ברבעון השני של 2020 צמחו המכירות של חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק בכ-8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-37 מיליון דולר. אומנם הסכום הזה כולל 3 מיליון דולר שהם תשלומים שנדחו מהרבעון הראשון עקב משבר הקורונה, אולם החברה צופה להמשיך בתנופת צמיחה, והעניקה תחזית מכירות של 38-39 מיליון דולר לרבעון השלישי. "למרות הקורונה, שנת 2020 תהיה שנת צמיחה לקמטק", אמר המנכ"ל רפי עמית בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"חות.
התחזית נשענת על מספר מגמות בתחום תעשיית השבבים, אשר תואמות לפרופיל המוצרים של החברה. קמטק מספקת ציוד בדיקה ומדידה לשוק המארזים המתקדמים, זיכרונות, CMOS Image Sensors, MEMS, ו-RF. שוקי היעד המרכזיים שלה הם חברות המייצרות מארזים מתקדמים מרובי שבבים (OSAT), יצרניות חיישני צילום (CIS), ויצרניות של רכיבי RF, MEMS ורכיבי הספק.
מנוע צמיחה ארוך טווח: מארזים מרובי-שבבים
כניסת טכנולוגיית הדור החמישי לשוק מגדילה את הצורך ברכיבי RF ובחיישני צילום ומגדילה את תכולת הסיליקון של הסמארטפונים. כל אלה יוצרים ביקוש גובר למערכות הבדיקה של החברה. אולם המנוע המרכזי כיום הוא תעשיית המארזים המתקדמים, המרוכזת בעיקר באסיה. התעשייה מאמצת הקצב גובר את השילוב של מספר פרוסות סיליקון בשבב יחיד.
הדבר מאפיין את תעשיית הזיכרונות, אבל גם תעשיות אחרות. מארזים מרובי שבבים (תמונה למטה) מאפשרים להגדיל את קיבולת הסיליקון ברכיב מבלי לעבור לתהליכי יצור יקרים, ולשלב פרוסות סיליקון המיוצרות בטכנולוגיות מגוונות בתוך רכיב יחיד. המגזר הזה היה אחראי ל-50% ממכונות הבדיקה שקמטק מכרה בשנים האחרונות.
עמית: "שוק הזכרונות מעניק הזדמנות משמעותית עבורנו ומהווה משמעותי במכירות שלנו. "כעת נמצאים בהקמה מספר מפעלי ייצור זכרונות בסין ובקוריאה, ואנחנו צופים שנקבל מהם הזמנות בשנת 2021. מרכיב ה-Chiplet נמצא בגידול. הוא יהיה משמעותי עבורנו בשנים הבאות אם כי אנחנו לא יודעים עד כמה משמעותי".
מדובר בשוק המשפר את הריווחיות של קמטק, מכיוון שהוא אינו רגיש למחיר: "כאשר מייצרים מארז מרובה שבבים, לוקחים למעשה כמה רכיבים יקרים ושמים אותם ביחד. לכן הלקוחות לא חוסכים בבדיקות איכות. מדובר במחירים של כמה מאות דולרים למודול, והיצרנים רוצים להבטיח את איכותם. בנוסף, קיימים הרבה שלבים בבניית המארז המורכב, וכל אחד מהשלבים האלה בדיקה ואיתור תקלות, לכן אנחנו מאמינים שזה יהיה מרכיב חשוב מאוד במכירות".
טאיוואן וסין מובילות
בסך הכל, קמטק מסרה ברבעון יותר מ-40 מערכות בדיקה ליצרניות מארזים, במיוחד לתחום המארזים המתקדמים. סין וטאיוואן היו הטריטוריות החשובות ביותר. הנתון הבא מעורר השתאות: 95% מהמכירות של קמטק ברבעון השני היו לאסיה, ורק 5% לאירופה וארה"ב. עמית הסביר שאחד מהגורמים לכושר העמידות של החברה בפני השפעות הקורונה נעוצות בהיערכות מיוחדת במינה: "הכשרנו צוותים מקצועיים מקומיים וכעת הם יכולים להתקין ולתמוך באופן עצמאי במכונות שלנו, בכל הטריטוריות בהן אנו פועלים. בנוסף, הקמנו תשתית המאפשרת לנו לתמוך במכשירים ולבצע שדרוגים מרחוק".
חברת קיסייט (Keysight Technologies) הכריזה על סדרת פתרונות חדשים לתמיכה בפיתוח מוצרים התואמים לתקן USB 4.0, אשר מנוסח על-ידי ארגון USB Implementers Forum – USB-IF. תקן USB 4.0 מספק ממשק אינטואיטיבי להעברת תקשורת דיגיטלית מהירה, המבוסס בין השאר גם על פרוטוקול Thunderbolt שפותח באינטל ישראל ונתרם ל-USB-IF על-ידי חברת אינטל.
מנהל קבוצת פתרונות קישוריות ומרכזי נתונים בקיסייט, יואכים פרלינגס, אמר שפריסה רחבה של רשתות 5G ומיליארדי מכשירים מקושרים, יחייבו את יצרני המכשירים למצוא דרכים להבטיח שקצב העברת הנתונים יתכנס לדרישות של עלות, ביצועים וצריכת חשמל, וצפויים להאיץ את הפיתוח של מערכות ורכיבים התומכים ב-USB 4.0.
במסגרת ההכרזה, קיסייט הודיעה על מספר פתרונות לתמיכה בפיתוח מוצרים מעולם ה-USB 4.0:
בנוסף, היא הודיעה שניתן לבצע בדיקות תאימות ואינטראופרביליות באמצעות מכשירי המדידה הסטנדרטיים שלה: אוסילוסקופ זמן אמת UXR, נתח רשת (Network Analyzer), ומכשיר Bit Error Ratio Testers (BERT).
חברת ארו ישראל הודיעה על הרחבת שיתוף הפעולה עם חברת Quectel Wireless Solutions, אשר מספקת מודולים סלולריים בטכנולוגיות G5, LTE, LTE-A, LPWA,C-V2X, GSM / GPRS, UMTS / HSPA , מודולים חכמים ומודולי GNSS. חברת Arrow Electronics פיתחה בשיתוף פעולה עם חברת שירהטק פתרונות (Shiratech Solutions), מספר כרטיסים להוספה קלה ומהירה של רכיבי סלולר של Quectel לכרטיסים ולמערכות פיתוח: כרטיסים עם חיבור Arduino Sheild או בתקן 96Board. בשבועות הקרובים היא תציע ללא עלות חלק מהכרטיסים של שירהטק.
תחום המודולים הסלולריים
חברת Quectel נחשבת למובילה טכנולוגית ומקצועית בתחום IoT ומספקת שירות one-stop עבור מודולים סלולריים. בעולם מותקנים יותר מ-100 מיליון מכשירים שבהם יש לפחות מודול אחד של Quectel. הקצב מוכפל מדי שנה. לחברה מגוון רחב של מודולים דור 4 בקטגוריות מ-1CAT עד 20CAT בתצורות שונות של LGA , MiniPCIE ו-2.M. בדור החמישי Quectel השיקה סדרה של 2 משפחות הכוללות Sub 6G ו-mmWave מבוססות מעבדים של חברת קואלקום, עם אישורי תקינה רגולטוריים בחברות תקשורת שונות ברחבי העולם.
תחום ה-GNSS ומודולים חכמים
בתחום ה-GNSS יש ל-Quectel מספר גדול של מוצרים, בהם High Precision Location and Timing, פתרונות Dead Reckoning, מקלטים רב-תדריים, תמיכה מרובת קונסטלציות, Raw Data, ועוד. כמן-כן, לחברה מודולים חכמים מבוססי אנדרואיד ולינוקס, הכוללים מעבדי קואלקום שונים, זכרון RAM וזכרון Flash, תקשורת סלולרית, Wi-Fi ובלוטות' (BT). המודולים מגיעים עם פלטפורמת תוכנה המפשטת ומקצרת את זמן פיתוח ומוזילה את עלות התכנון.
שירות בישראל
ל-Quectel נציגות מקומית הנותנת מענה ישיר ושירותי ייעוץ, תכנון, מכירה ושירות בדיקות מול ספקי תקשורת ברחבי העולם.
כרטיסי שירהטק עם מודולים סלולריים של Quectel
בשבועות הקרובים תספק חברת ארו ישראל, ללא עלות, חלק מהכרטיסים שפותחו על-ידי שירהטק הישראלית אשר כוללים את המודולים של חברת Quectel. מדובר באחד מהכרטיסים הבאים:
LTE and GNSS 96Boards Mezzanine – כרטיס לחיבור לכרטיסי 96baords, הכולל גם חיישני תנועה 9 axis של חברת BOSCH עם sensor fusion, חיישן Time of flight של חברת ST, חיישן טמפרטורה מדויק במיוחד של חברת ADI, וחיישן Gesture וProximity- של חברת ADI. לכרטיס קיימות 2 גרסאות של המודם הסלולרי EC25: עבור אירופה וישראל או עבור שימוש בארה"ב. הקליקו כאן לפרטים נוספים.
בתמונה למעלה מימין לשמאל: משה מייסד, נסים הדס, פרופ' ערן סוחר וניר מור
חברת RFISee מרעננה חשפה פרטים ראשונים על מכ"ם בשבב שהיא מפתחת, המבוסס על שליטה באלומת השידור באמצעות טכנולוגיית Phased-Array המאפשרת לכוון אלומות השידור באופן חשמלי לכיוונים שונים מבלי לסובב את אנטנת המכ"ם. הטכנולוגיה הזאת נמצאת בשימוש נרחב במערכות מכ"ם צבאיות. שבב המכ"ם פועל בכל מזג אוויר והוכיח יכולת לזהות מכוניות ממרחק של עד 500 מטר, והולכי רגל ממרחק של עד 200 מטר. המכ"ם פועל בתדרי 76GHz-81GHz.
המערכת מבוססת על שידור של כמה עשרות אלומות בו זמנית בכיוונים שונים, אשר נקלטות על-ידי מערך של מקלטים, המייצרים תמונת 4D של הסביבה: כלומר זיהוי מיקום האובייקטים (3D) וזיהוי מהירות תנועתם. החברה מסרה שאבות טיפוס של שבב המכ"ם נמצאים בבדיקה של יצרנים וספקי Tier-1 בענף הרכב, ובמהלך 2021 היא תספק דוגמאות ראשונות של השבב.
חברת RFISee הוקמה בשנת 2016 ומעסיקה כ-10 עובדים. כיום היא מגייסת אלגוריתמאים בתחומי המכ"ם ועיבוד האותות. עד היום היא גייסה 2.75 מיליון דולר מ- Clear Future, Drive, NextGear ורשות החדשנות. כיום היא נערכת לביצוע סבב גיוס ראשון לצורך מימון השלמת הפיתוח, מעבר לייצור ראשוני ובניית שיתופי פעולה.
צוות ההובלה של החברה כולל את היו"ר ניסים הדס לשעבר מנכ"ל אלתא ומומחה בתחום המכ"ם, מייסד משותף ומנכ"ל ד"ר משה מייסד שהוביל צוותי הנדסה באינטל, אמימון, Pebbles ו-2Sens. מייסד משותף וטכנולוג הראשי ניר מור בוגר צורן והתעשייה האוויריית ומומחה בתחום ההדמאה ותוכנות מכ"ם, מייסד משותף ומדען ראש פרופ' ערן סוחר מאוניברסיטת תל-אביב המתמחה בתחום ה-CMOS RF ומנהל תחום הפיתוח העסקי ד"ר יצחק שנברג, בעבר מנכ"ל CSR Israel ולפני כן מנהל פיתוח עסקי בחברת צורן, לפני שזו נמכרה ל-CSR.
השוק אליו פונה RFISee צפוי לצמוח במהירות בשנים הקרובות. להערכת חברת המחקר Yole Research, השוק העולמי של מערכות מכ"ם לרכב יגיע להיקף של כ-8.6 מיליארד דולר בשנת 2025, בעקבות צמיחה בשיעור של 16% בשנה במהלך השנים 2015-2025. לדברי המנכ"ל משה מייסד, "היכולת שלנו לשלב בין טווח ארוך ורזולוציה ודיוק גבוהים, יכולים לשפר את השילוב בין חיישני המצלמה לחיישני המכ"ם. היתוך המידע מהחיישנים של RFISee יאפשר להוסיף שכבות AI ולהבטיח פעולה אפקטיבית בתנאי ראות לקויה ורמת אוטומציה גבוהה יותר ברכב".
חברת רייתאון (Raytheon Missiles & Defense) וחברת רפאל (RAFAEL) הקימו חברה בת משותפת בשם Raytheon RAFAEL Area Protection Systems, אשר תייצר את מערכות כיפת ברזל (Iron Dome) בארצות הברית. שתי החברות מעריכות שעד סוף 2020 הן ישלימו את בחירת אתר הייצור. זה יהיה מתקן הייצור היחיד מחוץ לישראל אשר מסוגל לייצר מערכות שלמות.
מנהל חטיבת מערכות ההגנה בפני טילים של רייתאון, סאם דנק, אמר שהמתקן יאפשר הצטיידות של צבא ארצות הברית ואספקת המערכות לבנות הברית של ארצות הברית. באתר החדש ייוצרו גם טילי היירוט מסוג תמיר (Tamir) שבהם משתמשת ישראל, וגם טילי היירוט מסוג SkyHunter, שהם הגרסה האמריקאית של תמיר. שניהם מיועדים ליירט טילי שיוט, מערכות אוויריות בלתי מאויישות, רקטות, פגזי מרגמה, פגזי ארטילריה ואיומים אוויריים קצרי טווח אחרים.
יותר מ-2,500 יירוטים מבצעיים
מערכת כיפת ברזל נחשבת למערכת ההגנה בפני טילים הנפוצה ביותר בעולם. מאז תחילת הפעלתה בשנת 2011 היא הצליחה להגיע לשיעור הצלחה של 90% ולבצע יותר מ-2,500 יירוטים מבצעיים. חברת רייתאון דיווחה שלהערכתה מוגנת ישראל כיום באמצעות 10 סוללות כיפת ברזל, הכוללות מערכת מכ"ם בשדה, מספר עמדות שיגור וכמה עשרות טילי תמיר בכל אחת מהן.
טילי תמיר מסוגלים לפגוע באיום מתקרב ממרחק של 4-70 ק"מ. אלה טילים בעלי ראש ביות אלקטרו-אופטי וסנפירי ניווט אשר מתמרנים את דרכם אל המטרה ומפוצצים מטען הרס באמצעות פקודה ממרעום קירבה. בעקבות העניין של הצבא האמריקאי ושל צבאות אחרים, פיתחו רייתאון ורפאל את הטיל המיירט SkyHunter, כדי להגדיל את קיבולת הייצור ואספקה של טילים.
משגר נייד של רפאל משגר את טיל היירוט תמיר
שיתוף הפעולה בין רפאל ורייתאון בתחום ההגנה בפני טילים החל לפני עשר שנים. הקשרים התהדקו בשנה שעברה, כאשר הצבא האמריקאי הצהיר שהוא מעוניין לרכוש שתי סוללות כיפת ברזל כדי לסגור זמנית פער בהגנה. באוגוסט 2019 הזמינה ארצות הברית מרפאל שתי מערכות כיפת ברזל עבור צבא היבשה הפרוסים במקומות שונים בעולם.
בדיוק היום (ג') הגיעות לישראל בטיסה שתי משאיות האושקוש אשר ישמשו עבור המערכות של הצבא האמריקאי. במודל ההגנה הרב-שכבתי מפני טילים בליסטיים, מערכת כיפת ברזל מספקת את מעטפת ההגנה הנמוכה ביותר. רייתאון מסרה שהיא משתפת פעולה עם רפאל גם בתחום מערכות קלע דוד (David’s Sling System) המיועדות לספק הגנה בפני איומים גבוהים יותר.
אסטרטגיית הייצור בחו"ל
חברת רפאל נמצאת בבעלות המדינה, והעבירה לה בתחילת השנה דיבידנד של חצי מיליארד שקל. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד דולר וצבר ההזמנות הסתכם בכ-7.2 מיליארד דולר. הייצור בחו"ל הוא חלק מאסטרטגיה רחבה של רפאל שנועדה לייצר מערכות במדינות היעד, וגם תוצר של דרישה המגיעה ממדינות שונות המתנות הסכמי רכש בטחוני במרכיב של ייצור מקומי.
כך למשל, בנובמבר 2019 קיבלה רפאל הזמנה מצבא גרמניה לאספקת כמה אלפי טילי ספייק וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה.
חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) ממגדל העמק הכריזה על טכנולוגיית מיתוג ייחודית שהיא פיתחה לייצור מתגי RF, שלהערכתה מספקת את רמת ביצועים המתקדמת בתחום התקשורת האלחוטית וטכנולוגיית 5G. טכנולוגיית המיתוג מיועדת לתכנן ולייצר דור חדש של מערכות מיתוג עבור תחנות בסיס, טלפונים ניידים, תחנות ממסר ורשתות תקשורת בגלים מילימטריים (mmWave). החברה מסרה שהיא נמצאת במגעים עם מספר לקוחות פוטנציאליים ושותפים עסקיים, אשר עשויים להשתמש בטכנולוגיית הייצור החדשה במערכות הדור הבא שלהם.
הטכנולוגיה החדשה משיגה מהירות מיתוג גבוהה במיוחד, המתבטאת בהשהייה של פחות מ-7 פמטו-שניות במעבר הרכיב ממצב הולכה למצב קטעון, ולהיפך (Ron Coff). להערכת החברה, הטכנולוגיות המתקדמות ביותר הקיימות היום בשוק משיגות זמני מיתוג של 70-100 פמטו-שניות. הרכיב פועל בטווח תדרים רחב מאוד, החל מתדרי MHz בודדים, וכלי בתדרים מילימטריים המשמשים במערכות הדור החמישי. טכנולוגיית המיתוג החדשה היא בלתי נדיפה. כלומר המתג אינו צורך אנרגיה כאשר הוא במצב הולכה או במצב קטעון. צריכת האנרגיה שלו מוגבלת לשלב המעבר מהולכה לקטעון ולהיפך. התוצאה: הוא חסכוני מאוד באנרגיה ומתאים ליישומים דלי-אנרגיה דוגמת מערכות IoT.
ייצור במתכונת שיתופית
חברת טאואר מסרה שהטכנולוגיה החדשה מוגנת בפטנט. היא הדגימה את רמת הגמישות שלה כאשר יישמה אותה בפלטפורמות ייצור נוספות שהיא מספקת, דוגמת SiGe BiCMOS ו-Power CMOS. החל משנת 2021 היא תאפשר לחברות להתנסות בטכנולוגיה החדשה באמצעות ייצור במתכונת שיתופית (Multi Project Wafer – MPW), שבמסגרתה משולבים תכנונים של גופים שונים בפרוסת סיליקון אחת, במטרה לחסוך בעלויות של סדרות ייצור קטנות.
הטכנולוגיה תוצג השבוע בכנס הבינלאומי IMS 2020 שיתקיים בלוס אנג'לס. בכנס היא תציג שתי גרסאות של המתג החדש אשר יוצרו בתהליך סיליקון סטנדרטי בפרוסות בקוטר של 200 מ"מ. בשני המקרים טאואר השיגה מדד Ron Coff של 6.3 פמטו-שניות ו-6.2 פמטו-שניות, שהן שווה ערך לעבודה בתדר של 25THz. הרכיבים הראו יציבות רבה מאוד בביצועים: בתכנון אחד בוצעו 10 מיליון פעולות מיתוג בלא שינוי בתכונות המתג, כאשר התכנון השני ביצע בהצלחה מיליארד פעולות מיתוג. בכך הוא הוכיח שניתן להשתמש בטכנולוגיה לתכנון סוג חדש של מתגי RF ליישומים תובעניים, הדורשים עמידות גבוהה מאוד.
חברת מארוול הכריזה על סדרה של פתרונות גישה, שילוב רשתות, מתגי איתרנט ופתרונות ברמת השכבה הפיזית (PHY) להעברת נתונים ברשתות ארגוניות. מדובר בהישג משמעותי לחטיבה העסקית של המתגים, הפועלת ברובה מישראל, אשר פיתחה את סל המוצרים החדש של החברה.קו המוצרים החדש מורכב מארבעה מתגי איתרנט מסדרת Prestera הכוללים רכיבים ברמת השכבה הפיזית מסדרה Alaska, ומאפשרים פריסת תקשורת Wi-Fi 6 ו-5G. מערכת הניהול החכם של עומסי עבודה המאפשרת אופטימיזציה של עיבוד הנתונים כבר בנקודת הגישה לרשת או סמוך אליה, באופן המצמצם את דרישות רוחב הפס בענן היברידי.
מנכ"ל מארוול ישראל וסגן נשיא מארוול לתחום המיתוג, גיא אזרד, אמר שהצמיחה הגדולה בכמויות הנתונים והדרישות החדשות בתחומי האבטחה יוצרות לחץ עצום על תשתיות רשת קיימות. "יותר משני עשורים של חדשנות בתחומי הרשת, הובילו לתכנון המוצרים החדשים. הם מעניקים פתרון מתקדם ומאובטח לשימוש בכל תחומי המשק והתעשייה, תוך תמיכה בשירותים מבוססי בינה מלאכותית". מארוול העולמית הגדירה את ההכרזה כ"פורטפוליו פתרונות הקישוריות הרחב ביותר שלה לעידן הארגון ללא גבולות".
כיסוי כל קצבי האיתרנט הקיימים
במהלך הפיתוח, תוכננו מהיסוד מתגי Prestera Ethernet ותשתיות השכבה הפיזית Alaska PHY, במטרה לספק טלמטריה המאפשרת להפיק תובנות על התעבורה ברשת, ולנהל אותה בהתאמה לזרימת הנתונים בפועל. המוצרים החדשים כוללים רכיבי Ethernet PHY לקצבי 10Mbps-400Gbps, אופטימיזציה של מוצרי copper PHY לקצבי 2.5Gbps ו-5Gbps הנדרשים ברשתות Wi-Fi 6. הרכיבים תומכים בכבלי Cat5e לטווח של עד 230 מטר בקצב של 2.5Gbps, הנדרשים לפריסת נקודות גישה מעבר לחיווט הקיים בבניין. מתגי האיתרנט תומכים בתעבורת מידע בקצבי GE, 2.5GE, 5GE, 10GE, 25GE, 100GE ו-400GE.
במקביל, מארוול השיקה סדרת פתרונות לניטור הרשת: מערכת TrackIQ המספקת נראות כוללת וניתוח אנליטי עם המלצות לפעולה, מערכת NetIQ לעיבוד חכם של נתונים בקצות הרשת, בניית יישומי בינה מלאכותית, ויכולות התאוששות עצמית, ומערכת SecureIQ לאבטחה משולבת ברשת על מנת להגן על חומרת ותוכנת הרשת מאיומים. המתגים הם מוגדרי תוכנה ומשלבים יכולות אתחול מאובטח ומנוע אבטחה בתקן IEEE 802.1AE Media Access Control Security על מנת להציע אבטחה מבוססת הצפנה לתעבורת אתרנט העוברת בכל היציאות הפונות אל הרשת.
דוגמאות של שבבי Alaska X5243P PHY זמינות לאספקה. שבבי Alaska E1780, X3540 ו- E2540 PHYs זמינים בייצור סדרתי בכמויות גדולות. דוגמאות של מתגי Prestera DX4500, DX3500 ו- DX2500 תהיינה זמינות בהמשך השנה.
יצרנית המעבדים הגרפיים הגדולה בעולם ואחת מהחברות המובילות בתחום המעבדים לבינה מלאכותית, אנבידיה (Nvidia), נמצאת במו"מ חשאי לרכישת חברת ARM, שהיא ספקית הקניין הרוחני למעבדים (IP) הגדולה בעולם. כך דיווחה סוכנות בלומברג בסוף השבוע, מפי אנשים הקשורים לעיסקה. סוכנות הידיעות מסרה שנציגי אנבידיה נפגשו עם נציגי SoftBank, ובדקו את האפשרות לרכוש את ARM תמורת 32 מיליארד דולר. זהו המחיר שסופטבנק שילמה ביולי 2016, כאשר היא רכשה את ARM.
עדיין מודקם מדי להעריך האם תתקיים עיסקה ומה יהיה המחיר הסופי. כמו-כן, יכול להיות שייכנסו לתמונה גורמים נוספים. מכל מקום, היא מפנה את תשומת הלב אל שוק הקניין הרוחני בתעשיית השבבים העולמית, וחושפת בעיה מסויימת ש-ARM מתמודדת איתה ועדיין לא מצאה לה פתרון. חברת ARM אינה מייצרת את השבבים שלה בעצמה אלא מפתחת את הארכיטקטורה של השבבים ומוכרת לחברות את הזכות לעשות שימוש בארכיטקטורה ובפטנטים שלה במכשירים שלהם. היא נחשבת למובילה בתחומים כמו מובייל ומיקרו-בקרים, ושולטת כמעט ללא עוררין במעבדים המוטמעים ברכיבים תעשייתיים שאינם מעבדי מחשבים.
התוצאות של ARM איכזבו את סופטבנק
לפני כשבוע פירסם האנליסט ג'ים טארלי מאמר הסוקר את מצבה של חברת ARM, והגיע למסקנה שככל הנראה סופטבנק צפויה למכור אותה. אחת מהסיבות היא הירידה ההדרגתית במכירות של ARM, הקשורה לשינויים בשוק הקניין הרוחני בתעשיית השבבים. מנתוני חברת המחקר IPnest עולה שבשנת 2019 ירדו המכירות של חברת ARM ב-0.1%, בעוד שהמכירות של שתי המתחרות הגדולות ביותר שלה צמחו: מכירות הקניין הרוחני של סינופסיס (Synopsys) צמחו בכ-13.8% ומכירות הקניין הרוחני של חברת קיידנס (Cadence) צמחו ב-22.9%.
אומנם יש ל-ARM מעמד דומיננטי בתעשייה והיא מחזיקה בכ-40% משוק ה-IP בעולם, אבל עצם העובדה שהיא לא צומחת בשוק אשר גדל בקצב שנתי של 5% מצביעה על בעיה. חברת ARM מתמודדת עם בעיה נוספת, עיקר המכירות שלה הן בתחום הקניין הרוחני למעבדי CPU. אולם משקלו של התחום הזה נמצא בירידה. בשנת 2017 הוא תפס 40.8% משוק ה-IP העולמי, ובשנת 2019 הוא ירד לכ-37.2% מהשוק העולמי. הצמיחה התפזרה על פני תחומים אחרים, כאשר התחום בעל הצמיחה הגדולה ביותר הוא קניין רוחני של ממשקי תקשורת. התחום הזה צומח בקצב של 18% בשנה ותפס בשנת 2019 כ-22% משוק ה-IP כולו.
הבעיה אינה של ARM בלבד. גם ספקיות אחרות של קניין רוחני למעבדים, כמו Imagination ו-Wave Computing סובלות מירידה במכירות. אולם משקלן בשוק זעום בהשוואה ל-ARM. מנגד, חברת ARM מתמודדת עם כעס גובר בשוק לנוכח המחירים הגבוהים שהיא גובה. חברות רבות מסתכלות כל הארכיטקטורה הפתוחה RISC-V ותוהות מדוע אי אפשר להוריד מחירים. אומנם הארכיטקטורה הזאת עדיין נמצאת בשולי השוק, אולם חברות גדולות כבר הצהירו על תמיכה או לפחות "עניין" באופציה הזאת.
היכן גוגל, אמזון ומיקרוסופט?
אלא שמכאן ועד לרכישת ARM הדרך ארוכה: ספקית קניין רוחני צריכה להיות חברה שאינה מתחרה בלקוחות שלה, וכמעט כל החברות הגדולות שיכולות לרכוש את ARM יתחרו בלקוחות שלהן: אפל היא לקוחה גדולה מאוד של ARM, אבל גם המתחרות שלה הן לקוחות גדולות של ARM. אינטל מתחרה ב-ARM, ואם היא תרכוש אותה היא תספק קניין רוחני למתחרות שלה. חברת אנבידיה נמצאת במצב דומה בתחום המעבדים הגרפיים, מכיוון שהרבה מהמתחרות שלה נשענות על מעבדי Mali GPU של ARM.
לכן ג'ים טארלי מעריך שיכול להיות שהמועמדים הסופיים לרכישת ARM יהיו סינופסיס, קיידנס או מנטור (הנמצאת בבעלות סימנס). להערכת Techtime מדובר בארוחה גדולה מדי עבור שלושת חברות ה-IP האלה. סינופסיס וקיידנס נסחרות בבורסה לפי שווי שוק של כ-30.5 מיליארד דולר כל אחת. אם אחת מהן תבצע את המהלך, זה יהיה מהלך דרמטי שיגדיר אותה מחדש. אולי יש מועמדים מסוג אחר: ענקיות הענן מגבירות בשנים האחרונות את פעילותן בתחום פיתוח השבבים.
לא מן הנמנע שמרגע ש-ARM עומדת על המדף, היא תעורר את עניין בצידן של גוגל, אמזון ומיקרוסופט. אלא שגם אם הן יכנסות לתמונה, המהלך יהיה כרוך בסיוט רגולטורי שיכול להרתיע אותן. ולכן קיימת אפשרות סבירה מאוד שסופטבנק תבחר בנתיב הבטוח והפחות רווחי: הנפקה מחודשת של ARM – ומכירתה לציבור הרחב – ולא לאחת מהחברות הטכנולוגיות.
חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) הכריזה על הדור הרביעי של הרשת הארגונית הכוללת בינה מלאכותית (AI). עד היום הרשת סיפקה יכולות אלה ברמת ה-WLAN וה-LAN, וכעת היא מספקת את היכולות גם לרמת ה-WAN. ההכרזה מבטאת את השילוב של טכנולוגיית הבינה המלאכותית של חברת Mist שאותה רכשה ג'וניפר בתחילת 2019.
מיסט פיתחה את תוכנת Marvis שבמקור נועדה לפשט את ההקמה והתיפעול של רשתות Wi-Fi באמצעות לימוד וניטור רציף של הרשת. אולם כיום היא משמשת לביצוע תיקונים אוטומטיים של הרשת באמצעות הרצתה על-גבי המתגים של ג'וניפר. הטכנולוגיה שימשה לפיתוח שירות WAN Assurance חדש המספק תובנות מסניפים (branch), תיאום אירועי client-to-cloud לטובת פתרון רציף של בעיות, איתור אנומליות ותמיכה פרואקטיבית.
בנוסף, מסייע הרשת הווירטואלי של ג'וניפר צוייד בממשק התקשרות חדש, AIOps, המדווח על אינטראקציות בזמן אמת ומציג רשימת המלצות פרואקטיביות. Juniper Mist WAN Assurance כולל: הזרמת נתוני טלמטריה ממכשירי ה-SRX למנוע AI בענן לאפשר רמות שירותי WAN מותאמות אישית, פעולה בתיאום עם Marvis לתיזמון אירועים ברשתות LAN, WLAN ו-WAN ובידוד ופתרון בעיות רציף בכל הדומיינים, ופעולה פרואקטיבית כתוצאה מאיתור אנומליות.
השיפור למסייע הרשת הווירטואלי, Marvis conversational interface, מעניק יכולת אינטראקטיבית לתובנות רשת ופתרון בעיות: הוא מבין את הכוונה מאחורי שאלה הנשאלת בשפה טבעית, מאפשר למשתמשים לתת משוב על התשובה של Marvis ולציין אם הוא ענה נכונה על השאלה או איתר את שורש הבעיה כך שהוא ימשיך ללמוד – דרישה מהותית לתמיכה מבוססת AI. הוא נבנה על בסיס ממשקי API פתוחים, המאפשרים ללקוחות ליצור קשר עם מערכות ה-IT ולהפוך את הרשת לאוטומטית בעזרת AIOps.
חברת Cybord התל אביבית פיתחה קונספט חדשני לאיתור רכיבי מזוייפים בקו הייצור עצמו, באופן המבטיח שכל רכיב ללא יוצא מהכלל יאושר לאחר בדיקה מקיפה, באמצעות ניצול מערכות קיימות במכונות ההשמה (Pick and Place). בפגישה עם המייסד והטכנולוג הראשי, ד"ר אייל וייס ועם המנכ"ל זאב אפרת, התברר שהטכנולוגיה כבר נמצאת בתהליכי בדיקה במפעל של פלקס ישראל באופקים, וככל הנראה יבוצע בקרוב פיילוט נוסף גם במפעל הייצור של פלקס במגדל העמק.
הרעיון מבוסס על ניצול מערכות ה-Dump במכונות ה-SMT התעשיייתיות: בתהליך הייצור, המכונות מצלמות כל רכיב ומשתמשות בתמונה כדי לוודא שהרכיב מונח על המעגל בכיוון ובזווית הנכונות. חברת Cybord מתחברת אל תוכנת מכונת ההשמה, שולפת משם את התמונות, ובודקת אותן באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית אשר מנתח את הצילום של כל רכיב ומזהה אותו: יצרן תאריך ייצור, רמת האותנתיות של הרכיב, רמת ההלחמתיות שלו (המצביעה גם על גיל הרכיב), האם נעשו נסיונות התחברות אל הרכיב והאם הוא פורק מתוך כרטיס אלקטרוני לפני שהוחזר אל קו הייצור.
קבל במחיר של 3 סנט סיכן פרוייקט בהיקף של מיליארד שקל
עיבוד של כל הפרמטרים האלה מאפשר לזהות האם הרכיב מזוייף. במקרה כזה, מכונת ה-SMT מפעילה את נוהל Dump – משליכה את הרכיב הצידה או עוצרת את קו הייצור – בהתאם למדיניות המפעלית. חברת סימנס התפעלה מהרעיון וצירפה את החברה אל תוכנית Dynamo לתמיכה בחברות סטארט-אפ. בנוסף, היא מבצעת ניסוי משותף עם יצרנית מכונות ההשמה ASM, ואחרי סיומו היא צפויה לקבל ממשק גישה (API) אל תהליך ה-Dump במכונות שלה.
חברת סייבורד נולדה עקב תקלה בלתי צפויה שכמעט והשביתה פרוייקט אסטרטגי שקיבל פעמיים את פרס ביטחון ישראל. וייס הוא ד"ר להנדסת אלקטרוניקה ובעל נסיון של 12 שנים במחקר טכנולוגי מתקדם במשרד ראש הממשלה. לפני מספר שנים הוא קיבל אחריות על פרוייקט פיתוח טכנולוגי גדול מאוד של מערכת הכוללת חיישנים, אלגוריתמיקה, וייצור אלקטרוני מורכב. וייס: "למרות שכל הבדיקות הראו שהמערכת תקינה, כאשר החלו ניסויי השטח הופיעו תקלות בלתי מובנות שלא הצלחנו לאתר".
מנכ"ל סייבורד זאב אפרת
הכל היה תקין – אבל המערכת לא תיפקדה כראוי. לאחר ארבעה חודשי חיפוש התגלתה הבעיה: קבלים קרמיים (MLCC) שנחשבו חדשים, אבל בפועל הגיעו מגליל רכיבים (Reel) בן 10 שנים. "פרוייקט של מיליארד שקל כמעט ובוטל בגלל קבל פשוט במחיר של 3 סנט. הייצור נעשה בחברה ישראלית גדולה ומוכרת, הרכיבים נרכשו מספק מורשה, התיעוד היה תקין – אבל הקבל היה מזוייף". בעקבות החוויה המטלטלת, הגיע וייס למסקנה שחייבים למצוא דרך לבדוק כל רכיב לפני שהוא מגיע אל קו הייצור.
מדוע צריך לבדוק את כל הרכיבים ולא להסתפק בדגימה מהגליל?
"תקן האבטחה של משרד הביטחון האמריקאי דורש לבצע בדיקה סטטיסטית עבור כל מקבץ גלילים באמצעות דגימת רכיב אחד מתחילת הגליל, רכיב אחד מאמצע הגליל ורכיב אחד מסוף הגליל. לכן הזייפנים מפזרים חלקים מזוייפים באופן אקראי לאורך הגליל כולו. בדרך כלל זייפנים לא מוכרים גליל או מחסנית של רכיבי מזוייפים, אלא גליל או מחסנית הכוללים רכיבים אמיתיים וביניהם מצויים גם רכיבים מזוייפים".
בכל מכשיר אלקטרוני יש רכיב מזוייף
תופעת הרכיבים המזוייפים היא מורכבת וכוללת הרבה מאוד מופעים. המובהק ביותר הוא זיוף ממשי: שינוי במידע המופיע על-גבי הרכיב כדי להציגו כרכיב שונה, או ייצור לא מורשה של העתקים באמצעות קניין רוחני גנוב או הנדסה הפוכה.במקרים רבים מדובר ברכיבים שיוצרו בתאריכים שפג תוקפם או שלא עברו מבני בקרת איכות מסויימים, והתיעוד שלהם מזוייף כדי להציגם רככיבים טריים או כאלה שעומדים בדרישות מיוחדות.
לעתים רבות מדובר ברכיבים ממוחזרים, שהוצאו מכרטיסים ישנים והוחזרו אל השוק. בחלק מהמקרים הזיוף מתבטא בכך שנעשה ברכיבים שינוי – בעיקר צריבת תוכנה לצורך הכנסת דלתות כניסה להאקרים או לצורך פגיעה בביצועים ברגע הקריטי. הקטגוריה הזאת קיבלה את הכינוי Silicon Time Bomb. לדברי מנכ"ל החברה, זאב אפרת, "משרד המסחר האמריקאי מעריך כ-5%-10% מהרכיבים בעולם הם מזוייפים והיקף השוק שלהם נאמד בכ-70 מיליארד דולר בשנה. פירוש הדבר שכמעט בכל מכשיר אלקטרוני קיים לפחות רכיב מזוייף אחד".
כיצד צילום בזק יכול לזהות בזמן אמת האם הרכיב מזוייף?
אייל וייס: "אנחנו אוספים את התמונות האלה, משווים אותן אל בסיס נתונים של רכיבים ומייד יודעים מיהו היצרן. אלגוריתמים נוספים מזהים תופעות על-פני הרכיב אשר מלמדות האם הוא מקורי או מזוייף. כך למשל, קיימת קורלציה מובהקת בין גיל הרכיב לבין רמת ההתחמצנות של המוליכים החשמליים. קיימים סימנים רבים. כך למשל, המגעים עשויים מחומר רך וכל התחברות אל הרכיב משאירה עליו סימנים המאפשרים לנו לזהות רכיבים ממוחזרים או רכיבים שהתחברו אליהם כדי לצרוב בהם תוכנה עוינת.
"השמת רכיבים במסגרת של ייצור אלקטרוני המוני מתבצעת כיום בקצב של כ-100 אלף רכיבים בשעה, ויש פרק זמן של 500-700 מילי-שניות בין הצילום לבין ההשמה. זה מעניק לנו מספיק זמן כדי לזהות את הרכיב ולעצור את ההשמה במקרה הצורך, מכיוון ששרת סטנדרטי ברמה של גיימרים מאפשר לנו לבצע ניתוח מלא בתוך 10 מילי-שניות בלבד".
אפרת סיפר שבמסגרת שיתוף הפעולה עם פלקס, סייבורד מקבלת בסוף כל יום ייצור את כל הצילומים שהובאו ממכונות ה-SMT, ומבצעת ניתוח שלהם. "עד היום צברנו בסיס נתונים של יותר מ-5 מיליון רכיבים". המידע משמש את החברה לאספקת מוצר נוסף: דו"ח על As Made של כל כרטיס אלקטרוני, המפרט את כל רשימת הרכיבים על הכרטיס ומי ייצר אותם.
"עומק ההתחקות אחר ההיסטוריה של רכיבים (Traceability) בתעשייה מגיע רק עד רמת הגליל, מתוך הנחה שהגליל עצמו תקין. אבל זה לא המצב. המטרה שלנו היא לסגור את פער ההתחקות. פיתחנו גם מכונת בדיקה המאפשרת לנו לבדוק גלילים מחוץ למכונת ה-SMT. היא מבצעת את הצילום דרך הטייפ, ועל-ידי כך מאפשרת לבדוק אותם עוד לפני הכנסתם לקו הייצור. אנחנו נספק ללקוחות שלנו דו"ח מלא של כל גליל וכל כרטיס".
פלקס נכנסת לתמונה
הניסוי המתקיים בחברת פלקס דרש היערכות מיוחדת של החברה ונכונות לבצע תהליך שאינו סטנדרטי. לטובת הפרוייקט התגייסו מיכאל דולקין המשמש דירקטור בכיר להנדסה וטכנולוגיות בפלקס EMEA, וגדי מייק המשמש כמנהל הנדסה בכיר בפלקס EMEA, ושהיה גם אחראי על התמיכה הטכנית בעבודה המשותפת.
מימין לשמאל: גדי מייק ומיכאל דולקין
לדברי דולקין, פלקס ישראל מעסיקה כ-4,000 עובדים בשלושת מפעליה בארץ ומשרתת כ-150 לקוחות שונים. "אנחנו עומדים בחזית אימוץ פתרונות טכנולוגיים המספקים הגנה על לקוחותינו ועל תהליכי הייצור בארץ ובעולם, ומאמינים שהטכנולוגיה המרשימה של Cybord מהווה פריצת דרך בתחום ותחזק את היכולות של פלקס להבטיח יצור מתקדם ואיכותי. אנחנו נמשיך לקלוט טכנולוגיות ייצור ובדיקה מתקדמות המאפשרות לפלקס ישראל להיות מרכז מצוינות עולמי של תהליכי ייצור".
חברת קיידנס (Cadence) וקבלנית ייצור השבבים UMC השלימו את התאימות בין פתרונות התכנון של קיידס למערכות אלחוטיות בתדרי גלים מילימטרים (mmWave) לבין טכנולוגיית הייצור 28HPC+ של UMC, המאפשרת לייצר רכיבים אלחוטיים בתהליך של 28 ננומטר. התהליך כולל יכולת אוטומציית תיכנון, עריכה, אימות תיכנון ו-signoff. הרישוי שהתקבל מ-UMC הוא מרכיב באסטרטגיית Intelligent System Design של קיידנס, המיועדת לשפר את התכנון מערכות על גבי שבב (SoC).
תכנוני RF בתדרי mmWave מצריכים הוצאה מדויקת של פרמטרים אלקטרו-מגנטיים לשם ניתוח וסימולציה, בנוסף ליכולות אנלוגיות ויכולות תכנון מעגלים משולבים אנלוגיים-דיגיטליים. הפתרון ש-UMC הסמיכה מבוסס על מערכת Virtuoso RF של קיידנס, וכולל תכן סכמטי, יישום עריכה, שליפת פרזיטים, ניתוח אלקטרומגנטי וסימולציה של מעגלי RF, אימות LVS – layout versus schematic) ובדיקות מסוג DRC – design rule checking.
הוא כולל גם ניתוח אלקטרומגנטי המתבסס על אנליזת EMX Planar 3D ועל AWR AXIEM 3D Planar EM Analysis של קיידנס, המשולבים בפלטפורמות Virtuoso ו- Spectre. השילוב הזה מיועד לספק רמה גבוהה של אוטומציה ויכולת לנתח ביצועים של מעגלי RF לפני שלב הסיליקון ולאחריו. "הודות לשיתוף הפעולה עם UMC, לקוחותינו המשותפים יכולים להשתמש בפלטפורמות Virtuoso ו-Spectre לתכנון יישומי 5G, יישומי אינטרנט של הדברים ויישומי אוטומוטיב", אמר ק.ט. מור, סגן נשיא קיידנס.
המכירות של חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק (Tower Semiconductor) צמחו ברבעון השני בכ-1% והסתכמו בכ-310 מיליון דולר בהשוואה למכירות של כ-306 מיליון דולר ברבעון השני של 2019. הרווח הנקי של החברה ירד במעט, מכ-21 מיליון דולר אשתקד לכ-19 מיליון דולר השנה. בחישוב חצי שנתי ירדו מכירות החברה מכ-616.2 מיליון דולר ב-2019 לכ-610.2 מיליון דולר במחצית 2020. בעקבות הדו"ח צנחה המנייה בנסד"ק בכ-11.5% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-2.2 מיליארד דולר.
במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, סיפר המנכ"ל ראסל אלוונגר שהמכירות של רכיבי סיליקון גרמניום עדיין נמוכות מהתחזית, וייחס את הדבר בחלקו לחרם שמדינות רבות הטילו על חברת התקשורת הסינית וואווי. אלוונגר: "אני מעריך שהמכירות של סיליקון גרמניום ברבעון השלישי יהיו נמוכות מהרבעון השני. שמענו לקוחות המדברים על התאוששות, אבל לא ראינו את זה.
"אני יודע שלחרם על חברת וואווי היתה השפעה. אומנם הצלחנו להקל על חלק מההשפעות עלינו של החרם הזה, אבל הוא פגע בתחזית שלנו לרבעון השני. בגלל החרם על וואווי לקוחות ביטלו או דחו הזמנות, ואני חושב שאנחנו עומדים לראות את זה גם ברבעון השלישי". להערכתו, בסופו של דבר המכירות של רכיבי סיליקון גרמניום יעלו – השאלה היא רק מתי. "אין בכלל שאלה בנוגע להמשך הגידול בתעבורת המידע ואין בכלל ספק בכך שאנחנו מייצרים רכיבים שהם חיוניים עבור תעבורת המידע. יש לנו נתח שוק גבוה מאוד בתחום הזה ואנחנו לא מאבדים אותו, במקרים מסויימים אנחנו אפילו מגדילים אותו".
השקעה של 120 מיליון דולר בהרחבת קו הייצור
לפי תחזית החברה, המכירות ברבעון השלישי יסתכמו בכ-320 מיליון דולר. המנכ"ל אלוונגר טען שמדובר בהצלחה גדולה מאוד מכיוון שהחברה הצליחה שלא להיפגע מהירידה במכירות השבבים המאפיינת את שנת הקורונה. סימן מעודד מבחינת טאואר נעוץ בעובדה שהיא מרגישה צמיחה במכירות בתחומי הליבה המתחדשים של התעשייה: רכיבים עבור שוק מערכות הדור החמישי, צמיחה בתחום הפתרונות עבור מרכזי נתונים, במיוחד בתחום התקשורת האופטית (SiPho), וצמיחה בתחום חיישני התמונה שלה.
לאור זאת היא החליטה להאיץ את תוכנית ההשקעות בהרחבת קיבולת הייצור של המפעל באוזו, יפן. טאואר השקיעה בשנה האחרונה כ-120 מיליון דולר בהרחבת קו הייצור ביפן המייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. בימים אלה נמצאות המכונות החדשות בתהליכי התקנה במפעל, ועד לסוף השנה הקו אמור להתחיל לעבוד באופן סדרתי.
שוק היעד רכב, וחיפוש עסקת רכישה
במקביל, היא מחזקת את פורטפוליו המוצרים לתעשיית הרכב: אלוונגר גילה שבוצעו בהצלחה הניסויים הראשונים בשבב LiDAR שהיא מייצרת עבור חברת Lumotive האמריקאית, שביל גייטס השקיע בה. החברה פיתחה טכנולוגיה לייצור LiDAR שלם בשבב (Liquid Crystal Metasurface), אשר משתמש בין השאר בחיישן אופטי של טאואר סמיקונדקטור. החברה גם חתמה על הרחבת הסכם שיתוף הפעולה עם Vishay-Siliconix בתחום הייצור של רכיבים לתעשיית הרכב.
אלא שכיום היא מחפשת שווקים חדשים. מכיוון שכ-70-85 מיליון דולר מהמכירות הרבעוניות הן מכירות על-פי הסכם קבוע עם פנאסוניק, המכירות "האורגניות" של החברה נאמדות בכ-220-230 מיליון דולר. אלוונגר אמר שהחברה מחפשת רכישה אשר תרחיב את שוק היעד שלה. "אנחנו מחפשים בחוץ הזדמנויות צמיחה. יש לנו נסיון טוב במיזוגים ורכישות, וזה טוב גם למוכר וגם לקונה. אבל צריך לזכור שלא פשוט לסגור עיסקה כאשר קשה לשבת ביחד, פנים מול פנים".
בעקבות לחצי העובדים נסוגה הנהלת התעשייה האווירית (IAI) מתוכנית ההתייעלות שהתכוונה לבצע בחטיבת התעופה. היום אישר הדירקטוריון את הסיכום בין ההנהלה ובין ארגון העובדים, שלפיו תוקפא תוכנית ההתייעלות שעליה החליט הדירקטוריון בסוף חודש יוני 2020. מדובר היה בחלטה כללית: הדירקטוריון הינחה את הנהלת החברה להכין תוכנית התייעלות לחטיבת התעופה. מדובר במעין שביתת נשק בין ההנהלה לבין העובדים: העובדים לא ינקטו בצעדים ארגוניים בתקופת ההקפאה, כלומר לא ישביתו את החברה, ובמקביל שני הצדדים יקדמו מתווה של פרישת עובדים מרצון.
לפי הודעת ההסתדרות עם הכרזת סכסוך העבודה לפני כשלושה שבועות, תוכנית הארגון מחדש היתה אמורה לכלול פיטורי מאות עובדים והורדות שכר. המניע המרכזי למהלך היה הערכה בהנהלת התעשייה האווירית, שהפעילות של חטיבת התעופה צפויה להצטמצם בחודשים הקרובים. "הדירקטוריון הנחה את ההנהלה להכין תוכנית התייעלות לחטיבת התעופה, שתתאים את מבנה כח האדם לצמצומים הנחזים בהכנסות החטיבה". בעקבות קבלת ההחלטה, הודיע מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפר, על רצונו לפרוש לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. בינתיים הוא עדיין משמש כמנכ"ל החברה.
חטיבת התעופה הוקמה בשנת 2018 ומרכזת את כל פעילויות החברה בתחומי התעופה: פעילויות בדק מטוסים, כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה ואלמנטים ממפעל להב המתמחה בהשבחת מטוסי קרב. זו החטיבה הגדולה ביותר בחברה ומעסיקה כ-5,000 עובדים. לפני כחודש העריך הדמרקר שהתוכנית כוללת פיטורי 900 עובדים. במקביל להחלטה על ביצוע הארגון מחדש. החטיבה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים, הסבות מטוסי נוסעים למטען, השבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה.
מכירות החטיבה בשנה שעברה צמחו רק במעט, ובשנת 2019 הן הסתכמו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר. סך כל מכירות התעשייה האווירית ב-2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018. בעבר היו ציפיות שהחטיבה הזאת תרוויח ממשבר הקורונה, שכן המגיפה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. אולם בינתיים המגמה הזאת לא מורגשת בתעשייה האווירית.
האוכלוסייה החרדית מתחילה להשתלב בתעשיית ההייטק הישראלית בקצב הולך וגובר. כך עולה מדו"ח קמא-טק ואיגוד התעשיות המתקדמות IATI, אשר נכתב על-ידי חברת המחקר אסקריא, המתמחה בחקר האוכלוסייה החרדית בישראל והוגש השבוע לנשיא המדינה ראובן ריבלין. מהדו"ח עולה שבין השנים 2014-2018 חלה צמיחה של כ-52% בשיעור המועסקים החרדים בהייטק, ומספרם מגיע כיום לכ- 9700 עובדים, המהווים כ-3% מכלל העוסקים בתחום. שיעור החרדים בכלל האוכלוסיה נאמד בכ-12%.
רוב גדול מאוד של החרדים בהייטק הם מתחת לגיל 28, מה שמצביע על זינוק מהיר של מאות אחוזים בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית הצעירה. רוב העובדים החרדיים הם נשים, המהוות כ-71% מכלל החרדים המועסקים בהייטק. משנת 2014 עד שנת 2019 חל גידול של 35% במספר הסטודנטים החרדים הלומדים את מקצועות ההייטק באוניברסיטאות ובמכללות, מ-1,050 סטודנטים ב-2014 ל-1,417 ב-2019. כ-50% מהם לומדים מדעי המחשב, 23% הנדסת מחשבים, והיתר מקצועות הייטק אחרים.
יחד עם זאת, רובם הגדול של הסטודנטים החרדים לומדים במכללות, וחלקם בקרב הסטודנטים למקצועות הייטק באוניברסיטאות מסתכם בכ-1% בלבד. לפערים בהשכלה יש משמעות כלכלית מובהקת: מנתוני רשות המסים עולה ששכר המועסקים החרדיים בהייטק עומד על 10,830 שקל בחודש בממוצע, בהשוואה לשכר של 22,479 שקל לעובדים שאינם חרדים. בפילוח לפי רמת השכלה: חרדים ללא תואר כלשהוא בהייטק משאתגים בממוצע 9,786 שקל בחוד, בעלי תואר ממכללות הייטק משכרים 16,692 שקל בממוצע ובוגרי אוניברסיטאות משתכרים 25,698 שקל בממוצע.
החרדים חיוניים לעתיד ההייטק
לתהליך הזה יש השפעה גם על זירת הסטארט-אפים: בשנת 2013 לא אותר אף סטארט-אפ חרדי. להערכת מחברי הדו"ח משנת 2015 ועד היום נוסדו כ-200 חברות סטארט-אפ על-ידי יזמים חרדים (כ-5% מכלל הסטארט-אפים החדשים שנוצרו בשנים האלה). כניסת חרדים להייטק היא חיונית לא רק לרווחת החברה החרדית – אלא להישרדות ההייטק הישראלי עצמו.
להערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2025 יהיו החרדים 14% מאוכלוסיית ישראל, ובשנת 2035 כ-20%. במקביל, יירד משקלם של הלא-חרדים. פירוש הדבר שללא הרחבה משמעותית בהיקף תעסוקת החרדים בהייטק – בתוך כ-15 שנה תתמודד תעשיית ההייטק הישראלית עם מחסור חמור מאוד בעובדים.
חברת סינופסיס (Synopsys) הכריזה על פלטפורמת התכנון החדשה 3DIC Compiler, המיועדת לספק סביבה מלאה לתכנון מערכות מרובות פיסות סיליקון (multi-die) ב-2.5 וב-3 ממדים במארז יחיד. הפלטפורמה כוללת יכולות בחינת חלופות לארכיטקטורת שבבים, תכנון, מימוש ו-signoff, אופטימיזציה של אותות, צריכת הספק ושלמות תרמית (thermal integrity) – בפתרון אחד. ג'איהונג פארק, סגן נשיא לפיתוח פלטפורמות תכנון בסמסונג, אמר ש-3DIC Compiler של סינופסיס, "מהווה מוצר המשבש את השוק. הוא מגדיר מחדש את עבודת התכנון של פתרונות מרובי פיסות סיליקון".
בשנים האחרונות הפכה אינטגרציה של פיסות סיליקון ב-2.5 וב-3 ממדים לגורם משמעותי בתעשייה, והיא דוחפת את השימוש בארכיטקטורות מארזים חדשות כמו chiplets ומערום פיסות סיליקון (stacked-die), בשילוב עם זיכרון בעל פס רחב או זמן גישה נמוך, המשולבים בתוך מארז מאוחד. ההתפתחות הזאת יצרה מצב שבו הדרישות לזיווד שבבים נעשו דומות לדרישות תכנון מעגלים משולבים, וכוללות מאות אלפי חיבורים בין פיסות סיליקון.
אומנם כלים מסורתיים לזיווד שבבים שולבו בכלים הקיימים לתכנון מעגלים משולבים, אך לעיתים רבות השילוב היה רופף. בנוסף, הכלים האלה מוגבלים ומתקשים להתמודד עם דרישות התכנון המאפיינות את ארכיטקטורות 3DIC החדשות.
שיתוף פעולה עם Ansys
ה-3DIC Compiler של סינופסיס בנוי על בסיס מודל נתונים של תכנון שבבים. הכלי מאפשר תכנון של הפרויקט, בחינת חלופות לארכיטקטורות, תכנון השבב, מימוש, ניתוח ו-sign-off – הכל בסביבה אחת. בנוסף, 3DIC Compiler מספק יכולות ויזואליזציה ייחודיות דוגמת צפייה ב-360 מעלות בתלת-מימד, cross probing וכיו"ב. סינופסיס שיתפה פעולה עם Ansys, ושילבה בפלטפורמה את RedHawk של Ansys, הכולל יכולות ניתוח מוכחות בסיליקון. האנוטציה האוטומטית לאחרו בין RedHawk לבין ה-3DIC של סינופסיס מאפשרת התלכדות הרבה יותר מהירה עם פחות איטרציות ביחס למצב שבו משתמשים בפתרונות נפרדים.
"ניתוח של צריכת הספק ושל חום בפיסת סיליקון יחידה ומבודדת כבר לא מספיק בסביבה של פיסות סיליקון מרובות. יש לנתח את המערכת המלאה ביחד", אמר ג'ון לי, סגן נשיא ומנכ"ל בחברת Ansys. "האינטגרציה שלנו עם ה-3DIC Compiler של סינופסיס, מאפשרת למתכנני שבבים לבצע אופטימיזציה טובה יותר של המערכת שלהם בהיבטי שלמות האותו, שלמות ההספק והשלמות התרמית, ולהשיג התלכדות מהירה יותר ב-sign-off".
בשנת 2019 הסתכם השכר הממוצע בתעשיית ייצור המכשירים, הציוד האופטי והמכשור האלקטרוני ב-22,411 שקל בחודש. כך עולה מדו"ח הלשכה המרכזית לססטיסטיקה שפורסם אתמול. ראוי לסייג ולומר שהדו"ח מתייחס לשנת 2019 ולא כולל את השפעת משבר הקורונה על התעשייה. מדובר בעלייה של כ-25% בהשוואה לשנת 2015, שבה הסתכם השכר הממוצע ב-19,885 שקל.
באותה התקופה חל שינוי קטן מאוד במספר העובדים בתעשייה: בשנת 2015 היא כללה 68,200 עובדים שכירים, ובשנת 2019 הגיע מספרם לכ-69,800 עובדים שכירים. משמעות הנתון היא שהעלייה במשכורות מלמדת על מחסור בכוח אדם בתעשייה.
בתעשיית ההייטק כולה הסתכם השכר הממוצע בכ-23,545 שקל בחודש בשנת 2019 – יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק – שהסתכם ב-10,783 שקלים בחודש. מדובר בתעשייה המספקת כמעט עשירית ממשרות השכיר במשק: 323.4 אלף משרות בהשוואה ל-3.74 מיליון משרות במשק כולו. המרכיב העיקרי של התעשייה הוא מתן שירותי תוכנה ותקשורת, אשר היה אחראי לכ-227,400 משרות שכיר בשנת 2019.
בפועל, מספר העובדים השכירים בתעשיית האלקטרוניקה גדול במעט מההערכה של הלמ"ס לאור העובדה בבנתונים הרשמיים מופיעים עובדי המחקר והפיתוח בתוך קטגוריית שירותי הייטק. בשנת 2019 העסיקה התעשייה הישראלית כ-49,900 עובדי מחקר ופיתוח, שהשכר הממוצע שלהם היה 28,000 שקל בחודש. ניתן להניח, שלפחות חלקם עובד בתעשיית האלקטרוניקה. לאור היחס בין התעשייה לבין מגזר ההייטק כולו, Techtime מעריך שהתעשייה מעסיקה עוד 10,800 עובדי מחקר ופיתוח מדעי.
הבעיה המרכזית היא שלאורך אותה תקופה לא חל גידול בתפוקה של התעשייה, והייצוא אפילו ירד במקצת. בשנת 2015 הסתכם הייצוא הישראלי של מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי בכ-12.59 מיליארד דולר. זה היה השיא הישראלי של כל הזמנים. לאחר מכן החלה ירידה שהסתכמה בשפל של 10.5 מיליארד דולר (כמו בשנת 2009), ובשנתיים שלאחר מכן הייצוא התאושש במעט והגיע להיקף של כ-11.42 מיליארד דולר. המסקנה היא שתעשיית האלקטרוניקה הישראלית הגיעה אל שנת הקורונה כשהיא נמצאת במצב קשה, שבו היא מתמודדת עם ירידה בתפוקה ובמכירות – לצד עלייה מובהקת בהוצאות.
חברת ניוסייט (Newsight Imaging) מנס ציונה קיבלה אישור מוועדת הלסינקי של המרכז הרפואי שיבא, להפעלת פיילוט לביצוע בדיקות מהירות לגילוי קורונה, באמצעות המכשיר SpectraLIT, אשר מבוסס על שבב ספקטרומטר שהחברה פיתחה (CMOS Image Sensor). המכשיר הוא בגודל של עכבר מחשב, ומסוגל לזהות עדות להימצאות נגיף בגוף בפרק זמן של פחות משנייה, תוך שימוש בדגימת נוזל (נסיוב דם או דגימת רוק) שהוכנסה למבחנת בדיקה חד-פעמית.
הטכנולוגיה הספקטרלית אינה חדשה ונחשבת לאמינה במדע. החדשנות של ניוסייט מתבטאת ביכולת לממש בשבב יחיד יכולות הקיימות היום במכשירים יקרים שמחירם מסתכם במאות אלפי דולרים. המכשיר מסוגל להפריד בין פרופיל של אדם הנגוע בנגיף מסוים לפרופיל של אדם הנגוע בנגיף אחר או לאדם בריא, בעזרת אלגוריתמים בינה מלאכותית. המכשיר של ניוסייט בודק בו-זמנית 1024 ערוצים ספקטרליים בטווח האור הנראה (700-400 ננומטר).
לווירוסים אין חתימה ספקטרלית, אולם החברה איתרה מאמרים מדעיים שבהם יש דיווח על סמנים אחרים המתפתחים בגוף בעקבות חדירת וירוסים, אשר מציינים את קיומם של הווירוסים, ושחלק מהם ניתן לזיהוי באמצעות חתימה ספקטרלית. במחקרי היתכנות ראשוניים שביצעו מומחים ביחידות למחלות זיהומיות ומחלות טרופיות במרכז הרפואי, גילה המכשיר יכולת הפרדה בין קורונה מסוג אלפא (CoV-Alpha) לקורונה מסוג ביטא (CoV-Beta) בדיוק של קרוב ל-100%. בוצעו בהצלחה גם מחקרי היתכנות על דגימות דם של אנשים הנגועים בווירוס Dengue.
חברה משותפת תשווק את הטכנולוגיה בעולם
ניוסייט והמרכז לחדשנות דיגיטלית בשיבא מתכוונים להקים חברה משותפת למסחור מכשירי הבדיקה ושיווקם בעולם. בחודש יוני 2020 השלימה ניוסייט גיוס הון בהיקף של 7 מיליון דולר שהובל על-ידי קרן Infinity Capital שהשקיעה 5 מיליון דולר בחברה. לגיוס הצטרף משקיע העל הסיני ד"ר ג'ורג' סו (George So) אשר השקיע 2 מיליון דולר בחברה. בסך הכל, מאז הקמתה גייסה החברה 15 מיליון דולר. ההשקעה של ג'ורג' סו היא יוצא דופן: שכן מדובר במשקיע אסטרטגי, אשר הקים חברה חדשה אשר תייצר ציוד רפואי המבוסס על החיישנים ועל האלגוריתמים של ניוסייט.
חברת ניוסייט מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. המוצר הראשון של החברה היה השבב NSI3000 הכולל מעגל עיבוד אנלוגי ודיגיטלי וחיישן אינפרא-אדום בשבב יחיד, המשמש בין השאר במערכות LiDAR המותקנות על-גבי רובוטים. בשנה שעברה היא הכריזה על החיישן המרחבי (Area Sensor Chip) מדגם NSI1000 עבור תעשיית הרכב וראיית מכונה. הוא כולל טכנולוגיית eTOF המבצעת מדידות מרחק באמצעות חישוב פרק הזמן בין שידור פולס לייזר בתדר אינפרא-אדום רחוק לבין קליטתו על-ידי החיישן.
באמצע שנת 2019 היא החלה בפרוייקט משותף עם חברת מקורות לפיתוח פתרון שיבצע בדיקה ספקטרומטרית של איכות המים, באמצעות חיישן הצילום של החברה. המערכת מבוססת על הארת דגימת מים באמצעות מקור אור באורכי גל של 400-1100 ננומטר, וניתוח ספקטרום האותות החוזרים. הפרוייקט עם שיבא מבוסס על הרעיון העומד בבסיס הפרוייקט עם מקורות. החברה מתכננת להציג בחודשים הקרובים מכשיר משופר שיוכל לבדוק פרופיל ספקטרלי באורך גל של עד 1100 ננומטר.
בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל, בוב סוואן. "גילינו תקלה בתהליך הייצור"
הדו"ח הרבעוני של אינטל שפורסם בסוף השבוע נראה מצויין יחסית לשנת הקורונה: עלייה של 19.5% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, להיקף של כ-19.7 מיליארד דולר ותחזית מכירות שנתית של 75 מיליארד דולר בהשוואה לתוצאות שיא של 72 מיליארד דולר בשנת 2019 כולה. אומנם היו תחומים שנפגעו קשה מהמשבר הגלובלי, כמו ירידה של 32% במכירות מוצרי IoT ו-27% במוצרים של מובילאיי, אולם בתחומי המפתח הגדולים, החברה הפגינה צמיחה מרשימה: עלייה של 7% במכירת מעבדי PC להיקף של 9.5 מיליארד דולר, ועלייה מרשימה של 43% במכירות לשוק מרכזי הנתונים, להיקף של 7.1 מיליארד דולר.
המעבר ל-7 ננומטר נדחה שנית
אלא שמיד לאחר פרסום הדו"ח צנחה מניית אינטל בנסד"ק ביותר מ-16%, כאשר מניית AMD, המתחרה המרכזית שלה בתחום המעבדים, מזנקת ביותר מ-13% ומניית TSMC מזנקת בכ-8.6%. מאחורי התופעה הזאת עומד כשלון גדול מאוד: אובדן ההובלה הטכנולוגית בתהליכי ייצור שבבים, אשר מעכב את כניסתה לטכנולוגיית ייצור חדשה ברוחב צומת של 7 ננומטר, ושולח אותה להזמין ייצור אצל קבלני משנה. מדובר בשני תחומי הדגל של החברה: ייצור עצמי וטכנולוגיית תהליך מובילה היו שני הגורמים המרכזיים שבזכותם היא שמרה כמעט 30 שנה ברציפות על מעמד יצרנית השבבים הגדולה בעולם.
מניית אינטל בנסד"ק בשבוע האחרון. מקור: yahoo!finance
כואב במיוחד הוא הכישלון בתחום טכנולוגיית הייצור החדשה. מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, פירסם ביחד עם הדו"ח הצהרה מיוחדת שבה הסביר שמפת הדרכים של אינטל בתחום ה-7 ננומטר מתעכבת ב-12 חודשים, ושהיא נדחית בחצי שנה נוספת. סוואן: "אנחנו רואים תזוזה של 6 חודשים באספקת מעבדי CPU מבוססי 7 ננומטר ביחס לתחזית האחרונה. גילינו תקלה בתהליך שפגעה בתפוקה, זיהינו את שורשיה ואנחנו מאמינים שלא יהיו מכשולים נוספים. כעת אנחנו מעריכים שמעבדי ה-PC הראשונים בתהליך 7 ננומטר ייצאו לשוק בסוף 2022 או בתחילת 2023, ומעבדי השרתים ייצאו לשוק במחצית הראשונה של 2023".
מדובר בפיגור לא אופייני לאינטל: חברת TSMC, לשם המחשה, נמצאת עמוק בטכנולוגיה החדשה. היא משמשת לייצור מעבדים של אנבידיה ושל AMD, וכבר היתה אחראית ליותר משליש מהכנסות החברה (36%) ברבעון השני 2020. גם סמסונג החלה בייצור שבבי 7 ננומטר, ושתי החברות האסיאתיות מתחרות כיום מי תהיה הראשונה שתייצר שבבים בטכנולוגיית 5 ננומטר. בינתיים נראה שסמסונג ו-TSMC הן שתי החברות היחידות הפעילות ב-5 ננומטר וצפויות לחלוש באופן בלעדי על השוק הזה.
תפנית אסטרטגית בתחום הייצור העצמי
סוואן הודה שייתכן שהחברה לא תעמוד ביעד: "ביצענו השקעה בתוכניות מגירה להתמודדות עם אי-ודאויות נוספות במועדי הייצור". וכאן סוגיית ה-7 ננמוטר הופכת חלק מבעיה רחבה יותר, של מחסור בקיבולת ייצור. הבעיה הורגשה כבר ב-2019, אולם החריפה דווקא בגלל משבר הקורונה אשר ייצר ב-2020 ביקוש חריג למעבדי מחשבים ומעבדי שרתים. בשיחה עם האנליסטים דיבר מנהל קשרי המשקיעים בחברה, טריי קמפבל, בגילוי לב: "בעולם מושלם אנחנו מספקים את המוצרים המובילים שלנו בטכנולוגיית הייצור שלנו. אולם כיום המוקד שלנו הוא בהובלה בתחום המוצרים, כלומר אם נזדקק לטכנולוגיית ייצור של מישהו אחר, אנחנו מוכנים לעשות זאת, ולחסוך בהוצאה הכרוכה בהקמת מפעל בטכנולוגיה ישנה או בטכנולוגיה החדשה ביותר".
בתוך הפאב של אינטל בהילסבורו, אורגון. תשתית הייצור הגלובלית של החברה כוללת 6 מפעלים לייצור שבבים, כולל המפעל בקרית גת, ועוד ארבעה מפעלים לאריזת השבבים ולבדיקתם
בוב סוואן, נתן הסברים נוספים לאנליסטים המופתעים. "במידה ונחליט לבצע את כל הייצור באינטל, ההשקעה ב-10 ננומטר תהיה קצת יותר גדולה מאשר ב-7 ננומטר. במידה ונחליט להישען יותר על ייצור במיקור חוץ, נשקיע קצת יותר בייצור ל-10 ננומטר – והרבה פחות ב-7 ננומטר. הלקח שלמדנו בפיתוח תהליכי 10 ננומטר, הוא שבמידה שהתהליך החדש לא מתקדם כפי שציפינו, אנחנו צריכים להבטיח שהדבר לא יפגע בקצב הוצאת המוצרים החדשים, באמצעות הישענות על יכולת הייצור של מישהו אחר". למעשה, הוא רומז שאינטל מתכננת להשקיע את רוב המשאבים בהרחבת הייצור ב-10 ננומטר, ושוקלת ברצינות להעביר מרכיב משמעותי מהייצור ב-7 ננומטר, או אולי את רובו, לקבלנים חיצוניים – ככל הנראה סמסונג הקוריאנית ו/או TSMC הטאיוואנית.
חברת ריל-ויו (RealView Imaging) מיקנעם השלימה גיוס הון בהיקף של 10 מיליון דולר בהשתתפות קובי ויהודית רכטר, קרן OurCrowd והמשקיעים הקיימים בחברה. בעקבות הגיוס, מצטרפים לדירקטוריון החברה קובי רכטר (מייסד ויו"ר מדינול) ופרופ' מיכאל אלדר, לשעבר מנהל מכון הלב בביה"ח שיבא תל השומר. חברת RealView הוקמה בשנת 2008 על-ידי אביעד קאופמן, שאול גלמן ופרופ' כרמל רוטשילד, באמצעות השקעת סיד של שמעון אקהויז, המשמש כיו"ר החברה. גיוס ההון הקודם התבצע בשנת 2014, שגם במהלכו היא גייסה 10 מיליון דולר.
החברה פיתחה טכנולוגיית הולוגרפיה דיגיטלית המאפשרת לרופאים לבחון ולחקור באופן אינטראקטיבי את הייצוג התלת-מימדי המדוייק של איברים, אשר מופק מקבצים דיגיטליים שנוצרו על-ידי מכונת סריקה ממוחשבת. לפני כשנתיים החברה הציגה את המערכת הראשונה, HOLOSCOPE, המיועדת לסייע לרופאים לתכנן ולבצע טיפול זעיר פולשני. הטכנולוגיה של RealView מבוססת על 35 בקשות פטנט, מהן 21 כבר אושרו, ונועדה להתגבר על קושי מהותי בטכנולוגיית הייצוג התלת-מימדי הקיימת היום:
רוב הפתרונות בשוק מבוססים על הטעיית המוח באמצעות הקרנת שתי תמונות נפרדות לכל אחת מהעיניים. המוח ממזג את התמונות ויוצר אשלייה של חפץ תלת מימדי. אלא שיש בשיטה הזאת בעיה שלא ניפתרה: העין מתכווננת אל התמונות המוצגות בפניה, ואילו המוח משחזר מודל תלת מימדי הנמצא בנקודה דמיונית אחרת. זו הסיבה לכך שקשה לשלוט בייצוג באמצעות מחוות (העין והמוח "שולחים" את היד למרחקים שונים) וזו הסיבה לתחושת הסחרחורת הנובעת מהשימוש במערכות הקיימות היום בשוק.
השנה מתוכנן המעבר מפיתוח למכירות
עקב החולשות האלה הן משמשות לאימון ולימוד בלבד – ולא לביצוע פעולות רפואיות. המערכת של RealView מפעילה אלגוריתם המייצר ייצוג הולוגרפי ממשי של הנתונים המגיעים מהקבצים הדיגיטליים. מכיוון שמבחינת העין מדובר באובייקט אמיתי, אין בעיית מיקוד ומרחקים: העין והמוח ממוקדים באובייקט זהה, ולכן הייצוג אמין יותר, מגיב טוב יותר להוראות המגיעות מידי המשתמש ואינו מייצר תופעות לוואי כמו סחרחורות, כאבי ראש ועייפות.
התוצאה: המערכת מיועדת לשמש ככלי עזר גם במהלך הטיפול עצמו. הרופא המבצע צינטור או טיפול לבבי אחר, יכול לעקוב בזמן אמת אחר הייצוג התלת מימדי של הטיפול, כדי לבצע אותו בצורה מדוייקת. בשנת 2019 הוכרזה ההתקנה הראשונה של המערכת בבית החולים הכללי של טורונטו, הנחשב לאחד מבתי החולים הטובים בעולם. ניסויים רפואיים נוספים מתקיימים גם בבית החולים שניידר לילדים בפתח תקווה. כל הניסויים נערכים בשיתוף פעולה עם חברת Philips Healthcare.
"כעת אנחנו מתמקדים במיסחור המערכת", אמר אקהויז לאחר השלמת הגיוס. "בשלב הראשון בצפון אמריקה ובאירופה. השילוב של הולוגרפיה רפואית בתהליך הקליני השוטף צפוי להביא למהפיכה באופן שבו רופאים משתמשים במערכות הדמאה רפואיות".
חברת בלקין לייזר מיבנה (Belkin Laser) השלימה סבב גיוס הון שני בהיקף של 12.25 מיליון דולר בהובלת Rimonci Capital ו-Santen Ventures. בגיוס השתתפו גם BioLight Life Sciences, CR-CP Life Science Fund ו-C-Mer Eye Care Holdings. עד היום החברה גייסה כ-6.6 מיליון דולר, סכום הכולל גם מענק של האיחוד האירופי בהיקף בהיקף של 2.5 מיליון אירו. החברה פיתחה מכשיר לייזר לטיפול בחולי גלאוקומה המבוסס על טכנולוגיה שהמציא פרופ' מיכאל בלקין.
לדברי מנכ"לית החברה, דריה למאן-בלומנטל, ההון שגוייס ישמש לביצוע ניסויים נוספים במסגרת פרוייקט GLAUrious של האיחוד האירופי ולביצוע ניסויים קליניים באסיה. הקונסורציום האירופי הוקם כדי לקדם את הטכנולוגיה של בלקין, אשר מיועדת לספק מענה לבעיה מיוחדת: מחלת הגלאוקומה היא מחלה כרונית הפוגעת בכ-140 מיליון אנשים בעולם. היא גורמת להתדרדרות הראייה עד לכדי עיוורון, לרוב עקב לחץ תוך-עיני גבוה.
טיפול אוטומטי, פעם בשנה, הנמשך שנייה אחת בלבד
אומנם לא ניתן לרפא אותה אולם ניתן לעכב את התהליך באמצעות טיפול בטיפות עיניים. הבעיה נעוצה בכך שמדובר בטיפול האורך זמן ודורש משמעת, ולכן כמחצית מהחולים מפסיקים אותו בתוך שנה מתחילת הטיפול. הפתרון של החברה מבוסס על תהליך אוטומטי נטול כאבים הנמשך שנייה אחת בלבד: הקרנה של 120 פולסי לייזר קצרצרים (באורך של ננו שניות כל אחד) אל גבולות האישון, אשר מאיצה את תהליך ניקוז הנוזלים מהעין, ועל-ידי כך מפחיתה את הלחץ התוך עיני.
התהליך מתבצע פעם בשנה, באופן אוטומטי וללא מגע: מערכת ההקרנה מתכווננת אל מטרתה באמצעות מצלמה הכוללת אלגוריתם עיבוד תמונה המזהה את אתרי היעד וממקד בהם את קרני הלייזר. הטכנולוגיה מוגנת באמצעות שני פטנטים של החברה: הראשון הוא למיקוד אנרגיה אלקטרו-מגנטית באתר יעד בעין, והשני הוא לאיתור אוטומטי של היעד ומעקב אחריו גם כשהעין בתנועה.
היערכות לפעילות מסחרית בשנת 2021
שנת 2020 היא שנת מעבר קריטית עבור החברה. חברת בלקין לייזר הוקמה בשנת 2013 ומאז עוסקת בפיתוח הטכנולוגיה. השנה הטכנולוגיה הגיעה לבשלות, והחברה החלה בפיתוח גרסה מסחרית של המערכת. במקביל, היא הציגה בינואר השנה את התוצאות הראשונות של ניסוי קליני בקרב 120 חולים שנערך בלונדון במסגרת קונסורציום GLAUrious.
המשך הניסויים במסגרת הקונסורציום נועד לספק מידע להגשת בקשת אישור שיווק מה-FDA בארה"ב, כנראה לקראת סוף 2020, והגשת בקשה לקבלת אישורים בסין, בתחילת 2021. לאחר מכן היא אמורה להתחיל בתהליכי המסחור של הטכנולוגיה.
חברת קיסייט (Keysight Technologies) השיקה מקור אותות (Signal Generator) חדש עבור נתחי הרשת (Network Analyzers) מתוצרתה ממשפחות PNA ו-PNA-X. נתחי רשת נחשבים לכלי מרכזי למדידה ואיפיון רכיבים ומכלולי תקשורת אלחוטית, במיוחד מדידות של רכיבים אקטיביים שבהם הם משמשים למדידת ספרת רעש (noise figure), מדידת קומפרשן (gain compression), ומדידת אינטר מודולציות (IMD).
קיסייט שילבה בנתחי הרשת שלה מקורות תדר מבוססי Direct Digital Synthesis – DDS, שהם נקיים יותר. המקורות החדשים משפרים את ביצועי המדידות, בהן בדיקת עיוותי מודולציה, מדידות מיקסרים ורכיבים ממירי תדר, ומדידות מיקסרים I/Q. במקביל, היא הוסיפה לנתחי הרשת ממשפחת PNA-X מקור אות שלישי בתדרי רדיו (RF) של עד 13.5GHz, המייתר את הצורך בשימוש במחולל אותות חיצוני.
"הגרסה המשופרת של נתחי PNA ו-PNA-X מציעה מכלול נכון של מהירות וביצועים הדרושים כדי להקטין את זמני הבדיקות, ולייצר מערכי מדידה פשוטים יותר מבלי לפגוע ברמת הדיוק", אמר ג'ו ריקרט, מנהל פיתוח פתרונות מדידת תדרים גבוהים בקבוצת פתרונות התקשורת של קיסייט. ישי ברודני, מהנדס אפליקציה בקיסייט ישראל, אמר שהלקוחות יכולים לשדרג את המכשירים הקיימים שלהם על-ידי החלפת מקורות התדר הישנים במקורות החדשים.
חברת קלרוטי (Claroty) מנחלת יצחק, שהוקמה בשנת 2015 על-ידי קבוצת Team8, מינתה את יניב ורדי למנכ"ל החדש של החברה. קלרוטי מספקת פתרונות הגנה על רשתות תקשורת תפעוליות (Operational Network) במתקני תשתית ובמפעלי תעשייה. מאז הקמתה החברה גייסה כ-100 מיליון דולר. בין לקוחותיה מצויים תאגידים תעשייתיים גדולים מאוד, בהם: סימנס, שניידר אלקטריק, רוקוול, NTT, מיצואי ועוד.
ורדי מגיע לחברה מהצד של הלקוחות: בארבע השנים האחרונות הוא שימש כמנהל תחום הפתרונות העסקיים של חברת שירותי האנרגיה הבריטית Centrica. לתפקיד הזה הוא הגיע לאחר מכירת חברת פנורמיק פאואר הישראלית לתאגיד Direct Energy, הנמצא בבעלות סנטריקה, ונחשב לאחד מתאגידי האנרגיה הגדולים בצפון אמריקה.
חברת פנורמיק פיתחה טכנולוגיית חישה ומערכת תוכנה המאפשרות לעקוב אחר רשת החשמל של הארגון כדי להשיג חיסכון באנרגיה ולגלות תקלות בשלבי ההתהוות. ורדי ניהל אותה במשך ארבע שנים עד למכירתה לדיירקט אנרג'י תמורת כ-60 מיליון דולר במזומן. "משבר הקורונה האיץ את תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית", אמר ורדי. "המפעלים מחפשים בית אחד (one-stop-shop) עבור כל צורכי ה-OT וה-IoT התעשייתי. קלרוטי היא החברה היחידה בתעשייה שמסוגלת לספק פלטפורמה כזו מקצה לקצה".
חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר מתקינה מערכת תקשורת בין כלי-רכב לבין תשתיות כביש (V2X) שתאפשר לרכבי חירום והצלה לשלוט ברמזורים ובכך להבטיח תנועה מהירה וחלקה, בלא להסתכן בכניסת חירום לצמתים הומים. הפרוייקט מתבצע בשיתוף פעולה עם חברת Applied Information מאטלנטה, ג'ורג'יה, המספקת פתרונות תחבורה חכמים. החברה פיתחה את מערכת Dual-Mode /Dual-Active V2X המתבססת על שבבי התקשורת של אוטוטוקס.
המערכת מאפשרת לתמרורים בכביש המצויידים ביחידת התקשורת הנייחת של המערכת (Roadside Unit), לתקשר ישירות עם כלי-רכב המצויידים ביחידת התקשורת הניידת (On Board Unit) של המערכת. ההתקנה הראשונה תתבצע בעיר אלפרטה, ג'ורג'יה, ולאחריה מתוכננות התקנות בערים נוספות בג'ורג'יה, בטקסס ובהוואי. חברת AI הוסיפה למערכת יכולת מתן עדיפות, אשר מאפשרת לכוחות חירום והצלה לשנות את אופן פעולת הרמזורים והתמרורים החכמים, ולהעניק עדיפות לרכב החירום.
כך למשל, כאשר אמבולנס או רכב כיבוי אש במשימת הצלה מגיעים אל צומת, הרמזורים בצומת מזהים את רכב החירום, ומעניקים לו זכות קדימה כשהם עוצרים את שאר התנועה בצומת. בעיר אלפרטה פועלים כיום כ-150 רמזורים, ולהערכת AI ואוטוטוקס, ההתקנה בה תהיה ההתקנה הראשונה בעולם של יכולת מהסוג הזה.
השבבים של אוטוטוקס הם דואליים ומאפשרים לקיים את התקשורת גם בפרוטוקול תקשורת ישירה (DSRC) וגם באמצעות הרשת הסלולרית (C-V2X). סגן נשיא לפיתוח עסקי באוטוטוקס, יובל לחמן, אמר שהניסוי מוכיח שהתעשייה לא ממתינה עד להחלטת הרגולטור האמריקאי האם ראוי להשתמש בטכנולוגיית DSRC או בטכנולוגיית C-V2X. "קיימת בשוק מגמה ברורה המעדיפה התקנה של מערכות שהן 'אדישות' לסוג טכנולוגיית התקשורת".
יובל לחמן, סגן נשיא לפיתוח עסקי בחברת אוטוטוקס
חברת אוטוטוקס הוקמה בשנת 2008 ונחשבת לאחת מהחברות הראשונות בעולם המספקות שבבי V2X בייצור המוני (על-ידי חברת STMicroelectronics). הם קיבלו הסמכה בארה"ב ובסין. בחודש מרץ השנה, היא עברה את מבחני ההסמכה הראשונים לטכנולוגיית תקשורת שלישית: תקשורת Wi-Fi 5 בתדרי 2.4GHz ו-5GHz התומכת בתקני 802.11a/b/g/n/ac.
הדבר יאפשר לקשר את הרכב אל שירותים נוספים המגיעים אליו ממקורות חיצוניים, דוגמת שידור מידע מהרכב, שירותי דיאגנוסטיקה, גישה לנקודות תקשורת ציבוריות, תקשורת עם תחנות טעינת רכב חשמלי ועידכוני תוכנה במתכונת over-the-air.
חברת רפאל (Rafael) דיווחה על קבלת הזמנות בהיקף של כ-200 מיליון שקל לאספקת מערכות אלקטרו-אופטיקה מסוג לייטנינג (Litening) עבור מטוסי קרב אמריקאים, והזמנות המשך לטילי ספייק עבור מדינה באירופה. לייטנינג היא משפחת מערכות אלקטרו-אופטיות לניווט, זיהוי ותקיפת מטרות מהאוויר. במערכת משולבים חיישנים וציין לייזר לשיגור מדויק. הן ניתנות להרכבה על 20 פלטפורמות אוויריות שונות, ועד היום כבר צברו יותר ממיליון שעות טיסה מבצעיות. בסך הכל, רפאל מכרה כ-1,500 מערכות לייטנינג ל-27 מדינות בעולם.
משפחת טילי ספייק (Spike) היא קבוצה של טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאים בשימוש מבצעי נרחב בצה"ל ובצבאות רבים בעולם. טילי ספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. כ-34 מדינות משתמשות כיום בטילי ה-ספייק, בהן גם 19 מדינות האיחוד האירופי ומדינות ברית נאט”ו . עד כה רפאל סיפקה ללקוחות כ-34,000 טילי ספייק. יותר מ-6,000 טילים נורו, הן כחלק מאימונים והן בשימוש מבצעי בשדה הקרב.
משפחת ספייק היא אחת ממשפחות המוצרחים המצליחות ביותר של רפאל. בשנה שעברה היא הכריזה על הטיל Spike NLOS, שהוא טיל רב-משימתי השייך לקטגוריית טילי הדור ה-5 של רפאל. סוללת משגרי Spike NLOS מסוגלת לכסות באש תוואי שטח נרחב ולבצע תקיפה של מספר מטרות משוריינות בו-זמנית. הטיל כולל כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS.
הצוות משגר את החימוש לנקודת ציון שהוזנה מראש, גם ללא קו ראייה. תוך כדי מעוף המפעיל צופה במטרה באמצעות החיישן המצוי בראש הביות האלקטרו-אופטי ומנהג את הטיל אל מטרתו. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.
בתמונה למעלה: שיטת הייצור החדשה (מימין) בהשוואה לאופן הייצור המסורתי של מגעי טרנזיטורים
חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) פיתחה טכנולוגיית מוליכים חדשה לקישור הטרנזיסטורים בשבב, המאפשרת להקטין את שטח השבב מבלי לעבור לשימוש בטכנולוגיית צומת זעירה יותר. טכנולוגיית Selective Tungsten מקטינה את ההתנגדות החשמלית של המוליכים ועל-ידי כך מאפשרת להקטין את צריכת ההספק הכוללת של המעגל, להשתמש במוליכים קטנים יותר ולצמצם את הפגיעה בביצועי הטרנזיסטור, הנגרמת עקב ההתנגדות החשמלית של המוליכים.
להערכת החברה, המוליכים החדשים מסייעים להמשיך במגמת המיזעור, ולייצר טרנזיסטורים ברוחב צומת של 5 ננומטר, 3 ננומטר ואף פחות. בתהליכי הייצור המסורתיים, מגעי הטרנזיסטור מיוצרים בתהליך הכולל הנחת מספר שכבות חומר. בתחילה מניחים שכבת הדבקה המייצרת פרופיל של נקב. היא מכוסה בשכבת ציפוי פנימית, עליה מניחים שכבת בידוד ואז מניחים שכבת חומר מגבש. לאחר מכן החלל שנוצר ממולא בטונגסטן, שהוא חומר המגע המועדף בזכות התנגדותו הנמוכה.
חתך רוחב של שבב המציג את מיקום מגעי הטרנזיסטורים. מקור: techinsights.com
בתהליך ייצור של 7 ננומטר, קוטר המגע הוא 20 ננומטר בלבד, כאשר שכבות ההגנה וההדבקה תופסות כ-75% מנפח המוליך, ומשאירות רק 25% מהנפח למתכת המוליכה עצמה. בתיל כל-כך דק, מתפתחת התנגדות חשמלית גבוהה מאוד הגורמת לפגיעה בביצועי השבב ומקשה על הקטנת שטחו הכולל. זהו צוואר בקבוק מרכזי בתהליך מיזעור השבבים. חברת אפלייד מטיריאלס הכריזה השבוע על מכונת הייצור החדשה, Endura Volta Selective Tungsten, המייצרת מוליכים בטכנולוגיית Selective Tungsten.
החברה מסרה שמספר יצרני שבבים כבר הצטיידו במכונה החדשה. חברת אפלייד מטיריאלס מייצרת ציוד לייצור שבבים וצגים. ברבעון הפיננסי השני שהסתיים באפריל 2020, הסתכמו מכירותיה בכ-3.96 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-3.54 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. כ-56% מהמכירות היו של ציוד לייצור שבבים לוגיים ושל ציוד אחר שנמכר לקבלני ייצור שבבים.
נמל התעופה הבינלאומי חמאד (HIA) הנמצא בדוחה בירת קטאר, יתקין את מערכת RunWize של חברת XSight Systems מראש העין, לגילוי עצמים זרים (FOD) על מסלולי ההמראה והנחיתה. נמה"ת חמאד משמש כצומת תחבורה אווירית מרכזי באזור המפרץ הפרסי וכאתר הבית של חברת התעופה Qatar Airways. הוא מטפל בכ-30 מיליון נוסעים ובכ-360,000 מטוסים בשנה. לאחרונה הוא דורג על-ידי חברת Skytrax כנמל התעופה השלישי באיכותו בעולם.
פרוייקט הקמת המערכת יבוצע על-ידי חברת BEQ – Bayanat Engineering Qatar, הנחשבת לאינטגרטור מוביל במפרץ הפרסי ובצפון אפריקה. המערכות יותקנו בשני המסלולים הפועלים בנמל, שאחד מהם הוא באורך של 4,850 מטר, ונחשב לאחד ממסלולי ההמראה והנחיתה הארוכים בעולם. מנכ"ל BEQ, חסאן עזאדין, אמר שבתור אחד מהשותפים המרכזיים של HIA, החברה מספקת את הטכנוולגיות המתקדמות ביותר בעולם. סגן נשיא לתפעול של נמה"ת, יואניס מטסוביטיס, אמר שהמערכת של Xsight, "היא נדבך קריטי בפעולת שדה התעופה".
חברת Xsight הוקמה בשנת 2005, ועד היום התקינה 11,000 חיישני בטיחות בשדות תעופה בעולם. מערכת RunWize מאתרת מפגעים על מסלול הטיסה, כגון עצמים זרים, ציפורים או הצטברות משקעים (שלג, קרח ומים), ומסוגלת לאתר חפצים בגודל של בורג בודד, שעשויים לפגוע בבטיחות ההמראה או הנחיתה. היא מבוססת על מערך משולב של מכ"ם גלים מילימטריים וחיישנים אופטיים (אינפרא-אדום קרוב) המוצבים סמוך לפנסי התאורה לאורך המסלולים. תוכנת היתוך מידע משלבת את הנתונים מכל המקורות האלה ומפעילה את מערכת FODetect, מספקת בקרה אוטומטית ורציפה של מצב המסלולים.
ראשי החישה במערכת כוללים מכ"ם זעיר (Mini W-band Radar) הפועל בתדר של 76-7GHz, מקור תאורת אינפרא-אדום ומצלמת NIR העובדת ביום ובלילה וגם בתנאי מזג אוויר ירודים. ראשי החישה פרוסים לאורך המסלול ומספקים את המידע באמצעות תקשורת מקומית אל תוכנה תוכנה ייעודית המתיכה את המידע ומאתרת חפצים חשודים על המסלול. במקביל, היא מפעילה את התוסף BirdWize, אשר מזהה ציפרים על המסלול, ומבריח אותן באמצעות רעש מרתיע המופק מראש החישה הסמוך לציפור.
בשלושת החודשים האחרונים נהנית מניית חברת סיוה מהרצליה (CEVA) מעדנה: לאחר שפל שהביא אותה אל מתחת ל-25 דולר בתחילת חודש מרץ 2020, היא נמצאת בטיפוס יציב וחצתה השבוע את הגבול של 38 דולרים, אשר העניק לה שווי שוק של כ-843 מיליון דולר במסחר בנסד"ק. הפעם האחרונה שבה היא הגיעה אל המחיר הזה היתה בינואר 2018. בסוף השבוע פירסמה חברת הדירוג Roth Capital Partners עידכון למחיר היעד של מניית החברה, והעלתה את מחיר היעד שלה למניית סיוה מ-40 דולר ל-50 דולר. זוהי עלייה של כ-25% שיביא את החברה, אם רוט לא טועה, אל שווי שוק של יותר ממיליארד דולר.
מדוע המנייה צומחת כאשר כל התעשייה מתמודדת עם משבר הקורונה? הרמזים שהחברה מפזרת קשורים לעלייה גדולה בתמלוגים עקב עסקאות הקשורות לדור החמישי. בשבועות האחרונים החברה דיווחה על מכירות של מעבדי הדור החמישי לחברת ZTE הסינית, על מוצר של חברת נוקיה אשר צפוי לצאת לשוק בסוף 2020 או בתחילת 2021. ככל הנראה היא מתייחסת לנוקיה כאשר היא כותבת שהיא "מאמינה שצפויה התאוששות של סיוה אצל לקוח tier-1 בתחום התשתיות האלחוטיות שתתבטא במכירות ברבעונים הקרובים".
מניית סיוה בנסד"ק בששת החודשים האחרונים, בהשוואה למדד נסד"ק
בנוסף, הדו"ח מרמז על קיומו של לקוח גדול נוסף שעדיין לא דווח עליו: "יש לסיוה סיכוי לניצחונות תכנון אצל לקוח tier-1 נוסף בתחום התשתיות האלחוטיות". אלא שהטענה העיקרית של החברה היא שבגלל האופי המיוחד של הדור החמישי, הקשרים של סיוה עם יצרניות ציוד תקשורת מרחיבים את שוק היעד שלה אל תחומים חדשים: "היתרונות של סיוה מהרחבת הפריסה של תשתיות הדור החמישי חורגים הרבה מעבר לשוק המסורתי של סמארטפונים ותשתיות סלולריות. הם מביאים אותה את כל השוק של קישוריות IoT, הכולל תחומים כמו Bluetooth, WiFi 6E ו-cellular IoT, ואל תחומים מתפתחים כמו עיבוד קול, תמונה ובינה מלאכותית באבזרי הקצה (edge), היתוך חיישנים ותקשורת ישירה בין כלי-רכב (V2V).
סיוה מספקת ליצרני שבבים קניין רוחני (IP) של מעבדי DSP, טכנולוגיות קישוריות אלחוטית, מעבדי ראייה ממוחשבת ומעבדי בינה מלאכותית, תוכנות להיתוך חיישנים ועיבוד תמונה וטכנולוגיות לקישוריות Wi-Fi ו-Bluetooth. ברבעון הראשון של 2020 צמחו המכירות של סיוה בכ-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-23.6 מיליון דולר. בכך עקפה סיוה את התחזיות המוקדמות למכירות בהיקף של כ-21.5 מיליון דולר.
חברת STMicroelectronics ביצעה שתי רכישות בו-זמנית במטרה לחזק את יכולות התקשורת האלחוטית של משפחת המיקרו-בקרים STM32. במסגרת המהלך היא רכשה את חברת BeSpoon הצרפתית ואת כל פעילות ה-Cellular IoT של חברת Riot Micro הקנדית. החברה מסרה שעם השלמת העיסקאות היא תגדיר מפת דרכים חדשה עבור משפחת STM32.
חברת BeSpoon מהעיירה Le Bourget du Lac שבאלפים הצרפתיים, הוקמה בשנת 2010 ופיתחה טכנולוגיית מיקום ומדידת מרחקים המבוססת על מדידת זמני השידור והקליטה של אותות אלקטרומגנטיים בתדרי Ultra Wide Band. השבבים שהיא מפתחת מאפשרים מדידת מרחקים בקנה מידה של סנטימטרים בודדים. על-בסיס הטכנולוגיה הזאת הוגדר תקן omlox הפתוח ליישומי מיקום ומדידות מרחק במתקנים מסחריים ותעשייתיים, העובדים במתכונת של Industry 4.0.
חברת ST תשלב את הטכנולוגיה בפורטפוליו של משפחת STM32, כדי לאפשר יכולות מיפוי ומיקום למפתחי פתרונות IoT, רכב ויישומי תקשורת המבוססים על המיקרו-בקרים. במסגרת העיסקה, ST רוכשת את החברה מהמייסדים ומבעלת השליטה המרכזית, TRUMPF. היא גם תחתום על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם TRUMPF בתחום טכנולוגיות המיקום. קבוצת TRUMPF הגרמנית היא יצרנית גדולה של ציוד ייצור תעשייתי, וככל הנראה צפויה להיות אחת מהלקוחות הגדולים של הטכנולוגיה.
Riot Micro מוואנקובר, קנדה, פיתחה מודם Cellular IoT המבוסס על טכניקות חסכוניות באנרגיה שהובאו מתחומי ה-Wi-Fi ו-BLE ופועל ברשתות LTE Cat-M ו-NB-IoT. המטרה היא לספק קישוריות קצרת טווח ובעלות נמוכה מאוד עבור מערכות אוטומציה ביתיות, תחבורה ומכשירים למדידת צריכה. הטכנולוגיה של החברה תאפשר ל-ST לשלב טכנולוגיות Cellular IoT בפורפוליו של STM32, כדי להרחיב את השימוש במעבדים בשווקים כמו ניהול ציי רכב, מדי צריכה חכמים וניהול ומעקב אחר נכסים.
חברת ST לא מסרה פרטים פיננסיים על העיסקאות. נשיא קבוצת המיקרו-בקרים בחברה, קלוד דרדיין, אמר שטכנולוגיות Cellular IoT ו-UWB הן טכנולוגיות ליבה בגל הבא של יישומי IoT. "הרכישות ישלימו את טכנולוגיות הקישוריות המשולבות כבר היום במיקרו-בקרים המקושרים שלנו, בהן: Bluetooth 5.0, IEEE 802.15.4 ורכיבי קישוריות מסוג LoRa".
חברת אינטל וקבוצת חוקרים מאוניברסיטת NUS בסינגפור פיתחו יכולת מישוש עדינה לרובוטים, המבוססת על שימוש בעור מלאכותי (e-skin) מסוג חדש ועל המעבד הנוירומורפי Loihi של אינטל. במסגרת הניסוי, הם השתמשו ביד רובוטית המצויידת בעור מלאכותי על-מנת לקרוא כתב ברייל ולאחר מכן להעביר דרך הענן את נתוני החישה לשבב Loihi, שעיבד את המידע והפיק ממנו משמעות סמנטית. Loihi השיג דיוק של יותר מ-92% בזיהוי אותיות כתב ברייל, ונדרש להספק קטן פי 20 מזה שנדרש למעבד סטנדרטי (Von Neumann) כדי לבצע את אותה המשימה.
במקביל, נבחנה טכניקה לשיפור יכולת התפיסה הרובוטית באמצעות שילוב של נתונים מהעור המלאכותי וממצלמה מבוססת אירועים (בתמונה למטה). עיבוד המידע איפשר לרובוט לזהות תופעות כמו החלקה סיבובית, החשובה לאחיזה יציבה, וסיווג קטגוריות שונות מיכלים אטומים מסוגים שונים, שהכילו כמויות שונות של נוזלים (היו בעלי משקל שונה). התוצאה: שילוב של ראייה מבוססת-אירועים ומגע באמצעות רשת עצבית מגיעים לדיוק גדול יותר ב-10% בסיווג אובייקטים בהשוואה למערכת ראייה בלבד. מעבד Loihi עיבד את המידע במהירות גבוהה ב-21% מאשר שבבי עיבוד גרפי, ובהספק נמוך פי 45.
עור מלאכותי ומצלמה מוכוונת ארועים מאפשרים לרובוט להחזיק את הבקבוק בעוצמה הדרושה מבלי שייפול או יתעוות
חיישני העור המלאכותי מחקים את מערכת העצבים הביולוגית
ליבת הניסוי היא עור מלאכותי שפותח בפקולטה להנדסה באוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS). הוא מבוסס על פיתוח ארכיטקטורת עיבוד ותקשורת חדשה, המחקה את מבנה מערכת העצבים הביולוגית, בדומה לאופן שבו רשתות בינה מלאכותית נוירוניות מחקות את מבנה הנוירונים במוח. הארכיטקטורה החדשה, ACES – Asynchronously Coded Electronic Skin, מאפשרת לשלב מערכים של עד 10,000 חיישני מגע ביריעת פלסטיק גמישה, ולשדר את המידע אל מערכת עיבוד מרכזית במהירות גדולה יותר מזו של מערכת העצבים האנושית.
הרעיון של עור מלאכותי הכולל חיישני מגע אינו חדש, אולם יישומו נתקל בקשיים רבים. כדי לקבל חישה אפקטיבית יש צורך בחיישנים רבים מאוד, ביכולת עמידה בחבלות ותקלות בחיישנים בודדים מבלי שהדבר ישבש את כל המערך, במהירות תגובה גדולה ובהספק נמוך מאוד. התפישה המקובלת היא פריסת מטריצה של חיישני מגע (pressure sensors) המתחברת אל מעבד באמצעות פרוטוקול חלוקת זמן (Time-Divisional Multiple Access).
ארכיטקטורת ACES: מספר רב של חיישני מגע (בכחול) מחוברים אל הגלאי (כתום) במוליך יחיד
ה-TDMA נועד לצמצם את מספר המוליכים בעור המלאכותי, שכן הוא מעניק חלון שידור נפרד לכל חיישן. אלא שבגישה הזאת, ככל שגדל מספר החיישנים, יורד זמן התגובה הכולל של המערכת. כדי להתגבר על הבעיה יש צורך במהירות דגימה גדולה יותר, אולם הדבר דורש שימוש במעגלי דגימה מהירים ומעגלי דחיסת מידע חכמים. אולם הפתרון הזה מוגבל מאוד: העלות גבוהה, המעגלים דורשים הספק גבוה, ודגימה ודחיסה חכמים תלויים בידע מוקדם על סוג המגע הצפוי. בשורה התחתונה, גם הפתרון הזה מוגבל מבחינת מספר החיישנים שניתן לשלב בעור המלאכותי.
תפישת ACES שפותחה ב-NUS מבוססת על חיקוי מערכת העצבים: החיישנים מקושרים באמצעות מוליך אל ערוץ מרכזי המעביר את המידע המקובץ אל יחידת העיבוד – מעין מוח המיושם באמצעות רשת לימוד עומק נוירונית (Deep Learning Neural Network). ליבת המערכת היא ארכיטקטורת תקשורת א-סינכרונית המאפשרת תמיכה באלפי חיישנים בו-זמנית.
כל חיישן משדר פולס מידע רק כאשר רמת הגרוי שלו חוצה סף מוגדר מראש (threshold). הפולס מפוזר על-פני טווח תדרים רחב מאוד באמצעות טכניקת spread spectrum. הדבר מאפשר לשדר מיידית את כל האותות ולספק להם עמידות ברעשים גם בהספקים נמוכים מאוד. אותות החיווי של כל חיישן משוחזרים במעבד הנוירוני בהתאם לחתימת התדר שלו ולמיקומו הידוע מראש.
מוח אלקטרוני בתוך שבב
מערכת עיבוד נוירומורפית מבוססת שבבי Lohini של אינטל, הכוללת 8 מיליון נוירונים
המוח המרכז את כל המידע הוא מחשב המבוסס על המעבד הנוירומורפי של אינטל. מעבד נוירומופרי הוא יישום ברמת החומרה של המבנה של רשתות נוירוניות, אשר מיושמות בדרך-כלל ברמת התוכנה בלבד. כל מעבד מיוצר בתהליך של 14 ננומטר ומכיל 128 ליבות המיישמות 130,000 נוירונים. להערכת אינטל, במשימות ספציפיות, מסוגל המעבד Loihi לעבד מידע במהירות גדולה פי 1,000 וביעילות גדולה פי 10,000 מאשר מעבד סטנדרטי (CPU).
בחודש יולי 2019 הכריזה אינטל על מערכת עיבוד נוירומורפית הכוללת 8 מיליון נוירונים אשר ממומשים באמצעות 64 מעבדי Loihi. החברה מסרה שמדובר בשלב הראשון של תוכנית פיתוח שאפתנית, המיועדת להרחיב את הארכיטקטורה להיקף של כ-100 מיליון נוירונים. על-פי ההערכה המקובלת כיום, במוח האנושי יש כ-84 מיליארד נוירונים. כאשר אינטל מדברת על 100 מיליון נוירונים במערכת אחת, ואולי מיליארד נוירונים בתוך מספר שנים – מדובר במוח אלקטרוני זעיר המשתווה לזה של בעלי חיים רבים…
חברת ריווק רובוטיקס מיוקנעם (ReWalk Robotics), הודיעה שתוכנית ביטוח הבריאות הלאומית של ארה"ב (Centers for Medicare and Medicaid Services), הנפיקה קוד ביטוחי עובר מוצר הדגל של החברה, ReWalk. מבחינת החברה מדובר בפריצת דרך, מכיוון שאנשים הסובלים מפגיעה בעמוד השרדה יוכלו לקבל מימון לרכישת המערכת, והחברה תוכל להרחיב מאוד את השימוש בשלד החיצוני (exoskeleton) שפיתחה.
חברת ריווק פיתחה שני פתרונות שלד חיצוני: מערכת ReStore לשיקום משותקי שבץ מוחי, ומערכת השלד החיצוני ReWalk, המאפשרת למשותקים בגפיים התחתונות ללכת. ההליכה באמצעות השלד הלביש נעשית באמצעות חיישנים המפעילים את השלד החיצוני שמתחיל בתנועת ההליכה לאחר הטיית הגוף. המערכת כוללת מנועים המשולבים במפרקי השלד. המנועים מופעלים באמצעות מערך של חיישנים ומערכת בקרה ממוחשבת לצורך הנעת ארבעת המפרקים.
מערכת Rewalk מכילה ארבעה מנועים במפרקי הירך ובמפרקי המותניים. המשתמש שולח את הקביים קדימה ואז הגוף נוטה באופן טבעי קדימה. הנטייה הזאת נקלטת על-ידי חיישן תנועה, והמחשב נותן הוראה לשלוח רגל אחת קדימה. עוד הטיה, והרגל השנייה נשלחת גם היא קדימה. וכך, בסדרה של הטיות הגוף נוצר רצף של הליכה כמו-טבעית.
הליכה, ישיבה וטיפוס במדרגות
המערכת אינה מאפשרת רק הליכה, אלא גם עמידה, ישיבה וטיפוס במדרגות באמצעות אלגוריתם ייחודי להרמת הרגליים במעלה המדרגות. ניתן להשתמש במערכת להליכה רצופה במשך יום שלם. סגן הנשיא לשיווק בחברה, אנדי דולן, אמר שהקוד הונפק בעקבות הישגים מהותיים של החברה, "בהם קבלת אישור FDA הראשון בעולם עבור שלד חיצוני".
בנוסף, החברה מקיימת שיתוף פעולה עם משרד ההגנה האמריקאי בקביעת מדיניות שיפוי המנגישה את מוצר עבור נכים ותיקים של צבא ארה"ב, ונמצאת בתהליך קבלת כיסוי ביטוחי וחוזים עם מבטחים גרמנים מובילים. כיום יש בארה"ב כ-294,000 אנשים החיים עם פגיעה בעמוד השידרה, שכמחציתם מסווגים כמשותקים בפלג הגוף התחתון.
בתחילת החודש ביצעה החברה גיוס הון בהיקף של כ-9 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות בנסד"ק. בעקבות ההודעה על קבלת הקוד הביטוחי בארה"ב, זינקה מניית ריווק רובוטיקס בנסד"ק בכ-15% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-26.4 מיליון דולר.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
בשבועות הקרובים תספק חברת ארו ישראל, ללא עלות, חלק מהכרטיסים שפותחו על-ידי שירהטק הישראלית אשר כוללים את המודולים של חברת Quectel. מדובר באחד מהכרטיסים הבאים:
