כיום פועלים בישראל 105 סטרטאפים בתחום יישומי החלל, שגייסו בשנה החולפת 314 מיליון דולר, כך עולה ממיפוי סטרטאפים שהכינו קרן Earth & Beyond Ventures ו-Deloitte ישראל. למרות העליה בכמות הסטארטאפים, ישראל עדיין נמצאת בשלב ראשוני בתעשיית החלל. בשונה מטריטוריות אחרות, לא פועלים בישראל מרכזי פיתוח זרים של ענקיות חלל כמו SpaceX, Blue Origin, TE Connectivity, Axiom Space ו-Sierra Space. השלב בו נמצאת התעשייה הישראלית מזכיר את ענף האוטו-טק לפני נקודת התפנית של עסקת מובילאיי ב-2017, שהובילה לפתיחת מרכזי פיתוח בישראל של מותגי הרכב הגדולים בעולם, בנוסף למשלחות מקצועיות שמגיעות לישראל לאיתור חדשנות וטכנולוגיות.

עורכי הדו"ח מסבירים כי כיום, "מרבית החברות בתחום החלל מישראל ממוקמת קרוב ללקוח בשרשרת הערך של הענף. הן רוכבות על תשתיות של החברות הגדולות המייצרות טילים, משגרים ולוויינים, כדי להציע ללקוח שירות המבוסס ותלוי בתשתיות אלו. לכן, בעתיד הנראה לעין צפוי כי סוג החברות שיצמחו בתעשיית החלל של ישראל הן כאלו אשר מפתחות טכנולוגיות ורכיבים המתבססים על תשתיות חלל מסורתיות, ולא כאלו אשר מפתחות את התשתיות בעצמן."

המיפוי בדוח כולל חלוקה של הסטארט-אפים לפי יישומי החלל אליהם משתייכים לפי שמונה קטגוריות, בהן "תצפית כדור הארץ" המהווה 26% מכלל הסטארטאפים. מיזמים הפועלים בקטגוריה משתמשים בצילומי לווין וחיישנים כדי לאסוף ולנתח את הנתונים של כדור הארץ למטרות מדעיות, סביבתיות ומסחריות. "תקשורת וניווט" (25%): טכנולוגיות ומערכות המשמשות לוויינים וחלליות להעברת נתונים, מידע ואותות, בנוסף לקביעת מיקום והנחיית תנועה.

"תשתיות חלל" (20%): המערכות והטכנולוגיות הפיזיות, המתקנים, והרכיבים הדרושים לחקר החלל ולפעילות מסחרית בחלל. "פעילות בחלל" (10%): פעילויות הנערכות בסביבת חלל, לרבות שירותים, הרכבה ותחזוקה של לוויינים, בנוסף לניסויים ומחקרים מדעיים. "מחשוב ותוכנה" (6%): המערכות, החומרה והתוכנה המשמשים לעיבוד, ניהול ואחסון נתונים של משימות ומחקר בחלל. "שירותי חלל" (5%): שירותים מסחריים וממשלתיים הניתנים בחלל ולמען תמיכה בפעילויות חקר, ומסחר. "ייצור בחלל" (4%): ייצור ופיתוח של סחורות, חומרים, וציוד שונים הנעשה בחלל. "חקר החלל ומשאבים" (4%) טכנולוגיות חלל למציאת משאבים וניצול משאבים בכוכבי לכת, ירחים ואסטרואידים, בנוסף לטכנולוגיות לחקר וללמידה של החלל.

מאחר ולחברות הפועלות בתחום החלל יש שימוש כפול, שהטכנולוגיה של אותם הסטרטאפים המשמשת גם תעשיות בכדור הארץ, ביצעו בדוח גם חלוקה של החברות לפי סוג התעשייה המסורתית בה הסטארט-אפים פועלים בכדור הארץ. בחלוקה לקטגוריות של "תחבורה חכמה" המהווה 17% מכלל הסטארטאפים, תעופה וחלל (16%), אנרגיה ואקלים (12%), חקלאות (11%), תקשורת (10%), בריאות (10%), תעשייה 4.0 (7%), מחשוב ותשתיות(5%), ביטוח (4%), צבא ובטחון (4%), מזון (2%), סייבר (2%).

השילוב בין יישומי החלל לתעשיות בכדור הארץ מציג וורסטיליות, כיצד טכנולוגיה של אותו סטרטאפ מאפשרת למשל לנתח תצלומי לוויינים כדי לשרת תעשיות כמו חקלאות, אקלים וביטוח. עריכת ניסויים רפואיים בחלל מאיצה מחקרים בתחום הבריאות, תקשורת לוויינים מסייעת לפיתוח תשתיות של תחבורה חכמה, ואילו ייצור תחליפי מזון למשימות חלל יכול לשמש את תעשיית המזון בכדור הארץ.

הסכום הממוצע שסטארטאפים ישראליים בתחומי החלל מגייסים בשלבי גיוס שונים הם 3.8 מיליון שול בשלב סיד, 10.7 מיליון בשלב A, 21 מיליון בשלב B, ו-76 מיליון דולר בשלבי C ומעלה. צפויה האצה כללית בגיוסים לתחום טכנולוגיות החלל הצומח במהירות, שתשפיע גם על ישראל כתוצאה מעליה של כל הענף.

ההערכה היא כי ענף החלל המסורתי צפוי להגיע עד סוף העשור לשווי של טריליון דולר בעקבות מספר גורמים, בהם ירידה משמעותית של עלות השיגורים שמנגישה את הענף ליותר חברות, בנוסף לסוגי לוויינים קטנים יותר שטסים במסלול נמוך יותר ומשפרים את העלות-תועלת. הענף מושפע גם מכניסתן של שחקניות עולמיות כמו SpaceX, Blue Origin וחברות מסורתיות שמעתיקות את פעילותן לתחום החלל, למשל אמזון המציעה את שירותי הענן AWS לחברות בתחום החלל. כך גם חברות ענק נוספות כמו הונדה מוטור או טי-מובייל עושות את צעדיהן לתחום, הדבר מייצר לסטרטאפים הזדמנויות עסקיות חדשות לשיתופי פעולה והסכמים מסחריים.

נגה יערי, סמנכ"לית פיתוח אקוסיסטם בקרן Earth & Beyond Ventures: "הנוכחות של סטרטאפים הפונים לשוק החלל נמוכה כיום ביחס לחלקנו בהייטק העולמי. המפתח לשינוי הוא ההבנה שחלל הוא לא רק 'חלליות', אלא שוק פוטנציאלי למגוון טכנולוגיות המפותחות עבור תעשיות מסורתיות בכדור הארץ. יש פה פוטנציאל עסקי ענק והזדמנות לישראל להוביל בחדשנות בתחום, עם מאות סטארטאפי דיפטק הרלוונטיים לתעשייה ועדיין לא פועלים בה."

עידן אדלר, מנהל מרכז הפיתוח והחדשנות של Deloitte ישראל: "כניסה של חברות פרטיות לתעשיית החלל, בשילוב השקעות מתמשכות של הסקטור הציבורי, פותחת את הדלת לאפשרויות חסרות תקדים עבור מיזמים שעד כה לא היו רלוונטיות. לתפיסתנו, לחלל יש פוטנציאל להפוך למימד עסקי חדש עבור מיזמים קיימים מסקטורים שונים, והוא עשוי להעניק לחברות הישראליות יתרון תחרותי משמעותי."

[קרדיט צילומים: אלמוג סוגבקר, שירז גרינבאום.]

חברת HT-VET מהוד השרון החלה בייצור המוני של מערכות HTVista, המאפשרות לבצע זיהוי מוקדם של סרטן אצל חיות מחמד, דוגמת כלבים וחתולים, באמצעות סריקה לא פולשנית. בשלב הראשון החברה החלה לשווק את המערכות בארצות הברית, וביצעה את ייצור המחזור ראשון של 700 מערכות, אשר התבצע במפעל קבוצת ניסטק (Nistec) בפתח תקווה. מניסטק נמסר שהקשר בין שתי החברות החל לפני כ-3 שנים, בתחילת תהליך הפיתוח, כאשר במסגרתו ייצרה ניסטק אבות טיפוס ודגמים ראשוניים. ל-Techtime נודע ש-HT-VET מתכננת להזמין ייצור של 1,000 מערכות נוספות במהלך 2024, כדי לספק אותן לווטרינרים בארה"ב ובאירופה.

סרטן הוא הגורם המוביל למוות של כלבים (47%) וחתולים (32%), אולם השיטות הקיימות כיום לאבחון אונקולוגי בשוק חיות המחמד הן יקרות, פולשניות, מצריכות שימוש בהרדמה או טשטוש הגורמים לטראומה אצל בעל החיים המטופל ובעליו וקבלת התשובה נמשכת זמן רב. החברה פיתחה טכנולוגיה לא פולשנית מוגנת בפטנט המאפשרת שלילה מיידית של קיום רקמה נגועה (ברמת דיוק של 98%), ומצביעה על הרקמות החשודות כסרטניות לצורך בדיקה פולשנית.

טכנולוגיית Imaging Diffusion Heat – IDH של החברה פותחה במקור על-ידי חברת HT BioImaging, שהוקמה בשנת 2015 על-ידי המנכ"לית שני טולדנו ויו"ר החברה גדעון ברק, ממייסדי DSPC שנימכרה לאינטל ומייסד Butterfly שנמכרה לטקסס אינסטרומנטס ׁ(TI). היא מבוססת על העובדה שרקמות סרטניות שונות במאפיינים רבים מרקמות בריאות, ולכן תגובתן לחום שונה מזו של רקמה בריאה. המערכת כוללת לדים המבצעים חימום מקומי של הרקמה החשודה במשך מספר שניות, ולאחר מכן מצלמות תרמיות מתעדות את מאפייני דעיכת החום ברקמות, תוך השוואתן אל רקמות בריאות.

הקורונה הסיטה את המאמץ אל שוק מפתיע

המידע מנותח באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית (AI) בענן, והתשובה מתקבלת מיידית במערכת הבדיקה. מהסיבה הזו המודל העסקי אינו מבוסס על מכירת המערכת למרפאות וטרינריות, אלא על תשלום חודשי קבוע. באופן זה החברה אוספת מידע באופן שוטף מכל הבדיקות המבוצעות במערכות שלה, ומשפרת באופן מתמיד את את מודל הבינה המלאכותית. במקור, החברה פיתחה את הטכנולוגיה עבור טיפול בבני אדם, אולם כאשר היא הגיעה לשלב הניסויים הקליניים פרצה מגיפת הקורונה ורוב הניסויים בעולם בוטלו. על הרקע הזה הוחלט לפתח גרסה ייעודית של המוצר לצורך טיפול בחיות מחמד.

הפעילות הזאת מתבצעת באמצעות החברה הבת HT-VET, שהיא חלק מקבוצת HT BioImaging. במקביל, החברה חידשה את המאמץ לקבלת אישורים לשיווק המוצר עבור טיפול בבני אדם. היא הגישה ל-FDA בקשה ראשונית לצורך לקבלת אישור שיווק למערכת HTOScan המזהה את סרטן הפה והגרון. המערכת נבדקה בניסויים קליניים על 150 מטופלים בישראל ובארה"ב ברמת דיוק של 90%. כיום החברה מפתחת יישומים נוספים, לזיהוי סרטן בעור, בחוליות הצוואר, בערמונית ובמעי הגס.

אלעד ניסן, מנהל מפעל ניסטק מרכז בפתח תקווה, אמר שלאור הגידול הגובר בהזמנות המוצר, ניסטק הרחיבה את השירותים, "כדי לתת מענה מיטבי ל-HT VET לטובת אספקת המערכת ללקוחותיה בעולם באיכות גבוהה ובזמן הקצר ביותר".

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק קיבלה הזמנה לייצור כרטיסים אלקטרוניים בהיקף של כ-7.6 מיליון דולר עבור לקוח גדול בתעשייה הביטחונית בישראל. היא תספק את המוצרים ברבעון השני והשלישי 2024. מדובר במעגלים מודפסים מחטיבת המעגלים המודפסים והמצעים של הלקוח. החברה מסרה שמדובר בהזמנה בעלת ערך מוסף משמעותי הן בתחום השימוש הסופי במוצרים והן, בקשר ליכולות הטכנולוגיות הנדרשות עבור הפרוייקט. היא צופה שבתקופה הקרובה יתקבלו הזמנות המשך נוספות בהיקף דומה (של מיליוני דולרים), הקשורות לפרויקט הביטחוני הזה.

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר הביאה לזינוק מהיר שהזמנות הביטחוניות של פי.סי.בי. בתחילת נובמבר היא קיבלה הזמנת המשך בהיקף של 5.8 מיליון דולר לפרוייקט ביטחוני שהושק לפני המלחמה ושההזמנה הראשונית שלו היתה 2.3 מיליון דולר. ההזמנה המעודכנת היא בהיקף של כ-8.1 מיליון דולר עבור המוצרים שיימסרו ללקוח במהלך 2024. חברת פי.סי.בי טכנולוגיות נמצאת בשליטת קרן פימי (כ-48%) ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-258 מיליון שקל.

החברה מייצרת מעגלים מודפסי ומצעים, מבצעת הרכבות של רכיבים אלקטרוניים על מעגלים מודפסים ("זיווד אלקטרוניקה") ומספקת החל מ-2023 גם שירותי ייצור בתחום המיזעור של מערכות אלקטרוניות (מיקרואלקטרוניקה) ופיתוח וייצור מארזי SIP באמצעות החברה הבת החדשה iNPACK. בתשעה החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-101 מיליון דולר בהשוואה לכ-94.3 מיליון דולר בתקופה המקביל 2022. בתקופה הזאת חלה ירידה של כ-2.6% במכירת מעגלים מודפסים (47.2 מיליון דולר), עלייה של כ-11.7% במכירה של שירותי הרכבות אלקטרוניות (56.5 מיליון דולר), כאשר מגזר המיזעור הגיע להיקף מכירות של כ-1.4 מיליון דולר – כמחצית מזה ברבעון השלישי של 2023.