידות הבקרה והשליטה אלקטרוניות (ECUs), המיוצרות על ידי REE, ותת-מערכות נוספות.

ברמה הפיננסית, החברה טרם רושמת הכנסות. ההפסד הנקי במונחי GAAP עמד על 46.7 מיליון דולר. בקופת המזומנים של החברה יש כ-275 מיליון דולר ללא חוב. התקציב המתוכנן לשנת 2022 עומד על 100-120 מיליון דולר. כוח האדם של החברה גדל משמעותית בשנה האחרונה מ-85 עובדים לכ-270 עובדים. 

נהיגה אלקטרונית מלאה

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע "פינות" הרכב, בין השאסי לגלגל ובתוך הגלגל. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. החברה מכנה את הארכיטקטורה הוו x by wire, וזאת מאחר שכל מערכות הרכב, הממוקמות בארבע הפינות, נשלטות על ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני.

על בסיס טכנולוגיה זו פיתחה החברה עד כה מספר פלטפורמות עבור יישומי-קצה כמו משלוחים עירוניים, רכבי היסעים, מונית אוטונומית ומשאית בינעירונית. בתחילת השנה חשפה REE פלטפורמה ייעודית עבור חברות ציי משלוחים. ה-P7 [בתמונה למעלה], שלדברי החברה נבנתה על פי הדרישות והמפרט המדויק של אחת מחברות הרכב הגדולות בעולם. הפלטפורמה השטוחה מספקת מרחב פנימי גדול ע 35% יותר בהשוואה לרכבים מסחריים דומים.

Windward השיקה פתרון למעקב וחיזוי תנועת המכולות בים

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: מייסד ומנכ"ל ווינדוורד עמי דניאל]

הזירה העיקרית של שרשרת האספקה הגלובלית הינה בים. לפי ההערכה, כ-90% מנפח הסחר העולמי מובל על ידי תעשיית הספנות. בשנתיים האחרונות חוותה שרשרת האספקה הימית טלטלה משמעותית, כאשר מצד אחד משבר הקורונה הביא למגבלות תנועה ובמקרים מסוימים לסגירה של נמלים, ומצד שני היקף הסחר הבינלאומי גדל בשיעור אקספוננציאלי של 1,500%. גם המשבר הנוכחי באוקראינה מאיים לשבש את התנועה הימית, כאשר חלק מחברות הספנות כבר הודיעו על עצירת המשלוחים אל רוסיה.

כל הגורמים הללו יוצרים צווארי בקבוק ועיכובים רבים בהגעת ספינות התובלה ליעדן. לפי הנתונים, רק כ-30%-40% מהמשלוחים הימיים מגיעים ליעדם במועד שאליו התחייב המשלח. אי-הוודאות והאמינות הנמוכה של זמני ההגעה מקשה מאוד על התפעול וניהול הסיכונים של חברות לכל אורך שרשרת האספקה, מהיצואנים וחברות השילוח ועד ללקוחות הקצה וגופים פיננסיים כמו בנקים וחברות ביטוח.

חברת Windward הישראלית, שהוקמה ב-2010, פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית המספקת מידע על תנועת כלי השיט הגלובלית. הפלטפורמה של ווינדוורד משקללת מידעים ממקורות רבים, כגון דיווחי ספינות במערכות המידע הדיגיטליות של עולם הסחר הימי הבינלאומי, מידע מבנה הבעלות של כל ספינה וההיסטוריה של החברה, נתוני מיקום (AIS), נתוני מזג אוויר, עומס בנמלים ועוד, וזאת על מנת לספק גם תמונת מצב על מיקומה הנוכחי  של הספינה בכל רגע נתון, וגם כדי לספק חיזוי – מבוסס בינה מלאכותית – על זמן הגעתה של כל ספינה ליעדה. כיום, ללא המערכת, יש צורך לברר באופן פרטני אצל המשלח היכן נמצאת הספינה, וכאמור הנתונים מלמדים כי מועדי ההגעה שמספקים המשלחים לרוב אינם מהימנים. 

ניטור ברמת המכולה

עמי דניאל, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, העריך בשיחה עם Techtime כי המשבר בשרשרת האספקה אינו משבר חולף. "המשבר הנוכחי הינו תולדה של צירוף של גורמים, שאינם קשורים רק למגפת הקורונה. מצד אחד, יש הרבה יותר משלוחים, ומצד שני שדרוג התשתיות אינו מדביק את הקצב. נבנו ספינות גדולות הרבה יותר, הורחבו הרציפים בנמל, אך התשתית שמטפלת בכל הסחורות לא ביצעה את קפיצת המדרגה, החל מכמות המנופים והגוררות בנמלים, ועד משאיות ורכבות שאמרוות לשנע את הסחורות ללקוחות הקצה. כל זה מגביר את הצפיפות במערכת הימית, כך שכל אירוע קטן פוקק את כל המערכת ויוצר עיכובים."

לווינדוורד, אשר הונפקה בבורסה של לונדון בשנה שעברה, יש כ-80 לקוחות, ובהן חברות ממשלתיות, חברות בתחום האנרגיה, חברות שילוח, יצואנים, וכן חברות ביטוח ובנקים, שמשתמשים במערכת ככלי לצורך תמחור פוליסות בתחום. בימים אלה, הכריזה החברה על השקת פתרון חדש,  המספק יכולת לעקוב אחר תנועות הסחר העולמית ברזולוציה גבוהה אף יותר, ברמת המכולה, ולא רק ברמת הספינה. 

המערכת, Ocean Freight Visibility, מאפשרת למשתמש להזין מספר מכולה ולעקוב אחר מיקומה, וכן היא מתריעה בזמן אמת למשתמשים על כל עיכוב שנוצר, מה שמאפשר להם לנקוט פעולה מול הלקוחות שלהם. הפתרון מספק התראות יומיות ותובנות באמצעות דוא"ל וגם זמין בחיבור ישיר בפלטפורמה אינטרנטית או דרך התחברות ישירות למערכות הניהול הקיימות כבר בארגון.

לדברי החברה, הפתרון מבוסס על ניתוח חכם של מיליארדי נקודות דאטה ומסדי נתונים ממקורות שונים, על מנת לייצר תובנות ותחזיות חכמות עבור חברות השילוח הימי וכדי לספק את הנראות המלאה הנחוצה בשרשרת האספקה. דניאל: "משלחים ימיים הם המפתח ליעילות שרשרת האספקה, אך ללא הכלים המתאימים הם מגיבים כל הזמן למצבים מתפתחים בניגוד לנקיטת יוזמות פרואקטיביות לניהול הבעיות הצפויות."

יאיר שמיר מונה ליו"ר ארבה רובוטיקס

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: תיאו קוסלווסקי, מייסד פורשה דיגיטל

חברת ארבה רובוטיקס (Arbe Robotics) הודיעה על שני מינויים חדשים למועצת המנהלים של החברה. יאיר שמיר, מנהל שותף בקרן ההשקעות קטליסט ולשעבר יו"ר התעשייה האווירית, ישמש כיו"ר דירקטוריון ארבה. שמיר משמש כדירקטור בארבה מאז דצמבר 2019.

חיזוק נוסף שיצטרף כחבר דירקטוריון בחברה הינו תיאו קוסלווסקי [בתמונה למעלה], שייסד ב-2016 וניהל את Porsche Digital, חברת-בת של יצרנית הרכב פורשה, שהתמקדה בפיתוח פתרונות דיגיטליים בתחום חוויית הנהג והתחבורה החכמה עבור יצרנית הרכב. לפני כן, היה קוסלווסקי מייסד וסגן הנשיא של תחום האוטומוטיב והתחבורה החכמה בחברת הייעוץ גרטנר, שם ייעץ ליצרניות רכב וחברות טכנולוגיה מובילות. 

מכ”ם במקום LiDAR

ארבה פיתחה שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים במערכת המכ”ם. להערכת החברה, המכ”ם שלה מייתר לחלוטין את הצורך בחיישני LiDAR ברכב.

שבבי המכ”ם של ארבה מפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם של האובייקטים הניידים. ערכת הפיתוח של החברה כוללת מודול של מערכת מכ”ם מלאה בעלת טווח גילוי של עד 300 מטר ברמת דיוק של עד 7.5 ס”מ. היא מזהה תנועה ברזולוציה של עד 0.1m/sec וכוללת מערך של 48 אנטנות שידור ו-48 אנטנות קליטה.

יאיר שמיר

חברת ארבה נמצאת עדיין בשלב המו”פ ורק בשנת 2020 היא החלה במכירות בהיקף קטן, אשר הסתכמו בכ-332,000 דולר. ממסמכי הסכם המיזוג עם חברת הספאק שהוביל להנפקה בנסד”ק, עולה ש-20 חברות שרכשו את הדוגמאות של שבבי המכ”ם של ארבה, מהן 14 חברות נכנסו לשלבי הערכה מתקדמים. בהן: חמישה יצרני רכב גדולים, ושתי חברות המפתחות כלי-רכב אוטונומיים. אחת מהן היא חברת AutoX הסינית, אשר מפתחת מוניות רובוטיות (RoboTaxi) ברמת Level-4 ומתכננת לשלב בהן 400,000 מערכות מכ”ם מבוססות ארבה ב-5 השנים הבאות.

סטרטסיס הקימה זרוע השקעות, Stratasys Ventures

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סטרטסיס (Stratasys) הכריזה על הקמת זרוע ההשקעות Stratasys Ventures, אשר תבצע השקעות בחברות המפתחות טכנולוגיות שעשויות לתרום למנועי הצמיחה של החברה – כך גילה היום (ד') מנכ"ל החברה, יואב זייף (בתמונה למעלה), במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח השנתי של החברה. לדברי זייף, זרוע ההשקעות כבר ביצעה מספר השקעות בחברות המפתחות טכנולוגיות חדשניות כמו הדפסה רציפה בסיבי פחמן (continuous carbon fiber). בשנת 2021 סטרטסיס כמעט הכפילה את קופת המזומנים שלה, להיקף של כ-500 מיליון דולר. הדבר מאפשר לה להרחיב את אסטרטגיית הרכישות וההשקעות.

זייף: "יש לנו מאזן חזק ואנחנו רוצים לנצל אותו בצורה הטובה ביותר. אנחנו חברה מובילה בשוק, הרבה חברות סטארט-אפ פונות אלינו ולכן החלטנו להקים את זרוע ההשקעות. המטרה היא לבצע השקעות שיאיצו את האסטרטגיה שלנו. אנחנו יודעים מה חסר לנו ואנחנו יודעים מה הם הצרכים של התעשייה. החברות שנשקיע בהן יוכלו ליהנות מדריסת הרגל הגדולה שלנו בשוק".

מדובר בנדבך נוסף באסטרטגיית המיזוגים והרכישות של החברה. בשנה האחרונה השלימה סטרטסיס שלוש רכישות אסטרטגיות: חברת Origin, חברת Xaar וחברת RPS.

29% מההכנסות מגיעות ממגזר הייצור

סטרטסיס סיימה את 2021 עם מכירות שיא של 607.2 מיליון דולר – גידול של 16.5% בהשוואה ל-520.8 מיליון דולר ב-2020. בשורה התחתונה, החברה סיימה את השנה עם הפסד נקי (Non-GAAP) של 4.3 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של 13.9 מיליון דולר ב-2020. ברבעון הרביעי צמחו המכירות לכ-167 מיליון דולר, בהשוואה ל-142.4 מיליון דולר ברבעון המקביל 2020. לפי התחזית של החברה, בשנת 2022 היא תגיע להיקף מכירות של 680-695 מיליון דולר ורווח נקי של כ-13 מיליון דולר.

אחד מהמפתחות להמשך הצמיחה בהכנסות וברווחיות של החברה הוא החדרת הטכנולוגיות שלה ליישומי ייצור, כלומר שימוש במדפסות תלת-מימד לא רק עבור בניית אבות-טיפוס וכלים, אלא כחלק אינטגרלי מקו הייצור התעשייתי, בעיקר לשם ייצור חלקים מותאמים לסדרות קצרות. שוק הייצור הוא שוק גדול מאוד וההכנסות החוזרות מלקוח שעושה שימוש במדפסות לייצור הינן, מטבע הדברים, גדולות יותר.

בשיחת הוועידה גילה זייף כי ב-2021 ההכנסות ממגזר הייצור עמדו על 29% מכלל ההכנסות, כלומר כ-176 מיליון דולר, בהשוואה ל-130 מיליון דולר לערך ב-2020 (רבע מההכנסות). החברה צופה שההכנסות מפלח זה ב-2022 יצמחו בשיעור נוסף של 20%. מנוע צמיחה נוסף שהגדירה החברה הוא השוק הרפואי, בייחוד תחום הדפסת שתלים דנטליים. החברה גם פיתחה טכנולוגיה ייחודית בשם Digital Anatomy Printing, המאפשרת להדפיס מודלים ריאליסטיים של איברים, המסייעים בתכנון קדם-ניתוחי, מחקר והכשרת רופאים ומנתחים.

האזינו לשיחה עם לימור חביב מ-3D4OP, שעושה שימוש במדפסות של סטרטסיס בתהליכי הכנה לניתוחים אורתופדים ונוירולוגיים, מתוך תוכנית מס' 46 בפודקאסט שלנו:

איום רחפנים: צבא הולנד הצטייד בכוונות החכמות של סמארט-שוטר

פורסם בתאריך ע"י yochais

לאחר שבדק בשנה האחרונה את המערכת במספר תרגילי שטח, צבא הולנד ביצע הזמנת רכש של מערכות בקרת-האש החכמות של חברת סמארט-שוטר (Smart Shooter) מקיבוץ יגור. המערכת מותקנת על-גבי נשק קל, ומתבייתת באמצעות עיבוד תמונה מבוסס AI על המטרה כדי לסייע לחייל לבצע ירי מדויק.

מסמראט-שוטר נמסר כי הצבא ההולנדי מתכוון לעשות במערכות שימוש מיידי, בעיקר עבור יירוט רחפנים בנשק קל. המערכת של סמארט-שוטר מאפשרת לטווח ממרחק של 250 מטר בתנאי יום רחפנים הטסים בגובה נמוך. בדומה לצבאות נוספים בעולם, משרד ההגנה ההולנדי מגבש תוכנית להתמודדות עם איומי רחפנים.

הצבא ההודי הצטייד במערכת

חברת סמארט-שוטר הוקמה על-ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ”לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. היא פיתחה מערכת בקרת-אש בשם Smash המותקנת באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. המערכת  מתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית. ההתבייתות האוטומטית מאפשרת לחייל לכוון ללא מאמץ, וכאשר הנשק מצוי בזווית הנכונה – ההדק משתחרר באופן אוטומטי.

יירוט רחפנים באמצעות נשק קל הוא אחד מתרחישי המפתח המעניינים את הצבאות הבוחנים כיום את הפתרון של סמארט-שוטר. בחודש יולי 2020 הודיע משרד ההגנה האמריקאי (DoD) כי הכליל את המערכת בתוכנית ההגנה מפני רחפנים וכטב”מים קטנים (C-sUAS) שהוא מגבש, ובחודש דצמבר הודיע חיל הים ההודי על רכישת המערכת.

חברת OpTeamizer הישראלית תספק שירותי ייעוץ והכשרה ללקוחות אנבידיה באירופה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת OpTeamizer מיקנעם, שעוסקת בבניית פתרונות וייעוץ למרכזי מו"פ בישראל בתחומי ה-AI, נבחרה על ידי חברת אנבידיה לספק שירותי ייעוץ  ללקוחותיה באירופה, לסייע בהנחלת העולם הטכנולוגי של החברה וללוות פרויקטים של החברות המבוססים על מעבדי אנבידיה.

אופטימייזר נוסדה בשנת 2015 על ידי תומר גל, המתמחה בתחום ה-AI, שהשתתף בפיתוחים אסטרטגיים של אינטל ו-GE בישראל. תומר גל, בעל תואר שני במדעי המחשב בתחום האצת ביצועים, נמנה על צוות הבודקים של רשות החדשנות לבקשות של סטארט-אפים למענקים בתחום ה-AI, ומרצה בחוג להנדסת תוכנה באורט בראודה.

בשנת 2018 מינתה אנבידיה את אופטימייזר לשותפה הראשונה שלה בישראל ובמזרח התיכון כחברה המוסמכת להדריך את התעשייה בישראל אודות האצת ביצועי מערכות על ידי שימוש במעבדי GPU של אנבידיה, פיתוח בבינה מלאכותית וכספקית של שירותי ייעוץ לחברות ישראליות שהחלו לאמץ את פתרונות ה-GPU של החברה עם כניסתן לעולם ה-AI.

מאז מינויה סיפקה אופטימייזר שירותי הכשרה וייעוץ מגוונים ל-87 מרכזי מו"פ של חברות ישראליות וחברות רב-לאומיות הפועלות בישראל. בין לקוחותיה: חברות תעשיות ביטחוניות, חברות הלת'טק וחברות היי-טק רבות נוספות. תומר גל וצוותו מסייעים לחברות לבצע את המעבר מעולם ה-CPU לעולם ה-GPU, להאיץ את ביצועי מערכות ה-GPU החדשות, לפתח אלגוריתמיקה של בינה מלאכותית ורשתות נוירונים, לבצע אופטימיזציה של רשתות הנוירונים, ובחירה של החומרה הרלוונטית להטמעה.

אופטימייזר, שמעסיקה כיום 20 עובדים, מכשירה את המפתחים של מרכזי המו"פ בכלי הפיתוח של אנבידיה לסביבת ה-GPU עם קורסים כמו CUDA Python, CUDA C++, CUDA למערכות מרובות GPU, למידה עמוקה עבור ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה עבור סוגים שונים של נתונים.

ההשקה הצפויה של משפחת מעבדי הקצה Orin במהלך שנת 2022 נתנה את האות לשדרוג נוסף במעמדה הייחודי של אופטימייזר בעולמה הטכנולוגי של אנבידיה. עתה מונתה החברה לשותפה במעמד NVIDIA Jetson Partner לשוק האירופי, נוסף על הישראלי, והיא תספק שירותי פיתוח, ייעוץ והכשרה למפתחים לסביבות הפיתוח של Orin.

תומר גל, מייסד ומנכ"ל OpTeamizer: "משפחת מעבדי ה-GPU החדשה Orin של אנבידיה תציע יכולות עיבוד גבוהות פי 6 (ובמדדים מסוימים גם פי 20) במכשירי קצה לעומת דור המעבדים הנוכחי. אנו נסייע לחברות המובילות בישראל ובאירופה להפיק את הביצועים המיטביים בשורה ארוכה של שווקים בעלי פוטנציאל אדיר כמו ערים חכמות, מכוניות אוטונומיות, רפואה חכמה, רחפנים, עגלות חכמות ועוד".

לדברי תומר, "מודל העבודה שיישמה אנבידיה בישראל באמצעות שותף המתמחה בטכנולוגיות שלה סייע לחברות ישראליות להיכנס בנתיב הראשי המהיר לעולם ה-AI, הפיתוחים של התעשייה הישראלית שיבשו שווקים רבים והפכו לחלוצים ומובילים בשוק העולמי. הידע והניסיון הישראליים  ישמשו להנחלת העולם הטכנולוגי המתקדם ביותר של אנבידיה גם בשוק האירופי לקראת פיתוח דור חדש של יישומי AI".

תוכנה קוונטית: קלאסיק גייסה 33 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קלאסיק (Classiq) מתל אביב, המפתחת פלטפורמה לכתיבת אלגוריתמים למחשב קוונטי, השלימה גיוס הון בהיקף של 33 מיליון דולר בסבב B. בין המשקיעים החדשים שהצטרפו להשקעה בחברה בסבב הנוחי, נמנים זרועות ההשקעה של Hewlett Packard Enterprise ושל סמסונג, חברת הביטוח "פניקס", קבוצת ההשקעות Spike של בוגרי סטנפורד, וכן המשקיעים הפרטיים יו"ר קיידנס ליפ בו-טאן והיזם הסדרתי ומייסד טנסיליקה הארווי ג'ונס. קלאסיק גייסה מאז הקמתה לפני כשנתיים כ-48 מיליון דולר.

קלאסיק מתכוונת להשתמש בכספים כדי לשלש את כוח האדם שלה ולפתוח משרדים במקומות שונים בעולם. מנכ"ל ומייסד שותף של קלאסיק, ניר מינרבי, אמר: "גיוס ההון מתרחש בנקודת זמן משמעותית. התעשייה הקוונטית מתחילה לעבור משירותי ייעוץ למוצרים קוונטיים, ומאבות-טיפוס לייצור, ואנחנו נמשיך למצב את עצמנו כפלטפורמה שמאפשרת לגופים עם חשיבה פורצת דרך לפתח תוכנות קוונטיות שוברות-שוויון, שהופכות את הבלתי אפשרי לאפשרי."

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ”ל ניר מינרבי, סמנכ”ל המו”פ אמיר נווה והטכנולוג הראשי יהודה נווה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

לא מכבר השיקה קלאסיק את גרסת הבטא של פלטפורמת הפיתוח שלה, והעמידה אותה לרשות מספר לקוחות ראשונים, ובהמשך מתכננת החברה לפתוח את השימוש לעוד עשרות לקוחות. קלאסיק היא גם חלק מהקונסורציום הישראלי לבניית מחשב קוונטי לאומי, בהובלת רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון, אשר בשבוע שעבר הכריזו על תוכנית לבניית מחשב קוונטי כחול-לבן תוך שנה בעלות של 200 מיליון שקל.

האזינו לשיחה עם מנכ"ל קלאסיק ניר מינרבי, מתוך תוכנית מס' 22 בפודקאסט של Techtime, שעלתה באוגוסט 2020:

מעבד ה-AI של Hailo הוטמע בפלטפורמות החדשות של AAEON

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת היילו (Hailo) מתל-אביב, המספקת מעבד AI למכשירי קצה, הכריזה על שיתוף פעולה עם UP Bridge the Gap, מותג של חברת AAEON הטייוואנית, המיצרת פתרונות מחשוב-קצה לעולמות התעשייה, הרובוטיקה, קמעונאות, עיר חכמה, אבטחה ועוד. במסגרת שיתוף הפעולה, פלטפורמות UP Bridge the Gap של AAEON משלבות עתה את מעבדי אינטל החדשים ביותר יחד עם מודול ה-AI מדגם Hailo-8 M.2.

בהיילו הסבירו כי ביצוע משימות ה-AI באמצעות יחידת עיבוד הנוירונים (NPU), במקום באמצעות מעבדי ה-CPU/GPU במכשיר, מגביר את קצב עיבודי ההיסק והביצוע של יישומי AI במכשיר עצמו ומספק גמישות גדולה יותר ואפשרויות נוספות ליישומים שרצים בנקודות קצה. מודול Hailo-8 M.2 AI פועל בקצב עיבוד של 26 טרה פעולות לשנייה (TOPS) ובהספק ממוצע של 2.5 וואט. המאפיינים הללו מאפשרים למפתחים להריץ יישומים מתוחכמים של למידה עמוקה וראייה ממוחשבת במכשירי קצה, תוך שמירה על צריכת הספק מזערית.

AAEON, שנוסדה בשנת 1992 בטאיוואן, היא אחת החברות המובילות בעולם בתכנון וייצור של מכשירי IoT לתעשייה ופתרונות AI למכשירי קצה. בשנת 2015 השיקה החברה מותג אירופי בשם UP Bridge the Gap.

מחשוב במכשירי קצה דורש עומסי עבודה הולכים וגוברים עבור יישומי ראייה ממוחשבת ויישומים נוספים של בינה מלאכותית ועל כן גוברת החשיבות של העברת עיבוד הלמידה עמוקה מהענן למכשירי הקצה. הרצת יישומי AI במכשירי קצה מבטיחה יכולת היסק בזמן אמת, פרטיות נתונים ושיהוי נמוך בתחומים כמו ערים חכמות, קמעונאות חכמה, תעשייה 4.0 ויישומים רבים נוספים בשווקים מגוונים.

ההכרזה על שיתוף הפעולה החדש מצטרפת לשורת הכרזות על שיתופי פעולה נוספים של היילו בשנה האחרונה, וביניהם הסכמי הפצה ושיתופי פעולה עם NXP ההולנדית, Macnica מיפן, KFAI מצפון אמריקה, Lanner ו-VeCow מטייוואן, MicroSys Electronics ו-Kontron מגרמניה, Variscite מישראל וכן הסכמים עם Imaging Leopard ו-Socionext.

Hailo הוקמה בפברואר 2017 על ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה הפכה באוקטובר ליוניקורן לאחר השלמת סבב גיוס C בהיקף 136 מיליון דולר. היילו מעסיקה כיום מעל 170 עובדים בתל-אביב ובחו"ל, ותגייס 100 עובדים נוספים בשנת 2022 על מנת לתמוך בצמיחה המואצת.

עופר סוחמי מונה למנכ"ל ג'נגו

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת ג'נגו (Jungo) מנתניה, המפתחת פתרונות לניטור נהג ופנים-הרכב, הודיעה היום בדיווח לבורסה על מינויו של עופר סוחמי (בתמונה למעלה) לתפקיד מנכ"ל החברה. כיום משמש סוחמי כסמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה, והוא ימשיך למלא תפקיד זה במקביל לתפקיד המנכ"ל. המינוי מגיע בעקבות הודעתו של המנכ"ל הנוכחי, עודד רשף, על כוונתו לסיים את תפקידו לאחר פחות משנה. רשף יעבור לשמש בתפקיד סמנכ"ל שימור הלקוחות (Customer Sucess) של החברה.

עוד הודיעה על החברה על מינוייה של ענת קליגר-הרבסט, דירקטורית בחברה וזוגתו של בעל השליטה בחברה אופיר הרבסט, לתפקיד מנהלת התפעול (COO) של החברה. קליגר-הרבסט תמלא את התפקיד במשרה חלקית.

תוכנת Co-Driver שפיתחה ג’נגו מאפשרת, תוך שימוש במצלמות HD פשוטות, לזהות את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים של הנהג. ניתוח הפרמטרים האלה מאפשר לדעת האם הנהג נרדם או מגלה סימני עייפות, האם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. בנוסף, האלגוריתמים של החברה גם מספקים פתרונות ניטור נוספים, כמו מספר הנוסעים ברכב והאם נשכחו בו ילדים.

ג’נגו הצליחה לבסס בשנתיים האחרונות שורה של שיתופי פעולה עם חברות Tier-1 בשוק הרכב וחברות סמיקונדקטור הפועלות בשוק האוטומוטיב, דוגמת אנלוג דיווייסז. התוכנה של ג’נגו הוטמעה בפלטפורמת הנהיגה האוטונומית Snapdragon Ride של קואלקום, וגם בפלטפורמת המחשוב R-Car של ספקית המערכות היפנית רנסאס. לג’נגו שיתוף פעולה גם עם חברת השבבים אנלוג (Analog Device), שבמסגרתו מפתחות שתי החברות מערכת מרובת-חיישנים לפנים-הרכב. במאי 2021 הודיעה ג'נגו על שיתוף פעולה גם עם חברת זיילינקס, שנרכשה לאחרונה על-ידי AMD.

 

למרות המחסור ברכיבים – מכירות שיא לסולאר-אדג'

פורסם בתאריך ע"י yochais

המכירות של חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) צמחו בשנת 2021 בכ-35% בהשוואה לשנת 2020, והגיעו לשיא של 1.96 מיליארד דולר. החברה דיווחה על צמיחה בכל מגזרי השוק: ביתי, מסחרי ותשתיות, ובכל האזורים הגיאוגרפיים, כאשר הצמיחה הגדולה ביותר במכירות היתה באיטליה, גרמניה, פולין, צרפת, טאיוואן – וישראל. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח אתמול (ג'), אמר מנכ"ל החברה, צבי לנדו (בתמונה למעלה), שהשוק הסולארי בעולם הגיע לנקודת תפנית: "אנחנו רואים זינוק בביקוש בחודשים האחרונים, על רקע העלייה במחירי החשמל והחשיבות שממשלות וחברות מסחריות מעניקות לסוגיית קיימות ואנרגיות מתחדשות".

אלא שכדי לעמוד בדרישות השוק, נאלצה סולאר-אדג' להתמודד עם המחסור בחומרי גלם ועם המשבר בשוק הרכיבים, שממנו היא הצליחה עד היום להימנע בהצלחה. עד לחודשים האחרונים הצליחה סולאר-אדג' להגדיל את הייצור בלא הפרעה, מכיוון שהיא הצטיידה מראש במלאי גדול מאוד של רכיבים וחומרי גלם, שאיפשרו להמשיך בייצור בהתאם לצורך בשוק. אולם התארכות המשבר מתחילה לתת את אותותיה. המלאי כנראה מצטמק והחברה מדווחת על קושי גובר בהשגת רכיבים וחומרי גלם.

משבר שרשרת האספקה פוגע בשולי הרווח

לנדו: "העלייה בביקוש מייצרת אתגרי ייצור ולחץ על שרשרת האספקה, ואנחנו צריכים לקבל הקצאות גדולות יותר מהספקים שלנו. בתקופת מחסור הם מקצים ללקוחות את הכמויות שקיבלו לפני המשבר, אולם הייצור שלנו נמצא בצמיחה ואנחנו צריכים להגדיל את כמות חומרי הגלם והרכיבים. אנחנו נמצאים בקשר הדוק מאוד עם הספקים המרכזיים שלנו. גם עבורם מדובר בהזדמנות ארוכת-טווח". במקביל, היא גם חווה עלייה בתשומות הייצור: שולי הרווח ירדו מ-34% ברבעון האחרון 2020, לכ-32.5% ברבעון השלישי 2021 ולכ-30.3% ברבעון האחרון של 2021.

לנדו: "בכוונתנו לעשות הכול כדי למנף את הצמיחה האדירה בשוק הסולארי. ואולם, בתנאים המאתגרים הנוכחיים, הגדלת התפוקה כרוכה בפגיעה זמנית בשולי הרווח שלנו". לאחר שנמנעה מכך לאורך 2021, ברבעון הרביעי החלה החברה להעלות מחירים של חלק ממוצריה ומתכוונת להמשיך בכך גם במחצית הראשונה של 2022. "העלאת המחירים נועדה לכסות חלק מהגידול בעלויות הרכיבים והייצור, ואינה נוגעת לעלייה זמנית בעלויות הלוגיסטיות".

השוק האמריקאי הופך לשוק מרכזי

חברת סולאר-אדג' מעריכה שהמצב ישתפר במחצית השנייה של השנה, עם תחילת הייצור במפעל "סלע 2" לייצור סוללות בדרום-קוריאה ובקו הייצור החדש במקסיקו, אשר מיועד לספק את מוצרי החברה המיועדים לשוק האמריקאי, ללא מכסים ובעלויות אספקה נמוכות יותר. ברבעון הרביעי של 2021 זינקו הכנסותיה של החברה ב-54% להיקף שיא של 551 מיליון דולר.

מעניין לציין שהשוק האמריקאי תפס ברבעון הרביעי 51% מההכנסות, בניגוד למגמה של החברה בשנים האחרונות שבה דווקא השוק האירופאי היה אחראי על מרבית ההכנסות. הכנסות גבוהות ברבעון האחרון נרשמו בגרמניה, שבה אישרה הממשלה החדשה באחרונה תוכנית לעידוד פריסת פאנלים סולאריים, ובטאיוואן.

המטרה: מחשב קוונטי כחול-לבן בתוך שנה

פורסם בתאריך ע"י yochais

רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון הכריזו היום (ג') על תוכנית למימון הקמת מחשב קוונטי לאומי ראשון למדינת ישראל, בתקציב של כ-200 מיליון שקל. במסגרת שיתוף הפעולה בין שני הגופים, מפא"ת במשרד הביטחון יקים מרכז לאומי, בשיתוף האקדמיה והתעשייה, אשר יתמקד בבניית אקו-סיסטם ישראלי של יכולת קוונטית כחול-לבן, ויעסוק בפיתוח המעבד הקוונטי, משכבות החומרה והבקרה ועד האופטימיזציה, האלגוריתמיקה, ההתממשקות ועוד.

במקביל, רשות החדשנות תתמקד בפיתוח ובבנייה של תשתית מחשוב קוונטי שתשמש לאופטימיזציה ושיפור מרכיבי החומרה והתוכנה של המחשב. בתחילת הדרך יתכן שימוש חלקי בטכנולוגיה מחו"ל לצורך הקמת והפעלת התשתית, ובהמשך ישולבו המעבדים הקוונטיים והטכנולוגיות מפיתוח ישראלי. הפרויקט עצמו אינו אמור לכלול מתקני ייצור (fabless).

ל-Techtime נמסר מרשות החדשנות כי המטרה היא לבנות מחשב קוונטי עובד תוך שנה. המחשב הקוונטי הלאומי יהיה זמין להרצה ישירה של אלגוריתמים או דרך הענן.  "יכולת חישוב קוונטי תניח את התשתית הטכנולוגית לאקו-סיסטם ישראלי שיוביל את פיתוחי העתיד בתחומי הביטחון, הכלכלה והטכנולוגיה, ההנדסה והמדע," נכתב בהודעה. המיזם הוא חלק מתוכנית הקוונטום הלאומית, שעליה הכריזה הממשלה ב-2019 ותוקצבה ב-1.25 מיליארד שקל לחמש שנים.

מחשב קוונטי מבוסס על תכונות של חלקיקים המופיעות בסדרי גודל שבהם מכניקת הקוונטים קובעת את תכונות החומר. בפיזיקה של חלקיקים זעירים, אלקטרון  יכול להיות במספר מצבים שונים בו-זמנית (בהתאם להסתברויות שונות). מכאן שמחשב קוונטי המבוסס על יחידת בסיס הנקראת קיוביט (Quantum Bit) יכול להיות בו-זמנית ב-2 בחזקת n (המספר n מייצג את מספר הקיוביטים במחשב) מצבים בו-זמנית – ולספק בבת אחת מספר עצום של תוצאות לבעיה חישובית נתונה.

הדבר מאפשר לבצע במהירות עצומה חישובים רבים. מחשב קוונטי אינו מיועד להחליף את המחשב הקלאסי, אלא לתת מענה לסוגי בעיות חישוביות שמחשבים קלאסיים מתקשים לפתור, בתחומים כמו פיתוח תרופות, אופטימיזציה מרובת-משתנים והצפנה.

מאבק בין מעצמתי במרחב הקוונטי

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים המסוגלים לבצע משימות משמעותיות. המירוץ לעליונות קוונטית עלה באחרונה מדרגה גם בזירה הבין-מעצמתית, בעקבות תוכניות חומש חדשות של סין וארצות הברית. במסגרת תוכנית החומש ה-14 במספר מאז כינון המשטר הקומוניסטי בסין, הגדיר הממשל 7 תחומים טכנולוגיים שבהם ירוכז מאמץ לאומי מיוחד: בינה מלאכותית, שבבים, חלל ומחשוב קוונטי.

במסגרת התוכנית, יגדיל הממשל את תקציב המו”פ בתחומים האלה ב-7% בכל שנה לפחות עד לשנת 2025. הבית הלבן, מנגד, אישר לאחרונה תקציב של כמיליארד דולר (שליש ממנו מהמגזר הפרטי) שיוזרם לכ-14 גופי מחקר ברחבי המדינה, וזאת במטרה להשיג יתרון בתחום הקוונטי “על פני היריבות”.

שת"פ בין Dynamic Infrastructure לאחת מחברות הביטוח הגדולות בעולם

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה למעלה: דיינמיק בפעולה – זיהוי אוטומטי של שחיקה ומפגעים בתשתיות ישנות]

פלטפורמת הבינה המלאכותית של Dynamic Infrastructure, המאתרת ליקויי תחזוקה בגשרים ותשתיות דרך על סמך צילומים בלבד, זוכה כעת ל"חותמת כשרות" מאחת מחברות הביטוח הגדולות בעולם. חברת הביטוח הבינלאומית Munich Re, שבסיסה בגרמניה, הודיעה כי היא ערבה ליכולתה של המערכת של Dynamic Infrastucture לזהות 99% מליקויי התשתית הקריטית במבנה המנוטר באמצעותה. הערובה הזו מתבססת על בדיקה שיטתית שערכה חברת הביטוח הגרמנית למערכת באמצעות מהנדסים ומומחי בינה מלאכותית. עבור Dynamic Infrastructure, שיתוף הפעולה חושף את הפתרון שלה למאגר הלקוחות הגדול של Munich Re.

Munich Re היא אחת ממבטחות המשנה (reinsurance) הגדולות בעולם. הכנסותיה ב-2020 הסתכמו ב-54.9 מיליארד אירו. ביטוח משנה נועד לאפשר לחברות ביטוח לחלוק את סיכוני הפוליסה עם מבטח נוסף, שיישא על עצמו חלק מהסיכון. שיטה זו נפוצה בעיקר כאשר מדובר בביטוחים בהיקף כספי גדול, שעשויים לסכן את איתנותה הפיננסית של חברת הביטוח במקרה של אירוע ביטוחי. מטבע הדברים, השימוש במבטחי משנה נפוץ במיוחד בביטוח של תשתיות.

סער דיקמן, מנכ"ל החברה ומייסד-שותף, אמר: "עם הערובה הזו מצד גורם חיצוני, מהנדסים ומנהלי תשתיות יכולים סוף-סוף להסתמך על טכנולוגיה שמבטיחה ששוום סדק, שבר או בלאי לא יתפוס אותם בהפתעה. הגיבוי שמספקת לנו כעת Munich Re יגביר את הביטחון של הלקוחות שלנו וזהו שובר-שיוויון בתעשייה."

הפלטפורמה של החברה משתמשת בכל המידע הוויזואלי שנאסף מהביקורות התקופתיות שנערכו במקום, ובכלל זה צילומי סמרטפון, צילומי אוויר מרחפנים וסריקות לייזר, ובונה תמונה תלת-ממדית מפורטת של המבנה. המערכת משווה בין מצב המבנה בהווה לביקורות קודמות, ומאתרת סדקים, פגמים וחריגות שמצריכים תחזוקה מונעת ומתריעה אוטומטית בפני מנהל הנכס.

Dynamic Infrastructure, שקמה ב-2017 ומנוהלת מתל אביב, ניו יורק וברלין, כבר מעורבת בפרויקטים מול חברות תשתית ממשלתיות ופרטיות בארצות הברית, אוסטרליה, גרמניה, שווייץ, יוון וישראל. להערכת החברה, השימוש בפלטפורמה שלה סייע ללקוחותיה, המנהלים עשרות אלפי מבנים רלוונטיים, לחסוך באופן משמעותי בהוצאות התפעוליות ובהשקעות ההון.

עודד פרוכטמן מונה למנכ"ל בלייד ריינג'ר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת בלייד ריינג'ר (Blade Ranger), המפתחת פתרונות אוטונומיים לניקוי פאנלים סולאריים, הודיעה הבוקר לבורסה על מינויו של עודד פרוכטמן לתפקיד מנכ"ל החברה. פרוכטמן, שייכנס לתפקידו בתחילת חודש אפריל, יחליף את אסף פרידלר, אחד ממייסדיי החברה, שלבקשתו יעבור לשמש כמנהל הפיתוח העסקי של החברה.

עודד פרוכטמן

פרוכטמן מגיע לבלייד ריינג'ר מחברת Aquarius Spectrum, המפתחת פתרונות ענן עבור עיריות לניהול מערכות מים, שבה שימש כמנכ"ל בין 2016-2020 וכסמנכ"ל פיתוח עסקי בשנתיים האחרונות. בין 2014-2015 שימש כמנכ"ל של חברת האגרו-טק BreedIT וב-2011 היה שותף להקמת חברת SoftWatch, המפתחת פתרונות לניטור שימוש בתוכנות רישיון. מבלייד ריינג'ר נמסר כי היכרותו המעמיקה של פרוכטמן עם תהליכי פיתוח וייצור וניסיונו בהקמת מערכי שיווק ומכירות של מוצרים טכנולוגיים בשוק הגלובאלי, יסייעו לחברה במעבר לייצור סדרתי של מוצרי החברה.

רחפן לניקוי פאנלים סולאריים

לכלוך, אבק, בוץ, לשלשת של בעלי חיים ועוד נחשבים לגורמים מרכזיים הפוגמים בשיעור הנצילות של פאנלים סולאריים ומפחיתים את הספק האנרגיה שהם מספקים. כל מקורות הזיהום האלה נקראים soiling. מחקר שבוצע ב-2020 על-ידי אוניברסיטת Exter הבריטית, הראה שכל הגורמים האלה יכולים להפחית את יעילות הפנל הסולארי בעשרות אחוזים, ובמקרים קיצוניים בעד 98%.

זהו האתגר שעימו מתמודדת חברת בלייד ריינג’ר. המוצר הראשון של החברה הוא הרובוט Pleco, רובוט נייד הניתן לנשיאה ידנית המופעל על-ידי סוללה נטענת. הרובוט יכול לנקות גם פנלים בעלי שיפוע של עד 45° ופועל באופן עצמאי לגמרי, כולל יכולת מעבר מפאנל לפאנל כאשר המרווח ביניהם קטן.

החברה החלה לעבוד גם על המוצרים הבאים: מערכת P3 לניהול וניטור הפעילות של קבוצת רובוטים באתר מוגדר. המערכת הזו תפעל באתר או מענן ותאפשר לנהל ולנטר את פעילות הרובוטים גם מרחוק. השלב הבא בתוכנית החברה היא פיתוח רחפן ניקוי רובוטי בשם Plover, המיועד לשימוש במתקנים שהגישה אליהם קשה, כמו למשל גגות ללא מדרגות גישה, פאנלים סולאריים עוקבי-שמש המצויים בגובה לא נגיש לצוותי הניקוי וכדומה.

מדובר למעשה ברובוט ניקוי שיש לו יכולות טיסה למרחקים קצרים (תמונה בראש הכתבה). במקביל החברה החלה לחקור את השלב הבא, שעבורו התקבלו אישורי הפטנט האחרונים: פיתוח כלי רכב אוטונומיים ורחפנים אשר מסוגלים להעביר את הרובוט משורת פנלים סולאריים אחת אל שורה אחרת.

שנת שיא לקמטק עם הכנסות של 270 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק, המספקת ציוד בדיקה ומדידה לתעשיית השבבים, חתמה את שנת 2021 עם הכנסות שיא של 269.7 מיליון דולר, גידול של 73.0% בהשוואה לשנת 2020. הרווח הנקי (במונחי Non-GAAP) הסתכם ב-71.4 מיליון דולר, כמעט פי שלושה בהשוואה לרווח נקי של 26.0 מיליון דולר בשנת 2020. ברבעון הרביעי של השנה רשמה החברה הכנסות של 74.2 מיליון דולר, גידול של 53% לעומת הרבעון המקביל. ב-12 החודשים האחרונים עלתה מנייתה של קמטק בנסד"ק ב-40% לשווי שוק של 1.68 מיליארד דולר.

עם הזמנות של למעלה מ-40 מיליון דולר מתחילת השנה, בקמטק מצפים להכנסות של 75-76 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022 והמשך צמיחה ברבעון השני. מאז 2017, ההכנסות צמחו פי 3 והרווח הנקי גדל פי 7. בחברה מייחסים את התנופה העסקית למעמדה המוביל בתחום פתרונות בדיקה למארזים המתקדמים, שבהם מונחים שבבים נפרדים על-גבי מצעי סיליקון המקשרים בינם לבין המגעים החיצוניים והמעגל המודפס.

מנכ"ל החברה, רפי עמית, אמר: "כמחצית מההכנסות שלנו בשנה שעברה היו עבור שוק המארזים המתקדמים הכוללים טכנולוגיות מורכבות כמו Heterogenous Integration (HI) ויישומי Fan-Out. המומנטום ביישומים אלו נמשך עם הזמנות בהיקף של 20 מיליון דולר עליהן דיווחנו מוקדם יותר השבוע. יש לנו נראות טובה מאוד למחצית הראשונה של 2022."

שוק היעד העיקרי של קמטק בשנה החולפת היה סין. בפילוח גיאוגרפי, 78% מההכנסות הגיעו מלקוחות באסיה ואילו 22% מההכנסות הגיעו ממכירות ללקוחות בארצות הברית ואירופה. בשיחת הוועידה גילה המנכ"ל כי החברה מתכוונת להוציא בשנה הקרובה מערכות חדשות ובוחנת גם רכישות כדי לתמוך בצמיחה.

חברת קמטק מספקת ציוד בדיקה ומדידה לקווי ייצור של תעשיית השבבים, עם התמחות בשוק המארזים המתקדמים, זיכרונות, רכיבי CMOS Image Sensors, MEMS ורכיבי RF. התחזיות של החברה נשענות גם על התופעה שלפיה הצמיחה בשוק הבדיקה והמדידה בתעשיית השבבים (Inspection and Metrology) גדולה יותר מהיקף הצמיחה של שוק השבבים כולו: המוצרים החדשים, דוגמת רכיבים לשוק הדור החמישי, מיחשוב עתיר ביצועים או תעשיית הרכב, הם עתירי בדיקות מכיוון שהם מיוצרים כיום בגיאומטריות מורכבות ומחומרים חדשים.

סיליקום מדווחת על לקוח משמעותי באירופה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סיליקום (Silicom) דיווחה אתמול (ד') כי ספקית תקשורת מובילה באירופה בחרה בציוד הקצה של החברה כחלק מפריסה של רשת תקשורת חדשה מבוססת-תוכנה (SD-WAN). פריסת הרשת תחל במחצית השנייה של השנה, וספקית התקשורת כבר ביצעה הזמנה ראשונה לציוד בהיקף של מיליון דולר. מדובר בלקוח חדש עבור סיליקום, ולהערכת החברה הוא עשוי להניב הכנסות שנתיות של 5 מיליון דולר. מניית החברה עלתה אמש ב-2% במסחר בנסד"ק והיא נסחרת לפי שווי שוק של 311 מיליון דולר.

זכיית התכנון הושגה בשיתוף חברה המספקת פתרונות תוכנה לעולם ה-SD-WAN, שעימה סיליקון משתפת פעולה כחלק מאסטרטגיית החדירה שלה לתחום, שמתאפיין כיום בפיצול בין ספקיות חומרה לספקיות תוכנה. מנכ"ל החברה שייקה אורבך אמר, "אנחנו שמחים לצרף ספקית תקשורת נוספת לרשימה הלקוחות הגדלה שלנו בתעשיית הטלקום. הדבר מאשש את המעמד החזק שלנו בתחום ה-SD-WAN, שיכול להניע את הצמיחה העתידית שלנו."

בשנת 2021 צמחו המכירות של סיליקום בכ-20% והסתכמו בכ-128.5 מיליון דולר. החברה צופה המשך של הצמיחה גם בשנת 2022, בזכות ההצלחות של החברה בתחום פתרונות הקישוריות ממשפחת Edge Networking, כמו בחוזה הנוכחי. סיליקום נהנית ממגמה בעולם הטלקום שקיבלה את הכינוי “פיצול והפרדה” של רשתות התקשורת (Decoupling and Disaggregation). מדובר בהפרדה גוברת בין מרכיבי החומרה ומרכיבי התוכנה בתשתיות התקשורת, החל מרמת הרשתות המקומיות והאזוריות, עבור לתקשורת בין שרתים במרכזי נתונים וכלה בתשתיות טלקום קוויות ואלחוטיות (סלולריות).

אינוויז קיבלה את תו התקן של ארגון IATF

פורסם בתאריך ע"י yochais

יצרנית חיישני ה-LiDAR אינוויז (Innoviz) הודיעה כי קיבלה אישור שתהליכי הפיתוח והייצור שלה עומדים בתקן בקרת האיכות 16949:2016 של ארגון IATF. התקן, שגרסתו העדכנית והמפורטת ביותר פורסמה בסוף 2016, נועד להגדיר תהליך בקרת איכות שיבטיח חתירה לשיפור, מניעת פגמים וייצור ברמה אחידה. ארגון IATF (כוח המשימה הבינלאומי לתעשיית הרכב) מונה בעיקר יצרניות רכב מאירופה וארצות הברית, ובהן גם BMW, שהיתה יצרנית הרכב הראשונה שאימצה את החיישן של אינוויז.

לדבריה של אינוויז, השגת תו התקן מהווה חותמת נוספת ליכולותיה לייצר באופן המוני חיישני LiDAR העומדים בסטנדרטים של תעשיית הרכב, ותאפשר כעת לעוד יצרניות רכב וספקיות מערכות לאמץ את הפתרון שלה.

עומד כילף, מנכ"ל ואחד ממייסדיי החברה, אמר: "ההכרה הזו מציבה אותנו בעמדה חזקה בשוק הנהיגה האוטונומית,
ומהווה אישור של גוף חיצוני לכך שהמוצרים שלנו מהימנים ובטוחים כמו כל חלק אחר ברכב."

באחרונה השיקה אינוויז את הדור השני של החיישן שלה, InnovizTwo, אשר בעקבות שינויים פנימיים תהיה זולה ב-70% ותספק יותר ביצועים: רזולוציה של 0.05° בזווית הסריקה, כיסוי בזווית ראייה רחבה יותר (125°x40°) וטווח גילוי של עד 300 מטר.

ברבעון השלישי של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-2.1 מיליון דולר, רובן ממכירת חיישן הדור הראשון, InnovizOne. הוצאות החברה הוכפלו בהשוואה לרבעון המקביל לכ-30 מיליון דולר, בעיקר עקב הגדלת תקציב הפיתוח לקראת הוצאת חיישן הדור השני, והגדלת כוח האדם.

אמזון משקיעה במתחרה של אינוויז

בתוך כך בתעשיית ה-LiDAR העולמית, אמזון ביצעה השקעה אסטרטגית ביצרנית ה-LiDAR האמריקאית Velodyne. ענקית הטכנולוגיה רכשה אופציה לרכישת כ-39.6 מיליון מניות של וולודיין עד 2030 בסכום כולל של עד 200 מיליון דולר. במסגרת ההסכם, אמזון תוכל למנות דירקטור במועצת המנהלים של וולודיין לאחר שתממש את האופציה על כ-12.3 מיליון מניות. וולודיין, שבסיסה בסאן חוזה, קליפורניה, מפתחת חיישני LiDAR לנהיגה אוטונומית, מערכות עזר בטיחותיות ורובוטיקה.

לפי הדו"ח שפרסמה לרבעון השלישי של 2020, הכנסותיה הסתכמו ב-13.1 מיליון דולר והפסד נקי של 37.5 מיליון דולר. נכון למועד פרסום הדו"ח, לחברה 35 הסכמים מסחריים פעילים.

סרגון: "המחסור ברכיבים פגע בריווחיות שלנו"

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סרגון (Ceragon), המפתחת מערכות תמסורת אלחוטיות לרשתות תקשורת, דיווחה אתמול על הכנסות של 77.8 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2021, עלייה של 5.1% בהשוואה לרבעון המקביל של 2020. בסך הכול בשנת 2021 הסתכמו הכנסותיה של החברה ב-290.8 מיליון דולר, עלייה של 10.6% בהשוואה ל-2020. ועם זאת, בשורה התחתונה סרגון עדיין אינה מצליחה לעבור לרווחיות וסיימה את השנה
עם הפסד נקי של 14.8 מיליון דולר.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח אתמול (ב'), הסביר מנכ"ל החברה דורון ארזי כי השורה התחתונה של החברה הושפעה מאוד מהבעיות בשרשרת האספקה. "המחסור ברכיבים, השיבושים בשרשרת האספקה וצווארי הבקבוק בתנועת המשלוחים, טלטלו תעשיות רבות, וגם את שלנו. כל אלה הובילו להתייקרויות אשר השפיעו משמעותית על התוצאות הפיננסיות שלנו ב-2021. אנחנו מאמינים שאם לא התנאים הללו, שולי הרווח שלנו ברבעון הרביעי היו גבוהים ב-3%. שמרנו על העמדה המובילה שלנו בתעשייה, אך זה גבה מחיר. במבט קדימה אנחנו שומרים על אופטימיות. אנחנו מאמינים כי המחירים יתחילו לרדת במחצית השנייה של השנה. עד אז, אנחנו בוחנים דרכים כיצד להתגבר על המחסור ברכיבים ולשמור על התחרותיות שלנו מבלי לפגוע באיכות המוצר."

בפילוח ההכנסות לפי אזור, הודו חזרה להיות שוק היעד העיקרי של החברה וב-2021 היתה אחראית ל-30% מההכנסות. אמריקה הלטינית היתה אחראית ל-19% מההכנסות. יש לציין כי בעבר, תלותה הגדולה של סרגון בשווקים המתפתחים הללו עמדה בעוכריה כאשר שוק הטלקום במדינות הללו נקלע למשבר. כך למשל, ב-2010 הכנסות החברה ירדו ב-17%, וההכנסות מהודו נחתכו ב-60% בעקבות קיפאון מתמשך בשוק הטלקום המקומי. הכנסות החברה מאירופה וצפון אמריקה היוו ב-2021 כ-32% מכלל ההכנסות.

ב-2022 צופה החברה צמיחה מתונה בהכנסות להיקף של 305-320 מיליון. מנייתה של החברה צנחה אמש ב-7.5% בנסד"ק. בסך הכול איבדה מנייתה סרגון כ-58.7% מערכה ב-12 החודשים האחרונים והיא נסחרת לפי שווי שוק של 174.4 מיליון דולר בלבד. סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את קיבולת הרשת.

סיפיה מינתה ארבעה חברי דירקטוריון חדשים

פורסם בתאריך ע"י yochais

ברת סיפיה (Cipia), המפתחת פתרונות ניטור נהג ופנים-הרכב, הודיעה כי מינתה בחודש האחרון ארבעה דירקטורים לחברה.  חברי הדירקטוריון החדשים כוללים את אל"מ במיל' גל שמואלי, אשר כיהן עד שנת 2016 כסמנכ"ל הטכנולוגיה הראשי (CTO) של יחידה 81 של חיל המודיעין, היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים בצה"ל, אורית לרר, לשעבר משנה למנכ"ל בנק הפועלים וחברת הנהלת הבנק, רו"ח מיכל בריקמן-מרום, המתמחה ביסודות פיננסיים, עסקיים וקשרי ממשל ותאגידים ואלחנדרו וינשטיין, שותף ומייסד קרן OTV (Olive Tree Ventures) ובעל מניות בסיפיה.

דירקטורים אלה מצטרפים לחברי הדירקטוריון הקיימים, ד"ר תומאס ווטצ'ר, מנכ"ל קרן Jebsen Capital שהינה בעלת המניות הגדולה בחברה, ד"ר סשו בהגבטולה, בעל מעל ל-30 שנות ניסיון בתעשיית הרכב (מתוכן 20 שנה בדיימלר), סמנכ"ל טכנולוגיה ונשיא בקבוצת Ashok Leyland Group, ויו"ר הדירקטוריון, אלי טלמור, פרופסור בכיר ב- London Business School, ומשקיע סדרתי בעל רקורד מרשים של אקזיטים באירופה ובישראל. במקביל להצטרפות הדירקטורים החדשים, מר ג'יימס מיטשל, מר סטפן מרגוליס, ומר רמי ליפמן, מבעלי המניות בחברה, אשר כיהנו כדירקטורים בחברה, פרשו מתפקידם. סה"כ מונה דירקטוריון החברה שבעה חברים, מתוכם ארבעה בלתי תלויים. 

סיפיה פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת ערנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

באחרונה דיווחה סיפיה על מספר זכיות תכנון בשוק הרכב הסיני, ועל הסכם עם מובילאיי לשילוב התוכנה שלה בשבב החישה EyeQ של מובילאיי. עם נעילת המסחר בבורסת תל אביב בשבוע שעבר הצטרפה סיפיה למדד ת"א צמיחה, גלובל בלו-טק, טק-עילית, ת"א טכנולוגיה, במסלול המהיר למניות חדשות

SEMI פרסם תקן הגנת-סייבר ראשון לציוד ייצור שבבים

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה: ההכרזה על התקן החדש בכנס SEMICON שהתקיים בטאיוואן

ארגון SEMI, המאגד חברות מתעשיית הסמיקונדקטור העולמית, פרסם תקן ראשון מסוגו בתעשייה המפרט את דרישות אבטחת המידע עבור ציוד במפעלי שבבים, וזאת על רקע שורה של תקיפות סייבר שאירעו במפעלי שבבים בשנים האחרונות וחשפו את פרצות האבטחה שהן תוצר לוואי של השילוב הגובר בטכנולוגיות מקושרות בתוך הליבה התפעולית (OT).

המטרה של התקן היא להגדיר סטנדרט אחיד שיגביר את רמת האבטחה של המפעלים, ושל שרשרת האספקה, מפני פריצות סייבר, וירוסים וגניבת קניין רוחני. התקן, E187, כולל שורה של הנחיות הנוגעות להיבטים כמו איתור פרצות וחולשות במערכות הפעלה, פרוטוקולים להעברה בטוחה של מידע ברשתות תקשורת ושיתוף מידע, הגנה על ציוד קצה, וניטור רציף.

התקן גובש על ידי ועדת אבטחת הסייבר של SEMI בטאיוואן, על בסיס עבודת מטה של כוח משימה שהוקם ב-2018 בשיתוף SEMI וקבלנית הייצור הטאיוואנית TSMC, שבעצמה היתה נתונה למתקפות סייבר בשנים האחרונות.  בראש הוועדה המיוחדת של SEMI עומד ראש אבטחת המידע ב-TSMC ג'יימס טו. תפקידה של הוועדה כעת יהיה לקדם את אימוץ התקן בתעשייה, בין היתר באמצעות רגולציות והסמכות, מתוך מטרה כי מפרט הדרישות של E187 יהפוך להיות חלק אינטגרלי מפיתוח ציוד עבור תעשיית השבבים וכמסמך ייחוס בתהליכי רכש של ציוד עבור פאבים.

האיום הסיני העיר את התעשייה בטאיוואן

לא בכדי מי שמובילה את המאמץ להדק את רמת האבטחה בתעשייה היא TSMC, קבלנית הייצור הגדולה בעולם. סוגיית הסייבר ניצבת בראש סדר העדיפויות בקרב המגזר התעשייתי בטאיוואן, ובפרט בתעשיית השבבים המקומית, וזאת על רקע האיום הגובר למתקפות סייבר מצד שכנתה סין, שלוטשת עיניים לתעשיית השבבים הטאיוואנית. ב-2020 פרסמה חברת הסייבר הטאיוואנית CyCraft מסמך שבו נטען כי סין מנהלת קמפיין שיטתי ומתמשך, בחסות מדינתית, כנגד תעשיית השבבים המקומית, במטרה לגנוב קניין רוחני יקר ערך שיסייע במאמצים של סין לבנות תעשיית שבבים עצמאית.

מומחי הסייבר כינו את המתקפה Skeleton Key, על שם טכניקת הפריצה שבה נעשה שימוש לטענתם.  "המטרה המרכזית של המתקפות הללו היתה השגת מודיעין, בעיקר מסמכים על שבבים, ערכות פיתוח (SDK), תכנון שבבים וקוד מקור. מתקפות כאלה, אם יצליחו, יסבו נזק אדיר," נכתב במסמך. ב-CyCraft הזהירו כי השימוש ברשתות פרטיות (VPN), כחלק מהמעבר לעבודה-מרחוק בעקבות הסגרים שהוטלו בראשית המגפה, רק העצים את נקודות התורפה של התעשייה.

אחד הטריגרים למעורבות של TSMC בכוח המשימה של SEMI היה מתקפת סייבר כנגד קווי הייצור שלה, שהתרחשה באוגוסט 2018. בעקבות הפריצה, שלא יוחסה רשמית לסין, נאלצה TSMC להשבית שלושה מפעלים למשך שלושה ימים. הנזק הכספי היה ניכר ונאמד, לפי החברה, בכ-180 מיליון דולר – כ-2% מהכנסות החברה באותו רבעון.

תעשייה תחת מתקפה

ואולם, איום הסייבר אינו בעיה הנוגעת רק לחברות השבבים הטאיוואניות, והוא מטריד את כל התעשייה העולמית. כך למשל, בחודש יולי 2020 נאלצה קבלנית הייצור הבלגית X-Fab להשבית את מערכות המידע ואת קווי הייצור בכל ששת מפעליה בבלגיה, גרמניה, מלזיה וארצות הברית, לאחר שנפלה קורבן למתקפת סייבר מסוג כופרה.

איומי הסייבר הגוברים הפכו למציאות ממשית בעולם התעשייתי כולו, והם נובעים מהממשק הגובר בין המערכות התפעוליות (OT) לבין מערכות המידע והרשת החיצונית (IT), כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית של תחום ה-Industry 4.0. הטכנולוגיות הללו מאפשרות שימוש במערכות חכמות יותר של אוטומציה, ניהול-מרחוק ואנליטיקה, אך גם חושפות את הרשת הפנימית בפני מתקפות מבחוץ. חלק מהחולשות נובעות משימוש במערכות הפעלה מיושנות ובתוכנות בעלות רמת אבטחה לקויה.

וויביט הציגה ארכיטקטורת ReRAM ליישומי בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מדווחת על התקדמות נוספת בפיתוח שבבי זיכרון ייעודיים, והציגה לראשונה מערך תאי זיכרון בארכיטקטורת crossbar. מערך תאי הזיכרון מבוסס על טכנולוגיית ה-ReRAM של החברה ומיועד למגוון יישומים, כולל יישומי בינה מלאכותית ומחשוב נוירומורפי.  

טכנולוגיית ה-ReRAM מאפשרת גישה נפרדת לכל ביט זיכרון, מבלי למחוק או לכתוב מחדש סקטורים שלמים, כמקובל בזכרונות פלאש. הגישה לכל ביט זיכרון בנפרד מחייבת שימוש בתא בורר (selector). בזכרון משובץ (embedded), בו נפח הזיכרון מוגבל, נהוג להשתמש בתא בורר מסוג טרנזיסטור, שהוא המרכיב הבסיסי בכל שבב. לעומת זאת, בשבבי זכרון ייעודיים (discrete), בהם נפח הזיכרון הוא ביחידות גיגה-בייט ואף טרה-בייט, תא בורר מסוג טרנזיסטור אינו מאפשר דחיסה צפופה מספיק של תאים בשל גודלו. 

מערך תאי זיכרון

ארכיטקטורת crossbar שהציגה וויביט מבוססת על אינטגרציה של תא זיכרון עם תא בורר קטן במיוחד שפותח למטרה זו, ומאפשרת דחיסת כמות גדולה של תאים בשבב בודד, ואף ארגון הזיכרון בשכבות תלת-מימד. לפני כמה חודשים דיווחה וויביט על אינטגרציה של תא בודד, וכעת מרחיבה החברה את יכולותיה למערך תאי זיכרון המבוסס על אותה ארכיטקטורה. המעבר למערכי זכרון בטכנולוגיה זו כרוך באתגר טכנולוגי משמעותי המונע מתאים סמוכים להשפיע זה על זה, וכן קבלת תוצאות אחידות לכל תאי המערך.

וויביט, יחד עם מכון המחקר הטכנולוגי הצרפתי CEA-Leti, השותף לפיתוח הטכנולוגיה של החברה, הגישה לאחרונה כמה פטנטים הנוגעים לטכנולוגיה זו.

מנכ״ל וויביט ננו, קובי חנוך, אמר: ״וויביט ממשיכה להתקדם במהירות בקו מוצרי הקניין הרוחני עם הרחבת הטכנולוגיה שלנו לגאומטריית ייצור של 28 ננומטר. בקו המוצרים הנוסף שלנו – שבב זיכרון מלא, הצלחנו להציג לראשונה מערך תאי זיכרון המיועד למגוון יישומים, כולל יישומי בינה מלאכותית ומחשוב נוירומורפי. מדובר בתהליך מחקר ופיתוח מורכב וחדשני המהווה פריצת דרך בשוק הזיכרון״. 

בכיר ב-Leti מצטרף לחברה

בתוך כך, הודיעה וויביט בשבוע שעבר על מינויו של גבריאל מולאס (Gabriel Molas) לתפקיד המדען הראשי של החברה. מולאס הינו חוקר בתחום הזיכרונות הבלתי נדיפים ועובד ב-17 השנים האחרונות במכון Leti. במסגרת עבודתו ב-Leti הוביל מולאס תוכניות פיתוח בתחום ה-ReRAM, והיה מעורב גם בפרויקט הפיתוח של וויביט במכון. מולאס הינו חבר בכיר באיגוד IEEE והוא חתום על יותר מ-150 מאמרים מקצועיים בתחום ו-25 פטנטים.

מואלס התייחס למינויו ואמר, "לאורך העשור האחרון טכנולוגיית ה-ReRAM הולכת ומבשילה, והיא כעת מהווה חלופה בתחום הזיכרון הבלתי נדיף. הטכנולוגיה של ויביט נמצאת בעמדה טובה להצליח בעולם הזיכרונות ועבור יישומי בינה מלאכותית."

חברת וויביט ננו פיתחה זיכרון מסוג חדש בשם ReRAM – Resistive Random Access Memory, המתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך “זוכרים” את רמת המתח גם לאחר ניתוקם ממקור הכוח. מדובר בזיכרון בלתי-נדיף דוגמת זיכרון פלאש, אשר פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון DRAM. להערכת החברה, המוצר שלה חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש, ומיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

סוללות האלומיניום-אוויר של פינרג'י יוטמעו בריקשות חשמליות בהודו

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: ריקשה חשמלית של Mahindra. מקור: Mahindra]

חברת פינרג'י (Phinergy) דיווחה הבוקר (ד') לבורסה כי החברת-בת המשותפת שלה בהודו עם ענקית האנרגיה ההודית Indian Oil תקדם פיתוח של סוללות אלומיניום-אוויר לעולם הריקשות החשמליות הצומח בהודו. שתי החברות ישלבו את הסוללות של פינרג'י בדגם של ריקשה חשמלית תלת-גלגלית, ויבצעו ניסויי שדה בישראל ובהודו. במידה והפיילוט יושלם בהצלחה, יפעלו שתי החברות למסחור הסוללות עבור שוק הריקשות החשמליות המקומי.

ריקשות ממונעות הינן כלי תחבורה מאוד פופולארי בהודו, הן בשל מחירן הזול יחסית והן משום יכולתן לתמרן גם בדרכים בלתי סלולות. ואולם, ריקשות בעלות מנועי בנזין ידועות ככלי תחבורה מאוד מזהם, ובשנים האחרונות תחום הריקשות החשמליות צובר תאוצה רבה במדינה. לפי התחזיות בשנים הבאות יאיץ משמעותית הביקוש, עד לכדי כמיליון ריקשות חשמליות בשנת 2025.

להערכת פינרג’י, סוללות האלומיניום-אוויר של החברה יקנו לריקשות החשמליות משך נסיעה ארוך יותר ביחס לסוללות ליתיום בגודל ומשקל דומים. עוד יתרון משמעותי הוא זמן טעינת הסוללות, שאורך מספר דקות בלבד.

כחלק מהתוכנית של שתי החברות, שירותי הטעינה המחודשת של הסוללות, כלומר החלפת האלומיניום, יסופקו ברשת תחנות הדלק הקיימות של של Indian Oil, המפעילה כ-30 אלף תחנות דלק ברחבי הודו. בחודש אוגוסט הודיעו פינרג'י ו-Indian Oil על שיתוף פעולה עם ענקית הרכב ההודית Tata Motors, לבחינת שילוב הסוללות של פינרג'י בכלי-הרכב החשמליים שהיא מייצרת.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

סימנס תטמיע את סייבלום ב-Siemens Polarion

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סימנס (Siemens) תטמיע בפלטפורמת ניהול חיי התוכנה (ALM) שלה, Siemens Polaris, את פתרון אבטחת הסייבר של חברת סייבלום (Cybellum) הישראלית, המאפשר לזהות פרצות אבטחה בתוכנות במערכות הרכב באמצעות יצירת "תאום דיגיטלי" של כל ארכיטקטורת הקוד ברכב. בחודש ספטמבר נרכשה סייבלום על ידי ענקית האלקטרוניקה מקוריאה הדרומית LG תמורת 140 מיליון דולר.

Polarion היא פלטפורמה המאפשרת לנהל בסביבה שיתופית אחת את כל מחזור החיים של תוכנה, משלב הפיתוח וכתיבת הקוד, בקרת האיכות ועד העלאת התוכנה לאוויר ועדכונה לאורך הזמן. הפלטפורמה מאפשרת לשתף בתהליך את כל האנשים הרלוונטיים בארגון, מצוות הפיתוח ועד המחלקה המשפטית ואנשי השיווק, תוך כדי תיעוד ומעקב שוטפים. הפלטפורמה של סימנס משמשת בעיקר לתהליכי פיתוח של תוכנות משובצות בעולמות הרכב, המכשור הרפואי, השבבים והייצור התעשייתי.

בהודעת שתי החברות נמסר כי, האינטגרציה של הפתרון של סייבלוס בפלטפורמה של סימנס תאפשר לנטר את מרכיבי התוכנה, תוך כדי תהליך הפיתוח, ולזהות חולשות ופרצות אבטחה, וכמו כן לוודא כי התוכנה עומדת בתקני אבטחת מידע בינלאומיים בתעשיית הרכב כמו UN WP.29 R155 ו-ISO 26262, וכן בדרישה הגוברת של ה-FDA והרגולטור האירופי להציג את מפרט התוכנה כחלק מהליכי אישור של מכשור רפואי.

תאום דיגיטלי של התוכנות ברכב

סייבלום פיתחה פלטפורמה לזיהוי אוטומטי וממוכן של חולשות אבטחה ובטיחות בכל מערכות התוכנה המצויות ברכב. הפלטפורמה מבוססת על יצירת “תאום דיגיטלי” (Cybellum Cyber Digital Twins) של כל מערכות התוכנה ברכב, החל מבקרי המנוע ומערכות התמסורת, וכלה במערכות הניהוג והחיישנים. היא כוללת תיעוד מלא של רשימת החומרים (BoM), הממשקים, מערכות ההפעלה, מערכות ההצפנה, גרסאות התוכנה, מרכיבי קוד פתוח ועוד. המערכת של החברה סורקת את התאום הדיגיטלי של הרכב ומאתרת וממפה את כל הסיכונים של המערכת. השימוש בהעתק הדיגיטלי של הרכב יאפשר ליצרן לזהות את כל נקודות החולשה לפני הוצאת הרכב לשוק, להוכיח לרשויות שהוא עומד בתקנים הבינלאומיים, ולאחר מכן לזהות התפתחות סיכונים חדשים כדי לעדכן את המכוניות שכבר נמסרו ללקוחות.

בגלל שרשרת האספקה המורכבת של תעשיית הרכב והשימוש הגובר במחשבים ובתוכנות בתוך הרכב, ליצרנים אין כיום יכולת ראייה כוללת של כל משאבי התוכנה המצויים ברכב, ולכן הם לא יכולים לוודא עמידה מלאה בדרישות הבטיחות והאבטחה של התוכנות. המערכת של סייבלום מעניקה להם את היכולת הזאת. בין לקוחות החברה בתעשיית הרכב ניתן למנות את אאודי, ניסאן, רנו, הארמן, יגואר ועוד. אף ששוק האוטומוטיב הינו שוק היעד העיקרי של החברה, הפיתרון שלה ניתן ליישום גם בפיתוח מכשור רפואי וציוד תעשייתי.

אלקטריאון ופורד יסללו כביש טעינה אלחוטית הראשון בארצות הברית

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אלקטריאון (Electreon) זכתה ביחד עם יצרנית הרכב פורד (Ford) במכרז של מדינת מישיגן להקמת כביש טעינה אלחוטי במדינה. הפרויקט יכלול פריסת כביש טעינה אלחוטי באורך של כ-1.6 קילומטר ועמדות סטטיות לטעינה אלחוטית, ברובע של העיר דטרויט שמשמש גם כרובע המרכזי של החדשנות בתחבורה של חברת פורד. הכביש יחל לפעול, לפי התוכנית, במהלך שנת 2023, ויהיה זה כביש הטעינה האלחוטי הציבורי הראשון בארצות הברית. מניית אלקטריאון מזנקת בשיעור דו-ספרתי במסחר הבוקר בתל אביב.

בסוף 2020 חשפה פורד תוכנית לשיקום רובע Corktown, השכונה הוותיקה ביותר בדטרויט שבה גם ממוקמת התחנה הרכבת המרכזית של מישיגן, שגם כן תשופץ במסגרת הפרויקט. מטרת הפרויקט היא להקים באזור אקוסיסטם שידגים את תחבורת העתיד, ויאפשר לחברות וסטארט-אפים מכל העולם להדגים את הטכנולוגיות שלהם. משום כך, באלקטריאון מעריכים כי הפרויקט במישיגן עשוי להוות מרכיב חשוב בחדירת טכנולוגיית החברה לארצות הברית וביצירת שותפויות אסטרטגיות עם גורמים מובילים בשוק האמריקאי.

בנוסף לפורד, ביישום הפרויקט אמורות להשתתף עוד מספר חברות אמריקאיות בעלות שם, ובהן חברת ההנדסה Jacobs Engineering, אשר תוביל את תכנון הכביש ותתמוך בניהול הפרויקט, חברת האנרגיה DTE, אשר תספק חיבור לרשת החשמל לכביש החשמלי, וכן חברת KIEWIT, אחת מחברות התשתית הגדולות בארצות הברית אשר תתמוך בתכנון וביצוע עבודות התשתית, וחברת CleanTech ROUSH, המתמחה בהסבה של רכבים מסחריים להנעה חלופית, אשר תספק משאית חשמלית לפרויקט. אלקטריאון תספק לפרויקט את טכנולוגיית הטעינה האלחוטית שלה ותוביל את התכנון, היישום והתפעול של הפרויקט.

חברת אלקטריאון מבית ינאי פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

התחנה המרכזית של מישיגן. מקור: פורד