[בתמונה: אלון ליבוביץ', מנכ"ל התוכנית בישראל]

Intel Ignite, תוכנית הצמיחה לסטרטאפים של אינטל, הכריזה על 10 הסטארטאפים שנבחרו להשתתף במחזור ה-8 של התוכנית בתל אביב שנפתחה החודש. עשרת הסטארטאפים נבחרו מתוך 200 סטארט-אפים שהגישו מועמדות, והם מצטרפים ל-20 הנוספים מתחום ה-Deep Tech שנבחרו למחזור הנוכחי לתוכניות מקבילות ברחבי העולם. בתוך כך, אינטל איגנייט הודיעה על השקת מסלול האצה נוסף בלונדון.

בנוסף, אינטל איגנייט משיקה גוף מסייע נוסף, Customer Advisory Board, המורכב מסמנכ"לי טכנולוגיה, סמנכ"לי מערכות מידע, סמנכ"לי פיתוח וסמנכ"לי דאטה מחברות מובילות, ומטרתו תהיה לחבר את חברות הסטארט-אפ בוגרות התוכנית ליזמים מהארץ ומהעולם לצורך שיתופי פעולה טכנולוגיים ועסקיים, נטוורקינג ומשוב. 

הסטרטאפים הנבחרים מגיעים ממגוון תעשיות טכנולוגיות, כולל בינה מלאכותית ולמידת מכונה, סייבר, חומרה , web 3.0, ועוד. מאז השקת התוכנית ב-2019, החברות המשתתפות גייסו קרוב ל-1.5 מיליארד דולר. 

10 הסטארטאפים שנבחרו למחזור השמיני בישראל הם:

Akooda – הפלטפורמה הראשונה בעולם לתובנות אופרטיביות, שעוזרת לחברות גדולות להבין מה באמת קורה בחברה באמצעות ניתוח טביעת הרגל הדיגיטלית של החברה.

Hossted – פלטפורמת DevOps להתקנה, תחזוקה ותמיכה ביישומי קוד פתוח על תשתיות ענן ארגוניות

Insidepacket – מעצימה מפעילי רשת במסע שלהם למהפכה דיגיטלית. 

Ox Security – מפתחת פתרון אבטחת מידע לשרשרת אספקת התוכנה. 

Pelanor – פלטפורמת ניהול עלויות ענן, שמאפשרת תיוג אוטומטי ומדויק של עלויות על גבי פלטפורמות IaaS, PaaS ו-SaaS שונות. החברה מזהה אנומליות בזמן אמת, מספקים תובנות עמוקות ומאפשרים קבלת החלטות אסטרטגית מונחית דאטה. החברה עדיין ב-Stealth mode.

Phononics – השגת ביצועי עלית של שבבים באמצעות שילוב שכבות יהלום רב גבישי.

PVML – פלטפורמת גישה לדאטה המאפשרת גישה מהירה ובטוחה עבור צוותי פיתוח. באמצעות אלגוריתמיקה ייחודית שפיתחנו בפרטיות דיפרנציאלית – ההגדרה המתמטית הראשונה בעולם לפרטיות המידע. החברה מאפשרת אנליטיקה ולמידת מכונה על דאטה עדכני בפרודקשן מבלי לפגוע בביצועים ומבלי לשכפל את הדאטה. 

SpeedB – מפתחת את הדור הבא של מנועי הנתונים.

Tweed – החברה מפתחת תשתית מאובטחת וחוקית של ארנק ותשלומים מבוססי נכסים דיגיטליים.

VOCAI – מפתחת חיישן גזים ייחודי ברזולוציה גבוהה ומכשיר לבדיקת נשיפה ביתי המאפשר זיהוי בין זיהומים שונים בדרכי הנשימה התחתונות.

חברת סופרקום (SuperCom), שעיקר פעילותה בתחום האיזוק האלקטרוני, דיווחה אתמול (ב') על הכנסות של 6.4 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2023, יותר מפי שניים מאשר ברבעון המקביל ב-2022, שבו הסתכמו ההכנסות בכ-3.04 מיליון דולר. זהו הרבעון השלישי ברציפות של צמיחה בהכנסות. ההפסד הנקי ירד מ-2.3 מיליון דולר אשתקד ל-1.5 מיליון דולר השנה. בקופת החברה מצויים כיום כ-22.6 מיליון דולר.

סופרקום מצויה בעיצומו של פרויקט נרחב לאספקת מערכות איזוק אלקטרוני למשרד הפנים ברומניה, בעיקר לצורך אכיפת צווי הרחקה נגד גברים מכים. הפרויקט מחולק לשלושה שלבים. השלב הראשון, שעבורו סיפקה החברה מערכות בהיקף של 8 מיליון דולר, הסתיים , וכעת קיבלה החברה הזמנה עבור השלב השני, בהיקף שך 7.6 מיליון דולר. ברבעון הראשון גם החלה סופרקום לספק מערכות עיקוב אלקטרוניות, בהיקף של 4.25 מיליון דולר, עבור תוכנית שילוב אסירים משוחררים בקהילה בקליפורניה.

ברבעון הראשון סיפקה החברה לממשלת פינלנד אזיקים אלקטרוניים בהיקף של 3.3 מיליון דולר, לצורך אכיפת מעצרי בית של כ-1,000 חשודים. מנכ"ל החברה, אורדן טרבלסי, ציין כי אחד הגורמים למומנטום העסקי הוא בהצלחת הפרויקטים שבהם היא זוכה. "הביצוע המצוין של הפרויקט ברומניה בהיקף של 33 מיליון דולר, מילא תפקיד משמעותי בהישג הזה".

סופרקום עוסקת בפיתוח פתרונות מעקב אלקטרוניים לאסירים משוחררים ואנשים אחרים המצויים תחת השגחה, כמו למשל אנשים הלוקים בדמנציה ועלולים ללכת לאיבוד. בחודשים הראשונים של משבר הקורונה השיקה פתרון המותאם להשגחה אחר חולי קורונה או אנשים הנדרשים בבידוד. האזיק הינו למעשה צמיד דקיק וקל-משקל המולבש על הקרסול מתחת לגרב ואינו מפריע לשגרת יומו של האדם ואינו גלוי לעיני הסביבה. הצמיד מתקשר עם תחנת בסיס בבית בתקשורת בלוטות’ קצרת-מרחק ועל-כן האדם שתחת פיקוח אינו יכול לצאת מביתו מבלי לגרור התראה. המכשיר גם מצויד בקורא טביעות אצבע לצורך זיהוי.

[בתמונה: הצוות של קוונטום סורס]

ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, מצטרף למועצת המנהלים של חברת הסטארט-אפ קוונטום סורס (Quantum Source) מפארק המדע ברחובות, המפתחת מעבד למחשב קוונטי. לבנט ניסיון בתחום ההייטק הישראלי. הוא היה ממייסדי ומנכ"ל חברת אבטחת המידע Cyota ומנכ"ל החברה התוכנה Soluto. "מחשוב קוונטי הוא אחד התחומים הטכנולגיים שיכול להניע את האנושות קדימה באופן משמעותי", אמר. "כסטארט-אפ ניישן אמיתית, לישראל יש את ההזדמנות להוביל את החדשנות בתחום, והצוות של קוונטום סורס יכול למלא תפקיד משמעותי בהתפתחות הזו".

מעבד קוונטי בוואקום

קוונטום סורס, שהוקמה ב-2022 וגייסה 27 מיליון דולר בשני סבבי סיד, נמצאת כיום בשלבים הראשונים של פיתוח מעבד עבור מחשבים קוונטיים, שבו יחידות החישוב הבסיסיות, קיוביט (Qubit), מבוססות על בניית תופעת שזירה (Entanglement) בין פוטונים, ולא בין יונים או אלקטרונים, כפי שנעשה עד היום בתחום המחשוב הקוונטי. המטרה היא לפתח מעבד קוונטי שניתן יהיה לייצרו בתהליכי ייצור המקובלים בתעשיית השבבים הקונבנציונאלית. במידה והיא תצליח לעשות זאת, היא תוכל לייצר מעבד הכולל מיליוני קיוביט ומיושם בשבב אשר פועל בטמפרטורת החדר ונמצא במארז בתנאי ואקום.

החברה הוקמה ומנוהלת על-ידי קבוצה של יזמים ואנשי טכנולוגיה בעלי נסיון רב מאוד בתעשיית השבבים. המנכ”ל עודד מלמד היה מייסד משותף ומנכ”ל חברת אלטייר שנמכרה לסוני בשנת 2016 תמורת 212 מיליון דולר. סמנכ”ל המו”פ גיל סמו היה ממייסדי וראש צוות ה-VLSI של אנוביט שנמכרה לאפל ב-2012. היו”ר דן חרש היה ממייסדי ומנכ”ל פרוביג’נט שנמכרה ב-2011 לברודקום תמורת כ-360 מיליון דולר.

הוגה הרעיון והמדען הראשי בחברה הוא פרופ’ ברק דיין, מנהל המעבדה לאופטיקה קוונטית במכון וייצמן למדע. דיין מצא בשיתוף עם ד”ר עופר פירסטנברג דרכים לאלץ את הפוטונים להיכנס לאינטראקציה לפי דרישה. הם גילו טרנזיסטור של אור שבו אטומים מתווכים באינטראקציות שבין הפוטונים. לטכניקות מסוג זה יש פוטנציאל לאפשר ביצוע של אלגוריתמים קוונטיים באמצעות אור, ולסייע לשלב בין מחשבים קוונטיים ואינטרנט קוונטי. בין השאר, דיין פירסם מאמר שבו תיאר “שער לוגי” שבו פוטון ואטום מחליפים ביניהם את המידע שהם נושאים –  תהליך שעשוי להיות חשוב ביצירת מחשבים קוונטיים.

הצמיחה העסקית החזקה של חברת נקסט ויז’ן (Next Vision) מרעננה, שהחלה בשנת 2022 ממשיכה גם השנה. כך עולה מדו"ח הרבעון הראשון 2023 של החברה. הכנסותיה ברבעון צמחו בכ-72% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והגיעו לשיא רבעוני של כ-8.5 מיליון דולר. הרווח הנקי הסתכם בכ-4.1 מיליון דולר (כ-48% מהמכירות) – פי כמעט 2.5 בהשוואה לכ-1.7 מיליון דולר ברבעון המקביל 2022. צבר ההזמנות של החברה מסתכם בכ-25.4 מיליון דולר.

החברה העניקה תחזית מכירות שנתית של כ-44.2 מיליון דולר – צמיחה של 70% בהשוואה ל-2022. בין השאר, החברה בוחנת כניסה למהלך של השקעות בחברות אחרות במטרה לשמור על קצב הצמיחה הגבוה. במצגת למשקיעים היא הסבירה שהשוק האמריקאי הוא שוק היעד הגדול ביותר עבור מוצריה, ולכן היעד האסטרטגי שלה הוא רכישת פעילות בארצות הברית. בנוסף, החברה מתכננת לחזק את פעילותה הגלובלית באמצעות הקמת קווי ייצור במדינות מפתח. כיום החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-1.1 מיליארד שקל.

יו"ר ומייסד נקסט ויז'ן, חן גולן: "אנו עדים לעליה בביקושים בכל העולם למוצרי החברה. נמשיך להגדיל את השקעתנו בפיתוח מוצרים חדשים שעונים על דרישות הלקוחות. אנו ממשיכים לקבל הזמנות חדשות לכל המוצרים, הן מלקוחות קיימים והן מלקוחות חדשים, ועושים את כל הנדרש על-מנת לעמוד באספקות של צבר ההזמנות הגדל. לחברה יש יותר מ-160 לקוחות בעולם, בהן החברות הביטוניות הישראליות: התעשייה האווירית, אלביט, אירונאוטיקס ו-UVision. במהלך 2022 היא סיפקה לאלביט 1,200 מצלמות מיוצבות בהיקף כולל של 8.5 מיליון דולר, עבור פרוייקט הרחפנים הגדול ביותר בתולדות אלביט.

חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה.

קרן "בירד אנרגיה" – אחת מקרנות המשנה של קרן בירד (Bird Foundation) – פרסמה "קול קורא" לקראת הסבב הבא של בחירת מיזמי הפיתוח שיזכו לתמיכה. הקרן תומכת בפרויקטים בעלי פוטנציאל מסחרי שהם שיתופי פעולה במחקר ופיתוח בין חברה אמריקאית לחברה ישראלית, או בין גוף מחקר לחברה מסחרית. הקרן תעניק מענקים בגובה של עד 1.5 מיליון דולר לכל פרויקט שייבחר.

התחומים המרכזיים בהם תומכת קרן בירד אנרגיה הינם אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח, טכנולוגיות רכב מתקדמות, דלקים חלופיים, טכנולוגיות בתחום הגז הטבעי, רשת חשמל חכמה, אחסון אנרגיה, אנרגיה במשק המים, ייצור מתקדם, טכנולוגיות הקשורות לאנרגיה מתחדשת או להתייעלות אנרגטית וכן טכנולוגיות בינה מלאכותית בניהול אנרגיה. 

הדד ליין להגשת תקציר מנהלים הינו ה-29 ביוני, 2023, והצעות מלאות ניתן להגיש עד ה-10 בספטמבר, 2023. בחינת הפרויקטים נעשית על ידי משרד האנרגיה האמריקאי, משרד האנרגיה הישראלי ורשות החדשנות. ההחלטות על הפרויקטים הנבחרים יתקבלו בנובמבר 2023.

קרן בירד אנרגיה הוקמה ב-2009 כחלק מהסכם בין משרד האנרגיה האמריקאי למשרד האנרגיה הישראלי. עד היום תמכה קרן האנרגיה ב-49 פרויקטים עם השקעה ממשלתית כוללת של כ-38 מיליון דולר ב-11 מחזורים. על פי מחקר שנעשה על ידי חברת Meidata, 95 החברות הישראליות והאמריקאיות  שזכו במענקים של בירד אנרגיה גייסו בהמשך למעלה מ-927 מיליון דולר בסבבי מימון ומענקים (לא כולל הנפקות) לאחר קבלת המענק מבירד אנרגיה. 

לימור נקר-וינסנט [בתמונה], מנהלת קרן בירד אנרגיה: "זו עדות לכך שהתמיכה של הקרן מסייעת לחברות להאיץ את הפיתוח הטכנולוגי שלהם ולחדור לשוק. לכן, גם השנה חברות ומוסדות מחקר ישראלים  ואמריקאים מוזמנים ליצור עימנו קשר על מנת שנוכל לסייע במציאת שותפים ולתמוך בשיתופי הפעולה ובהגשות לתכנית".

בשבוע האחרון נסחרו המניות הסולאריות במדרון תלול, וזאת על רקע הדו"ח שפרסמה בשבוע שעבר חברת Enphase, יצרנית של מיקרו-ממירים לפאנלים סולאריים ומתחרתה הראשית של סולאר-אדג'. אנפייז הציגה אמנם תוצאות טובות אך פרסמה תחזית לירידה בהכנסות ברבעון הבא, על רקע חולשה בשוק האמריקאי שנובעת מהריבית הגבוהה שמכבידה על הכדאיות הכלכלית של השקעה בפאנלים סולאריים. הציפייה היתה שגם סולאר-אדג' תציג תמונה דומה.

אולם הדו"ח של סולאר-אדג' הציג תמונה אחרת לגמרי: הכנסות שיא, שיפור ברווחיות ותחזית חיובית לרבעון הבא. בעקבות כך, מזנקת היום החברה במסחר המקדים בנסד"'ק בכ-9%. סולאר-אדג' רשמה ברבעון הראשון הכנסות שיא של 943.9 מיליון דולר, עלייה של 44% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022. גם שולי הרווח, שברבעונים האחרונים היו מעט נמוכים, השתפרו משמעותית ל-31.7%, בהשוואה ל-27.3% ברבעון המקביל ו-29.3% ברבעון הקודם. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של 136.4 מיליון דולר, יותר מפי שלושה מהרבעון המקביל.

בדומה למתחרתה אנפייז, גם סולאר-אדג' דיווחה על חולשה בשוק האמריקאי. הכנסותיה של החברה בארצות הברית ברבעון הראשון הסתכמו ב-255.5 מיליון דולר, רק 28.3% מכלל הכנסות החברה. מדובר בירידה של 16% בהשוואה לרבעון הקודם וירידה של 4% בהשוואה לרבעון המקביל.

הפסקות חשמל בדרום אפריקה, תמריצים בטוקיו

אז איך בכל זאת הציגה החברה נתונים כה מרשימים? ההכנסות באירופה הגיעו לשיא של 577.1 מיליון דולר, זינוק של 22% מהרבעון הקודם ופי שניים מהרבעון המקביל. ההכנסות מאירופה כבר מהווים שני שליש מכלל הכנסותיה של החברה. סולאר-אדג' רשמה הכנסות שיא בגרמניה, אוסטריה, שווייץ וצרפת, ותוצאות חזקות גם בהולנד ואיטליה.

גם ההכנסות מחוץ לארה"ב ואירופה צמחו בשיעור משמעותי של 30%, עם הכנסות שיא באוסטרליה ובדרום אפריקה. מנכ"ל סולאר-אדג', צבי לנדא, אמר בשיחת הוועידה: "לעיתים מתעלמים מהפריסה הגלובלית שלנו ומההזדמנויות שיש באזורים הללו". לנדא מספר כי בדרום אפריקה, שבה רשמה החברה הכנסות שיא, ניכרת עלייה משמעותית בתכיפות ובמשך של הפסקות חשמל, ובעקבות כך ישנה עלייה בביקוש לפתרונות סולאריים, לרבות בשוק הביתי.

ביפן, רגולציה חדשה במטרופולין של טוקיו מייצרת תמריץ לרכישת פאנלים סולאריים עם הממיר של סולאר-אדג'. לנדא: "כפי שאמרנו בעבר, וכפי שהרבעון האחרון מעיד, הנוכחות והתשתית הגלובליות שלנו מקנות לנו יציבות עסקית וגישה להזדמנויות צמיחה".

לקראת תערוכת DEFEA ביוון שבה תשתתף, חברת סמארט-שוטר (Smart Shooter) מקיבוץ יגור חושפת כי היא נמצאת כעת בתהליכי פיתוח מתקדמים של אפליקציה ימית למערכת בקרת הירי החכמה שלה, Smash, שמותקנת על גבי נשק קל ובאמצעות טכנולוגיות של בינה מלאכותית ועיבוד תמונה משפרת באופן מקסימלי את רמת הדיוק, עד כי המוטו של החברה הוא "פגיעה במטרה בכדור אחד" (One Shot – One Hit).

כפי שמסבירים בחברה, האפליקציה הימית שבפיתוח נוצרה מתוך מטרה להתמודד עם האתגר של ירי מדויק בים, אתגר משמעותי שנובע מחוסר היציבות והתזוזה – כתוצאה מתנועת הגלים – הן של המטרה והן של היורה. האפליקציה הימית נועדה למזער את השפעת התנודות הללו ולאפשר את שחרור הכדור רק בזמן שבו מובטחת פגיעה במטרה. החברה השלימה מספר מבחנים ראשוניים, שלדבריה הציגו ביצועים מצויינים. 

חברת סמארט-שוטר הוקמה על-ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ”לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. החברה פיתחה את מערכת הבקרת-אש Smash, אשר מיועדת להתקנהבאמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער הנמצא כיום בשימוש מבצעי. המערכת  מתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית. ההתבייתות הייחודית מאפשרת לחייל לכוון ללא מאמץ – מכיוון שברגע המתאים ההדק משתחרר באופן אוטומטי. החברה כבר מספקת את המערכות שלה לצה"ל וכן לצבאות של ארצות הברית, הודו והולנד, והן נמצאות בשימוש מבצעי נרחב.

דרור שרון [בתמונה] פורש מתפקידו כמנכ"ל חברת סנסטאר (Senstar) לאחר כ-5 שנים בתפקיד, ועובר לנהל את חברת סולגרין, המתמחה בהקמה וניהול של מיזמי אנרגיות מתחדשות ונסחרת בבורסה של תל אביב. בעברו, ניהל שרון את החברות קונטרופ ואופגל, המפתחות מערכות לתעשיות הבטחוניות.

במקומו של שרון מונה לתפקיד מנכ"ל חברת סנסטאר פביאן הוברט, שניהל בשלוש השנים האחרונות את מרכז הפעילות הראשי של החברה, הנמצא בקנדה. עוד הודיעה החברה על מינויו של עמית בן צבי, שותף בכיר בבעלת השליטה בסנסטאר קרן פימי (FIMI), לדירקטוריון החברה.

במקור, סנסטאר היא חברה קנדית שנרכשה ב-1997 על ידי חברת מגל הישראלית, קבלנית בטחונית שהתמחתה בפרויקטי אבטחה. סנסטאר, שהיוותה את חטיבת המוצרים של מגל, מפתחת מערכות אבטחה המתבססות על חיישנים דוגמת סיבים אופטיים, חיישני מגע ורעש, חיישני מיקרוגל, וכן מערכת ניהול ואנליטיקה של מצלמות אבטחה במעגל סגור.

בתחילת 2021 מכרה מגל את חטיבת הפרויקטים שלה ליצרנית המל"טים אירונאוטיקס, שבבעלות רפאל, תמורת 35 מיליון דולר. חטיבת הפרויקטים של מגל כללה את כל כוח העבודה הישראלי של החברה, ולמעשה לאחר המכירה מרכז פעילותה של החברה נותר בקנדה, ונוהלה על ידי שרון מרחוק. מגל שינתה את שמה לסנסטאר וגם החלה להיסחר תחת שם זה בנסד"ק. ב-2022 הסתכמו הכנסותיה של החברה ב-35.6 מיליון דולר ורווח נקי של 4 מיליון דולר.

חברת סופרקום (SuperCom), שעיקר פעילותה בתחום האיזוק האלקטרוני, דיווחה על גידול משמעותי של 44% בהכנסות ב-2022, שעמדו על 17.7 מיליון דולר. ברבעון הרביעי של 2022 רשמה החברה הכנסות של 5.1 מיליון דולר, עלייה של 69% לעומת הרבעון המקביל. החברה נסחרת בנסד"ק בששוו שוק של 7.9 מיליון דולר.

ראוי לציין שהחברה גם מציגה שיפור בשורה התחתונה. את הרבעון הרביעי סיימה עם הפסד נקי של 100 אלף דולר בלבד. את השנה כולה סיימה עם הפסד נקי של 7.5 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של 10.1 מיליון דולר ב-2021.

שוק היעד העיקרי של החברה הוא אירופה. ההכנסות ממדינות באירופה צמחו ב-2022 ב-230% ל-9.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-2.9 מיליון דולר ב-2021. ואמנם, סופרקום דיווחה במהלך השנה על שורה של חוזים משמעותיים באירופה, בראשם חוזה עם ממשלת רומניה לאספקת אזיקים אלקטרוניים בהיקף של 33 מיליון דולר לאספקת מערכות איזוק אלקטרוני חכמות. האזיקים האלקטרוניים ישמשו לצורך אכיפת צווי הרחקה במקרים של אלימות במשפחה, אכיפת מעצרי בית ופיקוח על אסירים משוחררים שיש כנגדם אי-אילו הגבלות תנועה. בחודש מרץ השנה דיווחה על פרויקט דומה, בהיקף של 3.6 מיליון דולר, עם ממשלת פינלנד. החברה זכתה בחוזים גם בשבדיה וקרואטיה. בארצות הברית זכתה החברה במכרזים בקליפורניה, אידהו, ויומינג וטקסס.

מנכ"ל החברה, אורדן טרבלסי, אמר: "סופרקום היא שם בעל מוניטין בעולם העיקוב האלקטרוני. רבים מהפרויקטים שלנו הם בתחום עבריינות קטינים ואלימות בתוך המשפחה, שם לטכנולוגיה של סופרקום יש יתרון בהיבט של סקייל ושיקום, כמו גם היכולת שלנו להתאים את הפתרונות שלנו לצרכי הלקוח. כל אלה סייעו לנו לבסס מוניטין. יש לנו ביטחון מלא ביכולת שלנו להשיג צבר הזמנות עקבי של פרויקטים חדשים. לשם השוואה, בעוד שוק העיקוב האלקטרוני העולמי צמח ב-2022 ב-10%, הפעילות שלנו בתחום צמחה ב-76%."

סופרקום עוסקת בפיתוח פתרונות מעקב אלקטרוניים לאסירים משוחררים ואנשים אחרים המצויים תחת השגחה, כמו למשל אנשים הלוקים בדמנציה ועלולים ללכת לאיבוד. בחודשים הראשונים של משבר הקורונה השיקה פתרון המותאם להשגחה אחר חולי קורונה או אנשים הנדרשים בבידוד.

האזיק הינו למעשה צמיד דקיק וקל-משקל המולבש על הקרסול מתחת לגרב ואינו מפריע לשגרת יומו של האדם ואינו גלוי לעיני הסביבה. הצמיד מתקשר עם תחנת בסיס בבית בתקשורת בלוטות’ קצרת-מרחק ועל-כן האדם שתחת פיקוח אינו יכול לצאת מביתו מבלי לגרור התראה. המכשיר גם מצויד בקורא טביעות אצבע לצורך זיהוי.