חברת נאייקס (Nayax), המפתחת פתרונות סליקה ותשלום לבתי עסק, קיבלה אישור מבורסת נסד"ק לרשום את מניותיה למסחר, ותחל להיסחר ביום רביעי הקרוב (21/09) תחת הסימול NYAX. החברה נסחרת כיום בבורסת תל-אביב בשווי שוק של 2.73 מיליארד שקל.
חברת נאייקס הוקמה בשנת 2005 על-ידי המנכ”ל יאיר נחמד ועל-ידי הטכנולוג הראשי דוד בן אבי. החברה פועלת באמצעות עשרה משרדי מכירות גלובליים ומעסיקה כ-500 עובדים. היא מקושרת לכ-80 מוסדות פיננסיים ומהווה מוסד תשלומים מורשה באירופה ובישראל. נאייקס מציעה פתרונות מלאים לקבלת תשלומים ללא מזומנים, מערכת ניהול ואפליקציית לקוחות.
בחודש שעבר דיווחה החברה על הכנסות של 41.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2022, גידול של 33% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021. ברבעון השני, היא ניהלה 595,000 אבזרי תשלום מקוונים שביצעו עיסקאות בהיקף כולל של 585 מיליון דולר. בחודש יוני השנה רכשה נאייקס את חברת און טראק (OTI) מראש פינה, המפתחת פתרונות תשלום חכם לעמדות לא מאוישות, תמורת סכום של כ-4.5 מיליון דולר.
מאניה-דפרסיה היא ככל הנראה המצב הנפשי המתאר בצורה הקולעת ביותר את השינוי הקיצוני שחל בשיח סביב ההייטק הישראלי בשנה האחרונה. אם רק לפני שנה עוד חגגו בתעשיית ההייטק את גיוסי העתק, מבול ההנפקות והאקזיטים המרשימים ותנאי העבודה המופלגים, הרי שבחודשים האחרונים, על רקע הנפילות בשווקי ההון וסממני המיתון בעולם, האופוריה התחלפה בחשש גדול מפני כדור שלג שיוביל לגלי פיטורין, קושי בגיוס, סגירה של חברות ובלימת הצמיחה. בשיחה עם Techtime, מבקש יו"ר איגוד חברות ההייטק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן [בתמונה למעלה], למתן את אווירת הנכאים.
"בשנה שעברה, כששררה אופוריה סביב גיוסי הענק, האקזיטים והשוויים הגבוהים, היה ברור שזה מנותק מכל היגיון, והזהרתי בכל במה אפשרית שזו מציאות שאינה ברת-קיימא. באותו אופן, גם הדיבור הנוכחי על משבר בהייטק הינו מופרז. התעשייה לא במשבר, אלא מתמודדת עם קשיים ואתגרים. לטעמי, זה תיקון טבעי, נדרש וחיוני. היקף הפיטורים בישראל הינו מצומצם בהשוואה לארצות הברית. אמנם לא נעים להיות מפוטר, אבל המפוטרים לא יוצאים לשוק ללא עבודה."
לדעתו של כהן, המציאות שבה התנהל ההייטק בשנים האחרונות, כאשר מצד אחד זרם לכאן הון רב ומצד שני הביקוש לעובדים היה גדול מההיצע, גרמה גם להשפעות שליליות. "תוצר לוואי של האופוריה ששררה עד לא מכבר נגעה לשכר של העובדים. העובדים ביקשו תוספות בלתי סבירות, והמעסיקים היו בין הפטיש לסדן, מאחר שהם צריכים לספק את הסחורה ללקוחות ועל כן נשאבו לסחרור השכר. לשכר גבוה יש גם השלכות שליליות על הכלכלה."
בנסיבות החדשות, כהן חושש בעיקר לקרקע שמתחת לחברות הסטארט-אפ. "חברות הסטארט-אפ הן הדם שיגיע למוח בעוד כמה שנים. פיתוח דורש הון, והרבה. כיום קשה יותר לגייס הון, והיקפי הגיוסים נחתכו דרמטית. אנחנו צריכים לדאוג שיגיע לחברות הסטארט-אפ מספיק כסף כדי להתקיים ולהתפתח."
למנות "צאר הייטק"
איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים מאגד יותר מ-200 חברות ישראליות ורב-לאומיות הפעילות בתחומי המוליכים-למחצה, תקשורת, אלקטרו-אופטיקה, מכשור רפואי, ביטחון, בתי תוכנה ועוד. לחברות באיגוד ניתנת האפשרות להיות שותפות בקביעת התקנים האירופיים ולהינות מקשר הדוק עם מכון הייצוא ורשות החדשנות. האיגוד עוסק גם בהיבטים של טיפוח חינוך טכנולוגי.
כהן נבחר לתפקיד יו"ר האיגוד באפריל 2021. בעשור האחרון הוא משמש כנשיא קבוצת מר (MER), וזאת לאחר קדנציה של 9 שנים שבהן שימש כמנכ"ל הקבוצה. "התפקיד של האיגוד הוא לייצג את האינטרסים, הבעיות והקשיים של החברות בתעשייה ולסייע להן בהתמודדות מול כל אלה. ישנן אלפי חברות שנכללות תחת ההגדרה של 'הייטק', מחברות סטארט-אפ עם כמה עשרות עובדים ועד חברות ענק שמייצאות במיליארדים ומעסיקות אלפי אנשים. המטרה שלנו היא לייצג אינטרס משותף של התעשייה ולהיות הגורם המתווך בין התעשייה לממשל. אנחנו גם מחברים את התעשייה לעצמה."
איך אתה מגדיר מה נחשב כ"הייטק"?
"קשה להגדיר במדויק מה נחשב ל'הייטק', שהרי לא כל חברה טכנולוגית היא חברת הייטק. בעיני, כל חברה שמפתחת ומייצרת מערכות, פתרונות או שירותים שמאפשרים לתעשיות אחרות להפוך לתעשיות מתקדמות, היא חברת הייטק. המיקוד שלנו הוא לקרב אלינו את החברות השלמות, שכוללות את כל השרשרת המזון, מהפיתוח ועד הייצור, השיווק והמכירות. החברות הללו מייצרות את הערך הרב ביותר."
מהן הבעיות המרכזיות שאיתן מתמודדת התעשייה?
"יש בישראל הרבה רגולציה שמכבידה על ההייטק הישראלי. ברגולציה הקיימת, למשל, עד שתוכל להשלים בנייה של מפעל, הצורך המקורי שבגינו החלטת להשקיע ולהקים מפעל חדש כבר לא יהיה רלוונטי. חשוב שהדברים יהיו הרבה יותר גמישים לצרכים משתנים. יש עשרות גופים שהאקוסיסטם של ההייטק צריך לבוא איתם במגע, ממשרדי ממשלה, עיריות, מנהל מקרקעין וכולי. צריך למנות 'צאר' הייטק, מישהו שיישב במשרד ראש הממשלה ויהווה כתובת אחת בין התעשייה לבין הממשל, במקום שתידרש לכתת רגליים בין המון משרדים. הבעיה היא שיש אי-יציבות במערכת הפוליטית וזה מקשה לתכנן לטווח ארוך."
ברמת המאקרו, כהן סבור שהשיבושים העולמיים בשרשרת האספקה חשפו סיכון מהותי שיש לתת לו מענה. "כשיש טלטלה, כמו בקורונה, אתה מגלה שאתה תלוי בגורמים חיצוניים. במדינת ישראל יש מחסור בחומרי גלם לתעשייה ואולי צריך לחשוב על פתרונות, כמו הקמת מחסנים לשעת חירום, שיבטיחו עצמאות יחסית של שרשרת האספקה."
חברת אלקטריאון (Electreon) הודיעה היום (ד') לבורסה כי חתמה על הסכם עם חברת הקלינטק הגרמנית EnBW, לפריסת תשתית של כביש טעינה בעיר קרלסרוהה שבמדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה, וזאת תמורת 3.2 מיליון אירו.
במסגרת ההסכם, תתקין אלקטריאון, בשני שלבים, את סלילי הטעינה האלחוטית במקטע כביש המתפרס על פני קילומטר, וכן תציב מפרצי טעינה נייחים. אלקטיראון תספק לעירייה אוטובוס חשמלי של חברת Higer, המותאם לטעינה אלחוטית, אשר ישמש עבור קו תחבורה ציבורית.
מאלקטריאון נמסר כי ההסכם מבטא את חשיבותו האסטרטגית של שוק הרכבים החשמליים
הגרמני עבור החברה.
חברת אלקטריאון פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. המערכת מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית את משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.
תעשיית הרכב מחפשת פתרונות טעינה חדשים
החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי של כ-660 מיליון שקל. הטכנולוגיה של החברה נבדקת כיום במספר אתרים בעולם. בימים אלה היא מרחיבה את המקטע הנסיוני בשבדיה לאורך של 1.4 קילומטר, היא נערכת לבניית מקטע של 1.6 ק”מ במישיגן, ארה”ב בשיתוף עם חברת פורד, ומקטע נסיוני נוסף ביוטה, ארה”ב, בשיתוף עם יצרנית המשאיות Kenworth. לאחרונה היא השלימה בהצלחה סדרת ניסויים בברגמו איטליה, בשיתוף עם יצרנית המשאיות Iveco ותאגיד הרכב החדש Stellantis (שהוקם ב-2021 בעקבות המיזוג של פיאט-קרייזלר עם קבוצת PSA).
בחודש יולי חתמה אלקטריאון על מזכר הבנות עם חברת CTG האמריקאית אשר מפעילה צי של כ-2,800 לימוזינות ומוניות בניו יורק ובלאס וגאס, ומתכננת להחליף את כל הצי שלה לכלי-רכב חשמליים הנעזרים בטכנולוגיות טעינה אלחוטית.
חברת הסטארט-אפ ניוריאליטי (NeuReality) מקיסריה, המפתחת מערכות AI לדטה סנטרים, הודיעה כי בכוונתה להכפיל בשנה הקרובה את כמות העובדים בחברה, וזאת כדי להאיץ את תהליכי הפיתוח ולהתחיל בפריסה מסחרית של מערכות ב-2023. החברה מעסיקה כיום כ-30 עובדים והיא החלה בגיוס של עשרות אנשי פיתוח בישראל ובארצות הברית בתחומי תכנון ובדיקת שבבים, בינה מלאכותית, תוכנה וחומרה.
ניוריאליטי מפתחת פתרונות הסקה (inference) ליישומי ראיה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית (NLP) ומנועי המלצה (recommendation engines) בטכנולוגיה ייחודית המפשטת את תהליך ההטמעה ומאפשרת פריסה רחבת היקף (ultra-scale) של פתרונות AI כמו גם הרחבת שוק החברות המשתמשות ב-AI גם לחברות פחות טכניות באופיין. הפתרון המקיף של הסטארט-אפ כולל חומרה (שבב הבינה המלאכותית NR1) תוכנה וכלי פיתוח שיחדיו מפשטים ומאיצים את תהליך הפיתוח וההטמעה הנחוץ להתקנה של פתרונות AI.
משה תנך, מנכ"ל ומייסד-משותף של NeuReality, אמר: "אנחנו פועלים בשוק חזק עם ביקוש שצפוי לצמוח מאוד בשנים הקרובות ועיני העולם כולו נשואות אל ישראל כדי למצוא פתרונות חדשניים אלטרנטיביים לארכיטקטורות הקיימות. כיום, הטכנולוגיה המדהימה הזו היא עדיין נחלתם של חברות מעטות ובכוונתנו להנגיש את יכולות ה-AI בקצב מהיר יותר למגוון מגזרים וביניהם ביטחון הציבור, סחר אלקטרוני, רשתות חברתיות, רפואה, בריאות, עוזרים דיגיטליים אישיים ועוד."
ניוריאליטי נוסדה בשנת 2019 על ידי משה תנ”ך, המשמש כמנכ”ל, צביקה שמואלי, סגן נשיא לתפעול, ויוסי קסוס המשמש כסגן נשיא לפיתוח שבבים. לפני הקמת ניוריאליטי, משה תנ”ך כיהן בתפקידים בכירים כמנהל הנדסה במארוול ובאינטל וסגן נשיא למו”פ בדיזיינארט נטוורקס (שנרכשה מאוחר יותר על ידי קוואלקום). צביקה שמואלי כיהן כסגן נשיא Backend במלאנוקס וכסגן נשיא להנדסה בהבאנה לאבס. יוסי קסוס שימש כדירקטור בכיר להנדסה במלאנוקס וכראש תחום פיתוח השבבים באיזיצ’יפ. נ
ניוריאליטי יצאה מהשלב החשאי בשנה שעברה כשהכריזה על גיוס סיד מ-Cardumen Capital, OurCrowd ו-Varana Capital. לאחרונה הודיעה Samsung Ventures על השקעת הון בחברה. בנובמבר 2021, הכריזה החברה על חתימת הסכם עם IBM לפיתוח הדור הבא של פלטפורמות בינה מלאכותית עתירות ביצועים להסקה (inference) שיציעו שיפורים משמעותיים בעלויות ובצריכת ההספק ביישומי למידה עמוקה. ניוריאליטי משתפת פעולה גם עם AMD בכדי לספק ללקוחות את פלטפורמות הAI-centric מבוססות ה-FPGA שלה, עבור האצת יכולות הסקה.
ביום חמישי שעבר פרסמה חברת ננו-דיימנשן (Nano Dimension) את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2022, והציגה הכנסות של 11.1 מיליון דולר. מדובר בגידול של יותר מפי 12 מההכנסות ברבעון המקביל ב-2021, אך בשורה התחתונה החברה סיימה את הרבעון עם הפסד נקי של 40 מיליון דולר ו-EBIDTA שלילי של 21.3 מיליון דולר. ואולם, הסיפור האמיתי סביב ננו-דיימנשן מתרחש בימים אלה בשלב השאלות והתשובות בשיחות הוועידה עם המשקיעים, שמתקיימות לאחר פרסום הדו"חות הרבעוניים.
בדרך כלל בשיחות ועידה עם משקיעים, בשלב השאלות-והתשובות עולים אנליסטים המסקרים את החברה מבתי השקעות כדוגמת גולדמן סאקס, ג'יי-פי מורגן, אופנהיימר וכדומה, ושואלים את המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים שאלות על מצבה של החברה. אנליסטים אלה מייצגים את המשקיעים המוסדיים. מאחר שנכון לעכשיו אין שום בית השקעות שמסקר את ננו-דיימנשן, בשיחות הוועידה שלה אין נוכחות של אנליסטים מקצועיים, והבמה נותרת פנויה למשקיעים הפרטיים, ה-retail investors, שרבים מהם מביעים תסכול על קריסת המניה ב-2022 ומפנים למנכ"ל, יואב שטרן, שאלות נוקבות על התנהלות החברה.
כך למשל, בשיחת הוועידה הקודמת, לאחר פרסום הדו"ח לרבעון הראשון, עלה משקיע בשם פיטר ג'ונס ואמר, "גייסתם המון כסף בתמחור מאוד גבוה. משקיעים כמוני מופסדים כרגע 80%. קיבלנו את הרושם שאתם תשתמשו בכסף ולא תמשיכו 'לשבת' עליו שנה וחצי לאחר הגיוס. השאלה שלי היא, איך נקבל את הכסף שלנו בחזרה? כולם פה מופסדים בענק, וזה הפיל שבחדר. זה משפיל. אתה המנהיג, תנהיג אותנו. גייסתם מאיתנו 1.5 מיליארד דולר. אנחנו רוצים את הכסף שלנו בחזרה".
החברה ששווה חצי מקופת המזומנים שלה
מאז הנפקתה בנסד"ק בתחילת 2018 (באותה עת היא נסחרה גם בתל-אביב), נסמכה ננו-דיימנשן באופן תדיר על שוק ההון ככלי למימון פעילותה השוטפת. בין ינואר 2018 לאוקטובר 2020 ביצעה החברה שישה גיוסי הון באמצעות הקצאת מניות ומכירתן. באותה תקופה מדובר היה בגיוסים מידתיים, שתאמו את קצב שריפת המזומנים של החברה. בממוצע, גייסה ננו-דיימנשן בששת הגיוסים הללו כ-15.6 מיליון דולר לגיוס, באמצעות מכירה של כ-11.23 מיליון מניות במחיר של 1.55 דולר למניה, בממוצע לגיוס.
לקראת סוף 2020, על רקע נסיקת ערך המניה והאופוריה הכללית בשוק סביב "מניות הצמיחה", שינתה החברה אסטרטגיה, והחלה לבצע גיוסי הון גדולים ותכופים הרבה יותר. בסוף אוקטובר 2020 היא גייסה 50 מיליון דולר באמצעות מכירת 16.7 מיליון מניות במחיר של 3 דולר למניה. פחות מחודש לאחר מכן, היא גייסה 100 מיליון דולר באמצעות מכירת 25 מיליון מניות במחיר של 4 דולר למניה.
מחיר המניה המשיך לטפס מיום ליום והתיאבון של החברה הלך וגדל. מגיוס לגיוס גדל גם מספר המניות שהחברה הנפיקה (תוך דילול בעלי המניות הקיימים) וגם תמחורן: בחודש דצמבר 2020, ביצעה ננו-דיימנשן שלושה גיוסי הון: 60 מיליון דולר ממכירת 12 מיליון מניות במחיר של 5 דולר למניה, 180 מיליון דולר ממכירת 30 מיליון מניות במחיר של 6 דולר למניה, ו-250 מיליון דולר ממכירת 33.3 מיליון מניות במחיר של 7.5 דולר למניה.
בינואר 2021 ביצעה החברה שני גיוסי ענק: 332.5 מיליון דולר ממכירת 35 מיליון מניות במחיר של 9.5 דולר למניה, ו-500 מיליון דולר ממכירת 39 מיליון מניות במחיר של 12.8 דולר למניה. בסך הכול, גייסה החברה בסדרת הגיוסים הללו כ-1.5 מיליארד דולר. מחיר המניה המשיך לטפס והגיע לשיא של 17 דולר ב-10 בפברואר 2021, אך מכאן החלה צניחה חופשית, חדה ומהירה. את 2021 סיימה מניית ננו-דיימנשן במחיר של 3.8 דולר, וכיום היא נסחרת במחיר שפל של 2.5 דולר למניה.
המחיר הנוכחי של ננו-דיימנשן משקף אנומליה בשוק ההון, שבה שווי השוק של החברה נמוך מיתרת המזומנים שלה (below cash). שווי השוק של ננו-דיימנשן עומד כיום על 650 מיליון דולר, בשעה שבקופת המזומנים שלה יש 1.25 מיליארד דולר, כמעט פי שניים.
יש לציין כי ביצועי מנייתה של ננו-דיימנשן בשנה האחרונה אינם שונים מהותית מההתנהגות של יתר מניות הצמיחה, ובכלל זה גם מניות של חברות בעולם התלת-מימד, שרובן ככולן צנחו משיאן בשיעור של 90%-70%. ואולם, ננו-דיימנשן היא אחת החברות היחידות שניצלו את מחיר המניה הגבוה כדי לבצע גיוסי הון כה משמעותיים ביחס לגודלה ולהכנסותיה. בכך, העשירה ננו-דיימנשן את קופת המזומנים שלה, אך גם קנתה ציבור של משקיעים מאוכזבים שהיא תצטרך להתמודד איתו בשנים הקרובות.
שופינג בתעשיית התלת-מימד
כאשר ביצעה ננו-דיימנשן את גיוסי ההון, היא הסבירה כי ההון נועד כדי לממן מסע רכישות שיסייע לחברה להגשים חזון חדש ושאפתני, שבו המדפסות שלה אינן רק מכונות נפרדות, אלא חלק מ“מפעל ייצור דיגיטלי מבוזר”, המנוהל בענן על-ידי "מוח" מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר לכל חברת אלקטרוניקה להדפיס מעגלים מודפסים לפי דרישה. המנכ"ל יואב שטרן, שנכנס לתפקידו בינואר 2020, אף המשיל את החזון של החברה למהפיכת הדפוס הדיגיטלי.
מנכ"ל ננו-דיימנשן יואב שטרן
עם ההון הרב שברשותה, החלה החברה במסע רכישות בעולמות התלת-מימד, המעגלים המודפסים והבינה המלאכותית. החברה רכשה עד כה 5 חברות, קטנות יחסית ובסכומים צנועים: חברת הבינה המלאכותית דיפקיוב (DeepCube) ב-70 מיליון דולר, חברת ננו-פבריקה (NanoFabrica) שפיתחה מדפסת להדפסת חלקים זעירים, ב-55 מיליון דולר, חברת Essemtec השווייצרית, המייצרת מכונות השמת SMT, ב-24.8 מיליון דולר, חברת Global Inkjet הבריטית המתמחה בפיתוח וייצור ראשי דיו, ב-18.1 מיליון דולר, ואת חברת Formatec ההולנדית, העוסקת בהדפסה של קרמיקה ומתכת, ב-12.9 מיליון דולר.
בסך הכול, השקיעה החברה במסע הרכש כ-180 מיליון דולר בלבד, מתוך הון זמין של 1.5 מיליארד דולר. בשנה שעברה, כאשר נשאל המנכ"ל שטרן מדוע החברה לא רוכשת חברות משמעותיות יותר, הוא הקפיד להבהיר שהחברה לא תמהר, מתוך אחריות למשקיעים, לרכוש חברות המציגות תג מחיר מנופח, אף כי למרבה האירוניה, הכסף שגייסה ננו-דיימנשן עצמה התבצע לפי שווי מנופח להפליא. בשיחת הוועידה האחרונה אמר שטרן שהתנאים בשוק מאוזנים יותר כעת, וגילה שהחברה חידשה מגעים עם חלק מהחברות שבעבר הציגו עמדת פתיחה גבוהה. לצד זאת, הוא אמר שיש גבול לכמות החברות שננו-דיימנשן יכולה לרכוש ולקלוט לתוכה.
ההשתלטות על סטרטסיס כשלה עוד לפני שהחלה
הסכום הנמוך שהשקיעה ננו-דיימנשן ב-M&A, והעובדה כי החברות שרכשה לא השפיעו באופן משמעותי על הכנסותיה והמיצוב שלה בשוק, החלו לעורר בקרב המשקיעים הקטנים תהיות לגבי הצורך שהיה לחברה מלכתחילה בהון כה רב.
לא מעט גבות הורמו כאשר בחודש יוני 2022 הודיעה ננו-דיימנשן שהיא רכשה כ-12.12% ממניות יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys), בסכום משוער של כ-150 מיליון דולר. בכך הפכה לבעלת המניות הגדולה ביותר בסטראטסיס, שהמטה הראשי שלה שוכן בסמוך למטה של ננו-דיימנשן בבפארק המדע ברחובות. סטרטסיס ככל הנראה פירשה את המהלך כהכשרת הקרקע לקראת "השתלטות עוינת", ודירקטוריון החברה מיהר לאשר "גלולת רעל" שנועדה לסכל אפשרות כזו. כעת לא ברור איזה ערך יש לננו-דיימנשן באחזקה כה גדולה בסטרטסיס.
המסר הכפול של תוכנית ה-Buy Back
בשיחת הוועידה האחרונה שנערכה בשבוע שעבר, הביעו חלק מהמשקיעים בשיחה דרישה שננו-דיימנשן תשתמש בחלק מההון שגייסה כדי לבצע רכישה עצמית של מניות. מהלך כזה קרוי Buy Back, ומטרתו לייצר ביקושים שיעלו את ערך המניה. דירקטוריון ננו-דיימנשן אישר לפני מספר חודשים תוכנית Buy Back בהיקף של עד 100 מיליון דולר ב-12 חודשים שגם קיבלה אישור של בית משפט בישראל, ואולם מנכ"ל החברה מקפיד שלא להתחייב לכך שהחברה אכן תוציא לפועל את התוכנית.
משקיע פרטי בשם דיוויד שפירו חזר בשיחת הוועידה האחרונה מספר פעמים על הדרישה לבצע רכישה עצמית של מניות. "רבים מאיתנו משקיעים בחברה זה זמן רב ואיננו מרוצים ממה שקורה. למה אנחנו לא מבצעים ביי-בק? החשש הוא שהשוק לא באמת מאמין שנבצע ביי-בק, שאם לא כן מחיר המניה לא היה כה נמוך. למה אנחנו רוכשים מניות של חברה אחרת [סטרטסיס], ולא של החברה שלנו? הפיל בחדר הוא תוכנית הביי-בק. ואני מודאג, כבעל מניות, שהשימוש במילים כמו 'ייתכן' ו'נשקול' לא מעביר מסר למשקיעים עתידיים או לשורטיסטים שעומד לקרות משהו קונקרטי שיהווה זרז לעליית ערך המניה".
משקיע נוסף בשם ג'ו אודיטור הצטרף לתהייה: "איך סיימנו את הרבעון בשווי שוק של 500 מיליון דולר מתחת למזומן?" , ומשקיע אחר, בשם דוויין דוראל, הוסיף: "התחושה היא שנשענתם במידה רבה על משקיעים פרטיים כשגייסתם את הכסף, וכעת אתה מתייחס יותר למשקיעים המוסדיים ואומר שהתפקיד שלך הוא לא לעשות כסף למשקיעים הקמעונאיים. ביי-בק יכול לעשות טוב מאוד לחברה". המנכ"ל שטרן, שמשתדל לענות לכל השאלות, וגם לחיצי הביקורת, בצורה סבלנית וישירה, הקפיד שוב שלא להתחייב: "יש לנו כעת שנה להחליט מתי לעשות זאת, אם לעשות זאת, ובאיזה קצב".
ואולם, נדמה שמשקיע אחד בשם בוב דאונר, שסיפר שהשקיע בחברה לפני כשנתיים וחצי בעקבות המלצותיה של קאת'י ווד, ביטא בצורה הטובה ביותר את התסכול והבלבול שחשים המשקיעים הללו מהתנהלותה של החברה. "הטכנולוגיה נשמעה לי ממש טובה ואני זוכר איך אבא שלי היה מתקן מכשירי רדיו והייתי רואה את המעגלים המודפסים, אז החלטתי להשקיע. אבל כעת יש לי בעיה להבין את החזון הנוכחי: מי זו בכלל ננו-דיימנשן? האם המדפסת שלכם היא עדיין מוצר הדגל שלכם?"
[בתמונה: נמל ריזהו בסין, הראשון שבו פרסו שתי החברות את הפיתרון המשותף]
חברת אינוויז (Innoviz) וחברת HiRain הסינית הודיעו היום (ג') כי החלו בפרויקט משותף לפריסת חיישני ה-LiDAR של אינוויז בנמלים ברחבי סין. חיישני הלידאר יותקנו על גבי משאיות אוטונומיות, כלי-רכב רובוטיים (AGVs) והן עבור יישומי V2X. הנמל הראשון שבו החלו שתי החברות בהטמעת הפיתרון הוא נמל ריזהו (RiZhao), ובכוונת שתי החברות להתפרס לנמלים נוספים.
HiRain, שנוסדה ב-2003 ובסיסה בבייג'ינג, מפתחת מערכות חכמות לכלי-רכב כמו מערכות עזר לנהג (ADAS), מצלמות ומכ"מים, יחידות בקרה ומחשוב, מערכות חניה אוטומטית ובלימת חירום, מערכות לרכבים חשמליים, יחידות תקשורת וכן פתרונות תוכנה. היא אחת מספקיות המערכות לרכב (Tier-1) הגדולות בסין ובעלת ערוצי מכירה והפצה ענפים בקרב יצרניות רכב סיניות.
הפיתרון המשותף משלב בין חיישן הלידאר InnovizOne של אינוויז עם תוכנת הרשת העצבית (CNN) של הייריין, והוא משמש לצורך שיפור היעילות התפעולית של הנמל והפחתת סיכונים בטיחותיים. מערכות החישה המותקנות על גבי כלי הרכב מסוגלות לזהות ולהעריך באופן מדויק מיקום, מרחק וגודל ספציפיים של כלי רכב, הולכי רגל וסוגי תשתיות אחרים הנמצאות בדרך כלל בנמלים. מאינוויז נמסר גם כי המערכת מתאפיינת בעמידות גבוהה וכוללת גם הגנה על הלידאר, הגנה מפני קרינת חום, בלימת זעזועים, הפחתת רעש, חסינות לאבק ומערכת ניקיון.
בנוסף, המערכת המשמשת ליישומי V2X מאגדת בתוכה חמישה חיישנים, והיא מנטרת את התנועה ממעוף הציפור, אוספת נתונים סביבתיים ושולחת אותם בזמן אמת למחשב המשדר את הנתונים לכל המשאיות סביבו, במטרה למנוע התנגשויות. שתי החברות משתפות פעולה מאז 2018, וכעת הי-ריין מתכננת לשלב את הדור הבא של הלידאר של אינוויז, InnovizTwo, בתוך הפלטפורמות שלה.
"המשבר העולמי בשרשרת האספקה מחמיר בשל מחסור בכוח אדם ועומס מצטבר בנמלים בסין, וברחבי העולם", אמר עומר כילף, מייסד שותף ומנכ"ל אינוויז. הטמעת הפתרונות של הייריין באמצעות הלידאר InnovizOne, על גבי המשאיות והרכבים האוטונומיים מגיעה בתזמון מצוין, כיוון שהיא תשפר משמעותית את יעילות העבודה ותאפשר פעילות 24/7".
מנייתה של חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה צללה אתמול (ד') במסחר בנסד"ק ב-17.7% לשווי שוק של 40 מיליון דולר בלבד, וזאת לאחר שהחברה הודיעה פעם נוספת על דחייה במועד תחילת הניסוי המרכזי (Pivotal) בארצות הברית, שבסיומו תוכל להגיש בקשת אישור שיווק מה-FDA. בצ'ק-קאפ הסבירו כי הזמן הנדרש להכשיר אתרים לניסוי ולגייס נבדקים הינו ארוך מהמצופה, ועל כן החברה מעריכה כעת כי הניסוי יחל רק במחצית השנייה של 2023, באיחור של כשלוש שנים מלוח הזמנים המקורי.
לפי התכנון המקורי, הניסוי היה אמור לצאת לדרך במהלך 2020, ואולם אז פרצה מגפת הקורונה, שהגבילה את הפעילות האלקטיבית במערכת הרפואית והובילה לדחיית הניסוי. גם לאחר חזרת המערכת הרפואית להתנהלות סדירה, נדחה הניסוי מספר פעמים נוספות מסיבות לוגיסטיות.
למעשה, הדחייה היא בביצוע השלב השני, והעיקרי, של הניסוי. צ'ק-קאפ מבצעת בימים אלה את השלב המקדים של הניסוי, שנערך במאיו קליניק (Mayo Clinic) ובבית הספר הרפואי של אוניברסיטת ניו-יורק. השלב המקדים, שכולל עד 200 נבדקים, נועד לסייע בכיול המערכת ובשיפור האלגוריתמים בהתאם למאפיינים של אוכלוסיית הסיכון בארצות הברית לסרטן המעי הגס. חלקו השני של הניסוי, שכאמור מועד תחילתו נדחה למחצית השנייה של 2023, אמור לכלול כ-800 נבדקים ולהשוות את ביצועי המערכת של צ'ק-קאפ לבדיקת הקולונוסקופיה, בדיקת הסקר המקובלת כיום לאיתור ממצאים מחשידים לסרטן המעי הגס.
בהיותה חברת סטארט-אפ, ללא הכנסות, העיכוב הממושך בביצוע הניסוי, שמהווה את המשוכה הרגולטורית האחרונה לפני מסחור המערכת, מעלה שאלה לגבי יכולתה הפיננסית של החברה לממן את פעילותה עד למסחור. הוצאות המו"פ של החברה ברבעון השני הסתכמו ב-3.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-2.8 מיליון דולר ברבעון המקביל. בחברה הסבירו את הגידול בהוצאה בגידול במצבת העובדים והוצאות הקשורות להיערכות לניסוי המרכזי. בצ'ק-קאפ צופים כי ההוצאות הקליניות יגדלו ברבעונים הבאים. ההוצאות הכלליות הסתכמו ב-1.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-1.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה. ההפסד הנקי ברבעון השני הסתכם ב-4.8 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של 3.9 מיליון דולר בשנה שעברה.
נכון לסוף הרבעון יש בקופת המזומנים של החברה כ-50.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-55.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בחודש מרץ השנה גייסה החברה כ-8.9 מיליון דולר בהקצאת מניות. מהחברה נמסר כי להערכתה יש ברשותה די הון כדי לממן את פעילותה עד הרבעון השני של 2024.
מוקש נוסף שעימו מתמודדת החברה על רקע הדחייה הנוספת במועד הניסוי קשור למחירה הנמוך של המניה בנסד"ק, שנסחרת כבר למעלה מחצי שנה מתחת למחיר של 0.5 דולר. בעקבות כך, קיבלה החברה לפני מספר חודשים מהנסד"ק מכתב התראה לפני סילוק, מאחר שהמניה נסחרת זמן ממושך מתחת למחיר המינימום, לפי חוקי בורסת נסד"ק, של 1 דולר למניה.
כנהוג במקרים כאלה, החברה קיבלה מהבורסה ארכה כדי לעמוד מחדש בתנאי המינימום, ואולם על רקע העיכובים במועד הניסוי המשיכה המניה לדשדש ברמות שפל. כדי להתגבר על כך, אישרו בעלי המניות ב-11 באוגוסט לבצע מיזוג מניות (reverse split) ביחס של בין 10 ל-1 עד 20 ל-1. במסגרת מיזוג מניות שכזה, 10 מניות (או 20) יהפכו למניה אחת. מהלך זה יעלה פי 10-20 את מחירה של מניה אחת, אך יקטין את מספר המניות הזמין בשוק. מועד ויחס מיזוג המניות יוחלט על ידי החברה בהמשך. המניה נסחרת כיום במחיר של 0.35 דולר.
האלטרנטיבה הידידותית לקולונסקופיה
צ’ק-קאפ פיתחה פתרון ידידותי למשתמש לביצוע בדיקת-סקר לגילוי פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. הפיתוח נועד לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות המובילות לתמותה הגבוהה מסרטן המעי-הגס. הנכונות הנמוכה של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את בדיקת הסקר המקובלת, הקולונסקופיה, שהיא הליך פולשני ובלתי נעים. ההיענות הנמוכה מביאה לכך שמקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר סיכוי ההחלמה נמוכים לאין שיעור.
המערכת של צ’ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות, ובנוסף, תוכנה המעבדת את המידע לכדי מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.
זו בדיקה בלתי פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת, כמו בקולונסקופיה. למעשה, הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.
חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר וחברת Cohda Wireless האוסטרלית הודיעו על פיתוח פיתרון משולב, חומרה ותוכנה, לתחום ה-V2X. הפיתרון יכלול, במערכת-על-שבב (SoC), את השבב של אוטוטוקס לתקשורת V2X, ואת תוכנת המיקום של קוהדה, המאפשרת לשדר לכלי-רכב אחרים ותשתיות דרך את מיקומו הדינמי של הרכב ברמת דיוק מקסימאלית. הפתרון המשולב, שייקרא TEKTON3, יהווה את הדור השלישי של שבבי ה-V2X של אוטוטוקס, ולדברי החברה תהיה זו ערכת ה-V2X הראשונה בתעשייה עם הטמעת תוכנה מלאה.
חברת Cohda Wireless, שהוקמה ב-2004, מפתחת פתרונות תוכנה לתקשורת בין כלי-רכב. לדברי החברה, תוכנת ה-V2X שלה ניחנת ביכולת לשדר את מיקום הרכב ברמת דיוק מקסימאלית, במונחים של שברי מטרים, גם בסביבות אורבניות מאתגרות כמו דרכים המוקפות משני העברים בבניינים גבוהים אשר חוסמים את אות ה-GPS, בערים כמו ניו יורק, וגם בהיעדר מוחלט של קליטת GPS, כמו למשל בחניונים מרובי-קומות או מנהרות.
Cohda Wireless פועלת מול חברות Tier-1 בתעשיית הרכב, ולהערכתה, בכ-60% מהפיילוטים בתחום ה-V2X נעשה שימוש בפתרונות התוכנה שלה, לרבות בפיילוט נרחב שמתנהל בימים אלה בניו-יורק. בדומה לשבבים של אוטוטוקס, פתרון התוכנה של קוהדה פועל בשתי צורות התקשורת, DSRC ו-C-V2X.
במסגרת שיתוף הפעולה, שבבי TEKTON3 של אוטוטוקס יריצו את מערכת התוכנה המלאה של קוהדה ל-V2X. באוטוטוקס מסבירים כי התוכנה המובנית תאפשר לחברות Tier1 וליצרני רכב (OEMs) לשלב בדגמי רכב פתרון V2X ביתר קלות, תוך צמצום העלויות הכרוכות בפיתוח ובדיקות. בתעשייה כיום, האחריות בפתרונות V2X נחלקת בין מספר רב של ספקי חומרה ותוכנה. האינטגרציה בין השבב של אוטוטוקס והתוכנה של קוהודה לכדי פתרון מלא אחד, תאפשר לשחקניות בעולם הרכב לעבוד מול אוטוטוקס כספק יחיד של פתרון שלם.
חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) סיימה את הרבעון השני של 2022 עם הכנסות של 55.5 מיליון דולר, גידול קל של 1.2% בהשוואה לרבעון השני של 2021. הרווחיות התפעולית השתפרה משמעותית ל-2.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-0.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. בסך הכול, על בסיס צבר ההזמנות, החברה צופה המשך שיפור בהכנסות וברווחיות במחצית השנייה של השנה. ב-2022 כולה צופה גילת הכנסות של 245-265 מיליון דולר, המשקפים גידול של 23%-14% בהשוואה ל-2021.
גילת, המספקת פתרונות תמסורת לתקשורת לוויינית, מדווחת על מומנטום חיובי בכל מנועי הצמיחה שלה: קישוריות במטוסים ובספינות (IFC), תמסורת לרשתות סלולאריות וקישוריות לוויינית בתנועה למגזר הצבאי. החברה מדווחת כי הידקה ברבעון האחרון את שיתופי הפעולה שלה עם מפעילות הלוויין המובילות בעולם, כדוגמת SES, אינמרסאט ואינטלסאט, וכי קיבלה ברבעון האחרון הזמנות חדשות בהיקף של 20 מיליון דולר לפלטפורמת התמסורת החדשה שלה, SkyEdge IV, עבור רשתות תקשורת לוויניות המשלבות לוויינים מהירים (VHTS) ולוויינים בגבהים נמוכים יותר (NGSO).
בתחום הקישוריות למטוסים וספינות קרוז, גילת מדווחת כי במסגרת שיתוף הפעולה שלה עם SES, ברבעון הקרוב תושק ספינת התענוגות הראשונה שתהיה מצוידת בקישוריות לוויינית, באמצעות המסופים של גילת. בשלב ראשון הקישוריות תתבסס על לווייני GEO (לוויינים במסלול גבוה), ובשנה הבאה הקישוריות תשלב גם לוויינים במסלול בינוני (MEO), שאמורים לספק, בשל גובהם הנמוך יותר, קישוריות מהירה יותר.
בתחום הצבאי, אחד ממנועי הצמיחה האסטרטגיים של החברה בשנים האחרונות, גילה מנכ"ל החברה, עדי צפדיה, בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני כי החברה נמצאת בשלבים מתקדמים במכרז עבור תוכנית צבאית גדולה מאוד, וכן כי החברה מפתחת פתרונות קישוריות גם עבור כלירכב צבאיים בלתי מאויישים. צפדיה סיכם: "אנחנו עומדים בציפיות שלנו עבור שנת 2022, אשר מסתמנת כשנת התאוששות חזקה עבור החברה".
יצרנית המסוקים הבלתי מאויישים סטדיקופטר (Steadicopter) ממגדל העמק, הטמיעה את עמדת הירי החכמה של חברת סמארט-שוטר (Smart Shooter) מקיבוץ יגור במסוק בלתי מאויש חדש, Golden Eagle (בתמונה למעלה). המסוק מיועד לבצע "משימות חיסול" כירורגיות בשטחים עוינים. הוא מסוגל לשייט במהירות 85 קמ"ש ולהגיע למהירות מקסימלית של 125 קמ"ש. המסוק מתביית מהאוויר על מטרה או על מספר מטרות במקביל, באמצעות כוונת הבינה המלאכותית של סמארט-שוטר, ומבצע ירי מדויק. ניתן להתקין על הפלטפורמה מגוון רובי סער, רובי צלפים ותותח 40 מילימטר.
מערכת בקרת-האש של סמארט-שוטר, Smash, מתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית. כאשר הקנה בזווית הנכונה ההדק משתחרר אוטומטית. הטכנולוגיה הזו מקנה לכל רובה רמת דיוק גבוהה. בין השאר היא מאפשרת לחיילים ליירט רחפנים באמצעות נשק אישי . צבאות ארה"ב, הודו והולנד הצטיידו בכוונת הזו בשנתיים האחרונות. באחרונה חשפו סמארט-שוטר וחברת רובוטמי (Robotemi) הישראלית רובוט קרבי אוטונומי המצויד במערכת הירי של סמארט-שוטר.
מסוק בלתי מאויש – וחשמלי
לפני כשבוע דיווחה סטדיקופטר על זכייה במכרז לאספקת מסוקי Black Eagle Electric בלתי מאויישים חשמליים לחיל הים הישראלי. להערכת החברה זהו המסוק הבלתי מאוייש הראשון בעולם המונע באופן מלא על-ידי מנוע חשמלי. השימוש במנוע חשמלי מפחית את משקל הפלטפורמה ומאפשר להתקין מטעדים כבדים וסוללות. למסוק החשמלי יש יכולת נשיאה של 30 ק"ג, בשעה שלדגם המקביל עם מנוע בעירה פנימית יש יכולת נשיאה של 5 ק"ג בלבד.
מנוע החשמלי הינו שקט יותר ומתאים למשימות חשאיות. סטדיקופטר מעסיקה כמה עשרות עובדים. החברה מפתחת מספר משפחות של מסוקים בלתי מאויישים למשימות צבאיות, ביטחון מולדת וניטור תשתיות. בדומה לרחפנים, מסוקים בלתי מאוישים מסוגלים להמריא ולנחות אנכית (VTOL), אך בשל המדחף המרכזי הגדול הם מגיעים למרחקים גדולים יותר ויכולים לשאת מטעדים כבדים יותר. להערכת חברת המחקר Fortune Business Insights, שוק המסוקים הבלתי מאוישים יצמח עד 2029 להיקף של 15 מיליארד דולר, כמעט פי שלושה מהיקפו בשנת 2021. סטדיקופטר מוזכרת בדו"ח כאחת מהשחקניות הבולטות בשוק הזה.
בית המשפט המחוזי בטקסס הכריע לטובת חברת פאוורמט (Powermat) הישראלית, בתביעה שהגישה נגד שתי חברות סיניות, Nanami ו-Yootech, על שימוש לא מורשה בפטנטים של החברה בתחום הטעינה האלחוטית. במסגרת הסדר הפשרה שהתקבל בבית המשפט, נקבע כי שתי החברות הסיניות, המשווקות מטענים אלחוטיים, בעיקר דרך אמזון, ישלמו לפאוורמט סכום ראשוני בגין הפרות עבר, וכן יחוייבו בתשלום תמלוגים בגין שימוש עתידי בטכנולוגיה של פאוורמט תחת הסכם רישוי מסחרי.
ל-Techtime נודע כי לא מדובר במקרה יחיד, וכי פאוורמט החלה במהלך נרחב, שנמשך כבר למעלה משנה, שמטרתו לבצע מוניטיזציה של פורטפוליו הפטנטים שלה, הכולל כ-130 פטנטים בתחום הטעינה האלחוטית. במסגרת המהלך, פאוורמט מאתרת חברות בעולם המפרות את הפטנטים שלה ודורשת מהן לפצותה על ההפרה ולחתום עימה על הסכם רישוי עבור המשך השימוש בפטנטים. במידה והחברות לא נענות לדרישה, פאוורמט עשויה לנקוט בהליכים משפטיים, כפי שקרה מול Nanami ו-Yootech.
להערכת החברה, ישנן בעולם מאות חברות שמפרות את הפטנטים שלה. עוד נודע ל-Techtime כי המהלך הניב לפאוורמט באחרונה הסכם רישוי בהיקף של עשרות מיליוני דולרים עם יצרנית סמרטפונים גדולה, שלטענת פאוורמט עשתה שימוש לא מורשה בטכנולוגיה שלה. פאוורמט מנהלת כיום משא ומתן עם עוד כעשרים חברות לערך בדרישה דומה.
מי שמנהלת עבור פאוורמט את המערכה המשפטית היא חברת First Libra. בשיחה עם Techtime הסביר מייסד ויו"ר First Libra, עופר פירט, שגם מכהן כדירקטור בפאוורמט מתוקף שיתוף הפעולה עם החברה, כי הפוטנציאל במהלך כזה הוא גדול. "פאוורמט לא עסקה עד היום באופן שיטתי במוניטיזציה של הפטנטים שלה. פאוורמט מחזיקה במספר רב של פטנטים, ואנחנו לוקחים על עצמנו להוביל את המוניטיזציה. כאשר אנחנו מזהים חברה שמפרה פטנט, אנחנו בתחילה מנסים להגיע להסכמה ומציעים לה לחתום על הסכם רישוי. רק במידה והמשא ומתן לא עולה יפה, אנחנו פונים לערכאות משפטיות."
פטנטים מהותיים לתקן QI
פאוארמט נחשבת לאחת החלוצות בתחום הטעינה האלחוטית והיתה החברה הראשונה בעולם שהוציאה לשוק משטחים להטענה אלחוטית. הטעינה נעשית באמצעות השראה אלקטרומגנטית בין הסליל במשדר לבין הסליל במקלט, ללא צורך בחיבור המכשיר הנטען לשקע חשמלי באמצעות כבל.
אחד התקנים הבולטים בתעשייה המסדיר את אופן הטעינה האלחוטית הוא תקן QI. לפאוורמט יש מספר פטנטים שנחשבים "מהותיים לתקן" (standard essential), כלומר הכרחיים למימוש התקן. פאוורמט נטלה חלק מרכזי בגיבוש התקן והיא גם חברה בקונסורציום WPC, המקדם ואוכף את התקן.
עופר פירט, First Libra
חברות שמעוניינות לשווק מטען אלחוטי תחת החותמת QI Certified חייבות להעביר את המוצר שלהן לבדיקה באחת המעבדות שעובדות עם WPC. פירט מסביר כי הדבר הופך את איתור מפרי הפטנטים למלאכה פשוטה יחסית. "ברגע שחברה מצהירה שהמוצר שלה קיבל הסמכת תקן QI, היא למעשה מפרה פטנטים של פאוורמט, כל עוד אין לה הסכם רישוי עימה. השופט בטקסס קבע כך מפורשות בפסק הדין, וזה מאוד משמעותי עבור המשך המאמצים של פאוורמט."
במסגרת מודל הפעילות של פירסט ליברה, היא נושאת במימון ההוצאות המשפטיות ומנהלת את ההליכים, ובמידה ונפסקים פיצויים היא מקבלת חלק מהסכום. פירט מגלה כי החברה נמצאת כעת במגעים עם עוד שתי חברות הייטק ישראליות.
"חברות טכנולוגיה ישראליות רושמות פטנטים על הטכנולוגיות שלהן, אך לא תמיד אוכפות אותם. המטרה שלנו היא לזהות חברות שמחזיקות בפורטפוליו רחב של פטנטים ולבחון האם יש כדאיות כלכלית, וזאת מאחר שהעלויות המשפטיות עשויות להיות גבוהות."
בתמונה למעלה: מציאות סינתטית המיוצרת בסימולטור של קוגנטה
לפני מספר שבועות הודיעה חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות על מינויו של ד”ר גל ברכוז (Gahl Berkooz) למנהל הדטה הראשי של החברה (CDO) ונשיא הפעילות בארצות הברית. מדובר בפונקציה חדשה בחברה, ואיושה בדמות בכירה ורבת ניסיון בחברות כמו פורד, GM ו-ZF, חושפת אסטרטגיה חדשה של קוגנטה הכוללת מעבר מאספקת סימולטור לפתרון תהליכי מלא המיועד גם לפיתוח וגם לאימות (Validation) של מערכות בטיחות (ADAS) ונהיגה אוטונומית. פלטפורמה אשר תכסה את כל השלבים מיצירת וניהול הדטה ועד ביצוע תהליכי האימות המתחייבים לכל אורך חיי המוצר.
כיום, נהוג לדמות את הרכב החכם למחשב על גלגלים, שמייצר כמויות אדירות של נתונים שצריך לנהל ולהפיק מהם ערך בדמות אנליטיקה ומונטיזציה. ואולם, כאשר הצטרף ברכוז לפורד בשנת 2004, תחום הרכב המקושר היה בחיתוליו והממשק בין מכונית לנתונים ומחשבים היה הרבה פחות טבעי. ברכוז: "תחום הדטה ביצרניות רכב היה בלאגן אחד גדול. ככל שהתפתח תחום הרכב המקושר היה ברור שצריך לשנות גישה באשר לאופן שבו מנהלים דטה ומה עושים איתו", אמר ל-Techtime ברכוז, שהוא בעל דוקטורט במתמטיקה יישומית מאוניברסיטת קורנל.
במהלך הקדנציה שלו בפורד, ברכוז היה אחראי, במסגרת שורה של תפקידי ניהול גלובליים, על בניית כל תשתית הנתונים של יצרנית הרכב: הנתונים הארגונים והנתונים שמייצרים וצורכים הנהגים. הוא היה אחראי על גיבוש האופן שבו אוספים ומטייבים נתונים, ומפיקים אנליטיקה ומונטיזציה. לאחר מכן חצה את הכביש ליצרנית רכב אחרת בדטרויט, ג'נרל מוטורס (GM), והוביל בה תהליכים דומים בין השנים 2016 ו-2018.
השידוך עם קוגנטה התרחש דרך התחנה השלישית בקריירה של ברכוז, יצרנית המערכות לרכב (Tier-1) הגרמנית ZF, שבה ניהל אקסלרטור שקידם שיתופי פעולה והקים סטארט-אפים. בין קוגנטה ל-ZF יש שיתוף פעולה כבר מספר שנים. "אל קוגנטה התוודעתי דרך חברת סטארט-אפ שפיתחה טכנולוגיה בתחום ה-ADAS ועבדה עם קוגנטה. שיתוף הפעולה הזה הציף את הנושא של איך מורידים את עלויות האימות של מערכות ADAS", אמר.
הדרך אל האוטונומיות רצופה קילומטראז' אינסופי
בראשיתו של המסע הטכנולוגי אל עבר האוטונומיות, התבססו יצרניות הרכב שפיתחו מערכות נהיגה אוטונומית בעיקר על נסיעות שטח, שמטרתן היא לאמן את המערכות ולבדוק את מהימנותן בזיהוי הסביבה וקבלת החלטות. ואולם, בתעשיית הרכב הבינו עד מהרה כי האפקטיביות של נסיעות מבחן על הכביש הינה מוגבלת.
ברכוז: "נסיעות שטח הן אופרציה יקרה, וכמו כן קשה 'לתפוס' בנסיעות אמת תרחישים נדירים. תעשיית הרכב מנסה לגבש את הדרך הנכונה והיעילה ביותר לביצוע אימות של מערכות נהיגה. ככל שרמת האוטונומיה עולה, כך היקף הוואלידציה גדל, ובאופן לא ליניארי, שהרי ככל שהרכב אחראי על יותר היבטים בנהיגה יש לבדוק הרבה מקרים ואתה צריך להגדיל את היקף הכיסוי."
כיום, המשקל בתהליך הפיתוח והבדיקה של מערכות נהיגה עובר מנסיעות מבחן לשימוש בסימולטורים. הסימולטור של קוגנטה מייצר סביבה וירטואלית המדמה לפרטי פרטים את המציאות על הכביש, ממפת הרחובות המדויקת והתנהגות כלי הרכב והנהגים, ועד לפרטים קטנים ובלתי צפויים כמו פגמים בכביש, פחי זבל, שלטים, עצים וגם חתול שמתפרץ אל הכביש שלא בטובתו. הסימולטור של קוגנטה מאפשר לייצר באופן שיטתי מקבצים של תרחישי נהיגה שיבדקו כיצד מתפקדים חיישני הרכב ויחידות המחשוב בכל הסיטואציות שהם עשויים לפגוש בג’ונגל שנקרא “הכביש”.
מחברת סימולציה לחברת דאטה
ואולם, אף כי שימוש בסימולטור מאיץ משמעותית תהליכי פיתוח ובדיקה, לא ניתן לבסס לחלוטין אימות של מערכת בטיחות על סימולטור בלבד, וזאת מאחר שסימולציה היא בסופו של דבר רק "קירוב" של המציאות.
ד"ר גל ברכוז
לדברי ברכוז, קוגנטה מגבשת כעת אסטרטגיה שבה הסימולטור הוא רק עוד כלי באקוסיסטם של תהליכים ופתרונות לאימות מערכות נהיגה. "הסימולטור הוא לא המרכז, הדטה הוא המרכז. בסופו של דבר, הסימולטור הוא כלי ליצירת דטה עבור פיתוח, אימון ואימות מערכות. קוגנטה רוצה למצב את עצמה כחברה דטה, בין אם זה דטה המיוצר בסימולטור בסביבה וירטואלית ובין אם מדובר במידע אמיתי מחיישנים ונסיעות מבחן. האלגוריתמים שלנו מאפשרים לקחת נתונים מנסיעות אמת ולשנות פרמטרים כמו זווית ראייה. אנחנו לוקחים את הדטה והופכים אותו למטא-דטה שניתן לייצר ממנו דטה נוסף."
ברכוז מסביר כי תהליכי הוולידציה כיום מאוד מבוזרים, ויש צורך בפלטפורמה שתרכז את כל התהליכים, בדומה לתחום ניהול חיי מוצר (PLM). "אנחנו עוברים להתמקד בפיתוח כלים ונכסים בתחום הדטה. יצרניות רכב מייצרות המון דטה בנסיעות מבחן אך אין להן מתודולוגיה שתאפשר להן להשתמש בדאטה גם כחלק מתהליכי פיתוח עתידיים. המטרה היא לספק פלטפורמה אחידה התומכת בנתוני סימולציה ובנתוני החיישנים, ובכל תהליכי העבודה שקשורים ביניהם. זה יאפשר להוריד את עלויות אימות המערכות ונסיעות המבחן. השילוב הזה פותח עולם חדש לחלוטין".
בתמונה למעלה: מכונית חשמלית של Zeekr הסינית, המצוידת במערכת החישה ההיקפית SuperVision של מובילאיי
בשעה שחברת אינטל הציגה תוצאות כספיות מאכזבות לרבעון השני של 2022, דיווחה החברה הבת מובילאיי (Mobileye) דיווחה על זינוק של 41% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, להיקף של כ-460 מיליון דולר. מדובר בגידול מרשים במיוחד, מכיוון שקצב ייצור כלי-הרכב בעולם לא צמח במהלך הרבעון בהשוואה לשנת 2021. מובילאיי גם הציגה שיעור ריווחיות גבוה של 41% ורווח תפעולי של 190 מיליון דולר – צמיחה של 43% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
החברה דיווחה שזכיות תכנון חדשות מהמחצית הראשונה של 2022 הגדילו את צבר ההזמנות שלה ב-37 מיליון יחידות. יכול להיות שמדובר באחד מהדוחות האחרונים שמפרסמת מובילאיי כיחידה עסקית בתוך אינטל: בדצמבר 2021 הודיעה אינטל על כוונתה להנפיק את מובילאיי בבורסה, בשיעור שבו היא כבר לא תיחשב לחברה בת שלה. ההחלטה נובעת מהאסטרטגיה של אינטל להתמקד בבניית כוחה כיצרנית שבבים מובילה. לפני מספר שבועות התפרסמו דיווחים בתקשורת שלפיהן הוחלט לדחות את מועד ההנפקה של מובילאיי עד להתייצבות שוק ההון.
פיילוט עם יצרנית רכב אירופית ועדכון מרחוק של מכונית סינית
מובילאיי מסרה שלאחרונה היא השלימה ניסוי פיילוט עם יצרנית רכב אירופית מובילה, שבמסגרתו נבחנה מערכת החישה ההיקפית SuperVision לאורך 2,000 ק"מ בכל סוגי הכבישים ביום ובלילה. המערכת מספקת יכולות ADAS, ויכולות נהיגה אוטונומית ללא ידיים על ההגה (Hand Free) בכבישים בין עירוניים, לרבות מעבר נתיבים וביצוע חנייה אוטומטית. מערכת SuperVision מבוססת על 11 מצלמות המותקנות בכלי הרכב מכל צדדיו: שבע מצלמות לצילום רחוק וארבע מצלמות לצילום אובייקטים הסמוכים למכונית.
המידע מכל המצלמות מעובד באמצעות שני שבבי EyeQ5 High של החברה, אשר מקבלים במקביל את נתוני הדרך המגיעים מהמפה האקטיבית (Roadbook) המיוצרת על-ידי מערכת Road Experience Management, שהיא טכנולוגיית מיפוי אקטיבית בנסיעה, המיושמת על-ידי מובילאיי והשותפות העסקיות שלה. בסך הכל, מובילאיי הספיקה למפות באמצעות REM כ-8.6 מיליארד קילומטרים של כבישים ברחבי העולם, באמצעות 1.6 מיליון כלי-רכב המצוידים בתוכנת המיפוי.
היבט מהותי במערכת SuperVision היא היכולת לבצע עדכוני תוכנה משמעותיים מרחוק (OTA). לפני כשבועיים ביצעה מובילאיי עדכון של חבילת ה-ADAS בעשרות אלפי מכוניות חשמליות של Zeekr, מותג פרימיום של יצרנית הרכב הסינית Geely. רכבי Zeekr מצוידים במערכת החישה ההיקפית SuperVision. העדכון, שלטענת מובילאיי הוא אחד המורכבים שבוצעו באמצעות עדכון מרחוק בתעשיית הרכב, שדרג מספר יישומי עזר לנהג הדרושים במהלך נסיעה בינעירונית.
חברת סיליקום (Sillicom) דיווחה היום (ה') על הכנסות של 34.2 מיליון דולר, גידול של 13% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021. הרווח הנקי (במונחי GAAP) הסתכם ב-4.5 מיליון דולר, גידול שנתי של 122%. בסך הכול הכנסותיה של החברה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ב-66.2 מיליון דולר, גידול שנתי של 12%, והרווח הנקי עמד על 6.7 מיליון דולר.
ברבעון הבא צופה סיליקום הכנסות של 38-40 מיליון דולר. צבר ההזמנות של סיליקום נמצא ברמת שיא, אבל בחברה מבהירים כי היכולת שלה לממש את ההזמנות תלויה בזמינות הרכיבים. בסיליקום מעריכים כי המחסור ברכיבים יימשך גם ב-2023.
סיליקום מפתחת ומייצרת כרטיסי האצה ותקשורת לרשתות תקשורת. החברה נהנית ממגמה בעולם הטלקום שקיבלה את הכינוי “פיצול והפרדה” של רשתות התקשורת (Decoupling and Disaggregation). מדובר בהפרדה גוברת בין מרכיבי החומרה ומרכיבי התוכנה בתשתיות התקשורת, החל מרמת הרשתות המקומיות והאזוריות, עבור לתקשורת בין שרתים במרכזי נתונים וכלה בתשתיות טלקום קוויות ואלחוטיות (סלולריות).
מנכ"ל החברה הוא לירון אייזמנן, שמונה לתפקידו בחודש מאי והחליף את המנכ"ל המיתולוגי של החברה, שייקה אורבך, ששימש בתפקיד מאז 2001.
רמי שמואלי וטלי קוסברג-שמואלי, מייסדיי יצרנית בלוני התצפית RT מיבנה, החליטו לרכוש בחזרה את מניות החברה מידי קבוצת אירונאוטיקס (Aeronautics) ולהחזיק לבדם בבעלות מלאה על החברה. אירונאוטיקס רכשה ב-2008 כמחצית מהמניות ב-RT, בעוד רמי וטלי שמואלי החזיקו כל אחד בכרבע מהחברה.
מ-RT נמסר כי המכירה נובעת מהחלטה משותפת של שתי החברות להפריד כוחות על רקע פער שנוצר בקו האסטרטגי של שתי החברות עם המכירה של אירונאוטיקס לחברת רפאל לפני כשנתיים. החברות ימישכו לשתף פעולה ברמה המסחרית.
RT פיתחה משפחה של 6 מערכות בלון, בשם Skystar, המתאימות למגוון משימות, החל ממשימות מודיעין ואבטחה מבצעיות, דרך הגנת גבולות, בטחון פנים, משימות משטרתיות ואבטחת אירועים אזרחיים. הן מגיעות בגדלים שונים ויכולות לשאת מגוון מטענים שונים, וביניהם מצלמות, מטע”דים, ציוד תקשורת, מודיעין ועוד. מערכות הבלון של RT מסוגלות לפעול בתנאי מזג אוויר ורוח קשים, ולהישאר באוויר עד 72 שעות ברצף.
בלוני התצפית של חברת RT כבר צברו מיליוני שעות פעולה מבצעיות, והם פעילים כיום במדינות רבות ושונות ברחבי העולם. בין היתר, שימשו הבלונים של RT לאבטחת ביקורים של האפיפיור במדינות שונות בעולם וכן למשימות תצפית בגבול עזה במבצע “צוק איתן”. ב-2019 שימשו בלוני החברה גם לאבטחת אירועי האירוויזיון שנערך בישראל.
יצרנית הרחפנים התל אביבית Xtend תספק במהלך השנה יותר מ-100 רחפנים טקטיים מדגם Wolverine למשרד ההגנה האמריקאי (DoD). חוזה הרכש נחתם לאחר כשנה וחצי של ניסוי פיילוט שבוצע במשותף על-ידי משרד ההגנה האמריקאי ומפא”ת במשרד הביטחון הישראלי. הרחפנים מיועדים להתלוות ליחידות קומנדו בצבא ארה"ב ולבצע משימות כדוגמת פינוי מטענים, אבטחת שיירות, תצפית ואפילו פשיטה לתוך מבנים.
חברת Xtend תספק לצבא האמריקאי את הדור השני של רחפני Wolverine, המצוידים בזרוע רובוטית המסוגלת להרים ולסלק מטענים חשודים מבלי לערער את שיווי המשקל של הרחפן. הכלים מופעלים מרחוק באמצעות משקפי מציאות רבודה (AR), המספקים למפעיל נקודת מבט תלת-מימדית של הזירה ומאפשרים לו לתפעל את הרחפן באמצעות מחוות יד, גם במתארים מורכבים ולאחר הכשרה קצרה בלבד.
הרחפן שיירט אלפי בלוני תבערה
בשיחה עם Techtime הסביר סמנכ"ל הפיתוח העסקי (CBO) של Xtend, גדי בר-נר, כי אחד ההיבטים המרכזיים שהביאו את ה-DoD להצטייד במספר רב של רחפנים הוא קלות ההפעלה. "הכשרת מפעילי רחפנים היא כיום משימה תובענית ועשויה להימשך חודשים רבים, במיוחד כאשר מדובר במשימות מורכבות כמו תימרון בתוך מבנים. זה לא ריאלי להכשיר באופן הזה מספיק מפעילי רחפנים לצורכי הצבא. זה חסם המקשה על הרחבת פריסת הרחפנים ביחידות צבאיות. מערכת ההפעלה שלנו נעזרות בטכנולוגיות מעולם הגיימינג, ומאפשרת לכל לוחם להפעיל בקלות את הרחפן, לאחר אימון של שעות או ימים ספורים בלבד".
הממשק מעניק למפעיל תחושה שהוא צופה במתרחש דרך “עיני הרחפן”. כך למשל, כדי לפקוד על הרחפן להיכנס למבנה דרך חלון מסוים או לפנות מהדרך מטען חבלה, המפעיל צריך רק להצביע על חלון במבנה או לסמן לעבר המטען ולהורות על הפעולה. המערכת נמצאת בשימוש צה”ל והיתה אחראית ליירוט אלפי בלוני ועפיפוני תבערה בעוטף עזה. בר-נר: "לפני שהשתמשו ברחפן שלנו, הצבא היה צריך להסתייע במטיסי רחפנים מקצועיים, ואין רבים כאלה. הרחפן שלנו מאפשר לכל לוחם לבצע את המשימה".
לדבריו, קיים כשל נוסף המעכב את השימוש ברחפנים. "יש בתעשייה חתירה לאוטונומיות מלאה. אבל הטכנולוגיה עדיין רחוקה מהיעד הזה, ובשל כך רחפנים המוגדרים כ'אוטונומיים' הם לרוב מוגבלים ביכולות שלהם ובמשימות שהם מסוגלים לבצע. רחפן אוטונומי אינו יכול לחדור ולתמרן בתוך מבנה שלא מופה מראש. גם תנאי הסביבה, כמו מזג אוויר ותאורה, משפיעים מאוד על הביצועים, או כשאין קליטת GPS. אוטונומיות מחייבת ראיית מכונה ברמה מאוד גבוהה, וזה לא קיים עדיין. כאשר משלבים בצורה נכונה בין אדם ומכונה, ניתן לפתור את הבעיות האלו".
"אולר שווייצרי" מעופף
הרחפן Wolverine הוא רחפן קטן וקל-משקל. גודלו כ-50 ס"מ על 57 ס"מ וגובהו כ-12.7 ס"מ, כולל הלהבים. משקלו כ-1.3 ק"ג, והוא מסוגל לטוס במהירות מקסימלית של 70 קמ"ש ולהתמודד עם רוחות בעוצמה של 25 קשר. "התפיסה שלנו רואה ברחפן מעין 'אולר שוויצרי', המסוגל לבצע מגוון של פעולות באמצעות החלפת המטע"ד, בין אם המטע"ד הוא זרוע רובוטית, מצלמה, שבש או אקדח טייזר. גם מערכת ההפעלה מתאימה את עצמה לפונקציונליות של המטע"ד. הפלטפורמה היא מודולרית: ניתן לפתח אפליקציות ייעודיות ולהתקין אותן ברחפן, ממש כמו שמורידים אפליקציה ברשת".
חברת אקסטנד, שמשרדיה ברמת החייל, הוקמה בשנת 2018 על-ידי האחים אביב ומתיאו שפירא, רובי ליאני ואדיר טובי. החזון של החברה הוא לייצר ממשק אדם מכונה אינטואיטיבי, המאפשר למשתמש לחוות את המציאות דרך "עיניה" של המכונה. האחים שפירא הם ממייסדי חברת Replay Technologies, שפיתחה את מערכת FreeD לצילום אירועי ספורט הלוכדת את האירוע ממספר רב של מצלמות, ומפיקה סצינה תלת-מימדית דיגיטלית. בשנת 2016 היא נמכרה לחברת אינטל והפכה לבסיס שעליו הקימה אינטל את קבוצת Intel Sports Group שאביב שפירא ניהל את פעילותה.
[בתמונה למעלה: מסוק Mi-17 של האו”ם במשימת שמירת שלום באפריקה, המצויד במערכת ההגנה של חברת בירד. צילום: בירד]
חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה דיווחה כי השלימה התקנה של מערכות הגנה בפני טילי קרקע-אוויר (AMPS) בצי מסוקי Mi-17 המשתייך לכוח המשימה האווירי המיוחד של האו”ם הפועל באפריקה. המערכת מזהה, מאמתת ומיירטת איומים קרקעיים כמו טילי-כתף מונחי חום, תוך התערבות מינימלית מצד הטייס.
באוגוסט 2019 דיווחה בירד על הזמנה דומה מצד האו"ם, גם כן עבור מסוקי Mi-17. שיתוף הפעולה בין בירד לאו”ם החל בשנת 2010, כאשר החברה בירד ציידה מסוקים מדגם BK-117, ששימשו לשינוע אנשי או”ם, במערכות הגנה כנגד טילים. בשנת 2015 קיבלה בירד הזמנה נוספת מהאו”ם, להטמעת מערכת ההגנה במסוקי האו”ם באפריקה. אפריקה היא אחד מאזורי הסכסוך המסוכנים ביותר שבהם פועלים כוחות שמירת השלום של האו”ם. האיום המוחשי ביותר שמולו מתמודדים כלי-הטיס של האו”ם באזור הינו ריבוי של טילי-כתף מונחי חום המגיעים למיליציות המקומיות בעיקר מהמזרח התיכון.
המערכות כוללות גם את חיישן MACS הייחודי של החברה, המבצע בו זמנית גם את פעולת האימות, גם את פעולת המערב וגם את פעולת כיוון אמצעי היירוט, לאחר שמתקבלת התראה ראשונית מהחיישן האלקטרו-אופטי של המערכת. בכך המערכת מפחיתה את התראות השווא לרמה כמעט אפסית.
חברת Samsung Biologics, זרוע הביוטק של סמסונג המספקת שירותי ייצור לחברות תרופות, התקינה במפעל החברה בעיר סונגדו (Songdo) בדרום-קוריאה קו חדש של מערכות לייצוב מתח של חברת אלספק (Elspec) הישראלית. הקו החדש, Medium Voltage Equalizer, המיועד לייצוב מתחי ביניים (1,000-25,000 וולט) מבצע תיקון בזמן אמת של נפילות מתח, הרמוניות וכופל הספק ומונע פגיעה בציוד או שיבושים באספקת החשמל שעשויים להיגרם כתוצאה מהפרעות מתח.
המפעל של סמסונג בסונגדו [בתמונה למעלה] נחשב למפעל התרופות הגדול בעולם של קבלנית ייצור, והוא בעל כושר ייצור של 360 אלף ליטר. זהו הלקוח הפומבי הראשון שעליו מדווחת החברה עבור קו המוצרים החדש, שפותח עבורה פלח נוסף במגזר התעשייתי כמו למשל חברות מים, תשתיות ונמלים.
המערכת, המותקנת ב”ארון החשמל” או ליד מכונות הפועלות בהספקים גבוהים, מורכבת מקבלים, סלילים ומערכת מיתוג ובקרה אשר מבצעים תיקון בכל פעם שישנה אי-התאמה בין המתח לזרם כתוצאה מעומסים או שיבושים באספקת החשמל. לדברי אלספק, מה שמבדיל את מוצריה מהפתרונות המתחרים הם זמן התגובה המהיר של המערכת, שנאמד בעשרות עשיריות השנייה, ונצילות אנרגתית גבוהה מאוד של 99.2%.
מלבד שיפור איכות החשמל, מפעלים רבים מתקינים מערכות מעין אלה כדי להימנע מקנסות בגין “כופל הספק”. מכונות מסוימות, בייחוד מנועים גדולים, צורכים בנוסף לצריכת החשמל הרגילה אנרגיה נוספת הקרויה אנרגיה ריאקטיבית. אנרגיה זו אינה ניתנת לניצול והיא בגדר אנרגיה מבוזבזת. חריגה מהרף שנקבע על ידי חברת החשמל מוביל לקנסות חודשיים.
המערכת החדשה
בין לקוחות החברה נמנים חברות חשמל ואנרגיה מתחדשת, מפעלים לייצור רכב, פלסטיק וברזל, וכן מקומות הרגישים לשיבושים באספקת החשמל כמו בתי חולים וחוות שרתים. הכנסות החברה מתחום זה ב-2021 הסתכמו ב-35 מיליון שקל.
קו המוצרים השני של החברה הינו מכשירי מדידה לניטור רשת החשמל, המסוגלים להקליט באופן רציף את גלי המתח והזרם ברזלוציה גבוהה של עד 1,024 דגימות למחזור למשך תקופת זמן ממושכת, עד שנתיים, בניגוד לפתרונות קיימים בשוק, שקיבולת האחסון שלהם מספיקה לימים ספורים בלבד ברזולוציות נמוכות. נתונים אלה מסייעים בחקר תקלות ותחזוקה מונעת. יצרניות חשמל מאנרגיות מתחדשות מתקינות מכשירים אלו בנקודת החיבור של אתר הייצור אל רשת החשמל. מכשירים אלו משמשים מצד אחד כבקרים ומהצד השני כ קופסא שחורה (BlackBox) אשר מודדת באופן רציף וברזולוציה גבוהה את כלל נתוני החשמל כך שבמקרה של תקלה יהיה ניתן לבצע ניתוח מדוייק של התקלה, מקורה ומניעתה בהמשך. להערכת החברה, מכשירי המדידה שלה מותקנים בכרבע מחוות הרוח בעולם ע"י שיתוף פעולה עם ייצרניות טורבינות הרוח המובילות בעולם.
מנחה: יוחאי שויגר עורך: רוני ליפשיץ מנגינת פתיחה: ניר שדה
האורח בתוכנית הוא תומר גל, מייסד ומנכ"ל חברת אופטימייזר (OpTeamizer), המספקת שירותי פיתוח וייעוץ בתחום ה-AI והוסמכה כשותפה רשמית של יצרנית המעבדים הגרפיים אנבידיה בישראל.
שנת 2012 נחשבת לשנת מפתח בהתפתחות טכנולוגיות הבינה המלאכותית, עם זכייתו הניצחת של האלגוריתם AlexNet באתגר זיהוי התמונות של ImageNet של אוניברסיטת סטנפורד. AlexNet, שפותח על ידי אלכס קריזבסקי, הינו רשת נוירונים מפותלת (CNN), המושתתת על מספר מעבדי GPU לטיפול מקבילי בנתונים. היעילות והדיוק שהציגה הארכיטקטורה של AlexNet בכל הנוגע לסיווג וזיהוי תמונות, נתנו דחיפה עצומה לכל התחום. מאז נהפכו רשתות הנוירונים מתיאוריה לאחד היישומים האפקטיביים ביותר, המניעים מערכות בעולמות הרכב, מדיקל, אבטחה ותעשייה.
בשיחה מסביר תומר על ההתפתחויות בתחום רשתות הנוירונים, מדוע המעבדים הגרפיים של אנבידיה אידיאליים ליישומים מעין אלה, ולמה הוא כל הזמן מופתע מחדש ממה שהבינה המלאכותית מסוגלת לעשות.
חברת אופטימייזר (OpTeamizer) מיקנעם, המספקת שירותי ייעוץ ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית, הכריזה על השקת פעילות השקעות בחברות צעירות בשלבי סיד ופרה-סיד שנכנסות לעולם הבינה המלאכותית ומתכוונות לפתח אפליקציות AI.
מהחברה נמסר כי בכוונתה להשקיע בשנה הקרובה מיליוני דולרים בכ-10 חברות סטארט-אפ ישראליות בראשית דרכן ולתרום ידע מקצועי להצלחת אפליקציות ה-AI שלהן בשוק העולמי. הטווח הכספי של כל השקעה ינוע בין 50-300 אלף דולר.
אופטימייזר נוסדה בשנת 2015 על ידי תומר גל, מומחה בעל שם בתחום ה-AI, שהשתתף בפיתוחים אסטרטגיים של אינטל ו-GE בישראל. החברה סיפקה עד היום שירותי הכשרת כוח אדם וייעוץ מגוונים בתחום ה-AI ובתחום מעבדי GPU של NVIDIA בפרט ליותר מ-90 מרכזי מו"פ של חברות ישראליות וחברות רב-לאומיות הפועלות בישראל ממגזרי התעשיות הביטחוניות, חברות Healthtech וחברות היי-טק רבות.
גל מתעתד להצטרף למועצת המנהלים של כל סטארט-אפ מושקע ולתרום את הידע של החברה לייעול מלוא מחזור החיים של פיתוח האפליקציה לרבות: הגדרת דרישות, ארכיטקטורה, תשתיות (CI/CD), שימוש בספריות, בניית מודלים של AI, ציות לרגולציה ועוד. כן תסייע אופטימייזר ליזמים באמצעות רשת הקשרים הענפה שלה עם חברות גלובליות וארגונים ישראליים גדולים.
גל: "יזמים בתחום ה-AI זקוקים לא רק למימון ראשוני אלא להכוונה מקצועית שתגדיל דרמטית את סיכויי ההצלחה שלהם בתחום מורכב, רב סיכונים ואתגרים שמכשיל בשנים האחרונות סטארט-אפים רבים. אנו נשקיע כסף 'חכם', מגובה בעוצמה הטכנולוגית שלנו כדי לנתב סטארט-אפים לנתיב הטכנולוגי והעסקי המדויק והמבטיח ביותר, להאיץ ולהשביח את פיתוח האפליקציה ולהבטיח שהיא עונה לדרישות מוכחות של השוק. כן נבטיח מראשית הדרך ציות לרגולציה הכבדה שמאפיינת שווקים כמו רכב אוטונומי, רפואה דיגיטלית ועוד".
שותפה של אנבידיה
תומר גל וצוותו פעילים גם בקרב מגזר הסטארט-אפים ובין השאר מרכז החדשנות Road2 מחיפה בחר באופטימייזר כגוף המקצועי שבונה עבור הסטארט-אפים המשתתפים בתוכנית את המודלים של בינה מלאכותית לאפליקציות שלהם במסגרת פעילות מרכז הבינה המלאכותית למצוינות שהקימה Road2 בחסות NVIDIA. תומר גל, בעל תואר שני במדעי המחשב בתחום האצת ביצועים, נמנה גם על צוות הבודקים של רשות החדשנות לבקשות של סטארט-אפים למענקים בתחום ה-AI, ומרצה בחוג להנדסת תוכנה באורט בראודה, בקורס בינה מלאכותית.
בשנת 2018 מינתה אנבידיה את אופטימייזר לשותפה הראשונה שלה בישראל ובמזרח התיכון כחברה המוסמכת להדריך את התעשייה בישראל אודות האצת ביצועי מערכות על ידי שימוש במעבדי GPU של אנבידיה, פיתוח בבינה מלאכותית וכספקית של שירותי ייעוץ לחברות ישראליות שהחלו לאמץ את פתרונות ה-GPU של החברה עם כניסתן לעולם ה-AI.
לאחרונה מונתה אופטימייזר לשותפה במעמד NVIDIA Jetson Partner לשוק האירופי, נוסף על הישראלי, והיא תספק שירותי פיתוח, ייעוץ והכשרה למפתחים לסביבות הפיתוח של מעבדי Orin החדשים. תומר גל וצוותו מסייעים לחברות לבצע את המעבר מעולם ה-CPU לעולם ה-GPU, להאיץ את ביצועי מערכות ה-GPU החדשות, לפתח אלגוריתמיקה של בינה מלאכותית ורשתות נוירונים, לבצע אופטימיזציה של רשתות הנוירונים, ובחירה של החומרה הרלוונטית להטמעה.
אופטימייזר, שמעסיקה כיום 20 עובדים, מכשירה את המפתחים של מרכזי המו"פ בכלי הפיתוח של אנבידיה לסביבת ה-GPU עם קורסים כמו CUDA Python, CUDA C++, CUDA למערכות מרובות GPU, למידה עמוקה עבור ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה עבור סוגים שונים של נתונים.
חברת אייסקיור (IceCure), שפיתחה מערכת להקפאת גידולים סרטניים באמצעות חנקן נוזלי, הודיעה על מינויו של גלעד גליק [בתמונה], לשעבר מנכ"ל ונשיא חברת איתמר מדיקל, ליועץ אסטרטגי, שתפקידו יהיה לתמוך ולסייע באסטרטגיית המסחור וההוצאה לפועל של החברה, בייחוד בשווקים של ארצות הברית ואירופה. גליק שימש כמנכ"ל איתמר מדיקל, שפיתחה שעון רפואי לאבחון דום נשימה בשינה, בין השנים 2013 ל-2022, עד לרכישה על ידי חברת ZOLL Medical ב-2022 תמורת 538 מיליון דולר.
למרות תוצאות קליניות טובות והסכמי הפצה מרובים ברחבי העולם, אייסקיור אינה מצליחה להציג צמיחה משמעותית בהכנסות. בשנת 2021 הסתכמו הכנסותיה ב-4.1 מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2022 נרשמה ירידה חדה של כ-48% בהכנסותיה להיקף של 750 אלף דולר בלבד, בעקבות ירידה בהכנסות מהשוק במזרח-אסיה, שבו החברה פעילה מאוד.
אחד המפתחות להאצת הפעילות המסחרית של החברה היא קבלת אישור FDA לשימוש במערכת של החברה לטיפול בסרטן השד. בחברה מעריכים כי יתרונותיה של המערכת באים לידי ביטוי בצורה המובההקת ביותר בטיפול בסרטן השד בשלבים מוקדמים, מאחר שהמכשיר מאפשר להסיר גידולים קטנים ללא צורך בהרדמה מלאה ומבלי שהליך הסרת הגידול יהיה כרוך בכריתה חלקית. כעת מאושרת המערכת בארצות הברית לטיפול בסוגים אחרים של סרטן. אייסקיור הגישה בחודש נובמבר האחרון ל-FDA בקשה להרחבת ההתוויה כך שתכלול גם סרטן שד, וממתינה לאישור.
הזרמת חנקן נוזלי ישירות אל הגידול
אייסקיור, שהוקמה ב-2006, פיתחה מערכת הפועלת בשיטה הקרויה Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה. המערכת של אייסקיור מאפשרת לבצע את ההליך באופן זעיר-פולשני, וזאת באמצעות החדרה של מחט דקיקה (המוגנת ב-11 פטנטים) שאותה מנווט הרופא אל הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה-סאונד (או CT אם מדובר בגידולים בכבד, בריאות ובעצמות). לאחר הגעת המחט אל הגידול היא מקפיאה אותו באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי אל קצה המחט שבו נמצא הגידול, וזאת מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב.
הטיפול אורך כ–20-40 דקות לערך בהרדמה חלקית וגם אינו חייב להתבצע בחדר ניתוח. מרבית הטיפולים המתחרים מתבססים על גזים אחרים כמו ארגון והליום, שהם יקרים יותר ורדיוס הפעולה שלהם קטן יותר, ועל כן הם מצריכים שימוש במחטים רבות יותר, מה שמסבך את הניווט וגם מייקר את ההליך. יש להדגיש כי השמדת גידולים סרטניים בהקפאה יעילה בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ועל כן אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול.
האזינו לשיחה עם מנכ"ל אייסקיור, אייל שמיר, מתוך תוכנית מס' 9 בפודקאסט שלנו, שעלתה בינואר 2020:
יצרנית המכ"מים ראדא (Rada) הודיעה היום (ד') בדיווח לבורסה כי היא נסוגה בה מתחזיתה להכנסות של 140 מיליון דולר בשנת 2022, שאותה הציגה ברבעונים האחרונים. הסיבה לכך היא העיכוב הממושך באישור התקציב הפדראלי של ארצות הברית, שאושר בקונגרס רק בחודש מרץ, באיחור של שישה חודשים.
מנכ"ל החברה, דב סלע, ציין בהודעה: "לוקח לנו זמן רב יותר להתאושש מהעיכוב באישור התקציב. קצב ההזמנות איטי משהערכנו בתחילה וזה משפיע על ההכנסות שלנו מארצות הברית." בעקבות ההודעה צונחת מנייתה של ראדא, הנסחרת גם בנסד"ק, בכ-9%.
עוד עדכנה היום ראדא כי הכנסותיה ברבעון השני של 2022 הסתכמו ב-22.5 מיליון דולר בלבד, בדומה לתוצאות המאכזבות שהציגה החברה ברבעון הראשון של השנה, שכבר שיקפו את הירידה בהיקף ההזמנות מארצות הברית. לאחר פרסום התוצאות לרבעון הראשון, בחודש מאי, שמרה ראדא על אופטימיות ואישררה את תחזית ההכנסות השנתית, מתוך הנחה כי במחצית השנייה של השנה יואץ קצב ההזמנות מארצות הברית וידביק את הפער.
בחודש שעבר חתמה ראדא על הסכם מיזוג לתוך ענקית האלקטרוניקה הצבאית האמריקאית Leonardo DRS, בעסקת מניות שבמסגרתה תחזיק ראדא כ-20% ממניות החברה המאוחדת. בראדא מעריכים כי העסקה תושלם ברבעון הרביעי של השנה.
חברת ראדא מפתחת מכ”מים טקטיים מבוססי-תוכנה המשמשים עבור שני יישומים עיקריים: מערכות הגנה אוויריות לגילוי ויירוט איומים קצרי-טווח, כדוגמת רחפנים, מל”טים, פגזי מרגמה וארטילריה קצרת-טווח, וכן מערכות הגנה אקטיביות (APS) המשמשות מעטפת הגנה לרכב משוריין מפני פגזי מרגמה וטילי כתף. בהם מערכת “חץ דורבן” של אלביט שבה מוטמע המכ”ם של ראדא. מדובר בשווקים הנמצאים בצמיחה, קיבלו משנה דחיפות בעקבות המלחמה באוקראינה אשר חשפה את החשיבות של מערכות נ”מ קצרות טווח להגנה בפני רחפנים, ושל מערכות הגנה אקטיבית בפני טילי נ”ט.
חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר-נטר, המפתחת פתרונות V2X לתקשורת בין כלי-רכב, מדווחת כי יצרן רכב מוביל בחר לשלב במיליוני מכוניות נוסעים חדשות את שבבי הדור השלישי שהחברה משיקה כעת. השבבים, שייצורם ההמוני יחל ב-2023, ישולבו במכוניות היצרן החל משנת 2025. פריצת הדרך המרכזית בדור השלישי של שבבי אוטוטוקס, היא בכך שהם הראשונים בתעשייה (להערכת החברה) המותאמים לשלב הבא של טכנולוגיית ה-V2X, הקרוי Day 2. כלומר הם כשירים לא רק ליצירת התראות בטיחות – אלא גם לגרור הפעלה אוטומטית של מערכות בטיחות – כמו למשל בלימת חירום.
מפת הדרכים של טכנולוגיית V2X מחולקת לשלושה שלבים עיקריים, בדומה לחלוקה המקובלת של נהיגה אוטונומית לחמש רמות. במסגרת השלב הראשון של פריסת הטכנולוגיה בכלי-רכב, הקרוי Day 1, כלי-הרכב משדרים זה לזה את נתוני המיקום והמהירות ההדדיים, ועל-סמך הנתונים הללו מייצרת מערכת הבטיחות התראות אזהרה לנהג, למשל על מכונית הנוסעת במהירות גבוהה מעבר לעיקול הדרך, מחוץ לשדה הראייה של הנהג. במסגרת Day 1, מערכת ה-V2X אינה מורשית להפעיל מערכות ברכב כמו בלימת חירום אוטומטית או מעבר נתיב, אלא אך ורק לייצר התראות לנהג.
שיתופיות אוטומטית בדרכים
במסגרת השלב השני, המכונה Day 2, כלי-הרכב משתפים ביניהם לא רק את נתוני המיקום והמהירות, אלא גם מידע ויזואלי הנקלט בחיישנים האחרים של הרכב האחר, כמו למשל מצלמה ומכ"ם. באופן זה כלי-רכב יכולים לשתף ביניהם, באמצעות תקשורת ה-V2X, מידע מקיף הרבה יותר ולייצר תמונה מפורטת יותר של הסביבה. היבט משמעותי נוסף בשלב Day 2 הוא שמערכת ה-V2X מורשית להפעיל, על סמך המידע השיתופי, מערכות קריטיות ברכב, כמו למשל בלימת חירום.
בשלב השלישי, הקרוי Day 3, כלי-הרכב לא רק משתפים מידע אלא גם מקבלים החלטות בצורה מתואמת. שלב זה פותח את הפתח ל"נהיגה אוטונומית שיתופית", שבה מתבצע סינכרון מתמיד בין כלי-הרכב על הכביש, הן כדי למנוע תאונות והן כדי לייעל את התנועה. מאחר שבמסגרת Day 2, כלי-רכב נדרשים לשדר מידע רב יותר בהשוואה ל-Day 1, ובשיהוי אפסי ובמהימנות גבוהה, ערוץ התקשורת צריך להיות מותאם לדור החמישי. לדברי אוטוטוקס, השבבים החדשים שלה הם הראשונים בעולם שתומכים בטכנולוגיית 5G-V2X. בלימה אוטומטית של כלי הרכב דורשת הסמכת בטיחות פונקציונלית. אוטוטוקס מסרה ששבבי הדור השלישי שלה הם הראשונים בעולם המאפשרים קבלת הסמכת ISO26262 ASIL B לתרחיש מסוג כזה.
עמוס פרוינד, סמנכ"ל המו"פ של אוטוטוקס, אמר כי הדור השלישי של השבבים מהווה פריצת דרך הנדסית שאפשרה להשיג פריצות דרך עסקיות. "המהנדסים שלנו הצליחו לתכנן את שבב ה-V2X הראשון שתומך בו-זמנית הן בתרחישי Day1 והן בתרחישי 2 Day. בכך הם מסייעים להגן על משתמשים במכוניות, באופניים, בקורקינטים, לצד הולכי רגל, ויאפשרו עצירה אוטומטית. נוסף על כך, הם מסוגלים לפעול בטמפרטורת סביבה גבוהה, עם צריכת הספק נמוכה ובמחיר נוח. על-בסיס התגובות הנלהבות שקיבלנו, אנחנו מצפים שיצרני רכב נוספים יאמצו את הארכיטקטורה החדשה וישלבו את השבבי ם שלנו בכלי הרכב שלהם".
כנס SE לתעשייה ותשתיות, אשר יתקיים בשבוע הבא במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, יעסוק בצומת שבו מצויה התעשייה הישראלית, שצלחה את משבר הקורונה וכעת נאלצת להתמודד עם אתגרים חדשים כמו אינפלציה, חשש ממיתון, התנודתיות בשער הדולר והמשך השיבושים בשרשרת האספקה. מנכ"לית קבוצת תפן (Tefen), מלי ביצור-פרנס, אשר תוביל את הפאנל המרכזי בכנס בהשתתפות שורה של מנכ"לים בכירים, מלווה בשנים האחרונות מקרוב את התעשייה הישראלית במסגרת תפקידה כיו"ר המכון לייצור מתקדם, המסייע למפעלי תעשייה באימוץ טכנולוגיות מתקדמות מעולמות התעשייה החכמה.
מסקר שערכה תפן ויוצג בכנס עולה כי מפעלי תעשייה רבים שוקלים להעביר קווי ייצור לחו"ל. ביצור-פרנס: "יש חשש גדול מהעתיד בקרב תעשיינים, והם שוקלים בלית ברירה להעתיק קווי ייצור מחוץ לישראל. היתה מחשבה שמי שיצליח לשרוד את משבר הקורונה ייצא מחוזק ויתרומם לגבהים חדשים. אלא שמתברר שהקושי מתחיל עכשיו. איש לא ציפה למכות החדשות שניחתו על התעשייה בדמות אינפלציה ומיתון. צריך לחשוב איך ניתן לעזור להם."
אחד המפתחות לשרידותה של התעשייה הישראלית היא האצת המעבר למודל של תעשייה חכמה, שמתבססת יותר על אוטומציה וניהול מבוסס נתונים המאפשרים לחסוך בעליות ולשפר את התפוקה. זהו למעשה המנדט שעל בסיסו הוקם המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה ופועל מאזור התעשייה תפן. המכון מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה.
פעילות המכון תעמוד במרכז הכנס, ויועצים של המכון יספקו אבחון וייעוץ ראשוניים לתעשיינים שיגיעו לכנס. כמו כן, במקום יוקם מיצג הדגמה של טכנולוגיות מתקדמות. "המודעות בקרב תעשיינים בישראל לפתרונות האלה עלתה מאוד. יש אמון גדול בכך שהטכנולוגיות הללו יכולות לסייע להם."
מנתונים שחשף המכון באחרונה עולה כי נכון לחודש מרץ 2022, המכון ערך כ-250 אבחונים למפעלי תעשייה מתחומי המתכת, פלסטיקה וגומי, הרכבות אלקטרוניות, ריהוט ועוד. מתוך כלל המפעלים שסיימו את תהליך האבחון והייעוץ, כ-200 נמצאים כבר בשלבי הטמעה של טכנולוגיות. על פי הנתונים שנאספו עד כה בעשרות חברות הנמצאות בשלבי הטמעה, חל שיפור של 26% במדד בשלות תעשייה 4.0 ושיפור ממוצע של כ-25% בפריון.
ביצור-פרנס: "יש ביקוש אדיר לפעילות של המכון. מאידך, מתברר שהצורך של רבים מהמפעלים אינו בשיפור נקודתי אלא בטרנספורמציה היקפית יותר, כמו למשל הקמת קווי ייצור אוטומטיים. אנחנו מזהים צורך מהותי בעיקר בענפי הפלסטיקה והאלקטרוניקה. זה עניין של להיות או לחדול."
לראשונה בישראל, מטופלים הסובלים מדיכאון חמור יוכלו לקבל טיפול חלופי באמצעות הקסדה החשמלית שפיתחה חברת בריינסוויי (Brainsway). החברה הודיעה כי משרד הבריאות הכניס את הטיפול בקסדה אל סל הבריאות, משמע שמטופלים אשר עומדים בתנאים הקליניים, יוכלו לקבל את הטיפול ללא עלות דרך קופות החולים.
לפי ההתווייה של משרד הבריאות, מטופלים מעל גיל 21 הסובלים מדיכאון קשה (מג'ורי) ולא הגיבו לשתי תרופות נוגדות דיכאון או שקיימות מגבלות כגון תופעות לוואי או חוסר סבילות לחלופות הטיפול האחרות, יהיו זכאים לקבל את הטיפול. הכיסוי הינו לסדרה של עד 40 טיפולים אשר יינתנו במרפאות של בתי חולים פסיכיאטרים או בבתי חולים כלליים. ל-Techtime נודע כי המערכת זמינה בישראל במספר בתי חולים, ובכלל זה תל השומר ואיכילוב, וכי החברה פועלת להרחבת הפריסה בעקבות האישור.
בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות. הטיפולים בתסמונות השונות באמצעות הקסדה נבדלים בעומק הגירוי החשמלי ועוצמתו, התדרים, המיקום, משך זמן הטיפול ותדירותו. בארצות הברית, ההתוויות שעבורן מאושר המכשיר שלה לשימוש הן טיפול בדיכאון חריף, דיכאון חרדתי, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) וגמילה מעישון וממשככי כאבים.
מנכ"ל החברה, ד"ר כריסטופר וון ג'אקו, אמר כי השיפוי הביטוחי ינגיש את הטיפול לאנשים בישראל. "לבריינסוויי נוכחות משמעותית בישראל עם צוות הנהלה, מחקר ופיתוח, רופאים, ופיתוח עסקי אשר מילאו לאורך השנים, מאז הקמת החברה, תפקידי מפתח בארגון. אפשרות לכיסוי ביטוחי דרך מערכת הבריאות וקופות החולים השונות, הינו מרכיב מרכזי באסטרטגיית הצמיחה שלנו. אנו ממשיכים במחויבות לפעולות הרחבת הכיסוי הביטוחי לטיפול חדשני לרווחת המטופלים ברחבי העולם."
האזינו לשיחה עם הדר לוי, מנהל הפעילות בארצות הברית של חברת בריינסוויי, מתוך תוכנית מס' 39 בפודקאסט שלנו, שעלתה ביוני 2021:
האזינו לשיחה עם הדר לוי, מנהל הפעילות בארצות הברית של חברת בריינסוויי, מתוך תוכנית מס' 39 בפודקאסט שלנו, שעלתה ביוני 2021:
חברת Aviat Networks האמריקאית, שהיא אחת מהמתחרות של חברת סרגון (Ceragon) בתחום התמסורת האלחוטית, מנסה להשתלט על דירקטוריון סרגון כדי לקדם עיסקה לרכישת החברה תמורת כ-235 מיליון דולר במזומן. בשבוע שעבר הגיעו יו"ר ומנכ"ל אוויאט לישראל לפגישה עם יו"ר סרגון, זוהר זיספל, אך המגעים התפוצצו לאחר שזיסאפל העמיד תנאי שהחברה סירבה לקבל: קנס בגובה של 60 מיליון דולר במידה והעסקה תתבטל באשמת אוויאט, ויציאה של סרגון ללא קנס במידה והיא תיסוג מהעיסקה.
היום (ג') שלח נשיא ומנכ"ל אוויאט, פיטר סמית', מכתב אל זוהר זיסאפל ובו התלונן שזיסאפל הציב תנאי מכשיל: "זוהי דרישה בלתי מתקבלת על הדעת ולא מקובלת בשוק. גובה הקנס מהווה כ-25% מסכום הרכישה המלא. לכן לא נותרה בידנו ברירה אלא להביא את ההצעה ישירות אל בעלי המניות". הפנייה אל בעלי המניות נעשתה בצורת מכתב לבעלי המניות של סרגון שבו היא קוראת לכינוס דחוף של אסיפת בעלי המניות, על-מנת לאשר את הרחבת דירקטוריון החברה מ-7 ל-9 חברים, ובתוך כך לסלק מהדירקטוריון שלושה חברים קיימים שלטענתה מכשילים את עסקת המיזוג.
הקרב על הדירקטוריון
אוויאט הסבירה שהדירקטוריון דחה הצעות רכש שהיא הגישה בחודשים האחרונים. בחודש נובמבר 2021 היא הגישה הצעת רכש לפי מחיר מנייה של 3.25 דולר, בחודש אפריל 2022 היא עידכנה את ההצעה כלפי מטה לאחר הירידה במחיר המניות של סרגון, והציעה לרכוש אותה במזומן לפי מחיר מנייה של 2.80 דולר. בשני המקרים ההצעות נידחו. לאחרונה היא יזמה מהלך חדש: היא הגדילה את אחזקותיה בסרגון ליותר מ-5%, על-מנת שתהיה זכאית לקרוא לכינוס אסיפת בעלי המניות.
המהלך הבא של אוויאט מוכר היטב בתחום ההשתלטויות: הרוכשת מנסה לשנות את הרכב הדירקטוריון של חברת היעד כדי שההרכב החדש יאשר את הצעת הרכש. במכתבה לבעלי המניות היא הסבירה: "הדירקטוריון הנוכחי של סרגון היה אחראי להשמדת ערך המניה והתעלם מהזדמנויות ליצור ערך רב יותר לבעלי המניות. הדירקטוריון מעל בחובתו כלפי בעלי המניות בכך שסירב לנהל מגעים קונסטרוקטיביים עם אוויאט, אשר מנסה מזה חודשים להגיע לעסקה שתקנה לבעלי המניות ערך מיידי וגדול".
גרף: מניית סרגון בשנה וחצי האחרונות. מקור: Yahoo finance
אוויאט מבקשת מבעלי המניות לסלק מהדירקטוריון את עירא פלטי, יעל לנגר ודוד ריפשטיין, שלטענתה מכשילים את העסקה, מכיוון שהם מקורבים מאוד ליו"ר זוהר זיספל, ולכן אינם נהנים מעצמאות בקבלת ההחלטה. במקומם, היא מבקשת למנות את הדירקטורים מטעמה: מישל קליימן, פול דלסון, ג'ונתן פוסטר, דניס סדלוסקי וקרייג וויינשטוק.
פלטי שימש כמנכ"ל החברה בשנים 2005-2021, ולטענת אוויאט, "היה אחראי לתשואה שלילית של 21% לבעלי המניות, ולכך שסרגון מפגרת אחר המתחרות בפיתוח שבבים חדשים". לנגר מכהנת בדירקטוריון של סרגון מאז שנת 2000 ומשמשת גם כיועצת בחברת רד (RAD) תקשורת שנוסדה על-ידי האחים יהודה וזוהר זיספל ומנוהלת על-ידי יהודה זיספל. דויד ריפשטיין שימש בעבר כנשיא ומנכ"ל רדקום (Radcom) שגם היא משתייכת לקבוצת רד של האחים זיסאפל, ומונה החודש למנכ"ל חברת סטיקספיי.
חברת אוויאט, שבסיסה באוסטין, טקסס, מפתחת פתרונות מיקרוגל לתמסורת אלחוטית. הכנסותיה בשנת הכספים 2021 הסתכמו בכ-274 מיליון דולר וברווח נקי של כ-110 מיליון דולר. החברה נסחרת בנסד"ק בשווי של 284 מיליון דולר. מכירות סרגון ב-2021 הסתכמו בכ-291 מיליון דולר ובהפסד נקי של כ-15 מיליון דולר. סרגון נסחרת בנסד"ק בשווי של כ-175 מיליון דולר. הטענה המרכזית של סמית' היא שמיזוג בין שתי החברות ייצר חברה מובילה בתחום התמסורת האלחוטית, בעוד שסרגון לבדה לא תצליח להתפתח: "שולי הרווח של סרגון נמצאים בירידה, אין לה הנהלה יעילה והפיתוח של שבבי הדור הבא שלה מתעכב. לאור המחסור בשוק השבבים אנחנו צופים שהסרגון תמשיך להתעכב בהוצאת המוצר אל השוק. מנגד, שבב הליבה של אוויאט (שפותח בשיתוף עם MaxLinear), מבוסס על טכנולוגיה מתקדמת יותר מזו של סרגון".
השתלטות עוינת או גלגל הצלה?
סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת, ואשר מאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את קיבולת הרשת. בשנים האחרונות חוותה החברה לא מעט טלטלות, מהמשבר בשוק הטלקום בהודו ב-2019, שפגע משמעותית בהכנוסתיה, ועד משבר הקורונה והעיכובים במכרזי הדור החמישי. באפריל 2021 עזב את החברה המנכ"ל עירא פלטי, לאחר 16 שנה בתפקיד, ובמקומו מונה דורון ארזי, ששימש בעבר כסמנכ"ל הכספים של החברה.
הכנסותיה של סרגון ב-2021 הסתכמו ב-290.8 מיליון דולר, עלייה של 10.3% בהשוואה ל-2020. ואולם, למרות הגידול בהכנסות ההפסד הנקי הסתכם ב-12.2 מיליון דולר. בקופת המזומנים של סרגון כ-17.1 מיליון דולר בלבד. ב-2022 היא צופה הכנסות של 305-320 מיליון דולר.
סרגיי וסצ'ונוק
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, דווקא סבור שהצעת הרכש מהווה גלגל הצלה עבור סרגון. בשיחה עם Techtime אמר: "שוק התמסורת הוא שוק מאוד תחרותי, עם שולי רווח מאוד נמוכים. על רקע המשבר הכלכלי אנחנו צפויים לראות מגמה של קונסולידציה וצמצום ספקים. סרגון אמנם נמצאת כיום במצב פיננסי טוב יותר מאשר לפני שנה, אבל הכלכלה העולמית נכנסת למיתון וזה יכניס גם את שוק התמסורת למשבר. חברות חומרה, כמו סרגון, פגיעות במיוחד. יהיה להם מאוד קשה לשרוד לבד, ואוויאט מבינים זאת.
"המיזוג יכול להיטיב עם שני הצדדים. כשאתה מאחד כוחות, הכוח שלך עולה, המרווחים משתפרים, זה יכול להניע צמיחה גבוהה יותר. החברה המאוחדת יכולה גם להיות יעד אטרקטיבי לרכישה מצד אחת הענקיות."
[בתמונה: מתוך טקס חניכת החדר הנקי היום במגדל העמק]
חברת ההייטק KLA, המפתחת ומייצרת מערכות בקרה ומדידה לשוק המוליכים-למחצה והמיקרו-אלקטרוניקה, חנכה היום חדר נקי חדש ומתקדם בהיקף של 2,500 מ"ר במפעל החברה במגדל העמק. לפי ההערכה, KLA השקיעה בהתרחבות יותר מ-10 מיליון דולר. ב-Techtime דיווחנו בחודש אוקטובר כי, במסגרת ההיערכות לצמיחה העתידית, מתכננת KLA ישראל להקים ב-2024 קמפוס מרכזי נוסף במגדל העמק, שיאפשר להכפיל את היקף פעילותה בישראל.
נשיא KLA ישראל, אורי תדמור היום, אמר בטקס החניכה, שבו השתתפה גם שרת הכלכלה האלופה אורנה ברביבאי, כי החברה נמצאת בתהליך צמיחה המלווה בהשקעות גדולות בישראל, בכוח האדם ובמתקנים. "כבר היום אנחנו מהווים את אחד המעסיקים הגדולים בצפון. היום, אנו גאים להשיק חדר נקי, מהמתקדמים בעולם, ומתכננים בשנים הבאות, להמשיך ולצמוח באופן דרמטי. אנחנו עובדים יד ביד עם משרד הכלכלה במטרה לעודד השקעות בישראל ולהפוך אותה ליעד אטרקטיבי עבור חברות זרות שמעוניינות להקים פעילות ייצור ופיתוח בארץ. פעילות זובענף ההייטק, מהווה מנוע צמיחה משמעותי למשק ולכלכלת ישראל."
היום, מחזיקה KLA בשני אתרים בישראל, במגדל העמק וביבנה (המטה של חברת אורבוטק, שנרכשה על ידי KLA ב-2019). בשנתיים האחרונות רשמה החברה גידול משמעותי והיום מונה KLA ישראל כ-1,800 עובדים. השנה גייסה החברה 350 עובדים חדשים ונכון לעכשיו היא מציעה עוד למעלה מ-200 משרות. על מנת לעמוד בגידול המשמעותי בכוח האדם הגדילה החברה בתקופה האחרונה את נפח המשרדים שלה ב-1,500 מ"ר ואת שטחי החדרים הנקיים ב-2,500 מ"ר.
הצמיחה של KLA מתרחשת על רקע ביקושי השיא לשבבים. יצרניות השבבים מגדילות משמעותית את השקעותיהן בהקמת קווי ייצור חדשים, והדבר מתבטא גם בעלייה משמעותית בהיקף הרכש של מכונות וציוד המשמשים בקווי ייצור, ובכלל זה מערכות בדיקה ובקרת תהליכים.
התפנית השלילית בשווקי ההון ב-2022, שחתכה דרמטית את שוויין של חברות טכנולוגיה ישראליות רבות, והדיבור היומיומי על "משבר בהייטק" ומיתון שבפתח, מדירים שינה מעיניהם של המנהלים והמשקיעים. סקר חדש, שיזמה קבוצת Tefen, בחר להתמקד דווקא בהלכי הרוח בקרב העובדים עצמם, וגילה כי הסערה שבחוץ מחלחלת גם אל התחושות היומיומיות של עובד ההייטק הישראלי. ואולם, בשורה התחתונה, למרות הטלטלה, עובד ההייטק עדיין מרגיש בטוח במקום עבודתו ובהייטק הישראלי בכלל.
אלה הממצאים הבולטים העולים מהסקר:
74% מעובדי ההייטק, מקרב המשתתפים בסקר, מדווחים כי בארגון שלהם חלה האטה בגיוסי עובדים חדשים או עצירה מוחלטת 50% מהעובדים מרגישים שהאווירה במשרדים השתנתה מאז תחילת המשבר ו-38% אומרים שאין שינוי 71% מהעובדים מרגישים שינוי באופן בו מתקיימים אירועי החברה, אם זה במידת ההשקעה באירועים ואם בכמות ביחס לתקופה שלפני המשבר 83% מעובדי ההייטק שהשתתפו בסקר לא שוקלים לחפש עבודה חדשה 70% לא חוששים שיפוטרו או ששכרם ייפגע, חרף המשבר 57% מהעובדים מרגישים שהם מקבלים הרבה פחות פניות ממגייסים בתקופה האחרונה 43% מהעובדים היו מוכנים לרדת בתנאי השכר או לעבוד יותר שעות אם זה היה נדרש על מנת לשמור על מקום עבודתם, לעומת 36% שלא היו מסכימים לכך 35% חושבים שהמצב בהייטק בעוד שנה יהיה ללא שינוי, 25% מעריכים שיהיה יותר גרוע, ואילו 22% מאמינים שישתפר
מלי ביצור פרנס [בתמונה], מנכ"לית קבוצת Tefen אומרת שמתחילת המשבר הפוקוס התקשורתי הוא רק על מייסדי חברות ההייטק. "אף אחד לא באמת בדק מה קורה מתחת לפני השטח ואיך המצב משפיע על העובדים, שעד לפני חודשיים היו מאוד מחוזרים, והושקעו תקציבי עתק בגיוסם ובשימורם. התוצאות שעלו מהסקר בחלקן מפתיעות. נראה שלמרות שהרבה מהעובדים מרגישים את המשבר בהייטק, אם זה בירידה בכמות האירועים, באווירה המתוחה שנוצרה במשרדים ובפחות פניות מצד מגייסים, עדיין רוב העובדים דווקא בטוחים במקום שלהם, חושבים שההייטק זה עדיין הסקטור הכי טוב לעבוד בו ולא חוששים מפיטורים. וכנראה שגם ללא השקעה של מיליונים בצ'ופרים ובמתנות עובדי ההייטק עדיין יכולים לשמוח בחלקם. אני חושבת שאפשר בהחלט לשאוב אופטימיות מהנתונים הללו לפחות מהפן של העובדים."
הסקר המלא יוצג בכנס בכירי התעשייה של SE, אשר יתקיים ב-13/7 בדיוויד אינטרקונטיננטל. מספר המשיבים שהשתתפו בסקר עמד על 2,360 איש, וטעות דגימה היא כ-4.5%.
חברת סטיקספיי (Satixfy) מרחובות, המפתחת מערכות לתקשורת לויינית, הודיעה על מינויו של דויד ריפשטיין לתפקיד מנכ"ל החברה. ריפשטיין יחליף את יואב לייבוביץ', ששימש כמנכ"ל זמני של החברה בחצי השנה האחרונה לאחר מותו של המייסד והמנכ"ל יואל גת בחודש אפריל. לייבוביץ', גם הוא ממייסדיי החברה, יחזור להתמקד בתפקידיו הראשיים, סמנכ"ל הכספים ויו"ר הדירקטוריון.
ריפשטיין, שייכנס לתפקידו בימים הקרובים, שימש בחמש השנים האחרונות כמנכ"ל חברת גרינרואד (GreenRoad), המפתחת פתרונות טלמטריה וניטור התנהגות נהג. לפני כן, בין 2007 ל-2016, היה ריפשטיין נשיא ומנכ"ל חברת רדקום (Radcom), המפתחת פתרונות ניטור רשת למפעילות תקשורת. בנוסף, הוא משמש גם כדירקטור בחברת סרגון. מסטיקספיי נמסר כי ריפשטיין נבחר לתפקיד בשל יכולתו לבצע מהלכי התרחבות נועזים ולהוביל תפניות עסקיות.
ואמנם, סטיקספיי נמצאת בימים אלה בנקודת ציון משמעותית, וזאת לאחר שבחודש מרץ חתמה על עסקת מיזוג עם חברת המדף הבורסאית (SPAC) האמריקאית Endurance Acquisition Corp, אשר במידה ותושלם תוביל אותה למסחר בנסד"ק תחת הסימול SATX, ולפי שווי שוק של 630 מיליון דולר. ריפסטיין אמר שההון שיגוייס בעיסקה ישמש לבניית אסטרטגיית מכירות אגרסיבית.
אנטנות ללווייני LEO
חברת סטיקספיי הוקמה בשנת 2012 על-ידי יוצאי החברות גילת רשתות לוויין ו-RaySat. החברה מפתחת שבבי ASIC ומסופי תקשורת לווייניים עבור יישומי דטה, ועד היום השקיעה כ-180 מיליון דולר (מהם 70 מיליון דולר מסוכנות החלל הבריטית) עבור פיתוח שבבים ייחודיים המשמשים בעיקר במערכי לוויינים מנמיכי רום (LEO).
דויד ריפשטיין
סטיקספיי השלימה פיתוח של אנטנה שטוחה מרובת-אלומות הסורקת אחר אפיקי השידור בצורה אלקטרונית, ללא חלקים נעים, ותומכת בשידור וקליטה של מספר אלומות בו-זמנית. זוהי טכניקה מהותית עבור תקשורת עם לוויינים נמוכי-מסלול: בשונה מלוויינים גיאו-סטציונריים, החגים בגובה של 36 אלף קילומטרים מעל כדור הארץ ועל כן ניצבים באופן יחסי בנקודה קבועה ביחס לאנטנה, לווייני LEO חגים בגובה של מאות קילומטרים, ועל כן המיקום שלהם ביחס לאנטנה משתנה כל הזמן והאנטנה צריכה לעקוב ולהחליף בין לוויין ללוויין.
ענקית האלקטרוניקה הקוריאנית סמסונג ביצעה השקעה, באמצעות זרוע ההשקעות סמסונג ונצ'רס (Samsung Ventures), בסטארט-אפ הבינה המלאכותית ניוריאליטי (NeuReality), המפתח פתרונות הסקה (inference) ליישומים דוגמת ראיה ממוחשבת ועיבוד שפה טבעית (NLP). סכום ההשקעה לא נמסר. מניוריאליטי נמסר כי בכוונת החברה, המעסיקה כיום כ-30 עובדים, להכפיל את גודלה בשנה הקרובה ולגייס טאלנטים בתחומי תכנון השבבים, הבינה המלאכותית, התוכנה והחומרה, על מנת להאיץ את תהליכי הפיתוח.
אורי קירשנר, העומד בראש סמסונג ונצ'רס ישראל, מסר כי ההשקעה בניוריאליטי נובעת מהצורך המהותי והמיידי בשיפור היעילות וקלות ההתקנה של פתרונות הסקה לדטה סנטרים ולמערכות הפרוסות באתרים של חברות. "זו הסיבה שאנו משקיעים בניוריאליטי. הטכנולוגיות החדשניות של החברה הכוללות את יכולת הפרדת עיבוד AI מהעיבוד הכללי (disaggregation), שינוע הנתונים ועיבוד הנתונים משפרות את ביצועי המערכת בעיבוד AI ובשינוע המידע בין מערכות אחסון (storage) ויחידות המחשוב שבתוכן (computational storage). כל אלה הם קריטיים ליכולת לאמץ ולהרחיב את הפריסה של פתרונות AI."
משה תנך, מנכ"ל ומייסד-משותף של ניוריאליטי, שיתף כי המימון יסייע לחברה לקחת את החברה לשלב הבא ולסיים את פיתוח שבב ה-NR1 שלנו לקראת ייצור המוני. "מהלך זה יאפשר ללקוחות שלנו לשדרג את המערכות שלהם עם ארכיטקטורת AI-Centric העדיפה בהרבה על הארכיטקטורות הקיימות. התפתחות זו תקל עליהן להגדיל את היקף תשתיות ה-AI שלהם בדטה סנטרים שלהם, בענן או במערכות המותקנות באתרי החברה".
ניוריאליטי יצאה מ-stealth בשנה שעברה כשהכריזה על גיוס סיד של 8 מיליון דולר מ-Cardumen Capital, OurCrowd ו-Varana Capital. בנובמבר 2021, הכריזה החברה על חתימת הסכם עם IBM לפיתוח הדור הבא של פלטפורמות בינה מלאכותית עתירות ביצועים להסקה (inference) שיציעו שיפורים משמעותיים בעלויות ובצריכת ההספק ביישומי למידה עמוקה. ניוריאליטי משתפת פעולה גם עם AMD בכדי לספק ללקוחות את פלטפורמות הAI-centric מבוססות ה-FPGA שלה, עבור האצת יכולות הסקה.
ניוריאליטי נוסדה בשנת 2019 ומונהגת על ידי צוות הנהלה בעל ניסיון רב בארכיטקטורת דטה סנטרים, מערכות ותוכנה. מייסדי החברה הם משה תנך, המשמש כמנכ"ל, צביקה שמואלי, סגן נשיא לתפעול, ויוסי קסוס המשמש כסגן נשיא לפיתוח שבבים. לפני הקמת ניוריאליטי, משה תנך כיהן בתפקידים בכירים כמנהל הנדסה במארוול ובאינטל וסגן נשיא למו"פ בדיזיינארט נטוורקס (שנרכשה מאוחר יותר על ידי קוואלקום). צביקה שמואלי כיהן כסגן נשיא Backend במלאנוקס וכסגן נשיא להנדסה בהבאנה לאבס. יוסי קסוס שימש כדירקטור בכיר להנדסה במלאנוקס וכראש תחום פיתוח השבבים באיזיצ'יפ. הצוות המוביל של החברה כולל את ה-CTO ליאור חרמוש, לשעבר מייסד משותף ומדען ראשי של ParallelM ו-fellow בחברה PMC Sierra.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
