מחבר: Techtime

אימאג'סאט בדרך להנפקה בתל אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: לוויין EROS-C של חברת אימאג'סאט

חברת אימאג'סאט (ImageSat International – ISI) מיהוד המספקת שירותי מידע ממערך של לווייני צילום, פירסמה תשקיף להנפקת מניות בהיקף של עד 480 מיליון שקל (100-150 מיליון דולר), לפי שווי חברה של 300-400 מיליון דולר – בהתאם לתוצאות המכרז. שלבי התמחור והשיווק לגופים מוסדיים צפוי להסתיים ב-8 בפברואר, כאשר על-פי התוכנית החברה תתחיל להיסחר בבורסה בתל אביב החל מה-15 בפברואר 2022. ההון ישמש למימון פרוייקט בניית תשתית לוויינים חדשה שיתבצע בשנתיים הקרובות.

שני-שליש מהמניות שהחברה תנפיק בבורסה הן מניות חדשות המייצגות 25% משווי החברה לאחר הגיוס. שאר המניות, אשר מייצגות 12.5% ממניות החברה לאחר הגיוס, הן מניות הנמכרות לציבור על-ידי בעלי המניות הקיימים של החברה: קרן פימי, דיסקונט השקעות, המנכ"ל נעם סגל וסמנכ"ל הכספים כפיר אביב. במידה והגיוס יושלם בהצלחה, פימי תחזיק בכ-28% מהמניות של החברה, התעשייה האווירית תחזיק בכ-29% מהמניות ודיסקונט השקעות תחזיק בכ-11% מהמניות. המנכ"ל סגל יישאר עם כ-2.15% מהמניות וסמנכ"ל הכספים אביב יישאר עם 0.5%.

הלוויינים מיוצרים בתעשייה האווירית

החברה הוקמה בשנת 1997 על-ידי התעשייה האווירית ואלביט כדי לספק שירותי תצפית לווייניים באמצעות לווייני צילום שיוצרו על-ידי התעשייה האווירית. בשנים הראשונות היא התבססה על לווייני  EROS-A ו-EROS-B כדי לספק צילומי מודיעין לצבאות, ממשלות ולקוחות מסחריים. בשנת 2017 רכשה פימי את השליטה בחברה (53%) תמורת כ-75 מיליון דולר והזמינה מהתע"א את לוויין הצילום EROS-C. החברה פועלת גם בזירה הימית ומציעה שירותי ניטור רציפים של כלי שיט בלב ים, לרבות חיזוי תנועה ויכולות איכון מהירות. בין השאר היא פיתחה שירותים מיוחדים דוגמת מודיעין כלכלי (למשל ניטור יתרות נפט באתרי אחסון). החברה רשומה באנטילים ההולנדיים, כדי שתוכל לפעול גם מול לקוחות שאינם מעוניינים לקיים קשרים מסחריים גלויים עם ישראל.

לווייני הדור הבא של אימאג'סאט: Runner (מימין) ו-Knight
לווייני הדור הבא של אימאג'סאט: Runner (מימין) ו-Knight

כיום החברה מפעילה קונסטלציה של 6 לוויינים, כולל לוויין המכ"ם EROSAR, המספקים צילומים המוגדרים כבעלי רזולוציה גבוהה מאוד (VVHR), כלומר פחות מחצי מטר מרובע, ומערך גדל של שירותי ערך מוסף המבוססים על ניתוח הצילומים האלה. התשקיף אינו מספק מידע על מכירות החברה, אולם להערכתה משקל השירותים המיוחדים במכירותיה יצמח מכ-3% מסך ההכנסות ב-2021, לכשליש מהמכירות ב-2024. בחודש מאי 2021 היא זכתה במכרז של ממשלת צ'ילה בהיקף של כ-150 מיליון דולר ל-5 שנים לניהול ומתן שירותים באמצעות 10 לווייני צילום קטנים.

שוק צילומי הלוויין הצבאי מתאזרח בקצב מהיר

החברה מסרה שצבר ההזמנות שלה נמצא בצמיחה, ומסתכם כיום בכ-171 מיליון דולר, בהשוואה לצבר הזמנות של 39 מיליון דולר בסוף 2019. גם השוק העולמי בתחום צילומי הלוויין ברזולוציה גבוהה נמצא בתהליכי שינוי עמוקים. בשנת 2020 זה היה שוק בהיקף של כ-20 מיליארד דולר, שכמחציתו (9.4 מיליארד דולר) היה צבאי. להערכת החברה, בשנת 2025 הוא יצמח להיקף של יותר מ-26 מיליארד דולר, כאשר המגזר המרכזי יהיה אזרחי (15 מיליארד דולר). בשנת 2030 השוק יגיע להיקף של 76 מיליארד דולר – כאשר המרכיב הצבאי שלו יהיה 25 מיליארד דולר בלבד.

אחת ממטרות ההנפקה בבורסה היא להכין את החברה לקראת השוק החדש: בשנתיים הקרובות החברה מתכננת להשקיע 30 מיליון דולר בלוויין EROS-C3 חדש, 30 מיליון דולר בלוויין מדור חדש שככל הנראה ייקרא EROS-C4 ועוד 40 מיליון דולר בבניית קונסטלציה חדשה של לוויינים קטנים בשם Global Eye. היא תתבסס על משפחה חדשה של מיקרו-לווייני תצפית: Runner, Knight ו-Sprinter, אשר ינוהלו ממרכז בקרה חדש (ClearSky) ויפיקו מידע באמצעות תוכנת האנליטיקס GeoImpact.

הדגמת יישומי מודיעין במערכת האנליטיקס של אימאג'סאט
הדגמת יישומי מודיעין במערכת האנליטיקס של אימאג'סאט

 

הסתכלו בקנקן: שוק האריזות הציל את סקודיקס ב-2021

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תפנית אסטרטגית שביצעה לפני שנה חברת סקודיקס (Scodix) מראש העין אחראית לזינוק של כ-36% במכירות בשנת 2021, להיקף של כ-22.3 מיליון דולר. מנכ"ל ומייסד סקודיקס, אלי גרינברג, אמר שהחברה צופה המשך הצמיחה גם בשנת 2022. מאחרוי התפנית ניצב משבר שהחל עם מגיפת הקורונה, ושככל הנראה החברה מצאה דרך להתגבר עליו.

חברת סקודיקס מפתחת ומייצרת מערכות להשבחת דפוס, (Digital Print Enhancement) המבוססות על פולימר Scodix PolySense שהיא פיתחה. התחום הקרוי "השבחת דפוס" הוא למעשה תהליך שבו מוסיפים אפקטים מיוחדים למוצר המודפס, מעבר להדפסת הצבע: צבעים מתכתיים, ציפויי לכה מבריקה, יצירת תבליט של אלמנטים במוצר המודפס וכדומה. המערכות של החברה מקבלות מצעים (מודפסים או לא מודפסים) וקובץ דיגיטלי של הלקוח, ועל בסיסם מוסיפה את האפקטים הדרושים.

הזעזוע של 2020 שינה את פני החברה

התפרצות מגיפת הקורונה בשנת 2020 פגעה קשה בחברה, ומכירותיה צנחו להיקף של כ-16.3 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 30.7 מיליון דולר בשנת 2019. החברה היא סיימה את 2020 עם חוב של יותר מ-21 מיליון דולר. כמענה למשבר החברה ביצעה מספר מהלכים: ארגנה מחדש את קווי הייצור והחזירה אותם מייצור בקבלנות משנה אל יציור עצמי במפעל לייצור מכונות דפוס ובמפעל לייצור פולימרים, ובחודש יולי 2021 היא ביצעה הנפקה בבורסה בתל אביב במהלכה גייסה 62 מיליון שקל.

אלא שהמהלך המעניין ביותר היה החלטתה למקד את עיקר המאמץ בשוק יצרני האריזות. היא השיקה קו מוצרים מתכלים חדשים המיועדים לשוק הזה ואת מכונת Scodix Ultra 6000. התקנות ראשונות של המוצרים החדשים החלו במחצית השנייה של 2021 ובסך הכל היו אחראיות לכ-30% מההכנסות ממכונות בשנת 2021. קרוב למחצית מהמכירות, בהיקף של 9.9. מיליון דולר היו של מוצרים מתכלים, ושאר ה-12.4 מיליון דולר היו של מכונות הדפוס. שוק האריזות הוא שוק צומח. להערכת חברת המחקר Smithers Group, הוא גדל ביציבות בקצב של כ-2.8% בשנה וצפוי להגיע בשנת 2021 להיקף של כטריליון דולר.

כמחצית מעבודות הדפוס בשוק האריזות מבוצעות בסדרות בינוניות של עד כ-6,000 מצעים – שהוא שוק יעד מרכזי של תעשיית הדפוס הדיגיטלי. בינתיים החברה דיווחה על שני הסכמים אסטרטגיים עם לקוחות בתחום הדפסת האריזות בגרמניה ובארה"ב, אשר הזמינו מכונות ומקימים אתרי הדגמה עבור לקוחות פוטנציאליים חדשים. חברת סקודיקס הוקמה בשנת 2007 על-ידי המנכ”ל אלי גרינברג ועל-ידי יעקב בר ומעסיקה כיום כ-100 עובדים. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-106 מיליון שקל.

מנוע הצמיחה החדש של סיליקום: O-RAN ברשתות הדור החמישי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשנת 2021 צמחו המכירות של חברת סיליקום (Silicom) מכפר-סבא בכ-20% והסתכמו בכ-128.5 מיליון דולר. נשיא ומנכ"ל החברה, שייקה אורבך, צופה המשך של הצמיחה גם בשנת 2022, בזכות ההצלחות של החברה בתחום פתרונות הקישוריות ממשפחת Edge Networking ובזכות הכניסה הגוברת של פתרונות Open RAN אל הרשתות החדשות של הדור החמישי.

בשני התחומים החברה נהנית ממגמה משותפת שקיבלה את הכינוי “פיצול והפרדה” של רשתות התקשורת (Decoupling and Disaggregation). מדובר בהפרדה גוברת בין מרכיבי החומרה ומרכיבי התוכנה בתשתיות התקשורת, החל מרמת הרשתות המקומיות והאזוריות, עבור לתקשורת בין שרתים במרכזי נתונים וכלה בתשתיות טלקום קוויות ואלחוטיות (סלולריות).

קו-שבר טכנולוגי

בתחום הרשתות הקוויות ומרכזי הנתונים המגמה הזאת באה לידי ביטוי באמצעות טכנולוגיות NFV, SDN, ו-SD-WAN. בתחום התקשורת הניידת היא מתבטאת בעיקר בתחום רשתות הגישה הפתוחות (Open RAN). רשת הגישה (RAN) היא מערך השידור והקליטה של התאים הסלולריים, והיא המרכיב היקר ביותר ברשת. תקן הרשתות הפתוחות Open RAN מגדיר את פעולת ה-RAN באמצעות סדרה של ממשקים סטנדרטיים המאפשרים להפריד בין החומרה והתוכנה, ופותחים את הדלת בפני ספקים אשר מייצרים מרכיבים שונים עבור הרשת, ועל-ידי כך לבטל את התלות בספקים המרכזיים.

להערכת נשיא ומנכ"ל סיליקום, שייקה אורבך, זה יהיה אחד מתחומי הצמיחה המרכזיים של החברה, מכיוון שהיא נערכה אליו באמצעות בנייה טכנולוגית ויצירת רשת של שיתופי פעולה עם ספקי חומרה (במיוחד אינטל) ועם ספקי תוכנה מרכזיים (בהם חברת Parallel Wireless). "ההצלחה שהיתה לנו בתחום ה-SD-WAN גורמת לנו להיות אופטימיים ביחס לשוק ה-5G O-RAN הדומה לו כל-כך". לדבריו העם יש לסיליקום יתרון, משום שכאשר היא נכנסה אל שוק ה-Edge Networking היא לא היתה ראשונה והיו לה הרבה מתחרות, "אבל בתחום ה-5G O-RAN אנחנו נמצאים הרבה לפני המתחרים הפוטנציאליים".

התכנון מותאם לזמינות הרכיבים

אלא שבטווח הקרוב החברה מתמודדת עם שרשרת אספקה הנמצאת במצוקה בכל העולם, ומחייבת אותה לנקוט בפעולות מסובכות רק כדי לממש הסכמים קיימים. אורבך:  "משבר שרשרת האספקה צפויה להיות איתנו במהלך 2022 עם שיגוי רב שיימשך מעבר לכך. בשנת 2021 השתמשנו במשאבים הפיננסיים שלנו כדי לבנות מלאי של חומרי גלם, ולרכוש מהיצרנים ומהשוק הפרטי מלאים של רכיבים שהיו זמינים. במקביל, עבדנו בשיתוף פעולה עם הלקוחות על איתור רכיבים אלטרנטיביים, ואפילו ביצענו תכנון מחדש של חלק מהמוצרים כדי שניתן יהיה להשתמש ברכיבים זמינים יותר.

"ברור גם שהמוצרים החדשים שאנחנו מפתחים כיום מותאמים יותר לרמת הזמינות של רכיבים. סיליקום מעריכה שהמכירות ברבעון הראשון של 2022 יסתכמו בכ-31-33 מיליון דולר (בהשוואה ל-29 מיליון דולר ברבעון הראשון 2021), אם כי עדיין קיימת אי-ודאות רבה מאוד. אורבך: "אנחנו צופים שהרבעון הראשון של 2022 יושפע בעיקר משני כוחות מנוגדים: הראשון הוא צמיחה דרמטית בדרישה למוצרים שלנו, והשני הוא הקושי לעמוד בדרישה עקב המשבר הגלובלי בשוק הרכיבים. הדבר הזה מקשה עלינו לספק תחזית מאוד מדוייקת".

אינטל מפגרת אחרי התעשייה, ומובילאיי עוקפת את כולם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: התקנת ציוד ייצור חדש בפאב-34 של אינטל באירלנד

תעשיית השבבים העולמית מסכמת בימים אלה את אחת מהשנים המוזרות ביותר בתולדותיה: שנה של צמיחה במכירות כמעט מקיר לקיר, למרות קשיי מגיפת הקורונה והתמוטטות שרשרת אספקה העולמית. הדו"חות הראשונים שיצאו השבוע מראים תמונה כמעט זהה החוזרת על עצמה אצל רוב יצרניות השבבים: עלייה של כ-25% במכירות, ותנופה חזקה מאוד במגזרי הרכב, מרכזי הנתונים והתקשורת. אומנם IC Insights מאמינה שהצמיחה ב-2022 תתמתן לכ-11%, אולם רק בחודשים הבאים יתברר לאן השוק צועד.

תמונת ראי דומה עולה מדו"ח הרבעון האחרון של חברת אבנט, שהיא אחת ממפיצות הרכיבים הגדולות בעולם: המכירות צמחו בשיעור של 27.4% והסתכמו בכ-5.9 מיליארד דולר ברבעון האחרון. מההיבט הזה, חברת אינטל מפגרת אחרי התעשייה: אומנם היא עברה את התחזית המוקדמת שלה וסיכמה את 2021 עם מכירות של 74.7 מיליארד דולר – ב-2% בלבד יותר מאשר ב-2020.

האכזבות המרכזיות של אינטל היו בשני מגזרי הליבה שלה, שבהן היא מתמודדת עם תחרות גוברת מצד שחקניות חדשות: מכירות המעבדים למחשבים אישיים צמחו ב-1% להיקף של 40.5 מיליארד דולר, והמכירות למרכזי נתונים ירדו ב-1% להיקף של 25.8 מיליארד דולר. התחומים הצומחים ביותר היו IoT –  צמיחה של 33% להיקף של 4 מיליארד דולר – וחברת מובילאיי הישראלית – שהציגה צמיחה של 43% להיקף של 1.4 מיליארד דולר.

מובילאיי היא נקודת אור בדו"ח של אינטל

מלבד אינטל, מרוב הדו"חות עולה תמונה דומה: המשך צמיחה והתמודדות עם הגדלת תשתיות הייצור. המכירות של טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) צמחו ב-2021 בכ-26% והסתכמו בכ-18.3 מיליארד דולר. מכירות הרכיבים אנלוגיים צמחו ב-29% והסתכמו בכ-14 מיליארד דולר. משקלם של המעבדים המשובצים במכירות החברה ממשיך לרדת, והסתכם בכ-2.6 מיליארד דולר (19% מהמכירות). במהלך 2020 ביצעה TI הערכה מחדש של קווי המעבדים, מתוך מטרה להגדיל את מכירותיהם.

ברבעון האחרון נבלמה הירידה במכירות המעבדים, והן צמחו בכ-6% להיקף של 764 מיליון דולר. רפאל ליזארדי, סמנכ"ל הכספים, אמר בשיחת הוועדיה שהחברה החליטה לאושש את התחום הזה: "המטרה שלנו היא לייצב את תחום המעבדים ולהחזיר אותו לצמיחה ארוכת טווח". כיום TI מייצרת בעצמה כ-80% מהמוצרים שלה והשאר מיוצר על-ידי קבלני משנה. רוב המוצרים האנלוגיים מיוצרים במתקנים של החברה, כלומר, התלות בקבלני משנה היא בעיקר בתחום המעבדים (MCU/MPU).

ST נערכת לשנת שיא

המכירות של STMicroelectronics צמחו ב-24.9% והסתכמו בכ-12.8 מיליארד דולר. התנופה הגדולה ביותר היתה בתחומי הרכב והמיקרו-בקרים. החברה צופה צמיחה של 16% במכירות הרבעון הראשון, להיקף של 3.5 מיליארד דולר. ST מתכננת להשקיע השנה 3.5 מיליארד דולר בהרחבת תשתיות הייצור, כולל המשך ההשקעה במפעל האיטלקי שהיא מנהלת בשיתוף פעולה עם טאואר סמיקונדקטור הישראלית. הנשיא ומנכ"ל החברה, ז'אן-מרק שרי, העריך שהמכירות ב-2022 יגיעו לשיא של 15.3 מיליארד דולר.

חברת זיילינקס (Xilinx) דיווחה על מכירות שיא של מיליארד דולר ברבעון הפיננסי השלישי שהסתיים בינואר 2022. עלייה של 26% בהשוואה לרבעון המקביל 2021. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו המכירות בכ-2.8 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-2.3 מיליארד דולר ב-2021. בהשוואה שנתית, מגזר הדטה-סנטר צמח ב-81%, מגזר הביטחון והתעשייה צמח ב-28% ומגזרי הרכב והמוצרים הצרכניים צמחו ב-28%. משקלם של המוצרים החדשים, היקף המכירות של פלטפורמות המחשוב המסתגל של החברה (Adaptive SoC), ממשפחות Zynq  ו-Versal, צמח בכ-30% והן תפסו כ-28% מכל המכירות ברבעון.

UMC מקווה וחוששת

חברת זיילינקס עדיין ממתינה לאישור עיסקת המיזוג עם AMD שנחתמה בסוף 2020, שלפיה היא תימכר ל-AMD בעסקת מניות בהיקף של 35 מיליארד דולר. קבלנית הייצור הטאיוואנית UMC דיווחה על צמיחה של 20.5% במכירות להיקף של כ-7.7 מיליארד דולר. רוב הייצור הוא בתהליכי 14-65 ננומטר האחראים לכ-60% מהייצור, כאשר רכיבי תקשורת הפכו לקטגוריית הייצור העיקרית (52%). לאור הביקוש העצום לשירותי ייצור, החברה מתכננת לבצע ב-2022 השקעה של 3 מיליארד דולר בהרחבת קיבולת הייצור, אולם למרות זאת נשיא החברה ג'ייסון וואנג העריך שהביקוש ב-2022 צפוי להיות גבוה מכושר הייצור של החברה.

סיוה הכריזה על ערוץ תקשורת מאובטח ל-SoC מרובה-שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (CEVA), הכריזה על הרחבת פתרונות אבטחת החומרה שלה באמצעות פיתוח ערוץ תקשורת מאובטח המקשר בין השבבים הנפרדים (chiplet) המאכלסים רכיב מרובה-שבבים (Heterogenous System on Chip – HSoC). הפתרון החדש, Fortrix SecureD2D, פותח בחברת Intrinsix האמריקאית שנירכשה על-ידי סיוה בחודש יוני 2021 תמורת כ-33 מיליון דולר.

השימוש ברכיבים המבוססים על מערכי שבבים שונים נמצא בצמיחה. להערכת גרטנר, היקף המכירות בתחום צפוי לצמוח מכ-3.3 מיליארד דולר ב-2020 לכ-50.5 מיליארד דולר ב-2024. הדחיפה העיקרית לשימוש במערכי שבבים (HSoC) היא הצורך לייצר שבבים גדולים מאוד שקשה ליישם באתום בפרוסת סיליקון אחת, והצורך לבנות מערכות על-גבי-שבב (SoC) הכוללות מרכיבים שונים, כמו רכיבים אנלוגיים, דיגיטליים, זכרונות, רכיבי הספק או רכיבי RF, שלכל אחד מהם יש טכנולוגיית ייצור אופטימלית שונה.

הקושי העיקרי נעוץ בכך שבמהלך פיתוח ה-HSoC, חברות משתמשות בשבבים נפרדים המגיעים ממקורות שונים ולכן אין להן שליטה מלאה על רמת האבטחה והביצועים שלהם. לכן תקשורת מאובטחת בין שבבים מהווה צורך חיוני בתעשיות החלל והביטחון, בשוק הרכב וביישומי IoT. פתרון Fortrix SecureD2D מתמודד עם הבעיה באמצעות סדרה של מיקרו-בקרים, בהם מעבד מבוסס RISC-V וערוץ SPI מאובטח, אשר מנהלים מארג תקשורת מאובטח ומוצפן בתוך הרכיב (Die-to-Die).

סיוה מסרה שהטכנולוגיה אומצה על-ידי לוקהיד מרטין ו"חברת שבבים מובילה במסגרת תוכנית פיתוח של משרד ההגנה האמריקאי". מכיוון שהתוכנית האמריקאית היא תוכנית State-of-the-Art Heterogeneous Integrated Packaging – SHIP, הרי מדובר בחברת אינטל אשר קיבלה תקציב של כ-173 מיליון דולר בסוף 2020 לפתח מדגים טכנולוגיים של מערכי HSoC מאובטחים.

״טכנולוגיית ה-Fortrix SecureD2D מאפשרת רמת אבטחה גבוהה בין מערכי שבבים וסוללת את הדרך למשרד ההגנה להאיץ תהליכי תכנון ולהפחית בעלויות הפיתוח של מערכי שבבים״, אמר מנהל הטכנולוגיות הראשי של חטיבת אינטרינסיקס בסיוה, מארק ביל. ״הטכנולוגיה שלנו זמינה במסגרת תוכנית פיתוח של משרד ההגנה האמריקאי, ותסייע באבטחת שבבי הדור הבא״.

אדיוניקס גייסה 27 מיליון דולר לייצור סוללות מסוג חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אדיוניקס התלאביבית (Addionics), אשר פיתחה טכנולוגיה חדשה של סוללות ליתיום-יון יעילות, השלימה גיוס הון בסבב ראשון (A) בהיקף של 27 מיליון דולר. הגיוס הובל על-ידי חברת ההשקעות Deep Insight שהוקמה על-ידי ג'ף הורינג, מייסד Insight Partners, והשתתפו בו קרן קטליסט, דלק מוטורס וד"ר בועז שוורץ. בגיוס השתתף גם ד"ר דיוויד דיק, לשעבר מנהל תחום הנדסת סוללות בצוות Gigafactory של טסלה, שהצטרף אל דירקטוריון החברה.

חברת אדיוניקס הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל מושיאל ביטון, הטכנולוג הראשי ולדימיר יופיט והמדען הראשי פאריד טאריק, על בסיס מידע שהם גילו בעבודת דוקטורט שביצעו בקולג' המלכותי בלונדון, כאשר הם בחנו את הסיבות להתפוצצות סוללות בטלפונים, דוגמת הסוללות שהרסו את מכירות Galaxy Note 7 של סמסונג. לפני הגיוס האחרון החברה קיבלה מימון ראשוני בהיקף של 2.5 מיליון דולר מתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי והשקעה של 6.5 מיליון דולר שבוצעה בהובלת Next Gear Ventures.

החברה פיתחה מבנה חדש של סוללות ליתיום-יון המבוסס על תהליך ייצור של אלקטרודות תלת-מימדיות שהתכנון והייצור שלהן ניתמך על-ידי תוכנת בינה מלאכותית. האתגר היה כיצד ניתן להתגבר על מלכודת הביצועים/קיבולת שעימה מתמודדים יצרני הסוללות. עיקרי הבעיה: כדי להשיג קיבולת גבוהה (אגירת הרבה חשמל בסוללה) יש צורך באלקטרודות עבות מאוד, אולם כדי לספק ביצועים גבוהים (טעינה ופריקה מהירים) יש צורך באלקטרודות (אנודה וקתודה) דקות מאוד.

החברה מסבירה שהיא פיתחה תהליך ייצור מיוחד המאפשר לייצר את האלקטרודות במרקם תלת-מימדי אשר מגדיל את שטח המגע של האלקטרודה עם מטענים חשמליים ואת קיבולת האנרגיה של הסוללה כולה, ומכפיל את הביצועים שלה. להערכתה, הטכנולוגייה מאפשרת לייצר סוללות דקות מאוד ובעלות קיבולת אנרגיה גבוהה – במחיר נמוך ממחיר הייצור של סוללות ליתיום-יון מהדור הנוכחי.

הטכנולוגיה של החברה מתאימה לשימוש בכל סוגי סוללות הליתיום-יון הקיימות (המבוססות על תהליכים כימיים שונים). ההון שגוייס ישמש למימון תהליך ההגעה למסחור עד שנת 2024. בין השאר, החברה תקדם את שילוב הטכנולוגיה ביישומים רבים, אבל תתחיל בשוק כלי-רכב החשמליים. היא משתפת פעולה עם יצרני רכב באירופה ובארה"ב במטרה לשלב את האלקטרודות התלת ממדיות בסוללות ליתיום-ניקל-מנגן-קובלט-אוקסיד (NMC), ליתיום ברזל פוספט (LFP), סיליקון, ליתיום פולימר וסוללות מצב מוצק (SSB).

אלביט תייצר את טלסקופ החלל של Ultrasat

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט קיבלה הזמנה בהיקף של 16 מיליון דולר לייצור טלסקופ חלל עבור לוויין המחקר הישראלי אולטראסאט (ULTRASAT) אשר מיוצר בתעשייה האווירית ומיועד לשיגור בשנת 2024. הטלסקופ יהיה באורך של 170 ס"מ ובמשקל של 125 ק"ג. הוא יסקור את קרינת השמיים בתדר אולטרה-סגול (220 – 280 ננומטר) ובזווית ראייה של 200 מעלות ריבועיות. הטלסקופ כולל מצלמת חלל המורכבת מארבעה חיישני CMOS המיוצרים בחברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית: כל חיישן הוא בעל בעלי נפח של 22.4 מגה-פיקסל וביחד הם מספקים ביחד חיישן צילום בשטח של 90X90 מ"מ.

הפלטפורמה החללית: לוויין תקשורת של התע"א

מטרת הפרוייקט היא לאסוף מידע כדי להבין תופעות פיסיקליות כמו היווצרות אלמנטים כבדים, חורים שחורים וגלי כבידה וחקר תופעות אסטרונומיות דוגמת "מות כוכבים" (סופרנובות). מאחורי הפרוייקט מסתתר רעיון יוצא דופן, שביקש לבדוק האם ניתן ליישם פרוייקט מחקר חלל מרכזי בתקציב הנמוך ועל בסיס פלטפורמות קיימות. לצורך זה הצטרפה התעשייה האווירית לפרוייקט והיא מייצרת את הלוויין שעליו יותקן הטלסקופ. מדובר בגוף המבוסס על משפחת המיקרו-לווייני תקשורת של התעשייה האווירית, אשר שוקל 160 ק"ג בלבד. הלוויין יוצב בחלל בנקודת GEO, כלומר בגובה של 36,000 ק"מ שזהו המיקום של לווייני התקשורת.

השליטה והניהול של הלוויין יבתצעו באמצעות מערך השליטה טהבקרה של התעשייה האווירית, כאשר המשימה המדעית תבוצע על-ידי מכון וייצמן, בניהולו של המדען הראשי של הפרוייקט, פרופ' אלי וקסמן. בזכות מימדיו הקטנים, הלוויין ישוגר במתכונת של מטען נלווה המשגר גדול, ובכך תתאפשר הוזלה גדולה מאוד בעלויות השיגור. האתגר היה להוכיח שניתן לבצע משימה מדעית מרכזית באמצעות פלטפורמה זולה וקטנה, ובעלות כוללת של עד 100 מיליון דולר.

הפרוייקט ממומן בסיוע סוכנות החלל הישראלית. להערכת מכון וייצמן, שדה הראייה של הטלסקופ יהיה רחב יותר מזה של טלסקופי חלל אחרים ונפח החלל שיהיה נגיש לטלסקופ החלל של אלביט גדול פי 300 מזה שהיה נגיש לטלסקופ האולטרה-סגול רב העצמה ביותר עד כה. הלוויין מתוכנן לשיגור ברבעון האחרון של 2024 ממתקן שיגור של נאס"א בארה"ב.

נובה השלימה את רכישת ancosys הגרמנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: נשיא ומנכ”ל נובה, איתן אופנהיים]

חברת נובה (Nova) מרחובות הודיעה היום כי השלימה את רכישת חברת ancosys GmbH הגרמנית. במסגרת ההסכם שנחתם בנובמבר 2021 בין שתי החברות. חברת נובה שילמה כ-90 מיליון דולר במזומן, ואמורה לשלם  תוספת של עוד 10 מיליון דולר בכפוף לעמידה ביעדים.

חברת אנקוסיס מספקת פתרונות ניטור וניתוח כימיקלים עבור תעשיית האלקטרוניקה. לקוחותיה כוללים יצרני שבבים, יצרני מעגלים מודפסים ויצרני מארזים מתקדמים. העסקה תומכת באסטרטגיה של נובה להרחבת הפורטפוליו שלה בתחום בקרת התהליכים בתעשיית השבבים. חברת נובה מספקת פתרונות מדידה (מטרולוגיה) המשמשים בבקרת תהליכי ייצור בתעשיית המוליכים למחצה (Semiconductors), המבוססים על טכנולוגיות X-ray ומדידה אופטית.

בחודש יולי 2021 היא הכריזה על תוכנית הצמיחה האסטרטגית “נובה 500”, הכוללת גיוס עובדים, פתיחת משרדים חדשים בעולם, שדרוג תשתיות הייצור וביצוע עיסקת רכישה אסטרטגית. הסעיף הגדול ביותר בתוכנית הוא תקציב המיזוגים והרכישות בהיקף של 300-350 מיליון דולר. ככל הנראה פירוש הדבר שצפויות להיות רכישות נוספות.

נובה צומחת עם תעשיית השבבים

מערכות הבדיקה והמדידה של החברה נמצאות אצל יצרניות השבבים הגדולות בעולם. בין השאר הן משמשות לפיתוח תהליכי ייצור 3 ננומטר של חברת TSMC. מנוע צמיחה נוסף הוא המצב בשוק: עקב המחסור בשבבים, יצרניות רבות בונות כיום מפעלי ייצור רבים, וזקוקות לציוד בדיקה ומטרולוגיה של תהליכי הייצור. לצורך זה גם נובה צרכיה להגדיל את קיבולת הייצור שלה, ולפני מספר שבועות היא חנכה חדר נקי נוסף המשתרע על-פני שטח של 1,500 מ”ר, אשר יתחיל לפעול באופן שוטף במחצית 2022.

החברה מעסיקה כיום כ-800 עובדים. ברבעון השלישי צמחו מכירותיה בכ-62% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-112.7 מיליון דולר. בתשעה החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-237.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 147.6 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים של 2021.

"בשנתיים הקרובות נראה בישראל נדידה מאסיבית לענן"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בבית התוכנה קוד-ואליו (CodeValue) מעריכים כי בשנים הקרובות נהיה עדים בישראל לגל מאסיבי של נדידה לענן מצד גופים ממשלתיים וצבאיים וחברות גדולות מהמגזר הפרטי מענפים כמו בנקאות, ביטוח, בריאות ועוד. הנדידה הזו תתאפשר בעקבות יישום פרויקט נימבוס להעברת משרדי הממשלה לתשתית ענן, וכן השלמת הקמת חוות השרתים בישראל של ענקיות הענן כמו אמזון וגוגל, שיאפשרו לספק את תשתית הענן הציבורי משרתים מקומיים בישראל.

בשיחה עם Techtime הסביר אלון פליס [בתמונה], אחד ממייסדי קוד-ואליו ומי שמשמש כארכיטקט הראשי של החברה, כי המחסום העיקרי שעיכב עד כה את הנדידה של ארגונים אלה לענן, קשור לרגולציה. פליס: "למרות שהעננים הציבוריים הגדולים, כמו אלה של מיקרוסופט ואמזון, מותאמים לרגולציות הנוקשות ביותר בכל הנוגע לפרטיות ואחסון מידע, הרגולציה אוסרת על גופים מסוימים לאחסן מידע רגיש מחוץ לישראל. כל זה ישתנה על רקע פרויקט נימבוס וההחלטה האסטרטגית של ענקיות הענן להקים כאן חוות מקומיות. זה יעניק דחיפה עצומה לכל תחום הענן בישראל. ברגע שגופי ממשלה וצבא, שהם מטבע הדברים יותר רגישים מבחינת הדאטה שהם מחזיקים, ינדדו לענן, חברות אחרות מענפים כמו ביטוח, אשראי, בריאות וכדומה, יראו בכך אישור סופי לכך שזה בסדר. התהליך הזה יצבור תאוצה משמעותית בשנתיים הקרובות"

שירותי פיתוח "כמו אקורדיון"

בקוד-ואליו, המתמחה בין היתר במתן שירותי נדידה לענן ופיתוח יישומי ענן עבור חברות וארגונים, נערכים למגמה זו בהכשרה וגיוס של עובדים. "אנחנו מגדילים את הקיבולת של החברה, כדי לעמוד בביקוש, וגם בוחנים שיתופי פעולה ורכישות של חברות מתחום הענן." באחרונה חתמה קוד-ואליו על מזכר הבנות לרכישת בית תוכנה קטן ברומניה, כחלק מהרחבת זרוע ה-off-shore שלה במדינה.

בסך הכול, מעסיקה כיום קוד-ואליו, שהוקמה ב-2010, כ-180 אנשי פיתוח תכנה וארכיטקטורה, UX/UI ומפתחי DEVOPS. לחברה לקוחות ממגזרי הבנקאות והפיננסיים, ביטחון והייטק. בין לקוחות החברה, גם חברות טכנולוגיה בינלאומיות הפועלות בישראל כמו מיקרוסופט ואינטל. קוד-ואליו משתייכת לקבוצת ספיד-ואליו, שהונפקה בשנה שעברה בבורסה בתל-אביב.

פליס: "העבודה שלנו מול הלקוח מתבססת על אנליזה מאוד מדוקדקת של הצרכים והדרישות, ובהתאם לכך אנחנו בונים את צוות הפיתוח. הדגש אצלנו הוא על גמישות. שירותי הפיתוח שלנו הם מעין 'שירות מנוהל', שמאפשר ללקוח להשתמש ביכולות שלנו לפי צרכים משתנים, כמו אקורדיון. אנחנו גם יכולים לספק שירותי פיתוח לחברת סטארט-אפ שסיימה גיוס ורוצה להאיץ את הפיתוח וגם לחברות גדולות ומבוססות שזקוקות לצוות עבור פרויקט ספציפי".

מהבנת שפה טבעית ועד למידת-מכונה אוטומטית

לדברי פליס, עולם הענן מאוד שונה באופני פיתוח הקוד בהשוואה לעולמות הפיתוח המסורתיים (legacy). "הפיתוח בענן מורכב כיום ממיקרו-שירותים (micro-services) ושימוש בקונטיינרים. הענן מאוד שונה משרתים מקומיים בארגון. זה משנה את האופן שבו כותבים את הקוד. השפה דומה, אבל האריזה שונה. בניגוד לשימוש בשרתים מקומיים, הענן מאפשר להתאים את המשאבים באופן דינמי לפעילות. ברמת הקוד, הענן הוא 'יצור נושם'. הרבה יותר קל לבצע עדכונים ושינויים, לא צריך לכתוב הכול מחדש. עם זאת, חברות שטרם התנסו בעולמות הללו עשויות להתקשות בתהליך המודרניזציה הזה והמעבר מהלגאסי לענן. בשביל זה צריך ארכיטקט טוב. לנו יש ניסיון, אנשים שעבדו בפרויקטים רבים."

המעבר לענן מהווה שינוי טכנולוגי וגם תפיסתי. החברה יכולה להתמקד בביזנס ובתחום ההתמחות שלה, בזמן שספק שירותי הענן, בין אם זה אמזון, גוגל, מיקרוסופט או עליבאבא, כל הזמן משפר את התשתית. זה המסר הכי חשוב לחברות: אל תבזבזו משאבים בבניית תשתית עצמאית, אלא תפיקו את המיטב מהיכולות של הענן. הענן מציע כיום המון שירותים כמו הבנת שפה טבעית, זיהוי אנומליות, בינה מלאכותית, למידת-מכונה אוטומטית ועוד."

האזינו לשיחה עם עמית כינור, ארכיטקט תוכנה בקוד-ואליו, מתוך תוכנית מס' 38 בפודקאסט שלנו, שעלתה במאי 2021:

 

מובילאיי חשפה שבב 5 ננומטר לנהיגה אוטונומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מובילאיי (Mobileye) חשפה את שבב הדור השביעי שלה, EyeQ Ultra, אשר מספק יכולות נהיגה אוטונומית ברמה 4 (L4), באמצעות תשתית עיבוד של 176TOPS בלבד. להערכת החברה, "זהו שבב הנהיגה האוטונומית הרזה ביותר בתעשייה". הרכיב החדש ייוצר בתהליך של 5 ננומטר, ויגיע לרמת ביצועים שהיא שוות ערך ל-10 רכיבי EyeQ5. הרכיבים הראשונים צפויים לצאת מקו הייצור לקראת סוף 2023, כאשר הייצור ההמוני של רכיבים בעלי הסמכה מלאה לתעשיית הרכב צפוי להתבצע בשנת 2025.

לדברי נשיא ומנכ"ל החברה, פרופ' אמנון שעשוע, מובילאיי הצליחה לעשות זאת בזכות העובדה שהיא מפתחת את פתרון הנהיגה האוטונומית המלא – כולל כל מרכיבי החומרה והתוכנה – המאפשרים לה לבצע אופטימיזציה יעילה ולספק רכיב נהיגה אוטונומית בתמחיר צרכני. רכיב EyeQ Ultra כולל ארבעה סוגי מאיצים שפותחו על-ידי מובילאיי כדי ליישם משימות ספציפיות, אשר מקושקים אל ליבות CPU, ליבות גרפיות (GPU) וליבות מעבדי תמונה ייעודיים (ISP), שהיו טכנולוגיית הליבה שממנה החברה התפתחה.

ענן ושבב בפתרון אחד: אסטרטגיית המערכת השלמה

ההכרזה האחרונה מבהירה את אסטרטגיית המיתוג של חברת מובילאיי בשוק שנעשה צפוף במתחרים גדולים וחזקים מאוד, דוגמת קואלקום ואנבידיה: החברה לא מתחרה על הביצועים החזקים ביותר, אלא על הביצועים אשר מספקים חוויית נהיגה אוטונומית מלאה – באמצעות הפתרון החסכוני ביותר גם באנרגיה וגם במחיר. היא עושה זאת באמצעות בניית פתרון מלא שבו שבב החומרה הוא רק אחד ממרכיבי המערכת של החברה. המערכת המלאה כוללת גם תוכנת מדיניות נהיגה, בסיס נתונים גדול מאוד בענן , ומערכות התמצאות מבוססות מצלמות או שילוב של מצלמות עם חיישני LiDAR וחיישני מכ"ם.

בסיס המידע של החברה כולל תיעוד מצבי נהיגה בנפח של כ-200 פטה-בייט, שלהערכתה הופך אותה לאחד מהלקוחות הגדולים ביותר של חברת AWS במונחי נפח המידע שהיא שומרת בענן שלה. המידע הזה מנותח באמצעות מנוע חיפוש וקיטלוג עצמי של החברה, אשר רץ מדי יום על 500,000 מעבדי CPU בענן של AWS. התוצאה היא מערכת המשפרת בלא הפסקה את ביצועי ראיית המכונה וקבלת ההחלטות של מובילאיי, ומאפשרת לה להגיע לביצועים גבוהים ברכיבים חסכוניים מאוד. הדבר ממצב אותה כמתחרה חזקה מאוד בתחום המתפתח של רכב חשמלי.

רכיבי ADAS חדשים

חשיפת EyeQ Ultra נעשתה במקביל להכרזה על שני רכיבים ייעודיים חדשים עבור מערכות ADAS: רכיב EyeQ6L ורכיב EyeQ6H, אשר ייוצרו בתהליך של 7 ננומטר. רכיבי ה-ADAS של החברה יצאו לראשונה לשוק בשנת 2004, ועד היום נמסרו ללקוחות יותר מ-100 מיליון רכיבים. רכיב EyeQ6L יחליף את EyeQ4 עבור מערכות ADAS ברמת הכניסה.

החברה מסרה דוגמאות ראשונות ללקוחות וצופה שהייצור ההמוני יתבצע בשנת 2023. המעבר בין הדורות הוא גם מעבר בין ספקים. רכיב EyeQ4 יוצר על-ידי STMicroelectronics בתהליך ייצור של 28 ננומטר והתבסס על מעבדי MIPS. בעבר גילה שעשוע שהרכיבים החדשים מתבססים על מעבדי אינטל (Atom). עם המעבר לייצור בתהליך מתקדם עברה מובילאיי לייצור ב-TSMC.

הרכיב EyeQ6H מיועד למערכות פרימיום ונהיגה אוטונומית חלקית (ADAS L2+). הוא מעבד מידע המגיע ממספר מצלמות בו-זמנית, כולל מצלמות החנייה ומאפשר התקנת יישומי צד שלישי כמו למשל מערכות חנייה אוטונומיות, מערכות ניטור ערנות הנהג (תחום שבו מובילאיי משתפת פעולה עם חברת סיפיה הישראלית) ועוד. הרכיב ייצור בתהליך של 7 ננומטר. מובילאיי תתחיל לספק השנה (2022) את הדוגמאות ללקוחות וצופה שהמערכות עליו הוא מבוסס יגיעו לשוק במהלך 2024.

חה"א הברזילאי השלים ניסויים ברדיו של אלביט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטוס F-5M של חיל האוויר הברזליאי עם מערכת E-LynX בקידמת המטוס

חיל האוויר הברזילאי ביצע בהצלחה טיסות מבחן עם מערכות התקשורת הדיגיטליות של אלביט ממשפחת E-LynX, המבוססות על טכנולוגיית רדיו דיגיטלי (Software Defined Radio – SDR). הניסוי נערך במסגרת פרוייקט Link-BR2 של צבא ברזיל, אשר מטרתו יצירת ערוץ תקשורת מאוחד לכל זרועות הצבא, אשר מאפשר להעביר מידע דיגיטלי דוגמת נתוני מכ"ם, תמונות, צילומי וידאו וכדומה, בין כל הזרועות ופלטפורמות הלחימה של הצבא.

הניסויים שביצעה אלביט בברזיל כללו טיסות מבחן במטוס הקרב F-5M מתוצרת נורתרופ, שהוא הגרסה הברזילאית המשודרגת של מטוס הקרב F-5. במהלכם נבדקו יכולות כמו הפעלת רשת תקשורת רב-ערוצית להעברת נתונים, קול ותמונה אוויר-אוויר ואוויר-קרקע, בטווחים ארוכים. הניסויים כללו בניית תמונת מצב משותפת ואחודה בין כל ה"חברים ברשת", בהם הטייסים באוויר ובקרי טיסה על הקרקע, ויכולת סגירה מהירה של מעגלי אש.

חברת אלביט מסרה שבשלב הבא הניסוי יורחב למטוסי הקו הראשון של ברזיל, Gripen NG, שהוא שדרוג ייעודי עבור ברזיל של מטוס הקרב השבדי Saab JAS 39, שאותו רכשה ברזיל בשנת 20219. חברת אלביט היא האינטגרטור והספק הראשי של התוכנית הלאומית לרדיו אווירי בברזיל. לאחר השלמת ניסויי ההמשך, יותקנו מערכות הרדיו הדיגיטלי בכל המטוסים של חיל האוויר הברזילאי.

רדיו דיגיטלי היא טכנולוגיית תקשורת אלחוטית שבה פונקציות אלחוט רבות, כמו אפנון, עירבול, גילוי' סינון תדרים והגברת אותות, מתבצעים באמצעות תוכנה ולא באמצעות חומרה כמו במערכות רדיו אנלוגיות מסורתיות. משפחת E-LynX כוללת גם מכשירים המותקנים בכלי-רכב קרקעיים וימיים ומכשירים ניידים המיועדים לשימוש חיילי החי”ר. היא כוללת יכולות מיוחדות, כמו למשל הקמת רשת ניידת אד-הוק (Mobile Ad- Hoc Networking) בשדה הקרב.

רדיו דיגיטלי מעביר את פונקציות התקשורת אל התוכנה

השימוש ברדיו SDR מספק קשר אמין ומאובטח בשדה הקרב, מכיוון שהוא כולל אמצעים דיגיטליים להתמודדות עם הפרעות. למשל, אלגוריתמים לתיקון שגיאות מקטינים את הסיכוי לאבד חבילות תקשורת. התוכנה במכשירי E-LynX מאפשרת לספק תקשורת מאובטחת ומוצפנת של קול, וידאו ונתונים במספר ערוצים במקביל. בשנים האחרונות אלביט שילבה במשפחה הזו אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית המאפשרים לעקוב אחר מיקום הכוחות בשטח באמצעות גלי רדיו, לבצע זיהוי אוטומטי של עומסים, לאתר נסיונות חסימה ולנהל את הניתוב ומשאבי הספקטרום באופן אוטונומי.

משפחת E-LynX של חברת אלביט
משפחת E-LynX של חברת אלביט

מערכות E-LynX מפותחות ומיוצרות בשלושה מרכזי הנדסת רדיו של אלביט בעולם: ישראל, גרמניה וברזיל. הם נמצאים בשימוש בצבאות רבים, בהם צה"ל והצבאות של גרמניה, הולנד, שוויץ, שבדיה וספרד. בשנת 2020 זכתה אלביט בחוזה בהיקף של כ-338 מיליון דולר לאספקת רשת רדיו טקטית ניידת מבוססת E-LynX, לצבא היבשה השווייצרי, ובהזמנת המשךה לאספקת 1,000 מכשירי קשר לצבא שבדיה. בחודש אוקטובר 2021 היא הכריזה על שידרוג משפחת E-LynX באמצעות טכנולוגיה רשומה כפטנט המאפשרת לשדר ולקלוט שידורים בו-זמנית (דופלקס) באמצעות שימוש במספר תדרים במהלך התקשורת.

לחברת אבנט רכיבים דרוש/ה מהנדס/ת יישומים Xilinx

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לחברת אבנט רכיבים בע”מ (Avnet) –מפיצת הרכיבים הגדולה בישראל – דרוש/ה מהנדס/ת יישומים Xilinx לתפקיד טכני מאתגר בחזית הטכנולוגיה.

תנאים טובים למועמד/ת המתאים/ה.

היקף המשרה: משרה מלאה

דרישות:

תעודה של מהנדס/ת אלקטרוניקה

ניסיון מוכח של מספר שנים בכלי תכנון FPGA

שליטה באנגלית ובעברית

יחסי אנוש מצויינים.

להגשת מועמדות ויצירת קשר: איתמר קהלני, 054-5206287 [email protected]

לאתר החברה:

https://www.avnet.com/wps/portal/emea/about-us/avnet-in-israel

 

 

יבמ מוכרת את פעילות הבריאות של וואטסון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת GIS מבוססת בינה מלאכותית של חברת יבמ. צילום: יבמ

חברת יבמ מתחילה להפיק נכסים מוחשיים מפרוייקט וואטסון (Watson), שהוא ככל הנראה פרוייקט הבינה המלאכותית הגדול בעולם. יבמ דיווחה שהיא חתמה על הסכם מחייב עם חברת ההשקעות האמריקאית Francisco Partners, שלפיו היא תרכוש מידע רפואי ותוכנות אנליטיקה רפואיות המהוות חלק מחטיבת הבריאות המתבצעת במסגרת פרוייקט וואטסון (Watson Health). העיסקה כוללת נכסים כמו תוכנות Health Insights, בסיס הנתונים MarketScan, בסיס הנתונים הרפואי Micromedex, תוכנות הדמאה רפואיות ועוד. סכום העיסקה לא נמסר.

הנסיונות של יבמ למכור את פעילות הבריאות של פרוייקט וואטסון החלו ככל הנראה לפני שנה. בפברואר 2021 דיווח הוול סטריט ג'ורנל שיבמ מחפשת קונה לפעילות הזאת, אשר מניבה הכנסות של כמיליארד דולר בשנה, אולם היא עדיין אינה ריווחית. פרוייקט וואטסון הוא מאמץ בינה מלאכותית רחב מאוד שיבמ מנהלת בשנים האחרונות. הוא נחשף לראשונה לציבור בשנת 1997 כאשר במסגרת פרוייקט Deep Blue קישרה יבמ מספר מחשבים והריצה עליהם תוכנה שניצחה את אלוף העולם בשחמט.

העשור של פרוייקט וואטסון

השלב הבא היה בניית פרוייקט וואטסון מסביב למשימה לנצח כל שחקן אנושי במשחק הטריוויה Jeopardy. זו היתה משימה שנועדה לדחוף את המפתחים לייצר מערכת בינה מלאכותית גדולה ומקיפה, אשר זכתה באליפות בשנת 2011. מאז המשיכה יבמ את פרוייקט וואטסון והפכה אותו למערך גדול של תוכנות ובסיסי נתונים המשלבים טכנולוגיות בינה מלאכותית שונות כמו לימוד מכונה, אלגוריתמים אנליטיים ורשתות נוירוניות, ומספקים פתרונות לתעשיות ומגזרי שוק אנכיים שונים.

מאז הקמתה לפני 20 שנה, ביצעה Francisco Partners השקעות ביותר מ-400 חברות טכנולוגיות בעלות שווי משותף כיום של כ-30 מיליארד דולר. חברת יבמ הודיעה שהעיסקה תסייע לה למקד את מאמציה בתחום הענן ההיברידי (Hybrid Cloud), אשר מיועד לספק תשתית להעברת המידע של לקוחות עסקיים מהמחשבים הנמצאים במתקני הלקוחות אל סביבה של עננים ציבוריים ופרטיים מרובים. כדי לקדם את האסטרטגיה הזאת, רכשה יבמ את חברת Red Hat בשנת 2018 תמורת כ-34 מיליארד דולר. חברת יבמ נסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של כ-116 מיליארד דולר.

קיידנס הכריזה על פתרון אימות לרכיבי DRAM

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על פתרון אימות (וריפיקציה) חדש לרכיבי זיכרון מסוג DRAM, המאפשר בדיקה ואופטימיזציה של תכנוני מערכות על גבי שבב (SoC). להערכתה הוא משפר עד פי 10 את מהירות האימות ברמת IP-to-SoC לתכנונים הכוללים ממשקי DDR מרובים. "אימות DRAM דורש שיטות ייחודיות כדי להבטיח שדרישות התזמון, ההספק והתפוקה מתקיימים בתנאים שונים", אמר מנהל קבוצת System & Verification בקיידנס, פול קנינגהאם.

תכנוני SoC מודרניים ממנפים טכנולוגיות זיכרון מתקדמות כגון LPDDR5x, DDR5, HBM3 ו- GDDR6, הדורשות וריפיקציה קפדנית ברמות ה-PHY וה-IP כדי להבטיח תאימות ועמידה בסטנדרט JEDEC וכן וריפיקציה ברמת ה-SoC כדי לעמוד בהגדרות ביצועי המערכת ובדרישות של נתונים ותאימות זיכרון המטמון. חברת מיקרון דיווחה שהיא החלה להשתמש בפתרון החדש.

למידע נוסף: www.cadence.com/go/DRAMVerification

MobileODT שחררה אלגוריתם היברידי לאבחון סרטן צוואר הרחם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כחלק מהיערכותה למבצעי הסקר הנרחבים לגילוי סרטן צוואר הרחם בהודו, הרפובליקה הדומיניקנית וארגנטינה, שבהם צפויות להיבדק מיליוני נשים באמצעות הטכנולוגיה שלה, חברת MobileODT מתל אביב שחררה גרסה חדשה ומשודרגת של אלגוריתם הבינה המלאכותית לאבחון ממצאים מחשידים להתפתחות הסרטן.

MobileODT פיתחה ערכה ניידת וזולה בשם EVA, הכוללת עדשת הגדלה המותקנת על גבי הסמרטפון, ומאפשרת לבצע, תוך שימוש ביכולות העיבוד והצילום של הסמרטפון, את בדיקת הקולפוסקופיה הווגינאלית לאיתור ממצאים מחשידים לסרטן צוואר הרחם. המכשיר מנתח את הסריקה באמצעות בינה מלאכותית ומפיק אבחון תוך 60 שניות בלבד.

עד כה, התבסס אימון האלגוריתם על מאגר של סריקות שנבחנו ואובחנו, תוך הסכמה, על ידי פאנל רופאים. כעת, הוסיפה החברה לתהליך אימון האלגוריתם תוצאות של בדיקות ביופסיה, שנחשבות למוצקות יותר, והדבר סייע לשפר את דיוק האבחון. MobileODT מכנה את האלגוריתם החדש "היברידי", מאחר שהוא מתבסס על שני סוגים של דאטה. החברה ביצעה ניסוי קליני על האלגוריתם החדש ומתכוונת להציג את התוצאות במהלך השנה בכנס מקצועי באירופה. במקביל, החברה תבצע עדכון מהאוויר (OTA) כך שהמכשירים שנמצאים בשימוש במבצעי הסקר יפעילו את האלגוריתם החדש.

ירידה בתמותה במערב – עלייה בעולם המתפתח

מבין סוגי הסרטן, בקרב נשים וגברים כאחד, סרטן צוואר הרחם הוא הרביעי מבחינת שיעורי התמותה. מדי שנה נפטרות לערך 300 אלף נשים ברחבי העולם מסרטן צוואר הרחם. ואולם, הנתונים העולמיים מסתירים את התמונה האמיתית. בעוד שבמדינות המערב שיעורי התמותה נמצאים בירידה חדה, הרי שבעולם המתפתח שיעורי התמותה דווקא עולים. הסיבות העיקריות לכך הן שיעורי התחסנות נמוכים במדינות המתפתחות בחיסון כנגד וירוס הפפילומה (HPV), שהינו גורם סיכון מרכזי לסרטן צוואר הרחם, וכן גורמי סיכון נוספים כמו שיעור גבוה יותר של נשאי HIV ועישון.

הגורם המרכזי השני לפער בין המערב לעולם המתפתח הוא אבחון מוקדם, וכאן נכנסת לתמונה MobileODT. המכשיר שפיתחה, בשילוב טכנלוגיית ה-AI, נותן מענה למספר בעיות מהותיות שמקשות על הרחבת שיעורי האבחון במדינות מתפתחות. במערב מתבסס האבחון המוקדם על בדיקת משטח צוואר הרחם (PAP), ובמידה והיא מעלה ממצאים מחשידים האישה נקראת לבצע את בדיקת הקופולוסקופיה, המתבצעת באמצעות אנדוסקופ מיוחד הכולל מצלמה.

ואולם, מדובר במכשיר יקר, בלתי נייד ושרק גניקולוג מוסמך יכול לתפעל. המכשיר של MobileODT מאפשר לבצע את הבדיקה באמצעות הסמרטפון, ומאחר שהוא כולל תוכנת הנחייה השימוש בו פשוט יותר וניתן לביצוע גם על ידי אחיות ומיילדות ורופאים שאינם גניקולוגים. כאמור, מאחר שהמכשיר של MobileODT הוא זול יותר ונייד, הוא מאפשר להנגיש את הבדיקה גם לאזורים שבהם שירותי הרפואה אינם מתקדמים, כמו למשל באזורי ספר במדינות מתפתחות.

המכשיר נותן מענה לבעיה נוספת, הקשורה לבדיקות PAP. במסגרת הבדיקה, נשלחת הדגימה מצוואר הרחם למעבדה והתוצאה מתקבלת תוך מספר שבועות. נשים שעושות מרחק רב כדי לבצע את הבדיקה, פעמים רבות אינן חוזרות כדי לקבל את התשובה, וטיפול במידת הצורך. תופעה זו קרויה lost follow up.

בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל החברה, לאון בוסטון: "זהו אחד היתרונות הקריטיים של המכשיר שלנו – הוא מפיק אבחון במקום. כך האישה גם יכולה לקבל, במידת הצורך, טיפול באותו ביקור. ישנם עוד מכשירים ניידים בשוק לביצוע קולפוסקופיה. היתרון שלנו הוא בבינה המלאכותית וביכולת לספק תוצאה במקום."

מבצע סקר חסר תקדים בהודו

המבצע הגדול ביותר לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם שבו משתתפת MobileODT בימים אלה מתרחש בהודו. היעד של המבצע הינו שאפתני מאין כמוהו: לאפשר לכל הנשים באוכלוסיית הסיכון, בגילאים שבין 30-65, בכל רחבי הודו לעבור את הבדיקה. יהיה זה מבצע הסקר הגדול ביותר שהתקיים אי-פעם בהודו, והצלחתו תספק חותמת לתפקיד המכריע שיכולה הטכנולוגיה של MobileODT למלא במאמצים למיגור סרטן צוואר הרחם.

המבצע ינוהל על ידי חברת Karkinos Healthcare, המתמחה בטכנולוגיות לאבחון מוקדם של סרטן, וחברת GenWorks Health, המפיצה של MobileODT בהודו. להערכת MobileODT, במבצע ייעשה שימוש בכ-5,000 ערכות של מכשיר ה-EVA שפיתחה.

לצד המבצע בהודו, המכשיר של החברה משמש במבצע סקר של 50 אלף נשים ברפובליקה הדומיניקנית, וכן בפיילוט בארגנטינה שעשוי גם כן להוביל למבצע סקר נרחב. בוסטון: "ב-2019 הכריז האו"ם על תוכנית למיגור סרטן צוואר הרחם בעולם. זה אפשרי, ולראיה הירידה בשיעורי התמותה במערב. אבחון מוקדם הוא אמצעי קריטי במאמץ הזה. הטכנולוגיה שלנו יכולה לסייע בכך וזה גורם לנו לסיפוק רב."

המודל העסקי של MobileODT של מתבסס על מכירת הציוד, וכן שימוש באלגוריתם ובענן של החברה במתכונת של SaaS. השימוש במכשיר החברה מספק גישה גם לענן של החברה, שבו מתועדות הבדיקות בפורמט של רשומות רפואיות אלקטרוניות, מה שמייעל את כל תהליך המעקב אחר המטופלת. החברה גייסה עדה היום כ-24 מיליון דולר והיא מעסיקה כ-25 עובדים.

מדיהטק מתחילה בהדגמות של Wi-Fi 7

פורסם בתאריך ע"י Techtime

למרות שתקן התקשורת האלחוטית המקומית Wi-Fi 7 עדיין לא הושלם לגמרי, חברת מדיהטק (MediaTek) הטאיוואנית הכריזה בסוף השבוע שהיא החלה לבצע הדגמות ראשוניות שנועדו להמחיש ללקוחות פוטנציאליים את היכולות של שבבי התקשורת ממשפחת Filogic של החברה. השבבים מספקים כיום קישוריות Wi-Fi 6/6E, ומתוכננים לשמש גם כשבבי תקשורת עבור טכנולוגיות Wi-Fi 7. מנהל חטיבת הקישוריות בחברה, אלן שו, אמר שכניסת מערכות Wi-Fi 7 לשוק תהיה הפעם הראשונה שבה מערכת Wi-Fi יכולה לשמש כאלטרנטיבה אמיתית לתקשורת איתרנט קווית מהירה.

טכנולוגיית Wi-Fi 7 נמצא בשלבי הגדרה  מתקדמים במסגרת תקן IEEE 802.11be. המוצרים הראשונים צפויים להגיע אל השוק במהלך שנת 2023. התקן מהווה הרחבה של תקן IEEE 802.11ax שעליו מבוססות מערכות הדור השישי, אשר רק עכשיו מתחילות להיכנס לשוק. הוא קיבל את הכינוי Extremely High Throughput – EHT מכיוון שהוא מגיע למהירות העברת מידע תיאורטית של כ-30Gbps. לצורך זה אומצו מספר טכנולוגיות חדשות כמו למשל שידור וקליטה ב-16 אלומות אלחוטיות בו-זמנית, שימוש ברוחב פס של 320MHz לכל אלומה, ואפנון במתכונת 4096-QAM, בהשוואה לאפנון 1024-QAM המשמש בתקן Wi-Fi 6/6E.

מטרת התקן החדש היא לספק תשתית תקשורת ביתית וארגונית אשר עומדת בדרישות החדשות של יישומים מבוססי ענן, דוגמת שימוש אינטנסיבי בווידאו, מערכות AR/VR, משחקים מקוונים ועוד. המערכות החדשות יספקו שיפור של פי 2.4 בביצועים בהשוואה ל-Wi-Fi 6/6E. בהתאם למדיניות המסורתית של איגוד Wi-Fi Alliance, התקן החדש יהיה תואם לאחור ויאפשר המשך שימוש חלק באבזרי Wi-Fi מכל התקנים הקודמים. למעשה הוא משפר את ביצועיהם מכיוון שהוא מבוסס על שימוש בתדרי 5GHz, 2.4GHz ו-6GHz הקיימים, ולכן אבזרים בתקן ישן יספקו ביצועים טובים יותר כאשר יעבדו מול נתב העובד בתקן Wi-Fi 7.

אינטל הזמינה מ-ASML את מכונת הייצור המתקדמת בעולם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) הזמינה מ-ASML ההולנדית את מערכת הראשונה בעולם לייצור שבבים באמצעות ליתוגרפיית EUV מתקדמת, מדגם TWINSCAN EXE:5200. במסגרת תהליך מיזעור השבבים התעשייה נדרשת להתשמש במערכות ליתוגרפיה בעלות אורכי גל קצרים מאוד כדי להארי את מסיכות הייצור שבאמצעותן נבנים השבבים, שכבה אחר שכבה. עם המעבר לתהליכים מתקדמים (10 ננומטר ומטה), עברו יצרניות השבבים משימוש במערכות המבוססות על קרינה בתדרי DUV – Deep Ultra Violet, למערכות המבוססות על קרינת EUV – Extreme Ultra Violet.

אלא שכיום גם מערכות EUV אינן מדוייקות מספיק. הטכנולוגיה החדשה של חברת ASML קיבלה את הכינוי High-NA EUV. היא מאפשרת לייצר שבבים ברוחב צומת של פחות מ-2 ננומטר וצפויות להגיע לשלבי ניסויים ראשוניים במהלך 2023. כבר בחודש יולי 2021 הערך מנכ"ל אינטל, פיט גלסינגר, שהחברה תהיה הלקוחה הראשונה בעולם של מערכות High-NA EUV. לפי ההודעה המשותפת של אינטל ו-ASML, המטרה היא לסיים את הפיתוח והמבחנים כדי להגיע בשנת 2025 לייצור סדרתי באמצעות המכונות החדשות. על-פי ההערכות, מפעל ייצור סדרתי זקוק לכ-7-8 מכונות ליתוגרפיה.

"הביקוש גבוה מכושר הייצור"

חברת ASML ההולנדית היא כמעט מונופול בתחום מערכות הליתוגרפיה לייצור שבבים, ומשמשת כספקית היחידה של מערכות ליתוגרפיה לשבבים מתקדמים, שאותן היא מספקת לחברות כמו אינטל, סמסונג ו-TSMC הטאיוואנית. הדבר מתבטא במכירותיה, אשר הסתכמו בכ-18.6 מיליארד אירו בשנת 2021, בהשוואה לכ-14 מיליארד אירו בשנת 2020. ב-2021 החברה השקיעה כ-2.5 מיליארד אירו במחקר ופיתוח. "הביקוש למערכות ייצור חדשות גדול מכושר הייצור שלנו", אמר אתמול (ד') נשיא ומנכ"ל החברה, פיטר ווניק, בעקבות פרסום הדו"חות בתחילת השבוע.

מערכת EUV של ASML במפעל ייצור של אינטל. צילום: אינטל
מערכת EUV של ASML במפעל ייצור של אינטל. צילום: אינטל

הוא העריך שהמכירות ב-2022 יצמחו בכ-25%. הן כוללות הכנסות בהיקף של 7.8 מיליארד אירו שיגיעו ממסירת מערכות EUV. ראוי לציין שכעת החברה בונה מערכות TWINSCAN EXE:5000 אשר יסופקו ללקוחות החל משנת 2023. אינטל הזמינה מערכות כאלה כבר בשנת 2018. הן משמשות גם לפיתוח מערכת הדור הבא שאותה הזמינה אינטל (EXE:5200) אשר השקתה צפויה להתבצע בשנת 2024. ווניק: "זוהי מכונה אשר תגדיר נורמות חדשות ברמת הדיוק, במימדי השבבים ובתפוקה של קו הייצור. להערכתנו המחיר של כל מכונה כזו צפוי להיות גבוה משמעותית מ-300 מיליון אירו".

סייטוריזן פיתחה תוכנת AI המנבאת הצלחה של ניסויים קליניים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה: מנכ"ל שותפות המו"פ אינפיניטי מדיקל, ד"ר יובל בלוך. צילום: עמית בלוך

חברת סייטוריזן (CytoReason) השלימה גיוס הון בהיקף של 9.3 מיליון דולר בהובלת OurCroud ומשקיעים נוספים. החברה פיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית המבוססת על ספריה של נתונים מולקולריים אנושיים. המודלים של החברה מאפשרים לנבא את הצלחתם של ניסויים קליניים והתאמת תרופות למנגנונים הביולוגים בתא. להערכת החברה, האלגוריתם שלה יכול לבצע אופטימיזציה של המולקולה הנכונה ביותר לטיפול במחלה מסוימת ואף לבחון מבעוד מועד כיצד מטופלים יגיבו לתרופה. הדבר מיועד לחסוך כסף רב בתהליך הפיתוח של תרופות ולקצר את זמני הפיתוח.

במסגרת הגיוס, שותפות המו"פ הציבורית אינפיניטי מדיקל השקיעה מיליון דולר בחברת סייטוריזן. אסטרטגיית ההשקעות של השותפות מתמקדת בחברות הפועלות בתחום הרפואה הדיגיטלית לרבות חברות שמשלבות ביג דאטה, סייבר ואפילו מחשוב קוונטי בצד הטכנולוגי שלהן. בשנה האחרונה השקיעה אינפיניטי מדיקל בשש חברות מו"פ בתחומי הרפואה הדיגיטלית סכום כולל של מעל 6 מיליון דולר. אינפיניטי מדיקל יוצאת דופן בכך שהיא הוא נסחרת בבורסה הישראלית. הדבר מאפשר למשקיעים המעוניינים להיחשף לחברות מו"פ, לעשות זאת באמצעות השקעה במניה של השותפות.

סייטוריזן הוקמה על-ידי המנכ"ל דוד הראל, על בסיס ממצאים של פרופ' שי שן-אור מהטכניון, המשמג גם כמדען הראשי של החברה. כיום היא עובדת עם 6 מתוך 10 חברות התרופות הגדולות בעולם, ומתמקדת בעיקר במידול פעילות המערכת החיסונית. בשנת 2019 היא חתמה על הסכם עם ענקית התרופות פייזר ששוויו עשרות מיליוני דולרים, לשימוש במערכות של סייטוריזן לפיתוח חיסונים ותרופות. מנכ"ל שותפות המו"פ אינפיניטי מדיקל, ד"ר יובל בלוך, אמר שסייטוריזן מייעלת תהליכי פיתוח מורכבים בעולם התרופות. "אני בטוח שתהיה השפעה משמעותית על תחום הפארמה בשנים הבאות".

יו"ר אנלוג פורש אחרי 49 שנים בתפקיד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ריי סטאטה, שהוא אחד משני המייסדים של חברת חברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices – ADI) שהוקמה בשנת 1965, ומי ששימש כיו"ר החברה ברציפות מאז שנת 1973, יפרוש מתפקידו במהלך אסיפת בעלי המניות השנתית הקרובה של החברה. נשיא ומנכ"ל החברה, וינסנט רוש, יחליף אותו בתפקיד, וישמש למעשה כיו"ר הדירקטוריון השני בתולדות החברה. מועמדותו של סאטה לתפקיד דירקטור רגיל בחברה תובא לאישור אסיפת בעלי המניות.

ריי סטאטה הקים את החברה בשנת 1965 ביחד עם ידידו מהלימודים ב-MIT, מתיו לורבר. הוא שישמ כנשיא ADI בשנים 1971-1991, כמנכ"ל החברה בשנים 1973-1996 וכיו"ר החברה בשנים 1973-2022. חברת אנלוג הוקמה כדי לפתח מגברי שרת (operational amplifiers), והתרחבה במהירות לכל סוגי הרכיבים האנלוגיים, רכיבים לאותות מעורבים ורכיבי המרת אותות (ADC/DAC), מגברים ופתרונות RF. בנוסף, היא מייצרת רכיבי MEMS, חיישנים ומעבדי אותות (DSP).

וינסנט רוש הצטרף לחברה בשנת 1988 ומילא תפקידי פיתוח וניהול רבים. בשנת 2012 הוא מונה למנכ"ל החברה, והיה אחראי על הסכם המיזוג עם Linear בשנת 2016 בהיקף של כ-14.8 מיליארד דולר, ועל המיזוג עם חברת מאקסים (Maxim Integrated), בהיקף של כ-21 מיליארד דולר שהושלם באוגוסט 2021. כיום החברה מעסיקה כ-16,000 עובדים. בשנת הכספים 2021 (הסתיימה באוקטובר 2021) הסתכמו מכירותיה בכ-7.3 מיליארד דולר. אנלוג נסחרת בנסד"ק לפי שווי של כ-87 מיליארד דולר.

עסקת אקטיביז'ן מבשרת את עידן "העותק הדיגיטלי"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הכרזתה של חברת מיקרוסופט (Microsoft) על רכישת חברת הגיימינג Activision Blizzard היכתה את התעשייה בתדהמה – לא בגלל החשיבות שמיקרוסופט מייחסת לעולם הגיימינג – אלא בגלל היקפה ומשמעותה. מיקרוסופט הודיעה שהיא תשלם 68.7 מיליארד דולר במזומן תמורת חברה המעסיקה 10,000 עובדים ואחראית על מותגי גיימינג כמו Warcraft, Call of Duty ו-Candy Crush. מדובר לא רק בעסקת המיזוג הגדולה ביותר של מיקרוסופט, אלא באחת מעסקאות המיזוג הגדולות ביותר בענף התוכנה.

שוק המשחקים הוא ענק. להערכת מיקרוסופט הוא מגיע כיום להיקף שנתי של כ-200 מיליארד דולר וכולל עד כ-3 מיליארד בני אדם המעורבים במשחקים מקוונים בפלטפורמות שונות: טלפונים, מחשבים וקונסולות. אלא שלמרות גדלו וקצב הצמיחה הגבוה שלו, עבור חברה כמו מיקרוסופט – אשר השווי שלה הוא כמעט 2.3 טריליון דולר – זהו שוק נישה קטן. מאחורי העיסקה עומדת מהפיכת הענן, ובמיוחד הדור החדש של שירותי הענן, אשר קיבל את הכינוי מטאוורס (Metaverse).

מעולם בדיוני לעולם מקבילי

מיקרוסופט מתכננת להשתמש בתשתית של אקטיביז'ן בליזארד כמקפצה אל טכנולוגיות עתידיות: "הגיימינג ימלא תפקיד מפתח בפיתוח פלטפורמות מטאוורס", הסביר מנכ"ל ויו"ר מיקרוסופט, סאטיה נדלה, כאשר דיווח על העיסקה. המושג מטאוורס (צירוף המלים Meta – מעבר, ו-Universe – יקום) הופיע לראשונה בשנת 1992 בספר המדע הבדיוני Snow Crash של ניל סטיבנסון, אשר תאר עולם תלת מימדי מקושר שבתוכו אנשים מתפקדים באמצעות אוואטרים.

המושג נכנס בהדרגה לתרבות באמצעות משחקי מחשב כמו Second Life, ולתעשייה הוא הגיע בשנה האחרונה, לאחר שיצרניות מחשבים ותוכנות הבינו את הפוטנציאל המטאפורי הטמון בו: הוא מתאר עולם שבו אנשים מקושרים אל תשתיות וירטואליות (ענן) באמצעות ממשקים שונים ומייצרים אינטראקציות על בסיס מערכות המדמות עולם פיסי. וזהו בדיוק מה שמתחולל כיום בעולם הדיגיטלי באמצעות השילוב של תשתיות תקשורת זמינות, ענן גדול מאוד, וריבוי מחשבי קצה וחיישני קצה.

מערכת ההפעלה של הדור הבא

אומנם פייסבוק החליטה לשנות את שמה ל-meta כדי להמחיש את כוונתה לייצר רשת חברתית תלת מימדית דוגמת רעיון המטאוורס, אולם עיסקת מיקרוסופט-אקטיביז'ן מייצגת מגמה רחבה בהרבה: מערכות סימולציה מרמת הציוד הצבאי ועד רמת הרכב האוטונומי מספקות היום חוויית מציאות מלאה לאימון והכשרת מומחים, ומערכות תכנון מכניות מאפשרות לתכנן מטוסים שלמים במחשב באמצעות יצירת "עותק דיגיטלי" של המציאות. עיריות מצטיידות במערכות המחליפות מערכות GIS ישנות במערכות המספקות הדמיה תלת-מימדיות מפורטות של העיר. חברות תחזוקה משתמשות בעותקים כאלה כדי להדריך מרחוק טכנאים, ורובוטים מאומנים לבצע ניתוחים מסובכים על סמך הדמיות של מציאות תלת-מימדית.

מכיוון שכל מגזרי התעשייה מאמצים בהדרגה את רעיון העותק הדיגיטלי השמור בענן, חברה כמו מיקרוסופט חייבת לשמור על מקומה: כיום היא גם חברת ענן מרכזית וגם יצרנית התוכנות החשובה בעולם. אחרי העיסקה הזאת (אם היא תאושר על ידי הרשויות ותושלם כמתוכנן במהלך 2023), מיקרוסופט לא תמצא עוד יצרנית משחקים בסדר-גודל כזה, אולם היא לא תהיה זקוקה לה. המטרה שלה תהיה לבנות מערכת מטאוורס גנרית. מערכת המאפשרת לכל סביבה עסקית, תעשייתית או חברתית, לייצר עותק דיגיטלי של עצמה. זו מעין מערכת הפעלה מסוג חדש, אשר תריץ את הדור הבא של האינטרנט התלת מימדי.

סמסונג שילבה GPU של AMD במעבד הסמארטפונים החדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סמסונג (Samsung) הכריזה על שבב ליבה למכשירים ניידים המספק ביצועים גרפיים המשתווים לאלה של קונסולות משחקים ומבוסס על תהליך ייצור של 4 ננומטר. החברה דיווחה שהשבב החדש נכנס לייצור סדרתי. השבב החדש מדגם Exynos 2200 בנוי במתכונת של מערכת על-גבי שבב (SoC), וכולל תמיכה בזכרונות מהירים, בינה מלאכותית, מחשוב גרפי ובטכנולוגיות הדור החמישי.

ליבת העיבוד שלו מבוססת על התפישה של אשכולות מעבדים המבצעים משימות שונות בהתאם לעוצמת העיבוד הנדרשת (בדומה למעבדי אינטל החדשים). היא כוללת ליבת Cortex-X2 שהוא המעבד החזק ביותר של ARM, שלוש ליבות Cortex-A710 לביצועים עתירי עיבוד וארבע ליבות Cortex-A510 קטנות יותר למשימות הדורשות יעילות. מבחינת סמסונג, אחת מהתכונות החשובות של הרכיב החדש הוא המעבד הגרפי, אשר מספק לו, להערכתה, ביצועים של קונסולת משחקים.

החברה הטמיעה ברכיב את המעבד Xclipse GPU, אשר מבוסס על המיקרוארכיטקטורה של AMD, מסוג RDNA 2. היא כוללת שתי תכונות שהיו חסרות עד היום בסמארטפונים: עקיבת תאורה (Ray Tracing) והצללה דינמית (Variable Rate Shading). עקיבת התאורה מספקת לתמונה את התאורה הנכונה של כל עצם המוצג על המסך, בהתאם למיקום ולעוצמה של מקורות התאורה בסביבה המיוצגת ובהתאם לאופי החזרת האור של כל מישטח. ההצללה הדינמית מייעלת את עבודת המעבד הגרפי באמצעות חישוב המקרים שבהן ההצללה מעלימה פרטים מהעין באופן טבעי, ולכן אין צורך לחשב אותם.

האפקטים הוויזואליים מחוזקים על-ידי מעבד רשת נוירונים (NPU) בעוצמה כפולה בהשוואה למעבד הקודם, המבצע חישובי נקודה צפה בעומק של 16 סיביות (FP16) בנוסף לחישובי מספרים שלמים בעומק של 16 סיביות. חברת סמסונג תכננה מחדש את ארכיטקטורת עיבוד התמונה ברכיב (Image Signal Processor) כדי לתמוך בחיישנים חזקים מאוד המספקים תמונות בנפח של עד 200 מגה-פיקסל, או סרטי וידאו HD התומכים בתמונות בנפח של עד 108 מגה-פיקסל המתעדכנות 30 פעמים בשנייה (30fps).

ריט 1 ו-ס.ע.ן זהב השיקו חוות שרתים ברעננה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בימים אלה הולך ונבנה מתחם 'אינפיניטי פארק' רעננה, פארק התעסוקה באזור השרון המשלב חוות שרתים כחלק בלתי נפרד מהפרויקט ואשר בנייתו הושלמה בימים אלה. חוות השרתים מציעה שירותי אירוח (colocation) הן לחברות מתוך הפארק והן לחברות מחוצה לו, בנוסף לשירותי שמירה ואבטחת מידע ברמת הגיבוי והשרידות גבוהות. ס.ע.ן זהב וריט 1 המקימות את הפרויקט, ישקיעו 110 מיליון שקלים במספר שלבים להקמה של אותה חוות שרתים. המתקן יכיל בשלב הראשון כ-300 ארונות IT, קרי שרתים, עם פוטנציאל הרחבה על פי הביקוש גם לכ-600 שרתים ויותר.

חוות השרתים משתרעת על פני שטח של כ-1,000 מ"ר ברוטו ומכילה מקום אחסון רב ברמת יתירות של מעל Tier3 . לדברי המקימות, האתר הינו בעל יכולת שרידות פיזית גבוהה במיוחד ובנוי כמעין "בונקר" מתחת לפני הקרקע, עם מעטפת בטון מזוין ודלתות פלדה המבטיח הגנה מפני מתקפות ואיומים חיצוניים.  

עוד הוסיפו החברות, כי דגש מיוחד ניתן לנושא איכות המערך החשמלי והמכני אשר תוכנן ונבנה ביתירות מלאה בגיבוי כפול (2n) הן במערכות האלקטרומכניות והן בקווי ההולכה, כלומר החל ממערך המתח הגבוה וכלה בשקעי ה-PDU שמשרתים את הארונות עצמן. אינפיניטי פארק יכלול 150,000 מ"ר בשלושה מבנים, ביניהם המגדל הגבוה ביותר באזור השרון אשר לגביו נחתמו חוזים עם מספר חברות טכנולוגיה מובילות בעולם, ולצידו קמפוס אמדוקס לשעבר שעתיד לעבור שיפוץ מסיבי.

אנבידיה מקימה מרכז פיתוח מעבדי CPU בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מרכז הפיתוח של אנבידיה ביקנעם, לשעבר מטה מלאנוקס

חברת אנבידיה (NVIDIA) מרחיבה את פעילותה בישראל אל מעבר לפעילות של חברת מלאנוקס לשעבר, ומקימה קבוצה חדשה אשר תפתח מעבדי מחשב מרכזיים (CPU), בדומה לפעילות הפיתוח הישראלית של חברת אינטל. המעבדים שיפותחו בישראל מיועדים לשמש במגוון רחב של שימושים: בינה מלאכותית, רובוטיקה, כלי-רכב אוטונומיים ופלטפורמת העולמות הווירטואליים NVIDIA Omniverse. הקבוצה תורכב ממהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים מומחים בתכנון שבבים ועוד. 

לפי התפישה של אנבידיה, שרתי העתיד יתבססו על שלושה מעבדים ("שלישיית השבבים"): מעבד מרכזי (CPU), מעבד גרפי (GPU) ומעבד DPU (שפותח במלאנוקס לפני רכישתה על-ידי אנבידיה). פירוש הדבר ששניים מתוך שלושת שבבי הליבה שעליהם מתבססת אסטרטגיית החומרה של אנבידיה – יהיו שבבים ישראלים. עדיין לא ברור מה תהיה הטכנולוגיה של אנבידיה: האם מעבדי ה-CPU החדשים יתבססו על ארכיטקטורת ARM, ארכיטקטורת RISC-V, או ארכיטקטורה חדשה אשר תפותח בחברה.

ראוי לציין שאנבידיה הובילה את מאגד GenPro הישראלי אשר פיתח שני מעבדי RISC-V, שאחד מהם הוא מעבד CPU לביצועים גבוהים באורך מילה של 64 ביט, אשר יכול לעבוד באמצעות מערכת ההפעלה לינוקס. גם המתחרה אינטל מתעניינת בארכיטקטורת RISC-V, ולאחרונה פורסמו ידיעות שלא אושרו, שלפיהן היא הציעה לרכוש את SiFive האמריקאית  תמורת כ-2 מיליארד דולר.

מנגד, בחודש אפריל 2021 חשפה אנבידיה את המעבד NVIDIA Grace, שהוא מעבד ה-CPU הראשון שלה למרכזי נתונים, ומבוסס על מערך ליבות בארכיטקטורת ARM. מכל מקום, המהלך מגביר את התחרות על מהנדסי פיתוח שבבים, וצפוי להתבטא בנסיונות לגייס חלק מהעובדים של חברת אינטל ישראל, אשר מפתחים את שבבי העיבוד המתקדמים ביותר של החברה העולמית.

מעורבות גוברת באקוסיסטם הישראלי

סמנכ"ל טכנולוגיה בחברת NVIDIA, מיכאל כגן, אמר שישראל ממלאת תפקיד מפתח באקוסיסטם הטכנולוגיה העולמי. "הקבוצה החדשה תפתח את המעבדים הבאים שלנו. אנבידיה תמשיך להרחיב את פעילותה בישראל בתחומי המחקר והפיתוח ובאמצעות תוכניות ייחודיות לסטארט-אפים ומפתחים מקומיים".

עד עתה התמקדה פעילות המחקר והפיתוח (R&D) של אנבידיה בישראל בפעילות הליבה של חברת מלאנוקס לשעבר: שבבי ומערכות תקשורת מהירה (High Speed Networking), ובהם גם שבב ה-DPU ממשפחת BlueField. מעבד ה-DPU אחראי על העברת נתונים בשרת ועיבודם. מטרתו היא להוריד עומסים קריטיים של תקשורת, אחסון ואבטחה מהמעבד המרכזי (CPU) כדי לשפר את ביצועי השרת ומרכז הנתונים כולו.

סמנכ"ל טכנולוגיה בחברת NVIDIA, מיכאל כגן
סמנכ"ל טכנולוגיה בחברת NVIDIA, מיכאל כגן

מאז הושלמה רכישת מלאנוקס באפריל 2020, התרחבה פעילות אנבידיה ישראל בכ-33%, וכיום היא מעסיקה כ-2,800 עובדים בשבעה מרכזי פיתוח בישראל: יוקנעם, תל-חי, רעננה, תל אביב, ירושלים, קריית גת ובאר שבע. החברה מקיימת שיתופי פעולה נוספים עם הקהילה הטכנולוגית המקומית באמצעות תוכנית NVIDIA Inception לטיפוח חברות בתחום הבינה המלאכותית וכוללת כ-300 חברות ישראליות, ותוכנית NVIDIA Developer Program המגיעה להערכתה לכמה אלפי מפתחים ומפתחות.

ואלנס החלה באספקת דוגמאות של שבבי התקשורת לרכב בתקן MIPI A-PHY החדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון החלה לספק דוגמאות ראשונות של שבבי התקשורת ממשפחת VA7000 ליצרני רכב לצורך הערכה טכנית. החברה דיווחה שהיא מסרה את הדוגמאות ל-25 יצרני רכב ול-10 ספקיות ראשיות (Tier-1) של יצרניות רכב, לצורך ביצוע הערכה ושילוב של השבבים במערכות העתידיות שלהן. משפחת השבבים החדשה מיישמת את תקן MIPI A-PHY לתקשורת מהירה בין חיישנים בתוך הרכב. הם מיועדים לסייע ליצרניות לפתוח מערכות ADAS חדשות, ולהיערך לפיתוח טכנולוגיות חדשות המבוססות על התפישה של רכב מוגדר-תוכנה (Software-Defined Vehicle).

משפחת הרכיבים החדשה מספקת רוחב פס של 8Gbps לכל חיישן המחובר אל מחשב הרכב עד למרחק של 15 מטרים. בשלב הבא החברה מתכננת לספק רכיבי תקשורת ברוחב פס של 16Gbps לכל נקודת קישור. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת להוזיל את עלות מערכות האלקטרוניקה ברכב, מכיוון שהיא מאפשרת להשתמש בכבלי תקשורת ובמחברים זולים ולא מסוככים. רכיבי Valens VA7000 הם הראשונים בשוק אשר מיישמים את תקן MIPI A-PHY החדש לחיבור חיישנים בתוך הרכב.

שוק הרכב מתחיל להתעורר

התקן שפורסם על-ידי ארגון התקינה הבינלאומי MIPI, מתבסס על טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס, שגם היתה שותפה לקבוצת העבודה המצומצמת שגיבשה אותו. בעקבות החלטת MIPI בשנת 2020 להסתמך על הטכנולוגיה של ואלנסף מכירותיה נמצאות בצמיחה. מכירותיה ברבעון השלישי של 2021 צמחו בכמעט 50% בהשוואה לרבעון המקביל 2020 והסתכמו בכ-19.1 מיליון דולר. עדיין רובן בשוק האודיו-וידאו ורק כ-2 מיליון דולר שהגיעו משוק הרכב. במצגת למשקיעים היא העריכה שמכירותיה ב-2021 יסתכמו בכ-70 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-57 מיליון דולר ב-2020.

חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצת יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה. הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בשנת 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה למקד את עיקר מאמציה בתחום התקשורת בתוך הרכב. לחברה שיתופי פעולה עם יצרניות גדולות דוגמת קבוצת דיימלר (שכבר הטמיעה את שבבי הדור הקודם VA6000). בין לקוחותיה גם חטיבת הרכב של סוני, הרמן, קונטיננטל, יצרנית משאיות אמריקאית וחברת מובילאיי הישראלית.

מערכת בטיחות למשאיות

בתוך כך, הודיעה ואלנס על שיתוף פעולה נוסף בעולם מצלמות הרכב, עם חברת Stoneridge, ספקית של מערכות אלקטרוניות לכלי רכב ומשאיות. במערכת של סטונרידג' ישנה מצלמה אחורית המספקת לנהג
ראות על מה שקורה מאחורי הרכב. שבב התקשורת של ואלנס, המוטמע במערכת, מאפשר להעביר את הווידיאו מהמצלמה המרוחקת אל תא הנהג באיכות גבוהה, ללא שיהוי וללא שגיאות. זהו פיתרון שממחיש את היתרונות של שבבי התקשורת של ואלנס, מאחר שללא השבב הפיתרון אינו ישים, מאחר שכל שיהוי בהעברת הווידיאו יציב בעיה בטיחותית.

Parallel Wireless מרחיבה את מרכז הפיתוח הישראלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ברוך נבון, סגן נשיא עולמי למו"פ. "למזלנו המהנדסים הישראלים הם יוצאי דופן"

חברת Parallel Wireless האמריקאית מרחיבה את מרכז הפיתוח החדש שלה בכפר סבא, והופכת את קבוצת הפיתוח הישראלית למובילת אסטרטגיית הדור החמישי של החברה. “המשימה שלנו היא להוביל את פיתוח ה-Open RAN של החברה לרשתות 4G/5G", סיפר ל-Techtime סגן נשיא עולמי למו"פ ומנהל מרכז הפיתוח הישראלי של PW, ברוך נבון. "עד היום השלמנו את פיתוח ליבת התוכנה, וכעת אנחנו מפתחים יכולות מיוחדות וחדשנות. זהו נושא שידרוש הרבה שנות פיתוח".

חברת Parallel Wireless האמריקאית הוקמה בשנת 2012 בנשואה, ניו המפשייר (ליד בוסטון), לצורך פיתוח פתרונות מבוססי NFV עבור שוק התקשורת. בשנים האחרונות החברה שינתה את הגישה והחליטה להתמקד בתחום המתפתח של רשתות גישה פתוחות (Open RAN). היא החלה לפעול בישראל בשנת 2018 באמצעות פעילות פיתוח צנועה שהתרחבה בהדרגה והפכה לאתר פיתוח מרכזי של החברה. בשנת 2020 היא הצטרפה למאגד WIN הישראלי, אשר מפתח טכנולוגיות בינה מלאכותית עבור רשתות הדור החמישי, ולפני כחצי שנה עבר מרכז הפיתוח הישראלי למתחם גדול באתר התעשייה עתיר ידע בכפר סבא.

רשת סלולרית שלמה בתוך המחשב

המתחם החדש מעסיק כיום כ-230 עובדים ונמצא כעת בתהליך התרחבות. בעקבות המעבר למתחם החדש נבנתה בו מעבדת ניסויים גדולה מאוד המייצרת הדמיות מורכבות של כל התופעות המאפיינות רשתות סלולריות, כדי לבדוק ולבצע אופטימיזציה של ציוד חומרה ושל תוכנות התקשורת של החברה. נבון: "לפני כשלוש שנים החברה הכריזה על העברת כל הפעילות שלה לעולם הרשתות הפתוחות במתכונת של Pure Open RAN. בשלב הראשון קיבלנו משימה להעביר את פעילות G2 ו-G4 של החברה לעולם ה-O-RAN. בעקבות הצלחת הפרוייקט המרכז בישראל קיבל אחריות על פיתוח תוכנת ה-O-RAN עבור הדור החמישי.

"גולת הכותרת של ההישג שלנו היתה שהצלחנו להעביר את כל העולם הקשיח של החומרה אל רמת התוכנה, איפלו את השכבה הפיסיקלית (PHY) במודל שכבות התקשורת". רשתות התקשורת הסלולריות מבוססות על שני מרכיבים מרכזיים: ליבת הרשת הכוללת את הסיבים האופטיים ואת העיבוד והניתוב המרכזיים, ורשת הגישה האלחוטית (Radio Access Network – RAN) הכוללת את האנטנות וציוד התקשורת האלחוטי המקשר את המנוי אל ליבת הרשת.

מעבדת הניסויים של Parallel Wireless בכפר סבא. צילום: Techtime
מעבדת הניסויים של Parallel Wireless בכפר סבא. צילום: Techtime

מרכיב ה-RAN כולל את האנטנות הסלולריות, ציוד התקשורת האלחוטי הבסיסי, ומערכות חומרה המבצעות את העיבוד הראשוני של אותות התקשורת לפני העברתן אל ליבת הרשת לצורך התחברות אל משתמשים אחרים, העברת קבצים מסוגים שונים, חיוב וכדומה. זהו המרכיב היקר ביותר בהפעלת רשת סלולרית, ולהערכת Parallel Wireless אחראי לכ-60% מההוצאה בהקמת ותפעול הרשת.

מרד ספקיות התקשורת

החברות הדומיננטיות בתחום ה-RAN הן אריקסון, וואווי ונוקיה, אשר פיתחו טכנולוגיות RAN מאוחדות: הן מספקות ללקוחות מערכת שלמה, הכוללת חומרה ותוכנה קניינית. התוצאה היא שלאחר שלבי הבחירה הראשונים, לא ניתן להחליף ספקים או להתמקח על המחיר. בשנת 2018 החליטו דויטשה טלקום, AT&T, צ'יינה מובייל, NTT DOCOMO ואורנג', להיאבק במציאות הזאת והקימו את קונסורציום O-RAN ALLIANCE התעשייתי שאליו הצטרפו עשרות ספקיות שירותי תקשורת נוספות.

מטרתו: לקדם את תקן הרשתות הפתוחות Open RAN, אשר מגדיר את פעולת ה-RAN באמצעות סדרה של ממשקים סטנדרטיים המאפשרים להפריד בין החומרה והתוכנה, ופותחים את הדלת בפני ספקים אשר מייצרים מרכיבים שונים עבור הרשת, ועל-ידי כך לבטל את התלות בספקים המרכזיים. המגמה הזאת קיבלה את הכינוי "פיצול והפרדה" של רשתות התקשורת (Decoupling and Disaggregation). היא מאפשרת להוזיל עלויות ולבצע בקלות רבה יותר שינויים ברשת ובשירותים שהן מספקות.

להערכת Rethink Technology Research, רשתות מבוססות Open RAN יהיו אחראיות לכ-58% מההשקעה בהקמת רשתות גישה אלחוטיות (RAN) כבר בשנת 2026. החברה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ספקי חומרה שונים, דוגמת חברת סיליקום (Silicom) הישראלית אשר ממקדת היום את פעילותה באספקת מערכות קישוריות עבור רשתות פתוחות.

העברת רשת ל-5G באמצעות עדכון תוכנה

ברוך נבון הגיע לחברה לפני ארבע שנים לאחר שצבר נסיון רב בתעשיית התקשורת הישראלית. הוא עבר בחברת מוטורולה ישראל בפיתוח תחנות בסיס סלולריות, שימש כראש צוות אלגוריתמים בחברת סיאנו וכמפתח כרטיסי Wi-Fi בחברת אינטל ישראל. לפני שנה הוא מונה למנהל המו"פ של Parallel Wireless, ובמסגרת התפקיד הוא אחראי על כ-600 אנשי פיתוח העובדים בישראל, הודו, בריטניה וארה"ב, אליהם יצטרפו עובדים נוספים במרכזי פיתוח חדשים בקנדה ובשוודיה.

"קיבלנו דרישות מלקוחות לפתח תוכנות מיוחדות ואנחנו ממתקדים בקיצור זמני ההגעה לשוק של תוכנת ה-5G. אחד מהיתרונות של הרשת הפתוחה היא שניתן להשתמש גם בתשתיות 4G כדי לספק ביצועי 5G. אנחנו יכולים להעביר רשתות לדור החמישי באמצעות עידכון תוכנה בלבד, ולנהל רשת 4G ורשת 5G אשר רצות במקביל באתר יחיד. למזלנו המהנדסים הישראלים הם יוצאי דופן, מכיוון שהם מחפשים דרכים להיות מובילים ולהשפיע".

שיפורים באוסילוסקופ MSO-5 של טקטרוניקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טקטרוניקס (Tektronix) הכריזה על השקת גרסה חדשה של אוסילוסקופ האותות המעורבים (Mixed Signal Oscilloscope – MSO) מסדרה 5. האוסילוסקופ החדש, Series 5 B MSO, כולל כניסת auxiliary trigger המאפשרת למשתמשים להסתנכרן אל אותות חיצוניים בלא לנצל לצורך זה את ערוצי כניסת האותות הקיימים במכשיר, ועל-ידי כך לא לפגוע בביצועיהם. המכשיר כולל אופציה להתקנת מחולל אותות בטווח תדרים של 50MHz – 100MHz, בהתאם לדגם, ויכולת לבצע מדידות עכבה של המעגלים הנבדקים ולהפיק תרשימי בודה (Bode plots) שלהם.

המכשיר מצוויד בתוכנת TekScope המאפשרת להמשיך ולעבד את המדידות גם מחוץ למעבדה ולשתף את התוצאות עם צוותים מרוחקים. התוכנה מקושרת לענן, והפעלת היישום באמצעות כפתור הפעלה במכשיר עצמו, מאפשרת שמירת התוצאות בענן (TekDrive cloud storage) בלחיצת כפתור. יכולות חדשות נוספות כוללות: 

ההכרזה על משפחת Series 5 B MSO מהווה את השדרוג הגדול הראשון של מכשירי Series 5 B MSO מאז שהם יצאו לשוק בשנת 2017. בשתי הגרסאות, המכשירים מספקים רוחב פס של עד 1GHz, דגימת אות באמצעות ממיר ADC ברזולוציה של עד 12 סיביות ומגוון בחונים, כולל בחוני IsoVu מבודדים. בסך הכל, מאז יציאת המשפחה אל השוק, המכשירים קיבלו 16 עידכוני קושחה. 

החברה מסרה שהמכשירים זמינים בשוק. למידע נוסף: Series 5 B MSO

הטכנולוגיות החדשות משנות את מודל הפעילות של יצרניות EDA

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סטיב מקדונלד, סגן נשיא למכירות אירופה בחברת סינופסיס

השינויים העסקיים והטכנולוגיים בתעשיית השבבים משפיעים על האופן שבו יצרניות תוכנות ה-EDA עובדות מול התעשייה. בראיון ל-Techtime אמר סגן נשיא למכירות אירופה בחברת סינופסיס (Synopsys), סטיב מקדונלד, שהגידול במספר הטרנזיסטורים בשבב מייצר מגמות עסקיות חדשות ודורש מיצרניות כלי הפיתוח לספק תמיכה גדולה יותר בלקוחות. "חברות-ענק טכנולוגיות מעוניינות לפתח את השבבים שלהן בכוחות עצמן כדי להשיג שליטה מלאה בקניין הרוחני ובתהליכי הוצאת המוצר לשוק.

"ביצועים גבוהים דורשים התאמה מלאה של החומרה והתוכנה. לכן אנחנו רואים שאחת מהחברות הטכנולוגיות המובילות בשוק משתמשת במערכת הפעלה אחת על-גבי אבזרים שונים, והדבר הזה מתאפשר בזכות השליטה שלה בשבב המעבד. כבר בשנת 2015 שמנו לב שהחברות הגדולות רוצות להשיג שליטה מלאה בכל התהליך, ונערכנו לספק להן תמיכה ישירה. זוהי מגמה חזקה מאוד. אולם היעד המרכזי שלנו לא השתנה: לספק לתעשייה כלי פיתוח יעילים ובטוחים".

כיצד אתם מושפעים מתהליכי הייצור החדשים?

"בפועל, רק חברות מעטות (וגדולות) נכנסות לייצור בתהליכים המתקדמים ביותר. מודל הרישוי והתמיכה בהן הוא שונה משאר התעשייה, מכיוון שהטכנולוגיות החדשות מייצרות מורכבות גדולה מאוד של תכנוני השבבים. הדבר דורש חדשנות גם בתחום כלי הפיתוח, ואנחנו עובדים קרוב מאוד אליהן כדי לוודא שהן יכולות לבצע תיכנונים. למעשה, אנחנו נחשפים אל המידע מראש. לפני שיוצא טרנזיסטור מסוג חדש, החברות מעדכנות אותנו כדי שנתאים את כלי הפיתוח לדרישות הייחודיות של התהליך. שיתוף הפעולה הזה קיים גם עם קבלניות הייצור (foundries). קיימים קשרים הדוקים מאוד בין יצרניות הסיליקון לבין חברות ה-EDA".

מה אתה חושב על RISC-V הפתוחה?

"מדובר בארכיטקטורת פקודות, ולא במוצר ממשי. אנחנו מספקים מעבדים המבוססים על תכנון שלנו (ARC processors). החברות רוצות להוריד עלויות, אבל גם כאשר הן משתמשות בארכיטקטורת RISC-V, הן בסופו של דבר זקוקות לשירותים של מומחי תכנון שבבים, או בקניית תכנון קיים או לרכוש מעבדים שיוצרו על-ידי חברה אחרת. כך שלא ברור מהיכן יגיע החיסכון בעלויות. מבחינת סינופסיס כיצרנית כלי EDA, הכניסה של מעבדי RISC-V לשוק אינה מהותית, מכיוון שהכלים שלנו מתאימים לכל סוגי המעבדים".

מה חדש בתחום המארזים המתקדמים?

"אנחנו רואים צמיחה גדולה מאוד בתחום המארזים מרובי-השבבים. היא מתבטאת בעלייה גדולה במספר הרכיבים הבנויים במתכונת של Chiplet. התכנונים נעשים גדולים מאוד, אבל קשה מאוד לייצר שבבים גדולים, ולכן התעשייה מחפשת דרכים לפצל אותם לפיסות סיליקון קטנות העובדות ביחד במארז מאוחד. יש שוק למארזים מרובי-שבבים מבוססי PCB, בעיקר כאשר הלקוחות מעוניינים להפחית את עלויות ה-BOM (רשימת החומרים).

"בתכנונים צפופים מאוד צריך לפצל את התכנון למספר פיסות סיליקון נפרדות כדי לקבל תפוקה (Yield) טובה יותר. לדעתנו זו הגישה הנכונה יותר וזה הפתרון שבנינו. המגמה הכללית של התעשייה היתה ללכת מהכיוון של מעגלים מודפסים (PCB): למזער אותם ולשלב אותם בתוך מארזי הרכיבים. אנחנו נקטנו בגישה ההפוכה: אנחנו באים מהכיוון של השבב ומחפשים דרכים יעילות לפצל אותו לפיסות סיליקון נפרדות".

אתם מאמינים בבינה מלאכותית?

"בינה מלאכותית יכולה לממש במהירות משימות עיבוד מורכבות מאוד. בתחילת 2020 הכרזנו על פתרון DSO.ai, אשר מבצע אופטימיזציה של התכנון. למשל השגת נקודות אופטימום של הספק מול ביצועים, הספק מול תדר עבודה ועוד. בסוף אוגוסט 2021 סמסונג החליטה להשתמש גם בכלי הזה וגם במערכת PrimeShield הנעזרת בלימוד מכונה, כדי לתכנן את השבבים העתידיים שלה. אחד מהיתרונות היפים של מערכות בינה מלאכותית הוא שאלה מערכות לומדות. אנחנו יכולים להעניק להן את כל הידע שנצבר בחברה בשנים האחרונות ועל-ידי כך לשפר אותן. למעשה, אנחנו רואים שיפור מתמיד בביצועים של DSO.ai ושל PrimeShield".

 

דיוויד גולדברג ממאגנה מונה לסמנכ"ל הכספים של REE

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת REE הודיעה על מינויו של דיוויד גולדברג לסמנכ"ל הכספים (CFO) של החברה, במקומו של חי אביב שכיהן בתפקיד כמעט 4 שנים. גולדברג מגיע מתעשיית האוטומוטיב העולמית ובארבע שנים האחרונות עבד בחברת מגנה (Magna), אחת מספקיות המערכות (Tier-1) הגדולה בתעשיית הרכב. בשנה האחרונה שימש כסגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי במאגנה, ולפני כן עבד כשלוש שנים כסגן נשיא לכספים ופיתוח עסקי. לפני כן היה אנליסט בגולדמן סאקס וגופים פיננסיים אחרים.

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב.

דיוויד גולדברג

על בסיס טכנולוגיה זו פיתחה החברה עד כה מספר פלטפורמות עבור יישומי-קצה כמו משלוחים עירוניים, רכבי היסעים, מונית אוטונומית ומשאית בינעירונית. בשבוע שעבר חשפה REE פלטפורמה ייעודית עבור חברות ציי משלוחים. ה-P7 [בתמונה למעלה], שלדברי החברה נבנתה על פי הדרישות והמפרט המדויק של אחת מחברות הרכב הגדולות בעולם. הפלטפורמה השטוחה מספקת מרחב פנימי גדול ע 35% יותר בהשוואה לרכבים מסחריים דומים. מ-REE נמסר כי אבות הטיפוס הראשונים ייצאו כבר ברבעון הקרוב.

האזינו לשיחה מתוך תוכנית מס' 43 בפודקאסט שלנו על תפקיד ה-CFO בחברות טכנולוגיה ציבוריות, עם סמנכ"ל הכספים של סולאר-אדג', רונן פייר:

ד"ר יהודית הוכרמן-פרומר מונתה לסמנכ"לית המו"פ של רפאל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת רפאל הודיעה על מינויה של ד"ר יהודית הוכרמן-פרומר (בתמונה למעלה) לתפקיד סמנכ"לית בכירה למחקר ופיתוח, במקומה של ד"ר אירית אידן (בתמונה למטה), שמילאה את התפקיד בחמש השנים האחרונות. ד"ר הוכרמן-פרומק היא בעלת תואר דוקטור בהנדסת חשמל מהטכניון. היא הצטרפה לרפאל לפני כ-20 שנה ומילאה של תפקידים בכירים בתחומי הנדסה, פרוייקטים ופיתוח.

כיום היא משמשת כסגנית למחקר ופיתוח של ראש חטיבת אוויר ומודיעין ברפאל. ד"ר אידית אידן מסיימת את התפקיד לאחר 27 שנים ברפאל. מנכ"ל רפאל, אלוף יואב הר-אבן הודה לה על תרומתה לחברה. בראיון ל-Techtime שנערך לפני כשנה, הסביר אידן שתפקיד סמנכ"ל המו"פ בחברה הוא לוודא שגם בעוד 10-15 שנים רפאל תהיה חזקה טכנולוגית כמו שהיא כיום. "מפת הדרכים שלנו כוללת טכנולוגיות מתקדמות כמו מחשוב, תקשורת, מחשוב והצפנה קוונטיים, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית, ייצור מיידי (Rapid Manufacturing) ועוד. אין הרבה ארגונים החושבים כל-כך רחוק”.

רפי בן עמי מונה למנכ"ל חטיבת PDC של אפלייד מטיריאלס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רפי בן עמי (מימין) ועופר גרינברגר

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) הודיעה על מינוי של רפי בן עמי למנכ"ל חטיבת Process Diagnostics and Control – PDC, שהיא מרכז המו"פ והייצור של החברה בישראל. בן עמי ייכנס לתפקיד בתחילת פברואר 2022. הוא מחליף בתפקיד את עופר גרינברגר שכיהן כמנכ"ל PDC בחמש השנים האחרונות.

גרינברגר מונה לדרגת סגן נשיא בכיר בחברה העולמית ויוביל את הפיתוח העסקי של מערכות בקרת תהליכי ייצור שבבים. הוא גם ימשך לשמש כנשיא חטיבת PDC הישראלית, ויתמקד במסגרת הזאת בעיקר בפיתוח עסקי ובקשרי חוץ מול גורמי ממשל והאקדמיה בישראל. רפי בן עמי הצטרף לאפלייד מטיריאלס לפני כ-9 שנים ומילא תפקידי ניהול שונים. בתפקידו האחרון הוא ניהל את מגוון הפעילות המוצרית-עסקית של חטיבת PDC.

לפני שהצטרף לאפלייד מטירילאס, מילא בן עמי תפקידי ניהול בכירים בחברות קומברס ונייס. גרינברג הצטרף לאפלייד מטיריאלס בשנת 2015, לאחר שלשו שנים שבהן ניהל את חברת אורביט מערכות תקשורת מנתניה. לפני-כן שימש כמשך כ-8 שנים כמנכ"ל חברת KLA ישראל, הפועלת ממגדל העמק.

כ-2,000 עובדים בחברת טכנולוגיה מהגדולות בישראל

פעילות אפלייד מטיריאלס ישראל נמצאת בצמיחה כיום היא נחשבת לאחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בארץ: החברה מעסיקה כ-2,000 עובדים והיא נמצאת בתהליך גיוס של 300 עובדים נוספים. חטיבת PDC פועלת כייחדת רווח עצמאית: היא מגדירה, מפחתת, מייצרת ומספקת מערכות מטרולוגיה למעקב ובקרת איכות הייצור של מוליכים למחצה. בשנת 2021 צמחו מכירותיה בכ-60% והגיעו להיקף של יותר ממיליארד דולר. לאחרונה החברה הודיעה על הגדלת תשתית הייצור שלה בפארק המדע ברחובות ועל בניית חדרים נקיים בשטח של כ-3,200 מ"ר, בנוסף לחדרים הנקיים הנוכחיים שהיא מפעליה, בשטח של כ-4,000 מ"ר.