סרגון ממתינה לדור החמישי – שיגיע רק ב-2022

לאחר הירידה המשמעותית בהכנסות במחצית הראשונה של 2020, על רקע פרוץ מגפת הקורונה, חברת סרגון (Ceragon) חוזרת להציג את רמת ההכנסות שאפיינו את החברה טרם המשבר העולמי. אתמול (ב') דיווחה החברה על הכנסות של 74.1 מיליון דולר, גידול של 3.8% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019.

בסך הכול, הכנסותיה של החברה ב-2020 הסתכמו ב-262.9 מיליון דולר, ירידה של 6.9% בהשוואה להכנסותיה ב-2019. סרגון סיימה את 2020 עם הפסד נקי של 16.1 מיליון דולר, שנבע לא רק מהירידה בהכנסות אלא גם מירידה משמעותית בשולי הרווח מ-33.9% ל-28.8%. עם זאת, הפעילות בהודו, דרום-אמריקה ובאפריקה מתחילות שוב לתפוס תאוצה לאחר ההאטה בשווקים הללו ב-2019 ובמחצית הראשונה של 2020.

בסרגון מעריכים כי פתיחת 2021 תהיה גם כן איטית יחסית, אך כי החברה תסיים את השנה הקרובה עם צמיחה בהכנסות ל-275-295 מיליון דולר. התחזית היתה מעט נמוכה מהציפיות המוקדמות של השוק, ובעקבות כך ירדה אמש מנייתה של סרגון בנסד"ק בכ-9%. עם זאת, מתחילת השנה זינקה מניית החברה ביותר מ-60% והיא נסחרת בשווי שוק של 411 מיליון דולר.

המעברים בין הדורות הובילו לקפיצה בהכנסות

סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את הקיבולת של הרשת הסלולרית שלהן. בסרגון תולים את הציפיות להאצה בצמיחה במעבר בין הדור הרביעי לדור החמישי. אם ללמוד מתוצאות העבר, סרגון הצליחה לבצע קפיצת מדרגה ברמת ההכנסות במעבר מדור לדור בעולם הטלקום. כך למשל, בתקופת המעבר בין הדור השני לדור השלישי, בתחילת שנות האלפיים, הכנסותיה של סרגון גדלו פי שלושה מ-55 מיליון דולר לכ-160 מיליון דולר, ובתחילת העשור הקודם, עם המעבר לדור הרביעי, זינקו הכנסותיה השנתיות לאזור 300 מיליון דולר.

החברה מדווחת על 14 זכיות תכנון בתחום הדור החמישי במחצית השנייה של 2020, אך כרגע מדובר עדיין בשלבים של בדיקת היתכנות, פיילוטים והכנסות ראשוניות. בחברה מאמינים כי היתרון הטכנולוגי שלה יוביל לקפיצת מדרגה נוספת בהכנסות עם האצת המעבר לדור החמישי, אך הדבר יבוא לידי ביטוי בעיקר החל מ-2022 והלאה.

אסף חנדלי, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל המסקר את סרגון, הסביר ל-Techtime שסרגון יכולה למנף את היתרון הטכנולוגי שלה בשוק התמסורת האלחוטית. "הדור החמישי הוא 'עוגה' חדשה בעולם הטלקום שרק תגדל. בשוק התמסורת, סרגון נחשבת לחברה מובילה בקטגוריית העילית (best-of-breed), והיא חולשת על כמחצית מהשוק. אולם קטגוריית העילית היא רק חצי מהשוק. אנחנו אמורים לראות מעבר משמעותי לשימוש במערכות תמסורת כמו של סרגון רק בשלב מתקדם יותר, עם המעבר לארכיטקטורות רשת פתוחות (Open-RAN). גם צריך לראות איזו רמת הכנסות ורווחיות המעבר הזה יניב עבור החברה, וגם מה יהיה התזמון".

מנכ"ל סרגון עירא פלטי (בתמונה למעלה) אמר בשיחת הוועידה אתמול עם משקיעים: "הפריסות הראשונות של הדור החמישי הן בעיקר של סיבים. רק כשמתרחבים מחוץ למרכזים המטרופוליטניים הגדולים וכשמעבים את הפריסה בתוך מרכזי האוכלוסייה, גובר השימוש בתמסורת אלחוטית. אנחנו כבר מעורבים במספר בדיקות היתכנות ופריסות ראשוניות בארצות הברית, אירופה ומזרח-אסיה, וצופים שהרשתות הגדולות יתחילו לעשות שימוש בתמסורת אלחוטית לקראת סוף 2021, ובעיקר ב-2022 ו-2023. אחרי יפן ומערב אירופה, אנחנו צופים שהתהליך יצבור תאוצה בעוד כשלוש שנים בשאר אירופה, באמריקה הלטינית ובאפריקה".

מגל מוכרת לאירונאוטיקס את חטיבת הפרוייקטים

חברת מגל (Magal), שבשליטת קרן פימי, הודיעה היום (ב') על מכירת חטיבת הפרויקטים (Integrated Solutions) שלה ליצרנית המל"טים אירונאוטיקס, שבבעלות רפא"ל, בתמורה לכ-35 מיליון דולר. פעילות מגל מחולקת לחטיבת מוצרים וחטיבת פרויקטים. חטיבת הפרויקטים משמשת כקבלנית לתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים במתכונת של Turn-Key, תוך שימוש בטכנולוגיות פרי פיתוחה וטכנולוגיות חיצוניות. בין היתר, השתתפה חטיבת הפרויקטים של מגל בפריסת אמצעי האבטחה לאורך הגבול עם מצרים וגם התמודדה במכרזים הקשורים לביצור הגבול שבין ארצות הברית למקסיקו בתקופת כהונתו של דונאלד טראמפ.

במסגרת חטיבת המוצרים, מגל מפתחת מערכות אבטחה המתבססות על חיישנים דוגמת סיבים אופטיים, חיישני מגע ורעש, חיישני מיקרוגל המייצרים שדה אלקטרומגנטי בשטח מוגדר, וגם ניהול ואנליטיקה של מצלמות אבטחה במעגל סגור. חטיבת המוצרים מתבססת על פעילות חברת Senstar הקנדית, שאותה רכשה מגל מדיימלר-בנץ בשנת 1997. המו"פ הוייצור של סנסטאר נמצאים בקנדה. למעשה, כל כוח האדם של מגל בישראל, כ-250 עובדים, משתייך לחטיבת הפרויקטים, וכעת הם יעברו לעבוד תחת אירונאוטיקס במתכונת של חברה בת. מבחינת מגל, בישראל יישאר כעת רק מטה המנהלה.

הירשמו לניוזלטר השבועי של Techtime וקבלו מדי יום חמישי עדכונים על כל מה שקרה השבוע בהייטק>>>

רווחיות גבוהה יותר והתמקדות במנועי צמיחה

ב-12 החודשים האחרונים היתה אחראית חטיבת המוצרים ל-46% מהכנסות החברה, לעומת 54% של חטיבת הפרויקטים. עם זאת, שיעורי הרווח הגולמי של חטיבת המוצרים גבוהה יותר. ב-12 החודשים האחרונים עמד שיעור הרווח הגולמי של חטיבת המוצרים על 64%, בהשוואה לשיעור רווחיות גולמית כוללת של 45%. מגל מסרה שלאחר המכירה, מגל מצפה לשיעורי צמיחה גבוהים יותר עם שיעורי רווחיות גולמית משופרים ומאזן חזק יותר. "החברה תמנף את המיצוב של סנסטאר, תמשיך להרחיב את קו המוצרים והתוכנה עתירי הטכנולוגיה באופן אורגני, ומתכננת רכישות אסטרטגיות במטרה להשיג צמיחה בשווקים הגלובליים".

מלבד החתירה לשיעורי רווחיות גבוהים יותר, השינוי המבני יאפשר למגל להתמקד בארבעת הסקטורים שהחברה סימנה כמנועי הצמיחה של השנים הקרובות: תשתיות גז ונפט, מתקנים קריטיים, בתי כלא ומרכזי לוגיסטיקה. במסגרת זו, השלימה מגל בחודש ינואר את רכישת חברת ECS BAZ הישראלית, המתמחה בפיתוח וייצור מערכות וידאו ותצפית חכמות. החברה עדכנה בשנה האחרונה כי היא מצויה במגעים עם עוד כשתי חברות, וייתכן כי המכירה, שתגדיל את קופת המזומניפם של החברה, תסייע להשלים את עסקאות הרכש.

עוזי ברוך מונה למנהל האסטרטגיה של proteanTecs

חברת proteanTecs מחיפה, שפיתחה טכנולוגיה לאיסוף טלמטריה על תפקוד השבב לאורך מחזור חייו, הודיעה על מינויו של עוזי ברוך לתפקיד מנהל אסטרטגיה ראשי (CSO) של החברה. ברוך מגיע לפרוטאן-טקס מאופטימל-פלוס, שפיתחה פלטפורמה אנליטית מבוססת ביג-דאטה לאופטימיזציה של שרשרת האספקה ומערך הייצור ונרכשה על ידי NI בשנה שעברה ב-350 מיליון דולר. באופטימל-פלוס הוא ניהל את חטיבת האוטומוטיב.

לפני כן עבד כ-11 שנה בחברת נייס, ובתפקידו האחרון בחברה ניהל את המו"פ בתחום האנליטיקה והביג-דאטה. מנכ"ל החברה, שי כהן, אמר כי מדעי הנתונים עומד בייסוד הטכנולוגיה של החברה. "עם הצטרפותו של עוזי, אני בטוח שנוכל להמשיך ולהוציא לפועל תהליכי אוטומציה פשוטים ויעילים על בסיס ביג-דאטה." פרוטאן-טקס מייעדת את הטכנולוגיה שלה לעולמות הרכיבים האלקטרוניים, מרכזי הנתונים והרכב.

החברה פיתחה רעיון חדש המאפשר לאסוף מידע על תהליכים המתחוללים בתוך הרכיב, החל משלבי ייצור ולאורך חייו, כדי לשפר את התפקוד, התכנון והייצור ואפילו לגלות תקלות לפני שהן מתרחשות בפועל. לצורך זה היא הגדירה את המושג טלמטריה בתוך שבב (Chip Telemetry), שהוא תהליך שבו השבב מספק נתוני מצב שונים, המשמשים לצורך ניתוח שוטף של התנהגותו.

עוזי ברוך
עוזי ברוך

בשלב התכנון משלבים בו מעגלים זעירים (Agents) המשמשים כסוכנים לאיסוף מידע כמו טמפרטורה, זמני השהייה, זרמים וכדומה. לאחר יציאת השבבים הראשונים מקו הייצור (Tapeout) מתחיל תהליך למידת השבב באמצעות מערכת בינה מלאכותית הבודקת התנהגותו במאות תסריטי פעולה. התהליך ממשיך גם כאשר השבב נכנס להתקנה בכרטיסים אלקטרוניים: הטכנולוגיה מאפשרת לאסוף נתונים מהסנסורים המצויים בשבב, להזין אותם למערכת ניתוח ובינה מלאכותית, ולהפיק תובנות על תפקודו.

חברת פרוטאן-טקס הוקמה בשנת 2017 על-ידי חלק ממייסדי מלאנוקס ומאז הקמתה היא קיבלה השקעות בהיקף כולל של כ-95 מיליון דולר מגורמים מובילים דוגמת אביגדור וילנץ, אינטל קפיטל, קרן וולדן, ויולה ועוד. גיוס ההון האחרון שלה בוצע באוגוסט 2020, במהלכו היא קיבלה 45 מיליון דולר במתכונת של גיוס צמיחה שהובל על-ידי Koch Disruptive Technologies ו-Valor.

אזי כהן מונה למנכ"ל חברת הסייבר הרפואי CyberMDX

חברת הסייבר הרפואי CyberMDX הודיעה על מינויו של אזי כהן לתפקיד מנכ"ל החברה. כהן מחליף את אמיר מגנר, אחד ממייסדי CyberMDX שימשיך לשמש כנשיא החברה. כהן הינו אחד ממייסדיי חברת הסייבר
WhiteSource ושימש בעשור האחרון כסמנכ"ל המכירות הגלובלי של החברה.

אזי כהן

CyberMDX פיתחה פלטפורמת אבטחת סייבר מבוססת AI ולמידת מכונה המותאמת למאפיינים המיוחדים של עולם הרפואה. הפתרון של החברה הינו רשתי ואינו מצריך התקנה בציוד הרפואי עצמו. הפלטפורמה ממפה אוטומטית את כל רכיבי הרשת בבית חולים, כולל הייעוד ורמת הקריטיות שלהם, מזהה את נקודות התורפה ומנטרת דפוסים חריגים שעשויים להעיד על ניסיון פריצה.

החברה מדווחת על גידול של 300% בהכנסותיה ב-2020. ב-CyberMDX מציינים כי במהלך השנה החולפת זכתה החברה בשורה של פרויקטים משמעותיים, לרבות הגנה על מרכז רפואי גדול בארצות הברית שמשרת כ-20 מחוזות, ועוד פרויקטים בקנדה, צרפת וספרד. בחודש דצמבר הכריזה CyberMDX על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית המכשור הרפואי ההולנדית רויאל פיליפס (Royal Phillips) שבמסגרתו יציעו החברות שירות חדש שיספק לבתי חולים וקליניקות מעטפת מלאה של אבטחת סייבר וניהול תשתית ה-IT. החברה חתמה ב-2020 גם על שיתופי פעולה עם חברת הביטוח האירופית Sham ועם השלוחה של חברת הסייבר הישראלית Verient בסינגפור, שהרחיבו את דריסת הרגל שלה באירופה ובאסיה.

[תמונה עליונה: מכשיר דימות של רויאל פיליפס. מקור תמונה: רויאל פיליפס]

הנמר האסיאתי שמחזר אחר הסטארט-אפים הישראליים [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא רני שיפרון, מנהל תוכנית החדשנות IP² LaunchPad, המעודדת שיתופי פעולה בין חברות סטארט-אפ וטכנולוגיה ישראליות לבין האקוסיסטם הטייוואני.

טייוואן הקימה לאורך העשורים האחרונים ענקיות גלובליות כמו פוקסקון, TSMC, UMC, ASUS, ACER, Advantech ועוד. גם כיום, הודות ליכולות הייצור המתקדמות של חברות הטכנולוגיה שלה, בעיקר בתחום הסמיקונדקטור, טאיוואן היא אחת מעומדי התווך החשובים ביותר של המהפכות הטכנולוגיות של ימינו.

ואולם, לצד עוצמתה הטכנולוגית, טאיוואן מתמודדת בעשור האחרון עם לא מעט אתגרים שמאיימים לפגוע במעמדה, והיא מחפשת דרכים חדשות לאושש את תעשיית ההייטק שלה. אחת מהן היא עידוד יזמות טכנולוגית, בין השאר באמצעות פנייה אל קהילת הסטארט-אפים הישראלית, שיש לה מוניטין כאחת מהקהילות הטכנולוגיות הדינמיות בעולם.

אחת היוזמות המעניינות בתחום זה היא תוכנית IP² LaunchPad, שנועדה לעודד שיתופי פעולה בין חברות סטארט-אפ ישראליות לבין חברות מובילות מתעשיית הייצור הטייוואנית, מערכת הבריאות המקומית, ארגוני מחקר ופיתוח וכן עם משקיעים.

בשיחה מספר רני על סוד קסמה של טייוואן, על יכולתה להפוך לקרש קפיצה לחברות ישראליות לשוק האסייאתי כולו, וגם על ההצלחות  של המחזור הראשון של התוכנית.

[בתמונה: מתוך אירוע גאלה של התכנית שהתקיים בחודש נובמבר בטייוואן]

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

צ'ק-קאפ מקימה בישראל קו ייצור עצמי של מקור רנטגן עבור גלולת C-Scan

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה החלה בבניית קו ייצור עצמי לייצור מקור הרנטגן עבור גלולת ה-C-Scan שפיתחה, הנבלעת על ידי הנבדק וסורקת את המעי הגס לאיתור פוליפים טרום-סרטניים – כך עדכן אתמול (ד') מנכ"ל החברה, אלכס עובדיה, במכתב למשקיעים. במכתב גילה עובדיה כי בתחילת החודש זכתה צ'ק-קאפ למענק בגובה של 750 אלף דולר מרשות החדשנות לצורך מעבר ממו"פ לייצור, והחברה תשקיע במיזם סכום דומה.

מקור רנטגן הוא איזוטופ רדיואקטיבי בעל נויטרון עודף, שפולט קרינת X כאשר הנויטרון העודף משתחרר מגרעין האטום. בגלולה שלה צ'ק-קאפ עושה שימוש באיזוטופ של היסוד אוסמיום. איזוטופ זה מתאפיין במחצית מחזור חיים קצרה, כך שכאשר הגלולה נפלטת מהגוף המקור כבר דעך ואין צורך בהליך פינוי מורכב.

בשיחה עם Techtime הסביר המנכ"ל עובדיה כי הקמת קו הייצור המקומי הינה חלק מהאסטרטגיה העסקית והלוגיסטית של החברה. "מאחר שמחצית החיים של מקור הרנטגן אינה ארוכה, ייתכן כי נצטרך לבנות מתקני ייצור מקומיים בשוקי הפעילות העתידיים שלנו, כדי להבטיח את הזמינות. זה מודל הדומה לתחום הרפואה הגרעינית."

כיום יש לצ'ק-קאפ קו ייצור בארצות הברית שהקימה עבורה ענקית המכשור הרפואי GE. קו הייצור בישראל ישמש, בין היתר, גם עבור ניסוי קליני רחב-היקף שמתכוונת החברה לבצע בישראל במהלך השנה. הניסוי יתבצע בכ-10 מרכזים רפואיים ויכלול כ-250 נבדקים בעלי סיכון ממוצע לסרטן המעי הגס. החברה עדכנה כי גיוס הנבדקים מתקדם באופן איטי מהצפוי בשל מגפת הקורונה, אך הניסוי צפוי לצאת לדרך בתקופה הקרובה. הניסוי בישראל נועד כדי לאסוף נתונים קליניים נוספים שיאפשרו להמשיך בשיפור הפונקציונאליות של המערכת.

היעד המרכזי שאליו נערכת בימים אלה החברה הוא הניסוי המרכזי (Pivotal) בארצות הברית, שיהיה המשוכה הקלינית האחרונה לפני הגשת בקשה לאישור שיווק מה-FDA. בחודש נובמבר הגישה צ'ק-קאפ ל-FDA בקשת היתר לביצוע ניסוי (IDE), והיא כעת בתהליך מענה להערות שקיבלה מה-FDA.

עוד עדכנה החברה כי השבוע קיבלה אישור מהנסד"ק כי היא שוב עומדת בתנאי הרישום של הבורסה, וזאת לאחר שלפני מספר חודשים קיבלה התראה כי אינה עומדת בתנאי מחיר המינימום. בחודש האחרון, לאחר דשדוש ממושך, זינקה מנייתה של צ'ק-קאפ בכ-370% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 74.4 מיליון דולר. עובדיה: "קורים הרבה דברים משמעותיים בחברה, בכל ההיבטים, והגענו למסקנה שכדאי להוציא עדכונים תקופתיים בעיתוי שנמצא לנכון. חשוב שאנשים יידעו מה מתרחש בחברה המעניינת שלנו."

האלטרנטיבה הידידותית לקולונסקופיה

צ'ק-קאפ פיתחה פתרון ידידותי למשתמש לביצוע בדיקת-סקר לגילוי פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. הפיתוח נועד לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות המובילות לתמותה הגבוהה מסרטן המעי-הגס. הנכונות הנמוכה של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את בדיקת הסקר המקובלת, הקולונסקופיה, שהיא הליך פולשני ובלתי נעים. ההיענות הנמוכה מביאה לכך שמקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר סיכוי ההחלמה נמוכים לאין שיעור.

המערכת של צ'ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות, ובנוסף, תוכנה המעבדת את המידע לכדי מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.

זו בדיקה בלתי פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת, כמו בקולונסקופיה. למעשה, הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

ההשקעות בפתרונות סייבר יזנקו ל-175 מיליארד דולר עד 2024

[בתמונה: תעודת הסל BUG של GlobalX. מקור: Yahoo Finance]

גל מתקפות הסייבר ששטף בחודשים האחרונים מדינות רבות בעולם לצד מגפת הקורונה, היווה תזכורת נוספת לחומרת סיכוני הסייבר שאורבים לארגונים, חברות וממשלות במרחב הווירטואלי, ולמחיר הכבד שמשלמים מי שנתפסים לא מוכנים. כעת, מעריכים בחברת GlobalX כי ב-2021 יירשם גידול משמעותי בהיקף ההשקעה של ארגונים בחיזוק מערכי אבטחת המידע.

בשיחה עם Techtime הסביר פדרו פלנדרני, אנליסט בכיר ב-GlobalX, כי לא רק ישראל היתה נתונה בתקופה האחרונה לעלייה באירועי הסייבר. "מתקפות הסייבר הפכו למגפה עולמית.. האירועים הללו יוצרים מודעות וביקוש בתעשייה לפתרונות סייבר, וזה מגדיל את היקף השקעות ההון בפתרונות סייבר. אם ב-2020 היקף ההשקעה של ארגונים בפתרונות סייבר עמד להערכתנו על 125 מיליארד דולר, אנחנו מעריכים כי עד שנת 2024 התקציבים יעלו עד ל-175 מיליארד דולר. האיומים נהיים מורכבים יותר והאקרים עושים שימוש בכלים מתקדמים יותר, כמו למשל בינה מלאכותית, וזה יצריך השקעה מתמדת בהגנה."

בחודש דצמבר נחשפה בארצות הברית מתקפת סייבר נרחבת, שזכתה לכינוי Solarwinds ופגעה בארגונים ממשלתיים רבים בארצות הברית, ובהם גם משרדי האוצר והמסחר. לפי ההערכות, הפריצה החלה עוד בחודש מרץ, כאשר קבוצת האקרים השתילה נוזקה בעדכון מקוון של תוכנת ניהול המידע Orion של חברת Solarwinds, שמשרדים ממשלתיים רבים עושים בה שימוש. הנוזקה המושתלת הכילה "דלת אחורית", שסיפקה לתוקפים גישה לשרתי הארגונים שעושים שימוש בפלטפורמת Orion. היקף הנזק וגניבת המידע של המתקפה עדיין אינו ברור, אך בפנטגון הגדירו אותה כמתקפת הסייבר החמורה ביותר בתולדות ארצות הברית.

המודעות הגוברת בארגונים לסיכוני הסייבר השתקפה גם בסקר שערך מכון גרטנר בקרב 1,877 מנהלי מערכות מידע (CIO) בארגונים. ממצאי המשאל העלו כי נושא אבטחת המידע עומדת בראש סדר העדיפויות בכל הנוגע להקצאת תקציבי ה-IT בארגונים, עוד לפני פתרונות ענן ואנליטיקה עסקית.

החברות הישראליות הזניקו את תעודת הסייבר של GlobalX

פדרו פלנדרני

אחד הטרנדים החמים של שוק ההון בשנים האחרונות הוא תחום תעודות הסל התמטיות (Thematic ETF). בניגוד לתעודות סל שמתחקות אחר מדד מוביל כלשהו, כמו הנסד"ק או הדאו-ג'ונס למשל, תעודות סל תמטיות מקבצות מניות של חברות שפועלות בתחום מסוים. כך למשל תעודת סל בתחום הסולארי תכלול מניות של חברות שפועלות באקוסיסטם הסולארי, כדוגמת יצרניות פאנלים, ספקיות רכיבי הספק וחברות אנרגיה נקייה. כך, המשקיע יכול לקבל חשיפה ממוקדת ומאוזנת לתחום צומח.

חברת GlobalX מתמחה ביצירת תעודת סל שמתמקדות בין היתר במהפכות טכנולוגיות. החברה בנתה עד כה יותר מ-70 תעודות סל סביב נושאים כמו רובוטיקה, בינה מלאכותית, רפואה-מרחוק, פינטק, גיימינג, אוטומוטיב ועוד. אחת מתעודות הסל הטכנולוגיות של GlobalX שהציגו את התשואה הגבוהה ביותר ב-2020 היא תעודת הסל BUG, המאגדת חברות סייבר. בתעודת הסל הזו ניתן למצוא  גם שורה של חברות סייבר ישראליות הנסחרות בנסד"ק כמו צ'ק פוינט, פאלו אלטו, סייברארק ופורטינט. בסך הכול, חלקן הכולל של החברות הישראליות בתעודת הסל הוא כ-12.5%.

תעודת הסל BUG חתמה את 2020 בעלייה של 71%, בהשוואה לעלייה של 43.6% במדד נסד"ק, 16.3% במדד S&P500 ו-7.3% במדד דאו ג'ונס. פלנדרני: "מניות הסייבר הציגו ביצועים טובים יותר לא רק מהמדדים המובילים, אלא גם ממגזר הטכנולוגיה בפרט."

האזינו לשיחה עם אנדרו ליטר מ-GlobalX, מתוך תוכנית מס' 23 בפודקאסט שלנו, שעלתה בחודש ספטמבר 2020:

ה-FDA אישר השימוש במדבקת המיגרנות של תרניקה גם לבני נוער

חברת תרניקה (Theranica) הישראלית קיבלה אישור מה-FDA לשווק את המדבקה האלקטרונית Nerivio Migra שפיתחה לשיכוך כאבי מיגרנה גם לילדים ובני נוער מעל גיל 12 הסובלים ממיגרנות. עד כה אושרה המדבקה לשיווק לאוכלוסייה הבוגרת בלבד. הרחבת ההתוויה התקבלה בעקבות ניסוי קליני, שהתפרסם באחרונה בירחון Headache, אשר הוכיח את בטיחותה ויעילותה של המדבקה בקבוצת הגיל.

מיגרנות אמנם נפוצות פחות בקרב קטינים, ואולם מדובר בכל זאת בתופעה נרחבת למדי. לפי Migraine Research Foundation, כ-10% מהילדים בגילאי בית הספר וכ-28% מבני הנוער בגילאי 15-19 סובלים ממיגרנות, אשר עשויות לפגוע ביכולות הריכוז שלהם ולהשפיע לרעה על ביצועיהם הלימודיים, השתלבותם החברתית ומצב רוחם.

ממצאי הניסוי הקליני, שבחן את השימוש במדבקה של תרניקה בקרב קבוצת הגיל הזו, העלו כי 71% מהילדים המשתתפים חוו הקלה בתסמיני הכאב תוך שעתיים מעת השימוש במדבקה, ו-35% דיווחו על היעלמות מוחלטת של התסמינים. כ-69% מהמשתתפים דיווחו על שיפור בתפקוד בעקבות השימוש, ולא נרשמו כל תופעות לוואי שליליות.

ד"ר ג'ניפר מקג'ייב מהמכון לרפואה נוירולוגית DENT מניו-יורק, שהיתה שותפה לביצוע הניסוי, אמרה: "ילדים לא תמיד ששים ליטול תרופות, ומנגד הם מאמצים בקלות טכנולוגיות חדשות. נרוויו, הנשלט על ידי הסמרטפון וניתן ללבישה באופן מוצנע, הוא הפתרון המושלם בשבילם."

הפיתוח של תרניקה משתייך לתחום חדש של טיפולים שאינם מתבססים על תרופות כימיקליות אלא על שימוש באמצעים אלקטרוניים. מדבקת המיגרנות של תרניקה, המולבשת על הזרוע של המטופל, מצוידת בשבב המשדר פולסים חשמליים כדי לבצע אפנון עצבי (נוירו-מודולציה) לתאים העצביים המצויים מתחת לעור, ובכך להפחית או להפסיק את הכאב. המדבקה כוללת אלקטרודות ENS/NMES, סוללה, השבב הייעודי של החברה ומקמ"ש בלוטות' (BLE) המאפשר לשדר את המידע לאפליקציה בסמארטפון באמצעותה המשתמש מנהל את אופן ועוצמת הטיפול.

בטכניקת נוירו-מודולציה (Neuromodulation) משדרים פולסים חשמליים במתח נמוך הממוקדים בתאי עצב, במטרה למתן את אותות הכאב או לעורר תגובה נוירולוגית שלא היתה קיימת. השיטה פותחה עוד בשנות ה-60, אך רק בעשור האחרון החלו לצאת לשוק מכשירים המתבססים על הטכנולוגיה. ברובם הם מתמקדים בטיפול בתסמונות אפליפסיה, מיגרנה, פציעות בעמוד השדרה, פרקינסון ובריחת שתן. בעבר נעשו ניסויים לטפל במיגרנות באמצעות נוירו-מודולציה, אולם הם דרשו שמוש באלקטרודות שהוכנסו לראש מתחת לעור. חברת טראניקה מציעה גרסה שהיא בלתי פולשנית וקלה לשימוש.

מי שינהלו את המטה בארצות הברית יהיו סקוט סצימנסקי, שישמש כנשיא חברת-הבת, ד"ר דיוויד ורשבסקי, שיהיה אחראי על הפיתוח העסקי, וד"ר אליקס בנט, שתהיה אחראית על התחום הרפואי. לשלושת ה יש ניסיון של עשרות שנים בתעשיית הפארמה בכלל, ובתחום הטיפול התרופתי במיגרנות בפרט. מתרניקה נמסר כי מטרתו הראשונית של המטה בארצות הברית תהיה לבנות את המערך התפעולי של החברה בכל רחבי ארצות הברית ולהאיץ את מסחור המוצר.

אינוויז חתמה על הסכם הפצה ביפן

חברת אינוויז מראש העין (Innoviz Technologies) חתמה על הסכם הפצה ביפן עם חברת מקניקה (Macnica), הנחשבת לאחת המפיצות המובילות ביפן, המתמחה בהחדרת טכנולוגיות של חברות זרות לתוך השוק היפני. מקניקה תחל בהפצה המונית של חיישן ה-LiDAR של אינוויז ליצרניות רכב וספקיות מערכות ביפן.

מקניקה משתפת פעולה עם אינוויז כבר מספר שנים, ובאחרונה החלה לשווק את הדור החדש של חיישן ה-LiDAR של אינוויז, InnovizOne, וכבר מדווחת על קבלת הזמנות רכש רבות. שיתוף הפעולה יתמקד לא רק בתעשיית האוטומוטיב, אלא יתפרס גם ליישומים מגוונים אחרים בעולמות התעשייה, הרחפנים, האבטחה, החקלאות, הרובוטיקה ועוד.

מנהל מקמיקה אטסושי סאטו אמר כי החיישן של אינוויז זוכה להכרה בשוק כחיישן ה-LiDAR הבשל ביותר בשוק, עם הטכנולוגיה והמפרט הטכני האיכותיים ביותר. "המוניטין הזה עוזר לנו להשיג מכירות מהירות, ויש לנו כוונה להרחיב את הפעילות באופן מואץ"

חברת אינוויז היא מיצרניות חיישני ה-LiDAR מצב מוצק הבודדות שהגיעו לרמת ייצור בתעשיית הרכב. חברת ב.מ.וו כבר החליטה לשלב את חיישן InnovizOne בגרסה האוטונומית של ה-SUV החשמלי החדש iNEXT, שהיא מתכננת להוציא לשוק לקראת סוף שנת 2021. בחודש שעבר הודיעה אינוויז על כוונתה להיכנס למסחר בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק ראשוני של 1.4 מיליארד דולר. ההנפקה תתבצע באמצעות מיזוג הופכי עם חברת Collective Growth Corporation.

Polytex חשפה פתרון אוטומטי לניהול ביגוד היגייני של צוותי רפואה

חברת Polytex מקיסריה חושפת מערכת מידע דיגיטלית משולבת חומרה ייעודית שמנהלת ומייעלת את תהליך קבלת ומסירת מדים רפואיים ומספקת הגנה היגיינית בסביבה הרפואית. נוסף לבתי החולים, המערכת משמשת בתי מלון, חדרי כושר, מפעלים תעשייתיים וחדרים נקיים וסביבות אחרות שמעסיקות עובדים במדים.

המערכת של פוליטקס מורכבת מחומרה ייעודית בתצורת מכונה רובוטית לחלוקת מדים ומכונה להחזרת מדים מלוכלכים, המשולבת עם מערכת מידע מבוססת ענן המנטרת ומעבדת את נתוני המדים בתהליך האיסוף, ההחזרה והכביסה ומציגה אותם בפני מנהלים ומשתמשים באפליקציית ענן בדסקטופ ובמכשירים ניידים. תהליך קבלת המדים הנקיים ומסירת המדים המשומשים לכביסה מתבצע ללא מגע יד אדם. ניתן לפזר עמדות חלוקה והחזרה של מדים ברחבי המתקנים הרפואיים באופן שמוריד את הסיכון הבריאותי הכרוך בהתקהלות בעמדה מרכזית לחלוקת מדים.

מדי חודש מטפלות המערכות של פוליטקס באוטומציית ניהול מדים של כ-30 מיליון פריטי מדים עבור כ-500,000 עובדים ברחבי העולם. לדברי החברה, כל בתי החולים הגדולים בישראל אימצו את המערכת ואף הרחיבו את השימוש בה במהלך 2020, שנת הקורונה. לדוגמה, בית חולים שיבא שהזמין בשלב הראשון 2 מערכות, מפעיל כיום 20 מערכות של פוליטקס בכל רחבי המוסד.

המכונה של פוליטקס

עמדות חלוקה ואיסוף של המדים ממוקמות במקומות מרכזיים ונוחים לגישה בבית החולים. אנשי הצוות לוקחים בתחילת העבודה מדים נקיים מעמדת החלוקה ובתום המשמרת מחזירים את הבגדים שבהם נעשה שימוש בעמדת ההחזרה, שהינה אטומה. העובדים מקבלים מדים מקופלים, נקיים והיגייניים באמצעות הזדהות דיגיטלית (כרטיס אישי של הרופא/ה, האח/ות, הסניטר וכו'). האפליקציה מציגה בפני המנהלים נתונים בזמן אמת על הקצאת מדים, צריכה, מלאי ועוד, וכן מספקת להם תובנות וכלים לקבלת החלטות בחתכים שונים כמו: רמת הפרט, מחלקה, כלל בית החולים, סוגי מדים ועוד.

חברת פוליטקס הוקמה לפני כ-15 שנה על ידי משפחת פולינר, שמוליק, ורדה ותומר. בשנת 2019 השקיעה קרן פורטיסימו בחברה והפכה לבעלת השליטה. תומר פולינר המייסד כיהן כמנכ"ל עד ההשקעה של פורטיסימו וכיום מוביל בחברה את התחום הטכנולוגי והפיתוח העסקי. לדברי החברה, יותר מ-3,000 יחידות של המערכת מותקנות כיום בבתי חולים, בתי מלון ומפעלים ב-20 מדינות מחוץ לישראל לרבות ארצות הברית, ספרד, גרמניה, וצרפת וכן במזרח הרחוק.

יריב מצליח, מנכ"ל פוליטקס, סיפר כי מאז פרוץ הקורונה החברה רשמה צמיחה של עשרות אחוזים בפעילות העסקית בבתי חולים. "הרחבנו את פריסת המערכות שמותקנות כיום בכל בתי החולים הגדולים בישראל, וקיבלנו הזמנות למאות מערכות מבתי חולים ברחבי העולם, הן מלקוחות קיימים שפתחו מחלקות קורונה והן מלקוחות חדשים שנדרשים להתמודד לפתע עם אתגר היגייני גדול ומשמעותי יותר מאשר בעבר. המדים של הצוותים הרפואיים הפכו לגורם סיכון בריאותי שכן בתי החולים רוויים כיום בחיידקים ובווירוסים שהמדים עלולים להאיץ את הפצתם. המערכת שפיתחנו מאפשרת לצוותים הרפואיים להחליף מדים בקצב מהיר יותר – מספר רב של פעמים ביום – ומסירת מדים משומשים וקבלת מדים חדשים נקיים מאיומים בריאותיים. למעשה יצרנו סטנדרט חדש של היגיינה בסביבות רפואיות והוא מעורר עניין רב בקרב מוסדות רפואיים ברחבי העולם שטרם נחשפו לפתרון".

פחות מדים לכל עובד

לדברי מצליח, "בקרוב נחתום על הסכמים עם מספר בתי חולים גדולים בטריטוריות שבהן טרם הוטמעו מערכותינו וכן עם לקוחות קיימים שמבקשים מערכות נוספות. המערכת תשרת היטב את הלקוחות גם לאחר שהקורונה תחלוף מן העולם ותהפוך להיסטוריה. יתירה מכך, אנו צופים ביקושים גדולים נוספים מבתי מלון ומפעלים אחרי שהקורונה תחלוף וענפי התיירות והתעשייה יחזרו למתכונת עבודה מלאה".

בפוליטקס מסבירים כי מלבד השדרוג ההיגייני, המערכת הוכיחה את עצמה בשורה של התקנות ברחבי העולם כמייעלת שורה של מדדים תפעוליים הכרוכים בניהול מדי עבודה של ארגונים גדולים. המעבר ממתן מדים אישיים לניהול מדים מקופלים לפי מידה מאפשר לצמצם את מספר המדים המוקצים לכל איש ואישה בצוות הרפואי בשיעור של 60% (מ-6 מדים ל-2.5 מדים לעובד בממוצע). צמצום מספר המדים לעובד מוזיל בשיעור משמעותי את עלויות הרכש ואת שטחי הנדל"ן הנדרשים לאחסון המדים ומייעל את שעות העבודה של הצוות המטפל במדים. יתירה מכך, תופעת איבוד המדים שהגיעה להיקף רחב בעבר נעלמה כמעט לחלוטין עם התקנת המערכת החדשה שמסוגלת לנטר את הסטטוס של כל חולצה וכל זוג מכנסיים. ולבסוף, הצוותים הרפואיים, לרבות הרופאים הבכירים, אינם מבזבזים יותר זמן שנדרש בעבר למסירת המדים המלוכלכים וקבלת נקיים במרתף מרוחק בבית החולים ולעמידה בתורים לקבלת השירות, דבר שמשפר את שביעות הרצון שלהם.

פרויקט ראשון ל-Dynamic Infrastructure באוסטרליה

המועצה העירונית של הורשאם (Horsham) שבאוסטרליה תשתמש בפלטפורמת התחזוקה המונעת של חברת Dynamic Infrastructure הישראלית כחלק מהמאמץ לשפר את המצב התחזוקתי של עשרות הגשרים ותשתיות הדרך שבתחום שיפוטה. המועצה העירונית רכשה רישיון שימוש למשך מספר שנים בפלטפורמה, ו-Dynamic Infrastructure מאמינים כי שיתוף הפעולה יהווה דוגמה ליכולת של הטכנולוגיה לחסוך בעלויות ויוליד בעקבותיו חוזים וספים באוסטרליה, וכי המדינה רחבת הידיים תהפוך לשוק מרכזי עבור החברה.

הורשאם ממוקמת בחלקה המערבי של מדינת ויקטוריה ומרוחקת כ-300 קילומטר מעיר הבירה מלבורן. שיתוף הפעולה עם המועצה נרקם בתיווך חברת IF3 מהעיר סידני, המספקת שירותי ייעוץ הנדסי ותכנון לבניית מכרות. להערכת Dynamic Infrastructure, השימוש בפלטפורמה שלה יחסוך כ-13% בעלויות התחזוקה הישירות והעקיפות לאורך תקופת ההתקשרות עם הורשאם.

באוסטרליה ובניו-זילנד יש כ-33,500 גשרים לערך. לפי נתוני רשות התחבורה המשותפת של אוסטרליה וניו-זילנד, Austroads, עומס התעבורה בגשרים של אוסטרליה וניו זילנד, שהוקמו לפני עשרות שנים, צפוי לגדול ב-5.6% מדי שנה, והדבר מאיץ תהליכי בלאי ושחיקה. להערכת הרשות, עלות תחזוקת כלל הגשרים במדינה נאמדת בכ-100 מיליון דולר אוסטרלי, ובנייה מחדש של גשרים לקויים עשויה להגיע לכדי מיליארדי דולרים אוסטרליים. ב-2015 השיקה ממשלת אוסטרליה תוכנית למימון עבודת תחזוקה ושיקום של גשרים רעועים.

הפלטפורמה של Dynamic Infrastructure משתמשת בכל המידע הוויזואלי שנאסף מהביקורות התקופתיות שנערכו במקום, ובכלל זה צילומי סמרטפון, צילומי אוויר מרחפנים וסריקות לייזר, ובונה תמונה תלת-ממדית מפורטת של המבנה. המערכת משווה בין מצב המבנה בהווה לביקורות קודמות, ומאתרת סדקים, פגמים וחריגות שמצריכים תחזוקה מונעת ומתריעה אוטומטית בפני המפעיל. בחברה ממשילים את הפלטפורמה לסריקת ה-MRI, אשר מספקת לרופא תמונה תלת-ממדית של איבר המטופל ומאפשרת לו לאבחן את הבעיה.

החברה, שקמה ב-2017 ומנוהלת מתל אביב, ניו יורק וברלין, דיווחה בעבר על פרויקטים מול חברות תשתית ממשלתיות ופרטיות בארצות הברית, גרמניה, שווייץ, יוון וישראל. להערכת החברה, השימוש בפלטפורמה שלה סייעה ללקוחותיה לחסוך באופן משמעותי בהוצאות התפעוליות ובהשקעות ההון.

ג'טסונס תשלב את המטען האלחוטי של פאוורמאט ברובוט לניקוי פאנלים סולאריים

חברת ג'טסונס רובוטיקס (Jetsons Robotics) תטמיע את פתרון הטעינה האלחוטית של חברת פאוורמאט (Powermat) הישראלית ברובוט אוטונומי לניקוי פאנלים סולאריים. ג'טסונס תשתמש במטען של פאוורמאט לטווח בינוני, שהחברה השיקה באחרונה ואשר מאפשר לבצע טעינה אלחוטית באמצעות השראה אלקטרומגנטית למרחק של 20 סנטימטר.

ג'טסונס, שהוקמה ב-2018, היא חברה הודית שפיתחה רובוט בשם Zero (בתמונה למעלה) המנקה באופן אוטומטי וללא שימוש במים פאנלים סולאריים בחוות סולאריות. הרובוט מונע על ידי סוללת ליתיום שמספיקה לשעתיים של עבודה, במהלכן הרובוט מנקה פאנלים סולאריים בתפוקה של 500 קילו-וואט.  הרובוטים של ג'טסונס מנקים מדי יום פאנלים סולאריים בתפוקה כוללת של 1.7 מגה-וואט. בג'טסונס ציינו כי השימוש בטכנולוגיה של טעינה אלחוטית יאפשר לחברה להסיר כבלים וחיווט מסורבל. הפלטפורמה של פאוורמאט תאפשר לרובוטים להטעין את הסוללה ללא צורך להיצמד באופן מלא לתחנת העגינה, תמרון שרובוטים מתקשים לבצע. הצטברות זיהום, כמו לכלוך, חול ואבק על פנלים סולאריים מהווה בעיה משמעותית בתחום ייצור האנרגיה הסולרית, ועשויה להפחית את תפוקת האנרגיה בעד 40%.

הודו היא אחד מהשווקים הסולאריים המפותחים ביותר בעולם, בין היתר הודות למדיניות העידוד המובלת על ידי ראש הממשלה מודי. נכון לספטמבר 2019, הודו מייצרת חשמל סולארי בתפוקה של 31 ג'יגה-וואט, הרבה מעבר ליעד הראשוני שהציבה הממשלה ליכולת הפקת חשמל סולארי של 20 ג'יגה-וואט עד 2022. לאחר השגת היעד מהר מן המתוכנן, הממשלה העלתה את היעד ל-100 ג'יגה-וואט עד 2022. ההסכם בין ג'טסונס לפאוורמאט מתבסס על תמלוגים, כך שהתרחבות של החברה ההודית בשוק הסולארי תגדיל את השווי הכספי של ההסכם עבור פאוורמאט.

צפי לגידול מואץ בשוק הטעינה האלחוטית

הפלטפורמה של פאוורמאט מבוססת על שימוש במשדר ובמקלט. המשדר כולל סליל שידור המחולל שדה אלקטרומגנטי. האנרגיה הזו מיתרגמת לאנרגיה חשמלית כאשר נקלטת במקלט שבמכשיר הנייד, המצויד בסליל הקליטה. בנוסף, מידת הקרינה הנפלטת במהלך הטעינה הינה נמוכה מהקרינה הנפלטת במהלך טעינה רגילה באמצעות כבל. להערכת פאוארמט, אובדן האנרגיה בתהליך הוא אפסי וזמן הטעינה זהה לזמן הטעינה החשמלית הרגילה באמצעות כבל.

חברת פאוארמט נחשבת לאחת מהחלוצות בתחום הטעינה האלחוטית והיתה החברה הראשונה בעולם שהוציאה לשוק משטחים להטענה אלחוטית. היא הוקמה בשנת 2006 על-ידי רן פוליאקין (מייסד ומנכ"ל ננוקס), ד"ר אמיר בן שלום, דב הרשברג ויואב חפר. לחברה יש משרדים בתל אביב, באירופה ובארצות הברית והיא מעסיקה כ-25 עובדים, מרביתם בישראל. החברה עובדת עם יצרניות (OEM) בתחום הרכב, המובייל, המצלמות והרובוטיקה המטמיעות את הפתרון כחלק מובנה במוצר שלהן.

בין החברות שעמן היא משתפת פעולה: יצרנית האלקטרוניקה לרכב Harman, סמסונג, ג'נרל מוטורס ועוד. להערכת חברת Allied Market Research, שוק הטעינה האלחוטית בנאמד בכ-6.5 מיליארד דולר בשנת 2018, וצפוי לצמוח בקצב מואץ בשנים הקרובות ולהגיע להיקף של כ-49.3 מיליארד דולר ב-2027. זאת על רקע ריבוי אביזרי ה-IoT במרחב הביתי והציבורי והאימוץ הגובר של הטכנולוגיה בעולמות המובייל.

MobileODT קיבלה 2.3 מ' ד' מהרשות האמריקאית למלחמה בסרטן

חברת MobileODT מתל אביב, שפיתחה מכשיר המאפשר לאבחן סרטן צוואר הרחם באמצעות הסמרטפון, זכתה למענק בגובה של 2.3 מיליון דולר מהרשות הלאומית של ארצות הברית למלחמה בסרטן (NCI). המענק ניתן לחברות שפיתחו טכנולוגיות או טיפולים חדשניים שיכולים לסייע במלחמה במחלת הסרטן. המענק ישמש את MobileODT למימון פיילוט רחב היקף בארצות הברית אשר יבחן את יעילות הפתרון של החברה ככלי אבחוני חלופי לבדיקות הסקר המקובלות, ובהן הקולפוסקופיה הווגינאלית, המצריכה ציוד הדמאה. הניסוי יחל ברבעון השלישי של 2021 וישתתפו בו כ-10,000 נשים. הניסוי יתבצע בשיתוף ארגון BHI, המקדם מחקר ופיתוח בתחום סרטן צוואר הרחם, ובסיוע של קליבלנד קליניק.

להערכת ארגון הבריאות העולמי מדי שנה מתות כ-275 אלף נשים מסרטן צוואר הרחם, בעיקר בגלל היעדר גילוי מוקדם של המחלה. בדיקת הסקר המקובלת כיום לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם היא בדיקת ה-PAP, שבה נלקחת דגימה תאית מצוואר הרחם של האישה ונבחנת תחת מיקרוסקופ. במידה ומתגלות חריגות, האישה נדרשת לעבור בדיקה הקרויה קולפוסקופיה, שבה מבצעים הדמיה של צוואר הרחם. בארצות הברית לבדה מתבצעות מדי שנה כ-55 מיליון בדיקות PAP וכ-4 מיליון בדיקות קולפוסקופיה. ואולם, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי לכ-85% מהנשים בעולם אין גישה הולמת לבדיקות הללו.

קולפוסקופיה ניידת באמצעות הסמארטפון

MobileODT, אשר הוקמה בשנת 2012 ומנוהלת כיום על ידי המנכ"ל ליאון בוסטון, פיתחה ערכה ניידת וזולה בשם EVA System, המתבססת על יכולות העיבוד והצילום של הסמארטפון ומאפשרת לבצע את בדיקת הקולפוסקופיה הווגינאלית. הערכה כוללת עדשת הגדלה המורכבת על-גבי מצלמת הסמרטפון ויחידת תאורה עוצמתית המאפשרת לקבל הדמאה ברורה של צוואר הרחם. בתום הבדיקה ניתן להעביר את צילומי הבדיקה באמצעות אפליקציה לגניקולוגים ורופאים מומחים לצורך אבחון. כמו-כן, המוצר כולל גם יכולת פיענוח חכמה של הבדיקה, המתבססת על אלגוריתמים שפותחו באמצעות למידת מכונה שנעשתה מול מאגרים גדולים של צילומי הדמאה של מטופלות.

הערכה מאפשרת לאחיות, מיילדות ומטפלים לבצע בפשטות את בדיקת האבחון גם באזורים מרוחקים ובמדינות שבהן התשתית הרפואית לקויה, ובכך לסייע בהפחתת שיעורי התמותה מסרטן צוואר הרחם. ערכת EVA System קיבלה ב-2016 את אישור ה-FDA והיא נמכרת כיום בכ-30 מדינות ונמצאת בשימוש ב-60 מרפאות בארצות הברית.

המצב בישראל

השבוע צוין שבוע המודעות הבינלאומי לסרטן צוואר ברחם והאגודה למלחמה בסרטן בישראל יחד עם משרד הבריאות פרסמה את נתוני התחלואה בקרב נשים בישראל. בשנת 2017 אובחנו בישראל 248 נשים עם סרטן חודרני של צוואר הרחם ו-717 נשים עם נגע טרום סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם. בהשוואה בינלאומית עם מדינות ה-OECD, נמצאת ישראל במקום נמוך יחסית (33 מ-36).

באגודה מסבירים כי סרטן צוואר הרחם ניתן למניעה ברוב המקרים על ידי חיסון הפפילומה בגיל צעיר, ואבחון מוקדם באמצעות בדיקות סקר. ד"ר מריו ביינר, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, המרכז הרפואי מאיר, ויו"ר החברה לגינקולוגיה אונקולוגית: "בשנים האחרונות אנו עדים לשיפור בפנייה של נשים לצורך ביצוע בדיקת פאפ. שיעור הנשים שביצעו פאפ כבדיקת סקר ב- 3 השנים האחרונות עלה מ-48.1% ל-51.5% ושיעור הנשים שלא ביצעו פאפ ב-5 השנים האחרונות ירד מ-39% ל-34.8%. אולם לצערי שיעור הסיקור הינו עדיין נמוך ובמיוחד בשכבה החברתית-כלכלית החלשה. בנוסף, שיעור ההיענות לחיסון כנגד וירוס הפפילומה, הניתן חינם לבנים ובנות בבי"ס, עדיין נמוך ועומד על פחות מ-60%. מהיכרותי עם מטופלות, הן לא מקבלות מידע מרופאי המשפחה ורופאי הנשים שגם אם לא חוסנו בגיל בית ספר עדיין מומלץ ואפשרי לקבל את החיסון במסגרת קופ"ח עד גיל 45."

יונדאי משקיעה ב-UVEye ותתקין את מערכותיה

חברת UVEye  הישראלית השלימה גיוס הון נוסף של מספר מיליוני דולרים בהובלת יצרנית הרכב הקוריאנית יונדאי (Hyundai), אשר מצטרפת ליצרניות הרכב וולוו וטויוטה שהשקיעו ב-UVEye בסבבים קודמים. מאז הקמתה לפני כ-4 שנים גייסה החברה כ-40 מיליון דולר. 

UVEye מפתחת מערכות סריקה מבוססות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי של כשלים מכניים, תקלות ומטענים חשודים בכלי-רכב. מהחברה נמסר כי ההשקעה של יונדאי היא חלק ממהלך רחב יותר של יצרנית הרכב הקוריאנית להתקין את מערכותיה של UVEye באתרים שונים. קבוצת יונדאי, המחזיקה גם בשליש ממותג הרכב Kia, מעסיקה כ-75 אלף עובדים ברחבי העולם ופעילה בכ-110 מדינות. יונדאי מפעילה בעיר אולסן בדרום קוריאה את מפעל הרכב הגדול בעולם, המייצר כ-1.6 מיליון כלי-רכב בשנה. 

UVEye פיתחה שלוש מערכות דיגיטליות ניידות המבצעות סריקות מזוויות שונות תוך כדי נסיעה ומאבחנות באופן אוטומטי באמצעות טכנולוגיה של ראייה ממוחשבת היבטים שונים במצב הרכב. מערכת ארטמיס הסורקת מהצד את צמיגי הרכב ומזהה שחיקה, מחסור באוויר, קרעים וטעויות בהתקנת הצמיג, מערכת אטלס, המבצעת סריקה מכל הכיוונים (360 מעלות) של הרכב ומאתרת פגמים במצב הפח של הרכב ותקלות מכניות כמו דליפות שמן ובעיות בבלמים, ומערכת הליוס הסורקת את תחתית הרכב ומאתרת חפצים ומטענים חשודים. UVEye מכוונת לשוק שירותי ה-After Market בתעשיית הרכב, כדוגמת סוכנויות רכב, מוסכים מורשים, מכוני רישוי ומגרשי יד-שנייה.

סטורדוט ייצרה דוגמאות ראשונות של סוללות לרכב חשמלי

חברת סטורדוט (StoreDot) מהרצליה הכריזה היום על ייצור מסחרי של מקבץ מדגמי ראשון של הסוללות שפיתחה עבור כלי-רכב חשמליים, הנטענות תוך 5 דקות בלבד. הדוגמאות הראשונות, שיוצרו במפעל של יצרנית סוללות הליתיום הסינית Eve Energy, מיועדות לאפשר ללקוחות פוטנציאליים בתעשייה הרכב החשמלי להתרשם ולבדוק את הטכנולוגיה.

בסטורדוט הסבירו כי הייצור מדגים את היכולת לייצר את הסוללות החדשניות של החברה בקווי ייצור קיימים של סוללות ליתיום, בניגוד לפתרונות מתחרים בשוק המחייבים הקמה של קווי ייצור ייעודיים בהשקעות הון גדולות. מנכ"ל החברה ד"ר דורון מאיירסדורף אמר כי ההכרזה מהווה אבן דרך במעבר מהפיתוח במעבדה למוצר מסחרי המיועד לייצור המוני. "צוות המדענים שלנו הצליח להתגבר על אתגרים כדוגמת בטיחות, מחזור חיים והתנפחות באמצעות חדשנות בתחום החומרים ותכנון התאים."

חברת סטור-דוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על תגלית מדעית של פרופ' אהוד גזית וצוות המחקר שלו מאוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2003 הם גילו מבנים חלבוניים זעירים הקשורים להתפתחות מחלת האלצהיימר.

בהשראת המבנים האלה, פיתח פרופ' גיל רוזנמן (ממייסדי חברת StoreDot) גבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד. לגבישים האלה יש תכונות מיוחדות: קיבוליות גבוהה והפקת אור נראה בצבעים בהירים ועוד. בסוללות שהחברה פיתחה מחליפים את הנוזל האלקטרוליטי בנוזל המכיל Nanodots, ועל-ידי כך גדלה קיבולת האנרגיה של הסוללה לפחות פי עשרה. טכנולוגיה זו קיבלה את הכינוי FlashBattery.

צפו באנשי סטורדוט מסבירים על הטכנולוגיה וחשיבותה להתפתחות הרכב החשמלי

 

פוקוס תתקין משדרי GPS בתחנות רכבת ישראל עבור אפליקציית תשלומים חדשה

חברת פוקוס טלקום מקיסריה זכתה לאחרונה במכרז שפרסמה רכבת ישראל להפצת אותות GPS ב- 35 תחנות של רכבת ישראל בהן ישנם קשיים בקליטת GPS. השווי הכולל של המכרז נאמד בכ-1.3 מיליון שקל.

רכבת ישראל עומדת להתחיל בקרוב בניסוי לשימוש באפליקציית תשלומים אשר תדע לזהות על סמך נתוני המיקום של הסמרטפון של הנוסע את תחנת המוצא שבא עלה לרכבת ואת תחנת היעד שבה ירד מהרכבת, ולחייב אותו בהתאם. מערכת זאת תהיה מבוססת על נתוני מיקום (GPS) ולכן נדרשת קליטת GPS בכל תחנות הרכבת בישראל.

בנוסף, מאחר שמשדרי GPS חשופים לניסיונות של חסימה (jamming) או שיבוש (spoofing), פוקוס תטמיע במסגרת הפרויקט בכל אחד מהמשדרים את פתרון ההגנה של חברת אינפינידום (Infinidome). אינפינידום, שצמחה מתוך פוקוס טלקום ופועלת ממשרדיה, פיתחה רכיב הגנה המתחבר לכל GPS ומאפשר לזהות מתקפות שיבוש וחסימה ולהמשיך ולשדר אותות מיקום למרכז הבקרה גם תחת מתקפה.

פוקוס טלקום, שהוקמה ב-1995, עוסקת בפיתוח ובאספקת פתרונות סנכרון המתבססים על GPS ושעונים אטומיים. פתרונות אלה מיועדים למגוון של מערכות צבאיות ואזרחיות בתחומי הטלקום, תשתיות קריטיות, מרכזי נתונים, טלמטריה, מכוני מחקר ועוד. בין לקוחותיה של החברה ניתן למנות את רפאל, התעשייה האווירית, אלביט, סרגון, בזק, סלקום, פרטנר, מקורות ועוד. פוקוס היא הנציגה הבלעדית של חברת מיקרוצ'יפ (Microchip), הנחשבת למובילה עולמית בתחום פתרונות הסנכרון.

מיקרוסופט, PTC ומטריקס השיקו תוכנית "תעשייה חכמה"

כחלק מהתמודדות התעשייה עם משבר הקורונה ועל מנת לסייע למפעלים וארגוני תעשייה להתייעל, להיות חדשניים יותר ולהגביר את כושר התחרות שלהם, השיקו חברות הטכנולוגיה מטריקס, מיקרוסופט ו-PTC, יחד עם חברות הייעוץ והניהול Aviv AMCG ופרוגרמה את תוכנית INDUSTRY 5 – תוכנית מעבר לתעשייה חכמה. התוכנית מיועדת למפעלים המעוניינים להטמיע תהליכים מתקדמים ואפשרויות טכנולוגיות חדשניות על מנת לייעל את עבודת היצור שלהם, במטרה לשפר ולהגדיל את החדשנות בתעשייה הישראלית. במסגרת התוכנית, המפעלים המשתתפים יזכו לקבל ליווי אישי ותוכנית עבודה מותאמת להטמעת כלים וטכנולוגיות חדשניות, בהשקעה כספית מינימלית עם הגדרת החזר השקעה ואפשרויות סבסוד מסוימות מטעם המדינה.

השירות המסופק למפעלים כולל ליווי אסטרטגי, לצד ליווי טכנולוגי חדשני על ידי מטריקס, מיקרוסופט והשותפות הטכנולוגיות. התוכנית תספק בין היתר שירותי הכשרה של מובילי הארגונים בשיטות טכנולוגיות חדישות לשיפור ייצור, צמצום פחת ועוד, ותטמיע שיפור של היעילות התפעולית במערכי ייצור לאורך שרשרת האספקה. כמו כן, ישולבו כלים וטכנולוגיות חדישות במפעלים המשתתפים בתוכנית ויוענק סיוע בהגשה לקבלת מימון במסגרת תוכניות חדשנות במפעלים.

על מנת להיכלל בתוכנית יש לעבור תהליך ראשוני של בדיקת התאמה, לאחריו יתבצע מחקר מקיף על צרכי הארגון ומתוך מסקנותיו ייבחרו הטכנולוגיות והכלים המתקדמים והמתאימים ביותר לארגון. הטכנולוגיות בהן ייעשה שימוש במסגרת התוכנית נותנות מענה בעולמות שונים, וביניהן ניתן למצוא מערכים מבוססי IoT לשליטה ובקרה על מכונות, BI ואנליטיקה, מערכות תחזוקה מונעת, טכנולוגיות ליווי והכשרת עובדים במציאות רבודה, ועוד.

יריב ענבר, מנהל חדשנות עסקית במטריקס, אמר כי התכנית מהווה גשר בין הכלים והטכנולוגיות המתקדמות ביותר לבין מפעלי התעשייה השונים. "התכנית מעניקה להם הזדמנות ייחודית לנצל את הידע האסטרטגי של המכון לייצור מתקדם וחברות המתמחות בניהול והובלת פרויקטים טכנולוגיים. מדובר בתהליכים בעלויות גבוהות, שכעת עשויות להיות ממומנות בעשרות אחוזים על ידי המדינה עבור מפעלים שיימצאו מתאימים. אין לי ספק שהמפעלים שייקחו חלק בתוכנית יופתעו לגלות עד כמה השימוש בכלים ובטכנולוגיות מתקדמות מסייע להם לייעל את מערך הייצור ולהגדיל את התפוקה".

להרשמה ופרטים נוספים ניתן להיכנס לאתר הרשמי שהושק עבור התכנית –https://www.industry5.co.il/INDUSTRY5/

[מקור תמונה עליונה: אתר מיקרוסופט]

טסלה מחליפה את הממיר של סולאר-אדג' בממיר מתוצרת עצמית

חברת טסלה (Tesla) השיקה בסוף השבוע ממיר הספק (inverter) מתוצרת עצמית עבור הפאנלים הסולאריים הביתיים שלה. עד כה, ממירי ההספק בפאנלים שלה היו מתוצרת שתי ספקיות חיצוניות: חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) הישראלית וחברת דלתה (Delta Electronics) הטאיוואנית. בעקבות ההכרזה של טסלה, איבדה מניית סולאר-אדג' כ-15.5% משווייה במסחר בנסד"ק ביום שישי. שיתוף הפעולה בין טסלה לסולאר-אדג' החל במאי 2015, עוד לפני שטסלה החלה לשווק פאנלים סולאריים.

הממיר הוא מעגל אלקטרוני שתפקידו להמיר את זרם החשמל הישיר (DC) שמייצר הפאנל הסולארי לזרם חילופין (AC) שניתן לנתב אל רשת החשמל. הממיר של טסלה יהיה חלק בלתי נפרד מהפאנל הסולארי שהיא משווקת למגזר הביתי, ויהיה תואם לסוללת הגיבוי הביתית שלה. הממיר שלה מגיע בשני הספקים: 3.8 קילו-וואט ו-7.6 קילו-וואט. הוא מצויד בקישוריות אלחוטית המאפשרת למשתמש לעקוב אחר תפוקת הפאנל וצריכת החשמל באמצעות האפליקציה של טסלה, וגם לבצע עדכוני תוכנה מרחוק (OTA).

האסטרטגיה הסולארית דומה לאסטרטגיית הרכב החשמלי

החיסרון הבולט של הממיר של טסלה בהשוואה לממיר של סולאר-אדג' הוא ביעילות: יעילות הממיר של טסלה היא 97.5%, בהשוואה ל-99% של סולאר-אדג'. מחברת טסלה נמסר שפיתוח הממיר מתבסס על מומחיותה בתחום רכיבי ההספק עבור רכב חשמלי. בשוק הסולארי יש לטסלה שני קווי מוצרים עיקריים: סוללת גיבוי לבית (Power Wall) ופאנלים סולאריים ביתיים (Solar Roof). פעילותה בתחום מבוססת על רכישת חברת SolarCity (שייסדו שני בני דוד של מאסק) ב-2016 תמורת 2.6 מיליארד דולר.

מניית סולאר-אדג' מגיבה בסוף השבוע להודעת טסלה
מניית סולאר-אדג' מגיבה בסוף השבוע להודעת טסלה

פיתוח הממיר עבור הפאנל הסולארי שלה תואם את האסטרטגיה של טסלה בתחום הרכב החשמלי, שחותרת לפתח את כל רכיבי המוצר בעצמה, על מנת לשלוט טוב יותר בשרשרת האספקה ובעלויות. לא ברור אם מעתה כל הפאנלים הסולאריים של טסלה יתבססו על הממיר מתוצרתה או שהיא עדיין תסתמך באופן חלקי על ספקים חיצוניים.

סולאר-אדג' הפסידה לקוח, אבל לא "הרוויחה" מתחרה

אולם למרות התגובה הקיצונית של המשקיעים, השפעת ההחלטה על עסקי סולאר-אדג' צפויה להיות מוגבלת. טסלה אינה מתכוונת למכור את הממיר ליצרניות פאנלים סולאריים אחרות, ולכן במקרה הקיצוני ביותר תאבד סולאר-אדג' לקוח משמעותי אחד – ולא תיאלץ להתמודד מול מתחרה חדשה בתחום רכיבי ההספק. נתח השוק של טסלה במגזר הסולארי הביתי אינו גדול. לפי דו"ח של Wood Mackenzie, בסוף 2019 דורגה טסלה במקום השלישי כספקית פאנלים סולאריים עבור המגזר הביתי בארצות הברית, אחרי Sunrun ו-Vivint, עם נתח שוק של 5% בלבד.

משקלה של טסלה בהכנסות סולאר-אדג' אינו מהותי. ברבעון השני 2020 התקינה טסלה פאנלים סולאריים בהספק כולל של 27 מגה-וואט. באותו רבעון מכרה סולאר-אדג' ממירים בהספק כולל של 1,440 מגה-וואט. ברבעון השלישי דיווחה טסלה על גידול של כמעט פי שלושה בהיקף ההתקנות הסולאריות, אך לא חשפה את הנתון המדויק במונחי הספק. יחד עם זאת, יכול להיות שהתמונה תשתנה בעתיד: אף שפעילותה של טסלה בשוק הסולארי מהווה כיום רק 5%-10% מהכנסותיה, מייסד ומנכ"ל החברה, אלון מאסק, מצהיר באופן עקבי שהוא מאמין שפעילותה של החברה בתחום הסולארי תשתווה בעתיד לפעילותה בתחום הרכב החשמלי.

איי-נט תבצע פיילוט ביפן עם יצרנית רכב יפנית

חברת איי-נט מובייל (Eye-Net Mobile) מנס-ציונה, שנמצאת בבעלות מלאה של חברת פורסייט (ForeSight) הודיעה כי תבצע פיילוט נוסף ביפן, בשיתוף חטיבת התחבורה של יצרנית רכב יפנית גדולה. הפיילוט יבחן את אפליקציית הבטיחות בדרכים שלה, Eye-Net Protect, המתבססת על תקשורת V2X סלולארית בין משתמשי-דרך. זהו הפיילוט השלישי שאיי-נט מקיימת ביפן. פיילוט מוצלח עשוי להוביל לאימוץ האפליקציה בפרויקט העיר החכמה של יצרנית הרכב.

בחודש אוגוסט הודיעה איי-נט כי תבצע פיילוטים ביפן עם שני תאגידי ענק מקומיים בתחום האלקטרוניקה. יפן מסתמנת כשוק הראשון שאליו איי-נט מנסה לחדור. באיי-נט הסבירו כי ההתמקדות ביפן תואמת את אסטרטגיית החדירה של החברה, שמטרתה להשיג מסה קריטית של משתמשים באפליקציה באזור גיאוגרפי מוגדר, וכך להגדיל את הפריסה והיעילות של האפליקציה, שמתבססת על העברת מידע בזמן-אמת בין משתמשים.

המערכת של החברה מספקת התראה בזמן אמת לכל נהג ולכל משתמש אחר בסמארטפון, אם זה נהג אחר, הולך רכב או רוכב אופניים, על סכנת התנגשות ביניהם. במידה והפיילוט יושלם בהצלחה, החברה היפנית עשויה להטמיע את הפתרון של איי-נט בפלטפורמת ה-IoT שלה, ובמקרה כזה תהיה זו הפריסה המסחרית רחבת ההיקף הראשונה של האפליקציה.

ניסוי בישראל עם אלפי משתמשים

המערכת מבוססת על קבלת דגימות GPS ממכשירי הקצה. כדי להשיג תגובה בזמן אמת ושמירה על עלות שימוש נמוכה ויכולת תמיכה במיליוני משתמשים, החברה בנתה  ארכיטקטורה שבה העיבוד נעשה רק באופן חלקי בענן, כאשר מרכיב מרכזי ממנו מתבצע במכשירי הקצה עצמם. כל סמארטפון משמש למעשה כיחידת עיבוד המחשבת את ההסתברות בכל רגע, ורק אם יש הסתברות לתאונה – נוצרת התראה.

ביולי 2019 ביצעה איי-נט בישראל, בשיתוף חברת סלולאר ישראלית, פיילוט ראשון שבחן את האפליקציה במרחב הפתוח ובשיתוף הציבור הרחב. במהלך הפיילוט הותקנה האפליקציה בכ-8,550 מכשירי סמארטפון וביצועיה נבדקו לאורך מספר ימים. המערכת עקבה אחר 35,000 שעות אדם בתנועה, וסיפקה התראות על מצבי סכנה בזמני השהייה נמוכים מ-140 מילי-שניות, הנחשבים לזמן אמת.  חברת איי-נט הוקמה לפני שלוש שנים כפרויקט בתוך חברת פורסייט (Foresight), המפתחת פתרונות חישה והתראה לכלי-רכב אוטונומיים. בחודש מאי 2018 היא הפכה לחברה עצמאית בבעלות פורסייט.

שנת 2020 השיגה שיא של 118 מיליארד דולר בהיקף המיזוגים בתעשיית השבבים

בחסות משבר הקורונה, מגמת המיזוגים בתעשיית השבבים צברה תאוצה בשנת 2020 והגיעה להיקף שיא של כ-118 מיליארד דולר. כך עולה מנתוני חברת IC Insights, שדיווחה שמדובר בשיא של כל הזמנים, שהשיג את השיא הקודם של שנת 2015, שבמהלכה נחתמו הסכמי מיזוגים ורכישות בשווי כולל של כ-107.7 מיליארד דולר. ב-2020 התבצעו חמישה מיזוגי ענק ויותר מ-10 מיזוגים בקנה מידה קטן יותר. מעניין לציין כי המחצית הראשונה של 2020 היתה רדומה למדי, עם מיזוגים ורכישות בהיקף כולל של כמה מאות מיליוני דולרים בלבד.

גל הרכישות התחיל בחודש יולי, כאשר אנלוג דיווייסז (Analog Devices) רכשה את המתחרה בשוק הרכיבים האנלוגיים, מאקסים (Maxim) תמורת כ-21 מיליארד דולר. עסקת השנה היתה ללא ספק מכירת חברת ARM הבריטית, שהיתה בבעלות סופטבנק היפנית, לענקית המעבדים הגרפיים אנבידיה (Nvidia), תמורת 40 מיליארד דולר. זו עסקת המיזוג הגדולה ביותר אי פעם בשוק השבבים, ואם תושלם היא תמצב את אנבידיה כחברה טכנולוגית מהחשובות בעולם בעלת פעילות במרבית המגזרים בעולם המחשוב: מחשבי קצה, מערכות משובצות, מרכזי נתונים, מחשבי-על, שרתים ועוד.

בסוף אוקטובר חתמה חברת AMD על ההסכם לרכישת Xilinx תמורת 35 מיליארד דולר. העסקה תייצר ענקית שבבים חדשה המעסיקה 13,000 מהנדסים ובעלת תקציב מחקר ופיתוח שנתי בהיקף של כ-2.7 מיליארד דולר. החברה המאוחדת תחזיק גם בטכנולוגיית CPU, גם בטכנולוגיית GPU, וכעת גם בטכנולוגיות FPGA וקישוריות מהירה בין המעבדים (SmartNIC).

מנגד, המתחרה של AMD ואנבידיה בתחום המעבדים, אינטל, דווקא ויתרה על אחד מנכסיה, כאשר מכרה ל-SK hynix הקוריאנית את חטיבת האחסון וזיכרונות ה-NAND שלה תמורת כ-9 מיליארד דולר. העסקה כוללת את הפעילויות של אינטל בתחום כונני NAND SSD, שבבי זכרון NAND ומפעל ייצור זיכרונות ה-NAND בסין. עם זאת, אינטל רכשה השנה את אפליקציית התחבורה החכמה Moovit הישראלית תמורת 900 מיליון דולר, וממש על סיפה של 2021 את חברת הבאנה לאבס הישראלית, המפתחת מעבדי AI, תמורת כ-2 מיליארד דולר.

העסקה הגדולה האחרונה של שנת 2020 הגיעה מכיוונה של יצרנית שבבי התקשורת מארוול (Marvell). היא חתמה על הסכם לרכישת חברת אינפי (Inphi) המייצרת מעבדי תקשורת ורכיבי תקשורת אופטית לקישוריות מהירה בין מחשבים ושרתים במרכזי נתונים, תמורת כ-10 מיליארד דולר במזומן ובמניות.

האם הרגולטור יתערב במיזוגים?

חשוב לציין שחמשת מיזוגי-הענק אומנם נחתמו בין הצדדים בעסקה, אך עדיין ממתינים לקבלת אישורים רגולטוריים. בשנים האחרונות מיעטו הרגולטורים בארה"ב, באירופה ובסין מהתערבות בכוחות השוק ונמנעו מפסילת מיזוגים. אולם מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין שינתה את התמונה וגרמה לביטול עסקאות רבות, בהן עסקאות קואלקום-NXP וברודקום-קואלקום, שנפגעו מכיפופי הידיים שבין ארצות הברית וסין.

האם הרשויות ינהגו באותה גישה גם אשר יידרשו לאשר את מיזוגי 2020? מספר אנליסטים הערכו לאחרונה שחלק מהעסקאות ייתקלו בקשיים מכיוון שהן מייצרות שוק שבו פועלות מעט שחקניות בעלות עוצמת שוק גדולה מאוד. לאחרונה, למשל, דרשו מחוקקים דמוקרטים ורפובליקנים באה"ב להגביל את כוחן של ענקיות כמו גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון, השולטות בשוק שלהן באופן כמעט בלעדי. ייתכן שהמגמה הזאת תשפיע גם על שוק השבבים. מעניין מה תהיה המדיניות של ממשל ביידן בסוגיה.

העסקה שככל הנראה תיתקל במשוכה הגבוהה ביותר עם עסקת אנבידיה-AMD, שכבר נידונה בימים אלה אצל רשות ההגבלים הבריטית (CMA). הרשות הודיעה שהיא תחקור האם בעקבות העסקה יהיה ל-ARM מניע למנוע או לפגוע באיכות שירותי הרישוי הטכנולוגי שהיא מעניקה למתחרות של חברת אנבידיה. מלבד בבריטניה, אנבידיה תידרש לקבל אישורים רגולטוריים גם בארצות הברית, באיחוד האירופי ובסין.

ישי נווה מונה ל-CTO של וויביט ננו

וויביט ננו (Weebit Nano) מצרפת לשורותיה ווטרן נוסף מתעשיית הסמיקונדקטור. החברה הודיעה היום על מינויו של ישי נווה לתפקיד הטכנולוג הראשי (CTO) של החברה. נווה יהיה אחראי על התאמת טכנולוגיית הליבה של החברה לשוקי היעד ועל העברת הטכנולוגיה למפעל ייצור (fab) לקראת תחילת הייצור ההמוני של זיכרון ה-ReRAM שפיתחה החברה בשנים האחרונות נווה מצטרף לערן ברימן, שמונה באחרונה לסמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי, ולאילן סבר, שמונה לסמנכ"ל המו"פ.

כמו יתר חברי ההנהלה והדירקטוריון של וויביט ננו, נווה הוא בעל ותק של כ-30 שנה בתעשיית הסמיקונדקטור הישראלית והעולמית, ובתחום הזיכרון הבלתי נדיף בפרט. מ-1990 ועד 2007 עבד נווה בטאואר (Tower) ומילא שורה של תפקידים בכירים. ב-2007 היה שותף להקמת חברת אדסטו (Adesto) מסאניוויל, קליפורניה, אשר מפתחת רכיבי זיכרון בלתי נדיף בטכנולוגיית Conductive Bridging Random Access Memory.

בחודש אוקטובר הכריזה וויביט ננו שהשלימה בהצלחה את תהליך הייצוב של זיכרון ה-ReRAM שפיתחה. משמעות הדבר שניתן להעביר את הטכנולוגיה לקו הייצור (fab) לצורך ייצור סדרתי. החברה מצויה בימים אלה במגעים מתקדמים עם קבלן ייצור (foundry). וויביט ננו נסחרת בבורסה האוסטרלית (ASX), ומאז חודש יוני זינקה ערכה של המניה בכ-1,000%, והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 344 מיליון דולר אוסטרלי.

שיתוף פעולה עם יצרניות שבבים סיניות

ישי נווה

חברת וויביט ננו פיתחה זיכרון מסוג חדש בשם ReRAM – Resistive Random Access Memoryהמתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוקם ממקור הכוח. מדובר בזיכרון בלתי-נדיף דוגמת זיכרון פלאש, אשר פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון DRAM. להערכת החברה, המוצר שלה חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש, ומיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

הפיתוח מתבצע במכון המחקר הצרפתי Leti, כאשר ההנהלה יושבת בישראל. וויביט ננו ו-Leti הגישו באחרונה מספר בקשות לרישום פטנטים והחברה מנהלת מגעים עם קבלניות ייצור (foundry) להקמת קו ייצור. וויביט ננו הכריזה בשנה האחרונה על חתימה של מזכר הבנות עם שתי חברות השבבים הסיניות XTX ו-SiEn, במטרה לבחון את שילוב הזיכרון שלה במוצרי שתי החברות.

למרות היותה חברת סטארט-אפ קטנה, הדירקטוריון של וויביט ננו מונה גלריה של דמויות בכירות מתעשיית השבבים המקומית והעולמית. בין היתר מכהנים בו אטיק ראזה, שכיהן בשנים 1996-1999 כנשיא ומנהל התפעול (COO) של AMDדדי פרלמוטר לשעבר סגן נשיא באינטל העולמית, וד"ר יואב ניסן-כהן, ממייסדי טאואר סמיקונדקטור. 

ראדא תירשם למסחר גם בבורסת תל אביב

[בתמונה: מניית ראדא בנסד"ק מאז אפריל 2020]

יצרנית המכ"מים הטקטיים ראדא (RADA) מנתניה הודיעה היום כי דירקטוריון החברה אישר הגשת בקשה לרישום כפול בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כיום נסחרת ראדא בבורסת נסד"ק, ואם תאושר בקשתה היא תהפוך להיות מניה דואלית הנסחרת בשתי הבורסות, והיא תמשיך לדווח על פי כללי הנסד"ק. ב-12 החודשים האחרונות עלתה מנייתה של ראדא ב-46% לשווי שוק של 414 מיליון דולר.

יו"ר ראדא, יוסי בן שלום מאמין כי המהלך יאפשר לחברה להרחיב את בסיס המשקיעים ולהגדיל את העניין והיקף ההשקעות מצד מוסדיים ישראליים. "אנו מאמינים כי הרישום הכפול בבורסה בת"א יהווה עבור שוק ההון הישראלי השקעה אטרקטיבית בחברה שצומחת בשיעורים גבוהים."

ראדא פיתחה משפחה של מערכות מכ"ם טקטיות מבוססות תוכנה ליישומי הגנה בפני רחפנים, למערכות נ"מ לטווח קצר ולמערכות הגנה אקטיבית עבור כלי-רכב ממוגנים ומשוריינים (דוגמת מערכות חץ דורבן של אלביט ומעיל רוח של רפאל). פעילותה בתחום המכ"מים הטקטיים הובילה בשנים האחרונות לצמיחה משמעותית במכירותיה. בשנת 2020 קיבלה ראדא הזמנות בהיקף שיא של 102 מיליון דולר, עלייה של 70% בהשוואה להיקף ההזמנות ב-2019. בחודש שעבר פרסמה החברה תחזית לגידול נוסף של 60% במכירותיה ב-2020 להיקף של יותר מ-120 מיליון דולר.

הערכת החברה, השוק הפוטנציאלי לפתרונות מכ"ם טקטי בארה"ב מסתכם בכ-2.5 מיליארד דולר ב-10 השנים הקרובות. מתוכם 1.5 מיליארד דולר למערכות הגנה אקטיביות וכ-1 מיליארד דולר למערכות הגנה אוויריות לטווח קצר. שאר השוק העולמי נאמד גם כן בכ-2.5 מיליארד דולר. כלומר, שוק של כ-5 מיליארד דולר. הצמיחה העסקית משתקפת גם במסחר במניית החברה.

 

בן ציון דעבול מונה לסמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של אימקו

חברת אימקו (IMCO) מתל חנן שליד חיפה הודיעה על מינויו של אלוף משנה (מיל') בן ציון דעבול לתפקיד סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של החברה. בצבא שירת דעבול בחיל הים, והיה בין היתר ראש מחלקת המבצעים של החיל ומבקר בכיר במשרד הביטחון. הוא מחזיק בתואר ראשון בהנדסת מכונות מהטכניון. בשנים האחרונות הוא שימש כיועץ חיצוני לתעשייה האווירית. לפני מספר שבועות הודיעה אימקו על מינויו של גבי בדוסה לתפקיד סמנכ"ל הכספים.

להערכת אימקו, היא המפתחת והיצרנית הגדולה בישראל של מערכות חשמל מרכזיות לרכב קרבי משוריין בפרויקטים המפותחים כיום בישראל. המוצרים של חברה מותקנים כיום בטנק המרכבה ובטנקים אחרים, בנגמ"שי נמ"ר של צה"ל וברק"מ של צבאות זרים, במטוסי F15, F16 ובמערכות אוויריות ורקטיות. הכנסותיה של החברה ברבעון השני הסתכמו ב-82.4 מיליון שקל, לעומת 77 מיליון שקל ברבעון המקביל. צבר ההזמנות במועד פרסום הדו"ח לרבעון השני הסתכם ב-243 מיליון שקל.

בן ציון דעבול

TSMC מציעה להעמיד לרשותה של אינטל מפעל ייצור ב-4 ננומטר

בתמונה למעלה: פאב-18 של חברת TSMC

רשת בלומברג מדווחת שאינטל מנהלת מגעים עם קבלניות ייצור השבבים TSMC וסמסונג, לגבי ייצור חלק ממוצריה המתקדמים ביותר. כזכור, אינטל הודיעה באוקטובר על דחייה נוספת בהשקת מעבדי 7 ננומטר לשנת 2023, בשל עיכובים בפיתוח תהליך הייצור. הדחייה הציבה את אינטל בפיגור משמעותי לעומת מתחרותיה העיקריות בתחום המעבדים, AMD ואנבידיה, שכבר הוציאו לשוק מעבדים המיוצרים בגיאומטריה של 7 ננומטר. מאינטל נמסר ל-Techtime ש"החברה לא מגיבה לשמועות או ספקולציות".

ראוי לציין שאינטל נעזרת זמן רב בהיקף מוגבל של שירותי ייצור חיצוניים. כך למשל באוקטובר 2020 היא הכריזה על תחילת הייצור של המעבד הגרפי Xe-HPG, אשר מיוצר ב-TSMC. אינטל עדיין מתלבטת אם להוציא לפועל את המהלך שיסייע לה להדביק את הפער, או להמתין לשיפורים בתהליכי הייצור שלה עצמה. החברות TSMC וסמסונג הן שתי קבלניות הייצור היחידות בעולם המייצרות שבבים בגיאומטריה של 7 ננומטר. כיום הן מפתחות תהליכי ייצור בגיאומטריות זעירות יותר, כמו 5 ננומטר ו-3 ננומטר.

בידיעה נמסר ש-TSMC מציעה לאינטל קווי ייצור של 4 ננומטר, שהוא תהליך שהיא חשפה ביוני 2020 אשר מהווה שלב ביניים וכולל שיפורים בטכנולוגיית 5 ננומטר. החברה צפויה להתחיל בייצור ניסיוני של שבבי 4 ננומטר לקראת סוף 2021, ולהתחיל בייצור סדרתי במהלך 2022. במידה ואכן אינטל תבחר ב-TSMC, קבלנית הייצור הטאיוואנית מוכנה להעמיד לרשותה של אינטל את הקומפלקס החדש שהיא מקימה בעיר Baoshan, שיעסיק כ-8,000 מהנדסים ויכלול גם מרכז פיתוח.

אינטל תמשיך לייצר שבבים. שוקלת ייצור זמני אצל קבלני משנה

אולם אינטל אינה מתכננת לבצע מהפך במודל העסקי שלה. מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, הבהיר במהלך הכנס הטכנולוגי של קרדיט סוויס שהתקיים בדצמבר 2020, שאינטל תמשיך להיות יצרנית בעלת קווי ייצור (IDM). סוואן: "אנחנו נשקיע בטכנולוגיות ייצור של 7 ננומטר, של 5 ננומטר ושל 3 ננומטר. מהבחינה הזאת, מפת הדרכים שלנו מאוד ברורה עד לשנת 2024". הוא הבהיר שהחברה בוחנת ייצור זמני של חלק ממעבדי ה-CPU שלה אצל קבלני משנה, כדי לשמור על קצב קבוע של הבאת מוצרים חדשים לשוק.

המהלכים שאינטל תנקוט ייקבעו על-פי שלושה קריטריונים מרכזיים. סוואן: "יש לנו מוצרים חדשים טובים ואנחנו צריכים לוודא שהם יגיעו ללקוחות ב-2023. שנית, אנחנו מבצעים הערכה שוטפת של טכנולוגיית התהליך שלנו והערכה שוטפת של טכנולוגיות התהליך של אחרים, ובודקים מהי ההשפעה שלהן על ביצועי המוצרים שנספק ללקוחות בתקופה הזאת, ושלישית, מה הן ההשלכות הכלכליות של ייצור עצמי או ייצור אצל קבלני משנה של המוצרים הספציפיים".

מכיוון שמדובר במעבדי CPU שייצאו לשוק בשנת 2023, מדובר בייצור חיצוני בטכנולוגיה מתקדמת. סוואן הבהיר שההחלטה הסופית צריכה להתקבל ממש בשבועות הקרובים: "ההחלטה תושפע מקיבולת הייצור שאנחנו והאחרים יוכלו להקצות לשנת 2023, ופירוש הדבר שהיא תתקבל במהלך הרבעון הראשון של 2021, בסביבות ינואר".

קר גידור נכנסת לתמונה

הסוגיה הזאת קיבלה תהודה רבה לפני כשבועיים, כאשר מנכ"ל קרן הגידור הניו-יורקית Third Point LLC (שרכשה מניות אינטל בסכום של כמיליארד דולר), עומר אישראק, שלח מכתב ליו"ר אינטל ובו דרש מאינטל לנקוט צעדים מיידיים על-מנת להשיב את החברה למעמדה המוביל בתחום המעבדים למחשבי PC ולמרכזי נתונים. בין השאר הוא מציע לחברה לעבור למודל של חברת fabless, בדומה לחברות כמו AMD, קואלקום ואנבידיה, אשר השבבים שלהן מיוצרים באמצעות קבלניות ייצור חיצוניות.

נקסטיר משקיעה בטאקטייל מוביליטי

[בתמונה: מערכת היגוי מתוצרת נקסטיר]

יצרנית החלקים והמערכות לרכב נקסטיר (Nexsteer), שנמצאת בבעלות חברת האחזקות הסינית Pacific Century Motors, הצטרפה כמשקיעה לסבב הגיוס האחרון של חברת טאקטייל מוביליטי (Tactile Mobility) החיפאית. מדובר למעשה בהרחבה של סבב גיוס שהובל על ידי פורשה באוקטובר 2019. ביחד עם נקסטיר השתתפה בהשקעה הנוכחית גם קרן ההון-סיכון האמריקאית The Group Ventures. ההשקעה  מעלה את סך גיוסיה של טאקטייל מאז הקמתה ל-20 מיליון דולר. מטאקטייל נמסר כי ההון יאפשר לה להרחיב את המערך התפעולי שלה ולתמוך בצמיחתה של החברה בשוקי הרכב של אירופה, אסיה וארצות הברית.

נקסטיר, שמטה פעילותה במישיגן, ארצות הברית, מפתחת ומייצרת מערכות היגוי כוח חשמליות והידראוליות ומערכות עזר בטיחותיות. בעבר היתה נקסטיר חטיבת מערכות בתוך ג'נרל מוטורס, ועברה לאחר מכן ליצרנית המערכות דלפי (Delphi) שהתפצלה מתוך ג'נרל מוטורס. ב-2010 נרכשה נקסטיר על ידי Pacific Century Motors. לנקסטיר יש 28 מפעלי ייצור, 3 מרכזים טכניים ומרכז תוכנה אחד, והיא מעסיקה כ-13 אלף עובדים. הכנסותיה נאמדות בכמה מיליארדי דולרים בשנה. יש לה כ-60 לקוחות בתעשיית הרכב, ובכלל זה טויוטה, ב.מ.וו, פיאט-קרייזלר ועוד.

האזינו לשיחה עם אחד ממייסדי טאקטייל מוביליטי, בועז מזרחי, מתוך תוכנית מס' 25 בפודקאסט שלנו, שעלתה באוקטובר 2020:

התוכנה של טאקטייל נכנסת לכלי-הרכב של ב.מ.וו

טאקטייל פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לרכב לקבל מידע "תחושתי" על מצב הדרך ואחיזת הרכב על הכביש, על-בסיס איסוף מידע בזמן-אמת מהחיישנים הלא-ויזואליים הקיימים כבר ברכב, דוגמת יחידות הבקרה השולטות על המערכות השונות בשלדת הרכב (chassis) ובמערכת העברת הכוח (powertrain), כמו הבלמים, הצמיגים, דוושת הגז, המנוע, הדיפרנציאל ועוד. האלגוריתמים של החברה מעבדים את כל האותות במערכת מידול ייחודית שפיתחה, ומנפיקים תובנות על מצב הכביש ומצב הרכב.

בחודש ספטמבר 2020 הכריזה טאקטייל על הסכם מסחרי עם ענקית הרכב הגרמנית ב.מ.וו, אשר תטמיע את תוכנת החישה של טאקטייל בכל דגמי הרכב שהיא תייצר החל מאמצע שנת 2021. הפלטפורמה מורכבת משני מרכיבי תוכנה: מודול Surface DNA המנטר את מצב הכביש, ומודולVehicle DNA  המנטר את מצב הרכב. ביחד הם מספקים תמונה תחושתית מדויקת. 

במקביל לעיבוד ברכב עצמו, התובנות שמייצרת התוכנה מועברות לענן כדי לתמוך ביישומי דרך ובטיחות נוספים בשימוש עיריות, חברות ביטוח ויצרניות צמיגים. המידע בענן מאפשר, למשל, לבנות מפה עדכנית של מצב הכבישים בכל מקום שבו נוסעים כלי-רכב המצוידים במערכת, או לפתח יישומים שיספקו תמונת מצב של תנאי הדרך ב"קילומטר הבא" ובכך לתכנן את הנסיעה טוב יותר. 

שווי צ'ק-קאפ זינק פי ארבעה בתוך יממת מסחר אחת

מנייתה של חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) זינקה השבוע (ב') בנסד"ק ב-215% בנפח מסחר גבוה יותר מפי עשרה מאשר הממוצע למניה. שווי השוק של החברה מתנדנד כיום מסביב ל-70 מיליון דולר, לאחר ששילשה את ערכה בחודש האחרון. גם במסחר המקדים (pre-market) היום המנייה ממשיכה במומנטום החיובי ועולה ביותר מ-60%. בחודש נובמבר 2020 הגישה צ'ק-קאפ ל-FDA בקשת היתר לביצוע ניסוי (IDE), שיאפשר לה לבצע במהלך 2021 את הניסוי המרכזי (pivotal) בארצות הברית.

אולם נראה כי העלייה המסחררת השבוע קשורה לכך שבשבוע שעבר קיבלה החברה מבורסת נסד"ק ארכה של כחצי שנה לעמוד מחדש בתנאי מחיר המינימום למניה. לפי חוקי נסד"ק, מניה  שנסחרת במשך כ-30 יום ברציפות מתחת למחיר של 1 דולר עומדת בפני סכנת סילוק מזירת המסחר המרכזית של הבורסה. לחברות המקבלות התראה לפני סילוק ישנה הזכות לבקש מהבורסה ארכה שתאפשר להן לעמוד מחדש בקריטריונים. ייתכן כי הארכה שקיבלה, נתנה למשקיעים ביטחון גדול יותר להשקיע במניה.

האלטרנטיבה הידידותית לקולונוסקופיה

חברת צ'ק-קאפ פיתחה גלולה נבלעת המאפשרת לגלות פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. המערכת נועדה לתת מענה לאחת מהבעיות המרכזיות המובילות לתמותה הגבוהה מסרטן המעי-הגס: חוסר נכונות של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את בדיקת הסקר המקובלת, קולונוסקופיה, שהיא הליך פולשני ובלתי נעים. ההיענות הנמוכה מביאה לכך שמקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר סיכויי ההחלמה נמוכים לאין שיעור.

המערכת של צ'ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מצוי מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות. בנוסף, החברה פיתחה תוכנה המעבדת את המידע ומבצעת מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.

זוהי בדיקה בלתי פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת, כמו בבדיקת קולונוסקופיה. למעשה, הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

האזינו לשיחה עם מנכ"ל החברה, אלכס עובדיה, מתוך תוכנית מס' 2 בפודקאסט שלנו שעלתה בספטמבר 2019:


*(השיחה עם עובדיה מתחילה בדקה 11:50)

מגל רכשה את מלוא המניות בחברת BAZ הישראלית

חברת מגל מיהוד (Magal Security Systems) השלימה את רכישת מלוא המניות בחברת ECS BAZ הישראלית, המתמחה בפיתוח וייצור מערכות וידאו ותצפית חכמות. בפברואר 2018 חתמה מגל על הסכם לרכישת כ-55% ממניותיה של BAZ וקיבלה גם אופציה לרכישה עתידית של יתרת המניות, שהוחזקו בידי מייסד ומנכ"ל BAZ, בני צבירן.

מנכ"ל מגל דרור שרון ציין כי BAZ המשיכה לצמוח מאז רכישת השליטה ועמדה בהצלחה ביעדים העסקיים והפיננסיים שמגל הציבה. "BAZ תמשיך ותאפשר לנו לגוון את היצע הפתרונות שלנו, באמצעות פתרונות וידיאו חכמים מבוססי הדמיה תרמית, אשר מחזקים ומרחיבים את פורטפוליו מוצרי מערכות ההגנה ההיקפית שלנו (PIDS), והמערכות המתקדמות לניהול וניתוח וידיאו. מגל ממשיכה לבחון רכישות פוטנציאליות על מנת להרחיב את היצע הפתרונות ואת שווקי היעד".

52 מיליון דולר מכירות בתשעת החודשים הראשונים

חברת מגל פועלת באמצעות שתי חטיבות עיקריות: מוצרים ופרויקטים. בתחום המוצרים היא מפתחת חיישנים אלקטרו-אופטיים להתראה מפני חדירה, ותוכנות ניהול מערכי וידאו ואבטחה במתחמים רגישים ובמתקני תשתית קריטיים. חטיבת הפרויקטים משמשת כקבלנית לתכנון והקמת מערכי אבטחה במתכונת של Turn-Key, ומשתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. בין השאר היא פרסה את אמצעי האבטחה האלקטרו-אופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים.

ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-18.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-22.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו המכירות ב-52 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-63.1 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2019. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-125.3 מיליון דולר.

רייל ויז'ן מפתחת מערכת התרעת התנגשות לרכבות קלות

חברת רייל-ויז'ן (Rail Vision) מפתחת מערכת עזר בטיחותית לפלח שוק נוסף בעולם הרכבות: רכבות קלות (Light Rail Vehicle) הנוסעות בתוואי עירוני, כדוגמת חשמליות ורכבות תחתית. המערכת החדשה של  רייל-ויז'ן מתבססת על אותה טכנולוגיה של ראייה-ממוחשבת מבוססת בינה מלאכותית של מערכת הדגל של החברה לרכבות כבדות, אך היא מסתמכת על חיישני מצלמה ואינפרה-אדום לטווחים קצרים יותר ואלגוריתמיקה המותאמת לתרחישי הנסיעה של רכבות קלות.

המערכת החדשה מסוגלת לגלות מכשולים על גבי המסילה בטווח של עד כ-200 מטרים בתנאי ראות ומזג אוויר קשים. בשיחה עם Techtime הסביר מנהל השיווק והמכירות של רייל-ויז'ן, ירון איסוביץ', כי המערכת הותאמה למאפייני הנסיעה של רכבות קלות. "רכבות קלות נוסעות במהירויות נמוכות יותר ועל כן מרחקי הבלימה קצרים יותר. המערכת שלנו יודעת לגלות ולהגדיר את סוג המכשול ולהתריע עליו בזמן אמת בטווח שמאפשר לנהג הקטר לבלום מבעוד מועד ולהימנע מהתנגשות."

פיתוח הגרסה המותאמת לרכבות קלות התבצע בהזמנת שותפתה האסטרטגית של רייל-ויז'ן, חברת  Knorr-Bremseהגרמנית. שבסיסה במינכן, והיא אחת מיצרניות מערכות הבלימה הגדולות בעולם לרכבות. הכנסותיה של Knorr-Bremse ב-2019 הסתכמו ב-6.9 מיליארד אירו.

Knorr-Bremse ביצעה שתי השקעות ברייל-ויז'ן בסכום כולל של כ- 20 מיליון דולר והיא מחזיקה בכ-36.79% מהון החברה. איסוביץ': "Knorr-Bremse מאמינה בחברה שלנו ובמוצרים שלה ובכך שהמערכות של רייל-ויז'ן יכולות להוות קו מוצרים משלים עבור השוק שלהם. במסגרת הפרויקט הנוכחי רייל-ויז'ן תספק ל-Knorr-Bremse שני אבות-טיפוס לצורך בחינה וקידום המוצר בתעשיית הרכבות.

ריילויז'ן, שהוקמה בשנת 2016 מפתחת מערכות עזר ייעודיות לנהיגה ברכבות מסוגים שונים כדוגמת רכבות נוסעים, רכבות משא, רכבות קלות, ורכבות תפעול, כאשר המערכות מותאמות לתנאי הנהיגה האופייניים לסוגי הרכבות השונים. בחברה מאמינים כי המערכות שלה יובילו את המהפכה הטכנולוגית המתרחשת כיום בתחום הבטיחות, התחזוקה והיעילות בעולם הרכבות המסורתי, ובעתיד יהוו גם נדבך במעבר של עולם הרכבות לנהיגה אוטונומית.

ADAS לרכבות

על פי נתוני משרד התחבורה של ארצות הברית (DoT- Department of Transportation ), בכל שעה וחצי מתרחשת פגיעה של רכבת באדם או כלי-רכב וכמדי שנה נהרגים כאלף אנשים מפגיעת רכבות. בכל שבועיים מדווחת פגיעה של רכבת מסע בחפץ על המסילה דבר ש שעלול להוביל להורדת הרכבת מהפסים ,להתהפכות הרכבת ולתאונות קטלניות שגורמות לנזקים כבדים בגוף וברכוש. באירופה ממדי התופעה דומים, כאשר ב-2018 כ-1,666 איש נפצעו קשה וכ-853 נהרגו מפגיעת רכבות.

המערכת של רייל ויז'ן מורכבת ממערך סנסורים הכוללים מצלמת יום בספקטרום הנראה לעין ובספקטרום של גלי אינפרא אדום (תרמי). באמצעות הסנסורים המידע מוזן ליחידת מחשוב עוצמתית הכוללת בינה מלאכותית ואלגוריתמים מיוחדים המעבדים את המידע בזמן אמת. המידע המעובד מתורגם לתמונה מאוחדת אשר מסוגלת לזהות, לסווג ולהתריע לנהג בזמן אמת על אובייקטים הנמצאים על מסלול הרכבת בטווח של עד 2,000 מטר בקו הראיה, ובכך למנוע התנגשות במכשול. המערכת מתוכננות כך שתוכל לזהות אובייקטים רלוונטיים לתרחישי הרכבת, דוגמת בני-אדם, בעלי חיים, מכוניות, גשרים, מחלפי מסילה, שלטים וסימני איתות לאורך המסילה המיועדים לנהג הקטר.

אף כי ההשוואה לעולם מערכות הבטיחות לכלי-רכב מתבקשת, איסוביץ מסביר כי המערכות של החברה פותחו כמערכות ייחודיות וייעודיות כך שיתאימו לסביבת הרכבות. "אנחנו מביאים חשיבה שונה לגמרי בהשוואה למערכות הקיימות כיום בשוק הרכב. עיקר השוני מתבטא בהתאמת ביצועי גילוי והתרעה לטווחים ארוכים ובזמן אמת, התרעות שווא נמוכות ועמידה בתנאי סביבה ומזג אוויר קשים שבהם פועלות הרכבות."

הישראלי שעוזר לרנו-ניסאן-מיצובישי למצוא טכנולוגיות ישראליות [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא עמוס שצ'ופק, סמנכ"ל תפעול ופיתוח עסקי במעבדת החדשנות של קבוצת רנו-ניסאן-מיצובישי בתל-אביב. ישנן בארץ אינספור חברות סטארט-אפ שמפתחות טכנולוגיות לתעשיית הרכב. היעד הנכסף של כל אחת מהחברות הללו הוא הסכם מסחרי עם יצרנית רכב עולמית.

מהו התהליך שמוביל להסכם עם יצרנית רכב? איך יצרנית הרכב בוחנת טכנולוגיות של חברות סטארט-אפ ומהם הדברים החשובים?

בשיחה, מדבר עמוס על מודל הפעילות הייחודי של מעבדת החדשנות, איך מתבצעות בדיקות ההיתכנות בתחומים השונים, ומהם הטיפים שלו ליזם הישראלי שנכנס לתהליך עם יצרנית רכב עולמית.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

 

 

קרן הגידור Third Point דורשת מאינטל להיפרד מפעילות הייצור

מנכ"ל קרן הגידור Third Point LLC הניו יורקית, דניאל לואב (במקור "לב"), שלח ליו"ר אינטל, עומר אישראק, מכתב ובו הוא דורש מאינטל לנקוט צעדים מיידיים על-מנת להשיב את החברה למעמדה המוביל בתחום המעבדים למחשבי PC ולמרכזי נתונים. בין השאר הוא מציע לחברה לעבור למודל של חברת fabless, בדומה לחברות כמו AMD, קואלקום ואנבידיה, אשר השבבים שלהן מיוצרים באמצעות קבלניות ייצור חיצוניות כדוגמת TSMC, גלובלפאונדריז ואפילו טאואר הישראלית.

המכתב לא פורסם באתר החברה, אולם ניתן למצוא אותו באתר של קרן בת של Third Point הפועלת בבריטניה. קרן הגידור מחזיקה במניות אינטל בהיקף כולל של כמיליארד דולר. במכתב הוא מציין שהשווי של אינטל ירד ב-60 מיליארד דולר בשנה האחרונה. "אינטל איבדה את מעמדה המוביל ל-TSMC מטאיוואן ולסמסונג מקוריאה. היא תקועה בתהליך ייצור של 14 ננומטר מאז שנת 2013, בשעה ש-TSMC וסמסנוג עוברות השנה ל-5 ננומטר. התוכנית של אינטל להיכנס לתהליך של 7 ננומטר ב-2022 או ב-2023, תעמיד אותה בפיגור של מספר שנים מאחורי המקבילות האסיאתיות".

לטענתו, הפיגור בטכנולוגיות ייצור ושגיאות אחרות, אפשרו ל-AMD לקחת מאינטל נתח שוק חשוב בתחום מעבדי ה-PC ומרכזי הנתונים, ולאנבידיה ליהפך לשחקנית מרכזית בתחום הבינה המלאכותית. הוא מזהיר שבמתכונת הפעילות הנוכחית אינטל צפויה לאבד לקוחות מרכזיים כמו אפל, מיקרוסופט ואמזון. בין השאר הוא טען שיש לאינטל בעיה של בריחת הון אנושי ואובדן אמון של העובדים בהנהגה. הוא הזהיר שהשחיקה במעמדה של אינטל פוגע בביטחון הלאומי של ארצות הברית: "ללא שינוי מיידי באינטל, אנחנו חוששים לפגיעה בנגישות של ארצות הברית ליכולות ייצור שבבים מתקדמות – שתיצור תלות בספקים חיצוניים מאסיה".

איום בניסיון השתלטות על אינטל

לואב דורש מיו"ר אינטל להיפגש איתו כדי לדון בהצעותיה של הקרן כיצד לתקן את המצב. לצד הדרישה, הוא מציב איום חד-משמעי: הוא מדווח לאישראק שהקרן הגישה בקשת אישור לרכישת מניות נוספות של אינטל בהתאם לתקנת Hart–Scott–Rodino Antitrust Improvements Act. כלומר, היא מתכננת להיות בעלת מניות גדולה מאוד, ואולי אפילו בעלת המניות הגדולה ביותר באינטל. לפני ביצוע מהלך כזה, הגוף הרוכש חייב לדווח למשרד המסחר הפדרלי. לואב: "המטרה שלנו היא להגדיל הדרגתית את מספר המניות של אינטל שאנחנו רוכשים, כדי להיות מעורבים אקטיבית בניהול החברה. במידה ונרגיש שאין לחברה רצון לשתף איתנו פעולה, אנחנו שומרים לנו את הזכות להציע דירקטורים מטעמנו באסיפה השנתית הבאה של בעלי המניות".

מניית אינטל בנסד"ק מגיבה למכתב Third Point LLC
מניית אינטל בנסד"ק מגיבה למכתב Third Point LLC

קרן Third Point LLC הוקמה על-ידי דניאל לואב בשנת 1995. בפרופיל האישי שלו הוא מגדיר עצמו כתומך נמרץ של ישראל ותורם להשגת שוויון זכויות ללהט"בים ושיפור החינוך בארה"ב. במקרים רבים הקרן אינה מבצעת השקעות פיננסיות בלבד ונוהגת להיפגש עם המנהלים והדירקטוריון של החברות על-מנת להשפיע על קבלת ההחלטות. אינטל פרסמה אתמול בלילה תגובה רשמית לפניית Third Point LLC, ובה כתבה: "אינטל מקבלת בברכה רעיונות המגיעים מכל המשקיעים הנוגעים להעלאת הערך לבעלי המניות. ברוח הזאת, אנחנו מצפים להיפגש עם אנשי Third Point LLC ולדון ברעיונות שלהם שנועדו להשיג את המטרה הזאת".

התגובה בבורסה מרמזת שמשקיעים רבים מסכימים עם Third Point

הרקע למהלך המאפיין את הפעילות של קרנות אקטיביסטיות רבות, הוא אובדן האמון של משקיעים רבים באינטל. שווי השוק של אינטל בבורסה הוא כ-200 מיליארד דולר. מאז תחילת השנה איבדה מנייתה של אינטל כ-21% מערכה, על רקע דו"חות רווח מאכזבים ובעיקר בגלל הדחייה המתמשכת בכניסה לטכנולוגיית ייצור שבבים בגיאומטריה של 7 ננומטר.

הירידה במניית אינטל נמצאת בניגוד בולט למגמה של יתר חברות השבבים המובילות, שמניותיהן זינקו השנה בצורה חדה.לשם השוואה, מניות AMD ואנבידיה, המתחרות העיקריות של אינטל בתחום המעבדים, עלו ב-87% ו-115% בהתאמה. בעקבות המכתב, זינקה מניית אינטל בנסד"ק בכ-4.5%. תופעה המרמזת לכך שמשקיעים רבים מסכימים לדעתה של הקרן.