מחבר: yochais

נו-טראפיק גייסה 50 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת נו-טראפיק (NoTraffic) הודיעה היום (ג') על השלמת סבב גיוס B בסך של 50 מיליון דולר. את הסבב הובילה הקרן M&G Investments, והוא מביא את סך ההשקעה בחברה מיום הקמתה ל-75.5 מיליון דולר. בסבב השתתפו גם הקרנות: Grove Ventures, VNV Global, UMC Capital Vektor Partners Next Gear Ventures, North First Ventures, Meitav Investment House, וקרן ההשקעות TMG. 

נו-טראפיק פעילה מאוד בארצות הברית, והיא משתפת פעולה עם כ-100 מחלקות תחבורה בערים ומחוזות שונים בשש מדינות, ובהן קליפורניה, אריזונה, פנסילבניה, טקסס ועוד. הגיוס הנוכחי נועד להאיץ את התרחבותה בשוק האמריקאי, כאשר אחד הזרזים שמאיצים את חדירתה בארצות הברית הוא "חוק התשתיות" של ממשל ביידן, שאושר בסוף 2022 ומקצה כ-1.9 טריליון דולר לשדרוג תשתיות, ובכלל זה גם אימוץ טכנולוגיות תחבורה חדישות כמו זו של נו-טראפיק.

נו-טראפיק הוקמה ב-2017 על-ידי המנכ"ל טל קרייזלר, ועל-ידי אוריאל כץ ואור סלע, ופיתחה פלטפורמה הכוללת חיישני מצלמה ומכ"ם ורכיבי תקשורת V2I (תקשורת בין כלי רכב לתשתיות דרך), האוספים בזמן אמת נתונים חיים על תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בכל צומת כדי לסייע לגופים מוניציפאליים לנהל בצורה חכמה ויעילה יותר את תזמון הרמזורים במטרה להפחית עומסי תנועה ופקקים.

באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, חיישני המערכת יודעים לסווג את משתמשי הדרך לקטגוריות השונות כגון מכוניות, אוטובוסים, רוכבי אופניים, אופנועים והולכי רגל, לעקוב אחר תנועתם ולחשב את את זמני ההגעה המשוערים של כל אחד ואחד מהם אל הצומת. על סמך שקלול הנתונים, המערכת יודעת לתזמן באופן האופטימאלי את תחלופת הרמזור בצומת, וגם לסנכרן בין כל הצמתים המקושרים במטרה להבטיח זרימת תנועה מיטבית. לצד ניהול חכם של תחברה, הפלטפורמה של נו-טראפיק גם משמשת כדי לשדר באופן אלחוטי מידע בטיחותי בין כלי רכב ובין כלי רכב לתשתיות באמצעות תקשורת V2X.

לנו-טראפיק שותפויות אסטרטגיות עם חברות טכנולוגיה ותשתית ובהן AT&T, Qualcomm, Rogers communications  ו-NVIDIA. בנוסף, החברה נבחרה על ידי מגזין TIME לאחת מ-100 החברות המשפיעות בעולם לשנת 2022.

פיילוט מוצלח בקנדה

לאחרונה החלה נו-טראפיק לפעול גם בקנדה, במסגרת שיתוף פעולה עם ענקית הטלקום המקומית Roggers. שתי החברות ערכו פיילוט משותף בן שבועיים בקמפוס של אוניברסיטת UBC בוונקובר, המשתרע על פני 4 קמ"ר ומדי יום חולפים בו כ-80 אלף איש. המערכת של נו-טראפיק הותקנה על גבי 5 צמתים ברחבי הקמפוס. מניתוח הנתונים, שפורסמו באחרונה, עולה כי במהלך שבועיים בלבד הצליחה המערכת לחסוך לכלי-הרכב שחלפו בצמתים הללו כ-161.5 שעות במצטבר וכ-83.5 שעות המתנה במצטבר להולכי הרגל. הפחתת העומס בצמתים הללו הובילה גם להפחתה של 2.8 טון בפליטות פחמן דו-חמצני מאגזוזי הרכבים. בחישוב שנתי, מדובר בחיסכון של 4,723 שעות עבור הנהגים, 2,429 שעות עבור הולכי הרגל והפחתה של 74 טון פחמן דו-חמצני לאטמוספרה.

שוק מערכות התנועה החכמות בו פועלת נו-טראפיק חווה צמיחה משמעותית וצפוי לעמוד על כ-84.8 מיליארד דולר עד שנת 2027. אחד הגורמים שמאיצים את התחום בארצות הברית הוא "חוק התשתיות", שעבר בסוף 2022 ומקצה כ-1.9 טריליון דולר לשדרוג תשתיות, ובכלל זה גם מודרניזציה של תשתיות התחבורה.

עידו בוקשפן מאנבידיה ימונה למנכ"ל Pliops 

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: אורי בייטלר (מימין) ועידו בוקשפן. צילומים: בני גמזו לטובה ונתנאל טוביאס

חברת Pliops, המפתחת מעבדי אחסון עבור מרכזי נתונים מבוססי ענן, הודיעה על מינויו של עידו בוקשפן לתפקיד מנכ"ל החברה. בוקשפן, שיכהן גם כחבר דירקטוריון, יחליף את אורי בייטלר, ממייסדיי החברה אשר כיהן כמנכ"ל מיום היווסדה. בייטלר ישמש כעת כמנהל האסטרטגיה והפיתוח העסקי, וכחבר דירקטוריון. בוקשפן מגיע מחברת אנבידיה שבה שימש כסמנכ"ל בכיר לפיתוח שבבים. במסגרת תפקידיו באנבידיה, בוקשפן הוביל את ארגון ה-Chip Design לתחום התקשורת (Networking), המונה מאות עובדים בארץ ובעולם. בוקשפן הצטרף לאנבידיה בעקבות העיסקה שבה נמכרה מלאנוקס הישראלית לאנבידיה. לפני-כן הוא עבר כ-20 שנה במלאנוקס, ובתפקידו האחרון במלאנוקס שימש כסמנכ"ל תכנון השבבים (VP Chip Design).

חברת פליופ מפתחת מעבד וכרטיסי האצה המאפשרים למרכזי הנתונים הגדולים להאיץ פי 100 את מהירות הגישה לזיכרון, בלא צורך להחליף את תשתית כונני ה-SSD הקיימת. בארכיטקטורה של מרכזי נתונים, המעבד שפיתחה פליופס יושב בין המעבדים הראשיים של מרכז הנתונים המבצעים את משימות העיבוד, לבין כונני ה-SSD המאחסנים את המידע המגיע לעיבוד. הפתרון מיועד להתגבר על בעיית צוואר הבקבוק: למעבדי ה-GPU יש עוצמת עיבוד גבוהה מאוד, אך קשה להוציא מהמערכת את הביצועים האלה בגלל שתהליך שליפת המידע והעברתו לעיבוד הוא איטי מדי.

המעבד של פליופס פותח באופן ייעודי להתמודד עם המשימה הזו: הוא מבטל את הצורך בשכבות תוכנה המתווכות בין הכוננים לבין בסיס הנתונים, ומאחסן את המידע בפורמט ייחודי שהחברה פיתחה, ומארגן אותו באופן יעיל יותר בכונני האחסון ובכך גם מגדיל את שטח האחסון האפקטיבי שלהם. לדברי החברה, המעבד שלה מאפשר לשפר פי 10 את רמת הביצועים של האפליקציות, לחסכוך 80% בהוצאות ולצמצ עד פי 6 את נפח האחסון הדרוש.

פליופס מעסיקה כ-110 עובדים בישראל, ארצות הברית וסין, וגייסה עד כה כ- 215 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2017 על-ידי מומחי אחסון שהגיעו מ-M-Systems ,XtremIO וסמסונג. המנכ"ל עד היום, אורי בייטלר ניהל את מרכז פיתוח בקרי ה-SSD של סמסונג בישראל, הטכנולוג הראשי משה טוויטו שימש כטכנולוג הראשי במרכז הפיתוח של סמסונג והיו”ר אריה מרגי היה ממייסדי M-Systems, XtremIO ו-ActivePath. בין המשקיעים בחברה: Koch Disruptive Technologies, State of Mind Ventures Momentum, אינטל קפיטל, Viola Ventures, SoftBank, אנבידיה, AMD, ווסטרן דיג'יטל, SK Hynix  ועוד.

בריינסוויי קיבלה הזמנה ל-30 מערכות לטיפול בדיכאון חמור

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת בריינסוויי (Brainsway), המפתחת קסדה חשמלית לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות, דיווחה על הזמנה משמעותית של כ-30 מערכות  לטיפול בדיכאון חמור שעמיד בתרופות, מרשת מרפאות הפרוסה ברחבי מערב ומרכז ארצות הברית. חלק מהמערכות שהוזמנו כוללות גם סליל מיוחד לטיפול בהפרעה אובססיבית כפייתית. ביוני 2022 הכניס משרד הבריאות בישראל את הטיפול של בריינסוויי לסל התרופות, עבור מטופלים מעל גיל 21 שסובלים מדיכאון קשה ואינם מגיבים לתרופות.

מבריינסוויי נמסר כי המזמינה, ששמה לא נחשף, היא רשת קליניקות המתמחות במתן טיפולים פסיכיאטריים חדשניים המתבססים על גרייה מוחית מגנטית עמוקה (Deep TMS). הרשת מונה כ-20 קליניקות בשש מדינות בארצות הברית.

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות. הטיפולים בתסמונות השונות באמצעות הקסדה נבדלים בעומק הגירוי החשמלי ועוצמתו, התדרים, המיקום, משך זמן הטיפול ותדירותו. בארצות הברית, ההתוויות שעבורן מאושר המכשיר שלה לשימוש הן טיפול בדיכאון חריף, דיכאון חרדתי, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) וגמילה מעישון וממשככי כאבים.

ברבעון הראשון של 2023 דיווחה בריינסוויי על הכנסות של 6.6 מיליון דולר, גידול של 10% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2022. בסיס ההתקנות של החברה מונה כ-932 מערכות, גידול של 18% בהשוואה לסוף הרבעון הראשון של 2022. ההפסד הנקי הסתכם ב-2.4 מיליון דולר.

סיפיה השיקה תוכנת ניטור נהג מבוססת מצלמה בשדה ראייה רחב

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת האוטו-טק סיפיה (Cipia) השיקה פתרון חדש, המאפשר לבסס מגוון רחב של יישומי ניטור נהג וכלל סביבת תא הנוסעים על גבי מצלמה אחת בשדה ראייה רחב (WFOV). מדובר בפתרון משולב, המתבסס על תוכנת ה-AI של סיפיה, מעבד ההאצה CVflow של חברת השבבים Ambarella, שעימה משתפת סיפיה פעולה, וחיישן אינפרה-אדום ברזולוציה של 5 מגה-פיקסל (5MP RGB-IR) של יצרן מצלמות שזהותו לא נחשפה. המערכת המשולבת צפויה להגיע אל הכביש כבר בשנה הבאה, במסגרת מכרז עם יצרנית אמריקאית שבו זכתה סיפיה בשנה שעברה.

מבחינת יצרניות הרכב, הפתרון המשולב מהווה חסכון, וזאת משום שבאותה החומרה הן יוכלו להציע לא רק את פונקציות הבטיחות הנדרשות כיום בחקיקה ותקינת בטיחות במדינות רבות, אלא גם פונקציות נוחות וחוויית נסיעה. לשם הדוגמה, הפתרון מאפשר לבסס מכלול של יישומי בטיחות וחוויית נסיעה נוספים, על בסיס מצלמה אחת שתותקן על גבי המראה האחרוית או בקונסולת גג הרכב.

האלגוריתם שמגן על הנהג

סיפיה פיתחה מערכת חישת ושליטת פנים-הרכב המאפשרת בין השאר לבצע מעקב אחר רמת העירנות של הנהג באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת עירנותו יורדת.

האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד. הכנסות החברה ב-2022 הסתכמו ב-5.3 מיליון דולר, גידול של 11% בהשוואה ל-2021.

אלטק תקבל עוד 2 מיליון דולר מחברת הביטוח בגין נזקי השריפה

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה למעלה: בדיקת מעגלים מודפסים במפעל אלטק בפתח תקווה. צילום: אלטק]

יצרנית המעגלים המודפסים אלטק (Eltek) דיווחה אתמול (ד') כי הגיעה לסיכום עם חברת הביטוח שלה, לתוספת כיסוי בגובה של 2 מיליון דולר בגין נזקי השריפה שפרצה במפעל החברה בחודש יוני 2022. סכום זה מצטרף לתשלום בגובה מיליון דולר שכבר הועבר לחברה. לדברי אלטק, הסכום הכולל מכסה את כל הנזקים הכספיים שנגרמו בעקבות השריפה, לרבות רכישת ציוד חדש, תיקון המבנה ואובדן חומרי גלם.

בחודש יוני, 2022, פרצה שריפה באחד החדרים במפעל הייצור של החברה בפתח תקווה. האש גרמה נזק לציוד והשביתה את הפעילות של קווי הייצור, ובעקבות כך חל עיכוב באספקת משלוחים ללקוחות.

ברבעון הראשון רשמה אלטק הכנסות של 11.5 מיליון דולר, גידול של 18% בהשוואה לרבעון המקביל. הרווח הנקי זינק ב-144% ל-1.6 מיליון דולר. מניית החברה נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של 64.3 מיליון דולר, לאחר שהשלימה מאז תחילת השנה עלייה של 158% בערכה.

 

כנס המפתחים Architecture Next יתקיים ב-28/06 בסינמה סיטי גלילות

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת CodeValue יקיים ב-28/06/23 את כנס ארכיטקטורת התוכנה השנתי Architecture Next בסינמה סיטי גלילות. במהלך הכנס יתקיימו כ-11 הרצאות של מומחי הפיתוח של CodeValue. הכנס ייפתח בהרצאת פתיחה של דרור גלוברמן. שעות הכנס: 08:30-16:30.

השנה יתמקדו הרצאות הכנס בהתפתחות חסרת התקדים בעולמות ה-AI וכיצד היא משפיע על עולם הפיתוח והתכנות. זו השנה השישית שבה מקיימת CodeValue את הכנס. הכנס מיועד למפתחים, מתכנתים וארכיטקטים, מובילי צוותי פיתוח, סמנכ"לי טכנולוגיות (CTO) וחובבי טכנולוגיה.

"הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בכל הנוגע לאיך שאנחנו כותבים תוכנה ומנהלים את כל תהליך המו"פ. ה-AI גם יוצרת הזדמנויות עסקיות חדשות, והיא כאן כדי להישאר. כארכיטקטים, מהנדסים ומובילים – חשוב שנבין כיצד AI יכולה להשתלב בפתרונות פיתוח התוכנה והתהליכים שלנו."

הכניסה לכנס היא ללא עלות, אך מספר המוקמות מוגבל וההשתתפות מותנית באישור מוקדם. לפרטים על הכנס ונושאי ההרצאות ולרשמה: https://www.archnext.codevalue.com/

איך פועלת זרוע השקעות של ענקית שבבים? [פודקאסט]

פורסם בתאריך ע"י yochais

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית היום הוא בועז פאר, דירקטור בכיר בזרוע ההשקעות של ענקית השבבים קואלקום, Qualcomm Ventures, בישראל ובאירופה.

בעולם ההון-סיכון קיימות גם קרנות מסוג מעט שונה, קרנות הון-סיכון תאגידיות. מדובר בזרועות השקעה שמקימות חברות טכנולוגיה כמו קואלקום, אינטל, אנבידיה וכדומה, שמשתמשות בהון שלהן כדי להשקיע בחברות סטארט-אפ בשלבים שונים. בשונה מקרנות הון-סיכון רגילות, המניע של אותן זרועות השקעה אינו רק פיננסי, אלא גם טכנולוגי ועסקי. פעמים רבות הן משקיעות בחברות כדי לקדם איתן שיתופי פעולה מסחריים וכדי להשיג חשיפה לטכנולוגיות ותחומים חדשים.

קואלקום היא אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם, וחולשת על אינספור תחומים, ממובייל ו-IoT ועד אוטומוטיב וערים חכמות. הגיוון הזה מתבטא גם בפעילותה של זרוע ההשקעות שלה בישראל. זרוע ההשקעות של קואלקום ביצעה בשנים האחרונות לא מעט השקעות בחברות ישראליות מצליחות, כמו סנטינל-וואן, סלווייז, ווליוט, קוונטום מאשינס ועוד.

בשיחה מספר בועז על אופיה והמיקוד של הקרן, על ההבדל בין קרן הון-סיכון רגילה לקרן תאגידית, ועל הערכים החשובים לכל "כריש" – ניסיון וצניעות.

[קרדיט צילום תמונה למעלה: ענבל מרמרי]

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

 

בירד תחשוף בפאריז מערכת ניטור ימית לזיהוי דליפות נפט

פורסם בתאריך ע"י yochais

מאת יוחאי שויגר

ב-17 בפברואר, 2021, התכסו חופי ישראל בכתם שחור של זפת סמיכה, במה שהוגדר אז על ידי מנכ"ל רשות הטבע והגנים דאז כ"אסון הטבע החמור ביותר בישראל בעשרות השנים האחרונות". הזיהום הימי המפושט המיט הרס אקולוגי עצום לים ולחופים, והביא למותם של בעלי חיים רבים, ובכלל זה צבי ים, סרטנים, דגים וציפורים – וגם לווייתן אחד שגופתו נפלטה אל החוף. לאחר חקירה מורכבת התברר כי מקור הזפת במאות טונות של נפט גולמי שנשפכו, ככל הנראה במזיד, ממיכלית נפט בעלת זיקה לאיראן בשם Emerald, שחלפה שבועיים לפני כן מול חופי ישראל.

האסון חשף את ההשלכות החמורות של הניטור הסביבתי הלקוי של המרחב הימי של ישראל, שהרי הזיהום התגלה רק כשבועיים לאחר הדליפה בפועל מן המיכלית, כאשר הזפת כבר הגיעה אל החוף והנזק היה ברובו בלתי הפיך. ואמנם, בוועדת המנכ"לים שהוקמה בעקבות האסון, הומלץ בין היתר להקים מערך שיאפשר ניטור סביבתי רציף של חופי ישראל.

לזהות כתמי נפט בזמן אמת – ולחזות את התפשטותם

כיום, הניטור הסביבתי של המים מתבסס בעיקר על תצלומי לוויין, אך אלה מספקים תמונה חלקית ומאוחרת. בסלון האווירי בפאריז, התערוכה הבטחונית החשובה בעולם, שתיפתח בשבוע הבא, תחשוף החברה הבטחונית Bird BIRD Aerosystems מהרצליה, מערכת ניטור ימי בשם ASIO Environmental Monitoring System, אשר מאפשרת לזהות בזמן אמת דליפות מזהמות ממיכליות וספינות סוחר – ולהתחקות אחר האחראים. 

המערכת החדשה, המותקנת על מטוסי סיור קלים, מתבססת על מספר חיישנים אלקטרו-אופטיים וגלאי לייזר, אשר באמצעות ניתוח ספקטראלי של החזרי האור מסוגלים לזהות כתמי נפט וחומרים אחרים, על פני המים וגם כאלה ששקעו לעומק של מספר מטרים. ניתוח ספקטרום האור מאפשר למערכת גם לזהות במדויק את סוג החומר, בין אם מדובר בנפט גולמי, מזוט, דלק מטוסים וכדומה.

יתרה מכך, באמצעות אלגוריתמיקה מבוססת AI שפיתחה החברה, המערכת יודעת, תוך שקלול פרמטרים כמו זרמי המים, כיוון הרוחות וסוג החומר, לחזות את תוואי ההתפשטות הצפוי של הכתם, וכך לסייע לתכנן בצורה טובה יותר את פעולות הטיפול בזיהום.

בשיחה עם Techtime הסביר סמנכ"ל השיווק של בירד אירוסיסטמס, שאול מזור, כי דליפות נפט וחומרים מזהמים הן תופעה שכיחה מכפי שנדמה. "אנחנו שומעים בעיקר על הקטסטרופות הגדולות, אבל דליפות נפט הן עניין שבשגרה. בחלקן הן תוצאה של רשלנות ותחזוקה לקויה, אך ישנן גם פרקטיקות פסולות כדוגמת מיכליות שמנקות את מיכלי הנפט במי הים. כדי להיאבק בכך יש קודם כול צורך בפתרון ניטור ופיקוח יעיל."

מדינות מערביות מגלות עניין

קושי נוסף שעלה מתוך אסון הזפת בחופי ישראל הוא הקושי להתחקות אחר האחראיים. במסגרת החקירה שהוביל משרד איכות הסביבה, סומנו לא פחות מ-40 ספינות חשודות. אחת מהן, למשל היתה אניה יוונית, שכדי לברר את החשד היה צורך לשלוח חוקרים לבדוק את האניה בנמל ביוון. בסופו של דבר, למרות שהסימנים מעידים בצורה ברורה מאוד לאותה מיכלית Emerald איראנית, האירוע מוגדר רשמית כדליפת נפט שמקורה אינו ידוע.

גם לכך מערכת ה ASIO Environmental Monitoring System Sea Eye נותנת מענה. למעשה, Sea Eye היא מתבססת על מערכת של החברה המשמשת לניטור ופיקוח תנועות של כלי שיט, ועל כן היא גם כוללת מכ"ם. המכ"ם מספק תיעוד של כלי-השיט שחלפו באזור במועד הרלוונטי, ועל כן ניתן להצליב את מיקום הכתם עם ספינות שחלפו במקום. כמו כן, גם העובדה כי המערכת יודעת לסווג את סוג החומר מסייעת באימות המקור.

מזור: "המערכת זוכה לעניין רב בקרב מדינות מערביות, שרוצות להגביר את הפיקוח הסביבתי במים שלהן, לרבות על אסדות ובארות נפט. מערכת כזאת תאפשר להן לאכוף את החוקים הסביבתיים שלהן ולהטיל קנסות על הפרות. זה גם ייצר הרתאה ויגרום למיכליות והסוחרות להקפיד יותר."

בירד היא, כאמור, חברה שפועלת בעיקר בעולמות הבטחוניים. החברה פיתחה מערכת הגנה לכלי-טיס מפני טילי קרקע-אוויר כמו טילי כתף, אשר מותקנת על גבי יותר ממאה כלי טיס, ובכלל זה מסוקים של האו"ם ושל צבאות נאט"ו נוספים. המומחיות השנייה של בירד היא הכשרת מטוסי משימה ייעודיים. בתחום זה, החברה מציידת מטוסי ססנה בחיישנים ומערכות בקרה ושליטה מיוחדות, והם משמשים למשימות ניטור ימי ובקרת גבולות מול תופעות כמו דיג בלתי חוקי, הברחות, שוד ימי וכדומה. באחרונה חשפה החברה כי מטוסיה היוו נדבך משמעותי בפרויקט Deep Blue של ממשלת ניגריה למיגור תופעת הפיראטים שהטילה אימה על חופיה של המדינה ושיבשה את תנועת הסחר.

לדברי מזור, הרעיון לפתח את מערכת ה ASIO לניטור סביבתי וימי עם חיישן ה- Sea Eye צמח מתוך הניסיון המוצלח של החברה בתחום מטוסי המשימה וההבנה שניתן להפיק עוד יישומים מהפלטפורמה הזו. "הבנו שמטוסי המשימה הם פלטפורמה אידיאלית לצורך כיסוי שטחים גדולים, והחלטנו להוסיף עוד חיישנים ולפתח את האלגוריתמיקה הייעודית לניטור הזיהומים במרחב הימי. תחום מטוסי המשימה לקח אותנו מהעולם הביטחוני לעולם ביטחון המולדת, וכעת גם לתחום האזרחי, וזה מה שהיה חשוב לנו להראות בסלון האווירי."

האם ChatGPT יחליף את המתכנת?

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה: למטה של OpenAI. מקור: ויקיפדיה

תחום הבינה המלאכותית מסמן שלב חדש בכל הנוגע לאוטומציה. מודלי שפה גדולים (LLM) כמו ChatGPT מפגינים יכולות מאוד גבוהות ביצירת תכנים טקסטואליים וגרפיים וכן ביכולת לתקשר עם בני אדם ולקיים דיאלוג אינטראקטיבי. היכולות המרשימות הללו עשויות לייתר לא מעט מקצועות, שעד כה לא העלנו בדעתנו שמחשבים יוכלו לבצע, כמו אנשי מכירות, שירות לקוחות, מורים וכדומה.

גם קוד הוא שפה, וכמו טקסטים של שפה, שורות קוד מצויות בשפע ברשת, ועל כן יש דאטה גדול של קוד שבאמצעותו ניתן לאמן רשתות נוירונים כך שיידעו לקודד לפי דרישה. האוטומציה הזו הופיעה לראשונה בדמות Github Co-pilot, וכעת גם בדמות ChatGPT 4, שמסוגל לייצר באופן אוטומטי קוד עבור משימה כלשהי.

בעולם טכנולוגי כמו שלנו, תכנות הפך לאחד המקצועות המבוקשים והנחשבים ביותר. ואולם כעת, באופן אירוני למדי, אי אפשר להתחמק מהשאלה, האם ה-AI יכולה להחליף את המתכנת?

ניר דובוביצקי, ארכיטקט תוכנה בכיר בבית התוכנה CodeValue, כבר אימץ את הכלים הללו כמו Chat GPT כחלק משגרת העבודה שלו כמתכנת. לדבריו, גם אם מדובר בכלים מאוד מרשימים, שהופכים את חייו של המתכנת לנוחים יותר, הם עדיין לא מאיימים על משרתו.

אף שהשם "בינה מלאכותית" כבר נטוע עמוק בתוך השיח, לניר חשוב לפרק את המושג. "'בינה מלאכותית' היא מונח שיווקי. גם אם משתמשים במינוח הזה, חשוב להבהיר כי אין כאן שום ביטוי של אינטליגנציה, הבנה או ידע. זהו כלי סטטיסטי, מרשים ככל שיהיה. אין ל-AI יכולת אמיתית להבדיל בין אמת לשקר, בין עובדה לבדיה."

"אחת המטרות העיקריות של קוד היא גם לתקשר למתכנת שבא אחריך את מה התכוונת לעשות, ולא רק שהקוד יעבוד. מהסיבה הזו חשוב לי מאוד המבנה של הקוד שאני כותב. קוד זה כמו סיפור, פרוזה, וחשוב לי שמתכנת אחר יבין אותו. הכלים הללו, גם כאשר הם מבצעים את המשימה, מתאפיינים בסגנון לקוי, וזה פוגע ביכולת לעבוד במשותף על קוד."

אז באיזה אופן אתה משתמש בכלים הללו?

"זה בהחלט כלי אוטומטי שמאוד מסייע.  עוד קפיציה באוטומציה. אבל אני מקפיד להיעזר בו רק בדברים שאני יודע. שהרי אם זה משהו שאני לא יודע, אני גם לא אדע לבדוק ולוודא שה-AI עשה זאת כמו שצריך. בבעיות שאני מבין ויודע, אני משתמש בכלים הללו, כי זה חוסך לי המון הקלדה ויש לי ביטחון שאוכל לוודא כי הקוד נכתב כמו שצריך"

"נכון להיום, הכלים הללו עדיין לא מסוגלים לקודד ברמה גבוהה משימות מורכבות, שמצריכות הבנה עמוקה של האינטראקציה בין הגורמים. בעיות מסוג אלה הן עדיין רק ביכולתו של מתכנת מיומן ומנוסה לפתור. גם כאשר הכלים הללו ינפיקו קוד משכנע עבור בעיה מורכבת, וגם אם הקוד ירוץ היטב בסביבת פיתוח, לא תהיה לך דרך לוודא שאין בו באגים מהותיים. הכלים הללו מעצימים מתכנת, ואולי יאפשרו להפחית בכוח האדם הנדרש, אבל הן לא יכולים, ולפי שעה לא קרובים, להחליף מתכנת."

כל מודל הוא פני הדאטה שלו

ניר דובוביצקי, CodeValue

המושג "בינה מלאכותית" בעייתי גם מכיוון שהוא מטשטש את האופן שבו המודלים הללו נוצרים ופועלים. ניר דובוביצקי "כל מודל, כל רשת נוירונים, היא תוצר של הדאטה שאימן ואימת אותה. אימון המודלים הללו דורש המון דאטה ודאטה טוב. למעשה, לא תמיד ניתן לדעת מראש כמה דאטה יידרש כדי לאמן מודל מהימן, זה ניסוי וטעייה. המפתח הוא בווריפיקציה. כל זה הוא פתח להטיה – הן ברמת הדאטה המשמש לאימון והן ברמת הדאטה והאנשים האחראים לווריפיקציה. על כן, לא מעט מודלים כאלה חושפים הטיות מגדריות ואתניות, כמו למשל יישומי זיהוי פנים מסוימים, שמגלים יכולות גבוהות מאוד בזיהוי בני אדם לבנים, אך כושלים לחלוטין בזיהוי אנשים שחורים. ההטיה נעוצה בדאטה ששימש לאימון ולאימות המודל."

"למעשה, אי אפשר לעשות וריפיקציה מושלמת, תמיד תהיה הטיה באופן שבו בדקנו את המודל. על כן, צריך לערב בני אדם בתהליך האימון ובתהליך האופרציה, כדי להיות על המשמר ולתקן את הטעויות. צריך להיות מאוד זהירים, בעיקר כאשר מדובר במערכות שנוגעות לחיי אדם כמו מערכות נהיגה אוטונומיות. במערכות כאלה כל הטיה עלולה לסכן חיי אדם."

פרספטו גייסה 67 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת הרחפנים פרספטו (Percepto), המפתחת רחפנים אוטונומיים למשימות של ניטור תשתיות, גייסה 67 מיליון דולר בסבב C בהובלת Koch Disruptive Technologies) KDT) ובהשתתפות קרן Zimmer Partners המשקיעה בחברה לראשונה, הקרנות Venture Partners, Delek US Holdings, Atento Capital, Spider Capital ו-Arkin Holdings, שהשקיעו כולן בחברה גם בסבבים הקודמים. סבב הגיוס מורכב מגיוס הון וגיוס חוב, ומביא את סך גיוסי החברה מאז הקמתה לכ-120 מיליון דולר.

הרחפנים של פרספטו מותקנים בתוך מארז סגור באתרי היעד (מה שקרוי, drone-in-a-box), ויוצאים מתוכם באופן עצמאי למשימות סיור ואיסוף מידע בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש.

תפעול צי הרחפנים מתבצע באמצעות מערכת ניהול המשימה Autonomous Inspection & Monitoring – AIM, אשר מבוססת על בינה מלאכותית ומאפשרת לנהל ולהפעיל מפלטפורמת שליטה ובקרה מאוחדת את הצי, להקצות לרחפנים משימות לפי הצורך, לאסוף ולשתף את המידע המתקבל מהרחפנים ולהפיק ממנו תובנות על מתקן התשתית. מערכת הבקרה והשליטה למעשה מקנה לרחפן יכולות עצמאיות של ניהול בטוח של תוואי הטיסה, כולל בחירת המסלול, תכנון זמן החזרה לעמדה לצורך הטענה חוזרת, צילום וראיית מכונה וטיסה גם בתנאי מזג אויר וראות קשים.

חלוצה בתחום הרגולציה

פרספטו נחשבת לאחת החברות המובילות שמקדמות את אסדרת תחום הרחפנים מול ה-FAA (רשות התעופה הפדראלית). היעדר רגולציה מוסדרת, שתגדיר את הכללים והנהלים הנוגעים להטסת רחפנים ואת הקריטריונים לקבלת רישיונות, הינו אחד החסמים המשמעותיים ביותר שמגבילים את השימוש כיום ברחפנים לצרכים מסחריים. ואולם, בשנים האחרונות נעשתה כברת דרך משמעותית שמקרבת את השוק לאסדרה – ומי שמובילה את התהליך היא פרספטו הישראלית.

לאחרונה קיבלה פרספטו היתר ראשון מסוגו מה-FAA להטסת רחפנים באתרים תעשייתיים גם ללא צורך במפעיל באתר, מה שמאפשר להפעיל את המערכת גם ממרחק של מאות ואלפי ק"מ. ההיתר חוסך את הצורך בהגשת בקשה נפרדת לכל אתר ובהתקנה של מערכות רדאר יקרות. הוא מאפשר פריסה המונית של רחפנים אוטונומיים באתרים רבים ברחבי המדינה.

הפטור הנוכחי מצטרף לפטור משמעותי נוסף שקיבלה החברה מה-FAA בחודש נובמבר. מדובר בפטור גורף בכל רחבי ארצות הברית, המתיר להפעיל את רחפניה האוטונומיים גם ללא קשר עין עם המפעיל (Beyond Line of Sight). עד כה, נדרשה החברה, בדומה לחברות רחפנים אחרות, לקבל פטור פרטני להטסת רחפנים מעבר לקו הראייה עבור כל אתר וכל לקוח. מעתה יכולים לקוחותיה להשתמש ברחפני פרספטו ללא צורך בקבלת פטור.

ואלנס: תוכנית התייעלות והורדת תחזית הכנסות

פורסם בתאריך ע"י yochais

בדו"ח לרבעון הראשון של 2023, שפורסם אך לפני מספר שבועות, הציגה ואלנס הכנסות שיא של 23.9 מיליון דולר, והביעה אופטימיות לגבי המשך השנה. ואולם, כעת חברת ואלנס (Valens), המפתחת שבבי תקשורת לעולמות האודיו-וידיאו והאוטומוטיב, הודיעה כי בכוונתה להוציא לפועל תוכנית התייעלות לצמצום ההוצאות התפעוליות, וזאת לאור ירידה בתחזית ההכנסות.

במסגרת התוכנית, ואלנס מתכוונת לצמצם את כוח העבודה ב-15%, וזאת כחלק מתוכנית התייעלות וצמצום הוצאות תפעוליות. ואלנס מעסיקה כ-285 עובדים, כך שמדובר בכ-40 עובדים לערך שיסיימו את עבודתם בחברה.

החברה גם עדכנה כלפי מטה את תחזית ההכנסות שלה להמשך השנה. לגבי הרבעון השני, החברה מאשררת את התחזית שפרסמה לפני מספר שבועות, להכנסות בטווח של 23.9-24.1 מיליון דולר. ואולם, ברבעון השלישי צופה החברה צניחה דרמטית בהכנסות ל-14.0-14.2 מיליון דולר. עבור 2023, הורידה ואלנס את תחזית הכנסותיה מ-97-100 מיליון דולר – תחזית שפורסמה אך לפני מספר שבועות – ל-83.8-84-2 מיליון דולר. 

מנכ"ל ואלנס, גדעון בן צבי, הסביר את המהלך. "בשבועות האחרונים, אנחנו עדים לקצב הזמנות איטי באופן משמעותי מכפי שציפינו, וזאת לצד לקוחות שמבקשים לדחות אספקה בעקבות מלאים גבוהים. השילוב של הרעה בתנאים הפיננסיים, ומתוך ראייה השמה בראש סדר העדיפויות את האיתנות של פעילות החברה בטווח הארוך, הובילו אותנו להוציא לפועל את תוכנית ההתייעלות, אשר מחייבת אותנו למרבה הצער לצמצם בכוח העבודה ובהוצאות התפעוליות, וזאת כדי ליצור ארגון חזק ורזה יותר, לטובת בעלי המניות של ואלנס."

ואלנס מפתחת שבבי תקשורת המאפשרים העברת אודיו-וידיאו בקצבים מאוד גבוהים על גבי כבלים פשוטים, והיא פעילה בשני שווקים עיקריים: שוק האודיו-וידיאו ושוק האוטומוטיב. שוק האודיו-וידאו מהווה את ליבת פעילותה של החברה ומשם מגיעות מירב ההכנסות. במקביל, החברה מרחיבה את דריסת הרגל שלה בשוק הרכב, שאליו נכנסה בשנים האחרונות על רקע הצורך הגובר בתקשורת נתונים מהירה ואמינה בין מערכות הרכב. ב-2023 וקטור זה כבר צפוי להוות 30% מהכנסותיה.

אסיו סיפקה עשרות מערכות ניווט אופטיות ללקוח בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אסיו טכנולוגיות (ASIO Technologies) מראש העין דיווחה כי סיפקה עשרות מערכות ניווט אופטיות NavGuard פרי פיתוחה, ללקוח בטחוני בארצות הברית, אשר צפוי להטמיע אותן ברחפנים מתוצרתו. מערכת NavGuard היא מערכת ניווט לרחפנים טקטיים המתבססת על אמצעים אופטיים בלבד, ובכך מבטלת את התלות באותות GPS, אשר חושפת את הרחפן לסכנת יירוט באמצעות מתקפת שיבוש. מדובר בהזמנת המשך של הלקוח, אשר הטמיע מערכות ראשונות בסוף 2022 וביצע מבדקים מקיפים בתרחישי טיסה שונים, לרבות בלילה.

חברת אסיו השלימה את פיתוח המערכת בשנה שעברה. היא מספקת אותה גם לצה"ל, אם ישירות ואם דרך יצרניות רחפנים העובדות מול הצבא. שיבוש (Jamming) הוא אחד מנקודות התורפה המשמעותיות ביותר של רחפנים צבאיים. מערכות הניווט של רחפנים מתבססות על GPS לצורך מיקום והתמצאות במרחב. ואולם, מאחר שמדובר באותות חלשים המגיעים מלוויינים מרוחקים, אותות ה-GPS קלים מאוד לשיבוש. השיבוש מתבצע בשתי דרכים: שידור אותות חזקים הממסכים את אותות הלוויין המקוריים ומונעים את קליטתם, או שידור אותות הטעיה אשר שולחים למקלט מידע שגוי, הגורם לו “לחשוב” שהוא נמצא במקום אחר.

יש בשוק מערכות הגנה אלקטרוניות שנועדו לחסום שיבושים, אולם אסיו מציעה חסינות מוחלטת מפני שיבוש באמצעות מערכת ניווט המתבססת על אמצעים אופטיים, בלא GPS. מערכת NavGuard כוללת מצלמות יום ולילה המספקות חישה ויזואלית בזמן אמת של סביבת הרחפן. כדי לאתר את המיקום המדוייק, המערכת משווה בין המידע המגיע מהמצלמות לבין מפה תלת-מימדית של מרחב המשימה, מחשבת את המיקום ומספקת לבקר הטיסה את הקואורדינטות בפורמט זהה ל-GPS.

מערכת הניווט האופטית יכולה לשמש כגיבוי לניווט מבוסס GPS או כמערכת ניווט ראשית. אסיו מתמחה במערכות ניווט ומיקום גיאו-מרחביות, כאשר קו המוצרים הראשי שלה כולל מערכות תכנון וניהול משימה לכוחות המתמרנים, והן נמצאות בשימוש מבצעי נרחב בצה"ל.

ארבה גייסה 23 מיליון דולר במכירת מניות

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה למעלה: מבט אל תוך המכ"ם הצדי Lynx של ארבה]

חברת ארבה (Arbe Robotics) הודיעה היום (ד') כי השלימה גיוס הון בהיקף של 23 מיליון דולר באמצעות מכירה של מניות רגילות. המניות נמכרו במחיר של 1.95 דולר, הנחה של 10% בהשוואה למחיר הממוצע של מניית ארבה בנסד"ק ב-20 הימים שקדמו לסגירת העסקה. ארבה ציינה כי תשתמש בהון לצורך תפעול שוטף, חיזוק המאזן הפיננסי והאצת הכניסה לשוק הרכב הסיני, שבו החברה מזהה פוטנציאל על רקע רגולציות חדשות.

השותפה העיקרית בעסקה היא קרן ההון-סיכון Special Situations Funds, שתרכוש מניות ב-15 מיליון דולר ובכך תהפוך לבעלת מניות משמעותית בחברה. לפי הגדרתה, הקרן מתמקדת בהשקעה בחברות טובות שנקלעו ל"מצב מיוחד", כדוגמת מצוקה תזרימית, ביצועים נמוכים, רה-ארגון או תקופת מעבר. מניית ארבה נסחרת בנסד"ק במחיר של 2.17 דולר, מחיר המשקף שווי כולל של 138 מיליון דולר.

ארבה, שנמצאת בשלבי מסחור התחלתיים, רשמה ברבעון הראשון של השנה הכנסות של 400 אלף דולר. ההפסד הנקי של החברה הסתכם ב-9.9 מיליון דולר, לעומת 7.9 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2022. בקופת המזומנים של החברה, נכון לסוף הרבעון ולפני הגיוס הנוכחי, היו כ-44.9 מיליון דולר. החברה צופה השנה הכנסות של 5-7 מיליון דולר ושואפת להשיג 4 זכיות תכנון.

חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. לפני מספר חודשים היא חשפה את המכ”ם Lynx, אשר כולל 288 ערוצי קליטה ושידור וטווח גילוי של 260 מטר. הוא ישולב בחליפת מכ”ם הכוללת ארבע יחידות שונות ומעניקה כיסוי מכ”מי של 360°.

חברת צ'ק-קאפ קרבה לסוף דרכה

פורסם בתאריך ע"י yochais

בעקבות כישלון הניסוי הקליני האחרון שנערך בישראל ובארצות הברית, חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מתקרבת ככל הנראה אל סיום דרכה במתכונת הנוכחית. היום (ג') הודיעה החברה מעוספיה, שפיתחה גלולת רנטגן נבלעת לאיתור פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס, שהיא לא תמשיך בפיתוח הטכנולוגיה ובקידום המסלול הקליני – ושהיא מסיימת את עבודתם של כ-80 מעובדי החברה – המהווים כ-90% ממצבת כוח האדם שלה.

כעת, צ'ק-קאפ תתמקד בהפקת ערך מקסימלי מנכסיה ומהקניין הרוחני שלה לטובת בעלי המניות, ולצורך כך שכרה את שירותי הייעוץ של בנק ההשקעות האמריקאי Ladenburg Thalmann & Co כדי לבחון שורה של אפשרויות, ובכלל זה מכירת החברה או חלק ממנה, הענקת רישיונות, מיזוג או מיזוג הפוך. 

חברת צ'ק-קאפ היתה מצויה בשלוש השנים האחרונות בהיערכות לקראת הניסוי הקליני המרכזי (pivotal) בארצות הברית, שעל בסיס תוצאותיו תכננה להגיש בקשת אישור שיווק מה-FDA ולהתחיל במסחור הטכנולוגיה. ואולם, בחודש מרץ השנה הודיעה החברה כי הנתונים הקליניים מהשלב המקדים לניסוי – שלב כיול המערכת – לא עמדו ביעד ובעקבות כך דחתה למועד לא ידוע את ביצוע השלב השני והמרכזי של ניסוי, שבו היו אמורים להשתתף מאות נסיינים בקליניקות שונות בארצות הברית.

בהיותה חברת מכשור רפואי בשלבי פיתוח, עם קופת מזומנים מתדלדלת, נראה כי מנהלי החברה הבינו כי לא יהיה בידיה מספיק משאבים פיננסיים לספוג את הדחייה המשמעותית בלוחות הזמנים. "לאחר סקירה של נתונים נוספים ובחינת המגעים עם ה-FDA לגבי פרוטוקול מעודכן לניסוי הקליני, הזמן הנדרש וההשקעה הצפויה להמשך פיתוח הטכנולוגיה של החברה, הגיע דירקטוריון החברה לכדי החלטה כי נכון לבחון חלופות אסטרטגיות לחברה", נכתב בהודעת החברה היום.

הטכנולוגיה שרצתה להיות חלופה לקולונוסקופיה

חברת צ'ק-קאפ נוסדה ב-2005 על ידי ד"ר יואב קמחי, המשמש כ-CTO של החברה לאורך מירב שנות פעילותה. ב-2015 הונפקה החברה בנסד"ק לפי שווי של 92 מיליון דולר. בהנפקה גייסה צ'ק-קאפ 24 מיליון דולר, כאשר בין המשקיעות העיקריות בחברה נמנו GE והקרנות Fosun Pharma ו-Pontifax. במהלך 2020 גייסה החברה 25.9 מיליון דולר במספר סבבים של הקצאת מניות, וב-2021 גייסה עוד 35 מיליון דולר באופן דומה. כיום נסחרת החברה בנסד"ק בשווי שוק של 11 מיליון דולר.

מייסד החברה, ד"ר יואב קמחי

צ’ק-קאפ פיתחה פתרון ידידותי למשתמש לביצוע בדיקת-סקר לגילוי פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. הפיתוח נועד לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות המובילות לתמותה הגבוהה מסרטן המעי-הגס. הנכונות הנמוכה של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את בדיקת הסקר המקובלת, הקולונסקופיה, שהיא הליך פולשני ובלתי נעים. ההיענות הנמוכה מביאה לכך שמקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר סיכוי ההחלמה נמוכים לאין שיעור.

המערכת של צ’ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות, ובנוסף, תוכנה המעבדת את המידע לכדי מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס. זו בדיקה בלתי פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת, כמו בקולונסקופיה. למעשה, הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

אבי דדון מונה לראש מנהלת ההקמה של חוות השרתים החדשה של טקטוניק

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: אבי דדון. קרדיט: אגף דוברות וקשרי ציבור, משרד הביטחון]

חברת טקטוניק (Techtonic) מינתה את אבי דדון, שכיהן עד לאחרונה כסמנכ"ל משרד הביטחון וראש מינהל הרכש, לראש מנהלת ההקמה של חוות השרתים (data center) החדשה שתיבנה באזור התעשייה ברוש בבית שמש בהשקעה של מאות מיליוני שקלים.

דדון יוביל את פרויקט הבינוי של החווה התת קרקעית של טקטוניק, שתהיה מהגדולות והמוגנות בישראל, ותתפרס על פני שטח של 15,000 מ"ר. המתקן החדש צפוי לקבל הסמכה לתקן בניה Tier IV כפי שהוגדר על ידי Uptime Institute. תקן Tier IV נחשב לתקן המחמיר ביותר לחוות שרתים, בהיבטים של אל-כשל, זמינות התשתית ויתירות (redundancy). טקטוניק נמצאת בשלבים סטטוטוריים מתקדמים לקבלת היתרים ועל פי ההערכות הבנייה תסתיים ברבעון הראשון של שנת 2025.

אבי דדון שרת בצה"ל במשך כ-30 שנה ובתפקידו האחרון שימש כקצין לוגיסטיקה של פיקוד המרכז בדרגת אל"מ. אחרי שמילא שורה של תפקידים במשרד הביטחון התמנה לראש מינהל הרכש (מנה"ר) בדרגת סמנכ"ל משרד הביטחון.

בתקופת כהונתו כראש מנה"ר הגיע הרכש המקומי להיקף של 70 מיליארד שקלים. בתקופת הקורונה הוביל דדון את הצטיידות מדינת ישראל בכל הציוד שנדרש להתמודדות עם המגפה לרבות מסכות, מכשירי הנשמה ועוד.

טקטוניק נוסדה על ידי גד בנט, מהנדס תוכנה ויזם היי-טק בעל עבר עשיר כמנהל טכנולוגי ועסקי שעבד במשך כ-15 שנה בשורה של חברות היי-טק בארה"ב ובאירופה. חוות השרתים החדשה של טקטוניק תכלול שני קווי חשמל (קו ראשי וקו גיבוי) בהספק גבוה ביותר של 16 מגה וואט. תצורת המערכות במתקן כפולה, ומבטיחה יכולת אחזקה ותפעול רציפה גם לאחר אירוע הנובע מתקלה או אירוע מלחמתי. בו בזמן, חוות השרתים תהווה אתר מוגן כנגד איומים מלחמתיים דוגמת פגיעה ישירה של טילים, כולל טילים ארוכי טווח – אירוע שגם אם יתרחש, לא יוכל להשבית את המתקן. ייחודיות המתקן נובעת מהשילוב בין מדרג מאושר של Tier IV לבין המיגון הפיזי – שילוב שאינו קיים באף מתקן פרטי בישראל.

בועז עזר עובר מסטרטסיס לתפקיד סמנכ"ל פיתוח מוצר בג'נסל

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה: בועז עזר. צילום: ג'נסל]

חברת ג'נסל (GenCell) הודיעה היום (ב') על מינויו של בועז עזר לתפקיד סמנכ"ל פיתוח המוצר של החברה. עזר יוביל יחידה ארגונית חדשה שמקימה החברה, ואשר תהיה אחראית על תחום הפעילויות הקשורות למוצרים, לרבות אסטרטגיה, הנדסה, אלקטרוניקה, תוכנה והסמכה.

בעשור האחרון שימש עזר במספר תפקידים ניהוליים בכירים ביצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס, כאשר האחרון שבהם סמנכ"ל פיתוח בחטיבת Design & HC. לפני כן, עבד עזר בחברת Objet, טרם התמזגה עם סטרטסיס. מינוי עזר מצטרף למינוי של בכיר נוסף לאחרונה בג'נסל, כשבסוף ינואר מונה הדר הימלמן, לשעבר סמנכ"ל גלובלי ב-KLA, לתפקיד סמנכ"ל המכירות של החברה. 

ג'נסל, שהוקמה ב-2011, פיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל מתאי דלק של מימן ואמוניה נקייה. ג’נסל הצליחה להוזיל באופן משמעותי את עלויות ייצור החשמל באמצעות פיתוח טכנולוגיית תאי דלק המאפשרת לעשות שימוש במימן ברמה תעשייתית, שהינו זול יותר, וללא שימוש במתכות יקרות כמו פלטיניום כקטליזאטור.

 

קיידנס משיקה את טכנולוגית Allegro X AI

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קיידנס הודיעה על השקת טכנולוגיית הבינה המלאכותית Cadence Allegro X Artificial Intelligence (AI), טכנולוגיית תכנון מערכות מהדור הבא המציעה שיפורים משמעותי בביצועים ובאוטומציה. הטכנולוגיה מבוססת על פלטפורמת Allegro X Design ומציעה חיסכון משמעותי בזמן תכנון  PCB, כאשר משימות הצבת רכיבים והניתוב (P&R) הופחתו מימים לדקות, באיכות גבוהה יותר או שווה ללוחות המתוכננים באופן ידני.

משימות P&R בתכנון PCB נעשות באופן מסורתי בתהליך ידני עתיר זמן המשפיע על זמן היציאה לשוק.    טכנולוגיית AI Allegro X Design ממנפת את המדרגיות של הענן עבור אוטומציה של תכנון פיזי, ומציעה תכנון  גנרטיבי של ה-PCB תוך הקפדה על תכנון חשמלי נכון והיתכנות ייצור.

הטכנולוגיה החדשה הופכת את מיקום הרכיבים, משטחי אדמות (metal pouring)  ואת ניתוב הרשת הקריטי  לאוטומטיים, והיא משולבת  עם ניתוח מהיר של שלמות האות וההספק. לדברי קיידנס, השימוש ביכולות AI גנרטיביות, מאפשר ללקוחות לייעל את תהליך תכנון המערכת שלהם ולהשיג הפחתה של פי עשרה או יותר בזמן האספקה של תכנון PCB.

הצעת הרכש של 3D Systems מלמדת על עומק המשבר בשוק התלת-מימד

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה למעלה: מנכ”ל סטרטסיס יואב זייף, ומדפסת H350 תעשייתית של החברה]

מאת יוחאי שויגר

שוק ההדפסה בתלת-מימד כמרקחה. שבוע לאחר שחברת סטרטסיס (Stratasys) הישראלית סיכמה על מיזוג עם חברת Desktop Metal האמריקאית, ובשעה שננו-דיימנשן טרם ויתרה על ניסיונה להשתלט על סטרטסיס והגישה הצעת רכש נוספת לפני מספר ימים – כעת מצטרפת לבזאר הטורקי יצרנית מדפסות התלת-מימד הגדולה בשוק, 3D Systems, שהגישה גם כן הצעה לרכישת סטרטסיס.

הצעת הרכש של 3D Systems, שהוגשה ביום חמישי, משלבת בין מזומן ומניות. אם תתקבל ההצעה, 3D Systems תשלם עבור כל מניה של סטרטסיס 7.5 דולר במזומן ועוד 1.25 מניות מונפקות חדשות של 3D Systems. מחיר הנעילה של מניית 3D Systems ביום שישי עמד על 9.28 דולר, לאחר שהשלימה עלייה של 15% במהלך השבוע. כלומר, לפי שעה הצעתה של 3D Systems משקפת ערך כולל של 19.4 דולר למניית סטרטסיס, פרמייה של 33% ביחס למחיר הנעילה של סטרטסיס ביום רביעי (14.5 דולר).

חברת 3D Systems מדרום-קרולינה, היא אחת השחקניות הגדולות והמובילות בתעשיית התלת-מימד. היא מספקת פלטפורמות הדפסה במגוון טכנולוגיות כמו SLA, SLS ו-FDM במתכת ופולימרים. היא פעילה מאוד בתעשיית השתלים הדנטליים והאורתופדיים, ומכוונת גם לתחומי הרפואה הרגנרטיבית והדפסת שתלים ביולוגיים, תחומים שהיא מזהה בהם פוטנציאל עתידי גדול ומשקיעה בהם רבות במיזמי פיתוח ושיתופי פעולה.

הכנסותיה לרבעון הראשון של 2023 הסתכמו ב-121.2 מיליון דולר, ירידה של 8.8% בהשוואה שנתית, בעיקר כתוצאה מחולשה בשוק הדנטלי על רקע האינפלציה בארצות הברית. החברה צופה ב-2023 הכנסות של 545-575 מיליון דולר, עם EBITDA של 2 מיליון דולר. בתחילת חודש מאי הודיעה 3D Systems על הסכם לרכישת חברת Wematter, המספקת פתרונות הדפסה בטכנולוגיית SLS. היא נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של 1.2 מיליארד דולר, מעט יותר מסטרטסיס, שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר.

במידה והצעת הרכש תתממש, ובמידה וסטרטסיס תשלים בעצמה את רכישת Desktop Metal – יהיה בכך איחוד כוחות של שלוש מחמש החברות הגדולות ביותר בתעשיית הייצור בתלת-מימד. הקונסולידציה הזו מבטאת גם את הקושי של החברות בתעשייה לצמוח, ובעיקר – להגיע לרווחיות, וזאת למרות ציפייה כי משבר הקורונה ובעיות שרשרת האספקה יגדילו את הביקוש לפתרונות הללו.

שלוש החברות סיימו את 2022 בהפסד נקי (במונחי GAAP): סטרטסיס סיימה את 2022 בהפסד של 29 מיליון דולר, 3D Systems רשמה הפסד של 122 מיליון דולר, ואילו דסקטופ מטאל ספגה הפסד נקי של 740 מיליון דולר (מתוכם 500 מיליון דולר בגין הכרה חד-פעמית). במבט קדימה, אף אחת מהחברות לא צופה צמיחה משמעותית בהכנסות ב-2023, וגם לא מעבר לרווחיות.

מאחר ששלוש החברות הללו, ובעיקר סטרטסיס ו-3D Systems, הינן מתחרות ישירות ועם טכנולוגיות משיקות, יש לראות האם המיזוגים הללו יעוררו הסתייגויות רגולטוריות, מאחר שהם עשויים לצמצם מאוד את מידת התחרותיות בשוק. שוק המניות הגיב, לפי שעה, בצורה חיובית להצעת הרכש של 3D Systems, כאשר גם סטרטסיס וגם 3D Systems סיימו שבוע מסחר חיובי בנסד"ק עם עלייה שבועית דו-ספרתית.

ננו-דיימנשן לא אמרה נואש

מי שמנסה להשתחל למועדון הגדולות של התעשייה היא ננו-דיימנשן, וזאת באמצעות השתלטות על סטרטסיס. למרות שסטרטסיס כבר דחתה על הסף שלוש הצעות רכש קודמות, ננו-דיימנשן פרסמה בשבוע שעבר, ממש במקביל להודעה על הסכם המיזוג בין סטרטסיס ל-Desktop Metal, הצעת רכש נוספת לבעלי המניות של סטרטסיס. בהצעות הקודמות, ביקשה ננו-דיימנשן לבצע רכישה מלאה, של כלל הון המניות. בהצעה הנוכחית מסתפקת החברה ברכישת השליטה. במסגרת ההצעה המחודשת, ננו-דיימנשן מעוניינת לרכוש 38.8%-40.8% ממניות סטרטסיס במחיר של 18 דולר למנייה. כיום מחזיקה ננו-דיימנשן כ-14.2% ממניות סטרטסיס, ואם תצליח לבצע את הרכש תגדל אחזקתה ל-53%-55% – כלומר, היא תהפוך לבעלת השליטה.

עם זאת, לאחר העלייה החדה בערך מנייתה של 3D Systems, הצעתה של ננו-דיימנשן משקפת שווי נמוך יותר לפי שעה ביחס להצעה של 3D Systems, ובמידה ומנייתה של 3D Systems תמשיך במומנטום החיובי הפער בין ההצעות רק יילך ויגדל. בכל מקרה, לניסיון הרכש מצד ננו-דיימנשן אין היגיון עסקי רב. ננו-דיימנשן וסטרטסיס הן אמנם שתי חברות בתעשיית התלת-מימד, אך בשני ורטיקלים שונים לחלוטין ללא כל קשר טכנולוגי או עסקי. ננו-דיימנשן עוסקת בהדפסת רכיבים אלקטרוניים, כדוגמת מעגלים מודפסים, ואילו סטרטסיס עוסקת בהדפסה סדרתית בפולימרים ומתכת למגוון תעשיות.

נראה כי הרעיון לרכישת סטרטסיס כלל לא היה עולה בדעתה של ננו-דיימנשן, לולא גייסה מהמשקיעים הון עתק, בהיקף של 1.5 מיליארד דולר, וכעת הדרך היחידה שבה החברה יכולה להחזיר ערך למשקיעיה היא באמצעות רכישת חברה גדולה ומבוססת כמו סטרטסיס.

נקודת האור בדו"ח האחרון של סטרטסיס

לעומת זאת, סינרגיה בין סטרטסיס ל-3D Systems הינה הרבה יותר הגיונית מבחינה עסקית וטכנולוגית. מדובר בשתי מתחרות ישירות, אשר מציעות טכנולוגיות דומות ופועלות בשווקים דומים, כמו השוק הדנטלי והאורתופדי, רפואה מותאמת אישית, תעשיית הרכב והתעופה וכדומה. מיזוג ביניהן עשוי לאפשר מצד אחד יעילות סינרגטית בכוח האדם והוצאות שיווק ומכירות, ומאידך להתבסס כחברה הגדולה ביותר מבחינת נתח השוק, כמעט ללא מתחרים.

ואולם, המפתח של תעשיית התלת-מימד להגעה לרווחיות נעוץ באימוץ גובר של מדפסות לצורך ייצור סדרתי של חלקים סופיים. בתעשייה מדברים על כך כבר מספר שנים, אך לפי שעה רק בתעשיות ספורות, כמו השוק הדנטלי ותעשיית הרכב, החלו להשתמש בצורה משמעותית יותר במדפסות לצורך ייצור. ייתכן כי עדיין יש פערים טכנולוגיים, בכל הנוגע למהירות ההדפסה וטיב התוצר הסופי, שמעכבים את המגמה.

שימוש גובר במדפסות לייצור יגדיל את ההכנסות החוזרות של החברות הללו מכל לקוח, כתוצאה ממכירת חומרי הדפסה, "דיו", דבר שיגדיל משמעותית את שולי הרווח ויסייע לחברות להגיע לרווחיות. נראה כי מי שמובילה בתחום זה היא סטרטסיס, שבדו"ח האחרון, לרבעון הרביעי, דיווחה על הכנסות שיא ממכירת דיו, כ-60.5 מיליון דולר, יותר משליש מכלל ההכנסות.

Chain Reaction מפתחת שבב שעשוי לחולל מהפכה בתעשיית הענן

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה, מימין לשמאל: שני מייסדי החברה אורן יוקב ואלון ובמן

מאת: יוחאי שויגר

לאחר שהשיקה באחרונה מעבד ייעודי לעולם כריית הביטקוין, חברת השבבים הישראלית Chain Reaction מכוונת לשוק ענק נוסף, שוק הענן, שגם בו יש צורך ממשי במעבד האצה קריפטוגרפי. החברה מפתחת כעת מעבד ייעודי לאבטחת מידע ופרטיות בענן. המעבד, 3PU, יאפשר לבצע פעולות של הצפנה הומומורפית בזמן אמת ובצריכת אנרגיה נמוכה. הצפנה הומומורפית מאפשרת לבצע פעולות מתימטיות על-גבי מידע מוצפן בלא לחשוף את תוכנו. הרעיון יכול לאפשר לספקיות הענן להציע את שירותיהן תוך שמירה על אבטחת מידע ועל פרטיות המשתמשים.

בשיחה עם Techtime הסביר מייסד משותף ומנכ"ל צ'יין ריאקשן, אלון ובמן, שהשבב של החברה עשוי להיות בשורה גדולה מאוד לשחקניות בתחום הענן. "הצפנה הומומורפית היא 'הגביע הקדוש' של שחקניות הענן, כי זה יפתח בפניהן שווקים חדשים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים."

עקב אכילס של ענקיות הענן

אחד מהחסמים הגדולים ביותר המעכבים את המשך הצמיחה של תעשיית הענן הוא חולשות אבטחת המידע ובעיית הפרטיות, המאפיינות את מרחב הענן הציבורי. זו הסיבה העיקרית המעכבת ארגונים ממגזרים כמו פיננסים, ביטוח, בריאות, ממשל וצבא מביצוע נדידה רחבת-היקף לענן. הם חוששים להעביר מידע רגיש ובלתי מוצפן לשרתים חיצוניים.

הצפנה הומומורפית מציעה קונספט ייחודי שעשוי לתת מענה לבעיה הזו. בשונה מהצפנה רגילה, המטשטשת לחלוטין כל קורלציה בין המידע המקורי למידע המוצפן, הצפנה הומומורפית (Homomorphic Encryption) היא הצפנה שבה הקשרים היחסיים בין איברי המידע נשמרים גם תחת מעטה ההצפנה. הדבר מאפשר לבצע, על גבי המידע המוצפן, פעולות מתמטיות אשר למעשה יניבו תוצאות זהות מבחינה יחסית, וזאת מבלי לחשוף את המידע המקורי.

הצפנה זו מתאימה במיוחד לעולמות הענן, מאחר שהיא מאפשרת לספק שירותי עיבוד מידע כמו אנליטיקה, בינה מלאכותית ולמידת מכונה מבלי להסיר את ההצפנה, ולאחר מכן לפענח מחדש את התובנות בשרת פרטי מוגן. כיום מתמודדות ספקיות שירותי הענן גם עם בעיה רגולטורית. כך למשל, חוקי הפרטיות באיחוד האירופי (GDPR) אוסרים על ארגונים וחברות להוציא מתחומי האיחוד מידע פרטי אודות אזרחי האיחוד האירופי. איסור זה מונע מחברות אירופיות להעביר מידע כזה אל שרתים של ספקיות ענן הממוקמים מחוץ לגבולות האיחוד. אולם התקנות אינן אוסרות על הוצאת מידע מוצפן – ועל כן הצפנה הומומורפית יכולה לפתור מחסום מאוד משמעותי בתעשייה.

הבעיה באלגוריתמים הומומורפיים היא שהם מאוד איטיים, פי מיליון ויותר, ועל כן אינם ישימים ללא האצה משמעותית. "כיום, היא הצפנה הומומורפית אינה ישימה מכיוון שיש צורך בהאצה חזקה יותר בכמה סדרי גודל מההאצה הקיימת בשוק. אנחנו רוצים לספק את החומרה שתאפשר להביא את הטכנולוגיה הזו מהמעבדות והתיאוריה אל מימוש בפועל. חשוב לנו להקדים בשנתיים-שלוש שחקניות כמו אנבידיה ואינטל".

מיזם הסמיקונדקטור של מייסד מלאנוקס והטכנולוג מהשב"כ

חברת צ'יין ריאקשן הוקמה בשנת 2019 על-ידי המנכ"ל אלון ובמן וה-CTO אורן יוקב. וובמן הוא אחד ממייסדיי מלאנוקס ומילא בחברה, שנמכרה ב-2020 לאנבידיה ב-7 מיליארד דולר, שורה של תפקידי מפתח, ובכלל זה סמנכ"ל הפיתוח העסקי וסמנכ"ל הנדסת הסיליקון, עד לעזיבתו ב-2018. יוקב עמד בין השנים 2011-2016 בראש החטיבה הטכנולוגית בשב"כ.

צ'יין ריאקשן גייסה עד היום 115 מיליון דולר, מתוכם כ-70 מיליון גויסו בסבב שהושלם בפברואר השנה. החברה מעסיקה יותר מ-100 עובדים, רבים מהם מהנדסי חומרה מנוסים יוצאי חברות כמו מלאנוקס, אנבידיה ואינטל. החברה מפתחת מעבדי האצה לעולמות הקריפטוגרפיה. מוצר הדגל השני שלה הוא ה-EL3CTRUM, שבב ASIC ייעודי לכריית מטבעות וירטואליים המציג ביצועים של 140TH/s בכריית ביטקוין וביעילות אנרגטית גבוהה. בדומה לתחום אבטחת הענן, גם כריית מטבעות כרוכה בתהליכי הצפנה תובעניים מאוד.

החברה השלימה את הכנת תכנון שבב ה-EL3CTRUM לייצור סדרתי בתהליך של 7 ננומטר של קבלנית הייצור TSMC, והיא נערכת לתחילת הייצור ההמוני כבר במחצית השנייה של 2023. בצ'יין ריאקשן מאמינים שיצליחו לחתום בקרוב על הסכמים משמעותיים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

ובמן: "בחרנו להתמקד בתחום הקריפטוגרפיה מאחר שזהו תחום צומח שיש בו צורך מהותי לפתרונות האצת חומרה. זה שוק מאוד גדול, אך עם מעט שחקניות, מאחר שכדי להציע פתרונות יעילים צריך לתכנן ארכיטקטורה ייעודית – ואלה יכולות שהבאנו איתנו מחברות כמו מלאנוקס".

כמי שפיקד על תכנון של עשרות שבבים במלאנוקס, וובמן מכיר את התחרות בשוק הסמיקונדקטור. "בשוק הביטקוין, היו עד היום שתי שחקניות בלבד, שתי יצרניות שבבים סיניות. זהו שוק שמגלגל 100 מיליארד דולר בשנה, ואנחנו עכשיו השחקנית השלישית. אני מאמין שנוכל להגיע בשנים הקרובות להכנסות של מאות מיליוני דולרים ולהיות אחת מחברות השבבים הישראליות המובילות בעולם".

קודווליו רוכשת שתי חברות ברומניה ובבולגריה

פורסם בתאריך ע"י yochais

[צוות קודווליו]

בית התוכנה קודווליו (CodeValue) מודיעה היום כי היא רוכשת את השליטה בחברות שירותי התוכנה DevelopSoft הבולגרית ו-Code Agile הרומנית. סכום העסקאות הכולל מוערך בכ-15 מיליון ש"ח ובימים אלה קודווליו נמצאת בתהליכים לרכישת חברות נוספות בישראל ובמזרח אירופה.

הרכישות הללו מגדילות את כוח האדם הטכנולוגי של קודווליו בשלוחת הפיתוח של קודווליו במזרח אירופה בעשרות מפתחים וארכיטקטים, שיוכלו להשתלב בפרויקטי פיתוח עבור חברות ישראליות, במסגרת זרוע ה-off-shore של קודווליו.

Code Agile, מהעיר ברסוב שברומניה, היא חברת שירות פיתוח עם לקוחות ברומניה, ארצות הברית וישראל. חברת DevelopSoft, היושבת בעיר סופיה שבבולגריה, מספקת שירותי פיתוח תוכנה ושירותי IT, בעיקר ללקוחות בישראל, ובהם גם חברות סטארט-אפ וגם ארגונים גדולים. למעשה, 95% מלקוחותיה הם מישראל. חברת DevelopSoft הוקמה ב-2014 על ידי איבו יוטוב שמשמש כמנכ"ל והיזם הסדרתי הישראלי ומשקיע אנג'ל עמית בוהנסקי.

הרכישות הללו הן נדבך נוסף באסטרטגיית המיזוגים והרכישות של ספידווליו והרחבת שלוחת-החוץ (off-shore) של קודווליו, במטרה לתת מענה לביקוש הגובר בשירותי פיתוח בקרב חברות סטארט-אפ וארגונים בישראל, וזאת על רקע המעבר המואץ לסביבות מבוססות ענן בכלל הסקטורים, לרבות בנקאות ופיננסיים, ביטוח, קמעונאות וגופים ממשלתיים. 

טלי שם טוב, מנכ"לית ובעלים קודווליו מסרה: "זהו המשך יישום אסטרטגיית הצמיחה שלנו, שמתבססת בין היתר גם על זיהוי הזדמנויות רכישה בקרב חברות IT במזרח אירופה, המתאפיינות בידע הטכנולוגי והמקצועי אשר הינו מהמתקדמים ביותר בעולם, והן בשל עלויות כוח האדם אשר הינן נמוכות יותר בהשוואה לישראל."

קודווליו מספקת שירותי פיתוח ו-IT בעולמות הדיגיטל, הענן והטרנספורמציה הדיגיטלית. הקבוצעה מעסיקה כ-140 אנשי ארכיטקטורה ופיתוח תוכנה, UI/UX ומפתחי DEVOPS. ב-2021 היו לחברה כ-100 לקוחות פעילים ממגזרי ההיי-טק, הבנקאות והפיננסים, הביטחון, סייבר ועוד.

תאת: מאחרים באספקת הזמנות בהיקף של 33 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת תאת טכנולוגיות (TAT Technologies) ממשיכה במומנטום העסקי החיובי. החברה דיווחה היום על צמיחה של 26.6% בהכנסות ברבעון הראשון ל-25.2 מיליון דולר, בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022. הרווחיות גדלה מ-15.2% ל-16.9%. הרווח הנקי הסתכם ב-660 אלף דולר, בהשוואה להפסד נקי של 1.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022.

זהו הרבעון השני ברציפות שבו החברה מציגה גידול בהכנסות ושיפור ברווחיות. עם זאת, בחברה מציינים כי הבעיות בשרשרת האספקה עדיין פוגעת מכבידות על הפעילות העסקית של החברה, דבר הבא לידי ביטוי באיחור באספקת הזמנות בהיקף של 33 מיליון דולר, נכון לסוף חודש מרץ.

מנכ"ל החברה יגאל זמיר אמר, "צבר ההזמנות והביקוש לשירותים שלנו ממשיכים לגדול עם תחילת המחצית השנייה של השנה, בזכות העסקאות האסטרטגיות שחתמנו עם האניוול, שמהוות עבורנו מנוע צמיחה משמעותי שיתרום לרווחיות שלנו. אנחנו מעריכים שנראה שיפור משמעותי בהכנסות שלנו במחצית השנייה של השנה בהשוואה ל-2022."

חברת תאת, הנמצאת בשליטת קרן פימי, מייצרת ומספקת שירותי תחזוקה ושיפוץ של מערכות בקרת חום במטוסים אזרחיים וצבאיים, יחידות הנעה תעופתיות (APU), וייצור חלקים של מנועי סילון. לחברה יש שיתוף פעולה אסטרטגי עם Honeywell האמריקאית, שבמסגרתו היא מספקת שירותי תחזוקה עבור מנועי עזר של האניוול. הכנסותיה ב-2022 הסתכמו ב-84.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-78 מיליון דולר ב-2021. בחודש פברואר דיווחה תאת על הרחבה משמעותית של חוזה עם חברת תעופה גלובלית לאספקת שירותי תחזוקה (MRO), בהיקף של 50 מיליון דולר.

ספידאטה חשפה מעבד ייעודי למשימות ביג-דאטה

פורסם בתאריך ע"י yochais

[דמיון בין שתי מולקולות. מקור: ויקיפדיה]

חברת Speedata מנתניה הכריזה על מעבד מסוג חדש, שמיועד להאיץ משימות של עיבוד ביג-דאטה: Analytics Processing Unit (APU). החברה השלימה סימולציה, שבחנה את ביצועי המעבד החדש בהרצת מודל חישובי המקובל בתהליכי גילוי תרופות, ולדברי החברה המעבד סייע להשלים את משימת עיבוד המידע ב-19 דקות בלבד, כאשר בדרך כלל משימה כזאת אורכת 90 שעות כאשר משתמשים במעבד CPU רגיל – כלומר פי 280 מהיר יותר.

המעבד של ספידאטה נבדק במשימה הקרויה Compound similarity analysis, שנועדה לזהות מאפיינים מבניים דומים בין מולקולות כימיות ולהשליך מכך על ההשפעה שלהן על מערכות ביולוגיות כמו גוף האדם. בספידאטה מסבירים, כי בדרך כלל במחקר כזה נבדקים כ-9 מיליון תרכובות אפשריות, דבר המצריך שימוש ב-100 שרתים ואורך כ-4 ימים. לעומת זאת, אותה משימה הושלמה ב-8 שעות תוך שימוש בשרת אחד הכולל 4 מעבדי APU של ספידאטה.

ספידאטה הוקמה ב-2019 על ידי יהונתן פרידמן, יואב עציון, דני וויצחוב, דן חרש ורפי שלום. החברה גייסה עד כה כ-70 מיליון דולר, בין היתר מקרנות ויולה ופיטנגו ואייל וולדמן. המעבד של ספידאטה תוכנן מראשיתו, מרמת הארכיטקטורה ועד רמת הסיליקון, כדי להתמודד עם משימות עיבוד דאטה תובעניות במרכזי נתונים ובענן. הודות לכך, המעבד מצליח, להערכת החברה, להאיץ במספר סדרי גודל את משימות העיבוד הללו, דבר המוביל לחיסכון בזמן ובמשאבים. המעבד תואם לכל התוכנות המקובלות, ועל כן אין צורך בשינויי קוד כדי להעביר את משימות העיבוד למעבד החדש.

 

 

 

אנבידיה: מחשב העל הישראלי מבוסס טכנולוגיית קישוריות ישראלית

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: פלטפורמת הקישוריות NVIDIA Spectrum-X שעליה יתבסס המחשב Israel-1

חברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה היום (ב') שהיא תבנה בישראל את מחשב-העל Israel-1, אשר מיועד להריץ יישומי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). ההשקעה בבניית המחשב נאמדת במאות מיליוני דולר, והוא צפוי להיכנס לשימוש ראשוני עד סוף השנה. אנבידיה מעריכה ש"ישראל 1" יהיה אחד ממחשבי ה-AI החזקים בעולם: הוא מתוכנן לספק עוצמת עיבוד של עד 8 אקסה-פלופס (אקסה = 10 בחזקת 18) פעולות חישוב בשנייה. 

גם במשימות מחשוב-על קלאסיות יציג Israel-1 ביצועים גבוהים של 135 פטה-פלופס, כאשר כל "פטה" (Peta) מייצג יכולת לבצע 1015 פעולות חישוב מסוג נקודה צפה (Floating-point operations) בשנייה. לפי רשימת Top500 של 500 מחשבי-העל המהירים בעולם, הביצועים הללו יציבו את המחשב בעשירייה הראשונה בעולם בכל הנוגע למשימות קלאסיות. רשימת Top500 טרם מציגה מדדים ייעודיים לפעולות חישוב של אלגוריתמי בינה מלאכותית. 

המחשב הוא הרשת

המחשב יתבסס על תשתית קישוריות מסוג חדש, Spectrum-X ועל שרתים של חברת Dell. למעשה, מדובר בפרוייקט הדגמה אשר מיועד להמחיש לתעשייה את ביצועי הארכיטקטורה החדשה, וגם לשמש את אנבידיה לצרכי מו"פ של החברה. בהמשך, הוא יהיה זמין למשתמשים אשר יוכלו לקבל שירותי עיבוד באמצעות שירות המחשוב-על בענן, NVIDIA DGX Cloud, ויאפשר לארגונים לפתח מודלים ופתרונות מבוססי Generative AI.

המפרט של Israel-1 כולל 256 שרתי HGX H100 של חברת Dell Technologies, הכוללים 2,048 מעבדים גרפיים מסוג NVIDIA H100 80GB, יותר מ-34 מיליון ליבות CUDA ויותר ממיליון ליבות Tensor מהדור הרביעי. כמו כן, ישלב מחשב העל 2,560 מעבדי תקשורת והסטת עומסים מסוג BlueField-3 DPU ו-80 מתגי Spectrum-4, שכולם פותחו בישראל. 

מעבד הנתונים BlueField-3 DPU
מעבד הנתונים BlueField-3 DPU

פלטפורמת האיתרנט חדשה, Spectrum-X פותחה על-בסיס הטכנולוגיה של מלאנוקס, אשר נירכשה על-ידי אנבידיה בשנת 2020. הפלטפורמה החדשה מציעה ארכיטקטורת רישות (networking) ייעודית להרצת יישומי בינה מלאכותית יוצרת בענן, המתבססת על צימוד (coupling) של מתגי איתרנט מדגם Spectrum-4 אשר מספקים קישוריות במהירות של 800 גיגה-ביט בשנייה (Gb/s), מעבדי עיבוד דטה (DPU), ומקמ"שים אופטיים מדגם LinkX.

להערכת אנבידיה, הפלטפורמה משיגה שיפור של 70% בביצועי ה-AI. מאחר שיהיה זה מחשב-העל הראשון המתבסס על הפלטפורמה החדשה, Israel-1 יהווה מודל ותכנון-ייחוס לבניית מחשבי-על דומים. המהלך הוא חלק מהאסטרטגיה של אנבידיה להציע פתרון מלא של מחשבי-על. החברה מסרה שמספר ספקיות שירותי ענן כבר מתעניינות בפלטפורמה החדשה.

מלאנוקס + AI = זינוק בהכנסות

ביום חמישי בשבוע שעבר, דיווחה אנבידיה על הכנסות של 7.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון, כאשר יותר ממחצית, כ-4.2 מיליארד דולר, הגיעו מתחום מרכזי הנתונים (Data Center). אנבידיה גם הציגה תחזית לגידול של 50% בהכנסות ברבעון הבא. מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הסביר בשיחת הוועידה עם אנליסטים את חשיבות הטכנולוגיה שהביאה מלאנוקס לחברה. "אנחנו עדים לביקוש חזק בקרב ספקיות תקשורת ולקוחות ארגוניים לבינה מלאכותית יוצרת ולמחשוב מואץ. הדבר מחייב פתרונות רישות עתירי-ביצועים כמו פלטפורמות אנבידיה/מלאנוקס שלנו. ככל שיישומי הבינה המלאכותית נעשים גדולים יותר, תקשורת מהירה נעשית חיונית יותר מכיוון שהיא מאפשרת להתמודד עם העומס הגדול של פעולות אימון והסקה". כזכור, חברת אנבידיה רכשה את מלאנוקס בשנת 2020 תמורת כ-6.9 מיליארד דולר.

מנכ"ל אקופיה התפטר בעקבות מחלוקת עם הדירקטוריון

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אקופיה (Ecoppia), המייצרת רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים, הודיעה כי מנכ"ל החברה, ז'אן סממה, הודיע על התפטרותו מניהול החברה, וזאת לאחר שלוש וחצי שנים בתפקיד. הרקע להתפטרות הוא מחלוקת עם דירקטוריון החברה בנוגע ליישום התוכנית העסקית.

במקומו מונה לתפקיד המנכ"ל החדש ערן דגני, המשמש בשבע השנים האחרונות כסמנכ"ל התפעול של החברה. בחודש נובמבר הכריזה אקופיה על תכנית התייעלות לצמצום הוצאות התפעול, המו"פ, השיווק והמכירות, לרבות צמצום בכוח האדם. אחת המשמעויות של התוכנית, היא התמקדות בשיווק ומכירה של הרובוטים הקיימים והאטת קצב פיתוח פתרונות חדשים. הכנסותיה של החברה ב-2022 הסתכמו ב-4.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-5.9 מיליון דולר ב-2021. ההפסד הנקי האמיר מ-13.1 מיליון דולר ב-2021 ל-21.5 מיליון דולר ב-2022.

הרובוטים של אקופיה פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה כשהם מסירים כ-99% מהאבק שהצטבר עליהם במהלך היום. רובוט אחד מסוגל לנקות כ-1,200 פאנלים בלילה. בחודש מרץ הכריזה על הסכם עם Matrix Renewables, לאספקת רובוטים מדגם H4 ו-T4לחוות סולאריות בצ'ילה ובספרד.

הבהלה ל-AI: אנבידיה ומארוול הדהימו את השוק והחזירו את הירוק למניות השבבים

פורסם בתאריך ע"י yochais

מאת יוחאי שויגר

דווקא בדמדומיה של עונת הדו"חות בוול-סטריט, דו"חותיהן של שתי חברות שבבים הדהימו בסוף השבוע את השוק, והמחישו את התנופה האדירה שמהפכת ה-AI מזמנת לתעשיית השבבים.

תחילה היתה זאת ענקית המעבדים הגרפיים אנבידיה (Nvidia), שפרסמה ביום חמישי את תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה, והתעלתה מעל כל תחזיות האנליסטים בשורות ההכנסות והרווח, וגם הציגה תחזית פנומנלית לרבעון הבא. בעקבות כך, נסקה מניית אנבידיה ביום אחד ב-24%, תנועה מאוד חריגה למניית מגה-קאפ כה גדולה. כדי לסבר את האוזן, שווי השוק של מניית אנבידיה תפח ביום חמישי ב-186 מיליארד דולר – יותר משווי השוק הכולל של מניית אינטל. ביום שישי הגיע תורה של יצרנית שבבים נוספת, חברת מארוול (Marvell), שהאמירה ב-32.4% בעקבות דו"ח מצוין, שגם כן הבליט את הביקוש הגדול למוצריה סביב הצורך במרכזי נתונים מהירים יותר עבור יישומי AI.

ביחד איתן נסקו מניותיהן של חברות שבבים נוספות, כמו AMD, TSMC, ASML ואפילו אינטל החבוטה. נראה כי לאחר שנתיים שבהן התעשייה מתמודדת עם בעיות מכבידות כמו מחסור ברכיבים וחומרי גלם, האטה בשווקי מפתח כמו סמרטפונים ו-PC, ומלחמת השבבים בין ארה"ב לסין – העתיד שוב ורוד לחברות שמספקות את החומרה למהפכות הטכנולוגיות של ימינו, ובראשן ה-AI.

מירוץ החימוש של מרכזי הנתונים

מדובר למעשה בעונת הדו"חות הראשונה שמגיעה בשיא הבאז סביב יישומי AI גנרטיבית ו"מודלי שפה גדולים" (LLM) כמו ChatGPT, ועד כה לא היה ברור באיזו מידה תחומים פורצי דרך אלה ישפיעו על הביקוש לשבבים. שתי החברות הללו, אנבידיה ומארוול, מספקות פתרונות חומרה ותוכנה שהם קריטיים עבור תשתית המחשוב הנדרשת כדי להפעיל מאחורי הקלעים את יישומי ה-AI הללו. ב-AI גנרטיבי ישנם שני שלבים עיקריים: שלב האימון, שבו המודל מפתח את יכולותיו באמצעות ניתוח של מאגרי מידע עצומים, ושלב ההסקה (inference) שבו המודל מיישם את יכולותיו במשימה כלשהי. כאשר אתם שואלים את ה-ChatGPT שאלה כלשהי, זהו שלב ההסקה. "הקסם" הזה, של האימון וההסקה, מתבצע במרכזי נתונים, וככל שהיישומים הללו נהיים מתוחכמים ותובעניים יותר ויותר יש צורך במחשוב עוצמתי יותר.

אנבידיה, שהוקמה עוד בשנות ה-90', היא יצרנית של מעבדים גרפיים, שתפקידם המקורי הוא להציג תמונה על המסך. ואולם, בעשור האחרון הפכה אנבידיה להיות אולי חברת הטכנולוגיה החשובה ביותר המאפשרת את מהפכת המידע, וזאת לאור יכולתם של מעבדים גרפיים (GPU) לבצע חישוב מקבילי, לעומת מעבד מרכזי (CPU), שמבצע חישוב בטור. היכולת הזו הופכת את המעבד הגרפי למעבד אופטימלי יותר למחשבי-על, מרכזי נתונים, בלוקצ'יין ובינה מלאכותית – וזה מה שהפך את אנבידיה לאימפריה, שמשאירה אבק לחברות כמו אינטל ו-IBM.

מבחינת הפורטפוליו שלה, אנבידיה ממוצבת בצורה הטובה ביותר לנסוק על גלי מהפכת ה-AI. יש לה מעבדים רבי-עוצמה למחשבי-על כמו ה-H100, שכולל 80 מיליארד טרנזיסטורים, ושירותי ענן לאימון והסקה של רשתות נוירונים, כמו Namo עבור יישומי שפה, Picasso עבור יישומי תמונה ו-BioNeMo עבור מדעי החיים, וכן מעבדי האצה למרכזי נתונים כמו ה-Grace Hopper.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח מייסד ומנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, תיאר ממש "בהלה ל-AI" במגוון תעשיות. "ה-AI הגנרטיבית מייצרת צמיחה אקספוננציאלית בדרישות המחשוב, והדבר מוביל למעבר מהיר לפתרונות המחשוב המואץ של אנבידיה, שהם המגוונים והחסכוניים ביותר בצריכת האנרגיה, והמשתלמים ביותר מבחינת עלות לצורך אימון ופריסה של AI."

לדברי הואנג, ישנו כעת "מרוץ חימוש" בקרב חברות הענן, כשמיקרוסופט, גוגל, פייסבוק, אורקל ואמזון כבר הצטיידו במעבדי H100 של החברה, כדי להציע ללקוחותיהן שירותי אימון והסקה דרך פלטפורמות הענן שלהן. בנוסף, הואנג ציין כי ישנו ביקוש גובר גם מצד תעשיות אחרות, כמו רכב, פיננסיים, שירותי בריאות, טלקום, ביטוח ופארמה. לדבריו, ה-AI הופכת להיות זירה מרכזית של חדשנות ותחרות, ואף אחת לא רוצה להישאר מאחור.

בסך הכול, אנבידיה רשמה ברבעון הראשון הכנסות של 7.2 מיליארד דולר, מתוכם 4.2 מיליארד דולר הגיעו מתחום מרכזי הנתונים. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 11 מיליארד דולר – גידול רבעוני מדהים של יותר מ-50%.

החוליה המקשרת של מרכזי הנתונים

החברה השנייה שהפתיעה את השוק היתה מארוול, שדיווחה ביום שישי על הכנסות של 1.3 מיליארד דולר. המספרים של מארוול, כמו גם התחזית לרבעון הבא, לא היו מרשימים באופן יוצא דופן, ואולם בשיחת הוועידה הציג המנכ"ל מת'יו מארפי תמונה ורודה לפי ה-AI יהיה בשנים הקרובות מנוע צמיחה עיקרי עבור החברה.

מארוול מספקת חוליה מקשרת מאוד חשובה בפאזל הזה של מרכז הנתונים, המורכב מאלפי מעבדים, כונני אחסון וכרטיסי זיכרון. מארוול מספקת רכיבים כדוגמת מתגים, מעבדי אותות אופטיים ומעבדי עיבוד דאטה (DPU), שאחראים על הקישוריות בין החוליות השונות בתוך מרכז הנתונים ובין מרכז נתונים אחד לאחר. רכיבים אלה חייבים להבטיח תעבורת נתונים חלקה ואולטרה-מהירה, כדי לא יווצרו צווארי בקבוק ועומסי עבודה.

לדברי מארפי, הארכיטקטורה החדשה של מרכזי הנתונים מוכווני ה-AI דוחפת את הביקוש למוצרי החברה. "אם בעבר, AI היה עבורנו יישום אחד מיני רבים בתוך הענן, הרי שכעת החשיבות שלה גדלה באופן דרמטי. AI גנרטיבית מייצרת יישומים חדשים ומשנה את אופי ההשקעות של לקוחותינו חברות הענן. עומסי העבודה של ה-AI מחייבים מערכי דאטה מסיביים במיוחד. הארכיטקטורה של מרכזי הנתונים מוכווני ה-AI שונה מאוד ממרכזי נתונים מסורתיים בתחום הענן."

בשיחת הוועידה הציג מארפי תחזית לפיה הכנסות החברה מ-AI יוכפלו פי שניים כל שנה בין 2023 ל-2025, ונראה שהצהרה זו עומדת מאחורי נסיקת המנייה במסחר ביום שישי. "AI הפכה למנוע ההכנסות העיקרי שלנו," סיכם.

עדו מרום מונה ל-CFO של בריינסוויי

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת בריינסוויי (Brainsway), המפתחת קסדה חשמלית לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות, הודיעה על מינויו של עדו מרום לתפקיד סמנכ"ל הכספים (CFO) של החברה, במקומו של סקוט ארגלדו. בתפקידו האחרון שימש מרום כסמנכ"ל הכספים של חברת Surgical Theater, המפתחת פלטפורמת AR/VR לעולם הכירורגיה. בעברו גם עבד מרום באמדוקס.

בפברואר מונה הדר לוי לתפקיד המנכ"ל, במקומו של ד"ר כריסטופר וון ז'אקו, שניהל את בריינסוויי בין 2019-2022. במקביל למינויו של לוי, מונה לתקיד יו"ר החברה עמי בוהם, שותף בקרן FIMI מאז 2004.

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות. הטיפולים בתסמונות השונות באמצעות הקסדה נבדלים בעומק הגירוי החשמלי ועוצמתו, התדרים, המיקום, משך זמן הטיפול ותדירותו. בארצות הברית, ההתוויות שעבורן מאושר המכשיר שלה לשימוש הן טיפול בדיכאון חריף, דיכאון חרדתי, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) וגמילה מעישון וממשככי כאבים.

ברבעון הראשון של 2023 דיווחה בריינסוויי על הכנסות של 6.6 מיליון דולר, גידול של 10% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2022. בסיס ההתקנות של החברה מונה כ-932 מערכות, גידול של 18% בהשוואה לסוף הרבעון הראשון של 2022. ההפסד הנקי הסתכם ב-2.4 מיליון דולר.

מנכ"ל REE: "נצטרך לגייס עוד 80-100 מיליון דולר"

פורסם בתאריך ע"י yochais

מנייתה של חברת REE איבדה כ-6% מערכה במסחר בנסד"ק, וזאת לאחר שמנכ"ל ומייסד החברה, דניאל בראל, הודיע היום (ג') בשיחת הוועידה עם המשקיעים לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, כי החברה תידרש לגייס עוד כ-80-100 מיליון דולר לפני שתוכל לבסס יכולות ייצור מסחריות משמעותיות. לא ברור אם החברה תגייס את הכסף באמצעות הנפקת מניות או גיוס חוב. REE נסחרת בנסד"ק בשווי של 130 מיליון דולר, לאחר שאיבדה כ-97% מערכה מאז הנפקתה.

החברה סיימה את הרבעון הראשון של 2023 עם נזילות של 126 מיליון דולר, וצופה כי בסוף השנה יוותרו בקופתה כ-65 מיליון דולר. ההון הזה יספיק ל-REE לצורך ייצור 25 כלי-רכב המיועדים לבחינה אצל לקוחות נבחרים.

מנכ"ל REE, דניאל בראל: "אנחנו מעריכים כי נייצר מספיק הזמנות שיאפשרו לנו להגביר את תפוקת הייצור, וזאת על בסיס רשת המפיצים שלנו ולקוחותינו חברות ציי רכב. אני מבינים כי הגדלת יכולות הייצור של כמה אלפי כלי-רכב תצריך מימון נוסף, לפני שנוכל להגיע ל-EBITDA מאוזן, בעיקר לצורך עידה בדרישות הון תפעולי. אנחנו מעריכים כי ההון שיידרש יעמוד על 80-100 מיליון דולר."

במידה ואכן תצליח לגייס את ההון הדרוש, REE הציגה תוכנית דו-שלבית, כאשר בשלב ראשון תגיע ליכולות ייצור של כמה מאות בודדות של כלי רכב עד סוף שנת 2024 עם הגעה למרווח גולמי מאוזן ליחידה ברבעון האחרון של שנת 2024, ובשלב השני, תייצר כמה אלפי רכבים עד סוף שנת 2025 במטרה להגיע לאיזון EBITDA ברבעון האחרון של שנת 2025

REE עדכנה כי רשת ההפצה שלה בצפון אמריקה כוללת 8 מפיצים ו-3 ציי רכב; צבר ההזמנות הראשוניות של החברה עומד על כ-100 כלי רכב חשמליים. בחברה מעריכים כי למפיצים אלו פוטנציאל להגדיל את צבר הזמנות החברה לכמויות של מאות עד אלפי משאיות חשמליות בשנה.

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין השאסי לגלגל ובתוך הגלגל. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. החברה מכנה את הארכיטקטורה הזו x by wire, וזאת מאחר שכל מערכות הרכב, הממוקמות בארבע הפינות, נשלטות על ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני. על בסיס טכנולוגיה זו פיתחה החברה עד כה מספר פלטפורמות עבור יישומי-קצה כמו משלוחים עירוניים, רכבי היסעים, מונית אוטונומית ומשאית בינעירונית.

 

אפלייד מטיריאלס מקימה מרכז מו"פ ב-4 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: הדמיה של המתקן החדש]

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) הודיעה היום (ג') על תוכנית לבניית מתקן מו"פ חדיש, תחת השם Equipment and Process Innovation and Commercialization (EPIC). המתקן יקום בקמפוס אפלייד בעמק הסיליקון, ישתרע על פני יותר מ-16,700 מ"ר, ולדברי החברה, יהיה מרכז המו"פ הגדול והמתקדם ביותר בתחום טכנולוגיית תהליכי ייצור וציוד ייצור של מוליכים למחצה. 

אפלייד מטיריאלס צופה כי הקמת המרכז תהיה כרוכה בהשקעת הון גולמית בשיעור הולך וגדל של עד 4 מיליארד דולר בשבע השנים הבאות. בניית המרכז צפויה להסתיים עד תחילת 2026. באפלייד מעריכים כי המרכז ימשוך השקעות מו"פ בשווי של יותר מ-25 מיליארד דולר בעשר השנים הראשונות לפעילותו. היקף ההשקעה של אפלייד תלוי בקבלת תמיכה מהממשל האמריקאי באמצעות הקצאות במסגרת חוק השבבים והמדע

המרכז החדש צפוי לייצר עבודה לעד כ-1,500 עובדי בנייה במהלך הקמתו, ולייצר עד כ-2,000 משרות חדשות למהנדסים בעמק הסיליקון עם פוטנציאל לעוד כ-11,000 משרות בתעשיות אחרות.

המרכז יהיה בנוי בקונספט של "שיתופיות", במטרה לעודד שיתופי פעולה בתהליכי חדשנות עם יצרניות שבבים, אוניברסיטאות ושותפים בתחום. באפלייד מציינים כי המרכז תוכנן באופן כזה שיאפשר "להאיץ את קצב פיתוח החידושים בייצור", והוא צפוי לקצר במספר שנים את הזמן הנדרש לתעשייה לקידום הטכנולוגיה משלב הקונספט ועד למסחור, ובה בעת להגביר את קצב ההצלחה המסחרית של פיתוחים חדשים ואת התשואה על השקעות מו"פ באקוסיסטם של מוליכים למחצה. EPIC תוכנן לעבוד עם המרכז הלאומי האמריקאי לטכנולוגיה של מוליכים למחצה.

בנוסף, מרכז EPIC החדש של אפלייד נועד לייצר פלטפורמה מתקדמת ליצרניות מובילות של שבבים לוגיים ושבבי זיכרון כך שבפעם הראשונה הן יקבלו מקום ייעודי במתקן מו"פ של ספקית ציוד, שמרחיב את קווי הפיילוט שבאתר שלהן ומעניק גישה לטכנולוגיות ולכלים מהדור הבא – חודשים או אפילו שנים לפני שניתן להתקין יכולות מקבילות במתקניהן.

הפעילות של אפלייד בישראל נעשית כחטיבה עסקית עצמאית והיא כוללת מגוון רחב של תפקידים מקצועיים וניהוליים שונים. אפלייד מעסיקה כיום כ-2,300 עובדים ועובדות בישראל וגם בימים אלו היא ממשיכה בגיוסי עובדים. 

ניק רוג'רס מצטרף לדירקטוריון EVR Motors 

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת הסטארט אפ EVR Motors מפתח תקוה, המפתחת מנועים חשמליים לכלי רכב, הודיעה על מינויו של ניק רוג'רס (Nick Rogers) לחבר במועצת המנהלים של החברה. רוג'רס הוא מבכירי תעשיית הרכב העולמית בעל ניסיון של 38 שנים בתפקידים ניהוליים והנדסיים בכירים בחברות מובילות בתעשייה. בשבע השנים האחרונות כיהן כסמנכ"ל הנדסת מוצר וחבר מועצת המנהלים של יגואר לנד רובר, בה הוביל את הפיתוח של דגמי רכב מתקדמים, דוגמת דגם I-PACE  עטור הפרסים של יגואר, ה-New Defender ודגם הדור החמישי של Range Rover בחברת לנד רובר. לפני-כן שימש כמהנדס ראשי של קבוצת BMW וכמהנדס הראשי של קבוצת רובר.

עפר דורון, מנכ"ל EVR Motors: "הידע והניסיון הרב של ניק רוג'רס עם יצרניות רכב אירופיות, ההיכרות שלו עם שוק הרכב ההודי והרקע ההנדסי המגוון שלו יעשירו ויחזקו את מועצת המנהלים שלנו, בתקופה בה EVR מרחיבה את נוכחותה הגלובלית בכל מגזרי השוק לחשמול כלי רכב". EVR Motors פיתחה טופולוגיית מנועים ייחודית עבורה אושרו בשנה האחרונה 10 פטנטים: סטטור טרפזואידלי  TS – RFPM (Trapezoidal Stator Radial Flux Permanent Magnet). היא מאפשרת לייצר מנועים קטנים יותר, קלים יותר וזולים יותר שניתן להתאימם לדרישות הלקוחות.

גודלם ומשקלם של מנועי EVR קטן ב-30% עד 50% ביחס למנועים חשמליים קיימים ומחירם נמוך יותר באופן משמעותי. המנועים הראשונים של החברה תוכננו עבור כלי רכב דו-גלגליים ותלת גלגליים וניתן להתאימם למגוון רחב של יישומים נוספים. קו המוצרים כולל היום ארבע משפחות, מ-3KW ועד 135KW. מגוון זה מאפשר ל-EVR להיכנס לפלחי שוק צומחים כמו מכוניות משפחתיות, משאיות קלות ואוטובוסים חשמליים. החברה נתמכת על-ידי קבוצת משקיעים בהובלת מריוס נכט. יו"ר החברה הוא אופיר שוהם, ראש מפא"ת לשעבר, המוביל את השקעות ההייטק של מריוס נכט.

כיום ההחברה נמצאת בסבב גיוס הון במטרה להאיץ את החדירה לשוק, להגדיל את כושר הייצור ולפתח מנועים נוספים. החברה מנוהלת מ-2019 על-ידי עפר דורון, לשעבר מנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית, אשר תכנן ובנה את החללית "בראשית" של SpaceIL. EVR Motors נוסדה בידי הנשיא ומנהל התפעול הנוכחי של החברה אלי רוזינסקי, יחד עם ויקטור כסלו ורוסלן שבינסקי. החברה מעסיקה כ-40 עובדים בפתח תקווה ובהודו.

קופת חולים לאומית בפרויקט שדרוג שרת נתונים עם ג'וניפר

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: איציק מלכה, מנהל פעילות ג'וניפר בישראל]

חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) הכריזה היום (ג') על פרויקט משמעותי נוסף במגזר הבריאות הארגוני בישראל, עם קופת חולים לאומית שירותי בריאות. במסגרת פרויקט ה-IT החדש, עדכנה קופת החולים את מרכז הנתונים והטמיעה ברשת הארגונית את תוכנת Juniper Apstra, המבוססת על AI. לפני כחודשיים הכריזה ג'וניפר על פרויקט עם בית חולים "שערי צדק", שגם בו הוטמעה תוכנת ה-AI של ג'וניפר. 

לדברי ג'וניפר, הפתרון יהפוך את פעולות מרכז הנתונים הראשי לאוטומטיות, יבטיח רציפות תפעולית ויספק נראות מלאה של הרשת, מה שבסופו של דבר גם ייתרגם לשיפור בחוויית המטופלים..

לאומית מפעילה כ-350 מרפאות וכ-150 בתי מרקחת ברחבי הארץ, המספקים שירותים לכמיליון מטופלים. מערך השירות הזה מצריך רשתות מקומיות ומבוזרות התומכות בביצועים גבוהים. 

הפרויקט עם לאומית מיושם בכל 400 אתרי לאומית ברחבי הארץ, במסגרת מכרז בו זכתה פרטנר תקשורת, המשלב את כלל סל הפתרונות של ג'וניפר.