IC Insights: סין אחראית ל-90% מהגידול בשוק ה-Foundry העולמי

ההתעצמות האדירה של תעשיית השבבים הסינית בשנים האחרונות אמנם מעוררת לא מעט חששות בקרב מדינות המערב, ובעיקר בארצות הברית, החוששת מאובדן ההגמוניה והיתרון הטכנולוגי שלה מול המעצמה השנייה בגודלה. ואולם,  הגידול של תעשיית השבבים בסין מהווה למעשה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של תעשיית השבבים העולמית כולה.

דו"ח עדכני של חברת המחקר IC Insights מגלה כי אחת הנהנות העיקריות מהתעוררות בפעילות בסין היא תעשיית שירותי הייצור (Foundry) העולמית. לפי החישוב של IC Insights, השוק הסיני היה אחראי לכ-90% מהגידול שנרשם בשוק קבלנות הייצור העולמי כולל, שהסתכם ב-2018 ב-4.2 מיליארד דולר. בסך הכול, השוק הסיני צפוי להיות אחראי ב-2018 לכ-19% מכלל המכירות של חברות הפאונדרי, בהשוואה ל-14% ב-2017.

בתעשיית השבבים, קבלניות ייצור (Foundry) הן חברות המספקות שירותי ייצור לחברות שבבים שאין להן יכולות ייצור עצמאות (מה שקרוי בתעשייה Fabless) ומייצרות את שבביהן במיקור חוץ. סין הציבה לעצמה כיעד לאומי לבסס תעשיית שבבים מקומית, וזאת כדי להפחית את התלות הטכנולוגית בחברות זרות. העלייה בביקוש לשירותי ייצור בסין מתרחשת במקביל לגידול במספר ובגודלן של חברות הפאבלס הסיניות, שלמעשה נזקקות לשירותי ייצור.

ואמנם, דו"ח שפרסמה IC Insights לפני כחצי שנה העלה כי תעשיית הפאבלס הסינית צמחה בקצב מהיר בעשור האחרון וב-2017 היא כבר היתה מדורגת במקום השלישי בגודלה בעולם, עם נתח של 10% מכלל המכירות העולמיות. בין חברות הפאבלס הסיניות המובילות ניתן למנות שמות כמו HiSilicon, Tsinghua, Omnivision, ZTE ועוד.

הנתונים בדו"ח של IC Insights מלמדים על הקצב המהיר שבו מתרחבת התעשייה המקומית בהשוואה לשאר העולם. ב-2017 צמח המכירות של חברות הפאונדרי בסין ב-26% ל-7.5 מיליארד דולר, כמעט פי שלושה מהצמיחה של מכירותיהן ביתר השוק העולמי כולו ב-2017, שעמדה על 9%. ב-2018 הפער רק יגדל במידה נוספת. בעוד המכירות בשוק העולמי צפויות לצמוח ב-8%, המכירות בשוק הסיני יזנקו להערכת חברת המחקר בשיעור מדהים של 51% ל-11.2 מיליארד דולר.

מובילה בתחום הציוד לכריית מטבעות

המגמה הזו הופכת כמובן את סין לשוק אסטרטגי עבור חברות הפאונדרי, ורבות מהן, ובכלל זה גם טאואר-ג'אז, הקימו בשנתיים האחרונות מתקני ייצור בסין, וזאת כדי להדק את הקשר עם התעשייה המקומית. ואמנם, כל קבלניות הייצור המרכזיות צפויות לרשום ב-2018 גידול דו-ספרתי במכירות בסין. עם זאת, מי שחולשת במידה הגדולה ביותר על השוק הסיני היא TSMC הטייוונית, הנחשבת לקבלנית הייצור הגדולה בעולם.

לאחר שב-2017 צמחו מכירותיה של TSMC בסין ב-44%, החברה צפויה לרשום השנה גידול חד אף יותר של 79% ל-6.7 מיליארד דולר. מעניין לציין שלמעשה כל הגידול שצפויה החברה הטייוונית לרשום ב-2018 מקורו בביקושים מסין, שיהוו השנה כ-19% מכלל מכירות החברה, בהשוואה ל-9% ב-2017. ב-IC Insights  מציינים כי הביקוש הגובר מהשוק הסיני לשירותיה של TSMC מגיע מתחום פיתוח מוצרים ייעודיים לכריית המטבעות, שבו החברות הסיניות מובילות כיום את השוק העולמי.

עם זאת, יש לציין שתחום המחשוב לכריית מטבעות הינו תנודתי מאוד ומושפע במידה רבה מהמגמות בשוק המטבעות הדיגיטליים. הירידה החדה בערכו של הביטקוין, ומטבעות אחרים, בחודשים האחרונים הופכת את כריית המטבעות לכדאית פחות, ואם מגמה זו תישך גם תחום המחשוב לכריית מטבעות צפוי להיחלש. על כן, TSMC הדגישה בעבר כי אינה מבססת את תחזיות הצמיחה או את תוכניות הייצור שלה על המגמות בתעשיית כריית המטבעות.

 

 

קמטק מעלה משמעותית את תחזית הצמיחה ל-2018

לאחר שדיווחה באחרונה על הכנסות שיא של 30.5 מיליון דולר ברבעון השני, חברת קמטק (Camtek), המפתחת ציוד ב מעלה את תחזית ההכנסות לשנת 2018. אתמול הודיע מנכ"ל החברה, רפי עמית, כי לאור הגידול המתמשך בהזמנות החברה צופה כי הכנסות החברה ב-2018 יהיו גבוהות מ-120 מיליון דולר וישקפו צמיחה שנתית של יותר מ-30%. ב-2017 עמדו הכנסות החברה על 79.3 מיליון דולר.

"לאור הטכנולוגיות שחשפנו בשנה האחרונה, לצד פעילויות הפיתוח הנמשכות וההשקות הצפויות של מוצרים חדשניים, אני בטוח כי נשמר את מעמדנו המוביל ואנו מצפים להמשיך ולהגדיל את נתח השוק שלנו ב-2019 ומעבר לה," הוסיף עמית.

חברת קמטק מפתחת מערכות בדיקה ומטרולוגיה לבקרת תהליכי ייצור שבבים. למעשה, רק השנה היא מגדירה את עצמה כחברת שבבים טהורה, זאת לאחר שבאוקטובר 2017 היא מכרה את חטיבת ה-PCB שלה לקרן סינית תמורת כ-35 מיליון דולר. בעקבות העיסקה, היא מתמקדת כעת בשני תחומים הקשורים לייצור שבבים: מדידות ובדיקת פרוסות סיליקון ושבבים בתהליך הייצור, ומדידות בתהליכי ייצור של מצעים מתקדמים למעגלים משולבים (שבבים).

המיקוד העסקי מוכיח את עצמו עד כה והשנה רשמה החברה גידול עקבי בהכנסות מרבעון לרבעון. בעקבות התפנית העסקית החיובית עלתה ב-12 החודשים האחרונים מנייתה של קמטק בנסד"ק בכ-70% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 290 מיליון דולר.

התמקדות בשוק הבדיקות הדו-מימדיות

בתוך כך דיווחה אתמול החברה כי קיבלה מחברה עולמית מובילה, המספקת שירותי ייצור שבבים ובדיקתם במיקור חוץ, הזמנה בהיקף של 4.5 מיליון דולר עבור הדגם החדש של מערכת Eagle לבדיקה דו-מימדית (2D) של שבבים. המערכות צפויות להיות מותקנות ברבעון הרביעי של 2018.

המערכת החדשה כוללת טכנולוגיה ייחודית לזיהוי סדקים פנימיים בפרוסות סיליקון, המתרחשים בזמן חיתוך הפרוסות. לדברי החברה המערכת מאתרת חתכים זעירים שלא ניתן להבחין בהם בבדיקות רגילות ושעשויים לגרום לכשלים בייצור שבבים.

סמנכ"ל התפעול של קמטק, רמי לנגר, אמר כי ההזמנה מעידה על הגידול של החברה בנתח שוק הבדיקות הדו-מימדיות. "הדבר תואם את האסטרטגיה שלנו למינוף מעמדנו המוביל בשוק בתחום בדיקות מטרולוגיה בשבבים לטובת הגדלת נתח שוק בבדיקות דו-מימדיות".

 

TransEnterix רוכשת את MST הישראלית

בשולי החגיגה התקשורתית סביב מכירת הענק של מזור רובוטיקה על ידי מדטרוניק, התבצעה בימים האחרונים עסקת מיזוג נוספת בתעשיית הרובוטיקה הרפואית הישראלית, צנועה הרבה יותר, שחושפת את הצד הזוהר פחות של עולם הביומד והשקעות ההון סיכון. חברת  TransEnterix האמריקנית, המפתחת מערכות סיוע רובוטיות לניתוחים זעיר-פולשניים, הודיעה כי רכשה את הטכנולוגיה, הקניין הרוחני ופעילות המחקר והפיתוח של חברת MST (Medical Surgery Technologies) מיקנעם, שפיתחה מערכת ניווט רובוטית לניתוחי לפרוסקופיה.

בעוד מדטרוניק שילמה כ-1.64 מיליארד דולר בעבור רכישת מלוא מניותיה של מזור, TransEnterix תרכוש את נכסיה של MST בעבור מיליוני דולרים ספורים. על פי מתווה העסקה, TransEnterix תשלם ל-MST בשתי פעימות – במועד השלמת העסקה וכעבור שנה – סכום כולל של 12.4 מיליון דולר במזומן ועוד כ-3.15 מיליון מניות של TransEnterix (מחיר המניה הנוכחי בבורסה של ניו יורק עומד על 6.7 דולר). לאחר השלמת העסקה, יפעל מרכז הפיתוח של MST כחברת בת של TransEnterix בישראל.

MST גייסה מאז היווסדה כ-13.5 מיליון דולר בשני סבבי גיוס. בין המשקיעים הבולטים נמנים חברת התרופות הסינית Haisco Pharmaceutical Group, קרן אגת של דני נווה ומישל חביב, קרנות ההון ויטהלייף וטריוונצ'רס וחברת ג'ייקובס השקעות.

רובוט במקום עוזר מנתח

MST הוקמה ב-2005 במסגרת חממת NGT על ידי זיו תמיר ומוטי שולב. החברה פיתחה מערכת הנחייה למכשירי לפרוסקופיה, המשמשים לניתוחי בטן זעיר פולשניים, שבהם מחדירים לבטן צינורית עם מצלמה, ולצידה שתי צינוריות שבאמצעותן מוכנסים כלי-ניתוח עדינים שבאמצעותם מתבצע הניתוח. כיום מבוצעים בעולם יותר מ-7.5 מיליון ניתוחים לפרוסקופיים בעולם, והדרישה להם גוברת בזכות היתרונות הרפואיים שבטכנולוגיה זעיר פולשנית.

אלא שכדי לבצע ניתוח לפרוסקופי, יש צורך בעוזרים מקצועיים היודעים לכוון את המצלמה המוחדרת לבטן בהתאם לצרכים של הרופא המנתח. משימה זו לא קלה, ובבתי חולים רבים מתלוננים על מחסור בעוזרים מיומנים. המערכת של חברת MST מבוססת על שימוש במערכת בקרת תנועה עדינה מאוד ובתוכנת עיבוד תמונה מתקדמת, המאפשרת לוותר על העוזרים של המנתח.

המערכת מנתחת את המידע הוויזואלי מחלל הבטן, וממקמת את המצלמה באופן טבעי בנקודות שבהן הרופא זקוק לה. מערכת המיקום יודעת גם לעקוב אחר תנועות הרופא, ולהביא את המצלמה באופן טבעי לנקודות נוספות במהלך הפרוצדורה. מכיוון שבסיס המערכת הוא תוכנה לעיבוד תמונה, היא מאפשרת לספק לרופא המנתח שירותים נוספים: למשל זום אוטומטי לנקודות המעניינות את הרופא, התראה על התמוטטות רקמות במהלך הניתוח ועוד.

סינרגיה בין הטכנולוגיות

MST לא דיווחה לאורך השנים האחרונות על נתוני המכירות שלה או על שיתופי פעולה מסחריים משמעותיים. בעולם המכשור הרפואי, קשה מאוד לחברת סטראט-אפ קטנה להחדיר מוצר חדש אל השוק ללא חסות של חברה גדולה שתשמש כמפיצה, כפי שקרה במקרה של שיתוף הפעולה של מזור עם מדטרוניק.

סכום המכירה של MST אמנם אינו מקנה למשקיעים כמעט כל החזר על השקעתם, אבל ייתכן כי המיזוג עם TransEnterix יאפשר לחברה להחדיר את המוצר שלה לשוק האמריקני. עם זאת, TransEnterix אינה בשום אופן חברה בסדר הגודל של מדטרוניק. מדובר בחברת מכשור רפואי קטנה יחסית מצפון קרולניה הנסחרת בבורסה של ניו יורק. הכנסותיה בשנת 2017 עמדו על 7 מיליון דולר בלבד.

מוצר הדגל שלה הוא מערכת ה- ,Senhanceשבדומה ל- AutoLapשל MST הינה מערכת ניווט רובוטית לניתוחי לפרוסקופיה. TransEnterix מעוניינת, על פי הודעתה, להשיג שתי מטרות באמצעות הרכישה. ראשית, לשכלל את המערכת ה- Senhanceשלה באמצעות הטכנולוגיה של MST, בעיקר בתחומי הוויזואליזציה, זיהוי סביבה, בינה מלאכותית ולמידה עמוקה. שנית, החברה רואה בישראל מרכז משמעותי של חדשנות בתחום המכשור הרפואי, ומעוניינת לבסס בישראל מרכז מחקר ופיתוח באמצעות רכישת צוות המו"פ של MST.

 

 

פירוק האייפון מגלה: קואלקום וסמסונג בחוץ, אינטל וטושיבה בפנים

זו כבר נהייתה מסורת בקהילת הגאדג'טים. בכל פעם שיוצא לשוק דגם חדש של מכשיר אייפון של אפל, מישהו מתנדב לפרק את המכשיר לגורמים ולספק לעולם הצצה לקרביים של המוצר המבוקש. הפעם אלו הם אתר התיקונים iFixit וחברת מחקר השבבים TechInsights  שהרימו את המסך מעל שני הסמרטפונים החדשים שהשיקה אפל בשבוע שעבר, iPhone Xs ו-iPhone Xs Max, וחשפו אילו יצרניות שבבים סיפקו רכיבים לדגמים הללו.

אפל אמנם מפרסמת מדי שנה את רשימת ספקיות הרכיבים שלה, אך היא אינה חושפת איזו חברה ייצרה כל רכיב ורכיב, ומקפידה שגם הספקיות ישמרו על סודיות. על כן, פירוק המכשירים הינו הדרך היחידה לגלות מי ייצר בכל מכשיר את הרכיבים הפנימיים כגון המודם, הזיכרונות והחיישנים השונים. עם זאת, יש לסייג ולומר כי אפל נוהגת לעיתים להשתמש במספר ספקיות עבור אותו רכיב, ועל כן פירוק לגורמים של מכשירים ספורים אינו בהכרח מלמד על כל הספקיות שהשתלבו בדגמים החדשים.

 קואלקום הוחלפה במתחרתה הגדולה

אחת השאלות המסקרנות לגבי הדגמים החדשים נגעה לזהותה של יצרנית המודמים שנבחרה על ידי אפל. במשך שנים סיפקה קואלקום את המודמים במרבית מכשירי האייפון. ואולם, בשנתיים האחרונות שתי החברות נקלעו לסכסוך משפטי סביב גובה התמלוגים שגבתה קואלקום מאפל, וההערכה הרווחת לקראת ההשקה של הדגמים החדשים היתה כי אפל תפסיק לחלוטין להשתמש ברכיביה של קואלקום.

ואמנם, הפירוק שביצעו המהנדסים של iFixit גילה כי בשני המכשירים החדשים אין שום רכיב של קואלקום, וכי המודם ושבבי התקשורת הן תוצרת אינטל. על פי הניתוח של iFixit גם ה-Xs וגם ה-Xs Max כוללים את המודם החדש של אינטל מדגם XMM 7560. ה- ,XMM 7560שאינטל השיקה בשנה שעברה, מיוצר בטכנולוגיית ייצור 14 ננו-מטר ומאפשר העברת נתונים במהירות גדולה יותר מ- Gbps1, ובחברה מייעדים אותו כדי לתמוך במהפיכת הדור החמישי בשנים הקרובות.

החלפת המודם של קואלקום במודם של אינטל היא בשורה טובה עבור חברת סיוה (Ceva) הישראלית, וזאת מאחר שהמודם של אינטל מתבסס על הקניין הרוחני (IP) של סיוה עבור מעבד האותות הספרתיים (DSP) של המודם. על פי חברת המחקר Cowen Research, שפרסמה באחרונה המלצת קנייה על מניית סיוה לאחר פגישה שקיימה עם המנהלים של סיוה, הבלעדיות של אינטל במכשירי האייפון תגדיל את הכנסות סיוה מתמלוגים בסכום של כ-10 מיליון דולר בשנה הקרובה.

המודם של אינטל באייפון החדש. מקור: TechInsights

גם סמסונג בחוץ

יצרנית מובילה נוספת הנעדרת מרשימת היצרניות שנתגלה בשני הפירוקים היא סמסונג, שסיפקה רכיבי זיכרון לדגמי אייפון קודמים, ועל פי חלק מההערכות ייצרה באופן בלעדי את הצגים ב-iPhone X.

על פי iFixit, האייפונים החדשים כוללים זיכרון DRAM מתוצרת מיקרון (Micron) וזיכרון NAND מתוצרת טושיבה (Toshiba). כזכור, חטיבת הזיכרונות של טושיבה נרכשה לפני כחצי שנה על ידי קבוצת רכישה שכללה, על פי חלק מהדיווחים, גם את חברת אפל. מנגד, הבדיקה של TechInsights גילתה זיכרון NAND של סאן-דיסק, שבבעלות ווסטרן דיגיטל.

בשני דגמי האייפון ניתן למצוא רכיבים נוספים של יצרניות כמו NXP, STMicroelectronics, Cirrus Logic, Dialog, ו-Cypress.

שבב ה-7 ננומטר הראשון אי פעם בסמרטפון

שני דגמי האייפונים החדשים גם כוללים גם את מעבד היישומים החדש של אפל, שנקרא A12 Bionic. מדובר במערכת על גבי שבב (SoC) המבוססת על ארכיטקטורה מרובת ליבות של חברת ARM. המעבד, הכולל 6 ליבות, מסוגל על פי אפל להריץ רשתות נוירוניות (neural networks) במהירות של כ-5 טריליון פעולות בשניה, וזאת בהשוואה למעבד הקודם, ה-A 11, שהיה מסוגל להריץ כ-600 מיליארד פעולות בשנייה.

ייתכן כי מאחורי ההישג הטכנולוגי המרשים של אפל עומדת שוב סיוה הישראלית. לאחר השקת הדגם הקודם של האייפון, טען האתר הטכנולוגי SemiAccurate שבבסיס מעבד ה-A 11 נמצאת ליבת DSP ייעודית לרשתות נוירוניות אשר פותחה על ידי סיוה. גם בדגמים החדשים, על פי הערכת האנליסטים של Cowen, סיוה הגדילה את תכולת הקניין הרוחני שלה ומשולבת בשבב נוסף מלבד המודם של אינטל, וככל הנראה מדובר, כאמור, בקניין רוחני למימוש טכנולוגיית הבינה המלאכותית במכשיר.

נקודת ציון טכנולוגית נוספת ב-A 12 היא גודל הטרנזיסטורים. ה-A 12 יוצר על ידי TSMC הטייוונית, קבלנית הייצור המרכזית של אפל, בתהליך של 7 ננומטר, שבב הסמרטפון הראשון אי פעם שמיוצר בתהליך החדשני. טכנולוגיית ה-7 ננומטר, שכיום יש רק ל-TSMC, איפשר לדחוס יותר טרנזיסטורים על גבי השבב. שטחו של השבב הוא 83.27 מילימטר מרובע, והוא כולל 6.9 מיליארד טרנזיסטורים, וזאת בהשוואה ל-A 11, שיוצר בתהליך של 10 ננומטר, וכלל 4.3 מיליארד טרנזיסטורים.

לשתי הסקירות המלאות:

https://www.ifixit.com/Teardown/iPhone+XS++and+XS+Max+Teardown/113021

http://www.techinsights.com/about-techinsights/overview/blog/apple-iphone-xs-teardown/

 

פיור קפיטל הדיחה את דירקטוריון מדיגוס

טלטלה בחברת המכשור הרפואי מדיגוס (Medigus). באסיפת בעלי המניות שהתקיימה ביום חמישי בשבוע שעבר (20.9) הצביעו בעלי המניות בעד הצעתה של קרן פיור קפיטל (Pure Capital), המנוהלת על ידי כפיר זילברמן, להדיח את חברי הדירקטוריון הנוכחיים של החברה ולהחליפם בארבעה חברי דריקטוריון חדשים שהוצעו מטעמו של זילברמן.

ארבעת חברי הדירקטוריון החדשים הם פרופסור בנעד גולדוואסר, שישמש כיו"ר במקומו של דורון בירגר, רונן רוזנבלום, אלי יורש ואלי כהן. כעת מעניין יהיה לראות האם ההנהלה החדשה אכן תוביל לפירוק החברה מנכסיה הטכנולוגיים והפיכתה לשלד בורסאי, כפי שהתריעו חברי הדירקטוריון הקודמים במכתב ששלחו למשקיעים מספר ימים לפני האסיפה, או שיתוו אסטרטגיה עסקית חדשה לחברה, המתקשה בשנים האחרונות להציג רווחיות ממשית.

מהלך ההשתלטות של זילברמן על מדיגוס החל בחודש יוני, לאחר שרכש כ-6.6% ממניות החברה, מה שהקנה לו את הזכות לכנס את אסיפת בעלי המניות ולהעלות הצעות לסדר היום. מיד עם השלמת העיסקה, פירסמה הקרן מכתב לבעלי המניות, ובו דרשה לכנס אסיפה כללית כדי להדיח את כל חברי הדירקטוריון הנוכחיים, שלטענתה אחראים להתדרדרות הפיננסית של החברה.

"רקורד של מסחר בשלדים בורסאיים"

לטענת הקרן, הדירקטוריון הנוכחי של מדיגוס נכשל לגמרי בהכוונת החברה, והוביל לגיוס הון "לפי שווי מבייש של כ-3.5 בלבד". במכתב לבעלי המניות  היא האשימה את חברי הדירקטוריון באחריות לאובדן של כ-80% מהשווי של מדיגוס: בסוף 2014 היא נסחרה בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של 65.2 מיליון שקל, ובסוף 2017 ירד השווי שלה לכ-18.6 מיליון שקל בלבד.

ההנהלה הנוכחית ניסתה לבלום את המהלך והתריעה בפני המשקיעים כי מאחורי ניסיון ההשתלטות עומדות כוונות נסתרות. במכתב ששלחה לבעלי המניות נטען כי "לפיור קפיטל יש רקורד של לקיחת שליטה בחברות ציבוריות בעיקר לצורך מסחר בהן כשלדים בורסאיים."

ואמנם, אחת מהפעילויות של הקרן בשנים האחרונות היתה רכישת חברות ציבוריות קטנות שהפסיקו את פעילותן והפכו לחברות מדף ("שלדים בורסאיים"), ומכירתן לחברות פעילות כדי שיוכלו להיכנס באמצעותן לבורסה בלא תשקיף מלא. בין היתר, היא היתה הבעלים של חברת המדף Asia Development, שהמיזוג ההופכי איתה הביא את חברת Foresight לבורסה.

מהמחלקה האורולוגית לעולם הביומד

עם זאת, הדבר אינו בהכרח מלמד על כוונותיה של פיור קפיטל לגבי עתידה של מדיגוס. אחת הטענות המרכזיות של חברי הדירקטוריון המודחים היתה שחברי הדירטוקיון החדשים נעדרים כל ניסיון בתחום המכשור הרפואי. ואולם, הדבר אינו מדויק. מי שמיועד לעמוד בראש הדירקטוריון החדש הוא פרופסור בנעד גולדוואסר, שחתום על שורה ארוכה ומרשימה של אקזיטים והשקעות בתחום הביומד.

פרופסור בנעד גולדוואסר

גולדוואסר, בן 68, הינו אורולוג בהכשרתו וניהל בין 1987-1996 את המחלקה האורולוגית בבית החולים שיבא. לאחר סיום תפקידו עזב את העיסוק ברפואה ופנה לעולם היזמות. בשנת 1993 היה גולדוואסר שותף בהקמת VidaMed, שפיתחה מכשיר לטיפול בלתי פולשני באמצעות גלי רדיו בגידול שפיר בערמונית. החברה הונפקה בנסד"ק כשנתיים לאחר הקמתה וב-2001 נמכרה לענקית המכשור הרפואי מדטרוניק תמורת 326 מיליון דולר.

בשנת 1995 היה שותף בהקמת חברת ריטה מדיקל, שהונפקה גם כן בנסד"ק בשנת 2000, וב-1996 ייסד במשותף את חברת אופטונול, שנרכשה ב-2009 על ידי חברת אלקון (Alcon) ב-180 מיליון דולר. משנת 2003 ועד לשנת 2008 כיהן גולדוואסר כמנכ"ל GI-View, שמייצרת קולונסקופיות זעירות. בשנים האחרונות שימש כדירקטוריון במספר חברות, ובהן חברת ביוקנסל, לידקס ו-Emerald. בשנת 1997, לאחר פרישתו מעיסוק ברפואה, ניהל את ביומדיקל, קרן הון סיכון אותה הקים בשיתוף עם חברת טבע, אריסון השקעות ולאונרד אברמסון, המייסד והמנכ"ל לשעבר של חברת U.S. Healthcare.

ייתכן כי הצבתו של גולדוואסר כמועמד להוביל את הדירקטוריון החדש היא שהטתה את הכף בקרב המשקיעים לטובת הצעתה של פיור קפיטל, וזאת מאחר שקשה להעריך כי גולדוואסר הצטרף למדיגוס רק כדי להיות חתום על פירוקה.

חדשנות טכנולוגית, כישלון עסקי

חברת מדיגוס מחזיקה בשני קווי מוצרים עיקריים: מערכת MUSE המשמשת לטיפול זעיר פולשני בצרבת כרונית (GERD) על-ידי הידוק השסתום המחבר בין הקיבה לוושט, וכן סדרה של מצלמות ScoutCam הנחשבות לקטנות ביותר בעולם ומשמשות למכשור רפואי ויישומים תעשייתיים. אולם החברה לא הצליחה למנף את הטכנולוגיה להצלחה עסקית.

ברבעון השני של 2018 הסתכמו מכירותיה ב-54 אלף דולר בלבד, ירידה של 34% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, וחתמה את הרבעון עם הפסד של 1.1 מיליון דולר. מתחילת 2017 איבדה מניית החברה כ-95% ממחירה וכיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-11.9 מיליון דולר בלבד

 

מדטרוניק רוכשת את מזור רובוטיקס ב-1.64 מיליארד דולר

ענקית המכשור הרפואי הבינלאומית מדטרוניק (Medtronick) ומזור רובוטיקס (Mazor) הישראלית הודיעו היום כי חתמו על עסקת מיזוג שבמסגרתה תרכוש מדטרוניק את כל הון המניות של מזור במזומן, בסכום כולל של כ-1.64 מיליארד דולר, או  1.34 מיליארד דולר בניכוי המניות שכבר רכשה מדטרוניק במזור בשני סבבי ההשקעה שהתקיימו במסגרת הסכם ההשקעה ושיתוף הפעולה שנחתם בין שתי החברות במאי 2016.

העסקה, שאושרה פה אחד על-ידי חברי דירקטוריון מזור, התבצעה לפי מחיר של 29.25 דולר למניה רגילה, המשקף פרמיה של כ-11% בהשוואה למחיר הנעילה של מניית מזור אמש בנסד"ק. זהו האקזיט הגדול ביותר אי-פעם בעולם המכשור הרפואי הישראלי.

מזור, שהוקמה ב-2001, נחשבת לחלוצה עולמית בתחום הרובוטיקה לניתוחי גב. החברה מפתחת מערכות הנחיה רובוטיות לביצוע ניתוחי עמוד שדרה, המאפשרות למקם ברגים אורתופדיים בחוליות באופן מדויק. הפתרון נותן מענה לבעיה רפואית קשה, הנובעת מכך שבכ-10% מהתהליכים הידניים, יש טעויות במיקום הברגים. מערכת ההנחיה מסייעת לתכנן מראש את מהלך הניתוח על סמך על ידי שקלול נתונים שונים, בהם מצבו ומיקומו של עמוד השדרה, ומסייעת למנתח לנווט במהלך ההליך כך שיוכל להתקין את השתלים באופן מדויק יותר.

על פי נתונים של החברה, שיעור ההצלחה בניתוחים מונחי-רובוט עומד על 98.3%. עד היום החברה מכרה יותר מ-200 מערכות שבאמצעותן הותקנו יותר מ-250 אלף שתלים ב-40 אלף ניתוחים בבתי חולים ומרכזים רפואים ברחבי העולם. ב-2017 עמדו הכנסותיה של מזור מזור על 64 מיליון דולר, גידול של 78% לעומת שנת 2016.

במאי 2016 חתמו מזור ומדטרוניק על הסכם רב-שלבי, שבמסגרתו רכשה מדטרוניק כבר כ-11% ממניות מזור בשני סבבי השקעה והפכה החל מ-2017 למפיצה הבלעדית של מערכות מזור בעולם. עד היום רכשה מדטרוניק כבר כ-80 מערכות של מזור. מנייתה של מזור, הנסחרת בנסד"ק, זינקה בכ-340% מאז חתימת ההסכם הראשוני עם מדטרוניק.

פעילות ענפה בישראל

"זהו יום היסטורי בשוק ניתוחי עמוד השדרה ואירוע מכונן בהתפתחות השוק ואני מוקיר ומודה לכל מי שתרם והאמין בחברה, הבעת אמון זו הייתה חיונית וחשובה להצלחתנו", אמר אורי הדומי, מנכ"ל מזור רובוטיקה. "ההשתלבות המלאה של מוצרי מזור וצוותה במדטרוניק תמקסם את ההשפעה של מוצרי מזור בעולם ותקדם את מימושו של חזון החברה להבאת מזור לחולים, באמצעות חדשנות".

מדטרוניק נחשבת לאחת מחברות המכשור הרפואי הגדולות בעולם. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי של 130 מיליארד דולר וב-2017 עמדו הכנסותיה על כ-29.7 מיליארד דולר. למדטרוניק פעילות ענפה בישראל כבר שנים רבות, הבאה לידי ביטוי בשורה של השקעות ורכישות של חברות מכשור רפואי ישראליות. הרכישה הראשונה של מדטרוניק בישראל היתה ב-2006, עם רכישת חברת אודין, שעסקה בתחום הדמיית MRI עבור ניתוחי מוח. בחודש מרץ השנה רכשה מדטרוניק את Visionsense הישראלית, שפיתחה אנדוסקופ תלת מימדי מדויק לניתוחי מוח, תמורת כ-65 מיליון דולר. בנוסף, מדטרוניק השקיעה גם בחברת איתמר מדיקל, שפיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית לפענוח צילומי הדמאה רפואיים. בשנה שעברה הודיעה החברה על הקמת שני מרכזי פיתוח בישראל, בירושלים וביקנעם.

תעשיית השבבים הסינית נכנסה לסבב המכסים החדש של טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מסלים את מלחמת הסחר עם סין, ומטיל סבב נוסף של מכסים על ייבוא מוצרים מסין בהיקף של כ-200 מיליארד דולר. גם הפעם חלק ניכר מהגזרות נועד להגן לא פסחו על תעשיית השבבים האמריקאית, ומגביר את החשש כי התחרפת מלחמת הסחר בין שתי המדינות צפויה לפגוע בתעשיית האלקטרוניקה העולמית.

ממשל טראמפ פרסם בתחילת השבוע רשימה של 5,745 מוצרי ייבוא מסין שכעת יוטל עליהם מיסוי מוגבר שיעמוד בשלב ראשון על 10%, ובתחילת 2019 יעלה ל-25%. גם הרשימה החדשה מכוונת לבטן הרכה של תעשיית האלקטרוניקה, וכוללת מוצרים שצפויים להשפיע על חברות השבבים כמו סיליקון גולמי ומוצרי מפתח אחרים המשמשים לייצור שבבים, כמו מבחנות ומלקחי קוורץ המשמשים בתהליך ייצור פרוסות סיליקון בתנורי דיפוזיה וחמצון. בנוסף, הרשימה החדשה גם כוללת כרטיסים חכמים ורכיבים נוספים המשמשים בציוד למרכזי מידע ורישות.

עם זאת, הפעם הרשימה פסחה על מוצרי אלקטרוניקה צרכניים, ובכך הפיגה זמנית את החששות של חברות כמו אפל, שמכשירי האייפון שלה מיוצרים כמעט לחלוטין בסין, שחששו כי מלחמת הסחר יגדילו את עלות היציור וייקרו מוצרי צריכה אלקטרוניים של חברות אמריקאיות. בחודש אפריל השנה הטיל הממשל האמריקאי מכסים בהיקף של 50 מיליארד דולר על רשימה של מוצרים, ובהם רכיבים המשמשים בתעשיית האלקטרוניקה, כגון כוננים מגנטיים, סוגים מסויימים של מעגלים מודפסים, משדרים ומקלטים אלחוטיים, מערכות מכ"ם, מצלמות טלוויזיה, קבלים, נגדים, ממסרים אלקטרו-מכניים, לדים ואפילו ציוד המשמש בתהליך ייצור השבבים.

תגובת-נגד סינית תגרור סבב מכסים שלישי

המטרה המוצהרת של ממשל טראמפ היא ללחוץ על הסינים להגיע להסכם סחר חדש בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, כדי להקטין את הגירעון המסחרי העצום של ארצות הברית מול סין, הנאמד בכ-375 מיליארד דולר. עם זאת, הרכב הרשימות מלמד שארצות הברית מנסה באמצעות המכסים הללו גם לעכב את הניסיון הסיני לבנות תעשיית שבבים עצמאית עד לשנת 2025.

הצעדים האלה מעוררים ביקורת חריפה מצד גורמים בתעשיית השבבים האמריקאית, ובהם באיגוד השבבים האמריקאי (SIA), שפירסם אזהרה בנושא. האיגוד טוען שהמכסים יפגעו בכושר התחרות של החברות האמריקניות ויובילו  בסופו של דבר לאובדן מקומות עבודה במשק האמריקאי ועלייה במחיר המוצרים הסופיים לצרכן האמריקני. האיגוד טוען שהמיסוי לא ישיג את מטרתו ולא יגרום לסין לשנות את המדיניות שלטענת טראמפ פוגעת בתחרות ההוגנת שבין שתי המדינות.

חשש נוסף הוא מפני פעולות תגמול מצד הממשל הסיני. בתגובה לסבב המכסים הקודם, הטיל הממשל הסיני מכסים דומים על מוצרי ייבוא מארצות הברית והצהיר כי יפעל באופן דומה אם יבחר הממשל האמריקני להטיל מכסים נוספים. טראמפ הזהיר הפעם את הסינים מפני תגובה דומה. "אם סין תנקוט פעולת תגמול כנגד החקלאים והתעשיות האחרות שלנו, נפעל מיידית להטלת סבב שלישי של מכסים, שיכלול מוצרי ייבוא בהיקף של 267 מיליארד דולר",  הזהיר ביום ב' השבוע. כעת התעשייה ממתינה בחרדה כדי לראות מי ימצמץ ראשון, ואם לא, מה תהיה הפגיעה הבאה בתעשייה.

תע"א תייצר לוויינים קטנים לתיקון לוויינים גדולים

התעשייה האווירית (IAI) נכנסת לתחום פעילות חדש באמצעות שיתוף פעולה טכנולוגי והשקעה בחברת אפקטיב ספייס (Effective Space) הישראלית, אשר פיתחה לוויין תחזוקה קטן המאפשר לטפל בלווייני תקשורת גדולים. אחת מהבעיות הגדולות בעולם לווייני התקשורת היא תוחלת חייהם הקצרה יחסית של הלוויינים. למעשה, כאשר שמיכל הדלק של לוויין התקשורת אוזל, הלוויין כבר אינו יכול לשמור על מסלולו המתוכנן סביב כדור הארץ ומפסיק לשדר לכדור הארץ, וזאת אף על פי שיתר מערכותיו תקינות לגמרי ויכולות להמשיך לפעול, מה שגורם להפסד של עשרות מיליוני דולרים בשנה למפעילי הלוויינים. בממוצע, מיכל הדלק של לווייני תקשורת מתרוקן לאחר כ-15 שנות שירות.

חברת אפקטיב ספייס (Effective Space) הישראלית החליטה להתמודד עם הדילמה באמצעות פיתוח לווייני תחזוקה קטנים בקטגוריה של מיקרו-לוויינים זעירים, המאפשרים את תקופת הפעילות של לווייני תקשורת בכ-15 שנים נוספות. הפלטפורמה של החברה, Space Drone שוקלת פחות מ-400 ק"ג וגודלה כגודל מכונת כביסה. הלוויין הקטן מתחבר אל לוויין התקשורת באמצעות מערכת עגינה, ומשמש כמנוע הדחף של הלוויין ושומר אותו ממסלולו, במקום המנועים הישנים שיצאו מפעילות. למעשה, הוא משמש כמערכת הנעה חיצונית המבוססת על מנועי דחף חשמליים (Hall-effect thruster) המאפשרת ללוויין להישאר במסלול ולהמשיף לספק שירותי תקשורת.

הזמנה בהיקף של 100 מיליון דולר

בתחילת השנה חתמה אפקטיב ספייס, הנתמכת על-ידי סוכנות החלל הישראלית, על חוזה בהיקף של כ-100 מיליון דולר עם חברת לווייני תקשורת גלובלית שבמסגרתו היא עתידה לספק שירותי תחזוקה והארכת תקופת פעילותם של לוויינים. השיגור הראשון של לווייני התחזוקה מתוכנן לצאת לפועל בשנת 2020. על פי חברת הלוויינים, שבחרה שלא להיחשף, הארכת תוחלת חייו של הלוויין באמצעות לווייני אפקטיב ספייס, עתידה לחסוך 28-43 מיליון דולר בשנה.

השבוע הודיעה התעשייה האווירית על חתימת הסכם הבנות לשיתוף פעולה טכנולוגי ופיננסי עם אפקטיב ספייס: התעשייה האווירית תייצר עבור אפקטיב ספייס צי של לווייני תחזוקה שישמשו אותה כדי לספק שירותים למפעילות  לוויינים. במקביל, התעשייה האווירית מתכננת להשקיע בחברת הסטארט-אפ והודיעה כי כבר פתחה בהליכים לקבלת האישורים הנדרשים בהיותה חברת ממשלתית, ובכלל זה רשות חברות הממשלתיות. בתעשייה האווירית לא מסרו מה היקף ההשקעה המתוכנן.

החלפת מנוע בחלל החיצון

בשלב זה, הלוויינים של אפקטיב ספייס מיועדים לספק שירות ללווייני תקשורת הנעים במסלול גאוסטציונרי בגובה של כ-36,000 קילומטר מעל פני האדמה. על פי ההערכות, יש כיום כ-400 לווייני תקשורת הנמצאים בחלל. בעתיד החברה תתכנן פלטפורמה נוספת, שתאפשר לספק שירות גם ללוויינים המקיפים את כדור הארץ בגובה בינוני (Medium Earth Orbit) של כמה מאות קילומטרים ולתמוך בתפעול רשתות תקשורת עתידיות המבוססת על אשכולות אלפי לוויינים זעירים הנעים במסלולים נמוכים מסביב לכדור הארץ.

מעבר להארכת חייו של לוויין התקשורת, הלוויינים של אפקטיב ספייס מיועדים לספק שירותי תחזוקה נוספים, כגון תיקון מסלול, הוצאת לוויינים משימוש ואף סילוק פסולת חלל כגון שברי לוויינים וחלקי משגרים. ייתכן שבעתיד תיבדק האפשרות להשתמש בלוויינים למשימות כריית מחצבים מאסטרואידים. בשל מימדי הקטנים, Space Drone מותאם לשיגור כמשימת משגר משנית, מה שמאפשר לו להצטרף לשיגורים מתוכננים של לוויינים גדולים, דבר המוזיל באופן משמעותי את עלויות השיגור.

הלוויין בנוי לשימוש חוזר ויכול לבצע מספר משימות שירות נפרדות לאורך תקופת השירות שלו. חברת אפקטיב ספייס הוקמה בסוף 2013 על-ידי המנכ"ל אריה הלזבנד., לאחר שפרש מהתעשייה האווירית שבה שימש במשך 5 שנים כמנהל מפעל מבת חלל. מאז שהצטרף לתוכנית החלל של התע"א בשנת 1986, הוא השתתף והוביל תוכניות פיתוח וייצור של לווייני "אופק", "עמוס" "טכסאר", ו"ארוס". עד היום החברה גייסה כ-15 מיליון בשני סבבי גיוס הון.

מדיגוס במאבק שליטה מול פיור קפיטל

חברת מדיגוס (Medigus) מאזור התעשייה עומר שליד באר-שבע נקלעה למאבק שליטה מול הקרן האקטיביסטית הישראלית פיור קפיטל (Pure Capital) הנמצאת בשליטת של כפיר זילברמן. בסוף חודש יולי רכשה הקרן כ-6.6% ממניות מדיגוס, מה שהקנה לו את הזכות לכנס את אסיפת בעלי המניות ולהעלות הצעות לסדר היום. מיד עם השלמת העיסקה, פירסמה הקרן מכתב לבעלי המניות, ובו דרשה לכנס אסיפה כללית כדי להדיח את כל חברי הדירקטוריון הנוכחיים, שלטענתה אחראים להתדרדרות הפיננסית של החברה. במקומם הקרן פירסמה רשימה אלטרנטיבית. אלי כהן, פרופ' בנאד גולדווסר, רונן רוזנבלום ואלי יורש.

לטענת הקרן, הדירקטוריון הנוכחי של מדיגוס נכשל לגמרי בהכוונת החברה, והוביל לגיוס הון "לפי שווי מבייש של כ-3.5 בלבד". במכתב ששלחה אתמול (ד') לבעלי המניות, היא האשימה את חברי הדירקטוריון באחריות לאובדן של כ-80% מהשווי של מדיגוס: בסוף 2014 היא נסחרה בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של 65.2 מיליון שקל, ובסוף 2017 ירד השווי שלה לכ-18.6 מיליון שקל. הקרן טוענת שרוב חברי הדירקטוריון הנוכחי אחראים למצב הזה, מכיוון שהם נמצאים זמן רב בתפקיד: כריסטופר רולנד ואפרת ונקרט הצטרפו ב-2013. דורון בירגר הצטרף ב-2015 ויובל ינאי הצטרף בתחילת 2018.

"מועמדים ללא ניסיון טכנולוגי"

אתמול (ד') הגיבה החברה לראשונה: דירקטוריון מדיגוס שלח מכתב לכל לבעלי המניות והפציר בהם להתנגד להצעת פיור קפיטל באסיפת בעלי המניות שתתקיים החודש, ב-20 בספטמבר. במכתב ששלחה לבעלי המניות מצטטת מדיגוס חוות דעת של חברת הייעוץ האמריקנית ISS, אשר המליצה ללקוחותיה המחזיקים במניות מדיגוס להצביע נגד המועמדים של פיור קפיטל, וזאת בעקבות סקירה שערכה ISS ובה הגיעה למסקנה כי שינוי בהרכב הדירקטוריון לא יתרום באופן חיובי לביצועי המניה. החברה טוענת שהמועמדים מטעם פיור קפיטל חסרים ניסיון בתחום הטכנולוגי והמכשור הרפואי.

"על פי מידע זמין לציבור, נראה כי לפיור קפיטל יש רקורד של לקיחת שליטה בחברות ציבוריות בעיקר לצורך מסחר בהן כשלדים בורסאיים, תוך התייחסות מועטה לנכסים המסחריים הקיימים של החברה ולשיתופי הפעולה שלה וללא מימוש של הפוטנציאל הנובע מנכסי החברה". פיור קפיטל מגדירה עצמה כקרן השקעות גלובלית, שבשנתיים האחרונות גייסה 200 מיליון דולר ממשקיעים.

היא היתה הבעלים של חברת המדף Asia Development, שהמיזוג ההופכי איתה הביא את חברת Foresight לבורסה. אחת מהפעילויות של הקרן בשנים האחרונות היתה רכישת חברות ציבוריות קטנות שהפסיקו את פעילותן והפכו לחברות מדף ("שלדים בורסאיים"), ומכירתן לחברות פעילות כדי שיוכלו להיכנס באמצעותן לבורסה בלא תשקיף מלא.

הפעילות הזאת קיבלה את הכינוי "מסחר בשלדים בורסאיים". זילברמן ביצע בשנים האחרונות מספר מהלכי השתלטות על שלדים בורסאיים בתחום הביו-מד והטכנולוגיה. בחברת מדיגוס חוששים שזילברמן מעוניין להשתלט על החברה במטרה למכור את נכסיה הטכנולוגיים ולהפוך אותה לחברת מדף בורסאית.

חדשנות טכנולוגית, כישלון עסקי

חברת מדיגוס מחזיקה בשני קווי מוצרים עיקריים: מערכת MUSE המשמשת לטיפול זעיר פולשני בצרבת כרונית (GERD) על-ידי הידוק השסתום המחבר בין הקיבה לוושט, וכן סדרה של מצלמות ScoutCam הנחשבות לקטנות ביותר בעולם ומשמשות למכשור רפואי ויישומים תעשייתיים. אולם החברה לא הצליחה למנף את הטכנולוגיה להצלחה עסקית.

ברבעון השני של 2018 הסתכמו מכירותיה ב-54 אלף דולר בלבד, ירידה של 34% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, וחתמה את הרבעון עם הפסד של 1.1 מיליון דולר. מתחילת 2017 איבדה מניית החברה כ-95% ממחירה וכיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-11.2 מיליון דולר בלבד. עם זאת, בעקבות גיוס שביצעה החברה ביולי בהיקף של 10 מיליון דולר יש בקופת המזומנים של החברה כ-16 מיליון דולר – תמריץ מובהק לנסיונות השתלטות.

מניית מדיגוס בנסד"ק בשנתיים האחרונות
מניית מדיגוס בנסד"ק בשנתיים האחרונות

מדיגוס ביצעה באחרונה שורה של מהלכים להרחבת מסחור מערכת ה-MUSE בארצות הברית ובאירופה. החברה חתמה על הסכם הפצה בלעדי להפצת ה-MUSE בארצות הברית עם חברת מיקרו-טק (Micro-Tech Endoscopy), יצרנית עולמית של ציוד אנדוסקופי. כמו כן, בחודש יוני חתמה החברה על הסכם פיתוח עם חברת A.M. Surgical האמריקנית, שבמסגרתו תפתח ותייצר מדיגוס עבור A.M. Surgical מכשיר הכולל מצלמת וידיאו זעירה לשילוב במערכת לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית בשור כף.

עם זאת, למדיגוס אין בעל שליטה מרכזי ומניותיה מוחזקות בידי ידיים רבות, מה שעשוי להקשות על מאמצי השכנוע של הנהלת החברה. לאור הכישלון העסקי המתמשך של החברה קיים סיכון ממשי שבעלי המניות ייעתרו לבקשתה של פיור קפיטל במטרה למצות ערך כלשהו מהשקעתם.

הזמנה חדשה מכניסה את נובה לעידן ה-5 ננומטר

חברת נובה (Nova) מרחובות דיווחה שקבלנית ייצור שבבים מובילה (Foundry) רכשה ממנה מערכות מדידה מתקדמות עבור תהליכי הייצור בטכנולוגיית 5 ננומטר. היצרן רכש מספר מערכות מסוג VeraFlex, המתבססות על טכנולוגיית X-Ray של החברה. נובה צופה שהיקף העסקאות עם הלקוח הזה יסתכם ביותר מ-12 מיליון דולר במהלך השנים 2018-2019.

ייצור שבבים בתהליך של 5 ננומטר הינו אחד מהשלבים המתקדמים ביותר שאליו חותרות היצרניות המנסות למזער את גודל הטרנזיסטורים בשבב. בעבר סברו כי 5 ננומטר הוא הגבול האחרון, ולאחריו לא יהיה אפשרי למזער את הטרנזיסטורים – וחוק מור יבוטל. אך כיום יש חברות המנסות לעבור את הגבול ולפתח טכנולוגיות ייצור של 4 ננומטר ואף 3 ננומטר. למעשה, המאמץ העיקרי בתעשייה מתמקד כיום בהכשרת תהליכי הייצור של 7 ננומטר כדי להכינם לייצור סדרתי אמין.

רק בשבוע שעבר הודיעה קבלנית הייצור GlobalFoundries שהיא מפסיקה את מאמציה לפתח טכנולוגיית ייצור ב-7 ננומטר, מאחר שזו אינה כדאית מבחינה כלכלית. הקושי אינו רק טכנולוגי: מזעור השבבים מצריך עלויות פיתוח אדירות, ולאחר מכן עלויות הנאמדות במיליארדי דולרים הדרושות עבור הקמת קווי הייצור החדשים. מבחינת חלק מהשחקניות בתעשיית השבבים, זו כבר אינה אופציה מעשית – לא טכנולוגית ולא כלכלית.

מפת הדרכים האגרסיבית של TSMC

ככל הידוע שלוש חברות בלבד מנסות כיום לפתח יכולת ייצור המוני של שבבי 5 ננומטר: אינטל, סמסונג ו-TSMC. נובה לא חשפה את זהות היצרן שביצע את ההזמנות, אבל ראוי לציין שמבין שלוש החברות הללו, רק TSMC היא חברת Foundry. היא גם ידועה כלקוחה מרכזית של נובה. מכאן שיש להניח שהיא ביצעה את ההזמנה. בינואר השנה חנכה TSMC מתקן ייצור חדש ומתקדם (Fab 18) שבו, על-פי התוכנית, היא תבצע ייצור סדרתי של שבבי 5 ננומטר כבר בתחילת העשור הבא.

טכנולוגיית ה-5 ננומטר של TSMC מתבססת על טרנזיסטורי FinFET תוך שימוש בליתוגרפיה אולטרה-סגולה קיצונית (EUV). בעקבות ההזמנה פירסמה פועלים ברוקראג' המלצת קנייה לחברת נובה, שבה היא קובעת מחיר יעד של 33 דולר למניית החברה, הנסחרת כיום בנסד"ק במחיר של 28.6 דולרים המעניקים לחברה שווי שוק של כ-780 מיליון דולר. גם האנליסטים של פועלים מאמינים שהלקוחה היא TSMC, אשר מתכננת לייצר רכיבי 5 ננומטר כבר בשנת 2019. הם קובעים שנובה "רוכבת על גל ההשקעות הבא ב-5 ננומטר".

אתגר פיסיקלי ברמה קוונטית

ייצור בקנה מידה ננומטרי כה זעיר מציב אתגרים מורכבים מאחר שהחומרים במימדים הללו מושפעים מתופעות קוונטיות המקשות על תהליך הייצור והבדיקה. אינטגרציית השכבות מורכבת באופן משמעותי מזו של טכנולוגיות קודמות, הן מבחינת סוגי החומרים והן מבחינת המבנה הרב-שכבתי של ההתקן, ולכן יש צורך בבקרת תהליכים מתוחכמת כדי לייצר אחידות בייצור. מכונות הבדיקה של נובה משתמשות בספקטרוסקופיה פוטו-אלקטרונית המבוססת על שימוש בקרני רנטגן (X-ray), כדי למדוד בו-זמנית במהלך הייצור את הרכב החומרים ואת המימדים של שכבות דקות ומורכבות.

מדובר בטכנולוגיה של חברת ReVera, שאותה רכשה נובה בשנת 2016. "הבחירה של הלקוח מאשרת את יכולת התאמת הטכנולוגיה שלנו לייצור דור השבבים הבא של 5 ננומטר", אמר מנהל חטיבת מדידת החומרים בנובה, אדריאן וילסון. "היא ממחישה את הצורך בפתרונות מדידה מתקדמים לחומרים מורכבים בטכנולוגיות הייצור המתקדמות. אנחנו מצפים לקבל הזמנות נוספות כאשר טכנולוגיית 5 ננומטר תעבור לייצור המוני".

נובה תולה תקוות בתוכנית ההשקעות של סמסונג

חברת נובה מפתחת מערכות מטרולוגיה ובקרת תהליך (Process Control), הנמצאות בתוך קו הייצור עצמו. בשנת 2017 דיווחה נובה על הכנסות שיא של 222 מיליון דולר. החברות המובילות את שוק המטרולוגיה והאינספקשן בקווי ייצור שבבים הן KLA-Tenchor האמריקנית שרכשה השנה את אורבוטק הישראלית, ננומטריקס (Nano Metrics) הקנדית, אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) שפעילות הפיתוח והייצור שלה בתחום הזה נעשית מרחובות, היטאצ'י הייטק ורודולף טכנולוג'יז.

ברבעון השני של 2018 צמחו המכירות של נובה ב-10% והסתכמו בכ-61.9 מיליון דולר. נובה נהנתה השנה מהעלייה בהיקף ההשקעות במפעלי ייצור זכרונות, שתרמו 50% ממכירותיה במחצית הראשונה של 2018, בהשוואה לכ-34% ב-2017 ורק 12% בשנת 2014. חברת סמסונג היתה הלקוחה הגדולה ביותר שלה בשנת 2018, אולם למרות שהיא מתחילה לצמצם את ההשקעות בציוד לייצור זכרונות, המכירות של נובה לא צפויות להיפגע.

להערכת פועלים ברוקראג', הגידול בהזמנות של מיקרון ושל SK-Hynix, יפצה על הירידה בהזמנות המגיעות מסמסונג. "בשורה טובה לנובה היא תוכנית ההשקעות של חברת סמסונג לשנים 2019-2021 בהיקף של 161 מיליארד דולר, אשר תוקדש במידה ניכרת להרחבת פעילות הפיתוח והייצור של שבבים ורכיבי זיכרון".

אוטוטוקס השיקה שבבי V2X דואליים הראשונים בעולם

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר, חשפה מערך שבבים חדש אשר צפוי לחסל את אחד מהוויכוחים הלוהטים ביותר בתחום התקשורת בין כלי-רכב לבין כלי-רכב אחרים ותשתיות דרך (V2X). הוויכוח הזה מתנהל בין חסידי התקשורת הישירה DSRC – Dedicated Short Range Communications הפועלים בעיקר בארצות הברית, ביפן ובמדינות אירופה, לבין חסידי גישת התקשורת הסלולרית (Cellular V2X), שבה כל מכונית מתקשרת אל הרשת ומקבלת ממנה מסרים המגיעים ממכוניות אחרות ומתשתיות הדרך.

חגי זיס: "זו מהפיכה ממשית"

טכנולוגיית V2X מיועדת לאפשר למכוניות להעביר ביניהן, באמצעות תקשורת אלחוטית, נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. להערכת חברת המחקר TechNavio, למרות ששוק תקשורת ה-V2X צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-29% בארבע השנים הבאות, "הוא מאופיין בתחרות עזה בין הפתרון הישיר לבין הפתרון הסלולרי".

בעבר תמכה אוטוטוקס בפתרון ה-DSRC בלבד, אולם כעת היא חושפת ערכת שבבים חדשה אשר תומכת בו-זמנית בשתי הטכנולוגיות: גם ב-DSRC וגם ב-C-V2X. "מדובר במהפיכה של ממש בתחום", אמר מנכ"ל אוטוטוקס, חגי זיס. להערכתו, אואוטוקוס היא החברה הראשונה בעולם אשר מצליחה לספק ערכת שבבים התומכת בשתי טכנולוגיות התקשורת המתחרות.

שתי הטכנולוגיות המתחרות: רשת סלולרית (מימין) ותקשורת ישירה (DSRC)
שתי הטכנולוגיות המתחרות: רשת סלולרית (מימין) ותקשורת ישירה (DSRC)

כל שוק ה-V2X בשבב אחד

תקשורת V2X מבוססת פרוטוקול DSRC פרוסה ברחבי ארצות הברית, אירופה ויפן ובו בזמן ארכיטקטורת C-V2X צוברת תאוצה באזורים אחרים בעולם. השבבים החדשים מספקים יכולת דואלית (DSRC ו-C-V2X) ומוסמכים לענף הרכב בדירוג AEC-Q100 grade 2. החברה הצליחה לשמר את ממשק פיתוח התוכנה הקיים (API), כדי לקצר למינימום את זמן ההגעה לשוק של פלטפורמות V2X דואליות חדשות.

פתרון PC5 החדש של אוטוטוקס משתמש בספקטרום ITS בתדר 5.9GHz, שהוקצה בכל העלום לשימוש במערכות V2X. הפתרון אינו תלוי ברשת סלולרית, אינו דורש כרטיס SIM סלולרי או כיסוי סלולרי ועובד ללא מודם סלולרי 3G/4G/5G או לחילופין עם כל מודם כזה. הפרדת ה-V2X מההתקן הסלולרי (Network Access Device) הופכת את התקנות יחידת בקרת הטלמטיקה (TCU) ברכבים למשתלמות יותר. הפרדת ה-V2X ממערכת המידע והבידור ברכב מבטיחה עמידות גבוהה יותר של מערכת ה-V2X.

חברת אוטוקוס היא מהחברות הראשונות בעולם המספקות שבבי V2X בייצור המוני. השבבים של החברה מיוצרים על-ידי חברת STMicroelectronics, שבנוסף גם פיתחה ביחד איתה את הדור השני של פתרון ה-V2X DSRC שלה, שהוא הראשון מסוגו המוכן לייצור המוני. הפתרון כולל את מערך השבבים CRATON2 של אוטוטוקס ואת פלטפורמת הטלמטיקה Telemaco של STMicroelectronics.

 

הצרות של קואלקום הן ההזדמנות של סיוה מהרצליה

בתמונה למעלה: מודם LTE Advanced של אינטל הכולל מעבד אותות של סיוה

חברת סיוה (CEVA) הישראלית עשויה להיות אחת המרוויחות הגדולות מהפרידה הדרמטית של אפל (Apple) וקואלקום (Qualcomm). לאחר חודשים שבהם נפוצות שמועות שאפל תפסיק להשתמש במודמים של אינטל לטובת המודמים של קואלקום, כעת מתברר שהמצב הפוך: אפל החליטה להפסיק להשתמש במודמים של קואלקום בדגמי ה-iPhone הבאים שלה, ועל-פי ההערכות בשוק היא תתבסס על מודמים של אינטל בכל המכשירים החדשים שייצאו לשוק בהמשך השנה ובשנת 2019. כיצד סיוה נכנסת לתמונה? הקניין הרוחני (IP) עבור מעבדי האותות הספרתיים (DSP) במודמים של אינטל – הוא של חברת סיוה מהרצליה.

אין טוב כמו חבר טוב

עד כה, מרבית מכשירי האייפון של אפל התבססו על המודמים של קואלקום, כאשר בין שליש לכמחצית מהמכשירים (אפל לא מדווחת) כללו על-פי ההערכות את המודמים של אינטל. עם זאת, בעקבות הסכסוך המשפטי המתמשך בין אפל לקואלקום, שהחל עוד תחילת 2017 והתדרדר לכדי תביעות הדדיות וחילופי האשמות בין שתי החברות, גברו ההערכות בחודשים אחרונים לפיהן אפל צפויה לנתק כליל את קשריה עם קואלקום ולהוציא ממכשיריה הבאים את המודמים של קואלקום.

הפרידה מקואלקום, שמרחפת באוויר כבר חודשים רבים, הולידה גל של ספקולציות לגבי ספקית המודים החלופית שתמלא החלל. אבל בסופו של דבר דווקא חברת קואלקום עצמה גילתה את התשובה. בשיחת ועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"חות הכספיים בחודש יולי השנה, אמר סמנכ"ל הכספים של קואלקום, ג'ורג' דייוויס, שחברת אפל "צפויה להשתמש באופן בלעדי במודמים של המתחרה שלנו, במכשירי האייפון הבאים"., זה היה רמז ברור וחד-משמעי בכיוונה של אינטל.

להערכה זו מצטרפים גם האנליסטים בחברת המחקר Cowen Research, שנפגשו באחרונה עם המנהלים של סיוה. בפגישה השתתפו האנליסטים מתיו ראמזי, ג'ושוע בוכהלטר ואיתן פוטשניק. בעקבות הפגישה הם פירסמו המלצת קנייה למניית סיוה (הנסחרת היום בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-674 מיליון דולר). בהסבר להמלצה הם מציינים שדגמי האייפון הבאים שייצאו ברבעון האחרון של 2018 ובשנת 2019, יכללו את המודמים של אינטל, ולכן הם צופים גידול משמעותי בהיקף התמלוגים של סיוה כתוצאה ממכירת מכשירי האייפון.

צילו של המשבר הסיני

על-פי החישוב שלהם, הבלעדיות של אינטל במכשירי האייפון תגדיל את הכנסות סיוה מתמלוגים בהיקף של כ-10 מיליון דולר בשנה הקרובה. ההתפתחות הזו מגיעה בעיתוי מוצלח במיוחד, מכיוון שסיוה פתחה את 2018 ברגל שמאל והציגה ירידה של 36% בהכנסות מתמלוגים ברבעון הראשון וירידה של 27% בהכנסות מתמלוגים ברבעון השני. סיוה נפגעה משילוב של גורמים במקביל: ירידה בנתח השוק של יצרנית השבבים למובייל הסינית Spreadtrum, המהווה לקוח מרכזי של סיוה, היחלשות בשוק הסיני והאמברגו שהטילה ארצות הברית על ZTE על הסינית, ששיתק את פעילות החברה בחודשים האחרונים.

עם זאת, האנליסטים של Cowen סבורים שהקשיים בסין הם גורמים זמניים שלא צריכים להכביד בהמשך על צמיחתה של סיוה. לאחרונה דיווח Techtime שסיוה הצליחה להגדיל את חלקה ברשימת החומרים של אפל, ולהכניס לאייפון קניין רוחני של שבב נוסף. זהות השבב עדיין לא פורסמה, אבל ככל הנראה מדובר בקניין רוחני למימוש בינה מלאכותית בטלפון. להערכת האנליסטים של Cowen, השבב הנוסף הזה יגדיל את היקף התמלוגים של סיוה על מכל מכשיר אייפון שיימכר, בעוד 30%-40%.

האם סיוה תחלוש על 60% משוק הדור החמישי?

אולם הסיכוי הגדול האמיתי נמצא במקום אחר: מהפיכת הדור החמישי. בחודש מרץ דיווחה סיוה כי מעבד האותות שלה, CEVA-XC, ישולב במעבד התקשורת המוטמע בערכת שבבי ReefShark של נוקיה, המיועדת להפעיל את המודמים של תחנות הבסיס מדור 4.9 ומדור 5 (5G) של נוקיה. גם יצרנית ציוד התקשורת הסינית ZTE עושה שימוש בשבב של סיוה עבור הדור החמישי. האנליסטים של Cowen סבורים ששתי הלקוחות האלו יניבו לסיוה הכנסות של כ-20 מיליון דולר עד לשנת 2020.

לסיוה יש לקוח נוסף בתחום ה-5G, ובפגישה עם מנהלי סיוה נמסר לאנליסטים שהחברה צפויה לחתום על הסכם נוסף עם לקוח רביעי בתחום ה-5G, ככל הנראה אריקסון או סמסונג. ארבעת הלקוחות האלו הם ענקים בתחום תחנות הבסיס הסלולריות ועשויים להבטיח לסיוה נוכחות בכ-60% מכל תחנות הבסיס של הדור החמישי. מדובר בשוק אשר צפוי לתפוס תאוצה החל מ-2019 עם תחילת שדרוג התשתיות על ידי חברות התקשורת. האנליסטים פרסמו המלצת קנייה למניית סיוה במחיר יעד של 40 דולר למניה – 33% מעל מחיר המניה כיום (30.6 דולר).

צניחה בהכנסות אקסס למרות הצמיחה בשוק כריית המטבעות

למרות תחזיותיה האופטימיות של פריורטק בתחילת השנה, הכנסותיה של חברת אקסס (Access) הסינית-ישראלית, שנמצאת בשליטתה, ממשיכות לצנוח מרבעון לרבעון. בהודעה לבורסת תל אביב, דיווחה פריורטק כי הכנסותיה של אקסס, העוסקת בפיתוח וייצור מצעים עבור שבבים, ירדו ברבעון השני בכ-15% ל-22 מיליון דולר בלבד, נמוך משמעותית מתחזיות החברה להכנסות של 27 מיליון דולר.

ברבעון הבא מצבה העסקי של אקסס צפוי להחמיר עוד יותר. לפי הערכת החברה, ברבעון השלישי הכנסותיה של אקסס צפויות להיחתך ביותר מ-50% ולהסתכם ב-10-11 מיליון דולר בלבד. בפריורטק מסבירים זאת בירידה בביקושים לרכיבים ייעודים (ASIC) למכונות כריית מטבעות דיגיטליים, שוק יעד משמעותי של החברה הסינית.

הצפי להכנסות של 100 מיליון דולר ב-2018 כבר לא יושג

אקסס עוסקת בפיתוח וייצור מצעים עבור שבבים (Semiconductors) המתבססת על טכנולוגיית מצעים שפותחה בישראל על ידי חברת אמיטק שהוקמה בשנת 2000 על ידי פריורטק ונמצאת בבעלותה. בשנת 2008 הקימה פריורטק, באמצעות אמיטק ובשותפות קרנות השקעה מסין ומדרום קוריאה, את חברת אקסס בסין וזאת במטרה לספק ללקוחות בשוק הסיני את שירותי הייצור המבוססים על הטכנולוגיה של אמיטק.

עם זאת, בעיות ניהוליות שהחלו לצוץ ב-2016 הביאו את פריורטק לבחון מחדש את השקעתה באקסס. בדו"ח השנתי של 2016 גילתה פריורטק שעקב בעיות בניהול החשבונות של אקסס היה צורך לפחית את שווייה בכ-100 מיליון שקל. עקב כך, החלה פריורטק בניסיונות למכור את חלקה בחברה. פריורטק הצליחה לדלל את אחזוקותיה באקסס מ-38% ל-25.5%, אך לא הצליחה למכור את יתרת מניותיה.

ב-2018 התרחשה תפנית מפתיעה. בתחילת השנה ביצע משרד ראיית החשבון פולברניס ברקת בן יהודה הערכת שווי של אקסס והעריך אותה בכ-153 מיליון דולר, לפי תחזית להיקף מכירות של כ-100.2 מיליון דולר ב-2018, המייצגות צמיחה של כ-48% בהשוואה למכירות בשנת 2016 (שהסתכמו בכ-68 מיליון דולר). בעקבות הערכת השווי המחודשת, שככל הנראה בוצעה במסגרת נסיותיה של פריורטק למכור את חלקה בחברה, שינתה פריורטק כיוון והחליטה להמשיך ולהחזיק במניותה אקסס.

השנה החלה בצורה חיובית, עם הכנסות של 26 מיליון דולר ברבעון הראשון, בהתאם לקצב ההכנסות השנתי שחזה עבור החברה משרד רואי החשבון. ואולם, על סמך ההכנסות ברבעון השני והצפי לצניחה חדה במכירות ברבעון השלישי, הערכת השווי המחודשת נראית כעת מופרזת למדי.

כאמור, בפריורטק תולים את המפנה השלילי בירידה בביקושים לרכיבים ייעודיים למכונות כריית מטבעות, וזאת למרות ששוק החומרה לכריית מטבעות, ושוק ה-ASIC לכריית מטבעות בפרט, מצוי דווקא בצמיחה ניכרת ב-2018.

רכיבי ה-ASIC מחליפים את ה-GPU בכריית מטבעות

כריית מטבעות היא מלאכת החישוב הנדרשת לצורך אימות עסקאות במטבעות דיגיטליים ברשתות הבלוקצ'יין השונות. פעולת החישוב כרוכה בפתירת אלגוריתמים מתמטיים מסובכים ומצריכה כוח מחשוב גדול. בכל פעם שמשתמש רותם את כוח המחשוב שלו לצורך אימות והצפנת של עסקה במטבע דיגיטלי הוא זוכה בתגמול מסוים באותו מטבע הדיגיטלי. משום כך פעולת זו נקראית כריית מטבעות (Coin Mining).

ככל שמספר העסקאות במטבעות השונים הולך וגדל, כך המשוואות המתמטיות שיש לפתור לצורך הסלקת העסקאות נהיות מסובכות יותר ויותר ומצריכות בהתאם כוח מחשוב גדול יותר. על פי ההערכות, צריכת החשמל הכוללת המשמשת כיום לצורך כריית מטבעות בכל העולם שקולה לצריכת חשמל של מדינה בסדר גודל בינוני, כדוגמת מקסיקו.

האינפלציה בעולם המטבעות הדיגיטליים הפך את תחום כריית המטבעות לאחד ממנועי הצמיחה של תעשיית השבבים. אם בתחילת עידן המטבעות הדיגיטליים בראשית העשור כריית המטבעות נעשתה על ידי משתמשים פרטיים במחשביהם האישיים באמצעות שימוש מעבדים גרפיים (GPU) של חברות כמו אנבידיה ו-AMD, כיום גריית המטבעות מתבצעת בעיקר על ידי חברות מסחריות המשתמשות בשבבים ייעודיים (ASIC) שפותחו במיוחד עבור תחום כריית המטבעות ומאפשרים עיבוד מהיר יותר וחסכוני יותר באנרגיה אשר הופך את פעולת כריית המטבעות לכלכלית יותר.

על פי חברת המחקר TechNavio, שוק החומרה לכריית מטבעות צפוי לצמוח בין 2018-2022 בשיעור שנתי של 10%. כמו כן, על פי חברת המחקר, חלקם של שבבי ה-ASIC הולך וגדל על חשבון המעבדים הגרפיים ובשנת 2017 הם היוו כ-73% משוק החומרה לכריית המטבעות.

האמברגו האמריקני הוביל להפסד של 1.1 מיליארד דולר ל-ZTE

חברת ZTE הסינית, שעמדה בחודשים האחרונים במוקד מלחמת הסחר המסלימה בין ארצות הברית לסין, דיווחה על תוצאותיה הכספיות במחצית הראשונה ב-2018. כמצופה, החב רשמה במחצית הראשונה הפסד עתק, בעיקר כתואצה האמברגו שהטיל הממשל בארצות הברית על החברה בחודש אפריל וגרם לשיתוק פעילותה בארצות הברית למשך מספר חודשים.

הכנסותיה של ZTE, המייצרת ציוד לרשתות תקשורת וסמרטפונים, ירדו במחצית הראשונה של 2018 ל-5.6 מיליארד דולר, וזאת לעומת 7.8 מיליארד דולר, ובשורה התחתונה רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליארד דולר. מלבד הירידה החדה בהכנסות, גורם נוסף שהכביד על שורת הרווח היה הקנס בגובה של 1.4 מיליארד דולר שהתחייבה החברה לשלם לממשל האמריקני במסגרת הסכם הפשרה שנחתם לאחרונה מול הממשל ומתיר לה לחזור ולעשות עסקים עם חברות אמריקניות.

כזכור, בחודש אפריל הטיל הממשל האמריקני איסור על חברות אמריקניות למכור רכיבים אלקטרוניים ל-ZTE, וזאת לאחר שיצרנית התקשורת הסינית מכרה לאיראן ולצפון קוריאה ציוד תקשורת תוך הפרה של האמברגו הבינלאומי כנגד שתי המדינות. ב-ZTE הצהירו באחרונה כי כעת, לאחר הסרת האמברגו, פעילות החברה חזרה לנורמה, אך ציינו בדו"ח הנוכחי כי נזקי האמברגו צפויים לגרוע כמיליארד יואן (150 מיליון דולר) מהרווחים של הרבעון הנוכחי.

ואולם, גם לאחר הסכם הפשרה עם הממשל האמריקני, נראה כי התנאים הגיאו-פוליטיים בין ארצות הברית ובנות בריתה לבין סין צפויים להכביד על פעילותה העסקית של ZTE וחברות סיניות אחרות. לפני כשבועיים הוציאה ממשלת אוסטרליה הוראה שלמעשה תמנע משני יצרניות ציוד התקשורת הסיניות המובילות, וואווי (Huawei) ו-ZTE, מלהשתתף בתוכנית הממשלתית לשדרוג תשתיות התקשורת במדינה לדור החמישי (5G), וזאת מטעמים של "ביטחון לאומי".

מוקדם יותר החודש חתם נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ על סעיף בתקציב הביטחון שאוסר הלכה למעשה על רשויות ממשלתיות וקבלניות משנה מלהשתמש בציוד תקשורת של וואווי ו-ZTE, וכעת מפעיל הממשל בארצות הברית לחץ על קנדה לנקוט בצעדים דומים. הצעדים הללו, לפי שעה, אינם חלים על עסקי הסמרטפונים של ZTE, אך יכבידו מאוד על פעילותה בתחום ציוד התקשורת.

 

 

IC Insights: יצרניות השבבים ישקיעו השנה כ-102 מיליארד דולר בהגדלת תפוקת הייצור

תעשיית הסמיקונדוקטור מנסה לסגור את הפער בין הביקוש להיצע ולפתור את בעיית המחסור ברכיבים. לאור הזינוק בביקושים בתעשיית השבבים בשנתיים האחרונות, בעיקרב תחום הזיכרונות, יצרניות השבבים הגדילו באופן משמעותי את השקעותיהן בהרחבת קווי הייצור והגדלת הקיבולת, ועל פי חברת המחקר IC Insights ב-2018 סך השקעות ההון (Capex) יעמוד על 102 מיליארד דולר. מדובר בגידול של 9% לעומת 2017, והפעם הראשונה שהנתון חוצה את רף 100 מיליארד דולר.

שינוי המגמה בקרב היצרניות החל עוד ב-2017, שבה זינקו השקעות ההון ב-38% לעומת 2016 והסתכמו ב-93.3 מיליארד דולר. בתרשים של IC Insights ניתן לראות שהחלק הארי של השקעות ההון מוקדש לתחום הזיכרונות, שבו נרשמו בשנתיים האחרונות ביקושי שיא. יצרניות השבבים לא היו ערוכות לזינוק החד בביקושים וכתוצאה מכך נוצר בשנתיים האחרונות פער גדול בין הביקוש להיצע, מה שהוביל לעליית מחירים דו-ספרתית בתחום הזיכרונות. ב-2018 יותר ממחצית מכלל השקעות הוון, כ-53%, יתמקדו בהרחבת הקיבולת בייצור זיכרונות מסוג DRAM ופלאש, שני סוגי הזיכרונות המרכזיים בשוק השבבים. הדבר בא לידי ביטוי בהרחבת קווי ייצור במפעלים קיימים (פאבים) ובנייה של מתקני ייצור חדשים.

הגדלת התפוקה עשויה להוביל להצפה בהיצע וירידת מחירים

ההשקעות בתחום הזיכרונות מצויות בגידול משמעותי כבר שש שנים, במונחים מוחלטים ויחסיים כאחד. אם ב-2013 היקף ההשקעות בתחום הזיכרונות עמד 14.7 מיליארד דולר והיווה כ-27% מכלל ההשקעות בשוק, ב-2017 הסכום גדל פי שלושה ל-43.8 מיליארד דולר, כ-47% מכלל ההשקעות, וכאמור ב-2018 הסכום צפוי לגדול בשיעור נוסף. בסך הכול, בין 2013-2018 גדל היקף ההשקעות בתחום הזיכרונות בקצב גידול שנתי של 30%.

בחלוקה לפי קטגוריות המוצרים, ההשקעות הגדולות ביותר מופנות ב-2018 לתחום מוצרי הפלאש, כ-31.1 מיליארד דולר. ואולם, על פי IC Insights, בתחום זיכרונות ה-DRAM צפוי להירשם השנה הגידול הגבוה ביותר, כ-41%, וזאת לאחר שכבר ב-2017 האמירו ההשקעות בתחום זה ב-82%, מה שמלמד על הציפייה של היצרניות לזינוק בסוג זה של זיכרונות.

לאור הגידול הניכר בהשקעות בשנתיים האחרונות עולה השאלה האם שינוי הכיוון הזה יוביל לתפוקת-יתר בשוק ובעקבות כך להורדת מחירים. אם לשפוט על פי מקרי העבר, השקעות יתר בתחום הזיכרונות מובילות בדרך כלל להצפה בהיצע ולצניחת מחירים. לאור התוכניות של חברות כמו אינטל, SK, ווסטרן דיגיטל ו-XMC להגדיל בשנתיים הקרובות את תפוקת הייצור של זיכרונות הפלאש מסוג 3D NAND, ב-IC Insights צופים כי ישנה סבירות גבוהה כי גם הפעם תיווצר הצפה בשוק וההיצע יהיה גבוה מהביקוש.

 

 

 

 

 

ענקית האנרגיה סנטריקה משקיעה ב-Indegy הישראלית

חברת Indegy הישראלית, המתמחה בפתרונות אבטחת סייבר לתשתיות תעשייתיות, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס הון שלישי (שלב B) בהיקף של 18 מיליון דולר, בהובלת קרן Liberty Technology Venture והשתתפה בו גם ענקית האנרגיה הבריטית Centrica לצד משקיעים קודמים וביניהם הקרנות ורטקס, מגמה והיזם שלמה קרמר. בשלושת סבבי הגיוס שקיימה עד כה גייסה החברה כ-36 מיליון דולר.

אינדג'י מפתחת פתרונות אבטחה לחברות תעשייתיות המשתמשים במערכות בקרה תעשייתיות (SCADA) לתהליכים כמו הפקת אנרגיה, אספקת מים, צנרת להובלת נפט וגז וניהול מערכות אוורור ומיזוג בבניינים. מערכות אלה חשופות להתקפות סייבר שעלולות לפגוע במערכות ליבה קריטיות.

הפלטפורמה של אינדג'י מנטרת בזמן אמת את הפעילות ברשתות בקרה תעשיתיות ומאתרת ניסיונות פריצה וחבלה עוד לפני שנגרם נזק תיפעולי למערכת. ההתראות של המערכת מספקות מידע על מקור הפעילות החשודה והנזק שהיא עלולה לגרום, ובכך מאפשרות תגובה מהירה וממוקדת לאיומים עוד לפני שהדבר מתבטא בתפקוד המערכות כגון שינויי טמפרטורה, לחץ ועוד.

ההשקעה של סנטריקה היא משמעותית מאחר שמגזר האנרגיה הוא אחד משווקי היעד של פתרונות סייבר מהסוג שמפתחת אינדיג'י. סנטריקה הינה ספקית של חשמל וגז לעסקים וצרכנים ביתיים. החברה פעילה בעיקר בבריטניה – שבה היא נחשבת לחברת הגז המובילה למגזר הביתי – אירלנד וצפון אמריקה, ומעסיקה יותר מ-33 אלף איש ברחבי העולם. הכנסותיה ב-2017 עמדו על 28 מיליארד דולר.

סנטריקה, שדיווחה על ההשקעה באתר שלה, ביצעה את ההשקעה באמצעות קרן ההשקעות של החברה, Centrica Innovation. בתחילת החודש הובילה סנטריקה את גיוס ההון בחברה ישראלית נוספת, Driivz, שמפתחת פלטפורמת ענן לטעינה של מכוניות חשמליות.

אינדג'י הוקמה ב-2014 על ידי ברק פרלמן, המשמש כמנכ"ל), מילה גנדלסמן, ועידו טריבצקי, שלושתם בוגרי תוכנית "תלפיות". לפני הקמת אינדג'י עבדו שלושתם בחברת Stratoscale.

 

פורסייט מכרה מערכת נהיגה אוטונומית ליצרן משאיות אירופי

חברת פורסייט דיווחה היום על מכירה שלישית של אבטיפוס למערכת QuadSight, מערכת הראייה הממוחשבת החדשה שפורסייט השיקה בתחילת השנה. מערכת QuadSight מיועדת לשוק הרכב החצי-אוטונומי והאוטונומי וכוללת 4 מצלמות המספקות ראייה תלת-מימדית ויכולת חישה מדויקת גם בתנאי ראות ירודים של חשיכה, גשם וערפל. המערכת הוזמנה על-ידי חטיבת המשאיות של אחד מיצרני הרכבים הגדולים ביותר באירופה.

גם המערכת הראשונה שמכרה פורסייט, בתחילת חודש יוני, הוזמנה על-ידי חטיבת המשאיות של יצרן רכב אירופי. המערכת השלישית הוזמנה על-ידי יצרן כלי-רכב חשמליים ואוטונומיים בסין. בשלב זה המערכות מוזמנות לצורך בדיקה והערכה ובפורסייט מקווים כי הפיילוטים הללו יובילו בסופו של דבר שיתופי פעולה בהיקף מסחרי. להערכת חברת המחקר Mordor Intelligence, שוק מערכות החישה לכלי-רכב אוטונומיים צפוי להגיע להיקף של כ-60 מיליארד דולר עד שנת 2030.

מערכת QuadSight היא הדור השני של פלטפורמת הראייה הממוחשבת לרכב של פורסייט. היא מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה המיועדות לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית. המערכת משתמשת באלגוריתמים המבצעים היתוך של המידע הנקלט באמצעות ארבע המצלמות לכדי תמונה תלת-מימדית דינמית של הסביבה החיצונית. החברה דיווחה לאחרונה שמערכת QuadSight מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, תוך מזעור התרעות שווא, בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור.

פעילות בשלוש זרועות

מלבד תחום החישה לכלי-רכב אוטונומיים, פורסייט פועלת כעת בעוד שתי חזיתות הקשורות לתחום התחבורה האוטונומית. בתחילת השנה השיקה פורסייט מערכת בטיחות מסוג אחר בשם Net-Eye, המתבססת על טכנולוגיית V2X (Vehicles-to-Everything), המאפשרת להעביר מידע בזמן אמת באמצעות תקשורת סלולארית בין כלי רכב ובין כלי רכב להולכי רגל. בכך ממצבת עצמה פורסייט אחת החברות היחידות בעולם הרכב שמציעות גם פיתרון בטיחות לנהג מבוסס חיישני מצלמות וגם פיתרון תקשורת V2X. בחודש מרץ הודיעה פורסייט על פיצול פעילות החברה בתחום ה-V2X לחברה עצמאית נפרדת.

בנוסף, בחודש יולי האחרון הפכה פורסייט לבעלת השליטה בחברת רייל ויז'ן (Rail Vision), המפתחת מערכת התראה לנהגי קטר מפני התנגשות, וזאת לאחר שמימשה את האופציה שהיתה לה ברייל ויז'ן במסגרת הסכם השקעה מ-2016. למרות שנכנסה לשוק ה-ADAS יחסית מאוחר, מנסה פורסייט לסגור את הפער מול חברות כמו מובילאיי, שכבר תקעו יתד בשוק, באמצעות אסטרטגיה משולבת השולחת זרועות לתחומים מגוונים בתעשיית התחבורה האוטונומית.

השוק הביטחוני מסתמן כשוק יעד אסטרטגי של ננו-דיימנשן

חברת ננו דיימנשן (Nano-Dimension) מנס ציונה מרחיבה את מעגל לקוחותיה בשוק הביטחוני בארצות הברית, שמסתמן כשוק יעד אסטרטגי עבור מדפסת התלת-מימד שפיתחה החברה להדפסת מעגלים מודפסים (PCB).

החברה דיווחה היום על מכירה של שתי מדפסות לשני חילות שונים של כוחות הביטחון האמריקניים. שתי עסקאות המכירה, שבוצעו באמצעות שני המפיצות של החברה בארצות הברית, Trimech Solutions ו- Fathom, מגיעות מספר שבועות לאחר שננו-דיימנשן קיבלה אישור ספק מורשה של ממשלת ארצות הברית (קוד CAGE ), אשר מתיר לה לעשות עסקים עם חברות ממשלתיות וביטחוניות בארצות הברית.

אישור זה למעשה פותח בפני ננו-דיימנשן את השוק הבטחוני העצום בארצות הברית והיא יכולה לבצע עסקים ישירות עם ממשלת ארצות ועם סוכנויותיה השונות, לרבות המשרד לביטחון המולדת וישויות ביטחוניות אחרות של ארצות הברית. בתחילת חודש יוני דיווחה החברה על מכירת מדפסת לחברה בטחונית אמריקנית שהינה אחת מ-10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם.

נראה כי גם המשקיעים מזהים את הפוטנציאל של השוק החדש ומנייתה של החברה מזנקת היום במסחר בבורסת תל אביב בשיעור של כ-15% לשווי שוק של 152.7 מיליון שקל.

פיתוח פנימי ובטוח בפרויקטים בעלי רגישות ביטחונית

ננו-דיימנשן החלה לפני כשנה במסחור מדפסת ה-DragonFly2020 Pro המשמשת לבנייה מהירה של אבות טיפוס רב-שכבתיים של מעגלים אלקטרוניים מודפסים. זוהי למעשה מדפסת ה-PCB המסחרית הראשונה בעולם, ובשנה האחרונה מנסה החברה לחדור עם המוצר החדש למגוון שווקים בתעשיית האלקטרוניקה.

עד כה דיווחה החברה לבורסה על מכירה של מספר דו-ספרתי של מדפסות, בין היתר למכוני מחקר, חברות אלקטרוניקה, חברות תעשייתיות וחברות בתחום הביטחוני. ננו-דיימנשן סימנה את השוק האמריקני כשוק מפתח עבור החברה, ובייחוד הסקטור הביטחוני, שבו נעשה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות של הדפסת תלת-מימד בתהליכי פיתוח.

מאחר שהמדפסת מאפשרת למהנדסי אלקטרוניקה לייצר סדרות קטנות של אבות טיפוס במהירות ובתוך מחלקת הפיתוח של החברה, ללא צורך להיעזר ביצרן חיצוני (מה שקרוי In-House), היא מתאימה מאוד לתעשיות הביטחוניות, שבהן תהליכי הפיתוח הינם מורכבים מאוד ובעלי רגישות ביטחונית.

ננו-דיימנשן פועלת בארצות הברית באמצעות חברת-בת שמשרדיה בקליפורניה והיא חתמה על שיתופי פעולה עם מספר מפיצים בתחום.

נשיא ננו דיימנשן ארצות הברית סיימון פריד אמר כי החברה ממשיכה לחזק את הפוזיציה שלה בשוק בארצות הברית בכלל, ובשוק הביטחון האמריקני בפרט. "מכירות אלו, ללקוחות מובילים, ממחישות את האטרקטיביות של הפתרון שלנו בתחום ה- additive manufacturing. היכולת ליצור אבות טיפוס פונקציונאליים-אלקטרוניים במהירות ובאופן בטוח מהווה גורם מכריע המגדיל את אימוץ הפתרון שלנו בשוק הביטחוני בארצות הברית, שוק המוערך במיליארדי דולרים.

 

 

הדו"ח המאכזב של אירונאוטיקס עשוי להתניע את המו"מ עם רפאל

Aeronautics Dominator UAS

יצרנית המל"טים אירונאוטיקס (Aeronautics) מיבנה רשמה ירידה של 18% בהכנסות ברבעון השני של 2018, בעיקר כתוצאה מירידה משמעותית בתחום המערכות הבלתי מאוישות, תחום הליבה של החברה. בחברה תולים את הירידה בעיכובים בקבלת הזמנות מצד לקוחות ומציגים צבר הזמנות גבוה לרבעונים הקרובים, אבל הדוח המאכזב, שממשיך מגמה של ירידה עקבית בהכנסות ברבעונים האחרונים, מגביר את סימני השאלה לגבי מצבה העסקי של החברה. הדוח מתפרסם ברקע הניסיון של חברת רפאל לרכוש את אירונאוטיס, ועשוי להתניע מחדש את המגעים למכירת החברה, וזאת לאחר שאירונאוטיקס דחתה בשבוע שעבר את הצעת הרכישה הראשונית של רפאל.

הכנסותיה של אירונאוטיקס הסתכמו ברבעון השני ב-30 מיליון דולר, ירידה של 18%, ובמחצית הראשונה של השנה ב-60.9 מיליון דולר, ירידה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות הביאה להרעה בכל יתר הפרמטרים הפיננסיים של החברה. הרווח הגולמי ברבעון השני ירד מ-25.6 מיליון דולר ל-18.4 מיליון דולר והיווה רק כ-30% מההכנסות, לעומת 37% ברבעון המקביל אשתקד. אירונאוטיקס עברה ברבעון האחרון מרווח תפעולי של 3.7 מיליון דולר להפסד תפעולי של 2.7 מיליון דולר ברבעון האחרון, וסיימה עם הפסד נקי של 3.9 מיליון דולר.

צבר הזמנות של 177 מיליון דולר

הנתון הבולט והמדאיג ביותר בדוח של אירונאוטיקס הוא הצניחה התלולה בהיקף המכירות בתחום המל"טים, שמהווה את עיקר פעילותה. הכנסותיה של אירונאוטיקס ירדו בתחום זה במחצית הראשונה של 2018 מ-51.6 מיליון דולר ל-37.4 מיליון דולר בלבד. בחברה מסבירים כי הירידה בהיקף ההכנסות נבעה בעיקרה מעיכובים בהזמנות מצד לקוחות, שהובילו לעיכובים במועדי האספקה ובהכרה בהכנסות, ומציינים כי לאחר מועד הדוח כבר התקבלו הזמנות חדשות בהיקף של 40 מיליון דולר.

בנוסף, הנתון המעודד ביותר בדוח הוא העלייה בצבר ההזמנות של החברה, שאכן עשויה להעיד כי הירידה בהכנסות היא זמנית. נכון למועד הדוח לאירונאוטקיס יש צבר הזמנות בהיקף של 177 מיליון דולר, לעומת 138 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מתוכן, הזמנות בהיקף של 129.8 מיליון דולר הן בתחום המערכות הבלתי מאויישות.

לפני כשבועיים הגישה חברת רפאל ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו הצעה לרכוש את מלוא מניותיה של אירונאוטיקס לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל. דירקטוריון אירונאוטיקס דחה את ההצעה שבוע לאחר מכן ורמזה כי הסיבה לכך היתה המחיר הנמוך של ההצעה שלא משקף את שווי החברה ופוטנציאל השוק שלה. מאז הנפקתה של החברה ביוני 2017 לפי שווי של מיליארד שקל איבדה מניית אירונאוטיקס יותר ממחצית משוויה והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 470 מיליון שקל, וזאת על רקע ביצועיה כספיים מאכזבים של החברה ועל רקע חקירה שנפתחה נגדה בנובמבר 2017 על ידי יחידת להב 433 ומשרד הביטחון, בחשד להפרת נהלים בעסקה למכירת מל"ט ללקוח מהותי.

אורביט ממשיכה לצמוח בשיעור דו-ספרתי

חברת אורביט (Orbit), שנמצאת בשליטת קרן פימי, ממשיכה את מגמת השיפור בתוצאותיה הכספיות ברבעונים האחרונים. החברה, העוסקת בתקשורת לוויינים, מערכות עקיבה ומערכות לניהול תקשורת ושמע במטוסים, מדווחת הבוקר על הכנסות של 10.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, עלייה של 11% בהשוואה לרבעון השני ב-2017.

הנתונים המסכמים למחצית הראשונה של השנה מלמדים באופן בולט יותר על המפנה החיובי בפעילות החברה מאז שקרן פימי רכשה את השליטה בחברה באוגוסט 2017. במחצית הראשונה של השנה צמחו הכנסותיה של החברה ב-24.5% ל-20.3 מיליון דולר.

הרווח הגולמי ברבעון השני עלה ב-30.5% ל-3.3 מיליון דולר, ואילו הרווח התפעולי הסתכם ב-627 אלף דולר, לעומת הפסד תפעולי של 528 אלף דולר ברבעון השני של 2017. בשורה התחתונה, החברה עברה מהפסד נקי של 910 אלף דולר לרווח נקי של 755 אלף דולר.

איתן ליבנה, שצפוי לסיים את תפקידו כמנכ"ל אורביט בחודש ספטמבר ולפנות את מקומו לבן ויינברגר, התייחסו לתוצאות וציין כי אורביט נמצאת בתנופת עשייה. "החברה מצליחה למנף את יתרונותיה הטכנולוגיים ואת קשריה העסקיים עם לקוחותיה הן בשוק האזרחי והן בשוק הביטחוני-ממשלתי, תוך השגת הסכמים אסטרטגיים ארוכי טווח, בדגש על תחום התעופה העולמי."

הסכם אסטרטגי עם חיל האוויר האמריקני

החברה ממשיכה, גם לאחר תום הרבעון השני, לדווח על הסכמים משמעותיים. בחודש יולי דיווחה החברה על זכייה בהסכם אסטרטגי עם חיל האוויר האמריקני בהיקף של 109 מיליון שקל לשדרוג, שירות ותחזוקה עבור מערכות ניהול תקשורת מוטסות במטוסי תדלוק אווירי מתוצרת בואינג.

בנוסף, דיווחה החברה על הזמנה למערכות תקשורת לוויינית עבור פלטפורמה ימית ממפעיל מערכות לוויין גלובלי ב-12 מיליון שקל, הזמנה נוספת בשוק התעופה האמריקאי והזמנת המשך ממשרד הביטחון למערכות תקשורת מתקדמות.

חברת אורביט מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל, ובכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה, מערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים ומערכות לתצפיות מהחלל.

לקוחות החברה כוללים כ-20 ציים ימיים מובילים ברחבי העולם, אינטגרטורים גדולים כגון איירבאס, בואינג, לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ורוקוול קולינס, ספקי שירותי תקשורת כגון סלקס, טלספאציו, יוטלסאט, ניוסאט, גילת והאריס קאפרוק, ארגונים העוסקים בתצפית מהחלל כגון אימאג'סאט וסוכנויות חלל אירופאיות וארגונים ביטחוניים וממשלתיים. החברה אורביט נמצאת ברבעונים האחרונים במגמת צמיחה, בעיקר הודות לגידול בפעילותה ביבשת אמריקה ובישראל. לאחר שב-2015 וב-2016 רשמה החברה ירידה בהכנסות, בשנת 2017 צמחו הכנסותיה ב-30.8% והסתכמו ב-39.0 מיליון דולר.

ארה"ב ואוסטרליה דוחקות את הסיניות מהדור החמישי

המתח הבין-מעצמתי בין ארצות הברית לסין ממשיך להתבטא גם בזירה הטכנולוגית. שבוע לאחר שהממשל בארצות הברית אשרר הצעת חוק האוסרת על חברות ממשלתיות וקבלני משנה של הממשל להשתמש בציוד תקשורת קריטי של יצרניות סיניות, ממשלת אוסטרליה הוציאה הוראה שלמעשה תמנע משתי יצרניות ציוד התקשורת הסיניות המובילות וואווי (Huawei) ו-ZTE מלהשתתף בתוכנית הממשלתית לשדרוג תשתיות התקשורת במדינה לדור החמישי (5G), וזאת מטעמים של "ביטחון לאומי".

השבוע פרסמה ממשלת אוסטרליה הודעה רשמית שבה היא מציבה את מהפכת הדור החמישי כיעד לאומי. "הממשלה האוסטרלית מעוניינת ליצור סביבה שתאפשר לעסקים באוסטרליה להיות בחוד החנית ולנצל את ההזדמנויות הכלכליות של מהפכת הדור החמישי," נכתב בהודעה של משרד התקשורת. "כדי להשיג זאת הממשלה תגבש מדיניות ורגולציות שיעודדו את הפרישה של התשתית החדשה."

המעבר לדור החמישי מחייב שדרוג תשתיות נרחב ופרישה של ציוד תקשורת מתקדם שיאפשר העברת נתונים בקיבולת ובמהירות גבוהים. את המהפכה הטכנולוגית יובילו חברות התקשורת, ובעיקר ספקיות הסלולאר המובילות. עם זאת, בהודעה של משרד התקשורת האוסטרלי צוין כי כל ספק תקשורת "הנתון להכוונה מצד ממשלות זרות שאינה עולה בקנה אחד עם החוק האוסטרלי" לא תורשה לספק רכיבים לרשת הדור החמישי שתיפרש במדינה.

בהודעה של הוזכר שמן המפורש, אך הכוונה ברורה: ההוראה של ממשלת אוסטרליה מכוונת במישרין לשתי היצרניות הסיניות וואווי ו-ZTE. החשש של אוסטרליה, ומדינות אחרות, נובע מהממשק הבעייתי בין חברות התקשורת בסין לבין הממשל המרכזי. על פי החוק הסיני, חברות מחויבות "לתמוך ולשתף פעולה עם פעילות המודיעין של הממשל."

מהפכת הדור החמישי לא תספק רק תקשורת בקצב מהיר מאי פעם. היא תהווה את תשתית התקשורת של ערים חכמות, מכוניות אוטונומיות והתקני IoT. מומחי ביטחון בעולם חוששים שציוד תקשורת רגיש מתוצרת סין שישולב ברשתות התקשורת החדשות של הדור החמישי יהווה "סוס טרויאני", שיאפשר לממשל בסין לעשות שימוש לרעה בכוח ההשפעה שלה על חברות הטכנולוגיה המקומיות.

בהודעתה הדגישה הממשלה האוסטרלית את הסיכונים האבטחתיים הטמונים בפרישת הרשת החדשה. "הארכיטקטורה החדשה של הדור החמישי מספקת דרכים לעקוף את מעגלי האבטחה המסורתיים על ידי שימוש לרעה בציוד הקצה של הרשת, מה שעשוי להוביל לפגיעה בתפקוד של הרשת כולה ובביטחון המידע של המשתמשים."

ארצות הברית לוחצת על קנדה להצטרף לחרם

כאמור, למרות ששמה לא הוזכר במפורש, בציוץ בטוויטר חשפו בוואווי כי הממשלה האוסטרלית פנתה אליהם באופן רשמי. "הממשלה באוסטרליה הודיעה לנו כי וואווי ו-ZTE לא יורשו לספק טכנולוגיה של הדור החמישי לשוק האוסטרלי." בוואווי ניסו לשכך את החששות של ממשלת אוסטרליה. "זוהי בשורה מאכזבת עבור הצרכנים. וואווי היא מובילה עולמית בתחום הדור החמישי, ובמשך כמעט 15 שנים סיפקה, תוך שמירה על הבטיחות והביטחון, ציוד תקשורת אלחוטית לשוק האוסטרלי." וואווי היא היצרנית המובילה בעולם של ציוד לרשתות תקשורת אלחוטית, ויצרנית הסמרטפונים השלישית בגודלה בעולם, והדחיקה של מהשוק האוסטרלי הענק הינה מכה כלכלית קשה.

ההחלטה של ממשלת אוסטרליה לא התקבלה בחלל ריק. בתקשורת האוסטרלית דווח כי הממשלת האוסטרלית היתה נתונה ללחץ כבד מכיוון וושינגטון לאסור על היצרניות הסיניות מלספק ציוד תקשורת לחברות הסלולאר באוסטרליה.

לפני כשבוע חתם נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ על סעיף בתקציב הביטחון שאוסר הלכה למעשה על רשויות ממשלתיות וקבלניות משנה מלהשתמש בציוד תקשורת של וואווי ו-ZTE. כעת מפעיל הממשל בארצות הברית לחץ על קנדה לנקוט בצעדים דומים. האמברגו דה פקטו שמובילה ארצות הברית על חברות התקשורת הסיניות עשויות לפגוע קשות ביכולתן להשתלב במהפיכת הדור החמישי בשווק המפתח. כעת נותר להמתין ולראות מה תהיה תגובת הנגד של בייג'ינג'.

בישראל, וואווי מחדשת את פעילותה

בישראל מתבצע מהלך הפוך: בסוף השבוע הודיעה וואווי על ארגון מחדש של מערך השירות, השיווק והמכירות בישראל. בימים הקרובים תציע החברה לרכישה ביבוא רשמי את מכשיריה המתקדמים ביותר, בהם גם מכשירי הדגל P20  ו-P20 פרו. בנוסף, מציעה שירות תיקונים וחלפים בישראל. בנוסף, היא הודיעה על מינוי מספר חברות כיבואניות בישראל, בהן: באג, רונלייט ו-KSP. החברה גם נמצאת במגעים מתקדמים עם פלאפון, פרטנר, סלקום והוט מובייל. החברה צפויה להכריז על יבואניות רשמיות במהלך השבועות הקרובים.

במקביל, וואווי הודיעה בחירתה בחברת CPM כנותנת השירות הרשמית של וואווי בישראל, והתחייבה על חידוש מלאי חלפים ואביזרים בכל נקודות התיקון והמכירה הרשמיות ובמעבדות התיקונים של חברות הסלולאר בארץ. מנכ"ל Huawei בישראל, יוון, וקפריסין, חוזה גאנג, אמר שעל-מנת לספק את השירות הטוב, המהיר והיעיל ביותר ללקוחות בישראל, "ביצענו ארגון מחדש של פריסת החברה והאופרציה וחתמנו על הסכמי שירות ומכירות חדשים. בנוסף, דאגנו לחידוש מלאי חלפים ואביזרים בכל נקודות המכירה הרשמיות וכן במעבדות התיקונים של חברות הסלולאר בארץ".

המתחרה הגדולה של סאטקום משתלטת עליה

חברת Liquid Telecom, שהיא אחת ממתחרותיה של סאטקום מערכות (Satcom) בשוק התקשורת באפריקה, הגישה הצעה לרכישת השליטה בחברה. כך הודיעו אתמול המנהלים המיוחדים שמונו לנהל את הליך הפירוק של קבוצת יורוקום-תקשורת של שאול אלוביץ', שהיתה בעלת השליטה בסאטקום. חברת ליקוויד מציעה לרכוש את מניות השליטה של יורוקום בסאטקום (60%) תמורת 29 מיליון שקל, בדומה לשווי השוק הנוכחי של אחזקותיה של יורוקום בסאטקום.

המנהלים המיוחדים שמונו מטעם נושי חברת יורוקום – עו"ד פיני רובין, אמנון לורך ואורי גאון – הודיעו לסאטקום כי בכוונתם להביא לאישור בית המשפט את ההצעה, ולבקש את אישורו להוציא לפועל את עסקת המכירה. לפני כחודש הודיעה סאטקום כי היא מגבשת קבוצת משקיעים מטעמה במטרה להגיש הצעה לרכישת השליטה בחברה. ככל הנראה ההצעה הנגדית של החברה היתה נמוכה יותר, ולכן ליקוויד זכתה במכרז שהתקיים בחודשיים האחרונים.

רשת הסיבים האופטיים הגדולה באפריקה

חברת ליקוויד טלקום נמצאת בבעלות תאגיד הטלקום הדרום אפריקאי Econet Wireless. היא נחשבת לספקית התקשורת העצמאית הגדולה ביותר ביבשת אפריקה. בדומה לסאטקום, ליקוויד מספקת פתרונות קישוריות המתבססים על שילוב של סיבים אופטיים ותקשורת לוויינית לחברות מובייל ועסקים באפריקה.

בשנת 2009 הקימה ליקוויד את רשת הסיבים האופטיים העצמאית הגדולה והמהירה ביותר באפריקה, הנפרשת על-פני כ-50,000 קילומטרים במדינות מזרח אפריקה כמו אוגנדה, קניה, זימבבואה, זמביה ועוד, ומגיעה עד קייפטאון הנמצאת בקצה הדרומי ביותר של יבשת אפריקה. ליקוויד גם מספקת שירותי תשלום למוסדות פיננסיים וחברות קמעונאיות ושירותי אחסון, ומשקיעה כעת גם בפיתוח שירותי ענן לעסקים ולמשתמשים פרטיים. בחודש יולי היא מינתה מנכ"ל חדש, רישאד שה (Reshaad Sha), לשעבר מייסד חברת SqwidNet ובעל נסיון רב בניהול חברות טלקום בדרום אפריקה.

נכס יקר במחיר זול

מנקודת המבט של ליקוויד, ההיגיון מאחורי ההשתלטות על סאטקום הוא ברור. סאטקום הפכה בשנים האחרונות לשחקנית מובילה בשוק האינטרנט הצומח והמתפתח באפריקה. היא מספקת שירותי קישוריות לאינטרנט בעיקר באמצעות טכנולוגיה לוויינית משולבת, המאפשרת להנגיש את החיבור לאינטרנט גם לאזורים כפריים ללא תשתית של סיבים אופטיים. בשנים האחרונות היא הפכה את אפריקה למוקד הפעילות הכמעט הבלעדי שלה, כאשר 90% מהכנסותיה מגיעות מלקוחות באפריקה.

רכישת השליטה בסאטקום תסייע לליקוויד להוסיף להיצע השירותים שלה גם את מגוון הפתרונות שמציעה סאטקום, בעיקר בתחום התקשורת הלוויינית שבו סאטקום מציעה שילוב ייחודי של קישוריות המבוססת על לוויינים מסורתיים גבוהי-מסלול ולוויינים של חברת O3B, הנעים במסלול נמוך יותר מסביב לכדור הארץ ומספקים מהירות ורוחב פס באיכות של סיבים אופטיים.

סאטקום איבדה את השליטה על עתידה

קשה מאוד להעריך כיצד מתייחסים בחברת סאטקום לאפשרות של מיזוג כפוי עם היריבה האפריקאית. תהליך המכירה מתנהל על-ידי המנהלים המיוחדים שמונו לקבוצת יורוקום על-ידי בית המשפט, ללא מעורבותה של סאטקום, כאשר העסקה אינה כרוכה באישור הדירקטוריון של החברה.

מיזוג עם ליקוויד, הנחשבת לחברת תקשורת מובילה באפריקה, עשוי לפתוח בפני סאטקום הזדמנויות ושווקים חדשים באפריקה. מצד שני, הניסיון של הנהלת סאטקום לגבש קבוצת משקיעים אלטרנטיבית נועד לשמור על עצמאותה של החברה ולמנוע את מכירתה לגוף זר שתוכניותיו לגבי עתידה, הרכב הנהלתה ומתכונת הפעילות שלה, אינם ברורים – ואפילו אינם מצויים בשליטתה.

יוניטרוניקס תתפצל מחטיבת הפתרונות האוטומטיים

חברת יוניטרוניקס (Unitronics), המייצרת מחסנים אוטומטיים וחניונים אוטונומיים ונמצאת בשליטת קרן פימי, הודיעה הבוקר על כוונתה לבצע רה-ארגון אסטרטגי במבנה החברה, ולפצל את פעילותה בתחום הפתרונות האוטומטיים לתוך חברה חדשה שתירשם באופן עצמאי למסחר בבורסת תל אביב. החברה צפויה להגיש את בקשת הפיצול לבית המשפט כבר בימים הקרובים. אם המהלך יבשיל, יהיו שתי חברות ציבוריות בבעלותה של יוניטרוניקס.

פעילותה של יוניטרוניקס מחולקת כעת לשתי חטיבות עיקריות – חטיבת המוצרים, שמרכזת את תחום הבקרים, וחטיבת הפתרונות האוטומטיים, הכוללת את הפרויקטים להקמת מחסנים אוטומטיים וחניונים אוטונומיים. לאור ההבדלים באופי המוצרים, הטכנולוגיה ושווקי היעד בין שתי החטיבות, ביוניטרוניקס מאמינים כי הפיצול יאפשר לכל אחת מהחברות הנפרדות למצב את עצמן טוב יותר בתחומן ולשפר את הרווחיות.

שליש מההכנסות – מתחום הפתרונות האוטומטיים

תחום המוצרים אמנם עדיין מהווה את החלק הארי בהכנסות החברה, אולם הצמיחה המשמעותית בשנתיים האחרונות  נרשמת בעיקר בתחום הפתרונות האוטומטיים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו ההכנסות הכוללות של החברה ב-95.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-87.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2017. ההכנסות מתחום הפתרונות האוטומטיים עלו במחצית הראשונה ב-19% והסתכמו ב-30.9 מיליון דולר, ושיעורן מתוך כלל הכנסות החברה עלה בששת החודשים האחרונים מ-30% ל-33%.

בתחום הפתרונות האוטומטיים המוצר המוביל הינו החניונים האוטונומיים. החברה פיתחה טכנולוגיית חניה אוטומטית הכוללת מערך יחידות רובוטיות שמאפשרות אחסון אוטומטי יעיל של מכוניות בחניון ושליפתן במהירות בתום החניה. טכנולוגיית החניון האוטומטי מהווה שכלול של הטכנולוגיה המשמשת במחסנים אוטומטיים, ולמעשה תהליך החניה בחניון אוטומטי דומה לאחסון ושליפה של סחורה.

מבט קדימה לעידן המכונית האוטונומית

נראה כי הפיצול נובע גם מהציפייה כי תחום החניונים האוטונומיים יקבל דחיפה משמעותית עם תחילת עידן המכונית האוטונומית בעשור הבא. הטכנולוגיה שעליה מתבססים החניונים תאפשר בעתיד אינטגרציה עם רכבים אוטונומיים כך שיוכלו להחנות באופן עצמאי בחניונים אלו. הלקוחות הישירים של מערכות החניה האוטומטיות הם בדרך כלל יזמי נדל"ן המעוניינים לכלול פתרון חניה אוטומטי במיזמי נדל"ן (בנייני משרדים, מגורים או שילוב), רשויות מקומיות המעוניינות לספק פתרונות חניה בתחומי השיפוט שלהן, או לקוחות אחרים מהמגזר הפרטי או הציבורי. בשנים האחרונות חלה התעוררות בתחום זה הן לאור המגמות בשוק החניה והן לאור צפיפות החניה בערים, מספרם הגדל של כלי הרכב, ומחירי הקרקע המאמירים.

עד כה הושלמו ונמסרו ללקוחות כ-6 חניונים אוטונומיים בטקסס, בקליפורניה ובעיר ניו-יורק, המכילים ביחד כ-1,400 מקומות חניה. בנוסף, החברה נמצאת בשלבי הקמה של 9 חניונים נוספים. בתחילת החודש דיווחה החברה על הסכם להקמת חניון אוטונומי בעיר טקסט בעלות של 16 מיליון דולר, שיהיה החניון האוטונומי הגדול ביותר בצפון אמריקה.

הקמת החברה החדשה תאפשר ליוניטרוניקס לצרף משקיעים חדשים ולבצע גיוס הון ייעודי שיאפשר לחברה להאיץ את צמיחת החברה תוך התמקדות בשוק האמריקני. מעניין יהיה לראות מה יהיה הערכת השווי של החברה החדשה שלפיה יתבצע הגיוס העתידי. המשקיעים מגיבים בחיוב למהלך האסטרטגי ומניית החברה מטפסת בכ-10% במסחר הבוקר בבורסה תל אביב.

 

בריינסוויי ואיתמר מדיקל קיבלו אישורי FDA למוצריהן

שתי חברות מכשור רפואי ישראליות דיווחו הבוקר לבורסה על קבלת אישור FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקני) למוצריהן. חברת בריינסווי (BrainsWay), שפיתחה קסדה לטיפול בלתי פולשני בהפרעות מוח נפוצות, הודיעה כי קיבלה את אישור ה-FDA למוצר שלה לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), ואילו איתמר מדיקל (Itamar Medical), שפיתחה מכשיר לאבחון דום נשימה בשינה, דיווחה כי קיבלה את אישור ה-FDA לדור הבא של המוצר שלה, ה-WatchPat 300.

אישור ה-FDA, המתקבל לאחר סדרה של ניסויים קפדניים תחת פיקוחו של המנהל האמריקני, מעניק למעשה גושפנקא לבטיחות וליעילות של תרופה או מכשור רפואי כלשהם, ומתיר לחברה להתחיל ולשווק ולמכור את המוצר בארצות הברית, השוק הרפואי הגדול בעולם. בעקבות קבלת האישורים מזנקות מניותיהן של בריינסוויי ואיתמר מדיקל הבוקר בבורסת תל אביב.

קסדה לטיפול בהפרעות מוח

חברת בריינסוויי מהר חוצבים בירושלים פיתחה קסדה בשם Deep TMS המבצעת גירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות.

התקבל על פי בקשת החברה בהתבסס על ניסוי רב-מרכזי, אשר תוצאתו הראשית הראתה כי בתום 6 שבועות של טיפול בחולי OCD חל שיפור סטטיסטי-מובהק בסימפטומים של המחלה בקרב הקבוצה שקיבלה טיפול באמצעות המערכת של בריינסוויי בהשוואה

אחד המפתחות לצמיחה של החברה הוא הרחבת ההתוויות לשימוש במוצר שלה בשווקים השונים. השוק העיקרי של החברה הוא השוק האמריקני. עד כה המוצר שלה היה מאושר לשיווק בארצות הברית לטיפול בדיכאון בלבד, תחום שבו יש לחברה מתחרים. כעת, כאמור, מתרחבת ההתוויה לטיפול גם בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), וזאת לאחר השלמת ניסוי קליני שהציג שיפור סטטיסטי-מובהק בסימפטומים של המחלה. בבריינסווי מציינים כי זה המוצר הראשון, המתבסס על גרייה חשמלית, שאושר לשיווק בארצות הברית על ידי ה-FDA, מה שיעניק לחברה עמדת זינוק משמעותית למול חברות מתחרות ועשוי להגדיל את היקף ההזמנות של החברה בארצות הברית. באירופה מאושרת הקסדה לשימוש בטיפול במגוון תסמונות כדוגמת סכיזופרניה, הפרעה פוסט טראומטית, דיכאון חמור, הפרעה דו קוטבית ועוד.

בעקבות ההודעה מזנקת מניית בריינסוויי בשיעור של כ-15%-20% והיא נסחרת לפי שווי של 336 מיליון שקל. הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב-3.6 מיליון דולר, עלייה של 68% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. בשורה התחתונה, ההפסד הנקי ברבעון עמד על 1.02 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 1.9 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה.

אבחון ביתי של דום נשימה בשינה

שבוע לאחר שהצהירה על כוונתה לרשום את מניות החברה למסחר בנסד"ק, הודיעה הבוקר איתמר מדיקל, שפיתחה ערכה ביתית לאבחון וטיפול בדום נשימה בשינה בשם Watch-Pat, כי קיבלה את אישור ה-FDA לשיווק גרסה חדשה ומשודרגת של המוצר שלה. על פי איתמר מדיקל

ה-Watch-PAT הינו מכשיר המולבש על כף ידו של המטופל כמו שעון ומודד באמצעות חיישן רגיש המורכב על אצבעו של המטופל את השינויים במהלך השינה בנפח זרימת הדם בקצה האצבע. המכשיר למעשה מודד את מספר הפסקות השינה ביחס לזמן השינה האמיתי ובכך מסייע לאבחן בצורה מדויקת יותר תסמונת של דום נשימה בשינה.

המכשיר של איתמר מדיקל

המכשיר מספק אינפורמציה ואינדקסים נשימתיים, קצב לב, אנליזה של שלבי שינה (שינה קלה ושינה עמוקה ושנת חלום), עוצמת נחירה ותנוחת גוף. על פי החברה, המכשיר הוכיח 90% דיוק באבחנת דום נשימה בשינה. דום נשימה בשינה עשוי להעיד על תופעות שונות כגון התפתחות טרשת עורקים, הפרעות בשינה, מצבי לחץ, בעיות אין-אונות, סיבוכים בהריון ועוד.

הודות לפשטותה של הבדיקה, ניתן לבצע אותה לא רק במעבדת שינה אלא באופן ביתי על ידי המטופל. כיום כשני שלישים מסך הבדיקות מתבצעות במעבדות שינה, והמטרה של איתמר מדיקל היא להפוך את בדיקות השינה הביתיות לסטנדרט מקובל בקרב הרופאים, המטופלים והמבטחים בארצות הברית.

לדברי החברה הגרסה החדשה, ה-Watch-PAT 300, הינו בעל גוף קטן וקל יותר מהגרסה הקודמת ומציג יכולות משופרות של העברת נתונים ואף כולל תשתית שתאפשר בעתיד להפוך את התקשורת לאלחוטית.

בשבוע שעבר הודיעה החברה כי הגישה לרשות לניירות ערך האמריקנית (ה-SEC) את מסמכי הבקשה לרישום מניות החברה למסחר בנסד"ק. לא מדובר בהנפקת מניות לציבור (IPO), אלא לרישום למסחר בנסד"ק באמצעות ADR (American Depository Receipt), מעין תעודה אשר נסחרת בבורסה האמריקנית ועוקבת  אחר מניית החברה בבורסת תל אביב. מטרת המהלך הינה לחזק את בסיס המשקיעים בחברה ולאפשר לגופי השקעה אמריקניים וזרים להשקיע במניה וכך להגדיל את היקפי המסחר במניה ואת שווי השוק של החברה.

IC Insights: "לא יהיו מיזוגים גדולים מ-40 מיליארד דולר"

המגמה הבולטת שעיצבה את תעשיית הסמיקונדוקטור בשנים האחרונות היתה ללא ספק גל המיזוגים והרכישות שהפך את השוק לריכוזי יותר ופגע ביכולת התחרות של חברות קטנות ובינוניות. עם זאת, שנת 2018 מאופיינית בשני מיזוגי ענק שלא יצאו אל הפועל: עסקת המכירה של NXP לחברת קואלקום וניסיון ההשתלטות העוינת של ברודקום על קואלקום. האם הגענו לתקרת הזכוכית באסטרטגיית המיזוגים בתעשייה?

להערכת חברת המחקר IC Insights התשובה היא חיובית. דו"ח חדש של החברה מעריך כי שווי השוק הגבוה של החברות הגדולות, הבקרה המתהדקת של הרגולטורים, מדיניות המגן הגוברת ומלחמת הסחר בין המעצמות, מצמצמים את היכולת לבצע רכישות ענק טכנולוגיות. "בתנאים הנוכחיים של מתיחות גיאו-פוליטית והחרפת מלחמות הסחר, קטנה הסבירות שחברות סמיקונדוקטור יוכלו להוציא לפועל רכישות בהיקף העולה על 40 מיליארד דולר, וספק אם ינסו לעשות זאת", כותבים האנליסטים של IC Insights.

לאמיתו של דבר, גל המיזוגים והרכישות נבלם כבר ב-2017. אם ב-2015 עמד הסתכם היקף המיזוגים והרכישות בתעשייה בכ-107 מיליארד דולר וב-2016 בכ-99 מיליארד דולר, היקפן בשנת 2017 הצטמק לכ-27 מיליארד דולר בלבד. עם זאת, יש לזכור שההיקף הנמוך של 2017 קושר לעיכוב המתמשך בהשלמת עסקת קואלקום-NXP. בשנת 2018 המשיך היקף העסקאות להצטמצם ועד היום בוצעו מיזוגים ורכישות בהיקף של כ-9.6 מיליארד דולר בלבד.

הלהט להתמזג מתחיל להצטנן

קדחת המיזוגים והרכישות של השנים 2015-2016 היתה תוצאה של מספר תופעות שהתפתחו בו-זמנית: ירידה בקצב הצמיחה ובריווחיות של יצרניות שבבים שהביאה אותן לנסות ולהגדיל את נתח השוק באמצעות כלכלת גודל, כלומר רכישת מתחרים. בנוסף, התפתחות שווקים צומחים חדשים כמו האינטרנט של הדברים (IoT), אבזרים לבישים, סמארטפונים וטאבלטים חזקים, בינה מלאכותית, וכמובן שוק הרכב המחייב טכנולוגיות מתקדמות, דחפו חברות לרכוש חברות המחזיקות בטכנולוגיות החדשות.

מגמות אלה השתנו במידה רבה: רוב החברות הצטיידו בטכנולוגיות החדשות, וצמיחת שוק השבבים בשנתיים האחרונות, ביחד עם מחסור ברכיבים ועליית מחירים, מייתרים במקרים את הצורך ברכישת מתחרים. קונסולידציה היא במהותה תופעה מחזורית שמגיעה בשלב מסוים לפרקה. נראה כי לפי שעה רוב ההזדמנויות לרכישת חברות גדולות מוצו בשנים 2015-2016, וכיום החברות מתקשות למצוא מטרות גדולות וכדאיות.

דונלד טראמפ וסין שמו קץ לחגיגה

עם זאת, נראה שהסיבה העיקרית לכך שגל המיזוגים נבלם כעת בחריקת בלמים, היא פוליטית: בחודש מרץ השנה בלם דונאלד טראמפ את ניסיון ההשתלטות העוינת של ברודקום על קואלקום תמורת סכום חסר תקדים של 150 מיליארד דולר. הנשיא חתם על צו נשיאותי האוסר על מכירת קואלקום לברודקום, כשהוא נשען על סעיף ההגנה על ייצור בטחוני (Defense Production Act) בחוק האמריקאי. בדיוק אותו סעיף שבו השתמש כדי למנוע השתלטות סינית על חברת Lattice בספטמבר 2017.

כעבור שלושה חודשים הגיעה הנקמה הסינית: לאחר כמעט שנתיים שבה התמהמה הרגולטור בסין לאשר את עיסקת קואלקום-NXP בהיקף של 44 מיליארד דולר, הודיעה קואלקום בחודש שעבר (יולי) שהיא מבטלת את העיסקה "בשל עיכובים באישור המיזוג על-ידי הרגולטור בסין". העובדה ששתי העסקאות הללו נפלו בשל סיבות פוליטיות, משמשת תמרור אזהרה לחברות טכנולוגיה שירתיע אותן מעסקאות דומות בעתיד.

אביליטי גייסה 3.35 מיליון דולר בלבד בדיסקאונט משמעותי

חברת אביליטי (Ability), שנקלעה בשנה האחרונה למשבר פיננסי וניהולי ונמצאת בסכנת סילוק מהמשך המסחר בנסד"ק, הודיעה היום (שלישי) כי חתמה על הסכמים עם מספר משקיעים מוסדיים לרכישת 728,262 מניות רגילות שלה בתמורה של כ-3.35 מיליון דולר. הקצאת המניות בוצעה לפי מחיר של 4.60 דולר למניה, דיסקאונט משמעותי של 23% בהשוואה למחיר הנעילה של המניה ביום שישי.

בסוף חודש יולי הגישה החברה, המפתחת ציוד לתעשיית המודיעין, תשקיף מדף לגיוס 50 מיליון דולר, אך נראה כי לאור מצבה של החברה היעד היה בלתי ריאלי. לאור הדיסקאונט הגבוה והתמורה הנמוכה, צללה היום מניית אביליטי, הנסחרת באופן דואלי בתל אביב ובנסד"ק, בשיעור של 38% בתל אביב, וגם הערב בנסד"ק משלימה המניה את הפער בין מחיר הנעילה ביום שישי לבין מחיר ההנפקה ושווי השוק שלה עומד על 11.5 מיליון דולר בלבד.

גירעונות גדולים וצרות עם הנאסד"ק

אביליטי ביצעה את הגיוס הנוכחי על רקע האפשרות שמניית החברה תימחק בחודשים הקרובים מהמשך המסחר בנאסד"ק. בחודש שעבר דיווחה אביליטי כי קיבלה הודעה מהנהלת נסד"ק על כך שאינה עומדת בתנאי הבורסה הנוגעים להון העצמי המינימלי שחברה נדרשת להציג (2.5 מיליון דולר), ולפיכך מנייתה צפויה להימחק מהמסחר. מנייתה של אביליטי היתה אמורה להימחק מהמסחר כבר השבוע, אך החברה בחרה לעבור שימוע מול ועדה מיוחדת של הנהלת הנאסד"ק, מה שמקנה לה ארכה נוספת של 180 יום כדי לעמוד מחדש בהון העצמי המינימלי. נראה כי הגיוס הנוכחי התבצע במטרה להגדיל את הנזילות של החברה, אך לא ברור אם יהיה די בגיוס הנוכחי כדי לעמוד בתנאי הנסד"ק.

אביליטי, המפתחת טכנולוגיות מודיעין, חתמה את שנת 2017 עם גירעונות מצטברים של כ-19.1 מיליון דולר לאחר ירידה תלולה בהכנסות, שהסתכמו בכ-1.9 מיליון דולר בלבד. בעקבות מצבה הפיננסי פרסמה החברה בדו"ח השנתי אזהרת "עסק חי".

אם לא די בכך, הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) התריעה בפני החברה לפני כשבועיים שהיא צפויה להמליץ לנקוט בהליכים פליליים כנגד שני מייסדי החברה, בחשד לעבירות על חוקי ניירות הערך הפדרליים שבוצעו במסגרת המיזוג של אביליטי עם חברת Cambridge Capital בדצמבר 2015, שבאמצעותו נכנסה אביליטי למסחר בנסד"ק, ופרסום הדו"חות הכספיים לשנים 2014 ו-2015. מדובר בהצהרות הפיננסיות שפרסמה החברה באותה עת, אשר תוקנו מספר חודשים לאחר מכן.

 

 

עובד שפירא מונה למנכ"ל פי.סי.בי טכנולוגיות

דירקטוריון חברת פי.סי.בי. טכנולוגיות, שבשליטת קרן פימי, אישר היום את מינויו של עובד שפירא למנכ"ל החברה. שפירא ייכנס לתפקידו בתחילת חודש באוקטובר, ויחליף את יותם שטרן, שהודיע על פרישתו מניהול החברה לפני כחודשיים ובתום כהונתו כמנכ"ל ימשיך למלא תפקיד של דירקטור בחברה.

שפירא כיהן בתשע השנים האחרונות כמנכ"ל מפעל קוטלב בקיבוץ חניתה, המייצר ציפויים מתכתיים עמידים המשמשים להדפסה על תוויות ומונעים שריטות וזיופים. החברה פיתחה גם פילטרים אופטיים המשמשים להתייעלות של צריכת חשמל. בשנה שעברה נמכרה החברה לתאגיד האמריקני Avery Dennison תמורת 75 מיליון דולר. במהלך שנות כהונתו כמנכ"ל, הכפילה קוטלב חניתה את מחזור המכירות שלה. משנת 2002 עד 2009 שימש שפירא בתפקידי ניהול בכירים בחברת פרוטרום, המייצרת חומרי גלם לתעשיית הטעם והריח.

שינויים נרחבים בהנהלה

עובד שפירא. מקור: לינקדאין

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק הינה קבלנית ייצור העוסקת בייצור מעגלים מודפסים מרובי שכבות, קשיחים, גמישים וגמישים-קשיחים, ובמתן שירותי הרכבה של כרטיסים אלקטרוניים ומכלולים של כרטיסים אלקטרוניים בסדרות קטנות ובינוניות. החברה מתמקדת בעיקר בשוקי האלקטרוניקה הצבאית והאזרחית והמיכשור הרפואי. רוב לקוחותיה הינן חברות ישראליות.

מינויו של שפירא מצטרף לשורה של שינויים שבוצעו באחרונה בפי.סי.סי מאז שהשלימה בחודש מרץ קרן ההשקעות פימי את רכישת מניות השליטה בחברה (51.1%) תמורת 124.2 מיליון שקל. בנוסף לפרישת המנכ"ל יותם שטרן, מונה אברהם ביגר, המנכ"ל לשעבר של מכתשים אגן, ליו"ר הדירקטוריון במקומו של רפי עמית. בדירקטוריון חלו שינויים נוספים: הדירקטורים העצמאיים מרק סבג ודנה גרשוביץ פרשו מהדירקטוריון, והצטרפו אליו ישי דוידי שהוא מנכ"ל ושותף בכיר בקרן פימי, עמי בם (שותף ומנהל בקרן פימי), אריה רייכרט ששימש כמנכ"ל חברת אלטק במשך 23 שנים, ושמואל וולק מנהל הכספים של קרנות פימי.

יו"ר פי.סי.בי טכנולוגיות, אברהם ביגר, אמר: "אנו שמחים על הצטרפותו של עובד כמנכ"ל החברה. עובד מביא עמו ניסיון ניהולי ותעשייתי רב בחברות גלובליות וזאת לצד מנהיגות מוכחת. אני משוכנע כי הוא יהווה מכפיל כוח לצוות הניהול המנוסה הקיים כיום בחברה".

מנכ"ל החברה הנכנס, עובד שפירא, אמר: "אני מודה לדירקטוריון פי.סי.בי על הבחירה והאמון שנתן בי. אני בטוח שיחד עם כל עובדי החברה ולקוחותיה נמשיך ונצעיד את החברה לצמיחה ויצירת ערך משמעותיים בשווקים בהם היא פועלת."

צמיחה במכירות ב-2018

ברבעון הראשון של 2018 חלה התאוששות במכירות של חברת פי.סי.בי. והן צמחו לכ-87 מיליון שקל בהשוואה לכ-75 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2017. במקביל, החברה הכפילה את הרווח הגולמי להיקף של כ-7.3 מיליון שקל.  בסך הכל, היא עברה מהפסד של כ-2.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד לרווח של כ-2.4 מיליון שקל. כיום היא מעסיקה כ-600 עובדים. כמחצית מההכנסות השנתיות מגיעות מתחום ייצור המעגלים המודפסים וכמחצית הן בתחום ההרכבות של כרטיסים ומכלולים אלקטרוניים. מפעל הייצור של החברה משתרע על פני שטח של כ-15,000 מ"ר. בתחילת 2017 היא דיווחה שכושר הייצור שלה מגיע לכ-300 לוחות PCB ביום ולכ-21 מיליון השמות של רכיבים בחודש.

קרן פימי (FIMI Opportunity Funds) נוסדה על-ידי ישי דוידי בשנת 1996 ומנהלת נכסים בהיקף של 3.5 מיליארד דולר. היא רוכשת שליטה בחברות ומבצעת בהן תהליכי השבחה ורה-ארגון. בדרך כלל היא מחפשת חברות ישראליות שמציעות טכנולוגיות איכותיות לשוק הבינלאומי, אך לא מצליחות להציג הכנסות גבוהות ומצויות בקשיים כלכליים, לרוב בשל בעיות בניהול או במבנה הארגוני. לאור האסטרטגיה של הקרן בחברות אחרות, יכול להיות שהיא מתכננת להביא את את פי.ס.בי אל השווקים הבינלאומיים.

איתמר מדיקל תירשם למסחר בנסד"ק

עכשיו זה רשמי: לאחר שבחודש מרץ ביצעה גיוס הון של 5 מיליון דולר והצהירה כי היא שוקלת להצטרף לנסד"ק, היום הודיעה חברת איתמר מדיקל (Itamar Medical), המפתחת ערכות ביתיות לאבחון וטיפול בדום נשימה בשינה, כי חברי הדירקטוריון של החברה החליט לרשום את החברה למסחר בנסד"ק, וכי כבר הגישה לרשות לניירות ערך האמריקנית (ה-SEC) את מסמכי הבקשה לרישום.

לא מדובר בהנפקת מניות לציבור (IPO), אלא לרישום למסחר בנסד"ק באמצעות ADR (American Depository Receipt), מעין תעודה אשר נסחרת בבורסה האמריקנית ועוקבת  אחר המניה בבורסה זרה, ובמקרה של איתמר מדיקל, המסחר במניה בבורסה של תל אביב. בעקבות ההודעה טיפסה היום מניית איתמר מדיקל ב-4.4% והיא נסחרת בשווי שוק של 343 מיליון שקל.

לדברי החברה, מטרת המהלך הינה לחזק את בסיס המשקיעים בחברה ולאפשר לגופי השקעה אמריקניים וזרים להשקיע במניה וכך להגדיל את היקפי המסחר במניה ואת שווי השוק של החברה. בכך מצטרפת איתמר מדיקל לשורה הולכת וגדלה של חברות מכשור רפואי ישראליות שנסחרות מעבר לים, ובכלל זה מזור רובוטיקס, צ'ק-קאפ, מדיגוס, דריו ועוד.

אבחון בלתי פולשני של דום נשימה בשינה

איתמר מדיקל פיתחה מכשיר בשם Watch-PAT המשמש לאבחון בלתי פולשני של דום נשימה בשינה. המכשיר, המולבש על כף ידו של המטופל כמו שעון, מודד באמצעות חיישן רגיש המורכב על אצבעו של המטופל את השינויים במהלך השינה בנפח זרימת הדם בקצה האצבע, ובכך מאפשר לנטר בעקיפין את השינויים בפעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית שעשויים להעיד על הפרעות בשינה..

המכשיר מודד את מספר הפסקות השינה ביחס לזמן השינה האמיתי ובכך מסייע לאבחן בצורה מדויקת יותר תסמונת של דום נשימה בשינה. על פי החברה, המכשיר הוכיח 90% דיוק באבחנת דום נשימה בשינה. דום נשימה בשינה עשוי להעיד על תופעות שונות כגון התפתחות טרשת עורקים, הפרעות בשינה, מצבי לחץ, בעיות אין-אונות, סיבוכים בהריון ועוד.

הודות לפשטותה של הבדיקה, ניתן לבצע אותה לא רק במעבדת שינה אלא באופן ביתי על ידי המטופל. כיום כשני שלישים מסך הבדיקות מתבצעות במעבדות שינה, והמטרה של איתמר מדיקל היא להפוך את בדיקות השינה הביתיות לסטנדרט מקובל בקרב הרופאים, המטופלים והמבטחים בארצות הברית.

המודל העסקי החדש: פיתרון מלא לקרדיולוגים

בשנה האחרונה ביצעה החברה שינוי במודל העסקי שלה בצפון אמריקה, שהוא שוק היעד הראשי של החברה. במתכונת הקודמת, המכירות של החברה התבססו על מכירת מערכת ה-WatchPAT בלבד. אלא שבמהלך הרבעונים האחרונים הרחיבה החברה את מודל המכירה באופן שמאפשר לה לספק כיום מענה מלא לקרדיולוגיה. במודל החדש, הקרוי על ידי החברה TSS, מספקת איתמר מדיקל לקרדיולוגים פיתרון משולב הכולל גם אבחון – באמצעות ה-Watch-PAT – וגם פתרון טיפולי, המתבסס על מסכות נשימה להזרמת אוויר בלחץ קבוע (PAP) שמסופקות לחברה על ידי חברת Phillips.

הכניסה לתחום הטיפול והפצת מכשירי ה-PAP  מייצרים לחברה אפיק הכנסות חשוב נוסף ומאפשרת לחברה לקבל הכנסות מכל שלב ושלב בתהליך האבחון והטיפול.

עלייה בהכנסות ב-2017

השינוי במודל העסקי של החברה הוכיח את עצמו ב-2017. על פי הדו"ח השנתי שפרסמה החברה לפני כ-10 ימים, גדלו הכנסות החברה ב-12% מ-18.4 מיליון דולר ב-2016 ל-20.7 מיליון דולר ב-2017, כאשר מתוכם כ-60% הינם בשוק בארצות הברית ובקנדה. הרווח הגולמי של החברה עלה מ-13.6 מיליון דולר ל-15.8 מיליון דולר, ובשורה התחתונה, הצליחה החברה לצמצם את ההפסד הנקי מ-11.1 מיליון דולר ל-6.9 מיליון דולר.

בדו"ח השנתי מפרסמת החברה הערכה לגבי פוטנציאל שוק בדיקות השינה. להערכת איתמר מדיקל, השוק הקיים של בדיקות שינה ביתיות בארצות הברית ההינו בהיקף של כ-300 מיליון דולר בשנה, אך עשוי לגדול עד כדי 2 מיליארד דולר בשנה. הצפי לגידול השוק מתבסס על העובדה כי קיימים כ-84 מיליון חולים קרדיולוגיים בארצות הברית, כאשר 80% לא עברו אבחון לדום שינה בשינה. החדרת המוצר של איתמר מדיקל, המקל על ביצוע פשוט של בדיקת שינה בבית ולא במעבדת שינה, עשוי להגדיל את היקף בדיקות האבחון. ביפן, שוק היעד השני בחשיבותו של החברה, מוערך שוק בדיקות השינה בכ-100 מיליון דולר. עם זאת, ביפן משווקת איתמר מדיקל את ה-Watch-PAT בנפרד, ללא פיתרון טיפולי משולב.

 

 

 

מכירות ה-DRAM ב-2018 יחצו את 100 מיליארד דולר

לאחר שב-2017 חצו לראשונה המכירות בשוק השבבים העולמי את רף 400 מיליארד הדולר, קצב המכירות במחצית הראשונה של 2018 מצביע כי גם 2018 תהיה שנה שוברת שיאים בתעשיית הסמיקונדוקטור העולמי. בדו"ח עדכני, מפרט מכון המחקר IC Insights את תחזיתו לגבי צפי המכירות ב-2018 בחמשת הקטגוריות המובילות בשוק השבבים.

שנת השיא שנרשמה ב-2017 בשוק השבבים עמדה בסימן השגשוג חסר התקדים בשוק הזיכרונות, שהתבטא בעלייה דו-ספרתית הן בביקושים והן במחירים. גם ב-2018 שוק הזיכרונות מסתמן כמנוע הצמיחה העיקרי בתעשייה העולמית, וזאת על רקע הביקושים הגוברים לזיכרונות בתחומי המובייל, הענן, מרכזי המידע, ביג-דאטה, הרכב החכם ועוד. על פי התחזית העדכנית של IC Insights, שתי הקטגוריות המובילות ב-2018 יהיו שוב זיכרונות ה-DRAM (זיכרון נדיף) וזיכרונות ה-NAND (זיכרון בלתי נדיף).

היקף המכירות בשוק זיכרונות ה-DRAM צפוי, להערכת IC Insights, לצמוח ב-2018 בשיעור חד של 39% ולחצות לראשונה את רף 100 מיליארד דולר. אם הצפי של IC Insights יתממש, תהיה זו הפעם הראשונה שבה קטגוריה אחת בשוק השבבים חוצה את רף 100 מיליארד דולר. שוק זיכרונות ה-NAND צפוי להיות השוק השני בגודלו בתעשיית הסמיקונדוקטור ולהציג ב-2018 צמיחה של 24% לסך מכירות של 62.6 מיליארד דולר. שתי הקטגוריות של שוק הזיכרונות צפויות להוות לא פחות מ-38% מכלל המכירות בשוק השבבים ב-2018, שצפויות להסתכם על סמך הדו"ח ב-428 מיליארד דולר.

הנתח הארי שתופס שוק הזיכרונות בתעשיית השבבים הינו מגמה חדשה של השנים האחרונות. לאורך השנים הקטגוריה המובילה בשוק השבבים היתה מחשבי PC/מיקרו מעבדים לשרתים, אך ב-2018 הקטגוריה הזו צפויה לצנוח למקום השלישי. IC Insights צופה כי היקף המכירות בקטגוריה זו יצמח ב-2018 בשיעור של 5% להיקף של 48.5 מיליארד דולר, כשהמנוע העיקרי לעלייה במכירות בשוק זה הינו הביקושים למיקרו-מעבדים בתחום מערכות מבוססות בינה מלאכותית, למידת מכונה במחשוב ענן, יישומי IoT, והעלייה בתעבורת המידע בתחום החיישני המקושרים כדוגמת רכב אוטונומי.

 

רפאל מציעה לרכוש את אירונאוטיקס ב-430 מיליון שקל

בתמונה למעלה: המל"ט אורביטר-3 מתוצרת אירונאוטיקס

יצרנית המל"טים אירונאוטיקס (Aeronautics) מיבנה דיווחה היום לבורסה בתל אביב כי קיבלה אתמול (רביעי) הצעה מחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות ואיש העסקים אביחי סטולרו לרכוש את מלוא מניות החברה לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל, בדומה לשווי השוק הנוכחי של אירונאוטיקס. ההצעה תפקע בתום 18 ימים לאחר מועד קבלתה בידי אירונאוטיקס, שהודיעה כי בכוונתה לדון בהצעה במסגרת הדירקטוריון.

במידה והעיסקה תצא לפועל, היא תתבצע בדרך של מיזוג משולש הופכי באמצעות חברה חדשה המוחזקת בחלקים שווים בידי רפאל ובידי אביחי סטולרו, כך שעם השלמת המיזוג מניותיה של אירונאוטיקס יימחקו מהמסחר בבורסה בתל אביב והחברה תהפוך לחברה פרטית. אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים.

הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. שוק המל"טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב. על פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המל"טים, שב-2017 נאמד בכ-18 מיליארד דולר, צפוי לגדול עד 2025 בקצב שנתי של 14% להיקף של 52.3 מיליארד דולר. המיזוג יאפשר לרפאל להתחרות באלביט ובתע"א בשוק הזה.

חקירה פלילית ומחיקת מחצית משווי השוק

המשקיעים הגיבו בחיוב לדיווח ומנייתה של אירונאוטיקס מזנקת היום במסחר בתל אביב ב-13%. עם זאת, בשנה האחרונה מנייתה של אירונאוטיקס נמצאת במגמת קריסה. מאז הנפקתה של החברה ביוני 2017 לפי שווי של מיליארד שקל קרסה מניית החברה ביותר מ-55%, וזאת על רקע ביצועיה כספיים מאכזבים של החברה ועל רקע חקירה שנפתחה נגדה.

החקירה נפתחה בנובמבר 2017 על-ידי יחידת להב 433 ומשרד הביטחון, בחשד להפרת נהלים בעסקה למכירת מל"ט ללקוח מהותי. בעקבות החקירה אף הגביל משרד הביטחון את רישיון הייצוא של אירונאוטיקס באופן חלקי. הכנסותיה של אירונאוטיקס ב-2017 הסתכמו בכ-142.8 מיליון דולר, עלייה של כ-4% בהשוואה ל-2016.

הירידה החדה בשווי השוק של אירונאוטיקס הפכה ליעד רכישה אטרקטיבי. מחברת רפאל נמסר: "כחלק מהרחבת פעילותה החליטה חברת רפאל, יחד עם איש העסקים אביחי סטולרו, להגיש הצעה לרכישת חברת אירונאוטיקס בשווי של 430 מיליון שקל. היכולות של רפאל בתחומי התקשורת, סגירת מעגלי האש וכדומה, בשילוב עם היכולות של אירונאוטיקס, יאפשרו להציע ללקוחות בארץ ובחו"ל מערכות מתקדמות עם עלות תועלת מוכחת".

שנת 2017 העניקה לרפאל מרחב תמרון

חברת רפאל עוסקת בפיתוח יישומים ומוצרים במגוון תחומים, החל ממערכות תת-ימיות, מערכות ואמצעים ימיים, יבשתיים ואוויריים וכלה במערכות הינע חלליות. החברה מתמקדת בתחומי לוחמה אלקטרונית, פיקוד, בקרה, תקשורת, מחשבים, אמצעים לשימוש מודיעיני, אמצעי הדרכה וסימולאטורים, מיגון, מערכות נשק מונחות מדויקות ועוד.

בשנת 2017 דיווחה החברה על רווח נקי של 446 מיליון שקל (124 מיליון דולר), צמיחה של 11% בצבר ההזמנות להיקף של כ-24 מיליארד שקל (6.94 מיליארד דולר) ושיא במכירות, שהסתכמו בכ-8.1 מיליארד שקלים (2.26 מיליארד דולר), המהוות גידול של 4% בהשוואה לשנת 2016. צה"ל הוא הלקוח המרכזי של החברה, ואחראי על כ-55% מהמכירות.