מחבר: yochais

טאקטייל מוביליטי החלה למפות את תנאי הדרך בכבישי ישראל

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת טאקטייל מוביליטי (Tactile Mobility) מחיפה החלה בתהליך מיפוי של תנאי הדרך בכבישי ישראל. הפרויקט השאפתני יוצא לפועל בשיתוף חברת "יוניון מוטורס", היבואנית של רכבי טויוטה בישראל. במסגרת הפרויקט יצוידו מאות רכבי טויוטה בתוכנת SurfaceDNA של טאקטייל, שמאפשרת להסיק מאחיזת הכביש של הרכב תוך כדי נסיעה על תנאי הדרך.

מטרת המיפוי היא לספק תמונת על מצב הכבישים בארץ, לזהות פגעי דרך וליקויים בטיחותיים וגם להתריע בזמן אמת על כבישים חלקלקים שמהווים סכנה בטיחותית. המידע יוכל לסייע לעיריות בשיפור תחזוקת הכבישים, ולספק לנהגים התרעות על סכנות בכביש. טאקטייל השלימה לא מכבר פרויקט דומה בעיר דטרויט, בשיתוף הרשות העירונית וחברת רכב מקומית, ומבצעת פרויקטים דומים בערים נוספות בעולם, אך זו הפעם הראשון שהמיפוי אמור לכסות מדינה שלמה.

התוכנה של טאקטייל נכנסת לכלי-הרכב של ב.מ.וו

טאקטייל פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לרכב לקבל מידע "תחושתי" על מצב הדרך ואחיזת הרכב על הכביש, על-בסיס איסוף מידע בזמן-אמת מהחיישנים הלא-ויזואליים הקיימים כבר ברכב, דוגמת יחידות הבקרה השולטות על המערכות השונות בשלדת הרכב (chassis) ובמערכת העברת הכוח (powertrain), כמו הבלמים, הצמיגים, דוושת הגז, המנוע, הדיפרנציאל ועוד. האלגוריתמים של החברה מעבדים את כל האותות במערכת מידול ייחודית שפיתחה, ומנפיקים תובנות על מצב הכביש ומצב הרכב.

בחודש ספטמבר 2020 הכריזה טאקטייל על הסכם מסחרי עם ענקית הרכב הגרמנית ב.מ.וו, אשר תטמיע את תוכנת החישה של טאקטייל בכל דגמי הרכב שהיא תייצר החל מאמצע שנת 2021. הפלטפורמה מורכבת משני מרכיבי תוכנה: מודול Surface DNA המנטר את מצב הכביש, ומודולVehicle DNA  המנטר את מצב הרכב. ביחד הם מספקים תמונה תחושתית מדויקת. 

במקביל לעיבוד ברכב עצמו, התובנות שמייצרת התוכנה מועברות לענן כדי לתמוך ביישומי דרך ובטיחות נוספים בשימוש עיריות וחברות ביטוח. המידע בענן מאפשר, למשל, לבנות מפה עדכנית של מצב הכבישים בכל מקום שבו נוסעים כלי-רכב המצוידים במערכת, או לפתח יישומים שיספקו תמונת מצב של תנאי הדרך ב"קילומטר הבא" ובכך לתכנן את הנסיעה טוב יותר.

 

 

אינוויז: שיתוף הפעולה עם BMW יניב כ-2 מיליארד דולר עד 2030

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: ניווט בדרכים באמצעות החיישנים ותוכנת ההתמצאות של אינוויז. צילום: אינוויז

חברת אינוויז (Innoviz) דיווחה אתמול (ד') על זכיית תכנון משמעותית עם ספקית מערכות (Tier-1) מובילה לתעשיית הרכב, שזהותה לא נחשפה. אינוויז תספק לה מערכות LiDAR עבור כלי רכב לשירות היסעים (Shuttle) שיהיו אוטונומיים בדרגה 4 (ללא צורך בנהג). רכבי ההיסעים הללו צפויים לפעול במתחמים סגורים כמו שדות תעופה ואוניברסיטאות ולשנע נוסעים וסחורות. השירות צפוי להתחיל לפעול באירופה החל מ-2022. אינוויז מעריכה שהחוזה יניב לחברה הכנסות בהיקף של כ-400 מיליון דולר עד 2030.

אתמול פירסמה אינוויז את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2021. זהו הדו"ח הפומבי הראשון שהיא מפרסמת מאז שהחלה להיסחר בנסד"ק בחודש שעבר בעקבות המיזוג עם חברת הספאק Collective Growth. הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו ב-729 אלף דולר. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח הסביר המנכ"ל עומר כילף, כי התוצאות הללו עדיין אינן משקפות את המומנטום העסקי שבו מצויה החברה.

כך למשל, אינוויז מעריכה ששיתוף הפעולה עם BMW יניב הכנסות בהיקף של כ-2 מיליארד דולר עד 2030. זאת על סמך תחזית המכירות של ב.מ.וו להיקף המכירות של הדגמים שבהם ישולב ה-LiDAR של החברה. בסך הכול, ההכנסות מזכיות התכנון שהשיגה החברה עד כה צפויות להערכתה להניב הכנסות של 3 מיליארד דולר עד 2030. המנכ"ל כילף עדכן כי אינוויז מצויה כעת במגעים מתקדמים עם 32 חברות מתעשיית הרכב ותעשיות נוספות. בתוך כך, החברה הכשירה את קו הייצור של במישיגן ארצות הברית, והגדילה את התפוקה בקו הייצור שלה אצל קבלנית הייצור ג'ייביל בגרמניה.

חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State), המאפשר לשפר את ביצועי החיישן ולהוזיל את עלותו לרמת מחיר המתאימה לייצור המוני בתעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים. שיתוף הפעולה המסחרי המשמעותי ביותר של אינוויז הוא עם חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן ברכב ה-SUV החשמלי החדש שלה, iNEXT, שאמור לעלות על הכביש כבר השנה.

ראדא תחל בניסויי שטח בשני מכ"מים חדשים

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה למעלה: נגמ"ש הלחימה האמריקאי סטרייקר מצוייד במערכות מכ"ם טקטי של ראדא]

יצרנית המכ"מים ראדא (RADA) מנתניה תחל לקראת סוף השנה בניסויי שטח בשני מכ"מים חדשים – כך גילה אתמול מנכ"ל החברה, דב סלע, בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני. שני המכ"מים החדשים משתייכים למשפחת המכ"מים הטקטיים MHR של החברה. סלע: "המכ"מים האלה יעזרו לנו לשמר את היתרון שלנו בתחום המכ"מים הטקטיים ויגדילו את השוק הפוטנציאלי שלנו."

המכ"ם הראשון nMHR מיועד למערכות הגנה לטווח קצר עבור כוחות בתנועה, כדוגמת מערכות יירוט מבוססות לייזר או קרני מיקרוגל. המכ"ם פועל ברצועת תדרים רחבה יותר והוא בעל יכולות עיבוד דיגיטליים וניהול רב-משימתי משופרות. המכ"ם השני, xMHR, הינו הדור השלישי של המכ"מים של ראדא המיועדים למערכות הגנה אוויריות לטווח קצר (M-SHORAD). מדובר במכ"מים גדולים יותר לעומת המכ"מים הטקטיים. ה-xMHR הינו בעל טווח גילוי כפול בהשוואה לדור הקודם והוא מיועד לתת מענה גם לאיומים כגון טילי שיוט ולשמש במערכות להגנה נקודתית ולמילוי פערים בכיסוי של מכ"מים מרכזיים.

"מדובר במכ"ם בעל טווח כפול מהמכ"ם הכי עוצמתי שיש לנו כרגע. אנחנו רואים את הצורך בהגנה על בסיסים וכוחות מפני טילי שיוט, כטב"מים מנמיכי-טוס, רקטות, ארטילריה ומרגמות,  כפי שראינו במתקפה בערב-הסעודית ב-2019 והמתקפה על הבסיס האמריקאי בעיראק.  להערכתנו, המכ"ם הזה מגדיל את השוק הפוטנציאלי שלנו במיליארד דולר."

ראדא דיווחה אתמול על הכנסות של 25.2 מיליון דולר, צמיחה של 67% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווחיות הגולמית השתפר מ-36% ל-40%, והרווח הנקי עלה מ-0.2 מיליון דולר ל-3.8 מיליון דולר.  החברה גם אישררה תחזיתה להכנסות של יותר מ-120 מיליון דולר ב-2021. מנכ"ל ראדא ציין בשיחת הוועידה כי החברה מרחיבה את יכולות הייצור במתקני הייצור שלה בישראל ובארצות הברית כדי לתת מענה  לביקוש הצפוי. "אנחנו עדים להתעניינות גוברת משווקים באירופה ובמזרח התיכון, שהחלו להיפתח בפנינו, וצבר ההזמנות שלנו ממשיך לגדול."

ננוקס מודיעה על דחייה בלוחות הזמנים על רקע המחסור ברכיבים

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה למעלה: צילום הרנטגן הראשון בעולם (מימין), לצד צילום כף ידו של מנכ"ל ננוקס, פוליאקין, מתוך ההדגמה בכנס RSNA]

חברת ננוקס (Nanox) הודיעה היום כי לא תעמוד ביעד שהציבה, לייצור ואספקה של כ-1,000 מערכות רנטגן עד הרבעון הראשון 2022. החברה צופה כי היעד יושג בהמשך שנת 2022. מניית החברה צונח ביותר מ-15% במסחר המקדים בוול-סטריט, וזאת לאחר שכבר איבדה שני שלישים מערכה מאז רמת השיא של חודש ינואר.

ננוקס מקימה בימים אלה מפעל בדרום-קוריאה לייצור מקור הרנטגן הדיגיטלי שפיתחה, ועד שתושלם הקמת המפעל היא עובדת מול קבלני משנה. בעדכון למשקיעים הסבירה החברה כי בשל המחסור הגלובלי ברכיבים, שני הספקים שמולם עבדה לא עמדו בלוחות הזמנים והחברה נאלצה לעבוד מול ספקים חדשים.

באפריל קיבלה ננוקס אישור שיווק ראשון מה-FDA. האישור ניתן עבור שימוש במקור קרינה יחיד (single-source). המכשיר המסחרי של החברה מתבסס על מקורות קרינה מרובים (multi-source). בחברה מתכוונים להגיש עוד השנה בקשה לאישור השימוש במקורות קרינה מרובים.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.

15,000 מכשירים עד 2024

ההצהרה של ננוקס לחולל מהפכה בעולם הדימות התקבלה גם בלא מעט ספקות וסימני שאלה. בשנה שעברה אף פרסם מכון המחקר Citron דו"ח חריף שיצא תחת הכותרת "ננוקס – פארסה על חשבון השוק" והעלה שורה של טענות שנועדו להטיל ספק בהצהרות של ננוק. בחודש דצמבר ביצעה ננוקס הדגמה חיה של מכשיר הרנטגן במסגרת כנס הרדיולוגיה הנחשב RSNA במטרה להציג בפני התעשייה את אופן פעולתו של המכשיר. אישור ה-FDA מקנה לגיטימציה נוספת לטכנולוגיה של ננוקס. אם כי יש לציין כי החברה טרם ביצעה ניסוי קליני מקיף המשווה בין הטכנולוגיה שלה לבין הטכנולוגיה המקובלת.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

קרופקס פיתחה אלגוריתם לניטור מדויק של רמת הדשנים בקרקע

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת האג-טק CropX השלימה פיתוח של אלגוריתם המאפשר לחקלאי לנטר בזמן אמת ובאופן רציף את רמות המליחות והדשנים בקרקע. בקרופקס מסבירים כי מדובר בפריצת דרך בעולם האג-טק, מאחר שעד היום ניתן היה ללמוד על רמת הדשנים רק באמצעות מודלים משוערים שהציגו רמת דיוק חלקית או באמצעות בדיקות מעבדה. האלגוריתם החדש יאפשר לחקלאים לנהל בצורה טובה יותר את דישון הקרקע ולהימנע מדישון-יתר שעשוי לפגוע בגידולים ובקרקע ולעיתים לזיהום מי תהום. היכולת החדשה תתווסף בהדרגה לפלטפורמת ניהול השדה החכמה של החברה, ללא צורך בהתקנה של חיישנים נוספים.

האלגוריתם החדש של קרופקס מתבסס על מחקר מדעי שביצעה החברה במטרה לפתור בעיה ידועה בניתוח קרקע. מעצם היותם מלחים, דשנים מעלים את רמת המוליכות החשמלית של הקרקע, ועל כן ניטור רמת הדשנים מתבססת על מדידת המוליכות. ואולם, כפי שהסביר ל-Techtime מתן רהב, מנהל הפיתוח העסקי של קרופקס, מדידת המוליכות, כפי שמתבצעת עד היום, אינה מדויקת מספיק.

"כיום, מודדים את רמת המוליכות החשמלית הכוללת של גוש קרקע, מה שקרוי Bulk EC. ואולם, עלייה או ירידה ברמת המוליכות החשמלית יכולה לנבוע גם משינויים ברמת המים. על כן, כל עוד לא מנטרלים את ההשפעה של המים על המוליכות, מדד ה-bulk לא מלמד באופן ישיר על רמת הדשנים. מה שחשוב למדוד זו רמת המוליכות החשמלית בתמיסת הקרקע, במי הנקבים, היכן שנמצאים שורשי הצמח, מה שקרוי pore EC."

להביא את מהפכת האג-טק לתעשיית הדשנים

במדע החקלאות, ישנן משוואות מתמטיות מקובלות שכביכול מאפשרות להסיק ממוליכות גוש הקרקע למוליכות מי הנקבים. ואולם, רהב מסביר כי המשוואות הללו אינן מדויקות מספיק. "אנחנו גילינו והוכחנו שהמשוואות הללו מתבססות על הנחות מוצא שגויות. פיתחנו את האלגוריתמיקה והמתמטיקה מחדש, והבדיקות שערכנו הוכיחו שהמשוואות שלנו מדויקות. מה שעשינו מאפשר לחקלאי לדעת באופן רציף את רמת הדשנים בקרקע, להבין כיצד משפיעה כל פעולת דישון או השקייה ולנהל את תוכנית הדישון ברמה מדויקת יותר."

מלבד הערך המוסף לחקלאי, היישום החדש פותח בפני קרופקס אקוסיסטם חדש בתעשיית החקלאות. "כמו בתחום ההשקיה, גם עולם הדישון רוצה לעבור את מהפכת החלקאות המדייקת. ישנה גם רגולציה סביבתית שהולכת ומתפתחת. חברות הדשנים רוצות לספק לחקלאי שירות טוב יותר ולעזור לו להשתמש בדשנים שלהן בצורה חכמה ומושכלת יותר."

קרופקס, שהוקמה ב-2015, פיתחה פלטפורמה הכוללת חיישנים המוטמנים באדמה ומודדים את מידת הלחות בקרקע. החיישנים יודעים לנתח את סוג האדמה ולשדר את הנתונים אל מערכת בקרה חכמה, הנותנת לחקלאי מידע מדויק על מצב ההשקיה בכל נקודה בשטח המעובד, ולתכנן בצורה מדויקת יותר את תוכניות ההשקיה והדישון. המערכת משקללת גם מידע ממקורות חיצוניים כמו תחזיות מזג אוויר, מפות וצילומי אוויר.

ביוביט קיבלה אישור CE מלא על כל הסימנים הגופניים שמודד השעון הרפואי

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת ביוביט (Biobeat) מפתח תקווה קיבלה מהוועדה האירופית (CE) אישור מלא לכל הפרמטרים הגופניים שמודד השעון והמדבקה הרפואיים שפיתחה. בשנה שעברה קיבלה החברה מה-CE אישור עבור ארבע מדידות – לחץ דם, ספיקת לב, רמת חמצן בדם וקצב פעימות לב. כעת, האישור כולל את כל 15 המדדים החיוניים שמודד השעון, ובכלל זה דופק, נפח זרימת דם מהלב, טמפרטורת העור ועוד פרמטרים המעידים על תפקוד הלב. ה-CE אישר גם את בדיקת הא.ק.ג עבור המדבקה, ואת את סוגי הקישוריות של המכשיר, גם לרשת בית החולים וגם את האפליקציה הביתית, כמו גם את פלטפורמת הענן. האישור הגורף שקיבלה ביוביט מכשיר את השעון שלה לשמש כמוניטור של מאושפזים בבתי חולים.  

לפני כשנתיים אישר ה-FDA את השימוש בשעון עבור מדידת לחץ דם, חמצן בדם וקצב פעימות הלב, גם בבתי חולים וגם בבית. באוקטובר 2020 פרסמה ביוביט בירחון Scientific מחקר השוואתי במדידת לחץ דם בין השעון שלה לבין מכשיר סטנדרטי למדידת לחץ דם. במחקר בוצעו מדידות ביותר מ-1,000 במנוחה ולאחר מאמץ, ותוצאות המחקר העלו כי המדידות היו שוות-ערך לפי הסטדנרטים הרפואיים המקובלים.

האביזר של ביו-ביט מתבסס על מדידת פוטו-פלתיסמוגרפיה (photoplethysmogram – PPG), המאפשרת למדוד באמצעים אופטיים את השינויים בנפח כלי-הדם באיבר מסוים. האבזר של ביו-ביט מולבש על פרק כף-היד ועוקב אחר מדד ה-PPG בכף ידו של הנבדק. ניתוח אלגוריתמי של התוצאות מאפשר לגלות פרמטרים כגון לחץ דם, דופק, קצב נשימות, רמת החמצן בדם, תפוקת לב ומדדים נוספים שכיום ניתן לבדוק רק באמצעות א.ק.ג. בביוביט מציינים כי השעון של החברה נמצא בשימוש בעשרות בתי חולים ברחבי העולם. להערכת fortunebusinessinsights, שוק השעונים הרפואיים הלבישים, שכבר ב-2019 גלגל כמעט 30 מיליארד דולר, צפוי לגדול לכ-195 מיליארד דולר ב-2027.

קרן אנרגיה גלובל תקים חוות סולאריות ב-10 מדינות באפריקה

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: אברמוביץ' עם סולן להקת U2, בונו, בשדה הסולארי הראשון מדרום לסהרה]

קרן Energiya Global Capital, המתמקדת בהשקעה במיזמי קלינטק במדינות מתפתחות, נערכת לסבב גיוס הון למימון הקמה של חוות סולאריות ב-10 מדינות שונות באפריקה. מטרת הקרן היא לגייס כ-25 מיליון דולר שיסייעו להתניע את הפרויקטים בשלוש השנים הקרובות.

הקרן כבר הקימה שתי חוות סולאריות בשתיים מהמדינות העניות באפריקה: רואנדה ובורונדי. מאחר שתשתית החשמל במדינות אלה כה רעועה, למרות שמדובר בשתי חוות סולאריות קטנות יחסית, הן מספקות חלק נכבד מתצרוכת החשמל במדינות הללו, ברואנה כ-6% ובבורונדי כ-15%.  יתר המדינות שבהן מתכוונת הקרן להקים חוות סולאריות הן אתיופיה, זמביה, קניה, דרום סודאן, מוזמביק, ליבריה, ניגריה וגיאנה.

קרן אנרגיה גלובל הוקמה ב-2011 על ידי יוסף ישראל אברמוביץ', אחד מחלוצי השוק הסולארי בישראל וממייסדיי חברת ערבה פאואר (Arava Power), שהקימה בישראל בקיבוץ קטורה את "קטורה סאן", החווה הסולארית הראשונה בישראל שחוברה לרשת החשמל. "קטורה סאן" נבנה בשטחי קיבוץ קטורה בערבה, כ-50 קילומטר צפונית לאילת. רמת הקרינה באזור זה היא מהגבוהות בעולם.  החווה כוללת כ-18,500 תאים פוטו-וולטאיים על פני שטח של 60 דונם. התפוקה הכוללת של החווה היא 9 מיליון שעות קילו-וואט. חברת סימנס, המייצרת גם פאנלים סולאריים, וקק"ל השתתפו במימון החווה בקטורה. 

בשיחה עם Techtime מספר אברמוביץ' מספר על הקשיים שליוו את קידום הפרויקט בקטורה. "יש בישראל הרבה מחסומים רגולטוריים שמרתיעים משקיעים. המדינה מעדיפה לעודד את תעשיית הגז. אנחנו בעצם הראשונים ששברנו את המונופול של חברת חשמל. אילת היא כיום האזור הראשון בעולם שמתבסס במהלך היום רק על אנרגיה סולארית. הפרויקט הזה מהווה דוגמה עבור ישראל, וישראל תהווה דוגמה עבור העולם. עכשיו אנחנו מביאים את הבשורה הסולארית לאפריקה. גם שם אנחנו החלוצים."

כחלק ממאמציו לקידום תחום האנרגיות המתחדשות בארץ ובעולם, אברמוביץ' החליט להציע את מועמדותו לנשיאות המדינה בבחירות שיתקיימו בחודש הבא, ובימים אלה הוא מנסה להשיג את 10 החתימות הדרושות מחברי כנסת. בחודש שעבר 13 הארגונים הסביבתיים המובילים בישראל פרסמו קול קורא פומבי ובה הביעו את תמיכתם במועמדותו של אברמוביץ'. "ישראל לא עושה מספיק. היא יכולה להיות ה'קלינטק ניישן' של העולם ולהגיע עד 2030 ל-50% מתצרוכת החשמל שמופקים מאנרגיות מתחדשות."

סטורדוט תבדוק את טכנולוגיית הטעינה המהירה – בחלל

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סטורדוט (Stordot) תבדוק את ביצועי תאי הסוללה שפיתחה בתנאי כבידה אפסיים. החברה, בשיתוף ובמימון חברת החשמל, נבחרה להשתתף בסדרת הניסויים המדעיים שייערכו בתחנת החלל הבינלאומית, במסגרת משימת "רקיע" של סוכנות החלל הישראלית ו"קרן רמון", שתמריא לחלל בפברואר 2022.

במסגרת הניסוי, שיימשך כשבועיים ימים, תאי הסוללה של סטורדוט, המתבססים על סיליקון ולא על גרפיט, יעברו מאות מחזורים של טעינה ופריקה, וזאת במטרה לבדוק את הריאקציות הכימיות שגורמות לסיליקון להתרחב במהלך הטעינה המהירה, ותופעות חריגות נוספות שמתרחשות במהלך הטעינה. הנתונים ייאספו על ידי מחשב בתוך יחידת ניסוי סגורה. עם שובה של המשלחת ארצה, התוצאות ינותחו על ידי המהנדסים והחקרים של סטורדוט. בסטורדוט ציינו כי התובנות מהניסוי ישולבו בדור הבא של סוללות החברה, שיושקו מסחרית בשנה הבאה.

בסוללות ליתיום-יון רגילה, לא ניתן לבצע טעינה מהירה, וזאת מאחר שהזרמה מסיבית של מטען חשמלי מהקתודה לאנודה מוביל להתחממות-יתר ולתופעות כמו מטאליזציה שפוגעות בתפקוד הסוללה. סטורדוט ביססה את הסוללה שלה על חומרים שונים וארכיטקטורה חדשה, שמאפשרים טעינה מהירה. מנכ"ל סטורדוט, ד"ר דורון מאיירסדורף, אמר כי "הניסויים הללו עשויים להיות שוברי שוויון, לא רק בקידום הטכנולוגיה שלנו אלא גם לפתוח אפיקים חדשים במחקר החומרים שעשויים להיות בעלי השלכות מעבר לתעשייה הסוללות." בתחילת השנה דיווחה החברה על ייצור מסחרי של מקבץ מדגמי ראשון של סוללות, המיועדות לאפשר ללקוחות פוטנציאליים בתעשייה הרכב החשמלי להתרשם ולבדוק את הטכנולוגיה.

REE תשלב את המנועים של AAM בפלטפורמת הרכב השטוחה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת REE Automotive התל אביבית הכריזה על הסכם לשיתוף פעולה עם אמריקן אקסל (AAM – American Axel & Manufacturing) מדטרויט, לפיתוח משותף של מערכת הנעה עבור כלי-רכב חשמליים ואוטונומיים. החברות ישלבו את יחידות ההנעה החשמליות של אמריקן אקסל הכוללות מנועים וממירי הספק, בפלטפורמה המודולרית השטוחה של REE, שבה המנועים, הבלמים, המתלים ויחידות הבקרה מותקנים בחלל שבין השלדה לגלגלים.

מערכות ההנעה יפותחו וייבדקו במרכז הפיתוח של אמריקן אקסל בדטרויט, עד הרבעון השלישי 2021 במטרה להיכנס לפלטפורמות REE עד שנת 2022. אמריקן אקסל מתמחה במערכות הנעה ופתרונות הספק לכלי-רכב חשמליים. מכירותיה ב-2020 הסתכמו בכ-4.7 מיליארד דולר. אחד מלקוחותיה המרכזיים היא יצרנית הרכב פורד (Ford), המשלבת פתרונות הנעה של אמריקן אקסל בכמה מדגמיה החשמליים. בתחילת החודש הודיעה אמריקן אקסל שקיבלה מענק של 5 מיליון דולר ממשרד האנרגיה האמריקאי כדי לפתח מערכת הנעה הכוללת ביחידה אחת את המנוע, רכיבי האלקטרוניקה ומערכת ההילוכים (Gear).

בחודשים האחרונים דיווחה REE על סדרה של שותפויות אסטרטגיות, בהן עם ספקית המערכות הקנדית מגנה, נאביה (Navia) הצרפתית המפתחת פתרונות הסעה אוטונומיים בקווים קצרים (Shuttle) ועם חברות היינו (Hino) שהיא חטיבת המשאיות של טויוטה. בפברואר 2021 הודיעה REE שהיא נכנסת למסחר בנסד"ק באמצעות מיזוג עם 10X Capital Venture Acquisition Corp (סימול: VCVC). הכנסות REE מהעסקה יסתכמו בכ-500 מיליון דולר, מתוכם 300 מיליון דולר יגיעו ממשקיעים אסטרטגיים דוגמת תאגיד Koch, Mahindra ו-Magna. החברה תונפק במחיר של 10 דולר למניה, המשקף לה שווי שוק של כ-3.1 מיליארד דולר.

הכול כלול – בגלגל

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. הדבר מאפשר לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המעניקים לרכב שטח תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר.

ניוריאליטי חשפה שבב המבוסס על ארכיטקטורת AI חדשה מסוגה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת ניוריאליטי (NeuReality) מקיסריה, שפיתחה טכנולוגיה להאצת יישומי AI, חושף היום פלטפורמת בינה מלאכותית (AI-centric) ראשונה מסוגה, המבוססת על הגדרה מחדש של הארכיטקטורה המסורתית של מערכות AI ועל סוג חדש של מערכת על-גבי שבב (SoC). החברה כבר החלה להדגים את האב-טיפוס הראשון, NR1-P, ללקוחות פוטנציאליים. הפלטפורמה מספקת פתרון בעל עוצמת מחשוב חזקה ליישומים קיימים וחדשים של בינה מלאכותית במגוון שימושים וביניהם ביטחון פנים, סחר אלקטרוני, רשתות חברתיות, רפואה, עוזרים דיגיטליים, מערכות המלצה ועיבוד שפה טבעית (NLP).

פלטפורמת ה-NR1-P החדשה מוכיחה את הטכנולוגיה הייחודית שפותחה בחברה ומיועדת למערכות מחשוב מנוהלות בדטה סנטרים בענן ובארגונים, כמו גם בחברות תקשורת, מפעילי תקשורת וארגונים אחרים המשתמשים בפתרונות מחשוב הקרובים למכשירי הקצה (near edge). ניוריאליטי צופה שלקוחות ארגוניים אלה ייתקלו במחסומים של סקלביליות ושל עלויות כאשר יעברו לפריסות בהיקף רחב עם יישומי ה-AI שלהם.

בוגרי אינטל, מארוול ומלאנוקס

ניוריאליטי נחשפה בפברואר השנה כשהודיעה על השלמת גיוס סיד בהיקף של 8 מיליון דולר מ-Cardumen Capital, OurCrowd ו-Varana Capital, ועל צירופו לדירקטוריון של ד"ר נאוין ראו (Dr. Naveen Rao), לשעבר מנכ"ל חטיבת ה-AI של אינטל ומנכ"ל חברת נירוונה סיסטמס (שנרכשה על-ידי אינטל). חברת ניוריאליטי הוקמה בשנת 2019 על-ידי המנכ"ל משה תנ"ך, סמנכ"ל התפעול צביקה שמואלי, וסמנכ"ל הפיתוח יוסי קסוס.

משה תנ"ך כיהן בתפקידים בכירים כמנהל הנדסה במארוול ובאינטל וסגן נשיא למו"פ בדיזיינארט נטוורקס (שנרכשה מאוחר יותר על ידי קוואלקום). צביקה שמואלי כיהן כסגן נשיא Backend במלאנוקס וכסגן נשיא להנדסה בהבאנה לאבס. יוסי קסוס שימש כדירקטור בכיר להנדסה במלאנוקס וכראש תחום פיתוח השבבים באיזיצ'יפ. ניוריאליטי מעסיקה 20 עובדי פיתוח בקיסריה ובתל אביב. בכוונת החברה להכפיל בשנה הקרובה את מספר העובדים.

להערכת החברה פלטפורמת NR1-P מספקת שיפור של פי 2 בעלות הבעלות הכוללת (TCO – Total Cost of Ownership) בהשוואה לפלטפורמות המקבילות של NVIDIA ליישומי למידת עומק בסביבה מבוזרת, המבוססות על ארכיטקטורת מעבד מרכזי (CPU centric). החברה מפתחת כעת את מוצר ההמשך, שיביא לשיפור נוסף בביצועים.

שיתוף פעולה הדוק על זיילינקס

לדברי משה תנ"ך, "לקוחות המפעילים יישומי עיבוד תמונה בהיקף גדול, יוכלו לחסוך 50% מהעלות שלהם או להשיג קיבולת גדולה פי שניים. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת למרכזי נתונים וללקוחות AI כשירות (AI as-a-service) להגדיל את היקף השימוש בלמידה עמוקה, בעלויות סבירות". חברת זיילינקס (Xilinx), שעל רכיביה התבססה ניוריאליטי לצורך פיתוח ה-NR1-P, היא  תומכת נלהבת בטכנולוגיה של החברה. "עבדנו באופן הדוק עם ניוריאליטי בכדי להביא את הקטגוריה החדשה הזו לשוק", אמר סגן נשיא לתוכנה בזיילינקס, סודיפ נאג. "הפיתוח שילב בין הגמישות והמהירות של רכיב Versal ACAP שלנו לבין הקניין הרוחני של ניוריאליטי".

"מעבר לענן יאפשר לייצר ידע קולקטיבי להאצת תהליכי פיתוח"

פורסם בתאריך ע"י yochais

ריבוי חברות הסטארט-אפ בארץ המפתחות חיישנים למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית ומערכות הספק לרכב חשמלי, הגביר בשנים האחרונות בתעשיית האוטו-טק הישראלית את הצורך בפתרונות לביצוע אנליזות אלקטרומגנטיות ותרמיות. אחד הכלים הפופולאריים בתחום הוא פלטפורמת CST של דאסו-סיסטמס (Dassault Systems), המאפשרת לתכנן מערכות אלקטרומגנטיות, לבצע אופטימיזציה ולבדוק היבטים כמו הפרעות אלקטרומגנטיות והשפעות של הקרינה על גוף האדם.

אחת החברות הישראליות שעושות שימוש בכלי הזה היא ואייר (Vayyar). ואייר פיתחה טכנולוגיית חיישנים, המבוססים על קרינת RF בתדר גבוה, אשר מסוגלים לספק תמונה תלת מימדית ב-360 מעלות של הסביבה וזאת ללא כל שימוש במצלמה. בניגוד לאמצעים אופטיים, בשל התדר שעליו הוא מתבסס, החיישן של ואייר מסוגל לקלוט גם מידע המוסתר על ידי אובייקטים, וכך למשל לגלות מבנים המסתתרים מאחורי קירות ולעקוב אחר הסימנים החיוניים של בני-אדם הנמצאים מעבר לקיר. השבב של החברה פועל בתדרי 3GHz-10GHz, באמצעות מערך של עד 12 אנטנות שידור וקליטה (MIMO). לטכנולוגיה של ואייר ישנם יישומים אפשריים רבים בתחומי הבית החכם, הרכב, הקמעונאות, הביטחון, הרפואה, הצרכנות ועוד.

שניים מהמוצרים העיקריים שהשיקה עד כה החברה על בסיס הטכנולוגיה הם חיישן מצוקה ביתי אשר מתריע במקרה של נפילת קשיש בביתו, וחיישן לפנים-הרכב אשר מנטר את התנהגות הנהג ויתר הנוסעים ומיועד ליישומי בטיחות ותחבורה חכמה. בשיחה עם Techtime מספר הטכנולוג הראשי של ואייר, נפתלי חייט, על השימוש שעושה החברה בכלים של דאסו-סיסטמס במסגרת פיתוח המכ"ם והתאמתו ליישומים השונים. "הטכנולוגיה שלנו מבוססת על גלי רדיו ואנטנות, ואת זה חוקרים ובודקים כיום באמצעות סימולציות דיגיטליות. CST הוא כלי מאוד יעיל בתחום הזה. בכל הנוגע לכלים של דאסו סיסטמס, אנחנו גם משתמשים בפלטפורמת התכן המכני סולידוורקס (Solidworks), מאחר שהארכיטקטורה והמבנה של המערכת יכולה מאוד להשפיע על תשדורת המכ"ם."

ידע קולקטיבי שנצבר בענן

דאסו-סיסטמס הצרפתית מציעה סל מאוד רחב של כלי תכנון, סימולציה וניהול חיי מוצר, מ-CST וסולידוורקס ועד תוכנת התכנון ההנדסי CATIA ופלטפורמת ניהול חיי המוצר ENOVIA. כיום, מציעה דאסו את הפתרונות שלה גם במסגרת פלטפורמת ענן מאוחדת, שנקראת 3DEXPERIENCE ומאפשרת לחברות להשתמש בפתרונות הללו לפי דרישה וליצור ממשקים ושיתוף בין הכלים השונים.

בשיחה עם Techtime הסביר מנהל הפעילות של דאסו סיסטמס ישראל, אלי בויקיס [בתמונה למעלה], כי האסטרטגיה של החברה היא לעודד את הגירת הלקוחות לענן. "לדאסו סיסטמס יש כלים רבים והשימוש בענן מאפשר למשתמש לתקשר בין המוצרים השונים ולהשיג רציפות. זה הכיוון שאותו מקדמת החברה."

מלבד נוחות השימוש, בויקיס מסביר כי המעבר לענן יאפשר פיתוח כלים חכמים עבור הלקוחות. "אנחנו משלבים כעת כלים שיידעו להבין את המשתמש ולכוון אותו לעבר פתרונות אפשריים של כל מיני בעיות ואתגרים בפיתוח. החוכמה הקולקטיבית הזו יכולה להיווצר רק כאשר נוצרת קהילת ענן. כיום אנחנו אוספים את הידע הזה ידנית מתוך האינטראקציה עם הלקוחות. ככול שיותר לקוחות ישתמשו בענן, יצטבר ידע קולקטיבי שניתן יהיה להפיק ממנו תובנות לרווחת כולם ולהאיץ ולשפר תהליכי פיתוח."

בויקיס מודע לחשש של חברות להעביר את סביבת הפיתוח שלהן לענן. "אנחנו מודעים לחשש של הלקוחות לאבד את היתרון הטכנולוגי שלהם בשוק, אך לא מדובר על שיתוף של קניין רוחני אלא על היבטים כלליים ובסיסיים."

איך הפכה ישראל למעצמת מטרולוגיה עולמית [פודקאסט]

פורסם בתאריך ע"י yochais

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. KLA היא אחת החברות הגדולות והמובילות בעולם בתחום ציוד מדידה ובדיקה לייצור שבבים.

תהליך ייצור שבבים הוא תהליך מורכב שכולל מאות ואלפי שלבים. בתהליך ייצור של רכיבים כה מורכבים וכה קטנים, כל פגם קטן עשוי לפגוע בתפקוד של המוצר הסופי. על כן, כדי לייצר שבבים חייבים לכל אורך תהליך הייצור לבדוק שהכול בסדר, וזאת עושים באמצעות סוגים שונים של ציודי בדיקה ובקרה. ככל שהטרנזיסטורים והרכיבים נהיים זעירים יותר ויותר, כך גם הציוד הזה צריך להיות מדויק, מהיר וחכם יותר.

בשיחה, מדבר אורי על המורכבות העצומה של מערכות המטרולוגיה שצריכות למדוד מימדים כה קטנים, על הרכישה האסטרטגית של חברת אורבוטק הישראלית, וגם כיצד הפכה ישראל הקטנה למעצמת מטרולוגיה עולמית.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

סולאר-אדג' פיתחה מענה למחסור החמור ברכיבים

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מהרצליה דיווחה אתמול כי ברבעון הראשון של 2021 צמחו מכירותיה בכל האזורים הגיאוגרפיים ובכל פלחי השוק. הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו ב-405 מיליון דולר, בטווח העליון של תחזית החברה. הרווח הנקי (במונחי GAAP) הסתכם ב-30.1 מיליון דולר, גידול של 70% בהשוואה לרבעון הקודם.

ברמה הגיאוגרפית, החברה דיווחה על מכירות שיא באיטליה, צרפת ואוסטרליה. האחרונה הופכת להיות שוק חשוב מאוד עבור סולאר-אדג':  ברבעון האחרון צמחו המכירות באוסטרליה בכ-50% והחברה שלחה לאוסטרליה מוצרים בהספק כולל של 100 מגה-ואט. הגידול הזה קשור גם לממיר לתלת-פאזי חדש עבור בתי מגורים המותאם לתשתית החשמל באוסטרליה.

בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח, אמר המנכ"ל צבי לנדא (בתמונה למטה), שהחברה מסמנת כעת את דרום-קוריאה כשוק אסטרטגי. "השוק הסולארי המסחרי והתשתיתי בקוריאה נאמד בכ-2 ג'יגה-ואט, ולאור הנוכחות החזקה שלנו שם אנחנו מאמינים כי הוא מגלם עבורנו פוטנציאל צמיחה משמעותי".

ניהול עצמי של שרשרת האספקה

בחודשים האחרונים מתמודדת כל תעשיית האלקטרוניקה העולמית עם מחסור חמור ברכיבים וצווארי בקבוק לוגיסטיים הפוגעים ביכולת היצרניות לעמוד בביקוש ובולמים את צמיחתן. הבעיה הזו חוצה את כל המגזרים, מתעשיית השבבים ועד תעשיות הרכב, מוצרי צריכה והאנרגיה הסולארית. לשם המחשה,חברת אנפייז (Enphase) האמריקאית שהיא המתחרה העיקרית של סולאר-אדג' בתחום הממירים, דיווחה הזהירה בשבוע שעבר שהיא סובלת ממחסור ברכיבים שיפגע בהכנסותיה ברבעונים הבאים.

אלא שסולאר-אדג' הצליחה להתגבר על הבעיה הזאת. המנכ"ל לנדא אמר שסולאר-אדג' אינה צופה מחסור ברכיבים. לדבריו, היא מצליחה להתמודד עם המצב הנוכחי באמצעות שיטות שפיתחה לזיהוי מוקדם של מחסור, ניהול ישיר של שרשרת האספקה – גם מול הספקים של קבלני המשנה – ושמירה מתמדת על מלאי גבוה של רכיבים ומוצרים.

מפעל "סלע 1" מתקרב לתפוקה מלאה

עוד היבט שמסייע לחברה הוא יכולת הייצור העצמית הגבוהה שלה. השנה חנכה סולאר-אדג' את מפעל הייצור המתקדם "סלע 1" באזור התעשייה ציפורית. המפעל מעסיק כבר 480 עובדים וצפוי להגיע לתפוקה מלאה במהלך הרבעון הנוכחי. המפעל מתמקד לא רק בייצור, אלא גם בפיתוח טכנולוגיות ותהליכי ייצור. לנדא גילה שאנשי המו"פ של המפעל פיתחו תהליך ייצור אוטומטי בקצב מהיר של ממירים, וכעת החברה משכפלת את הטכנולוגיה לקווי ייצור אחרים שלה בחו"ל. "אנחנו מרגישים בטוחים ביכולתנו לתת מענה לעלייה בביקוש בהמשך השנה", אמר.

אגירת חשמל בסיוע בינה מלאכותית

סולאר-אדג' תשיק ברבעון הנוכחי סוללה ביתית שתאגור את החשמל המופק מהפאנלים הסולאריים ותשמש גם לצריכה שוטפת וגם כגיבוי במקרה של הפסקת חשמל. הסוללות החדשות יכילו מימד של בינה מלאכותית: החברה השלימה לאחרונה מחקר שבדק את הנתונים מ-30 אלף מערכות שבהן מותקן ממיר גיבוי מתוצרתה במהלך יותר מ-75 אלף הפסקות חשמל שנמשכו יותר מ-5 דקות.

היא השתמשה במידע הזה כדי לאפיין דפוסים של הפסקות חשמל ולהגדיר את הדרכים שבאמצעות ניתן להבטיח שהסוללה לא תתרוקן גם בזמן הפסקות חשמל ממושכות. לנדא: "אנחנו ניישם את התובנות הללו במערכות שלנו באמצעות אלגוריתמים של קבלת החלטות פיננסית וניצול מיטבי של צריכה-עצמית, כדי להפוך את המערכות לחכמות ולאוטומטיות יותר".

אייסקיור הציגה תוצאות ביניים חיוביות בטיפול בסרטן השד

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אייסקיור (IceCure Medical) דיווחה אתמול (ב') על תוצאות ביניים חיוביות מניסוי קליני נרחב שעורכת החברה בשנים האחרונות בארצות הברית בקרב חולות בסרטן שד. הניסוי בוחן את יעילות הטיפול בגידולים מוקדמים ובסיכון נמוך בשד באמצעות המערכת שפיתחה החברה, ProSense, המקפיאה ומשמידה גידולים באמצעות הזרמה ממוקדת של חנקן נוזלי לתוך הגידול בתהליך הנקרא קריואבלציה. בעקבות ההודעה זינקה אתמול מניית אייסקיור בבורסת תל אביב ביותר מ-10%, וממשיכה לעלות גם היום.

מכשיר החברה כבר מאושר לשימוש בטיפול בסרטן השד במספר מדינות במזרח-אסיה, לרבות יפן, וכעת ממתינה החברה לאישור דומה מצד ה-FDA. בתחילת חודש אפריל הכיר ה-FDA במכשיר של אייסקיור כ"מכשיר רפואי פורץ דרך".

לפי ממצאי הביניים, בתום תקופת מעקב ממוצעת של כשלוש שנים, רק 4 מטופלות, כ-2.06%, חוו הישנות של הסרטן. הנתונים הוצגו במסגרת הכנס השנתי של האגודה האמריקאית למנתחי שד (ASBrS), על ידי ד"ר ריצ'רד פיין, לשעבר יו"ר האגודה וכיום ראש מחלקת סרטן שד בבית החולים West Cancer Center בטנסי, ארצות הברית. פיין צוטט באומרו, "תוצאות הניסוי הן חיוביות ביותר, הטיפול הזעיר פולשני הינו מהיר, ללא כאב ויכול להיערך תחת הרדמה מקומית במרפאה. זמן ההתאוששות הוא מינימלי והתוצאות הקוסמטיות הן מצוינות, עם מעט אובדן של רקמת שד וללא צלקת".

הניסוי, שהחל ב-2014, נערך ב-19 אתרים בארצות הברית, לרבות מרכזים רפואיים מובילים בקרב 194 נשים בגילאי 55 ומעלה (גיל ממוצע 75) עם גידול סרטני בשד בסיכון נמוך ושלב מוקדם, בהיקף של עד 1.5 ס"מ.

הליך מהיר, זעיר-פולשני – וללא פגיעה בשד

אייסקיור, שהוקמה ב-2006, פיתחה מערכת הפועלת בשיטה הקרויה Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה. המערכת של אייסקיור מאפשרת לבצע את ההליך באופן זעיר-פולשני, וזאת באמצעות החדרה של מחט דקיקה (המוגנת ב-11 פטנטים) שאותה מנווט הרופא אל הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה-סאונד (או CT אם מדובר בגידולים בכבד, בריאות ובעצמות). לאחר הגעת המחט אל הגידול היא מקפיאה אותו באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי אל קצה המחט שבו נמצא הגידול, וזאת מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב.

הטיפול אורך כ–15-25 דקות לערך בהרדמה חלקית וגם אינו חייב להתבצע בחדר ניתוח. מרבית הטיפולים המתחרים מתבססים על גזים אחרים כמו ארגון והליום, שהם יקרים יותר ורדיוס הפעולה שלהם קטן יותר, ועל כן הם מצריכים שימוש במחטים רבות יותר, מה שמסבך את הניווט וגם מייקר את ההליך. יש להדגיש כי השמדת גידולים סרטניים בהקפאה יעילה בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ועל כן אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול.

השוק האסטרטגי ביותר שבו פעילה החברה בתחום סרטן השד הוא מדינות מזרח-אסיה. בשנה האחרונה הצליחה החברה להשיג אישורים רגולטוריים במספר מדינות מפתח. אייסקיור פועלת באזור בשיתוף פעולה עם חברת Terumo, ענקית המכשור הרפואי היפנית, המשמשת כמפיצה בלעדית של החברה ביפן, בסינגפור ובתאילנד. בסין קיבלה החברה אישור על המכשיר אך ממתינה עדיין לאישור על מחטים.

חברת רייל-ויז'ן בוחנת כניסה לבורסה בתל-אביב

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת רייל-ויז'ן (Rail-Vision) הגישה לרשות לניירות ערך טיוטת תשקיף לקראת הנפקה בבורסה של תל אביב. הדבר נודע בעקבות דיווח של חברת פורסייט (Forsight), המחזיקה בכ-19.36% ממניות רייל-ויז'ן. בפורסייט הדגישו כי ביצוע ההנפקה עדיין תלוי באישור של הרשות לניירות ערך ובהחלטה סופית של רייל-ויז'ן.

בשלב זה לא ידוע מהו מועד ההנפקה והיקף ההון שרייל-ויז'ן מעוניינת לגייס באמצעותה. המשקיעה הגדולה ביותר ברייל-ויז'ן היא חברת Knorr-Bremse הגרמנית שבסיסה במינכן. החברה נחשבת לאחת מהיצרניות הגדולות בעולם של מערכות בלימה לרכבות. עד היום היא השקיעה 20 מיליון דולר בחברת רייל-ויז'ן בסכום כולל של כ- 20 מיליון דולר ומחזיקה בכ-36.79% ממניותיה.

ADAS לרכבות

חברת רייל-ויז'ן הוקמה בשנת 2016 ומפתחת מערכת עזר המסוגלת לזהות, לסווג ולהתריע לנהג בזמן אמת על אובייקטים הנמצאים על מסלול הרכבת בטווח של עד 2,000 מטר. החברה מאמינה שהטכנולוגיה שלה תדחוף מהפיכה בטכנולוגיות הקיימות היום ברכבות, ובעתיד תמלא תפקיד חשוב במעבר אל בנהיגה אוטונומית של רכבות. להערכת משרד התחבורה האמריקאי (DoT ), בכל 90 דקות מתרחשת פגיעה של רכבת באדם או בכלי-רכב, ומדי שנה נהרגים בארה"ב כ-1,000 בני-אדם מפגיעת רכבות.

באירופה ממדי התופעה דומים: בשנת 2018 נהרגו 853 בני-אדם וכ-1,666 נפצעו קשה כתוצאה מפגיעת רכבות. מערכת ההתראה של רייל ויז'ן מורכבת ממצלמות הפועלות באור נראה לעין יום ומצלמות אינפרה אדום (IR) האוספות מידע תרמי. החיישנים מזינים את המידע אל מחשב הכולל אלגוריתם בינה מלאכותית ואלגוריתמים לעיבוד תמונה בזמן אמת. המידע מותך לתמונה מאוחדת אשר מסוגלת לזהות, לסווג ולהתריע לנהג בזמן אמת על אובייקטים הנמצאים על מסלול הרכבת בטווח של עד 2,000, ובכך לאפשר בלימה ללא פגיעה במכשול.

המערכת מתוכננת לזהות אובייקטים רלוונטיים לתנאי הרכבת, דוגמת בני-אדם, בעלי חיים, מכוניות, גשרים, מחלפי מסילה, שלטים וסימני איתות לאורך המסילה המיועדים לנהג הקטר. בתחילת 2021 החברה השיקה מערכת עזר בטיחותית למגזר נוסף בשוק הרכבות: רכבות קלות (Light Rail Vehicle) הנוסעות בתוואי עירוני, כדוגמת חשמליות ורכבות תחתית. המערכת החדשה מסוגלת לגלות מכשולים על גבי המסילה בטווח של עד כ-200 מטרים בתנאי ראות קשים ובמזג אוויר קשה.

AiVF פיתחה פלטפורמת AI לאבחון עוברי מבחנה

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה, מימין לשמאל: פרופ' דן אריאלי, דניאלה גלבוע, פרופ' דני זיידמן]

השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית מתחיל להיות מאוד נפוץ בתחומי האבחון הרפואי, בעיקר בניתוח ואבחון מבוססי צילומי דימות כמו רנטגן ו-CT. חברת הסטארט-אפ AiVF מרמת החייל מביאה את הגישה הזו לעולם ההפריה החוץ-גופית. החברה הודיעה היום כי קיבלה אישור CE של האיחוד האירופי עבור מערכת הביג-דאטה שפיתחה, EMA, המאפשרת לאמוד באמצעות אלגוריתמים של ראיית-מכונה ולמידת-עומק את טיב העוברים שהופרו במבחנה בתהליכי הפריה חוץ-גופית לפני החזרתם לרחם האישה, וזאת על מנת לשפר את סיכויי קליטת העובר ברחם והצלחת ההיריון.

בעקבות האישור, החברה תוכל להציע מעתה את המערכת לקליניקות ומוסדות רפואיים ב-27 מדינות האיחוד. שוק ההפריות החוץ גופיות האירופי הוא הגדול בעולם. מדי שנה מתבצעים במדינות האיחוד יותר ממיליון טיפולים ביותר מ-1,200 מרפאות, והיקפו הכספי של שוק זה נאמד ב-4.5 מיליארד דולר.

על פי נתוני השוק העולמי, נדרשים כיום בממוצע 5 מחזורי הפריה לילד אחד, שעלות כל אחד מהם בארה"ב הוא כ-20,000 דולר, דהיינו, 100,000 דולר לילד, סכום שמשפחות רבות לא יכולות לעמוד בו. כל שנה מתבצעים 2.7 מיליון סבבי הפריה חוץ גופית, אך נולדים רק 400,000 תינוקות. הביקוש העולמי השנתי עומד על 25-30 מיליון טיפולים, שהוא רחוק מאוד מהיקף הטיפולים שיחידות ההפריה יכולות להציע.

AiVF פיתחה פלטפורמה שמסייעת לאמבריולוג להעריך אילו מבין העוברים שהופרו במבחנה התפתחו בצורה הטובה ביותר והם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר להיקלט בהצלחה ברחם האישה.  בשיטה הנהוגה כיום, האמבריולוג בוחן במיקרוסקופ מידי יום מאות עוברים, מנסה לזהות לאילו מהם יש סיכוי להיקלט בהצלחה ברחם, מעביר את המלצותיו לרופא, שמחליט איזה עובר יוחזר לרחם האם. השיטה לוקה בחסרונות רבים: היא אינה מבוססת על ניתוח נתונים מקיף, אלא על אינטואיציה וניסיון, ועל כן רמת הדיוק נמוכה.

הבינה המלאכותית מחליפה את המיקרוסקופ

AiVF הופכת את התהליך לדיגיטלי ורותמת טכנולוגיות של ראייה ממוחשבת ולמידת-עומק.בדומה ליישומים אחרים של AI בעולם האבחון הרפואי, הפלטפורמה של החברה מנתחת מאגר עצום של דאטה הלקוח מקליניקות ובתי-חולים בישראל ובעולם, הכולל סרטוני וידיאו המתעדים בתוך האינקובטורים את התפתחות העוברים, תמונות ומידע קליני נוסף, ומחלצת באמצעות למידת-עומק דפוסים, תבניות וממצאים מורפולוגיים שמעידים על התפתחות עוברים במבחנה. באמצעות התובנות הללו, ניתן לנטר כל עובר ועובר של נשים שעוברות תהליך הפריה, ולאמוד את טיבם. להערכת AiVF, היא מחזיקה כיום במאגר הגדול בעולם של נתוני עוברים. הדבר מאפשר לשפר את דיוק הצלחת המערכות של החברה.

דניאלה גלבוע, מייסדת ומנכ"לית החברה, הסבירה ל-Techtime: "הטכנולוגיה שלנו מאפשרת להתחקות אחר פרמטרים חשובים בתהליך התפתחות העובר. אלו ממצאים שחלקם אינם נראים בעין אנושית." AiVF הוקמה בשנת 2018 על ידי גלבוע, אמבריולוגית וביו-סטטיסטיקאית, ועל ידי פרופ' דני זיידמן, ממומחי הפוריות הבכירים והמובילים בארץ, וחברו אליה מומחי ההפריה החוץ גופית המובילים בעולם. אחד הפרופסורים הנודעים שהצטרפו לחזון הוא פרופ' דן אריאלי שהתמנה לתפקיד פעיל בכיר בחברה ומכהן בה כ-Chief Behavioral Officer. אריאלי מסייע כיום ל-AiVF לפתח אסטרטגיות חברתיות והתנהגותיות, המעצבות את תהליכי קבלת ההחלטות של נשים במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית.

גלבוע: "באירופה מתבצעים מידי שנה למעלה מ-30% מטיפולי ההפריה החוץ גופית בעולם והפער בין ההיצע לביקוש עומד על מיליוני טיפולים. המערכת שפיתחנו עשויה לחולל שינוי מרחיק לכת , לשפר דרמטית את סיכויי ההצלחה של הטיפולים, להוזיל אותם, להקטין את הסבל של הזוגות ולאפשר למיליוני זוגות נוספים ביבשת להגשים את חלומם להוליד תינוק."

 

REE ו-Hino של טויוטה יפתחו מסחרית עם קבינה נשלפת

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת REE ממשיכה להרחיב את האקוסיסטם שלה בתעשיית הרכב. לאחר שהודיעה מוקדם יותר החודש על שיתופי פעולה עם יצרנית המערכות הקנדית Magna ועם חברת Navya הצרפתית, המפתחת תוכנות לנהיגה אוטונומית, אתמול הכריזה REE על שותפות מסחרית עם יצרנית המשאיות והאוטובוסים Hino Motors, המשתייכת לקבוצת טויוטה.

במסגרת שיתוף הפעולה החדש, שתי החברות יפתחו פלטפורמה לרכב מסחרי חשמלי, שתוכל לשמש כרכב היסעים או רכב שליחויות והובלה. הינו היא יצרנית המשאיות השנייה בגודלה בעולם, ומכרה ב-2018 כ-180 אלף משאיות.

שתי החברות מתכוונות לפתח קונספט חדשני של רכב מסחרי, שיורכב ממרכב (שאסי) הרכב השטוח של REE, שבו המנועים, הבלמים ותת-המערכות מוטמעות בתוך הגלגלים, ועל-גביו קבינה נשלפת שתוכל לשמש להסעת נוסעים, הובלת סחורות ושירותים נוספים, ותהיה מצוידת ביישומים מבוססי-דאטה. המבנה הזה יאפשר, למשל, אם מדובר במשאית המובילה סחורות, לשלוף בתחנת היעד את תא המטען האחורי מעל גבי המרכב, והמשאית תוכל להמשיך לתחנה הבאה מבלי להמתין לסיום הפריקה. בשתי החברות ציינו כי הקונספט החדש יאפשר לפתח שירותים ויישומים מסוגים שונים. שתי החברות צופות כי הפיתוח יושלם במהלך 2022.

אילוסטרציה של הקונספט החדש של REE ו-Hino

הכול כלול – בגלגל

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב.

הטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המאפשרים לרכב שטח סטנדרטי להשיג ביצועים של תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר. לאחרונה חשפה REE שלוש פלטפורמות מרכב חדשות עבור שלושה סוגים של כלי-רכב חשמליים: מכונית עירונית שיכולה לשמש גם כמונית אוטונומית, רכב היסעים עירוני או רכב משלוחים, ומשאית בינעירונית קלה המותאמת לשוק האמריקאי.

ננו-דיימנשן רכשה את ננו-פבריקה ב-55 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

מסע הרכישות של ננו-דיימנשן נמשך. לאחר שהודיעה בשבוע שעבר על רכישת חברת הבינה המלאכותית DeepCube, היום הודיעה ננו-דיימנשן כי חתמה על הסכם לרכישת חברה ישראלית נוספת, ננו-פבריקה (Nanofabrica), שפיתחה מדפסת להדפסת חלקים זעירים ברמת דיוק של מיקרון (אלפית המילימטר).

ננו-דיימנשן תשלם תמורת הרכישה בין 54.9-54.9 מיליון דולר, מתוכם 23-29 מיליון דולר במזומן והיתר במניות. לפי ההסכם, שני המייסדים של ננו-פבריקה, ג'ון דונר ואיל שלף, ימשיכו לעבוד בחברה למשך תקופה מסוימת. בדומה למתכונת המיזוג של דיפקיוב, עובדי ננו-פבריקה יעברו לעבוד תחת ננו-דיימנשן. ננו-פבריקה גייסה מאז הקמתה ב-2016 כ-4 מיליון דולר. המשקיעה הראשית בחברה היא קרן ההון-סיכון i3 ventures, שמתמחה בהשקעה בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים מאוד.

חברת ננו-פבריקה פיתחה מדפסת תלת-מימד (3D) מסוג חדש אשר מצליחה לבצע הדפסה של חלקים זעירים מאוד ברמת דיוק של מיקרון אחד בלבד (אלפית המילימטר). המדפסת של החברה, Tera 250 מאפשרת לייצר רכיבים בסדר גודל מיניאטורי שעד היום לא היה ניתן להדפיס. החברה הציגה ייצור גלגל שיניים בקוטר של 1 מ"מ הכולל 12 שיניים זהות בדייקנות. המדפסת מתאימה לשימוש עבור ייצור מערכות בתחומי האלקטרוניקה, אופטיקה, מכשור הרפואי, מיקרו-פלסטיקה ועוד. המדפסת מתאימה גם לייצור אבות-טיפוס ותבניות יציקה, וגם לייצור סדרתי בריצות של כמה עשרות אלפי חלקים, מכיוון שניתן להדפיס על-גבי מגש המדפסת אלפי חלקים במקביל בתוך מספר שעות.

היערכות לייצור מסחרי

החברה מסרה מדפסת ראשונה במתכונת ביטא לקבלנית הייצור ארן (Aran) מקיסריה, המייצרת באמצעותה חלקים זעירים עבור לקוחותיה. בהמשך השנה היא מתכננת להתחיל במכירה מסחרית של מדפסות Tera 250 ללקוחות בארץ ובחו"ל. המדפסת פועלת בטכנולוגיית MicroDLP, שבה ממצקים נוזל פוטו-פולימרי, שכבה אחר שכבה, באמצעות חשיפה לאור אולטרה-סגול (UV). הייחוד של המדפסת של ננו-פבריקה היא בכך שהטכנולוגיה האופטית המדויקת של מקרן ה-UV מאפשרת לבנות בכל פעם שכבה בעובי ובדיוק רוחבי של מיקרון, ובכך לייצר פריטים ברזולוציה מדויקת מאוד.

היישומים האפשריים של המדפסת מתפרסים על פני מגזרים רבים כמו תעופה וחלל, אוטומוטיב, אלקטרוניקה, מכשור רפואי, אופטיקה, מיקרו-פלסטיקה ועוד. בחברה חיפשו דרך להבין טוב יותר את צרכי השוק ולגבש אסטרטגיה ממוקדת יותר. לשם כך החברה מפעילה לשכת שירות המאפשרת ללקוחות ממגזרים שונים לשלוח מפרט של חלק ולהדפיס דוגמאות ללא צורך ברכישת המדפסת. המודל הזה מאפשר ללמוד לאילו יישומים המדפסת מתאימה ביותר, גם ברמה הטכנולוגית וגם ברמה העסקית. עד כה היא קיבלה כ-400 פניות מלקוחות וביצעה כ-70 הזמנות, בין היתר עבור קבלניות ייצור אלקטרוני, יצרניות רכב ויצרניות שבבים.

התעשייה האווירית מקימה באוסטרליה חברה לכלים לוגיסטיים אוטונומיים למכרות

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: רובוט Sahar של אלתא המיועד לפינוי דרכים]

התעשייה האווירית (IAI) וחברת Bis האוסטרלית, המספקת שירותים לוגיסטיים לענף המכרות, מקימות באוסטרליה חברה משותפת, Auto-Mate, שתפתח כלים לוגיסטיים אוטונומיים המותאמים למשימות בתפעול של מכרה, כדוגמת פינוי פסולת, שינוע סחורות, חציבה ועוד.החברות מסרו כי הכלים הללו יתרמו לשיפור הבטיחות והיעילות של המכרה ויספקו דאטה מפורט שיסייע למקסם את תהליכי התפעול.

אוסטרליה היא מדינה עשירה במחצבים וענף המכרות הוא אחד הסקטורים המשמעותיים ביותר בכלכלה, אשר אחראי לכעשירית מהתוצר הלאומי. מי ששידך בין התעשייה האווירית ל-Bis היא לשכת הסחר האוסטרלית, Austrade, שעובדת עם התעשייה האווירית מאז 2013 במטרה למצוא הזדמנויות עבור התעשייה האווירית בענף המכרות.

המיזם המשותף ישלב בין המומחיות של התעשייה האווירית בתחום הרובוטיקה האוטונומית והניסיון של Bis כספקית שירותים לוגיסטיים למכרות באוסטרליה. תעשייה האווירית פיתחה, תחת חברת אלתא שבבעלותה, מספר כלים אוטונומיים קרקעיים ליישומים צבאיים, כמו למשל סייר הגבולות הרובוטי Guardium, שתפקידו לפטרל לאורך הגבול ולהתריע מפני ניסיונות חדירה, רובוט תומך לחימה בשם REX, שמסייע לכוחות קרקעיים בשטח, והרובוטים Panda ו-Sahar, המיועדים לליווי שיירות, פינוי דרכים ומשימות של הנדסה קרבית. כל הכלים הללו מתבססים על אותה פלטפורמה רובוטית שפיתחה אלתא. ב-Bis ציינו כי העובדה שהכלים הרובוטיים של התעשייה האווירית מיועדים לתפקד בסביבות מרוחקות ותנאי שטח קשים הופכים אותם  למתאימים גם לענף המכרות.

 

T-Mobile אישרה את מצלמת הרכב של מיקרונט

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת מיקרונט (Micronet) קיבלה את אישור חברת התקשורת האמריקאית T-Mobile להפעיל את מצלמת הרכב המקושרת של החברה, SmartCam, על גבי הרשת הסלולארית של T-Mobile בארצות הברית.

ה-SmartCam [בתמונה] הינה מצלמת רכב מחוברת המיועדת ליישומי טלמטריה עבור ניהול ציי רכב. היא משמשת לניטור הנסיעה והתנהגות נהג, מתריעה על אירועי בטיחות בנהיגה, מסייעת בהדרכת נהגים בזמן אמת ומדווחת למנהל הצי וזאת באמצעות שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית וניתוח נתוני וידאו. המצלמה מעבירה את הנתונים למנהל הצי באמצעות תקשורת סלולארית, והאישור של T-Mobile יאפשר למצלמה להזרים את הנתונים בזמן אמת על גבי התשתית הסלולארית של T-Mobile.

חשיבות האישור של T-Mobile קשור למגעים שמנהלת מיקרונט עם שני לקוחות פוטנציאליים משמעותיים בתחום ציי הרכב. בחברה ציינו כי קבלת האישור מאפשרת לה לקדם ולהאיץ תהליכי מכירה למול שני הלקוחות, המעוניינים להשיק פעילות של טלמטריה לרכב על בסיס המצלמה של מיקרונט. על רקע הפוטנציאל המסחרי, זינקה אתמול מניית מיקרונט בבורסת תל-אביב בכ-70% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 31.7 מיליון שקל.

ננו-פבריקה פיתחה מדפסת 3D לייצור חלקים סופר-זעירים

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: אובייקט זעיר שהודפס במדפסת של ננו-פבריקה

חברת ננו-פבריקה (Nanofabrica) התל אביבית פיתחה מדפסת תלת-מימד (3D) מסוג חדש אשר מצליחה לבצע הדפסה של חלקים זעירים מאוד ברמת דיוק של מיקרון אחד בלבד (אלפית המילימטר). המדפסת של החברה, Tera 250 מאפשרת לייצר רכיבים בסדר גודל מיניאטורי שעד היום לא היה ניתן להדפיס. החברה הציגה ייצור גלגל שיניים בקוטר של 1 מ"מ הכולל 12 שיניים זהות בדייקנות. המדפסת מתאימה לשימוש עבור ייצור מערכות בתחומי האלקטרוניקה, אופטיקה, מכשור הרפואי, מיקרו-פלסטיקה ועוד.

המדפסת מתאימה גם לייצור אבות-טיפוס ותבניות יציקה, וגם לייצור סדרתי בריצות של כמה עשרות אלפי חלקים, מכיוון שניתן להדפיס על-גבי מגש המדפסת אלפי חלקים במקביל בתוך מספר שעות. מנכ"ל ננו-פבריקה ואחד ממיידי החברה, ג'ון דונר, סיפר ל-Techtime שהמדפסת פותחת שווקים עבור ייצור תוספתי (additive manufacturing): "ככל שהחפצים נעשים קטנים יותר, יותר קשה ויקר יותר לייצר אותם בשיטות הקיימות. במדפסת שלנו ניתן לייצר את החלקים הללו בפשטות, במהירות ובזול. זו אחת מההזדמנויות הגדולות של עולם ההפסת התלת-מימד".

כניסה אל קו הייצור של ארן

החברה מסרה מדפסת ראשונה במתכונת ביטא לקבלנית הייצור ארן (Aran) מקיסריה, המייצרת באמצעותה חלקים זעירים עבור לקוחותיה. בהמשך השנה היא מתכננת להתחיל במכירה מסחרית של מדפסות Tera 250 ללקוחות בארץ ובחו"ל. המדפסת פועלת בטכנולוגיית MicroDLP, שבה ממצקים נוזל פוטו-פולימרי, שכבה אחר שכבה, באמצעות חשיפה לאור אולטרה-סגול (UV). הייחוד של המדפסת של ננו-פבריקה היא בכך שהטכנולוגיה האופטית המדויקת של מקרן ה-UV מאפשרת לבנות בכל פעם שכבה בעובי ובדיוק רוחבי של מיקרון, ובכך לייצר פריטים ברזולוציה מדויקת מאוד.

מנכ"ל ננו-פבריקה ג'ון דונר (משמאל) ומדפסת התלת-מימד Tera 250
מנכ"ל ננו-פבריקה ג'ון דונר (משמאל) ומדפסת התלת-מימד Tera 250

דרישה גבוהה לרכיבים פלסטיים זעירים

ננו-פבריקה הוקמה ב-2016 על ידי המנכ"ל ג'ון דונר והטכנולוג הראשי אייל שלף. המשקיעה האסטרטגית בחברה היא קרן i3, המתמחה בהשקעה בחברות בשלבי פיתוח מוקדמים ואשר הובילה את סבב הסיד בננו-פבריקה. מייסד-שותף ומנהל i3, ערן וגנר, משמש כיו"ר דירקטוריון ננו-פבריקה. עם השלמת הפיתוח נתקלו שני המייסדים בדילמה עסקית. היישומים האפשריים של מדפסת מסוג זה הם רחבים ומתפרסים על פני מגזרים רבים כמו תעופה וחלל, אוטומוטיב, אלקטרוניקה, מכשור רפואי, אופטיקה, מיקרו-פלסטיקה ועוד, ובחברה חיפשו דרך להבין טוב יותר את צרכי השוק ולגבש אסטרטגיה ממוקדת יותר.

לשם כך החברה מפעילה לשכת שירות המאפשרת ללקוחות ממגזרים שונים לשלוח מפרט של חלק ולהדפיס דוגמאות ללא צורך ברכישת המדפסת. המודל הזה מאפשר ללמוד לאילו יישומים המדפסת מתאימה ביותר, גם ברמה הטכנולוגית וגם ברמה העסקית. עד כה היא קיבלה כ-400 פניות מלקוחות וביצעה כ-70 הזמנות, בין היתר עבור קבלניות ייצור אלקטרוני, יצרניות רכב ויצרניות שבבים. דונר: "שוק הרכיבים הפלסטיים הזעירים לסמארטפונים בלבד נאמד ב-4 מיליארד דולר בשנה. העבודה מול לקוחות באמצעות לשכת השירות עזרה לנו להבין מה הם היישומים המתאימים ביותר למדפסת שלנו".

תבניות יציקה זעירות

אחד משוקי היעד הראשונים שנחשף בעקבות ההתנסות הזו, הוא של תבניות היציקה בתעשיית המיקרו-פלסטיקה. "הקושי בתעשיית יציקת הפלסטיק היא להוציא לפועל סדרות ייצור קצרות. אין בעיה לבנות תבנית יציקה עבור ייצור של מיליוני חלקים, אך לא משתלם לבנות תבנית עבור ייצור של עשרות אלפי חלקים בלבד, למשל עבור מהדורה מיוחדת של מוצר לגו. ייצור תבנית מתכת עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים ולהימשך ימים רבים. במדפסת שלנו ניתן לייצר את התבנית בתוך שעה אחת בלבד ובעלות מזערית".

שני שוקי יעד מרכזיים נוספים הם אלקטרוניקה ואופטיקה: "קיים אבסורד בעולם האלקטרוניקה. השבבים נעשים זעירים מאוד (חוק מור), אך מעטפת הפלסטיק והמחברים (מארז) מסביב לשבבים, לא שותפים לקצב המזעור וכן הרכיב הסופי נשאר מגושם. במדפסת שלנו ניתן לייצר גם את מעטפת הפלסטיק באותה רמת מזעור. בתעשיית האופטיקה ניתן לתכנן בגמישות רבה יותר, ולהדפיס פריטים כמו הגשר הפלסטיק הזעיר המחזיק את העדשות, ובעתיד גם את העדשה כולה". ננו-פבריקה גם מפתחת את החומרים הפוטו-פולימריים עבור המדפסת שלה. כעת היא נמצאת בתהליך פיתוח גם של חומרים קרמיים.

האזינו לשיחה עם מנהל קרן i3, ערן וגנר, מתוך תוכנית מס' 34 בפודקאסט שלנו, שעלתה בחודש מרץ 2021:

אוטוטוקס נכנסת לשוק הרכב הרוסי

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: אחד מדגמי הלאדה החדשים]

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר, המפתחת שבבי תקשורת ליישומי V2X, חתמה על שיתוף פעולה שעשוי לסלול את דרכה גם לשוק הרכב הרוסי. אוטוטוקס פיתחה ביחד עם חברת Sreda Solutions מסנט פטרסבורג מערכת V2X המותאמת לשוק הרוסי, וביחד משתתפות כעת שתי החברות במספר פיילוטים שנערכים במדינה בתמיכת הממשל, כחלק מהמאמצים להפחית את הקטל בדרכים ברוסיה.

גם לאחר התפרקות הגוש הסובייטי, תעשיית הרכב ברוסיה נותרה מגזר חשוב בכלכלה. ב-2018 יוצרו ברוסיה כ-1.77 מיליון כלי-רכב, שהם כ-1.8% מכלל הייצור העולמי. תעשיית הרכב הרוסית מורכבת מיצרניות רכב מקומיות, ובראשן AvtoVAZ (יצרנית דגמי "לאדה") ו-GAZ, יצרניות רכב גלובליות כדוגמת ג'נרל מוטורס, קיה, רנו ומרצדס, המייצרות את כלי-הרכב לשוק הרוסי באמצעות שותפות ייצור מקומיות כדוגמת Avtotor ו-Avtoframos, וגם יצרניות גלובליות שהקימו קווי ייצור מקומיים משלהן, למשל BMW, יונדאי וטויוטה.

גם במגזר ה-Tier-1 (ספקיות של תת-מערכות), הכניסה לשוק הרוסי עוברת לרוב דרך שיתוף פעולה עם חברה מקומית. Sreda Solutions, שעימה אוטוטוקס משתפת פעולה, היא ספקית בולטת בשוק התקשורת האלחוטית והמערכות המשובצות לכלי-רכב ברוסיה. במסגרת הפיתוח המשותף, סרדה פיתחה על-גבי מערך שבבי ה-V2X של אוטוטוקס את תוכנת הניהול והתקשורת המותאמת לתשתית הארצית ברוסיה.

הממשלה נלחמת בקטל בדרכים

בשנת 2019 נהרגו כמעט 17 אלף תושבים רוסים בתאונות דרכים, כ-11.6 הרוגים לכל 100 אלף תושבים. בישראל, לשם השוואה, מספר ההרוגים ל-100 אלף תושבים ב-2019 עמד על 3.9. ממשלת רוסיה הציבה יעד להפחית משמעותית את שיעור תאונות הדרכים במדינה, ואחד האמצעים לכך הוא אימוץ טכנולוגיות V2X. ישנם מספר פיילוטים שהממשלה הרוסית מקיימת ומקדמת בימים אלה שאוטוטוקס וסרדה משתתפות בהם עם המוצר המשותף.

לאחרונה החלו ניסויי V2X בעיר סנט פטרסבורג וניסויי V2X חדשים מתוכננים בעיר קלינינגרד וכן באזורים נוספים ובכבישים מהירים בהמשך 2021. הרוסים מזמינים יצרנים ושותפים אחרים בענף הרכב להצטרף לניסויים אלה. בנוסף לכך, נציגים רוסים נמצאים בשיחות עם נציגי הפרויקט הכלל אירופי C-Roads, בהן נידונה הפעלה של תשתיות V2X שיחברו בין רוסיה למדינות באיחוד האירופי.

בשיחה עם Techtime אמר סמנכ"ל הפיתוח העסקי באוטוטוקס, יובל לחמן,  כי תמיכת הממשלה הרוסית צפויה להוביל להאצה חזקה באימוץ טכנולוגיית V2X במדינה. "לתעשיית ה-V2X יש פוטנציאל עצום ו-Sreda Solutions היא שותפה אידיאלית שתאפשר לאוטוטוקס לחדור לשוק זה בדיוק בתקופה שבה הוא נפתח במהירות"

טכנולוגיית V2X מאפשרת למכוניות להעביר ביניהן נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X הפועלים בשני תקני התקשורת המקובלים בתעשייה: תקשורת ישירה (DSRC) ותקשורת סלולרית (Cellular V2X), שבה כלי-הרכב מתקשרים אל הרשת הסלולרית ומקבלים ממנה מסרים המגיעים מכלי-רכב אחרים. להערכת אוטוטוקס, היא הראשונה בשוק שהשיקה שבבים דואליים

קבלנית הייצור אתנה מחפשת שותפויות עם סטארט-אפים בתחומי המכשור הרפואי

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: קו ייצור במפעל אתנה]

קבלנית הייצור אתנה (Atena) מנשר, המתמחה בתחום המכשור רפואי, יוצאת בימים אלה ביוזמה שנועדה לקדם שיתופי פעולה בינה לבין חברות סטארט-אפ ישראליות, המחפשות את פלטפורמת הייצור המתאימה שתאפשר להם לעבור מפיתוח לייצור המוני ופריסה גלובלית.

אתנה פרסמה השבוע קול קורא המזמין יזמים, סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה להגיש הצעות למוצרי מכשור רפואי. וועדה ייעודית תבחן את הפוטנציאל המסחרי של ההצעות השונות, ולאחר תהליך  בחינה וסינון מסודרים ייבחרו 3 רעיונות או מיזמים שיזכו להצעה לשיתוף פעולה עם אתנה לשם ייצור מסחרי של המוצר. החברות מתבקשות להגיש את הצעותיהן עד ה-20.5.

מנכ"ל החברה, איתי שפילמן, הסביר בשיחה עם Techtime כי המטרה אינה רק להשיג לקוחות אלא ליצור שותפויות של ממש. "אנחנו לא רוצים להיות רק קבלן הייצור, אלא לספק לחברת הסטארט-אפ מעטפת שלמה, משלב הרעיון הראשוני ועד מסחור המוצר, לרבות הקמת מערכי מכירות ושיווק בעולם, תמיכה טכנית ואפילו סיוע משפטי. אנחנו נשקול כל מיני אפיקי שיתוף פעולה עם החברות שנזהה בהן פוטנציאל צמיחה, לרבות השקעה, כדי לסייע להן להפוך את החלום למציאות."

חברת אתנה, המשתייכת לקבוצת אימקו תעשיות, מספקת שירותי ייצור, ובכלל זה הרכבה, אינטגרציה, חיווט ואלקטרו-מכניקה. בין לקוחות החברה בשוק המכשור הרפואי בארץ ניתן למנות את אלמה לייזר, לומיניס ואינמוד. מפעל החברה נמצא בנשר, ומרכז המו"פ בנהריה. בשנה האחרונה חנכה החברה גם חדר נקי. לחברה יש גם קווי ייצור בארצות הברית ובהודו. שפילמן: "יש לנו המון מה להציע. אתנה היא חלק מקבוצה, ויש לנו גב חזק. אנחנו רוצים לבדל את עצמנו מהמתחרים בשוק."

עמרי לוין, לשעבר מנכ"ל פיליפס ישראל, המשמש כיום כיועץ לאתנה, הוסיף כי מניסיונו חברות בינלאומיות או קבלניות ייצור גדולות אינן בהכרח הפרטנר הנכון המתאים לצרכים של חברת סטארט-אפ בתחילת  הדרך. "התהליכים בחברות בינלאומיות גדולות מאוד ארוכים ומסורבלים. קבלניות ייצור אחרות מחפשות בעיקר הזמנות רכש. אנחנו רוצים לבסס שיתופי פעולה עם חברות הסטארט-אפ עוד כשהן בתחילת דרכן ולעזור להן לבצע את קפיצת המדרגה שבין פיתוח למסחור, שזה שלב מאוד מורכב ומאתגר שחברות רבות נופלות בו."

החדר הנקי החדש של אתנה

ננו-דיימנשן רכשה את דיפקיוב ב-70 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

לאחר שהצהירה בחודשים האחרונים על כוונתה לבצע מספר רכישות, היום הודיעה חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) מנס-ציונה כי סיכמה על רכישת חברת DeepCube הישראלית, העוסקת בתחום למידת המכונה ולמידת-עומק (ML/DL). ננו-דיימנשן תשלם תמורת הרכישה כ-70 מיליון דולר, 40 מיליון מתוכם במזומן והיתר במניות.

דיפקיוב נוסדה ב-2017 על ידי ד"ר אלי דויד וירון איתן, שמכהן מזה כשנה גם כדירקטור בננו-דיימנשן. החברה פיתחה אלגוריתמים פטנטיים לניתוח מידע, המאיצים את תהליכי האימון של רשתות נוירונים ואת יישומן בקצה (inference. לדברי החברה, האלגוריתמים שלה מביאים להאצה של פי 10 במהירות העיבוד וחיסכון של פי 10 במשאבי הזיכרון הנדרשים, מה שמאפשר ליישם מודלים של למידת-מכונה באביזרי-קצה על גבי חומרה פשוטה וזולה יותר. על פניו, לטכנולוגיה של החברה יש יישומים רבים גם בעולם מרכזי הנתונים וגם בעולם אביזרי הקצה, ולא ברור אם החברה תמשיך לעסוק בתחומים הללו או שתמקד את מאמציה לחלוטין בפיתוח פיתרון עבור האקוסיסטם של ננו-דיימנשן. עובדי המו"פ של דיפקיוב יעברו לעבוד תחת ננו-דיימנשן.

מפעל דיגיטלי מבוזר שיפתור את בעיות שרשרת האספקה

רכישתה של דיפקיוב חושפת אסטרטגיה מפליגה למדי. לדברי מנכ"ל החברה, יואב שטרן, המטרה היא להשתמש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית של דיפקיוב כדי להציע לתעשיית ייצור המעגלים המודפסים מודל חדש של "מפעל ייצור דיגיטלי מבוזר". מדובר למעשה בפלטפורמה וירטואלית, שבה כל מדפסת תלת-מימד היא למעשה אביזר-קצה בתוך רשת של אביזרי-קצה שמתקשרים ביניהם. לדברי שטרן, המטרה של מודל כזה היא לתת מענה לבעיות בשרשרת האספקה שנחשפו במשבר הקורונה. "הבעיות בשרשרת האספקה בתקופה האחרונה בתעשיית הסמיקונדקטור, באו לידי ביטוי גם בתעשיית הייצור וההרכבה של מעגלים מודפסים."

במסגרת הקונספט הזה, הטכנולוגיה של דיפקיוב תהווה המוח המנהל את רשת הנוירונים הזו, תוך שימוש בלמידת-עומק כדי לייעל את כל חלקי השרשרת ולהגדיל את התשואה של התעשייה, ואילו המדפסות של ננ-דיימנשן יהוו אביזרי-קצה של הרשת אשר יבצעו את הייצור בפועל. "חזון התעשייה החכמה של ננו-דיימנשן הוא שתוכל לנהל במתכונת דיגיטלית את מלאי הרכיבים האלקטרוניים המתקדמים שלך, ולהדפיס אותם מתי שאתה צריך, היכן שאתה צריך ובכמות שאתה צריך, באיכות גבוהה ובמחירים תחרותיים."

750 מיליון דולר לרכישות

הרכישה של דיפקיוב אמורה להיות רק החוליה הראשונה באסטרטגיית רכישות אגרסיבית שמוביל המנכ"ל שטרן. בחודשים האחרונים גייסה החברה בשוק ההון כ-1.5 מיליארד דולר בסך הכול, והיא מתכוונת להקדיש כ-750 מיליון דולר מתוך הסכום הזה כדי לבצע סדרה של רכישות.

ננו-דיימנשן מעוניינת לרכוש לפחות חברה אחת בשלושה סקטורים אסטרטגיים: חברה אירופית או אמריקאית גדולה מתחומי ייצור המעגלים המודפסים, עם הכנסות של כמה מאות מיליוני דולרים, שתאפשר לננו-דיימנשן להחדיר את הטכנולוגיה החדשנית שלה אל לב תעשיית ה-PCB, חברה המפתחת טכנולוגיה מתחרה או משלימה מתחום הדפסת האלקטרוניקה בתלת-מימד, וחברה בתחום ייצור המכונות, ככל הנראה מגרמניה, כדי להאיץ את קצב ייצור המדפסות של החברה.

REE ו-Navya הצרפתית יפתחו כלי-רכב אוטונומי בדרגה 4

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: רכב ההיסעים של Navya בעיר סן-קנטן]

חברת REE הכריזה על שיתוף פעולה נוסף בתעשיית הרכב, עם חברת Navya הצרפתית, המפתחת פתרונות לנהיגה אוטונומית. ביחד, שתי החברות יפתחו פלטפורמה עבור כלי-רכב אוטונומי בדרגה 4, שיתבסס על מרכב הרכב השטוח של REE ועל תוכנת הנהיגה האוטונומית של Navya. דרגה 4 היא דרגה מתקדמת של נהיגה אוטונומית, שבה הנהג לא נדרש להניח את ידיו על ההגה בכל מהלך הנסיעה אלא רק להיות מוכן להשתלט על הנהיגה במקרה חירום.

Navya מפתחת את תשתית התוכנה אשר שולטת למעשה בכל פעולת הנהיגה. התוכנה של החברה מורכבת משלושה מודולים עיקריים: תפיסה, קבלת החלטה ופעולה. החברה פיתחה עד כה ביחד עם חברת התחבורה הצרפתית Keols רכב היסעים עירוני להסעת כ-15 נוסעים, וביחד עם חברת Charlatte Manutention רכב-גרר להובלת מזוודות בשדות תעופה. בחודש שעבר פרסה Navya צי של 3 רכבי היסעים בעיר סן-קנטן בצפון צרפת, הנוסעים במסלול של כ-1.6 קילומטר המחבר בין תחנת הרכבת למרכז
עסקים.

בשבוע שעבר הכריזה REE על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Magna, אחת מיצרניות המערכות והחלקים לרכב (Tier-1) הגדולות בעולם. מטרת שיתוף הפעולה היא לרתום את יכולות הייצור, האינטגרציה ודריסת הרגל המסחרית הנרחבת של מאגנה בתעשיית הרכב העולמית, על מנת להאיץ את המסחור של פלטפורמות המרכב השטוחות של REE.

דניאל בראל, מנכ"ל ומייסד שותף של REE

הכול כלול – בגלגל

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב.

הטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המאפשרים לרכב שטח סטנדרטי להשיג ביצועים של תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר. לאחרונה חשפה REE שלוש פלטפורמות מרכב חדשות עבור שלושה סוגים של כלי-רכב חשמליים: מכונית עירונית שיכולה לשמש גם כמונית אוטונומית, רכב היסעים עירוני או רכב משלוחים, ומשאית בינעירונית קלה המותאמת לשוק האמריקאי.

לימודים מרחוק – כך עושים זאת נכון [פודקאסט]

פורסם בתאריך ע"י yochais

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא יריב בן נון, מיסד-שותף ומנכ"ל חברת eTeacher המפעילה בתי ספר מקוונים ברחבי העולם.

משבר הקורונה המחיש את הקשיים והאתגרים העצומים שבקיום לימודים-מרחוק ואת הצורך בבניית תשתית מתאימה שתאפשר לשלב לימודים-מרחוק עם לימודים רגילים בכיתות.

חברת eTeacher, שהקימה פלטפורמה בינלאומית מצליחה ללימודים מקוונים, עושה זאת כבר שנים. החברה קמה בשנת 2000, כשאינטרנט עוד קצת קרטע והרבה לפני שזום הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. עם השנים התרחבה פעילות החברה בהתמדה וכיום היא מפעילה חמישה בתי ספר וירטואליים ברחבי העולם שמציעים לילדים, בני נוער ומבוגרים קורסים במגוון נושאים, מלימודי עברית, עיצוב, תכנות ומדע.
.
בשיחה, מספר יריב כיצד מיזם הלימודים המקוון של eTeacher החל במכרז של משרד החוץ ללימוד ילדי משפחות עובדי משרד החוץ בעולם, מהם היתרונות והאתגרים של לימודים מקוונים,ואיך דווקא לימוד שפות מקראיות הפך לשלאגר בינלאומי.

Beam-X-Vision פיתחה טכנולוגיית רנטגן סופר-זולה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת  Beam-X-Vision מרמת-גן הצליחה לפתח מערכת רדיולוגיה דיגיטלית (DR) שעלותה תעמוד על סכום של כ-6,000 דולר בלבד, בעוד מחירם הממוצע של מערכות מסוג זה נע כיום בשוק בכ-30-100 אלף דולר. מערכת זו עומדת בליבת מכשירי רנטגן דיגיטליים, ומשמשת כגלאי שקולט את קרינת ה-X ומתרגמת אותה לאותות דיגיטליים. בחברה מסבירים כי ההוזלה הדרמטית במחיר הושגה בזכות פיתוח טכנולוגיה ייחודית למיקוד אלומת הלייזר בסורק של המכשיר ושימוש בעדשות מיוחדות הרשומות כפטנט.

החברה הציגה אב-טיפוס בכנס השנתי של איגוד הרדיולוגים של צפון אמריקה (RSNA), ומייעדת את המכשיר בעיקר לשווקים מתפתחים שבהם הנגישות לשירותי רנטגן לקויה, כדוגמת מדינות ואזורים שונים בדרום-אמריקה, מזרח-אסיה, אפריקה, וכמו כן לשוק הווטרינרי הזקוק למערכות דימות זולות. היעד של Beam-X-Vision הוא להתחיל בייצור סדרתי בחודש יולי 2021. כעת החברה בוחנת את אפשרויות הייצור, עם העדפה לייצור מקומי או עצמי.

להערכת ארגון הבריאות העולמי, לכ-60% מאוכלוסיית העולם אין גישה נוחה לשירותי דימות רנטגן לצורך אבחון רפואי. המחסום העיקרי שיוצר את "הפער הרדיולוגי" הזה הוא עלותם הגבוהה של מכשירי הרנטגן המודרניים. בשיחה עם Techtime אמר מנכ"ל החברה, אסף דנן: "המטרה שלנו הייתה לפתח מערכת הדמיה דיגיטלית מתקדמת שתהיה נגישה מבחינת המחיר לאוכלוסיות מוחלשות שאין להן גישה למכשור רפואי שכזה. 75% מפרוצדורות הדימות הינם צילומי רנטגן של חזה. בתחום מחלות דרכי הנשימה זהו כלי אבחוני בעל חשיבות קריטית".

קרן לייזר ממוקדת מפיקה תמונה בתוך שניות

בשוק קיימים היום שני סוגים של מערכות הדמיה לרנטגן דיגיטלי, הנבדלים במבנה החיישן שמתרגם את האותות הדיגיטליים לתמונה. במערכות מסוג CR – Computed Radiology, קרינת ה-X חודרת דרך גופו של הנבדק ונקלטת על-גבי לוחות רגישים לקרינה עשויים מחומר זרחני (PSP). המידע על-גבי הפלטות נשמר בדמות מערך דו-ממדי של אלקטרונים במצב בלתי-יציב. הפלטות האלה מוכנסות לתוך סורק, שבתוכו קרן לייזר ה"מעוררת" את האלקטרונים החופשיים וכתוצאה מכך נפלטים פוטונים בתדר אולטרה-סגול. הפוטונים האלה נקלטים באמצעות חיישן הממיר את האותות לתמונה דיגיטלית.

במערכות חדשות יותר מסוג DR – Directed Radiology, הגלאי הינו מערכת מוליך-למחצה זעיר הקולט את קרינת האור וממיר אותה באופן מיידי, על-גבי לוח מיוחד, לתמונה דיגיטלית. היתרון הבולט של מערכות DR הוא במהירות קבלת התוצאה ונוחיות שימוש, אולם העלות שלהן עדיין גבוהה. להערכת Beam-X-Vision, הפתרון שלה משווה בין התכונות והביצועים של שתי השיטות. החברה פיתחה מערכת DR אשר מפיקה תמונה בתוך שניות ספורות וברזולוציה גבוהה.

המערכת מבוססת על שימוש בחומרים רגישים לאור המגיבים במהירות ושימוש בעדשות אופטיות בעלות גיאומטריה מיוחדת המייצרת קרן מדויקת ואחידה בשיטת Fan Beam Uniformity beam. דנן גילה שהחתירה להוזיל את עלות המכשיר הסופי ליוותה כל פרט ופרט בתהליך הפיתוח של המכשיר, מרמת התכנות ועד עיצוב המעטפת.

דנן: "יש הרבה מקומות בתהליך הפיתוח והייצור שבהם ניתן לחסוך בעלויות מבלי לפגוע בביצועים. אנחנו החברה היחידה שהצליחה במשימה הזו". במקביל למסחור הדגם הראשון, החברה החלה שתי תוכניות פיתוח נוספות, הראשונה של מערכת רנטגן דיגיטלית אוטומטית לצילומי עמוד השדרה, והשנייה של מערכת CT מיניאטורית לצילומי גפיים.

קומטקט מקבוצת אירונאוטיקס נכנסת לתחום התעשייה החכמה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קומטקט (Commtact) מיבנה הקימה חטיבה חדשה שתתמקד בפיתוח מערכות תקשורת לעולם התעשייתי. מדובר למעשה בזרוע אזרחית של החברה, שפעלה עד היום במגזרי הצבא והביטחון. לפי הודעת החברה, החטיבה החדשה תפתח מערכות וציוד לתקשורת בפס-רחב עבור רשתות אלחוטיות פרטיות במפעלי תעשייה. רשתות פרטיות אלה מהוות תשתית לכל עולם התעשייה חכמה (Industry 4.0) וה-Fixed Wireless Access, ולממשק הגובר בין המערכות התפעוליות במפעל למערכות המידע, עבור אנליטיקה, שליטה ובקרה מרחוק, אוטומציה ועוד.

מנכ"ל קומטקט אריאל קנדל (בתמונה למעלה) ציין כי קו המוצרים החדש יעסוק גם בפתרונות תקשורת עבור רובוטים וכלים לוגיסטיים אוטונומיים (AGV). קנדל: "קומטקט שמחה להתרחב לעולמות המסחריים ולמנף את הטכנולוגיות האלחוטיות של ההווה והעתיד. זהו צעד שיוביל את החדשנות של קומטקט בעשור הקרוב. התקשורת האלחוטית רחבת הפס של קומטקט מציעה פתרונות חדשניים המיועדים לשוק ה-FWA הצומח במהירות וכתשתית אלחוטית פרטית לסביבה תעשייתית עם דגש על ניידות.".

חברת קומטקט, מקבוצת אירונאוטיקס, מפתחת ומייצרת מערכות תקשורת RF דיגיטליות במגוון תדרים, מערכות ניידות בפס רחב ופתרונות הצפנת והגנת סייבר לתקשורת. המערכות מיועדות לשימוש בכלי-טיס, טילים, כלי-שיט ויישומים נוספים, ותומכות גם בשידור וקליטה של ערוצי וידאו. כיום מתרחבת החברה גם לשווקים אזרחיים.

Intel Ignite הכריזה על 10 הסטארט-אפים שנבחרו למחזור הרביעי בתוכנית בתל אביב

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: רני נחמיאס, מנכ"ל אינטל איגנייט בישראל]

Intel Ignite, תוכנית ההאצה של אינטל לחברות סטארט-אפ, הודיעה היום על 10 החברות שנבחרו למחזור הרביעי שלה בתל אביב. החברות מקבלות בתוכנית סיוע ממהנדסים של אינטל וגישה אל טכנולוגיה, מידע ולקשרים העסקיים של אינטל. עד כה השתתפו 28 חברות בתוכנית Ignite, ויחדיו הן גייסו כ-200 מיליון דולר. שני סטארט-אפים מהמחזור הראשון הודיעו לאחרונה על שותפות אסטרטגית עם אינטל. Deci.ai ואינטל משתפות פעולה לאופטימיזציה של ממשקי למידה עמוקה במעבדי ארכיטקטורת אינטל, והשותפות עם Granulate תאפשר לאינטל לשפר את תוצאות ביצועיה על בסיס Java.

מתוך 200 הסטארט-אפים שהגישו מועמדות למחזור הרביעי של Ignite, 60 עברו תהליך בדיקת נאותות מעמיק, 19 הגיעו ליום הבחירה הווירטואלי, ו-10 נבחרו לקבוצה הסופית וישתתפו בתכנית בת 12 שבועות. אלה הן עשר החברות שנבחרו למחזור הרביעי של התוכנית בתל אביב:

  • AtmoSec מפתחת פתרון SaaS לאבטחת חיבוריות בין אפליקציות של עסקים שונים
    NeuroBrave מאיצה יישומים בנוירוטכנולוגיה
  • ai מפתחת פלטפורמת למידת מכונה המאפשרת לחברות להרחיב את קנה המידה של מוצריהן המבוססים על למידת מכונה וכך להגדיל את השפעתן העסקית
  • Spotnix מסייעת למנהלי מוצר וצמיחה לשפר מדדי ביצוע עיקריים (KPI) על ידי הרצת אלפי אנליזות, וזיהוי והמלצה על הזדמנויות ופעולות קונקרטיות
  • Teramount מספקת את הדור הבא בחיבוריות אופטית למרכזי נתונים
  • Velocity מאיצה פעילויות מו"פ על ידי מתן אפשרות למפתחים ליצור סביבות ייצור וירטואליות מבודדות לחלוטין לפי דרישה, באותה דרך קלה שבה הם יוצרים ענפי Git חדשים
  • Zesty מבצעת אופטימיזציה אוטומטית למשאבי ענן בזמן אמת, ומביאה לשימוש אופטימלי

3 חברות נוספות, 1MRobotics, Flow Security ו-R2 Wireless, עדיין פועלות "מתחת לרדאר". "אנו נרגשים לצאת לדרך עם התכנית הרביעית שלנו בתל אביב. עם כל מחזור, נהיה מאתגר יותר לבחור רק 10 חברות סטארט-אפ מכל הפונים המדהימים. ראינו עלייה בתחומי הפעילות, במוצרים ובסוגי הטכנולוגיה, כמו 5G, רובוטיקה, דיפ-טק וכד', והתרשמנו מכמות החברות הממומנות היטב בשלב כה מוקדם", אמר רני נחמיאס, מנכ"ל Ignite תל אביב. "בשנה וחצי האחרונות הצענו לכל הסטארט-אפים המבטיחים של תכנית אינטל Ignite גישה למומחים מובילים באינטל ובתעשייה כולה, שחלקו ממומחיותם מנקודת מבט עסקית וטכנולוגית גם יחד. אנו מצפים בכליון עיניים לקבוצה החדשה של חברות, וגם לקחת את התכנית המדהימה שלנו לחו"ל".

לפני מספר חודשים, בעקבות הצלחת התוכנית בישראל, הודיעה Ignite על התרחבות גם לגרמניה, והיום הודיעה על עשר
החברות שנבחרו למחזור הראשון שיתקיים במינכן:

  • Apheris AI מחלצת תובנות מנתונים באמצעות אנליטיקת נתונים מרכזת המשמרת פרטיות
  • Celus מפתחת פלטפורמת הנדסה לאוטומציה של פיתוחים אלקטרוניים
  • Code Intelligence מציעה פתרון בדיקת אבטחה המשתמש בבדיקות ערפול ("פאזינג") על בסיס כיסוי
  • Edgeless Systems בונה פלטפורמה מאובטחת לאחסון, ניתוח ושיתוף של נתונים, באמצעות מחשוב סודי
  • Eperi מפתחת פלטפורמת הצפנה וטוקניזציה המספקת הגנת מידע ללא אח ורע לאפליקציות מבוססות SaaS, מסדי נתונים, אפליקציות מותאמות אישית ואפליקציות לאחסון קבצים, כדי לאפשר ללקוחות להגן על פרטיות הנתונים שלהם
  • Fernride היא פלטפורמת נהיגה אוטונומית להפעלה וניטור של כלי רכב מרחוק, מכל מקום, המשלבת את כוחה של הבינה המלאכותית והאנושית ומאפשרת למשתמשים להפעיל מכוניות ללא נהג כלל
  • Kiutra מציעה פתרון קירור "עד המפתח" למחשוב קוונטי
  • Noiseless Imaging מספקת טכנולוגיות חדשניות להסרת "רעשים", שחזור ושיפור של צילומי וידאו
  • Quality Match משפרת מודלים של למידת מכונה באמצעות אופטימיזציה של קובצי נתונים עם איכות אנוטציה מבוקרת
  • Synthara מפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית המספקת פתרונות ברמת המערכת לעסקים, על מנת לשפר את מוצריהם או שירותיהם על ידי הוספת מאפיינים חכמים

REE חתמה על שיתוף פעולה עם ענקית המערכות לרכב Magna

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת REE הכריזה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Magna, אחת מיצרניות המערכות והחלקים לרכב (Tier-1) הגדולות בעולם. מטרת שיתוף הפעולה היא לרתום את יכולות הייצור, האינטגרציה ודריסת הרגל המסחרית הנרחבת של מגנה בתעשיית הרכב העולמית, על מנת להאיץ את המסחור של פלטפורמות המרכב השטוחות של REE, המאפשרות לפתח על-גביהן באופן מודולארי כלי-רכב חשמליים בגדלים, קיבולת ועיצוב שונים.

שיתוף הפעולה יתמקד בכלי–רכב חשמליים מסחריים קלים, המשמשים להסעת נוסעים והובלת סחורות ומשלוחים. כמו כן, שתי החברות יקימו מיזם משותף שיבחן הזדמנויות בתחום התחבורה-כשירות (MaaS).  מאגנה, שמטה פעילותה בקנדה, מפתחת, מייצרת ומרכיבה מערכות לכל חלקי הרכב, מהמרכב והשלדה, מערכת ההנעה והכוח, מושבים, פנים וחוץ הרכב. החברה מעסיקה כ-170 אלף עובדים ברחבי העולם. ב-2018 הכנסותיה הסתכמו ב-40.8 מיליארד דולר.

בחודש פברואר הודיעה REE שהיא נכנסת למסחר בבורסת נסד"ק באמצעות מיזוג עם חברת ה-SPAC ("חברה ייעודית לביצוע רכישה") 10X Capital Venture Acquisition Corp (סימול בנסד"ק: VCVC). ההכנסות של REE מהעסקה יסתכמו ב-500 מיליון דולר, מתוכם 300 מיליון דולר יגיעו מהמשקיעים האסטרטגיים של החברה ובהם תאגיד Koch, יצרנית הרכב ההודית Mahindra ויצרנית המערכות לרכב Magna. החברה הממוזגת תונפק לפי מחיר של 10 דולר למניה, המשקף שווי שוק כולל של 3.1 מיליארד דולר.

הכול כלול – בגלגל

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב.

הטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המאפשרים לרכב שטח סטנדרטי להשיג ביצועים של תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר. לאחרונה חשפה REE שלוש פלטפורמות מרכב חדשות עבור שלושה סוגים של כלי-רכב חשמליים: מכונית עירונית שיכולה לשמש גם כמונית אוטונומית, רכב היסעים עירוני או רכב משלוחים, ומשאית בינעירונית קלה המותאמת לשוק האמריקאי.