אוטומקס תשווק בישראל את רובוט הטעינה החשמלית של מדיגוס

יבואנית הרכב אוטומקס מוטורס (Automax Motors) חתמה על הסכם הפצה בלעדי עם חברת Charging Robotics, חברת-בת בבעלות מלאה של חברת מדיגוס, אשר מפתחת משטח רובוטי לטעינה אלחוטית של כלי-רכב חשמליים. במסגרת ההסכם, עם השלמת הפיתוח אוטומקס תשמש כמפיצה הבלעדית של משטח הטעינה של צ'ארג'ינג רובוטיקס בישראל וביוון למשך חמש שנים, עם אופציה להארכת החוזה לחמש שנים נוספות. ההסכם מקנה לאוטומקס גם זכות לרכוש עד כ-5% ממניותיה של צ'רג'ינג רובוטיקס בחמש השנים הבאות לפי הערכת שווי חברה של כ-30 מיליון דולר.

צ'ארגינג רובוטיקס הוקמה בתחילת 2021 על ידי חברת מדיגוס על בסיס פטנט בתחום הטעינה האלחוטית שרכשה תמורת 75 אלף דולר. המערכת שמפתחת צ'ארגינג רובוטיקס היא למעשה משטח אוטונומי המתחבר באופן אוטומטי למערכת טעינת הסוללה במכונית החשמלית ומבצע את הטעינה באמצעות השראה אלקטרומגנטית, ללא צורך בכבלים. מדובר במערכת ניידת, שתאפשר לספק שירותי טעינה לפי דרישה, בכל מקום ובכל זמן. בשלב זה לא ידועים פרטים טכניים נוספים על המערכת, כמו למשל מהירות הטעינה, וגם לא מתי צפוי להסתיים הפיתוח. לפי חברת המחקר Meticulous Market, שוק הטעינה האלחוטאית לכלי רכב חשמליים, שעדיין מצוי בחיתוליו, יצמח עד ל-827 מיליון דולר ב-2027.

מדיגוס היא חברת מכשור רפואי שפיתחה מכשיר בשם MUSE לטיפול בצרבת כרונית. החברה מחזיקה גם בחברת ScoutCam המפתחת מצלמות מיניאטוריות לעולם המכשור הרפואי וליישומי בדיקה בעולמות התעופה, החלל והתחזוקה. בשנתיים האחרונות רכשה מדיגוס גם שתי חברות קטנות בתחום הסחר האלקטרוני.

קלארוטי גייסה 140 מיליון דולר

חברת הסייבר התעשייתי התל אביבית קלארוטי (Claroty) הודיעה היום על השלמת גיוס בסך 140 מיליון דולר בסבב D. על פי מאגר הנתונים Crunchbase, זהו סבב ההשקעה הגדול ביותר אי-פעם של חברת סייבר תעשייתי. הסכום שגויס ישמש את קלארוטי להמשך ההתרחבות הגלובלית במגזרי התעשייה ולגיוס עובדים. את הסבב הובילו קרן הצמיחה Century II של Bessemer Venture Partners, שהוקמה במטרה להשקיע בחברות צמיחה, וקרן 40 North, שהיא זרוע ההשקעות של Standard Industries. משקיעים אסטרטגיים נוספים שהשתתפו בסבב הם LG וקרן ההשקעות של I Squared Capital, וכן המשקיעים הקודמים בחברה: Team8, סימנס, רוקוול ושניידר אלקטריק. בסך הכל, עד היום גייסה קלארוטי כ-235 מיליון דולר.

קלארוטי עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם חברת התרופות Pfizer בכדי לאבטח את שרשרת האספקה של חיסוני הקורונה. בחודש שעבר היא חשפה חולשת אבטחה חמורה בסדרת הבקרים העדכנית של סימנס SIMATIC S7 1200/1500, הנמצאים בשימוש נרחב בתעשייה. החולשה הזו מאפשרת לתוקפים להחדיר קוד בצורה סמויה, שאיננה ניתנת לזיהוי, לתוך מערכת ההפעלה של הבקר. מדובר ביכולת הנחשבת ל"גביע הקדוש" של האקרים, ואשר הושגה עד עתה רק במקרים בודדים, שאחד מהם הוא Stuxnet שהשחית חלק גדול מהסרקזות של תוכנית הגרעין האיראנית.

חברת קלארוטי מתמקדת בתחום הסייבר התעשייתי. היא הוקמה בשנת 2015 באמצעות קבוצת Team8 שהוקמה על-ידי יוצאי 8200. החברה מעסיקה כ-200 עובדים בעולם, יותר ממחציתם במרכז הפיתוח בתל אביב. החברה דיווחה על גידול של 110% במספר הלקוחות בשנה האחרונה. בעקבות הגיוס החברה צפויה להגדיל את כוח האדם בכ-50% עד סוף השנה. הפלטפורמה של קלארוטי, Claroty Platform, מתחברת אל התשתיות הקיימות של הלקוח, ומספקת מגוון מלא של בקרות אבטחת סייבר תעשייתיות לגילוי איומים, ניהול סיכונים וחולשות אבטחה, וגישה מרחוק מאובטחת.

חשפה 120 חולשות אבטחה בבקרים תעשייתיים

צוות החברה חשף עד היום יותר מ-120 חולשות אבטחה חדשות בתחומי הבקרים התעשייתיים (ICS). כך למשל, בחודש ספטמבר 2020 היא חשפה חולשות אבטחה קריטיות בתוכנת CodeMeter של חברת Wibu-Systems AG, שהיא אחת מהתוכנות הנפוצות בעולם המותקנת במערכות בקרה תעשייתיות. החולשות שהחברה גילתה מאפשרות לעקוף את החתימות הדיגיטליות המגינות על המוצר, לשנות רישיונות קיימים ואפילו לזייף רישיונות תקפים. משנת 2020 חלה עלייה ניכרת בתדירות ובהיקף הנזק של מתקפות סייבר נגד ארגונים שנמצאים בבסיס התשתית הקריטית ושרשרת האספקה העולמית. על פי Cybersecurity Ventures, הנזק ממתקפות כופרה צפוי להגיע עד שנת 2031 ל-265 מיליארד דולר, לעומת 20 מיליארד דולר בלבד ב-2021.

מנכ"ל קלארוטי, יניב ורדי (בתמונה למעלה), אמר שהמשימה של החברה היא לאפשר נראות, המשכיות עסקית ועמידות לארגונים בכל מגזרי התעשייה. "הפתרונות שלנו מגינים ביעילות על כל המכשירים וההתקנים של אתרי תעשייה המחוברים לרשת, לרבות כל נכסי הטכנולוגיה התפעולית (OT), האינטרנט של הדברים (IoT) וה-IoT התעשייתי (IIoT). ההשקעה החדשה, בהשתתפות הקרנות והארגונים המובילים בעולם, מספקת את הדלק הדרוש לנו כדי להמריא על בסיס אסטרטגיית המוצרים המוכחת שלנו בשוק צומח במהירות, עם צוות הנהלה ברמה עולמית ורשת שותפים חזקה".

4iG משתלטת על חלל תקשורת; נקודת השמיים של עמוס-3 תעבור לממשלת הונגריה

חברת חלל תקשורת, המפעילה את ארבעת לוויני עמוס, דיווחה הבוקר כי היא מצויה במשא ומתן עם חברת התקשורת ההונגרית 4iG לרכישת השליטה מחברת חלל-תקשורת. לפי מזכר ההבנות שנחתם בין שתי החברות, החברה ההונגרית תרכוש כ-51% ממניות חלל-תקשורת תמורת כ-215 מיליון שקל, לפי מחיר של 8.5 שקל למניה, המשקף פרמיה של כ- 68% על מחיר הממוצע של המניה בבורסה בחצי השנה האחרונה. השלמת העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים ואישור בעלי המניות, והצדדים מעריכים כי היא תיסגר סופית ברבעון הרביעי של השנה. בעקבות ההודעה מזנקת הבוקר מניית חלל בכ-20% בבורסת תל אביב.

חברת 4iG, הנסחרת בבורסה של בודפשט לפי שווי שוק של כ-200 מיליון דולר, עוסקת בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת. רכישת חלל-תקשורת, שהיא הרכישה הזרה הראשונה שהיא מבצעת, הינה חלק מהאסטרטגיה של 4IG להפוך לספקית בינלאומית של שירותי תקשורת לוויינית. באחרונה זכתה 4IG במכרז של ממשלת הונגריה לשיגור והפעלה של לוויין לאומי. כיום מקבלת הונגריה שירותי תקשורת לוויינית מחלל-תקשורת, באמצעות הלוויין עמוס-3.

עמוס-3 ממוקם בנקודת השמיים W4. נקודה זו שייכת לפי החלוקה של האו"ם לממשלת הונגריה. ב-2004 החכירה ממשלת הונגריה את השימוש בנקודה לחלל-תקשורת, ששיגרה לשם את הלווין עמוס-3 ב-2008. חוזה החכירה מסתיים ב-2024 ונקודת השמיים תחזור לבעלות ממשלת הונגריה, שכאמור קיימה מכרז בקרב המגזר הפרטי בהונגריה להפעלה של לוויין לאומי. במכרז זכתה חברת CarpathiaSat Hungarian Space, שהיא מיזם משותף של 4IG ועוד שתי חברות הונגריות. לפי ההסכם המתגבש בין 4IG וחלל-תקשורת, הלוויין הלאומי החדש יאופיין ויתוכנן על ידי חלל-תקשורת

מנכ"ל חלל תקשורת, דן זיצ'ק (בתמונה למעלה), אמר כי מדובר במהלך חשוב ביישום התוכניות האסטרטגיות של חלל-תקשורת. "כניסתה של 4iG ההונגרית כבעלים, תסייע במימוש התוכנית האסטרטגית של חלל-תקשורת, שעיקרה מעבר מאספקת קיבולת לוויינית לספק שירותי תקשורת על גבי לוויין הכוללים, בין השאר, שירותים מנוהלים, שירותים מקצה לקצה ומתן פתרונות מתקדמים בשרשרת הערך כגון אפיון, תכנון, הקמה ותפעול רשתות התקשורת הלוויינית. כניסתה של 4iG, באמצעות הזרמת הון לתוך החברה, תשפר בצורה משמעותית את חוסנה הכלכלי והיכולת שלה לעמוד בהתחייבויות העתידיות".

לראיון מיוחד עם מנכ"ל חלל תקשורת: "עמוס 17 הוא מנוע הצמיחה שלנו"

אתגר חדש למובילאיי: אנבידיה רוכשת את DeepMap

חברת אנבידיה (Nvidia) מוסיפה נדבך משמעותי לאסטרטגיה שלה בתחום הרכב. החברה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ DeepMap מפאלו-אלטו, שנוסדה ב-2016 ופיתחה פלטפורמה ליצירת מפות ברזולוציית HD עבור מערכות בטיחות ונהיגה אוטונומית. בעקבות הרכישה, התוכנה של דיפ-מאפ תוטמע בפלטפורמת הרכב של אנבידיה, Nvidia Drive, כך שכל מכונית המצוידת בפלטפורמה של אנבידיה תשתתף במלאכת יצירת ועדכון המפות. סכום העסקה לא נחשף.

העיסקה מעניקה לאנבידיה טכנולוגיה חשובה בתחרות מול אינטל על שוק הרכב החכם. יכולת המיפוי האוטומטית היא מרכיב חשוב באסטרטגיה המשותפת של אינטל ושל חברת מובילאיי הישראלית, אשר פיתחה את טכנולוגיית REM mapping הנמצאת כבר בניסויים בקנה מידה גדול מאוד. אומנם הרעיון דומה, אולם הפלטפורמה של מובילאיי נמצאת בשלב מתקדם ובשל יותר מבחינת הפריסה שלה בשטח. החברה דיווחה לפני מספר חודש שיותר מ-2 מיליון כלי-רכב כבר משתתפים במלאכת המיפוי. בחודש ינואר דיווחה החברה שבפיילוט שערכה בעיר מינכן פלטפורמת המיפוי סיפקה תוך מספר ימים מידע מדויק על 20 קילומטר כבישים.

חברת דיפ-מאפ הוקמה על-ידי המנכ"ל ג'יימס וו והטכנולוג הראשי מארק ווילר. החברה פיתחה תוכנה אשר אוספת מידע על הדרך והכביש מן החיישנים המותקנים בכלי-רכב מקושרים, כמו למשל המצלמות וחיישני ה-LiDAR המותקנים במערכות ה-ADAS או במערכות התמצאות סביבתית אחרת של הרכב. התוכנה מצליבה את המידע הוויזואלי הזה עם נתוני מיקום של הרכב במרחב התלת-מימדי, ויוצרת בענן מפות מפורטות ברזולוציה גבוהה עבור מערכות ממוחשבות של נהיגה אוטונומית.

מדובר בנדבך קריטי עבור מערכות הנהיגה האוטונומית העתידיות אשר צריכות לסייע למחשב להבין טוב יותר את הסביבה שבה המכונית נמצאת. מהסיבה הזאת הססמא של החברה היא שהיא מייצרת מפתו עבור מכונות ולא רק עבור בני אדם. להערכת דיפ-מאפ, התוכנה שפיתחה מצליחה לייצר מפות ברמת דיוק של סנטימטר ולספק לכלי הרכב עדכונים בזמן אמת על שינויים בכביש, באמצעות טכנולוגיית עדכון מרחוק (OTA). בין לקוחות החברה: פורד, דיימלר ובוש.

חברת אורה אייר הונפקה בתל אביב לפי שווי של 132 מיליון שקל

חברת אורה אייר, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי וטיהור זיהומים באוויר, לרבות נגיפי קורונה,, השלימה הנפקת מניות לציבור בבורסה של תל אביב, שבה גייסה כ-35 מיליון שקל לפי שווי של כ-132 מיליון שקל. החברה הוקמה על-ידי שני האחים אביעד ואלדר שניידרמן, לאחר שהשתחררו משירות ארוך בצבא. משקיעה מרכזית בחברה היא  קבוצת א.י אלקטרוניקה, שהיא גם הבעלים של חברת שירהטק (Shiratech) ואחראית על ייצור המערכות של אורה אייר.

אורה אייר פיתחה אביזר ביתי בגודל של 38 ס"מ על 38 ס"מ אשר מבוסס על חיישנים, מעגל אלקטרוני ומערכת טיהור האוויר, המסוגלת לטהר את האוויר בחדר ממוצע בקצב של 2.5 פעמים בשעה. החיישנים בודקים את כל החלקיקים המצויים באוויר, מזהים תופעות יוצאות דופן או עלייה מסוכנת בזיהום, מטהרים את האוויר ומחזירים אותו אל החדר.  לדברי החברה, המכשיר מאפשר לאנשים לשהות ללא חשש בחללים סגורים. בניסוי משותף שערכה החברה עם בית החולים שיבא התקבלו תוצאות לפיהן הפתרון של אורה אייר הצליח להשמיד 99.9% מהווירוסים.

המערכת מבצעת מדידה בזמן אמת של פרמטרים גנריים כמו טמפרטורה, לחות, כמות הפחמן הדו-חמצני, גאזים אורגניים ועוד, וגם משווה בין האוויר בתוך החדר ומחוץ לחדר. לטכנולוגיה ישנם יישומים נוספים מלבד ניטור נגיפי קורונה. מערכת הבקרה האלקטרונית יודעת לנתח את הממצאים ולהשוות אותם לתרחישים שונים המאפשרים לייצר תמונת מצב מורכבת. כך למשל, היא מזהה שריפה בחדר עוד לפני שיש עשן, באמצעות זיהוי רמה גבוהה של מולקולות פלסטיק שרוף ופחמן דו-חמצני המאפיינים את התופעה. המכשיר כולל מערכת שאיבה ושאיפה המאפשרת לסרוק את כל האוויר המצוי בחדר.

פילטרים מיוחדים לחולי אסתמה

היא מפעילה מערך טיהור המבוסס על מספר שלבים: סינון של גופים גדולים באמצעות מסנן פיסי, חשיפת האוויר העובר דרכו לקרינה בתדר UV-C, שהיא קרינה אולטרה-סגולה המשמשת לפירוק גאזים ולהשמדת חומרים ביולוגיים באמצעות הרס החומר הגנטי (DNA ו-RNA), העברת האוויר דרך מסנן נוסף הסופח חלקיקים מאוד קטנים הכולל טכנולוגיה מבוססת נחושת אשר מונעת גידול חיידקים באבזר הטיהור עצמו. בשלב הסופי היחידה מייצרת יונים חיוביים ושליליים באוויר המוחזר לחדר. הם משפרים את איכות האוויר ופוגעים במזהמים ביולוגיים.

מהתשקיף שהגישה החברה לבורסה עולה כי הכנסותיה ב-2020 הסתכמו ב-3.78 מיליון דולר. כמו כן, בתשקיף מפרטת החברה תוכניות לפיתוח פלטפורמה אנליטית מבוססת בינה מלאכותית ולמידת מכונה שתאפשר להפיק תובנות מן המידע שאוסף המכשיר עבור יישומים של רפואה חכמה, ביטוח ועוד. כמו כן, החברה מפתחת סנסורים נוספים שירחיבו את מגוון המזהמים שהמערכת מאתרת בחללים סגורים ופתוחים, וכמו כן פילטרים מתקדמים המתבססים על חומרים כדוגמת נחושת ואבץ עבור חולי אסתמה ואנשים הסובלים מאלרגיות למיניהן.

מגל תאבטח את אחד משדות התעופה העמוסים בעולם

מגל (Magal) דיווחה השבוע כי זכתה במכרז להקמה של מערך אבטחה היקפית של שדה תעופה גדול באסיה. במגל ציינו כי מדובר באחד משדות התעופה העמוסים ביותר בעולם בתעבורת סחורות ונוסעים. לדברי מגל, שדה התעופה נמצא בתהליך התרחבות ושדרוג תשתיות וההגנה ההיקפית מתפרסת על פני עשרות קילומטרים. ההיקף הכספי של החוזה נאמד במיליוני דולרים.

מערך האבטחה יתבסס על מערכות מתוצרת חברת Senstar שבבעלותה המלאה של מגל, והוא יכלול גלאי חדירה שיותקנו על גבי גדרות ויוטמנו מתחת לאדמה, וכן פלטפורמת ניתוח וידיאו שתתממשק עם מערך מצלמות האבטחה שפרוסים בשדה התעופה.

חברת מגל ביצעה באחרונה רה-ארגון משמעותי (Magal), שבמסגרתו מכרה את חטיבת הפרויקטים (Integrated Solutions) שלה ליצרנית המל"טים אירונאוטיקס, שבבעלות רפא"ל, בתמורה לכ-35 מיליון דולר. פעילות מגל היתה מחולקת לחטיבת מוצרים וחטיבת פרויקטים.

במסגרת חטיבת המוצרים, מגל מפתחת מערכות אבטחה המתבססות על חיישנים דוגמת סיבים אופטיים, חיישני מגע ורעש, חיישני מיקרוגל המייצרים שדה אלקטרומגנטי בשטח מוגדר, וגם ניהול ואנליטיקה של מצלמות אבטחה במעגל סגור. חטיבת המוצרים מתבססת על פעילות חברת Senstar הקנדית, שאותה רכשה מגל מדיימלר-בנץ בשנת 1997. המו"פ והייצור של סנסטאר נמצאים בקנדה. למעשה, כל כוח האדם של מגל בישראל, כ-250 עובדים, השתייך לחטיבת הפרויקטים. הכנסותיה של מגל ברבעון הראשון של 2021, תחת המתכונת הארגונית החדשה, הסתכמו ב-6.5 מיליון דולר, לעומת 7.6 מיליון דולר ברבעון המקביל. 

הסכם הפצה לאייסקיור בברזיל

חברת אייסקיור (IceCure Medical), שפיתחה מכשיר להקפאה והשמדה של גידולים סרטניים בהליך זעיר-פולשני, דיווחה השבוע על חתימת הסכם הפצה בברזיל. ההסכם נחתם עם חברת KTRFIOS IMPORTACAO E EXPORTACAO LTDA, המתמחה בשיווק מכשור רפואי ופועלת עם חברות בינלאומיות מובילות בעולם המכשור הרפואי. הסכם זה מתווסף לשורה של הסכמי ההפצה שנחתמו לאחרונה באיחוד האמירויות, בהודו, בתאילנד ובמדינות נוספות.

במסגרת ההסכם, המפיצה התחייבה לרכוש מערכות ProSense של אייסקיור בהיקף מינימלי של כ- 6.625 מיליון דולר במשך 5 שנים. ההסכם מותנה בקבלת האישורים הרגולטוריים המקומיים, להערכת אייסקיור האישורים צפויים להתקבל תוך 18 חודשים לכל היותר על כל האינדיקציות שעבורן מיועד המכשיר, לרבות גידולים סרטניים בשד, בכליות, בריאות ובכבד.

בחודש שעבר דיווחה אייסקיור על תוצאות ביניים חיוביות מניסוי קליני נרחב שעורכת החברה בשנים האחרונות בארצות הברית בקרב חולות בסרטן שד. החברה ממתינה כעת לאישור מצד ה-FDA לטיפול בסרטן השד. בתחילת חודש אפריל הכיר ה-FDA במכשיר של אייסקיור כ"מכשיר רפואי פורץ דרך".

אייסקיור, שהוקמה ב-2006, פיתחה מערכת הפועלת בשיטה הקרויה Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה. המערכת של אייסקיור מאפשרת לבצע את ההליך באופן זעיר-פולשני, וזאת באמצעות החדרה של מחט דקיקה (המוגנת ב-11 פטנטים) שאותה מנווט הרופא אל הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה-סאונד (או CT אם מדובר בגידולים בכבד, בריאות ובעצמות). לאחר הגעת המחט אל הגידול היא מקפיאה אותו באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי אל קצה המחט שבו נמצא הגידול, וזאת מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב.

הטיפול אורך כ–15-25 דקות לערך בהרדמה חלקית וגם אינו חייב להתבצע בחדר ניתוח. מרבית הטיפולים המתחרים מתבססים על גזים אחרים כמו ארגון והליום, שהם יקרים יותר ורדיוס הפעולה שלהם קטן יותר, ועל כן הם מצריכים שימוש במחטים רבות יותר, מה שמסבך את הניווט וגם מייקר את ההליך. יש להדגיש כי השמדת גידולים סרטניים בהקפאה יעילה בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ועל כן אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול.

פאוורמט פותחת מרכז פיתוח עסקי בסין

חברת פאוורמט (Powermat), המפתחת פתרונות טעינה אלחוטית לעולמות ה-IoT, פותחת מרכז עסקי בעיר שנזן, סין. מטרתו של המרכז יהיה לקדם שיתופי פעולה מסחריים עם חברות מקומיות בתחומים כמו רובוטיקה, מכשור רפואי, רחפנים, תקשורת, אוטומוטיב ועוד. המרכז ינוהל על ידי ג'קסון לאם, המתמחה בפיתוח עסקי של חברות מערביות בסין. כוח האדם במרכז צפוי לגדול בהדרגה.

הטכנולוגיה של פאוורמט פועלת באמצעות השראה אלקטרומגנטית. הפלטפורמה של פאוורמאט מבוססת על שימוש במשדר ובמקלט. המשדר כולל סליל שידור המחולל שדה אלקטרומגנטי. האנרגיה הזו מיתרגמת לאנרגיה חשמלית כאשר נקלטת במקלט שבמכשיר הנייד, המצויד בסליל הקליטה. בנוסף, מידת הקרינה הנפלטת במהלך הטעינה הינה נמוכה מהקרינה הנפלטת במהלך טעינה רגילה באמצעות כבל. להערכת פאוארמט, אובדן האנרגיה בתהליך הוא אפסי וזמן הטעינה זהה לזמן הטעינה החשמלית הרגילה באמצעות כבל.

צפי לגידול מואץ בשוק הטעינה האלחוטית

חברת פאוורמט נחשבת לאחת מהחלוצות בתחום הטעינה האלחוטית והיתה החברה הראשונה בעולם שהוציאה לשוק משטחים להטענה אלחוטית. היא הוקמה בשנת 2006 על-ידי רן פוליאקין (מייסד ומנכ"ל ננוקס), ד"ר אמיר בן שלום, דב הרשברג ויואב חפר. לחברה יש משרדים בתל אביב, באירופה ובארצות הברית והיא מעסיקה כ-25 עובדים, מרביתם בישראל. החברה עובדת עם יצרניות (OEM) בתחום הרכב, המובייל, המצלמות והרובוטיקה המטמיעות את הפתרון כחלק מובנה במוצר שלהן.

בין החברות שעמן היא משתפת פעולה: יצרנית האלקטרוניקה לרכב Harman, סמסונג, ג'נרל מוטורס ועוד. להערכת חברת Allied Market Research, שוק הטעינה האלחוטית נאמד בכ-6.5 מיליארד דולר בשנת 2018, וצפוי לצמוח בקצב מואץ בשנים הקרובות ולהגיע להיקף של כ-49.3 מיליארד דולר ב-2027. זאת על רקע ריבוי אביזרי ה-IoT במרחב הביתי והציבורי והאימוץ הגובר של הטכנולוגיה בעולמות המובייל.

OutSense מרחיבה את סבב A ל-2.7 מ' ד'

חברת הסטארט-אפ OutSense מאור יהודה, המתמחה בבריאות דיגיטלית, הרחיבה את סבב גיוס ההון הראשון שלה ל-2.7 מיליון דולר, וצירפה כמשקיעה את Longevity Venture Partners, קרן הון סיכון אמריקנית שמתמחה בהשקעה בשלבים מוקדמים בסטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיות למבוגרים, טכנולוגיות בריאות וטכנולוגיות לרווחה אישית (Wellness). ההשקעה של Longevity מצטרפת לסבב גיוס A בסכום של 2.2 מיליון דולר מקרן הון הסיכון פרגרין, עליו הכריזה החברה בנובמבר 2020. הסכומים שגויסו משמשים לפיתוח מוצר וכן להכנות לייצור המוני, לקראת סבב גיוס הון נוסף שיתמוך בפעילות המסחרית של החברה.

החברה האם של קרן Longevity, CommuniCare, רשת דיור מוגן ומרפאות שיקום רפואי מהגדולות בארה"ב המפעילה יותר מ-90 אתרים, תבצע פיילוט בטכנולוגיית ה-IoT של OutSense לזיהוי בעיות קליניות באמצעות ניתוח הפרשות באסלה באחד מבתי הרשת. בנוסף לפיילוט בארה"ב, OutSense מבצעת ניסויים קליניים בישראל וכן פיילוט ביפן. OutSense נוסדה בשנת 2016 על ידי ישי אתר, ופעלה במשך שלוש שנים בחממת אינסנטיב של קרן הון הסיכון פרגרין. החברה, המנוהלת על ידי יפעת שלום, נערכת לייצור סדרתי של הפתרון האופטי שפיתחה המזהה מחלות מהפרשות באסלה ושיווקו ברחבי העולם.

OutSense פיתחה רכיב חומרה אופטי המותקן באסלה. הפתרון כולל חיישנים אופטיים מולטי ספקטרליים, תאורה ובקר אוטונומי הכולל תקשורת Wi-Fi. המכשיר סורק את ההפרשות, מזהה את החתימה האופטית של חומרים בצואה ובשתן, שולח את הנתונים לעיבוד מבוסס AI בענן ומספק אינדיקציות למחלות ברמת דיוק מוכחת גבוהה מאד. בין היתר, המכשיר מאפשר כיום זיהוי דם סמוי בצואה, שהינו סמן לסרטן במעי הגס – יישום שאושר כפטנט בארה"ב, ביפן, באירופה ובסין. בנוסף, פיתחה החברה יישומים מיוחדים למוסדות טיפול לגיל השלישי המאפשרים ניטור רציף ואבחון מרחוק של דלקות בדרכי השתן, התייבשויות, שלשולים עצירויות וכן ניטור ואבחון של שיגרת השימוש בשירותים.

הפתרון של OutSense מהווה תחליף לאיסוף הידני של ההפרשות ומסירתן למעבדות. רבים נרתעים או מתעצלים מלבצע את הבדיקות הללו ומחלות שונות מתגלות לעתים באיחור רב. לעתים, הפרש הזמן בין בדיקה לבדיקה הוא ארוך וגם בכך יש סיכון לאיחור בזיהוי מחלות, אשפוזים יקרים והחרפה במחלה. הטכנולוגיה של OutSense מנטרת באופן קבוע את הפרשות המטופל ומספקת התראות באופן אוטומטי לצגי השליטה של צוותים רפואיים בבתי אבות ומוסדות רפואיים ולאפליקציה סלולרית של המטופלים, המשתמשים בפתרון של החברה בבתים פרטיים. הבדיקות מתבצעות באופן דיסקרטי לחלוטין והנתונים מאפשרים מעקב רציף אחר המצב הבריאותי של המטופל ומתן טיפול מותאם אישית ברמת דיוק גבוהה בלי הפרעה לשגרת היום.

בימים אלה מבצעת OutSense מחקר קליני על 50 מטופלים בשיתוף עם מחלקת הגסטרואנטרולוגיה בבית החולים איכילוב בתל אביב. במסגרת המחקר, המכשיר של OutSense מותקן על האסלות בבתי המטופלים ומנטר את הפרשותיהם. במקביל, המטופלים יבצעו בדיקת דם סמוי בצואה באמצעים המעבדתיים הקיימים כיום ולאחריה בדיקת קולונוסקופיה. מטרת המחקר היא לתקף את היעילות הקלינית של המכשיר של OutSense בסביבות של בתי מטופלים בעולם האמיתי.

יפעת שלום, מנכ"לית OutSense, מסרה: "להשקעה של Longevity ולפיילוט בארה"ב משמעות רבה לאור מעמדה המרכזי של CommuniCare בשוק הטיפול הרפואי ארוך הטווח בארה"ב. השותפות החדשה מהווה איתות לשוק כולו כי ניתן לשנות את כללי המשחק, לזהות מוקדם יותר מחלות, לחסוך הוצאות רפואיות בהיקף אדיר, והעיקר – להציל חיים. הפיילוטים בארה"ב וביפן והניסויים בישראל הם אבני דרך לקראת הכניסה של OutSense לייצור סדרתי והיציאה המסחרית לשוק שמתוכננת לרבעון הראשון של 2022".

אירו-סול הקימה מפעל ייצור רחפנים בפתח תקווה

חברת אירו-סול (Aero Sol), המתמחה בפיתוח וייצור רחפנים צבאיים מחומרים מרוכבים, חנכה באחרונה מתקן חדש בפתח תקווה. המתקן מתפרש על פני כ-1,500 מ"ר והוקם בהשקעה של כ-3 מיליון שקל. הוא מאחד תחת קורת גג אחת את קווי הייצור וההרכבה, שעד כה היו מצויים באתרים שונים. מחברת אירו-סול נמסר ל-Techtime שהמפעל מכפיל פי שניים את קיבולת הייצור של החברה. הקמפוס החדש כולל גם את המבנה וגם את חצר ההטסה, האימון והדרכה, בשטח של 500 מ"ר.

אירו-סול הוקמה ב-2005 על ידי המנכ"ל ישראל וסרלאוף, שעבד לפני כן באלביט והתמחה בחומרים מרוכבים. זה גם היה המיקוד של אירו-סול בתחילת דרכה: היא שימשה כקבלן משנה לייצור מערכות וחלקים לעולם הצבאי מחומרים מרוכבים כדוגמת קסדות, ראדומים לאנטנות, כלי טיס בלתי מאויישים ועוד. החברה מספקת שירותים לרבות מהחברות הביטחוניות המובילות בארץ, כדוגמת אלביט, רפאל, התעשייה האווירית, ראדא, וגם צה"ל. מעניין לציין כי אירו-סול היא זו שפיתחה ומייצרת את תבנית קסדת הטיס החכמה של אלביט, העשויה מחומר מרוכב הקרוי סיבי ארמיד.

משירותי ייצור למוצר עצמי

לצד שירותי הייצור, ב-2012 הפכה אירו-סול גם ליצרנית מקורית (OEM) בתחום הכטב"מים הצבאיים באמצעות החברה הבת Aero Sentinel, אשר פיתחה משפחה הכוללת שלושה רחפנים טקטיים בגדלים שונים ליישומי מודיעין ותצפית צבאיים, ביטחון מולדת (HLS) וחילוץ והצלה. מדובר ברחפנים מסוג קוואדקופטרים (בעלי 4 מדחפים ויכולת המראה ונחיתה אנכית), הנשלטים מרחוק (GCS), ואשר עשויים גם כן מחומרים מרוכבים, אשר מקנים להם עמידות בתנאים קשים, קלות-משקל, אווירודינמיות וחתימה נמוכה.

להערכת החברה, הרחפנים שלה מציגים רמת יעילות מהגבוהות בעולם מבחינת היחס בין משקל למשך טיסה. הלקוח המרכזי שלה הוא צה"ל. רחפני אירו-סנטינל מוסמכים לשימוש על-ידי הצבא, והם משמשים יחידות הדרכה וכוחות צבאיים בשטח. בתחום ביטחון המולדת, החברה מספקת רחפנים גם למג"ב וגופים נוספים. בשוק העולמי יש לחברה לקוחות במרוקו, ביפן, במוזמביק, באירופה ובאפריקה.

שרי שנהב מונתה למנכ"לית מרכז הייצור והפיתוח של פיליפס ישראל

שרי שנהב מונתה למנכ"לית Philips Medical Systems Technologies –  החברה המאגדת את פעילויות המו"פ והייצור המתקדם של פיליפס בישראל. שרי הצטרפה לפיליפס לפני כ-16 שנים ושימשה בתפקידים שונים, ביניהם ראש צוות המערכות הקליניות ומנהלת צוות CT Clinical Science Oncology. מהחברה נמסר כי שרי מביאה עימה ניסיון עשיר בניהול ובפרויקטים מורכבים בתחום הפיתוח הקליני-טכנולוגי, תוך הצבת צרכי הלקוח במרכז. שרי הינה בעלת תואר שני בהנדסה ביו-רפואית ותואר ראשון במדעי הרפואה מאוניברסיטת תל אביב.

פיליפס ישראל מונה כיום כ-1,700 עובדים. מרכז הייצור והפיתוח של החברה נמצא בחיפה. פיליפס ישראל פועלת ב-6 אתרים ב-5 מיקומים: 2 בחיפה, קיסריה, נתניה, רעננה ופתח תקווה. פיליפס מתמקדת במחקר, פיתוח וייצור של טכנולוגיות בריאות, בדגש על תחום ההדמיה עם מערכות CT, MRI ועוד.

מטה החברה של חברת-האם, רויאל פיליפס, ממוקם בהולנד. פיליפס הינה חברה מובילה בתחום ההדמיה הדיאגנוסטית, טיפולים מונחי תמונה, ניטור מטופלים ומידע רפואי, כמו גם בתחום פתרונות בריאות לצרכן הביתי. בשנת 2020 פיליפס הציגה מחזור מכירות של 17.3 מיליארד אירו והיא מעסיקה כ-77,000 עובדים. פעילות החברה משתרעת על פני מעל ל-100 מדינות ברחבי העולם.

רכבת ישראל מימשה את האופציה ברייל ויז'ן

דירקטוריון רכבת ישראל החליט להעמיק את שיתוף הפעולה עם חברת רייל ויז'ן (Rail Vision), המפתחת מערכות עזר בטיחותיות לנהגי קטר, המתריעות מפני מפגעים מסוכנים כדוגמת חפצים, בעלי חיים או בני אדם, בסביבת המסילה. הדירקטוריון החליט לממש את האופציות של רכבת ישראל ל-4,442 מניות תמורת 866 אלף דולר, זאת בהתאם למחיר המנייה בסבב הגיוס האחרון שביצעה רייל ויז'ן בחודש אוקטובר 2020. מדובר בנתח קטן יחסית של 2%-1% מהון מניות רייל ויז'ן.

המהלך מתבצע בהתאם להסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין רכבת ישראל לרייל ויז'ן בשנת 2016 במסגרתו נבחנת המערכת בניסויים על  קטרים בצי הנייד של רכבת ישראל, לצורך פיתוח וטיוב המערכות. רכבת ישראל מבצעת את מימוש האופציות לפני ההנפקה של רייל ויז'ן לציבור. בחודש שעבר הגישה רייל ויז'ן לרשות לניירות ערך טיוטת תשקיף לקראת הנפקה בבורסה של תל אביב. בשלב זה לא ידוע מהו מועד ההנפקה והיקף ההון שרייל-ויז'ן מעוניינת לגייס באמצעותה.

בתוך כך, רכבת ישראל הודיעה על הקמת מרכז חדשנות במטרה להדק את הקשר עם חברות הטכנולוגיה בארץ, ופרסמה קול קורא לחברות טכנולוגיה להגיש הצעות לפיתוחים שעשויים להשתלב ברכבת ישראל, בתחומים כגון בטיחות, חשמול, שיפור השירות, סייבר, איכות הסביבה ועוד.

ADAS לרכבות

חברת רייל-ויז'ן הוקמה בשנת 2016 ומפתחת מערכת עזר המסוגלת לזהות, לסווג ולהתריע לנהג בזמן אמת על אובייקטים הנמצאים על מסלול הרכבת בטווח של עד 2,000 מטר. החברה מאמינה שהטכנולוגיה שלה תדחוף מהפיכה בטכנולוגיות הקיימות היום ברכבות, ובעתיד תמלא תפקיד חשוב במעבר אל בנהיגה אוטונומית של רכבות. להערכת משרד התחבורה האמריקאי (DoT ), בכל 90 דקות מתרחשת פגיעה של רכבת באדם או בכלי-רכב, ומדי שנה נהרגים בארה"ב כ-1,000 בני-אדם מפגיעת רכבות.

באירופה ממדי התופעה דומים: בשנת 2018 נהרגו 853 בני-אדם וכ-1,666 נפצעו קשה כתוצאה מפגיעת רכבות. מערכת ההתראה של רייל ויז'ן מורכבת ממצלמות הפועלות באור נראה לעין יום ומצלמות אינפרה אדום (IR) האוספות מידע תרמי. החיישנים מזינים את המידע אל מחשב הכולל אלגוריתם בינה מלאכותית ואלגוריתמים לעיבוד תמונה בזמן אמת. המידע מותך לתמונה מאוחדת אשר מסוגלת לזהות, לסווג ולהתריע לנהג בזמן אמת על אובייקטים הנמצאים על מסלול הרכבת בטווח של עד 2,000, ובכך לאפשר בלימה ללא פגיעה במכשול.

המערכת מתוכננת לזהות אובייקטים רלוונטיים לתנאי הרכבת, דוגמת בני-אדם, בעלי חיים, מכוניות, גשרים, מחלפי מסילה, שלטים וסימני איתות לאורך המסילה המיועדים לנהג הקטר. בתחילת 2021 החברה השיקה מערכת עזר בטיחותית למגזר נוסף בשוק הרכבות: רכבות קלות (Light Rail Vehicle) הנוסעות בתוואי עירוני, כדוגמת חשמליות ורכבות תחתית. המערכת החדשה מסוגלת לגלות מכשולים על גבי המסילה בטווח של עד כ-200 מטרים בתנאי ראות קשים ובמזג אוויר קשה.

אלביט תספק מערכות מודיעין מבוססות AI לחיל ים באסיה

אלביט מערכות (Elbit Systems) קיבלה הזמנה בהיקף של 80 מיליון דולר לאספקת מערכות מודיעיניות אלקטרו-אופטיות מתקדמות מסוג SPECTRO XR לביצוע משימות תצפית, מודיעין ורכישת מטרות. החוזה, אשר יתבצע במהלך 4 שנים, נחתם עם מדינה באסיה-פסיפיק, והמערכות אמור להיות משולבות בסוגים שונים של כלי-שיט.

SPECTRO XR הינה מערכת אלקטרו-אופטית, מולטי ספקטרלית לטווחים ארוכים במיוחד, הפועלת ביום ובלילה כאחד. המערכת מתבססת על מצלמה מולטי ספקטרלית גדולה המשלבת מספר מצלמות. על ידי כך המערכת מציעה ביצועים משופרים ללא הגדלה של שטח או משקל המערכת. חיישנים דיגיטליים ולייזרים ברמה גבוהה ביותר של ייצוב, המוטמעים במערכת, מעניקים למשתמשים ביצועים מיטביים בתנאי מזג אוויר קשים. המערכת משתמשת ביכולות בינה מלאכותית כדי לזהות ולסווג מטרות באופן אוטומטי בזמן אמת, והיא גם מספקת תובנות על המשימה באמצעות ניתוח וידיאו.

העיצוב המודולרי מאפשר למשתמשים לבחור את התצורה המתאימה ביותר לצרכיהם, הן מבחינת הביצועים והן מבחינת העלויות. המערכת ניתנת להרכבה על מגוון פלטפורמות, ובכלל זה מסוקים ומטוסי כנף, בלוני תצפית, ספינות ויישומים יבשתיים.

מערכת SPERCTRO לפני התקנתה בכלי-שיט

מודול ה-AI של היילו שולב במעבד הקצה של לאנר הטאיוונית

חברת היילו (Hailo) מתל-אביב הכריזה היום על שיתוף פעולה נוסף בתעשיית האלקטרוניקה, עם חברת לאנר אלקטרוניקס (Lanner Electronics) מטאיוון. במסגרת שיתוף הפעולה, מודול ההאצה של היילו, המאיץ משימות AI בקצה, שולב בהתקן הקצה של לאנר, LEC-2290, המיועד לאופטימיזציה של יישומי וידיאו תובעניים בקצה כמו למשל במצלמות אבטחה חכמות, ניהול תעבורת מכוניות, בקרת גישות ויישומים נוספים בזמן אמת וביעילות מרבית. משתי החברות נמסר כי השילוב של מודול ההאצה, שאינו מצויד במאוורר, מאפשר לייצר התקן יעיל, קומפקטי וחסכוני בצריכת אנרגיה.

לאנר מתמחה בפיתוח וייצור של התקני מחשוב חכמים לנקודות קצה, כמו למשל ציוד לרשתות תקשורת, מחשבים תעשייתיים, מחשבים לרכב ועוד. החברה מעסיקה כ-1,000 עובדים והיא נסחרת בבורסה של טייוואן לפי שווי שוק נוכחי של כרבע מיליארד דולר. בין לקוחותיה של לאנר נמנות בין היתר אינטל, אינפניון, ברודקום, ורייזון, מיקרוסופט, וגם רד ומלאנוקס הישראליות.

המעבד Hailo 8 מאפשר לשלב במכשירי קצה יכולות AI בעלי קצב עיבוד גבוה של 26 טריליון פעולות בשנייה (TOPS) ביעילות הספק של 3TOPS/W. היילו דיווחה שבמבחן השוואתי שנעשה בין המודול שלה לבין מודול Myriad-X של אינטל ומודול Edge TPU של גוגל, הוא היה מהיר יותר בשיעור גבוה: מספר התמונות ממבחן סטנדרטי שהוא ביצע להן עיבוד בשנייה אחת, היה גבוה פי 26 מהמודול של אינטל ופי 13 מהמודול של גוגל. המודול של היילו משולב גם במחשב עיבוד התמונה של פוקסקון וגם במצלמה האוטונומית של Leopard.

חברת היילו הוקמה בחודש פברואר 2017 על-ידי המנכ"ל אור דנון, ה-CTO אבי באום ומנהלת הפיתוח העסקי הדר צייטלין. המשקיע הראשון בחברה היה זהר זיסאפל, המשמש כיום כיו"ר Hailo. החברה פיתחה ארכיטקטורה חדשה של שבב בינה מלאכותית המבצע באביזרי-קצה את שלב ההרצה, כלומר יישום ההסקות (Inference) של רשת נוירונית, במהירות רבה ובחיסכון גדול באנרגיה.

מעבד הלמידה העמוקה של היילו מסוגל להריץ יישומים משובצים של אינטליגנציה מלאכותית על גבי מכשירי קצה המותקנים במכוניות מקושרות, רחפנים, התקני בית חכם דוגמת עוזרים אישיים, מצלמות חכמות וטלוויזיות חכמות, פלטפורמות IoT, פלטפורמות AR ו-VR, מוצרים לבישים ומוצרי אבטחה.

סנסגרייט תטמיע את החיישן של אינוויז בפלטפורמת תחבורה חכמה

חברת Sensagrate האמריקאית תטמיע בפלטפורמת התחבורה החכמה שלה, המותקנת בצמתי דרכים ומנטרת את התנועה, את חיישן ה-LiDAR של אינוויז (Innoviz). זוהי זכיית תכנון ראשונה שעליה מדווחת אינוויז בתחום הערים החכמות.

סנסגרייט פיתחה פלטפורמה מבוססת למידת-עומק וראייה ממוחשבת המיועדת לנטר בזמן אמת את התנועה בכביש ולהפיק תובנות חכמות עבור ספקי פתרונות בתחום התחבורה החכמה על מנת לשפר את הבטיחות בדרכים ולהפחית עומסי תנועה. הפלטפורמה של סנסגרייט מבססת על חיישנים דו-מימדיים ותלת-מימדיים כדוגמת מצלמות, חיישנים תרמיים ולידאר. במסגרת שיתוף הפעולה עם אינוויז, סנסגרייט תבסס את
הפלטפורמה על חיישן הלידאר InnovizOne של אינוויז. לדברי סנסגרייט, הפלטפורמה שלהם יכולה לשמש גם עבור יישומים נוספים בתחומי העיר החכמה, ניטור שדות תעופה, בניינים חכמים ותעשייה חכמה.

בסנסגרייט הסבירו כי הבחירה בחיישן של אינוויז נבעה מהרזולוציה הגבוהה ושדה הראייה הרחב שלו. "בשל הטווח וצפיפות הנקודות, ה-InnovizOne מתאים במיוחד לפלטפורמת הבטיחות והתחבורה החכמה שלנו, כמו גם מאחר שניתן לשנות את זווית הלידאר ולהשיג כיסוי אופטימאלי."

חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State), המאפשר לשפר את ביצועי החיישן ולהוזיל את עלותו לרמת מחיר המתאימה לייצור המוני בתעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים. שיתוף הפעולה המסחרי המשמעותי ביותר של אינוויז הוא עם חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן ברכב ה-SUV החשמלי החדש שלה, iNEXT, שאמור לעלות על הכביש כבר השנה. החברה החלה להיסחר בנסד"ק באחרונה לאחר מיזוג עם חברת SPAC.

מיקרוסופט הטמיעה את שירותי האבטחה של ארגוס בפלטפורמת הענן לרכב

חברת מיקרוסופט (Microsoft) הוסיפה את שירותי אבטחת הסייבר והאנליטיקה של חברת ארגוס (Argus Cyber Security) לפלטפורמת הענן הייעודית שלה עבור כלי-רכב מקושרים, Microsoft Azure IOT, שבה משתמשות בין היתר פולקסוואגן, רנו-ניסאן-מיצובישי, טויוטה ועוד .

Microsoft Azure IOT היא פלטפורמת הענן של מיקרוסופט, והיא כוללת יישומים הקשורים לניווט, חוויית הנהג והנוסעים, טלמטריה, מערכות הבידור והמידע (infotainment), וגם אבטחת סייבר. הפלטפורמה כוללת גם שירותים שמספקים שותפים חיצוניים, ובהם ארגוס. למעשה, שירותי אבטחת הסייבר של ארגוס הם היחידים בענן של מיקרוסופט, הכוללים ניטור ואבטחה של הרשתות הפנימיות של הרכב.

מרכיב משמעותי נוסף בשיתוף הפעולה הזה הוא השימוש ביכולות העדכון מרחוק (OTA). יצרניות רכב ומנהלי ציים יוכלו להשתמש במערכת ה-OTA המאובטחת של ארגוס כדי לבצע מרחוק עדכוני תוכנה עבור יישומיהן, כמו למשל משחקים, בידור, תחזוקה מונעת, תחבורה חכמה, מפות ועוד.

הגנה על 65 מיליון כלי-רכב

חברת ארגוס סייבר סקיוריטי הוקמה בשנת 2013 על-ידי שלושה יוצאי יחידה 8200, ופיתחה אסטרטגיית אבטחה רב-שכבתית המבוססת על סדרת כלים המנטרים את כל משאבי המחשוב והתקשורת ברכב. בחודש נובמבר 2017 היא נמכרה לחברת קונטיננטל הגרמנית בעסקה שהיקפה נאמד בכ-450 מיליון דולר .

לפי ארגוס, פתרונות הסייבר שלה מוטמעים בקווי ייצור המשרתים כ-65 מיליון כלי-רכב מקושרים. בשנה שעברה חתמה ארגוס על שיתוף פעולה אסטרטגי עם מכון התקנים ובדיקות הרכב הגרמני DEKRA, שבמסגרתו תהיה ארגוס אחראית על קביעת תו התקן של DEKRA בתחום אבטחת הסייבר לכלי רכב. לארגוס גם שיתוף פעולה עם יצרניות השבבים NXP, קואלקום ואינפיניאון.

אירודרום מתרחבת לשוק האבטחה האזרחי

חברת אירודרום (Aerodrome), המספקת שירותי אימון הדרכה ותפעול של פרויקטים צבאיים בתחום הכטב"מים, דיווחה אתמול בעדכון עסקי למשקיעים כי היא מנהלת מגעים מתקדמים עם מספר לקוחות בשוק האזרחי בישראל ובעולם לאספקת שירותים בשני תחומים עיקריים: אבטחה היקפית אווירית של מתקני תשתית רגישים, ומיפוי ובדיקה של תשתיות בתחום האנרגיה כדוגמת צינורות להובלת גז.

השירותים הללו יתבססו על המומחיות של אירודרום בשוק הצבאי. אירודרום עוסקת בהפעלת 16 פלטפורמות כטב"ם שונות בקטגוריות של מיני כטב"ם, כטב"ם טקטי וכטב"מים אסטרטגיים. בסך הכל, היא מתמחה בהכשרה, אימון ומתן שירותי תפעול של כטב"מים ממשקל 25 ק"ג ועד למשקל של 5.5 טון. בנוסף לתפעולם היא מספקת שירותי תחזוקה, וביצוע ותכנון ניסויי טיסה, כולל תיחקור ותיעוד.

בשנת 2020 הסתכמו הכנסותיה של החברה ב-14 מיליון שקל, בהשוואה ל-8.6 מיליון שקל. הרווח הגולמי עלה מ-2.7 מיליון שקל ב-2019 ל-6 מיליון שקל ב-2020. בעדכון העסקי למשקיעים דיווחה החברה כי גם בתחום הצבאי היא מצויה במומנטום עסקי מתחילת השנה: בחודשיים וחצי האחרונים קיבלה החברה הזמנות של 16 מיליון שקל, לעומת 2 מיליון שקל בתקופה המקבילה. החברה גילתה כי בתקופת מבצע "שומר החומות" היא קיבלה הזמנה ממשרד הביטחון לביצוע שירותים מיוחדים לתקופה בת שנה.

התוכנה של קלאסיק זמינה לשימוש דרך המחשב הקוונטי של יבמ

חברת קלאסיק (Classiq) הישראלית, המפתחת כלים לכתיבת אלגוריתמים עבור מחשוב קוונטי, הצטרפה לרשת הקוונטום של IBM. קלאסיק השלימה באחרונה תהליך אינטגרציה של הפלטפורמה שלה לשפת הקוד הפתוח של יבמ למחשוב קוונטי, Qiskit, וכעת יוכלו חוקרים, מפתחים וחברות מסחריות להשתמש ולהריץ את התוכנה של קלאסיק על-גבי המחשבים הקוונטים של יבמ.

רשת הקוונטום של יבמ היא למעשה אקוסיסטם שבונה יבמ לקידום תחום המחשוב הקוונטי, והיא כוללת כ-140 אוניברסיטאות ומעבדות מחקר, סטארט-אפים וחברות מסחריות כמו אוניברסיטת אוקספורד, המעבדה הלאומית באוק-רידג', אקסון מובייל ועוד.

יבמ היא אחת החברות המתקדמות ביותר בתחום המחשוב הקוונטי. ב-2016 היתה יבמ הראשונה שהציעה לחברות, חוקרים ומפתחים גישה למחשב הקוונטי שלה דרך הענן. כיום, הענן של יבמ מספק גישה ליותר מ-20 מחשבים קוונטיים של 5-קיוביטים (Qbit) ו-24-קיוביטים, יחידת החישוב הבסיסית במחשוב קוונטי. בשנה שעברה השיקה מחשב קוונטי חדש עם 65-קיוביטים, שהוא המחשב הקוונטי החזק ביותר נכון להיום.

להוציא לפועל את המהפכה הקוונטית

בחודש אוקטובר האחרון הכריזה יבמ על מפת דרכים שאפתנית בתחום המחשוב הקוונטי, לפיה תסיים לפתח עד סוף שנת 2023 מעבדים קוונטיים הכוללים מערך של 1,000 קיוביטים. מדובר בעוצמת מחשוב הגדולה באופן אקספוננציאלי בהשוואה למחשבים הקוונטיים הקיימים, שכוללים עשרות בודדות של קיוביטים.

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ"ל ניר מינרבי, סמנכ"ל המו"פ אמיר נווה והטכנולוג הראשי יהודה נווה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות.בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

מנכ"ל החברה ניר מינרבי הסביר ל-Techtime כי "מטרת הרשת של יבמ היא ליצור את התשתית לשיתופי פעולה משמעותיים עם יבמ וליצור את האקוסיסטם העולמי בתחום המחשוב הקוונטי.  הפלטפורמה שלנו מאפשרת למפתחי תוכנה קוונטית להגיע לתוצאות שעד כה נחשבו בלתי אפשריות, ואת התוכנה שלנו ניתן כעת להריץ על מחשבי יבמ."

שנה מרכישת מלאנוקס: "התעלתה על תחזיותינו"

[בתמונה למעלה: שבב BlueField 3 DPU שפותח בישראל, עם 22 מיליארד טרנזיסטורים]

חברת אנבידיה (Nvidia) דיווחה אתמול (ד') על המשך הצמיחה בכל תחומי פעילותה, ובייחוד בעולמות הגיימינג ומרכזי הנתונים. בסך הכול, הכנסותיה של אימפריית השבבים העולה ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו ב-5.66 מיליארד דולר, עלייה של 16% בהשוואה לרבעון הקודם ועלייה של 84% בהשוואה לרבעון לפני שנה. ברבעון הבא צופה החברה את המשך צמיחת ההכנסות לכ-6 מיליארד דולר.

הדו"ח הנוכחי מסמן שנה מאז שהשלימה אנבידיה את רכישת מלאנוקס (Mellanox) הישראלית תמורת כ-7 מיליארד דולר. בניגוד לרבעונים הקודמים, הפעם אנבידיה לא דיווחה על הכנסות מלאנוקס בנפרד, אלא כחלק מתחום פעילות מרכזי הנתונים.  ב-12 החודשים האחרונים צמחו הכנסותיה של אנבידה בתחום מרכזי הנתונים, שכאמור כולל את מלאנוקס, ב-78% ל-2.06 מיליארד דולר.

מנכ"ל ומייסד אנבידיה ג'נסן הואנג התייחס בהרחבה בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח לחלקה של מלאנוקס בצמיחת החברה בשנה האחרונה. "אם לסכם שנה מאז רכישת מלאנוקס, אנחנו מאוד מרוצים מהביצועים העסקיים. לא רק שפעילותה של מלאנוקס התעלתה מעל לתחזיותינו הכספיות, אלא היא גם היוותה נדבך חשוב בכמה מהפלטפורמות החדשות שלנו, ואפשרה לנו לממש את האסטרטגיה שלנו בתחום המחשוב הסקאלבילי למרכזי נתונים. מלאנוקס היא חלק חשוב בפעילות שלנו בתחום מרכזי הנתונים, והיא כבר נטמעה למדי במכלול המוצרים שלנו. אנחנו צופים כי פעילותה תצמח גם ברבעון השני."

הדאטה-סנטר הופך ליחידת המחשוב הבסיסית

שבבי התקשורת של מלאנוקס הם מרכיב קריטי באסטרטגיה של אנבידיה להציע תשתית סקאלבילית למרכזי נתונים ולתת מענה למורכבות ולעומס הגוברים של יישומי בינה מלאכותית המתבצעים בענן. הסינרגיה בין המעבדים של אנבידיה לבין שבבי התקשורת של מלאנוקס בתוך הארכיטוקטורה של מרכזי הנתונים של ימינו, באה לידי ביטוי בהכרזה בחודש שעבר של המעבד NVIDIA Grace, מעבד ה-CPU הראשון שפיתחה אנבידיה עבור מרכזי נתונים, אשר מיועד לשימוש במחשבים המבצעים חישובי בינה מלאכותית מורכבים ולמחשבי על (High Performance Computing).

במקביל לאותה הכרזה השיקה אנבידיה גם את הדור הבא של שבב התקשורת מבית מלאנוקס, BlueField 3 DPU, שנועד להאיץ את התקשורת בתוך מרכזי הנתונים ובין המעבדים במרכז המחשוב. תפקידו של השבב הענק, המכיל 22 מיליארד טרנזיסטורים ומספק קצב העברת נתונים של 400Gbp/s, הוא לשחרר את המעבדים העיקריים במרכז הנתונים מטיפול במטלות כגון אבטחה, קריפטוגרפיה, אחסון, ניהול ותקשורת.

באחת משיחות הוועידה הקודמות של אנבידיה, אמרה סמנכ"לית הכספים של החברה, קולט קרס, שהתפתחות הבינה המלאכותית בשרתי נתונים דוחפת את הביקוש לקישוריות עתירת ביצועים. "המורכבות של יישומי בינה מלאכותית מחייבים רשתות מהירות וחכמות. הדטה סנטר הופך להיות יחידת המחשוב הבסיסית, ושבבי התקשורת של מלאנוקס הם מרכיב חיוני בארכיטקטורה של רשתות מודרניות".

ואלנס תיסחר ב-NYSE בשווי של 1.16 מיליארד ד'

נמשכת הנהירה של חברות האוטו-טק הישראליות אל הבורסה האמריקאית. לאחר שאינוויז החלה להיסחר בנסד"ק בחודש שעבר, ולאחר שגם ארבה רובוטיקס ו-REE חתמו על הסכמי מיזוג עם חברות SPAC, היום הגיע תורה של חברת ואלנס (Valens) מהוד-השרון, שהודיעה שהיא נמצאת בדרך לבורסה של ניו יורק (NYSE), ושגם היא תעשה זאת באמצעות מיזוג עם חברת ספאק.

ואלנס הודיעה שהיא חתמה על הסכם מיזוג עם חברת הספאק PTK Acquisition Corp. ההסכם יניב לוואלנס כ-240 מיליון דולר, מתוכם כ-125 מיליון דולר מהתחייבויות של משקיעים מוסדיים (PIPE). אחת המשקיעות הללו היא יצרנית השבבים הטאיוואנית מדיהטק (MediaTek). לאחר השלמת המיזוג צפויה ואלנס להיסחר בנסד"ק לפי שווי שוק ראשוני של כ-1.16 מיליארד דולר.

16 ג'יגה-ביט לשנייה לאורך 15 מטר

חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה. הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בינואר 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לצורכי התקשורת בתוך הרכב.

בסוף 2016 הכריזה ואלנס על שיתוף פעולה עם דיימלר, שבחרה בשבב שלה לאספקת תשתית התקשורת של מערכות הבידור והטלמטיקה במכוניות שלה. דגמי 2021 S-Class, שהושקו לפני מספר חודשים, כבר כוללים את השבבים של ואלנס.

ואלנס מעורבת מאוד בפעילות של ארגון התקינה הבינלאומי MIPI עבור עולם הרכב. MIPI, הכולל את השמות הבולטים בתעשיית האלקטרוניקה והשבבים, פועל בעיקר בעולמות המובייל, אך באחרונה החל לעסוק גם בממשקים בעולם הרכב, ופרסם תקן ראשון (MIPI A-PHY v1.0), אשר מסדיר לראשונה את ממשק התקשורת שבין החיישנים והצגים ברכב לבין יחידות המחשוב. ראוי לציין כי התקן מתבסס על הטכנולוגיה של ואלנס. בעולם הרכב, יש לחברה שיתופי פעולה פומביים גם עם דנסו ואפטיב.

האזינו לשיחה עם סמנכ"לית השיווק של ואלנס, דנה זליצקי, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בנובמבר 2019:

לא רק אוטומוטיב

בשנים האחרונות ואלנס אמנם זוכה לתהודה בעיקר בשל פעילותה בתחום הרכב, אולם למעשה המוצרים שלה מוטמעים גם במערכות המיועדות לשווקים אחרים: ציוד לשיחות ועידה במשרד ובכיתות לימוד, מוצרי אלקטרוניקה, צגי ענק באירועים חיים, השוק התעשייתי ועוד. ברמה הארגונית החברה מחולקת לחטיבת אוטומוטיב ולחטיבת אודיו-וידיאו, האחראית לשאר השווקים.

כל הפעילות הזו מתבססת על טכנולוגיית HDBaseT של החברה ומאפשרת חיבוריות plug-and-play בין מקורות וידאו ברזולוציה גבוהה מאוד לבין מסכי התצוגה, באמצעות כבל סטנדרטי יחיד וללא צורך בדחיסת אותות. השבבים מעבירים על-גבי הכבל הזה אותות אודיו, וידאו, איתרנט, אותות בקרה, אספקת חשמל עד להספק של 100W ותמיכה ב-USB.

ואלנס הקימה ב-2010 את ארגון תקינה בינלאומי HDBaseT Alliance בשיתוף עם סמסונג, LG וסוני. הארגון מגבש את המפרטים (spec) התעשייתיים לשימוש בטכנולוגיה של ואלנס עבור יישומים שונים. לגוף הזה הצטרפו שחקניות מרכזיות בתעשיית האלקטרוניקה, בהן: אפסון, אקסטרון, אדלינק, טקטרוניקס, אפטיב, דנסו ועוד. חלק גדול מהן הוא גם לקוח של החברה. בהודעתה היום, חשפה ואלנס כי עד כה מכרה כ-25 מיליון שבבים.

חברת הסייבר הרפואי סיינריו גייסה 30 מיליון דולר

[בתמונה, מימין לשמאל, מייסדי החברה לאון לרמן ודניאל ברודי]

חברת הסייבר הישראלית סיינריו (Cynerio) המתמחה בניהול ואבטחה של מכשור רפואי ומכשירי IoT בבתי חולים, גייסה 30 מיליון דולר בסבב גיוס שני בהובלת הקרן ALIVE Israel HealthTech Fund. בסבב השתתפו גם המשקיעים הקיימים, ביניהם קרן Accelmed, חברת RDC – קרן ההשקעות המשותפת של אלרון ורפאל וקרן MTIP השוויצרית. כמו כן, בסיבוב השתתפה חברת CBG London בבעלות וינסנט צ'נגוויז וצפויים להצטרף משקיעים נוספים, לרבות קרן מובילה מאיחוד האמירויות.

סך המימון הכולל של סיינריו עד כה מגיע לגובה של כ-40 מיליון דולר. בעקבות ההשקעה הנוכחית צפויה החברה שמעסיקה 40 עובדים, מהם 30 בישראל, לגייס עשרות עובדים למרכז המחקר והפיתוח שלה במתחם הבורסה ברמת גן.

סינריו פיתחה פלטפורמת אבטחת סייבר המותאמת למאפיינים המיוחדים של העולם הרפואי. הפתרון של החברה מתממשק לרשת בית החולים באופן פאסיבי, מייצר העתק של תעבורת בית החולים ויוצר מפה של כל המכשירים המקושרים, הנכסים הדיגיטליים ומערכות המידע שמחוברים לרשת בית החולים. המיפוי הזה מספק לבית החולים ויזאביליות על כל המכשירים המקושרים, מערכות ההפעלה, החולשות, עדכוני תוכנה וכולי, וזהו תהליך קריטי בכל הגנה על רשת של ארגון, מפעל או בית חולים. הפלטפורמה של סינריו מזהה ומתריעה מפני סיכוני סייבר ואנומליות וגם יודעת באופן אוטומטי ובטיחותי לטפל בבעיה ולהוריד את הסיכון, כל זאת ללא נגיעה במכשיר ובלי להשפיע על תפקודו.

דניאל ברודי, הטכנולוג הראשי של החברה ואחד ממייסדיה, הסביר ל-Techtime: "בעולם אבטחת המידע, אין פתרונות המותאמים לבתי חולים. כדי לבנות פתרון יעיל צריך להבין כיצד מתנהל בית חולים, את רמת הסיכונים, היכן נמצא המידע הרגיש וכדומה. הגנה על רשת בית חולים אינה דומה להגנה על מפעל תעשייה או ארגון."

התראה חמורה מה-FBI

בדומה למגזר התעשייתי, המרכזים הרפואיים הפכו בשנים האחרונות לאחד היעדים העיקריים למתקפות סייבר, וזאת לאור הכניסה של טכנולוגיות חכמות והממשק הגובר בין רשתות המידע בבתי החולים למכשירים הרפואיים המקושרים. במאי 2017, במסגרת מתקפת הכופר WannaCry, נפגעה רשת בתי החולים הציבורית בבריטניה NHS מתולעת סייבר שחדרה לשרתים המרכזיים של הרשת והדביקה, לפי ההערכות, ו-70 אלף מכשירים מקושרים, ובכלל זה סורקי MRI, מבחנות, מקררים וציוד רפואי נוסף. בעקבות המתקפה, נאלצה ה-NHS להפסיק באופן זמני שירותים לא חיוניים, לדחות ניתוחים ואף לדומם חלק מהאמבולנסים.

מגפת הקורונה רק חידדה את הפגיעות של בתי החולים. בחודש אוקטובר האחרון פרסמו ה-FBI והמשרד לביטחון המולדת בארצות הברית התראה חמורה לפיה בתי החולים במדינה נתונים לניסיונות גוברים למתקפות מצד תוקפי סייבר. בחודש ספטמבר הותקפה רשת בתי החולים Universal Health Services במתקפת כופר, שהובילה להשבתה של המערכות הממוחשבות בבתי החולים של הרשת, עד כדי כך שרופאים נאלצו לתעד הליכים רפואיים בכתב. עדות לסיכון שמציבות מתקפות הסייבר הללו לחיי אדם אירעה לפני כחודשיים בגרמניה, כאשר חולה במצב קשה שהובהלה לבית חולים בדיסלדורף, גרמניה, נפטרה לאחר שבית החולים לא יכול היה לאשפזה מאחר שמערכות המידע שלו היו מושבתות בשל מתקפה. ובישראל, פריצה לשרתיה של חברת הביטוח שירביט השבוע הובילה לדליפה של מידע רפואי חסוי של מבוטחים.

פיבוטאל הטמיעה את המטען האלחוטי של פאוורמט במשדר 5G

שיתוף פעולה לחברת פאוורמט (Powermat) מתל-אביב בתחום תשתית הדור החמישי, אחד השווקים המרכזים שאליו מכוונת החברה. חברת Pivotal Commware האמריקאית, המפתחת פתרונות תמסורת בגלים מילימטריים לדור החמישי, הטמיעה את טכנולוגיית הטעינה האלחוטית של פאוורמט במשדר בשם Echo 5G. מדובר למעשה במגבר אות (repeater), המותקן בבניינים, ואשר תפקידו הוא לאפשר את חדירת התשדורת המילימטרית אל הבניין ולחבר באופן אלחוטי בין תחנת הבסיס ללקוחות הקצה בבניין.

המשדר של פיבוטאל פועל בטכנולוגיה ייחודית של יצירת אלומה הולוגרפית (holographic beam forming) שפיתחה החברה, אשר מאפשרת לפצל את רוחב-הפס בתא שטח מסוים למספר אלומות, שכל אחת מהן מכוונת באופן ממוקד למודם של המשתמש, וזאת מבלי שייווצרו הפרעות בין האלומות השונות. לדברי החברה, הטכנולוגיה שלה משיגה חיסכון של פי 50 בצריכת ההספק בהשוואה לטכנולוגיות קיימות כדוגמת MIMO או Phased Array.

החיסכון הזה הוא שמאפשר את שילוב המטען של פאוורמט בתוך המכשיר. הפלטפורמה של פאוורמט מאפשרת לבצע טעינה אלחוטית של מכשירים ניידים ואביזרי IoT, וגם לספק להם זרם רציף, באמצעות השראה אלקטרומגנטית, בהספק של עד 65 וואט ממרחק של כ-30 ס"מ, וגם דרך קירות, חלונות זכוכית ומשטחי פלסטיק. המשדר של פיבוטאל פועל בהספק של 15 וואט, והטמעת הטכנולוגיה של פאוורמט תאפשר להתקין אותו מחוץ לבית הלקוח ולהטעינו באמצעות מטען המחובר לשקע חשמל רגיל בתוך הבית.

הפלטפורמה של פאוורמט מבוססת על שימוש במשדר ובמקלט. המשדר כולל סליל שידור המחולל שדה אלקטרומגנטי. האנרגיה הזו מיתרגמת לאנרגיה חשמלית כאשר נקלטת במקלט שבמכשיר הנייד, המצויד בסליל הקליטה. בנוסף, מידת הקרינה הנפלטת במהלך הטעינה הינה נמוכה מהקרינה הנפלטת במהלך טעינה רגילה באמצעות כבל. להערכת פאוורמט, אובדן האנרגיה בתהליך הוא אפסי וזמן הטעינה זהה לזמן הטעינה החשמלית הרגילה באמצעות כבל.

מנכ"ל מיטרוניקס יסיים את תפקידו בסוף השנה

[בתמונה למעלה: רובוט הניקוי דולפין של חברת מיטרוניקס]

חברת מיטרוניקס (Maytronics) מקיבוץ יזרעאל, המפתחת ומייצרת רובוטים לניקוי בריכות, הודיעה היום לבורסה כי מנכ"ל החברה, אייל טרייבר, הודיעה להנהלה על רצונו לעזוב את תפקידו בסוף השנה. בעקבות כך, החלה הנהלת החברה בהליך איתור מנכ"ל חלופי לחברה. עד למינויו של מנכ"ל חדש ימשיך טריבר בתפקידו.

טרייבר הצטרף למיטרוניקס לפני כ-13 שנה ומ-2015 משמש כמנכ"ל. קודם לתפקיד המנכ"ל ובין השנים 2008 ועד לשנת 2015 שימש סמנכ"ל המכירות והשיווק של החברה. הכנסותיה של החברה ב-2020 הסתכמו ב-911 מיליון שקל, לעומת 694 מיליון שקל ב-2019. החברה מעריכה כי היא מחזיקה בנתח של כ-50% משוק הבריכות הבריטיות וכ-37% משוק הבריכות הציבוריות.

החברה מעריכה שבעולם יש כיום 24.8 מיליון בריכות, ורק 6.4 מיליון מהן מנוקות באמצעות רובוטים. מדובר בשוק במגמת צמיחה ארוכת טווח: רוב הבריכות אינן מטופלות באמצעות רובוטים, ומכיוון שיש להם יתרונות ברורים על-פני שיטות אחרות, החברה מעריכה שהשוק יצמח בשנים הקרובות בקצב של 8%-12% בשנה.

בנובמבר 2019 החברה החליטה להרחיב את קיבולת הייצור של המפעל באיזור התעשייה דלתון שליד קיבוץ ברעם, ולבצע בו השקעה בהיקף כולל של כ-22 מיליון שקל, כדי לתת מענה לגידול המואץ בפעילות החברה. כיום החברה מפעילה שני מפעלי ייצור, המפעל בדלתון והמפעל בקיבוץ יזרעאל, המספקים לה קיבולת ייצור של 600,000 רובוטים בשנה. עם השלמת הרחבת תשתית הייצור, שתסתיים ב-2021, החברה תוכל לייצר מיליון רובוטים בשנה.

בריינסוויי מייעדת את קסדת הראש שלה לחולי פוסט-קורונה

חברת המכשור הרפואי בריינסוויי (Brainsway) מהר חוצבים, שפיתחה מכשיר לטיפול בלתי פולשני בהפרעות מוח נפוצות, דיווחה על גידול של כ-47% בהכנסותיה ברבעון הראשון, שהסתכמו ב-6.1 מיליון דולר. גם ההפסד התפעולי הצטמצם מ-3.6 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2020 להפסד תפעולי של 2.1 מיליון דולר ברבעון האחרון. בתוך כך, החברה דיווחה כי הגיעה לנקודת ציון של כ-100 אלף אנשים שטופלו במכשיר שפיתחה.

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות. הטיפולים בתסמונות השונות באמצעות הקסדה נבדלים בעומק הגירוי החשמלי ועוצמתו, התדרים, המיקום, משך זמן הטיפול ותדירותו.

בארצות הברית, שוק היעד העיקרי של החברה, שלוש ההתוויות שעבורן מאושר המכשיר שלה לשימוש הן טיפול בדיכאון חריף, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) וגמילה מעישון וממשככי כאבים. כעת, מכוונת החברה לפלח חדש באוכלוסייה שעשוי להיות רלוונטי עבור הטיפול: חולים בפוסט-קורונה.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח בשבוע שעבר, ציטט המנכ"ל כריס פון ז'אקו שני מחקרים שפורסמו באחרונה בארצות הברית. לפי מחקר אחד שפורסם בירחון The Lancet Psychiatry, כ-53% מתוך קבוצה של 235 אלף אנשים שחלו והחלימו מקורונה אובחנו תוך כחצי שנה בפגיעה מוחית או הפרעה פסיכיאטרית. במחקר נוסף, שפורסם בירחון של האיגוד הרפואי האמריקאי, נמצא כי 53% מתוך קבוצה של כ-4,000 מחלימים מקורונה מציגים סימפטומים של דיכאון חריף, תסמונת שנמנית בין ההתוויות של המכשיר של בריינסוויי.

"אנו עדים לעלייה בבעיות הנפשיות ככל שאנחנו הולכים ויוצאים ממשבר הקורונה. לאור העובדה כי יש יותר מ-100 מיליון מחלימי קורונה ברחבי העולם, כאשר בארצות הברית מספר המאובחנים הוא הגדול ביותר, ישנו חשש ממשי להתפרצות של מגפה נפשית." בריינסוויי נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כמעט חצי מיליארד דולר.

ענקית הביטוח MSI השקיעה 36 מיליון דולר באפסטרים סקיוריטי

חברת Mitsui Sumitomo Insurance – MSI ביצעה השקעת הון של 36 מיליון דולר בחברת אפסטרים סקיוריטי (Upstream) הישראלית, שפיתחה פלטפורמת ענן לאבטחת סייבר על כלי-רכב מקושרים וניתוח נתוני טלמטריה, וזאת כחלק שותפות אסטרטגית שנחתמה בין שתי החברות. לאפסטרים שיתוף פעולה משמעותי נוסף ביפן, עם פוג'יטסו, המשלבת את הפיתרון של אפסטרים כחלק משירותי הסייבר שהיא מספקת.

ההשקעה של MSI פותחת את סבב גיוס C של אפסטרים, שיושלם במהלך החודשים הקרובים, בהובלת MSI. לסבב גיוס זה הצטרפה בהשקעה נוספת גם חברת הביטוח ״ביטוח ישיר״ שהשיקה האב (HUB) טכנולוגי ביחד עם MSI בישראל בתחילת השנה. עד עתה גייסה אפסטרים הון בהיקף של 43 מיליון דולר בסבבי סיד, A ו-B. החברה מעסיקה כיום יותר מ-70 עובדים וכחלק מהאצת הצמיחה נמצאת בתהליך של גיוס עובדים בתחומים מגוונים כגון פיתוח, מחקר סייבר, מדעי הנתונים ועוד.

MSI היא חברת הביטוח הגדולה ביפן ואחת מ-10 חברות הביטוח האלמנטרי הגדולות בעולם (על פי פורצ'ן 500) שמספקת שירותי ביטוח ב-49 מדינות. שתי החברות מסרו כי השותפות ביניהן תסייע לחולל מהפכה בשוק ביטוח הרכב, ותאפשר לחברות הביטוח להשתמש בנתונים של מכוניות מקושרות כדי להפיק תובנות איכותיות הנוגעות לסוגיות ביטוחיות כגון ניהול משופר של סיכונים וחוויות לקוח עשירות יותר.

אפסטרים פיתחה פתרון אבטחה מבוסס ענן לכלי-רכב מקושרים ואוטונומיים. המערכת מאפשרת ליצרניות רכב ולמנהלי ציי רכב גדולים לספק מערך אבטחה באמצעות פלטפורמת ענן, המעניקה הגנה מפני מתקפות סייבר לכל כלי-הרכב המקושרים שבניהולם. מאחר שהמערכת מנטרת את תעבורת הנתונים שמפיקות מערכות הרכב, הפלטפורמה של אפסטרים משמשת גם לצורך יישומי טלמטריה, ונראה כי זה לב שיתוף הפעולה עם MSI.

נקודת תורפה של התעשייה

הפתרון של אפסטרים נותן מענה לנקודת תורפה מתפתחת בתעשייה, לאור הגידול המואץ במספר כלי-הרכב המקושרים וההופעה הצפויה של כלי-רכב אוטונומיים באופן חלקי או מלא בתחילת העשור הבא. אומנם תעשיית הסייבר מקדישה משאבים רבים בפיתוח פתרונות הגנה לכלי-רכב, אולם רק חברות מעטות השלימו את הפיתוח של פתרונות ישימים וזמינים בשוק – ומרביתם מבוססים על תוכנה או חומרה שיש להתקין ברכב עצמו. כלומר במסגרת תהליך הייצור.

אולם הטמעת תהליך חדש בקו הייצור צפויה להימשך 5-8 שנים. מכאן שלפחות עד לשנת 2024, כל מכונית שתצא אל השוק לא תהיה מוגנת מספיק ותהייה חשופה לאיומי סייבר. הפיתרון של אפסטרים מספק הגנה קולקטיבית על כל כלי-הרכב המחוברים לרשת התקשורת של יצרנית הרכב או ציי הרכב. לכן ניתן יהיה להחיל אותו מיידית, ולכלול בתוכו אפילו כלי רכב שכבר מצויים בדרכים – ללא צורך בהתקנת חומרה או תוכנה בתוך הרכב עצמו. כבר כיום יש עשרות מיליוני כלי רכב מקושרים על הכביש, ולהערכת חברת המחקר BI Intelligence, בשנת 2021 ינועו בכבישי העולם כ-380 מיליון כלי-רכב מקושרים.

מאחר שפתרון ההגנה מיועד להעניק הגנה גלובלית על עשרות אלפי ואף מאות אלפי כלי רכב המחוברים במקביל לרשת, המערכת של אפסטרים מתבססת על טכנולוגיה של למידה עמוקה וניתוח ביג דאטה. היא אוספת מידע מעשרות החיישנים והפרוטוקולים של כלי הרכב ומעבדת אותו בתוך מערכת אנליטיקה שיודעת לבצע קורלציה בין אלפי מכוניות, ולזהות התקפות סייבר עוד בשלב ראשוני, לפני שהן מתפשטות לשאר כלי-הרכב ברשת.

תאת מעבירה את מפעל מחליפי החום התעופתיים מקרית גת לארה"ב

בתמונה למעלה: הנהלת חברת תאת טכנולוגיות בגדרה

חברת תאת טכנולוגיות מגדרה (TAT Technologies) מעבירה את מפעל ייצור מחליפי החום התעופתיים שלה (Aerospace Heat Exchanger) מקרית גת לעיר טולסה שבאוקלהומה, ארה"ב. לאחרונה החברה דיווחה על קבלת מענק בהיקף של 11 מיליון דולר ממדינת אוקלהומה, אשר ישמש למימון המהלך. חברת תאת נמצאת בשליטת קרן פימי ומעסיקה כיום כ-500 עובדים. היא מייצרת ומספקת שירותי תחזוקה ושיפוץ של מערכות בקרת חום במטוסים אזרחיים וצבאיים, יחידות הנעה תעופתיות המשמות להתנעת מנועי סילון ולאספקת כוח לצורכי מערכות המטוס הפנימיות, וייצור חלקים של מנועי סילון.

בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-75.3 מיליון דולר – ירידה של 22.7% בהשוואה לשנת 2019 – בעיקר עקב הפגיעה של מגיפת הקורונה בתעופה האזרחית בעולם. בסוף 2020 מסר המנכ"ל יגאל זמיר, שהחברה החלה במהלך לייעל את הפעילות ולהפחית עלויות, אשר יורגש לאחר שהתעופה העולמית תחזור לפעילות שגרתית. כעת מתברר שהכוונה היא למזג את פעילות הייצור של מערכות בקרת חום תעופתיות הנמצא בישראל, ביחד עם החברה הבת Limco Airepair הפועלת מטולסה.

מרכז מערכות בקרה מהמובילים בעולם

חברת לימקו מספקת את מערכות הבקרה המיוצרות בישראל וכן שירותי תחזוקה למערכות בקרת חום של יצרנים אחרים, עבור לקוחות אזרחיים וצבאיים בארה"ב, כמו בואינג, אירבאס, לוקהיד מרטין בומברדייה ועוד. לפני שבועיים הודיע משרד המסחר של מדינת אוקלהומה, שחברת תאת תעביר את פעילות ייצור מערכות בקרת החום מישראל לטולסה, וזו תפעל במסגרת החברה הבת Limco. במקביל להעברת קו הייצור, תאת גם תקים מרכז מו"פ חדש בקמפוס שלה בטולסה.

המנכ"ל זמיר הסביר שהודעה הזאת שזה יהיה אחד ממרכזי הייצור והפיתוח המובילים בעולם בתחום בקרת חום בכלי טיס אזרחיים וצבאיים. "החברה תעסוק בפיתוח, ייצור, ותמיכה בלקוחות לכל אורך חיי המוצר". עדיין לא ברור מה תהיה השפעת המהלך על תעסוקת העובדים של תאת בישראל, אבל מדינת אוקלהומה מעריכה שתאת תגייס 300 עובדים חדשים עבור הפרוייקט הזה. היקפו של שוק מערכות בקרת החום במטוסים נאמד בכ-1.3 מיליארד דולר בשנת 2021. הוא צפוי לצמוח בקצב של 9.2% בשנה ולהגיע להיקף של כ-2 מיליארד דולר בשנת 2026.

בדו"ח השנתי האחרון שלה, הסבירה החברה שהשוק הזה נמצא בצמיחה לאור התיישנות ציי המטוסים הצבאיים והאזרחיים בעולם. השוק האמריקאי הוא שוק יעד מרכזי של תאת טכנולוגיות. בינואר 2021 חתמה תאת על הסכם אסטרטגי עם חברת Honeywell האמריקאית שבמסגרתו היא תספק שירותי תחזוקה, תיקון ושיפוץ (MRO) למשך 10 שנים עבור יחידות הנעת-עזר (Auxiliary Power Unit) של הניוול המותקנות במטוסי בואינג 777. היחידות האלה הינן מנועי סילון קטנים אשר לא משמים להנעת המטוס, אלא לאספקת אנרגיה למערכות הפנימיות שלו.

השבוע החברה דיווחה על התרחבות גם לשוק האסיאתי: היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם Lufthansa Technik Shenzhen להקמת מתקן בסין שיספק שירותי MRO למערכות בקרת חום, אשר יספק שירותים לחברות תעופה בכל אזור דרום מזרח אסיה. חברת Lufthansa Technik Shenzhen היא השלוחה הסינית של Lufthansa Technik, שאחת מחברות התחזוקה הגדולות בעולם התעופה ונמצאת בבעלות חברת התעופה הגרמנית לופטהאנזה.

חברת תאת טכנולוגיות נסחרת בנסד"ק. בעקבות המהלכים האחרונים עלתה מניית החברה מכ-5 דולר לכ-5.9 דולר, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-51.8 מיליון דולר.

הסימולטור הישראלי שמאמן את הרובו-טקסי בעולם וירטואלי [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא סרג'יו נאכט, סמנכ"ל המו"פ של חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות, המפתחת סימולטורים לאימון ובדיקה של מערכות בטיחות לרכב ונהיגה אוטונומית.

בתעשיית הרכב הבינו כי האפקטיביות של נסיעות מבחן על הכביש הינה מוגבלת, וזאת מאחר שכדי להיתקל בנסיעות אמת בכל התרחישים שהיינו רוצים לבדוק, יהיה עלינו לגמוע מספר אסטרונומי של קילומטרים. על כן, בתעשיית הרכב, המשקל בתהליך הפיתוח והבדיקה עובר כיום מנסיעות מבחן לשימוש בסימולטורים.

הסימולטור של קוגנטה מייצר סביבה וירטואלית המדמה לפרטי פרטים את המציאות על הכביש, ממפת הרחובות המדויקת והתנהגות כלי הרכב והנהגים, ועד לפרטים קטנים ובלתי צפויים כמו פגמים בכביש, פחי זבל, שלטים, עצים וכן – גם חתול מסכן שנבהל מהצל של עצמו ומתפרץ אל הכביש שלא בטובתו. הסימולטור של קוגנטה מאפשר לייצר באופן שיטתי מקבצים של תרחישי נהיגה שיבדקו כיצד מתפקדים חיישני הרכב ויחידות המחשוב בכל הסיטואציות שהם עשויים לפגוש בג'ונגל שנקרא "הכביש".

בשיחה, מסביר סרג'יו על השכבות השונות שמהן מורכב הסימולטור של קוגנטה, על תפקידם של אלגוריתמאים ואנימטורים בבריאת המציאות הווירטואלית, וגם – אילו ערים בעולם הכי מאתגר לדמות.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

TriEye מתאימה את מצלמת ה-IR שלה לתחום ניטור הנהג

חברת TriEye חתמה על שיתוף פעולה עם Continental Engineering Services (CES) הגרמנית, המספקת שירותי תכנון ופיתוח לחברות מתעשיית הרכב. טרי-איי פיתחה מצלמת אינפרא-אדום בעלת יכולות חישה גבוהות בתנאי ראות קשים. המצלמה מיועדת לניטור הסביבה שמחוץ לרכב במערכות ADAS ונהיגה אוטונומית, ושיתוף הפעולה עם CES יתמקד דווקא בהתאמת הטכנולוגיה ליישומי ניטור נהג (Driver Monitoring System). החל מ-2022 כל כלי-הרכב החדשים באיחוד האירופי יהיו מחויבים לכלול מערכות ניטור נהג, מה שצפוי להאיץ משמעותית את אימוץ המערכות הללו בתעשיית הרכב.

TriEye פיתחה מצלמה לרכב אוטונומי המבוססת על גלי אינפרא-אדום קצרים (Short-Wavelength InfraRed – SWIR) באורך גל של 1.4µm-3µm. אורך הגל הזה נבחר כדי לספק יכולת חישה בתנאי ראות קשים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. להערכת החברה, מצלמות SWIR מאפשרות אמינות גבוהה יותר ודיוק רב יותר בזיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים בהשוואה לפתרונות חישה מתחרים, כמו מערכות מכ"ם ולידאר (LiDAR). בחברה מסבירים כי לטכנולוגיה הזו עשויות להיות יתרונות גם בתחום ניטור פנים הרכב, וזאת מאחר שהיא מתגברת על אתגרים ויזואליים שעשויים להפריע למערכות חישה אחרות, כמו אור שמש ישיר, צלליות או אורות מסנוורים של רכב ממול.

שיתוף פעולה עם פורשה ודנסו

עד היום נעשה שימוש בטכנולוגיה הזו רק בתעשיות הביטחון החלל והתעופה, בשל עלותם הגבוהה של החיישנים, שעשויה להגיע עד לכ-10,000 דולר ליחידה. החברה הצליחה להקטין את מחיר המערכת באמצעות שימוש בחיישנים המיוצרים בטכנולוגיית CMOS, ולמזער את גודלם באופן שיאפשר ייצור המוני והתקנה במתכונת של מצלמת רכב. אחת המשקיעות הראשיות בחברה היא פורשה, שגם משתפת עימה פעולה ברמת הפיתוח. לחברה יש גם שיתוף פעולה עם יצרנית המערכות היפנית Denso.

CES, מהעיר האסן בגרמניה, משתייכת לקונצרן קונטיננטל, אחת מהיצרניות המובילות בעולם של מערכות וחלקים לרכב. CES מספקת שירותים לכל שלבי הפיתוח, מייעוץ ותכנון ועד סימולציה ומסחור. החברה מתמחה בעיקר במערכות ADAS, בלמים, יחידות בקרה אלקטרוניות, חשמול והנעה. CES מעסיקה כ-2,000 עובדים ולאחרונה היא פתחה שלושה
אתרים נוספים בגרמניה, אנגליה ואיטליה.

 

מובילאיי ו-ZF ייפתחו מערכת ADAS לטויוטה

מובילאיי ו-ZF הגרמנית, אחת מספקיות המערכות לרכב הגדולות בעולם, יפתחו עבור טויוטה (Toyota) מערכת עזר בטיחותית לנהג (ADAS) שתתבסס על מכ"ם חדש של ZF ועל שבב ראיית המכונה EyeQ4 של מוביליאיי. המערכת צפויה להיות משולבת במספר דגמים של טויוטה בשנים הבאות.

המכ"ם של ZF, הנקרא Gen21, הינו מכ"ם לטווח בינוני הפועל בתדר של 77 ג'יגה-הרץ ומיועד לעמוד בתקני Euro NCAP. המערכת של שתי החברות תהיה מיועדת בין היתר ליישומים כמו בלימת חירום (AEB) ובקרת שיוט.

ZF נחשבת ליצרנית המצלמות לרכב המובילה בעולם, ומספקת את מצלמותיה ליותר מ-10 יצרניות רכב בעולם. בינה לבין מובילאיי ישנו שיתוף פעולה רב-שנים. בין היתר השבב EyeQ4 של מובילאיי משולב במשפחת המצלמות S-Cam של ZF. בשנה שעברה השיקו שתי החברות מערכת עזר עם שדה ראייה של 180 מעלות, אשר מתבססת על מצלמת Cam-4.8 של מובילאיי ושולבה במכונית ניסאן רוז' בארצות הברית.

סטורדוט חתמה על הסכם ייצור המוני עם EVE הסינית

חברת סטורדוט (Storedot) מהרצליה הודיעה היום כי חתמה על הסכם עם יצרנית סוללות הליתיום הסינית Eve Energy לייצור המוני של הסוללות שפיתחה לכלי-רכב חשמליים, הנטענות תוך 5 דקות. EVE כבר ייצרה עבור סטורדוט מקבץ ראשון של דוגמאות, שיישלחו ללקוחות פוטנציאליים. סטורדוט מתכננת להתחיל בשיווק ההמוני ב-2024.

EVE, הנסחרת בבורסה של שנזן, היא יצרנית הסוללות של חברת הרכב החשמלי הסינית Xpeng ובמרץ דיווחה על הסכמי ייצור גם עם BMW ודיימלר. לפני כשבוע דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי EVE מצויה במגעים מתקדמים לחתימת הסכם ייצור עם טסלה, אך החברה הכחישה את הדיווח. ייצור הסוללות של סטורדוט מתבצע בקווי ייצור קיימים של סוללות ליתיום, בניגוד לפתרונות מתחרים בשוק המחייבים הקמה של קווי ייצור ייעודיים בהשקעות הון גדולות.

חברת סטור-דוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על תגלית מדעית של פרופ' אהוד גזית וצוות המחקר שלו מאוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2003 הם גילו מבנים חלבוניים זעירים הקשורים להתפתחות מחלת האלצהיימר.

בהשראת המבנים האלה, פיתח פרופ' גיל רוזנמן (ממייסדי חברת StoreDot) גבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד. לגבישים האלה יש תכונות מיוחדות: קיבוליות גבוהה והפקת אור נראה בצבעים בהירים ועוד. בסוללות שהחברה פיתחה מחליפים את הנוזל האלקטרוליטי בנוזל המכיל Nanodots, ועל-ידי כך גדלה קיבולת האנרגיה של הסוללה לפחות פי עשרה. טכנולוגיה זו קיבלה את הכינוי FlashBattery.