REE תקים מרכז הרכבות ראשון בטקסס

חברת REE הודיעה כי בכוונתה להקים את המטה האמריקאי שלה בעיר אוסטין שבמדינת טקסס. החברה תקים במקום גם מרכז אינטגרציה והרכבות שישרת את לקוחותיה בצפון אמריקה, וזאת במסגרת המודל התפעולי הרזה של החברה, שמתבסס על הקמת מרכזי אינטגרציה במקומות שונים בעולם בסמיכות ללקוחותיה בתעשיית הרכב. המרכז באוסטין יוקם בשיתוף תאגיד Koch Industries, אחד המשקיעים המרכזיים בחברה, והוא יעסיק כ-150 עובדים.

ב-REE סיפרו כי מרכז האינטגרציה יכלול כלים לוגיסטיים אוטומטיים (AGV) וטכנולוגיות מעולם ה-Industry 4.0 והאוטומציה. "מרכזי האינטגרציה שלנו מיועדים להיות מודולאריים וסקאלבילים כדי להבטיח שהחברה תעמוד ביעדי הייצור."

בחודשים האחרונים דיווחה REE על סדרה של שותפויות אסטרטגיות, בהן עם ספקית המערכות הקנדית מגנה, יצרנית המנועים אמריקן אקסל (AAL), נאביה (Navia) הצרפתית המפתחת פתרונות הסעה אוטונומיים בקווים קצרים (Shuttle) ועם חברות היינו (Hino) שהיא חטיבת המשאיות של טויוטה.

בשבוע שעבר החלה מניית REE להיסחר בנסד"ק, וזאת לאחר השלמת המיזוג עם חברת הספאק 10X Capital Venture Acquisition Corp. הכנסות REE מהעסקה יסתכמו בכ-500 מיליון דולר, מתוכם 300 מיליון דולר יגיעו ממשקיעים אסטרטגיים דוגמת תאגיד Koch, Mahindra ו-Magna. החברה הונפקה במחיר של 10 דולר למניה, המשקף לה שווי שוק של כ-3.1 מיליארד דולר.

הכול כלול – בגלגל

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. הדבר מאפשר לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המעניקים לרכב שטח תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר.

הכנסות מובילאיי צמחו ב-124% ברבעון השני

הכנסות מובילאיי (Mobileye) ברבעון השני של 2021 הסתכמו ב-327 מיליון דולר, כך עולה מהדו"ח הרבעוני שפרסמה אינטל בסוף השבוע. מדובר בעלייה של 124% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה, אך בירידה של 13% בהשוואה לרבעון הקודם. מבין כל חטיבות הפעילות של אינטל, חטיבת מובילאיי רשמה ברבעון השני את הגידול השנתי הגבוה ביותר.

במהלך הרבעון השני סגרה מובילאיי 10 זכיות תכנון נוספות בתעשיית הרכב, עבור כ-16 מיליון יחידות בסך הכול. החוזה המשמעותי ביותר שעליו דיווחה מובילאיי ברבעון האחרון היה עם טויוטה. במסגרת ההסכם מובילאיי ו-ZF הגרמנית, אחת מספקיות המערכות לרכב הגדולות בעולם, יפתחו עבור יצרנית הרכב היפנית מערכת עזר בטיחותית לנהג (ADAS) שתתבסס על מכ"ם חדש של ZF ועל שבב ראיית המכונה EyeQ4 של מובילאיי. המערכת צפויה להיות משולבת במספר דגמים של טויוטה בשנים הבאות.

בשבוע שעבר החלה מובילאיי בנסיעות מבחן של כלי-רכב אוטונומיים בניו-יורק, והיא הראשונה שקיבלה היתר לכך מהרשויות. בשיחת הוועידה של אינטל לאחר פרסום הדו"ח אמר המנכ"ל פאט גלזינגר כי מובילאיי מובילה כיום את תעשיית הנהיגה האוטונומית. "עם כלי-רכב בישראל, גרמניה, דטרויט, טוקיו, שנחאי, ובקרוב גם פאריז, למובילאיי יש את דריסת הרגל העולמית הגדולה ביותר בתחום הנהיגה האוטונומית, בזכות טכנולוגיית המיפוי המבוזרת שלנו REM." מנכ"ל אינטל העריך כי עד סוף השנה ייסעו על כבישים ברחבי העולם מעל מיליון כלי-רכב שיספקו נתוני טלמטריה עבור שירות המיפוי. "זהו יתרון ייחודי ועוצמתי של מובילאיי".

יציבות במכירות, ירידה בריווחיות

בסך הכל, ברבעון השני של 2021 הסתכמו המכירות של חברת אינטל העולמית בכ-19.6 מיליארד דולר, כמעט כמו ברבעון המקביל אשתקד (19.7 מיליארד דולר), אולם ירידה של 1% ברווח הנקי ושל 0.2% ברווח הגולמי. הירידה הזאת הספיקה כדי להוריד את מחיר המנייה בבורסה בכ-5% במהלך סוף השבוע, וכיום אינטל נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-215 מיליארד דולר. אינטל פירסמה תחזית מכירות של כ-19.1 מיליארד דולר ברבעון השלישי 2021, והערכה למכירות שנתיות בהיקף של כ-77.6 מיליארד דולר בשנת 2021, בהשוואה למכירות בהיקף של 77.9 מיליארד דולר בשנת 2020.

בחלוקה לפי מגזרי שוק, המכירות של מעבדים למחשבים אישיים צמחו בכ-6% בהשוואה לרבעון המקביל והסתכמו ב-10.1 מיליארד דולר. מכירות המעבדים והמוצרים למרכזי נתונים ירדו בכ-9% והסתכמו בכ-6.5 מיליארד דולר. המכירות בתחום הרכיבים המיתכנתים (לשעבר אלטרה) עדיין מדשדשות מסביב לכחצי מיליארד דולר, עם ירידה של 3% ברבעון האחרון. התחומים בעלי הצמיחה גדולה ביותר הם כאמור מובילאיי וקבוצת פתרונות ה-IoT אשר מכירותיה צמחו ב-47%, והסתכמו בכ-984 מיליון דולר.

חברת הסייבר התעשייתי ווטרפול פתחה שלוחה בסינגפור

[בתמונה: משרדי ווטרפול בסינגפור]

חברת הסייבר התעשייתי ווטרפול (Waterfall) הודיעה על פתיחת שלוחה בסינגפור, וזאת כחלק מהתרחבות החברה לאזור אסיה-פסיפיק. מהחברה נמסר כי סינגפור מהווה מיקום אסטרטגי אשר מאפשר תמיכה בפעילות בפיליפינים, הונג קונג, טאייוון, וייטנאם ומדינות אחרות. בווטרפול מדווחים על צמיחה בבסיס לקוחותיה באזור. שוק הסייבר התעשייתי צומח בקצב מהיר על רקע האיום הגובר על מערכות תעשייתיות מקושרות וריבוי ניסיונות התקיפה. לפי ההערכות, שוק הסייבר התעשייתי צפוי לגלגל עוד כחמש שנים 20-30 מיליארד דולר והוא מהווה כבר 5%-10% משוק הסייבר כולו.

ווטרפול הוקמה ב-2008. הפתרון של החברה, המשלב חומרה ותוכנה, מספק להערכת החברה לרשתות תעשייתיות הגנה הרמטית מפני ניסיונות תקיפה מרחוק. מרכיב החומרה, המותקן בממשק שבין הרשת התפעולית (OT) לבין הרשת החיצונית (IT), כולל שני מודולים: TX, הנמצא בצד הפנימי של הרשת התעשייתית וכולל לייזר, ו-TX, הנמצא בצד החיצוני וכולל תא פוטו-אלקטרי. בין שני המודולים מחבר סיב אופטי בודד. המערך הזה מהווה מעצור פיזיקלי חד-סטרי: הלייזר מאפשר יציאה של נתונים (פוטונים) החוצה דרך הסיב האופטי, אך התא הפוטו-אלקטרי, שאינו פולט פוטונים, מונע כניסה של ביטים פנימה אל הרשת התעשייתית.

כדי לאפשר בכל זאת את שיתוף המידע מהרשת התעשייתית החוצה, ולאפשר את השימוש במערכות אנליטיקה, מרכיב התוכנה של ווטרפול מבצע באופן רציף שכפול של המידע שמופק ברשת התעשייתית הפנימית לתוך ענן נפרד. כך, כאשר המשתמש מתשאל את מערכות האנליטיקה ומבצע פעולות, הוא עושה זאת בענן המשוכפל, שדרכו לא ניתן להיכנס פנימה.

ווטרפול מעסיקה כ-100 עובדים, מרביתם בישראל וכ-20 עובדים בסניף החברה בוושינגטון. לחברה יש אלפי לקוחות בארץ ובעולם, כשהסקטורים המרכזיים הם אנרגיה וחשמל, גז ונפט, מים וכימיקלים.

UVEye השלימה גיוס נוסף של 60 מיליון דולר

חברת UVeye התל אביבית, המפתחת מערכות סריקה דיגיטליות לתעשיית הרכב, השלימה גיוס הון נוסף של 60 מיליון דולר, במטרה לתמוך בהמשך פריסתה הגלובלית. המצטרפת הבולטת להשקעה בחברה הישראלית היא CarMax, סוכנות המכוניות המשומשות הגדולה בארצות הברית, עם הכנסות של כמעט 19 מיליארד דולר ב-2020 וכ-225 מרכזי מכירה ברחבי ארצות הברית. עוד השתתפו בסבב הנוכחי, חברת הביטוח האמריקאית W.R. Berkley, קרן ההון-סיכון F.I.T, המתמקדת בחברות צמיחה, ומשקיעים מוסדיים ישראליים ובהם אפסילון, מיטב דש, מנורה מבטחים ועוד. בסבבים קודמים השקיעו בחברה יונדאי, וולוו וטויוטה.

חברת UVEye מפתחת מערכות סריקה מבוססות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי של כשלים מכניים, תקלות ומטענים חשודים בכלי-רכב. החברה מציעה שלוש מערכות שונות המבצעות סריקות מסוגים שונים ומבצעות איבחון אוטומטי תוך כדי נסיעה. מערכת ארטמיס סורקת מהצד את צמיגי הרכב ומזהה שחיקה, מחסור באוויר, קרעים וטעויות בהתקנת הצמיג.

מערכת אטלס מבצעת סריקה מכל הכיוונים (360 מעלות) של הרכב ומאתרת פגמים במצב הפח ותקלות מכניות כמו דליפות שמן ובעיות בבלמים. מערכת הליוס, שהיתה המוצר הראשון של החברה, סורקת את תחתית הרכב ומאתרת חפצים מוכמנים ומטענים חשודים. חברת UVEye מתמקדת בשוק שירותי ה-After Market בתעשיית הרכב, דוגמת סוכנויות רכב, מוסכים מורשים, מכוני רישוי ומגרשי יד-שנייה. לחברה יש משרדים בישראל, יפן, גרמניה וארצות הברית. עד היום החברה גייסה כ-90 מיליון דולר.

רשות המים בחרה בפלטפורמה של SigaGuard עבור פיילוט להגנת סייבר על תשתיות מים

היערכות משולבת של האגף לביטחון מים בשילוב עם גורמים נוספים בתחום הגנת הסייבר הביאו לפילוט הבוחן חיבור של ספקי מים וביוב למרכז בקרת סייבר (SOC OT) חדש להגנה מפני תקיפות סייבר בתשתיות המים בישראל. המרכז הוקם כמענה לסדרת מתקפות הסייבר על תשתיות המים והביוב הלאומיות בישראל בשנת 2020, שעל פי פרסומים זרים בוצעו על ידי גורמים זרים.

כתגובה מידית, ועל מנת למנוע תקיפות נוספות ובמקרה ויתרחשו בעתיד, רשות המים, בשיתוף פעולה מלא מול משרד האנרגיה ומערך הסייבר הלאומי, האיצה תהליך להקמת מרכז בקרת סייבר מרכזי לניטור רציף של התהליכים התפעוליים הקריטיים בתשתיות המים בישראל. אחת התובנות העיקריות מהאירוע הינה שהגנה הרמטית של סביבה תפעולית קריטית חייבת לכלול בקרה רציפה של התהליכים הרגישים על ידי ניטור מבודד של שכבת המידע העמוקה ביותר במערכת (האותות החשמליים של הסנסורים המותקנים על הציוד, המכונות והמשאבות). לצורך כך נבחרה מערכת ניטור הסייבר של חברת סיגה – SigaGuard המספקת בקרה ייחודית בשכבת המידע התפעולית שלא נתונה למניפולציות חיצוניות, ומנטרת את המידע התהליכי האמין, העשיר והחסין ביותר בתהליכים הקריטיים של תשתיות המים.

כתוצאה משיתוף הפעולה המוצלח בין רשות המים, בהובלתו של דניאל לקר, מנהל הביטחון והסייבר ברשות, מערך הסייבר הלאומי ומערך הסייבר במשרד האנרגיה, כבר בחודש שעבר חוברו למרכז הבקרה החדש ארבעה ספקי מים ראשונים. את מרכז הבקרה הקימה חברת Cysol Networks, המספקת שירותי סייבר OT ובקרת סייבר למפעלים ותשתיות בישראל, ומתבססת על טכנולוגיית הבקרה של סיגה כפתרון העוגן שלה, בשילוב של אנליסטים ובעזרת מימוש בידול דו כיווני ו-WBC, הצפנה ללא מפתחות IBNS של חברת E.S. Embedded Solutions 3000 ובכך מגנה גם על הSOC וגם על הגופים המנוטרים.

המערכת המשולבת והחדשנית, מנטרת ומזהה כל אנומליה תפעולית בזמן אמת, מיד עם היווצרותה, ומדווחת על חשד מידי של אירוע תקיפה אפשרי, ומאפשרת את מניעתו.

בזק רכשה מפינרג'י מערכת גיבוי אלומיניום-אוויר

שיתוף פעולה נוסף לחברת פינרג'י (Phinergy) בתעשיית הטלקום. החברה, המפתחת מערכות גיבוי, אגירה וסוללות המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום ואוויר, הודיעה כי חברת התקשורת "בזק" רכשה ממנה מערכת גיבוי לשימוש באחד מאתריה המספקים תקשורת קווית ואינטרנט מהיר. מערכת הגיבוי תספק חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת ותמנע פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל. בפינרג'י מעריכים כי במידה ובזק תהיה שבעת רצון מביצועי מערכת הגיבוי היא תרכוש מערכות נוספות. בחודש שעבר הכריזה פינרג'י על תוכנית להקמת מפעל ייצור בכפר סבא.

שוק הטלקום הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של פינרג'י. בחודש שעבר דיווחה פינרג'י על ביצוע פיילוט בשיתוף פעולה עם חברת הטלקום אריקסון. במסגרת הפיילוט, תטמיע פינרג'י מערכות גיבוי באתרי טלקום שמקימה אריקסון עבור מפעילת תקשורת באיטליה. בחודש אפריל דיווחה פינרג'י על פיילוט דומה עם חברת הודית המקימה מגדלי תקשורת, ובינואר 2020 חתמה על הסכם עם סלקום לאספקת מערכות גיבוי לאתרים סלולאריים.

בפינרג'י מציינים כי הרכישה הנוכחית מצד בזק פותחת בפניה פלח שוק נוסף ומשמעותי בעולם הטלקום, מאחר שבזק תשתמש במערכת באתר תקשורת קווית. אתרים כאלה מתאפיינים בדרישות מחמירות של גיבוי חשמל לאור החשיבות הקריטית שלהם והיעדר כפילות בין האתרים, כפי שקיים ברשתות סלולאריות. חברת פינרג'י הוקמה ב-2009 על ידי האחים אביב ודקל צידון, שרכש פטנט על טכנולוגיה שפותחה במחלקה לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן, בראשות אריה צבן.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי. מנכ"ל החברה הוא דויד מאייר. החברה נסחרת בבורסת בתל אביב בשווי שוק של כ-850 מיליון שקל.

הזמנות ב-33 מיליון דולר לסרגון מלקוחות בהודו ברבעון השני

חברת סרגון (Ceragon), המספקת פתרונות לתמסורת אלחוטית לרשתות תקשורת, דיווחה בסוף השבוע כי ברבעון השני של השנה קיבלה הזמנות בהיקף כולל של 33 מיליון דולר מספקיות תקשורת בהודו, אשר מרחיבות את פריסת הרשת שלהן ברחבי הודו ונערכות למעבר לדור החמישי. עוד נמסר כי החברה נבחרה להשתתף בפיילוט לחיבור אתרים שונים לרשת דור חמישי באמצעות פלטפורמת הגלים המילימטריים שלה.

מפעילות תקשורת מובילות במדינה, ובהן Reliance Jio, וודאפון ו-Airtel, כבר החלו לבצע פיילוטים בדור חמישי. ואולם, תעשיית הטלקום המקומית עדיין ממתינה לביצוע מכרזי הספקטרום של הדור החמישי, שנדחו כבר מספר פעמים על רקע חילוקי דעות בין מפעילות התקשורת למדינה סביב המחירים הגבוהים שמבקשת המדינה על השימוש בתדרים. כעת, חיל הים ההודי מסרב לפנות חלק מהתדרים שאמורים להיות מוקצים לדור החמישי, מה שמסבך את התמונה עוד יותר. בסרגון מעריכים כי המכרזים ייצאו לפועל במהלך המחצית הראשונה של 2022.

מנכ"ל סרגון דורון ארזי, שנכנס לתפקידו בחודש אפריל, אמר כי החברה נוטלת חלק משמעותי במהפכת הדור החמישי בהודו. "סרגון צברה ניסיון רב בתכנון ופריסה של רשתות תמסורת עבור הדור החמישי ברחבי העולם."

סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את קיבולת הרשת. הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו ב-68.3 מיליון דולר, עלייה של 22.2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וירידה של 7% בהשוואה לרבעון הרביעי 2020.

סימני ההתעוררות של שוק הטלקום ההודי הם חדשות טובות עבור סרגון. הודו היא שוק הטלקום השני בגודלו בעולם במספר המשתמשים, ובשנים האחרונות היא שוק יעד מרכזי של סרגון. ב-2018 היא היתה אחראית לכ-40% ממכירות סרגון והתורמת העיקרית לצמיחתה. אולם בשנת 2019 התהפכה הקערה על-פיה: שוק הטלקום ההודי נקלע למשבר חמור ולעצירה כמעט מוחלטת של ההזמנות מסרגון. המכירות במדינה ירדו ב-60% ומשקלה של הודו במכירות ירד ל-16% בלבד.

משבר הרכיבים: TSMC תגביר את ייצור שבבי הרכב ב-60%

[בתמונה למעלה: קו ייצור שבבים בחברת TSMC. מקור: Taiwan Semiconductor Manufacturing Co]

קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, TSMC, הודיעה כי היא מגבירה את תפוקת הייצור של יחידות בקרה אלקטרוניות לכלי-רכב (MCU), וזאת כדי לתת מענה למחסור ברכיבים בתעשיית הרכב על רקע המעבר המואץ לכלי-רכב חשמליים. החברה הטאיוואנית הודיעה כי כבר במחצית הראשונה של השנה הגבירה את קצב ייצור הרכיבים לתעשיית הרכב ב-30% וכי היא מעריכה כי תפוקת הייצור הכוללת בשנת 2021 תהיה גבוהה ב-60% בהשוואה ל-2020.

מנכ"ל TSMC, ס.ס ואיי, אצר בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח הרבעון בסוף השבוע, "הצעדים הללו שאנחנו נוקטים יפחיתו משמעותית את המחסור ברכיבי סמיקונדקטור ללקוחותינו בתעשיית הרכב." בסך הכול, הכנסותיה של TSMC ברבעון השני של 2021 הסתכמו ב-13.29 מיליארד דולר, עלייה של 28% בהשוואה לשנה שעברה ושל 2.9% בהשוואה לרבעון הקודם. ההכנסות מייצור ב-5 ננומטר היו אחראיים לכ-18% מכלל ההכנסות ומ-7 ננומטר ל-31%. ההכנסות מתעשייה האוטומוטיב עלו ב-12% ומהווים כ-4% מהכנסות קבלנית הייצור. במבט קדימה, החברה צופה הכנסות של 14.6-14.9 מיליארד דולר ברבעון הבא. בטווח הארוך יותר, TSMC מעריכה כי תציג צמיחה שנתית של קרוב ל-15% עד 2025.

היצרנית אוגרים מלאים – וצוואר הבקבוק רק מחריף

לפי ההערכה, הביקוש לשבבים מהתעשיות השונות צפוי לגדול השנה ב-12.5% בסקירה חדשה של חברת תעודות הסל GlobalX, מדגישים האנליסטים את הקושי של תעשיית הסמיקונדקטור להתאים את עצמה לביקושים המשתנים. "חוסר הגמישות של תעשיית ייצור השבבים מגביר את את המחסור הנוכחי ברכיבים. כדי להקים מתקן ייצור שבבים חדש נדרשים מיליארדי דולרים ומספר שנים. זהו פתרון יקר שגם אינו נותן מענה לביקושיםבטווח הקצר והבינוני. כבר כעת התפוקה ברבים ממתקני הייצור היא בין 90%-100%."

ב-GlobalX מציינים כי המחסור ברכיבים הוביל לשינוי במדיניות ניהול המלאים של היצרנים שרק מחריף את המשבר. "האמון הרעוע בשרשרת האספקה הגלובלית המורכבת הוביל את היצרנים לאגור חומרי גלם שלהערכתם הם חשופים יותר לשיבושי אספקה עתידיים. על כן, הם משנים את המדיניות מניהול מלאים בהתאם לביקושים המיידים לאגירת מלאים 'לכל מקרה שלא יהיה'."
הביקושים לסמיקונדקטור מהתעשיות השונות. מקור: GlobalX

וויביט השלימה פיתוח שבב ReRAM למערכות משובצות

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מהוד השרון השלימה את פיתוח האב-טיפוס של שבב זיכרון ReRAM המיועד עבור מערכות משובצות. אב-הטיפוס ישמש לקוחות לצורך פיתוח מוצרי אלקטרוניקה, IoT, רובוטיקה ומכוניות אוטונומיות, המצוידים בזיכרון ReRAM. מוויביט ננו נמסר כי בהשוואה לטכנולוגיות זיכרון בלתי-נדיף אחרות בשוק, כולל פלאש, הטכנולוגיה שלה מאפשרת ליצרניות לחסוך משמעותית בעלויות הייצור, להאריך את תוחלת הזיכרונות, ולחסוך בצריכת ההספק.

לאחר שפיתחה את מערך תאי הזיכרון, וויביט ננו השלימה כעת בהצלחה את הטמעת המערך בתוך מודול, אשר מהווה את הממשק שבין מערך תאי הזיכרון והמערכת שבתוכו הוא משובץ, והוא כולל את הלוגיקה שמכתיבה את אופן הגישה לזיכרון.  המודול של וויביט ננו כולל מערך של 128Kb תאי זיכרון ReRAM, והוא תוכנן בתהליך של 130 ננומטר של יצרנית השבבים STMicroelectronics. השבב עצמו כולל גם מיקרו-בקר (MCU) בארכיטקטורת RISC-V וזיכרון מסוג SRAM.

מנכ"ל החברה, קובי חנוך, אמר כי מדובר ביעד משמעותי נוסף בדרך לייצור המוני. "הטכנולוגיה שלנו משלבת תכנון אנלוגי ודיגיטלי ייחודי המוגן במספר פטנטים, ומאפשרת שליטה ושיפור בפרמטרים חשובים כמו מהירות, עמידות ומחזורי קריאה וכתיבה. הוספנו גם תת-מערכת שלמה, כולל מעבד מרכזי, שיאפשרו לוויביט להציג ללקוחות מוצר ReRAM מלא שניתן לשלבו במערכי שבבים ולהאיץ את תהליכי התכנון והפיתוח שלהם". 

בוויביט ננו מעריכים כי החברה תודיע על הסכם רישוי עם לקוח ראשון בחודשים הקרובים, ויסיימו את שלב הכשרת הטכנולוגיה (qualification) במחצית הראשונה של 2022 – כך שלקוחות יוכלו להתחיל מיד בפיתוח שבבים המבוססים על טכנולוגיית ה-ReRAM שפיתחה. פעילות הסכמי הרישוי של וויביט מבוססת על מודל של קניין רוחני (IP), שבמסגרתו החברה מוכרת ליצרניות רישיונות לפיתוח שבבי זיכרון תמורת סכום ראשוני וגוזרת תמלוגים ממכירת מוצרי הקצה. מודל עסקי זה מתאפיין ברווחיות גולמית גבוהה, מאחר שהחברה אינה מייצרת את השבבים.

שיתוף פעולה עם יצרניות שבבים סיניות

חברת וויביט ננו פיתחה זיכרון מסוג חדש בשם ReRAM – Resistive Random Access Memoryהמתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוקם ממקור הכוח. מדובר בזיכרון בלתי-נדיף דוגמת זיכרון פלאש, אשר פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון DRAM. להערכת החברה, המוצר שלה חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש, ומיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

פיתוח הטכנולוגיה מתבצע בשיתוף מכון המחקר הצרפתי Leti. וויביט ננו הכריזה בשנה שעברה על חתימה של מזכר הבנות עם שתי חברות השבבים הסיניות XTX ו-SiEn, במטרה לבחון את שילוב הזיכרון שלה במוצרי שתי החברות.

למרות היותה חברת סטארט-אפ קטנה, הדירקטוריון של וויביט ננו מונה גלריה של דמויות בכירות מתעשיית השבבים המקומית והעולמית. בין היתר מכהנים בו אטיק ראזה, שכיהן בשנים 1996-1999 כנשיא ומנהל התפעול (COO) של AMDדדי פרלמוטר לשעבר סגן נשיא באינטל העולמית, וד"ר יואב ניסן-כהן, ממייסדי טאואר סמיקונדקטור. 

ליאור הנדלסמן משקיע בנו-טראפיק ומצטרף לדירקטוריון

חברת נו-טראפיק (NoTraffic) השלימה גיוס של 17.5 מיליון דולר בסבב A, בהובלת קרנות ההון-סיכון Nielsen Ventures של לארס נילסן, לשעבר בכיר באובר ודרופבוקס, ו-VEKTOR Partners, המתמקדת בהשקעה בסטארט-טפים בתחום התחבורה החכמה. עוד השתתפו בגיוס, בית ההשקעות מיטב דש, חברת הביטוח מבטחים וקרן ההון-סיכון הישראלית Grove Ventures, המשקיעה בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים, ומשקיעים קיימים.

בעקבות ההשקעה יצטרף ליאור הנדלסמן, ממייסדי חברת סולאר-אדג' וסמנכ"ל השיווק שלה לשעבר וכיום מנהל שותף בגרוב ונצ'רס, לדירקטוריון של נו-טראפיק. חברת נו-טראפיק הוקמה ב-2017 על-ידי המנכ"ל טל קרייזלר, ועל-ידי אוריאל כץ ואור סלע, ופיתחה פלטפורמה הכוללת חיישני מצלמה ומכ"ם ורכיבי תקשורת V2I (תקשורת בין כלי רכב לתשתיות דרך), האוספים בזמן אמת נתונים חיים על תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בכל צומת כדי לסייע לגופים מוניציפאליים לנהל בצורה חכמה ויעילה יותר את תזמון הרמזורים במטרה להפחית עומסי תנועה ופקקים.

באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, חיישני המערכת יודעים לסווג את משתמשי הדרך לקטגוריות השונות כגון מכוניות, אוטובוסים, רוכבי אופניים, אופנועים והולכי רגל, לעקוב אחר תנועתם ולחשב את את זמני ההגעה המשוערים של כל אחד ואחד מהם אל הצומת. על סמך שקלול הנתונים, המערכת יודעת לתזמן באופן האופטימאלי את תחלופת הרמזור בצומת, וגם לסנכרן בין כל הצמתים המקושרים במטרה להבטיח זרימת תנועה מיטבית. לצד ניהול חכם של תחברה, הפלטפורמה של נו-טראפיק גם משמשת כדי לשדר באופן אלחוטי מידע בטיחותי בין כלי רכב ובין כלי רכב לתשתיות באמצעות תקשורת V2X.

הפקקים מבזבזים אנרגיה

בחברה ציינו כי מהפיילוטים והשותפויות המסחריות עד כה עולה כי השימוש בפלטפורמה של החברה סייעה לקצר את זמני ההמתנה בצמתים המרומזרים במחצית ולהביא להפחית ב-26 אלף טון את פליטת גזי חממה, נתון השקול להורדה של כ-5,600 כלי רכב מהכביש. החיסכון בדלק שנובע מצמצום עומסי התנועה גם מוביל לחיסכון בעלויות עבור עסקים. כיום החברהפעילה בעיקר בארצות הברית, תשתמש בכספי הגיוס כדי להשיק השנה פעילות גם באירופה ולבחון כניסה לשווקים נוספים כגון מזרח-אסיה.

נו-טראפיק צפויה לבצע במחצית השנייה של השנה עוד מספר התקנות בערים נוספות בארצות הברית. ליאור הנדלסמן, שפרש מסולאר-אדג' ביולי 2020 והצטרף לגרוב ונצ'רס, אמר כי הטכנולוגיה של נו-טראפיק מייצרת הזדמנות לחולל מהפכה בניהול תחבורה. "הפלטפורמה של נו-טראפיק מביאה דיגיטליזציה, IoT ואוטומציה לכבישי הערים, תוך שימוש בנתונים בזמן אמת ויכולות בינה מלאכותית ייחודיות. אנחנו בטוחים שהם ימשיכו לגדול ויהפכו את התשתיות העירוניות ליעילות, בטוחות וזולות יותר".

מיקרונט תשלב את התוכנה של ג'נגו במצלמת רכב

שיתוף פעולה בתעשיית האוטו-טק הישראלית: חברת מיקרונט (Micronet) תשלב במצלמת הרכב החכמה שלה, המיועדת לניהול ציים, את תוכנת ניטור הנהג של חברת ג'נגו (Jungo), ובכך תוסיף למצלמה יכולות נוספות כמו זיהוי עייפות נהג, הסחת דעת, זיהוי פנים ועוד. ממיקרונט נמסר כי בימים אלה מתבצעות בדיקות שדה אצל לקוחות פוטנציאליים, ובהם לקוח ישראלי המפעיל צי רכב רחב וכן יצרנית משאיות מובילה בארצות הברית.

ה-SmartCam [בתמונה] הינה מצלמת רכב מחוברת המיועדת ליישומי טלמטריה עבור ניהול ציי רכב. היא משמשת לניטור הנסיעה והתנהגות נהג, מתריעה על אירועי בטיחות בנהיגה, מסייעת בהדרכת נהגים בזמן אמת ומדווחת למנהל הצי וזאת באמצעות שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית וניתוח נתוני וידאו. המצלמה מעבירה את הנתונים למנהל הצי באמצעות תקשורת סלולארית. באחרונה אישרה ספקית התקשורת האמריקאית T-Mobile את השימוש במצלמה על גבי הרשת שלה.

תוכנת Co-Driver של ג'נגו מאפשרת, תוך שימוש במצלמות HD פשוטות, לזהות את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים של הנהג. ניתוח הפרמטרים האלה מאפשר לדעת האם הנהג נרדם או מגלה סימני עייפות, האם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. בנוסף, האלגוריתמים של החברה גם מספקים פתרונות ניטור נוספים, כמו מספר הנוסעים ברכב והאם נשכחו בו ילדים.

יצרנית משאיות אירופית ביטלה את העסקה

בתוך כך, מיקרונט דיווחה כי יצרנית משאיות אירופית מובילה, שבחנה בשנה האחרונה שני מוצרי טלמטריה של מיקרונט, סיימה באופן חד צדד את ההתקשרות בין החברות ולא תטמיע את הפתרונות של מיקרונט בצי המשאיות שלה.

בספטמבר 2020 סיפקה מיקרונט ליצרנית המשאיות כ-100 מערכות מיחשוב ומסופונים עבור בדיקות שטח, והעריכה כי הפיילוט עשוי להוביל להסכם מסגרת רב שנתי לאספקה המונית של המערכות.  היה זה הפיילוט הראשון שביצעה מיקרונט מול יצרן רכב (OEM) ולא עם גופי ביניים.

חברת איידוק גייסה 66 מיליון דולר

חברת המד-טק איידוק (Aidoc), המפתחת אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית המפענחים סריקות דימות בבתי-חולים ומתריעים על מצבי חירום, השלימה גיוס בסבב C של 66 מיליון דולר, בהובלת קרן ההשקעות האמריקאית General Catalyst. מחברת איידוק, שגייסה עד כה כ-140 מיליון דולר, נמסר כי הגיוס הנוכחי מגיע על רקע ביקוש גדול לפתרונות הבינה המלאכותית של החברה ופריסה נרחבת של האלגוריתמים שלה בקליניקות ובתי חולים ברחבי העולם.

איידוק פועלת בתחום הצומח של שימוש בבינה-מלאוכתית לפענוח סריקות דימות כמו רנטגן, CT ו-MRI. הפלטפורמה של החברה מתממשקת לשרת של בתי החולים ובודקת באופן אוטומטי את סריקות הדימות של המאושפזים או המטופלים בחדר המיון. המערכת יודעת לזהות ממצאים חריגים כמו דימום תוך-גולגולתי, שבר בעמוד השדרה או שבץ. בדרך כלל, הרדיולוג התורן בבית החולים בודק את הסריקות לפי סדר הגעתן. המערכת של איידוק מתעדפת עבור הרדיולוג את הסריקות שעשויות  הצביע על מצבי חירום המצריכים טיפול דחוף. פיתוח האלגוריתמים מתבסס על למידת-עומק וניתוח ביג-דאטה של מיליוני תצלומים וסריקות במטרה לחלץ תבניות שמאפיינו תסמונות ומצבים רפואיים.

עד כה קיבלה החברה אישורי FDA עבור שישה אלגוריתמים שפיתחה. בחודש מאי 2020 קיבלה מה-FDA אישור לאלגוריתם חדש לגילוי ממצאים הקשורים בהידבקות בקורונה בסריקות דימות בבתי חולים. לדברי החברה, הפלטפורמה שלה פרוסה בכ-400 מרכזים רפואיים ברחבי העולם.

אפולו מקימה מפעל יריעות סולאריות ב-21 מיליון אירו

חברת אפולו פאואר (Apollo Power) הודיעה היום (ג') על תוכנית להקמת מפעל ייצור אוטומטי באזור התעשייה מבוא כרמל שבעיר יקנעם (סמוך למטה החברה) בהשקעה של כ-21 מיליון אירו והקמתו תושלם ברבעון השלישי של 2022. תפוקת הייצור השנתית המירבית של המפעל תהיה כ-MWp 190. לצורך הקמת המפעל תשכור החברה שני מבנים באזור התעשייה, בשטח של 5,400 מ"ר ו-4,600 מ"ר. את קווי הייצור האוטומטיים תרכוש אפולו משני יצרנים אירופים שמולם היא מנהלת בימים אלה משא ומתן.

הגדלת כושר הייצור של החברה נועד לתת מענה להתרחבות פעילותה המסחרית בתחום הסולאר הצף, שבו מקימים חוות סולאריות על פני המים, ובתחום המבנים, שבו מנצלים את הגמישות של היריעות הסולאריות כדי לפרוס אותן על פני גגות וקירות של בניינים. לפני מספר חודשים חתמה אפולו פאואר על הסכם הפצה בלעדי עם "תדיראן סולאר" לשיווק בישראל של היריעות של אפולו לצורך שימוש על גגות וקירות של מבנים פרטיים, מסחריים ותעשייתיים, ובפרט גגות קלים ותשתיות לחקלאות. בתחום הסולאר הצף, אפולו משתפת פעולה עם חברת Ciel & Terre הצרפתית, אחת המובילות בעולם בתחום הסולאר הצף, ובמסגרת שיתוף הפעולה אמורה אפולו להקים מתקן סולארי צף בחוף הכרמל.

מתאים גם לכלי-רכב חשמליים

חברת אפולו פאוור הוקמה בשנת 2014 על-בסיס טכנולוגיית יריעות סולאריות גמישות ונכנסה לבורסה בתל אביב בשנת 2017. היא נמצאת בשליטת וסטאר אחזקות (61%) ופעילותה מתבצעת באמצעות החברה הבת סולארפיינט, הנמצאת בשליטתה המלאה. המוצר מיועד  ליישומים בתחומי הסולאר הצף, הרכב ויישומים מנותקי-רשת. הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ועל-ידי כך לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המרכזי של יריעות סולאריות גמישות נעוץ בעובדה שהנצילות שלהן עדיין נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה, ולא את הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. לדברי החברה, הנצילות של היריעות שלה הגיעה בשלב זה ל-13.6% – גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים – והמשקל הוא 1 ק"ג למ"ר. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב החשמלי וההיברידי, מאחר שמשקלן נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב, כמו הגג ומכסה המנוע, ולקבל מקור אנרגיה נוסף המאפשר להגדיל את טווח הנסיעה או לחילופין לצמצם את נפח הסוללות. בזכות האלסטיות הן גם עמידות בפני זעזועים ורעידות. בתחום הרכב משתפת אפולו פעולה בפיילוטים עם פולקסווגן, אאודי ויצרנית הרכב הסינית Geely.

הסכם ראשון לננוקס במערב אפריקה

[בתמונה למעלה: צילום הרנטגן הראשון בעולם (מימין), לצד צילום כף ידו של מנכ"ל ננוקס, פוליאקין, מתוך ההדגמה בכנס RSNA]

חברת ננוקס (Namox) מנווה אילן הודיעה היום כי חתמה על הסכם עם חברת הציוד הרפואי הניגרית EiLEENO Pharma לפריסה של כ-1,000 מערכות רנטגן דיגיטליות של ננוקס ברחבי המדינה. ההסכם, שייצא לפועל עם קבלת האישורים הרגולטוריים, צפוי להתפרס על פני כ-4 שנים. פריסת המערכות תכלול גם את שירות הענן של ננוקס, הכולל יישומים כמו מאגר צילומים, הסתייעות ברדיולוג מרוחק, כלי פענוח מבוססי בינה מלאכותית, גבייה ודיווח.

מננוקס נמסר כי פריסת המערכות תסייע לשפר את רמת שירותי הבריאות בניגריה מעצם הגברת הנגישות של האוכלוסייה לשירותי CT. מייסד ומנכ"ל החברה, רן פוליאקין, אמר כי מערב אפריקה היא אחד משוקי היעד המרכזיים של החברה. "המטרה שלנו היא ששירותי דימות רפואיים יהיו שכיחים ונגישים כמו מים וחשמל ויהיו זמינים לכולם ובכל מקום."

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

Vayyar קיבלה אישור שיווק בישראל לגלאי נפילות

בתמונה למעלה: גלאי נפילות קשישים ביתי המבוסס על שבב המכ"ם של Vayyar

חברת ואיאר (Vayyar Imaging) מיהוד תחל לשווק בישראל את מוצר הדגל שלה, Vayyar Home, וזאת לאחר שמשרד התקשורת אישר את השימוש בתדרים שבהם פועל שבב המכ"ם שבבסיס המכשיר. מדובר בהתקן ביתי, שניתן לתלות בפשטות על הקיר או התקרה, ומשמש כגלאי המסוגל לזהות מקרה של נפילת קשיש בביתו ולשדר אות מצוקה לקרוב משפחה או לאיש סיעוד, שיגיעו לסייע לקשיש. ואיאר תשווק את המוצר דרך שיתופי פעולה עם קופות חולים ובתי אבות וייתכן שבהמשך ישירות לצרכן.

נפילת קשישים בביתם היא תופעה שכיחה וכאובה: לפי נתוני משרד הבריאות, מדי שנה נופלים בישראל כ-350 אלף קשישים בביתם, מה שמציב את ישראל במקום השני בעולם המערבי באחוז הנפילות בקרב אזרחים מעל גיל 65. במקרים מסוימים, אם הקשיש איבד את הכרתו או אינו מצליח לקום בכוחות עצמו, הוא עשוי להישאר שכוב על הרצפה שעות רבות ללא יכולת להזעיק עזרה, מה שעשוי להחמיר את פציעתו ובמקרים מסוימים גם להסתיים במוות.

ואיאר פיתחה מכ"ם-על-שבב (RoC), המתבסס על מערך של עד 72 אנטנות שידור וקליטה (MIMO), הפועלות בגלי רדיו (RF) בתדר גבוה. בשל ריבוי האנטנות, המכ"ם מסוגל לבנות תמונה תלת-מימדית ב-360 מעלות של הסביבה ללא כל שימוש במצלמה. בניגוד לאמצעים אופטיים, התדר שעליו הוא מתבסס מאפשר לקלוט גם מידע המוסתר על-ידי אובייקטים, כמו למשל לגלות מבנים המסתתרים מאחורי קירות ולעקוב אחר הסימנים החיוניים של בני-אדם הנמצאים מעבר לקיר.

מאחר שמדובר במכ"ם ולא במצלמה, השימוש בחיישן של ואיאר הינו פחות פולשני ומהווה חדירה מינימלית לפרטיות. עם זאת, ביכולתו לאבחן דפוסי התנהגות של הקשיש שעשויים להצריך התערבות, כדוגמת הליכה מרובה לשירותים, בעיות שינה, שכיבה מרובה במיטה שעשויה להעיד על דיכאון וכדומה.

חלופה ידידותית לממוגרפיה

ואיאר הוקמה בשנת 2011 על ידי המנכ"ל רביב מלמד, מנהלת הפיתוח מירי רטנר והטכנולוג הראשי נפתלי חיייט. בתחילת דרכה התמקדה החברה בתחום הרפואי וייעדה את חיישן גלי הרדיו שלה במטרה לשמש כמכשיר הדמאה שיהווה חלופה נגישה וזולה יותר, ובלתי מייננת, לבדיקת הממוגרפיה המקובלת לגילוי מוקדם של סרטן שד. למעשה, החברה ממשיכה בפיתוח המוצר, ולאחרונה השלימה פיתוח של אב-טיפוס נייד וקומפקטי יותר שניתן להחזיק ביד, והוא נמצא במבדקים קליניים בשיתוף בית חולים "אסותא".

בשיחה עם Techtime, הסביר מנכ"ל ואיאר רביב מלמד כי המכשיר שמפתחת החברה עשוי להגביר את הנכונות של נשים לבצע בדיקות סקר לגילוי סרטן השד וגם להוות פתרון לאוכלוסיות שאין להם גישה לשירותי ממוגרפיה, למשל במדינות מתפתחות. "אנחנו רוצים להפוך את בדיקת השד לידידותית ופשוטה כמו בדיקת לחץ דם. נשים רבות נמנעות מבדיקת סקר באמצעות ממוגרפיה מאחר שהיא בלתי נעימה. כמו כן, הממוגרפיה היא מערכת מסורבלת, יקרה ומתבססת על קרינה מייננת. המכשיר שלנו צפוי להיות זול פי 100, נייד וללא שימוש בקרינה מסוכנת".

מכוונים את המכ"ם אל מחוץ לרכב

לטכנולוגיית המכ"ם של ואיאר עשויים להיות יישומים אפשריים רבים. כיום, מתמקדת ואיאר בתחומי הבית החכם, הרכב, הקמעונאות, האבטחה, הרפואה, הצרכנות ועוד. בתחום הרכב התמקדה עד היום החברה ביישומים של ניטור המתרחש בתוך הרכב, כדוגמת איתור מצבי הירדמות של הנהג, אי-חגירת חגורת בטיחות, מניעת שיכחת ילדים ופרמטרים נוספים על התנהגות הנוסעים ברכב. כעת, מכוונת ואיאר את  המכ"ם שלה גם לניטור הסביבה שמחוץ לרכב.

לפני כחודשיים השיקה החברה מכ"ם-על-שבב ייעודי לעולם הרכב, בעל טווח של עד 300 מטר, המתבסס על מערך של 48 אנטנות MIMO (הדור הקודם התבסס על 24 אנטנות). לדברי החברה, הביצועים של השבב החדש מייתרים את הצורך בריבוי חיישנים, כך ששני שבבי מכ"ם יכולים להחליף 10 חיישנים רגילים במערכות ADAS, ובכך חוסך בעלויות של מערכות חישה לרכב.

החברה מייעדת את השבב למערכות עזר בטיחותיות לנהגי רכב (ADAS), רוכבי אופנוע (ARAS) וגם עבור מערכות נהיגה אוטונומיות. השבב החדש מסוגל להבחין בין אובייקטים נעים לאובייקטים סטטיים ולשמור על ביצועים גבוהים גם בתנאי ראות ירודים, והוא עומד בתקנים של תעשיית הרכב (ASIL-B ו-AEC-Q100). מלמד: "השווקים בעלי פוטנציאל הצמיחה הגדולה הגדולה ביותר שלנו הוא שוק רווחת קשישים ושוק הרכב".

ג'יגה פיתחה פלטפורמה דיגיטלית לניהול הזמנות ייצור

חברת Jiga פיתחה פלטפורמה מקוונת המאפשרת למנהלי רכש לבצע הזמנות ייצור של חלקים מותאמים לפי דרישה (custom-made) בסדרות קצרות. הפלטפורמה מאפשרת להעלות את הקובץ הממוחשב והמפרט של החלק הנדרש, ולקבל הצעות מחיר מיצרנים בכל רחבי העולם, לעקוב אחר התהליך עד לאספקה. כיום מתבצע רכש של חלקים כאלה באופן ידני ומסורבל. להערכת ג'יגה, הפלטפורמה מייעלת את ההזמנה, התמחור והאספקה, וחוסכת זמן ומשאבים ארגוניים. הפלטפורמה עלתה לאוויר לפני כשנה ועד כה בוצעו דרכה הזמנות של כמה עשרות אלפי חלקים מכ-100 יצרנים המספקים שירותי ייצור באמצעות עיבוד שבבי, הדפסת תלת-מימד, הזרקות פלסטיק, כיפופי פח ועוד.

לטענת החברה, העברת תהליך הרכש לפלטפורמה עשויה לחסוך לחברה עשרות אחוזים בעלויות הרכש. בשיחה עם Techtime הסביר אחד ממייסדי החברה, אדר חי, שהפלטפורמה משתלבת עם מגמות חדשות בעולם הייצור. "יש עלייה בדרישה לייצור מגוון בכמויות קטנות (high mix low volume), כדי להשיג גמישות ייצורית ויכולת התאמה מהירה של המוצר לשינויים בתנאי השוק בלא צורך בהקמת קוויי ייצור חדשים. המגמה הזאת קיבלה תאוצה עם הוזלת העלויות של ייצור באמצעות מדפסות תלת-מימד".

ייצור חכם מחייב רכש חכם

התהליך כיום של הזמנת חלקים לפי דרישה הוא מאוד מסורבל ובלתי יעיל. בניגוד לחלקים "מן המדף", מנהל הרכש או המהנדס לא יכולים לדעת מראש כמה יעלה ייצור הסדרה. "בחלקים מסוג כזה יש לפעמים הבדלים גדולים מאוד במחירים בין יצרן ליצרן וכדי להשיג את המחיר הטוב ביותר אתה צריך לבקש באופן ידני הצעות מחיר. זה עשוי לקחת זמן רב. "במערכת שלנו אתה מקבל באופן מיידי הצעות מחיר ממגוון רב של יצרנים".

ג'יגה הוקמה על ידי אדר חי, אסף גז ויונתן וולובלסקי. היא החלה את דרכה במאיץ הגליל לתעשייה חכמה ולאחרונה התקבלה לאקסלרטור היוקרתיY Comnibator. הפלטפורמה של ג'יגה מתכתבת עם מושג חדש בעולם הייצור: רכש 4.0 (Procurement 4.0). כלומר האופן שבו ניתן לרתום טכנולוגיה של ביג-דאטה ודיגיטליזציה כדי לייעל את כל תהליך ניהול שרשרת האספקה בעולם של תחרותיות גוברת, גלובליזציה ותנודתיות בשרשרת האספקה.

חי: "זהו שוק עצום הפועל כיום באופן ידני, מסורבל ובירוקרטי. פלטפורמה דיגיטלית כמו שלנו יכולה לייעל אותו בצורה משמעותית. מנהל הרכש יכול להחליף בצורה פשוטה יותר בין יצרנים ולא  להיקלע לבעיה במידה והספק הקבוע אינו יכול לספק את השירות. אנחנו חיים בעולם שבו שרשרת האספקה חשופה לשינויים וזעזועים ולכן הגמישות חשובה מאוד. אנחנו גם מאפשרים לנהל את התקשורת שלך מול הספקים הקיימים. גם היצרנים הקטנים נהנים מהפלטפורמה הדיגיטלית: לא אחת קורה בפלטפורמה שלנו שיצרנים קטנים מקבלים הזמנות מתאגידים גדולים".

 

אירודרום רוכשת את Flytech תמורת 11.7 מיליון שקל

בתחילת חודש יוני הכריזה חברת הרחפנים אירודרום (Aerodrome) כי בכוונתה להתרחב לשוק הרחפנים האזרחי, והיום (א') מודיעה החברה על רכישה המחזקת את הכיוון האסטרטגי החדש. בדיווח לבורסה עדכנה אירודרום כי חתמה על הסכם לרכישת חברת FlyTech הישראלית, המספקת שירותי איסוף מידע אווירי על ידי רחפנים וניתוחו באמצעות יישומי בינה מלאכותית. לפי תנאי העסקה, אירודרום תרכוש את מלוא מניותיה של פלייטק תמורת כ-4.3 מיליון שקל במזומן ועוד כ-2.5 מיליון ממניות אירודרום, ששוויין כיום כ-7.4 מיליון שקל. לאחר השלמת הרכישה פלייטק תהפוך לחטיבה האזרחית בחברת אירודרום.

פלייטק, שמשרדיה הראשיים בירושלים, מספקת שירותי איסוף מידע באמצעות כטב"מים עבור לקוחות בשוק האזרחי, כדוגמת מיפוי ומדידה עבור פרויקטים של תשתית והנדסה, איתור ליקויים בטיחותיים, איתור פגמים ותקלות בפאנלים סולאריים, ושירותי אבטחה לרשויות אכיפת החוק. החברה גם פעילה בתחום המתהווה של משלוחים והובלה באמצעות רחפנים, ובאחרונה זכתה במכרז של חברת נתיבי איילון לאספקת פתרונות טכנולוגיים לשינוע מטענים באמצעות כטב"מים. פלייטק גם מפעילה בית ספר למטיסי רחפנים, המעניק רישיונות הטסה בתחום האזרחי מטעם רשות התעופה האזרחית.

בין לקוחותיה הנוכחיים של החברה נמנים אינטל, מוטורולה, מקורות, חברת חשמל, נת"ע, רשות מקרקעי ישראל, רכבת ישראל, עיריית תל אביב-יפו, המשרד לביטחון פנים, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, חברת הגיחון, משרד הביטחון ועוד למעלה מ-40 לקוחות פעילים נוספים. הכנסותיה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ב-1.5 מיליון שקל, גידול של 100% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2020, והרווח התפעולי הסתכם ב-600 אלף שקל.

מאירודרום נמסר כי בכוונתה לרכז תחת פלייטק את פעילותה בתחום האזרחי ולהפוך אותה לחטיבה האזרחית של הקבוצה. לדברי אירודרום, הרכישה תסייע לה ללמוד את אופן ושיטות העבודה בשוק האזרחי והיא תקבל לידיה ידע משמעותי בתחום.

הזמנה ממשרד הביטחון במבצע "שומר החומות"

אירודרוםה מספקת שירותי אימון הדרכה ותפעול של פרויקטים צבאיים באמצעות כ-16 פלטפורמות כטב"ם שונות בקטגוריות של מיני כטב"ם, כטב"ם טקטי וכטב"מים אסטרטגיים. בסך הכול, היא מתמחה בהכשרה, אימון ומתן שירותי תפעול של כטב"מים ממשקל 25 ק"ג ועד למשקל של 5.5 טון. בנוסף לתפעולם היא מספקת שירותי תחזוקה, וביצוע ותכנון ניסויי טיסה, כולל תיחקור ותיעוד.

בשנת 2020 הסתכמו הכנסותיה של החברה ב-14 מיליון שקל, בהשוואה ל-8.6 מיליון שקל. הרווח הגולמי עלה מ-2.7 מיליון שקל ב-2019 ל-6 מיליון שקל ב-2020. החברה גילתה כי בתקופת מבצע "שומר החומות" היא קיבלה הזמנה ממשרד הביטחון לביצוע שירותים מיוחדים לתקופה בת שנה.

בית החולים איכילוב התקין את תאורת החיטוי החכמה של ג'וגאנו

בית החולים איכילוב החל לפרוס במתחמים שונים ברחבי בית החולים את גופי תאורת הלד שפיתחה חברת ג'וגאנו (Juganu), המפיצים אור אולטרה-סגול המשמיד חיידקים ונגיפים בחללים סגורים באוויר ועל-גבי משטחים, לרבות נגיפי קורונה (Covid-19). בשלב זה, התקין בית החולים את גופי התאורה הללו במחלקות הדימות והרדיולוגיה במרכז הרפואי סוראסקי, החשופות יותר לתפוצת חיידקים ונגיפים בשל תנועת המטופלים הרבה בהן. בבית החולים יעשו שימוש בפתרון של ג'וגאנו בחדרי CT ואולטרה-סאונד, במטרה לחטא את החלל בין מטופל למטופל ולצמצם את הסיכון להידבקות במזהמים ולתחלואה נלווית.

גוף התאורה הייחודי, שנקרא J. Protect, מפיץ שילוב של אור נראה המאיר את החדר ביחד עם אור אולטרה-סגול בתדרי UVA ו-UVC, המבצעים חיטוי והשמדה של פתוגנים בחדר. יעילות ובטיחות הפיתוח נבדקו ואוששו במעבדה באוניברסיטת בר-אילן ובמוסדות אקדמיים ורפואיים נוספים

גוף התאורה מתבסס על טכנולוגיית הלד החכמה של ג'וגאנו, המאפשרת ל"ערבב" אור בתדרים שונים באמצעות תכנון השבבים במשטח הלד, ועל-ידי כך להתאים את הרכב האור לצרכים שונים. כך למשל, החברה פיתחה גופי תאורת רחוב המשנים את גווניהם בהתאם לשינויים באור הטבעי לאורך היום, וגם גופי תאורה לגידולי חממה (כולל קנאביס) ולתחומי הבריאות והרפואה.

החברה פיתחה במקור את הפתרון עם פרוץ משבר הקורונה, כדי לאפשר לקיים כמה שניתן שגרה בחללים סגורים ומתחמים ציבוריים. ואולם, מלבד סיוע בניהול שגרת הקורונה, המוצר נותן מענה לבעיה קשה נוספת שאינה קשורה לקורונה: הזיהומים הרבים בבתי-החולים, הגורמים בישראל בלבד למותם של אלפי בני-אדם בשנה.

השמדת הנגיפים מתבצעת באמצעות שימוש בשני תחומים בספקטרום האור האולטרה-סגולי: אור אולטרה-סגול מסוג UVA, באורכי גל של 395-400 ננומטר, ואור אולטרה-סגולי מסוג UVC, באורכי גל קצרים יותר של 365-375 ננומטר. קרינת ה-UVA אינה מסוכנת לבני-אדם אך היא מצליחה לחדור את המעטפת החיצונית של נגיפים וחיידקים ולהרוס אותם.

מבדקים שנערכו נמצא כי תאורת ה-UVA מצליחה לחסל 99.9% מהפתוגנים בחדר בתוך כמה שעות. קרינת ה-UVC היא עוצמתית יותר ומחסלת את הפתוגנים בחדר בתוך מספר דקות, אך היא מסוכנת לבני-אדם. לכן במוצר של ג'וגאנו מופעלת קרינת UVC באופן ידני רק כאשר החדר ריק מאדם.

החברה מייעדת את המוצר החדש לחללים גדולים כמו בתי-חולים, מרכזי קניות, מסעדות, משרדים וכדומה. החברה מדווחת כי התקינה בחודש דצמבר 2020 את המוצר במרכז קמעונאי גדול בארצות הברית, וגם ביצעה פיילוט עם יצרנית הרכב רנו, שהדגים כי התאורה מבצעת תוך 5 דקות חיטוי של 99% מהפותגנים בתוך המכונית.

 

חברת המחשוב הקוונטי קלאסיק מעבה את ההנהלה העסקית שלה

[בתמונה מימין לשמאל: יובל בוגר ושי לב]

חברת הסטארט-אפ קלאסיק (Classiq), שפיתחה פלטפורמה לכתיבה ותכנון אלגוריתמים למחשבים קוונטיים, הודיעה על מינויים של שני מנהלים בכירים בתחום העסקי, במטרה להאיץ את החדירה לשוק של פתרונות החברה. שי לב מונה למנהל הפיתוח העסקי ושותפויות, ויובל בוגר מונה לסמנכ"ל השיווק של החברה. בקלאסיק ציינו כי שני המנהלים החדשים יסייעו להרחיב את פעילותה על רקע התעניינות גדולה בפתרון שלה.

לב מגיע לקלאסיק מ-PlanetWatchers, שהוא אחד ממייסדיה ושימש סמנכ"ל התפעול שלה, ואשר עוסקת בניתוח תצלומי לוויין SAR ליישומים חקלאיים. בשלוש השנים האחרונות עמד בראש קהילת המחשוב הקוונטי הישראלית, "קיוביט". יש לא תואר במנהל עסקים ומשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

בוגר הוא יזם סדרתי, שהקים וניהל בשני העשורים האחרונים כמה וכמה חברות טכנולוגיה. כיום הוא שותף בקרן ההון-סיכון NextGen, המשקיעה בחברות בשלבים מוקדמים, ובעברו היה, בין היתר, סמנכ"ל השיווק של חברת הטעינה האלחוטית Wi-Charge וסמנכ"ל הפיתוח העסקי של ראדקום.

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ"ל ניר מינרבי, סמנכ"ל המו"פ אמיר נווה והטכנולוג הראשי יהודה נווה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות.בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

החברה גייסה עד כה 14.5 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון התבצע בחודש ינואר השנה. לא מכבר הודיעה החברה כי במסגרת שיתוף פעולה עם יבמ, אחת החברות המובילות בתחום, התוכנה שלה תהיה זמינה למשתמשים במחשבים הקוונטים של יבמ.

ספידווליו הונפקה בתל אביב לפי שווי של 130 מיליון שקל

ספידווליו הוקמה על ידי היו"ר איל זילברמן והמנכ"לית טלי שם טוב, ממייסדי חברת קווליטסט, חברת בדיקות התוכנה הגדולה בעולם, שנמכרה לקרן Bridgepoint לפי שווי של 420 מיליון דולר בשנת 2019. בעת מכירתה מנתה קווליטסט למעלה מ-3,600 עובדים, כ- 1,500 מהם בישראל.

ספידווליו פועלת בתחומי הדיגיטל והענן, שהינם התחומים הצומחים והחמים ביותר של עולם ה-IT. ממועד הקמתה לפני כשנה וחצי מיישמת החברה את אסטרטגיית הצמיחה שלה והשלימה שתי רכישות של חברות IT, CodeValue ו-Welldone Software, הפועלות בתחומי הפיתוח, הענן והדיגיטל.

לקבוצה מעל 150 אנשי פיתוח תכנה וארכיטקטורה, UX/UI ומפתחי DEVOPS.  המספקים שירותי טכנולוגיות מידע נרחבים לעשרות לקוחות בישראל, הפועלים בתחומים שונים, כגון היי-טק, בנקאות ופיננסיים, ביטחון ועוד. לחברה פתרונות המשרתים מעל 100 לקוחות מובילים בישראל בהם חברות בינלאומיות מובילות.

השוק אליו פונה החברה הינו שוק עולמי צומח בקצב שנתי של כ-22% בשנה ולפי התחזיות צפוי לעמוד על מעל טריליון דולר בשנת 2027. אסטרטגיית הנהלת החברה בדומה לאסטרטגיה שיושמה בקווליטסט, מכוונת צמיחה, מיזוגים ורכישות תוך כדי התייעלות וסינרגיה של הפעילויות הנרכשות עם פעילויות החברה.

טלי שם טוב, מנכ"לית החברה: "החזון שלנו הוא להיות החברה המובילה בתחומה בישראל ובעתיד בעולם בתחומי הדיגיטל והענן. המטרה היא לצמוח בקצב מהיר, לרבות באמצעות מיזוגים ורכישות שיגדילו את סל הפתרונות של החברה ויהוו ערך מוסף אדיר ללקוחותינו. החברה נהנית מהצמיחה שחווה ענף ה-IT ובנוסף צפויה ליהנות מיתרונות נוספים הנובעים ממיקוד אסטרטגי בתחומים הצומחים של עולם ה-IT. מאחר ולהנהלת החברה ניסיון רב בניהול חברות אז ניתן לראות כבר בשנה החולפת את תהליך ההשבחה והמיקוד האסטרטגי שבוצע בחברות הנרכשות ובתוצאות הפעילות".

הכנסות החברה לשנת 2020 עמדו על כ-77.3 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי המתוקנן הסתכם בכ-10.6 מיליון ₪ לעומת כ-2 מ' בשנה הקודמת.

האזינו לשיחה עם עמית כינור, מתכנת בכיר בקודווליו, מתוך תוכנית מס' 38 בפודקאסט שלנו:

חברת הסייבר ננולוק גייסה 11 מיליון דולר

חברת ננולוק (NanoLock Security) מניצני עוז, שפיתחה פתרון הגנת סייבר על מונים חכמים, בקרים תעשייתיים ואביזרי IoT, הודיעה על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 11 מיליון דולר. בסבב השתתפו המשקיעים הקיימים AWZ Ventures, קבוצת השקעות פרטית שבה חבר סטפן הרפר, ראש ממשלת קנדה לשעבר וכן משקיעים חדשים ובהם HIVE 2040, פלטפורמת ההון-סיכון OurCrowd ו-Atlantica Group. ננולוק גייסה בשנת 2017 5 מיליון דולר בסבב A וסך ההון שגייסה עד היום עומד על 16 מיליון דולר.

ננו-לוק, שהוקמה ב-2016, פיתחה טכנולוגיה המגינה על רכיבי קצה ממתקפות סייבר ומתקפות פנים-ארגוניות, על-ידי חסימת הכתיבה לזיכרון מכשיר הקצה ויצירת ערוץ מאובטח לעדכוני קושחה. הדבר חיוני במיוחד להתקני IoT, אשר מבוססים על פתיחת מערכות קריטיות בפני רשתות תקשורת רבות, שרמת האבטחה שלהן אינה ידועה. הפתרון של ננו-לוק הינו אגנוסטי, כלומר יכול לפעול על כל מעבד ובכל מערכת הפעלה. כמו כן, הוא אינו צורך כלל כוחות עיבוד או חיי סוללה, ועל כן מתאים במיוחד לאביזרי IoT בעלי משאבי עיבוד והספק מוגבלים כמו מדי מים וגז חכמים. ננולוק עובדת עם חברות תשתיות ותעשייה ועם ספקיות שירות ביפן, הודו, ספרד, שוויץ, סינגפור, הולנד, ארצות הברית וישראל.

מננולוק נמסר כי ההון שגויס יאפשר לחברה להאיץ את ההתקנות ואת חדירתה לשוק העולמי של אבטחת שירותי תשתית. ננולוק מעסיקה כיום עשרות עובדים במרכז המו"פ בישראל ובמשרדיה בארצות הברית, אירופה ויפן. בעקבות גיוס ההון מתכוונת החברה לגייס 20 עובדים נוספים.

ערן פיין, מייסד משותף ומנכ"ל ננולוק סקיוריטי: "אנו מרחיבים עתה באופן דרמטי את טביעת הרגל שלנו בשוק באמצעות התקנות חדשות, שותפויות אסטרטגיות ורישום פטנטים ועתה צרפנו לשורותינו מנהלים בעלי מוניטין מרשימים בתחומי הסייבר ושירותי תשתית ובעלי ידע ספציפי שיסייע לצמיחתנו והתרחבותינו והאצת ההתקנות"

באחרונה ביצעה החברה שני מינויים בכירים להנהלתה: יניר לאובשטיין, שהוביל את תחום אבטחת הסייבר במשרד האנרגיה, מונה לתפקיד סמנכ"ל פתרונות סייבר, ושגיא ברקו, שעבד במשרד ראש הממשלה ובין היתר הוביל את תחום המו"פ, מונה לסמנכ"ל המו"פ של החברה.

אחד השווקים האסטרטגיים של ננולוק הוא שוק המונים החכמים, וזאת על רקע הפריסה הגוברת של רשתות חשמל חכמות ברחבי העולם ושימוש במונים דיגיטליים מקושרים, שחשופים למניפולציות סייבר. בסוף 2020 הכריזה ננולוק על שני שיתופי פעולה משמעותיים בתחום, האחד האחד עם Genus Power Infrastructures, חברת תשתיות החשמל הגדולה ויצרנית המונים החכמים המובילה במדינה, והשני עם חברת ה-IT האיטלקית אטלנטיקה (Atlantica), ועם חברת-הבת שלה בתחום הסייבר, Atlantic Cybernext. שיתופי הפעולה הללו צפויים להוביל להטמעת הפתרון של ננולוק בעשרות מיליוני מונים חכמים.

פיין: "הפתרון שלנו מתמודד עם צורך חיוני, כפי שראינו המתקפות האחרונות נגד שירותי תשתית ותשתית קריטיות צומחות בקצב מואץ הן מבפנים והן דרך שרשרת האספקה. שום דבר לא ימנע מההאקרים להמשיך ולנסות לפרוץ את הרשתות הללו אך פתרון ה-Zero Trust שלנו ברמת המכשיר ימנע מהם להצליח".

[מקור תמונה ראשית: EESL]

הביקוש למכ"ם: הזמנות ב-56 מיליון דולר לראדא במחצית הראשונה

יצרנית המכ"מים הטקטיים ראדא (RADA) מנתניה דיווחה היום כי קיבלה ברבעון השני של 2021 הזמנות חדשות בהיקף של 32 מיליון דולר . סך ההזמנות במחצית הראשונה של 2021 הסתכם ב-56 מיליון דולר, גידול של 37% בהשוואה למחצית הראשונה של 2020. בעקבות הדיווח מזנקת מניית החברה במסחר המקדים בנסד"ק.

מרביתן ככולן של ההזמנות, כ-91%, הן עבור המכ"מים הטקטיים מבוססי התוכנה של ראדא, להגנה מפני כלי טיס בלתי מאוישים, הגנה אווירית לטווח קצר (SHORAD), וטילים וארטילריה קצרת-טווח (C-RAM). 64% מההזמנות התקבלו מהשוק האמריקאי ו-27% ממדינות אחרות ברחבי העולם. יתרת ההזמנות הינן הזמנות עבור מוצרי האוויוניקה של החברה.

דב סלע, מנכ"ל ראדא מסר כי החברה נמצאת במומנטום חיובי הנמשך אל תוך המחצית השנייה של 2021. "בדרך כלל, המחצית השנייה אצלנו חזקה יותר מהראשונה, הן מבחינת הזמנות והן מבחינת הכנסות. לכן, אנו מאשררים את תחזית ההכנסות שלנו להכנסות של מעל ל-120 מיליון דולר בשנת 2021 ומצפים כי מגמת הצמיחה של החברה תימשך אל תוך 2022."

ראדא פיתחה משפחה של מערכות מכ"ם טקטיות מבוססות תוכנה ליישומי הגנה בפני רחפנים, למערכות נ"מ לטווח קצר ולמערכות הגנה אקטיבית עבור כלי-רכב ממוגנים ומשוריינים (דוגמת מערכות חץ דורבן של אלביט ומעיל רוח של רפאל). פעילותה בתחום המכ"מים הטקטיים הובילה בשנים האחרונות לצמיחה משמעותית במכירותיה.

הערכת החברה, השוק הפוטנציאלי לפתרונות מכ"ם טקטי מסתכם בכ-6 מיליארד דולר. בסך הכול, הכנסותיה של ראדא ב-2020 הסתכמו ב-76.2 מיליון דולר, גידול של 72% בהשוואה ל-2019. בשנת 2021 היא צופה גידול נוסף של 60% ל-120 מיליון דולר.

מקורות וניוסייט הקימו חברה לפתרונות ניטור מים

חברת ניוסייט (Newsight Imaging) מנס-ציונה וחברת המים "מקורות" הודיעו על הקמת חברת סטארט-אפ משותפת בשם Watersight, שתפתח ותשווק פתרונות לניטור חכם ובקרה של איכות המים ברמת התשתיות וברמה הביתית. החברה השלימה סבב ראשון של גיוס הון בהשתתפות משקיעים אסטרטגיים. חברת ניוסייט מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. באמצע שנת 2019 היא החלה בפרוייקט משותף עם חברת מקורות לפיתוח פתרון שיבצע בדיקה ספקטרומטרית של איכות המים, באמצעות חיישן הצילום של החברה (בתמונה למעלה). המערכת מבוססת על הארת דגימת מים באמצעות מקור אור באורכי גל של 400-1100 ננומטר, וניתוח ספקטרום האותות החוזרים.

הפתרונות של החברה החדשה יתבססו על הטכנולוגיה של ניוסייט. המערכת מאירה את דגימת המים באמצעות קרן לייזר, ומנתחת את ספקטרום האותות החוזרים הנקלטים על-גבי חיישן CMOS. מדובר במערכת שטנה מאוד (בגודל של סנטימטרים) ולכן ניתן להתקין אותה גם במערכות מים גדולות וגם בברז הביתי. היא מבצעת אלפי תמונות לשנייה, ומסוגלת לזהות חומרים שונים המצויים במים ומשפיעים על איכותם.

המידע שנאסף משודר אל הענן, שם מתבצע ניתוח פרטני יותר של התוצאות באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית, אשר מפיק התראות עבור מערכות הבקרה והשליטה בתשתית ההולכה והטיפול במים. החברה מתכוונת לפתח על בסיס הטכנולוגיה הזו פתרונות ניטור עבור כל הרמות של משק המים, מבתים פרטיים ובניינים, שכונות וערים ועד ניטור תשתיות מים מדינתיות. חברת Watersight כבר ביצעה שני פרוייקט פיילוט: הראשון עם מכון המחקר שמיר שבקצרין, והשני ביחד עם המעבדה הארצית של מקורות, שבה נבדקת איכות המים במוביל הארצי.

ביידן שב לשמור על המים

בחודש שעבר הודיע ממשל ביידן כי בכוונתו להדק מחדש את הפיקוח על איכות המים במקורות מים, וזאת לאחר שממשל טראמפ הסיר חסמים רגולטוריים שנגעו להגנת המים. על פי מכון המחקר Markets & Markets, שוק בקרת איכות המים צפוי לצמוח להיקף של 4.69 מיליארד דולר ב-2025. על רקע שינוי המדיניות של ממשל ביידן בנושאי איכות סביבה, חברת תעודות הסל GlobalX אף השיקה בחודש אפריל תעודת סל חדשה סביב נושא המים הנקיים, AQWA, אשר כוללת חברות ציבוריות בתחומי האחסון, ניהול, טיפול וטיהור של מים, אשר עשויות לצאת נשכרות משינוי המדיניות והתקציבים שיוסטו לתחום.

אנליסט GlobalX אנדרו ליטל ציין בסקירה כי גישה למים נקיים הופך לאתגר גלובלי. "הדבר מחייב חשיבה מחדש של כל שרשרת האספקה של מים ומתן דגש גדול יותר לקיימות והשקעה משמעותית בתשתית המים ומוצרים ושירותים נלווים. אימוץ של מודל סביבתי יותר הינו אפשרי בהובלת שינוי מדיניות ממשלתי, חדשנות טכנולוגית ודרישה ציבורית וצרכנית".

מאסיבית מדווחת על גידול של 60% במכירת מדפסות

חברת מאסיבית (Massivit) מלוד, המפתחת מדפסות להדפסת חלקים גדולים, פרסמה אתמול (א') תוצאות מקדמיות למחצית הראשונה של 2021, אשר מהן עולה כי החברה מכרה שמונה מדפסות מהדגמים הקיימים, לעומת חמש מדפסות בתקופה המקבילה ב-2020. היקף ההכנסות מהמכירות הללו מוערך בכ-3 מיליון דולר, לעומת 1.8 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2020 – גידול של 62%. אלה הן התוצאות הפומביות הראשונות שמפרסמת החברה מאז שהונפקה בבורסה של תל אביב לפני כחצי שנה.

חברת מאסיבית הוקמה בשנת 2013 על-ידי גרשון מילר, הנחשב ליזם וטכנולוג מוערך מאוד בתחום התלת-מימד וייסד בעברו את חברת Idanit שפיתחה מכונות דפוס דיגיטליות בפורמט גדול, ולאחר מכן היה שותף גם להקמת חברת אובג'ט (Objet), שנמכרה לסטרטסיס. מאסיבית פיתחה שורה של מדפסות שמשמשות להדפסה של חלקים בנפח גדול ותבניות יציקה לשוקי הרכב, ספנות, רכבות, ריהוט, והפרסום. מדפסות החברה מאפשרות הדפסה מהירה גם של אבות טיפוס וגם של סדרות ייצור קצרות.

המדפסת האחרונה שפיתחה מאסיבית, Massivit 10000, מהווה חלופה למכונת CNC ומאפשרת להדפיס במהירות תבניות יציקה גדולות מימדים לחומרים מרוכבים כמו סיבי פחמן ופיברגלאס. בדו"ח המקדמי מדווחת החברה כי החלה לקבל הזמנות לדגם החדש, עוד לפני השקתו המתוכננת בשנה הבאה. בסך הכול קיבלה החברה במחצית הראשונה של השנה שלוש הזמנות ל-Massivit 10000, ובסך הכול לחברה 11 הזמנות עתידיות עבוד הדגם.

בתוך כך, הודיעה החברה כי היא פועלת כעת להרחבת פריסתה הגלובלית, והיא צפויה לפתוח החודש מרכזי פעילות באטלנטה ובבריסל עבור השוק האמריקאי והשוק האירופי. בשנה האחרונה חתמה החברה הסכמי הפצה גדולים עם חברות מיפן ואיטליה. לפני מספר חודשים הצטרף דדי פרלמוטר לחברה כמשקיע וכחבר דירקטוריון.

אוויאיישן השלימה את פיתוח מטוס הנוסעים החשמלי

חברת אוויאיישן (Eviation) ממושב קדימה הכריזה על השלמת הפיתוח של דגם מסחרי ומוכן-לייצור של מטוס הנוסעים החשמלי "אליס". אויאיישן נערכת כעת לבצע עד סוף השנה טיסת בכורה, שתמריא משדה התעופה של החברה בעיר ארלינגטון שבוושינגטון. החברה מעריכה כי המטוס יקבל רישיון ויחל לבצע טיסות נוסעים מסחריות בשנת 2024.

חברת אוויאיישן הוקמה ב-2015 על-ידי המנכ"ל עומר בר-יוחאי והיו"ר אביב צידון, עם תוכנית שאפתנית לחולל מהפיכה טכנולוגית ומסחרית בעולם התעופה: בניית מטוס נוסעים חשמלי, המונע על-ידי מערך של אלפי סוללות ליתיום, שיוכל לשנע נוסעים למרחקים של מאות קילומטרים במהירות גבוהה יותר מאלה של המטוסים הפועלים כיום בשוק, ובמחיר נמוך בהרבה.

לפני כשנתיים, בסלון האווירי בפאריז, הציגה אוויאיישן אב-טיפוס ראשון של המטוס, שזכה לשם "אליס". המטוס מיועד להסעה של 9 נוסעים, ועוד כ-2 אנשי צוות, לטווח של עד 1,000 ק"מ בהטענת סוללה יחידה. המטוס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות הפזורות בכל הגוף, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 740 ק"מ במהירות של עד כ-400 קמ"ש.

אחד ההבדלים בין הדגם הסופי לאב-הטיפוס הוא מספר המנועים. אם ההנעה באב-טיפוס התבססה על שלושה מנועים, בדגם המסחרי ישנם שני מנועים גדולים יותר מתוצרת מגניקס (דגם MagniX650). ב-2019 חשפה אוויאיישן את הלקוח הראשון שלה: חברת Cape Air מארצות הברית, הנחשבת למפעילת שירותי התעופה האזרחית האזורית הגדולה ביותר בעולם. היא התחייבה לרכוש מספר דו-ספרתי של מטוסים. מאז דיווחה החברה על עוד שני לקוחות שהתחייבו לרכוש עוד כ-150 מטוסים.

משמאל לימין: יו"ר אוויאיישן רועי גנצרסקי, המנכ"ל עומר בר יוחאי ונשיא החברה גרגורי דייוויס
משמאל לימין: יו"ר אוויאיישן רועי גנצרסקי, המנכ"ל עומר בר יוחאי ונשיא החברה גרגורי דייוויס

חזון התעופה החשמלית של הפילנתרופ הניו-זילנדי

אוויאיישן שייכת כיום לקבוצת קלרמונט (Clermont Group) הסינגפורית, שרכשה את הבעלות על החברה ב-2019. הבעלים של קלרמונט הוא הפילנתרופ המיליארדר ריצ'רד צ'נדלר מניו-זילנד, שאחד מדגליו העיקריים הוא קידום התעופה החשמלית.  כדי להוציא לפועל את חזון התעופה החשמלית, רכשה קלרמונט גם את חברת MagniX מסיאטל, המייצרת מנועים חשמליים למטוסים ומספקת את המנועים של מטוס "אליס". לאחר רכישת אוויאיישן, מונה מנכ"ל מגניקס, הישראלי רועי גנצרסקי, ליו"ר אוויאיישן.

בשיחה עם Techtime סיפר גנצרסקי על השלמת הפיתוח של מטוס "אליס" מאז שהציגה החברה את אב-הטיפוס ב-2019. "בשנתיים האחרונות נעשתה עבודה רבה ברמה ההנדסית, התעופתית והתפעולית. התוצאות נראות לעין בתצורה הסופית של המטוס שתאפשר טיסה פשוטה יותר, מעבר מהיר יותר לטייסים, ותפעול פשוט יותר לחברות התעופה ומפעילים."

למגניקס יש פעילות ענפה בעולם התעופה החשמלי המתפתח. היא מתמקדת בעיקר בהסבת מטוסים קיימים למטוסים חשמליים באמצעות החלפת המנועים, ויש לה כבר שיתוף פעולה עם חברת התעופה הקנדית הארבור אייר להסבת צי מטוסי הבוכנה שלה למטוסים חשמליים. לדברי גנצרסקי, "אליס", שהוא המטוס הראשון שמתוכנן מראשיתו כמטוס חשמלי, הוא חלק חשוב בפאזל המתהווה של מהפכת התעופה החשמלית.

"'אליס' ישרת חברות תעופה, תובלה, ומפעילים לפי דרישה בטווחים של עד 500 מייל. המטוס יאפשר חיבור בין ערים וישובים בצורה הרבה יותר פשוטה, מהירה, זולה, ונקייה מכיוון שהמטוס יוכל להמריא ולנחות בשדות תעופה הרבה יותר קטנים, ובמהלך יותר משעות היממה. זה יאפשר גישה נוחה יותר ותודה יותר לציבור הנוסעים. מטוס שמסוגל להטיס 9 נוסעים, או מעל טון של מטען, ללא זיהום אוויר, פחות רעש וחצי מעלות תפעול זה משהו מאוד משמעותי לענף התעופה."

האזינו לשיחה עם יו"ר אוויאיישן ומנכ"ל מגניקס, רועי גנצרסקי, מתוך תוכנית מס' 12 בפודקאסט שלנו:

זזאפפ הישראלית נחושה למגר את המלריה באפריקה

חברת הסטארט-אפ הישראלית זזאפפ מלריה (ZzappMalaria), שפיתחה פלטפורמה מבוססת AI לאיתור אזורים בסיכון גבוה להתפרצות מחלת המלריה על סמך תצלומי לוויין ודאטה ממקורות נוספים, שמה לה למטרה להוכיח את יכולתה של הטכנולוגיה שפיתחה לסייע במיגור תחלואת המלריה באפריקה.

החברה, שזכתה באחרונה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית היוקרתית של Xprize בחסות IBM Watson, מתכוונת להקדיש את כספי הפרס, כ-3 מיליון דולר, כדי להוציא לפועל מבצע מיגור ממוקד של המלריה באחת ממדינות אפריקה.

בשיחה עם Techtime הסביר מייסד ומנכ"ל החברה, ארנון חורי-יפין, כי הצלחה של מבצע כזה יכולה לשנות את האופן שבו נלחמים במגפה. "התפיסה בפועל כיום בהתמודדות מול המלריה באפריקה היא של הכלה, 'לחיות לצד המלריה'. כבר כמה וכמה שנים שעקומת תחלואת המלריה נמצאת במישור, לא עולה אך גם לא יורדת. אנחנו רוצים לנצח את המחלה ולהראות שבשימוש באמצעים הנכונים ניתן למגר אותה. בגלל זה אנחנו רוצים להתמקד במדינה אחת ולהראות שזה אפשרי, בדומה לאופן שבו ישראל היוותה עבור חברת 'פייזר' פיילוט שהדגים את יעילות החיסונים."

למגר את המחלה 'כמו פעם'

מלריה היא מחלה טפילית המועברת על ידי יתושי אנופלס, אחת המחלות הקטלניות ביותר שידעה האנושות. כמחצית מאוכלוסיית העולם חיה באזורים בסיכון להידבקות ממלריה, מתוכם מאות מיליונים נדבקים וחולים בה, ויותר מ-400 אלף אנשים מתים ממנה בכל שנה – רובם ילדים מתחת לגיל 5. נשים בהריון הן קבוצה נוספת בסיכון מיוחד. כ-95% מהתמותה ממלריה מתרחשת באפריקה.

עם זאת, ניתן למגר את המלריה על ידי טיפול במקורות המים העומדים בהם מתרבים היתושים- כך עשו מדינות רבות, והחלוצים בישראל היו מהראשונים לעשות זאת. אולם באפריקה הטרופית מבצעים אלו קשים לתכנון, ניהול וניטור.

זזאפפ מלריה שמה לה למטרה לאפשר מבצעי מיגור כאלה. הטכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית שזזאפפ פיתחה משתמשת בתמונות לוויין לצד נתוני גשם וטופוגרפיה על מנת למפות מחוזות, כפרים ומקורות מים. עבור כל כפר, המערכת מבצעת סימולציה של אלפי אסטרטגיות פעולה אפשריות וממליצה על הטובה ביותר. עד כה, האפליקציה הייתה בשימוש ב-6 מדינות אפריקאיות, והוכח שהיא מעלה את כמות מקורות המים המטופלים, חוסכת זמן, ומשפרת את אפקטיביות המבצעים בצורה משמעותית.

בקרוב צפויה החברה לפרסם תוצאות של פיילוט שביצעה בגאנה. פרויקט הדגל של החברה הוא מבצע מתוכנן במדינת האי סאו טומה ופרינסיפה (São Tomé and Príncipe) לחופיה המערביים של אפריקה שבו היעד השאפתני הוא מיגור מוחלט של המלריה בתוך פחות משנה. החברה פועלת בשיתוף ארגון הבריאות הבינלאומי, הקרן של ביל ומלינדה גייטס, גופי מחקר, עמותות וגורמי ממשל מקומיים.

זזאפפ, אשר הוקמה ב-2017, היא חברת-בת של חברת סייט אבחון (Sight Diagnostics). יפין-חורי מספר שהחזון מאחורי הקמת זזאפפ נולד במהלך עבודתו בסייט. "סייט פיתחה בדיקות לאבחון מלריה. הייתי עד לסבל הרב של חולים במלריה. באתי לדירקטוריון החברה וביקשתי להקים חברה שתתמקד במיגור המחלה, והם נתנו לי את ברכת הדרך."

[בתמונה למעלה: צוות זזאפפ מלריה]

 

צ'ק-קאפ גייסה 35 מיליון דולר

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap), שפיתחה גלולת רנטגן לגילוי פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס, הודיעה היום כי השלימה גיוס הון של 35 מיליון דולר בהקצאת מניות פרטית למשקיעים מוסדיים. בסך הכול, מכרה החברה למשקיעים כמעט 30 מיליון מניות במחיר של 1.35 דולר למניה. גיוס זה מצטרף לשלושה גיוסים שביצעה החברה, גם כן באמצעות הקצאת מניות למשקיעים מוסדיים. ב-2020 היא גייסה 25.9 מיליון דולר. בסוף מרץ 2021 הסתכמה קופת המזומנים של החברה בכ-34 מיליון דולר.

מהחברה נמסר כי בכוונתה להשתמש בכספי הגיוס להמשך קידום הפיתוח הקליני, ובכלל זה ההיערכות לניסוי המרכזי (pivotal) שאמורה החברה לערוך בארצות הברית במהלך 2022. בחודש מרץ אישר ה-FDA את קיום הניסוי, ולאחריו תוכל החברה להגיש בקשה לאישור שיווק מה-FDA. בעקבות ההודעה צונחת מניית החברה היום בנסד"ק בכ-20%. להערכת החברה, הגיוס מספק לה את ההון הדרוש להשלמת הניסוי הפיבוטלי ולהגעה אל השוק.

צ'ק-קאפ פיתחה פתרון ידידותי למשתמש לביצוע בדיקת-סקר לגילוי פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. הפיתוח נועד לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות המובילות לתמותה הגבוהה מסרטן המעי-הגס. הנכונות הנמוכה של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את בדיקת הסקר המקובלת, הקולונסקופיה, שהיא הליך פולשני ובלתי נעים. ההיענות הנמוכה מביאה לכך שמקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר סיכוי ההחלמה נמוכים לאין שיעור.

המערכת של צ'ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות, ובנוסף, תוכנה המעבדת את המידע לכדי מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס. זוהי בדיקה בלתי פולשנית שאינה הכנה מוקדמת כמו למשל ניקוי המעי, כפי שנעשה בתהליך קולונסקופיה. הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

מיזם הרחפנים הלאומי החל בפיילוט מעל העיר חדרה

מיזם הרחפנים הלאומי של ישראל החל בימים אלה בניסוי רחב-היקף הכולל טיסות רחפנים מעל לבתים ותושבים בשטחה של העיר חדרה. מדובר בשלב השני מתוך סדרה של שמונה הדגמות הצפויות להתבצע במהלך השנתיים הקרובות, אשר במהלכן יבוצעו עשרות אלפי גיחות בשמי העיר חדרה.

המיזם, שמקורו בשיתוף פעולה בין רשות החדשנות, משרד התחבורה (באמצעות חברת נתיבי איילון), רשות התעופה האזרחית (רת"א) ומנהלת תחבורה חכמה, הוקם לטובת קידום היכולת להפעלת רחפנים לשימוש בתועלת הציבור. כמו כן, פועל המיזם להקמת רשת נתיבים אוויריים ארצית מנוהלת לשימוש ברחפנים לטובת שינוע תרופות, בדיקות וציוד רפואי, משלוחים בשוק הקמעונאי ועוד.

בשנה וחצי האחרונות בוצעו פעילויות שונות שמטרתן צבירת ביטחון וידע והיכרות עם דרישות הרגולציה. במרץ 2021 בוצעה ההדגמה הראשונה במסגרת סדרה בת 8 הדגמות תחת תכנית הפיילוטים של רשות החדשנות בשיתוף המיזם. בהדגמה זו השתתפו 5 קבוצות של חברות שהטיסו כ-20 רחפנים וביצעו מעל 2,000 גיחות בשמי העיר חדרה שנוהלו תחת מערכת שו"ב אחת אחודה.

המרחב האווירי מנוהל במערכת בקרה אוטונומית המופעלת ממרכז השליטה האווירי של חברת נתיבי איילון. הרחפנים ביצעו כ-300 גיחות ביום מעל שטחים פתוחים, כאשר כל רחפן מדמה ביצוע משימה מסוגים שונים: החל ממשלוחי מזון, דרך הובלת תרופות וציוד רפואי, ועד לשירותים חקלאיים שאותו הקצתה מערכת השליטה האוטונומית של החברה הספציפית.

ממנהלי המיזם נמסר כי ההישגים המרכזיים בהדגמה הראשונה היו הוכחת היכולת לניהול מרחב אווירי אחוד למספר חברות השולטות בצי רחפנים אוטונומי, טיסה בסביבה מרובת רחפנים בצורה מתואמת ובטוחה וחציית כבישים. בכך הפכה ישראל לאחד מאתרי הניסוי המתקדמים בעולם בתחום זה.

בימים אלה החלה ההדגמה השנייה בסדרה, במסגרתה משתתפות חברות לניהול ותפעול רשתות רחפנים אוטונומיים אשר זכו לתמיכת רשות החדשנות כחלק מתוכנית הפיילוטים של הרשות וכן חברות וגופים נוספים בעלי ציי רחפנים המעוניינים לקחת חלק מהניסוי המוביל בעולם.

קפיצת המדרגה בהדגמה זו הינה הטיסות המבוצעות בתוך שכונות מגורים ברחבי העיר חדרה. כמו כן, יבוצעו הדגמות של משלוחים מקצה לקצה- מרגע ההזמנה מבית העסק באמצעות אפליקציה ועד ללקוח. מדובר בפעם הראשונה בה יבוצעו טיסות משלוח בתוך שכונות מגורים ממנחתים בנקודות מפתח בעיר על כלל המשמעויות (בסמוך לעסקים, מוסדות חינוך, מוסדות ציבור ועוד.

הטיסות יבוצעו על ידי שש חברות ישראליות בתחום הרחפנים ובהן קאנדו, פלייטק, הרטק, אייווייז דרונז, היילנדר ורובוטיקה כחול-לבן. כמו כן צפויים להצטרף גם משטרת ישראל, כבאות ארצית ופקע"ר. ההטסה המשותפת תנוהל ותתועדף באופן אוטונומי ממרכז הפיקוח האווירי של חברת נתיבי איילון. במרכז זה, ניתן לראות את פעילות המערכת הממוחשבת האוטונומית לניהול ופיקוח אווירי לרחפנים הטסים בחדרה, באופן שידמה מצב בו עשרות או מאות רחפנים – בעתיד – טסים בשמי ערי המדינה במשימות שונות, תוך התנהלות במרחב אווירי אחיד. המערכת  תדע לתעדף בין הטיסות ולפנות את המרחב האווירי בעת כניסת כלי טיס גדול או כלי טיס של אחד מגופי החירום בקרות אירוע.

[מקור תמונה עליונה: רשות החדשנות]

סוני מאמצת את טכנולוגיית התקשורת של ואלנס ליישומי רכב

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון, וחברת סוני סמיקונדקטור הכריזו על שיתוף פעולה, שבמסגרתו תסייע ואלנס לסוני להתאים את הדורות הבאים של חיישני הרכב שלה, לתקן A-PHY של ארגון התקינה הבינלאומי MIPI. מדובר בתקן חדש המסדיר את ממשק התקשורת שבין החיישנים והצגים ברכב לבין יחידות המחשוב. מדובר למעשה בהכרזה של סוני כי היא מאמצת את הטכנולוגיה של ואלנס, וזאת מאחר שתקן A-PHY מתבסס במלואו על שבבי התקשורת של ואלנס, המאפשרים להעביר נתונים בין מערכות הרכב במהירות של עד 16 ג'יגה-ביט לשנייה על-גבי כבל יחיד.

MIPI הוא ארגון התקינה המוביל בעולם המובייל והוא כולל את השמות הבולטים בתעשיית האלקטרוניקה והשבבים. לאור השימוש הגובר בממשקי תקשורת והעברת נתונים בין מערכות הרכב, פרסם הארגון לפני כשנה תקן ראשון עבור עולם הרכב, A-PHY, המיועד להבטיח את הביצועים של מערכות הבטיחות, המידע והבידור ברכב.

למעשה, ואלנס וסוני היו בין תריסר החברות שהיו שותפות לקבוצת העבודה המצומצמת שהיתה אחראית לגיבוש התקן, לצד אינטל, און-סמי, ST ועוד. המפרט מספק בסיס משותף לחברות שבבים, יצרניות מצלמות וחיישנים, חברות תוכנה ויצרניות רכב לפיתוח פתרונות משולבים בסטנדרט אחיד. וכאמור, הוא משקף במדויק את הטכנולוגיה שפיתחה ואלנס. שבבי התקשורת של החברה מאפשרים להעביר תכני וידאו ואודיו לא דחוסים, ונתונים בפורמטים ובפרוטוקולים שונים כמו USB ואיתרנט, במהירות אולטרה מהירה ועל-גבי צמד חוטי נחושת (UTP) פשוטים למרחק של עד 15 מטר.

הדבר פותר בעיות חומרה מרכזיות במכונית, כמו משקלה הרב של הכבילה ברכב וההפרעות האלקטרו-מגנטיות העשויות לפגוע באיכות האות. שיתוף הפעולה בין ואנלס לסוני הוא דיבידנד מסחרי ראשון להתבססות של תקן MIPI על הטכנולוגיה של ואלנס וממחיש את היתרון התחרותי שלה בשוק.

S-Class של דיימלר כוללים את השבב הקודם של ואלנס

חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה. הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בינואר 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לצורכי התקשורת בתוך הרכב.

בסוף 2016 הכריזה ואלנס על שיתוף פעולה עם דיימלר, שבחרה בשבב הקודם שלה, VA6000, לאספקת תשתית התקשורת של מערכות הבידור והטלמטיקה במכוניות שלה. דגמי 2021 S-Class כבר כוללים את השבבים של ואלנס. בחודש שעבר הודיעה ואלנס על הסכם מיזוג עם חברת SPAC שיסלול את דרכה של החברה לבורסה של ניו יורק (NYSE) לפי שווי שוק ראשוני של כ-1.16 מיליארד דולר.

האזינו לשיחה עם סמנכ"לית השיווק של ואלנס, דנה זליצקי, מתוך תוכנית מס' 6 בפודקאסט שלנו:

קוגנטה ולדרטק הכריזו על שיתוף פעולה בתחום הכלים החקלאיים האוטונומיים

[בתמונה: המחשה של פלטפורמת LeddarVision. מקור: LeddarTech]

חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות ווחברת Leddartech הקנדית הכריזו על שיתוף פעולה לפיתוח פתרון מלא לפיתוח, אימון ובדיקה של מערכות נהיגה אוטונומית עבור כלים חקלאיים. הפתרון המשותף יתבסס על פלטפורמת היתוך החיישנים LeddarVision של לדרטק, המבצעת את עיבוד התמונה ויצירת תמונת העולם מתוך המידע הגולמי המגיע מהחיישנים השונים, והסימולטור של קוגנטה, המייצר סביבות וירטואליות ריאליסטיות המאפשרות לאמן מערכות בטיחות ונהיגה ולבדוק את ביצועיהן בתרחישים שונים. בשנה שעברה רכשה לדרטק את VayaVision הישראלית, שפיתחה תוכנה להיתוך חיישנים (sensor fusion), והיא תהיה מעורבת בשיתוף הפעולה עם קוגנטה.

זהו שיתוף פעולה ראשון שעליו מכריזה קוגנטה מחוץ לתעשיית הרכב המסורתית. עולם המכונות החקלאיות נחשב לאחד המתקדמים בכל הנוגע לאימוץ טכנולוגיות אוטונומיות. למעשה, השימוש במערכות אוטונומיות בסיסיות בענף החקלאות החל כבר לפני עשרים שנה, עם הטרקטורים של חברת Deere, שידעו להתנייד בשדה באופן אוטומטי אך בקווים ישרים בלבד. כיום, החלו לפתח מכונות מתוחכמות יותר המסוגלות לבצע באופן אוטונומי פעולות כמו זריעה, קציר, איסוף תבואה, טיפול בגידולים חקלאיים ושינוע. בתחילת השנה חשפה דיר את משפחת הטרקטורים ומכונות הקומביין האוטונומיים John Deere X, המטפלים בקרקע, זורעים וקוצרים באופן אוטונומי לחלוטין. על פי Markets&Markets, שוק הכלים החקלאיים האוטונומיים צפוי לצמוח בקצב מהיר בשנים הקרובות ולגלגל כבר ב-2025 כ-20 מיליארד דולר.

קוגנטה פיתחה פלטפורמה וירטואלית המשמשת לאימון ובדיקת מערכות ADAS ונהיגה אוטונומית, עוד לפני שהרכב יורד לכביש לצורך בדיקות שטח. המערכת מבוססת על מספר שכבות: סביבה סטטית, סביבה דינמית, חיישנים וענן. הסביבה הסטטית בנויה מהדמיה ריאליסטית של ערים שלמות, כולל רחובות, עצים, פגמים בכביש ועוד. השכבה הדינמית מדמה את ההתנהגות של נהגים אחרים בדרך ושכבת החיישנים מדמה את המידע המגיע מכל אחד מ-40 החיישנים השונים המצויים כיום בכלי-רכב אוטונומיים.

האזינו לשיחה עם סרג'יו נאכט, סמנכ"ל המו"פ של קוגנטה, מתוך תוכנית מס' 37 בפודקאסט של Techtime: