מחבר: Techtime

פי.סי.בי טכנולוגיות: "הקורונה מאחורינו, חוזרים לבחון רכישות"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשנת 2020 צמחו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) הנמצאת בשליטת קרן פימי בכ-9% והסתכמו בכ-117.8 מיליון דולר, בעיקר בעקבות גידול בהכנסות מהשוק הצבאי ומהשוק הרפואי. מנכ"ל החברה, עובד שפירא (בתמונה למעלה), אמר כי לצד הגידול בהכנסות, החברה המשיכה בתוכנית ההשקעות בטכנולוגיות ייצור מתקדמות ובהתייעלות תפעולית שהביאה לשיפור בשיעור הרווחיות. "אנו מרגישים שמשבר הקורונה מאחורינו. לאור ההתאוששות הנמשכת, אנו חוזרים לבחון אפשרויות השקעה ורכישה בארה"ב ובאירופה, שיאפשרו לנו להיכנס לשווקים אטרקטיביים ולרכוש לקוחות נוספים".

הכנסות החברה ב-2020 מהרכבת כרטיסים אלקטרוניים הסתכמו בכ-63.6 מיליון דולר (54% מההכנסות), ואילו ההכנסות מייצור מעגלים מודפסים הסתכמו בכ-54.2 מיליון דולר (46% מההכנסות). בשורה התחתונה, הרווח הנקי ב-2020 זינק ב-106% והסתכם ב-3.3 מיליון דולר. החברה דיווחה שהגידול ברווחיות ובשיעור הרווחיות נובעים משינוי בתמהיל המוצרים ומימוש תוכנית לשיפור תהליכי העבודה ברצפת הייצור, שהביאו להקטנת עלויות הייצור הקבועות.

עלייה בצבר ההזמנות

ברבעון הרביעי של 2020 הסתכמו מכירות החברה ב-31.2 מיליון דולר, צמיחה של 23.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019. צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף 2020 עמד על 60 מיליון דולר, בהשוואה לצבר הזמנות של 47 מיליון דולר בסוף 2019. החברה מספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים (PCB) מורכבים בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות.

לפי.סי.בי טכנולוגיות יש גם שותפים טכנולוגיים במזרח המבצעים עבורה ייצור בכמויות גדולות תחת פיקוחה (לא בתחום הצבאי). כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים ורוב לקוחותיה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-387 מיליון שקל.

SCADAFence גייסה 12 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמנה למעלה: מייסדי החברה עופר שקד (משמאל) ויוני שוחט]

חברת הסייבר התעשייתי סקדהפנס (SCADAFence) מודיעה היום על השלמת סבב גיוס של 12 מיליון דולר, בהובלת קרן JVP ובהשתתפות Rapid7 ובעלי מניות אחרים בחברה. מהחברה נמסר כי כספי הגיוס ישמשו להאצת פעילות החברה במגזרי היעד האסטרטגיים ובהם ייצור, טיפול במים, תשתיות קריטיות, נפט וגז, תרופות, כימיקלים ומערכות לבקרת מבנים.

סקדהפנס מדווחת כי במהלך 2020 שילשה החברה את הכנסותיה ואת מאגר הלקוחות שלה. בין לקוחות החברה, הונדה, מוראטה, וסטל, מיטסוי פודוסאן וחברות רבות נוספות הנכללות ברשימת פורצ'ן 500.

סביבת הייצור המודרנית רווייה במערכות אוטומטיות, חיישנים ורשתות תקשורת, ומתחברת אל התשתית הארגונית, ואל מערכי המלאי, ההזמנות והתקשורת מול גורמים חיצוניים. כתוצאה מכך מתהדק הקשר בין טכנולוגיות ליבת הייצור (Operational Technologies) לבין המעטפת של טכנולוגיות המידע. השילוב הזה קרוי גם "סביבת ייצור חכמה", ויתגבר עם האימוץ של רעיון Industry 4.0 הכוללIoT  בסביבת הייצור. הדבר חושף את מערכות הייצור לסיכוני אבטחה חדשים, החל ממתקפות סייבר והחדרת נוזקות למתקני הייצור, פגיעה במערכי הייצור, גניבת מידע מסחרי ועוד. 

המערכת של סקדה-פנס מספקת הגנה לרשתות ICS/SCADA תעשייתיות באמצעות זיהוי בזמן אמת של מתקפות סייבר, התראות על שיבושים אפשריים העשויים להשבית מערכות, כלים לאיתור נקודות תורפה ועוד. לדברי בן מאיר, "רוב המתחרות שלנו מתמקדות ברשתות תעשייתיות מבוזרות, כמו ברשתות חשמל, המורכבות מיחידות נפרדות פשוטות יותר. אנחנו התמקדנו ברשתות מורכבות הכוללות עשרות אלפי מכשירים המחוברים ברשת אחת.

אפלייד מטיריאלס פיתחה גישה חדשה לבקרת ייצור שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials), אשר אחראית לתחום מערכות בקרת הייצור (Process Diagnostics and Control) של שבבים בחברת אפלייד מטיריאלס העולמית, חשפה תפישה חדשה (Playbook) של תהליך הבדיקות והבקרה אחר תהליכי ייצור, המבוססת על יצירת ביג דטה, הפעלת מערכת בינה מלאכותית לומדת, וחידוש טכנולוגי בתחום מערכות הבדיקה האופטית. הגישה החדשה פותחה בחברה במהלך חמש השנים האחרונות והמערכות הראשונות נמסרו ללקוחות.

המערכת מבוססת על מערך הבנוי משלושה מרכיבים מרכזיים: מיקרוסקופ אלקטרוני חזק ממשפחת SEMVision הנחשב למערכת ה-eBeam המתקדמת בעולם מסוגה, מערכת Enlight לבדיקה אופטית של פרוסות הסיליקון (Wafer) תוך כדי הייצור, ומערכת מחשוב חדשה, ExtractAI, המבוססת על מחשב מהיר שפותח בחברה, הכולל אלגוריתמים מתקדמים ותוכנת בינה מלאכותית ייעודית.

מערכת הבדיקה האופטית מייצרת סריקה מהירה וכללית של פרוסת הסיליקון, מערכת הבינה המלאכותית מזהה אזורים חשודים כבעייתיים ומפנה אליהם את המיקרוסקופ האלקטרוני לבדיקה נקודתית ברזולוציה גבוהה. התוצר חוזר אל מערכת המחשוב הלומדת, אשר מזהה את התופעות שניצפו ומסווגת את הפגמים שהתגלו.

סגן נשיא אפלייד מטיריאלס ישראל, רפי בן-עמי. "לפני חמש שנים זיהינו מגמה חדשה בתעשייה"
סגן נשיא אפלייד מטיריאלס ישראל, רפי בן-עמי. "לפני חמש שנים זיהינו מגמה חדשה בתעשייה"

סגן נשיא ומנהל קבוצת המוצרים בחברת אפלייד מטיריאלס ישראל, רפי בן-עמי, סיפר ל-Techtime שהעבודה על התהליך החדש החלה בשנת 2015, לאחר שהחברה זיהתה מגמות חדשות בתעשייה הדורשות תהליכי בדיקות וניתוח מסוג חדש. בן-עמי: "תהליך הייצור נעשה מסובך יותר: נכנסו חומרים חדשים, התבצע מעבר למבנים תלת ממדיים, הטכנולוגיות הממוזערות החדשות דורשות שימוש ביותר מסיכות ונעשה מעבר מ-Single Patterning ל-Multi Patterning. כל אלה מגדילים משמעותית את מספר השלבים ואת הסיבוכיות של תהליך הייצור. התוצאה היא שקשה יותר לזהות את הפגמים הקטלניים. בנוסף, אירועי ייצור שבעבר נחשבו לקבילים – יכולים כיום 'להרוג' את המעבד".

בינה מלאכותית וביג דטה

"החלטנו לפתח גישה חדשה המבוססת על יצירת ביג דטה ומערכת לימוד מכונה, מכיוון שהפקת תובנות מביג דטה היא אחת מהדרכים היעילות ביותר להתמודד עם סיבוכיות גבוהה. בשלב הראשון היה צורך במערכת המייצרת כמות גדולה של מידע. לצורך זה פיתחנו את מערכת Enlight לבדיקת פרוסות הסיליקון (Optical Wafer Inspection).

"זוהי מערכת יוצאת דופן מכיוון שהצלחנו לשפר את השליטה בכיווניות האור, להאיר אזורים קטנים יותר ולשלב בתוכה שני גלאים הפועלים במקביל ומאפשרים איסוף אור משתקף ואיסוף אור מתפזר (Darkfield ו-Brightfield), ועל-ידי כך להפיק הרבה יותר מידע בכל ריצה. המידע הזה, בהיקפים של Giga Pixels, מועבר בזמן אמת למערך המחשוב שפיתחנו, המבוסס על שילוב של מעבדי GPU, CPU ו-DSP, אשר מריץ את מערכות עיבוד המידע ואת תוכנת הבינה המלאכותית ExtractAI".

"התוכנה מייצרת בזמן אמת מפת פגמים איכותית ומידע לפעולה (Actionable Data) בעזרת המיקרוסקופ האלקטרוני SEMVision G7, אשר גם שימש כדי לאמן אותה. הבדיקה האופטית היא מהירה מאוד אבל הרזולוציה שלה לא מאפשרת לבצע סיווג פגמים. הרזולוציה של המיקרוסקופ האלקטרוני גבוהה פי 100, ומאפשרת סיווג פגמים מדויק – אולם הוא איטי פי 1,000. לכן המערכת האופטית אחראית על גילוי אתרים חשודים, אשר נבדקים על-ידי המיקרוסקופ האלקטרוני. הוא מחזיר את המידע למערך המחשוב, שם המידע מנותח על-ידי תוכנת ExtractAI, אשר מפיקה מפה נקייה של תקלות מסווגות".

התוכנה לומדת להתעלם מ"רעשים"

"זוהי מערכת משתפרת: לאחר האימון הראשוני היא לומדת כל אירוע חדש המתגלה בקו הייצור. זהו הפתרון היחיד בתעשייה שמכיל את הבינה הדרושה לא רק כדי לזהות ולסווג פגמים קריטיים, אלא גם להסתגל לשינויים בתהליך בזמן אמת. היא פותרת את הבעיה הקשה ביותר בבדיקת איכות פרוסות הסיליקון: היכולת להבחין במהירות ובמדויק בין פגמים ממשיים לבין מיליוני אותות חסרי משמעות (רעש). לכן  אנחנו מתכננים להטמיע את ExtractAI גם במערכות נוספות שלנו".

הקונספט החדש והמפתיע מסביר מדוע נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס העולמית, גארי דיקרסון, העריך לאחרונה שפעילות בקרת הייצור (Process Diagnostics and Control) שעליו אחראית אפלייד ישראל, תצמח ב-2021 ביותר מ-25%, "הודות למוצרי בדיקות אופטיות ו-eBeam הנמצאים נמצאים בשלבים הראשונים של אימוץ". בן-עמי: "מערכת Enlight היא מהמוצרים המוצלחים שלנו גם לפני הוספת ExtractAI. היא יצאה לשוק ב-2019 ועד לרבעון הראשון השנה הסתכמו מכירותיה ביותר מ-400 מיליון דולר. זהו קצב החדירה לשוק המהיר ביותר של מערכת שלנו".

יותר מ-100 משרות פנויות בישראל

"מערכת SEMVision היא המערכת המובילה בשוק לבדיקות eBeam כבר יותר מ-20 שנה, עם כ-1,500 מערכות המותקנות אצל יצרני שבבים בעולם". חברת אפלייד מטיריאלס ישראל פועלת מרחובות ומעסיקה כ-1,700 עובדים. כיום היא מגייסת עובדים בקצב מואץ, עם יותר מ-100 משרות הפתוחות כעת – בעיקר בתחומי התוכנה, אלגוריתמים, הנדסה, אינטגרציית מוצר ועוד. היא פועלת במתכונת של חטיבה עסקית עצמאית האחראית על התכנון והפיתוח, הייצור, השיווק והמכירות והתמיכה בלקוחות.

סידב התקינה מערכת ניהול מלאי אלקטרונית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבוצת סידב מהוד השרון (Cidev Group), התקינה את מערכת ניהול המחסנים האוטומטית ZetesMedea מתוצרת חברת Zetes הבלגית, אשר מנהלת את כניסת והוצאת הרכיבים ממחסן המלאי באמצעות שימוש במצלמות ותוכנת בינה מלאכותית העוקבות אוטומטית אחר הרכיבים בלא צורך בסריקה ידנית והזנת נתונים למאגר המידע של המחסן. כך נמסר ל-Techtime.

קבוצת סידב הוקמה בשנת 1973 וכיום היא מעסיקה כ-100 עובדים. היא מפעילה מחסן רכיבים בהוד השרון בתפוסה של 55,000 מק"טים ומנהלת והיא בעלת 5 סניפים מסביב לעולם. היא הגיעה למסקנה שניהול התעבורה של מיליוני רכיבים בשבוע באמצעות זיהוי וסריקה ידניים של התוויות (לעיתים רכיבים מספקים שונים המגיעים באריזה משותפת) הוא תהליך ארוך ולא מספיק מדוייק.

חברת Zetes הנמצאת בבעלות פנאסוניק, תכננה ויישמה עבור סידב פתרון כולל לניהול תהליך הזיהוי והבקרה של הפריטים. מדובר במערך ממוכן הכולל את תוכנת ZetesMedea, מצלמות חכמות וטכנולוגיות זיהוי תמונה. המערכת מזהה, מפענחת ומאמתת באופן מיידי ואוטומטי את נתוני הברקוד על-גבי המוצר, מייצרת תווית מותאמת ומבצעת אימות מול הזמנת הלקוח. מנכ"ל סידב, ישראל אוטניק, אמר שהטמעת ZetesMedea תרמה לדיוק תהליך הליקוט של הרכיבים הנארזים ללקוחות וייעול זמני הליקוט.

קיידנס הכריזה על טכנולוגיית Sigrity X לניתוח שלמות אות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) הכריזה על חבילת התוכנה החדשה לניתוח שלמות אות והספק (SI/PI), בשם Sigrity X. היא מבוססת על מנועי סימולציה חדשים המבצעים ניתוח אותות ברמת המערכת וארכיטקטורה מבוזרת של מערכת Clarity 3D Solver. חבילת כלי Sigrity X מיועדת להתמודד עם סימולציות כבדות ברמת המערכת עבור יישומי רכב, 5G, HPC, ומערכות צבאיות, תעופתיות וחלליות.

להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה מספקת שיפור של עד פי 10 בביצועי הסימולציה ונפח התכנון, ומאפשרת מעבר חלק בין תזרימי ניתוח שונים. סגן נשיא קבוצת Custom IC & PCB בקיידנס, בן גו (בתמונה למעלה), אמר ש-Sigrity X היא פריצת הדרך המשמעותית ביותר של Sigrity בעשור האחרון. "היא מייצגת הרבה יותר מאשר מנוע שתוכנן מחדש או ממשק משתמש שעבר שינויים – מדובר בשינוי פרדיגמה בתכנון פתרונות לניתוח שלמות אותות והספק, ולשיפור הפרודוקטיביות של הלקוח".

חבילת Sigrity X עובדת בשילוב עם Clarity 3D Solver של קיידנס ואף משולבת במוצרים Allegro PCB Designer ו-Allegro Package Designer Plus של קיידנס. האינטגרציה הזו מאפשרת למתכנני שבבים ולוחות לשלב מערכות מרובות לוחות ומרובות מארגים, מקצה לקצה, על מנת להוביל ל- signoff מוצלח של פתרונות לניתוח שלמות אותות והספק (SI/PI).

ארון יאנג, דירקטור בכיר ב-MediaTek: "אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם צוות Sigrity בקיידנס ומאוד מרוצים מהתוצאות שמספקת לנו מהדורת הדור הבא שלהם, Sigrity 2021. לא רק שהצלחנו לנתח מערכות רבות במהירות גבוהה פי עשר ובאותה רמת דיוק, אלא שהיכולת הורחבה גם לתכנונים גדולים ומורכבים שבעבר לא ניתן היה לנתח. השיפור מאפשר לנו לזרז משמעותית את אספקת המוצרים ללקוחות".

למידע נוסף: www.cadence.com/go/SigrityX

טאואר הטמיעה קבלי-בידוד למתח גבוה בתוך השבב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק (Tower) הכריזה על טכנולוגיית בידוד חשמלית בתוך השבב, המבוססת על שימוש בקבלי מתח גבוה שהחברה מטמיעה ברכיבים המיוצרים בפלטפורמת הייצור לרכיבי הספק בתהליך של 0.18um. לעתים רבות יש צורך לבצע הפרדה חשמלית בין שני מעגלים בתוך השבב, אולם לאפשר העברת אותות ממעגל אחד לשני. הדבר נעשה בצורות שונות, דוגמת שימוש בשנאי פנימי, בדיודה פולטת אור או שימוש בקבל-בידוד (galvanic capacitor), בזכות העובדה שקבלים מעבירים אותות AC – אבל חוסמים אותות DC.

הטכנולוגיה שפותחה בטאואר מבוססת על ייצור קבלים בהספק גבוה מאוד, המסוגלים לחסום מתחים בגובה של עד 12kV, והטמעתם בתוך שבבי הספק, שבבי ניהול הספק ורכיבים לאותות מעורבים שהחברה מייצרת עבור לקוחותיה. הטכנולוגיה מגדילה את רמת הבטיחות ויעילות צריכת החשמל הנדרשים בשווקים צומחים דוגמת שוק הרכב החשמלי וההיברידי, אנרגיה ירוקה ותעשיה. החברה מעריכה את היקף השוק הכולל של שבבי מתח אלו בכמיליארד דולר.

מספר לקוחות כבר משתמשים בטכנולוגיה החדשה בתהליכי הייצור של מטעני סוללות, ספקי כוח, כלי-רכב חשמליים והיברידיים, ממירי כוח סולאריים, מערכות בקרת מנועים ועוד. מנהל חטיבת מערכות הספק ומעגלי אותות מעורבים (Mixed Signal) בטאואר, שמעון גרינברג, אמר שקבלי הבידוד החדשים מיועדים לשימוש ברכיבים הפועלים במגוון מתחים, החל מ-5V וכלה ב-200V.

חברת טאואר מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות עצמיות. כיום החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומנהלת 7 מתקני ייצור בעולם: ארבעה מהם בבעלותה המלאה (2 בישראל ו-2 בארה"ב) ועוד שלושה מפעלים ביפן במסגרת חברת TPSCo הנמצאת בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton הטאיוואנית. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.27 מיליארד דולר. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-3 מיליארד דולר.

פוליטקס: הזמנות במיליוני אירו מבתי חולים באירופה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פוליטקס (Polytex) מקיסריה מדווחת על הזמנות בהיקף של מיליוני אירו משבעה בתי חולים בצרפת ועוד מספר בתי חולים בספרד למכונה האוטומטית שפיתחה לקבלה ומסירה של מדים רפואיים. בחברה מציינים כי מאז פרוץ המשבר חלה עלייה של 90% בהיקף ההזמנות, ומייחסים את הזינוק בביקוש בין היתר לעובדה שהמגפה חידדה את החשיבות של שמירה על היגיינה ומזעור הסיכון להתפשטות נגיפים ומזהמים בקרב צוותים רפואיים ומאושפזים. על כן, אין זה מפתיע כי מקור העלייה בביקוש הוא במדינות שנפגעו בצורה קשה במגפה כדוגמת ספרד, צרפת ואיטליה, ארצות הברית וגרמניה. לדברי פוליטקס, כ-40% מההזמנות החדשות מגיעות מלקוחות קיימים שהרחיבו את פריסת המערכת, וכ-60% מגיעים מלקוחות חדשים.

המערכת של פוליטקס מורכבת מחומרה ייעודית בתצורת מכונה רובוטית לחלוקת מדים ומכונה להחזרת מדים מלוכלכים, המשולבת עם מערכת מידע מבוססת ענן המנטרת ומעבדת את נתוני המדים בתהליך האיסוף, ההחזרה והכביסה ומציגה אותם בפני מנהלים ומשתמשים באפליקציית ענן בדסקטופ ובמכשירים ניידים. תהליך קבלת המדים הנקיים ומסירת המדים המשומשים לכביסה מתבצע ללא מגע יד אדם. ניתן לפזר עמדות חלוקה והחזרה של מדים ברחבי המתקנים הרפואיים באופן שמוריד את הסיכון הבריאותי הכרוך בהתקהלות בעמדה מרכזית לחלוקת מדים.

מדי חודש מטפלות המערכות של פוליטקס באוטומציית ניהול מדים של כ-30 מיליון פריטי מדים עבור כ-500,000 עובדים ברחבי העולם. לדברי החברה, כל בתי החולים הגדולים בישראל אימצו את המערכת ואף הרחיבו את השימוש בה במהלך 2020, שנת הקורונה. לדוגמה, בית חולים שיבא שהזמין בשלב הראשון 2 מערכות, מפעיל כיום 20 מערכות של פוליטקס בכל רחבי המוסד.

המכונה של פוליטקס

עמדות חלוקה ואיסוף של המדים ממוקמות במקומות מרכזיים ונוחים לגישה בבית החולים. אנשי הצוות לוקחים בתחילת העבודה מדים נקיים מעמדת החלוקה ובתום המשמרת מחזירים את הבגדים שבהם נעשה שימוש בעמדת ההחזרה, שהינה אטומה. העובדים מקבלים מדים מקופלים, נקיים והיגייניים באמצעות הזדהות דיגיטלית (כרטיס אישי של הרופא/ה, האח/ות, הסניטר וכו'). האפליקציה מציגה בפני המנהלים נתונים בזמן אמת על הקצאת מדים, צריכה, מלאי ועוד, וכן מספקת להם תובנות וכלים לקבלת החלטות בחתכים שונים כמו: רמת הפרט, מחלקה, כלל בית החולים, סוגי מדים ועוד.

חברת פוליטקס הוקמה לפני כ-15 שנה על ידי משפחת פולינר, שמוליק, ורדה ותומר. בשנת 2019 השקיעה קרן פורטיסימו בחברה והפכה לבעלת השליטה. תומר פולינר המייסד כיהן כמנכ"ל עד ההשקעה של פורטיסימו וכיום מוביל בחברה את התחום הטכנולוגי והפיתוח העסקי. לדברי החברה, יותר מ-3,000 יחידות של המערכת מותקנות כיום בבתי חולים, בתי מלון ומפעלים ב-20 מדינות מחוץ לישראל לרבות ארצות הברית, ספרד, גרמניה, וצרפת וכן במזרח הרחוק.

 

 

טרמאונט גייסה 8 מיליון דולר למחבר אופטי מסוג חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל ד״ר הישאם טאהא (משמאל) וסמנכ"ל הטכנולוגיות ד״ר אבי ישראל

חברת טרמאונט (Teramount) הירושלמית השלימה גיוס הון בהיקף של 8 מיליון דולר, אשר מיועד לממן את המעבר לייצור של מחבר אופטי מסוג חדש המאפשר ייצור זול של מוצרים אופטיים בלא צורך בציוד active alignment יקר ומורכב. קרן Grove Ventures (גרוב ונצ'רס) הובילה את הגיוס, והשתתפו בו גם Amelia Investments, דדי פרלמוטר (לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית וכיום יו״ר טרמאונט) ומשקיעים פרטיים נוספים.

טרמאונט הוקמה בשנת 2015 על-ידי המנכ"ל ד״ר הישאם טאהא וסמנכ"ל הטכנולוגיות ד״ר אבי ישראל. החברה פיתחה טכנולוגיה מוגנת בפטנט לחיבור קווי תקשורת אופטיים (סיבים) אל השבב בצורה קלה ובטוחה יותר מאשר טכנולוגיות החיבוריות הקיימות היום. הטכנולוגיה של החברה, Photonic-Plug, מאפשרת לכל קבלן ייצור מארזים (OSAT) לחבר את הסיבים אל הסיליקון בלא בשימוש בציוד ייעודי מיוחד. הדבר מתבצע באמצעות מבנה המקשר בין מוליכי האור אל נקודות התחברות (photonic bumps) אופטיות שממדיהן דומים לנקודות ההתחברות הסטנדרטיות של שבבי CMOS.

כך למשל, הטכנולוגיה דורשת רמת דיוק בייצור של ±20µm בלבד, ולכן מאפשרת חיבוריות של הסיבים אל השבב באמצעות מכונות flip-chip סטנדרטיות. הדבר מאפשר לחבר את האופטיקה בטכנולוגיות חיבור של האלקטרוניקה, ובכך  לבצע את החיבור החשמלי ואת החיבור האופטי בתהליך אחד באמצעות מכונה משותפת. טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס מספקת מענה לדרישת רוחב הפס ומאפשרת תעבורת נתונים מהירה בתצרוכת אנרגיה נמוכה, אולם הפתרונות הקיימים היום קשים ליישום.

להערכת החברה, טכנולוגיית החיבוריות שלה משפרת פי 100 את הטולרנטיות (Tolerance) של חיבור הסיבים האופטיים לשבבי סיליקון פוטוניקס בהשוואה לטכנולוגיות קיימות בשוק, ומאפשרת אינטגרציה של עשרות סיבים אופטיים עם שבבי סיליקון פוטוניקס, בהשוואה לחיבור של סיבים בודדים כיום. היכולת הזאת חשובה במיוחד בייצור מערכות על-גבי שבב הכוללות מספר פיסות סיליקון (co-packaged platform) וכמות גדולה מאוד של חיבורים חשמליים וחיבורים אופטיים.

״הצורך ברוחב פס גבוה במרכזי הנתונים (Data Centers), מעודד את המעבר לחיבוריות אופטית, כאשר שיקולי צריכת הספק והתחממות מצריכים אינטגרציה של אופטיקה ישירות למתגי הסיליקון״, אומר ליאור הנדלסמן, שותף בכיר ב-Grove Ventures. ״אנחנו סבורים שהיעדר פתרון אמין המאפשר חיבור מאות סיבים אל שבבי המתגים במרכזי נתונים, היה עד כה הגורם המשמעותי ביותר שמנע אימוץ נרחב של מתגים מבוססי סיליקון פוטוניקס. טכנולוגיית Photonic-Plug של טרמאונט פותרת את הבעיה״.

נוקיה תפטר עד 10,000 עובדים כדי להגדיל את תקציבי הפיתוח

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נוקיה (Nokia) הכריזה על תוכנית קיצוצים בהוצאות והפחתת כוח האדם, כדי שתוכל להגדיל את תקציבי הפיתוח ולהשיג מעמד של מובילה טכנולוגית בתחומי הליבה שלה, כמו רשתות הדור החמישי, תשתיות ענן ותשתיות תקשורת נתונים. החברה מתכננת לפטר בשנתיים הבאות 5,000-10,000 עובדים מתוך 90,000 עובדיה, כדי להשיג חיסכון של 600 מיליון אירו בשנה עד לסוף 2023. עלות המהלך נאמדת ב-600-700 מיליון אירו עד לסוף 2023.

הארגון מחדש יתבצע בעיקר בתחומי הענן והסלולר, כאשר הקיצוצים יפסחו על שתי החטיבות הנותרות, Network Infrastructure ו-Nokia Technologies. למרות זאת הן יידרשו לנהל בקרת הוצאות הדוקה ולהגדיל את תקציבי המו"פ. נשיא ומנכ"ל נוקיה, פקה לנדמרק (בתמונה למעלה), הודיע היום (ג') שמטרת הקיצוצים היא להגדיל את תקציבי המו"פ, "כדי להבטיח שנוקיה תשמור על מעמד מוביל בתחומים מרכזיים כמו הדור החמישי, הענן ותשתיות דיגיטליות".

לדבריו, המטרה היא שכל אחת מארבעת החטיבות של הקבוצה, תהיה מובילה עולמית בתחום המרכזי שבו היא פועלת. "בכל תחום שבו נחליט לפעול – המטרה שלנו היא להיות המובילים. לכן החלטנו להשקיע בשיפור איכות המוצרים, מחירים תחרותיים ובניית יכולת טכנולוגית". במסגרת המהלך נוקיה גם תבצע בדיקה מקיפה של כל פורטפוליו המוצרים שלה – כדי לצמצם אותו.

מוצרים לא חדשניים – יבוטלו

המשימה של חטיבת Mobile Networks היא להיות המובילה הבלתי מעורערת בתחום תשתיות התקשורת הניידת. לצורך זה היא תתמקד בחיזוק הפיתוח של טכנולוגיות הדור החמישי, ובצמצום הוצאות הפיתוח של מוצרים המבוססים על טכנולוגיות בוגרות. החטיבה תבצע התייעלות ארגונית ותוציא מהפורטפוליו שלה מוצרים ותיקים או מוצרים שיש ירידה בהיקף המכירות שלהם. חטיבת Cloud and Network Services צריכה להתאים את פעילותה אל השינויים במגמות השוק: במקום לרכוש ציוד, הלקוחות מעדיפים כיום לעבור לעבודה במתכונת של פתרונות כשירות הניתן מהענן. "החטיבה תמקד את פעילויות המו"פ בטכנולוגיות צומחות".

דוגמה לכך היא שיתוף הפעולה שעליו הכריזו השבוע נוקיה ו-AWS. שתי החברות הודיעו שהן נכנסות לתוכנית פיתוח משותפת של תשתיות רשת סלולריות המבוססות על הענן. במסגרת הזאת צוותים של נוקיה ו-AWS יפתחו פתרונות ויבצעו ניסויים בארכיטקטורות רשת סלולריות המבוססות על Cloud RAN (vRAN) ו-Open RAN. מטרת הפרוייקט המשותף היא לאפשר לספקיות שירותי תקשורת מהדור החמישי לנהל את הרשתות שלהן באמצעות תשתיות הענן של AWS.

שחר בן נון מונה למנכ"ל טאקטייל מוביליטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת האוטו-טק טאקטייל מוביליטי (Tactile Mobility) מחיפה הודיעה היום על מינויו של שחר בן נון לתפקיד מנכ"ל החברה. בן נון ניהל בשש השנים האחרונות את חברת HumanEye Technologies של בני לנדא, שמפתחת פתרונות לעולמות המציאות המדומה. בן נון יחליף בטאקטייל את רני פלאוט, ששימש כמנכ"ל זמני ומכהן בדירקטוריון החברה.

טאקטייל פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לרכב לקבל מידע "תחושתי" על מצב הדרך ואחיזת הרכב על הכביש, על-בסיס איסוף מידע בזמן-אמת מהחיישנים הלא-ויזואליים הקיימים כבר ברכב, דוגמת יחידות הבקרה השולטות על המערכות השונות בשלדת הרכב (chassis) ובמערכת העברת הכוח (powertrain), כמו הבלמים, הצמיגים, דוושת הגז, המנוע, הדיפרנציאל ועוד. האלגוריתמים של החברה מעבדים את כל האותות במערכת מידול ייחודית שפיתחה, ומנפיקים תובנות על מצב הכביש ומצב הרכב.

שחר בן נון

המידע שמייצרת התוכנה מיועד לספק נדבך משלים למערכת נהיגה אוטונומית ויישומי בטיחות ברכב עצמו. אך במקביל לעיבוד ברכב עצמו, התובנות שמייצרת התוכנה מועברות לענן כדי לתמוך ביישומי דרך ובטיחות נוספים בשימוש עיריות, חברות ביטוח ושחקני after-market אחרים. ציון הדרך המסחרי המשמעותי ביותר של טאקטייל הוא ההסכם שחתמ בספטמבר האחרון עם BMW, שתטמיע את התוכנה של החברה בכל דגמיה החל מאמצע 2021. לטאקטייל יש גם שיתופי פעולה עם פורשה ונקסטיר, ועם גופים מוניציפאליים בדטרויט, חיפה, סינגפור ויורקשיר. 

האזינו לריאיון עם אחד ממייסדיי טאקטייל מוביליטי, בועז מזרחי, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה באוקטובר 2020:

ה-FDA אישר לצ'ק-קאפ להתחיל בניסוי קליני נרחב בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה הודיעה היום, כי ה-FDA אישר את הבקשה שהגישה לפני מספר חודשים לבצע בארצות הברית ניסוי קליני מרכזי שיבחן את השימוש בגלולת ה-C-Scan שפיתחה, הנבלעת על ידי הנבדק וסורקת את המעי הגס לאיתור פוליפים טרום-סרטניים. הניסוי שתקיים צ'ק-קאפ יתמקד בנבדקים בסיכון ממוצע לסרטן המעי הגס אשר הינם בעלי התאמה לא טובה לבדיקת קולונוסקופיה, או שמסרבים לבצע קולונוסקופיה, או נבדקים שלא השלימו בדיקת קולונוסקופיה במלואה. בעקבות ההודעה מזנקת מנייתה של צ'ק-קאפ בנסד"ק ב-140%.

החברה מסרה כי היא מצויה בדיאלוג מתקדם עם מספר מרכזים רפואיים, במסגרת ההכנות לקראת הניסוי, שאמור לצאת לדרך בסוף שנת 2021. במקביל, החברה נערכת לביצוע ניסוי נוסף בישראל ביותר מעשרה מרכזים רפואיים, בהשתתפות של עד כ-250 נבדקים, במטרה לאסוף עוד נתונים קליניים.

הניסוי המרכזי בארצות הברית הינו המשוכה האחרונה לפני שתוכל צ'ק-קאפ להגיש ל-FDA בקשה לאישור שיווק הגלולה ולמעשה להתחיל בשלב המסחרי של החברה. הפתרון של צ'ק-קאפ כבר אושרה לשיווק באירופה (אישור CE) ועל ידי משרד הבריאות בישראל, והחברה השלימה בשנה שעברה ניסוי Post-CE וניסוי פיילוט בארצות הברית.

אלכס עובדיה, מנכ"ל צ'ק-קאפ, מסר כי אישור הבקשה לביצוע הניסוי מהווה אבן דרך משמעותית עבור צ'ק-קאפ. "כעת, כשבידינו אישור זה, בכוונתנו להיכנס לשלב האחרון של הדגמת הפוטנציאל הקליני של C-Scan בארצות הברית, כאשר היעד הסופי הינו מסחורה בשוק חשוב זה.

ה-FDA גם אישר את בקשת החברה להעניק לה מעמד של מוצר פורץ דרך (Breakthrough Device Designation) המיועד לזיהוי נבדקים בקרב האוכלוסייה בסיכון ממוצע לסרטן המעי הגס.
עובדיה: "אנו מאמינים כי קבלת מעמד פורץ דרך זה, מבליט את ההכרה של ה- FDA ב- C-Scan כבדיקת סקר חלופית אשר עונה על הצורך המשמעותי לבדיקות סקר לסרטן המעי הגס ידידותיות למטופלים שהינו נטול מענה כיום, בפרט היות שהיא מאפשרת גילוי פוליפים במעי הגס לפני שהם עלולים להפוך לסרטניים."

החלופה הידידותית לקולונוסקופיה

צ'ק-קאפ פיתחה פתרון ידידותי למשתמש לביצוע בדיקת-סקר לגילוי פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. הפיתוח נועד לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות המובילות לתמותה הגבוהה מסרטן המעי-הגס. הנכונות הנמוכה של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את בדיקת הסקר המקובלת, הקולונסקופיה, שהיא הליך פולשני ובלתי נעים. ההיענות הנמוכה מביאה לכך שמקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר סיכוי ההחלמה נמוכים לאין שיעור.

המערכת של צ'ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות, ובנוסף, תוכנה המעבדת את המידע לכדי מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.

זו בדיקה בלתי פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת, כמו בקולונסקופיה. למעשה, הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

אלביט ומפא"ת פיתחו פגז מרגמה מונחה GPS ולייזר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רגע לפני השיגור של פגז Iron Sting מנגמ"ש M113, במהלך הניסויים הסופיים שנערכו בדרום

לאחר עשר שנות פיתוח, חשפו חברת אלביט מערכות (Elbit) והמינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הבטחון, פגז מרגמה מדוייק המונחה אל המטרה באמצעות GPS ומציין לייזר, בשם Iron Sting. מדובר בפגז עבור מרגמה מתנייעת בקוטר של 120 מ"מ אשר משיג דיוק פגיעה של פחות מ-1 מטר. לאחרונה הושלמו ניסויי השדה הסופיים והמערכת מוכנה לייצור המוני עבור שימוש בצה"ל.

הניסויים בוצעו על גבי שתי מערכות מרגמה מתנייעת מתוצרת אלביט: מרגמת "קרדום" המותקנת על-גבי נגמ"ש M113 ומרגמת "קרדום" המותקנת על-גבי האמר. המערכת פותחה במטרה לספק יכולת פגיעה מדוייקת ברמת הגדוד בלחימה בשטח פתוח ובשטח בנוי, כדי לצמצם את הסיכויים לפגיעה בגורמים שאינם מעורבים בלחימה.

ראש תחום מחקר ופיתוח במפא"ת, תת-אלוף יניב רותם, אמר שהמערכת הגיעה לדרגת בשלות מבצעית. "היא מספקת לכוחות הלוחמים יכולת פגיעה מדוייקת שמומשה עד היום רק בטילים ובחימוש אווירי". מפקד זרוע החימוש בכוחות היבשה, אלוף אריק אביבי, אמר שמערכת Iron Sting נמצאת כעת בתהליך שילוב בצה"ל. מנהל חטיבת היבשה בחברת אלביט, יהודה ורד, אמר שהמערכת משנה את מאפייני המרגמה – "ממערכת נשק בעלת דיוק סטטיסטי למערכת נשק מדוייקת ברמה הטקטית".

הניסוי בדרום: הפגז החכם משיג רמת דיוק של פחות ממטר
הניסוי בדרום: הפגז החכם משיג רמת דיוק של פחות ממטר

מערכת Iron Sting מיועדת לשימוש בטווחים של 1-12 ק"מ. הפגז כולל יכולת ניווט בשלוש תצורת שונות: שילוב של ניווט לווייני עם מדידות חיישן התאוצה המותקן בפגז (GPS+IMU), שילוב של מדידות תאוצה ואיתור נקודת ההארה של ציין הלייזר (SAL+IMU) וכן באמצעות שילוב כל החיישנים: לייזר, תאוצה וניווט לווייני (GPS+IMU+SAL). ראש החיפוש בציין הלייזר (Seeker) מותאם לעבודה הן במתכונת גל רציף (CW) והן במתכונת לייזר פולסים הנמצא בשימוש בצבאות ברית נאט"ו (STANAG 3733).

פגז המרמה החכם הוא תוצר של טכנולוגיות שפותחו באלביט לאספקת ראש ביות חכם לפגזי מרגמה סטנדרטיים, הדומה באופן הפעלתו לראשי הביות של פצצות חכמות מונחות לייזר ו-GPS, המוטלות מהאוויר. בין השאר, אלביט פיתחה ערכת לייזר/ניווט לווייני, שניתן להתקינה על פצצת מרגמה סטנדרטית ועל-ידי כך להפוך אותה לפצצה חכמה.

יוניקורן תשקיע 5 מיליון שקל בשירהטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שותפות ההשקעות בחברות טכנולוגיה צעירות, יוניקורן טכנולוגיות, תשקיע 5 מיליון שקל בחברת שירהטק (Shiratech), לפי שווי של 58 מיליון שקל לפני הכסף, ותחזיק כ-8% ממניות החברה. שירהטק פועלת בתחום ה-Industrial IoT 4.0, עבורו היא פיתחה את פלטפורמת iCOMOX שהיא מערכת חיישנים המאפשרת יצירת מידע מנכסים ומכונות ישנות שאינן חכמות, כדי לשפר את היעילות של קווי הייצור. להערכת החברת המחקר Fortunebusinessinsights, שוק פתרונות industrial 4.0 צומח בקצב מהיר לצפוי להגיע להיקף של כ-260 מיליארד דולר בשנת 2026.

השוק המיידי של שירהטק הוא מפעלי מזון ומשקאות, מפעלי תעשיה כבדה ותשתיות, תחום שבו יש מאות מיליוני מכונות בעולם אשר ניתן להסב אותן ולחבר למערכות החברה. מנכ"ל שירהטק, דוד וקטור (בתמונה למעלה), אמר שההשקעה של יוניקורן תאפשר להתרחב ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם לקוחות עולם. וקטור: "שוק פתרונות התחזוקה המונעת עבור תעשייה חכמה (Industrial 4.0), המתבססות על תובנות מבוססות נתונים – צומח בקצב מהיר מאוד".

התאמה לכל דרכי התקשורת במפעל

פלטפורמת iCOMOX כוללת חמישה סנסורים שונים ויכולת ביצוע אנליזות מורכבות מאוד. היא יכולה לשאוב מידע מחיישני iCOMOX, ישירות מהמכונה או מכל מקור מידע צד שלישי אחר דרך API. קופסאות הבקרה בפלטפורמת iCOMOX  מצויידות בשלוש דרכי התחברות אל הרשת: תקשורת איתרנט קווית על-גבי קווי אספקת החשמל במפעל (PoE), תקשורת המתבצעת באמצעות הרשת הסלולרית (NB-IoT) או תקשורת אלחוטית מקומית (SmartMesh IP).

באופן זה הן מותאמות לכל תרחיש המתקיים היום באתרי הייצור. ניתוח המידע מבוצע בשלוש שכבות AI מהקצה ועד הענן ומאפשר מתן תובנות בזמן אמת ובניית יכולות חיזוי לתקלות באמצעות Machine Learning. הפתרון אינו פולשני ואינו מצריך עצירה של קווי הייצור. לאחרונה חתמה שירהטק על הסכמים עם אינטגרטורים ב-5 יבשות מתחום התעשייה 4.0 ותקשורת סלולרית (T-System, A1 Entel). עיקר הלקוחות, מתרכזים באירופה, אסיה ודרום אמריקה וכן בארה"ב. בין מפיצי החברה גם חברת Arrow.

לשירהטק יש כ-45 חברות/לקוחות שרכשו את הפתרון לצורך Proof of Concept שלו. בהן: Honeywell וסימנס גרמניה, שבחרה ב-iCOMOX כפתרון מוביל עבור תעשייה 4.0. חברת שירהטק נמצאת בבעלות חברת א.י אלקטרוניקה, וכל המוצרים שלה מיוצרים בישראל באמצעות חברת א.י. אלקטרוניקה.

יובב שמח מונה למנכ"ל ScoutCam

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סקאוטקאם ( ScoutCam), המפתחת מצלמות וידיאו זעירות ליישומים רפואיים ותעשייתיים, הודיעה על מינויו של יובב שמח לתפקיד המנכ"ל החדש של החברה, במקומו של ד"ר ירון זילברמן שניהל את החברה בשנתיים האחרונות.

שמח הוא בעל ניסיון ניהולי נכבד בתעשיית האלקטרוניקה בישראל. בשש השנים האחרונות הוא עומד בראש חברת פרונטליין פי.סי.בי, המספקת פתרונות לייצור מעגלים מודפסים, שנרכשה ב-2018 על ידי אורבוטק וכיום היא חלק מ-KLA, שרכשה את אורבוטק. לפני כן עבד כ-16 שנה באורבוטק, שבה שימש בין היתר כסמנכ"ל המוצר של החברה.

מינויו של שמח מצטרף לשורה של מינויים נוספים שביצעה החברה בתקופה האחרונה, ובכלל זה מינויו של פרופסור יעקב בורטמן לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח העסקי  בתחום התעשייה החכמה. בורטמן היה ראש להק הציוד בחיל האוויר בדרגת תת אלוף.

חברת סקאוטקאם, שהתפצלה ממדיגוס, מייצרת מצלמות וידאו זעירות שפותחו במדיגוס עבור יישומים רפואיים. היא מספקת אותן לרובוט בקרת הלוויינים של נאס"א, עובדת עם ווסטינגהאוס ו-Areva הצרפתית על שילובן במערכות בקרת טמפרטורה של כורים גרעיניים, ועם רולס-רויס על שילובן במערכות בדיקת מנועי סילון וצוללות גרעיניות.

יובב שמח

 

 

טקסס אינסטרומנטס תחשוף בישראל את תוכנת הסימולציה PSpice for TI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) תחשוף בישראל את תוכנת התכנון האלקטרוני והסימולציה החדשה PSpice for TI, שהיא גרסה ייעודית עבור TI של מערכת התכנון האלקטרוני והסימולציה PSpice של חברת קיידנס. בתצורה החדשה, לקוחות TI מקבלים יכולת שימוש ללא תשלום בתוכנת התכנון האלקטרוני, כאשר היא מקושרת אל בסיס נתונים גדול הכולל כל הרכיבים של TI, תכנוני ייחוס קיימים ועוד.

החשיפה בישראל תתבצע במסגרת הסמינר המקוון PSpice for TI Webinar שיתקיים ביום ב', ה-22 במרץ 2021 בשעות 15:00-16:15 לפי שעון ישראל. הצוות הטכני של חברת טקסס אינסטרומנטס ישראל יציג בסמינר את היכולות והיתרונות של הכלי החדש, דוגמאות מעשיות לשימוש בכלי, ויענה על שאלות נוספות של המשתתפים. הכלי החדש זמין להורדה ללא תשלום באתר TI במסגרת כוונה של החברה להעניק ללקוחות תמיכה מלאה בתכנוני המעגלים שלהם, בנוסף לפורום הטכני של החברה e2e.ti.com.

תוכנת PSpice של חברת Cadence היא תוכנה ותיקה בתעשייה המאפשרת לבצע תכנוני מעגלים וסימולציות של פעולתם. הגרסה המשותפת עם חברת טקסס אינסטרומנטס מכילה גישה מלאה לאחת מספריות הרכיבים הגדולות ביותר בתעשיית המוליכים למחצה, עם יכולות סימולציה בזמן ובתדר ואפשרויות חדשות כמו סימולציות מונטה-קרלו ועוד.

ההשתתפות בוובינר ללא תשלום. למידע ורישום: PSpice for TI Webinar

פעילות אפלייד מטיריאלס בישראל צמחה ב-45% בשנת 2020

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ברבעון האחרון (שהסתיים בינואר 2021) הסתכמו הכנסותיה של חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) בכ-5.16 מיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס, גארי דיקרסון, אמר שכל עסקי החברה נהנים מתנופה חזקה. "ברבעון הראשון של שנת הכספים היינו עדים להאצת הביקוש בעסקי המוליכים למחצה שלנו כתוצאה ממגמות מאקרו משמעותיות ומגמות בענף שהמריצו צריכה מוגברת של שבבי סיליקון במגוון רחב של שווקים ויישומים". החברה צופה שמכירותיה ברבעון השני צפויות להסתכם בכ-5.37-5.41 מיליארד דולר

אפלייד ישראל מתחזקת ומגייסת יותר מ- 100 עובדים

בנוגע לתחום בקרת הייצור (Process Diagnostics and Control) של שבבים, שבו מתמחה החברה בישראל, העריך דיקרסון שהצמיחה תימשך גם השנה: "אנו מאמינים שנוכל לצמוח ביותר מ-25% בשנה הפיסקלית הנוכחית, בנוסף לצמיחה של 45% שהשגנו בשנת 2020, הודות למוצרי בדיקות אופטיות ו-eBeam הנמצאים נמצאים בשלבים הראשונים של אימוץ."

אפלייד מטיריאלס ישראל מנוהלת על-ידי עופר גרינברגר (בתמונה למעלה) ומעסיקה כ-1,700 עובדים. החברה גייסה בשנה האחרונה כ-115 עובדים והיא ממשיכה בגיוסים בקצב מואץ עם למעלה מ-100 משרות פתוחות בעיקר בתחומי התוכנה, אלגוריתמים, הנדסה, אינטגרציית מוצר ועוד. הפעילות של אפלייד בישראל נעשית כחטיבה עסקית עצמאית והיא כוללת את כל הפעילויות הנוגעות למערכות הבדיקה והבקרה המתקדמות של החברה, מתכנון ופיתוח דרך ייצור, שיווק ומכירות, תמיכה בלקוחות ועוד. כיום, כמעט כל השבבים בעולם עברו בתהליך הייצור דרך מכונות של אפלייד מטיריאלס שפותחו ויוצרו בישראל.

לאפשרויות תעסוקה בישראל: Career in Applied Materials Israel

כנס semiconductor360 LIVE 2021 יתקיים ב-16 במרץ 2021

Semiconductor Wafer
פורסם בתאריך ע"י Techtime

כנס semiconductor360 LIVE 2021 יתקיים במתכונת מקוונת ביום ג', ה-16 במרץ 2021 בשעות 09:30-18:30 לפי שעון ישראל. בימים הכנס יעסוק השנה באתגרי תעשיית השבבים העולמית והישראלית, ויארח עשרות מרצים בכירים וחברות מובילות מרחבי העולם. את הכנס יפתח סמנכ"ל בכיר ב- Siemens EDA (מנטור), ג'ו סאוויקי.

בנוסף, יתקיימו במושב הפתיחה גם הרצאות של סמנכ"ל אסטרטגיה של HCL Technologies, סמיר פאטל, סמנכ"ל בכיר לתחום השיווק ואסטרטגיה בחברת סינופסיס, ג'ון קואטר, ומנכ"ל ומייסד קרן הסיכון Grove Ventures, דב מורן. הכנס הוא פרי הפקה משותפת של אתר השבבים Semisrael ואתר semiconductor360 הבינלאומי, המקטלג קרוב ל-300 ספקים בתחום השבבים. הכנס כולל כ-1,000 משתתפים, בעיקר מישראל ומאירופה ויכלול עשרות הרצאות מקצועיות, תערוכה גדולה, יריד גיוס עובדים, חדרי דמו, ואפשרויות נטוורקינג מתקדמות.

יריד גיוס עובדים

השנה, הכנס כולל מרכיב ייחודי – יריד גיוס עובדים, ובו יציגו חברות מובילות מגוון של משרות פתוחות. משתתפי הכנס יוכלו לשוחח עם נציגי החברות, בתוך ביתני הגיוס, באופן דיסקרטי לחלוטין.

שלושה מסלולים מקצועיים

במהלך כנס semiconductor360 LIVE 2021 יתקיימו שלושה מסלולים מקצועיים: מסלול IP & Cores, מסלול Front-end Design & Verification, מסלול Test & Package. לצד הכנס תתקיים תערוכה מסחרית בהשתתפות עשרות מציגים מכל העולם.

חדרי דמו ושולחנות נטוורקינג

בנוסף לתוכנית העשירה, והתערוכה המגוונת, הכנס השנה כולל גם חדרי דמו, בהם יוכלו המשתמשים לצפות בהדגמות מוצרים, ואף להשתתף באופן פעיל ודינמי. בנוסף – המתחם הוירטואלי כולל גם שולחנות נטוורקינג, במגוון נושאים, המאפשר מפגש בלתי אמצעי בין המשתתפים, לצורך דיון משותף.

מנכ"ל חברת SemIsrael מארגנת הכנס, שוקה צ'רנוביצקי, העריך שהשנה יגיעו לכנס כ-1,000 משתתפים מתעשיית השבבים הישראלית והאירופאית. "הכנס כולל יותר מ-25 הרצאות טכנולוגיות שיינתנו על-ידי מומחים בתחום. אנחנו מזמינים את כל אנשי תעשיית השבבים להירשם, להגיע, ללמוד, ולהתחבר".

למידע נוסף והרשמה: www.semiconductor360-live.com/register

איי-נט השלימה ניסוי שטח עם יצרנית רכב יפנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת איי-נט מובייל (Eye-Net Mobile) מנס-ציונה, שנמצאת בבעלות מלאה של חברת פורסייט (ForeSight), הודיעה היום כי השלימה ניסוי שטח מבוקר כחלק מפיילוט שהיא מקיימת עם חטיבת התחבורה החכמה של יצרנית רכב יפנית גדולה. הפיילוט נועד לבדוק את ביצועי אפליקציית הבטיחות בדרכים של איי-נט, Eye-Net Protect, כחלק מבחינת האפשרות לשלב אותה בפרויקט העיר החכמה של אותה יצרנית רכב.

הניסוי, אשר נוהל על ידי חברת BWR, התקיים בישראל ושודר בזמן אמת ליפן. לפי הודעת החברה, הניסוי עמד בכל היעדים שנקבעו. במהלך הניסוי, נבחנו מספר תרחישי תאונה במהירויות שונות, ובכלל זה גם תרחישים שבהם סכנת ההתנגשות נמצאת מעבר לשדה הראייה של הנה. מטרת הניסוי היתה לבחון את ביצועי האפליקציה ואת יכולתה לגרום לנהג לבלום מבעוד מועד ולהימנע מהתנגשות.  האפליקציה הותקנה בסמרטפון של הנהג או במערכת הבידור של הרכב.

מאיי-נט נמסר כי המערכת עמדה בהצלחה במבחן ב-95.5%. כל הנהגים קיבלו התראה כ-2.4 שניות לפני הכניסה לצומת, והצליחו לבלום כ-3 מטרים לפני נקודת הבלימה הנדרשת כדי להימנע מהתנגשות. המערכת של החברה מספקת התראה בזמן אמת לכל נהג ולכל משתמש אחר בסמארטפון, אם זה נהג אחר, הולך רכב או רוכב אופניים, על סכנת התנגשות ביניהם.

ניסוי בישראל עם אלפי משתמשים

המערכת מבוססת על קבלת דגימות GPS ממכשירי הקצה. כדי להשיג תגובה בזמן אמת ושמירה על עלות שימוש נמוכה ויכולת תמיכה במיליוני משתמשים, החברה בנתה  ארכיטקטורה שבה העיבוד נעשה רק באופן חלקי בענן, כאשר מרכיב מרכזי ממנו מתבצע במכשירי הקצה עצמם. כל סמארטפון משמש למעשה כיחידת עיבוד המחשבת את ההסתברות בכל רגע, ורק אם יש הסתברות לתאונה – נוצרת התראה.

ביולי 2019 ביצעה איי-נט בישראל, בשיתוף חברת סלולאר ישראלית, פיילוט ראשון שבחן את האפליקציה במרחב הפתוח ובשיתוף הציבור הרחב. במהלך הפיילוט הותקנה האפליקציה בכ-8,550 מכשירי סמארטפון וביצועיה נבדקו לאורך מספר ימים. המערכת עקבה אחר 35,000 שעות אדם בתנועה, וסיפקה התראות על מצבי סכנה בזמני השהייה נמוכים מ-140 מילי-שניות, הנחשבים לזמן אמת. חברת איי-נט הוקמה לפני שלוש שנים כפרויקט בתוך חברת פורסייט (Foresight), המפתחת פתרונות חישה והתראה לכלי-רכב אוטונומיים. בחודש מאי 2018 היא הפכה לחברה עצמאית בבעלות פורסייט.

 

קלארוטי חשפה חולשת אבטחה חמורה בתוכנה תעשייתית של רוקוול אוטומציה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: PLC של Rockwell. מקור: Rockwell]

חוקרים של חברת הסייבר התעשייתי קלארוטי (Claroty) מתל אביב, חשפו חולשת אבטחה חמורה במנגנון אימות התקשורת בין בקרי PLC של חברת Rockwell Automation לבין תחנות ההנדסה שלהם.

חולשה זו, המשפיעה על סוגים רבים של בקרי Logix, עלולה לאפשר אפילו לתוקף בעל רמת מיומנות נמוכה, לעקוף את דרישת האימות ולהתחבר מרחוק כמעט לכל אחד מבקרי ה-Logix של רוקוול. החולשה זכתה לציון CVSS 10.0, הגבוה ביותר האפשרי.

החוקרים בצוות קלארוטי, שרון בריזינוב וטל קרן, אשר הובילו את המחקר, מסבירים כי חולשת האבטחה נעוצה בעובדה שתוכנת Studio 5000 Logix Designer של רוקוול אוטומציה, עלולה לאפשר את חשיפתו של מפתח הצפנה חסוי המשמש לאימות התקשורת בין בקרי Logix לתחנות ההנדסה שלהם. ניצול החולשה עלול לאפשר לתוקף לעקוף מרחוק את מנגנון האימות ולהתחבר מרחוק ישירות לבקרי Logix, שחלקם נמצאים בליבת תהליכי ייצור קריטיים.

רוקוול ממליצה על צעדי מנע

לאחר מכן התוקף יכול "לחקות" תחנת הנדסה לגיטימית ולפגוע במגוון דרכים בארגון, כמו למשל להעלות קוד זדוני לבקר, להוריד ממנו מידע, או להתקין קושחה חדשה ולשנות לחלוטין את ההגדרות שלו. תרחישים אלה עלולים לפגוע במגוון רחב של תהליכי ייצור המשתמשים בבקרי PLC, לרבות תהליכים המשלבים מנועים, משאבות, אורות, מאווררים, מפסקים וציוד מכני נוסף.

כדי לפתור את חולשת האבטחה החמורה, קלארוטי דיווחה עליה לחברת רוקוול אוטומציה אשר המליצה ללקוחותיה לבצע מספר צעדים כדי להקטין את הסיכון לפגיעה בבקרים ובתהליכי ייצור: ראשית, רוקוול ממליצה ללקוחותיה להשאיר את מתג ההפעלה של הבקרים על מצב "Run" וכן להשתמש בהגדרות CIP Security לתקשורת בין תוכנת Logix Designer לבקרים על מנת למנוע קשרים בלתי מורשים.

רוקוול ממליצה על מספר צעדים נוספים להקטנת החשיפה לחולשת האבטחה, החל בסגמנטציית רשת ובקרות אבטחה ראויות כגון צמצום מרבי של המערכות החשופות לרשת האינטרנט. מערכות שליטה ובקרה צריכות לקבל הגנה של פיירוול ולהיות מבודדות מרשתות חיצוניות ככול שניתן, ומומלץ להשתמש בפתרון מקצועי לאבטחת גישה מרחוק, או לכל הפחות VPN.

קלרוטי מספקת פתרונות הגנה על רשתות תקשורת תפעוליות (Operational Network) במתקני תשתית ובמפעלי תעשייה. מאז הקמתה החברה גייסה כ-100 מיליון דולר. בין לקוחותיה מצויים תאגידים תעשייתיים גדולים מאוד, בהם: סימנס, שניידר אלקטריק, רוקוול, NTT, מיצואי ועוד.

ארה"ב תשקיע 37 מיליארד דולר בייצור שבבים מקומי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הנשיא ביידן החל ביישום מדיניות שנועדה לחזק את הייצור האלקטרוני בארצות הברית. בשלב הראשון הוא חתם על הצהרת מדיניות הקובעת שמדיניות הממשל היא לחזק את הייצור בארצות הברית באמצעות תמיכה בהקמת מפעלי תעשייה גדולים וקטנים שיבטיחו כי אין רכיבים קריטיים שלא ניתן לייצר אותם בארצות הברית. במקביל, ארצות הברית תפעל בשיתוף פעולה עם בעלות בריתה על מנת לחזק ביחד את התשתיות התעשייתיות שלהן.

לצורך מימוש המדיניות מוקם גוף חדש בתוך הבית הלבן שינוהל על-ידי משרד היועץ לביטחון לאומי (APNSA) ומשרד היועץ למדיניות כלכלית (APEP). בשלב בראשון הגוף הזה נכנס לפרוייקט מחקר אינטנסיבי: הנשיא הטיל עליהם לבצע בתוך 100 ימים בדיקה מלאה של החולשות והחוזקות של התעשייה האמריקאית, ולהגיש דו"ח עם המלצות על סיכונים בתחום ייצור השבבים והמארזים המתקדמים בארצות הברית, והצעדים שיש לנקוט כדי לבטל אותם.

עוצמה לאומית בשוק השבבים העולמי. מקור: www.semiconductors.org
עוצמה לאומית בשוק השבבים העולמי. מקור: www.semiconductors.org

בתוך שנה הם יגישו סדרה של דו"חות מפורטים: סיכונים לתעשייה הביטחונית האמריקאית ולכוחות הביטחון בארה"ב, כולל תחומים שבהם יש תלות אמריקאית בספקים זרים. הסיכונים לתעשיית ה-ICT האמריקאית, כולל איום על עצמאותה בתחום התוכנה, ודו"ח מפורט הכולל את כל הפעולות שיש לנקוט בהן כדי לחזק את העצמאות התעשייתית של ארצות הברית – החל מהמלצות על תחומי מחקר ופיתוח שיש להקים כדי לשמור על יתרון טכנולוגי, צעדי חקיקה שיש לנקוט בהן, המלצות על בריתות בינלאומיות עם שותפות סחר שיאפשרו להשיג את המטרה – וכלה בתקציבי השקעה בתשתיות.

המודל של בידן: השקעות העתק של שנות ה-60

הצו נועד להבטיח שארצות הברית תוכל להתמודד עם כל האתגרים המאפיינים את התקופה החדשה: מגיפות, הגנה ובטחון, התמודדות עם מתיחות גלולבית, התמודדות עם שינויי אקלים ועוד. לדברי הנשיא ביידן, "הדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות ביצוע השקעות בבית. לאחרונה ראינו כיצד מחסור ברכיבי מחשבים גרם לעיכובים בייצור ופלגיעה בפועל האמריקאי. מדובר ברכיבים קטנים ביותר המכילים מיליארדי טרנזיסטורים, אשר מאפשרים את קיומה של הכלכלה המודרנית.

"אנחנו צריכים להבטיח ששרשרת האספקה של הרכיבים האלה היא מוגנת ובטוחה. הוריתי לצוות לי לעבוד בשיתוף פעולה עם נציגי התעשייה כדי למצוא מענה לבעיות בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים. בשלב הראשון אנחנו מתכננים לבצע השקעות בהיקף כולל של כ-37 מיליארד דולר כדי להבטיח שיש לנו כושר ייצור של השבבים. במקביל, אנחנו נמצאים בקשר עם בעלי ברית וחברות שבבים בעולם, במטרה להגדיל את היקף הייצור.

"האתגר שלנו הוא לא למצוא מענה לבעיה הנוכחית, אלא למנוע את ההפרעה הבאה בשרשרת האספקה. משמעות הדבר שאנחנו נחזור ונבצע השקעות, כמו אלה שעשינו בשנות ה-60, במטרה להבטיח את כושר התחרות שלנו למספר עשורים קדימה."

מסולאר-אדג' לאינוויז: אודי גל-און מונה לסמנכ"ל התפעול של יצרנית הלידאר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינוויז (Innoviz), המפתחת חיישני LiDAR לתעשיית הרכב, הודיעה על מינויו של אודי גל-און לתפקיד סמנכ"ל התפעול של החברה (COO). במסגרת תפקידו יהיה אחראי גל-און על המערך התפעולי וההנדסי ובקרת האיכות של החברה. המינוי הבכיר הינו חלק מהיערכות החברה לייצור ההמוני של מוצריה והרחבת ההסכמים המסחריים עם שחקנים בתעשיית האוטומוטיב.

בשמונה השנים האחרונות שימש גל-און כסמנכ"ל תפעול של סולאר-אדג', והיה אחראי בין היתר על הקמת מפעל הייצור המתקדם בציפורית, שנחנך לפני מספר חודשים. בתפקידיו הקודמים, שימש כסמנכ"ל ההנדסה של חברת הטלקום ECI וכמנהל חטיבת ההנדסה של מארוול.

חברת אינוויז היא מיצרניות חיישני ה-LiDAR מצב מוצק הבודדות שהגיעו לרמת ייצור בתעשיית הרכב. חברת ב.מ.וו כבר החליטה לשלב את חיישן InnovizOne בגרסה האוטונומית של ה-SUV החשמלי החדש iNEXT, שהיא מתכננת להוציא לשוק לקראת סוף שנת 2021. בחודש שעבר הודיעה אינוויז על כוונתה להיכנס למסחר בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק ראשוני של 1.4 מיליארד דולר. ההנפקה תתבצע באמצעות מיזוג הופכי עם חברת Collective Growth Corporation.

 

סופרקום תספק צמידים אלקטרוניים לפיילוט של משרד הבריאות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סופרקום (Supercom) דיווחה הערב (ד') כי קיבלה ממשרד הבריאות בקשה דחופה לאספקה של כ-100 צמידים אלקטרוניים שפיתחה החברה להשגחה אזרחים השבים לישראל מחו"ל ונדרשים לשהות בבידוד. מדובר בפיילוט, שנועד לבחון את השימוש באמצעים טכנולוגיים כדי לסייע באכיפת חובת הבידוד לשבים ארצה, וזאת במקום הצורך לשהות במלונית. בסופרקום ציינו כי הפיילוט עשוי להוביל במהרה להזמנה של אלפי יחידות, והחברה נערכת להגברת הייצור. מניית החברה, הנסחרת בנסד"ק, מזנקת בכ-10% בעקבות ההודעה.

סופרקום עוסקת בפיתוח פתרונות מעקב אלקטרוניים לאסירים משוחררים ואנשים אחרים המצויים תחת השגחה, כמו למשל אנשים הלוקים בדמנציה ועלולים ללכת לאיבוד. בחודשים הראשונים של משבר הקורונה השיקה פתרון המותאם להשגחה אחר חולי קורונה או אנשים הנדרשים בבידוד. הפתרון המותאם, שנקרא PureCare [בתמונה למעלה], אינו שונה במהותו מהאזיק המיועד לאסירים משוחררים, אך הוא ממותג באופן שונה, צבעו לבן, והוא מגיע עם אפליקציה ידידותית המאפשרת לחולה לעקוב אחר תנאי הבידוד. האזיק הינו למעשה צמיד דקיק וקל-משקל המולבש על הקרסול מתחת לגרב ואינו מפריע לשגרת יומו של האדם ואינו גלוי לעיני הסביבה. הצמיד מתקשר עם הסמרטפון בתקשורת בלוטות' קצרת-מרחק ועל-כן המבודד אינו יכול לצאת מביתו ולהשאיר את הסמארטפון בבית כדי להטעות את המערכת. משדר ה-GPS של הסמארטפון משמש לזיהוי מדויק של מיקום האדם המצוי תחת מעקב. החברה דיווחה בחודשים האחרונים על השתתפות במספר פיילוטים בשתי מדינות, האחת במרכז-אמריקה ועל השנייה לא נמסרו פרטים מטעמי רגישות

בריאיון ל-Techtime לפני כשנה, אמר מנכ"ל סופרקום אמריקה, אורדן טרבלסי, כי הוא מודע לרגישות הציבורית שבשימוש בצמידים אלקטרוניים על אזרחים תמימים, אך סבור כי זהו הכרח המציאות. "הרגישות מובנת, אבל כמו שאסיר יכול  לפגוע בקהילה, כך גם חולה קורונה המפר את הבידוד  עלול לפגוע בקהילה. יש לנו מומחיות בתחום, ואנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לעזור למדינות לנהל את המצב".

קוגנטה מתווה את הדרך לרגולציית המכונית האוטונומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: סימולציה של נסיעה בשנחאי. מקור: Cognata]

חברת ברודמן17 (Brodmann17) תשתמש בסימולטור הנסיעה של חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות, וזאת כדי לאמן ולאמת את תוכנת ה-AI שפיתחה עבור מערכות בטיחות לנהג (ADAS) ונהיגה אוטונומית. ברודמן17 מצטרפת לאינוויז ופורסייט הישראליות, וחברות בינלאומיות נוספות, שעושות שימוש בסימולטור של קוגנטה.

ברודמן17 פיתחה רשת נוירונים ייעודית ליישומי ADAS ונהיגה אוטונומית, אשר מסוגלת לבצע מטלות מורכבות באמצעות משאבי עיבוד והספק דלים יחסית. להערכת החברה, הפתרון שלה מהיר פי 20 מפתרונות זיהוי תמונה מבוססי לימוד עומק המצויים כיום בשוק. רכישת הרישיון לסימולטור של קוגנטה נועדה להאיץ את מסחור פתרונות החברה.

קוגנטה פיתחה פלטפורמה וירטואלית המשמשת לאימון ובדיקת מערכות ADAS ונהיגה אוטונומית, עוד לפני שהרכב יורד לכביש לצורך בדיקות שטח. המערכת מבוססת על מספר שכבות: סביבה סטטית, סביבה דינמית, חיישנים וענן. הסביבה הסטטית בנויה מהדמיה ריאליסטית של ערים שלמות, כולל רחובות, עצים, פגמים בכביש ועוד. השכבה הדינמית מדמה את ההתנהגות של נהגים אחרים בדרך ושכבת החיישנים מדמה את המידע המגיע מכל אחד מ-40 החיישנים השונים המצויים כיום בכלי-רכב אוטונומיים.

מנסיעות מבחן ממושכות לסימולציות מואצות

בתעשיית הרכב, המשקל בתהליך הפיתוח והבדיקה עובר כיום מנסיעות מבחן לשימוש בסימולטורים. בשיחה עם Techtime הסביר שי רוטמן, מנהל פיתוח עסקי ושותפיות בקוגנטה, כי לנסיעות מבחן יש מגבלות רבות.

"סימולטור מאפשר להשיג הרבה דברים שלא ניתן להשיג בנסיעות מבחן. הסימולטור שלנו מאפשר לבצע מאות אלפי בדיקות בזמן קצר, ולספק ללקוח מידע מקיף יותר מה נקודות התורפה והחוזקה של המערכת. סימולטור מייצר המון דאטה ומבחני איכות ברורים, שמשמשים את הלקוח לאורך הזמן."

רגולציה באמצעות סימולציה

מלבד אימון ובדיקת המערכת, הסימולטור של קוגנטה מאפשר לבצע מבחנים ייעודיים המותאמים לרגולציות השונות באירופה (EURONCAP) ובארצות הברית (NHTSA) עבור מערכות עזר בטיחותיות (ADAS).

"השוק מתבגר, ויש דרישה להרבה יותר בדיקות ואימותים. הרגולציה מאוד התפתחה, בעיקר בתחום ה-ADAS, וחברה לא יכולה לצאת לשוק בלי החותמת הזו. על כן יצרנו סט של תסריטים שתואמים למבחני הרגולציה השונים. הסימולטור שלנו מאפשר לבוא לרגולטור או ללקוח עם הוכחה שהמערכת שלך עומדת בדרישות."

בעוד שבתחום ה-ADAS הרגולציה היא כבר חלק בלתי נפרד מהשוק, בתחום הנהיגה האוטונומית הרגולציה עוד מגששת את צעדיה הראשונים, וקוגנטה מנסה למלא תפקיד בתהליך. החברה משתפת פעולה עם משרד התחבורה, בניסיון לגבש מתווה רגולטורי שיסדיר עבור יצרניות הרכב את הדרישות להעלות אל כבישי הארץ מכוניות אוטונומיות בעתיד הלא-רחוק.

במסגרת המתווה המתגבש, קוגנטה אמורה לייצר סימולציות שיותאמו לדרישות שיגדיר משרד התחבורה ולספק את הסימולטורים למכוני הבדיקה הממשלתיים. "המטרה היא להיות המדינה הראשונה בעולם שיש לה מסלול ברור איך מעלים רכב אוטונומי על הכביש."

זכייה נוספת לסיליקום בדור החמישי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיליקום (Sillicom) מדווחת היום על זכייה נוספת בתחום הדור החמישי: ספק תקשורת בארצות הברית בחר בכרטיסי ההאצה של סיליקום עבור רשת דור חמישי שהוא מקים. בהודעה ציינה סיליקום כי הלקוח מקים כעת רשת דור חמישי טהורה (Stand-alone 5G) בארכיטקטורה פתוחה (O-RAN), והוא ישתמש בכרטיסים של סיליקום ביחידות הרשת השונות.

מדובר בזכיית התכנון השנייה עבור כרטיסי ההאצה החדשים שפיתחה סיליקום לרשתות וירטואליות (vRAN). בחודש ינואר דיווחה החברה כי ספק ציוד תקשורת גדול הזמין ממנה כרטיסי האצה לרשת וירטואלית שהוא מקים לחברת תקשורת גלובלית. מנכ"ל החברה, שייקה אורבך, ציין כי הזכייה הראשונה עוררה עניין בתעשייה למוצרי החברה עבור הדור החמישי וסללה את הדרך לזכייה הנוכחית. "המשוב הנלהב אישש את הגישה ואת היתרון הטכנולוגי שלנו. אנחנו במגעים עם שורה של שחקנים בתעשייה על פרויקטים נוספים, לרבות הלקוחות הראשונים שלנו וספקי הציוד שלהם.

מכירות סיליקום ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-33.9 מיליון דולר –  ב-19% יותר מאשר ברבעון השלישי וב-33% יותר מאשר ברבעון המקביל 2019. החברה צופה שהמכירות החזקות יימשכו, ופרסמה תחזית מכירות של 28-29 מיליון דולר לרבעון הראשון של 2021. מניית החברה, הנסחרת בנסד"ק, עלתה ב-12 החודשים האחרונים ביותר מ-50% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 357 מיליון דולר.

השתחררות מהתלות המעיקה בספקים

בחברה מייחסים את הצמיחה למגמת הפיצול וההפרדה של רשתות התקשורת (Decoupling and Disaggregatio), אשר צוברת תאוצה בשנתיים האחרונות. מדובר בתהליך של פירוק פונקציות רשת שבעבר ניתנו על-ידי ספק יחיד ליחידות קטנות ונפרדות הניתנות על-ידי ספקים שונים. התהליך הזה מתאפשר בזכות שתי מגמות מרכזיות בתעשיית התקשורת: מעבר לרשתות מוגדרות תוכנה המאפשרות ליישם פונקציות רשת באמצעות תוכנה (NFV) והסתמכות על ציוד סטנדרטי לא ייעודי.

המגמה הזו הביאה להתפתחות רעיון הרשת הסלולרית הפתוחה (Open RAN, או O-RAN), המהלך מנוהל ומקודם באמצעות קונסורציום O-RAN ALLIANCE הענק, אשר הוקם לפני שנתיים בלבד וכבר היום חברות בו 26 ספקיות תקשורת, אשר ביחד מספקות שירותים ליותר מ-2.4 מיליארד מנויים. הרשת האלחוטית הפתוחה מבוססת על תקנים סטנדרטיים פתוחים המאפשרים לכל ספק להתחבר אל הרש. היא תקטין את התלות של ספקיות שירותי התקשורת ביצרניות הציוד והתוכנה ותאפשר להן לרכוש מרכיבים שונים של הרשת מיצרנים שונים, כדי להוזיל עלויות ולבצע בקלות רבה יותר שינויים ברשת ובשירותים שהן מספקות.

אורבך: "עם התגברות הפעילות שלנו בתחום הדור החמישי, אני מאמין שזה יהיה מנוע הצמיחה החשוב ביותר שלנו. החדשנות שלנו, ההבנה במערכות לדור החמישי, שיתוף הפעולה ארוך השנים עם אינטל והיחסים המתהדקים שלנו עם שחקנים מובילים בתעשייה מציב אותנו בעמדה להצליח בשוק הזה לטווח הארוך."

אקופיה תספק רובוטים לחווה סולארית במצרים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אקופיה (Ecoppia) תספק רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים עבור חווה סולארית שהקימה חברת אנרגיה בינלאומית במצרים. החברה תספק רובוטים לניקוי פאנלים בתפוקה כוללת של 18 מגה-וואט. התקנת הרובוטים צפויה להתבצע במהלך 2021. באקופיה ציינו כי ההסכם הינו חלק מאסטרטגיית החברה לפרוץ לשווקים גיאוגאפיים חדשים. ההיקף הכספי של העסקה לא נמסר.

השוק הסולארי במצרים נמצא בשנים האחרונות בצמיחה משמעותית, וזאת הודות לתוכנית תמריצים של ממשלת מצרים שנועדה להגדיל את תפוקת החשמל ממקורות מתחדשים כגון אנרגיה סולארית. התוכנית נפרשת עד שנת 2035, כאשר היעד הבא הוא להגיע להפקה של 20% מתצרוכת החשמל ממקורות מתחדשים עד 2022. אחד הפרויקטים הסולאריים השאפתניים של מצרים הוא הפארק הסולארי
בבנבאן (Benban), שמשתרע על פני 37.2 קילומטר מרובע. הפארק מחולק ל-41 חלקות המוקצות לחברות אנרגיה להקמת חוות סולאריות ותחנות כוח, שמחוברות לרשת החשמל המצרית. התפוקה הפוטנציאלית של כל הפרויקט היא כ-3.8 טריליון-וואט שעה, וזהו הפרויקט הסולארי הרביעי בגודלו בעולם.

מצחצחים את הפאנלים ללא שימוש במים

אקופיה פיתחה משפחה של רובוטים המנקים את הפאנלים הסולאריים באופן אוטומטי באמצעות מיקרופייבר (microfiber) וללא שימוש במים. ניקוי שוטף של הפאנלים חשוב לקבלת תפוקה גבוהה, מכיוון שאבק והצטברות לכלוך עשויים להפחית את תפוקת החשמל שלהם בעשרות אחוזים. הרובוטים של אקופיה פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה כשהם מסירים כ-99% מהאבק שהצטבר עליהם במהלך היום. רובוט אחד מסוגל לנקות כ-1,200 פאנלים בלילה.

עד היום ניקו הרובוטים של אקופיה יותר מ-2 מיליארד פאנלים סולאריים. החברה משתפת פעולה עם חברות מובילות בתחום, בהן Engie Group ו-EDF הצרפתיות, NTPC ו-Adani Power מהודו, Actis Group מאנגליה, unEdisson/TerraForm מארצות הברית ו-Fortum הפינית.

אקופיה הונפקה בחודש נובמבר בבורסה של תל אביב והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 1.1 מיליארד שקל. במצגת למשקיעים, מדווחת אקופיה כי חוותה גידול שנתי ממוצע של 248% בין השנים 2014-2020, וכי הרובוטים שלה מנקים כיום פאנלים בהספק כולל של 5,200 מגה-וואט. להערכת החברה, שוק תחזוקת הפאנלים הסולאריים נאמד בכ-4-5 מיליארד דולר, וצפוי לצמוח בשנים הקרובות ביחד עם הצמיחה של השוק הסולארי כולו.

הכנסות סיוה ב-2020 חצו את רף 100 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (CEVA) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ושנת 2020. הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו ב-28.1 מיליון דולר, ירידה של 1% לעומת הרבעון המקביל. זאת, לעומת תחזית ממוצעת להכנסות של 23.2 מיליון דולר. חברת סיוה מספקת קניין רוחני וכלי פיתוח בטכנולוגיות DSP, בינה מלאכותית, Wi-Fi, עיבוד תמונה, הדור החמישי ו-Bloutooth, היתוך חיישנים, עיבוד קולי ועוד.

בהתייחס ל-2020 כולה, גדלו הכנסות סיוה ב-15% לשיא של 100.3 מיליון דולר. ההכנסות ממכירת רישיונות וכלי פיתוח לתכנון שבבים גדלו ב-10% לשיא של 52.5 מיליון דולר, וההכנסות מתמלוגים גדלו ב-22% לשיא של 47.8 מיליון דולר. השורה התחתונה על בסיס GAAP ב-2020 הסתכמה בהפסד נקי של 2.4 מיליון דולר, לעומת איזון ב-2019. ב-2021 צופה סיוה הכנסות של כ-106 מיליון דולר ב-2021.

21 הסכמים חדשים

במהלך הרבעון הרביעי חתמה סיוה על 21 הסכמים חדשים לרישוי טכנולוגיות לתכנון שבבים. מסיוה נמסר כי מדובר במספר ההסכמים הגבוה ביותר שחתמה החברה ברמה רבעונית. 5 הסכמים היו לאספקת טכנולוגיות בתחום החישה החכמה ו-16 הסכמים לאספקת טכנולוגיות קישוריות. מתוך 21 ההסכמים שנחתמו, 7 היו עם לקוחות חדשים.

ההסכמים נחתמו עם חברות בשווקי הסמארטפונים דור 5, אוזניות סטריאו אלחוטיות, מכשירי IoT הפועלים בתקשורת סלולרית ומגוון רחב של מכשירי IoT אחרים. בפילוח גיאוגרפי, 8 מתוך 21 ההסכמים נחתמו עם לקוחות בסין, 6 הסכמים בארה"ב, 4 באסיה פסיפיק, ו-3 באירופה. ברמה שנתית, השיגה החברה מספר שיא של 55 הסכמי רישוי חדשים.

מנועי צמיחה חדשים

מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, גילה כי בין הסכמי הרישוי החדשים, חתמה סיוה על הסכם אסטרטגי מורחב ומשמעותי עם יצרן סמארטפונים מוביל. "יצרן מוביל זה החליט לפתח מגוון שבבי קישוריות מבוססי סיוה שישולבו בסמארטפונים דור 5, באוזניות סטריאו אלחוטיות ובקווי מוצר אלחוטיים משלימים נוספים."

במהלך שיחת הוועידה שהתקיימה בעקבות פרסום הדוחות הכספיים, אמר ורטהייזר כי מגפת הקורונה האיצה את הביקוש לטכנולוגיות של סיוה בארבעה שווקים עיקריים – תחנות בסיס סלולריות דור 5, קישוריות Wi-Fi, אוזניות סטריאו אלחוטיות, ושוק הרכב. מגמה זו, להערכתו, צפויה להימשך.

ZTE הסינית, אחת מלקוחותיה של סיוה, הגדילה את נתח השוק שלה מ-8% ב-2019 ל-11% ב-2020. סיוה צופה, כי לקוחות נוספים שלה בשוק תחנות הבסיס דור 5 יחלו לספק שבבים במהלך השנה. בשוק ה-Wi-Fi, מספקת סיוה טכנולוגיית קישוריות בתקן המתקדם Wi-Fi 6 ו-Wi-Fi 6E, המאפשרת תעבורת נתונים בקצב גבוה של 9.6Gbit/s לעומת קצב של 1.3Gbit/s בלבד בתקן הקודם. עד היום חתמה סיוה על 10 הסכמים לאספקת טכנולוגיות קישוריות בתקן Wi-Wi 6.

שוק זה, להערכת סיוה, צפוי להתרחב משמעותית למגוון רחב של מוצרי IoT ויישומי בית חכם, טלוויזיות חכמות, דיבוריות חכמות, מכוניות ומכשירים לבישים. עוד מדווחת החברה כי נכון לסוף 2020, טכנולוגיית הבלוטות' של סיוה משולבת ביותר מ-520 מיליון אוזניות סטריאו אלחוטיות, גידול של 44% לעומת 2019. עם לקוחותיה של סיוה בשוק צומח זה נמנים יותר מ-80 יצרנים. להערכת החברה, החלטת כמה יצרני סמארטפונים גדולים שלא לכלול אוזניות באריזות מכשירים חדשים, צפויה להגביר את הביקוש לקו מוצרים זה.

סיוה צפויה להרחיב את נוכחותה בשוק זה באמצעות טכנולוגיות נוספות, מעבר לבלוטות': ביטול רעשים, זיהוי קול, בינה מלאכותית וחיישנים חכמים ליישומי בריאות וספורט. ורטהייזר ציין, כי בשבועות הקרובים צפויה החברה להשיק, לראשונה, מוצר חדש ומקיף המיועד לשוק אוזניות הסטריאו החכמות, ולחתום בקרוב על הסכם רישוי ראשון לאספקת תשתית טכנולוגית מורחבת זו.

בשוק הרכב החשמלי פועלת סיוה באמצעות סדרת מעבדי האותות והבינה המלאכותית SensPro2 המיועדת למגוון חיישנים המשולבים במצלמות, מערכות מכ"ם והנעה, LiDar, וניהול סוללות חשמל במכוניות חשמליות. במהלך 2020 חתמה סיוה על הסכמים עם שני יצרני שבבים גדולים בשוק הרכב החשמלי האוטונומי לשילוב הטכנולוגיות שפיתחה במערכות עזר לנהיגה ברמה 2 ומעלה, מערכות הנעה וניהול סוללות חשמל. סיוה צופה להגדיל את מספר לקוחותיה בשוק זה, המשתלב עם מחויבותה והתמקדותה בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים לשיפור איכות הסביבה.

אבנט ישראל התפצלה לשלוש חטיבות נפרדות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מחסן רכיבים של אבנט העולמית

חברת אבנט ישראל (Avnet) הנמצאת בבעלות אבנט העולמית, פוצלה לשלוש חטיבות משלימות הפועלות כיחידות עסקיות עצמאיות, אולם כולן ממוקמות במבנה של חברת אבנט במושב בני דרור, שאליו היא נכנסה לפני כשנה וחצי. כך נודע ל-Techtime. בכך מתחיל שלב חדש בפעילות מפיצת הרכיבים הגדולה בישראל, והיא מתחילה לפעול במודל עסקי הדומה לזה של אבנט אירופה (Avnet EMEA) שקיבל את הכינוי Speed Boats – אולם בכמה שינויים קלים.

במתכונת החדשה תשמש חטיבת Avnet Abacus כזרוע ההפצה של רכיבים פאסיביים, אלקטרו-מכניקה ומחברים ותנוהל על-ידי יאיר סהר. חטיבת EBV תפיץ חלק מהרכיבים האקטיביים של אבנט ותנוהל על-ידי קארין בן דוד. חטיבת Avnet Silica מקבלת את ההפצה של יצרניות שבבים מתחרות ומשלימות ותנוהל על-ידי רועי צירקלביץ ולצידו מירי ויינר, שתנהל את פעילות השוק הצבאי.

יעל גרינפלד מונתה לתפקיד (Country Account Manager) CAM, שבמסגרתו היא תנהל במרוכז, עבור כל חטיבות אבנט בישראל, את הפעילות מול קבלני המשנה (EMS) שיש להם פעילות עסקית נרחבת מול החטיבות. מודל הפעילות של EBV ושל Silica בישראל הוא שונה ממודל הפעילות האירופי. בארץ הן פועלות כשתי חטיבות משלימות, שלכל אחת יש קו מוצרים נפרד בתחום השבבים. למעשה, הפורטפוליו של אבנט בתחום הרכיבים האקטיביים פוצל בין שתיהן. זאת בעוד שבאירופה הן מפיצות רכיבים דומים ומתחרות אחת בשנייה – למרות ששתיהן נמצאות בבעלות אבנט העולמית.

טל סגמן ינהל את סיליקה מזרח אירופה והמזרח התיכון

במסגרת הארגון מחדש בוצעו שינויים נוספים בחברה. נשיא אבנט ישראל, טל סגמן, קיבל קידום ועבר לחברת סיליקה האירופית בתפקיד Vice President ומונה לתפקיד מנהל הפעילות של סיליקה במזרח אירופה ובמזרח התיכון. גם חברת Avnet ASIC, המנוהלת על-ידי נדב בן-עזר, קיבלה הגדרת תפקיד חדשה. עד לשינוי הארגוני היא שימשה כזרוע פיתוח והביאה לייצור רכיבי ASIC עבור חברות ישראליות. במסגרת השינוי הוכפפה חברת Avnet ASIC לאחריותו של רון קרמר, ה-CFO של חטיבות אבנט בישראל ושולבה בתוך סיליקה אירופה. כעת, לצד התמיכה שהיא מספקת לשוק הישראלי, היא מתרחבת גם לשוק האירופי וגם לשוק האמריקאי, בסיוע הפריסה העולמית של אבנט בשווקים האלה.

חברת אבנט ישראל נחשבת למפיצת הרכיבים האלקטרוניים הגדולה בארץ. כשנכנסה למבנה החדש (2,500 מ"ר) בבני דרור בנובמבר 2018, היא דיווחה שמכירותיה השנתיות מסתכמות בכ-160 מיליון דולר ושהיא מעסיקה כ-130 עובדים. בסוף 2020 שלחה אבנט מכתב ללקוחות בישראל וסיפרה להם על השינוי הצפוי. היא הסבירה שכל ההסכמים הקיימים יכובדו, אולם הזמנות חדשות יש לבצע באמצעות הצוותים הייעודיים של כל חטיבה.

מה יהיה המהלך הבא של אינפיניאון?

בתוך כך, מתפתחים סימני שאלה מעניינים בקשר לנושא אחר: בסוף השבוע הודיעה אבנט העולמית שבעקבות המיזוג בין Infineon לבין Cypress, היא מקבלת לידיה את ההפצה בעולם של כל מוצרי Cypress. ראוי לציין שגם בתחום הזה ישראל יוצאת דופן, מכיוון שהמפיצה הרשמית של אינפיניאון בארץ היא חברת ניסקו, בעוד שהמפיצה שלה בעולם היא אבנט. כלומר בשלב הנוכחי סייפרס מופצת על-ידי אבנט, ואילו אינפיניאון מופצת על-ידי ניסקו. אלא שבחודשים הקרובים אמורה סייפרס להיטמע לגמרי בתוך אינפיניאון. ומה יקרה אז? האם ניסקו תאבד את אינפיניאון או שאבנט תאבד אותה?

דרור בין מונה למנכ"ל רשות החדשנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

נשיא ומנכ"ל חברת רד (Rad) צפוי להחליף את אהרון אהרון בתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות. היום דיווחה שוועדת האיתור בראשות היו"ר ד"ר עמי אפלבום בחרה בדרור בין לתפקיד המנכ"ל הבא של רשות החדשנות. המינוי יאושר סופית לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים לפי שהוגדר בחוק החדשנות. בין מחליף את אהרון אהרון ששימש כמנכ"ל רשות החדשנות בארבע השנים האחרונות (מאז הקמתה). דרור בין מגיע עם נסיון רב בתחום ניהול ההייטק.

משנת 2012 הוא מכהן כנשיא ומנכ"ל חברת רד, המספקת פתרונות גישה לרשתות תקשורת מהירות ופתרונות SDN/NFV ופתרונות xHaul עבור רשתות הדור החמישי. החברה מעסיקה כמה מאות עובדים ופועלת מרמת החייל בתל אביב. היא מחזיקה במפעל ייצור אלקטרוני בהר חוצבים בירושלים, מרכז פיתוח בבאר שבע ובעשרות סניפים של החברה ברחבי העולם. לפני שהצטרף לחברת רד שימש דרור בין כשותף בקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס, ולפני-כן עבד במשך 9 שנים בחברת קומברס בשורה של תפקידים ניהוליים, לרבות נשיא מחלקת מכירות בינלאומיות, נשיא קבוצת המוצרים ועוד.

ההייטק אחראי ל-40% מהייצוא התעשייתי

רשות החדשנות הינה רשות סטטוטורית עצמאית המופקדת על קידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית בישראל. ד"ר עמי אפלבום, ראש רשות החדשנות, עומד בראש מועצת המנהלים של הרשות, המונה שמונה חברים ובהם שלושה נציגים מהתעשייה הפועלים כנציגי ציבור. תקציב הרשות בשנת 2020 עמד על 2.25 מיליארד שקל והיא נתנה מענקים לכ-1600 מיזמים חדשניים בכל תחומי הטכנולוגיה ובכל שלבי פיתוח המוצר. תעשיית החדשנות הישראלית הינה משמעותית ביותר לכלכלה הישראלית בהיותה אחראית לכמעט 15% מהתמ"ג ולכ-40% מהייצוא התעשייתי שלה.

בחודש שעבר השיקה הרשות מסלול חדש לתמיכה בחברות מתחילות בשם מסלול Seed, במטרה לסייע לחברות סטארט-אפ הנמצאות בשלבי ההנבטה, ומפתחות מוצרים חדשניים וברמת סיכון גבוהה. חברות שישתתפו בתוכנית יוכלו לקבל מענק של 40% מסבב ההשקעה ובגובה של עד 3.5 מיליון שקל. במקביל, משקיעי הון הסיכון בסבב ההשקעה יקבלו אופציה למימוש מניות בהיקף המענק לתקופה של עד 3 שנים או עד לגיוס משמעותי. להערכת רשות החדשנות, מאז 2017 ישנה ירידה ממוצעת של כ-25% בשנה במספר חברות ההזנק המוקמות בישראל (מגמה שהתחזקה עקב משבר הקורונה). מטרת המסלול החדש היא לסייע לסטרטאפים בשלבי ההנבטה ולספק מענה לנתונים המציגים קפאון מתמשך בהשקעות Seed בשנים האחרונות בישראל.

איתי משולם מונה ל-CTO גוף התמיכה של Dell באירופה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Dell Technologies מינתה את איתי משולם (32) לתפקיד Field CTO EMEA Services, בנוסף לתפקידו כפריסייל ייעוץ באזור Central & Eastern Europe. תחת אחריותו כל תחומי הטכנולוגיה העיקריים ב- DELL הכוללים Data, 5G, Edge, Cloud, AI/ML ואבטחת מידע. איתי החל את דרכו בחברה בחברת VMware שבה התמחה בתחום האחסון.

משנת 2017 הוא ניהל את תחום הייעוץ ביישום פרוייקטים גדולים של הלקוחות. לדבריו, התפקיד החדש מתבצע במסגרת משרד ה-CTO של החברה העולמית, במהלכו הוא יהיה אחראי על הצגת החזון הטכנולוגי של החברה בפני לקוחותיה באירופה, כדי לסייע להם להתאים את תוכניותיהם אליו, ועל ההכנה הארגונית והטכנולוגית של גוף השירותים של דל באירופה, למימוש מפת הדרכים הטכנולוגית של החברה.

מנכ"ל Dell Technologies בישראל, ליאור פוני, אמר שמדובר במינוי לתפקיד אסטרטגי בכיר, "אשר ישפיע על החדשנות והפיתוחים העתידיים של DELL". חברת דל טכנולוגיות היא קבוצת חברות המספקות את התשתית הדיגיטלית של ארגונים. בישראל, דל טכנולוגיות ישראל פרושה בארבעה אתרים: באר שבע, הרצליה, גליל ים וחיפה, שבהם מתבצעת פעילות פיתוח, מכירות ושירותים.

ביידן מגבש תוכנית התמודדות עם המחסור בשבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הממשל החדש של הנשיא ביידן מגבש תוכנית שתאפשר להתגבר על בעיית המחסור ברכיבים אלקטרוניים, במיוחד מחסור בשבבים (Semiconductors), על-מנת לצמצם את הפגיעה בתעשייה האמריקאית הנגרמת עקב המחסור. בתדריך לעיתונות בסוף השבוע שערכה דוברת הבית הלבן, ג'יין סאקי, היא מסרה שהממשל החל לבחון את סוגיית המחסור בשבבים. "אנחנו נמצאים כיום בתהליך של זיהוי צווארי הבקבוק אשר חוסמים את שרשרת האספקה של תעשיית השבבים, אשר פוגעים בתעשייה שלנו".

לדבריה, הבדיקה מתבצעת בשיתוף פעולה עם שותפות הסחר של ארצות הברית ועם נציגים בכירים מתעשיית השבבים. "המחסור בשבבים הוא אחד מהגורמים המרכזיים שמאחורי הצו הנשיאותי שייחתם בשבועות הקרובים, לביצוע ניתוח מקיף של שרשרת האספקה של מוצרים קריטיים. במהלך הבדיקה נחליט מה הן הפעולות המיידיות שאנחנו יכולים לנקוט בהן, החל משיפור תשתיות הייצור בארצות הברית ועד לשיתוף פעולה עם שותפות הסחר שלנו, כדי לשחרר את צווארי הבקבוק המעיקים על התעשייה".

המחסור הגובר בשבבים משבש את קווי הייצור בתחומים רבים. הבעיה קשה במיוחד בתעשיית הרכב הנמצאת בתהליך מעבר ממערכות מכניות לייצור מכוניות חשמליות ומכוניות חצי אוטונומיות ועתירות בתכולת סיליקון. בינואר 2021 דיווחה סוכנות בלומברג שחברת ג'נרל מוטורוס והאיחוד האירופי פנו אל ממשלת טאיוואן וביקשו סיוע בהבטחת אספקת רכיבים לתעשיית הרכב. להערכת חברת הייעוץ AlixPartners, המחסור בשבבים יקטין את מכירות תעשיית הרכב בשנת 2021 בכ-60 מיליארד דולר לפחות.

ארה"ב עשויה "לשלם מחיר כבד"

על הרקע הזה שלחו בשבוע שעבר 21 מנהלי חברות שבבים אמריקאיות גדולות מכתב בהול אל הנשיא ביידן, ובו הפצירו בו ליזום תוכנית מימון ומחקר רחבת היקף שתאפשר לאושש את תשתיות הייצור בארצות הברית. הם ציינו שמשקלה של ארצות הברית בייצור השבבים בעולם הצטמק מכ-37% בשנת 1990 לכ-12% כיום, בעיקר בגלל סובסידיות שממשלות זרות נתנו לתעשיות השבבים שלהן. על המכתב חתומים מנכ"לי אינטל, אנבידיה, ברודקום, AMD, אנלוג דיווייסז, קואלקום, יבמ, מארוול, זיילינקס, מייקרון ועוד.

"בניגוד לארה"ב, הממשלות הזרות הגדילו בצורה משמעותית את היקף ההשקעות שלהן במחקר ופיתוח. כתוצאה מכך מכך איבדנו את כוח המשיכה שלנו בהבאת השקעות בתחום ייצור השבבים וכיום העליונות הטכנולוגית שלנו נמצאת בסכנה, במיוחד בטכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית, 5G/6G ומחשוב קוואנטי. אנחנו מפצירים בך לכלול בתוכנית עידוד התשתיות גם תמריצים משמעותיים לייצור מקומי של שבבים, במתכונת של מענקים ו\או הנחות במס, ותמריצים משמעותיים לעידוד המחקר הבסיסי והיישומי בתחום השבבים. לנוכח המצב כיום, יש צורך במהלך דחוף ורחב היקף. אם הדבר לא ייעשה – נשלם מחיר גבוה מאוד".