חשיפה: המנוע החשמלי והפיננסי שמאחורי אוויאיישן הישראלית

פורסם בתאריך דצמבר 26, 2019פברואר 24, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רועי גנצרסקי, יו"ר אוויאיישן, מנכ"ל מגני-אקס (MagniX) ומנהל חטיבת התעופה בקבוצת קלרמונט

לפני שבועיים (10 בדצמבר, 2019) נראה היה שאוויאיישן הישראלית (Eviation) עומדת לאבד את עמדת הבכורה שלה כחלוצת תעופת הנוסעים החשמלית: חברת התעופה האזורית הקנדית Harbour Air ביצעה טיסת מבחן ראשונה של מטוס נוסעים חשמלי. מייסד ומנכ"ל החברה, גרג מקדוגל, המריא משדה התעופה של החברה בריצ'מונד, בקולומביה הבריטית, במטוס DHC-2 de Havilland Beaver בעל 6 מושבים, טס מעל נהר פרייזר ונחת בשלום לאחר רבע שעה. היסטורית, הארבור-אייר הקדימה את טיסת המבחן הראשונה של מטוס החשמלי Alice של אוויאיישן שאמורה להתבצע בקיץ 2020.

אבל מעשית, התמונה מעניינת יותר, מכיוון שהארבור אייר התקינה במטוס הבוכנה הישן מנוע חשמלי של חברת MagniX מסיאטל, שמספקת את המנועים החשמליים גם למטוסים של אוויאיישן, ומנכ"ל MagniX, רועי גנצרסקי, הוא כיום גם יו"ר אוויאיישן, וגם מי שהביא אליה את המשקיעה האסטרטגית, קבוצת קלרמונט (Clermont), שאיפשרה לה לפתח את המטוס החשמלי המהפכני והפכה לפני מספר חודשים לבעלת השליטה בחברה. בראיון בלעדי ל-Techtime סיפר גנצרסקי כיצד התחברו כל הקצוות המרוחקים האלה מסיאטל ומושב קדימה, ונקובר, אוסטרליה, סינגפור וניו-זילנד לחזון אחד משותף: לחולל את מהפכת התעופה החשמלית.

המנוע החשמלי המוטס החזק בעולם

חברת מגני-אקס הוקמה באוסטרליה בשנת 2009 כחברת מחקר ופיתוח קטנה שהתמקדה בפיתוח דגמים חדשים של מנועים חשמליים. בשנת 2017 היא השלימה את הפיתוח של אב-טיפוס ראשון ומאוד יעיל: מנוע חשמלי במשקל של 52 ק"ג בלבד ובעל הספק של 350 כוחות סוס במהירות של 2500 סל"ד (סיבובים לדקה). גנצרסקי: "בתחילה החברה לא ידעה מה לעשות עם המנוע ולמי הוא מתאים, אבל מהר מאוד התברר שיש לו יתרון ייחודי בעולם התעופה, מאחר שהוא פותר את הבעיה הגדולה ביותר שעיכבה עד כה את התפתחות התעופה החשמלית: יחס משקל-כוח.

"המנוע מייצר הרבה כוח במשקל נמוך ובסל"ד נמוך שמאפשר את חיבור המנוע ישירות לפרופלור ללא צורך בתיבת הילוכים כבדה ומסובכת.". הגילוי הוביל תפנית עסקית: מגני-אקס החליטה להיות יצרנית מנועים חשמליים לעולם התעופה, וב-2018 העבירה את פעילותה לאחד ממרכזי התעופה החשובים בעולם: סיאטל, ארה"ב, מקום מושבה של בואינג. במקביל היא גייסה לשורותיה כמנכ"ל את הישראלי גנצרסקי, שעבר 13 שנים בבואינג והגיע למגני-אקס לאחר ששימש בתפקיד הסמנכ"ל המסחרי של חטיבת השירותים של בואינג ולאחר מכן כמנכ"ל חברת התוכנה BoldIQ.

טיסת הבכורה של מטוס חשמלי מוסב בחברת הארבור אייר הקנדית

"סיאטל היא מקום אידיאלי לחברה בתחום התעופה. בזכות בואינג יש בסיאטל אקו-סיסטם מאוד מפותח של עולם התעופה, עם כל שרשרת האספקה הדרושה. סיאטל ידועה גם בתרבות הסטארט-אפ שלה וכמקום שבו צמחו אמזון, פייסבוק ומיקרוסופט".

הפילנתרופ שהתלהב מהרעיון המחשמל

בשלב הזה נכנס הכסף. בשנת 2018 רכשה קבוצת קלרמונט (Clermont Group) את חברת מגני-אקס כדי לממן את התפתחותה בשוק התעופה הקשוח. הבעלים של קלרמונה הוא המיליארדר ריצ'רד צ'נדלר מניו-זילנד, שהונו נאמד בכ-3 מיליארד דולר. צ'נדלר מגדיר את עצמו כפילנתרופ המאמין בעידוד עסקי של אנשים וקהילות ולא במתן תרומות. הוא בנה את קבוצת קלרמונט במתכונת של חברת אחזקות המשקיעה בשלושה תחומים מרכזיים: בריאות נגישה במדינות מתפתחות, מנגנונים פיננסיים להלוואות קטנות (מיקרו-הלוואות) ופיתוח תעופה חשמלית כדי לצמצם את פליטת גזי החממה.

בעקבות רכישת מגני-אקס מונה גנצרסקי למנהל פעילות קלרמונט בתחום התעופה החשמלית, והחברה השלימה אתגר תובעני יותר: ב-2018 היא פיתחה את הדור הבא של מנוע חשמלי מוטס: Magni500 בעל הספק של 750 כוחות סוס. "זהו המנוע החשמלי הגדול ביותר בעולם התעופה, והוא כבר יכול להרים מטוס נוסעים קטן. המטרה שלנו היתה ברורה: לטוס. בעקבות הפיתוח הזה נולד ההסכם עם הארבור אייר".

חברת הארבור אייר מפעילה קווי תעופה ימיים המחברים בין האיים בוואנקובר ובקולומביה הבריטית, ונחשבת לחברת התעופה האזורית הגדולה בצפון אמריקה והשלישית בגודלה בעולם. גנצרסקי: "זמן רב היא מחפשת דרכים להפחית את צריכת הדלק ואת הרעש והזיהום שהמטוסים מייצרים. להערכתה, השימוש במנועים חשמליים יפחית את העלות לשעת טיסה בכ-80%-50% ויצמצם למינימום את הזיהום והרעש. כעת היא מתכוונת לרשיין את המטוס החשמלי המוסב, ובסופו של דבר להחליף את כל הצי שלה במטוסים חשמליים המתבססים על המנועים של מגני-איקס.

מהי גומחת השוק נכונה?

להערכתו, הפיילוט המוצלח עם הארבור אייר עשוי להוליד מודל עסקי חדש שיאפשר לחברות תעופה לחשמל חלק מהצי שלהן באמצעות החלפת המנועים. "המנוע הנוכחי אומנם מספק טווחים קצרים למטוסים של הארבור אייר, אבל יש לו נישת שוק מאוד ברורה. במנוע הסטנדרטי, המטוסים של הארבור אייר יכולים לטוס לטווח של 450 מייל, ועם המנוע שלנו הם מגיעים לטווח של 100 מייל בלבד. אבל בפועל, נתיב הטיסה הארוך ביותר שלהם כיום הוא באורך של כ-95 מייל, כך שהמנוע שלנו נותן להם מענה מושלם לצרכים. הדבר הזה נכון בעולם התעופה כולו: בשנת ב-2018 בוצעו כ-5% מטיסות הנוסעים המסחריות לטווחים של עד 100 מייל. כלומר, יש פה שוק ממשי".

המנוע החשמלי מגדיר מחדש את מבנה המטוס

בעוד שהמודל של הארבור אייר מבוסס על הסבת מטוסים קיימים, חברת אוויאיישן הציבה לעצמה יעד שאפתני בהרבה: פיתוח מטוס חדש לחלוטין, שמתבסס על הנעה חשמלית. ברמה ההנדסית, מטוסים בנויים במידה רבה בהתאם לאילוצי מערכת ההנעה. בהיותו כבד וגדול, נתין למקדם את המדחף (פרופלור) בחזית המנוע, למרות שמבחינה אווירודינמית הנעה דוחפת יעילה יותר מהנעה מושכת. המטוס הראשון של אוויאיישן, "אליס" מתבסס על הנעה מבוזרת, עם מנוע אחד בזנב, המייצר הנעה דוחפת, ועוד שני מנועים בכנפיים, המסייעים להפחית את כוח הגרר שמייצרים המדחפים בכנפיים.

הודות לכך, הצליחה אוויאיישן לפתח מטוס חשמלי עבור 9 נוסעים המסוגל לטוס למרחק משמעותי של 650 מייל. גנצרסקי: "בעידן החשמלי אתה יכול לתכנן את המטוס באופן שונה, מכיוון שהמנוע קל וקטן יותר. הסבת מטוס סילון למטוס חשמלי מנצלת רק חלק מהפוטנציאל. אוויאיישן בנתה מטוס חדש לחלוטין, שכל התכנון שלו מתבסס על ההנעה החשמלית".

הצלע החסרה בחזון של קלרמונט

הפיתוח של אוויאיישן משתלב כמו כפפה ליד בחזון שהציב מייסד קבוצת קלרמונט. גנצרסקי זיהה את ההתאמה ופנה למייסד ומנכ"ל אוויאיישן, עומר בר-יוחאי, במטרה לבחון שיתוף פעולה אפשרי. "גילינו שיש בינינו הרבה מן המשותף. גם מגני-איקס וגם אוויאיישן הן חברות סטראט-אפ עם אותה משימה: לפתח מטוס נוסעים מסחרי חשמלי ופרקטי שיאפשר לבנות שוק חדש שעדיין לא קיים".

בשלב הראשון אוויאיישן חתמה על הסכם לרכישת מנועים של מגני-איקס, לצד סימנס. בשלב הבא, גנצרסקי הציע למייסד קלרמונט לצרף את אוויאיישן לקבוצה. בחודש ינואר 2019 המהלך הושלם. קלרמונט העניקה לאוויאיישן הלוואה בהיקף של 76 מיליון דולר עם אופציה להמירה למניות, כדי שהיא תוכל לממן את המשך הפיתוח והמסחור של המטוס הראשון.

בסוף חודש אוגוסט 2019 מימשה קלרמונט את ההלוואה והפכה לבעלת השליטה באוויאיישן וכיום היא מחזיקה ב-70% ממניותיה. בעקבות המהלך הפכו מגני-אקס ואוויאיישן לחברות-אחות וגנצרסקי מונה ליו"ר דירקטוריון החברה. "צירוף אוויאיישן לקבוצת קלרמונט היא חלק חשוב בפאזל. יש לנו כעת את גוף המטוס ואת המנוע החשמלי".

הצגת המטוס החשמלי של אוויאיישן בסלון האווירי בפאריס 2019

CEVA נכנסת לתחום זיהוי המחוות באמצעות תוכנת היתוך חיישנים

פורסם בתאריך דצמבר 24, 2019דצמבר 24, 2019 ע"י Techtime

חברת CEVA מהרצליה הכריזה על גירסה חדשה של תוכנת היתוך החיישנים של חברת Hillcrest Labs האמריקאית שהיא רכשה בחודש יולי 2019. החברה החלה את דרכה לפני כ-20 שנה בפיתוח תוכנת MotionEngine לניהול השלט בטלוויזיה על-בסיס ניתוח תנועות המשתמש. בהמשך, היא הרחיבה את יכולות MotionEngine והפכה אותה לפלטפורמת היתוך מידע המגיע מחיישני התנועה והתאוצה. הגרסה החדשה של התוכנה, MotionEngine Air, היא מערכת שלמה לבקרת מכשירים באמצעות זיהוי מחוות, המבוססת על ניתוח חיישני התנועה והתאוצה.

היא מיועדת לשימוש במערכות צרכניות כמו אבזרים ניידים, אבזרים נלווים במחשבים אישיים, טלוויזיות חכמות, ממירים, מערכות מציאות מדומה ורבודה (AR/VR) ועוד. חברת סיוה כבר פנתה למספר יצרנים ומתכננת לשווק אותה בקרב יצרני רובוטים, מחשבים, סמארטפונים, מערכות מציאות מדומה ועוד. התוכנה מיועדת לעבוד במערכות הכוללות בעיקר תקשורת Bluetooth Low Energy וחיישני תאוצה מבוססי MEMS. ניתן לקבל אותה בגרסה מלאה הכוללת היתוך מידע מהג'ירוסקופ ומחיישני התאוצה, או בגרסה מצומצמת יותר הכוללת רק את חיישני התאוצה.

גומחה ייחודית בשוק זיהוי המחוות

התוכנה תואמת לפלטפורמות העיבוד המשובץ Arm Cortex-M ו-RISC-V ולמעבדי ה-DSP של סיוה: CEVA-BX ו-CEVA-TeakLite. אחת מהלקוחות הגדולים של CEVA בתחום הזה היא חברת LG אשר חתמה על הסכם לשלוש שנים לרכישת התוכנה, על-מנת להתקין אותה בשלט החכם Magic Remote אשר מנהל את מכשירי הטלוויזיה החדשים שלה, LG OLED, Super UHD ו-UHD 4K Smart TV. הוא גם משמש כקונסולת משחקים שניתן להשתעשע בהם מול מסך הטלוויזיה.

התוכנה ממקמת את סיוה בגומחה מוגדרת של שוק זיהוי המחוות התלת-מימדי: החלק הארי של השוק נישלט בידי חברות המספקות חיישנים יקרים, דוגמת מצלמות תלת-מימד ושבבי מכ"ם, המזהים תנועה במרחב ומתרגמים אותה למחוות. התחום הזה נמצא בצמיחה מהירה מאוד. להערכת חברת Market Report Gazette הוא צומח בקצב שנתי של כ-29% ויגיע בשנת 2029 להיקף של כ-19 מיליארד דולר. סיוה פועלת במגזר קטן של השוק – הפקת מידע יחסי מתוך מערכות שכבר קיימים בהן חיישני תנועה ותאוצה. היכולות שלהם מוגבלות בהרבה בהשוואה לחיישנים היקרים – אולם פער המחירים הוא עצום.

אלא שעבור ספקית IP כמו סיוה, הגודל הסופי של השוק הוא פחות חשוב: בניגוד לרוב לקוחותיה בתחום הקניין הרוחני של שבבים (IP), הלקוחות בתחום היתוך החיישנים הן יצרניות המערכות עצמן, ולא ספקי משנה שלהן. הדבר מתבטא בכך שהתמלוגים שהחברה מקבלת גבוהים לעתים פי עשרה בהשוואה לעסקאות IP מתחום השבבים.

IMI הקימה בפיליפינים קו-ייצור ייעודי עבור OTI

פורסם בתאריך דצמבר 24, 2019דצמבר 25, 2019 ע"י Techtime

חברת On Track Innovations מראש פינה, המפתחת מערכות תשלום אלקטרוניות מבוססות תקשורת אלחוטית קצרת טווח, השלימה את מעבר קווי הייצור שלה מסין לפיליפינים. במסגרת המהלך היא בחרה בקבלנית שירותי הייצור הפיליפינית Integrated Micro-Electronics כספקית הבלעדית שלה. IMI מבצעת עבורה את הייצור ואת ניהול שרשרת האספקה: רכש חומרים, ייצור, הרכבה, בדיקות ובחלק מהמקרים גם משלוח ישירות ללקוח.

כעת נודע שבמסגרת ההסכם, הקימה IMI קו ייצור ייעודי עבור המוצרים של OTI בהשקעה של כמיליון דולר. בין המערכות שחברת IMI רכשה עבור קו הייצור של OTI: מדפסת חומרי הלחמה Panasonic SPG, מכונת השמות Panasonic NPM WX המגיעה לקצב השמות של עד 7,800 רכיבים בשעה, תנור הלחמות Reflow של חברת Heller, ומערכת בדיקה אופטית אוטומטית (AOI).

הקו החדש ייכנס לייצור בינואר 2020

סמנכ"ל התיפעול של החברה, שגיא נטף, סיפר ל-Techtime שקו הייצור החדש צפוי להתחיל בייצור סדרתי כבר בחודש ינואר 2020. נטף: "קו הייצור כולל מכונות SMT בקיבולת גבוהה עם יכולת השמה של רכיבים קטנים מאוד ברמת 0402 ו-0201. הדרישה שלנו היתה לקבל קו המוקדש לייצור שלנו כדי שנוכל לבצע הסמכה של הקו ושל העובדים, להגן על הקניין הרוחני שלנו ולהגדיל את קיבולת הייצור בהתאם לצורך. בשנה האחרונה ביצענו את ההדרכות וההסמכה, וכעת אנחנו מוכנים להתחיל בייצור".

חברת OTI מספקת מערכות אוטומטיות לתשלום לא מזומן, המיושמות בעיקר בתחנות דלק, רשתות מזון, קיוסקים, מכונות ממכר אוטומטיות וכן ובעמדות כירטוס של מערכות הסעת המונים. המערכות מבוססות על פרוטוקול תקשורת בטווח אפס (NFC), המאפשר לזהות באופן אלקטרוני את כרטיס התשלום ולבצע מיידית את העסקה.

מנכ"ל חדש, הון חדש ומשרדים חדשים

החברה מראש פינה מעסיקה כ-130 עובדים ונמצאת בתקופה מאתגרת: ברבעון השלישי של 2019 היא דיווחה על מכירות של 3.9 מיליון דולר, שהן ירידה של 36% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2018 (6.1 מיליון דולר). במקביל, היא מייצרת בכמות גדולה, ובתשעת החודשים הראשונים של 2019 היא מכרה יותר מ-20,000 מערכות תשלום, מהן כ-8,000 לשוק הרוסי וכ-1,000 לשוק היפני.

על הרקע הזה החברה מבצעת שינויים נוספים, בתחילת החודש היא מינתה מנכ"ל חדש, יהודה הולצמן, שהגיע לחברה מ-Britanica Knowledge Systems. הולצמן הוא יזם בעל נסיון: ב-1998 הקים את חברת MobileAccess, שפיתחה תחנות בסיס אלחוטיות ונמכרה ב-2011 לחברת Corning בסכום הנאמד ב-150-200 מיליון דולר. ב-2012 היה שותף בהקמת ExploreGate וב-2016 היה שותף בהקמת וניהל את Mobilogy שנמכרה ב-2018 לחברת ההשקעות האמריקאית ESW.

מהלך נוסף הוא שינוי מיקום: בשבועות הקרובים יושלם המעבר של החברה מראש פינה ליקנעם, אל מבנה סמוך לחברת מלאנוקס שהחברה החכירה לתקופה של 10 שנים. המעבר אינו מלא, וכמה עשרות עובדים מצוות הפיתוח ימשיכו לעבוד בראש פינה. כדי לממן את כל המהלכים האלה היא השלימה היום (ג') גיוס הון בהיקף של 2.5 מיליון דולר באמצעות הנפקה פרטית לחלק מהמשקיעים המיוצגים בדירקטוריון. "זו הבעת אמון בחברה", אמר הולצמן. "אנחנו נשתמש בהון הזה כדי לממן את צמיחתה".

אנבידיה הכריזה על מעבד הבינה המלאכותית החדש Orin

פורסם בתאריך דצמבר 23, 2019דצמבר 23, 2019 ע"י Techtime

חברת אנבידיה (Nvidia) הכריזה על שבב עיבוד (SoC) חדש בשם Orin המיועד להריץ מערכות בינה מלאכותית של כלי-רכב אוטונומיים ורובוטים. הרכיב החדש פותח במשך ארבע השנים האחרונמות והוא כולל 17 מיליארד טרנזסיסטורים המאפשרים לו לבצע עד 200 טריליון פקודות בשנייה – פי שבעה יותר מאשר שבב Xavier הנוכחי של החברה.

הרכיב החדש כולל מעבדי GPU מהדור החדש של אנבידיה, 12 ליבות Arm Hercules CPU ומעגלי האצה ייעודים ללימוד עומק ולראיית מכונה. אנבידיה מסרה שפלטפורמת המיחשוב המבוססת על השבב, DRIVE AGX Orin, ניתנת לתיכנות באמצעות מערכת ההפעלה CUDA וספריות TensorRT. היא תצא לשוק במספר קונפיגורציות שונות, כדי שתוכל להתאים לאופציות שונות הנדרשות על-ידי יצרניות הרכב. מההודעה עולה שהמערכות יהיו זמינות בשוק בשנת 2022.

בכנס ה-GPU של החברה שהתקיים בשבוע שעבר בסין, אמר מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שהמעבד החדש יריץ מערכות בינה מלאכותית העומדות בתקני ISO 26262 ASIL-D. אומנם החברה לא מסרה פרטים נוספים על המעבד ולא על תהליך הייצור, אולם ככל הנראה הוא ייוצר בתהליכים מתקדמים מאוד. הדבר נדרש עקב המספר הגדול של טרנזיסטורים בשבב, ונרמז לאור העובדה שמעבדי הרקולס של חברת ARM, מיועדים לייצור בתהליכים של 5 ננומטר ו-7 ננומטר.

הסכם שיתוף הפעולה בין אורביט ו-Inmarsat הפך להזמנות

פורסם בתאריך דצמבר 23, 2019דצמבר 23, 2019 ע"י Techtime

חברת אורביט מנתניה (Orbit Communication Systems) וזרוע התקשורת הממשלתית של חברת אינמרסאט (Inmarsat Government) דיווחו בסוף השבוע על הזמנה ראשונית מתוך הזמנה גדולה מאוד של מסופי תקשורת לווייניים רב-משימתיים מדגם 46WGX, שאורביט תספק לאינמרסאט. מדובר במסופי תקשורת לווייניים לפס תדרי Ka צבאי הכוללים אנטנה בקוטר של 46 ס"מ ומיועדים לספק תקשורת גלובלית בין המפקדות לבין מערכות מוטסות לא מאויישות הנמצאות בכל מקום בעולם.

המערכות עברו התאמה מיוחדת למערך לווייני Global Xpress של אינמרסאט (בתמונה למעלה), שזהו מערך לוויינים הנמצא בהקמה מאז שנת 2015, כדי לספק שירותי תקשורת ניידת גלובליים בפרס רחב. כיום הרשת כוללת חמישה לוויינים גדולים המספקים שירותי תקשורת באמצעות יכולות לשרת כמה אלפי ערוצים בו זמנית באמצעות עיצוב אלומה (Beamforming). בכוונת החברה להמשיך בהגדלת הרשת, ולשגר עוד 6 לוויינים עד לשנת 2023.

חברת Inmarsat Government מספקת שירותי תקשורת לוויינית לממשלות, בעיקר לממשלת ארצות הברית ולצבא האמריקאי. בחודש מרץ 2019 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בינה לבין חברת אורביט, שלפיו השירות החדש שהחברה תספק לצבא האמריקאי, SATCOM as a Service, יתבסס על מסופי התקשורת של אורביט. השירות מספק תקשורת גם בפס Ka צבאי וגם בפס Ka מסחרי. אורביט תספק את המסופים בתצורה של מערכת שלמה, הכוללת אנטנה, מודמים, מכניקה, המעגלים האלקטרוניים ותוכנה.

הייצור יתבצע בארה"ב

המסופים שהוזמנו מאורביט ייוצרו במתקן ייצור של אורביט בארצות הברית. בעקבות ההסכם, קיבלה אורביט הזמנה בהיקף של 2.3 מיליון דולר בחודש אפריל 2019, לאספקת מסופים מוטסים במהלך 2020. בשבוע שעבר החברה דיווחה על הזמנה נוספת, "הדורשת ייצור סדרתי", אולם לא ציינה מהו היקף ההזמנה. מסופי 46WGX שוקלים 13.6 ק"ג ומיועדים להתקנה במטוסים גדולים, מסוקים ומל"טים, ופועלים בטווחי התדר 19.2GHz-21.2GHz ו-29.0GHz-31.0GHz.

"העבודה המשותפת שלנו הבטיחה פיתוח מהיר של מסופי MPT 46WGX", אמר מנהל הטכנולוגיות הראשי של Inmarsat Government, סטיב גיז'ינסקי. "אנחנו מצפים להתחיל לפעול באמצעות המסוף הזה כדי להרחיב את פתרונות הקישוריות שאנחנו מספקים למשתמשים ממשלתיים מוטסים". הידיעה העלתה קלות את מחיר המניה של אורביט בבורסת תל-אביב לכ-830 אגורות, והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-155.5 מיליון שקל. יחד עם זאת, היא עדיין רחוקה מהשיא של 1,200 אגורות מחודש מאי 2019.

בלעדי: אינטל תפתח בישראל כרטיסי-רשת חכמים

פורסם בתאריך דצמבר 22, 2019ינואר 2, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס Stratix 10 DX של אינטל, המיועד לתמוך בהסטת עומסים מה-CPU במרכזי נתונים

חברת אינטל העולמית (Intel) מקימה קבוצת פיתוח חדשה בישראל במסגרת קבוצת מרכזי הנתונים (Data Center Group), אשר תתמקד בפיתוח כרטיסי רשת חכמים (SmartNIC) עבור מרכזי נתונים ותשתיות ענן. כך נודע ל-Techtime. הקבוצה פועלת ממרכזי הפיתוח של אינטל בחיפה ובירושלים ונמצאת עדיין בשלבי הקמה. המוצרים של הקבוצה החדשה צפויים להתחרות בחלק מהמוצרים של Silicom ושל חברת מלאנוקס (Mellanox), שאינטל כנראה ניסתה לרכוש אותה אולם הפסידה בתחרות מול חברת אנבידיה.

כרטיסי רשת (Network Interface Card) הינם כרטיסי PCIe המתחברים אל השרת או מערך האיחסון, ומאפשרים להם להתחבר אל רשת האיתרנט (Ethernet) של מרכז הנתונים. כרטיסי רשת חכמים הינם מתאמים שבנוסף לכך, גם מסיטים חלק מהעומסים מה-CPU של השרת. באמצעות מעבד המצוי בכרטיס, ה-SmartNIC נוטל על עצמו ביצוע פעולות נוספות כמו הצפנה ופיענוח, עיבוד פרוטוקולי TCP/IP ו-HTTP, מתן שירותי firewall וכדומה.

הארכיטקטורות המובילות: ASIC, FPGA ו-SoC

בדרך-כלל חברות מיישמות כיום כרטיסי רשת חכמים באמצעות שלוש ארכיטקטורות שונות: ASIC, FPGA או System-on-a-Chip. כרטיס מבוסס ASIC (שבב ייעודי) מספק את הביצועים הטובים ביותר למחיר והוא קל לתיכנות, אולם הגמישות שלו מוגבלת לפונקציות שהוטמעו בו מראש בשלב התכנון. כרטיס מתאם מבוסס FPGA יכול לתמוך כמעט בכל פונקציה נדרשת, אולם הוא יקר יותר ודורש תיכנות מורכב הלוקח זמן רב יחסית.

כרטיסי רשת חכמים מבוססי SoC כוללים שבב ליבה שבתוכו מוטמעים גם NIC וגם CPU. הם נחשבים לאופציה הטובה ביותר: מחיר טוב ביחס לביצועים, גמישות בביצועים ותכנות קל. מנגד, קשה בהרבה לפתח אותם. עדיין לא ברור באיזה סוג של כרטיסים חכמים יתמקד הצוות הישראלי. אולם לאחרונה פירסמה אינטל הצעת עבודה לארכיטקט ראשי עבור פרוייקט פיתוח כרטיסי SmartNIC שבה מוגדר תפקידו, בין השאר כ"הגדרת, שילוב ויישום מעבד בתוך רכיבי SoC". בנוסף, הוא נדרש להיות בעל מומחיות גבוהה בארכיטקטורת מעבדי אינטל או מעבדי ARM.

מנגד, לאחר שרכשה את חברת אלטרה בדצמבר 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר, אינטל גם מחזיקה בטכנולוגיית FPGA מהמתקדמות ביותר בשוק במסגרת קבוצת Programmable Solutions Group. מכאן, שסביר להניח שהיא לא תזניח את השוק של כרטיסי רשת מבוססי FPGA. דובר אינטל אישר את הידיעה על הקמת קבוצת הפיתוח החדשה בישראל.

בשורה חשובה לסיליקום ומלאנוקס

הקמת הקבוצה באינטל נעשית במקביל להתקדמות במכירת מלאנוקס לאנבידיה (Nvidia). חברת מלאנוקס היא אחת מהחברות המובילות בעולם באספקת כרטיסי SmartNIC לתשתיות ענן ומרכזי נתונים, ומספקת את שלושת האופציות (כרטיסים מבוססי ASIC, מבוססי FPGA ומבוססי SoC). בחודש מרץ 2019 נחתמה עיסקת מכירת מלאנוקס לאנבידיה תמורת 6.9 מיליארד דולר.

במהלך החודשים שקדמו לעיסקה התפרסמו ידיעות רבות (שלא אושרו ולא הוכחשו) שלפיהן גם אינטל השתתפה בתחרות המחירים שהתנהלה מסביב למכירת מלאנוקס. בסוף השבוע קיבלה אנבידיה את אישור האיחוד האירופי לביצוע העיסקה. חברת סיליקום מכפר סבא היא שותפה אסטרטגית של קבוצת הרכיבים המיתכנתים של אינטל, ומפתחת כבר היום כרטיסי רשת חכמים המבוססים על פלטפורמות ה-FPGA של אינטל.

בשורה התחתונה, נראה שישראל הופכת לשדה קרב שבו אינטל, סיליקום ומלאנוקס/אנבידיה יתחרו על שוק מתאמי הרשת החכמים עבור תשתיות ענן ומרכזי הנתונים של הדור הבא.

IEEE יגדיר תקן לקבלת ההחלטות ברכב אוטונומי

פורסם בתאריך דצמבר 22, 2019דצמבר 22, 2019 ע"י Techtime

ארגון IEEE העולמי מתחיל בעבודות ההכנה של תקן חדש להגדרת תהליך קבלת ההחלטות של כלי-רכב אוטונומיים. התקן החדש ייקרא IEEE P2848. הוא יגדיר מודל מבוסס חוקים (Rules-based Modelling) סטנדרטי, אשר מתאר בצורה פורמלית את תהליך קבלת ההחלטות ברכב אוטונומי להשגת נהיגה בטוחה. התקן יפאשר ליצרנים ולרגולטורים להתבסס על הגדרה משותפת של נהיגה אוטונומית, ויאפשר בדיקה מהירה של עמידת מערכות בדרישות התקן.

המפגש הראשון של קבוצת העבודה החדשה (IEEE 2846 WG) יתקיים ב-30-31 בינואר 2020 במשרדי אינטל בסן-חוזה, קליפורניה. הקבוצה הזמינה חברות מכל העולם להצטרף לתהליך ההגדרה. התקן יגדיר מודל מתימטי מבוסס חוקים המתאר את תהליך קבלת ההחלטות ברכב אוטונומי. הרעיון של מודל מבוסס חוקים אינו חדש, אולם בשנים האחרונות הוא מקבל תאוצה ככלי לתיאור ההתנהגות של מערכות מרובות סוכנים (Multi Agents) מורכבות.

בהן למשל, מודלים של תקשורת בין תאים חיים והתנהגות של מולקולות ביולוגיות. אלה מערכות שבהן סימולציה מתימטית רגילה דורשת עבודת עיבוד גדולה מאוד וכמעט בלתי אפשרית למימוש. מנגד, מידול מבוסס חוקים (או כללים) מאפשר לייצר מערכות בעלות התנהגות מורכבת מאוד על בסיס מספר מצומצם יחסית של חוקים פשוטים. לכן אלה מערכות שנוח יותר לאפיין ולבדוק.

התקן יעניק כלים להתאמה לכל מדינה

המודל שיוגדר בתקן P2848 יתאר את פעולות תכנון הנתיב וקבלת ההחלטות בכלי רכב אוטונומיים ברמת SAE Level 3-5. המודל מאפשר אימות פורמלי, אדישות לטכנולוגיה הספציפית שכל יצרן משתמש בה, ושימוש בפרמטרים כמותיים המאפשרים להתאים אותו לדרישות משתנות של הרגולטור בכל מדינה. התקן יגדיר גם את שיטות הבדיקה ואת הכלים שבהם צריך לאמת את עמידת המערכת בדרישות. ראוי לציין שהוא אינו מתייחס למערכות ולאלגוריתמים הפנימיים של כל סוכן (כלי-רכב), כמו למשל, כיצד מערכת הניווט מיישמת לוגיקה, או כיצד פועלים חיישני ההתמצאות, אלא לאופן התנהגות הסוכן בכביש.

ההגדרה של מובילאיי ל"נהיגה זהירה"

התשתית הראשונית להגדרת התקן תתבסס על תפיסת Responsibility Sensitive Safety שפותחה על-ידי חברת מובילאיי (Mobileye). מדובר בתהליך מבוסס חוקים שבאמצעותו הרכב האוטונומי מקבל החלטות בתנאים מורכבים. במיוחד, התהליך מתמקד בתחום המעורפל שבו המחוקק דורש מהנהג האנושי "לנהוג בזהירות". מערכת RSS של מובילאיי מגדירה באמצעות סדרת כללים מתימטיים מהי "התנהגות זהירה". חברת מובילאיי תתרום לקבוצת העבודה את את אלגוריתם RSS.

יו"ר קבוצת העבודה הוא ג'ק וויסט (בתמונה למעלה), המשמש כיום כסגן נשיא מובילאיי לתחום התקינה ברכב אוטונומי. לדבריו, "התקן החדש יתקן כלי יעיל שיאפשר לענות על השאלה מהי המשמעות של זהירה זהירה בכלי רכב אוטונומי".

הקבוצה פתוחה בפני מצטרפים חדשים. למידע נוסף: IEEE 2846 WG

אלביט נכנסת לתחום הצומח של ננו-לוויינים

פורסם בתאריך דצמבר 19, 2019דצמבר 31, 2019 ע"י Techtime

חברת אלביט מערכות (Elbit) דיווחה אתמול בערב (ד') על שיגור מוצלח של ננו-לוויין התקשורת NANOVA שאותו היא פיתחה ביחד עם חברה אמריקאית במסגרת פרוייקט שקיבל מימון מקרן בירד. הלוויין אמור להיות מרכיב במערך (קונסטלציה) של ננו-לוויינים אשר יספק שירותי תקשורת מסחריים. השיגור בוצע ממרכז החלל Satish Dhawan בדרום הודו על-גבי המשגר ההודי PSLV, וכעבור 18 דקות הלוויין נישלח למסלול הקפה סביב כדור הארץ בגובה של 580 ק"מ.

הלוויין NANOVA הוא לוויין 3U, כלומר הוא בנוי משלוש יחידות של הפלטפורמה הסטנדרטית CubeSat, השוקלת 5 ק"ג כל אחת. הלוויין הוא בגודל של 10 על 10 על 30 ס"מ, וכולל מטעד תקשורת בתדרי UHF – Ultra High Frequency לתקשורת ישירה בין הלוויין ובין נקודת קצה ברשת להעברת קול, טקסט ונתונים. מנהל חטיבת התעופה באלביט, יורם שמואלי, אמר שהשיגור מהווה השקה של פעילות החברה בתחום הננו-לוויינים.

שמואלי: "אנחנו מתכננים להמשיך ולהשקיע בתחום הצומח הזה, אשר מרחיב את יכולות החישה שלנו ואת היישומים הפוטנציאליים". מערך הלוויינים שאלביט מפתחת מיועד לספק שירותי תקשורת באזורים שאין בהם כיסוי של לווייני תקשורת, וליישומים דוגמת פעולות חיפוש והצלה, הקמת תשתית תקשורת מהירה בזמני חירום, ניהול ציי רכב, מעקב אחר מערכות לוגיסטיות ותקשורת ישירה מכונה למכונה (Machine to Machine).

שתי חברות ישראליות שהמציאו קונספט חדש

בכוונת אלביט לספק את השירות מקצה לקצה: כלומר פיתוח, שיגור המערך ומתן ממשקי המשתמש בידי הלקוחות. מדובר בקונספט שפותח לראשונה על-ידי חברת Sky and Space Global (או SAS), הישראלית אשר נסחרת בבורסה של אוסטרליה. SAS פיתחה ננו-לווייני תקשורת במטרה לשגר לחלל מערך כולל של 200 ננו-לוויינים, ככל הנראה במהלך 2020. הרעיון של החברה הוא שתשתית המבוססת על כמה מאות ננו-לוויינים זולים ומנמיכי טוס, יכולה לספק תקשורת צרת סרט למשתמשים רבים בעולם השלישי, לשוק התחבורה (מטוסים וספינות) וללקוחות באזורים מרוחקים.

גם חברת NSLCOMM מקריית שדה התעופה פעילה בתחום הזה: ביוני 2019 היא שיגרה לחלל את הלוויין הראשון מתוצרתה, NSLSat-1 המקיף את כדור הארץ בגובה של 580 ק"מ ומספק ישרותי תקשורת על בסיס טכנולוגיית אנטנה נפרסתת מהפכנית. כיום היא נמצאת בשלבי היערכות לגיוס הון שיאפשר לה לשגר מערך של 120-150 ננו-לוויייני תקשורת עד לשנת 2023, אשר יספקו שירותי תקשורת בפס רחב מסביב לעולם.

התעשייה האווירית (IAI) פעילה בתחום הננו-לוויינים זמן רב. היא השתתפה בפעילות הפיתוח של עמותת INSA (ממנה יצאו מייסדי SAS ו-NSLCOMM), אשר היתה הגוף הראשון בארץ שפיתח לוויין מבוסס CubeSat. חלק מהידע שניצבר בעמותה הועבר לידי SpaceIL וסייע בפיתוח נחתת הירח "בראשית". בהמשך, מילאה התעשייה האווירית תפקיד מרכזי בפיתוח ובבניית "בראשית".

בסוף 2018 התפרסמו באתרים מקצועיים ידיעות שלא קיבלו אישור, שלפיהן התעשייה האווירית מפתחת מערך של ננו-לוויינים במשקל 5-8 ק"ג עבור משרד הביטחון, כדי לאתר שיגור של טילים ורקטות.

הבינה המלאכותית דוחפת את שוק ה-ASIC לצמיחה של 8.6%

פורסם בתאריך דצמבר 18, 2019דצמבר 18, 2019 ע"י Techtime

שוק הרכיבים הייעודיים (Application Specific IC – ASIC) ייהנה ממגמת הצמיחה בשוק רכיבי הבינה המלאכותית, וצפוי לצמוח בקצב שנתי של 8.6% ולהגיע להיקף של כ-28 מיליארד דולר, בהשוואה להקיף מכירות של כ-14.9 מיליארד דולר בשנת 2018. כך מעריכה חברת Allied Market Research בסקר שוק שפורסם לפני כשבוע. החברה סבורה שהצמיחה היתה יכולה להיות גדולה יותר, אולם היא נבלמת עקב מחסור בכוח אדם מקצועי הדרוש לתכנון רכיבי ASIC חדשים.

מגזר semi-custom ASIC שבו הטרנזיסטורים מוכנים מראש והייצור נעשה באמצעות התאמת שכבות מגעים בלבד ביניהם, היתה אחראית לכשתי-חמישיות מהמכירות בשנת 2018. הקטגוריה הזאת כוללת גם את טכנולוגיות Structured ASIC, שבהן הרכיב כולל מודולי IP ותאים לוגיים מוכנים מראש, והלקוח מפתח רק את המסיכות האחראיות לקישוריות ביניהם. היא נחשבת לתחום ביניים בין ASIC טהור לבין רכיב מיתכנת מסוג FPGA.

בסך הכל, מכירות ה-semi-custom ASIC צפויות לצמוח בחמש השנים הבאות בקצב שנתי של כ-12%, הודות לאימוץ נרחב שלה בייצור מעבדי אותות, רכיבים המבצעים פעולות עיבוד כלליות ויישומי זמן אמת. מעניין לציין שהחברה מתייחסת אל שוק ה-FPGA (רכיבים מיתכנתים) כאל חלק בלתי נפרד משוק ה-ASIC ומכנה אותו בשם programmable ASIC.

בחלוקה לפי יישומים, מערכות עיבוד נתונים תפסו כרבע משוק ה-ASIC העולמי בשנת 2018, בזכות האימוץ הגובר של רכיבי ASIC לביצוע יישומים במרכזי נתונים , במערכות ובמתגי תקשורת, בתחנות בסיס סלולריות ובמערכות אלחוטיות מסוגים שונים. אולם במבט לעתיד, שוק מוצרי הצריכה צפוי להיות השוק בעל הצמיחה המהירה ביותר, של 13.2% בשנה. זאת בעקבות החדירה הגוברת של רכיבי ASIC למוצרי צריכה כמו טלוויזיות, מצלמות דיגיטליות, קונסולות משחקים ואפילו מכשירי סמארטפון.

אנליסט חברת ABI Research, ליאן ג'יי סו, מעריך שאחד ממנועי הצמיחה החדשים של שוק ה-ASIC, הוא האימוץ של בינה מלאכותית בתשתיות ענן, אשר שולח את חברות הענן לפתח רכיבי ASIC לצורך ייעול תהליכי ההסקות והתאמת רכיבים לפעולות ייעודיות. "חברות הענן הגדולות גילו שפיתוח עצמי של שבבי AI מעניק להן שילוב טוב יותר של חומרה ותוכנה ויכולת להתאים את השבבים אל סוגים שונים של רשתות בינה מלאכותית.

"חברת גוגל החלה את המהלך הזה בשנת 2017, וכיום חברות רבות הולכות בעקבותיה. באידו פיתחה את שבבי Kunlun, אמזון פיתחה את שבבי Inferentia התומכים בענן של AWS, וחברת וואווי פיתחה שבבי הסקות ב-2018 וכעת היא מפתחת שבבי אימון". לצד המהלך הזה, צריך להזכיר את החשיבות הגוברת של שבבי הסקות שיותקנו במערכות קצה, כמו במצלמות חכמות של העיר החכמה, ובציוד ניטור תעשייתי במסגרת המפעל הממוחשב.

בלעדי ל-Techtime: אינטל בונה קהילת מפתחי מודולים ל-FPGA

פורסם בתאריך דצמבר 18, 2019דצמבר 31, 2019 ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) גיבשה אסטרטגיה חדשה לפיתוח רכיבים מיתכנתים מסוג FPGA, שנועדה לספק פתרונות ייעודיים התפורים ליישומים נפרדים ולשווקים אנכיים. האסטרטגיה מבוססת על בניית מערך של שותפים המפתחים ומייצרים שבבים נלווים, ועל פיתוח טכנולוגיות המאפשרות לשלב את המודולים האלה בתוך רכיב יחיד, לצד שבב ה-FPGA. בראיון בלעדי ל-Techtime, סיפר סגן נשיא לאסטרטגיה וחדשנות בקבוצת Programmable Solutions Group של אינטל, וינסנט יו (בתמונה למעלה), שהמטרה היא "לספק רכיבים מיתכנתים המותאמים לכל יישום במתכונת של Application Specific FPGA".

הדברים האלה מספקים מענה לשאלה שהציקה לתעשייה שנים רבות: מדוע אינטל רכשה את יצרנית רכיבי ה-FPGA אלטרה בשנת 2015 תמורת סכום עצום של 16.7 מיליארד דולר. לדברי יו, הרעיון של אינטל הוא שטכנולוגיות הייצור שלה יכולות לתת תנופה גדולה מאוד לשוק ה-FPGA. יו: "אסטרטגיית ה-FPGA הייעודי מבוססת כולה על בניית מודל עסקי מסביב לטכנולוגיות הייצור הבלעדיות של אינטל". הרכיבים החדשים ייוצרו במתכונת שבה מספר שבבים נפרדים ארוזים במארז משותף של רכיב יחיד (Advanced Packaging Technologies), המוכר גם בכינוי 3D SiP.

השותפים יפתחו מודולים, אינטל תשלב אותם בשבב

"אנחנו רואים שיש יתרון לספק פתרון מותאים לכל שוק בנפרד. בנינו ספריה של מודולים שונים שניתן להתקין לצד ליבת ה-FPGA. כעת אנחנו עובדים עם קבוצה של שותפים עיסקיים וטכנולוגיים המפתחים מודולים שלהם שניתן יהיה לשלב בתוך הרכיבים כדי לייצר פתרון מותאם לכל צורך". השותפים יפתחו מודולים לצרכים שונים ובטכנולוגיות ייצור שונות, שניתן יהיה לחבר אותן אל ליבת ה-FPGA באמצעות טכנולוגיית EMIB המקשרת אריחי סיליקון שונים בתוך המארז (Embedded Multi-die Interconnect Bridge), ובאמצעות ערוץ התקשורת הפנימי המהיר AIB – Advanced Interface Bus.

חתך לרוחב SoC מרובה-מודולים המבוסס על קישוריות EMIB

המארז מייצר מודל עסקי חדש

שתי הטכנולוגיות פותחו במקור עבור התקשורת בתוך השבב בין רכיבי CPU לבין זכרונות צמודים, וכעת הן משמשות לבניית מודל עסקי חדש עבור קבוצת הרכיבים המיתכנתים (PSG). הגישה הזו מאפשרת כבר היום לייצר רכיבים בעלי פונקציות שונות בהתאם לצרכים ייעודיים, כאשר לצד ליבת ה-FPGA ניתן להתקין מעגלי ASIC, CPU, שבבי זכרון, מעגלים אנלוגיים וכדומה. בנוסף, ניתן יהיה לשלב ברכיב תהליכי ייצור שונים: לצד ליבת ה-FPGA המיוצרת היום בתהליכים של 10 ננומטר ו-14 ננומטר, השותפים העסקיים יוכלו להוסיף מעגלים ייעודיים בתהליכים כמו 14, 20, 28 ו-40 ננומטר.

כיום אינטל מפתחת טכנולוגיית 3D משופרת אשר תשולב ברכיבי משפחת Agilex FPGA שהוכרזה לאחרונה: התקנת אריחי סיליקון אחד על גבי השני (שתי קומות). אינטל מספקת לשותפים גישה חינם אל טכנולוגיות הייצור האלה כדי לעודד אותם לפתח מודולים, אולם הייצור עצמו יישאר באינטל: "השילוב של כל המודולים בשבב ייעשה אצלנו, מכיוון שטכנולוגיית EMIB עבור מארזי SiP היא טכנולוגיה ייחודית שלנו, ואנחנו לא מוציאים אותה החוצה".

מנועי הצמיחה של קבוצת PSG

כלומר, האסטרטגיה החדשה תחזק את הפעילות של אינטל בתחום שירותי הייצור (Foundry). "אנחנו עובדים קרוב מאוד לקבוצת ה-ASIC של אינטל והטכנולוגיות החדשות יאפשרו להחליף בקלות את ה-FPGA בטכנולוגיית Stuctured ASIC, המקילה על ייצור ASIC, ולהביא עסקאות ייצור לאינטל". כיום מדובר בקבוצה קטנה יחסית במונחים של אינטל: היא מעסיקה קרוב ל-4,000 עובדים ומכירותיה ב-2018 הסתכמו בכ-2 מיליארד דולר.

מה יהיו מנועי הצמיחה המרכזיים שלכם?

יו: "השווקים המרכזיים שלנו הם התקשורת, חישוב בקצות הרשת (Edge Computing), מרכזי נתונים ושוק התעופה והביטחון. הדור החמישי יהיה חשוב, מכיוון שהוא ממוקד בעיקר בתקשורת מכונה למכונה ומייצר שינוי בשוק התקשורת, וכאשר שוק נמצא בתהליכי שינוי, מכירות ה-FPGA צומחות. שוק חישובי הקצה צפוי לצמוח מכיוון שרכיבי FPGA יעילים מאוד בעיבוד מידע ויזואלי.

"לרכיבי FPGA יש חשיבות רבה בתחומים כמו מכ"ם ולוחמה אלקטרונית. תחומים אלה נמצאים בתהליך שינוי בין השאר בגלל הצורך להתגונן בפני רחפנים וכלים רובוטיים. שוק ה-FPGA הביטחוני יגיע בתוך שנתיים להיקף של כמיליארד דולר בשנה בארצות הברית לבדה, וזה מבלי להתייחס לשאר העולם.

"שוק מרכזי נוסף הוא מרכזי נתונים וענן, שבו אנחנו צופים צמיחה בתחום של מתאמי תקשורת חכמים (Smart NIC), מכיוון שה-FPGA יעיל מאוד בהחלפת פונקציות העיבוד בהתאם לצורך, ובפיתוח מאיצים עבור רשתות NFV שבהן ה-FPGA מסיט עומסים מה-CPU ונכנס לפעולה כאשר יש צורך להאיץ את הביצוע של פעולות מוגדרות".

וינסנט יו ביקר בישראל בשבוע שעבר כדי להשתתף בסמינר מקצועי שנערך בקרית שדה התעופה בשותפות עם חברת איסטרוניקס.

יואב זייף מונה למנכ"ל סטרטסיס במקומו של אלחנן יגלום

פורסם בתאריך דצמבר 17, 2019ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יואב זייף. צילום: סטרטסיס

חברת סטרטסיס הישראלית-אמריקאית (Stratasys) ממנה את יואב זייף לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של אלחנן יגלום. זייף ייכנס לתפקיד ב-18 בפברואר 2020. היו"ר והמנכ"ל הנוכחי, יגלום, ימשיך לשמש כיו"ר החברה. זייף מגיע לסטרטסיס מחברת נטפים, שבה הוא שימש כמנהל החברה הבת בארה"ב ומנהל מוצרים ושיווק של החברה הגלובלית בשנים 2013-2018. לפני-כן שימש כסגן נשיא בכיר למוצרים ושיווק במחברת מכתשים (כיום אדמה). בשנה וחצי האחרונות הוא שימש כשותף במשרד הניו-יורקי של חברת הייעוץ הכלכלי מקינזי.

המינוי מביא קץ לתקופת המתנה ארוכה שבמהלכה החברה חיפשה מנכ"ל קבוע, בשעה שבחיי היומיום היא מתפקדת ללא מנכ"ל קבוע, כאשר היו"ר אלחנן יגלום משמש גם כמנכ"ל הזמני של החברה. יגלום הוא כיום העובד בעל האחזקה הגבוהה ביותר בסטרטסיס ומחזיק בכ-4.5% ממניותיה. סטרטסיס פועלת במתכונת של חברה דו-לאומית עם הנהלה ברחובות והנהלה נוספת במיניאפוליס, ארה"ב. הצד הישראלי אחראי על פיתוח וייצור מדפסות תלת-מימד בטכנולוגיית PolyJet 3D המיוצרות במפעל הייצור הישראלי בקרית גת. הצד האמריקאי אחראי על פיתוח וייצור מדפסות FDM בארצות הברית.

700 מיליון דולר מכירות בשנה

בסך הכל, החברה מעסיקה כ-2,230 עובדים, מהם כ-520 עובדים בישראל, 1,350 עובדים בארה"ב, והשאר (360 עובדים) באירופה ובאסיה, בעיקר במכירות ובתמיכה. בדו"ח הרבעוני האחרון שלה היא העריכה ששנת 2019 תהיה שנה של צמיחה מתונה מאוד, ופירסמה תחזית מכירות של 670-700 מיליון דולר לשנת 2019 כולה. כיום החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-1.1 מיליארד דולר. "יואב מביא אלינו שילוב של מנהיגות ונסיון בניהול ארגונים גלובליים", אמר יגלום.

ככל הנראה, סטרטסיס מצפה מזייף לבצע ארגון מחדש בחברה, כפי שעשה בנטפים, כאשר כאשר קידם את הפיתוח של מערכות השקייה מתקדמות הנשענות על IoT ובינה מלאכותית, ובמקביל ארגן מחדש את ארגון המכירות ובנה נוכחות גלובלית באמצעות סדרה של עיסקאות רכישה. "סטרטסיס היא חלוצה של תחום הייצור התוספי (additive manufacturing)", אמר זייף. "די ברור שבזכות הטכנולוגיה והמומחיות שלה היא יכולה לשנות לא רק את פני הפיתוח ובניית הדגמים, אלא גם את שרשרת האספקה והייצור התעשייתי, באמצעות שיפור היעילות ויכולת ההתאמה האישית".

יצרנית שבבי המכ"ם Arbe גייסה 32 מיליון דולר

פורסם בתאריך דצמבר 17, 2019דצמבר 17, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסדי ארבה (מימין לשמאל): המנכ"ל קובי מרנקו, ה-CTO ד"ר נועם ארקינד ומנהל התיפעול עוז פיקסמן

חברת Arbe התל אביבית השלימה גיוס הון בהיקף של 32 מיליון דולר. ביחד עם גיוסי ההון הקודמים, החברה גייסה מאז הקמתה כ-55 מיליון דולר. החברה פיתחה שבבי מכ"ם המפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם מידע על מהירות האובייקטים הניידים. המוצר שלה מיועד להתחרות ישירות בחיישני לייזר מסוג LiDAR בשוק מערכות ה-ADAS והרכב האוטונומי. לטענת החברה, המכ"ם שלה מדוייק פי 100 מאשר מערכות מכ"ם מתחרות.

החברה הוקמה בנובמבר 2015 על-ידי המנכ"ל קובי מרנקו, הטכנולוג הראשי ד"ר נועם ארקינד, ומנהל התיפעול עוז פיקסמן. מרנקו ייסד וניהל את חברת Taptica שפיתחה רכיב DSP נייד ונמכרה ל-Marimedia. ארקינד היה אחראי על פיתוח האלגוריתם של טאפטיקה וגם על פיתוח מערכת הבקרה של חללית הירח הישראלית "בראשית". פיקסמן היה מנהל המוצר של טאפטיקה. בתחילת דרכה התמקדה ארבה בתחום הרחפנים, ופיתחה מכ"ם מבוסס שנועד למנוע התנגשות אווירית בין רחפנים. אולם ב-2017 היא החליטה לשנות כיוון והתאימה את הטכנולוגיה לתחום הרכב.

מהו החיישן המיותר ברכב אוטונומי?

משרדיה הראשיים של החברה ממוקמים בתל אביב, והיא מפעילה מרכזי פיתוח עסקי ושירות לקוחות בסין ובארצות הברית. הגיוס הנוכחי יממן את שלב המעבר לייצור המוני של שבבי המכ"ם, ואת התמיכה שהחברה תספק ללקוחות Tier 1 שייצרו מערכות מכ"ם המבוססות על השבב שלה. "באמצעות הטכנולוגיה שלנו ניתן להשיק רכב אוטונומי ברמה 3 מבלי להזדקק ל-LiDAR, וכך להוזיל את עלותו ולהתאים אותו לקהל הרחב", אמר מרנקו. יאיר שמיר, שותף מנהל בקרן Catalyst CEL אשר השתתפה בגיוס, אמר שארבה "היא החברה היחידה המסוגלת לספק לכלי-הרכב טכנולוגיית חישה ברזולוציה גבוהה בארבעה מימדים".

מערכות נהיגה אוטונומית מתבססות של שלושה סוגי חיישנים: מצלמות, LiDAR מבוסס לייזר ומכ"ם. קיימות שתי גישות עיקריות באשר לשילוב של אמצעי חישה ברכב האוטונומי. הראשונה גורסת שצריך להשתמש בכל שלושת סוגי החיישנים, והשנייה מבוססת על ההנחה שדי בשילוב של מכ"ם ומצלמות. בשתיהן המכ"ם הוא מרכיב מרכזי.

היתרון המרכזי של המכ"ם נעוץ ביכולתו לפעול בכל מזג אוויר ובתנאי תאורה ירודים, לחשב את מהירות האובייקטים המזוהים (המימד הרביעי) ועמידותו בפני סינוור. עם זאת, רוב מערכות המכ"ם סובלות מרזולוציה נמוכה ומבעיית התראות שווא. באתר האינטרנט שלה, החברה מדווחת שהיא התגברה על הבעיות האלה (בשבב המכ"ם Phonix), באמצעות שימוש במשדרים ובמקלטים המחוברים ביניהם במספר רב של ערוצים (2,000 ערוצים וירטואליים לעומת 12 ערוצים במכ"מים הקיימים), אלגוריתמים מתקדמים לעיבוד תמונה ומעבד ייעודי חזק שהיא פיתחה.

להערכת החברה, הרזולוציה של המכ"ם שלה שקולה בטיבה לרזולוציה של חיישני LiDAR, והוא מגיע לטווח של עד 300 מטר, בהשוואה לטווח של כ-100 מטר המאפיין את חיישני ה-LiDAR המובילים. הרכיב מתוכנן כמערכת על-שבב (SoC) ומיוצר כיום בתהליך RF CMOS 22 ננומטר, שנועד להפחית את העלות. בין המשקיעים בחברה: 360 Capital Partners, Canaan Partners Israel, iAngels, O.G. Tech Ventures, Catalyst, BAIC Capital, Mission Blue Capital, AI Alliance ו-OurCrowd.

ATS קיבלה את הנציגות בישראל של Starrag השווייצרית

פורסם בתאריך דצמבר 17, 2019דצמבר 17, 2019 ע"י Techtime

חברת ATS מנתניה (Applied Technologies Services) מונתה לנציגה ולמפיצת הפתרונות הטכנולוגיים של קבוצת Starrag בישראל. קבוצת סטאראג היא יצרנית שווייצרית של מכונות לעיבוד שבבי (CNC) מדוייק עבור תעשיות האלקטרוניקה, החלל והתעופה, הרכב, הביוטכנולוגיה ועוד. החברה מתמחה בייצור ועיבוד מתכות, חומרים מרוכבים וקרמיקה עבור פריטים הדורשים דיוק רב, דוגמת חלקים במנועי סילון, חלקים מדוייקים לשעונים, טלפונים ניידים, מיכשור רפואי ומערכות בתחום הננוטכנולוגיה.

השקת פעילותה של סטאראג בישראל נעשתה במסגרת יום עיון של הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, שהתקיים בנובמבר 2019 בהשתתפות מנהל תחום המערכות המדוייקות בסטאראג, ד"ר ברנרד ברינגמן. חברת ATS מייצגת יצרניות ציוד הבטחת איכות ומטרולוגיה (מדידות מדוייקות) בתחומים כמו מעבדות וניסויים, צילום מהיר, סריקות תלת-מימד (3D), אלקטרו-אופטיקה, רכיבים וחיישנים ועוד. בין החברות שהיא מייצגת: Creaform, Vision Research, Photonics Industries, 3D SYSTEMS ,Zeiss ועוד.

אינטל רוכשת את הבאנה לאבס ב-2 מיליארד דולר

פורסם בתאריך דצמבר 16, 2019דצמבר 16, 2019 ע"י Techtime

חברת אינטל העולמית (Intel) רכשה את חברת הבאנה לאבס (Habana Labs) מקיסריה ותל אביב תמורת כ-2 מיליארד דולר. הבאנה תמשיך לפעול כיחידה עסקית עצמאית שמרכזה בישראל. היא תנוהל על-ידי צוות הניהול הנוכחי שלה, ותדווח לקבוצת פלטפורמות הנתונים של אינטל (Intel’s Data Platforms Group), האחראית לתחום טכנולוגיות ה-AI למרכזי נתונים. יו"ר הבאנה לאבס, אביגדור וילנץ (בתמונה למעלה), ישמש כיועץ בכיר ליחידה העסקית DPG. העיסקה תעניק להבאנה גישה אל משאבי ה-AI של אינטל, שיאפשרו לה להתרחב ולהאיץ את פעילותה.

אינטל מסרה שהשילוב בינה לבין היכולות של הבאנה יחזק את קו מוצרי הבינה המלאכותית שלה בתחום הצומח של שבבי בינה מלאכותית. להערכתה, מדובר בשוק הצפוי להגיע להיקף של כ-25 מיליארד דולר עד לשנת 2024. מתוך זה, שוק מעבדי ה-AI למרכזי נתונים צפוי להגיע להיקף של כ-10 מיליארד דולר.

חברת הבאנה פיתחה שני מעבדי בינה מלאכותית לרשתות נוירוניות: מעבד אימון ומעבד הסקות. בסוף 2018 היא הכריזה על המעבד Goya HL-1000, המשמש כמנוע לייצור הסקות (inferencing) ברשתות לימוד עומק (deep learning). בין השאר, פייסבוק התקינה אותו במערכת הבינה המלאכותית שלה, Glow. בחודש יוני 2019 היא הכריזה על מעבד אימון הרשתות הנוירוניות Habana Gaudi, שלהערכתה הוא מאפשר לייצר מערכות אימון בעלות תפוקה גבוהה פי ארבעה בהשוואה למערכות אימון המבוססות על מעבדים גרפיים (GPU). בכך השלימה החברה את הצגת חבילת השבבים שאותה היא מפתחת עבור יישומי בינה מלאכותית.

כרטיס מחשב עם מעבד האימון "גאודי" של הבאנה לאבס

חברת הבאנה לאבס הוקמה בשנת 2016 על-ידי דוד דהן ורן חלוץ, יוצאי חברת פריימסנס שנמכרה לאפל ב-2013 תמורת 345 מיליון דולר. אביגדור וילנץ היה המשקיע הראשון ומשמש כיום כיו"ר החברה. מאז הקמתה היא גייסה כ-120 מיליון דולר. הגיוס האחרון, בהיקף של 75 מיליון דולר, הושלם בנובמבר 2018 בהובלת קרן אינטל קפיטל. כיום החברה מעסיקה כ-150 עובדים, רובם במגדלי עזריאלי בתל אביב ובקיסריה.

"הרכישה מקדמת את אסטרטגיית הבינה המלאכותית שלנו, השואפת לספק ללקוחות פתרונות מקצה הרשת החכמה עד למרכז הנתונים" אמר מנהל קבוצת פלטפורמות הנתונים באינטל, נבין שנוי. "הבאנה תזניק את היצע הבינה המלאכותית שלנו למרכזי נתונים. הקניין הרוחני והמומחיות של שתי החברות יספקו ביצועי מחשוב ויעילות ללא תחרות לעומסי AI במרכזי הנתונים". אינטל מעריכה שהכנסותיה מתחום הבינה המלאכותית ב-2019 יסתכמו בכ-3.5 מיליארד דולר, גידול של כ-20% בהשוואה ל-2018.

העיסקה הזאת הופכת את אביגדור וילנץ ליזם העל של ישראל ולאחד מהיזמים המוצלחים בעולם. בשנת 2998 הוא מכר את חברת גלילאו למארוול תמורת כ-2.7 מיליארד דולר. בשנת 2015 הא מכר את אנפורנה לאמזון תמורת סכום הנאמד בכ-350-375 מיליון דולר, וכעת הוא סוגר עיסקה של 2 מיליארד דולר.

עוד על הבאנה לאבס: Habana Labs

קוגנטה תבדוק את חיישן ה-LiDAR של אינוויז

פורסם בתאריך דצמבר 16, 2019דצמבר 19, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית פעילות החיישן של אינוויז בסימולטור של קוגנטה

חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות תספק את הסביבה הווירטואלית שתשמש לבדיקת טכנולוגיית ה-LiDAR ותוכנת העיבוד של חברת אינוויז (Innoviz) מראש העין, עבור מערכות ADAS ממונעות. התוכנה של קוגנטה יכולה לייצר סימולציה המתארת כיצד אותות ה-LiDAR של אינוויז מוחזרים ממשטחים ומחומרים שונים, וכיצד החיישנים יתפקדו בתנאי דרך שונים. מדובר באחד מהחיישנים התובעניים ביותר בשוק הרכב.

החיישן של חברת אינוויז מספק תמונת התמצאות תלת מימדית לרכב, שהיא יכולת חיונית לכלי-רכב אוטונומיים. חברת קוגנטה פיתחה סימולטור המאפשר ליצרניות רכב ולחברות המפתחות מכוניות אוטונומיות לקצר באופן משמעותי את שלב נסיעות המבחן, באמצעות ביצוע של נסיעות המבחן בסביבה וירטואלית המדמה את העולם האמיתי. מנכ"ל החברה, דני עצמון, הסביר בעבר ל-Techtime שלהערכת חברת המחקר ראנד יש צורך בנסיעה של 11 מיליארד מייל כדי להביא רכב אוטונומי לרמת נהיגה אנושית, המוגדרת כ-1.9 הרוגים לכל 100 מיליון מייל.

השלב הבא: ייצור המוני

עצמון: "בשיטת לימוד רגילה באמצעות נסיעה בכבישים, נדרשות לכך כמה מאות שנים. לכן יש צורך בסימולציה הפועלת במקביל ובקנה מידה שרק הענן מספק". לדברי עומר כיילף, מייסד משותף ומנכ"ל אינוויז, החברה בחרה בפתרון הסימולציה של קוגנטה לאחר שביצעה הערכה מקיפה של פתרונות מתחרים. "היא מספקת לנו את רמת ההדמייה הגבוהה ביותר המתאימה לצרכינו". מבחני הסימולציה הם שלב מרכזי בהבאת החיישן של אינוויז לשוק. בחודש יוני 2019 השלימה אינוויז גיוס הון בהיקף של 170 מיליון דולר, שיממן את תחילת הייצור הסדרתי של חיישן הדור החדש InnovizPro, אשר צפוי להתחיל בשנת 2020.

התאריך הזה נקבע על-ידי חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב אותו בגרסה האוטונומית של ה-SUV החשמלי חדש iNEXT שהיא מתכננת להוציא לשוק ב-2021. ההחלטה של ב.מ.וו גם מציינת את זכיית התכנון הראשונה בעולם של חיישן LiDAR מסוג מצב מוצק (Solid State). בחודש אוקטובר 2018 השלימה קוגנטה (Cognata) גיוס הון בהיקף של 18.5 מיליון דולר. זהו גיוס ההון השני של החברה, לאחר שבשנת 2017 היא גייסה 5 מיליון דולר.

בחודש שעבר (נובמבר 2019), היא דיווחה על שורה של שיתופי פעולה עם חברות Tier-1 בסין, ביפן ובדרום קוריאה. בסין היא חתמה על הסכם עם HiRain Technologies, ספקית של מערכות אלקטרוניות לתעשיית הרכב, שיש לה גם משרדים במינכן ובדטרויט. ביפן היא חתמה על הסכם עם חברת Innotech, המספקת תת-מערכות ליצרניות הרכב המובילות ביפן, ובדרום קוריאה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת K-Innotech, שהיא ספקית פתרונות צעירה יחסית שנוסדה בשנת 2017.

מנכ"ל ג'וניפר: "נספק רשתות אוטונומיות שיידעו לתקן את עצמן"

פורסם בתאריך דצמבר 15, 2019דצמבר 23, 2019 ע"י Techtime

חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) גיבשה חזון של רשת תקשורת אוטונומית אשר יודעת לאבחן את עצמה ולתקן תקלות באופן עצמוני. להערכת החברה, המהלך הזה הכרחי לאור כניסת טכנולוגיית הדור החמישי, צורכי התקשורת של הרכב האוטונומי העתידי, והפריסה הנרחבת של ענני קצה (Edge Cloud). חברת ג'וניפר מספקת מתגים ונתבים מהירים לתשתיות ענן, מרכזי נתונים וחברות טלקום. בכנס לקוחות EMEA של ג'וניפר שהתקיים בתחילת החודש בלונדון, הסביר מנכ"ל החברה, רמי רחים (בתמונה למעלה), שהשינוי שיתחולל בעולם התקשורת "משנה את כללי המשחק בעולם התקשורת והעננים הגדולים (Hyperscale)".

רחים: "רשתות התקשורת התחילו לצמוח באמצעות קופסאות חומרה ייעודיות שכללו את כל הפונקציות של המיתוג, הבקרה והניהול. הופעת הרשתות מוגדרות תוכנה (SDN) הפרידה בין המיתוג לבין הניהול והבקרה, כאשר התפתחות הענן הוסיפה רובד של אנליטיקס שסייע לשפר את הביצועים. בשנה הבאה השוק יתחיל לאמץ פתרונות תקשורת בקצב של 400Gbps אשר יקשרו את העננים הגדולים, העננים הארגוניים ואת ענני הקצה".

ג'וניפר קנתה את המוח של הרשת ב-405 מיליון דולר

"ההתפתחות הזאת תייצר כללי משחק חדשים ותאפשר לעבור לשלב הבא: ניהול אוטומטי של רשתות תקשורת מוגדרות תוכנה באמצעות שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית. אנחנו מגדירים את השלב הזה בשם Self Driving Networks. עתיד התקשורת הוא בניהול אוטומטי של הרשתות באמצעות תוכנות בינה מלאכותית. כמו שיש רכב אוטונומי, כעת יש צורך גם ברשת אוטונומית.

"בתחילת שנת 2019 רכשנו את חברת Mist Systems תמורת 405 מיליון דולר. מיסט אומנם מביאה אלינו טכנולוגיית תשתיות Wi-Fi, אולם לא זאת הסיבה שרכשנו אותה – טכנולוגיית הבינה המלאכותית שהיא פיתחה תשמש אותנו לפיתוח מערכות בינה מלאכותית עבור כל מרכיבי רשת התקשורת. פירוש הדבר שרשת תקשורת שתהיה מורכבת מהמוצרים של ג'וניפר, תהיה רשת שתקשורת שתדע לאתר בעיות ולתקן אותן באופן עצמוני".

תוכנת Marvis של חברת מיסט מפשטת את ההקמה והתיפעול של רשתות Wi-Fi באמצעות לימוד וניטור רציף של הרשת בעזרת אלגוריתם בינה מלאכותית. מנכ"ל חברת מיסט, סוג'אי האג'ילה, אמר שכדי לשמור על חוויית משתמש חלקה, "הדרך היחידה שעמדה בפנינו היתה שימוש בבינה מלאכותית. אבל כאשר התחלנו באיסוף מידע ובהפעלת האלגוריתם שלנו, הגענו למסקנה שאנחנו גם יכולים לבצע תיקון אוטומטי של הרשת, וזו יכולת שנפעיל על-גבי המתגים של ג'וניפר".

לקראת מפגש עם הדור החמישי

מאחורי כל המהלכים האלה עומדת ההיערכות לקראת גל אחד גדול וחזק, אשר צפוי לסחוף איתו בקרוב את כל תעשיית ה-IT והתקשורת: טכנולוגיית הדור החמישי. מנהל תחום שיתופי הפעולה של ג'וניפר והאחראי על שיתוף הפעולה עם אריקסון, דייויד נוגאר, העריך שהדור החמישי ידחוף את ענן הקצה, שיהיה גדול אף יותר מהאינטרנט הנוכחי.

נוגאר: "הדור החמישי נוכח בכל מרכיבי הרשת וייאלץ את התעשייה לפתח סוגים חדשים של תשתיות תקשורת. מערכות 5G צריכות לטפל בו-זמנית בכמויות גדולות של משתמשים באמצעות טכניקות חלוקת זמן במקטעים קצרים מאוד. הן דורשות זמני השהייה קצרצרים ופרוטוקול המספק תיזמון מיידי של כל חבילה (Packet). כיום נשענות רשתות 4G על שעוני GPS, אולם מערכות הדור החמישי יספקו מדידות זמן מדוייקות שאינן תלויות ב-GPS".

"המכירות בישראל צומחות בקצב הגבוה ביותר"

השוק הישראלי הוא אחד מהשווקים המעניינים ביותר באזור EMEA של חברת ג'וניפר נטוורקס. כך סיפר ל-Techtime מנהל מכירות אזור EMEA בחברה, ג'יימס מורגן, במהלך כנס הלקוחות (Techtime היה אורח ג'וניפר בכנס). "השוק בישראל הוא לא השוק הגדול ביותר שלנו, אבל בשנה האחרונה השגנו בו צמיחה שנתית של 30%, שזו הצמיחה המהירה ביותר בכל מדינות אירופה".

ישראל היא שוק פרדוקסלי עבורה, מכיוון שמצד אחד זהו ביתה של חברת מלאנוקס, שמורגן לא מהסס להגדיר כ"מתחרה אולי הקשה ביותר שלנו, קשוחה ומצליחה מאוד בשוק מרכזי הנתונים". אולם מנגד זהו שוק שבו ג'וניפר מעריכה שהצליחה להשיג את שיעור החדירה הגבוה ביותר באירופה.

החסרון המרכזי של השוק הישראלי הוא שאין בו פעילות מאסיבית של חברות הענן הגדולות, כמו אמזון, גוגל ואז'ור, המוגדרות בעגה הפנימית של התעשייה בשם "חברות Hyperscale Cloud". היתרון שלה הוא בפעילות האינטנסיבית של משרד הביטחון שהוא לקוח גדול של ג'וניפר ובקיומן של חברות סטארט-אפ רבות, "אשר חושבות בסגנון הדור הבא". לדבריו, "השוק הישראלי פעיל מאוד בתחומים כמו 5G, IoT ו-SDN. אנחנו רואים יוזמות מעניינות של חברות מקומיות, כמו למשל רשת בתי מרקחת שבונה מערכת זיהוי פנים כדי לשפר את הטיפול בלקוחות, והתעניינות גדולה במערכת האנליטיקס של חברת MIST שרכשנו באפריל 2019".

רפאל תפתח "רשת לוחמת" עבור הצבא הגרמני

פורסם בתאריך דצמבר 12, 2019דצמבר 22, 2019 ע"י Techtime

חברת רפאל וחברת אטוס גרמניה (Atos GmbH) זכו במכרז של משרד ההגנה הגרמני (BAAINBw) לפיתוח טכנולוגיית "שדה הקרב השקוף". מטרת המחקר היא לפתח יכולות חיבוריות והעברת מידע בזמן אמת בין כל הכוחות הלוחמים והכלים שברשותם, בהם חיילי חי"ר, כלי-רכב משוריינים מתקדמים (טנקים ונגמ"שים) וכלי-טיס בלתי מאוישים. הצבא הגרמני מבקש לפתח יכולת העברת מידע ושילוב מבצעי של מספר מערכות בו-זמנית. "שדה הקרב השקוף" הוא מושג המייצג יכולת לקבל מידע מקיף על זירת הלחימה – גם המטרות והאמצעים העוינים וגם האמצעים הידידותיים – מיקומם ויכולותיהם – ולתאם את פעולתם.

צוותי לחימה טקטיים מבוססי-רשת

תפישת הלחימה של שדה הקרב השקןף היא של הפעלת "צוותי לחימה טקטיים". כלומר, צוותים מגוונים הכוללים כלים מסוגים שונים ובעלי יכולות שונות, כולל מערכות אוטונומיות. מעניין שאחד מהיישומים המצליחים הראשונים של רעיון הצוותים הטקטיים היה במלחמת העולם השנייה, כאשר הגרמנים בנו צוותי לחימה קטנים הבנויים משילוב של טנקים, חי"ר ותותחנים, שהצליחו להאט במידה רבה את קצב ההתקדמות של צבאות ארה"ב ובריטניה בחזית המערבית.

הגרמנים עשו זאת בלית-ברירה, מכיוון שלבנות הברית היתה שליטה אווירית מוחלטת שמנעה מהם לרכז כוחות שריון גדולים, אולם כיום הרעיון זוכה לעניין מחודש לאור העובדה שרוב המלחמות בעולם הן מלחמות א-סימטריות שבהן לא קיים יתרון למסת לוחמה הומוגנית, אלא לצוותים קטנים ומגוונים. חברת רפאל דיווחה, שבמסגרת החוזה היא ואטוס יבצעו הדגמות וניסויים בין השנים 2019-2023, ולאחר-מכן הם צפויות להיכנס לשלב של פיתוח פרוייקט שאמור להסתיים בשנת 2025.

הרשת בוחרת מטרה ומיירט

חברת רפאל תביא לפרוייקט מספר טכנולוגיות המבוססות על ניהול דיגיטלי של שדה הקרב. אחת מהן היא מערכת Fire Weaver (בתמונה למעלה) שקיבלה גם את הכינוי "הדק חכם". מדובר למעשה במערכת תקיפה מבוססת רשת, או "רשת לוחמת": כל האמצעי הלחימה (לוחם, טנק, מל"ט, מטוס) מקושרים אל הרשת ומשדרים אליה ואל כל שאר המשתתפים בלחימה את כל המידע המגיע מהחיישנים שברשותם, לאחר שהחיישנים זיהו את המטרה סיווגו אותה והגדירו את מיקומה.

ליבת הרשת משמשת כמעין מוח מרכזי המנהל את הלחימה. הוא מנתח את כל הנתונים, ובוחר מי האלמנט ברשת המתאים ביותר לבצע את הירי בהתאם לפרמטרים כמו מיקום, קו ראייה, חימוש מתאים וכדומה. היורה מקבל הוראת ביצוע, ומכיוון שהוא כבר צופה בה – הוא יכול לבצע אותה מיידית. חברת רפאל דיווחה שהמערכת מסוגלת לנהל הרכשת והשמדת מספר מטרות בו-זמנית. בחודש ספטמבר 2019 דווח שחטיבת גולני התאמנה בהפעלת המערכת בתרגיל שנערך בצפון הארץ.

סרטון של רפאל המסביר כיצד פועלת "רשת לוחמת":

טכנולוגיה נוספת שרפאל תביא לפרוייקט הוא של רשת תקשורת אלחוטית רחבת פס בשם BNET, המקשרת את כל הכוחות הלוחמים בזירה המוגדרת. הרשת מבוססת על פרוטוקול IP ורדיו מוגדר תוכנה (Software Defined Radio) המאפשרת תקשורת דו-כיוונית בו-זמנית של קול, וידאו ונתונים בין כל הכוחות הלוחמים, מרמת החייל ועד כלי-הרכב הבודד. הרשת מאפשרת בנייה אד-הוק תוך כדי פעולה (MANET – Mobile Ad-hoc Networking) וטכנולוגיה לניצול יעיל של הספקטרום.

נתב בכל מכשיר קשר

חברת רפאל פיתחה תוכנת IP Radio המאפשרת הטמעת נתב פנימי בכל נקודת קצה. לתוכנה הזו יש משמעות מרכזית: בדרך כלל רשתות IP אלחוטיות מבוססות על נתב מרכזי המקבל מידע מכל נקודות הקצה, ומפיץ אותו אליהן בחזרה. הדבר מייצר צוואר בקבוק בליבת הרשת אשר פוגע בקצב העבודה שלה וסותם אותה לחלוטין כאשר יש עודף מידע. בטכנולוגיה של רפאל אין צורך בנתב מרכזי, וצוואר הבקבוק הזה הוסר מהרשת.

רשת BNET כוללת אמצעי הגנה בפני פריצה ושיבוש, ומיושמת במספר מכשירים אלחוטיים בגדלים שונים – החל ממכשיר ידני לחייל החי"ר וכלה במכשירים כבדים יותר המותקנים בכלי-רכב. למעשה, היא מספקת את תשתית התקשורת שבאמצעותה פועלת מערכת ניהול הקרב Fire Weaver.

קיידנס רוכשת את AWR, החברה הבת של NI

פורסם בתאריך דצמבר 12, 2019דצמבר 12, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: נשיא קיידנס, ד"ר אנירודט דווגאן. "הדור החמישי דורש זמנים קצרים של יציאה לשוק"

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) חתמה על הסכם לרכישת חברת AWR (לשעבר Applied Wave Research), מחברת נשיונל אינסטרומנטס (National Instruments) תמורת כ-160 מיליון דולר במזומן. חברת AWR מתמחה בפיתוח תוכנות תכנון אלקטרוני (EDA) של רכיבי RF, מיקרו-גלים (mmWave) ורכיבי אותות אנלוגיים בתדר גבוה מאוד. החברה הוקמה בארה"ב בשנת 1994 ונירכשה על-ידי נשיונל בשנת 2011 תמורת כ-58 מיליון דולר. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון הראשון של 2020, ובסיומה יצטרפו לקיידנס 110 עובדי AWR.

העיסקה מיועדת לחזק את מעמדה של קיידס בתחום המתפתח של טכנולוגיות ומצרי תקשורת אלחוטית אשר צומחים כיום מסביב לטכנולוגיות הדור החמישי. "בעידן הדור החמישי מתמודדות חברות המפתחות רכיבים ומערכות תקשורת אלחוטיות ומכ"ם עם הדרישה לעמד בקצב מהיר מאוד של יציאה לשוק", הסביר נשיא קיידנס, ד"ר אנירודט דווגאן. "התוספת של המומחים והטכנולוגיה של AWR תסייע לנו לספק להן פתרונות תכנון RF משופרים ומלאים".

שיתוף פעולה אסטרטגי

בכוונת קיידנס לבצע שילוב בין סביבת התכנון של AWR לבין פלטפורמות התכנון שלה: Allegro PCB Designer, פתרונות התכנון האלחוטיים Virtuoso ו-Spectre, וכלי הניתוח שלה: Clarity 3D Solver, Celsius Thermal Solver ו-Sigrity PowerSI. מנכ"ל AWR, ג'וזף פקרק, הסביר ששילוב הפלטפורמות של שתי החברות יספק פתרון מלא לתכנון שבבים, מארזים וכרטיסים.

במקביל, קיידנס ונשיונל חתמו על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי המבטיח שתוכנת LabVIEW ופתרונות הבדיקה המודולריים PXI של נשיונל אינסטרומנטס, יהיו מקושרים ויעבדו בצורה חלקה עם הפתרונות המשולבים AWR/Cadence. שיתוף פעולה זה מעוגן בעיקר סביב פלטפורמות Virtuoso ו-Spectre של קיידנס על בסיס תחומי האנלוג, mixed-signal ו-RF מצד אחד, והנתונים הפיזיים ממערכות המכשור PXI ו-NI Lab VIEW של NI מצד שני.

במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות מתכננות לפתח ביחד סביבת פיתוח ובדיקות המבוססת על הקניין הרוחני של שתיהן. המטרה היא לשפר את תהליכי הפיתוח והבדיקות בתעשייה, בדגש על הדור הבא של מעגלים משולבים אלחוטיים, תעשיית המובייל, תחום הניידים (IC) ועוד. כלומר, לסייע לשתיהן להשתלב בכלכלה הצפויה של הדור החמישי. לצד שיתוף הפעולה הטכנולוגי, הכריזו שתי החברות גם על הרחבת קשרי המסחר ביניהן.

וולוו תתקין סורק-רכב של UVEye במפעל הגדול ביותר שלה

פורסם בתאריך דצמבר 10, 2019דצמבר 11, 2019 ע"י Techtime

חברת UVeye התל אביבית נערכת למסירת מערכת סריקת הרכב החדשה שלה (בתמונה למעלה) למפעל הייצור של חברת וולו בעיר תורסלנדה, הנמצאת במחוז גטבורג, ליד הנהלת החברה העולמית. כך נודע ל-Techtime. מדובר במפעל ייצור המכוניות הגדול ביותר של חברת וולו, המייצר כרבע מיליון כלי-רכב בשנה. המערכת של UVEye אמורה לשמש כאחת מתחנות בדיקת האיכות של המפעל. בימים אלה מרכיבה UVEye מערכת בדיקות תאומה כדי לוודא עמידה בכל הדרישות של וולוו. המערכת אמורה להימסר לוולוו במהלך הרבעון הראשון של 2020.

חברת UVEye פיתחה מערכות סריקה מבוססות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי של כשלים מכניים, חריגות, תקלות ומטענים חשודים בכלי-רכב. המערכת ממשפחת Atlas החדשה כוללת כמה עשרות מצלמות וחיישנים במתקן דמוי שער שהמכונית עובדת דרכו בנסיעה איטית. במהלך הנסיעה היא מצולמת מזוויות רבות, וכל התמונות מנותחות על-ידי האלגוריתם שפותח בחברה, אשר מזהה את הרכב, מבצע מדידות ומאתר חריגות מהמיפרט של היצרנית.

גיוס עובדים ופתיחת משרדים בגרמניה ויפן

חברת וולוו היא גם משקיעה ב-UVEye והובילה ביחד עם טויוטה גיוס הון בהיקף של 31 מיליון דולר שהסתיים בחודש יולי 2019. התקנת המערכת בוולוו מהווה ציון דרך המכניס את החברה בשער הראשי אל תעשיית הרכב. אומנם עד היום החברה דיווחה על שיתופי פעולה עם וולוו, טויוטה, סקודה ודיימלר, אולם ככל הידוע וולוו תהיה החברה הראשונה שתתקין את מערכות הסריקה של החברה במפעל ייצור פעיל. במקביל לכניסה אל מפעל וולוו, החברה נערכת למהלך התרחבות, הכולל פתיחת משרדים בגרמניה וביפן, בנוסף למשרד הקיים היום בקונטיקט, ארה"ב, ולהגדלת מצבת כוח האדם. כיום החברה מעסיקה כ-100 עובדים, ומעוניינת לצמוח בתוך מספר חודשים לכ-150 עובדים, כדי להגביר את הפיתוח ולספק תמיכה טכנית בלקוחות.

חברת UVeye החלה את דרכה ב-2014 כפרוייקט גראז' של האחים אמיר ואוהד חבר. הם פיתחו מערכת סריקה אופטית לגחון הרכב המותקנת בכניסה למתקנים מוגנים, המבצעת סריקה של תחתית הרכב במטרה לאתר מטענים חשודים ואפילו כלי-רכב גנובים. החברה עצמה נוסדה ב-2016 לאחר הגיעו הזמנות ראשונות. אומנם היא עדיין מספקת מערכות ליישומי ביטחון, אולם המוקד העסקי שלה מצוי כיום בתעשיית הרכב. חברת התחבורה הציבורית קווים הצטיידה במערכת סריקת הגחון Helios, הסורקת את תחתית האוטובוס ומאתרת נזילות שמן, חלודה ותקלות נוספות.

מייסד משותף ומנהל התפעול של UVEye, אוהד חבר

בתחילת 2019 היא פיתחה אפליקציה נוספת: מערכת סריקת הצמיגים Artemis, הסורקת את צמיגי האוטובוס ומזהה שחיקה, מחסור באוויר, קרעים וטעויות בהתקנת סוג הצמיג. אולם הפוטנציאל העסקי הגדול ביותר מצוי במערכות אטלס, המספקות סריקה של הרכב מכל הכיוונים (360°). מנהל התיפעול של החברה, אוהד חבר, סיפר ל-Techtime שהחברה איתרה מספר צמתים בשרשרת החיים של הרכב, שבהם היא יכולה לספק מענה לתעשיית הרכב וללקוחותיה.

שוק חדש שאין לו עדיין פתרון

חבר: "קיימים מספר שלבים שבהם יש צורך ביכולת שלנו לבצע מדידות מדוייקות. השלב הראשון הוא In-line Inspection שבו אנחנו יודעים לבצע בקרת איכות של חלקים ותת מערכות לפני שהם מורכבים ברכב. השלב הבא הוא בדיקת הרכב בסיום תהליך הייצור (End of Assembly Line), שבו אנחנו מתייחסים אל הרכב כאל רכיב אחד כולל. התחנה הבאה נמצאת בין מפעל הייצור לבין מגרש המכירות (Pre-delivery Inspection). כאשר משנעים את הרכב, במסעית, ברכבת או באונייה, הוא יכול להיפגע בדרכים שונות, וסונויות המכירות רוצות לדעת היכן היתה הפגיעה כדי לוודא מי אמור לשלם על הנזק.

"השלב הבא הוא שוק רחב השייך לקטגוריית After Market. הוא כולל גופים רבים ושונים, כמו למשל חברות השכרת רכב שיכולות לבצע בדיקת רכב אוטומטית בעת מסירתו ובעת קבלתו, בוחנים המבצעים בדיקה תקופתית של הרכב, חברות המנהלות ציי רכב ועוד". החברה מפעילה שני מודלים עסקיים בהשתאם לשוק היעד: לשוק הביטחון והאבטחה המודל הוא מכירת מערכות סריקה ותשלום עבור תמיכה ותחזוקה. בשוק הרכב החברה לא מוכרת מערכות, אלא מתקינה אותן אצל הלקוח וגובה תשלומים בהתאם לכמות הסריקות שהמערכות מבצעות (Pay per Scan).

טאואר-ג'אז והטכניון פיתחו רכיב ממריסטור לייצור שבבי בינה מלאכותית

פורסם בתאריך דצמבר 10, 2019דצמבר 22, 2019 ע"י Techtime

פרופ' שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון (בתמונה למעלה), ביחד עם הדוקטורנט לואי דאניאל ועם חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz), הצליחו לייצר ממריסטור זול מאוד ובטכנולוגיה מוכחת, המאפשר לבנות רשתות נוירוניות גדולות מאוד המבצעות עיבוד (לימוד והסקה) אנלוגי של המידע. החוקרים ייצרו התקן בעל שני הדקים (Two-terminal Floating-gate Transistor) באמצעות שינוי קל בתהליך של טאואר-ג'אז לייצור זכרונות פלאש בטכנולוגיית CMOS בגיאומטריה של 180 ננומטר.

התוצאה היא ממריסטור הזוכר 65 ערכי התנגדות שונים, בהתאם למתח המוטען עליו בשלב הכתיבה בהדק העליון, ומפיק בהדק התחתון 65 ערכי זרם שונים בשלב הקריאה. רעיון הממריסטור הועלה לראשונה בתחילת שנות ה-70 על-ידי פרופ' לאון צ'ואה היפני. במאמר תיאורטי שפירסם הוא טען שהמערכות האלקטרוניות הקיימות מבוססות על השילוש נגד-קבל-סליל. הוא הציע רכיב נוסף – נגד המסוגל לזכור מצבים – שהוא העניק לו את השם ממריסטור (Memory Resistor). כלומר, נגד שיכול לשנות את ההתנגדות שלו ולכן גם לשמש כבסיס לייצור זכרונות התנגדותיים בלתי-נדיפים.

הפלאש הפך למתג אנלוגי

מאז נעשו מאמצים רבים לייצר ממריסטורים וזכרונות התנגדותיים, אולם ברוב המקרים מדובר ברכיבים מעבדתיים או יקרים ובעלי מגבלות גודל. פריצת הדרך החשובה בפרוייקט של טאואר-גאז והטכניון היא ביכולת לייצר ממריסטור לומד בטכנולוגיה קיימת וזולה מאוד. במחקר תיאורטי של קוטינסקי שנערך בשנה שעברה, הוא הוכיח שרשתות לימוד עומק (Deep Learning) הבנויות על-פי העיקרון הזה, יכולות להיות מהירות פי 1,000 בהשוואה ליישום דיגיטלי שלהן המבוסס על שימוש במעבדי GPU.

התוצאה היא מעין מתג אנלוגי המתפקד כמו סינפסה ברשת נוירונית מהירה, אשר פועל במתחים נמוכים (בסביבות 1V). תהליך הלימוד (כתיבה) נעשה באמצעות שינויים במתח (דלתא) המאפשרים תהליך למידה עם כל מחזור, באמצעות תיקון של המשקל הקיים בכל מתג (המשקל הוא שווה ערך להתנגדות המתוקנת). תהליך ההסקה (קריאה) נעשה באמצעות מדידת הזרם המשותף של כל המתגים המצויים בעמודה מוגדרת (שווה ערך לכל המשקלים בשכבת עיבוד ברשת נוירונית).

חישוב מהיר המפיק תשובה במחזור שעון יחיד

בראיון ל-Techtime הסביר קוטינסקי שתהליך הייצור הוא זול מאוד וקל מאוד, מכיוון שהוא מבוסס על טכנולוגיה קיימת שהשינוי שבוצע בה אפילו לא דורש שינוי במסיכות. כלומר, הוא נעשה ללא תוספת עלות. "לקחנו טכנולוגיה קיימת של טאואר-ג'אז, ובאמצעות שינוי קל בהתקן שלהם קיבלנו ממריסטור שהוא בעל ביצועים טובים יותר מאשר הממריסטורים המעבדתיים הטהורים. זוהי גרסה של מחשב אנלוגי מהיר מאוד, מכיוון שקריאת המידע מכל עמודה נעשית במחזור שעון אחד בלבד". לרשת החדשה יש את כל התכונות של זיכרון בלתי נדיף אמין: חברת טאואר-ג'אז מתחייבת שהוא שומר את המידע לפחות 10 שנים.

במחקר השתתפו גם פרופ' יעקב רויזין וד"ר יבגני פיחאי מחברת טאואר-ג'אז ופרופ'-משנה ראמז דניאל מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. לדברי רויזין, "הממריסטור יושב על הטרנזיסטורים הקיימים של טאואר-ג'אז, ומתממשק באופן מיידי עם כל ההתקנים שאיתם הם עובדים. הטכנולוגיה החדשה נבחנה בתנאי אמת והראתה כי אכן היא ניתנת להטמעה ברשתות עצביות בחומרה. בדומה למוח, המערכת המשופרת מצטיינת בשמירת מידע לטווח ארוך ובצריכת אנרגיה נמוכה מאוד".

הפרוייקט פורסם במאמר בכתב העת Natureelectronics. לקריאת המאמר הקליקו: כאן

האנס-לייזר הסינית הקימה בחשאי מרכז פיתוח בכרמיאל

פורסם בתאריך דצמבר 8, 2019דצמבר 22, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: החדר הנקי במרכז הפיתוח של האנס-לייזר בתוך מתקני חברת נקסטק מכרמיאל

חברת Han's Laser הסינית מפעילה מרכז פיתוח בכרמיאל אשר פעל עד היום בחשאי, ומפתח עבורה טכנולוגיית בדיקה חדשה עבור פרוסות סיליקון בתעשיית השבבים. כיום המרכז מעסיק כ-20 עובדים, העוסקים בפיתוח אלגוריתמים ותוכנות עבור אפליקציה מסוג חדש לבדיקת פרוסות סיליקון (Wafers) בתהליך ייצור שבבים. מנהל מרכז הפיתוח, מיכאל גפן, סיפר ל-Techtime שהמשימה היא לספק בתוך שנתיים פתרון עובד עבור מכונת בדיקה אופטית שהחברה הסינית תוציא לשוק.

במסגרת הזאת, המרכז מתחיל בימים אלה בפרוייקט גיוס עובדים נוספים, בתחומי המתימטיקה, אלגורתמיקה, הנדסת חשמל ואופטיקה. הם צריכים לסייע לחברה הסינית לפתח את מערכת המדידות החדשה, אשר מיועדת להשתלב בקווי הייצור של שבבים בתהליכים מתקדמים, ככל הנראה בגיאומטריה של 10 ננומטר ומטה. המרכז הוקם בחשאיות בחודש דצמבר 2018, לאחר שהחברה הסינית פנתה אל גפן וביקשה ממנו סיוע בפיתוח טכנולוגיה חדשה.

גפן הוא דמות מוכרת בתעשיית המטרולוגיה הישראלית. הוא היה בקבוצת המהנדסים שהקימו בשנת 1986 את הפעילות הישראלית של KLA ביחד עם דן וילנסקי. בשנת 1996 הוא ייסד את חברת Inspectech אשר פיתחה טכנולוגיה לבדיקת החיתוך של פרוסות סיליקון לשבבים נפרדים, אשר נמכרה לקמטק (Camtek) ב-2001 תמורת כ-4.5 מיליון דולר. לפני כ-13 שנה הוא הקים את חברת Brossh Inspection Systems הפועלת מכרמיאל ומפתחת ציוד בדיקה אופטי למדידות מדוייקות בקנה מידה של מיקרונים בודדים.

מערכות ייצור אלקטרוני של האנס-לייזר בתערוכת הנובר, אפריל 2019

לאחר הפנייה של חברת האנס-לייזר, הוקם בשקט מרכז הפיתוח הישראלי שלה במתכונת של חטיבה חדשה בתוך חברת Nextec מכרמיאל, שהאנס-לייזר רכשה לפני 6 שנים. נקסטק פיתחה מערכות מדידה בתחום ה-CMM – Coordinate Measuring Machine. מדובר במערכות הכוללות מצלמת CCD ולייזר, אשר מודדות חלקים תעשייתיים ומספקות מידע על המימדים המדוייקים שלהם. בדרך כלל הן משמשות לבקרת תהליכי ייצור בתעשיית המתכת.

חברת האנס-לייזר משנז'ן הוקמה בשנת 1996 כחברה המתמחה בטכנולוגיות חיתוך, סימון וריתוך לייזר עבור קווי ייצור תעשייתיים, בעיקר של מערכות אלקטרוניות. בין לקוחותיה: Jabil, Flex, Foxconn, לנובו, שיאומי ועוד. שם החברה נגזר משמה של הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין: "האן". בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-1.6 מיליארד דולר וכיום היא נסחרת בבורסה של שנז'ן לפי שווי חברה של כ-6 מיליארד דולר. כעת היא נכנסת לתחומים חדשים כמו רובוטיקה ומיקרואלקטרוניקה. תפקידו של מרכז הפיתוח הישראלי הוא לסייע לה להיכנס אל שוק בדיקות האיכות בקווי ייצור שבבים, באמצעות אפליקציה חדשה הנשמרת עדיין בסוד.

אלטק מתחילה בייצור מעגלי טפלון בתדר גבוה עבור מערכות הדור החמישי

פורסם בתאריך דצמבר 8, 2019דצמבר 8, 2019 ע"י Techtime

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה נכנסה לתחום החדש של ייצור מעגלים מודפסים למערכות בתדר גבוה מאוד, המבוססים על שימוש במצע מצע עשוי טפלון טהור במקום במצע פולימרי המשמש כיום ברוב המעגלים המודפסים (PCB). סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה, ד"ר שגיא בלטר, סיפר ל-Techtime שהחברה השלימה את הטמעת הטכנולוגיה (Fusion Bonding) ופיתוח תהליכי ייצור עצמיים, במסגרת פרוייקט שנמשך כשישה חודשים והסתיים לאחרונה.

"התחלנו בייצור, וכבר יש לנו שני לקוחות ראשונים מחו"ל". השימוש במצע עשוי טפלון טהור משפר את מעבר האות במוליכים החשמליים: הוא מפחית את רמת הנחתת האותות (Df) במעגל, מספק מקדם דיאלקטרי (Dk) משופר ומצמצם את הקיבוליות הפרזיטית במעגל, הפוגעת בביצועים בתדר גבוה. מנגד, מדובר בתהליך ייצור קשה הדורש לחץ וטמפרטורות עבודה גבוהות (350ºC) ושימוש במכונת קידוח לייזר היברידית לקידוח דו-שלבי, תוך כדי בקרת אנרגיה מלאה לאורך כל שלבי הקידוח.

רק 10 חברות בעולם מייצרות מעגלי טפלון טהור

במסגרת הטמעת התהליך, רכשה אלטק מכבש טפלון ייעודי של חברת Lauffer הגרמנית. "אנחנו מייצרים מעגל טפלוני רב-שכבתי מלא. בדרך כלל התכן הנפוץ הוא למעגלים בעלי 6-8 שכבות, אולם אנחנו יכולים לייצר יותר שכבות, בהתאם לתכן של הלקוח". לצד מעגלים למערכות מהירות תדר, טכנולוגיית ה-PCB הטפלונית משמשת לייצור אנטנות לתדרים גבוהים, בעיקר למערכות צבאיות ותעופתיות, למערכות קריטיות ולמערכות הדור החמישי (5G) מהקצה הגבוה.

כיום החברה מייצרת את המעגלים עבור הלקוחות הראשונים בלוחות בגודל של 12 על 18 אינטש הכוללים עד כמה עשרות אנטנות. תהליך הייצור תואם לדרישות High Speed 5G Boards ומאפשר העברת אותות בקצב של עד 10Gbps ובתדרים של עד 49GHz. בלטר: "כיום יש בעולם לא יותר מעשרה יצרנים המסוגלים לייצר מעגלים מהסוג הזה, בעיקר בארצות הברית ובאירופה. להערכתי, אנחנו היחידים במזרח התיכון ובין חמשת היצרנים המובילים בתחום הזה באירופה".

החברה מעריכה שטכנולוגיית הייצור החדשה תכניס אותה אל שווקים חדשים, ומסרה שהיא נמצאת היום בתהליך הרכשה של טכנולוגיות נוספות לייצור מעגלים מודפסים מהירים בתדרים גבוהים מאוד. אלטק נמצאת בבעלות קבוצת ניסטק ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-16 מיליון דולר.

אנלוג תובעת את זיילינקס על הפרת פטנטים בתחום המרת האותות

פורסם בתאריך דצמבר 8, 2019דצמבר 8, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכיב ממשפחת Zynq UltraScale+ RFSoC המצוי במוקד התביעה של אנלוג דיוייסז

חברת אנלוג דיוייסז (Analog Devices) תובעת את חברת זיילינקס (Xilinx) בבית המשפט המחוזי בדלאוור על הפרת שמונה פטנטים רשומים שלה בתחום המרת אותות אנלוגיים לדיגיטליים (ADC) בתוך שבבי העיבוד המיתכנת (FPGA) ממשפחת Zynq UltraScale+ RFSoC. לטענת החברה, לפחות שניים מהרכיבים במשפחה הזאת מפירים את הפטנטים שלה בתחום המרת האותות. "חברת אנלוג היא מובילה טכנולוגית בתחום האנלוג, האותות המעורבים ורכיבי הספק", אמר סגן נשיא בכיר בחברה, לארי וייס. "בשנה האחרונה לבדה השקענו מיליארד דולר במחקר ופיתוח, ואנחנו נחושים להגן על הקניין הרוחני שלנו".

אנלוג דורשת פיצויים ומבקשת מבית המשפט להורות על הפסקת מכירת המוצרים של זיילינקס שלטענתה מפירים את הפטנטים שלה. בתגובה הודיעה חברת זיילינקס שהיא מתכוננת להתגונן בנחישות כנגד התביעה. "לזיילינקס יש היסטוריה של יצירת טכנולוגיות חדשניות לאורך עשרות שנים. עם השקת רכיבי Zynq UltraScale+ RFSoC ייצרנו משהו שנתפש כבלתי אפשרי – פלטפורמה אלחוטית מסתגלת בשבב יחיד. באמצעות התביעה שלה, אנלוג בוחרת במסלול המשפטי במקום בתחרות בשוק".

התביעה ממוקדת בפרוייקט הדגל הגדול ביותר של זיילינקס

הרכיב המצוי במוקד הסכסוך הוכרז בחודש ינואר השנה ונחשב לרכיב הגדול והמורכב ביותר בהיסטוריה של זיילינקס. התביעה ממוקדת במספר טכנולוגיות ששולבו בממירי ה-ADC המצויים בתוך השבבים של זיילינקס, דוגמת טכנולוגיית Direct RF sampling, ארכיטקטורת הממירים, מעגלי פיצול ועוד.

לטענת אנלוג דיוייסז מדובר בטכנולוגיות שלה שזייילנקס נחשפה אליהן במסגרת שיתוף פעולה שנמשך מספר שנים כאשר אנלוג סייעה לזיילינקס לפתח את משפחות הרכיבים המיתכנתים Kintex 7, Kintex UltraScale , Virtex 7, Virtex UltraScale והרכיבים הראשונים במשפחת Zynq UltraScale.

בעקבות הגשת התביעה, עלתה מניית אנלוג דיוייסז בבורסת נסד"ק בכ-2.5% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-42.7 מיליארד דולר. המנייה של חברת זיילינקס עלתה בכ-2% וכעת היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-23.1 מיליארד דולר.

פרוייקט פיתוח שנמשך 10 שנים

הרכיב המצוי במוקד הסכסוך הוכרז בחודש ינואר השנה ונחשב לרכיב הגדול והמורכב ביותר של זיילינקס. הוא משלב במארז אחד את משפחת +Zynq UltraScale הכוללת לצד מעבד פנימי מרובע ליבות ( ARM Cortex-A53), גם רכיב מיתכנת מסוג Zynq, ממשקי תקשורת מהירים דוגמת PCIe דור 3 ודור 4, מקמ"שי 33Gbps והחידוש הגדול ביותר: מעגלים אנלוגיים המבוססים על ממירי ADC ו-DAC מהירים שפותחו בחברת זיילינקס ומופיעים בתצורות של 8ADC/8DAC ו-16ADC/16DAC.

מדובר בפרוייקט פיתוח יוצא דופן בתעשיית השבבים, שנמשך כמעט 10 שנים לפני שהוא יצא לשוק. מנהל קו המוצרים החדשים בחברת זיילינקס ומי שהיה האחראי על פיתוח השבב החדש, ואוטר סוברקרופ, ביקר לפני מספר חודשים בישראל וסיפר ל-Techtime שהחברה פיתחה עבורו גם תהליך ייצור ייחודי.

ואוטר סוברקרופ, המשמש מנהל קו המוצרים החדשים בחברת זיילינקס — ואוטר סוברקרופ, מנהל קו המוצרים החדשים בחברת זיילינקס

סוברקרופ: "התכנון של מעגלי אותות מעורבים בתדרים גבוהים הוא מסובך מאוד, ודורש אופטימיזציה מיוחדת לתהליכי הייצור. "אחד מההישגים של הרכיב החדש נעוץ בבכך שהצלחנו לייצר את המעגלים הדיגיטליים ואת המעגלים האנלוגיים על פיסת סיליקון אחת, המיוצרת מטרנזיסטורי FinFET בתהליך 16 ננומטר של חברת TSMC".

מה הם שוקי היעד המרכזיים של השבב החדש?

"השווקים המרכזיים צפויים להיות בתחום תשתיות הדור החמישי (5G) , תקשורת בכבלים בפרוטוקולי DOCSIS ויישומי מכ"ם כמו Phased Array. השילוב של המעגלים האנלוגיים והדיגיטליים בשבב אחד חוסך למפתחים כ-20% מזמן הפיתוח, מצמם את שטח הכרטיס בכ-50% ומשפר את מהירות התקשורת הפנימית. במשפחת RFSoC אנחנו מספקים יכולת דגימה בשיטת Direct RF sampling, שבה ניתן לדגום את האות ישירות מהאנטנה ברזולוציה של 12 סיביות וברוחב פס של 4GHz, ללא צורך לבצע הפחתת תדר. הדבר מאפשר לבצע דיגיטציה של האות המלא, ולאחר מכן ליישם מעגלים אנלוגיים רבים באמצעות תכנות ה-FPGA".

יואב שטרן מחליף את עמית דרור בתפקיד נשיא ומנכ"ל ננו דיימנשן

פורסם בתאריך דצמבר 5, 2019דצמבר 5, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל הנכנס יואב שטרן (מימין) ועמית דרור, המנכ"ל היוצא

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) מנס ציונה ממנה את יואב שטרן לתפקיד נשיא ומנכ"ל החברה במקומו של עמית דרור, ממייסדי החברה והמנכ"ל הנוכחי שלה. שטרן ייכנס לתפקיד ב-2 בינואר 2020. עמית דרור ימונה לסמנכ"ל Customer Success Officer וידווח לשטרן. הוא ימשיך לשמש דירקטור בחברה. השינויים בהנהלה מרמזים שהחברה נכנסת לשלב חדש וחיפשה אדם שיוביל אותה לשלב הצמיחה.

שטרן מגיע עם נסיון רב בתפקידי ניהול והשקעות בחברות תעשייתיות בארה"ב. הוא בעל מניות מרכזי ויו"ר משותף של חברת Bogen Communications האמריקאית המייצרת ציוד לעיבוד קול ומערכות שמע, שימש כנשיא ומנכ"ל חברת DVTel שפיתחה טכנולוגיות מעקב וידאו ונמכרה ל-FLIR הבריטית תמורת 92 מיליון דולר. בין תפקידיו, הוא שימש כיו"ר פעיל של חברת הציוד התעופתי Kellstrom Industries, סגן נשיא למיזוגים, רכישות ופיתוח עסקי באלרון, יועץ עסקי של אלביט, ועוד.

למעשה, הוא מתמחה בבנייה מחדש של אסטרטגיות עסקיות שנועדו להביא חברות אל שלב הצמיחה. יו"ר ננו דיימנשן, אבי ריכנטל, אמר שיואב שטרן, הצילח להעביר מספר חברות אל שלה הצמיחה, "וזה בדיוק מה שננו דיימנשן צריכה בשלב הזה". עמית דרור השתתף בצוות האיתור שהביא את יואב שטרן לחברה. "לאחר שביליתי עם יואב מספר חודשים", הוא מסר בהודעה של החברה, "אני משוכנע כי הוא האיש הנכון להוביל אותנו קדימה ולכן ביקשתי ממנו באופן אישי להחליף אותי".

ממעבדת הפיתוח אל קווי הייצור האלקטרוניים

כניסתו של שטרן לחברה מסמנת שלב חדש: החברה הוקמה במטרה לפתח טכנולוגיית הדפסה מיידית של מעגלים מודפסים עבור בנייה מהירה של אבות טיפוס. בעיני שטרן, המטרה של החברה היא אחרת: בניית תשתית של ייצור אלקטרוני דיגיטלי, מעבר לעלום המעגלים המודפסים ובקנה מידה גדול יותר מאשר במעבדת הפיתוח.

לדבריו, "ננו דיימנשן מציעה יכולות ייחודיות בהזרקת דיו של חומר מוליך וחומר מבודד והשמה של רכיבים בעלי ביצועיות גבוהה כגון קבלים ו- coax .כך ממוצבת החברה לגדילה אקספוננציאלית בתחום הייצור הדיגיטלי של אלקטרוניקה שאני מתכוון להוביל, בדומה לכוחות שהניעו את הצמיחה ויצרו גידול בהכנסות בתחום הדפסת התלת מימד לעולם המכניקה".

ננו דיימנשן נסחרת בבורסה של תל אביב. השוק הגיב בחיוב לשינויי הגברי בהנהלה, ומניית החברה עלתה ביתור מ-3% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-40.2 מיליון שקל.

פאראגייט נערכת לניסוי הקליני של טכנולוגיית שאיבת נוזלים

פורסם בתאריך דצמבר 5, 2019דצמבר 5, 2019 ע"י Techtime

חברת Paragate Medical מחיפה קיבלה מענק בהיקף של יותר מ-2 מיליון אירו מתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי לביצוע ניסוי קליני שיוכיח את יעילות המוצר הייחודי שפיתחה לשאיבת נוזלים מהגוף. החברה פיתחה מערכת זעירה, מושתלת ומבוקרת הפועלת 24 שעות ביממה אשר מנקזת נוזלי גוף עודפים דרך חלל הבטן ומזרימה אותם ישירות אל שלפוחית השתן. מנכ"ל החברה ומייסד משותף, ניתאי חנני, סיפר ל-Techtime שהחברה נמצאת כיום בשלבי גיוס למימון משלים עבור ביצוע הבדיקות הדרושות ולהשתלת המוצר בבני אדם.

חנני: "הניסוי מתוכנן להתבצע ברבעון השלישי של 2020 במרכז קליני מוביל בתחום כשל הלב באירופה. במקביל אנחנו פונים כעת ל-FDA בארה"ב על-מנת שיכיר במוצר שלנו כפורץ-דרך, כדי להאיץ את התהליך הרגולטורי". חברת פאראגייט מתמודדת עם בעיה שעד היום לא ניתן לה מענה מספק. "חולים רבים הסובלים מבעיות כשל לב וכשל כלייתי לא מצליחים להיפתר מהנוזלים בגוף באמצעות השתן, ומגיעים למצבים של גודש נוזלים שבין השאר מציפים את הריאות עד כדי חנק.

"הנוסעים המתמידים" של בתי החולים

"הם מגיעים באופן תכוף לבתי החולים כדי לבצע פרוצדורות דחופות להוצאת נוזלים מהגוף. לעתים בכל שבועיים או בכל חודש. הם קיבלו את הכינוי 'הנוסעים המתמידים של בית החולים'". מלבד חוסר הנוחות והסיכון הכרוכים בטיפולים האלה, הבעיה מייצרת עלות כבדה למערכת הבריאות, הנאמדת בכ-17 מיליארד דולר בשנה בארצות הברית לבדה. חברת פאראגייט הוקמה בשנת 2016 על-ידי חנני ועל-ידי ד"ר יאיר פלד, המשמש כקרדיולוג בבית החולים רמב"ם. היא קיבלה סיוע בהיקף כולל של כ-3.1 מיליון דולר מחממת NGT³ והרשות לחדשנות. לאחרונה היא יצאה מהחממה והתמקמה ליד בית החולים רמב"ם.

החברה פיתחה משטח ספיגה המבוקר על-ידי מיקרו-בקר, המושתלים בחלל הבטן ומקושרים אלחוטית אל תחנת בסיס המתחברת אל הרופא באמצעות הענן, ומנטרת ברציפות את מצב החולה. ההשתלה בחלל הבטן מתבצעת בפרוצדורה לפרוסקופית (ללא פתיחה מאסיבית של הבטן). באמצעות משאבת ואקום מבוקרת היא מבצעת ספיחה איטית של הנוזלים ומזרימה אותם ישירות אל שלפוחית השתן, משם הגוף מפנה אותם באופן טבעי. מכיוון שהמערכת עובדת 24/7, היא מפנה את עודפי הנוזלים בלא טראומה וחוסכת את הצורך בפרוצדורות תכופות ודחופות.

אתגרי הייצור האלקטרוני של מערכת פנים-גופית

המערכת מבוססת על משאבה תת-עורית אשר מפקחת ומפעילה את הוואקום. המערכת גם אוספת נתונים כמו לחץ תוך בטני ומידע נוסף הנשלחים אל הרופא. "כל מה שהחולה צריך לעשות הוא לטעון את הסוללה בצורה אלחוטית". מנהל הפיתוח העסקי של החברה, אמיר תורן, אמר שלמרות שהחברה נמצאת בשלבים מאוד מוקדמים, היא מושכת תשומת לב משחקנים אסטרטגיים בשוק. "קיבלנו פרסים יוקרתיים, מכיוון שזהו פתרון מאוד מיוחד וחדשני".

מה הם האתגרים המיוחדים של הפיתוח?

חנני: "אנחנו מביאים טכנולוגיה המוכרת בתחום אחד ברפואה, אל תחום חדש ברפואה. הדבר דורש בניית שיתופי פעולה בין קרדיולוגים לבין רופאים משתילים, מכיוון שקרדיולוגים לא רגילים לעבוד בחלל הבטן. מבחינת המערכת האלקטרונית, התמודדנו עם מיזעור של האלקטרוניקה למאפיינים של מוצר מושתל אשר צריך להגיע לרמת אטימות המאפיינת את עולם התעופה. סוגייה מיוחדת ומעניינת לעולם האלקטרוניקה היא עמידה בתקנות RoHS להלחמות נטולות עופרת. אנחנו צריכים לעמוד בדרישות RoHS אולם בחלק מהמקרים אנחנו זקוקים לעופרת כדי להגיע לרמת האמינות והיציבות הנדרשים ממעגל אלקטרוני מושתל.

"כיום אנחנו מבצעים חלק מההחלמות עם עופרת, כולל שימוש בהחלמה נטולת עופרת ולאחר מכן הוספה של העופרת. נושא נוסף שאנחנו מתמודדים איתו הוא הגנת המעגל בפני הפרעות. כאן האתגר המרכזי הוא לוודא שמערכת הבקרה שלנו אינה משבשת מערכות מושתלות אחרות, כמו קוצב לב למשל, ואינה מייצרת הפרעות לבדיקות ה-MRI שנעשות למטופלים".

ורינט מתכננת התפצלות לשתי חברות נפרדות

פורסם בתאריך דצמבר 5, 2019דצמבר 5, 2019 ע"י Techtime

חברת ורינט (Verint Systems) מהרצליה וניו-יורק, מתכננת להתפצל לשתי חברות נפרדות במהלך מורכב הכולל קבלת השקעה בהיקף של 400 מיליון דולר מקרן אייפקס ורכש עצמי של מניות. כיום ורינט מעסיקה כ-6,000 עובדים בארץ ובעולם, ונסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-3.2 מיליארד דולר. לחברה שתי פעילויות שונות: פעילות תוכנה לניהול קשרי לקוחות עבור מוקדי שירות ועבור ארגונים גדולים, האחראית למכירות בהיקף של כמיליארד דולר בשנה, ופעילות איסוף וניתוח מודיעין סייבר, האחראית למכירות של כ-500 מיליון דולר בשנה.

החברה דיווחה שהפיצול נועד ליצור שתי חברות נפרדות: חברת ניהול קשרי לקוחות וחברת מודיעין סייבר עסקי, הנסחרות בנפרד בבורסה. המהלך אמור להסתיים בחודש פברואר 2021. מנכ"ל ורינט, דן בודנר, אמר שהפיצול יאפשר לכל אחת מהחברות להגדיר אסטרטגיה עסקית נפרדת. לדבריו, החברה נערכה לפיצול זמן רב, וחיזקה את שתי החטיבות בשנים האחרונות באופן שיאפשר לבצע בקלות את ההפרדה ביניהן.

הפיצול ייעשה על-ידי פיצול מניות החברה בשיעור יחסי להיקף הפעילות של שתי החטיבות, והעברת חלק מהמניות לידיה של יישות חדשה, אשר תקבל לידיה עסקי המודיעין. פירוש הדבר שלמעשה היא מוציאה את פעילות הסייבר מחברת ורינט, ומקימה עבורה חברה חדשה. במקביל לפיצול, החברה תקבל השקעה בהיקף של 400 מיליון דולר מקרן אייפקס (Apax Funds) אשר תיעשה בשתי פעימות: בשלב הראשון, המתוכנן להתבצע באפריל 2020, אייפקס תרכוש מניות של ורינט בהיקף של כ-200 מיליון דולר.

השלב השני תלוי בהצלחת תהליך ההפרדה: במידה והוא יתבצע, אייפקס תרכוש מניות נוספות בחברת ורינט בהיקף של כ-200 מיליון דולר. נוספים בחברת ורינט (חברת קשרי הלקוחות) אשר יביאו אותה לשיעור אחזקה של [כ-11.5%-15% ממניות ורינט. בנוסף, דירקטוריון החברה אישר מהלך של רכש מניות עצמי בהיקף של עד 300 מיליון דולר, אשר יתבצע בהדרגה ויושלם ערב ההיפרדות מחטיבת המודיעין. המימון של רכישת המניות ייעשה ברובו באמצעות ההון שיתקבל מההשקעה הראשונה של אייפקס.

ראדא חנכה את מפעל ייצור מערכות המכ"ם בארה"ב

פורסם בתאריך דצמבר 5, 2019דצמבר 5, 2019 ע"י Techtime

חברת האלקטרוניקה הצבאית מנתניה, ראדא (Rada Electronic Industries), חנכה את מטה החברה הבת בארה"ב ואת מתקן הייצור החדש שהיא הקימה בעיר ג'רמנטאון במרילנד, ארה"ב. המפעל משתרע על שטח של כ-2,300 מ"ר וישמש כאתר הייצור של מערכות המכ"ם הטקטי שראדא תספק לצבא האמריקאי. החברה מעסיקה כיום כ-30 עובדים במפעל ובמטה החברה, ומתכננת לצמוח לכ-80 עובדים בתוך כשלוש שנים.

על-פי ההערכות, החברה השקיעה בו כ-5 מיליון דולר. ברבעון השלישי של 2019 צמחו המכירות של ראדא בכ-60% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-11.3 מיליון דולר. להערכת החברה, מכירותיה בשנת 2019 כולה צפויות להסתכם בכ-43 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-28 מיליון דולר בשנת 2018.

ראדא מספקת מערכות מכ"ם טקטיות ליישומי הגנה בפני רחפנים, למערכות נ"מ לטווח קצר ולמערכות הגנה אקטיבית עבור כלי-רכב ממוגנים ומשוריינים. היא משתתפת במספר תוכניות הצטיידות של המארינס והצבא האמריקאי, בהן תוכנית IM-SHORAD להגנת כלי-רכב משוריינים של הצבא האמריקאי, שעבורה היא צפויה לספק כ-150 מערכות מכ"ם.

מנכ"ל החברה, דב סלע (בתמונה למעלה במרכז), אמר שהמיקום של חברת ראדא ארה"ב (RADA Technologies LLC) נבחר מכיוון שהוא קרוב ללקוחות האמריקאים, הצבאיים והאזרחיים של החברה, ושהוא יאפשר להתאים את המערכות לדרישות שלהם. "קיבלנו הזמנות ראשונות למערכות מכ"ם טקטי המשולבות ביחידות של המארינס והצבא האמריקאי. אנחנו מאמינים שהמהלך יחזק את מעמדנו בשוק האמריקאי ויסייע לנו לצמוח בשוק העולמי".

ראדא נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-194 מיליון דולר.

רכב טקטי של המארינס המצוייד במערכת הגנה אקטיבית הכוללת מכ"ם של ראדא

מאיץ החלקיקים CERN בחר במתגים של ג'וניפר נטוורקס

פורסם בתאריך דצמבר 3, 2019דצמבר 2, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גלאי החלקיקים ב-CERN. צילום: Techtime

חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) מתקינה מערכת תקשורת מהירה המקשרת בין גלאי החלקיקים התת-אטומיים של מכון המחקר האירופי CERN הנמצא על גבול שוויץ-צרפת, לבין מרכז הנתונים הענק המצוי במתקן. החברה דיווחה שהמכון בחר במתגי האיתרנט QFX Series,ו-EX Series ובמארג התקשורת Tungsten Fabric כדי לבנות רשת תקשורת הערוכה להעברת הנתונים אל מחשב-על לצורך עיבוד והפקת ידע מדעי.

הקמת רשת התקשורת היא חלק מפרוייקט הרחבה של המכון שאמור להסתיים ב-2025, ולאפשר לו לתעד עד 1.7 מיליארד התנגשויות חלקיקים בשנייה, תהליך המייצר מידע בנפח של כ-7.5 טרה-בייט בשנייה. מכיוון שרק חלק מהאירועים הללו מובילים לתגליות חדשות, זרימת הנתונים מסוננת ומוקטנת (באמצעות כרטיסי FPGA מהירים) לרמה הניתנת לניהול. מערכות ה-Trigger and Data Acquisition של מאיץ החלקיקים מטפלות בסינון נתונים, באיסוף ובניטור תשתיות.

המתגים של ג'וניפר מספקים קישוריות מהירה בפס רחב הדרושה לאיסוף הנתונים הרלוונטיים וניטור התשתיות. מכון CERN הוא גוף יוצא דופן: הוא החל את דרכו כמעבדה צרפתית לחקר חלקיקים אלמנטריים, ובשנת 1954 הפך למכון מחקר של האיחוד האירופי. כיום הוא נמצא בבעלות 22 מדינות (כולל ישראל משנת 2014) המבצעות ניסויים במאיץ החלקיקים הגדול ביותר בעולם.

27 ק"מ של תנאים קיצוניים

ההאצה נעשית בוואקום קיצוני במסלול מעגלי בקוטר של 27 ק"מ העובר 100 מטר מתחת לפני הקרקע בשטחי שווייץ וצרפת. סלילים אלקטרו-מגנטיים ממוליכי-על המקוררים לטמפרטורה של מעלת קלווין אחת, מאיצים קבוצות של פרוטונים למהירות עצומה, כדי לייצר התנגשות עתירת אנרגיה. מרכז הנתונים של CERN כולל כ-15,000 שרתים ו-260,000 מעבדי ליבה.

במסגרת ההיערכות החדשה, CERN הטמיעה את מתג QFX10008 Ethernet של ג'וניפר בליבת הרשת של מרכז הנתונים, כדי לאסוף את הנתונים מההתנגשויות. מתג האיתרנט EX9200 מחבר 11,000 מכשירים, ותומך בניסויים ובמערכות הניטור והבטיחות. במקביל, המכון התקין ארכיטקטורת רשת המנהלת באופן אוטומטי 400 נתבים ומתגים בכל רחבי הקמפוס של CERN.

למידע נוסף על מאיץ החלקיקים: CERN מחפשת טכנולוגיה ישראלית

טאואר קיבלה שותף חדש; פנאסוניק מכרה לנובוטון את חלקה ב-TPSCo

פורסם בתאריך דצמבר 1, 2019דצמבר 1, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל ייצור השבבים של TPSCo בעיר אוזו ביפן

חברת פנאסוניק היפנית (Panasonic) ממשיכה להתנתק מתעשיית השבבים, ומוכרת את כל פעילויות השבבים הלא-ריווחיות שלה לחברת Nuvoton הטאיוואנית, הנמצאת בבעלותה של Windbond Electronics. החברה העריכה שהיא תסתיים ב-1 ביוני 2020. אומנם היא לא מסרה מהו היקף העיסקה, אולם אנליסטית חברת Zacks SCR העוקבת אחר טאואר-ג'אז, דיווחה בסוף השבוע שמדובר בעיסקה בשווי של 250 מיליון דולר במזומן. מבחינת חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) הישראלית זהו מהלך בעל משמעות גדולה מאוד: במקום שותפות עם פנאסוניק בחברת TPSCo, היא תהיה שותפה של יצרנית השבבים הטאיוואנית, אשר תקבל 49% ממניות החברה המשותפת TPSCo.

תשתית יקרה במחיר מציאה

השותפות בין טאואר-ג'אז ופנאסוניק היא אחד מהמהלכים המוצלחים ביותר באסטרטגיה שטאואר-ג'אז גיבשה בהדרגה, המיועדת להעניק לה קיבולת ייצור איכותית במחירי מציאה. בשנת 2014 העבירה פנאסוניק לחברה המשותפת TPSCo שלושה מפעלי ייצור שלה ביפן בתוספת השקעה של 40 מיליון דולר והסכם רכישת שירותי ייצור לחמש שנים, והכל תמורת מניות טאואר-ג'אז בשווי של 8 מיליון דולר בלבד. המהלך נועד לסייע לה לצאת מתחום חיישני התמונה ולהתמקד בתעשיית הרכב.

טאואר-ג'אז, מצידה, קיבלה גישה אל השוק היפני והאסיאתי, קווי ייצור מוכנים המייצרים שבבים על-גבי פרוסות סיליקון של 8 אינטש ו-12 אינטש בתהליכים של 45/65 ננומטר, טכנולוגיות ייחודיות של חיישני תמונה ורכיבים בהספק גבוה, קיבולת ייצור המגבה את הפעילויות האחרות שלה, והזמנות מובטחות למספר שנים. העיסקה התבררה כמוצלחת מאוד, ושלושת המפעלים היפניים ממלאים תפקיד חשוב בפעילות הנוכחית של טאואר-ג'אז, ואחד מהמנועים שהביאו אותה למכירות של כמיליארד דולר בשנה.

כיום נראה שפנאסוניק מבצעת מהלך דומה, אבל היקף גדול בהרבה: היא מפצלת את פעילות השבבים שלה לשתי חטיבות נפרדות ומעבירה את כל פעילות השבבים המאוגדת תחת החברה הבת PSCS לידי חברת Nuvoton. החברה לא מסרה מה היקף הפעילות שתועבר, אולם מדובר במספר רב של חטיבות (ראו סכימה למטה), כולל המניות של פנאסוניק בחברה המשותפת עם טאואר-ג'אז.

סכימת המהלך המורכב שפנאסוניק תנסה להשלים עד יוני 2020

פנאסוניק הסבירה את המהלך בתחרותיות הגוברת בשוק השבבים: "הסביבה העסקית נעשתה קיצונית ביותר בעקבות רכישות ומיזוגים אגרסיביים, והצורך לבצע השקעות עתק. החברה הגיעה למסקנה שהאופציה הטובה ביותר היא העברת הפעילות לנובוטון, כדי להבטיח את המשך צמיחתם".

נובוטון מקבלת טכנולוגיות חדשות

נובוטון תקבל לידיה את החברה הבת Panasonic Semiconductor Solutions, המייצרת חיישני תמונה, מיקרו-בקרים, מעבדי DSP, רכיבים לניהול סוללות ורכיבי בקרת הספק בטכנולוגיות כמו MOSFET, RF-GaN ודיודות לייזר. חברת נובוטון יצאה מתוך Winbond Electronics ביולי 2008 וכיום היא נסחרת בבורסה של טאיוואן לפי שווי שוק של כ-330 מיליון דולר. כיום היא מפעילה פאב לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 6 אינטש ו-12 אינטש בשותפות עם Winbond, המחזיקה בכ-62% ממניותיה. מכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-1.68 מיליארד דולר.

המוצרים העיקריים שהיא מייצרת הם מיקרו-בקרים מבוססי ARM ו-8051, ורכיבי אותות מעורבים דוגמת ממירי ADC/DAC, מערכות עיבוד קול ומגברי הספק למערכות אודיו. העיסקה עם פנאסוניק מכניסה אותה לתחומים חדשים לגמרי בשוק הרכב, בשוק התעשייתי ובשוק חיישני התמונה. חברת Windbond Electronics מתמחה בעיקר בפיתוח וייצור רכיבי זיכרון. היא נסחרת בבורסה של טאיפה לפי שווי שוק של כ-3.3 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-750 מיליון דולר.

סטודנטים מהטכניון פיתחו מערכת אוטונומית להנחתת מטוסים

פורסם בתאריך נובמבר 28, 2019נובמבר 28, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ממשק הטייס האוטונומי בזמן הטיסה

חוקרים בטכניון הצליחו לסגור פער נוסף בדרך לפיתוחה של תעופה אוטומטית, כאשר הם הדגימו בהצלחה מערכת חירום מסוג חדש, אשר נכנסת לפעולה כאשר חלה השבתה במנועיו של מטוס. המערכת מזהה מצב של השבתת מנועים, מנתחת את מצב המטוס ומיקומו, מאתרת אתר נחיתה מתאים, ומנווטת את המטוס לביצוע אוטומטי של נחיתה בטוחה. בעקבות הפיתוח, חיזק הטכניון את מעמדו כאחד מהגופים האקדמיים המובילים היום בעולם בפיתוח מערכות תעופה אוטומטיות.

השוק משווע לפתרונות תעופה אוטומטית

הפעילות של התחום בטכניון מתחברת אל מגמה המקבלת תאוצה של הרחבת הפתרונות האוטומציה בתעופה. להערכת מחקר חדש של חברת המחקר Markets and Markets, שוק התעופה האוטונומית יצמח מהיקף של כ-3.6 מיליארד דולר בשנת 2018 להיקף של כ-23.7 מיליארד דולר בשנת 2030. מחשב בקרת הטיסה הוא מרכיב החומרה החשוב ביותר בטיסה האוטונומית, אולם הוא זקוק לאלגוריתמים המעניקים יכולת ניהוג אוטונומית. לכן החברה מעריכה שמרכיב התוכנה יהיה בעל הצמיחה המהירה ביותר בתחום.

כיום, ברוב כלי הטיס המסחריים הגדולים יש מרכיב של ניהוג אוטונומי פשוט, אולם רק כלי-טיס צבאיים בלתי מאויישים מצויידים ביכולת ניהוג אוטונומית מלאה. בתחום הזה החברה מציינת את אלביט הישראלית כאחת מהחברות המובילות בתחום הזה בעולם, לצד חברות כמו בואינג, לוקהיד מרטין, איירבאס, רוקוול קולינס ונורתרופ גרומן.

המאמץ המרכזי של התעשייה כיום הוא להגביר את רמת האוטומציה בתעופה המסחרית כדי להפחית את העומס המוטל על הטייסים. להערכת החברה, ביחד עם התפתחות האוטונומיה בתעופה, יופיעו פתרונות תחבורה חדשים, דוגמת רחפני מטען אוטונומיים, תחבורה עירונית אווירית אוטונומית, וסוגים חדשים של מטוסי מטען ונוסעים.

תלמידי הטכניון ו"הנס על ההדסון"

הבעייה עמה התמודדו הסטודנטים בטכניון אינה חדשה ואינה נדירה: להערכת רשות התעופה האמריקאית (FAA): השבתת מנועים בלתי צפויה היא אחד מהגורמים המרכזיים לתאונות טיסה. כך למשל, בינואר 2009 הושבתו מנועיו של מטוס איירבס A320 של חברת US Airways כתוצאה מפגיעת ציפורים לאחר שהמריא משדה התעופה לה-גרדיה בניו יורק. למרבה המזל הצליח הטייס להנחית את המטוס על נהר ההדסון, ולהציל את חייהם של 155 הנוסעים ואנשי הצוות. הבעיה חמורה במיוחד במטוסים קלים, מכיוון שהם אינם מצוידים במערכות בקרה וגיבוי מתוחכמות וטייסיהם אינם עוברים הכשרה מעמיקה.

צוות הסטודנטים שעבד על הפרויקט (. מימין לשמאל): חנה ודן שטראוסמן, אלון ירושינסקי ועמרי פרוינד

בעשור האחרון נעשו מחקרים רבים בטכניון שנועדו לספק פתרון אופטימלי למצב שבו מנועיו של מטוס מושבתים והוא צריך לגלוש ולהגיע אל מנחת בטוח. הבסיס התיאורטי פותח בסדרת מחקרים של פרופ' יוסי בן-אשר, פרופ' נחום שימקין וד"ר אהרון בר-גיל, בשיתוף מפא"ת במשרד הביטחון. במסגרת זאת פותח אלגוריתם להתוויית המסלול האופטימלי בזמן אמת. היישום המעשי פותח על-ידי שני צוותי סטודנטים בהנחיית פרופ' שימקין וד"ר בר-גיל. עמרי פרוינד ואלון ירושינסקי מימשו את אלגוריתם התוויית המסלול, וחנה ודן שטראוסמן פיתחו מערכת תצוגה לטייס, ממשקי חיישנים ואינטגרציית תוכנה וחומרה לצורך ניסוי מוטס.

בסוף יולי 2019 נערך הניסוי: המערכת נבדקה בטיסה על-ידי הטייסים מייק דביר, יובל דביר ומהנדס הניסוי המוטס שלומי שוורץ. הטיסה בסביבות הר תבור דימתה מצב של השבתת מנוע מעל קרית טבעון, וכניסת המערכת הטכניונית לפעולה. האלגוריתם איתר מזרחית להר שני מנחתים אפשריים, חישב את המסלול אל היעד העדיף והציג לטייס סמן שהנחה אותו לדאייה אל המנחת המועדף. התוצאה: המטוס עקף את התבור בהצלחה, והטייס העיד בדיעבד כי ההנחיה הייתה מוצלחת וגם הנדסת האנוש של התווית הדרך לטייס יעילה ונוחה. בטכניון מעריכים שהאלגוריתם שפותח עשוי לשמש גם כמנגנון הנחתת חירום של כלי-טיס בלתי מאוישים.