סיפיה נכנסת ל-10 דגמים נוספים של Chery הסינית

סיפיה ויז'ן (Cipia) ויצרנית הרכב הסינית Chery מרחיבות באופן משמעותי את שיתוף הפעולה ביניהן. אתמול (ג') הודיעה סיפיה כי Chery החליטה להטמיע את פתרון ניטור הנהג של סיפיה (DMS) לעשרה דגמים נוספים. זה מצטרף ל-8 דגמים של Chery שכבר אימצו את התוכנה של סיפיה.

מסיפיה נמסר כי הדגמים החדשים צפויים לעלות על הכביש ב-2024 ולהימכר גלובלית. פתרון התוכנה ירוץ על מעבדים של קואלקום. עד כה רשמה סיפיה זכיות תכנון עבור 50 דגמים של 8 יצרניות רכב מאירופה, ארצות הברית ואסיה. שוק המערכות לניטור נהג המבוססות על מצלמות צפוי לצמוח מ-1.8 מיליארד דולר ב-2021 ל-4.6 מיליארד דולר ב-2031.

Chery Automobile, שהוקמה ב-1997, היא יצרנית רכב סינית שנמצאת בבעלות ממשלתית. היא נחשבת ליצרנית הרכב התשיעית בגודלה בסין, עם מכירות של כמיליון כלי-רכב ב-2021. היא מייצרת מכוניות נוסעים, רכבי SUV וטנדרים. היא אף מייצאת חלק מרכביה אל מחוץ לסין ונחשבת ליצואנית הרכב הגדולה ביותר בסין בשני העשורים האחרונים, בעיקר לשווקים מתפתחים.

סיפיה פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת ערנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

פריזמה פוטוניקס גייסה 20 מיליון דולר ותתמקד בשוק החשמל

חברת פריזמה פוטוניקס (Prisma Photonics) השלימה סבב גיוס C של 20 מיליון דולר, בהובלת חברת ההשקעות Insight Partners ובהשתתפות קרן הקליימטק Elements הישראלית, זרועות ההשקעה של שניידר אלקטריק וחברת החשמל האירופית E.ON ועוד. סבב הגיוס הנוכחי מביא את סך הגיוסים של החברה ל-50 מיליון דולר. בין המשקיעים הנוספים בחברה ניתן למנות את חברת החשמל לישראל, נתיבי הגז הטבעי לישראל וקרן i3 Equity Partners.

פריזמה פוטוניקס פיתחה חיישן מבוסס סיב אופטי המאפשר לנטר תשתיות המתפרסות על פני מרחקים גדולים כדוגמת צינורות נפט וגז. ניתוח שינויים זעירים במאפייני האות האופטי בסיב מאפשרים לזהות ארועים דוגמת איתור דליפות או גניבה מצינורות גז ונפט, נזקים וניסיונות חבלה בכבלים תת-ימיים, כלי-רכב ואנשים החוצים מסילות רכבת, ולספק פתרון הגנה היקפית על מתחמים וגבולות.

אחד משווקי המפתח שבהם מתמקדת החברה הוא שוק החמשל, והיא ציינה בהודעתה כי הגיוס יאיץ את חדירתה לשוק זה  ולשוק האנרגיות המתחדשות.

הפתרון הייעודי של פריזמה עבור רשתות חשמל, PrismaPower, מסוגל לזהות אירועים בטיחותיים ותחזוקתיים לאורך קווי החשמל כדוגמת ניסיונות חבלה בציוד, אנשים שמטפסים על עמודי חשמל, שיבושים נקודתיים באספקת החשמל, מעגלים מקצרים ואפילו תנאי מזג אוויר המסכנים את קווי המתח כמו רוח חזקה או פגיעות ברק בקרבת מקום. מאחר שקווי המתח משולבים בסיבים אופטיים, לא נדרש התקנה פיזית כלשהי לצורך יישום הפתרון.

עוד מציינים בחברה, כי ניטור קווי ההולכה בזמן אמת מאפשר למפעילי תשתית להולכת חשמל למקסם את קיבולת הרשת. כך למשל, כאשר ישנו מזג אוויר קר, הקווים מתחממים במידה פחותה וניתן להגדיל את העומס על הרשת, לעיתים בעשרות אחוזים. בפריזמה מציינים כי הדבר יאפשר חיבור של מקורות אנרגיה מתחדשת נוספים.

ד"ר ערן ענבר, מנכ"ל פריזמה פוטוניקס, הסביר כי עומס ברשת החשמל והקושי לשלב מקורות אנרגיה מתחדשת הפכו לאתגרים דחופים עבור חברות החשמל, כמו לקוחותינו בארץ ובחו"ל. הטכנולוגיה שלנו המשלבת בינה מלאכותית (AI) וחישה בסיבים אופטיים תורמת רבות ליציבות רשת החשמל, וגם מאפשר מדידה דינאמית של מגבלות הרשת, ובכך פותחת את הפוטנציאל המלא של התשתית הקיימת לחיבור מקורות אנרגיה חלופיים."

סטרטסיס דחתה את הצעת 3D Systems

[בתמונה: מנכ”ל סטרטסיס יואב זייף, ומדפסת H350 תעשיתית של החברה

חברת 3D Systems הודיעה אתמול (ב') כי חברת סטרטסיס דחתה גם את ההצעה המשופרת האחרונה שהגישה לחברה. לפי ההצעה האחרונה, 3D Systems הציעה לשלם כ-7 דולר במזומן בתמורה לכל מניה של סטרטסיס ועוד 1.6387 מניות של החברה הממוזגת. לדברי 3D Systems, ההצעה משקפת תמורה של 27 דולר למניה, יותר מפי 2 משווי המניה הנוכחי בנסד"ק (13.23 דולר). מימוש הצעה זו היה מעניק בידי בעלי המניות של סטרטסיס נתח של 46% בחברה הממוזגת.

ב-3D Systems מציינים כי ההצעה החדשה היא תולדה של שיחות ישירות בין שתי החברות, שנערכו בסוף חודש אוגוסט, וכי בסטרטסיס הכירו בכך שסינרגיה בין שתי החברות תוביל לחיסכון משמעותי בהוצאות ותיתרגם לערך של מאות מיליוני דולרים עבור בעלי המניות – ואולם החליטו לדחות גם את ההצעה הזו, בתואנה כי מחיר המניה הנוכחי של 3D Systems (כ-5.04 דולר, לאחר ירידה של 32% מתחילת השנה) הופך את שווי ההצעה לבלתי כדאי.

לדברי 3D Systems, הנהלת סטרטסיס הבהירה לחברה כי אינה מעוניינת לקבל התצעות רכש נוספות והחליטה לקדם את מימוש הצעת המיזוג שיזמה מול חברת Desktop Metal.

מנכ"ל 3D Systems עולה למתקפה

נשיא ומנכ"ל החברה ד"ר ג'פרי גרייבס תקף את הסרבנות של הנהלת סטרטסיס. "הקשבנו לפידבק מבעלי המניות ועשינו מאמץ משמעותי כדי להגיע לעסקה ידידותית אך נראה שאין מחיר שיספק את הדירקטוריון של סטרטסיס. בעלי המניות של סטרטסיס עדים כיצד הדירקטוריון שלהם דוחה הצעה אחרי הצעה, וצופים בינתיים בהרס הערך העקבי. נראה כי המטרה היא 'לגמור את הזמן' כביכול בדיונים איתנו, לצד התקדמות עם המיזוג משמיד הערך עם Desktop Metal".

נראה כי 3D Systems טרם אמרה נואש. גרייבס: "אנו נמשיך להעריך את האפשרויות העומדות בפנינו להשלמת העסקה החשובה הזו בכדי לשנות את תעשיית התלת ממד". כזכור, בחודש יולי 2022 אישר דירקטוריון סטרטסיס מנגנון של "גלולת רעל", שנועד לסכל ניסיון של השתלטות עוינת, כאשר באותה עת היתה זו ננו-דיימנשן שניסתה להוביל מהלך כזה. 3D Systems פונה כעת לבעלי המניות של סטרטסיס, בבקשה שיפעילו לחץ על הנהלת החברה לסגת מהמיזוג עם Desktop Metal ולקדם את המיזוג עם 3D Systems.

"אנו בטוחים שבעלי המניות יתמכו במיזוג שלנו וישלחו מסר חד משמעי לדירקטוריון סטרטסיס, שחברי הדירקטוריון לא יכולים עוד להגן על עצמם תוך כדי פגיעה בערך בעלי המניות. הצעה זו מעידה על האמונה המתמשכת והבלתי מעורערת שלנו שחיבור בין 3D Systems וסטרטסיס מביא ערך ייחודי. החיבור ייצור חברה בקנה מידה שאין דומה לו, סינרגיות תפעוליות משמעותיות אשר ישפרו את הביצועים הפיננסיים ויתמכו בהשקעות לצמיחה ארוכת טווח, ופורטפוליו טכנולוגי מקיף לתמיכה בלקוחות כשהם מאמצים יותר ויותר הליכי הדפסה בתלת ממד בסביבות הייצור שלהם. אנו מאמינים כי שילוב שתי החברות שלנו עדיף בבירור על כל שילוב פוטנציאלי אחר בתעשייה שלנו, ושהרוב המכריע של בעלי המניות בשתי החברות שותפים להשקפתנו".

 

בכיר לשעבר ב-UPS מונה ליו"ר REE

חברת REE הודיעה היום (ב') על מינויו של קרלטון רוז לתפקיד יו"ר החברה. רוז, בכיר לשעבר בענקית השילוח UPS, הצטרף לדירקטוריון רי בחודש יולי השנה, ומינויו לתפקיד היו"ר ייכנס לתוקפו באמצע חודש אוקטובר.

רוז עבד ב-UPS במשך 21 שנה, עד לפרישתו בחודש פברואר השנה. לאורך השנים מילא רוז שורה של תפקידי ניהול בכירים ב-UPS, כאשר בתפקידו האחרון, שאותו מילא כ-7 שנים, שימש כנשיא העולמי לניהול, תחזוקה והנדסת צי הרכב העולמי של UPS.

לפי ההערכה, UPS מפעילה צי של כ-100 אלף משאיות תובלה, כאשר תחום משאיות התובלה הוא גם שוק היעד העיקרי שאליו מכוונת REE בשלב זה. קרלטון רוז התייחס לניסיונו בתחום זה ואמר: "הייתי סביב משאיות מסחריות כל חיי, ויש לי הבנה טובה של איזה סוג רכב מסחרי יכול להוביל. הטכנולוגיה של REE משנה את כללי המשחק בתעשייה. ברבעונים הקרובים אנו מצפים לראות אבני דרך משמעותיות עבור החברה. אני עוקב מקרוב אחרי REE במהלך ארבע השנים האחרונות וכפי שתמיד אמרתי, 'הטוב עוד לפנינו' ו -REE תהייה חלק מהותי בדרכנו לשם".

עם פרסום הדו"ח לרבעון השלישי, מסרה REE כי היא צופה שמערך המשאיות שלה, P7, יקבל בקרוב רישוי מלא בארצות הברית ושרכבי הפיילוט הראשונים יימסרו ללקוחות עד סוף שנת 2023. .

פלטפורמת P7 שתוכננה עבור השוק הזה, מגיעה למהירות מירבית של 120 קמ"ש, בעלת טווח מקסימלי של 241 ק"מ, ויכולה לשאת מטען במשקל של עד 2,000 ק"ג. מדובר בפלטפורמה מודולרית שבה יכול הלקוח לשנות את התצורה ולהתאימה לצרכיו, החל מהגודל וכלה בצבעים, לוגו וכדומה. במסגרת זאת דיווחה REE על שיתופי פעולה חדשים עם יצרנים של גופי משאיות בארצות הברית, דוגמת Knapheide ו-Morgan Truck Body.

 

פורסייט רובוטיקס הדגימה ניתוח עיניים רובוטי

חברת פורסייט רובוטיקס (ForSight Robotics) מיוקנעם, הדגימה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ניתוח קטרקט רובוטי הנחשב לראשון מסוגו בעולם, אשר התבצע על-ידי מערכת הניתוח הרובוטית ״אור יום״ (ORYOM) שהחברה מפתחת. המערכת הרובוטית של החברה כוללת טכנולוגיות רובוטיקה ממוזערת, בינה מלאכותית, ראיה ממוחשבת תלת מימדית והדמייה מדוייקת. כיום החברה מעסיקה כ-50 עובדים ומקבלת תמיכה מרשות החדשנות. בחודש יולי 2022 החברה גייסה 55 מיליון דולר בסבב A בהובלת Adani Group ההודית, שנערך שנה לאחר השלמת גיוס סיד בהיקף של כ-10 מיליון דולר. גיוס ההון מיועד להשלים את פיתוח הרובוט ולהיכנס לשלב הניסויים הקליניים.

פורסייט רובוטיקס הוקמה בשנת 2020 על-ידי המנכ"ל דניאל גלוזמן, המדען הראשי פרופ׳ משה שהם, והנשיא והמנהל הרפואי ד״ר יוסי נתן. פרופ' שהם היה ממייסדי חברת מזור רובוטיקס אשר נמכרה למדטרוניק בחודש ספטמבר 2018 תמורת 1.64 מיליארד דולר. ד"ר נתן הגיע מתפקיד מנהל המסחר בטכנולוגיות רפואיות בטכניון. ד"ר גלוזמן מגיע עם נסיון של 20 שנה בפיתוח מכשור רפואי בחברות מדטרוניק, Diagnostic Robotics ו-XACT Robotics. בדירקטוריון החברה חברים גם ד"ר פרד מול ורוני אבוביץ', אשר היו ממייסדי חברת מזור רובוטיקס.

שוק היעד הראשוני של החברה הוא ביצוע ניתוחי קטרקט, אולם המערכת מיועדת לבצע ניתוחי עיניים לטיפול במחלות שונות. להערכת החברה, הרובוט מדוייק יותר לפחות פי 10 בהשוואה למנתח בשר ודם. כיום מתבצעים בעולם כ-28 מיליון ניתוחים בשנה, אולם יש בהם קשיים מרובים בגלל הקושי בהכשרת מנתחים מיומנים ומחסור עולמי גובר במנחים מיומנים. לפני כשלושה שבועות החברה דיווחה על מינויה של שרון לוויטה לתפקיד סמנכ"לית הכספים, החל מה-1 בספטמבר 2023. לוויטה מגיעה מחטיבת עמוד השדרה והגולגולת של מדטרוניק, שם שימשה בתפקיד מנהלת פיתוח עסקים ואסטרטגיה. לוויטה הגיעה למדטרוניק בעקבות רכישת מזור ורובטיקס, שאליה הצטרפה ב-2008 ושימשה בה כסמנכ"לית הכספים.

מדיהטק ו-TSMC פיתחו מעבד יישומים לייצור ב-3 ננומטר

חברת מדיהטק (MediaTek) הטאיוואנית הודיעה שהיא הצליחה לפתח מעבד יישומים עבור אבזרים ניידים וטלפונים אשר ייוצר במתכונת של מערכת על-גבי שבב (SoC)  בטכנולוגיית 3 ננומטר של חברת TSMC הטאיוואנית. המעבד החדש, Dimensity SoC, פותח במשותף על-ידי שתי החברות. להערכת מדיהטק ו-TSMC, הייצור ההמוני צפוי להתחיל בשנת 2024. חברת TSMC מסרה שבהשוואה לתהליך TSMC N5, טכנולוגיית 3 ננומטר מספקת מהירות גבוהה יותר ב-18%, צפיפות גבוהה יותר ב-60% והפחתה של 32% בצריכת ההספק של השבב. חברת מדיהטק הודיעה שהמעבד מיועד לנהל מכשירי סמארטפון, טאבלטים, מכוניות חכמות ומוצרים נוספים.

משפחת מעבדי Dimensity הם מוצר הדגל של החברה, אשר החלה כיצרנית שבבים עבור אבזרים ניידים, וכעת נכנסת לתחום המחשבים החזקים. בחודש מאי 2023 היא הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת אנבידיה, בפיתוח מערך של פתרונות לניהול הרכב החכם במטרה לספק מערך פתרונות משותף המספק מענה מלא לכל צורכי היצרניות. במסגרת שיתוף הפעולה, מדיהטק תפתח רכיבים במתכונת של chiplet הכוללים מעבדים מתוצרתה, רכיבי GPU של אנבידיה וקניין רוחני (IP) של אנבידיה, כשהם מקושרים במארג תקשורת פנימי מהיר. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר שהשילוב בין רכיבי ה-SoC של מדיהטק לבין מעבדי ה-GPU ותוכנות ה-AI של אנבידיה, "יאפשר לספק חוויית משתמש חדשה ברכב, לשפר את הבטיחות ולהעניק את צורכי הקישוריות של כלי-רכב בכל השווקים, ממכוניות עממיות ועד מכוניות יוקרה".

 

 

נקסט ויז'ן קיבלה הזמנות בהיקף של 34 מיליון דולר

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision) מרעננה, המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכטב”מים, ממשיכה לשבור שיאי מכירות בעקבות ההסלמה הגוברת בעולם. מתחילת שנת 2023 דיווחה נקסט ויז'ן על 12 הזמנות מלקוחות בהיקף כולל של כ-34.2 מיליון דולר. לצד עסקאות אלה קיבלה החברה הזמנות שוטפות במהלך השנה מלקוחות קיימים וחדשים בהיקפים גדלים. התוצאה היא שברבעון השני של 2023 היא הציגה צמיחה של 86% במכירות, אשר הסתכמו בכ-12.2 מיליון דולר, ורווח נקי של 6.1 מיליון דולר. החברה פירסמה יעד הכנסות שנתי בהיקף של 44.2 מיליון דולר. בעקבות ההתפתחויות האלה הוכפל שווי החברה בבורסה בתל אביב ביותר מפי שלושה מאז תחילת השנה, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.8 מיליארד שקל.

רמת הדחיפות המאפיינת את השוק הצבאי העולמי באה לידי ביטוי באופי ההזמנות. כך למשל, בסוף השבוע היא דיווחה על הזמנה של מצלמות ומוצרים בהיקף של כמיליון דולר, שבה המזמין כבר שילם מקדמה של 35%, וישלים את שאר התשלומים לפני שיקבל את המוצרים בתוך כשלושה חודשים. זה לא הקצב שאיפיין את השוק הביטחוני בשנים האחרונות. זהו כבר מירוץ חימוש קדחתני. חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל.

החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. המצלמות מורכבות במפעל של החברה, ומיועדות לשימוש בכלי-רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. נקסט ויז'ן פועלת בשוק צומח: להערכת Insight Partners שוק מצלמות הרחפנים העולמי יצמח מהיקף של 5.4 מיליארד דולר ב-2021 להיקף של כ-27.5 מיליארד דולר בשנת 2028. במקביל יש גם צמיחה חזקה בגומחת השוק המרכזית של נקסט ויז'ן: שוק הרחפנים הזעירים. להערכת Precedence Research השוק הזה הסתכם בכ-2.8 מיליארד דולר בשנת 2019, ויצמח להיקף של כ-11.3 מיליארד דולר בשנת 2027.

קבוצת רד-בינת הקימה חברה חדשה בתחום חוות השרתים

קבוצת רד-בינת מקימה בימים אלה חברת-בת חדשה, Bynet Data Centers, שתרכז את פעילותה של הקבוצה בתחום הקמה ותפעול של חוות שרתים. לתפקיד מנכ״ל החברה מונה סא"ל במיל' אלי משהבין השנים 2019 ל-2022 שימש משה כמנכ"ל אזור מזרח תיכון ואירופה של חברת Surgical Theater, שפיתחה פלטפורמת AR/VR לעולם הכירורגיה. לפני-כן עבד כמנכ"ל אזור בחברת Hitachi Vantara. בשנה האחרונה שימש כמנהל לקוחות אסטרטגיים באירופה והמזרח התיכון בחברת אמזון. 

למעשה, פעילות חוות השרתים של הקבוצה החלה לפני כעשור, והתבצעה במסגרת חברת בינת תקשורת מחשבים. במסגרתה הוקמו ארבע חוות שרתים בירושלים, בתל אביב ובלוד. המתקנים מספקים שירות לחברות, ארגונים, רשויות ומשרדי ממשלה. בין אתרי הדטה סנטר של החברה נמנה אתר "ירושלים של זהב" אשר ממוקם בהר חוצבים בעומק של 50 מטר מתחת לאדמה. זהו מתקן השרתים היחיד בישראל שעבר את מבדקי UTI והוסמך על-ידה כספק TIER-3.

הקמת החברה קשורה למהלך שנועד להרחיב את הפעילות בתחום ולהקים מתקנים איחסון וארוח נוספים, דוגמת מרכז הנותנים המוקם בימים אלה בשוהם. לדברי יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד בינת, "פעילות חוות השרתים הינה אסטרטגית עבור קבוצת בינת, ובהתאם בחרנו להקים חברה חדשה שתתמקד ותוביל פעילות זו".

Mouser החלה להפיץ מודולי Wi-Fi 7 של Qorvo

חברת ההפצה מאוזר (Mouser Electronics) הכריזה על תחילת ההפצה של מודולי Wi-Fi 7 של חברת Qorvo מדגם QM45639, הפועלים בטווח התדרים 5GHz-7GHz. פרוטוקול Wi-Fi 7 מגיע עד למהירות שיא של קצת יותר מ-40Gbps שזה גידול של פי ארבעה בהשוואה לתקשורת Wi-Fi 6E. הרכיב מיועד ליישם תקשורת אלחוטית מהירה במוצרים דוגמת מחשבים אישיים, מוצרי הבית החכם ואבזרים ניידים ולבישים. בנוסף, הוא תוכנן לעמוד בדרישות תקן 802.11be, ולכן מיועד להשתלב בשוק פתרונות ה-IoT מוכווני נתונים. במסגרת זאת המודול תואם לעבודה מול Matter, שהיא שכבת תוכנה אוניברסלית המאפשר להשתמש במודול בתור פתרון IoT אוניברסלי. ביחד עם מודול התקשורת האלחוטית, החברה מספקת גם את ערכת הפיתוח QM45639EVB, אשר זמינה גם היא במאוזר.

מאוזר דיווחה על הפצת ערכת הפיתוח של NXP לפיתוח ממשקי אדם מכונה (Human Machine Interface) מסדרה  SLN-TLHMI-IOT. הערכה מבוססת על מעבדי  i.MX RT117H המאפשרת לבנות ממשקים מבוססי שליטה קולית, זיהוי מחוות וזיהוי העוויות פנים. היא מגיעה עם כל ספריות התוכנה הדרושות לבניית הממשקים. היא כוללת ליבת Arm Cortex-M7 הפועלת במהירות שעון של 1GHz וליבת Cortex-M4 העובדת במהירות שעון של עד 400MHz. הממשק כולל יכול לימוד מכונה וביצוע ריבוי משימות (HMI multitasking). כרטיס הפיתוח כולל חיישן IR, תצוגת MIPI LCD ויכולת לבצע הקלטות קוליות.

למידע נוסף: Mouser Electronics

שוק השבבים מתחיל להתאושש, אולם עדיין רחוק מהשיא של 2021

בתמונה למעלה: מכירות שוק השבבים העולמי לפי רבעונים. מקור: Omdia

שוק הסמיקונדקטורס העולמי מתחיל להתאושש לאחר חמישה רבעונים רצופים של ירידות. סקר שוק חדש של חברת המחקר Omdia מגלה שברבעון השני 2023 צמחו המכירות בכ-3.8% והסתכמו בכ-124.3 מיליארד דולר. אומנם הנתונים ההיסטוריים מראים שבאופן מסורתי המכירות ברבעון השני גבוהות בכ-3.4% בהשוואה לרבעון הראשון, אולם המגמות במגזרי משנה בתוך השוק, חורגים מהתבנית ההיסטורית. לכן החברה מעריכה שהנתונים מרמזים על תחילתה של תפנית.

כך למשל, שוק ה-DRAM זינק בכ-15% ברבעון השני, בשעה שהצמיחה המסורתית שלו ברבעון השנהי היא של כ-7.5%. יחד עם זאת, צריך לזכור שהרבעונים האחרונים כיווצו את השוק בהיקף ניכר: היקפו ברבעון השני 2023 היה רק 79% מהיקפו ברבעון המקביל 2022. "יעבור זמן עד שהשוק יגיע לרמת המכירות של סוף 2021". חברת אנבידיה הובילה את התפנית של הרבעון השני, בזכות מעמדה המוביל בתחום הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI): מתוך צמיחה גלובלית של 4.6 מיליארד דולר במכירות – 2.5 מיליארד דולר היו צמיחה במכירות של אנבידיה.

מגזר המעבדים, הכולל את כל המגוון שבין מעבדי AI למעבדי שרתים, צמח בכ-15% והגיע ושיעור של כמעט שליש מכל מכירות השבבים בעולם (31% ברבעון השני). מכירות השבבים לשוק הסמארטפונים, שהוא המגזר השני בגדלו, ירדו בכ-3% עקב הירידה המתמשכת בשוק מכשירי הסמארטפון. המכירות לשוק הרכב צמחו ברבעון השני בכ-3.2%.

מכירות 10 החברות המובילות את השוק (באלפי דולרים):

 

מצלמות מבוססות מעבדי היילו נפרסו בסופרמרקטים ביפן

שיתוף פעולה ישראלי יפני: יצרנית המצלמות היפנית Aisin השייכת לקבוצת טויוטה, אחת מ-500 החברות הגדולות בעולם ברשימת פורצ'ן, משווקת מצלמות עם מעבדי ה-AI של חברת Hailo הישראלית, בעקבות שיתוף פעולה עם Idein Inc. היפנית, המפתחת מצלמות חכמות לשוק הריטייל היפני והגלובאלי.

מעבדי ה-AI של היילו הוטמעו במאות מצלמות המותקנות במספר רשתות סופרמרקטים מהגדולות ביפן, ביניהן רשת Sogo & Seibo Co.. כל מצלמה מסוג זה תומכת במספר רב של משימות AI וביניהן: ספירה של מספר המבקרים, ניטור המסלול שלהם, משך הזמן שבו בילו בנקודות שונות, זיהוי גניבות ועוד. הנתונים מנותחים בזמן אמת ומספקים למנהלי הרשת, למנהלי סניפים, למנהלי מותגים ומנהלים נוספים שלל תובנות על נקודות עוצמה וחולשה במסע הלקוח, במרחב הסופרמרקט, טעמי הצרכנים, אזורי כדאיות וחוסר כדאיות ועוד. אלה משמשים להסרת חסמים במסע הלקוח ולשיפור הפוטנציאל של מותגים, קבוצות מוצרים ועוד. Aisin מנהלת מגעים עם מספר רשתות קמעונאות יפניות ובינלאומיות להטמעת המצלמות החכמות שלה בחנויות ברחבי העולם.

מהיילו נמסר כי היקפי העיבוד הגדולים של מעבד היילו המותקן במצלמות מאפשרים לבצע קפיצת מדרגה במורכבות המודלים והמידע שניתן להסיק מהם, ומניבים דיוק גבוה תוך צמצום מספר ההתראות השגויות של המצלמות. בנוסף לכך, צריכת ההספק הנמוכה של Hailo-8 מאפשרת לשמר טמפרטורה נוחה בסביבה הצרכנית של הסופרמרקט.

Hailo הוקמה בפברואר 2017 על ידי בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה הפכה ב-2022 ליוניקורן לאחר השלמת סבב גיוס C בהיקף 136 מיליון דולר. היילו מעסיקה כיום מעל 200 עובדים בתל-אביב ובחו"ל, ומגייסת עובדים נוספים כדי לתמוך בצמיחה המואצת. היילו פועלת ביפן דרך חבת הבת Hailo Japan G.K.

 

פרויקט ראשון לאלקטריאון בסין

חברת אלקטריאון (Electreon) דיווחה הבוקר (א') על שיתוף פעולה אסטרטגי ראשון בסין, מהמדינות המפותחות בעולם בתחום הרכב החשמלי. אלקטריאון התקשרה בהסכם עם זרוע החדשנות SITEC של חברת התשתיות Shandong Hi-Speed Group, תאגיד ממשלתי שנמצא בבעלות מחוז שאנדונג, המחוז השני בגודלו בסין מבחינת היקף האוכלוסייה ומרכז ייצור משמעותי של רכבים חשמליים.

החברה, הנכללת ברשימת פורצ'ן 500 העולמית, מנהלת כבישים מהירים באורך כולל של כ-13,000 קילומטר. החברה מעורבת במיזמי תשתית רחבי היקף במחוזות שונים בסין ומחוצה לה. ההסכם יתמקד בהטמעת הטכנולוגיה של אלקטריאון במחוז שאנדונג, כאשר יריית הפתיחה לשיתוף הפעולה תהיה הקמתו של "כביש חשמלי" בפארק התעשייה של SITEC בעיר ג'ינאן במחוז שאנדונג, אשר ישמש כמסלול הנסיעה של שאטל להסעת עובדים. אלקטריאון תקבל בעבור הפרויקט הראשוני כ-2.15 מיליון שקל. הפרויקט גם ישמש כ"אתר הדגמה" עבור לקוחות מפתח פוטנציאלים, שותפים מהסקטור הפרטי והציבורי ובעלי עניין אחרים.

טקס חתימת ההסכם עם SITEC
טקס חתימת ההסכם עם SITEC

בשבוע שעבר צנחה מנייתה של אלקטריאון ביותר מ-40%, לאחר שרשות התחבורה בשבדיה (TRV) הודיעה על ביטול מכרז רחב-היקף לסלילת כביש חשמלי ראשון בשבדיה, מכרז שבו השתתפה גם אלקטריאון. ברשות התחבורה הסבירו כי העלויות שעלו מההצעות שהוגשו למכרז היו גבוהות מהמצופה, וכי תבוצע כעת בחינה מחודשת לפני גיבוש מתווה חדש למכרז.

שגרירויות ישראל מפיצות מגזין רבעוני לטכנולוגיות ישראליות

המשבר בענף ההייטק העולמי והצורך באיתור שווקים ומשקיעים חדשים בעולם, הוביל להפקת מגזין דיגיטלי רבעוני חדש, Isra-Tech, אשר מופץ על ידי השגרירויות הישראליות והנספחים המסחריים לכל נמעניהם בעולם. עד כה יצאו שני גיליונות למגזין. האחד עסק בטכנולוגיות אקלים (Climate Tech) והדהד את התכנים שעלו בוועידת האקלים שנערכה במרץ השנה לקידום היכולות הישראליות בתחום הזה בעולם. הוא נתן במה לחברות ישראליות רבות, לחשוף לעולם את הטכנולוגיות שהן מפתחות.

הגיליון השני של Isra-Tech יצא לאור בחודש אוגוסט 2023. הוא הוקדש לתחומי ה-WaterTech, AgroTech, ו-FoodTech. בין השאר הוא סקר את כנס Water Resilience & Emergency Preparedness שנערך על-ידי מכון היצוא, נסקרה פעילות סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל (מש"ב) בתחומי החקלאות והמים בעולם, והתפרסמו כתבות מטעם חברות טכנולוגיה ישראליות, קרנות הון סיכון המחפשות משקיעים ועוד. הגיליון הבא של Isra-Tech יתמקד בתחום הבינה המלאכותית, כולל רשתות עומק נוירוניות (Deep Learning) וטכנולוגיות לימוד מכונה (Machine learning).

מגזין Isra-Tech מופק על-ידי חברת פפריקה הפקות (Paprika) בסיוע מכון היצוא, משרד החוץ, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה וארגון לשכות המסחר הדולאומיות. חברת IVC online מספקת את הנתונים המספרייםהמגזין מופץ לעולם באמצעות 108 השגרירויות של ישראל, 55 הנספחים המסחריים, 48 לשכות המסחר הדו-לאומיות, מכון היצוא וארגונים נוספים. קהל היעד כולל אנשי עסקים, מנכ"לים, יו"רים, נשיאים ובעלי חברות, בכירים ומנהלי פיתוח בתאגידים וחברות עסקיות בשוקי היעד, וגורמי הממשל הרלוונטייםלמגזין מוקם בימים אלה אתר www.isra-Tech.net שבו יופיעו כל תכני המגזין, מסווגים לפי טכנולוגיה ומדינות יעד.

למידע נוסף:

מגזין טכנולוגיות אקלים: www.isra-tech.net/issue-april-2023
מגזין חקלאות, פודטק ומים: www.isra-tech.net/issue-august-2023
אתר פפריקה: www.paprikap.com

וובינר סינופסיס לאימות RISC-V יתקיים ב-21 בספטמבר

ביום ה’, ה-21 בספטמבר 2023 בשעה 20:00 לפי שעון ישראל, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום האימות של תכנוני RISC-V ובמיוחד של תכנונים הכוללים הרכבות של הארכיטקטורה (RISC-V ISA extensions). היכולת להוסיף ולהתאים פקודות ואלמנטים נוספים לארכיטקטורת של RISC-V מייצר אתגרים מורכבים בתחום האימות והבדיקה של שבבים המבוססים עליה. במסגרת ההדרכה יוצג פתרון מבוסס RISCV-DV ויוסבר כיצד לייצר סדרת פקודות בדיקה לביצוע האימות. הן יודגמו באמצעות הרצתן על-גבי מעבד Bluespec באמצעות הסימולטור Synopsys VCS, והשוואתן לתוצאות Spike ISS.

למידע נוסף ורישום: Bluespec RISC-V Processor Verification

This presentation will showcase:

  • A reference methodology for verifying a Bluespec RV32IMC MCU-X processor core based on RISCV-DV.
  • How designers can leverage Synopsys VCS simulation and Synopsys Verdi® for debug and relevant advanced coverage methodology, to help speed verification signoff.
  • The combination of RISCV-DV and Synopsys tools provides a powerful and flexible solution for RISC-V verification and highest coverage.
  • Demo on the RISC-V verification solution on the Synopsys Cloud platform.

הדוברים בוובינר:

מימין לשמאל: בראבה קרישנהסוואמי וביפול טלוקדאר
מימין לשמאל: בראבה קרישנהסוואמי וביפול טלוקדאר

Bipul Talukdar is Senior Director of Applications Engineering for Bluespec Inc. He is an expert in hardware functional verification with a specialty in verification IP (VIP) development, formal property verification, and hardware emulation. He leads Application Engineering and Support for Bluespec.

Prabha Krishnaswami is an Application Engineer at Synopsys, focusing on VCS and Verdi products. She also collaborates with the global RISC-V customers to showcase the Synopsys RISC-V solution.

למידע נוסף ורישום: Bluespec RISC-V Processor Verification

 

קורס Full Stack במכללת RTD יתחיל ב-1 באוקטובר 2023

חברת Real Time Group מתל אביב, הפועלת גם כבית תוכנה וגם כמרכז הכשרה מקצועית במסגרת מכללת Real Time College שהיא מפעילה, הודיעה על פתיחת קורס למפתחי אתרים ברמת Full Stack בהיקף של 560 שעות לימוד אקדמיות. הקורס מתקיים במתכונת היברידית באמצעות מפגשים ישירים והרצאות מקוונות. הסטודנטים יכולים לבחור באופן הלימוד הנוח ביותר עבורם: להגיע למכללה ברחוב נחלת יצחק 32 בתל אביב, להשתתף בשיעורים באמצעות זום, או לשלב בין שתי האפשרויות.

בהקמת אתר אינטרנט קיימים שני מרכיבים מרכזיים: ממשק המשתמש שבו ניתן לקבל מידע ולבצע פעולות, והשרת במחשב המארח אשר מנהל את האתר, מאבטח אותו ומוודא שכל המשתמשים מקבלים את השירות הנחוץ להם. קורס Full Stack מכשיר מתכנתים לשלוט בשני צידי המטבע הזה, ועל-ידי כך לפתח ולנהל את כל מרכיבי האתר. הקורס מיועד להכשיר עובדים להשתלבות בעבודה בתעשייה.

תוכנית הלימודים כוללת הרצאות, תרגילי כיתה ושיעורי בית. הנושאים המרכזיים בקורס: היכרות עם ה-Web – שליטה ב- HTML5, CSS, ו- JavaScript לצורך בניית שלד האתר; פיתוח יישומי Web באמצעות ה-frameworks הנפוצים React ו-Angular; פיתוח צד שרת באמצעות Node.js, Express, וספריות שימושיות; היכרות עם בסיסי נתונים מסוגים שונים דוגמת MySQL ו-MongoDB; תכנות מונחה עצמים ב-Python וב-Java; ניהול שרתי לינוקס, ושימוש בכלי בינה מלאכותית דוגמת GitHub Copilot, Bard ו-ChatGPT לייעול הפיתוח.

למידע נוסף והרשמה: קורס Full Stack

מובילאיי מאבדת את ב.מ.וו

בתמונה למעלה: חשיפת מכונית קונספט חשמלית מסדרה Neue Klasse של ב.מ.וו

הסכם הפיתוח האסטרטגי המשולש שבין AWS, קואלקום (Qualcomm Technologies) וקבוצת ב.מ.וו (BMW Group) בתחום מערכות העזר לנהג (ADAS) והנהיגה האוטונומית (AV), מחליש את מעמדה של מובילאיי (Mobileye) אצל יצרנית הרכב, ורומז ככל הנראה ששיתוף הפעולה ההדוק שהיה לה עם קבוצת ב.מ.וו עומד לקראת סיום. חברת ב.מ.וו היתה אחת מהלקוחות הראשונות של מערכות ה-ADAS של מובילאיי והייתה שותפה במאמצים לפתח טכנולוגיית נהיגה אוטונומית. בשנת 2016 הכריזו אינטל, ב.מ.וו ומובילאיי על פיתוח פלטפורמת נהיגה אוטונומית אשר תותקן בעתיד בכל כלי הרכב של הקבוצה, ובשנת 2017 היא הצטרפה לפרוייקט REM של מובילאיי, ליצירת מפה על-בסיס מידע שנאסף מכלי-רכב.

ככל הידוע, ההזמנות של ב.מ.וו ממובילאיי מובטחות עד לסוף העשור הנוכחי, אלא שפרטי האסטרטגיה החדשה של ב.מ.וו מרמזים שהיא בונה לעצמה מסלול התפתחות חדש ללא מובילאיי. השבוע היא דיווחה על הסכם אסטרטגי עם AWS וקואלקום בפיתוח פתרונות הנהיגה עבור סדרת רכב חשמלי חדשה, Neue Klasse, אשר צפויה להתחיל להגיע לשוק ב-2025. מדובר במכוניות הנמצאות עדיין בשלב קונספט ומיועדות לספק חווויית משתמש דיגיטלית הכוללת תצוגות היקפיות וקישוריות הדוקה בין העולם הממשי והעולם הווירטואלי סינתטי. ב.מ.וו הדגישה שהכיוון החדש הוא מהלך אסטרטגי מרכזי. הצגת הקונספט בתערוכת רכב מוקדם יותר החודש, נערכה תחת הססמא: "ב.מ.וו ממציאה את עצמה מחדש".

ב.מ.וו מסרה שהיא תפתח ביחד עם קואלקום את מערכת ה-ADAS של הדור הבא, אשר תקבל תמיכה  משירותי הענן של AWS, כולל איסוף מידע מהדרך ומיפוי באמצעות תיעוד מסלולי הנסיעה של המכוניות. במקביל, שלוש השותפות יפתחו מערכת נהיגה אוטונומית המבוססת על חבילת Snapdragon Ride Platform של קואלקום. חברת קואלקום פירסמה הודעה מקבילה, שבה נמסרו יותר פרטים על שיתוף הפעולה האסטרטגי: "קואלקום תהיה ספקית פתרונות המערכת של ב.מ.וו", היא מסרה.

שיתוף הפעולה יורגש בשוק החל מ-2025

כלי-הרכב החדשים של ב.מ.וו, כולל המכוניות החדשות ממשפחת MINI, יצויידו בפלטפורמת Snapdragon Cockpit המנהלת את חלל פנים הרכב. אלא שהמידע החשוב נעוץ בעידכון של של קואלקום, שלפיו ב.מ.וו וקואלקום כבר נמצאות בתהליך פיתוח משותף של מערכת ADAS פתוחה מבוססת Snapdragon Ride, אשר תאפשר נהיגה בכל רמות האוטונומיות עד לרמת Level 3 High Automated Driving. קואלקום העריכה שמערכת ה-ADAS החדשה תהיה זמינה בשוק החל מתחילת 2025.

חברת מובילאיי פועלת בשוק סופר-תחרותי: היא מספקת מערכות עזר לנהג ומערכות נהיגה אוטונומית ברמת שונות של עצמאות, על בסיס שבבים, חומרה ותוכנה שהיא מפתחת. לכן המתחרות שלה כוללות יצרניות רכב (OEM) המפתחות פתרונות עצמאיים, ספקיות ראשיות (Tier-1), יצרניות שבבים כמו קואלקום, NXP, TI, AMD או אנבידיה, ואפילו ספקיות שירותי ענן אשר מחפשות דרכים להיכנס לשוק הזה באמצעות שיתופי פעולה עם יצרני פתרונות. למרות זאת, עסקיה משגשגים: בשנת 2022 היא סיפקה פתרונות ל-50 יצרניות רכב בעולם, ומכירותיה צמחו בכ-35% להיקף של כ-1.9 מיליארד דולר.

מובילאיי בונה אלטרנטיבה בקבוצת פולקסווגן

מובילאיי לא מספקת מידע על לקוחות ספציפיים, אולם בשנת 2022 היה השוק הגרמני השלישי בחשיבותו עבורה, שבו הסתכמו מכירותיה בכ-268 מיליון דולר. המעבר של ב.מ.וו לפתרונות קואלקום אינו מלמד בהכרח שמכירותיה בגרמניה צפויות להיפגע, מכיוון שהיא מהדקת את הקשרים עם קבוצת פולקסווגן, שהיא גדולה יותר מקבוצת ב.מ.וו. לאחרונה הכריזה פולקסווגן על פיילוט באוסטין, טקסס, שבו ייבחן האוטובוס החשמלי הזעיר ID Buzz, כשהוא מצוייד במערכת נהיגה אוטונומית של מובילאיי.

בחודש מאי 2023 דיווחה מובילאיי שפורשה (המשתייכת לקבוצת פולקסווגן), בחרה במערכת הנהיגה SuperVision של מובילאיי, הכוללת מערך מצלמות היקפי ומאפשרת נהיגה אוטונומית ללא ידיים על ההגה (Hand Free) בכבישים בין עירוניים. ולבסוף, בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח הרבעוני האחרון, רמז מנכ"ל החברה, אמנון שעשוע, שגם אאודי ובנטלי (מקבוצת פולקסווגן) צפויות לאמץ את מערכות הנהיגה של מובילאיי.

 

IBEX גייסה 55 מיליון דולר

[בתמונה: מייסדי החברה, הטכנולוג הראשי חיים לינהארט (מימין) והמנכ"ל ג'וזף מוסל]

חברת IBEX השלימה גיוס הון בסבב C של 55 מיליון דולר בהובלת קרן ההון-סיכון 83North, ובהשתתפות עוד מספר קרנות, לקרבות זרוע ההשקעות של חברת Dell. הגיוס הנוכחי מעלה את סך גיוסיה של IBEX ל-100 מיליון דולר מאז היווסדה ב-2016. הכסף ישמש את החברה כדי להרחיב את פעילותה בארצות הברית.

אייבקס פועלת בתחום המתפתח של שימוש בבינה מלאכותית ככלי מסייע בתהליכי אבחון רפואיים. החברה פיתחה פלטפורמה, בשם Galen, המסייעת לרופאים ולשרותי בריאות לשפר את רמת הדיוק והיעילות האבחנתית, ומאפשרת לפתח כלי בינה מלאכותית חדשים לתחום האונקולוגיה. הפלטפורמה של החברה מתבססת על שלושה נדבכים טכנולוגיים: ראיית-מכונה, ביג דאטה ואלגוריתמיקה של בינה מלאכותית. באמצעות ראיית מכונה, הפלטפורמה של החברה בונה מאגר ביג-דאטה של מידע רפואי, המתבסס על סריקה של מסמכים רפואיים מסוגים שונים כדוגמת צילומי דימות, סיכומי רופא, חוות דעת, מרשמים, היסטוריה רפואית ועוד. אלגוריתמים של בינה מלאכותית מנתחים את המידע ומזהים דפוסים ותבניות שעשויים לשלול או לאשש ממצאים פתולוגיים.

על בסיס הטכנולוגיה הזו פיתחה החברה שורה של כלים אבחוניים שמסייעים לרופא המאבחן בתהליך, כדוגמת אלגוריתם בשם First Read שמבצע עיבוד ראשוני של המידע הרפואי של המטופל ומצביע על ממצאים חשובים, או אלגוריתם בשם Second Read, שרץ במקביל לתהליך האבחון של הרופא ומתריע בפני הרופא במידה ואבחנתו אינה תואמת את האנליזה הממוחשבת, מה שעשוי לחייב בחינה נוספת.

החברה התאימה את הטכנולוגיה שלה לאבחון שני סוגים של סרטן: שד וערמונית. במחקר קליני שנערך ב-2018 באוניברסיטת פיטסבורג ופורסם במגזין Lancet, נבחנה יכולת האבחון של האלגוריתמים של IBEX עבור סרטן הערמונית. המחקר הזין את המערכת בממצאי ביופסיה של מטופלים והשווה בין האבחנות של האלגוריתמים לבין האבחנות של הרופאים. במחקר, הציגו האלגוריתמים של IBEX רמת רגישות של 98.4% ורמת סגוליות של 97.3%. בחברה טוענים כי אלו הם הנתונים הגבוהים ביותר שנצפו במבדקים קליניים עבור אלגוריתמים לאבחון סרטן. האלגוריתמים גם ידעו לאפיין פרמטרים נוספים בסוג הסרטן ומידת חומרתו, מה שמסייע בקביעת אופן הטיפול.

קוונטום מאשינס חשפה מערכת בקרה לאלף קיוביטים ויותר

בתמונה למעלה: מערכת OPX1000, עם 64 ערוצי פלט ו-16 ערוצי קלט

חברת קוונטום מאשינס (Quantum Machines) התל-אביבית חשפה את הדור השלישי של פלטפורמת הבקרה שלה, OPX1000, המסוגלת לתמוך במעבדים קוונטיים עם אלף קיוביטים ויותר. לדברי החברה, המערכת החדשה מיועדת למחשבים הקוונטיים הגדולים ביותר הנבנים כיום בעולם, והיא תוכל לתמוך במפות הדרכים השאפתניות של ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרסופט ו-IBM, שהכריזו על כוונתן לבנות בעשור הקרוב מחשבים קוונטיים עם מאות אלפי קיוביטים.

מהחברה נמסר כי הפתרון החדש מוטמע בימים אלה במספר מעבדות מחקר מובילות בתחום המחשוב הקוונטי, והוא יושק באופן מסחרי מלא עוד השנה. בתחילת השנה חשפה קוונטום מאשינס כי הטכנולוגיה שלה מצויה כיום בכ-280 מתקני מיחשוב קוונטי ברחבי העולם, כאשר בין לקוחותיה, המתפרסים על פני כ-23 מדינות, נמנים ספקיות ענן, מעבדות אקדמיות, מרכזים לאומיים ומחשבי-על.

לדברי קוונטום מאשינס, OPX1000 מציג את הביצועים הגבוהים ביותר בתעשייה במדדים קריטיים כמו יכולות משוב, זמן ריצה (runtime), ביצועים אנלוגיים ודחיסות ערוצים. המערכת החדשה כוללת 64 ערוצי פלט ו-16 ערוצי קלט, המקובצים בשלוש יחידות מדף בלבד. ניתן לחבר מספר יחידות OPX1000 ובכך לתמוך בסקאלביליות של מחשבים קוונטיים.

איתמר סיוון, מייסד-שותף ומנכ"ל החברה, הסביר כי "OPX1000 מהווה קפיצת מדרגה עבור מחשבים קוונטיים בקנה מידה גדול. "המערכת תאפשר ללקוחות שלנו להתגבר על צווארי הבקבוק המקשים על בניית מחשבים קוונטיים יעילים. היא מספקת את היכולות הנדרשות עבור המעבדים הקוונטיים הגדולים ביותר שמתוכננים להיבנות בשנים הקרובות – ובכך תסייע לדחוף קדימה את כל התחום ולהאיץ את מימוש החזון של מחשבים קוונטיים שימושיים."

חשב קוונטי נתמך כיום על-ידי שרתים, מערכות קירור, סינון רעשי רקע, תוכנות התומכות במידע המגיע מיחידות הליבה (קיוביט) וכדומה. קוונטום מאשינס מספקת למחשב המשותף את מערכות העזר התומכות במחשוב הקוונטי. החברה פיתחה את מערכת החומרה והתוכנה Quantum Orchestration Platform, אשר אחראית לקבל אלגוריתם קוונטי בשפת התכנות QUA שהחברה פיתחה, ולתרגם אותו לאותות הנשלחים למעבד הקוונטי. למעשה, מדובר בשכבת התיווך שבין המעבד הקוונטי לבין המחשב הקלאסי.

טאואר תשקיע במפעל ייצור של אינטל

בתמונה למעלה: פאב 11 של אינטל שבו ייוצרו השבבים של טאואר. צילום: אינטל

שלושה שבועות לאחר ביטול הסכם המיזוג בין חברת אינטל ובין חברת טאואר (Tower Semiconductor) ממגדל העמק, הודיע שתי החברות על הסכם ייצור רחב-היקף: חטיבת שירותי הייצור של אינטל (Intel Foundry Services  -IFS) תעניק לטאואר שירותי ייצור שבבים בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ באמצעות מפעל הייצור Fab 11X של אינטל בריו רנצ'ו, ניו מקסיקו, ארה"ב. במסגרת ההסכם טאואר תשקיע סכום של 300 מיליון דולר בהתקנת ציוד במפעל, שיהיה בבעלותה.

ההסכם מעניק לטאואר מסלול התרחבות של יותר מ-60,000 מסיכות בחודש. בין השאר, במפעל הזה ייוצרו רכיבי ההספק של טאואר בטכנולוגיית Bipolar-CMOS-DMOS – BCD וברוחב צומת של 65 ננומטר. מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר שהשותפות עם אינטל מאפשרת לטאואר להיענות לדרישת הלקוחות להגדלת היקפי הייצור של רכיבי הספק ופתרונות אלחוטיים (RF SOI). "המטרה היא להסמיך את קו הייצור כבר בשנת 2024 ולהתחיל בייצור בשנת 2025. אנחנו רואים בהסכם הזה צעד ראשון לקראת בניית מספר רב של שיתופי פעולה עם אינטל בתחומים שבהן החברות משלימות אחת את השנייה".

השמשת מפעל ישן ומעבר לייצור ב-300 מ"מ

מנהל חטיבת IFS, סטיוארט פן, אמר שההסכם ממחיש את הרעיון של אינטל בבניית תשתית ייצור פתוחה ביחד עם השותפים העסקיים שלה. בכנס גולדמן זקס שהתקיים ביום ההכרזה, הוא נתן הסבר נוסף: "היה לנו כושר ייצור לא מנוצל מכיוון שהציוד במפעל התאים לטכנולוגיות ישנות. ההשקעה של טאואר מאפשרת להשמיש את הציוד ולספק לה שירותי ייצור מהמתקן הזה". לאחרונה הודיעה אינטל שהיא מתכננת להשקיע 3.5 מיליארד דולר בהרחבת קבולת הייצור של המפעל בריו רנצ'ו, ולהתאים אותו גם לייצור של מארזי שבבים מתקדמים. חברת טאואר הודיעה שההסכם מהווה שלב נוסף באסטרטגיה הממוקדת בהגדלת קיבולת הייצור בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ (12 אינץ’).

טאואר מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות ייחודיות, כמו חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), מעגלי אותות מעורבים, MEMS, רכיבי RF, רכיבי הספק, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומפעילה שני מתקני ייצור בישראל (150 מ”מ ו-200 מ”מ) ושני מתקני ייצור בארה”ב (200 מ”מ). בנוסף היא מנהלת שני מתקני ייצור ביפן במסגרת חברת TPSCo, ומקימה תשתית ייצור במפעל משותף עם יצרנית השבבים הצרפתית-איטלקית ST בעיירה אגראטה שבצפון איטליה (למרגלות האלפים).

למעשה, ההסכם החדש עם אינטל דומה באופיו להסכם השותפות במפעל R3, שגם הוא ייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ”מ. עד סוף השנה הוא יתחיל בייצור, ואז טאואר תוכל להחליט אם תבצע בו השקעה נוספת. יכול להיות שההסכם עם אינטל יקטין את הרצון של טאואר לבצע השקעה נוספת ב-R3. בשיחה אם אנליסטים היום (ג') אמר אלוונגר שלדעתו תקופת ההמתנה למיזוג עם אינטל לא פגעה בחברה. "ההכרזה והערכת השווי שאינטל נתנה לנו, העניקו לנו הזדמנויות עסקיות חדשות. ההסכמים החדשים נחתמו עם טאואר, לא עם אינטל. אני לא חושב שביטול המיזוג יפגע במימוש ההזדמנויות האלה".

ה-FAA בוחן שתי טכנולוגיות ישראליות להגנה על שדות תעופה מפני רחפנים

רשות התעופה הפדראלית (FAA) מבצעת בימים אלה מבדקים, בשדות תעופה בארצות הברית, של שתי מערכות הגנה מפני רחפנים של חברות ישראליות, האחת Drone Dome של רפאל והשנייה EnforceAir של D-Fend, וזאת כחלק מתוכנית של הרשות לבדיקה ואישור של מערכות הגנה אוויריות בשדות תעופה אזרחיים.

במסגרת התוכנית, בוחנת הרשות כעשר מערכות הגנה. לצד המערכות הישראליות, עוש תי חברות, Flex Force ו-Dedrone, הכריזו באופן פומבי כי הן נכללות בתוכנית.

התוכנית נשענת על סעיף 383 בחוק FAA Reauthorization, שחוקק באוקטובר 2018, ומתוקפו העונקו לרשות התעופה הפדרלית סמכויות ותקציבים כדי לגבש תהליך בדיקה ואישור של מערכות הגנה מפני רחפנים המותקנות בשדות תעופה, וזאת כדי להבטיח כי המערכות הללו לא יסכנו את המרחב האווירי או ישבשו את פעילות השדה. כחלק מהמבדקים הללו נבדקים היבטים כדוגמת הפרעות אלקטרו-מגנטיות (EMI), ביטחון מידע ושיבושים אפשריים לתנועת המטוסים הסדירה במקרה של אירוע חדירה.

הבדיקה בפועל של המערכות החלה במרץ 2022 ואמורה להימשך עד סוף 2023, והיא מתבצעת בשדות התעופה של אטלנטיק סיטי, סירקיוז, סיאטל, קולומבוס והאנטסוויל. מטבע הדברים, גושפנקא מצד ה-FAA יכולה לקדם הצטיידות של שדות תעופה במערכות הללו.

לוחמת סייבר וקרן לייזר

בחודש מרץ השנה דיווחה רפאל כי ה-FAA החל לבדוק את מערכת ההגנה Drone Dome, וזאת לאחר שבנובמבר 2022, משרד ההגנה האמריקני (DoD) המליץ לבחון את השימוש במערכת במתכונת של "הגנה מפני כטב"מים כשירות" (C-sUAS As A Service). המערכת כבר נבדקה בשדה התעופה באטלנטיק סיטי, וצפויה להיבדק בשדות תעופה אחרים הנכללים בתוכנית.

מערכת Drone Dome n מתבססת על מכ"מים וחיישנים אלקטרו-אופטיים המספקים כיסוי היקפי לטווח של 3.5 ק"מ. נטרול האיום מתבצע באמצעות מערכת חסימת GPS ועל-ידי חסימת רדיו ו-וידיאו. במערכת גם משולבת קרן לייזר ממוקדת מאוד הננעלת על המטרה ומיירטת אותה תוך זמן קצר מאוד.

לפני כשבוע הודיעה גם חברת D-fend כי נבחרה על ידי ה-FAA להשתתף בתוכנית. המערכת של D-Fend מבוססת על האזנה פאסיבית לתשדורות באמצעות מקלטי RF, וניתוח האותות בטכניקות עיבוד שהובאו מעולם הגנת הסייבר. למערכת EnforceAir קיים גם אופן פעולה אקטיבי, המבוסס גם הוא על טכנולוגיות שהובאו מתחום פריצות הסייבר, ומאפשר להשתלט על הרחפן ולנטרל אותו באמצעים מקוונים, בלא שימוש באמצעים פיזיים. בשנת 2022 היא זכתה בהזמנה בהיקף של כ-3 מיליון דולר לספק את מערכות ההגנה מהדור הראשון ליחידות של הצבא האמריקאי.

 

התייצבות שוק הרכיבים הקפיצה מכירות טלסיס

בתמונה למעלה: קו ייצור הכרטיסים של ואריסייט בקרית גת. צילום: Techtime

במחצית הראשונה של שנת 2023 צמחו המכירות של חברת טלסיס (Telsys) בעשרות אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והסתכמו בכ-276.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-166.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. המכירות של מגזר הפצת הרכיבי צמחו בכ-49% והסתכמו בכ-72.7 מיליון שקל. המכירות של מגזר ה-SoM (כרטיסי מחשב המיוצרים בארץ על-ידי החברה הבת ואריסייט) צמחו ב-73% והסתכמו בכ-203.7 מיליון שקל. הרווח הגולמי של החברה צמח ב-82% והסתכם בכ-129 מיליון שקל, בהשוואה לרווח גולמי של כ-65.6 מיליון שקל אשתקד.

בשיחת הוועידה עם משקיעים הסביר מנכ"ל טלסיס, שיבי דקל,  שהחברה הצליחה להגדיל את מכירות מגזר ההפצה בזכות ביקוש מוגדל בשוק ובעקבות השיפור בזמני האספקה של רכיבים. לדבריו, הרבה מהסחורות במחצית הראשונה הגיעו לפני הצפוי והגדילו את מחזור המכירות. תופעה דומה התחוללה בעסקיה של חברת ואריסייט (Variscite), אשר כ-71% ממניותיה נמצאות בידי טלסיס. "הפקק השתחרר", אמר המנכ"ל אוהד יניב. "ברוב המוצרים הצטמצמו זמני האספקה, ומבחינתנו סוגיית המחסור הרכיבים הפסיקה להיות גורם מעכב".

הלקח שנילמד בתקופת המחסור, הופך לאסטרטגיית הצטיידות, כפי שעולה מסוגיית רכיבי הזיכרון: "ראינו שיפור בריווחיות של ואריטסיייט נבע מירידה גדולה בתמחור של רכיבי זכרון. הירידה הזאת התחילה במחצית השנייה של 2022 ונמשכה למחצית הראשונה של 2023. מדובר בסעיף משמעותי המהווה 20%-25% אחוז מעלות חומר הגלם. להערכתנו מחירי הזיכרונות צפויים להתאושש בסוף 2023 או בתחילת 2024. כבר היום חלק מיצרני הזכרונות מצמצם את נפח הייצור כדי להתאים את ההיצע לביקוש. לכן אנחנו מנסים לנרמל את העלייה הצפוייה במחיר, באמצעות הגדלת המלאי של רכיבי זיכרון".

חברת ואריסייט ׁׁמלוד עוסקת בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים (System on Modules) להטמעה במערכות הלקוח, ערכות פיתוח וכרטיסי הרחבה. כיום החברה מעסיקה יותר מ-100 עובדים. היא ממוקדת בלקוחות מהשוק התעשייתי והרפואי, ופועלת במתכונת של יצרנית אלקטרוניקה קלאסית ומייצרת את הכרטיסים במפעלה בקריית גת. בתחום הזה רוב הלקוחות הם שמרניים יחסית: זמני הפיתוח נמשכים שין שנה לשנתיים בשוק התעשייתי ולעתים גם ארבע וחמש שנים אצל הלקוחות מהשוק הרפואי. לאחר מכן, המוצרים נמצאים תקופה ארוכה בשוק, לעתים 10-15 שנה.

התעשייה עדיין רחוקה מ-AI

יניב הסביר שמדובר בשוק יציב שאינו ממהר לאמץ טכנולוגיות מתקדמות, כמו בינה מלאכותית למשל. "קיימים שינויים הדרגתיים בשוק, כמו למשל עלייה בהזמנות למוצרים בתחום הטעינה החשמלית לכלי-רכב, אולם צריך לזכור שיש סגמנטים רבים בתעשייה שעוד לא עשו את הקפיצה של חיבור מוצריהם ל-Wi-Fi ולמסך המגע. אומנם יש לנו כבר שני מוצרים בשוק עם יכולת בינה מלאכותית מובנית בתוך השבב של NXP, ובעתיד צפויים לצאת מוצרים נוספים, אבל להערכתנו ההשפעה של ה-AI על התעשייה היא עדיין קטנה יחסית. אנחנו לא רואים שינוי דרמטי בדרישה ליכולות בינה מלאכותית".

הוא צופה המשך הצמיחה במכירות, בין השאר בזכות תמחור ייחודי של החברה בתחום כרטיסי המחשב: "המתחרות הגדולות שלנו הן בדרך-כלל חברות שיש להן מגוון גדול מאוד של מוצרים, ולכן הם פחות גמישים ונאלצים לספוג תקורה גבוהה. בניגוד לכל יצרני הכרטיסים, אנחנו מאפשרים ללקוחות לתפור את המוצר לצרכים הספציפיים שלהם. הם יכולים לבחור במאות קונפיגורציות שונות שיש לכל מוצר, גם בהזמנות קטנות של 100 יחידות, או אפילו יחידות בודדות כאשר מדובר בהזמנה לצורכי פיתוח.

הדבר מאפשר ללקוח לוותר על אלמטים שהוא לא צריך, כמו למשל זיכרון מיותר, כרטיס תקשורת שלא יהיה בשימוש וכדומה, על-ידי כך לקבל תמחור טוב יותר. רוב יצרנים הגדולים לא מעניקים את הגמישות הזאת. כבר מהיום הראשון של פעילות החברה בנינו מערך תפעולי המאפשר לבצע את הדבר הזה גם ברמת הרכש, גם ברמת הייצור וגם ברמת הבדיקות הסופיות".

Hugging Face: "גאודי-2 מהיר יותר מ-H100"

חברת Hugging Face הצרפתית-אמריקאית פירסמה דיווח על מבחן השוואתי שהיא ביצעה, שבמהלכו השיגו מאיצי הבינה המלאכותית גאודי של חברת הבאנה לאבס הישרלאית (בבעלות אינטל), תוצאות טובות יותר מהמאיצים המתחרים של אנבידיה. חברת Hugging Face מספקת כלים לפיתוח יישומים המתבססים על לימוד מכונה ובינה מלאכותית מבוססת רשתות נוירונים. החברה מסרה שבמהלך מבחון השוואית לאימון רשתות במודל BridgeTower ליישומי ראייה ממוחשבת לעיבוד שפה שפה ממוחשבת, המעבד החדש של הבאנה לאבס, Gaudi-2, מהיר יותר ממאיצי ה-GPU מסדרות A ו-H של חברת אנבידיה באימון מודל BridgeTower לראייה ושפה ממוחשבת. החברה מסרה שעל-פי הממצאים, באימון המודל BridgeTower הספציפי, ביצועי Gaudi2 טובים ב-40% מה H100 החדש ביותר של Nvidia ואף עד פי 2.5 מהירים מה- 100A.

זוהי בשורה טובה לאינטל, אשר מתחרה ראש בראש מול חברת אנבידיה באמצעות הטכנולוגיה של Habana Labs הישראלית. על פי הממצאים, באימון המודל BridgeTower הספציפי, ביצועי Gaudi2 היו טובים בכ-40% מביצועי מאיץ H100 החדש ביותר של אנבידיה, ומהירים עד פי 2.5 מממאיץ 100A. אינטל הסבירה שהשיפור בביצועים מיוחס בעיקר ליכולות חדשות ששולבו ב-Gaudi2 לטעינת נתונים מהירה ישירות למאיץ, ולייעול העיבוד של נתוני וידאו ותמונות הנדרשים לאימון מודלים אלו. אינטל מודה שעדיין נותרו אתגרים רבים בפיתוח החומרה והתוכנה על-מנת להגיע לרמה של חברת אנבידיה.

חברת Hugging Face פיתחה את פלטפורמה פופולרית מאוד לשיתוף, אימון ופריסה של מודלי NLP מבוססי טרנספורמר כמו BERT, GPT-2 ו-GPT-3. החברה מספקת ספריות קוד פתוח ב-Python המאפשרות למפתחים ליישם בקלות מודלים מתקדמים, מבלי להתעסק עם פרטים טכניים. בין השאר, הבאנה לאבס מספקת סביבת פיתוח למפתחים עם ספריית Optimum Habana של Hugging Face, במטרה לאפשר העברה קלה של קוד קיים לריצה על Gaudi2, ולנצל את מלוא הביצועים שהוא מספק. מודל BridgeTower נחשב לאבן דרך חשובה בתחום הראייה והשפה הממוחשבת. אינטל: "היכולת לאמן אותו במהירות גבוהה צפויה לתרום להתקדמות התחום".

שוק שירותי הענן חוצה את החצי טריליון דולר

חרף החשש מהאטה בכלכלה העולמית, שוק הענן ממשיך לצמוח בקצב גבוה. לפי נתונים עדכניים של מכון המחקר Synergy, ברבעון השני של 2023 גדל היקף ההשקעה בקרב ארגונים בתשתיות ענן ב-10 מיליארד דולר לעומת הרבעון המקביל ב-2022 – להיקף של 64.8 מיליארד דולר.  במכון המחקר מעריכים כי על רקע סימני ההתאוששות של הכלכלה הסינית, התמתנות החשש למיתון עולמי וההכרה של הארגונים בחשיבות המעבר לענן, שוק הענן צפוי להמשיך ולגדול בקצב נאה גם ברבעונים הבאים.

וכיצד מתחלקת עוגת הענן בין ספקיות הענן הגדולות. על פי Synergy, נכון לרבעון השני של 2023 אמזון עדיין מחזיקה בנתח השוק הגדול ביותר, עם 32%-33% (בדומה לרבעון הקודם) מכלל השוק. מיקרוסופט, המספקת את פלטפורמת הענן Azure, עם 22% (לועמת 23% ברבעון הקודם), וגוגל שלישית עם 11% (לעומת 10% ברבעון הקודם). מקרב ספקיות הענן המשניות, אלה שהציגו את קצב הצמיחה הגבוה ביותר הן אורקל, סנופלייק, MongoDB ו-VMware, כמו גם Huawei ו-China Teleco, אך הן מתחרות על נתח שוק קטן בהרבה שמשאירות שלוש הגדולות.

חברת Gartner מעריכה כי כלל ההוצאה על שירותי ענן, בקרב כל סוגי המשתמשים, תסתכם ב-2023 בסכום עתק של 597.3 מיליארד דולר, בהשוואה ל-490.9 מיליארד דולר ב-2022. ערן ברגיל, סמנכ"ל תשתיות ענן בבית התוכנה CodeValue, המספקת שירותי נדידה לענן ופיתוח בענן לארגונים: "המעבר לענן הוא מנוף מרכזי לצמיחה עסקית, התייעלות ושיפור השירות והמוצר. בשנים האחרונות יש תחרות בין ספקיות הענן בהנגשת פתרונות טכנולוגיים חדשניים. היישום המבוקש מכולם הינו AI, המתבסס על משאבי העיבוד בענן. זהו אחד הגורמים המרכזיים המאיצים את המעבר לענן".

אמזון תשקיע בישראל כ-7.2 מיליארד דולר עד 2037

גם בישראל שוק תשתיות הענן נמצא בצמיחה. בשנת 2022 הוא הסתכם בכ-634 מיליון דולר, ושומר על קצב גידול שנתי של כ-6.95%. להערכת חברת המחקר Research And Markets הוא צפוי להגיע להיקף של כ-949 מיליון דולר עד לשנת 2028. הגידול הזה מביא לארץ את ענקיות הענן הגדולות בעולם, דוגמת AWS, אז'ור, אורקל, גוגל ועוד. לפני כחודש הכריזה AWS על השקת ענן ישראלי (AWS Israel Region), אשר מספק את שירותי הענן מחוות שרתים בתוך מדינת ישראל.

להערכתה, עד שנת 2037 יסתכמו ההשקעות שלה בתשתיות הענן בישראל בכ-7.2 מיליארד דולר. ברגיל: "הגידול בדרישות למשאבי ענן דחפו את הספקיות המובילות להשקיע משאבים רבים בפיתוח פתרונות תשתית המקילים על ניהול הנכסים בענן. בהסתכלות על השוק הישראלי ופרויקט נימבוס, אנו צופים גידול משמעותי בשימוש בעננים ציבוריים על-ידי ארגונים ממשלתיים פיננסיים וביטחוניים. הם יצטרפו לארגונים אשר כבר משתמשים בענן ויגדילו את הדרישה למשאבים ולכוח אדם טכנולוגי".

בוש רכשה את יצרנית השבבים האמריקאית TSI

בתמונה למעלה: מפעל השבבים STI ברוזוויל, קליפורניה

חברת בוש הגרמנית (Bosch) מתחילה ליישם את תוכנית השבבים האסטרטגית שאותה היא הגדירה בסוף 2022, המיועדת לבנות תשתית ייצור שבבים עצמית בתחומי הליבה שלה, במיוחד שבבי הספק ורכיבים בטכנולוגיית סיליקון קרביד (SiC) הנדרשים בתעשיית הרכב החשמלי. בסוף השבוע החברה הודיעה על השלמת עסקת הרכישה של חברת TSI Semiconductors מרוזוויל, קליפורניה. החברה מעסיקה כיום כ-250 עובדים ומתמחה בפיתוח וייצור רכיבי ASIC לתעשיית הרכב.

לא נמסרו פרטים על העיסקה, אולם בוש דיווחה שהיא תשקיע 1.5 מיליארד דולר בהחלפת ציוד הייצור של החברה, במטרה לייצר כבר ב-2026 רכיבי SiC בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ, לשימוש במכוניות חשמליות. נשיא חטיבת האלקטרוניקה ממונעת בתאגיד בוש, מיכאל באד, אמר שהחברה מגדילה בצורה מסודרת ושיטתית את היצע רכיבי ה-SiC שהיא מייצרת. "הם חסכוניים מאוד באנרגיה ומעניקים לרכב החשמלי טווח נסיעה משופר וטעינת סוללה טובה יותר".

ראוי לציין שהיקף ההשקעה ב-STI יהיה מותנה בהיקף התמיכה שבוש תקבל מהממשל האמריקאי. מדינת קליפורניה העניקה לה פטור ממסים בשווי של 25 מיליון דולר. החברה מסרה שהיקף ההשקעה הכוללת יהיה תלוי בתקציבים פדרליים. "החברה מתכננת להגיש בקשת תמיכה במסגרת חוק השבבים בארה"ב (CHIPS and Science Act), כדי לסייע בפיתוח האתר ברוזוויל". עד היום היתה פעילות השבבים של בוש מאוד מוגבלת. מסורתית, היא החזיקה במפעל קטן בעיר רוטלינגן שהתמקד בעיקר בייצור רכיבי MEMS, חיישנים מסויימים ורכיבי ASIC מעטים לצרכיה.

לקחים ממשבר שרשרת האספקה של 2020-2022

בשנת 2019 היא החלה בהקמת מפעל ייצור שבבי רכב בדרזדן, שהחל לפעול במחצית 2021. הזעזוע שנגרם לתעשייה העולמית בעקבות המחסור בשבבים בתקופת הקורונה גרם ככל הנראה לשינוי מהותי בתפישת החברה, וגרם להגדרת תחום השבבים כמרכיב ליבה שהחברה צריכה לשלוט בו. בחודש יולי 2022 החברה הכריזה על תוכנית אסטרטגית לבניית תשתית שבבים עצמית, בהשקעה כוללת של כ-3 מיליון אירו עד לשנת 2026. התוכנית מתמקדת בטכנולוגיות למערכות תעשייתיות ומערכות רכב, ולכן מתמקדת בבניית יכולת פיתוח וייצור בתהליכי 40-200 ננומטר.

התוכנית האסטרטגית גם כוללת בניית שני מרכזי פיתוח ברוטלינגן ובדרזדן, גרמניה, בהשקעה של כ-170 מיליון אירו. במקביל היא תתחיל בבניית חדר נקי חדש בדרזדן בשטח של 3,000 מ"ר ובהשקעה של כ-250 מיליון אירו, ובניית חדר נקי חדש ברוטלינגר בשטח של 3,600 מ"ר ובהשקעה של כ-400 מיליון אירו. כיום היא נמצאת בשלבים הסופיים של בניית מתקן בדיקות בפנאנג, מאלזיה, אשר יספק שירותי בדיקה לכל השבבים והחיישנים שהיא מייצרת.

שיתוף פעולה בין אוטוטוקס ליונדאי מוביס

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר, המספקת פתרונות V2X לתעשיית הרכב, הכריזה על שיתוף פעולה עם Hyundai Mobis, המשתייכת לקבוצת יונדאי ונחשבת לספקית השישית בגודלה של תעשיית הרכב העולמית.

במסגרת שיתוף הפעולה, יונדאי מוביס שילבה את שבבי ה-V2X של אוטוטוקס במודול קישוריות בשם MTCU (Multi-functional Telematics Control Unit). שתי החברות משתפות פעולה כבר מספר שנים.

בשנת 2024, תוציא יונדאי מוביס לשוק מודול קישוריות משודרג על בסיס מערך השבבים מהדור השלישי של אוטוטוקס. המודול העתידי יתמוך ביישומי V2X מתקדמים יותר, יפעל בתקנים העולמיים החדשניים ביותר ובאמינות משודרגת לצרכי בטיחות,כדוגמת בלימת הרכב על סמך התראה של מערכת ה-V2X.

איי-נט וסופטבנק הכריזו על פיילוט משותף

חברת איי-נט מובייל (Eye-Net Mobile) מנס-ציונה, שנמצאת בבעלות מלאה של חברת פורסייט (ForeSight), חתמה עם ענקית הטלקום וה-IT היפנית סופטבנק (Softbamk) על הסכם בתשלום לביצוע פרויקט הוכחת היתכנות (PoC) שיבחן את אפליקציית הבטיחות בדרכים שפיתחה איי-נט. ההסכם נחתם לאחר יותר משלוש שנים של תהליך בדיקה נרחב.

פרויקט ה-PoC צפוי להסתיים עד סוף שנת 2023. בהמשך, SoftBank מתכננת לבצע בדיקות אימות במטרה לספק פתרונות למניעת התנגשויות לרשויות מקומיות או לתאגידים ממגוון רחב של תעשיות ותחומים עסקיים ביפן.

האפליקציה של איי-נט, Eye-Net Protect, מתבססת על תקשורת עם כלי רכב מסוג V2X סלולרית, ומספקת לנהגים, רוכבי אופניים ולהולכי-רגל ורוכבי אופניים התראות בזמן אמת, דרך הסמארטפון, על סכנת התנגשות.

מאיי-נט נמסר כי הפרויקט הוא חלק מתוכנית עבודה רב-שלבית אשר עשויה להוביל לפריסה מסחרית של הפתרונות של איי-נט בשוק היפני באמצעות השותפים העסקיים הרבים של סופטבנק, שכוללים יצרני רכב, אפליקציות צד שלישי, רשויות מקומיות וחברות ביטוח.

ברמה הטכנית, מטרת הפרויקט היא לבחון את האינטגרציה של טכנולוגיית צד השרת של איי-נט עם תשתית MEC (multi-access edge computing) של סופטבנק. מהחברה נמסר כי השלמה מוצלחת של אינטגרציה זו היא תנאי מוקדם לפריסת הפתרונות של איי-נט בשוק היפני.

לפני כשנה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת פנגו, שבמסגרתו תוטמע אפליקציית הבטיחות בדרכים של איי-נט כתוסף מובנה בתוך אפליקציית החנייה והניידות הפופולרית.

SatixFy מוכרת ל-MDA את חטיבת המטעדים

חברת סטיקספיי (SatixFy) מוכרת את חטיבת מטעדי החלל הבריטית שלה (Digital Payload Division) לחברת MDA הקנדית, תמורת כ-40 מיליון דולר. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון האחרון של 2023, במידה ויתקבלו כל האישורים הרגולטוריים. עם השלמתה, תמוזג החטיבה בחברה הבת הבריטית של MDA ותמשיך לפתח מטעדי חלל דיגיטליים, המבוססים על ערכת השבבים של סטיקספיי. העיסקה כוללת גם הסכם מסגרת בהיקף של כ-20 מיליון דולר, לאספקת השבבים של סטיקספיי לחברת MDA.

העיסקה נועדה להציל את סטיקספיי לאחר שהיא נקלעה למשבר קשה ונכנסה לתהליך הבראה והתמקדות בליבת השוק המסורתי שלה. בשנת 2022 הסתכמו מכירות החברה בכ-10.6 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 21.7 מיליון דולר ב-2021. לאחר פרסום הדו"ח השנתי במאי 2023, אמר המנכ"ל דאז, עידו גור, שהחברה החלה בתהליך בדיקה אסטרטגי מקיף, "במטרה להתאים את ההוצאות להכנסות. קיצצנו בכוח האדם והחלטנו להתמקד בתחומי צמיחה ארוכי טווח".

התמוטטות בבורסה

במאי 2023 הוא פרש מהתפקיד וכיום החברה מנוהלת על-ידי ניר ברקן במעמד של מנכ"ל זמני. החברה חוותה תהליך השמדת ערך עצום: באוקטובר 2022 היא התמזגה עם חברת המדף Endurance Acquisition Corp כדי להיכנס למסחר בבורסת NYSE ונסחרה במחיר של 42.8 דולר. מייד לאחר המיזוג המנייה החלה לרדת והגיעה באוגוסט 2023 לשפל של כ-0.3 דולר. בשבועיים האחרונים היא התאוששה מעט ונסחרת כעת במחיר של כ-0.6 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של כ-49.6 מיליון דולר.

חברת סטיקספיי הוקמה על-ידי יואל גת זכרונו לברכה בשנת 2012, והשקיעה כ-209 מיליון דולר בפיתוח שבבי ASIC לתקשורת לוויינים דיגיטלית (RFIC). מתוכם התקבלו כ-75 מיליון דולר באמצעות מענקים של סוכנות החלל הבריטית. השבבים של החברה תומכים בטכנולוגיות תקשורת מודרניות, כמו אנטנות כיוון אלקטרוני מרובות אלומה (Electronically Steered Multibeam Antennas), טכנולוגיות עיצוב אלומה (beamforming ), דילוג אלומה (beam-hopping) ומודמים דיגיטליים (SDR).

התמקדות בפעילות הליבה

מערכת תקשורת לוויינית בנויה משלוש אבני בניין מרכזיות: מודול לווייני (Satellite Payload) המטפל בקבלת המידע בחלל, עיבודו ושידורו, מסוף המשתמש (User Terminal) המצוי בקרקע או במטוס, אשר כולל אנטנה ומודם ונמצא בקשר עם המודול הלווייני. בקרת קרקע (Hub Gateway): נקודת התחברות הרשת אל הלוויין שבה מנוהלת התקשורת של הלוויינים וממנה הם מתחברים אל רשתות תקשורת קרקעיות שונות. בינתיים החברה פעילה בשלושת התחומים האלה.

ליבת הפעילות שלה היא פיתוח השבבים שעליהם מתבססים כל שאר המוצרים. היא מספקת מודמים ואנטנות למסופי משתמש, תוכנת ניהול התקשורת הלוויינית עבור מערך בקרת הקרקע ומפתחת מודול לווייני במימון סוכנות החלל האירופית שצריך להיות זמין השנה. זאת הפעילות שתועבר לידי MDA. במקביל, היא מחזיקה ב-51% ממניות JetTalk, שהוקמה בשנת 2018 ביחד עם ST Engineering האמריקאית. בינתיים אין לחברה הכנסות, בדו"ח השנתי של 2022 החברה מדווחת שכאשר היא תשלים את הפיתוח של מסוף תקשורת לוויינית מוטס, חברת JetTalk תהיה אחראית על השיווק והמכירות שלו.

אורביט: הכנסות של 28.9 מיליון דולר במחצית הראשונה

[בתמונה: המסוף הלווייני MPT-46 של חברת אורביט]

חברת אורביט (Orbit) דיווחה הבוקר (ה') על הכנסות של 15.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2023, גידול של 10% לעומת 14 מיליון דולר ברבעון השני של 2022. במחצית הראשונה כולה עמדו ההכנסות על 28.9 מיליון דולר, לעומת 26.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

הרווח הנקי במחצית הראשונה עמד על 4.2 מיליון דולר, לעומת 3.8 מיליון דולר בשנה שעברה. צבר ההזמנות של החברה, נכון לסוף הרבעון השני, עומד על 81.8 מיליון דולר.

קווי המוצר המרכזיים של אורביט הם בתחום תקשורת לוויינית: מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה אחר לוויינים וטילים ומערכות לתצפיות מהחלל. לקוחות החברה כוללים חילות אוויר, סוכנויות חלל, ציים ימיים ואינטגרטורים גדולים דוגמת איירבאס, בואינג, לוקהיד מרטין, גילת, אימאג'סאט, נורתרופ גרומן ועוד.

ברבעון האחרון דיווחה אורביט על מספר עסקאות משמעותיות, ובכלל זה הזמנת המשך למערכות תקשורת לוויינית עבור פלטפורמות ימיות ממפעיל מערכות לוויין גלובלי, בסך כולל של כ-2.5 מיליון דולר, וכן קבלת הזמנה לפיתוח ואספקת מערכת עקיבה מדויקת בהיקף של כ-2 מיליון דולר מאינטגרטור בטחוני.

בתחילת יוני דיווחה החברה על קבלת הזמנה בסך של כ-2.4 מיליון דולר מאינטגרטור אירופי לאספקת מערכות תקשורת לוויינית שיספקו קישוריות לוויינית רציפה בפס רחב לאוניות של אחד הציים בנאט"ו. עוד דיווחה בחודש יוני על מזכר הבנות לשילוב מערכות תקשורת הלוויין המוטסות של החברה ברשת Ka המורחבת של חברת ViaSat, וכן על קבלת הזמנה לאספקת מערכות עקיבה מדויקת בהיקף של כ-2.7 מיליון דולר מאינטגרטור בטחוני.

 

Digikey הפיקה סדרת סרטים על העיר החכמה

חברת Digikey השיקה את העונה השלישית בסדרת סרטוני הווידאו City Digital. העונה הזו כוללת שלושה סרטונים שהופקו בשיתוף פעולה עם Analog Devices ומתמקדת בתחומי הניידות והרכב החכם. הפרק הראשון בוחן את התפתחות תעשיית הרכב וכיצד הטכנולוגיה חושפת את כיווני התפתחות הבאים. הפרק השני מתמקד בסוגיית תחנות הטעינה לרכב חשמלי בערים החכמות של ימינו, וכיצד המובילים בתעשייה סוגרים את הפער בין הביקוש לרכב חשמלי (EV‏) לבין התשתית הדרושה לתמיכה בהם.

הפרק המסכם בעונה, בוחן את הדרכים בהן ערי המחר צפויות לעבוד בשיתוף פעולה עם יצרניות הרכב כדי לתמוך בייצור בר-קיימא, אחסון אנרגיה וחיבוריות של הדור-הבא בתשתיות התחבורה והעיר החכמה. העונה הראשונה של City Digital התמקדה בהופעתם של בתים חכמים שנבנו מהיסוד מתוך מחשבה על הטכנולוגיה, וכיצד הטכנולוגיה משנה את הבית המודרני ומשפיעה על כל ההיבטים של חיי היומיום, מכביש הגישה ועד לדלת הכניסה.

בעונה הראשונה של הסדרה הוצגו כמה מהערים המתקדמות בעולם, כדי לגלות כיצד הטכנולוגיה מעצבת מחדש את הדרך שבה אנשים עובדים, נוסעים וגרים בערים חכמות של העידן המודרני.

לצפייה בסדרת התוכניות: City Digital

חברת Digikey ממינסוטה, ארה"ב, היא מפיצה גלולבית של רכיבים אלקטרוניים ומוצרי אוטומציה. המלאי של החברה כולל מ-14.9 מיליון רכיבים שונים של כ-2,400 יצרנים. הרכיבים זמינים למשלוח מיידי.

תע"א הכניסה את SatGuard לקו ייצור לוויינים

בתמונה למעלה: ננו לוויין בגודל 3U מתוצרת התעשייה האווירית

התעשייה האווירית (IAI) גילתה לאחרונה שהיא פיתחה תוכנת ניטור ומעקב אחר בריאות מערכות הלוויין בשם SatGuard. המערכת מבוססת על בינה מלאכותית ואוספת מידע על הלוויין המגיע מהרבה מאוד מקורות לאורך כל אורך חייו. היא מנתחת את המידע ומחפשת תופעות בלתי שגרתיות ולא צפויות. המידע הזה משמש לצורך ניטור לוויינים חדשים הנכנסים לשימוש, באופן המאפשר לחזות מראש התפתחות תקלות בלוויין, לעתים לפני התרחשותן.

מערכות ניטור וחיזוי (Health and Usage Monitoring – HUMS ) מוכרות שנים רבות. הן מבוססות על כמויות קטנות יחסית של נתונים הנאספים מהחיישני המערכות המכניות. אולם החברה החליטה לשנות גישה ובשנת 2019 כאשר הקימה צוות של מומחי בינה מלאכותית בתוך חטיבת טילים וחלל של החברה, במטרה לפתח כלי המבוסס על ניתוח כל המידע לסוגיו המגיע מהלוויין. הבדיקות הראשונות של המערכת בוצעו במסגרת הפיתוח של מכלולים בודדים על-גבי כמויות קטנות יחסית של נתונים.

שני צוותים התחרו, מי ניצח?

במהלך מבחני ההיתכנות הראשונים האלה, המערכת אספה מידע מכלי פיתוח, מכשירי הייצור, מעבדות הבדיקה ומניסויי התפעול של המערכות שנבדקו. לאחר השלב הזה הוחלט להפעיל את המערכת על-גבי לוויין. שלם. צוות הפיתוח התבקש לסייע למערך בקרת הלוויינים של התעשייה האווירית להעריך את ביצועיו של לוויין שהתגלו תופעות בלתי צפויות במסלול ההקפה שלו.

הבדיקה בוצעה באמצעות שני חוותים במקביל: צוות ראשון ניתח את הנתונים בצורה המקובלת בתחום ניתוח ובקרת המערכות. הצוות השני השתשמ בתוכנת הבינה המלאכותית והתייחס אל המידע כולו כאל "קופסא שחורה", והוסיף אליו נתונים שלא נחשבו קשורים למערכת, כמו למשל התפרצויות שמש, קרינה, מסלולי כוכבים ועוד. שני הצוותים גילו את שורש הבעיה, אולם צוות הבינה המלאכותית סיפק גם המלצות כיצד למנוע תופעה דומה בעתיד.

מקור הכנסות חדש

בעקבות הארוע הזה הוחלט לשלב את המערכת בקווי ייצור הלוויינים, כדי לאסוף כל פיסת מידע אפשרית. כיום אוספת מערכת SatGuard מקווי הייצור של תת המערכות ומקו האינטגרציה של התעשייה האווירית ואוספת את כל המידע המצטבר בבדיקות השונות, כולל בדיקות תא הוואקום (vacuum chamber). המידע הזה ישמש את המערכת לעקוב אחר פעילות הלוויין בחלל. החברה מסרה שבשלב הנוכחי הצוות מפתח את הכלי עבור שימושה הבלעדי של החברה, "אולם הכוונה היא להציע את היכולות האלה במתכונת של שירות ללקוחות החברה".