מיזוג בעולם ההפצה: TTI רוכשת את RFMW

חברת TTI, שהיא אחת מחברות ההפצה הגדולות בעולם ונמצאת בבעלות חברת האחזקות ברקשייר האת'וויי של וורן באפט, חתמה על מזכר הבנות לרכישת מפיצת רכיבי ה-RF והמיקרוגל RFMW, המפעילה גם מרכז שירות בישראל. העסקה צפויה להיסגר עד חודש אוקטובר השנה. סכום הרכישה לא נמסר. לאחר השלמת העיסקה תצטרף RFMW לחטיבת TTI Semiconductor Group.

חטיבת TSG מורכבת מחברות הפצה בתחומים שונים שנירכשו על-ידי TTI וממשיכות לפעול באופן עצמאי תחת מסגרת הגג של TSG. גם RFMW תמשיך לפעול באופן עצמאי ותשמור על שם המותג, אך הכנסותיה ידווחו במסגרת הדו"חות של TSG.

חברת האם TTI, שהמטה הראשי שלה נמצא בטקסס, נחשבת לאחת מחמש חברות ההפצה הגדולות בעולם, לצד חברות כמו Avnet, Arrow, Future Electronics ו-WPG. היא מתמחה בהפצת מחברים ורכיבים פאסיביים ואלקטרו-מכניים (IP&E). בנוסף TTI מחזיקה בבעלותה כמה מחברות ההפצה הגדולות בעולם בתחומן, דוגמת מאוזר (Mouser), סאגר (Sager) והחברות המאוגדות במסגרת TSG.

מפיצת ענק בעולם צומח

רכישת RFMW נועדה לחזק את דריסת הרגל של TTI בשוק רכיבי ה-RF והמיקרוגל, שלהערכת חברת המחקר Grand View Research צפוי לגדול עד שנת 2022 להיקף של כ-17.5 מיליארד דולר, הודות לאימוץ הגובר של רכיבי RF בסמארטפונים, טאבלטים, אביזרי IoT ורכב חכם. חברת TTI מחזיקה ברחבי העולם בשטח אחסון כולל המתפרש על-פני כ-185 אלף מטרים מרובעים עם מלאי של כ-850,000 סוגי רכיבים.

היא מפעילה כ-100 מרכזי שירות ופעילות בצפון אמריקה, אירופה ואסיה ומעסיקה בהם כ-6,000 עובדים. TTI פועלת גם בישראל. היא נכנסה לשוק המקומי בשנת 2013 וזאת לאחר שרכשה את חברת ההפצה הישראלית הוותיקה Ray-Q, שנוסדה עוד ב-1969. מרכז השירות של TTI בישראל נמצא בקריית שדה התעופה, שבו היא מעסיקה כ-60 עובדים. המרכז בישראל מחזיק בשטח אחסון של פני 2,000 מ"ר ומשרת בעיקר לקוחות מהתחום הצבאי ועולם התעופה. בין לקוחותיה: אלביט, התעשייה האווירית, רפאל ותעש.

שני מרכזים בישראל

חברת RFMW פועלת מעמק הסיליקון. היא נוסדה בשנת 2003 ונחשבת לאחת מחברות ההפצה הגדולות בתחום ה-RF והמיקרוגל. גם ל-RFMW יש מרכז שירות בישראל, הנמצא בהוד השרון ומנוהל על-ידי ישראל ורטהיימר. מאחר שמרכזי השירות של TTI ושל RFMW פועלים בתחומים שונים, ייתכן שהרכישה לא תשנה את מתכונת הפעילות של שני המרכזים.

סמנכ"ל הפיתוח העסקי של TTI ונשיא TSG, מייקל נייט, אמר שמדובר במיזוג מושלם: "תרבות החברה, המיקוד, השירות והמומחיות הטכנית של RFMW מתאימים באופן מושלם למודל ההפצה של TTI". נשיא RFMW, ג'ואל לוינסון, ימשיך לכהן בתפקידו גם לאחר המיזוג. לדבריו, זו היתה הזדמנות נדירה עבור החברה. "ההצטרפות לקבוצת TTI תאפשר ל- RFMW להמשיך ולצמוח. ההשקעה של TTI תתמוך בהרחבת הפריסה והפתרונות שאנו מעניקים לספקיות וללקוחות כאחד".

המחסור ברכיבים מייצר גל של מיזוגים בעולם ההפצה

המיזוג בין חברת TTI לבין חברת RFMW מתרחש על רקע משבר מתמשך בשוק הרכיבים, שאליו נקלעה תעשיית האלקטרוניקה בשנתיים האחרונות. המחסור שניכר כעת באספקת הרכיבים, נוצר בעקבות זינוק חד ובלתי צפוי בביקוש לרכיבים, שהתחולל בעיקר בשנת 2017. הביקוש הגבוה ב-2017 וב-2018 לרכיבים דיסקרטיים, רכיבי הספק ובייחוד לרכיבי זיכרונות, תפס את היצרניות בלתי מוכנות, לאחר שהן צמצמו ב-2016 את קווי הייצור שלהן ואת השקעותיהן בהרחבת הקיבולת.

הפער הזה התבטא בהתארכות זמני אספקה, קושי למצוא רכיבים הדרושים בדחיפות בקווי הייצור והתפתחות של התופעה הבעייתית מכול – אלוקציה – אספקת רכיבים במשורה ורק ללקוחות החשובים ביותר. גורמים בכירים בתעשייה, ובהם מנהל הרכש העולמי בחברת Jabil, גרהאם סקוט, מעריכים שמדובר לא רק בבעיה זמנית, אלא בבעיה גלובלית שתאפיין את תעשיית האלקטרוניקה לכל הפחות בחמש השנים הקרובות.

בדומה לתעשיית השבבים, גם עולם ההפצה מצוי בשנים האחרונות במגמה של קונסולידציה, שהתבטאה באסטרטגיה אגרסיבית של רכישות ומיזוגים מצד חברות ההפצה הגדולות, והמיזוג הנוכחי של TTI ו-RFMW מצטרף למגמה הזו.

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין חתכה את הכנסות סיוה

מנייתה של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה צללה אמש בנסד"ק בשיעור של 15%, והמשיכה את מגמת הירידה בערך המנייה ב-2018, וזאת לאחר שהחברה פרסמה דו"ח מאכזב לרבעון השני שהצביע על המשך הירידה התלולה בהיקף ההכנסות של החברה מתמלוגים בשוק הסמרטפונים. סך ההכנסות של החברה ברבעון האחרון הסתכמו ב-17.5 מיליון דולר, ירידה של 15% לעומת הרבעון המקביל, ואילו הרווח הנקי של החברה נחתך ב-86% ועמד על 877 אלף דולר בלבד. על פי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP), סיוה עברה להפסד נקי של 2.1 מיליון דולר, וזאת לעומת רווח של 3.9 מיליון דולר ברבעון המקביל.

כאמור, הנתון הבולט והמדאיג בדו"ח של סיוה הינו הצניחה החדה בהכנסות מתמלוגים, אשר ירדו ב-27% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו ב-7.5 מיליון דולר. ההכנסות מתמלוגים מהווים כ-43% מסך הכנסות החברה. גם ברבעון הקודם רשמה סיוה ירידה חדה של 36% בהכנסות מתמלוגים, אך ייחסה זאת בעיקר ליישום התקן החשבונאי החדש, ASC 606, שלא מאפשר לסיוה, וחברות קניין רוחני מסוגה, להכיר בהכנסות מתמלוגים באותו רבעון שבו מכירים הלקוחות בהכנסות ממכירת המוצרים הסופיים שלהם.

הפעם מודים בסיוה כי ההכנסות מתמלוגים ברבעון השני היו אף נמוכות מציפיות החברה ומייחסים זאת לחולשה "בלתי צפויה" של אחד מהלקוחות הגדולים של החברה בשוק הסמארטפונים הזולים בסין. בסיוה מעריכים כי חולשת הלקוח תימשך עד סוף השנה ועל כן הפחיתו את התחזית השנתית להכנסות מתמלוגים. בנוסף, יצרנית הסמארטפונים הסינית ZTE, שפעילותה שותקה בחודשים האחרונים בעקבות הסנקציות שהוטלו עליה על ידי הממשל בארצות הברית. בחברה מצפים כי כעת, לאחר שהושג הסכם פשרה בין הממשל ל-ZTE, החברה צפויה לחזור לפעילות מלאה בחודשים הקרובים, מה שיתרום לשיפור בהכנסות של סיוה מתמלוגים.

מניית סיוה ב-2018

צפי להכנסות שנתיות של 80 מיליון דולר

הכנסות החברה ממכירת רישיונות וכלי פיתוח לתכנון שבבים ירדו בשיעור מתון יותר, של 3%, והסתכמו ב-10 מיליון דולר, כ-57% מהמחזור. סיוה חתמה ברבעון האחרון על 9 הסכמים חדשים לרישוי טכנולוגיות לתכנון שבבים. לאור התנודתיות הגדולה בשוק המובייל, בסיוה מנסה לגוון את תמהיל הלקוחות, וציינו כי מתוך 9 ההסכמים שנחתמו, 8 היו לאספקת טכנולוגיות למוצרים שאינם בתחום התקשורת הסלולרית לסמארטפונים. סיוה צופה כעת הכנסות של כ-80 מיליון דולר ב-2018, בחלוקה פחות או יותר שווה בין התמלוגים להסכמי הרישוי.

אחת מהסיבות לאופטימיות של ההנהלה קשורה לכך שהמודם במכשיר האייפון החדש של אפל, אשר צפוי לצאת במהלך חודש ספטמבר, יהיה של חברת אינטל, המבוסס על מעבד אותות של חברת סיוה. בנוסף, נודע ל-Techtime שסיוה הצליחה להגדיל את חלקה בטלפון של אפל עם שבב נוסף, שזהותו עדיין לא פורסמה. השפעת המהלכים האלה יורגשו ככל הנראה בעוד כחצי שנה.

מתקפת סייבר השביתה מפעלים של TSMC

TSMC Fab

קבלנית הייצור הטאייוואנית TSMC נפלה בסוף השבוע קורבן למתקפת סייבר חמורה. וירוס זדוני מסוג כופרה (Ransomware) שמקורו לא ידוע, חדר לתוך קווי הייצור של החברה והביא להשבתת מספר מפעלי ייצור של קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, כך דיווחה סוכנות הידיעות בלומברג. חברת TSMC, שהיא יצרנית המעבדים עבור מכשירי אייפון של אפל, אישרה את הידיעה ומסרה שהווירוס פגע בחלק מציוד הייצור המשמש במתקני הייצור שלה.

עדיין לא ברור כמה מפעלים נפגעו והאם גם קווי הייצור עבור אפל נפגעו במתקפה. החברה הודיעה שהיא הצליחה לבלום את התפשטות הווירוס למערכות נוספות, ולחדש את הפעילות באופן מלא בחלק מן המפעלים שנפגעו. עם זאת, מספר קווי ייצור צפויים להיות מושבתים לפחות עד היום. החברה טענה שחדירת הווירוס לא היתה פעולה של האקר תוקף, אך לא ברור אם ניתן לקבוע זאת זמן כה קצר לאחר האירוע. "חלק מהמפעלים חזרו לפעילות תוך זמן קצר, ואנחנו מעריכים כי יתר המפעלים ישובו לפעילות נורמלית בתוך יממה," נאמר בהודעת TSMC.

לפי שעה לא ברור מה מקורו של הווירוס והאם TSMC היתה המטרה הראשית במתקפה. אין זו הפעם הראשונה שענקית הייצור הטאיוואנית נופלת קורבן לפגיעת סייבר, אך זו הפעם הראשונה שמתקפה כזו מובילה לשיבושים ממשיים בייצור. החברה מסרה שהיא פועלת למצוא פיתרון לבעיה, אך הודתה כי חומרת הפגיעה שונה ממפעל למפעל. החברה תמסור פרטים נוספים על האירוע ועל הצעדים שהחברה נוקטת.

האם אפל נפגעה?

מידת ההיקף והחומרה של הארוע עדיין לוטים בערפל, אולם בשוק עוסקים בעיקר בשאלה האם אפל, שהיא הלקוחה המרכזית של TSMC, נפגעה מהארוע. הפגיעה בתפוקת הייצור מגיעה בעיתוי בעייתי במיוחד, כאשר חברות שבבים וטכנולוגיה רבות נערכות להוציא לשוק בסתיו הקרוב את דגמיהם החדשים. בחודש מאי הודיעה TSMC כי החלה לייצר את השבב A12, אשר צפוי להיות משולב בדגם הבא של מכשירי אייפון.

מדובר בשבב הראשון של אפל שייוצר לראשונה בתהליך של 7 ננומטר, והוא צפוי להיות קטן מהיר וחסכוני מקודמיו. אפל צפויה להשיק בסתיו הקרוב את הדגם הבא של מכשיר האייפון, ושיבושים בפעילות הייצור כה קרוב למועד היציאה לשוק עשויים להיות בעלי השפעה משמעותית על היקף הייצור והמכירות בתקופת החגים הקרובה בארצות הברית.

תקיפות SCADA מאיימות על התעשייה

חברת TSMC מייצרת שבבים לפי הזמנה לחברות השבבים הגדולות בעולם, בהן: אפל, קואלקום, AMD, אנבידיה והרבה מאוד חברות ישראליות. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 217 מיליארד דולר, והכנסותיה ב-2016 עמדו על כמעט 30 מיליארד דולר. הדיווח בבלומברג התפרסם לאחר נעילת המסחר בניו יורק, ועל כן רק מחר נוכל לאמוד את השפעת האירוע על מניית החברה, וגם על המניות של לקוחותיה ובראשן אפל.

רובוטים שהותקפו עשויים לסכן חיי אדם
רובוטים שהותקפו עשויים לסכן חיי אדם

ייתכן שהפגיעה תתברר כמוגבלת, אך היא ממחישה את הסיכונים העומדים בפני חברות תעשייתיות בעידן ה-Industry 4.0, שבו המערכות הקריטיות במפעלים ומתקני הייצור מחוברים לתשתיות המידע הארגוניות (IT), ועל כן חשופות למתקפות סייבר. על-פי הערכת הפורום הכלכלי, בחמש השנים הקרובות עשויות מתקפות סייבר לגרום נזקים בהיקף עצום של כ-8 טריליון דולר.

יוני שוחט: "החברות לא מבינות מה קורה ברצפת הייצור"

בריאיון ל-Techtime, הסביר מנכ"ל חברת SCADAfence הישראלית, יוני שוחט, את השלכות המקרה האחרון. חברת סקאדה-פנס מפתחת טכנולוגיית הגנת סייבר על תשתיות תעשייתיות מקוונות, בדיוק מהסוג שנפגע ב-TSMC. לדבריו, בעידן ה-Industry 4.0 החברות משקיעות משאבים רבים במערכות מתקדמות לייעול קווי הייצור, תוך כדי חשיפתן למתקפות סייבר. "אנחנו אכן עדים למספר גובר של תקיפות המגיעות ממש עד לרצפת הייצור. בשנה שעברה, למשל, טויוטה וניסן דיווחו על מתקפות סייבר שהובילו לשיבושים בקווי הייצור שלהן".

Techtime: התגובה של TSMC היתה לקונית למדי, אך החברה בחרה להדגיש שלא היה מדובר בפעולה של האקר.

שוחט: "בהרבה מקרים מדובר בתקיפות כופר גנריות, שמצליחות להגיע עד לרצפת הייצור גם אם היא לא היתה היעד המרכזי שלהן. מתקפות הכופר לא תמיד ממוקדות בארגונים מסוימים, ולכן יכול להיות שמאחורי המקרה האחרון עמד האקר שסימן באופן ספציפי את חברת TSMC, אולם היא חשפה הליקויים במערך ההגנה של החברה.

"היום יש פתרונות שמספקים התראה לפני שנגרם נזק ממשי, אבל כאן נראה שהחברה הבינה שהיא תחת מתקפה רק לאחר שיבושים בפעילות של המערכות הקריטיות. זו קריאת השכמה ל-TSMC ולתעשייה כולה. רוב חברות הענק חסרות ההגנה המספיקה, והן מצויות רק בתחילת שלבי ההתמגנות הכרכים במעבר ל-Industry 4.0".

מה צריך לעשות כשמתגלה המתקפה?

"הדבר הראשון הוא לבודד במהירות את מוקד הפגיעה כדי למנוע את התפשטות המתקפה, ואז להתחיל ולהבין מה מהות הפגיעה. בדרך כלל, מטעמי בטיחות מכבים את תהליך הייצור, מאחר שאובדן השליטה במכונות עשוי לסכן חיי אדם. "במקרים מסוימים הטיפול עשוי להסתכם בהחלפת מחשב PC פשוט, ולעיתים יש צורך להחליף רכיבים נגועים או ציוד כבד שעלותו מיליוני דולרים, כפי שנראה במקרה של TSMC. כאשר מדובר בכופרה, הרבה מאוד חברות, שאינן ערוכות לסוג כזה של איומים, מעדיפות פשוט לשלם לתוקפים את הכופר וזאת מאחר שאין להן דרך אחרת להיחלץ מהבעיה".

סקאדה-פנס מפתחת מערכות הגנה לרשתות ICS/SCADA תעשייתיות, אשר מספקות התראות בזמן אמת בדיוק בפני סוגים כאלה של מתקפות סייבר. ההתראה המוקדמת מאפשרת לחסום את האיום לפני שהוא חודר לרצפת הייצור וגורם לשיבושים ותקלות. "אנחנו מספקים פיתרון שמספק לחברות תעשייתיות, כדוגמת TSMC, הבנה ושליטה על מה שרץ להם בתוך המפעל. מרוב דיגיטליזציה החברות מתקשות להבין את כל הקשרים השונים בין המערכות במפעל שלהן. המוצר שלנו מאפשר להן להבין ולנטר באופן מתמשך מה שקורה ברצפת הייצור ולגלות בשלב מוקדם סימנים חשודים שעשויים להעיד על ניסיון זדוני".

הסכם הפצה ראשון למדיגוס בארצות הברית

חברת מדיגוס (Medigus), שפיתחה את מערכת ה-MUSE לטיפול זעיר-פולשני בצרבת כרונית, הודיעה אתמול (ד') כי חתמה על הסכם הפצה בלעדי עבור מערכת MUSE בארצות הברית עם חברת מיקרו-טק (Micro-Tech Endoscopy), יצרנית עולמית של ציוד אנדוסקופי מתכלה וסטנטים א-וסקולריים, הנמצאת בבעלותה של חברת האם הסינית מיקרו-טק. ההסכם מסמן את כניסתה של מדיגוס לשוק האמריקני, שהוא שוק המכשור הרפואי הגדול בעולם.

ההסכם המסחרי החדש יחל באופן מיידי, לתקופת זמן ראשונית של שלוש שנים. לאחר התקופה הראשונית, ההסכם עשוי להיות מורחב לתקופות נוספות בנות שנתיים, כל אחת, עם עלייה שנתית בכמויות המינימום עבור השנה הרביעית עד השנה השביעית. למדיגוס יש כבר הסכם הפצה בלעדי עם חברת מיקרו-טק אירופה להפצת מערכת MUSE בגרמניה.

מערכת MUSE שפיתחה מדיגוס משמשת לביצוע ניתוחים במערכת העיכול לטיפול בצרבת כרונית בטכנולוגיות זעיר פולשניות. פתרון MUSE הוא סוג של אנדוסקופ גמיש וחד-פעמי, המצויד בראייה אולטרא-סונית, מהדק רקמות ומצלמה מהקטנות מסוגה בעולם. המערכת, הכוללת יכולת הידוק (Stapling) תחת הנחייה אולטראסונית, מוכנסת לקיבה דרך הפה ומאפשרת לבצע את הניתוח בלא חתכים חיצוניים, ולהציע לחולים פיתרון ארוך טווח לתסמונת על ידי טיפול בגורם האנטומי שמחולל את תסמיני ה-GERD.אודות מדיגוס.

מה שיסייע לתמוך בכניסה של החברה בכניסה לשוק האמריקני היא העובדה כי הליך הטיפול במערכת MUSE מכוסה בארצות הברית בשיפוי ביטוחי עבור הליך פונדופליקציה אנדוסקופיה. בינואר 2018 עודכן השיפוי הביטוחי עבור ההליך וכלל עלייה של 93% בתשלום עבורו.

מנכ"ל מדיגוס כריס רולנד ציין כי החברה מצפה להרחיב את זמינות המערכת באמצעות מערך המכירות של מיקרו-טק בארצות הברית. "הסכם זה מהווה התרחבות אורגנית של מערכת היחסים החזקה שכבר יש לנו עם מיקרו-טק אירופה ואנו מעריכים את ההכרה מצד מיקרו-טק באיכות ובחדשנות של מוצרינו".

מדיגוס דיווחה לאחרונה על תוצאות מניסוי מעקב קליני בינלאומי ורב-מרכזי שערכה במערכת MUSE, כפתרון אנדוסקופי ארוך טווח לטיפול בצרבת כרונית ללא ניתוח. הניסוי, שהחל ב-2015 ואשר המעקב עליו יסתיים ב-2020, כולל 71 חולים ב-13 מרכזים רפואיים בארצות הברית, גרמניה ואיטליה. התוצאות הראו השיפור של כ-60% במדד איכות החיים של המטופלים, עם הפחתה של לפחות 50% בנטילת תרופות נגד צרבת אצל מרבית המטופלים אחרי שנתיים מביצוע הטיפול.

יוניטרוניקס תקים את החניון האוטונומי הגדול ביותר בצפון אמריקה

חברת יוניטרוניקס (Unitronics) מקרית שדה התעופה, חתמה על הסכם להקמת חניון אוטונומי בעיר יוסטון, טקסס. בהיקף של 16 מיליון דולר. להערכת החברה, מדובר בחניון האוטונומי הגדול ביותר בצון אמריקה. החברה לא מסרה תה תהיה הקיבול שלו, אולם דיווחה שמדובר בפרוייקט בהיקף של 16 מיליון דולר שעבודות הקמתו יסתיימו בשנת 2020. זה החניון האוטונומי השני שיוניטרוניקס, הנמצאת בשליטת קרן פימי, מקימה בטקסס. צפון אמריקה מוגדרת ששוק היעד העיקרי של החברה בתחום החניונים האוטונומיים. עד כה הושלמו ונמסרו ללקוחות כ-6 חניונים אוטונומיים בטקסס, בקליפורניה ובעיר ניו-יורק, המכילים ביחד כ-1,400 מקומות חניה. בנוסף, החברה נמצאת בשלבי הקמה של 9 חניונים נוספים.

יוניטרוניקס הוקמה ב-1989 ופועלת בשני תחומי עיקריים: מוצרי אוטומציה תעשייתית, ובעיקר בקרים מתוכנתים, ותכנון והקמה של חניונים רובוטיים אוטונומיים ומערכות לוגיסטיות אוטומטיות כגון מחסנים אוטומטיים. תחום הפתרונות האוטומטיים, ובעיקר חניונים, מהווה כעת את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה. ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו הכנסותיה ב-44.7 מיליון שקל, לעומת כ-46.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. עם זאת, בחברה ציינו כי ההכנסות הרבעון הושפעו מדחייה של מספר הזמנות לרבעון השני של השנה.

החברה פיתחה טכנולוגיית חניה אוטומטית הכוללת מערך יחידות רובוטיות המנוהלת באמצעות תוכנות ייעודיות שנועדו לאפשר אחסון אוטומטי יעיל של מכוניות בחניון ושליפתן במהירות בתום החניה. טכנולוגיית החניון האוטומטי מהווה שכלול של הטכנולוגיה המשמשת במחסנים אוטומטיים, ולמעשה תהליך החניה בחניון אוטומטי דומה לאחסון ושליפה של סחורה: נהג הרכב מחנה את המכונית בתא חניה הנמצא מחוץ לחניון והמערכת האוטומטית משנעת את הרכב אל מקום חניה פנוי בתוך החניון. בתום החניה, הנהג יכול לשלוף בחזרה את התא החיצוני את רכבו.

הטכנולוגיה שעליה מתבססים החניונים תאפשר בעתיד אינטגרציה עם רכבים אוטונומיים כך שיוכלו להחנות באופן עצמאי בחניונים אלו. החניון האוטומטי של יוניטרוניקס מספק פי שניים עד שלושה מקומות חניה בהשוואה לחניון קונבנציונלי בגודל זהה. כמו כן, הוא חסכוני יותר בשימוש בחומרי בנייה ובעלויות תפעול ומקצר משמעותית את זמן החניה עבור בעל הרכב. הלקוחות הישירים של מערכות החניה האוטומטיות הם בדרך כלל יזמי נדל"ן המעוניינים לכלול פתרון חניה אוטומטי במיזמי נדל"ן (בנייני משרדים, מגורים או שילוב), רשויות מקומיות המעוניינות לספק פתרונות חניה בתחומי השיפוט שלהן, או לקוחות אחרים מהמגזר הפרטי או הציבורי. בשנים האחרונות חלה התעוררות בתחום זה הן לאור המגמות בשוק החניה והן לאור צפיפות החניה בערים, מספרם הגדל של כלי הרכב, ומחירי הקרקע המאמירים.

צמיחה של 10% בהכנסות נובה ברבעון השני

חברת נובה (Nova) מרחובות  ממשיכה לשמור על קצב מכירות הודות להמשך הביקושים בשוק הזיכרונות והתרחבות הפעילות בתעשיית השבבים הצומחת בסין. החברה, המספקת פתרונות מדידה בתהליכי ייצור שבבים, דיווחה הבוקר (ד') על הכנסות של 61.9 מיליון דולר, מעט מתחת להכנסות השיא שנרשמו ברבעון הקודם (62.6 מיליון דולר), אך עלייה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2017.

עם זאת, בשורת התחתונה נובה רשמה ירידה ברווח הנקי גם למול הרבעון הקודם וגם למול הרבעון המקביל בשנה שעברה. הרווח הנקי (במונחי GAAP) ברבעון השני עמד 11.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-14.08 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-13.3 מיליון דולר ברבעון השני של 2017.

בדומה לרבעון הקודם, כ-50% מהכנסות החברה הגיעו משוק הזיכרונות. בנובה מציינים עוד כי חמישה לקוחות גדולים, הכוללים שלושה יצרני זיכרונות ושני יצרניות Foundry, תרמו כל אחד מעל ל-10% מסך הכנסות החברה.

נשיא ומנכ"ל נובה איתן אופנהיים ציין כי התוצאות משקפות את המשך מימוש תכנית הצמיחה האסטרטגית של החברה לגיוון בסיס הלקוחות והיצע המוצרים. "תוצאות הרבעון השני מבססות את התקדמות החברה באספקת פתרונות מדידת חומרים וממדים עבור תהליכי ייצור מתקדמים של DRAM ו-NAND 3D."

למרות הנתונים החיוביים, מניית החברה, הנסחרת באופן דואלי בתל אביב ובנסד"ק, יורדת הבוקר במסחר בשיעור של 6%-7%, ככל הנראה בשל התחזית הפושרת לרבעון הבא. להערכת נובה, הכנסות החברה ברבעון הבא יעמדו על טווח שבין 58-64 מיליון דולר. שווי השוק של החברה עומד כעת על 2.7 מיליון שקל.

חברת נובה מפתחת מערכות מטרולוגיה ובקרת תהליך ייצור שבבים (Process Control), כדי לסייע ליצרני השבבים לשמור על איכות הייצור. המכונות שלה נמצאות לאורך קו הייצור, בדרך-כלל עד כמה מאות מכונות בקו. ב-2017 רשמה החברה הכנסות שיא של 222 מיליון דולר. שוק המטרולוגיה העולמי נאמד בכ-600-700 מיליון דולר ב-2017. כלומר, נובה מחזיקה בערך בכשליש מנתח השוק העולמי כולו. מתחרותיה העיקריות של נובה הן KLA-Tenchor האמריקנית, שרכשה השנה את אורבוטק הישראלית, וננומטריקס (Nano Metrics) הקנדית. שוק המטרולוגיה צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות ולהגיע בשנת 2027 להיקף של 1.2 מיליארד דולר, כך על פי חברת המחקר Markets&Markets.

 

 

רבעון שיא נוסף לקמטק

חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק דיווחה על מכירות שיא של 30.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, גידול של 34% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. זה הרבעון השלישי ברציפות שבו שוברת קמטק את שיא המכירות הרבעוניות, והדבר מלמד על הצלחתה עד כה של האסטרטגיה של החברה להתמקד בלעדית בתחום המוליכים למחצה. הצמיחה העסקית בשנה האחרונה באה לידי ביטוי גם בעליית ערך מניית החברה, שעלתה ב-12 החודשים האחרונים בנסד"ק ב-50% ומשקפת כיום שווי חברה של 282 מיליון דולר.

הדו"ח הנוכחי הצביע גם על עלייה ברווחיות שלה החברה. קמטק רשמה ברבעון השני רווח תפעולי של כ-4.7 מיליון דולר, שהיוו כ-15.5% מההכנסות, ורווח נקי של 4.6 מיליון דולר, וזאת בהשוואה להפסדים גבוהים שרשמה החברה ברבעון המקביל שמקורם בהסדר משפטי שאליו הגיעה קמטק עם חברת רודולף (Rudolph Technologies) מניו ג'רזי, שהגישה כנגד קמטק תביעת על הפרת זכויות קניין הנוגעות לטכניקת בדיקה במכונות ישנות שיצאו מהשוק. במסגרת ההסדר, הסכימה קמטק לשלם לרודולף 13 מיליון דולר.

החברה צופה את המשך הגידול גם ברבעון הבא. להערכת החברה, הכנסותיה ברבעון השלישי צפויות לשבוא שיא נוסף וינועו בין 31-32 מיליון דולר, מה שישקף גידול של כ-30% בהכנסות יחסית לרבעון המקביל אשתקד.

רפי עמית, מנכ"ל קמטק ציין כי התוצאות החזקות של החברה הושגו הודות למיקוד העסקי של החברה בסגמנטים צומחים בשוק המוליכים למחצה, בייחוד בתחום המארזים המתקדמים. "כמו כן, אנו ממנפים בהצלחה את מעמדנו האיתן בשוק המטרולוגיה במטרה לצמוח ולתפוס נתח שוק משמעותי גם ביישומי בדיקות דו-מימד. צבר ההזמנות שלנו שנמצא בשיא והתחזית המשופרת להמשך השנה, נוסכים בנו ביטחון כי נמשיך להציג צמיחה בהכנסות ובהתאמה שיפור בשיעורי הרווחיות והרווח ברבעון הרביעי של 2018."

חברת קמטק מפתחת מערכות בדיקה ומטרולוגיה לבקרת תהליכי ייצור שבבים. למעשה, רק בשנה האחרונה היא החל להגדיר את עצמה כחברת שבבים טהורה, זאת לאחר שבחודש אוקטובר 2017 היא מכרה את חטיבת ה-PCB שלה לקרן סינית תמורת כ-35 מיליון דולר. בעקבות העיסקה, היא מתמקדת בשני תחומים הקשורים לייצור שבבים: מדידות ובדיקת פרוסות סיליקון ושבבים בתהליך הייצור, ומדידות בתהליכי ייצור של מצעים מתקדמים למעגלים משולבים (שבבים).

בסוף ינואר השנה היא הכריזה על דגם חדש של מערכות הבדיקות המטרולוגיות Eagle אשר כולל טכנולוגיה ייחודית לזיהוי סדקים פנימיים בפרוסות סיליקון, המתרחשים בזמן חיתוך הפרוסות. הטכנולוגיה החדשה קיבלה את הכינוי Inner Crack Imaging, ולדברי החברה היא מאתרת חתכים זעירים שלא ניתן להבחין בהם בבדיקות רגילות ושעשויים לגרום לכשלים בייצור שבבים. להערכת החברה, לטכנולוגיה החדשה יש פוטנציאל להביא "להגדלה משמעותית בהיקף המכירות, מכיוון שלסדקים בסיליקון יש משקל מרכזי בשבבים המיוצרים ליישומים ממונעים בתעשיית הרכב".

 

 

 

מנטיס ויז'ן רוכשת את Alces האמריקנית

חברת מנטיס ויז'ן (Mantis Vision), המפתחת טכנולוגיות לצילום וחישה בתלת-ממד (3D), מודיעה היום (ג') על השלמת רכישת חברת הסטארטאפ האמריקנית אלסס (Alces) המתמחה גם כן בצילום וחישה בתלת-ממד בטכנולוגיית "אור מובנה". הטכנולוגיה של אלסס תספק למנטיס ויז'ן יכולות חישת עומק של עצמים וכן תאפשר לה לפתח יישומים נוספים בעולמות התלת ממד

לדברי מטניס ויז'ן, רכישת אלסס תסייע לה לחדור לשוק האמריקני. לאחר הרכישה, מטה חברת אלסס בארצות הברית יהפוך למרכז המו"פ של מנטיס ויז'ן בארצות הברית, בנוסף למטה הראשי בישראל ולמשרדיה בסין ובסלובקיה.

חברת מאנטיס ויז'ן פיתחה טכנולוגיית צילום וחישה בתלת-מימד המתאימה לשימוש במגוון יישומים, החל מסמארטפונים, עבור לאולפנים מקצועיים וכלה בסורקי תלת-מימד תעשייתיים. בחודש מאי החליטה שיאומי (Xiaomi) הסינית להטמיע את מצלמת התלת-מימד של מאנטיס בסמארטפון הדגל השלה, Mi8, שיהיה מכשיר האנדרואיד הראשון המאפשר יישומי תלת-מימד אמיתי.

עיקרון האור המובנה

חברת מאנטיס ויז'ן הוקמה בשנת 2005 ומעסיקה כיום כ-160 עובדים במרכזי פעילות בישראל, בארצות הברית, בסלובקיה ובסין. בתחילת החודש השלימה החברה גיוס הון בהיקף של 55 מיליון דולר שהובל על-ידי קרן סמסונג קטליסט (Samsung Catalyst Fund), שהובילה את סבב הגיוס הקודם של החברה, וחברת לואנמאי קואנטום (Co Luenmai Quantum) הסינית. סך ההשקעות בחברה, כולל הגיוס הנוכחי, עומד על 83 מיליון דולר.

טכנולוגיית צילום התלת-מימד שלה מבוססת על העיקרון של אור מובנה (Structured Light): כאשר מקרינים פס אור על משטח עקום, פס האור נראה עקום. מדידת העקמומיות הזו מספקת מידע על עקמומיות המשטח שעליו הוטל.

החברה פיתחה תבנית אור מיוחדת ואלגוריתם המאפשרים לפענח את העיוותים בתבנית ולתרגם אותם לנקודות עומק. בנוסף, היא מבצעת את ההקרנה תוך שימוש גם בפלאש של המצלמה וגם במקור תאורת אינפרא אדום, המאפשר לבצע מדידות עומק בחשיכה. התוצאה היא מצלמת תלת-מימד בעובי של כ-4 מ"מ, אשר מייצרת עד 120,000 נקודות עומק (תלוי בסוג החיישן), המאפשרים לבנות מודל תלת מימדי של האובייקט הנבדק.

הטכנולוגיה של החברה מוגנת בפטנט ושימשה בין בפרוייקט טנגו של גוגל לפיתוח טאבלט תלת מימדי. להערכת החברה, הטכנולוגיה שלה מספקת רמת דיוק גבוהה פי 10 מרמת הדיוק של הטכנולוגיות המתחרות הקיימות היום בשוק.

גור אריה ביתן, מייסד ומנכ"ל מנטיס ויז'ן, ציין כי רכישת אלסס מסמנת את המשך התרחבותה של מנטיס ויז'ן בעולם. "תחום התמחותה של חברת אלסס בבניית רכיבי תלת-ממד תסייע למנטיס ויז'ן לתת מענה מקיף לפתרונות חישת עומק של עצמים, מתוך חזון החברה להוביל את החדשנות בעולמות תלת-הממד על מגוון יישומיו. אנו רואים באלסס כבחירה מעולה להשגת מטרה זו ואנו מצפים לשילוב מומחיותם במוצרינו".

לדברי מנכ"ל חברת אלסס רוב כריסטנסן, "הידע המשותף של שתי החברות בחומרה ובאופטיקה, לצד המומחיות של מנטיס ויז'ן ביישומים ואלגוריתמים תאפשר פיתוח מוצרי חישת עומק ברמה הגבוהה ביותר בשוק".

 

 

ענקית המכשור הרפואי הגרמנית פרסניוס מצטרפת להשקעה בווקטוריוס הישראלית

Fresenius Medical Ventures, זרוע ההשקעות של ענקית המכשור הרפואי הגרמנית פרסניוס מדיקל, השקיעה כ-2 מיליון דולר בסבב גיוס B בחברת הסטארט-אפ הישראלית Vectorious Medical Technologies, שפיתחה שתל זעיר המנטר את לחץ הדם בעורק הראשי השמאלי בחולים הסובלים מאי ספיקת לב.

זוהי ההשקעה הראשונה שמבצעת פרסניוס מדיקל בחברה מחוץ לארצות הברית. "ההשקיה משקפת את האמון שלנו בפוטנציאל החדשנות הישראלית בפיתוח פתרונות רפואיים", אמרה פלוריאן ג'אהל, מנכ"לית פרסניוס מדיקל וונצ'רס. הכנסותיה של פרסניוס מדיקל ב-2016 הסתכמו בכמעט 30 מיליארד אירו.

שתל אלחוטי שעוקב אחר תפקוד הלב

וקטוריוס מדיקל גייסה בסבב הגיוס הנוכחי כ-9.5 מיליון דולר, ובאחרונה קיבלה מענק בגובה של 2.2 מיליון דולר מהאיחוד האירופי במסגרת תוכנית Horizon 2020. החברה מתכוונת לעשות שימוש בכספי הגיוס כדי לקדם את ביצוע הניסויים הקליניים הנדרשים לצורך קבלת אישורי מסחור. בסבב הגיוס הקודם, שהתבצע לפני כשנתיים, גייסה החברה כ-5 מיליון דולר.

וקטוריוס פיתחה מחשב זעיר המושתל בעורק הראשי השמאלי המוביל אל חדר הלב, ומנטר באופן רציף ומדויק את לחץ הדם בעורק ואת תפקודי הלב. הנתונים שמייצר המכשיר משודרים באופן אלחוטי לרופאים בקופת החולים או בבית החולים המטפלים בחולה, וכן לעמדה הנמצאת בביתו של החולה. הניטור הרציף מאפשר לעקוב אחר מצב הלב בחולים שסובלים מאי ספיקת לב ומצויים בסיכון מוגבר של התקפי לב. אבחון מוקדם של סימנים המצביעים על התפתחות התקף לב מגדיל באופן משמעותי את יעילות הטיפול בחולים הללו. בארצות הברית ישנם כ-5 מיליון בני אדם הסובלים מאי ספיקת לב, ומדי שנה מאובחנים כחצי מיליון איש נוספים במחלה.

וקטוריוס נוסדה ב-2011 על ידי אורן גולדשטיין, ד"ר אייל אוריון ורוני ויינשטיין במסגרת בחממת RadBioMed. משרדיה ממוקמים בתל אביב והיא מעסיקה כ-15 עובדים בישראל ובמרכז החדשנות באוהיו של רשת בתי החולים Cleveland Clinic בארצות הברית. Cleveland Clinic משתפת פעולה עם חברת מכשור רפואי ישראלית נוספת, קרדיאק-סנק (Cardiac-Sense), שפיתחה צמיד לביש היודע לזהות סימנים מקדימים לשבץ מוחי

בשנה שעברה השלימה וקטוריוס את פיתוח המכשיר וביצעה ניסויים בחיות גדולות שהוכיח את בטיחותו ועילותו של המוצר. כעת, נערכת החברה לבצע ניסויים קליניים בשני שווקי היעד המרכזיים – אירופה וארצות הברית – במטרה לקבל אישור שיווק מהאיחוד האירופי (CE) ואישור שיווק מה-FDA בארצות הברית.

צוואר בקבוק: כושר הייצור של טאואר-ג'אז אינו עומד בעומס

מנייתה של טאואר-ג'אז (Tower-Jazz) צנחה היום בכ-7% במסחר בבורסת תל אביב לאחר הפרסום הבוקר של דו"חותיה לרבעון השני של 2018. קבלנית ייצור השבבים ממגדל העמק עמדה בתחזית ההכנסות שהציבה לעצמה, אך התחזית שפרסמה לרבעון הבא עוררה אכזבה בקרב המשקיעים והובילה לירידה חדה בערך המנייה, שנסחרת במקביל גם בנאסד"ק.

טאואר-ג'אז רשמה ברבעון השני עלייה של 7% במכירות להיקף של 335 מיליון דולר, בהתאם לצפי של החברה ושל האנליסטים. הדו"ח גם הצביע על עליות משמעותיות של 19%, 39% ו-45%, בהתאמה, ברווח הגולמי, התפעולי והנקי לעומת רבעון קודם.

עם זאת, שוק ההון בדרך כלל מגיב בעיקר לצפי ההכנסות העתידיות, וכאן הדו"ח של טאואר-ג'אז היה נמוך מהתחזיות. החברה צופה לרבעון השלישי הכנסות של 335 מיליון דולר, כלומר ללא שינוי בהשוואה לרבעון השני ונמוך משמעותית מציפיות האנליסטים להכנסות של 360 מיליון דולר. עם זאת, לגבי הרבעון הרביעי, החברה הציבה יעד שאפתני יותר להשגת הכנסות שיא לרבעון בטווח של בין 360-380 מיליון דולר.

צוואר בקבוק ודחיית משלוחים ללקוחות

בהתייחסו לתחזית ההכנסות הפושרת יחסית של החברה לרבעון הבא, הסביר מנכ"ל טאואר-ג'אז, ראסל אלוונגר, כי החברה מצויה כעת בתקופת מעבר, שבה היא משקיעה באופטימיזציה של קווי הייצור השונים של החברה כדי לתת מענה לצרכים המשתנים של חברות השבבים, בעיקר על רקע היערכות שוק התקשורת למהפכת הדור החמישי (5G). לאור זאת, החברה חווה כעת צוואר בקבוק שבו הביקושים עולים על כושר הייצור הנוכחי, ובעקבות כך היא אף נאלצת לדחות משלוחים לחלק מהלקוחות.

אלוונגר: "לגבי טכנולוגיית ה-SiGe עבור תשתיות תקשורת, הביקושים מצד לקוחות החברה הינם גבוהים מהציפיות שלנו ומכושר הייצור הנוכחי. בעקבות המספר הרב של תהליכי הייצור השונים אשר צריכים לעבור התאמה והכשרה, מועד ביצוע המשלוחים מכושר הייצור החדש שהוספנו נדחה מעט."

עם זאת, צוואר הבקבוק צפוי להיפתר בהמשך השנה ולהוביל לעלייה מחודשת בהכנסות. "תכננו את הרבעון השלישי כך שיכלול את תמהיל התחלות הייצור הנכון שיאפשר לנו להשיג את היעד שלנו – הגעה למכירות שיא ברבעון הרביעי של השנה, בטווח של 360 עד 360 מיליון דולר. אנו צופים שהמכירות ברבעון הרביעי ישקפו את מלוא מימוש יכולת הייצור המורחבת שלנו."

הביקושים לטווח הבינוני והארוך אף גבוהים מכושר הייצור המורחב

טאואר-ג'אז הפכה בשנים האחרונות לאחת מקבלניות ייצור השבבים הגדולות בעולם ואת 2017 סיימה עם הכנסות שיא של 1.39 מיליארד דולר. הצמיחה העקבית בהכנסות החברה בשנים האחרונות התאפשרה בעיקר הודות להגדלה המתמדת בכושר הייצור של החברה. לטאואר-ג'אז יש 7 מפעלי ייצור ברחבי העולם, שניים בישראל במגדל העמק, שניים בארצות הברית ושלושה ביפן.

כעת, לאור העלייה הצפויה בביקושים, טאואר-ג'אז תצטרך להמשיך את אסטרטגיית התרחבות הייצור וזאת כדי לתת מענה לעלייה בביקושים ולא לאבד לקוחות לחברות מתחרות.

"ביקושי הלקוחות שאנו רואים כעת לטווח הבינוני והארוך עבור מוצרי ה-SiGe, הינם אף מעבר ליכולת הייצור החדשה שתהיה לנו אחרי הרחבת כושר הייצור. לפיכך, אנו משקיעים בציוד נוסף עבור מפעל הייצור שלנו בניופורט ביץ’ (פאב 3), ציוד שצפוי להיכנס לקו הייצור ברבעון הראשון של 2019."

במהלך הרבעון האחרון הודיעה טאואר-ג'אז כי העבירה את מפעל הייצור שלה באוזו, יפן, לייצור המוני של רכיבי RF SOI. המתקן מיועד לבצע את הייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ ובגיאומטריה של 65 ננומטר. הרכיבים שייוצרו בו מיועדים לציוד תקשורת אלחוטית, נתבים, מרכזי מידע ותקשורת ועוד. כדי לספק כושר ייצור מובטח, חתמה טאואר-ג'אז על הסכם ארוך טווח עם חברת Soitec אשר תספק לה פרוסות לאורך מספר שנים במחיר קבוע.

 

נקמה סינית: קואלקום ביטלה את המיזוג עם NXP

כמעט שנתיים של ניסיונות קדחתניים לאשר את אחד המיזוגים המשמעותיים ביותר בתעשיית הסמיקונדוקטור הסתיימו בכישלון צורב. יצרנית שבבי התקשורת קואלקום (Qualcomm) הודיעה אתמול (ד') כי היא נסוגה מעסקת המיזוג עם NXP, וזאת מאחר שהמיזוג לא קיבל אישור מהרגולטור בסין עד למועד היעד שהציבה קואלקום להשלמת העסקה.

חברת קואלקום היא יצרנית מעבדי הסמארטפון הגדולה בעולם, ומספקת את מעבדיה לחברות כמו אפל, סמסונג ו-ZTE הסינית. באוקטובר 2016 הדהימה קואלקום את תעשיית השבבים לאחר שחתמה על הסכם מיזוג עם יצרנית השבבים ההולנדית NXP תמורת 39 מיליארד דולר, באחת מעסקאות המיזוג הגדולות ביותר אי פעם בתולדות תעשיית השבבים. קואלקום, ששולטת בעיקר בתחום שבבי התקשורת למכשירי מובייל, שאפה להתרחב באמצעות המיזוג לתחומים חדשים וצומחים שבהם NXP נחשבת למובילת שוק, ובייחוד שבבים לרכב חכם, IoT ואבטחה.

כמעט שנתיים של סחבת

קואלקום קיוותה להשלים את העסקה תוך פחות משנה, אך כבר מההתחלה נתקלה עסקת הענק בשורה של מכשולים, על רקע החשש של הרשויות הרגולטוריות ברחבי העולם כי המיזוג בין שתי החברות יפגע בתחרותיות בשוק השבבים. ביוני 2017 הודיעה הוועדה אחראית על שמירה על תחרותיות ומניעת ריכוזיות באיחוד האירופי החלה בבדיקה של עסקת המיזוג בין קואלקום ל-NXP, עקב החשש "שהמיזוג בין שתי חברות הענק עשוי להוביל להעלאת מחירים, לצימצום חופש הבחירה של הלקוחות ולפגוע בחדשנות בתעשיית הסמיקונדוקטור". קואלקום הציעה שורה של שינויים במבנה העסקה כדי לתת מענה לחששות באיחוד האירופי, וב-2018 אישרה הוועדה את המיזוג.

עם זאת, המכשול המרכזי להשלמת העסקה נבע מהסחבת באישור העסקה על ידי הרגולטור בסין. משרד המסחר הסיני (MOFCOM) מעולם לא דחתה רשמית את העסקה, אך מאידך גם לא אישרה את העסקה ולא הגדירה מועד יעד להחלטתה, מה שהטיל צל גדול על מימוש המיזוג.

"הסבירות שהתמונה תשתנה בסביבה הגיאו-פוליטית – נמוכה"

לאור העיכובים, קואלקום כבר דחתה מספר פעמים את הדד-ליין להשלמת העסקה, בתקווה שתצליח לזכות באישור מצד הרשויות הרגולטוריות המרכזיות באירופה, סין וארצות הברית. ואולם אתמול הודיעה החברה כי החליטה שלא להאריך פעם נוספת את הדד-ליין וזאת לאור התמשכות התהליך והקשיים באישור העסקה מול משרד המסחר בסין. כחלק מביטול העסקה, קואלקום תידרש לשלם ל-NXP "קנס יציאה" בגובה של 2 מיליארד דולר.

"ההחלטה להמשיך הלאה בלי NXP היתה החלטה קשה," אמר מנכ"ל קואלקום סטיבן מולנקופף אתמול בשיחת ועידה עם אנליסטים. "אי הוודאות המתמשכת סביב עסקת מיזוג כה גדולה טומנת בחובה סיכון מוגבר. שקלנו את הסיכון מול הסבירות שהתמונה תשתנה בסביבה הגיאו-פוליטית הנוכחית, והגענו למסקנה שהסבירות לפיתרון בעתיד הקרוב אינה גבוהה."

מולנקופף רומז בין השורות לכך שהעסקה נקלעה שלא בטובתה למתיחות הגואה בין ארצות הברית וסין סביב המאבק על ההגמוניה בשוק השבבים, שהתפתח באחרונה למלחמת סחר של ממש. בשוק העריכו כי העסקה למעשה מוחזקת כבת ערובה בידי הרגולטור הסיני כדי לשמש כקלף מיקוח בקרב הורדות הידיים שבין הממשלים בוושינגטון ובבייג'ינג.

מביטולי מיזוגים ועד מלחמת סחר של ממש

המתיחות בין ארצות הברית לסין הגיעה לשיאה לאחר שבחודש אפריל הטיל הממשל האמריקני סנקציה חסרת תקדים כנגד יצרנית הסמרטפונים הסינית ZTE, כאשר אסר על מכירת רכיבים וטכנולוגיות אמריקניות ל-ZTE במשך 7 שנים. זאת, בעקבות טענות שהחברה לא מסרה מידע מלא על מכירות ציוד תקשורת הכלול באמברגו שהוטל על איראן וצפון קוריאה. בחודש שעבר אמנם הגיע הממשל האמריקני להסכם פשרה עם ZTE, שיאפשר לחברה הסינית לשוב ולרכוש ציוד מספקיות אמריקניות, לאחר שהסכימה לשלם קנס עתק של 1.4 מיליארד דולר ולבצע שינויים בהנהלתה.

ראוי לציין שהתחרות בין סין וארצות הברית כבר הביאה לביטול עסקת ענק: בחודש מרץ פרסם הנשיא טראמפ צו האוסר על ההשתלטות העוינת של ברודקום על קואלקום בהיקף של 110 מיליארד דולר. בין הנימוקים למתן הצו: המיזוג יביא להעברת טכנולוגיות אמריקניות לידיים סיניות (למרות שברודקום אינה חברה סינית).

ואולם, מאבקי הכוח לא נותר רק בזירת המיזוגים והרכישות. בחודש שעבר פרסם הממשל האמריקני רשימה של מוצרים המיובאים מסין המיועדים למיסוי מוגבר של 25%, בהיקף כולל של 16 מיליארד דולר בשנה. הרשימה המוצעת כוללת מרכיב משמעותי מאוד של מוצרים הקשורים לתעשיית השבבים. בהתאם להצעה הזאת, יוטלו מסים חדשים על ציוד לייצור פנלים שטוחים, ציוד לייצור פרוסות סיליקון, ציוד לייצור שבבים, דיודות, מעבדים ומיקרו-בקרים, זיכרונות, מגברים, מערכות צב"ד שונות, מייצבי מתח וזרם ועוד.

המטרה המוצהרת של רפורמת המכסים היא להקטין את הגירעון המסחרי העצום של ארצות הברית מול סין, שעמד ב-2017 על 375 מיליארד דולר. עם זאת, הרכב הרשימה, והנוכחות הבולטת של ציוד ורכיבים אלקטרוניים, מלמד שארצות הברית מנסה באמצעות התוכנית גם לעכב את הניסיון הסיני לבנות תעשיית שבבים עצמאית עד לשנת 2025.

נראה שקואלקום הבינה שבאקלים הנוכחי בין שתי המעצמות, הרגולטור הסיני לא ימהר לאשר את העסקה והחליטה בלית ברירה לסגת מאחד המהלכים האסטרגיים והנועזים ביותר בתעשיית השבבים בשנים האחרונות, שהיה עשוי להוליד ענק חדש בתחום שבבי התקשורת.

.

דוטס-ננו הישראלית גייסה באוסטרליה 2.5 מיליון דולר

חברת Dotz Nano הישראלית, הנסחרת בבורסה האוסטרלית (ASX), הודיעה בתחילת השבוע על השלמת גיוס הון בהיקף של 2.5 מיליון דולר אוסטרלי (1.85 מיליון דולר אמריקני) באמצעות הנפקת מניות פרטית באוסטרליה. במסגרת הגיוס מכרה דוטס-ננו כ-27.7 מיליון מניות לפי מחיר של כ-9 סנט אוסטרלי למניה, המשקף דיסקאונט של כ-14% לעומת מחיר המניה לפני הגיוס. בחברה ציינו כי בהנפקה השתתפו משקיעים פרטיים גדולים ומשקיעים מוסדיים. כיום נסחרת דוטס-ננו ב-ASX לפי שווי שוק של 14.7 מיליון דולר אוסטרלי. לפי הודעת החברה, כספי מהגיוס ישמשו בעיקר לצורך מימון פעילויות המסחור של מוצר החברה.

דוטס-ננו מייצרת ומשווקת חומר ננומטרי מתקדם הקרוי Graphene Quantum Dots, אשר יכול לשמש למגוון של יישומים תעשייתיים פוטנציאליים. לחומר של דוטס-ננו יש תכונה ייחודית: כשהוא נחשף לאור אולטרה-סגול (UV), הוא מחזיר אנרגיה במגוון צבעים המשתנים בהתאם לגודל האנרגיה – סגול כהה, כחול, אדום, ירוק וכדומה. בשל תכונה זו, ניתן להשתמש בחומר כסמן לצורך מעקב וזיהוי זיופים של מוצרים. כלומר, החומר משמש כמעין חתימה ביולוגית ייחודית שמוכיחה שהמוצר אינו מזויף.

בתעשיית החומרים הננו-מטריים משתמשים כיום בעיקר בחומרים לא-אורגניים כגון מתכות, שבשל רעילותם הגבוהה לא ניתן לעשות בהם שימוש ביישומים רבים. לעומת זאת, המוצר של דוטס-ננו מתבסס על חומר הקרוי גרפן (Graphene). הגרפן הוא החומר החזק ביותר ואחד החומרים הדקיקים ביותר הידועים למדע כיום. הגרפן הינו חומר אורגני שקוף, דחוס מאוד, ואינו רעיל. יתרה מכך, הוא גם בעל מוליכות חשמל וחום הגבוהה פי 10 מנחושת. בשל כך, הוא מספק לתעשיית הסמיקונדוקטור שיעור גבוה של 25% תשואה. מלבד זיהוי זיופים, החומר של דוסט-ננו יכול לשמש לצורך תיוג ועקיבה בתעשיות הנפט והגז, הכימיקלים והפולמרים, כמו גם כסמן ביולוגי בהדמאות רפואיות.

התמקדות בתעשיית הנפט, מניעת זיופים ואחריות המוצר

החומר של החברה מבוסס על פטנט שנרכש מידי ממציא הטכנולוגיה, פרופ' ג'יימס טור מאוניברסיטת Rice בטקסס. פרופ' טור אחראי גם על פיתוח הפטנט של חברה ישראלית נוספת שנסחרת בבורסה האוסטרלית, Weebit Nano, המפתחת שבבי זיכרון חדשניים מסוג ReRam. ל-TechTime נודע כי מאחורי שתי החברות עומדים אותם משקיעים, שמעדיפים לשמור על אלמוניותם.

מנכ"ל דוטס-ננו הוא עוזי ברייר, שכיהן לשעבר כמנכ"ל אופטיבייס, נשיא אלווריון ומנהל פיתוח ואסטרטגיה בסיסקו מוביליטי. ברייר מונה לתפקידו לפני כחודשיים לאחר שהחליף את המנכ"ל הקודם ואחד ממייסדי החברה – ד"ר מוטי גרוס, שפרש בשל נסיבות אישיות.

במכתב שפרסם למשקיעים בתחילת החודש, ציין המנכ"ל ברייר כי החברה החליטה להתמקד בשלושה תחומים עיקריים: תעשיית הנפט והגז, מניעת זיופים של סיגריות, בשמים ותרופות; וכן בתחום אחריות המוצר. בשלושת התחומים הללו השלימה החברה באחרונה ניסויים ופיילוטים מוצלחים והיא מוכנה לשלב המסחור. באותו

בתחילת השנה דיווחה דוטס-ננו על חתימת הסכם הפצה בסין בהיקף כולל של 15 מיליון דולר לתקופה של 3 שנים עם חברת CisticPoly, השייכת לחברת China Poly Group שבבעלות הממשל הסיני. במסגרת ההסכם, CisticPoly תרכוש את החומר של דוטס-ננו ותפיצו ללקוחות בסין.

בשנת 2017 הסתכמו הכנסותיה של החברה בכ-108 אלף דולר אמריקאי, כמעט פי 5 בהשוואה להכנסותיה ב-2016. החברה אמנם עדיין אינה רווחית אך ההפסד הנקי השנתי שלה ב-2017 הצטמצם בכמעט 50% ביחס ל-2016 והסתכם ב-4.4 מיליון דולר. כמו לא מעט חברות ישראליות בשנתיים האחרונות דוטס-ננו בחרה להצטרף לבורסה האוסטרלית, שנחשבת לאטרקטיבית לחברות סטארט-אפ, וזאת באמצעות מיזוג הפוך לשלד בורסאי של חברה אוסטרלית בתחום גילוי הנפט.

 

אביליטי הגישה תשקיף מדף לגיוס של עד 50 מיליון דולר

חברת אביליטי (Ability), שנקלעה בשנתיים האחרונות למשבר פיננסי עמוק שמאיים על המשך קיומה, שוקלת לבצע גיוס הון משמעותי בנאסד"ק שיסייע לה להתאזן מבחינה פיננסית. החברה הגישה אתמול (ג')  תשקיף מדף הכולל הצעה לביצוע גיוס הון של עד 50 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות נוספת לציבור.

על פי תשקיף המדף, באביליטי מתכוונים לעשות שימוש בכספי הגיוס, אם וכאשר יתבצע, לצורך הפעילות העסקית השוטפת של החברה והגברת מאמצי השיווק. הצעה מפורטת יותר, שתכלול את מספר המניות הסופי שיוצעו לציבור ומחירי היעד, אמורה להינתן במסגרת תשקיף משלים שהחברה נדרשת להגיש לקראת גיוס. יש לציין כי הגשת תשקיף מדף אין פירושה בהכרח שהחברה תבצע גיוס, אבל הוא מאפשר לחברה להוציא לפועל מהלך כזה תוך זמן קצר.

היקף הגיוס המוצע גבוה במיוחד ביחס לשווי השוק המצומק של החברה, הנסחרת ברשימה המשנית של הנאסד"ק לפי שווי שוק של 11.2 מיליון דולר בלבד. בסוף חודש יוני, תוך חמישה ימי מסחר בין 20/6-26/6, זינקה מנייתה של אביליטי באופן חריג ובלתי מסחר כמעט פי 6, ממחיר שפל של 2.16 דולר למניה למחיר של 12.02 דולר למניה, וזאת בהיקפי מסחר גבוהים במיוחד. בשוק לא ידעו להסביר את הזינוק החדש, שלא התרחש על רקע הודעה משמעותית כלשהי של החברה, וייחסו זאת לפעילות של מסחר אלגוריתמי בתדירות גבוהה שלעיתים עשויה לחולל תנודתיות גבוהה מאוד במניות שנסחרות בהיקפים נמוכים. מאז הספיקה המניה לתקן את מרבית העלייה והיא נסחרת כיום במחיר של 4.38 דולר. עם זאת, נראה כי בחברה החליטו לנצל את עליית ערך המנייה לאפשר לה לבצע גיוס הון עתידי במחיר גבוה יחסית.

אביליטי, המפתחת טכנולוגיות מודיעין, חתמה את שנת 2017 עם גירעונות מצטברים של כ-19.1 מיליון דולר לאחר ירידה תלולה בהכנסות, שהסתכמו בכ-1.9 מיליון דולר בלבד. בעקבות מצבה הפיננסי פרסמה החברה בדו"ח השנתי אזהרת "עסק חי". אין ספק כי אביליטי זקוקה לאספקת חמצן בהקדם, אך לא ברור עד כמה תצליח חברה במצבה לעורר ביקושים מצד המשקיעים בהנפקת מניות ציבורית.

צרות עם הנאסד"ק

אביליטי מגישה את התשקיף הנוכחי על רקע האפשרות שמניית החברה תימחק בחודשים הקרובים מהמשך המסחר בנאסד"ק. בשבוע שעבר דיווחה אביליטי כי קיבלה הודעה מהנהלת נסד"ק על כך שאינה עומדת בתנאי הבורסה הנוגעים להון העצמי המינימלי שחברה נדרשת להציג (2.5 מיליון דולר), ולפיכך מנייתה צפויה להימחק מהמסחר. מנייתה של אביליטי היתה אמורה להימחק מהמסחר כבר השבוע, אך החברה בחרה לעבור שימוע מול ועדה מיוחדת של הנהלת הנאסד"ק, מה שמקנה לה ארכה נוספת של 180 יום כדי לעמוד מחדש בהון העצמי המינימלי.

אם לא די בכך, הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) התריעה בפני החברה לפני כשבועיים שהיא צפויה להמליץ לנקוט בהליכים פליליים כנגד שני מייסדי החברה, בחשד לעבירות על חוקי ניירות הערך הפדרליים שבוצעו במסגרת המיזוג של אביליטי עם חברת Cambridge Capital בדצמבר 2015, שבאמצעותו נכנסה אביליטי למסחר בנסד"ק, ופרסום הדו"חות הכספיים לשנים 2014 ו-2015. מדובר בהצהרות הפיננסיות שפרסמה החברה באותה עת, אשר תוקנו מספר חודשים לאחר מכן.

 

 

ה-SIA קורא לטראמפ לסגת מתוכנית המכסים

איגוד תעשיית הסמיקונדוקטור בארצות הברית (SIA) קורא באופן פומבי לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להסיר רשימה של 39 מוצרים אלקטרוניים, שכלולים בתוכנית המכסים החדשה של הממשל האמריקני, שמעוררת ביקורת רבה בקרב תעשיית הסמיקונדוקטור האמריקנית.

בחודש יוני פרסם הממשל האמריקני רשימה של מוצרים המיובאים מסין המיועדים למיסוי מוגבר של 25%, בהיקף כולל של 16 מיליארד דולר בשנה. הרשימה המוצעת כוללת מרכיב משמעותי מאוד של מוצרים הקשורים לתעשיית השבבים. בהתאם להצעה הזאת, יוטלו מסים חדשים על ציוד לייצור פנלים שטוחים, ציוד לייצור פרוסות סיליקון, ציוד לייצור שבבים, דיודות, מעבדים ומיקרו-בקרים, זיכרונות, מגברים, מערכות צב"ד שונות, מייצבי מתח וזרם ועוד.

המטרה המוצהרת של רפורמת המכסים היא להקטין את הגירעון המסחרי העצום של ארצות הברית מול סין, שעמד ב-2017 על 375 מיליארד דולר. עם זאת, הרכב הרשימה, והנוכחות הבולטת של ציוד ורכיבים אלקטרוניים, מלמד שארצות הברית מנסה באמצעות התוכנית גם לעכב את הניסיון הסיני לבנות תעשיית שבבים עצמאית עד לשנת 2025.

כשל מובנה בתוכנית המכסים

במסמך רשמי שהוגש אתמול (ב') במסגרת האפשרות שמעניק הממשל להגיש הסתייגויות למכסים המוצעים, ה-SIA טוען כי הטלה המכסים על המוצרים הקשורים לתעשיית הסמיקונדוקטור עלולה לערער את מעמדה המוביל של תעשיית השבבים האמריקנית, לפגוע בכושר התחרותיות של חברות אמריקניות מול מתחרות בשוק העולמי ולהקטין את נתח השוק של חברות אמריקניות בשוק הסיני הצומח, שמהווה כיום את אחד ממנועי הצמיחה המובילים בתעשיית השבבים העולמית.

בשורה התחתונה, באיגוד מזהירים את המדיניות החדשה עלולה להוביל לאובדן של מקומות עבודה במשק האמריקני ולייקר את עלויות הייצור ואת מחירם הסופי של המוצרים לצרכן האמריקני, ומנגד לא תצליח להשיג את מטרתה ולגרום לסין לשנות את המדיניות שלה, שפוגעת לשיטתה של ארצות הברית בתחרותיות ההוגנת בין שתי המדינות.

ב-SIA מצביעים על כשל מובנה בתוכנית של טראמפ: מאחר שמרבית המוצרים המיובאים מסין הם למעשה שבבים שמפותחים או מיוצרים בארצות הברית ולאחר מכן נשלחים לסין לצורך בדיקה ואריזה, בפועל החברות האמריקניות ייאלצו לשלם מיסוי מוגבר על המוצרים שלהן.

ה-SIA, שמתכוון להופיע בשימוע שיחל היום בפני ועדת הסחר הבינלאומי, טוען כי המכסים החדשים יובילו לגידול בעלויות בהיקף של 6.3 מיליארד דולר על מוצרים לייצור שבבים ומוצרים הקשורים לשרשרת האספקה בתחום השבבים.

ה-SIA מבהיר כי בעיקרון הוא תומך במטרה של ממשל טראמפ להפעיל לחץ על סין כדי שתשנה צעדים שהיא נוקטת אשר פוגעים בהגנה על קניין רוחני ובתחרותיות הוגנת. עם זאת, מרבית הגורמים בתעשייה, כמו גם כלכלנים רבים, סבורים כי השימוש בהטלת מכסים הינו צעד מוטעה שרק יפגע בכלכלה העולמית ומי שיינזקו ממנו במידה הרבה ביותר הן דווקא החברות האמריקניות. "למרבה הצער, המכסים המוצעים לא יצליחו לכופף את ידה סין ולשנות את הפרקטיקות המפלות והבלתי חוקיות שהיא נוקטת בכל הנוגע לקניין רוחני , וגם לא יעניקו לארצות הברית את מנוף הלחץ הדרוש כדי לגרום לסין לשנות את התנהגותה," נכתב בהצהרה שהגיש ה-SIA לוועדת הסחר הבינלאומי

לחילופין, ב-SIA טוענים כי ארצות הברית צריכה לנקוט בצעדים יעילים וממוקדים יותר, ובהם מלחמה ישירה בגניבת קניין רוחני, הסתייעות גדולה יותר בארגון הסחר העולמי ותיאום צעדי מדיניות עם שותפות סחר ובנות ברית כדי לתת מענה "למדיניות הבעייתית של סין"

 

 

צמיחה של 8% בהכנסות קיידנס

קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) רשמה ברבעון השני של 2018 עלייה של 8% בהכנסותיה. החברה מדווחת על הכנסות של 518 מיליון דולר, בהשוואה ל-479 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. כמו חברות ציבוריות רבות, גם קיידנס בחרה לאמץ בדו"ח הנוכחי את את כללי החשבונאות החדשים בתקן ASC Topic 606. החל מ-2019 כל החברות יהיו מחויבות לדווח על הנתונים הכספיים שלהן על פי התקן החדש. חברות שבוחרות לאמץ את התקן החדש כבר כעת מחויבות להמשיך ולדווח במקביל גם על פי התקן הקודם, ASC 605. על פי התקן הקודם, הכנסותיה של קיידנס ברבעון השני הסתכמו  ב-515 מיליון דולר, בהשוואה ל-479 מיליון דולר ברבעון המקביל.

בנוסף, החברה מדווחת על רווח נקי על פי GAAP של 75 מיליון דולר ורווח נקי של 126 מיליון דולר Non-GAAP. במבט קדימה, קיידנס צופה הכנסות של 510-520 מיליון דולר ברבעון הבא. עבור שנת 2018 כולה, החברה צופה הכנסות של 2.07-2.09 מיליארד דולר.

ליפ בו טאן, נשיא ומנכ"ל קיידנס העולמית: "מגמות טכנולוגיות מרובות, במיוחד למידת מכונה (ML), מניעות את הפעילות המוגברת בתחום התכנון. אסטרטגיית תכנון המערכת שלנו מספקת מענה מושלם למגמות אלו בענפים רבים. היו לנו מספר הישגים מרשימים בתחום התעופה וההגנה וכן השקנו את פתרון הענן שלנו (Cadence Cloud), פורטפוליו הענן הראשון והרחב ביותר בתעשייה לפיתוח מערכות אלקטרוניות ושבבים".

ג'ון וול, סגן נשיא בכיר ומנהל הכספים של קיידנס: "תפעול עקבי ומתמשך הניב תוצאות טובות עבור קיידנס גם ברבעון זה. אנו ממשיכים להוביל בחדשנות, מה שהופך את מוצרינו לקריטיים עבור לקוחותינו, בעוד מאמצינו לשפר באופן תדיר את היעילות התפעולית, מגדילים את הרווחיות ותזרים המזומנים שלנו".

קיידנס מאפשרת חדשנות לתחום התכנון האלקטרוני, וממלאת תפקיד מרכזי ביצירת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של מעגלים משולבים ומוצרי אלקטרוניקה. לקוחות קיידנס משתמשים בתוכנה, חומרה, IP ושירותים נוספים אשר פותחו בחברה, במטרה לתכנן ולבצע וריפיקציה של שבבים מתקדמים, מוצרי אלקטרוניקה צרכנית, ציוד תקשורת ורשת ומערכות מחשוב. מטה החברה שוכן בסן-חוזה, קליפורניה, ומשרדי מכירות, מחקר ופיתוח פזורים ברחבי העולם במטרה לשרת את תעשיית האלקטרוניקה הבינלאומית.

 

 

ReWalk זינקה ב-70% בעקבות מדיניות חדשה לשיקום חיילים משותקים בארצות הברית

מנייתה של חברת ReWalk מיקנעם זינקה בסוף השבוע ביותר מ-70% במסחר בנאסד"ק. ReWalk פיתחה מערכת עזר רובוטית מסוג שלד חיצוני (exoskeleton systems) המיועדת לסייע בתהליך השיקום של משותקים שאיבדו את יכולתם ללכת בעקבות פציעה חמורה בחוט השדרה השדרה, והזינוק הדרמטי בערך המנייה הגיע בעקבות שינוי מדיניות של המחלקה לענייני חיילים משוחררים של ארצות הברית, שצפוי להקל על חיילים פצועים לעבור הכשרה ואימון ולהצטייד במערכת העזר של ReWalk.

עד כה נאלצו חיילים משוחררים שהיו מעוניינים להיעזר במערכת השיקום של ReWalk, לעבור אימון והדרכה באחד מ-24 מרכזי השיקום של המחלקה לענייני חיילים משוחררים. המספר המצומצם של מרכזי ההדרכה הללו במדינה גדולה כמו ארצות הברית הקשה על חיילים משותקים, שניידותם מוגבלת, להגיע לאחד ממרכזי השיקום הללו ואילץ את מרביתם לנסוע מרחקים גדולים על מנת לעבור אימון על המכשיר של ReWalk.

כעת, המדיניות החדשה פותחת בפני החיילים המשוחררים את האפשרות לעבור את ההדרכה והאימון גם בבתי חולים ומרכזי שיקום פרטיים שהוסמכו לכך על ידי תוכנית Veterans ,Choice שנועדה לאפשר לחיילים משוחררים לעבור טיפולים ושיקום גם בקהילה. בפועל, המדיניות החדשה מרחיבה את מספר אתרי האימון מ-24 ל-142, מה שצפוי להקל עבור החיילים את הגישה להליך השיקום. עבור ReWalk המדיניות החדשה עשויה להגדיל את מספר המטופלים שיבחרו לעשות שימוש ולרכוש את המערכת שלה.

ללמוד ללכת מחדש

מנכ"ל ReWalk לארי ג’סינסקי ציין כי המדיניות המתוקנת מהווה התקדמות שתסייע לחיילים משותקים רבים שרוצים לחזור ללכת. "המשמעות של עדכון נוהל הפעולה הסטנדרטי היא שחיילים פצועים רבים שהביעו עניין בהשגת ReWalk אך לא יכלו לעשות זאת עקב אי-זמינות באזורם, יוכלו כעת ליהנות מגישה קלה למכשיר. אני שמח להיווכח שהמחלקה לענייני חיילים משוחררים מעדכנת את נוהל הפעולה הסטנדרטי ומאפשרת אימון במרכזים נוספים."

מערכת ReWalk היא מערכת השלד החיצוני היחידה שקיבלה אישור FDA לשימוש בארצות הברית. הגרסה העדכנית ביותר שלה היא ReWalk Personal 6.0, המאפשרת למשותקים נפגעי עמוד השדרה להזדקף ולצעוד.

המערכת כוללת מערך של חיישנים ומערכת בקרה מבוססת מחשב, המאפשרת למשתמש לנהל ולשלוט בתנועותיו. הפיתוח של המוצר נמשך יותר מעשור.

חברתReWalk  הוקמה בשנת 2001 על-ידי ד"ר עמית גופר לאחר שהוא עצמו נפגע קשה בעמוד השדרה לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים. הוא החליט לפתח מוצר שיחזיר את כושר התנועה לאנשים שנפגעו בפגיעה דומה, למרות שעקב חומרת מצבו הוא עצמו לא יכול להשתמש במערכת.

מערכת השלד החיצוני של ReWalk

גופר הוא יזם בעל ניסיון וייסד בעבר את חברת Odin Medical Technologies שנמכרה לחברת Medtronic. גופר פרש מתפקידו בחברה בסוף 2015.

החברה מתמקדת בעיקר במרכזי שיקום, בתי חולים ובגופים המטפלים בנפגעי עמוד השדרה. על-פי הנתונים של המרכז הלאומי לטיפול בנפגעי עמוד שדרה בארצות הברית (NSCISC), כיום נשלחים יותר מ-87% מנפגעי עמוד השדרה לביתם לאחר סיום הטיפול בבתי החולים, בלא שיקבלו פתרון אמיתי למצבם. היעד של החברה הוא להכשיר אותם לשימוש במערכת כחלק מתהליך השיקום, ולאחר מכן למכור אותה לשימוש אישי.

מכירה של 107 מערכות ב-2017

נפגעי צבא בארצות הברית מייצגים מספר גדול מאוד של משתמשים פוטנציאליים במערכת של ReWalk. המרכז הלאומי לטיפול בנפגעי עמוד שדרה בארצות הברית (NSCISC), מצויים כיום בארה"ב כ-42,000 פצועים של הצבא הזכאים לטיפול רפואי ושיקום על חשבון משרד הביטחון האמריקאי. להערכת החברה, כ-218,000 משותקים בארצות הברית מתאימים לשימוש במערכת השלד החיצוני שפיתחה.

בשנת 2017 הסתכמו הכנסותיה של החברה ב-7.8 מיליון דולר, וזאת בהשוואה ל-5.9 מיליון דולר ב-2016. ReWalk מכרה במהלך 2017 כ-107 מערכות, מתוכן 57 לשוק האמריקני ו-37 לשוק האירופי. החברה צופה כי ב-2018 יעלו הכנסותיה ל-9-11 מיליון דולר. עם זאת, למרות הגידול בהכנסות החברה, בשורה התחתונה החברה עדיין רושמת הפסדים גדולים ואת 2017 חתמה החברה עם הפסד נקי של כ-25 מיליון דולר.

 

 

סאטקום מגבשת קבוצת משקיעים לרכישת השליטה בחברה

חברת סאטקום מערכות (Gilat Satcom) הודיעה הבוקר לבורסה שהיא מנסה לגבש קבוצת משקיעים מטעמה, שתרכוש את מניות השליטה בחברה. כיום המניות נמצאות בידי מנהלים מיוחדים שמונו על-ידי בית המשפט כדי להוביל את תהליך מכירת הנכסים של קבוצת יורוקום, שפורקה לאחר פשיטת הרגל של בעל השליטה בקבוצה, שאול אלוביץ'. ל-Techtime נודע כי מי שצפוי להגיש את ההצעה לרכישת השליטה בסאטקום הוא אור אלוביץ', יו"ר הדירקטוריון ובנו של שאול אלוביץ'. אור אלוביץ' מגבש את ההצעה בשיתוף מנכ"ל החברה דן זיצ'ק וקבוצת משקיעים. אתמול עודכנו המנהלים המיוחדים של יורוקום, עו"ד פיני רובין, אמנון לורך ואורי גאון, בדבר המהלך.

בהודעה לבורסה ציינה סאטקום כי המגעים עם קבוצת המשקיעים מצויים עדיין בשלבים ראשוניים וטרם הבשילו לכדי הגשת הצעות מחייבות. עם זאת, על-פי הפרטים שנודעו ל-Techtime, ההצעה צפויה להיות נמוכה משמעותית משווי השוק של המניות שהיו בחזקת שאול אלוביץ', שנאמד בכ־28 מיליון שקל. בסאטקום אישרו את הפרטים.

בתחילת חודש מאי נכנס לתוקף צו הפירוק לקבוצת יורוקום, ומאז החלו המנהלים המיוחדים שמונו מטעם הנושים לגבש תוכנית למציאת רוכשים לנכסים השונים של הקבוצה, במטרה לכסות חלק מהחוב של הקבוצה. החוב של יורוקום לבנקים עומד על 971 מיליון שקל: 350 מיליון לבנק הפועלים, 480 מיליון לבנק דיסקונט ו-141 מיליון לבינלאומי. בנוסף, הקבוצה חייבת עוד כ-200 מיליון שקל לנושים נוספים.

סאטקום היא החברה הציבורית הקטנה ביותר בקבוצת יורוקום, המחזיקה בכ-60% ממניותיה. לאחרונה פרסמו המנהלים המיוחדים מכרז למכירת החזקות יורוקום בסאטקום. בדו"ח שהגישו עורכי הדין לבית המשפט הם הודיעו שהם בוחנים החלפת חלק מחברי הדירקטוריון בסאטקום. ייתכן שהצעת הרכישה שהחברה מנסה לגבש נועדה למנוע את מכירתה לגוף חיצוני שיוביל שינויים משמעותיים בהרכב ההנהלה.

צמיחה דו-ספרתית וחדירה לשוק הסלולאר באפריקה

סאטקום פועלת בשני תחומים עיקריים: מתן שירותי תקשורת נתונים ושירותי תקשורת לוויינית ניידת. הכנסות החברה ב-2017 עלו ב-30% ל-43.2 מיליון דולר, כאשר תחום תקשורת הנתונים מהווה כ-80% מהכנסות החברה ואילו תחום התקשורת הלוויינית מהווה כ-18% מכלל ההכנסות. מנוע הצמיחה המרכזי של החברה הוא שוק האינטרנט והסלולר באפריקה, הנמצא בצמיחה מהירה בשנים האחרונות, והיה אחראי לכ-90% מהכנסותיה.

סאטקום מספקת עבור השוק הזה תחנות קליטה ושידור לווייניות זעירות (VSAT-Very Small Aperture Terminal) המשמשות מפעילים סלולריים וספקי אינטרנט לאספקת תשתית תקשורת באתרים מרוחקים, מכיוון שהן מאפשרות לספק את השירות באמצעות לוויין, ולא באמצעות תחנות ממסר סלולריות או כבלי תקשורת פיסיים, דוגמת סיבים אופטיים.

בשבוע שעבר פרסם Techtime ריאיון מיוחד עם מנכ"ל סאטקום, שבו פרש את אסטרטגיית הצמיחה שלה באפריקה.

 

מדוע תעשיית השבבים עוקפת את תעשיית האלקטרוניקה

Sony Semiconductor

בין תעשיית האלקטרוניקה לתעשיית הסמיקונדקטור מתקיים מתאם ברור: ככל שרמת הביקושים בתעשיית האלקטרוניקה גבוהה יותר, כך גדל הצפי לצמיחה של חברות השבבים המספקות רכיבים למערכות אלקטרוניות. עם זאת, בשנים האחרונות תעשיית הסמיקונדקטור מצליחה להתעלות מעבר למגמה הכללית בשוק האלקטרוניקה ולהציג קצב צמיחה גבוה יותר. מחקר חדש של IC Insights שופך אור על הגורמים לפער הזה. על פי המחקר של IC Insights מתברר כי התוכן הסיליקוני הממוצע במערכות אלקטרוניות נמצא בעשורים האחרונים בגידול מתמיד, ובשנתיים האחרונות אף רשם זינוק משמעותי במיוחד. העלייה במספר הרכיבים הממוצע המצוי במערכות אלקטרוניות, ובמחירן, דוחפת את תעשיית המוליכים-למחצה לביצועים גבוהים יותר מאשר תעשיית האלקטרוניקה ורמת ביקושי הקצה.

ריבוי הרכיבים מוביל לצמיחה גבוהה יותר

על פי תחזית IC Insights, שוק המערכות האלקטרוניות העולמי צפוי לצמוח ב-2018 בשיעור מתון יחסית של 5% לכדי 1.62 טריליון דולר. במקביל, שוק הסמיקונדוקטור צפוי לצמוח השנה בשיעור גבוה יותר, של 14%, ולהגיע להיקף שיא של 509.1 מיליארד דולר, ובכך לחצות בפעם הראשון את רף 500 מיליארד דולר.

מהמחקר של IC Insights עולה כי ההבדל זה בין קצב צמיחת שוק הסמיקונדוקטור לבין קצב צמיחת שוק המערכות האלקטרוניות, נובע מכך שערכם הממוצע של רכיבי סמיקונדוקטור במערכות אלקטרונית הולך וגדל בהתמדה. על פי החישוב של IC Insights, ב-2018 ערכו הממוצע של התוכן הסיליקוני במערכות אלקטרונית יגיע ב-2018 לשיא כל הזמנים של 31.4%, בהשוואה ל-28.8% ב-2017.

כתוצאה מכך, למרות שהיקף היחידות הנמכרות בשוק הסמרטפונים ובשוק ה-PC – שני מגזרי מפתח בתעשיית האלקטרוניקה – צפוי לרשום ירידה קלה של 1%, ואילו בשוק הרכב צפויה להירשם צמיחה מתונה של 3% בלבד, תעשיית הסמיקונדקטור צפויה להתרחבבקצב דו-ספרתי.

בתרשים של IC Insights ניתן לראות כי מדובר במגמה היסטורית עקבית שמתפרשת כבר על פני 3 עשורים. אם בשנת 1997 עמד ערכו הממוצע של התוכן הסיליקוני במערכת אלקטרונית על 19.1%, הרי שב-2004 עלה הנתון ל-24% וב-2010 ל-25.9%. עלייה זו נובעת בעיקר משילובם של יותר ויותר רכיבים, כגון זיכרונות, חיישנים, מעבדים ושבבים במערכות אלקטרוניות, בין אם מדובר במכשירי מובייל, כלי רכב, רשתות תקשורת ו-IoT. ב-2017 וב-2018 חל זינוק גבוה יותר בערך התוכן הסיליקוני, וב-IC Insights מסבירים זאת במידה רבה בעליית מחירי המכירה הממוצע (ASP) של רכיבי זיכרונות ה-DRAM וה-NAND.

במבט קדימה, על פי התחזית של IC Insights מגמה זו צפויה להימשך בשנים הקרובות. אמנם ב-2020 הערך היחסי של המוליכים-למחצה במערכות אלקטרוניות צפוי לרדת ל-30.2%, ואולם ב-2022 שוב צפוי להיקבע שיא חדש של 31.5%. בסופו של דבר, הפרמטר הייחודי שאחריו עוקבת IC Insights מאפשר לאמוד את המתאם שבין צמיחת שוק השבבים לצמיחת שוק האלקטרוניקה. ככל שערך התוכן הסיליקוני במערכות אלקטרוניות יעלה, כך שוק הסמיקונדקטור צפוי להציג צמיחה גבוהה יותר. מנגד, ככל שנראה יציבות בערך התוכן הסיליקוני צמיחת שוק השבבים צפויה להתיישר עם שוק האלקטרוניקה ורמת הביקושים הרחבה.

.

 

סופטוויל תפתח גלגלים חכמים בפרויקט פיתוח רכב של האיחוד האירופי

חברת סופטוויל (Softwheel) הישראלית, המפתחת גלגלים חכמים לכסאות גלגלים, אופניים וכלי רכב, נבחרה להצטרף לפרויקט של האיחוד האירופי לפיתוח רכב מסחרי בינוני על בסיס רכב של חברת פיאט. הרכב ישלב טכנולוגיות חדשות לרכב חשמלי והיברידי וטכנולוגיות מתקדמות מתחומים נרחבים, ביניהם הנעה חשמלית, שיכוך, טעינה ועוד. שותפות נוספות לפרויקט הן יצרניות הרכב קרייזלר, ענקית המשאיות האיטלקית Iveco, ופיאט. גלגליה של סופטוויל משווקים כיום בעיקר בתחום כיסאות הגלגליים ובתעשיית האופניים, וזהו הפרויקט הראשון בתחום הרכב שעליו מדווחת החברה.

האיחוד האירופאי השקיע בפרויקט 112 מיליון אירו במסגרת תוכנית "HORIZON 2020" של האיחוד. שמטרתה לבחון טכנולוגיות אשר יגדירו את רכבי העתיד ויסייעו בהפחתת פליטות מזהמים. חלקה של סופטוויל בפרויקט הוא 7 מיליון דולר, והיא תהיה אחראית על פיתוח מערכות מתקדמות בתוך חלל הגלגל, בניהן מערכת מתלים שתאפשר בלימת זעזועים משופרת ומערכת הנעה שתשלב מנועים קומפקטיים וחשמליים בתוך הגלגלים. הטכנולוגיות של סופטוויל מנצלות את נפח הגלגל ומעבירות לתוכו מערכות שונות כדי לפנות משמעותית את הנפח והמשקל ברכב עבור מטען, נוסעים וסוללות.

האתגר הבא: התאמת הגלגל החכם לתחום הרכב

סופטוויל פיתחה גלגל חכם הכולל 3 זרועות של בולמי זעזועים במקום החישורים המסורתיים בגלגל ומנגנון נעילה שננעל ונפתח בהתאם לתנאי הדרך. המערכת הינה אדפטיבית וסימטרית ומתאימה את עצמה לתנאי הדרך. כלומר, כאשר הגלגל נתקל במכשול כלשהו כגון מהמורה או מדרגה המערכת הופכת להיות גמישה וסופגת את האנרגיה, וכאשר הדרך ישרה וללא מכשול הגלגל נותר קשיח ומאפשר נסיעה רציפה במהירות גבוהה. כמו כן, המערכת כוללת חיישנים אשר אוספים מידע על הנסיעה ומאפשרים לחשב את כמות האנרגיה הנדרשת בהגעה מנקודה לנקודה. על פי החברה, לטכנולוגיה הזו מספר יתרונות ובהם חיסכון משמעותי במשקל ובאנרגיה, הפחתת עלויות הייצור והתחזוקה של כלי הרכב ושיפור ניכר בבטיחות הנסיעה.

הטכנולוגיה של סופטוויל מיושמת כיום בעיקר בשוק כסאות הגלגלים ושוק האופניים. ואולם, את טכנולוגיית הבלימה של סופטוויל ניתן למעשה ליישם בכל רכב גלגלי והיעד המרכזי של החברה כעת הוא להיכנס לתעשיית כלי הרכב.  ההצטרפות לפרויקט של האיחוד האירופי יעמיד למבחן את האפקטיביות של הטכנולוגיה של החברה בתחום הרכב, שבו היא עדיין אינה פעילה ברמה המסחרית. הצלחה בפרויקט עשויה לפתוח פתח לשיתופי פעולה עם יצרניות רכב נוספות.

סופטוויל מעסיקה כיום 40 עובדים עם מרכז פיתוח בתל אביב ויש לה שני פסי ייצור בישראל ובקנדה. בין בעלי המניות בחברה הם ענקית הרכב היפנית NSK, בית ההשקעות אקסלנס, קבוצת רד בינת, גיל אגמון וארי ראב”ד.

 

 

אורביט: הסכם עם חיל האויר האמריקני בהיקף 109 מיליון שקל

[בתמונה: מטוס תדלוק KC-135 מתוצרת בואינג]

חברת אורביט (Orbit) הודיעה היום על זכייה בהסכם אסטרטגי עם משרד ההגנה האמריקני לשדרוג, שירות ותחזוקה עבור מערכות ניהול תקשורת מוטסות מסוג ADAS המותקנות במטוסי התדלוק האווירי KC-135 Stratotanker מתוצרת בואינג של חיל האוויר האמריקני בשווי כולל של כ-109 מיליון שקל. מניית החברה מזנקת הבוקר בעקבות ההודעה ביותר מ-7%.

בהתאם להסכם, אורביט תספק שירות למערכות תקשורת הפנים ותשדרג את יחידות ההפעלה במערך מטוסי KC-135 על פני תקופה של כחמש שנים. על פי ההודעה באתרמשרד ההגנה האמריקני, העבודות יתבצעו על ידי חברת-הבת של אורביט בארצות הברית, הנמצאת בדירפילד ביץ', קליפורניה, וצפויות להסתיים ביולי 2023. באורביט מציינים כי ההסכם יאפשר לחיל האוויר האמריקאי להמשיך וליהנות מרמת תחזוקה גבוהה ומביצועים איכותיים של מערכות התקשורת המתקדמות שברשותו.

משרד ההגנה האמריקני הוא אחד הלקוחות החשובים ביותר של אורביט. אורביט מספקת לחיל האוויר האמריקני מערכות תקשורת ושירותי תחזוקה ושדרוג למעלה מעשור שנים. לאורך השנים חידש והרחיב משרד ההגנה האריקני מספר פעמים את חוזה ההתקשרות עם אורביט.

מנכ"ל אורביט איתן ליבנה ציין כי הרחבת החוזה מעידה על שביעות הרצון של חיל האוויר האמריקני מהמערכות של אורביט ומערך השירות של החברה. "מדובר במערכות משימה קריטיות במערך המטוסים המבצעיים בחיל האוויר האמריקני, ואנו גאים על הבחירה באורביט כחברה אשר תמשיך להעניק שירות ותמיכה למערכות חיוניות אלו בשנים הבאות," הוסיף ליבנה.

חברת אורביט, נמצאת בשליטת קרן פימי, מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל, ובכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה, מערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים ומערכות לתצפיות מהחלל.

לקוחות החברה כוללים כ-20 ציים ימיים מובילים ברחבי העולם, אינטגרטורים גדולים כגון איירבאס, בואינג, לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ורוקוול קולינס, ספקי שירותי תקשורת כגון סלקס, טלספאציו, יוטלסאט, ניוסאט, גילת והאריס קאפרוק, ארגונים העוסקים בתצפית מהחלל כגון אימאג'סאט וסוכנויות חלל אירופאיות וארגונים ביטחוניים וממשלתיים. החברה אורביט נמצאת ברבעונים האחרונים במגמת צמיחה, בעיקר הודות לגידול בפעילותה ביבשת אמריקה ובישראל. לאחר שב-2015 וב-2016 רשמה החברה ירידה בהכנסות, בשנת 2017 צמחו הכנסותיה ב-30.8% והסתכמו ב-39.0 מיליון דולר.

 

אורביט תעבור ב-2019 לאתר חדש בעמק חפר

חברת אורביט טכנולוגיות מנתניה (Orbit) מתכננת לעבור בסוף 2019 למבנה חדש באזור התעשייה עמק חפר. כיום פועלת החברה מאזור התעשייה הדרומי בנתניה (בתמונה למעלה). אורביט חתמה על הסכם שכירות למשך 10 שנים של בניין חדש בן 4 קומות, שבנייתו צפויה להסתיים בדצמבר 2019, באזור התעשייה של עמק חפר, המצוי בתהליכי הרחבה. אורביט תעביר אליו את כל פעילויותיה, כולל ההנהלה ומפעל היצור. בשלב הראשון היא תנצל שלוש קומות במבנה. לגבי הקומה הנוספת, אורביט תקבל אופציה לשכירת הקומה וצפוה לממש את האופציה בהתאם להתרחבותה העתידית.

מהחברה נמסר ל-Techtime שהמבנה החדש מתאים יותר לצרכיה ולתכניותיה העתידיות. החברה דיווחה שהיא תבצע השקעה חד-פעמית בהיקף של כ-9 מיליון שקל עבודות הגמר והתאמת המבנה לצרכי החברה, שכן הוא יימסר לה ברמת המעטפת, וכן העברת הפעילות למבנה החדש. בנוסף, היא תשלם דמי השכירות שנתיים בהיקף של כ-2.4 מיליון שקל. חברת אורביט, נמצאת בשליטת קרן פימי, מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל, ובכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה, מערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים ומערכות לתצפיות מהחלל.

לקוחות החברה כוללים כ-20 ציים ימיים מובילים ברחבי העולם, אינטגרטורים גדולים כגון איירבאס, בואינג, לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ורוקוול קולינס, ספקי שירותי תקשורת כגון סלקס, טלספאציו, יוטלסאט, ניוסאט, גילת והאריס קאפרוק, ארגונים העוסקים בתצפית מהחלל כגון אימאג'סאט וסוכנויות חלל אירופאיות וארגונים ביטחוניים וממשלתיים. החברה אורביט נמצאת ברבעונים האחרונים במגמת צמיחה, בעיקר הודות לגידול בפעילותה ביבשת אמריקה ובישראל. לאחר שב-2015 וב-2016 רשמה החברה ירידה בהכנסות, בשנת 2017 צמחו הכנסותיה ב-30.8% והסתכמו ב-39.0 מיליון דולר.

אביליטי עשויה להימחק מנסד"ק בשבוע הבא

חברת אביליטי (Ability), המפתחת טכנולוגיות מודיעין, עשויה להימחק מהמסחר בנסד"ק כבר בשבוע הבא. החברה, הנסחרת כיום באופן דואלי בתל אביב ובנסד"ק, הודיעה אתמול (ב') שקיבלה הודעה מהנהלת נסד"ק על כך שאינה עומדת בתנאי הבורסה הנוגעים להון העצמי המינימלי שחברה נדרשת להציג (2.5 מיליון דולר). לכן, הבורסה הזהירה, מניית החברה צפויה להימחק מהמסחר עם פתיחתו בשבוע הבא ב-23 ביולי.

בעקבות ההודעה צללה מניית החברה במסחר אמש בנסד"ק ב-28% ושווי שוק שלה הצטמק ל-13.3 מיליון דולר. שווי החברה ההתחלתי בעת הנפקתה בנאסד"ק בדצמבר 2015 עמד על 250 מיליון דולר. חברת אביליטי קיבלה כבר לפני כחצי שנה התראה מנסד"ק על כך שאינה עומדת בתנאי ההון העצמי, ובמסגרת ההתראה הוקצבה לה תקופה של 180 יום לעמוד שוב בדרישות ההון, אך היא לא הצליחה לעשות זאת עד לתאריך היעד.

כעת, עומדת בפני החברה האפשרות לבקש לעבור שימוע בפני ועדה מיוחדת של בורסת נסד"ק, אשר בסמכותה להעניק ארכה של 180 יום נוספים להשגת תנאי הסף. אביליטי הודיעה שהיא תנצל את הזכות הזאת. מדובר באתגר קשה, לאור מצבה הפיננסי של החברה. אביליטי חתמה את שנת 2017 עם גירעונות מצטברים של כ-19.1 מיליון דולר לאחר ירידה תלולה בהכנסות, שהסתכמו בכ-1.9 מיליון דולר בלבד. בעקבות מצבה הפיננסי פרסמה החברה בדו"ח השנתי אזהרת "עסק חי".

האם המייסדים יזרימו הון?

בשנה האחרונה התמודדה החברה עם מספק זעזועים: בחודש אפריל 2017 התפטרה מועצת המנהלים של החברה, ובכלל זה היו"ר אמנון דיק, על רקע סירובם של מייסדי החברה ובעלי השליטה, אנטולי חורגין ואלכסנדר האורובסקי, להזרים הון כדי לשפר את יציבותה הפיננסית. פחות מחודשיים לאחר מכן, התפטרו על רקע דומה גם חברי הדירקטוריון החדשים שמונו במקום חברי הדירקטוריון שפרשו. כעת נשאלת השאלה אלו צעדי הבראה יוצגו בפני נסד"ק והאם בעלי השליטה יזרימו הון חדש.

אם לא די בכך, הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) התריעה בפניה לפני כשבוע שהיא צפויה להמליץ לנקוט בהליכים פליליים כנגד שני מייסדי החברה, בחשד לעבירות על חוקי ניירות הערך הפדרליים שבוצעו במסגרת המיזוג של אביליטי עם חברת Cambridge Capital בדצמבר 2015, שבאמצעותו נכנסה אביליטי למסחר בנסד"ק, ופרסום הדו"חות הכספיים לשנים 2014 ו-2015. מדובר בהצהרות הפיננסיות שפרסמה החברה באותה עת, אשר תוקנו מספר חודשים לאחר מכן.

בעקבות פרסום הדו"חות המתוקנים, שבהם הציגה החברה הכנסות נמוכות באופן משמעותי מכפי שפרסמה בתחילה, הוגשו כנגד אביליטי בבתי משפט פדרליים בארצות הברית שורה של תביעות ייצוגיות מטעם בעלי מניות בטענה כי המידע הכוזב וצניחת המנייה בעקבות הגילוי הובילו להפסדים ניכרים למשקיעים. בסוף 2017 הגיעה החברה להסדר פשרה עם חלק מהתובעים, אך כנגד החברה עדיין עומדות ותלויות תביעה ייצוגית נוספת בניו יורק, 2 תביעות ייצוגיות בפלורידה ותביעה נוספת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

סאטקום נחושה להפיץ את בשורת האינטרנט ביבשת השחורה

אחת מהשחקניות החשובות בשוק האינטרנט הצומח באפריקה היא דווקא חברת סאטקום מערכות (Gilat Satcom) הישראלית, שבאמצעות שילוב של טכנולוגיות לווייניות ושירותי קישוריות מתקדמים, היא מצליחה להביא את האינטרנט גם לאזורים הכפריים והמרוחקים ביותר. בראיון מיוחד ל-Techtime חשף מנכ"ל סאטקום, דן זיצ'ק, את אסטרטגיית ההתרחבות של החברה ביבשת השחורה, את האתגרים המיוחדים בהבאת האינטרנט לאפריקה.

גישה לאינטרנט היא כיום נדבך יסודי בכל מדינה מודרנית, והחיבור הרציף לרשת הוא בגדר מובן מאליו שלא ניתן להתקיים בלעדיו. אולם בפוע רק כמחצית מאזרחי העולם נהנים מגישה רציפה לאינטרנט. בעוד שבקרב המדינות המפותחות שיעור חדירת האינטרנט עומד על כ-81% מן האזרחים, במדינות המתפתחות שיעור החדירה הוא כ-40% בלבד. זהו "הפער הדיגיטלי" והוא אחד הגורמים המרכזיים המעכבים את ההתפתחות של מדינות אלה.

צימאון אינסופי לרוחב פס

אפריקה היא היבשת בעלת שיעורי החדירה הנמוכים ביותר בעולם לרשת האינטרנט – 35.2% בלבד – בין השאר בגלל מחסור בתשתיות קווי טלפון וסיבים אופטיים באזורים נרחבים. במדינות אפריקה השחורה, שיעור הגישה לאינטרנט נמוך בהרבה. אלא שבזכות היכולת לספק גישה אלחוטית לאינטרנט באמצעות תקשורת לוויינית, שוק האינטרנט באפריקה נמצא בצמיחה מטאורית.

להערכת internetworldstats, בין שנת 2000 לשנת 2017 התרחבה הגישה לאינטרנט ביבשת אפריקה, מ-4 מיליון איש בלבד ל-388 מיליון איש. גם הגישה לתקשורת סלולרית גדלה באופן חד בזכות טלפונים חכמים זולים מתוצרת סין וכניסה מסיבית של חברות סלולר הפורשות תשתיות LTE.  מחקר של GSMA העריך שבסוף שנת 2015 עמד מספר מנוי הסלולר באפריקה על כ-557 מיליון איש, כמעט 46% מכלל האוכלוסייה.

מנכ"ל סאטקום, דן זיצ'ק. אסטרטגיית כניסה המבוססת על הטרוגניות טכנולוגית
מנכ"ל סאטקום, דן זיצ'ק. אסטרטגיית כניסה המבוססת על הטרוגניות טכנולוגית

90% מההכנסות מגיעות מאפריקה

חברת סאטקום נסחרת בתל אביב לפי שווי שוק של 41 מיליון שקל, ומספקת שירותי קישוריות לאינטרנט בעיקר באמצעות טכנולוגיה לוויינית, אך גם באמצעות תשתית קרקעית. בשנים האחרונות היא הפכה את אפריקה למוקד הפעילות הכמעט הבלעדי שלה, כאשר 90% מהכנסותיה מגיעות מלקוחות באפריקה. זהו אינו רק שוק יעד. סאטקום מתאימה את תמהיל הטכנולוגיות שלה ואת מבנה הפעילות שלה כדי לתת מענה לצרכים המיוחדים של השוק הזה ולהבטיח את נוכחותה ביבשת בשנים הקרובות.

אספקת תקשורת סלולרית ואינטרנטית באפריקה ניתנת לביצוע באמצעות פרישת תשתית של סיבים אופטיים או באמצעות תקשורת לוויינית. במדינות המערב, מרבית התקשורת האינטרנטית מתבססת על סיבים אופטיים. הסיבים מספקים גישה לאינטרנטית בעלות נמוכה וברוחב פס כמעט בלתי מוגבל. עם זאת, ההשקעה בפיתוח התשתית ובהנחת הכבלים ההיא עצומה, ולכן משתלמת בעיקר באזורים עירוניים צפופי אוכלוסיה. גם בחלק מהערים הגדולות באפריקה כבר ניתן למצוא כיום תשתית חלקית של סיבים אופטיים, ואולם האתגר האמיתי בהנגשת האינטרנט באפריקה הוא באזורי הספר המרוחקים שבהם לא משתלם להשקיע בפריסת סיבים, ולכן הגישה לאינטרנט מתבססת בעיקר על תקשורת לוויינית.

הלוויין הוא פתרון מושלם בשביל אפריקה

כאשר מתרחקים מהערים הגדולות התקשורת מאוד ירודה. באזורים המרוחקים יותר, הכפריים, ישנן בעיות של חשמל, היעדר תשתית ותחזורה לקויה, ועל כן החלופה העיקרית באזורים אלה היא תקשורת לוויינית," הסביר זיצ'ק. "היתרון בתקשורת לוויינית הוא שאלומת הלוויין יכולה לכסות שטחים מאוד גדולים. האתגר הנוכחי הוא כיצד מרחיבים את נגישות האינטרנט לאזורים מרוחקים יותר. היעד שלנו הוא לחבר את הבלתי-מחוברים (Connect the Unconnected)".

אומנם סאטקום פעילה גם בתחום הסיבים האופטיים באמצעות החברה האפריקאית WIOCC, שממנה היא חוכרת קיבולת של סיבים אופטיים ומוכרת אותה ללקוחות, אולם עיקר פעילותה מתמקד בתקשורת הלוויינית. היא מספקת תחנות לוויין זעירות (VSAT-Very Small Aperture Terminal) המאפשרות לספק גישה לוויינית לאינטרנט. לקוחותיה העיקריים הם מפעילים סלולריים וספקי אינטרנט, הרוכשים ממנה ציוד תקשורת כגון אנטנות ומודמים, ושירותי קישוריות.

3 מיליארד לא-מחוברים

התקשורת לוויינית מתבססת בעיקר על לוויינים גיאוסטציונריים הנעים בגובה של 36,000 קילומטר ומקיפים את כדור הארץ פעם אחת ביממה. בשל גובהם הרב הם אלה מספקים תקשורת במהירות נמוכה יחסית, ועם זמן השהייה (Latency) גבוה, ועל כן פחות מתאימים לתמוך בשירותי אינטרנט המחייבים הורדת נתונים בקצב גבוה ובהשהיות מינימליות, הנדרשות ביישומי וידאו. הפתרון של סאטקום הוא שימוש בלוויינים של חברת O3B (ראשי תיבות של The Other 3 Billion], השייכת לחברת הלוויין האירופית SES. מטרת O3B היא לספק גישה אלחוטית מהירה לאינטרנט ולתקשורת סלולרית במקומות שבהם אין תשתית פיזית, באמצעות קבוצה של 12 לוויינים המקיפים את כדור הארץ בגובה בינוני (Medium Earth Orbit) של כ-8,000 קילומטר מעל פני הקרקע.

בדיקות בישראל לטרמינל לווייני של סאטקום עבור רשת O3B
בדיקות בישראל לטרמינל לווייני של סאטקום עבור רשת O3B

לווייני MEO מקיפים את כדור הארץ מספר פעמים ביממה, כשעל הקרקע ישנן תחנות ממסר אשר מתחברות בכל רגע נתון ללוויין הקרוב ביותר ומבצעות מעבר אוטומטי כאשר לוויין אחד מתרחק והלוויין הבא מתקרב. O3B מכנה את הטכנולוגיה הזו בשם Fiber in the Sky (סיב בשמיים), מאחר שבשל מסלולם הקרוב מסוגלים הלוויינים לספק קישוריות ברוחב פס השקול לסיב אופטי תת-ימי. סאטקום החלה לשתף פעולה עם O3B בנובמבר 2016 וכיום היא אחת הלקוחות הגדולות ביותר של O3B באפריקה. שיתוף הפעולה הזה הוא אחד הנדבכים החשובים ביותר באסטרטגיית החדירה של סאטקום לאפריקה בשנתיים האחרונות.

ניתוב חכם בין אפיקי תקשורת

לדברי זיצ'ק, היתרון של החברה הוא בטכנולוגיה המעורבת שלה. "השימוש במגוון טכנולוגיות קישוריות, הכוללים סיבים אופטיים, לוויינים מסורתיים ולווייני O3B, מאפשר לנו לספק פתרונות המותאמים לצרכים של כל לקוח, גם אזורים עירוניים צפופי אוכלוסין וגם באזורים נידחים ודליל אוכלוסין". כיום החברה מנצלת את המגוון הזה כדי להציע שירות ניתוב חכם, המאפשר החלפת תשתיות דינמית תוך כדי גלישה, בהתאם לטיב השימוש.

"כאשר המשתמש צופה בשירותי סטרימיניג או משוחח בסקייפ, המערכת תנתב אותו אל לוויין O3B המספק קצב תעבורה גבוה, וכאשר הוא מתחבר לאינטרנט כדי לקרוא מיילים או להשתמש בשירותי הודעות, המערכת תשתמש בלוויין תקשור סטנדרטי". וכאשר יש תקלה בסיבים האופטיים, השירות עובר מיד לתקשורת הלוויינית. "הניתוב החכם הזה משפר את האופטימיזציה ומפחית את המחיר למגה. במקום מחיר אחיד, פרימיום או זול, השירות מפריד את הביקושים ומנתב אותם לנתיב התקשורת המתאים".

התרחבות באמצעות רכישות

הפוטנציאל של השוק האפריקאי עדיין עצום. "השוק הזה יגדל בשיעור דו-ספרתי, בין 10%-15% ברמת ההכנסות, במשך כמה שנים". לכן החבר החליטה למצב את עצמה כספקית מובילה של פתרונות קישוריות באפריקה, ולהתרחב גם אורגנית וגם באמצעות רכישת חברות. בחודש פברואר השלימה סאטקום גיוס הון של 44.5 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח, במטרה לבצע פעילות רכש. ביוני היא רכשה את מלוא הזכויות (100%) בשותפות שלה בחברה לאספקת פתרונות תקשורת לוויינית בקונגו, שבין הלקוחותיה נמנים גם Orange ו-Vodacom.

"באפריקה יש הרבה חברות הנותנות שירות בסדר גודל של 10-15 מיליון דולר, ואנחנו רוצים לחבר אותן לפעילות שלנו כדי לנצל את יתרונות הגודל ולייצר מינוף מול חברות הלוויין ולהפחית עלויות. עדיין לא מיצינו את השוק באפריקה".

פורסייט השתלטה על Rail Vision

חברת פורסייט (Foresight) הופכת לבעלת השליטה בחברת רייל ויז'ן (Rail Vision), המפתחת מערכת התראה לנהגי קטר מפני התנגשות. פורסייט, הפועלת בתחום הרכב החכם ומפתחת מערכות סיוע לנהג (ADAS) ומערכות חישה לרכב אוטונומי, מימשה את האופציה שהיתה לה במסגרת השקעתה ברייל ויז'ן והגדילה את החזקותיה בחברה מ-32% ל-35% באמצעות מימוש של כתבי אופציות בסך 2.24 מיליון דולר. בכך היא הפכה לבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה.

הסכם ההשקעה הראשוני של פורסייט ברייל ויז'ן נחתם באוגוסט 2016, אז ביצעה פורסייט השקעה בסכום של 2 מיליון דולר בחברה תמורת 35% ממניות החברה. מאז, בעקבות מספר סבבי השקעה של גופים נוספים ברייל ויז'ן, דוללו אחזקותיה של פורסייט בחברה, אך כעת החברה שוב מחזיקה בעמדת השליטה בחברה.

חברת Rail vision הוקמה בינואר 2015, ובדומה לפורסייט היא מפתחת מערכת המבוססת על טכנולוגיית עיבוד תמונה המספקת התרעה מוקדמת לנהג קטר מפני התנגשות במכשולים על-גבי מסילת הרכבת, בכל תנאי מזג אוויר ובכל תנאי תאורה אפשריים. הדבר מתבצע באמצעות שימוש במצלמות ייעודיות לזיהוי עצמים ברזולוציה גבוהה ולמרחק של למעלה מ-1,500 מטר, ואלגוריתם למידת מכונה המנתח את התמונה ומזהה אובייקטים שנמצאים על מסילת הרכבת. מרחק הבלימה של רכבת הנעה במהירות גבוהה יכול להגיע עד 800 מטר בממוצע, ולכן נדרשת מערכת שתוכל לזהות מכשולים ממרחק רב, כדי שהרכבת תבלום מבעוד מועד.

כ-1,000 הרוגים בשנה בארצות הברית בלבד

מנותני משרד התחבורה האמריקני עולה שמדי שנה מתרחשות כ-5,800 תאונות בארה"ב שבהן מתנגשת רכבת באובייקט כלשהו הנקלע אל המסילה, בין אם מדובר באדם או במכונית. תאונות אלה גורמות לכ-1,000 הרוגים בשנה בארצות הברית בלבד. עד היום לא פותחה כל מערכת התראה לנהגי קטר, המספקת להם התראה מספקת. רייל ויז'ן שואפת להביא את מהפכת ה-ADAS שהפכה לחלק אינטגרלי מתעשיית הרכב, גם אל תעשיית הרכבות.

החברה ביצעה בשנה האחרונה מספר ניסויים ברחבי העולם עם חברות רכבות מובילות. בין היתר, דיווחה החברה על ניסויים מוצלחים שבוצעו בשיתוף עם חברות הרכבות הלאומיות של איטליה ושל גרמניה. בחודש דצמבר 2017 השלימה רייל ויז'ן בהצלחה ניסוי במערכת שלה עם חברת רכבות אירופאית מובילה. הניסוי נערך בתנאי חורף קשים ותאורה מינימלית, ולדברי החברה הציג את יכולות המערכת לגלות ולסווג, בזמן אמת, מכשולים בטווחים של כמה מאות מטרים.

גם רכבת ישראל שותפה בפיתוח המערכת של רייל ויז'ן. בשנת 2015 חתמה רייל ויז'ן על הסכם שיתוף פעולה עם רכבת ישראל, שבמסגרתו התחייבה רכבת ישראל לסייע לפתח את המערכת ולערוך בה ניסויים, וגם להטמיע בסופו של דבר את המערכות המוגמרות ברכבות. בעקבות הניסויים המוצלחים, רייל ויז'ן מתכוונת להשיק את המוצר ברמה המסחרית כבר במהלך 2018, ונראה כי המטרה היא גם לבצע במקביל הנפקה של החברה בנאסד"ק שתאפשר להשיג את ההון הנדרש כדי לעבור למסלול המסחרי. מהלך דומה ביצעה פורסייט, שהצטרפה לנסד"ק בחודש יולי האחרון.

ארבה רובוטיקס השלימה גיוס של 10 מיליון דולר

חברת ארבה רובוטיקס (Arbe Robotics), המפתחת מכ"ם ברזולוציה גבוהה לכלי-רכב אוטונומיים ברמה 4 ו-5, הודיעה היום על השלמת גיוס הון נוסף בהיקף של 10 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קרן ההון-סיכון האירופית Capital Partners 360, המתמקדת בהשקעות בתעשיית הרכב, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים של החברה. בקרן ההשקעות ציינו כי הם רואים פוטנציאל עצום בפתרון המתקדם שמציעה ארבה רובוטיקס. השקעה זו מביאה את סך הגיוסים של ארבה רובוטיקס ל- 23 מיליון דולר.

חברת Arbe Robotics נוסדה בנובמבר 2015 על ידי קובי מרנקו, ד"ר נועם ארקינד ועוז פיקסמן. משרדיה הראשיים של החברה ממוקמים בתל אביב. החבר מפעילה מרכזי פיתוח עסקי ושירות לקוחות בסין ובארצות הברית. הבחרה מסרה שההשקעה תזרז את פיתוח הדור הבא של מכ"ם ההדמייה עבור תעשיית הרכב האוטונומי. כמו כן, הגיוס ישמש בנוסף גם להרחבת הפעילות מול לקוחות פוטנציאליים בארצות הברית ולפתיחת משרד בבייג'ינג על מנת לספק תמיכה ויצור מקומיים עבור השוק הסיני.

יציאה משוק הרחפנים וכניסה לשוק הרכב

בתחילת דרכה התמקדה ארבה רובוטיקס, שנוסדה בסוף 2015, בתחום הרחפנים ופיתחה מכ"ם מבוסס גלי רדיו שנועד למנוע התנגשות אווירית בין רחפנים. ואולם, החברה החליטה בשנה שעברה לעבור לתחום בעל פוטנציאל צמיחה גדול הרבה יותר – עולם הרכב האוטונומי, והתאימה את המוצר שלה כדי להתאימו לתעשיית הרכב ולרגולציה הנדרשת.

בתחום הרכב האוטונומי ישנם שלושה סוגים של חיישנים – מצלמות, LiDAR מבוסס לייזר ומכ"ם. חיישנים אלה נועדו לספק לרכב האוטונומי מיפוי תלת-מימדית רציפה של הסביבה החיצונית ולאפשר לו לנווט בכביש ולהימנע מתאונות. קימות שתי גישות עיקריות באשר לשילוב אמצעי חישה ברכב האוטונומי. הראשונה גורסת שצריך להשתמש בכל שלושת סוגי החיישנים, והשנייה מבוססת על ההנחה שדי בשילוב של מכ"ם ומצלמות. בשתיהן המכ"ם הוא מרכיב מרכזי.

רזולוציה גבוהה פי 10

היתרון המרכזי של מכ"ם על פני מצלמות ו-LiDAR הוא יכולתו לזהות את המרחק של האובייקטים בכל מזג אוויר ובתנאי תאורה ירודים. בניגוד לשתי הטכנולוגיות האחרות, המכ"ם גם אינו חשוף לסנוור מאור אשר עשוי לשבש את זיהוי האובייקטים. כמו כן, מכ"ם מספק תמונה בארבעה מימדים – כלומר, מלבד המיקום של האובייקט במרחב המכ"ם גם מאפשר לחשב את המהירות של האובייקט, וזאת על סמך הזמן שלקח לגל לחזור וצורתו.

עם זאת, חסרונותיו המשמעותיים של המכ"ם הוא הרזולוציה הנמוכה שלו והתראות השווא הרבות שהוא מספק. לפי ארבה רובוטיקס, המכ"ם שהיא פיתחה הינו הראשון בעולם הנותן מענה לשתי הבעיות הללו – הוא מספק רזולוציה גבוהה ובאמצעות האלגוריתמים של החברה, ומספר התראות השווא יורד למינימום.

מערכת מכ"ם שלמה בשבב

להערכת ארבה רובוטיקס, הרזולוציה של המכ"ם שלה גבוהה פי 10 מכל מכ"ם אחר הקיים היום בשוק ושקולה בטיבה לרזולוציה של חיישני LiDAR. בנוסף, המכ"ם של החברה מגיע לטווח של עד 300 מטר, בהשוואה לטווח של עד 100 מטר המאפיין את חיישני ה-LiDAR המובילים היום בשוק. החברה מסרה שהיא יודעת לייצר את המכ"ם במחיר מאוד אטרקטיבי של כמחצית מהמחיר המשוער של ה-LiDAR העתידי.

כעת, מפתחת החברה את גרסת הביטא של המוצר וכבר מקיימת שיתופי פעולה עם יצרניות רכב בעולם. קובי מרנקו, מנכ"ל החברה, טוען כי מדובר במהפכה טכנולוגית של ממש בשוק המכ"ם לרכב. "גיוס הון נוסף זה מאפשר לנו לקדם באופן משמעותי את המחקר והפיתוח שלנו ולפתח שבבי מכ"ם נוספים עוד השנה, בכללם מערכת מכ"ם שלמה על שבב (System on Chip)".

השקעות-יתר בתשתיות ייצור עשויות להפיל את מחירי הזיכרונות

ב-2016 וב-2017 האמירו מחירי זיכרונות ה-DRAM וה-NAND בשוק העולמי בעשרות אחוזים. עליית המחירים החדה נבעה בעיקרה מהפער ההולך וגדל בין קצב עליית הביקושים לבין הגידול האיטי והמדוד בתפוקת הייצור של ספקיות הזיכרונות הגדולות בשוק. כעת, מחקר עדכני של חברת המחקר IC Insights מצביע על כך שהיקף השקעות ההון המתוכננות מצד יצרניות הזיכרונות לצורך הרחבת קווי הייצור והגדלת התפוקה הינו גדול מן הצפי לגידול בביקושים, מה שעשוי להוביל סוף סוף לצינון עליית המחירים בשוק הזיכרונות ואולי אף להוביל לירידה ממשית במחירים.

המחקר של IC Insights התמקד בשוק ה-NAND (זיכרון מסוג פלאש, והשווה בין היקף ההשקעה הדרוש כדי לתת מענה לעלייה שנתית צפויה של 40% בנפח יחידות הפלאש בשוק, לבין ההשקעה המתוכננות בפועל מצד יצרניות הזיכרונות הגדולות – וגילה כי היקף ההשקעות בפועל להגדלת התפוקה צפוי להיות גבוה מן העלייה הצפויה בביקושים ובכך אולי להוביל לירידת מחירים בשוק הזיכרונות הרותח.

המחקר של IC Insights הסתמך על אנליזה שפרסמה בחודש מאי חברת מיקרון, אחת מיצרניות הזיכרונות הגדולות בעולם, שלפיה יש צורך בהשקעות הון (Capex) בהיקף של 22 מיליארד דולר כדי לתת מענה לעלייה של 40% בביקוש לזיכרונות NAND. מנגד, על פי הערכת IC Insights, המסתמכת בין היתר על הצהרות יצרניות הזיכרונות לגבי היקף המשאבים שהן מתכננות להקצות לצורך הקמת מפעלים חדשים ושדרוג קווי ייצור קיימים, צפוי לעמוד השנה על 31 מיליארד דולר. פער של 40%.

מקור: IC Insights

המחירים כבר מתחילים לרדת

נתונים היסטוריים על שוק הזיכרונות מגלים כי השקעות גבוהות מדי מובילות בסופו של דבר לתפוקת יתר וכתוצאה מכך להיחלשות במחירים. לאור העובדה כי כל היצרניות המובילות, ובהן סמסונג, היינקס, מיקרון, אינטל, ינגצה ריוור, וכן השותפות של טושיבה, ווסטרן דיגיטל וסנדיסק – כולן צפויות להגדיל בשנים הקרובות באופן משמעותי את תפוקת הייצור של שבבי 3D NAND, וליצור מצב של תפוקת יתר. אל היצרניות המובילות אפשר לצרף גם את היצרניות הסיניות החדשות שנכנסות בשנים האחרונות לשוק וצפויות לתרום לרמת התפוקה.

המחקר של IC Insights מעלה כי כבר ב-2017 הכפילו יצרניות הזיכרונות את היקף השקעות ההון פי שניים ל-28 מיליארד דולר, בהשוואה ל-14 מיליארד דולר ב-2016. כמו כן, כבר ב-2017 היקף ההשקעה בפועל היה גבוה מן ההון הנדרש כדי לתמוך בעלייה של 40%, שהוערך ב-22 מיליארד דולר. ואמנם, ירידה בקצב עליית המחירים ניכרה כבר ברבעון האחרון של 2017, ובשני הרבעונים של 2018 המחיר הממוצע של יחידת פלאש כבר ירד, כך על פי DramExchange. אם זאת, יש לזכור כי בסופו של דבר מי ששולטות בברז התפוקה הן היצרניות, ובמידה ונהיה עדים לירידה חדה מדי במחירים, או לחילופין לירידה בביקושים עצמם, היצרניות עשויות לעכב או לדחות את תוכניות הפיתוח ובכך להוביל מחדש לעלייה במחירים.

קרן פימי רוכשת 50% בחברת BIRD Aerosystems

קרן פימי (FIMI) רוכשת 50% מחברת BIRD Aerosystems תמורת כ-40 מיליון דולר. בירד, שהוקמה ב-2001 על ידי שלושה יוצאי חיל האוויר רונן פקטור, דוד דרגוצקי וצחי בן ארי, מייצרת מערכות הגנה מפני טילים לכלי טיס ופתרונות לכוח משימה. עסקה זו מרחיבה את הפורטפוליו של פימי בתחום הביטחוני, הכולל השקעות בחברות כמו אורביט, ISI ו-Aitech.

חברת BIRD Aerosystems מהרצליה היא חברה ביטחונית פרטית מתמחה בשני קווי מוצרים עיקריים. קו המוצרים הראשון מתמקד בפיתוח מערכות אוויריות להגנה מפני טילים (AMPS), המותקנות בעיקר במטוסים קטנים כגון מטוסי מנהלים פרטיים, מטוסים ומסוקים צבאיים. מערכות החברה מספקות התראות והתגוננות בפני איום של טילי כתף בצורה אוטומטית וללא התערבות הצוות. על פי החברה, מה שמבדיל את מערכותיה ממערכות אחרות הוא שהן מורידות את מספר התראות השווא לאפס ומבטיחות שרק איומים אמתיים יזכו למענה. מערכות החברה מותקנות בכמה מאות כלי טיס, ובין לקוחותיה נמנים נאט"ו, האו"ם, וממשלת ארצות הברית.

בנוסף, החברה מפתחת פתרונות מערכתיים לכוחות משימה המורכבים מכלים אוויריים, ספינות, כלים יבשתיים ועמדות בקרה קרקעיות. פתרונות אלה מיועדים לשוק הסמי-צבאי כגון גופי אכיפה למיניהם כגון משטרה, הגנת גבולות, משמר חופים וכדומה, לצורך הגנה על מתקנים רגישים ביבשה ובים. פעילות החברה בקו עסקים זה מתמקדת במדינות אפריקה, אסיה ודרום אמריקה. החברה מעסיקה כיום כ-150 עובדים, מתוכם 110 במשרדים הראשיים בהרצליה והשאר במשרדי החברה ברחבי העולם.

מייסדי חברת בירד

גילון בק, שותף בכיר בקרן פימי הסביר כי ההשקעה בבירד מהווה המשך לאסטרטגיה של פימי בזיהוי חברות בעלות פוטנציאל צמיחה משמעותי. בירד היא חברה בעלת ידע ייחודי בתחום הצומח משמעותית של מערכות הגנה אוויריות ופתרונות מערכתיים כוללים. בכוונת פימי למצות את פוטנציאל הצמיחה המשמעותי שעומד בפניה ולתרום מהידע והניסיון שלה בהשבחת חברות ובפריסה הגלובלית הרחבה של פימי."

רונן פקטור, מייסד ומנכ"ל משותף בבירד ציין כי "כניסת קרן פימי כשותף בחברה מהווה הבעת אמון משמעותית בפעילות החברה לאורך השנים, בקווי המוצרים שלנו, הטכנולוגיות הייחודיות המפותחות בחברה וכיווני הצמיחה המתוכננים לשנים הקרובות."

פימי, הקרן התעשייתית של ישראל

בשנים האחרונות הופכת קרן פימי לאחד מהגופים הפיננסיים החשובים ביותר בתחום הייצור האלקטרוני בישראל. הקרן מבצעת סדרה ארוכה של השקעות בתעשייה ונראית כגורם המימון המרכזי של התעשייה כיום. בחודש פברואר היא רכשה את חברת אייטק (Aitech Defense Systems) הישראלית אמריקאית המייצרת מערכות מוקשחות צבאיות ותעופתיות תמורת כ-30 מיליון דולר. החברה מפעילה מרכז ייצור בהרצליה ובכוונת הקרן לאחד את מטות החברה ולרכז את כל פעילותה בישראל.

באוגוסט 2017 חתמה פימי על עסקה לרכישת השליטה בחברת אורביט (Orbit) תמורת 36 מיליון שקל. אורביט מספקת מערכות תקשורת עתירות טכנולוגיה למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל, ובכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה, מערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים ומערכות לתצפיות מהחלל.

בדצמבר 2017 היא השתלטה על חברת אימאג'סאט שהיתה בבעלות התעשייה האווירית בעיסקה בהיקף של כ-75 מיליון דולר, ובאוגוסט 2017 היא חתמה על הסכם לרכישת שליש ממניות אורביט תמורת כ-36 מיליון שקל. בעקבות העיסקה, היא תהיה בעלת השליטה ביצרנית מערכות התקשורת הלווייניות הנתנייתית.

קרן פימי נוסדה בשנת 1996 ומנהלת נכסים בהיקף של 3.5 מיליארד דולר. היא רוכשת שליטה בחברות ומבצעת בהן תהליכי השבחה ורה-ארגון במטרה להגדיל את שוויין בטווח הארוך ולקצור תשואה. בדרך כלל היא מחפשת חברות ישראליות שמציעות טכנולוגיות איכותיות לשוק הבינלאומי, אך לא מצליחות להציג הכנסות גבוהות ומצויות בקשיים כלכליים, לרוב בשל בעיות בניהול או במבנה הארגוני. הפרופיל הזה, למשל, הוביל אותוה לרכישת השליטה בחברות יוניטקרוניקס ותאת טכנולוגיות בשנת 2016.

 

 

נאסר על מיקרון למכור רכיבי זיכרון מסויימים בסין

בית משפט בסין אוסר על יצרנית הזיכרונות וכונני האחסון האמריקנית מיקרון (Micron) למכור ולשווק כ-26 ממוצריה בסין, בהם: זיכרונות DRAM ו-NAND וכונני SSD. זאת בעקבות תביעה שהגישה נגדה קבלנית הייצור הטאיוואנית UMC בחודש ינואר השנה. חברת UMC טענה שמיקרון הפרה פטנטים שלה בפיתוח שורה של מוצרים בשלושה תחומים עיקריים: יישומי זיכרון מסוג DDR4, כונני SSD וזיכרונות עבור כרטיסים גרפיים. האיסור למכירת המוצרים חל על כל תחומי סין הגדולה, ובכלל זה גם הונג קונג ומקאו.

נשיא UMC, ג'ייסון וואנג, הביע שביעות רצון מהחלטת בית המשפט. "UMC משקיעה רבות בקניין הרוחני שלה ותנקוט בפעולות נחושות כנגד כל חברה שמפרה את הפטנטים של החברה". פסיקת בית המשפט בסין מהווה מכה קשה למיקרון, שחלק משמעותי מהכנסותיה מגיע מהשוק הסיני הצומח".

מיקרון מנסה להמעיט במידת הפגיעה, ופירסמה הודעה מיוחדת שלפיה צו המניעה יקטין את מכירותיה ברבעון הקרוב ב-1% בלבד. עם זאת, חברת המחקר DRAMeXchange טוענת שהשפעת הפסיקה היא מהותית, לאור העובדה שהשוק הסיני צפוי לתפוס כ-26% ממכירות שבבי ה-DRAM וכ-20% ממכירות שבבי ה-NAND של מיקרון. יותר מזה: כעת מתנהלת בסין חקירה נוספת כנגד מיקרון (וחברות מדרום קוריאה) בטענה שהן תיאמו מחירים והביאו לעלייה מלאכותית במחירי שבבי DRAM בסין.

דליפה חמורה במיקרון, ותביעת-נגד קטלנית

למרבית האירוניה, התביעה של UMC היא תגובת-נגד לתביעה של מיקרון כנגד UMC וחברת JHICC הסינית, שהוגשה בדצמבר 2017 בבית משפט פדראלי בצפון קרוליינה. מיקרון האשימה ששני עובדים שלה לשעבר מסרו לידי UMC סודות מסחריים הקשורים לטכנולוגיית DRAM. חברת UMC, היא טענה, תכננה לשתף פעולה עם חברת JHICC, הנחשבת ליצרנית זיכרונות ה-DRAM הגדולה בסין, ולעשות שימוש בפטנטים של מיקרון במפעל ייצור שמקימה JHICC בסין בהשקעה של כ-5.65 מיליארד דולר.

התביעה הזו עשויה לעכב את תחילת ייצור שבבי הזיכרונן במפעל JHICC, שתוכננה למחצית השנייה של 2018. מיקרון גם הודיעה שהיא תגיש תביעות נוספות נגד UMC ו-JHICC אם יחלו בייצור שבבי ה-DRAM, מתבססים לטענתה על הפטנטים שלה. מסתבר במדובר בבעיה בעלת היקף עצום: עד היום הגישה מיקרון תביעות כנגד כ-100 עובדים לשעבר בחברה בטענה שהם מסרו סודות מסחריים לידי חברות שבבים סיניות, אליהן הצטרפו. "מסירת סודותיה המסחרים של מיקרון גורמת נזק משמעותי ובלתי משוער למיקרון", ציינה החברה כאשר הגישה את התביעה נגד UMC.

התחום הצומח ביותר בתעשיית השבבים

הסכסוך המשפטי הזה הוא חלק ממאבק איתנים על השליטה בשוק זיכרונות ה-DRAM, שהוא אחד מהשווקים בעלי המציחה הגבוהה ביותר בתעשיית השבבים בשנים האחרונות. להערכת DRAMeXchange, שוק זיכרונות ה-DRAM צמח ב-2017 ב-76% וצפוי לצמוח ביותר מ-30% בשנת 2018. מיקרון נחשבת לאחת משלוש יצרניות שבבי ה-DRAM המובילות בעולם, ביחד עם SK Hynix וסמסונג הדרום קוריאניות. שלושתן מחזיקות ביחד בכ-90% משוק ה-DRAM העולמי.

ברבעון הראשון של 2018 רשמה מיקרון צמיחה של 11% במכירות להיקף של כ-6.8 מיליארד דולר, הודות לביקושים הגדולים לשבבי DRAM, בעיקר בתחום המעבדים הגרפיים. מיקרון הודיעה שיהא תערער על החלטת בית המשפט בסין. ג'ואל פופן, סגן נשיא בכיר במיקרון, אמר כי בית המשפט בסין הוציא את צו המניעה לפני שניתנה למיקרון הזדמנות להציג את טיעוני ההגנה שלה. "פסיקה זו, ופעולות נוספות של בית המשפט בסין, אינן תואמות את הלכות המשפט ההוגן", אמר.

מאבק בין המעצמות על הגמוניה בתעשיית השבבים

קשה לנתק את הסכסוך בין מיקרון ל-UMC מהמאבק הניטש בין ארצות הברית לבין סין על ההגמוניה בשוק השבבים, המתנהל בחלקו בזירה המשפטית והרגולטורית וכעת גם מתפתח למלחמת סחר לאחר שהנשיא טראמפ הטיל מכסים גבוהים על ייבוא מוצרים מסין, בהם שורה של רכיבים אלקטרוניים דוגמת ציוד לייצור PCB, מעבדים, דיודות, טרנזיסטורים, קבלים, נגדים ומכונות לייצור שבבים. סין הודיעה כי בכוונתה להטיל מכסים בהיקף דומה, אם כי בעיקר על מוצרים מתחום המזון.

סין הציבה כיעד לאומי להקים תעשיית שבבים עצמאית שלא תהיה תלויה בטכנולוגיות זרות, עם התמקדות מיוחדת בתחום הזיכרונות. בשנה שעברה הכריזה סין על השקעה של 24 מיליארד דולר בהקמת מפעלים לייצור זיכרונות 3D NAND בעיר וואהן (Wuhan) על ידי חברת YRST, הנתמכת על ידי הממשלה ומייצרת פתרונות אחסון. חברת Tsinghua Unigroup, שגם גם נתמכת על ידי הממשל, הודיעה גם כן על הקמת מפעל לייצור שבבי DRAM ו-3D NANA בעיר ננקינג בעלות של 30 מיליארד דולר.

מאבקי הכוח הובילו להדחת יו"ר טליט

מחריפים מאבקי השליטה בחברת טליט (Telit) הישראלית-סינגפורית. על רקע הצניחה החדה בשנה האחרונה בערך מניית החברה הנסחרת בבורסה המשנית של לונדון (AIM), אסיפת בעלי המניות של החברה דחתה את הצעת מועצת המנהלים ולא אישרה את המשך כהונתם של שלושה הדירקטורים החיצוניים, ובהם היו"ר ריצ'רד קילסבי, לשעבר יו"ר חברת הימורי הרשת 888.

האסיפה התכנסה ב-25 ביוני, הצביעו מרבית בעלי המניות כנגד ההצעה לבחירה מחדש של היו"ר קילסבי ושל שני הדירקטורים הישראלים מרים גרינווד ושלמה לירן, אשר נכנסו לדירקטוריון לפני כשלושה חודשים כדי להוביל רפורמות ארגוניות ולייצב את החברה בעקבות פיטורי המנכ"ל הקודם עוזי כץ. לירן שימש בעבר כמנכ"ל קבוצת שטראוס, חברת הכבלים yes ואריקסון ישראל, וגרינווד היא עורכת דין המתמחה בתחום הפיננסי. אלא שלמרות הצבעת בעלי המניות, הדירקטורים הנותרים השתמשו בסמכותם ואישרו את המשך מינויה של מרים גרינווד לדירקטורית חיצונית במעמד זמני, כדי לא להותיר את החברה ללא דירקטורים חיצוניים.

ההנהלה הודיעה שתמשיך בדיונים עם בעלי המניות כדי לגבש את הרכב הדירקטוריון ולהבטיח שטליט תוכל להמשיך ולהתנהל באופן תקין. "מועצת המנהלים סבורה שלמען האינטרסים של כל בעלי המניות, החברה זקוקה ליציבות כדי שתוכל להוציא לפועל את האסטרטגיה שלה וזקוקה ללמוצעת מנהלים אפקטיבית עם פיקוח חיצוני ראוי", נכתב בהצהרת ההנהלה.

מנוע התקשורת של מוטורולה ישראל

חברת Telit הוקמה בשנת 200 על-ידי הישראלי עוזי כץ, ופועלת במתכונת גלובלית המעסיקה קרוב ל-500 עובדים בעולם, בהם כ-100 עובדים ברמת החייל בתל-אביב ובמכללת עמק הירדן בצמח. החברה מתמקדת בייצור מודולי תקשורת M2M (מכונה למכונה) עבור אינטגרטורים גדולים המשלבים את המודולים שלה בתוך הפתרונות שלהם, וכן פתרונות קישוריות להתקני IoT (האינטרנט של הדברים). החברה ביצעה ספר עסקאות רכישה לאורך השנים, כשאחת מהחשובות בהן היתה רכישת פעילות ה-M2M של חברת מוטורולה שהיתה מרוכזת בישראל, שבוצעה ב-2011.

בחודש אוגוסט הודיעה טליט שהיא בוחנת את מכירת חטיבת הרכב שלה, המספקת מוצרי IoT לניהול ציי רכב, מעקב אחר כלי-רכב וניטור נתונים בציי רכב. אחת הלקוחות העיקריות של החברה בתחום הרכב היא יצרנית כלי-הרכב החשמליים Tesla הנמצאת בבעלות אלון מאסק.

השנה הסוערת של טליט

טליט התמודדה בשנה האחרונה עם טלטלות ושערוריות. באוגוסט 2017 נאלץ מנכ"ל החברה עוזי כץ להתפטר מהתקפיד לאחר שהתברר שהסתיר מהמנהלים ובעלי המניות את העובדה שבשנת 1992 הוגשו כנגדו וכנגד אשתו כתבי אישום בארצות הברית בחשד שביצעו הונאת נדל"ן בבוסטון. כדי לטשטש את זהותו האמיתית, כץ אף שינה את האיות שמו באנגלית מ-Uzi Katz ל-Oozy Cats. במקומו של כץ מונה לתפקיד המנכ"ל ישראלי אחר, יוסי פייט.

מניית טליט ב-AIM בלונדון

השתלטות עוינת של קרן סינית

בחודשים ספטמבר ונובמבר 2017 פרסמה טליט אזהרות רווח לירידה בתחזית ההכנסות. האירועים האלה הובילו לצניחה חדה בשיעור של עשרות אחוזים במחיר המניה והפכו אותה ליעד אטרקטיבי להשתלטות עוינת, המובלת ככל הנראה על-ידי קרן ההון הסינית מהונג קונג, Run Liang Tai Management, שהגדילה את החזקותיה בחברה. כשבוע לפני האסיפה הכללית הודיעה הקרן שאחזקותיה הגיעו לשיעור של 15.2% מהמניות, ושהיא כעת בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה.

בעל המניות השני בגודלו בחברה הוא המנכ"ל לשעבר כץ, המחזיק כ-12.9% ממניות טליט. על פי דיווחים בתקשורת, גם נציגי הקרן וגם יוסי כץ הצביעו נגד הארכת מינוי הדירקטורים. כעת ימשיך להתנהל הקרב על הרכב הדירקטוריון ועל זהותה של החברה, כשכוחה העולה של קרן ההון הסינית עשוי להוביל למעבר של השליטה בחברה מידיים ישראליות לידיים זרות.

הרשות לניירות ערך בארצות הברית מאיימת לפתוח בהליכים פליליים כנגד בעלי אביליטי

מניית חברת אביליטי (Ability), המפתחת טכנולוגיות מודיעין, צוללת הבוקר בכ-18% במסחר בבורסה של תל אביב, וזאת לאחר שהחברה דיווחה הבוקר למשקיעים כי הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) התריעה בפני החברה כי היא צפויה לנקוט הליכים פליליים כנגד שני מייסדי החברה ובעלי השליטה, אנטולי חורגין ואלכסנדר האורובסקי, וזאת בחשד לעבירות על חוקי ניירות הערך הפדראליים שבוצעו סביב המיזוג של אביליטי עם חברת Cambridge Capital בדצמבר 2015, שבאמצעותו נכנסה אביליטי למסחר בנסד"ק, וההצהרות הפיננסיות שפרסמה החברה באותה עת, ואשר התבררו לאחר מכן כשגויים באופן מהותי.

ה-SEC מסר בידי בעלי החברה מכתב התרעה הקרוי התרעת Wells, שפירושה כי לאחר שה-SEC השלימה בדיקה ראשונית בעניין היא מתכוונת לערב את רשויות החוק ולנקוט בהליכים פליליים כנגד בעלי החברה. ה-SEC מאשימה את בעלי החברה בהפרה של 3 סעיפים עיקריים –17(a), 10(b) ו-14(a) – בחוק הפדראלי לניירות ערך שנחקק ב-1933 ו-1934. שלושת הסעיפים נוגעים לאי גילוי או פרסום מידע כוזב על החברה והדו"חות הפיננסיים שלה, שמהווים עבירה פלילית. כעת, ניתנת בידי בעלי החברה הזדמנות להשיב ל-SEC את טיעוניהם הנגדיים לפי שה-SEC פותח בהליכים הפליליים.

הסתבכות פיננסית

הבדיקה של ה-SEC נוגעת לנסיבות הנפקתה של אביליטי בנסד"ק בסוף 2015 והדוח"ות הכספיים שהיא פרסמה לאחר מכן. אביליטי, שמפתחת ציוד ליירוט תשדורות תקשורת לגופי מודיעין, הוקמה לאחר עסקת מיזוג בדצמבר 2015 עם חברת Cambridge Capital Acquisition Corporation. מדובר היה בסוג של עיסקת מדף שאיפשרה לאביליטי כניסה לנסד"ק בהליך מקוצר ולפי שווי שוק התחלתי של 250 מיליון דולר.

זמן קצר לאחר מכן, בינואר 2016, נרשמה אביליטי למסחר בבורסה של תל אביב והפכה למנייה דואלית. כמו כן, בשל שוויה הגבוה הצליחה להיכנס למדד ת"א-100, מה שהזרים לחברה ביקושים גבוהים. עם זאת, מהר מאוד החלו לצוף מעל לפני השטח סימנים לבעיות בהתנהלות הפיננסית. במרץ 2016 דחתה החברה את פרסום דו"חותיה הכספיים הראשונים בשל "סיבות טכניות". ובמאי 2016, כאשר פרסמה החברה את הדו"חות, היא דיווחה במקביל על "שגיאות מהותיות" בדו"חות הכספיים של 2015 ו-2014. הדוחות המתוקנים שיקפו הקטנה ניכרת בהכנסות וברווחים לתקופה זו והגדלת הוצאות השיווק, והעלו את החשש כי שוויה המופרז של החברה בתחילת המסחר בנסד"ק ובתל אביב התבסס על מידע כוזב. בעקבות כך, גם ה-SEC הודיעה כי היא פותחת בבדיקת האירועים ואף ביקשה מאביליטי להגיש מסמכים רלוונטיים.

האירועים הללו סימנו קו שבר באמון המשקיעים כלפי החברה, ומניית החברה החלה מאותה עת לצנוח באופן תלול: מחודש אפריל 2016 ועד יוני 2018 איבדה המנייה 98% מערכה, כאשר צנחה ממחיר של 100.15 דולר למניה באפריל 2016 למחיר של 2.16 דולר למניה ב-20 ביוני 2018. במאי 2016 אף הוגשו כנגד אביליטי בבתי משפט פדראליים בארצות הברית תביעות ייצוגיות מטעם בעלי מניות בטענה כי המידע הכוזב וצניחת המנייה בעקבות הגילוי הובילו להפסדים ניכרים למשקיעים. ב-21 בדצמבר, 2017 חתמה אביליטי על הסכם פשרה ליישוב התביעה הייצוגית שהוגשה כנגדה, שבמסגרתו התחייבה אביליטי לשלם לתובעים כ-3 מיליון דולר וזאת בתמורה לביטול כל התביעות כנגד החברה. עם זאת, בכך לא תמו הבעיות המשפטיות של אביליטי. מלבד התביעה הייצוגית בניו יורק, שכאמור הגיעה להסדר, כנגד החברה עדיין עומדות ותלויות תביעה ייצוגית נוספת בניו יורק, 2 תביעות ייצוגיות בפלורידה ותביעה נוספת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

מניית אביליטי מאז כניסתה לנסד"ק

נטישת הדירקטורים

אביליטי כיכבה בשנה שעברה בכותרות לאחר שבחודש אפריל 2017 מועצת המנהלים של החברה, ובכלל זה היו"ר אמנון דיק, התפטרו כאיש אחד בחודש על רקע חילוקי דעות קשים עם בעלי החברה, אנטולי חורגין ואלכסנדר האור ובסקי, שסירבו לבקשת הדירקטוריון להזרים כספים לחברה שנקלעה לקשיים כספיים. פחות מחודשיים לאחר מכן, התפטרו על רקע דומה גם חברי הדירקטוריון החדשים שמונו במקום חברי הדירקטוריון שפרשו.

ב-2017 הסתכמו הכנסותיה של אבליטי ב-1.9 מיליון דולר, ירידה של 23.4% לעומת 2016. הרווח הנקי של החברה הסתכם בסכום צנוע של 34 אלף דולר.