תוכנית החדשנות הטייוואנית מגייסת חברות ישראליות למחזור השני

[בתמונה: מתוך אירוע גאלה של התכנית שהתקיים בחודש נובמבר בטייוואן]

בימים אלו נפתחת ההרשמה למחזור השני של תכנית החדשנות הטייוואנית IP² LaunchPad בישראל, המעודדת שיתופי פעולה בין חברות סטארט-אפ ישראליות לבין האקוסיסטם הטייוואני, כדוגמת חברות מובילות מתעשיית הייצור, מערכת הבריאות המקומית, ארגוני מחקר ופיתוח וכן עם משקיעים. התוכנית  מתמקדת בתחומי בריאות דיגיטלית, אנרגיה מתחדשת, ביג דאטה, AI , IoT ,5G וסייבר, הנמצאות בשלבים מתקדמים, אחרי סבב גיוס ראשוני ועם מכירות התחלתיות. לתכנית בשנה הקרובה ייבחרו 10-12 חברות.

בין השותפים בתוכנית נמנים משרד הכלכלה והמסחר בטיוואן, ארגון תעשיית ה-BIO, חברות ענק כמו אייסר, אדוואנטק וסיסקום, האוניברסיטה ללימודי רפואה בטייפה (TMU), רשת בתי חולים ואקסלרטור שואו-צ'ואן מדיקל, יצרן האלקטרוניקה Might Electronic וכן משקיעים כמו China Development Financial, FORMED ועוד. התוכנית פועלת במרכז החדשנות Startup Terrace, אשר נתמך על-ידי מינהל החברות הקטנות והבינוניות (SMEA) של משרד הכלכלה (MOEA) בטייוואן.

שער לשוק האסייאתי

בישראל התוכנית מנוהלת על-ידי רני שפרון, מנכ"ל חברת Healthier Globe, המלווה חברות סטארט-אפ וארגונים בפיתוח שווקים גלובליים. בשיחה עם Techtime הסביר רני כי טייוואן יכולה להיות קרש קפיצה אידיאלי ליתר השווקים במזרח-אסיה. "התוכנית שלנו מהווה פלטפורמה שפותחת בפני החברות הישראליות את כל האקוסיסטם הטייוואני. זו מדינה נוחה בשביל חברת סטארט-אפ לבצע פיילוט, למצוא שותף אסטרטגי ולהתרחב לכל השוק האסייאתי."

במחזור הקודם השתתפו בתוכנית כ-25 חברות ישראליות, ושיפרון מגלה כי ההשתתפות בתוכנית הולידה שיתופי פעולה מסחריים, הסכמי הפצה, פיילוטים עם חברות מקומיות וגיוס משקיעים. "במועצת המנהלים של התכנית יש מנכ"לים ויו"רים של חברות הטכנולוגיה הגדולות בטייוואן כמו אדוונטק, פוקסקון, אייסר ועוד, והמעורבות הזו פותחת בפנינו את הרשת העסקית שלהן. גם הממשלה המקומית מממנת את התכנית ומעניקה לחברות הישראליות הטבות להקמת מרכזי פעילות במדינה."

אינפינידום היא אחת ממייסדות קונסורציום Open PNT Alliance

[בתמונה: "רחפן בתוך קופסה" של Easy Aerial]

חברת אינפינידום (Infinidome) מקיסריה, המפתחת פתרונות להגנה על מכשירי GPS מפני שיבוש וחסימה, היתה שותפה, כחברה מייסדת, להקמת קונסורציום חדש בשם Open PNT Alliance, שתפקידו לגבש סטנדרטים לשימוש בטוח במערכות המספקות נתוני מיקום, ניווט ותזמון (Position, Navigation & Timing – PNT), ובראשן GPS. הקונסורציום כולל עשר ספקיות של שירותי PNT ויצרניות של ציוד ובהן אירידיום (Iridium), נקסטנאב (NextNav), אורוליה (Orolia), סטלס (Satelles) ועוד.

אחד הגורמים שהאיצו את הקמת הקונסורציום היה צו מנהלי שפורסם על ידי הבית הלבן בחודש פברואר, שקרא להסדיר את תחום שירותי ה-PNT.  למעשה, לא רק מערכות ניווט, כמו אלה המצויות בכלי-רכב, מתבססות על GPS, אלא גם תשתיות קריטיות כדוגמת רשתות חשמל ותקשורת, חוות שרתים, מערכות בנקאיות וכדומה, המסתמכות על שירותי PNT לצורך תזמון פעולות וסנכרון. GPS הינו האמצעי הרווח ביותר לאספקת נתוני PNT, אך ישנם גם אמצעים טכנולוגיים נוספים כדוגמת שעונים אטומיים, גירוסקופ סיב אופטי, לוויינים נמוכי מסלול (LEO) ועוד.

בצו נכתב: "לאור האימוץ הגובר של שירותי PNT, שיבוש או הטעיה של השירותים הללו עלול להשפיע לרעה על הכלכלה והביטחון הלאומי של ארצות הברית. על כן, מחובתו של הממשל לקדם שימוש אחראי של מערכות PNT על ידי מפעילים של תשתיות קריטיות." הצו קובע כי תוך שנה מיום חתימת הצו משרד המסחר ימפה את כל המערכות הקריטיות המתבססות על PNT, והמשרד לביטחון המולדת יגבש קריטריונים לבחינת רמת האבטחה של המערכות השונות. הממשל מבצע את התהליכים הללו תוך דיאלוג עם המגזר הפרטי, ועל כן לגוף כמו הקונסורציום Open PNT יכול להיות משקל משמעותי.

מייסד ומנכ"ל אינפינידום, עומר שרר, הסביר ל-Techtime את חשיבותו של הצו המנהלי. "זו פעם ראשונה שמישהו במישור הפוליטי מכיר בכך שאי אפשר להסתמך עוד במערכות קריטיות על GPS באופן הפרוץ שבו זה נעשה כיום. עבורנו, כחברת סטארט-אפ החברות בקונסורציום יכולה לספק לנו חשיפה משמעותית."

מתמקדים בשוק הכטב"מים הצבאיים

אינפינידום פיתחה רכיב להגנה על משדרי GPS בציי רכב, כלי-טיס בלתי מאוישים ותשתיות קריטיות מפני מתקפות שיבוש וחסימה. הרכיב, המתחבר לכל GPS, מזהה ניסיונות מתקפה ומאפשר להמשיך ולשדר אותות מיקום למרכז הבקרה גם כשה-GPS נמצא תחת מתקפת שיבוש. היתרון התחרותי המשמעותי של החברה הוא בכך שהמוצר שלה זול משמעותי ביחס למוצרים מתחרים, בעיקר מהשוק הצבאי, שעלותם יכולה להגיע אפילו לעשרות אלפי דולרים. לאינפינידום יש מוצרים ייעודיים לשוק האוטומוטיב ולשוק הרחפנים והכטב"מים, והיא כעת מפתחת את הדור הבא, שיספק הגנה משלושה כיווני אוויר של תקיפה.

הפתרון של אינפינידום מתבסס על אלגוריתם סינון ייחודי (proprietary filtering algorithm) שהחברה פיתחה. באמצעות שילוב האותות משתי אנטנות (אנטנות פשוטות ורגילות) מופרדות זו מזו, המערכת מזהה את הכיוון ממנו היא מותקפת, מזינה את המידע הזה חזרה לאלגוריתם ומצליחה בזאת להפחית את עוצמת הגורם המשבש מה שמאפשר למקלט ה-GPS להמשיך ולקלוט את אותות ה-GPS.

אחד משוקי המפתח של אינפינידום הוא שוק הכטב"מים הצבאיים והביטחוניים. לא מכבר חתמה החברה על שיתוף פעולה עם יצרנית הרחפנים האמריקאית Easy Aerial, שתטמיע את הפיתרון של אינפינידום בקו הרחפנים הצבאיים שלה, כדי להגן עליהם מפני ניסיונות להפילם תוך כדי טיסה באמצעות חסימת אות ה-GPS.

"אנחנו מתמקדים כעת בהגנה על כטב"מים צבאיים ולגופי אכיפת חוק, מכיוון שבתחום זה יש לקונה משמעותית. למרבית הכלים הללו אין הגנת GPS ראויה, וזה עשוי למנוע מהם להמריא ולבצע את המשימה בהצלחה. אחת המטרות שלנו בקונסורציום היא לקדם רגולציה שתחייב הגנת GPS, ממש כמו שהרגולציה כבר מחייבת התקנת מצנחי חירום ברחפנים."

ראדא קיבלה ב-2020 הזמנות בהיקף של 102 מיליון דולר

בתמונה למעלה: נגמ"ש הלחימה האמריקאי סטרייקר מצוייד במערכות מכ"ם טקטי של ראדא

חברת ראדא (Rada) מנתניה דיווחה בסוף השבוע כי בחודשים נובמבר-דצמבר קיבלה הזמנות בהיקף של 23 מיליון דולר. בסך הכול בשנת 2020 קיבלה ראדא הזמנות בהיקף שיא של 102 מיליון דולר, עלייה של 70% בהשוואה להיקף ההזמנות ב-2019.

ראדא פיתחה משפחה של מערכות מכ"ם טקטיות מבוססות תוכנה ליישומי הגנה בפני רחפנים, למערכות נ"מ לטווח קצר ולמערכות הגנה אקטיבית עבור כלי-רכב ממוגנים ומשוריינים (דוגמת מערכות חץ דורבן של אלביט ומעיל רוח של רפאל). בראדא מציינים כי עד כה מירב ההזמנות עבור משפחת המכ"מים הטקטיים של החברה היו עבור צרכים בטחוניים בוערים, בעיקר בתחום ההגנה מפני רחפנים. כעת, החלה החברה לספק מכ"מים לשתי תוכניות הצטיידות ארוכות טווח שיהוו מנועי צמיחה בשנים הקרובות.

התוכנית הראשונה היא התוכנית של צבא ארצות הברית להגנת כלי-רכב משוריינים לטווח בינוני מפני כטב"מים (IM-SHORAD). מדובר בתוכנית הצטיידות בהיקף של 1.22 מיליארד דולר, שבמסגרתה יספקו לצבא האמריקאי ג'נרל דיינמיקס, רייתאון וליאונרדו DRS נגמ"שי לחימה מסוג סטרייקר המצוידים במערכות הגנה אווירית, הכוללות את המכ"מים הטקטיים של ראדא. להערכת ראדא, במהלך 2021 יתקבלו הזמנות לכ-110 מכ"מים טקטיים עבור תוכנית זו.

מניית ראדא בשנה האחרונה בנסד"ק
מניית ראדא בשנה האחרונה בנסד"ק

שוק פוטנציאלי של 5 מיליארד דולר

התוכנית השנייה היא אספקת מכ"מים למערכת ההגנה האקטיבית "אגרוף ברזל" של אלביט ותעש. עד כה קיבלה ראדא הזמנה ראשונית לכ-200 מכ"מים עבור מערכות "אגרוף ברזל", ובחברה מעריכים כי במהלך 2021 ו-2022 יתקבלו הזמנות בהיקף גדול יותר. להערכת החברה, השוק הפוטנציאלי לפתרונות מכ"ם טקטי בארה"ב מסתכם בכ-2.5 מיליארד דולר ב-10 השנים הקרובות.

מתוכם 1.5 מיליארד דולר למערכות הגנה אקטיביות וכ-1 מיליארד דולר למערכות הגנה אוויריות לטווח קצר. שאר השוק העולמי נאמד גם כן בכ-2.5 מיליארד דולר. כלומר, שוק של כ-5 מיליארד דולר. הצמיחה העסקית משתקפת גם במסחר במניית החברה. מאז תחילת השנה עלתה מניית החברה בכ-58% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 402 מיליון דולר.

השוק הרפואי גילה את שבב התקשורת של ואלנס

שבבי התקשורת של חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון פותחו במקור ליישומי מולטימדיה, הותאמו בהמשך גם לשוק הרכב וכעת הם נכנסים לשוק חדש ומפתיע: ציוד רפואי. ל-Techtime נודע שיצרנית מכשור רפואי מגרמניה הטמיעה את שבב התקשורת של החברה במכונות ההנשמה החדשות מתוצרתה. הפרוטוקול שוואלנס המציאה מאפשר לשדר אותות וידאו ואודיו למרחק של עד 100 מטר על-גבי כבל פשוט – וללא דחיסה. חולים המחוברים למכונות הנשמה מצריכים ניטור רציף. היצרנית הגרמנית בחרה בשבב של ואלנס כדי לאפשר לצוות הרפואי לעקוב מחדר מרחוק אחר הנתונים ממכונת ההנשמה ואחר מצבו של המונשם, ועל-ידי כך לצמצם את סכנת ההידבקות בווירוסים או בזיהומים אחרים.

מנהל חטיבת האודיו-וידיאו של ואלנס, גבי שריקי, סיפר ל-Techtime שזוהי רק דוגמה אחת לצורך הגובר בעולם הרפואי להשתמש בקישוריות אודיו-וידיאו בפס-רחב וללא שיהוי. שריקי: "מערכות רפואיות רבות מחייבות ריחוק של המפעיל מהמכשיר, כמו למשל מערכות הדמאה מסוג כדוגמת CT ו-MRI, פרוצדורות אנדוסקופיות, מערכות ניווט פנים-גופי רובוטיות וכדומה.

תסבוכת כבלים בחדר הניתוח

"תקשורת באיכות גבוהה בין מכשיר הקצה לעמדת הבקרה והשליטה היא הכרחית לביצוע תקין של ההליך הרפואי". אלא שקיימת בעיה נוספת. שריקי: "חדרי הניתוח הופכים להיות היברידיים ומשלבים יותר ויותר מערכות דיאגנוסטיקה וכירורגיה, רובוטיקה וצגים. כל המכשירים האלה פועלים בפרוטוקולים שונים ומחייבים כבלים מסוגים שונים. הדבר מייצר צפיפות תקשורתית בחדרי הניתוח העמוסים בציוד. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לאחד את כל המערכות הללו בכבל אחד פשוט".

מודל בית החולים המקושר של ואלנס. "חדרי הניתוח הופכים להיות היברידיים"
מודל בית החולים המקושר של ואלנס. "חדרי הניתוח הופכים להיות היברידיים"

לא רק אוטומוטיב

בשנים האחרונות ואלנס פעילה בעיקר בתעשיית הרכב ונהנית ששיתופי פעולה עם ספקיות ויצרניות גדולות כמו דנסו, אפטיב ודיימלר. אולם המוצרים שלה מוטמעים גם במערכות המיועדות לשווקים אחרים: ציוד לשיחות ועידה במשרד ובכיתות לימוד, מוצרי אלקטרוניקה, צגי ענק באירועים חיים, השוק התעשייתי ועוד. ברמה הארגונית החברה מחולקת לחטיבת אוטומוטיב ולחטיבת אודיו-וידיאו, האחראית לשאר השווקים.

כל הפעילות הזו מתבססת על טכנולוגיית HDBaseT של החברה ומאפשרת חיבוריות plug-and-play בין מקורות וידאו ברזולוציה גבוהה מאוד לבין מסכי התצוגה, באמצעות כבל סטנדרטי יחיד וללא צורך בדחיסת אותות. השבבים מעבירים על-גבי הכבל הזה אותות אודיו, וידאו, איתרנט, אותות בקרה, אספקת חשמל עד להספק של 100W ותמיכה ב-USB.

ואלנס הקימה ב-2010 את ארגון תקינה בינלאומי HDBaseT Alliance בשיתוף עם סמסונג, LG וסוני. הארגון מגבש את המפרטים (spec) התעשייתיים לשימוש בטכנולוגיה של ואלנס עבור יישומים שונים. לגוף הזה הצטרפו שחקניות מרכזיות בתעשיית האלקטרוניקה, בהן: אפסון, אקסטרון, אדלינק, טקטרוניקס, אפטיב, דנסו ועוד. חלק גדול מהן הוא גם לקוח של החברה. בשנת 2016 היא החלה להיכנס לשוק הרכב על רקע השילוב הגובר של חיישנים, יחידות בקרה אלקטרוניות ומערכות מידע-בידור (infotaiment), אשר מחייב תקשורת מהירה ואמינה בין המערכות ברכב (in-vehicle).

משבר הקורונה גרם לתמורות רבות בשווקים טכנולוגיים רבים. לדברי שריקי, המיצוב הרוחבי של החברה בשוק איפשר לה ליהנות מהמגמות החדשות. "שוק האודיו-וידאו הוא שוק מבוזר ומגוון. כשיש קושי בפלח אחד, אנחנו רואים עלייה בפלח אחר. בתקופת הקורונה ראינו מצד אחד ירידה באירועים חיים, ומצד שני עלייה דרמטית בבשוק הרפואי, ובתחומים כמו שיחות ועידה וחינוך מרחוק".

יצרן רכב יטמיע את התוכנה של ג'נגו במונית אוטונומית (Robotaxi)

בתמונה למעלה: המונית האוטונומית Zoox שאמזון חשפה השבוע

חברת ג'נגו (Jungo) מנתניה הכריזה אתמול כי יצרן רכב (OEM) יטמיע את תוכנת ניטור פנים-הרכב של החברה במונית אוטונומית (Robotaxi) שהוא מפתח. ג'נגו לא חשפה בשלב זה את זהות היצרן או את מועד השקת הדגם. האלגוריתמים של ג'נגו מאפשרים לנטר, באמצעות מצלמות בתוך הרכב הפונות פנימה, את התנהגות הנהג במושב הקדמי והנוסעים במושב האחורי.

ג'נגו פעילה בתחום מערכות ניטור הנהג (Driver  Monitoring System), ודיווחה בעבר על זכיות תכנון ושיתופי פעולה. האלגוריתם של החברה מאפשר לזהות אם הנהג נרדם, מגלה סימני עייפות או מוסח דעת, על סמך ניתוח זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים. בעולם המוניות האוטונומיות, שבו אין צורך בנהג, התוכנה מתמקדת בנוסעים וביישומים שקשורים לשירות, כדוגמת ספירת מספר הנוסעים, לוודא כי הם חגורים ולמנוע שכחת פעוטות או חפצים.

מנכ"ל ג'נגו אופיר הרבסט אמר, "מוניות אוטונומיות מניעות את מאמצי החדשנות בעולם הנהיגה האוטונומית בכל היבטיו, ומולידות מקרי מבחן ודרישות חדשות שמביאות יותר ויותר יצרניות להתקין מצלמות בתוך פנים-הרכב. הזכייה הנוכחית מעידה על מעמדה של ג'נגו כספקית של פתרונות ניטור פנים-רכב."

אמזון מצטרפת אל מירוץ המונית האוטונומית

מוניות אוטונומיות צפויות להיות אחד מיישומי המבחן הראשונים של נהיגה אוטונומית במרחב הציבורי. מספר שחקניות בולטות כבר הכריזו על תוכניות להשקת רובו-טקסי בשנים הקרובות, בהן: מובילאיי, טסלה, וויימו של גוגל ואובר. המירוץ למונית האוטונומית גם הוליד מספר שיתופי פעולה בין יצרניות רכב לבין ספקיות מערכות (Tier-1) וחברות סטארט-אפ, כמו בין דיימלר ובוש, פורד ו-ArgoAI, ג'נרל מוטורס וליפט, ועוד.

ממש השבוע חשפה Zoox, שנרכשה השנה על-ידי אמזון תמורת 1.2 מיליארד דולר, את האב-טיפוס של מונית אוטונומית שהיא פיתחה בשש השנים האחרונות, עבור שירות ההסעות העתידי של אמזון. מדובר במכונית באורך של 3.6 מטר המיועדת לארבעה נוסעים היושבים זה מול זה בדומה לכרכרה. למונית יש מערכת היגוי רב-כיוונית המאפשרת לה לנסוע קדימה אחורה ולצדדים, במטרה לבצע בקלות תמרונים בסביבה צפופה. היא מצויידת בארבעה חיישני LiDAR, ועל גגה מותקנות מצלמות ומערכות מכ"מים המספקות לרכב ראייה מרחבית של 270 מעלות.

סופרקום זכתה בפרויקט ממשלתי בתחום הסייבר

חברת סופרקום (Supercom) מהרצליה הודיעה בסוף השבוע כי חטיבת הסייבר שלה, Safend, זכתה מטעם רשות ממשלתית בישראל במכרז לאבטחת סייבר של נקודות קצה ארגוניות. משך החוזה הוא ל-5 שנים ותמורתו תקבל סופרקום כ-1.1 מיליון דולר. מסופרקום נמסר כי במסגרת הפרויקט, הטכנולוגיה של סייפנד תאבטח כ-40 אלף נקודות קצה, תוך אינטגרציה עם תשתיות מידע ממשלתיות. הפרויקט יחל בינואר 2021.

פעילותה של סופרקום בתחום הסייבר מתבססת על רכישת חברת הסייבר Safend מרמת החייל ב-2016 תמורת 6 מיליון דולר. סייפנד מתמחה בפתרונות אבטחת מידע למחשבים ניידים ונייחים (נקודות קצה) בארגונים גדולים. החברה פיתחה שורה של פתרונות אבטחה לנקודות קצה, לרבות הצפנה, מניעת זליגת מידע, חסימת מכשירים נתיקים ועוד.  סייפנד הוקמה בשנת 2003 על-ידי יזמים יוצאי 8200. חבילת המוצרים שלה ה של סייפנד כוללת הצפנה של כונני המחשב, התקני אחסון נתיקים ו-CD/DVD, שליטה מדויקת על פורטים פיזיים ואלחוטיים וההתקנים המחוברים אליהם ובקרה ופיקוח על מיקום והעברה של תוכן רגיש.

הקורונה הזניקה את הביקוש לאזיקים אלקטרוניים

סופרקום עוסקת בהפקת תעודות זהות ודרכונים ביומטריים, תגי זיהוי מבוססי RFID לעולם הקמעונאות והרפואה, ופתרונות מעקב אלקטרוניים לאסירים משוחררים ואנשים אחרים המצויים תחת השגחה, כמו למשל אנשים הלוקים בדמנציה ועלולים ללכת לאיבוד. האזיק הינו למעשה צמיד דקיק וקל-משקל המולבש על הקרסול מתחת לגרב ואינו מפריע לשגרת יומו של האסיר ואינו גלוי לעיני הסביבה. הצמיד מתבסס על GPS שעוקב אחר מיקומו של האסיר על מנת לוודא כי אינו חורג מתנאי השחרור שלו.

מאז פרוץ משבר הקורונה דיווחה החברה על עלייה בביקוש לפתרון המעקב האלקטרוני אחר אסירים משוחררים. ביוני דיווחה על אספקת אזיקים אלקטרוניים לשתי מדינות במזרח התיכון, ומאז חודש ספטמבר דיווחה על עוד שורה של זכיות משמעותיות, ובכלל זה במדינת ויסקונסין, בקריבים ובמדינה אירופית. הסיבה: מדינות רבות באירופה, בצפון-אמריקה ואזורים נוספים החליטו לבצע שחרור מוקדם של המוני אסירים מבתי הכלא, על-מנת לצמצם את הצפיפות ולמנוע התפרצות של המגיפה מאחורי החומות. הדבר הוביל לדרישה דחופה לאזיקים אלקטרוניים, שנועדו לוודא כי אסירים תחת מעקב אינם מפרים את תנאי שחרורם. החברה מייצרת את מוצריה בישראל.

טאקטייל מיפתה בחשאי את כבישי העיר דטרויט

בתמונה למעלה: ממשק המשתמש של טאקטייל המתאר את מצבם של הכבישים בעיר דטרויט

עיריית דטרויט, יצרן רכב מוביל מהעיר דטרויט וחברת טאקטייל מוביליטי (Tactile Mobility) מחיפה, גילו שבשנה האחרונה הן שיתפו פעולה בפיילוט שקט שמטרתו היתה להדגים את השימוש בטכנולוגיה של טאקטייל מוביליטי כדי לאבחן בזמן אמת ובאופן רציף את מצב התחזוקה של כבישי העיר. הטכנולוגיה של טאקטייל יודעת לאבחן את מאפייני הכביש שמתחת לגלגלים באמצעות ניתוח מידע המגיע מהחיישנים הלא-ויזואליים הקיימים במרכב הרכב, כמו מערכות הבקרה, חיישני זעזועים, בלמים ועוד.

במסגרת הוכחת ההיתכנות, שצפויה להסתיים בקרוב, התוכנה של טאקטייל הותקנה בכלי הרכב של מחלקת העבודות הציבוריות של העירייה אשר סיירו לאורך היממה ברחבי העיר, אספו מידע תוך כדי נסיעה על מצב הכבישים, דירגו כל מקטע כביש והתריעו בפני העירייה על ליקויים כמו סדקים, בורות ודרכים חלקות בשל גשם או שלג. המטרה היא לאפשר לעירייה להגיב בזמן אמת וביעילות לבעיות תשתית המתפתחות בדרכים בעיר. המערכות הותקנו בכלי רכב המיוצרים על-ידי יצרן מכוניות הפועל בעיר.

כיום מצויים בדטרויט מפעלי ייצור והרכבה של שלוש חברות ענק אמריקאיות: פורד, ג'נרל מוטור, ופיאט קרייזלר, הידועות בכינוי "The Big Three". ככל הנראה שהמערכות הותקנו במכוניות מתוצרת פורד, שכן טאקטייל משתפת איתה פעולה כבר מספר שנים במסגרת תוכנית של פורד להטמיע את טאקטייל מוביליטי במחשבי הרכב של מכוניותיה. פורד גם הגדירה פלח שוק חדש: שימוש במידע החדש המגיע מהמכוניות כדי לספק שירותים לעיריות בתחום תחזוקת הכבישים.

בהודעה המשותפת נמסר שמטרתו של יצרן הרכב המשתתף בפיילוט היא "להרחיב את מגוון השירותים והטכנולוגיות שהוא מספק לעיריות ולרשויות עירוניות. הפיילוט הוכתר על ידי הצדדים בהצלחה. יגיל צור, סמנכ"ל המוצר בטאקטייל, אמר: "הקורלציה בין המידע שסיפקה שיטת הדירוג של טאקטייל לבין מצב הכבישים התעלה מעל לציפיות העירייה ונתנה מענה לצרכיה. זה הצעד הראשון בדרך לספק חבילה שלמה של פתרונות שיספקו תובנות על מצב התחזוקה ורמת הבטיחות של הכבישים".

האזינו לריאיון עם אחד ממייסדיי טאקטייל מוביליטי, בועז מזרחי, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה באוקטובר 2020:

התוכנה של טאקטייל נכנסת לכלי-הרכב של ב.מ.וו

טאקטייל פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לרכב לקבל מידע "תחושתי" על מצב הדרך ואחיזת הרכב על הכביש, על-בסיס איסוף מידע בזמן-אמת מהחיישנים הלא-ויזואליים הקיימים כבר ברכב, דוגמת יחידות הבקרה השולטות על המערכות השונות בשלדת הרכב (chassis) ובמערכת העברת הכוח (powertrain), כמו הבלמים, הצמיגים, דוושת הגז, המנוע, הדיפרנציאל ועוד. האלגוריתמים של החברה מעבדים את כל האותות במערכת מידול ייחודית שפיתחה, ומנפיקים תובנות על מצב הכביש ומצב הרכב.

בחודש ספטמבר 2020 הכריזה טאקטייל על הסכם מסחרי עם ענקית הרכב הגרמנית ב.מ.וו, אשר תטמיע את תוכנת החישה של טאקטייל בכל דגמי הרכב שהיא תייצר החל מאמצע שנת 2021. הפלטפורמה מורכבת משני מרכיבי תוכנה: מודול Surface DNA המנטר את מצב הכביש, ומודולVehicle DNA  המנטר את מצב הרכב. ביחד הם מספקים תמונה תחושתית מדויקת. 

במקביל לעיבוד ברכב עצמו, התובנות שמייצרת התוכנה מועברות לענן כדי לתמוך ביישומי דרך ובטיחות נוספים בשימוש עיריות, כמו בפיילוט בדטרויט. המידע בענן מאפשר, למשל, לבנות מפה עדכנית של מצב הכבישים בכל מקום שבו נוסעים כלי-רכב המצוידים במערכת, או לפתח יישומים שיספקו תמונת מצב של תנאי הדרך ב"קילומטר הבא" ובכך לתכנן את הנסיעה טוב יותר. 

צפו: ננוקס הדגימה בשידור חי את מכונת הרנטגן הדיגיטלית שלה

בתמונה למעלה: צילום הרנטגן הראשון בעולם (מימין), לצד צילום כף ידו של מנכ"ל ננוקס, פוליאקין

חברת ננוקס (Nanox) הציגה בסוף השבוע שעבר לראשונה את מכשיר הרנטגן הדיגיטלי שפיתחה, וביצעה הדגמה של אופן פעולתו ויכולותיו בשידור חי. ההדגמה, שנערכה במרכז החברה בנווה אילן, התקיימה במסגרת הכנס השנתי של אגודת הרדיולוגים של צפון אמריקה (RSNA), אחד הכנסים המקצועיים החשובים ביותר בעולם הרדיולוגיה, שהתקיים השנה במתכונת מקוונת. במהלך ההדגמה בוצעו באמצעות המכשיר סריקות רנטגן דו-מימדיות ותלת-מימדיות של כף יד, פאנטום של צילום חזה ועצם שבורה של כבשה, שלאחר מכן פוענחו על ידי שני רדיולוגים מוסמכים.

באחרונה העלה מכון המחקר Citron ספקות באשר ליומרה של החברה לחולל מהפיכה בעולם הדימות, במסגרת דו"ח חריף שיצא תחת הכותרת "ננוקס – פארסה על חשבון השוק". בחברת ננוקס הכתירו את ההדגמה כהצלחה וסבורים שהיא הצליחה להזים את כל הספקות באשר לטכנולוגיה של החברה. ההדגמה של ננוקס עוררה עניין רב גם בשוק ההון. בחודש האחרון זינקה מנייתה של ננוקס כמעט פי שניים והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 2.6 מיליארד דולר.

את ההדגמה הינחה מייסד ומנכ"ל החברה, רן פוליאקין, שהציג לראשונה את מקור הרנטגן הדיגיטלי שהחברה פיתחה כתחליף לסליל הלהט המשמ כיום במכשירי רנטגן. מדובר בשבב MEMS הכולל מאות מיליוני אלמנטים קורנים (electron gun), שכל אחד מהם פולט אלקטרון יחיד בכל פעימה, וניתן לשלוט בפעולתם באופן דיגיטלי.

פוליאקין: "אנחנו עובדים במשך עשור על-מנת לשכלל את מה שוויליאם רנטגן המציא לפני יותר ממאה שנים. הוא המציא מכניזם לייצר זרם של אלקטרונים היוצרים קרינת X באמצעות חימום של סליל להט לטמפרטורה של יותר מ-1,000°C. אנחנו התמקדנו ביצירת חלופה דיגיטלית המספקת מקור חדש של קרינת X ופועלת בטמפרטורת החדר".

המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. "ניתן לייצר את מקור הרנטגן שלנו באופן המוני, בעלות מאוד נמוכה, ולשלוח אותו לכל רחבי העולם".

סגירת מעגל עם אשתו של וויליאם רנטגן

הסריקה הראשונה במהלך ההדגמה היתה של כף ידו של פוליאקין. היתה זו בחירה סמלית, מאחר שגם הסריקה הראשונה שביצע וויליאם רנטגן, שהפכה לאיקונית, היתה של כף ידה של אשתו, אנה. בשתי הסריקות, של אנה רנטגן ושל רן פוליאקין, ניתן לראות באופן בולט את טבעת הנישואין. לאחר מכן ביצעו סריקות של פאנטום של חזה ועצם שבורה של כבשה. שני הרדיולוגים שהשתתפו בהדגמה היו ד"ר נוגה שבשין מביה"ח שיבא וחבר הוועדה המייעצת של החברה, ד"ר מייקל יוז מפלורידה. השניים בחנו את איכות הצילום בהשוואה לסריקות במכשירי רנטגן מסורתיים וניהלו דיון בממצאים.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף שנת 2024. בכוונתה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות ההצטיידות בסורקים.

מקור הקרינה הדיגיטלי במכשירי הרנטגן של ננוקס
מקור הקרינה הדיגיטלי במכשירי הרנטגן של ננוקס

פיליפס ו-CyberMDX משיקות שירות משותף להגנת סייבר על בתי חולים

ענקית המכשור הרפואי ההולנדית רויאל פיליפס (Royal Phillips) הכריזה השבוע על שירות חדש וייחודי בעולם הרפואי, שיספק לבתי חולים וקליניקות מעטפת מלאה של אבטחת סייבר וניהול תשתית ה-IT. השירות החדש מתבסס על שותפות עסקית וטכנולוגית שקשרה פיליפס עם חברת הסייבר הרפואי הישראלית CyberMDX, שפיתחה פלטפורמה המספקת נראות והגנה על כל המכשירים הרפואיים המקושרים לרשת בית החולים.

על בסיס הפלטפורמה של CyberMDX והמומחיות והמשאבים של פיליפס, יציעו שתי החברות פתרון הוליסטי שיכלול נראות (visibility) למכשור הרפואי המחובר לרשת, הערכת סיכונים, זיהוי איומי סייבר, תגובה בזמן אמת ופיקוח רציף של חמ"ל סייבר (SOC), על מנת להבטיח רציפות תפקודית של בית החולים. השירות יושק תחילה בצפון אמריקה ויתרחב במהלך 2021 למדינות נוספות. פיליפס היא אחת מיצרניות המכשור הרפואי הגדולות בעולם, לצד חברות כמו סימנס, GE ומדטרוניק. הכנסותיה ב-2019 הסתכמו ב-19.5 מיליארד אירו והיא מעסיקה כ-80 אלף עובדים. קווי המוצרים העיקריים שלה כוללים מערכות דימות כמו CT, ממוגרפיה ו-MRI, מערכות מידע רפואיות, מכונות הנשמה, א.ק.ג ועוד. פיליפס תציע את השירות לבתי חולים באופן אגנוסטי, כלומר ללא קשר ליצרניות המכשור הרפואי בבית החולים.

CyberMDX פיתחה פלטפורמת אבטחת סייבר מבוססת AI ולמידת מכונה המותאמת למאפיינים המיוחדים של עולם הרפואה. הפתרון של החברה הינו רשתי ואינו מצריך התקנה בציוד הרפואי עצמו. הפלטפורמה ממפה אוטומטית את כל רכיבי הרשת בבית חולים, כולל הייעוד ורמת הקריטיות שלהם, מזהה את נקודות התורפה ומנטרת דפוסים חריגים שעשויים להעיד על ניסיון פריצה.

אמיר ושקובר, מנהל הפיתוח העסקי של CyberMDX, הסביר ל-Techtime כי מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי לשתי החברות. "המערכת שלנו תהווה תשתית טכנולוגית עבור שירותי הסייבר של פיליפס ועוגן מרכזי למגוון השירותים שהיא מציעה לניהול מערך הציוד הרפואי. כיום, הגנת סייבר הינה חלק אינטגרלי מהתעשייה. דרישות אבטחת סייבר מופיעות בכל מכרז משמעותי בעולם הרפואי. עבורנו, מלבד המקפצה העסקית, שיתוף הפעולה עם ענקית כמו פיליפס, עם המומחיות שלה בתחום ניהול ותחזוקת מכשירים רפואיים, יאפשר לנו להעמיק את היכולות הטכנולוגיות של הפלטפורמה שלנו."

התראה חמורה של ה-FBI

אמיר ושקובר

בדומה למגזר התעשייתי, המרכזים הרפואיים הפכו בשנים האחרונות לאחד היעדים העיקריים למתקפות סייבר, וזאת לאור הכניסה של טכנולוגיות חכמות והממשק הגובר בין רשתות המידע בבתי החולים למכשירים הרפואיים המקושרים. במאי 2017, במסגרת מתקפת הכופר WannaCry, נפגעה רשת בתי החולים הציבורית בבריטניה NHS מתולעת סייבר שחדרה לשרתים המרכזיים של הרשת והדביקה, לפי ההערכות, ו-70 אלף מכשירים מקושרים, ובכלל זה סורקי MRI, מבחנות, מקררים וציוד רפואי נוסף. בעקבות המתקפה, נאלצה ה-NHS להפסיק באופן זמני שירותים לא חיוניים, לדחות ניתוחים ואף לדומם חלק מהאמבולנסים.

מגפת הקורונה רק חידדה את הפגיעות של בתי החולים. בחודש אוקטובר האחרון פרסמו ה-FBI והמשרד לביטחון המולדת בארצות הברית התראה חמורה לפיה בתי החולים במדינה נתונים לניסיונות גוברים למתקפות מצד תוקפי סייבר. בחודש ספטמבר הותקפה רשת בתי החולים Universal Health Services במתקפת כופר, שהובילה להשבתה של המערכות הממוחשבות בבתי החולים של הרשת, עד כדי כך שרופאים נאלצו לתעד הליכים רפואיים בכתב. עדות לסיכון שמציבות מתקפות הסייבר הללו לחיי אדם אירעה לפני כחודשיים בגרמניה, כאשר חולה במצב קשה שהובהלה לבית חולים בדיסלדורף, גרמניה, נפטרה לאחר שבית החולים לא יכול היה לאשפזה מאחר שמערכות המידע שלו היו מושבתות בשל מתקפה. ובישראל, פריצה לשרתיה של חברת הביטוח שירביט השבוע הובילה לדליפה של מידע רפואי חסוי של מבוטחים.

ושקובר: "על פי כל המחקרים, מערכת הבריאות נמצאת היום במקום הראשון ברשימת היעדים של תוקפי הסייבר. מדובר בסיכון משולב של גניבת מידע וסיכון חיי אדם. לשם ההמחשה, מחירה של רשומה רפואית בשוק השחור נאמד בכמה מאות דולרים, לעומת דולרים ספורים לפרטי כרטיס אשראי. תוקפים יכולים לעשות שימוש במידע הרפואי כדי לסחוט אנשים, לגנוב זהות ולהונות רשויות. כרטיס אשראי ניתן לבטל ולהחליף – רשומה רפואית לא."

החיישן שימנע תאונות דרכים בלילה [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא יעקב שהרבני, מנכ"ל חברת אדסקיי (Adasky) מיקנעם, שפיתחה חיישן תרמי אולטרה-רגיש לעולם הרכב.

חלק ניכר מתאונות הדרכים שבהן מעורבים הולכי רגל מתרחשות בלילה, וזאת מעצם העובדה שבלילה איכות הראייה שלנו יורדת משמעותית. האם חיישני הבטיחות, כמו מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, נותנים מענה לנקודת התורפה הזו של הנהג?

מחקר של מכון הבטיחות AAA בדק את התפקוד של מערכות בטיחות לזיהוי הולכי רגל בתנאי ראות ירודה, בעיקר בלילה. הממצאים היו מטרידים: ב-75% מהמקרים שנבדקו המערכות הללו לא הצליחו לבצע בלימה מבעוד מועד שתמנע פגיעה או תפחית את עוצמתה באופן משמעותי.

אדאסקיי פיתחה חיישן אינפרא-אדום בשם Viper שמסוגל לבנות תמונות מפורטות להפליא של הסביבה מחוץ לרכב גם בתנאי חשכה, ובחברה מאמינים ששילובו במערכות עזר לנהג עשוי להציל את חייהם של רבים.

בשיחה מסביר יעקב כיצד לקחה החברה טכנולוגיה צבאית והתאימה אותה לעולם הרכב, על המפעל שהיא מקימה ביקנעם כחלק מההיערכות למסחור החיישן, וגם על המערכת שפיתחה החברה עם פרוץ משבר הקורונה לזיהוי אנשים עם חום גבוה בסביבות הומות-אדם.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

יצרן רכב אמריקאי הכפיל את ההזמנה מאייסייט ל-30 מיליון דולר

בחודש נובמבר 2019 דיווחה חברת EyeSight מהרצליה על זכיית תכנון עם יצרן רכב אמריקאי מוביל לשילוב מערכות ניטור הנהג שפיתחה, בשני דגמים של יצרן הרכב אמריקאי. היום מודיעה החברה כי יצרן הרכב בחר להכפיל את הזמנת המערכות מהחברה, וכעת ההיקף הכולל של החוזה נאמד ב-30 מיליון דולר. דגמי הרכב צפויים לצאת לשוק ב-2021. עד כה השיגה אייסייט 10 זכיות תכנון.

אייסייט פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת עירנותו יורדת.  האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד. .

שני שליש מתאונות הדרכים – בגלל הסחות דעת

ממחקר של חברת הביטוח Atlas עולה שכשני שליש מתאונות הדרכים נגרמות כתוצאה מהסחת דעת של הנהג. כלי רכב אמנם מצוידים כיום במערכות בטיחות מתקדמות כגון בקרת נתיב ובלימה אוטומטית. ואולם, לצד השיפור בבטיחות, מערכות אלה עשויות ליצור לעיתים תחושת שאננות שעלולה לגרום לנהג לבצע פעולות מסוכנות כמו שליחת הודעות במהלך הנסיעה. להערכת חברת המחקר Strategy Analytics, מספר המערכות לניטור נהג בתעשיית הרכב יגדל מ-13 מיליון ב-2019 ל-42 מיליון ב-2025.

גם הרגולטור כבר מתחיל להתייחס לחשיבות המערכות המופנות כלפי פנים הרכב ועוקבות אחר דריכות הנהג. כך למשל, התוכנית האירופית לדירוג כלי רכב חדשים (Euro NCAP), המעניקה לכל דגם רכב ציון בטיחות, הודיעה כי החל מ-2020, תכלול בהערכות הבטיחות שלה את הצורך במערכות ניטור נהג.

Human Xtensions גייסה 158 מיליון שקל בהנפקה בבורסת תל אביב

חברת Human Xtensions מכפר נטר, המפתחת מערכות לשליטה רובוטית בהליכים זעיר-פולשניים, נרשמה היום (ג') למסחר בבורסה של תל אביב, תחת הסימול "ימקס", וזאת לאחר שבשבוע שעבר השלימה גיוס של 158 מיליון שקל בהנפקה ראשונית לציבור (IPO).

יומן אקסטנשנס הוקמה ב-2012 על ידי המנכ"לית ד"ר תמר פרנקל, הטכנולוג הראשי זיו טמיר ומרדכי שולב. החברה פיתחה מערכת אלקטרו-מכנית בשם HandX המיועדת לניתוחים לפרוסקופיים. לפרוסקופיה היא פרוצדורה כירורגית זעיר-פולשנית שבה מחדירים לתוך גוף המטופל, דרך חתכים קטנים בדופן הבטן, כלי ניתוח ומצלמה המאפשרת למנתח לראות את החלל הפנימי, לנווט את כלי הניתוח ולבצע את ההליך.

לפרוסקופיה מהווה חלופה לניתוחים פולשניים שבהם מבצעים חתך גדול בגוף המטופל כדי לאפשר גישה ישירה לאיבר המיועד. הליכים זעיר-פולשניים מצריכים זמן החלמה ושיקום קצרים יותר, אך הם מצריכים מהמנתח מיומנות גבוהה.

המערכת של יומן אקסטנשנס כוללת יחידת הפעלה ושליטה ארגונומית שאותה אוחז המנתח ובאמצעותה שולט בכלי-הקצה שבתוך הגוף, מערכת הנעה רובוטית המתרגמת באופן דיגיטלי את התנועות של המנתח במכשיר האחיזה למכשיר הקצה, וכלי-קצה הכוללים מחזיק מחט ותופסן. לדברי החברה, המערכת מספקת יכולת תמרון גבוהה ב-4 דרגות חופש וסיבוב בציר של 540 מעלות ומאפשרת לבצע ברמת דיוק בוהה פעולות כמו הזזה, חיתוך ותפירה.המכשיר של החברה מאושר לשיווק על ידי ה-FDA וה-CE.

הדור הבא יכלול בינה מלאכותית

החברה הודיעה כי תשתמש בחלק מכספי הגיוס כדי לפתח את מערכת הדור הבא של HandX, אשר תכלול יכולות של בינה מלאכותית שיגבירו את רמת הבטיחות ויגדילו את היקף הפרוצדורות שניתן לבצע באמצעות המכשיר על ידי הוספת כלי-קצה. כמו כן, המערכת תאפשר יכולות איסוף מידע וחיווי לקבלת מידע קליני בזמן אמת כדי לשפר את הליך קבלת ההחלטות בחדר הניתוח.

שוק המכשור הרפואי להליכים זעיר-פולשניים צפוי לצמוח מ-5.7 מיליארד דולר ב-2018 ל-40 מיליארד דולר ב-2027. ליומן אקסטנשנס יש הסכם הפצה באירופה עם תאגיד הפארמה והמכשור הרפואי הגרמני B. Braun, וגם הסכמי הפצה בישראל ובמצרים. לפי התשקיף שהגישה החברה לבורסה, הכנסותיה במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו בכ-18.9 מיליון שקל.

סימני שאלה סביב טענתה של סין שהשיגה שליטה בתהליך ייצור שבבים ב-7 ננומטר

סוכנות הידיעות המקוונת של הממשל בסין, China.org.cn, פרסמה הצהרה שלפיה קבלנית ייצור השבבים הסינית SMIC הנמצאת בבעלות חלקית של ממשלת סין, הצליחה לפתח תהליך ייצור שבבים בגיאומטריה של 7 ננומטר. עד היום, ידוע שרק רק TSMC וסמסונג פיתחו תהליך ייצור כה מתקדם. אפילו אינטל לא הצליחה לפתח תהליך מקביל. מדובר בהתפתחות מפתיעה, מאחר שבתעשייה העריכו כי SMIC רחוקה לפחות עוד 4 שנים מפיתוח תהליך ייצור ב-7 ננומטר.

סוכנות הידיעות הממשלתית התפארה "שההישג רומם את המוראל בתעשיית השבבים המקומית", ושחברת ה-fabless הסינית Innosilicon המתמחה בפיתוח רכיבי ASIC, הודיעה שהיא כבר השתמשה בתהליך הייצור החדש והצליחה לייצר דגם ראשוני (tape-out) של שבב חדש הנמצא עכשיו בבדיקות. במידה והידיעה נכונה, מדובר באבן דרך משמעותית בתוכנית הלאומית של הממשל הסיני להגיע לעצמאות טכנולוגית ולהתגבר על התלות בטכנולוגיות מתקדמות זרות.

לייצור שבבים בתהליכי 7 ננומטר יש חשיבות קריטית בפיתוח וייצור שבבים מתקדמים בתחומים המתפתחים כמו דור חמישי (5G), בינה מלאכותית (AI), מחשוב עתיר-ביצועים (HPC) ועוד. הצורך בפיתוח יכולות עצמאיות רק התחדד ביתר שאת על רקע הגבלות הסחר האמריקאיות, אשר חוסמות במידה רבה את הגישה של חברות סיניות לטכנולוגיות ולציוד מתקדמים.

7 ננומטר או "כמו 7 ננומטר"?

מעניין לציין כי בשונה מסמסונג ו-TSMC, התהליך המתקדם של SMIC אינו מתבסס על ליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני (EUV). הסיבה לכך קשורה ישירות למלחמת הסחר: היצרנית היחידה בעולם המייצרת כיום מכונות ליתוגרפיה ב-EUV היא ASML ההולנדית, אשר מנועה למכור ציוד מתקדם לחברות סיניות, בשל הגבלות הסחר. לכן התהליך של SMIC, שקיבל את הכינוי N+1, מתבסס על טרנזיסטורים מסוג FinFET, בדומה לתהליכי 12/14 ננומטר של החברה. לדברי SMIC, בהשוואה ל-12/14 ננומטר, התהליך החדש מספק שיפור של 20% בביצועים, הפחתה של 57% בצריכת הספק וחיסכון של 63% בשטח השבב.

הנתונים הללו נמוכים מתהליך הייצור של TSMC ב-7 ננומטר, וגם ב-SMIC מודים כי בשלב זה ניתן לייצר בתהליך N+1 רק רכיבים בהספק נמוך. כעת מפתחת SMIC את טכנולוגיית הדור הבא, N+2, אשר אמורה לסגור את פער הביצועים. במקביל, מדווחת סוכנות הידיעות הממשלתית כי מכון Suzhou לננו-טכנולוגיה המשתייך לאקדמיה הסינית למדעים (Sinano), השיג פריצת דרך בפיתוח מכונת ליתוגרפיה ב-EUV. אם אכן תצליח סין לפתח יכולות ייצור עצמאיות של מכונות כאלה, זו תהיה אבן נוספת חשובה בהתנתקות של תעשיית הסמיקונדקטור הסינית מהתלות בטכנולוגיות זרות.

ארה"ב מטילה חרם על SMIC: "הידיעה היכתה אותנו בהלם"

בתוך כך, השבוע דיווחה סוכנות רויטרס שהממשל האמריקאי מתכוון להוסיף את SMIC לרשימת החברות שייאסר לעשות עמן עסקים, מכיוון שהן נמצאות ככל הנראה בשליטת הצבא הסיני. החברה נשענת על הרבה מאוד ציוד מתוצרת ארצות הברית. סוכנות הידיעות מסרה שכבר בחודש ספטמבר 2020 הוזהרו חברות אמריקאיות שהן זקוקות לקבל אישור מיוחד עבור עבור כל פריט שהן מוכרות ל-SMIC, "מכיוון שיש חשש שהוא ישמש לצרכים צבאיים".

בתגובה לאפשרות שתצורף לרשימה השחורה, החברה פירסמה הצהרה שבה מסרה שהיא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בהונג קונג ואין לה קשרים עם צבא סין. "הידיעה היכתה את החברה בהלם. כל טענה שיש לחברה קשר כלשהוא עם צבא סין היא שקרית. אולם אנחנו פתוחים לבירורים כנים ושקופים עם סוכנויות הממשל האמריקאי בתקווה לפתור את האי-הבנות".

חברת SMIC נמצאת בצמיחה. ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.1 מיליארד דולר, צמיחה של 15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על רווח גולמי של 24.2% ברבעון.

פולקסווגן רכשה שתי מדפסות סטרטסיס עבור סדנת הייצור של דגמי רכב חדשים

בתמונה למעלה: מראה פנים של דגם Tiguan R-Line מתוצרת פולקסווגן, שהחל את דרכו בסדנת Pre-Series-Center

חברת פולקסווגן רכשה שתי מדפסות חדשות של סטרטסיס (Stratasys) מרחובות עבור סדנת ייצור האבות טיפוס שלה. מדפסות התלת-מימד מדגם J850 3D Printer נחשבות למדפסות התלת-מימד התעשייתיות היחידות המסוגלות להדפיס חלק מכני בכמה חומרים שונים ובכמה צבעים שונים, במהלך הרצת הדפסה אחת. הן הותקנו בסדנת Volkswagen Pre-Series-Center הפועלת בעיר צוויקאו, גרמניה, ואחראית על ייצור כל הדגמים של החברה לצורך בדיקה והערכה לפני העברתם לייצור המוני.

פולקסווגן תשתמש במדפסות הזרקת הדיו מסוג Poly-Jet לצורך ייצור אבות טיפוס של חלקים ואבזרים עבור דגמי רכב חדשים ולייצור אבות-טיפוס של חלקים ואביזרים לרכב. בעקבות ההודעה זינקה מניית סטרטסיס בנסד"ק בכ-8.5%, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-850 מיליון דולר. מדפסת J850 מיועדת לשוק התעשייתי. היא הושקה ב-2019 ומחירה נאמד בכ-200-300 אלף דולר ליחידה. היא מסוגלת להדפיס דגמים משבעה חומרים פולימריים שונים, ובצבע מלא, בהדפסה אחת. להערכת סטרטסיס, המדפסת מאפשרת למהנדסי פולקסווגן להדפיס אבות-טיפוס ברמת דיוק של 99% בהשוואה למוצר המוגמר המיוצר בקווי ייצור ייעודיים, והשימוש במדפסות יאפשר ליצרנית הרכב להאיץ תהליכים ולחסוך בעלויות.

המדפסת התעשייתית J850 3D Printer של סטרטסיס
המדפסת התעשייתית J850 3D Printer של סטרטסיס

שינוי כיוון עסקי וטכנולוגי

הכנסותיה של החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-127.9 מיליון דולר, ירידה של 18% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019. שולי הרווח נחתכו מ-49.2% ל-38.3%, וכתוצאה מכך ההפסד הנקי ברבעון האמיר ל-405 מיליון דולר. בחברה מייחסים את הירידה החדה בהכנסות למשבר הקורונה, ואולם ביצועיה הכספיים של החברה נמצאים במגמת שחיקה כבר כמה שנים.

המנכ"ל יואב זייף, שנכנס לתפקידו בתחילת השנה, מוביל כעת שינוי  במיקוד האסטרטגי של החברה, במטרה להעביר את הדגש מטכנולוגיות מוכוונות אבות טיפוס (Prototyping), לטכנולוגיות מוכוונות ייצור (Production). במסגרת ההשינוי החברה משקיעה משאבים בפיתוח שתי טכנולוגיות מרכזיות המותאמות יותר לייצור: טכנולוגיית PBM – Powder Bed Fusion שבה ממצקים פולימר בצורת אבקה באמצעות מקור חום כמו לייזר או ראש תרמי, וטכנולוגיית VAT Photo Polymer שבה ממצקים תמיסה של חומר פולימרי רגיש לאור באמצעות חשיפתו לקרינה אולטרה-סגולה. סטרטסיס אף שוקלת רכישה של חברות מהתחומים האלה.

וויביט ננו חתמה על הרחבת השותפות עם מכון המחקר Leti

חברת וויביט ננו (Weebit Nano), המפתחת זיכרון התנגדותי (ReRam), הודיעה כי השלימה גיוס של כ-8.8 מיליון דולר בבורסת אוסטרליה שבה היא נסחרת, בהנפקת מניות למשקיעים פרטיים ומוסדיים. הגיוס בוצע לפי מחיר של 1.70 דולר אוסטרלי למניה, המשקף דיסקאונט של כ-20% על המחיר הממוצע בו נסחרה המניה ב-10 הימים האחרונים.

מוויביט ננו נמסר כי בהנפקה נרשמו עודפי ביקוש משמעותיים, וכי בתום תקופת ההארכה הגיוס צפוי לגדול ל-11 מיליון דולר. בעקבות הגיוס, קופת המזומנים של וויביט תגדל ל-16 מיליון דולר. הכספים מהגיוס ישמשו להאצת הפיתוח והעברת הטכנולוגיה למפעלי ייצור ולהיערך לקראת הסכם מסחרי ראשון עד אמצע השנה הבאה.

שני קווי מוצר

בשבוע שעבר דיווחה וויביט על הרחבת השותפות האסטרטגית עם מכון המחקר הצרפתי CEA-Leti, לקראת ההתקדמות לשלב הייצור והסכם מסחרי ראשון. ההסכם שחתמה וויביט עם Leti, אחד ממכוני המחקר המובילים בעולם בתחום המיקרו-אלקטרוניקה, מבוסס על המשך פיתוח טכנולוגיית הליבה של החברה – תאי זיכרון מתקדמים מסוג ReRAM – המיועדת למגוון מוצרי IoT ואלקטרוניקה, וכן לשימוש בענן.

בנוסף, ההסכם מאפשר לוויביט להאיץ את פעילותה בשני קווי מוצר אסטרטגיים בו-זמנית. הראשון, קו מוצרים למערכות משובצות (embedded) במודל של קנין רוחני, כלומר מכירת רישיונות להטמעת הטכנולוגיה במגוון רחב של שבבים. קו מוצרים זה יאפשר צריכת הספק נמוכה במיוחד במגוון מכשירי IoT, מערכות אבטחה וחיישנים, וכן הפחתה משמעותית בעלויות הייצור. התחום השני כולל פיתוח שבבי זיכרון בלתי-נדיף ייעודים המשפרים משמעותית את רמות הביצועים וצריכת ההספק. החברה צפויה להציג הדגמה טכנולוגית של קו מוצרים זה בספטמבר 2021.

מנכ"ל וויביט ננו, קובי חנוך, אמר כי האיתנות הפיננסית מאפשרת לחברה להרחיב את השותפות האסטרטגית עם Leti מעבר לתוכניות המוקדמות. "ההסכם הנוכחי מחזק את היתרון התחרותי שלנו ומאפשר לנו לשדרג את היישומים וביצועי טכנולוגיית ה-ReRAM ולשלבה ביעילות במגוון רחב יותר של מוצרים עתידיים".

סגן-נשיא לפיתוח אסטרטגי ב-CEA-Leti, תומאס סיניהמרשו, הוסיף כי השותפות תכלול כעת מגוון רחב יותר של פעילויות. "הטכנולוגיה של וויביט מרשימה מאוד ואנו מאמינים כי יש לה פוטנציאל רב בשוק, הן בתחום מכירת רישיונות והן באספקת שבב זיכרון ייעודי".

אקופיה תגייס 440 מיליון שקל בבורסת תל אביב

חברת אקופיה (Ecoppia) מהרצליה, המייצרת רובוטים אוטונומיים לניקוי פאנליים סולאריים, הודיעה הבוקר כי הרשות לניירות ערך אישרה את רישום מניית החברה למסחר בבורסה של תל אביב. לפי הודעת החברה, התמורה הצפויה מהנפקת המניות לציבור צפויה להסתכם ב-282 מיליון שקל ועוד כ-157 מיליון שקל בעקבות מימוש כתבי אופציות. לפי תשקיף שהגישה החברה לפני כשבוע צבר הזמנותיה כיום עומד על 42 מיליון דולר.

אקופיה פיתחה משפחה של רובוטים המנקים את הפאנלים הסולאריים באופן אוטומטי באמצעות מיקרופייבר (microfiber) וללא שימוש במים. ניקוי שוטף של הפאנלים חשוב לקבלת תפוקה גבוהה, מכיוון שאבק והצטברות לכלוך עשויים להפחית את תפוקת החשמל שלהם בעשרות אחוזים. הרובוטים של אקופיה פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה כשהם מסירים כ-99% מהאבק שהצטבר עליהם במהלך היום. רובוט אחד מסוגל לנקות כ-1,200 פאנלים בלילה.

עד היום ניקו הרובוטים של אקופיה יותר מ-2 מיליארד פאנלים סולאריים. החברה משתפת פעולה עם חברות מובילות בתחום, בהן: Engie Group ו-EDF הצרפתיות, NTPC ו-Adani Power מהודו, Actis Group מאנגליה, unEdisson/TerraForm מארצות הברית ו-Fortum הפינית.

המגזר החם בבורסות העולם

במצגת למשקיעים, מדווחת אקופיה כי חוותה גידול שנתי ממוצע של 248% בין השנים 2014-2020, וכי הרובוטים שלה מנקים כיום פאנלים בהספק כולל של 5,200 מגה-וואט. להערכת החברה, שוק תחזוקת הפאנלים הסולאריים נאמד בכ-4-5 מיליארד דולר, וצפוי לצמוח בשנים הקרובות ביחד עם הצמיחה של השוק הסולארי כולו.

ב-2018 הסתכמו הכנסותיה של החברה ב-4.9 מיליון דולר, וב-2019 זינקו ל-8 מיליון דולר. עם זאת, עד כה במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו הכנסותיה של אקופיה ב-673 אלף דולר בלבד, בין היתר בשל קיפאון בשוק ההודי, שהוא השוק המרכזי של החברה ואחראי ליותר ממחצית מהכנסותיה.

המניות הסולאריות מצויות בשנה האחרונה בתנופה משמעותית בשוקי העולם, על רקע צמיחת השוק הסולארי הגלובלי ותוכניות רב-שנתיות של מדינות רבות להפחתת פליטת גזי החממה והפחתת התלות בהפקת חשמל ממקורות מזהמים. גם בחירות של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית הוסיפה למומנטום של המגזר הסולארי, לאור מחויבותו של הנשיא הנבחר למאבק במשבר האקלים וקידום אנרגיות מתחדשות. כך למשל, תעודת הסל TAN, הכוללת מניות של חברות סולאריות מובילות ובכללן גם סולאר-אדג' הישראלית, עלתה מתחילת השנה בכ-150%.

עדי צפדיה מונה למנכ"ל גילת

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) הודיעה היום על מינויו של עדי צפדיה למנכ"ל הקבוע של החברה. צפדיה כיהן כמנכ"ל הזמני של גילת מאז שהמנכ"ל הקודם, יונה עובדיה, עזב את תפקידו בחודש יולי השנה. לפני כן שימש צפדיה כסמנכ"ל הכספים של גילת ב-5 השנים האחרונות. צפדיה הגיב למינוי ואמר: "זהו כבוד בעבורי להתמנות למנכ"ל גילת. אני מחויב באופן מלא לגילת ובטוח כי ביחד עם חברי ההנהלה המסורים והעובדים המוכשרים שלנו, ננווט את גילת לצמיחה מואצת ולרווחיות."

גילת חווה שנה רבת טלטלות, ולא רק בשל מגפת הקורונה. בחודש ינואר סיכמה גילת על מכירת החברה לחברת Comtech האמריקאית תמורת 577 מיליון דולר. זמן לא רב לאחר הסיכום, ובין היתר על רקע ההשפעה השלילית של משבר הקורונה על פעילותן של שתי החברות, החלו להתגלע מחלוקות בין גילת וקומטק, שאף הגיעו עד לבית המשפט הכלכלי של מדינת דלוואר. בחודש שעבר השיגו שתי החברות הסכם לביטול המיזוג וקומטק תשלם לגילת פיצויים בגובה של 70 מיליון דולר.

באחרונה דיווחה החברה על ירידה חדה של כמעט 40% בהכנסותיה לרבעון השלישי: 37.3 מיליון דולר לעומת 63.4 מיליון דולר ברבעון המקביל 2019. בעקבות כך האמיר ההפסד הנקי ל-11.6 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 6.3 מיליון דולר.

בתחילת החודש הודיעה החברה על מינויו של תת-אלוף במיל' אייל זלינגר לתפקיד סגן נשיא ומנהל הפעילות הביטחונית הגלובלית. צירופו של זלינגר הוא חלק מהאסטרטגיה של החברה להרחיב את המיקוד בתחום הביטחוני בארץ ובעולם. עד כה לא היתה בגילת הגדרת תפקיד כזו.

בירד תגן על צי כלי-טיס של מדינה באפריקה

חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה זכתה בחוזה הצטיידות משמעותי במדינה ביבשת אפריקה. במסגרת החוזה, בירד תצייד צי של כלי-טיס צבאיים ומטוסי מנהלים במערכת הגנה האקטיבית המתקדמת והמאובזרת ביותר של החברה, AMPS-MLRD, הכוללת גם חיישן אימות ושבש לייזר. מבירד נמסר כי הלקוח בחר במערכת לאחר בדיקה של חלופות רבות בשוק וכי הבחירה במערכת המלאה מהווה הבעת אמון בטכנולוגיה של החברה.

פריקה היא מהאזורים המסוכנים ביותר לכלי טיס כדוגמת מסוקים ומטוסי מנהלים, וזאת בשל תפוצת טילי-הכתף הגדולה בקרב ארגוני טרור ומיליציות חמושות, ובירד כבר סיפקה את המערכת למספר מדינות ביבשת וגם למסוקי האו"ם המוצבים באזור. בחודש יוני השנה דיווחה בירד כי זכתה בחוזה להתקנת מערכת ההגנה האקטיבית שלה במטוסו של נשיא נוסף של מדינה באפריקה.

המערכת פועלת בשלושה שלבים. בשלב הראשון, חיישן אלקטרו-אופטי פסיבי מזהה את החתימה האולטרה-סגולית (UV) של טיל-כתף הנורה מהקרקע, ומייצר התראה ראשונית. כדי להתמודד עם התראות שווא רבות המאפיינות מערכות מסוג זה המבוססות על חיישן יחיד, בירד הטמיעה בפתרון שלה חיישן נוסף, המתבסס על אפקט דופלר כדי לוודא שמדובר בטיל מתקרב, ולעקוב אחר כיוונו. רק לאחר אימות האיום, המערכת מפעילה את אמצעי ההגנה שנבחרו כדוגמת נורים, פיזור מוץ או שימוש בשבש לייזר.

מכירות שיא לחטיבת מלאנוקס באנבידיה: 611 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מעבד NVIDIA A100 80GB GPU המיועד לשימוש במחשבי על

ברבעון השלישי של 2020 הגיעו המכירות של חטיבת מלאנוקס (Mellanox) באנבידיה (Nvidia) לשיא נוסף של 611 מיליון דולר, כ-15% יותר מהרבעון הקודם, שגם כן היה רבעון שיא – כך לפי הדו"ח הרבעוני שפרסמה אתמול (ד') אנבידיה, שרכשה את מלאנוקס ב-2019 תמורת 6.9 מיליארד דולר. בסך הכול, הכנסות מלאנוקס תרמו כ-13% לכלל הכנסות החברה, שגם הן הגיעו לשיא של 4.7 מיליארד דולר – צמיחה שנתית של 57% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ומעל לתחזית של החברה עצמה.

עם זאת, נמסר שהזינוק הרבעוני בהכנסות מלאנוקס נובע בין היתר מרכישה חד-פעמית של רכיבי מלאנוקס שביצע יצרן סיני. לכן ברבעון צפויות ההכנסות מלאנוקס צפויות לרדת בהשוואה לרבעון הזה – ועדיין להציג צמיחה שנתית של 30%. המטרה המרכזית של אנבידיה ברכישת מלאנוקס היתה לחזק את היתרון הטכנולוגי שלה בתחום מרכזי הנתונים (דטה-סנטר), ואמנם אנבידיה דיווחה אתמול על הכנסות שיא בתחום מרכזי הנתונים, שמהווה כבר 40% מהכנסותיה: 1.9 מיליארד דולר, צמיחה של 162% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019 וגידול של 8% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה.

בשיחת הוועידה עם משקיעים אמרה סמנכ"לית הכספים של אנבידיה, קולט קרס, שהתפתחות הבינה המלאכותית בשרתי נתונים דוחפת את הביקוש לקישוריות עתירת ביצועים. "המורכבות של יישומי בינה מלאכותית מחייבים רשתות מהירות וחכמות. הדטה סנטר הופך להיות יחידת המחשוב הבסיסית, ושבבי התקשורת של מלאנוקס הם מרכיב חיוני בארכיטקטורה של רשתות מודרניות". בתחילת החודש הודיע מנכ"ל מלאנוקס ואחד ממייסדיה, איל וולדמן, על עזיבת החברה בעקבות השלמת המיזוג.

אנבידיה יורה לכל הכיוונים – ופוגעת במרכזי הנתונים

מנכ"ל ומייסד החברה, ג'נסן הואנג, אמר בעקבות פרסום הדו"ח, שאנבידיה "יורה בכל הכח ובכל התחומים ומשיגה הכנסות שיא בתחום הגיימינג, במרכזי נתונים ובאופן כללי". בדיקת מרכיבי ההכנסה המרכזיים מגלה שעיקר המכירות של החברה הן עדיין בשוק המסורתי שלה: גיימינג, שהיה אחראי למכירות בהיקף של 2.27 מיליארד דולר – כמעט מחצית מהמכירות. מדובר בצמיחה של 37% בשנה, שניתן לייחס אותה גם להשפעת מגיפת הקורונה על השימוש במשחקי מחשב ביתיים.

הצמיחה המרשימה ביותר היתה בתחום מרכזי הנתונים: כאן המכירות צמחו ב-162% והגיעו להיקף של 1.9 מיליארד דולר ברבעון. צריך לזכור שחלק ניכר מהמכירות מיוחס למלאנוקס (שלא הופיעה בדו"ח של הרבעון המקביל אשתקד), ולהצלחות של החברה בזכות היכולת לשווק את מוצריה ביחד עם המתגים והמתאמים של מלאנוקס. המגזרים הקטנים יותר בפעילותה הם בתחום הכלים ליצירת אפקטים גרפיים (Professional Visualization) ותחום תעשיית הרכב.

המכירות בתחום ה-Professional Visualization הסכמו בכ-236 מיליון דולר ברבעון (צמיחה של 27% בהשוואה לשנה שעברה), והמכירות בתחום הרכב הסתכמו ב-125 מיליון דולר. כאן מדובר עדיין בתחום עתידי: אנבידיה חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם יצרניות הרכב מרצדס, יונדאי, קיה ולי-אוטו הסינית, אולם אלה צפויים לייצר מכירות בעתיד. בינתיים המגמה הפוכה: היקף המכירות ברבעון ירד ב-23% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. תופעה זו אינה ייחודית לאנבידיה, שכן מגיפת הקורונה פגעה ברוב החברות המספקות מערכות לשוק הרכב.

מחשב-העל החזק בעולם בתחום ה-AI

השבוע החברה השיקה את מתג התקשורת החדש של חברת מלאנוקס עבור מחשבי על, Mellanox 400G InfiniBand, המספק קצבי העברת מידע של עד 400Gb/s. המתג החדש כולל טכנולוגיות שהובאו מחברת אנבידיה במטרה להסיט עומסים מהמעבדים המרכזיים בעת ביצוע פעולות בינה מלאכותית. בהם: הדור השלישי של NVIDIA Mellanox SHARP המטפל בשלבי האימון של רשת נוירונית. להערכת החברה הדבר מאיץ עד פי 32 את מהירות העיבוד של יישומי בינה מלאכותית. מספר יצרניות כבר הודיעו שהן ישלבו את המתג החדש במחשבים החזקים שלהן. בהן: Atos, דל טכנולוגיות, פוג'יטסו, Inspur, לנובו ו-Supermicro.

הסינרגיה בין המעבדים העוצמתיים של אנבידיה ושבבי התעבורה המהירה של מלאנוקס מתבטאת בשוק מחשבי-העל (Super-Computer). לאחרונה פורסם דירוג מחשבי העל החזקים בעולם, TOP500, ממנו עולה שבכ-70% ממחשבי העל החזקים בעולם יש טכנולוגיות של אנבידיה, כאשר מחשב העל העצמאי של החברה, Selene, מדורג במקום החמישי.

לאחרונה הכריזה אנבידיה כי CINECA, מרכז מחשבי-על איטלקי המשרת כ-70 אוניברסיטאות ומכוני מחקר במדינה, בחר בפלטפורמה של אנבידיה כדי לבנות את מחשב-העל החזק בעולם בתחום הבינה המלאכותית. המחשב, שייקרא לאונרדו, יהיה מורכב מ-4,000 מעבדי "אמפר" של אנבידיה המחוברים ביניהם באמצעות שבבי אינפיניבנד של מלאנוקס במהירות של 200 ג'יגה-ביט לשנייה. יחדיו, יוכל המחשב לבצע משימות AI במהירות של 10 אקספלופס.

צ'ק-קאפ הגישה ל-FDA בקשת היתר לבצע ניסוי רחב-היקף

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה הגישה היום ל-FDA בקשת היתר לביצוע ניסוי (IDE), שיאפשר לה לבצע במהלך 2021 את הניסוי המרכזי (pivotal) בארצות הברית. עוד כחלק מההיערכות לניסוי המכריע, הודיעה החברה כי היא מתקדמת עם בניית קו ייצור תומך, שרשרת אספקה ובקרת איכות, וכן נערכת להרחבה משמעותית של מערך הנתונים הקליניים אודות מטופלים בסיכון ממוצע לסרטן המעי הגס. בעקבות ההודעה זינקה הערב (ד') מנייתה של החברה בנסד"ק בכ-9%.

הניסוי המרכזי בארצות הברית וקבלת האישור מה-FDA הם החוליה האחרונה במסלול הקליני והרגולטורי לפני שתחל החברה במסחור ושיווק הגלולה. למעשה, המערכת של צ'ק-קאפ כבר אושרה לשיווק באירופה (אישור CE) ועל ידי משרד הבריאות בישראל, והחברה השלימה בשנה שעברה ניסוי Post-CE וניסוי פיילוט בארצות הברית.

לאחר קבלת אישור ה-FDA לביצוע הניסוי, תודיע צ'ק-קאפ על לוח הזמנים לביצוע הניסוי המרכזי. לפי התכנון המקורי, הניסוי היה אמור לצאת לדרך בסוף 2020 והחברה אף התכוונה להתחיל במקביל במכירות פיילוט ראשוניות בישראל ובאירופה, שם המוצר שלה כבר מאושר, אך מגפת הקורונה עיכבה את לוחות הזמנים ל-2021.

האלטרנטיבה הידידותית לקולונסקופיה

צ'ק-קאפ פיתחה פתרון ידידותי למשתמש לביצוע בדיקת-סקר לגילוי פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. הפיתוח נועד לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות המובילות לתמותה הגבוהה מסרטן המעי-הגס. הנכונות הנמוכה של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את בדיקת הסקר המקובלת, הקולונסקופיה, שהיא הליך פולשני ובלתי נעים. ההיענות הנמוכה מביאה לכך שמקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר סיכוי ההחלמה נמוכים לאין שיעור.

המערכת של צ'ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות, ובנוסף, תוכנה המעבדת את המידע לכדי מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.

זו בדיקה בלתי פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת, כמו בקולונסקופיה. למעשה, הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

דנסו תשתמש בפלטפורמות האימות של פורטליקס

יצרנית המערכות לרכב היפנית דנסו (Denso) תשתמש בפלטפורמת האימות האוטומטית של פורטליקס (Forelellix) הישראלית כחלק מתהליך הפיתוח של קו מוצרי החברה בתחום מערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) ויישומי נהיגה אוטומטית, כדי לזהות כשלים ובאגים בשלב מוקדם ולוודא כי המערכות עומדות בדרישות הבטיחות והרגולציות לפני היציאה לשוק. הבחירה בפלטפורמה של פורטליקס הגיעה לאחר פיילוט שערכו החברות בתחילת השנה.

דנסו נחשבת לאחת מהיצרניות הגדולות בעולם של מערכות לרכב (Tier-1). ב-2018 הסתכמו הכנסותיה בכמעט 50 מיליארד דולר. יצרנית הרכב טויוטה מחזיקה בכ-25% מדנסו והיא גם הלקוחה העיקרית שלה. ב-2016 הקימה דנסו בעיר לינדאו (Lindau) שבגרמניה מרכז פיתוח ייעודי, Denso ADAS, המתמקד בפיתוח טכנולוגיות חישה ואלגוריתמיקה לזיהוי תמונה עבור מערכות ADAS ונהיגה אוטונומית. השימוש בפלטפורמה של פורטליקס יתבצע במרכז הפיתוח בגרמניה.

השראה מפלטפורמות לאימות תכנון שבבים

חברת פורטליקס פיתחה את טכנולוגיית Foretify, המשמשת לאימות התכנון של כלי-רכב אוטונומיים ומבוססת על שפת תרחישים ייעודית לרכב אוטונומי המיועדת לבדוק את עמידת מערכות הרכב בדרישות ההנדסיות והרגולטוריות. הדבר מאפשר לבצע בדיקה מקיפה במחשב של מיליארדי תרחישים, ועל-ידי כך לקצר דרמטית את היקף בדיקות הכביש שהרכב צריך לעבור כדי לקבל הסמכה.

פורטליקס נוסדה על ידי יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד, המוכרים כחלוצים בתחום האימות של תכנוני שבבים. הם המציאו את גישת Coverage Driven Verification אשר נמצאת כיום בשימוש נרחב בתעשיית השבבים, ושימשה כמסגרת הרעיונית לאימות התכנון של מערכות עזר מתקדמות לנהג (ADAS) ומערכות נהיגה אוטונומית.

בחודש שעבר רכשה פורטליקס את חברת Metamoto מקליפורניה, אשר פיתחה תוכנה מבוססת ענן לביצוע סימולציה של תוכנות המפעילות מערכות אוטונומיות. העסקה תאפשר לבצע את הבדיקות בענן תוך שימוש במשאבי העיבוד הכמעט בלתי מוגבלים בענן, ועל-ידי כך לבדוק מיליארדי תרחישים ולקצר דרמטית את היקף בדיקות הכביש שהרכב צריך לעבור כדי לקבל הסמכה. העיסקה גם מאפשרת לפורטליקס לפתח מודל עסקי חדש המבוסס על מתן שירותי בדיקות בענן.

אילן סבר מונה לסמנכ"ל הפיתוח של וויביט ננו

וויביט ננו (Weebit Nano) ממשיכה לעבות את צוות הניהול הישראלי כחלק מההיערכות לקראת תחילת השיווק המסחרי והייצור ההמוני של זיכרון ה-ReRAM שפיתחה בשנים האחרונות. החברה הודיעה היום על מינויו של אילן סבר לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח של החברה. סבר יהיה אחראי על ניהול מאמצי הפיתוח של טכנולוגיית החברה לשוקי היעד השונים, ובפרט עיצוב המודול של הזיכרון לשוק המערכות המשובצות, והתאמתו לדרישות הלקוחות הראשוני שהחברה משתפת איתם פעולה, וגם על פיתוח הזיכרון כשבב עצמאי (stand alone) והכנתו לייצור המוני. לפני כחודשיים מינתה החברה את ערן ברימן לסמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי.

כמו יתר חברי ההנהלה והדירקטוריון של וויביט ננו, סבר הוא בעל ותק של מעל 25 שנה בתעשיית הסמיקונדקטור הישראלית והעולמית, והוא פיתח מומחיות בתחום שבבים מרובי רכיבים (VLSI). בעשור האחרון סבר מנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של חברת הסמיקונדקטור הצרפתית דולפין (Dolphin Integration). לפני כן עבד בחברות שבבים נוספות ובהן טאואר ו-ST. סבר סיפר כי הוא עוקב אחר וויביט ננו כבר מספר שנים. "אני שמח להצטרף לחברה במעבר בין מאמצי הפיתוח לשלב המסחור. לטכנולוגיית ה-ReRam של החברה יש יתרונות רבים על פני המתחרות והיא יכולה להחליף את הפלאש במיליוני מכשירים."

בחודש שעבר הכריזה וויביט ננו  שהשלימה בהצלחה את תהליך הייצוב של זיכרון ה-ReRAM שפיתחה. משמעות הדבר שניתן להעביר את הטכנולוגיה לקו הייצור (fab) לצורך ייצור סדרתי. החברה מצויה בימים אלה במגעים מתקדמים עם קבלן ייצור (foundry). וויביט ננו נסחרת בבורסה האוסטרלית (ASX), ומאז חודש ספטמבר זינקה ערכה של המניה כמעט פי שלושה, והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 230 מיליון דולר אוסטרלי.

שיתוף פעולה עם יצרניות שבבים סיניות

חברת וויביט ננו פיתחה זיכרון מסוג חדש בשם ReRAM – Resistive Random Access Memoryהמתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוקם ממקור הכוח. מדובר בזיכרון בלתי-נדיף דוגמת זיכרון פלאש, אשר פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון DRAM. להערכת החברה, המוצר שלה חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש, ומיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד. 

הפיתוח מתבצע במכון המחקר הצרפתי Leti, כאשר ההנהלה יושבת בישראל. וויביט ננו ו-Leti הגישו באחרונה מספר בקשות לרישום פטנטים והחברה מנהלת מגעים עם קבלניות ייצור (foundry) להקמת קו ייצור. וויביט ננו הכריזה בשנה האחרונה על חתימה של מזכר הבנות עם שתי חברות השבבים הסיניות XTX ו-SiEn, במטרה לבחון את שילוב הזיכרון שלה במוצרי שתי החברות.

למרות היותה חברת סטארט-אפ קטנה, הדירקטוריון של וויביט ננו מונה גלריה של דמויות בכירות מתעשיית השבבים המקומית והעולמית. בין היתר מכהנים בו אטיק ראזה, שכיהן בשנים 1996-1999 כנשיא ומנהל התפעול (COO) של AMDדדי פרלמוטר לשעבר סגן נשיא באינטל העולמית, וד"ר יואב ניסן-כהן, ממייסדי טאואר סמיקונדקטור. 

הסטארט-אפ OutSense פיתח חיישן שמזהה מחלות מהפרשות באסלה

חברת הסטארט-אפ OutSense מאור יהודה, שפיתחה חיישן אופטי המנטר את תכולת האסלה הביתית כדי לזהות סימנים למחלות ומצבים רפואיים שונים, השלימה סבב גיוס A בסכום של 2.2 מיליון דולר מקרן הון הסיכון פרגרין. יחד עם מענקי רשות החדשנות הגיע סך הגיוסים של החברה מהקמתה ל-3.5 מיליון דולר.

OutSense נוסדה בשנת 2016 ופעלה במשך שלוש שנים בחממת אינסנטיב שבבעלות קרן פרגרין. עתה, עם השלמת הפיתוח הטכנולוגי ויציאתה מהחממה, השלימה החברה את גיוס ההון, והיא נערכת לייצור סדרתי של הפתרון שפיתחה ושיווקו ברחבי העולם. לדברי החברה, הטכנולוגיה הוכחה בניסויים בישראל והציגה רמת דיוק של 90% בזיהוי דם סמוי בצואה ובחודשים הקרובים יחלו ניסויים בהיקף רחב בישראל ובחו"ל, כולל ביפן.

OutSense פיתחה רכיב חומרה אופטי המותקן באסלה וכולל חיישנים אופטיים מולטי ספקטרליים, מודול תאורה ובקר אוטונומי. המכשיר סורק את תכולת האסלה ומזהה את החתימה האופטית של חומרים בצואה ובשתן, שולח את הנתונים לעיבוד מבוסס AI בענן ומספק אינדיקציות למחלות ומצבים פיזיולוגיים שונים, ביניהם דם סמוי בצואה כבדיקת סקר לסרטן המעי הגס, דלקות בדרכי השתן, זיהוי מוקדם של עצירות ושלשול, התייבשות ועוד. ב-OutSense מאמינים כי המוצר יכול לחולל מהפכה בעולם בדיקות השתן והצואה ולמעשה להעביר את המעבדה הביוכימית לענן.

הפתרון של OutSense מהווה תחליף לאיסוף הידני של ההפרשות ומסירתן למעבדות. רבים נרתעים מלבצע את הבדיקות הללו ומחלות שונות מתגלות לעתים באיחור רב, דבר המוביל לאשפוזים יקרים והתדרדרות המחלות.

שוק של 30 מיליארד דולר

הטכנולוגיה של OutSense מנטרת באופן קבוע את הפרשות המטופל ומספקת התראות אוטומטיות לצוותים רפואיים במוסדות רפואיים ובקהילה, דבר המאפשר טיפול ביתי ומונע הגעה מיותרת של נבדקים למרפאות השונות, תוך חיסכון בזמן, עלויות וחשיפה לזיהומים. הבדיקות מתבצעות באופן דיסקרטי לחלוטין והנתונים מאפשרים מעקב רציף אחר המצב הבריאותי של המטופל ומתן טיפול מותאם אישית ברמת דיוק גבוהה.

המנכ"לית יפעת שלום

שוק יעד מרכזי לפתרון של OutSense הוא שוק הבריאות הדיגיטלית למבוגרים שהיקפו הכספי נאמד ב-30 מיליארד דולר בשנה. אנשים רבים בגיל השלישי מתדרדרים למצב של התייבשות בגלל נטילת תרופות, אבדן תחושת צמא ודמנציה. כשתופעות אלה אינן מזוהות בזמן הן גוררות במקרים רבים אשפוזים בעלות גבוהה. נשים מבוגרות סובלות מדלקות בדרכי השתן והגילוי המאוחר כרוך גם הוא בהסתבכות הדלקת וקושי בריפויה. הניטור הרציף באמצעות OutSense מאפשר זיהוי מוקדם של המחלות וטיפול מהיר וזול יותר שמונע סיבוכים בקרב אוכלוסייה זו.

יפעת שלום, מנכ"לית OutSense: "מדי שנה מתים בעולם למעלה מ-700 אלף איש מסרטן המעי הגס בשל גילוי מאוחר ורבים מהם היו ניצלים באמצעות הטכנולוגיה של OutSense. היעד שלנו הוא לאפשר זיהוי מוקדם של מחלות, למנוע את התפרצותן או את החמרתן, לשפר את איכות החיים ולהוזיל את העלויות הרפואיות. היעד שלנו לטווח ארוך הוא לבנות את בסיס הנתונים הגדול בעולם בתחום ההפרשות האנושיות שיאפשר הפקת תובנות והמלצות בתחומים רבים נוספים וביניהם זיהוי מוקדם של מגפות ומגמות עולמיות, אופטימיזציה של תוספי מזון, התאמה אישית של דיאטות ובקרת משקל, סבילות לתרופות ומינונים ועוד".

רקוטן תטמיע את הפתרון של רדקום ברשת ה-5G

[בתמונה: אייל הררי, מנכ"ל רדקום]

חברת רדקום (Radcom) מרחיבה את שיתוף הפעולה עם ענקית הסחר האלקטרוני היפנית רקוטן (Rakutan) אל תוך עולמות הדור החמישי. בשבוע שעבר הודיעה רדקום כי חתמה על הסכם רב-שנתי עם רקוטן, שבמסגרתו תטמיע רקוטן את פלטפורמת הבטחת השירות החדשה של רדקום, Radcom ACE, ברשת הדור החמישי שהשיקה רקוטן באחרונה. הפתרון של רדקום ינטר את תעבורת הרשת בזמן אמת, יספק נראות על רמת השירות שמקבלים המשתמשים ויתריע על תקלות, שיבושים ועומסים.

רקוטן היא אחת מחברות הסחר האלקטרוני הגדולות בעולם. בתחילת אפריל השיקה רקוטן רשת תקשורת חדשה ביפן, והפכה למפעילת התקשורת הרביעית במדינה. מה שמייחד את הרשת החדשה של רקוטן הוא היותה וירטואלית לחלוטין (Virtualized RAN), כלומר שכל מרכיבי הרשת והפונקציות שלה מנוהלים מהענן. אחת הספקיות המרכזיות של רקוטן בניהול הרשת היא רדקום.

בחודש ספטמבר העלתה רקוטן לאוויר את רשת הדור חמישי שלה, Rkutan Mobile V. הרשת עדיין מתבססת על תשתית LTE (דור רביעי) קיימת, מה שקרוי Non-Stand Alone 5G. ב-2021 תשיק רקוטן רשת דור חמישי טהורה (Stnad Alone 5G). ההסכם עם רדקום כולל הטמעה גם ברשת הדור החמישי שכבר פעילה מסחרית וגם זו העתידית. ברדקום מציינים כי ההסכם עם רקוטן הינו אחד מחוזי הבטחת השירות הראשונים בתעשייה עבור רשתות דור חמישי טהורות. "זוהי הכרה חשובה בהובלה של רדקום בתחום הבטחת שירות לרשתות 5G, ומהלך המגדיל את הנראות העסקית שלנו ל-2021," נמסר מרדקום.

פלטפורמות להבטחת שירות נועדו כדי לוודא כי כל משתמש זוכה לרוחב-הפס ולתעבורת הנתונים הנדרשים כדי שהיישום יפעל כמצופה, בין אם מדובר בצפייה בסרטון ביוטיוב, משחק רשת או תקשורת בין רכבים (V2X). ברשתות דור חמישי האתגר הוא מורכב יותר וזאת בשל ריבוי המכשירים והיישומים. ACE עושה שימוש בכלים של למידת-מכונה, שמאפשרים לאפיין, על סמך זיהוי מאפיינים וחריגות, את סוגי המכשירים ואת תבניות השימוש עבור היישומים, גם כאשר התוכן מוצפן.

פיילוט נוסף לאלקטריאון בכביש אגרה באיטליה

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) תחל בפרויקט פיילוט ראשון באיטליה, בשיתוף חברת ברבמי (A.p.S Brebemi) המפעילה כבישי אגרה באיטליה. שתי החברות חתמו על מזכר הבנות ביניהן בתחילת השנה ובסוף חודש אוקטובר הוא נכנס לתוקף, כך הודיעה הבוקר אלקטריאון לבורסה. זהו שיתוף הפעולה הראשון של החברה עם מפעילת כבישי אגרה. ומאלקטריאון נמסר כי ההתקשרות עם ברבמי הינה בעלת פוטנציאל אסטרטגי. "שיתוף הפעולה עשוי לקדם את המשך החדירה של מערכת הכביש החשמלי האלחוטי לשוק האירופאי והבינלאומי."

ברבמי מפעילה את כביש האגרה A35 באיטליה, המחבר בין הערים ברשיה ומילאנו בחבל לומברדי. שתי החברות יבצעו פיילוט משותף שבו יסללו את הכביש החשמלי האלחוטי של אלקטריאון על-גבי מקטע כביש באורך של קילומטר הצמוד לכביש האגרה A35. הפיילוט צפוי להימשך כשלוש שנים ומטרתו תהיה לבחון את יישום הטכנולוגיה בהקשר של כבישי אגרה. באלקטריאון מקווים כי הצלחת הפיילוט תוביל לבחירת כביש האגרה A35 ככביש האגרה הראשון באיטליה להתקנת מערכת הכביש החשמלי האלחוטי.

לאחרונה נרכשה השליטה בברבמי על-ידי חברת התשתיות SAU Aleatica, שבסיסה בספרד ומירב פעילותה בדרום-אמריקה. החברה מנהלת כ-20 זיכיונות ברחבי העולם, הכוללים חמישה עשר כבישי אגרה, שלושה נמלים, רכבת קלה אחת ושדה תעופה אחד. SAU Aleatica נמצאת בבעלות הקרן האוסטרלית IFM, אחת המשקיעות הגדולות בעולם בתחום התשתיות.

פיילוטים ראשונים בתל-אביב ובשבדיה

אלקטריאון פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב. החברה מבצעת בימים אלה פיילוטים בתל-אביב ובשבדיה.

אייל זלינגר ינהל את התחום הביטחוני בגילת

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) הודיעה היום (ג') על מינויו של תת-אלוף במיל' אייל זלינגר לתפקיד סגן נשיא ומנהל הפעילות הביטחונית הגלובלית. מגילת נמסר ל-Techtime כי צירופו של זלינגר הוא חלק מהאסטרטגיה של החברה להרחיב את המיקוד בתחום הביטחוני בארץ ובעולם. עד כה לא היתה בגילת הגדרת תפקיד כזו בגילת. זלינגר ייכנס לתפקידו בתחילת חודש דצמבר.

אייל זלינגר. מקור: אגף תקשו"ב

זלינגר שירת מעל לשלושים שנה בחיל הקשר והתקשוב בצה"ל, עד לפרישתו ב-2015 בדרגת תת-אלוף. הוא שימש במהלך שירותו כקצין קשר ותקשוב ראשי (קשר"ר) ובתפקידו האחרון שימש כראש מטה אגף התקשוב. זינגר אמר: "ההצטרפות לגילת מהווה עבורי הזדמנות יוצאת דופן למלא תפקיד חשוב בהאצת הצמיחה של החברה בתחום הביטחוני, הן בשוק המקומי והן בשוק הבינלאומי".

בשבוע שעבר דיווחה גילת על הזמנה בתחום הביטחוני בהיקף של כמה מיליוני דולרים ממשרד הביטחון האמריקאי לאספקת מגברי מצב מוצק המבצעים גם המרה של האותות מתדרים נמוכים לתדרים גבוהים (Block Upconverter), עבור מרכיב התקשורת הלווייינית ברשת תקשורת של הצבא. מדובר במגברי 50W Ka-band צבאיים המיוצרים על-ידי החברה הבת האמריקאית Wavestream.

גילת מתאוששת מסאגת המיזוג הכושל עם חברת Comtech האמריקאית. לאחר שסיכמו בתחילת השנה על מיזוג שבו תרכוש קומטק את גילת תמורת 577 מיליון דולר, החלו להתגלע מחלוקות בין שתי החברות שהגיעו עד לבית המשפט הכלכלי של מדינת דלוואר. בחודש שעבר השיגו שתי החברות הסכם לביטול המיזוג וקומטק תשלם לגילת פיצויים בגובה של 70 מיליון דולר.

ג'וגאנו פיתחה גוף תאורת לד המשמיד נגיפי קורונה בחללים סגורים

חברת התאורה החכמה ג'וגאנו (Juganu) פיתחה גוף תאורת LED המשמיד חיידקים ונגיפים המצויים בחללים סגורים באוויר ועל-גבי משטחים, לרבות נגיפי קורונה (Covid-19). גוף התאורה הייחודי, שנקרא J. Protect, מפיץ שילוב של אור נראה המאיר את החדר ביחד עם אור אולטרה-סגול בתדרי UVA ו-UVC, המבצעים חיטוי והשמדה של פתוגנים בחדר. יעילות ובטיחות הפיתוח נבדקו ואוששו במעבדה באוניברסיטת בר-אילן ובמוסדות אקדמיים ורפואיים נוספים. המוצר החדש זכה לאישורי שיווק של הרשות להגנת הסביבה (EPA) של ארצות הברית.

ג'וגאנו כבר מכרה כמה מאות יחידות של המוצר החדש בהשקה רכה, ומבצעת בימים אלה מספר פיילוטים עם בתי חולים בישראל ובמקסיקו. שוק היעד המרכזי הוא ארצות הברית. כדי לקדם את שיווק המוצר במדינה ביצעה ג'וגאנו גיוס של כ-18 מיליון דולר, ותשתף פעולה עם חברות אמריקאיות גדולות ובהן קואלקום, קומקסאט (Comcast) ו-NCR.

גוף התאורה מתבסס על טכנולוגיית הלד החכמה של ג'וגאנו, המאפשרת ל"ערבב" אור בתדרים שונים באמצעות תכנון השבבים במשטח הלד, ועל-ידי כך להתאים את הרכב האור לצרכים שונים. כך למשל, החברה פיתחה גופי תאורת רחוב המשנים את גווניהם בהתאם לשינויים באור הטבעי לאורך היום, וגם גופי תאורה לגידולי חממה (כולל קנאביס) ולתחומי הבריאות והרפואה.

להאיר ולחטא במנורה אחת

בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, ערן בן-שמואל, כי הפיתוח החדש הוא נגזרת של טכנולוגיית הליבה של החברה. "עם פרוץ המגיפה ניסינו לחשוב כיצד אפשר להשתמש בתאורה חכמה כדי לסייע בהתמודדות עם המשבר. פיתחנו כמה אבות-טיפוס, שבהם השתלנו אור באורכי-גל המבצעים חיטוי, בחנו אותם במעבדה בבר-אילן והתוצאות היו מדהימות".

השמדת הנגיפים מתבצעת באמצעות שימוש בשני תחומים בספקטרום האור האולטרה-סגולי: אור אולטרה-סגול מסוג UVA, באורכי גל של 395-400 ננומטר, ואור אולטרה-סגולי מסוג UVC, באורכי גל קצרים יותר של 365-375 ננומטר. קרינת ה-UVA אינה מסוכנת לבני-אדם אך היא מצליחה לחדור את המעטפת החיצונית של נגיפים וחיידקים ולהרוס אותם.

במבדקים שנערכו נמצא כי תאורת ה-UVA מצליחה לחסל 99.9% מהפתוגנים בחדר בתוך כמה שעות. קרינת ה-UVC היא עוצמתית יותר ומחסלת את הפתוגנים בחדר בתוך מספר דקות, אך היא מסוכנת לבני-אדם. לכן במוצר של ג'וגאנו מופעלת קרינת UVC באופן ידני רק כאשר החדר ריק מאדם.

מענה לבעיית המזהמים בבתי-חולים

אומנם ישנם בשוק פתרונות חיטוי המתבססים על קרינת UV, אך הייחוד של גוף התאורה של ג'וגאנו נעוץ  בכך שקרינת ה-UV משולבת בתאורה רגילה. בן-שמואל: "מכיוון שהגוף שלנו משמש גם לתאורה רגילה, הוא מחטא את החלל באופן רציף. כמו-כן, מאחר שמדובר בתאורה עילית הממלאת את כל נפח החדר (volumetric) בפיזור אחיד היא מנקה גם משטחים ולא רק את האוויר".

החברה מייעדת את המוצר החדש לחללים גדולים כמו בתי-חולים, מרכזי קניות, מסעדות, משרדים וכדומה. ואולם, מלבד סיוע בניהול שגרת הקורונה, המוצר נותן מענה לבעיה קשה נוספת שאינה קשורה לקורונה: הזיהומים הרבים בבתי-החולים, הגורמים בישראל בלבד למותם של אלפי בני-אדם בשנה. "זה יעיל עבור רוב מהחיידקים והווירוסים. כשביצענו בדיקה באחד מבתי החולים, התאורה ניקתה לחלוטין את החדר מכל המזהמים".

סולאר-אדג': ירידה דרמטית בהיקף המכירות בארה"ב

בעקבות ירידה חדה במכירות בארצות הברית, דיווחה סולאר-אדג' (SolarEdge) על מכירות נמוכות מהתחזית ברבעון השלישי של 2020: ההכנסות הסתכמו ב-338.1 מיליון דולר, שהן עלייה של כ-2% בהשוואה לרבעון השני אבל ירידה של 18% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי צמח ב-19% בהשוואה לרבעון הקודם והסתכם ב-43.8 מיליון דולר. בתגובה לתוצאות צנחה מניית החברה במסחר המקדים בנסד"ק בכ-15%.

בארצות הברית נמשכת מגמת ההאטה, כאשר המכירות במדינה ירדו מ-124 מיליון דולר ברבעון הקודם ל-105.9 מיליון דולר ברבעון האחרון. בעבר היתה ארה"ב שוק היעד המרכזי של החברה, אולם כעת היא אחראית לכ-35% בלבד מההכנסות. מנגד, משקלה של אירופה ממשיך לעלות, והמכירות ברבעון הגיעו להיקף שיא של 165.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-144.3 מיליון דולר ברבעון הקודם. כיום אירופה אחראית לכ-53% מכלל ההכנסות.

החברה דיווחה על ביקושים גבוהים בהולנד ובגרמניה ומכירות שיא בצרפת, בשווייץ ובפולין. בסך הכול, ההכנסות מאירופה היוו 53% מכלל ההכנסות. בשיחה הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, הסביר המנכ"ל צבי לנדו שהירידה במכירות בארצות הברית נובעת בעיקר מהאטה בשוק המסחרי. "בתחילה היתה ציפייה שהמגזר המסחרי יתאושש מהמגיפה בקצב מהיר יותר, אבל בפועל ההתאוששות איטית בהשוואה למגזר המגורים, ולכן המלאים גבוהים". ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 345-365 מיליון דולר.

אב-טיפוס ראשון מהמפעל בציפורית

ברבעון האחרון החלה העבודה במפעל הייצור החדש "סלע 1" שהחברה הקימה באזור התעשייה ציפורית. הוא נקרא על שמו של מנכ"ל ואחד ממייסדיי החברה גיא סלע, שהלך לעולמו בשנה שעברה. המתקן משמש גם לייצור וגם לפיתוח תהליכי ייצור, עבור מוצרים המיוצרים באתרים אחרים. לנדו גילה בשיחה שברבעון האחרון יצא לארצות הברית המשלוח הראשון של ממירים שיוצרו במפעל בציפורית.

ברבעון האחרון גם יוצרו במפעל אבות-הטיפוס הראשונים של מוצר חדש: ממיר בהספק של 330 קילו-וואט המיועד למגזר התשתיות וצפוי לצאת לשוק בסוף 2021. לנדו: "המפעל מרוחק רק כשעת נסיעה אחת ממרכז המו"פ שלנו, ומסייע לנו לקצר את תהליכי הפיתוח, בייחוד בתקופה של הגבלות תעופה".

לקראת ייצור סדרתי עם יצרן רכב

בתחומים החדשים שאליהם נכנסה החברה בשנתיים האחרונות – מערכות אל-פסק, רכב חשמלי וסוללות ליתיום – הכנסות החברה עדיין שוליות, אך עלו מ-22 מיליון דולר ל-26 מיליון דולר, בעיקר ממכירת סוללות ליתיום מתוצרת חברת קוקאם (Kokam) הדרום-קוריאנית שסולאר-אדג' רכשה בשנה שעברה.

בתחום הרכב החשמלי, שלתוכו נכנסה סולאר-אדג' עם רכישת חברת SMRE האיטלקית, עדכן לנדו כי שיתוף הפעולה של החברה עם יצרן רכב מוביל נכנס לשלב הייצור הסדרתי. חטיבת הרכב החשמלי של סולאר-אדג' מייצרת מערכות הנעת-כוח (powertrain) לרכב חשמלי, הכוללת סוללות, ממירים, מנוע ויחידות בקרה אלקטרוניות.

"בששת החודשים האחרונים, עשרות כלי-רכב חשמליים, המונעים על ידי מערכת הנעת הכוח שלנו, צברו קילומטרים של נסיעות ותהליכי בדיקה. ברבעון הרביעי אנחנו צפויים לשלוח 100-200 ערכות הנעת כוח עם התחלת הייצור הסדרתי. ההכנסות ושולי הרווח עדיין שוליים, אך זהו צעד ראשון בכניסה של סולאר-אדג' לתחום הרכב החשמלי. היעד הוא להגדיל את המכירות לאלפי יחידות ב-6-12 חודשים הקרובים. מבחינת סדר-גודל, פוטנציאל השוק הזה גדול אפילו יותר מהשוק הסולארי, אך זה ייקח עוד כמה שנים."

טלסיס מקצצת בכוח האדם כדי להתמודד עם הירידה בהכנסות

בתמונה למעלה: מנכ"ל טלסיס, שיבי דקל

מפיצת הרכיבים הישראלית טלסיס (Telsys) הודיעה אתמול (א') כי תבצע קיצוץ של עד 20% מכוח האדם, במסגרת תוכנית התייעלות שמבצעת החברה על רקע הירידה בהכנסות עקב סיום ההסכם עם יצרנית השבבים האמריקאית טקסס אינסטרומנטס (TI). להערכת החברה, הקיצוץ בכוח האדם יוביל לחיסכון של כמיליון שקל ב-2021. הכנסות טלסיס מפעילותה במגזר ההפצה הסתכמו במחצית הראשונה של 2020 ב-71.3 מיליון שקל, ירידה של 23% בהשוואה למחצית הראשונה של 2019.

בחברה מייחסים את הירידה בהכנסות לשינוי במדיניות ההפצה הגלובלית של TI. באוקטובר 2019 הודיעה TI במכתב רשמי לחברות ההפצה שמולם היא עובדת, ובכלל זה טלסיס בישראל, על כוונתה לעבור למתכונת של מכירה ישירה מול הלקוחות. במכתב ששלחה לטלסיס ולמפיצים האחרים, היא הודיעה שהסכם ההתקשרות ביניהם יסתיים בסוף שנת 2020.

הירידה בהכנסות טלסיס התבטאה כבר ברבעון הראשון של 2020, שבו מכירותיה במגזר ההפצה ירדו ב-25%. בדו"ח החברה ייחסה זאת לשינוי במדיניות TI. בחודש שעבר היא סיכמה את שנת העבודה הראשונה להסכם ההפצה עם יצרנית השבבים האירופית NXP, שבמסגרתו מקדמת בישראל את כל מוצרי NXP. בחברה מעריכים שהקשר עם NXP יאפשר להחזיר חלק ניכר מהמכירות שאבדו בעקבות ביטול ההסכם עם TI. טלסיס נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ-750 מיליון שקל.

המכון לייצור מתקדם ישלים עד סוף השנה 80 אבחונים טכנולוגיים

המכון לייצור מתקדם שהוקם בתחילת השנה ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה באזור התעשייה תפן, ביצע בחודשים האחרונים כ-70 אבחונים טכנולוגיים למפעלים ברחבי הארץ, במטרה לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי הייצור. המכון צפוי להשלים עד סוף השנה כ-80 אבחונים – כפול מהיעד שהוגדר בתחילת השנה. בעקבות משבר הקורונה והצורך בהאצת קידום החדשנות בתעשייה בתחומי תפעול מרחוק, רובוטיקה, בינה מלאכותית ואוטומציה, החליט משרד הכלכלה להכפיל את תקציב המכון.

המכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. מרבית המפעלים שעברו אבחון עד כה היו מפעלים מסורתיים בסדר גודל בינוני (50-200 עובדים) מתחומים כמו פלסטיק, מתכת וכימיקלים. מפעלים מסוג זה הם קהל היעד המרכזי של המכון, מאחר שבהם הצורך בהטמעת טכנולוגיות לשיפור הפריון והבטחת הרציפות העסקית הוא הדחוף ביותר.

הבעיה המרכזית: פריון נמוך

מתודולוגיית האבחון פותחה על ידי מנכ"ל המכון בני אמויאל ואנשיו בשיתוף תפן ואורט-בראודה. היא כוללת דירוג ההיבטים השונים בתפקוד המפעל, כמו טכנולוגיות קיימות, הון אנושי, תהליכים ומערכות. מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן, המשמשת גם כיו"ר המכון, סיפרה ל-Techtime שהאבחון משמש כבסיס לתוכנית פעולה שבה מוגדרות הטכנולוגיות החיוניות עבור כל מפעל.

ביצור-פרנס: "ברבים מהאבחונים גילינו מחסור בטכנולוגיות כמו מערכות לניהול רצפת ייצור, רובוטיקה, תפעול מרחוק, חיישני תחזוקה ואנליטיקה, מערכות מידע הולמות ועוד. המיקוד המרכזי הוא בהגדלת הפריון, מכיוון שזו נקודה חלשה בתעשייה הישראלית. אם לא נשפר את הפריון, המפעלים פשוט לא ישרדו".

מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן ויו"ר המכון, מלי ביצור-פרנס
מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן ויו"ר המכון, מלי ביצור-פרנס

מאבחון להצטיידות

לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר. גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. נכון לעכשיו, כל הספקיות הטכנולוגיות הן חברות ישראליות. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות.

ביצור-פרנס: "בתחילה חששנו שהמפעלים לא יעברו משלב האבחון לשלב ההטמעה, אבל להפתעתנו הנכונות שלהם גבוהה מאוד וכבר התחלנו בתהליכי אישור תקציבים. אין ספק שהקורונה האיצה את התהליכים והמחישה לכולם את חשיבות החדשנות בתחומי הייצור".

נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, פרופ' אריה מהרשק, ציין כי הביקוש הרב של חברות ומפעלים מכל הארץ לשירותי המכון מעיד על הצורך העמוק של ענף התעשייה המסורתית-קלאסית בישראל ליישר קו עם הקידמה והחדשנות הטכנולוגית הנהוגות כיום בעולם. "תהליך הליווי של המכון בנוי משני שלבים עיקריים – שלב האבחון הטכנולוגי, בו מתבצע מיפוי של כלל הגורמים העשויים להיחשב כ'מעכבים', ושלב שני של הטמעה, בו מיושמות ההמלצות המקצועיות לטובת ייעול תהליך הייצור ושיפור איכות המוצר; ובקיצור – השבחת הפריון".

בתחילת 2021 המכון יחנוך מרכז הדגמה שבו יוצגו פיתוחים ופתרונות בתחום התעשייה החכמה. ב-2 בנובמבר תיערך במתכונת מקוונת הוועידה השנתית של תפן לבכירי המשק והתעשייה, בהשתתפות שר הכלכלה, מנכ"ל רפאל, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, יו"ר חברת החשמל, יו"ר אסותא, מנכ"ל דואר ישראל, מנכ"ל תדיראן ועוד.

הירשמו לניוזלטר השבועי של Techtime וקבלו מדי יום חמישי עדכונים על כל מה שקרה השבוע בהייטק>>>