התוכנה של ג'נגו תוטמע בכלי-רכב של יצרן סיני

חברת ג'נגו (Jungo), המפתחת תוכנה ליישומי ניטור נהג ופנים-הרכב, חתמה על הסכם מסחרי משמעותי בשוק הרכב בסין. חברת HSAE הסינית, יצרנית מערכות לרכב (Tier-1), בחרה בתוכנה של ג'נגו לצורך הטמעה של מערכת ניטור נהג בכלי-רכב של יצרן גלובלי, המשווקים בסין. ל-Techtime נמסר כי יצרן הרכב עשוי להטמיע את התוכנה גם בדגמים המשווקים במדינות אחרות בעולם.

HSAE מתמחה בפיתוח וייצור מערכות בידור וניווט, מערכות הגנה מפני גניבה ויחידות בקרה אלקטרוניות. לפי החברה, נתח השוק שלה בשוק הרכב הסיני הוא כ-30%. גם בעולם יש לחברה שיתופי פעולה עם פורד, יונדאיי, קיה, ניסאן ועוד. שוק הרכב הסיני הוא הגדול והצומח בעולם.

במסגרת שיתוף הפעולה, HSAE תטמיע את התוכנה של ג'נגו במערכת הבקרה המרכזית (head unit) מבוססת אנדרואיד. אחד היתרונות של הפתרונות של ג'נגו, שהם מצריכים משאבי עיבוד מצומצמים, וכך גם במערכת של HSAE שילוב התוכנה של גנ'גו לא יצריך הוספת כוחות עיבוד אלא תוכל לפעול על המעבד הקיים של יחידת הבידור.

שיתופי פעולה עם קואלקום, רנסאס ואנלוג

האלגוריתמים של ג'נגו מאפשרים לזהות, באמצעות מצלמות בתוך הרכב הפונות פנימה, את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים של הנהג. ניתוח הפרמטרים האלה מאפשר לדעת האם הנהג נרדם או מגלה סימני עייפות, האם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. בנוסף, האלגוריתמים של החברה גם מספקים פתרונות ניטור נוספים, כמו מספר הנוסעים ברכב והאם נשכחו בו ילדים.

באוגוסט 2018 החליט האיחוד האירופי לחייב את יצרניות רכב בהתקנת מערכות ניטור נהג (Driver Monitoring System) בדגמיהן החדשים, כתנאי לקבלת דירוג הבטיחות הגבוה NCAP. להערכת חברת המחקר Strategy Analytics, מספר המערכות לניטור נהג בתעשיית הרכב יגדל מ-13 מיליון ב-2019 ל-42 מיליון ב-2025.

ג'נגו הצליחה לבסס בשנתיים האחרונות שורה של שיתופי פעולה עם חברות Tier-1 בשוק הרכב וחברות סמיקונדקטור שפועלות בשוק האוטומוטיב. התוכנה של ג'נגו הוטמעה בפלטפורמת הנהיגה האוטונומית Snapdragon Ride של קואלקום, וגם בפלטפורמת המחשוב R-Car של ספקית המערכות היפנית רנסאס. בפברואר השנה הכריזה על שיתוף פעולה גם עם חברת השבבים אנלוג (Analog Device), שבמסגרתו יפתחו שתי החברות מערכת מרובת-חיישנים לפנים-הרכב.

Vayyar מתרחבת לשוק הסיני

חברת ואייר (Vayyar) מנסה לבסס פעילות בשוק הסיני, ולצורך כך שכרה את שירותי חברת הייעוץ והפיתוח העסקי Intralink משנחאי, שמתמחה בסיוע לחברות מערביות להיכנס לשווקים במזרח-אסיה, ובראשם סין. בין לקוחותיה בתחום הטכנולוגיה ניתן למצוא את אנבידיה, פיליפס, סינופסיס, דייסון ועוד.

במסגרת שיתוף הפעולה, ואייר תקים בסין משרד מקומי עם צוות מכירות ופיתוח עסקי, שיסתייע בשירותים של Intralink ובצוות המומחים שלה בתחום הסמיקונדקטור והתוכנות המשובצות. בוואייר ציינו כי החברה כבר החלה לעבוד עם יצרניות ואינטגרטורים מקומיים. נוגה ברפל מחטיבת הפיתוח העסקי של ואייר אמרה, "הקמת צוות מומחים מקומי בסין תאפשר לנו להוציא לפועל את אסטרטגיית ההתרחבות שלנו".

ואייר פיתחה טכנולוגיית חיישנים, המבוססים על קרינת RF בתדר גבוה, אשר מסוגלים לספק תמונה תלת מימדית ב-360 מעלות של הסביבה וזאת ללא כל שימוש במצלמה. בניגוד לאמצעים אופטיים, בשל התדר שעליו הוא מתבסס, החיישן של ואייר מסוגל לקלוט גם מידע המוסתר על ידי אובייקטים, וכך למשל לגלות מבנים המסתתרים מאחורי קירות ולעקוב אחר הסימנים החיוניים של בני-אדם הנמצאים מעבר לקיר. השבב של החברה פועל בתדרי 3GHz-10GHz, באמצעות מערך של עד 12 אנטנות שידור וקליטה (MIMO). לטכנולוגיה של החברה עשויים להיות יישומים אפשריים רבים בתחומי הבית החכם, הרכב, הקמעונאות, הביטחון, הרפואה, הצרכנות ועוד. החברה גייסה עד היום 188 מיליון דולר.

מועדון עסקים בסין יקיים מפגש מקוון פתוח ב-15 ביוני

חברת PTL Group המספקת שירותי ניהול ותפעול לחברות ישראליות ובינלאומיות בסין, תקיים את האירוע השנתי "מועדון עסקים בסין" ביום ב', ה-15 ביוני 2020 בשעות 11:00-13:00. הארוע מיועד לחברות ישראליות הפועלות בסין או שוקלות פתיחת פעילות בסין. הוא יתמקד בנושא: "תובנות, תמורות והזדמנויות חדשות בסין אחרי הקורונה".

בין הדוברים והמשתתפים במפגש: אבנר בן בסט, נשיא ומנכ"ל Platain אשר פיתחה פתרונות מבוססי AI לאופטימיזציה של תהליכי ייצור והמפעל החכם, יועד מקוב מנהל פעילות סין בחברת האד-טק Fyber, ערן נבון מנהל פעילות אסיה בחברת GeoEdge המספקת כלים אוטומטיים לבדיקת איכות ואבטחת פרסומות מקוונות, ויואב שדה שותף במשרד עו"ד MEITAR המפעילה סניף בסין.

"רבים מלקוחותינו המקיימים פעילות בסין חזרו לפעילות מלאה", אמר יו"ר PTL Group, צבי שלגו (בתמונה למעלה). "סין הייתה ונשארה מדינה שחשוב לעשות בה עסקים. זהו השוק הצומח והמתפתח ביותר בעולם, הכלכלה שלו יציבה ומנוהלת שנים קדימה. סין הוכיחה בשנים האחרונות שיש לה את הכלכלה הכי מסודרת, הכי מאורגנת והכי מצליחה כיום בעולם".

להרשמה לכנס הקליקו: כאן

חברת PTL Group היא חברה סינית בבעלות ישראלית המספקת תמיכה ניהולית ותפעולית לחברות ישראליות ובינלאומיות בשלבי הכניסה והצמיחה בשוק הסיני, רובן חברות טכנולוגיה. החברה פעילה בסין 20 שנה ומעסיקה כ-280 עובדים במספר אתרים בסין. בין לקוחותיה הישראלים בסין בעבר ובהווה: מובילאיי, טאואר סמיקונדקטור, רדווין, פלאטיין, אייסקיור ועוד.

עבור תעשיית השבבים הסינית, מלחמת הסחר פרצה מוקדם מדי

בתמונה למעלה: עובדים בקו הייצור החדש של יצרנית זכרונות ה-DRAM הסינית CXMT

אומנם השוק הסיני נחשב לאחד מהשווקים הגדולים בעולם בצריכת שבבים, אולם סין לא הצליחה לעמוד ביעדי תוכנית החומש שנועדה להביא את תעשיית הסמיקונדקטורס שלה לעצמאות כלכלית וטכנולוגית מלאה. כך עולה מנתונים חדשים שאספה חברת המחקר IC Insights. בשנת 2019 הסתכם שוק השבבים הסיני בכ-125 מיליארד דולר, אולם היא ייצרה בעצמה רק 15.7% מהצריכה הזאת. מדובר בשיפור קטן מאוד בהשוואה לשנת 2014, שבה היא הכריזה על תוכנית חומש לאומית להגיע לייצור עצמי מלא, ושבמהלכה היא ייצרה 15.1% מהשבבים שצרכה.

להערכת IC Insights, סין תשפר את מצבה בקצב של 1% בשנה, וצפויה להגיע בשנת 2024 לרמת ייצור עצמי של כ-20.7% מכלל השבבים שהיא צורכת. חשוב להבהיר את ההבדל בין שוק השבבים הסיני (China’s IC market) לבין שוק הייצור המקומי. מאז שנת 2005 מהווה סין את שוק השבבים הגדול ביותר בעולם. אולם לרוב מדובר בשבבים הנדרשים עבור מערכות המיוצרות בסין, חלקן על-ידי חברות סיניות וחלקן על-ידי חברות זרות, הנמכרות בסין ובכל העולם.

הייצור המקומי הוא ייצור זר

בנוסף, לא כל השבבים המיוצרים בסין הם שבבים סינים. כך למשל, מתוך צריכת שבבים כוללת של כ-125 מיליארד דולר בשנת 2019, יוצרו בסין שבבים בהיקף של כ-19.5 מיליארד דולר. אולם מתוכם רק 38.7% מהשבבים (7.6 מיליארד דולר) יוצרו על-ידי חברות הנמצאות בבעלות סינית. כלומר, 6.1% מכלל הצריכה הלאומית. שאר ה-61.3% מהשבבים שיוצרו בסין, יוצרו במפעלים סיניים של חברות זרות דוגמת אינטל, סמסונג, TSMC ו-SK Hynix.

במידה והיקף הייצור העצמי של סין יעמוד בתחזית ויצמח להיקף של כ-43 מיליארד דולר בשנת 2024, יגיע חלקה של סין לכ-8.5% מהייצור העולמי, אשר צפוי להערכת החברה להגיע להיקף של כ-507.5 מיליארד דולר. החוקרים סבורים שגם אם יוקמו מפעלים נוספים בסין בשנים הקרובות, היא לא צפויה לייצר יותר מ-10% מכלל הייצור העולמי.

גם אם לוקחים בחשבון את מפעלי הייצור החדשים המוקמים כיום על-ידי חברות סיניות כמו YMTC ו-CXMT, חברת IC Insights מאמינה שרוב הייצור בסין יישאר בידיים זרות גם בשנים הבאות, וצופה שלפחות 50% מייצור השבבים בסין בשנת 2024 ייעשה במפעלים הנמצאים בבעלות אינטל, סמסונג, TSMC, UMC, SK Hynix ו-Powerchip. "מלחמת הסחר שפרצה בין סין וארצות הברית הגבירה את הנחישות של הממשל בסין להגדיל את הייצור בסין כדי לצמצם את התלות בספקיות אמריקאיות וזרות".

אלא שסין רחוקה מהיעד הזה, למרות שהיו לה הצלחות מרשימות מאוד: השנה נכנסה לראשונה חברת שבבים סינית אל רשימת 10 הגדולות בהיקף מכירות: חברת הפאבלס HiSilicon צמחה ב-54% ומכירותיה ברבעון הראשון 2020 הסתכמו בכ-2.67 מיליארד דולר. הייסיליקון היא חטיבת תכנון השבבים של וואווי ויותר מ-90% מהכנסותיה מגיעות מוואווי. אלא שזוהי תופעה יוצאת דופן.

ההבטחות לא עומדות במבחן המציאות

החוקרים מציינים שבשנה האחרונה פורסמו טענות שלפיהן תעשיית ייצור הזכרונות בסין נמצאת בצמיחה גדולה מאוד ובקרוב היא תשתווה בהיקף הייצור וברמה הטכנולוגית לסמסונג, מיקרון ו-SK Hynix. אולם בדיקה מספרית מגלה שהתמונה שונה: החברה הראשונה בסין המייצרת זכרונות DRAM היא Changxin Memory Technologies – CXMT, שהחלה בייצור מוגבל רק ברבעון האחרון של 2019. היא מעסיקה כמה אלפי עובדים ומשקיעה כ-1.5 מיליארד דולר בשנה בהקמת ותחזוק קווי הייצור.

מודם 5G שחברת HiSilicon פיתחה עבור וואווי
מודם 5G שחברת HiSilicon פיתחה עבור וואווי

מנגד, כל אחת מהמתחרות הזרות שלה מעסיקה יותר מ-30,000 עובדים, כאשר ההשקעות בציוד של סמסונג, מיקרון ו-SK Hynix הסתכמו בכ-39.7 מיליארד דולר ב-2019. "המספרים מציגים את המציאות כמו שהיא. אומנם תעשיית הזיכרון הסינית מתפתחת יפה, ומפתחת פתרונות מחוכמים כדי להימנע מתביעות קניין רוחני, אבל קשה להאמין שהיא תהיה תחרותית בעשור הקרוב".

הבעיה אף קשה יותר בתחומים האחרים של השוק: "עדיין אין בסין אף יצרן מקומי גדול של רכיבים לוגיים בתחומי האנלוג, אותות מעורבים, מעבדי שרתים (Server MPU), מיקרו-בקרים (MCU) או רכיבים לוגיים מיוחדים. לכן אנחנו מעריכים יידרשו עשרות שנים לפני שחברות סיניות מקומיות יוכלו להשתוות למתחרות הזרות בתחום הרכיבים שאינם רכיבי זכרונות".

בריטניה מנעה נסיון השתלטות סיני על אימג'יניישן

ממשלת בריטניה מנעה בשבוע שעבר נסיון השתלטות של קרן ממשלתית סינית על חברת אימג'יניישן הבריטית (Imagination Technologies), מתוך חשש שהיא מנסה להעביר לסין את החברה ואת כל הקניין הרוחני שלה. סוכנות רויטרס דיווחה שמשרד המסחר הבריטי מנע נסיון של קרן ההשקעות הפרטית Canyon Bridge למנות ארבעה דירקטורים מטעמה בחברת אימג'יניישן, לאחר שמנהלים בחברה התריעו שמאחורי המהלך עומד נסיון להעברת החברה לסין.

במסגרת המהלך פוטר מנכ"ל החברה רון בלק, והטכנולוג הראשי ג'ון רייפילד ומנהל המוצרים סטיב אוואנס התפטרו בטענה שאינם רוצים לעבוד "בחברה הנשלטת על-ידי ממשלת סין". בראיון ל-BBC אמר מנהל הוועדה לסחר חוץ בבריטניה, תום טוגנדאט, שיש חשש ממשי שהטכנולוגיה שפותחה בבריטניה תותאם לצורך ביצוע פעולות ריגול ואיסוף מידע מתשתיות דיגיטליות קריטיות. "מה הטעם בהיפרדות מהשליטה של האיחוד האירופי – אם אנחנו מעבירים אותה לבייג'ין?", שאל בראיון לרשת החדשות הבריטית.

טראמפ יירט את עיסקת Lattice של הקרן

קרן Canyon Bridge ממומנת על-ידי הקרן הממשלתית הסינית China Reform Holdings. בחודש ספטמבר 2017 רכשה הקרן את חברת אימג'יניישן תמורת כ-675 מיליון דולר, ומאז היא נמצאת בבעלותה. הקשרים של קניון ברידג' עם הממשל הסיני מוכרים היטב בתעשייה, ומהסיבה זאת ביטל הנשיא טראמפ בצו מיוחד מחודש ספטמבר 2017, את העיסקה שבה היתה אמורה קניון ברידג' לרכוש את חברת Lattice האמריקאית תמורת 1.3 מיליארד דולר.

גם בבריטניה היו מודעים לקושי, ולכן נפרדה אימג'ניישן מהחברה הבת שלה MIPS, ובסוף 2017 היא מכרה אותה לקרן ההשקעות האמריקאית Tallwood VC מפאלו אלטו, קליפורניה, תמורת 65 מיליון דולר בלבד. המכירה נועדה למנוע עיכובים בקבלת האישור לעיסקה הגדולה יותר. אימג'יניישן היא יצרנית קניין רוחני (IP) של שבבים בתחומי המיחשוב והקישוריות.

המוצר המרכזי שלה הוא מעבד גרפי (GPU), שאת הקניין הרוחני שלו היא מספקת לחברת אפל. כיום החברה מעסיקה כ-850 עובדים בעולם, מתוכם כ-550 עובדים בבריטניה. בתגובה לסערה, פירסם מייסד משותף של קרן קניון ברידג' המשמש כעת גם כיו"ר וכמנכ"ל זמני של אימג'יניישן, ריי בניגהאם, הודעה מיוחדת באתר החברה שבה הוא אומר שהחברה מחוייבת להמשך הפעילות בבריטניה ומתכננת לבצע השקעות כספיות בחברה בבריטניה.

אינוויז ושנקסי הסינית יקימו צי משאיות אוטונומיות בנמל בסין

חברת אינוויז (Innoviz), המפתחת חיישני LiDAR ותוכנות ראייה ממוחשבת לנהיגה אוטונומית, תשתף פעולה עם חברת המשאיות הסינית שנקסי (Shaanxi) בפרויקט פיילוט לשימוש במשאיות אוטונומיות באחד הנמלים הגדולים בסין.

שנקסי היא אחת מיצרניות המשאיות הגדולות בסין, ומייצרת כ-150 אלף משאיות בינוניות וגדולות בשנה, ובכלל זה גם 10 אלף משאיות כבדות לתעשיית המכרות. היא פעילה גם מחוץ לסין וידועה בשם המותג Sachman. החברה מעסיקה כ-23 אלף עובדים. באינוויז הוסיפו כי שנקסי משקיעה רבות בפיתוח משאיות אוטונומיות.

לאחר הוכחת היתכנות ראשונית, מטרת הפרויקט המשותף היא לפרוש צי של 600 משאיות אוטונומיות בנמל, אשר יתבססו על חיישן ה-LiDAR ותוכנת המיפוי והניווט הממוחשבים של אינוויז, שיאפשרו למשאיות להתמצא ולנווט במתחם הנמל ולזהות מכשולים ונתיבים פנויים לנסיעה ובסופו של דבר גם להעמיס ולפרוק סחורות באופן עצמאי.

בהתפתחות ההדרגתית של עולם הנהיגה האוטנומית, ניווט במתחמים סגורים מהווה מקרה מבחן מבוקר יותר ורבים מעריכים כי היישומים הראשונים של נהיגה אוטונומית מלאה יתקיימו במתחמים סגורים כמו קמפוסים, מפעלים ונמלים. נהיגה אוטונומית במתחם מוגדר מאפשרת, למשל, לייצר מבעוד מועד מפה תלת-מימדית של המתחם והאובייקטים שניצבים בו, כמו עמודים, עצים ומבנים אחרים, ולהשוות בזמן אמת בינה לבין הסביבה הוויזואלית שקולט חיישן ה-LiDAR במהלך הנסיעה, וכך גם לזהות את מיקום המשאית וגם לזהות אובייקטים חדשים שעשויים להוות מכשול. עוד יתרון בפרויקטים מעין אלה הוא המהירות הנמוכה של כלי-הרכב. בפרויקט של אינוויז עם שנקסי מהירות המשאיות תוגבל ל-30 קמ"ש.

מלבד הפרויקט עם שנקסי, אינוויז מזהה פוטנציאל בשוק המשאיות הסיני, בין היתר על רקע הרגולציה המחייבת משאיות להתקין כבר מהשנה לפחות שני חיישני בטיחות (ADAS) בכל משאית, מצלמה ומכ"ם או LiDAR.

חיישני אינוויז בדגמי BMW כבר השנה

אינוויז פיתחה חיישן לייזר (LiDAR) הסורק את המרחב שבו נע הרכב ומייצר מפה תלת-מימדית של סביבת הרכב בדיוק גבוה, בכל תנאי התאורה ובכל תנאי מזג האוויר. חיישני LiDAR צפויים להוות מרכיב אינטגרלי בכל מערכת חישה לרכב אוטונומי, לצד מצלמות ומכ"ם. אינוויז הצליחה לפתח LiDAR במצב מוצק (Solid State) על גבי שבב סיליקון, מה שאיפשר גם לשפר את ביצועי החיישן, ובעיקר להוזיל את עלויותיו כך שיהיה מתאים לייצור המוני בתעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל תכנון מיוחד של מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך מאפשרת ביצוע של סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

לצד החיישן, אינוויז משקיעה רבות גם בפיתוח מרכיב התוכנה בטכנולוגיית הראייה הממוחשבת, שלדבריה מהווה את אחד היתרונות הבולטים שלה בשוק ה-LiDAR. באינוויז יש חטיבה שלמה אשר פיתחה אלגוריתמיקה, הכוללת גם בינה מלאכותית מסוג רשת נוירונים, אשר מאפשרת להמיר את המידע הגולמי המגיע מהחיישן לתמונה תלת-מימדית ולייצר תובנות על המתחולל בדרך.

שיתוף הפעולה המסחרי המשמעותי של אינוויז הוא עם ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן של אינוויז ברכב ה-SUV החשמלי חדש iNEXT, שאמור לעלות על הכביש כבר השנה. בעבר דיווחה החברה על תוכנית להקמת קו ייצור המוני בסין על מנת להיערך לייצור החיישן עבור BMW.

לראיון עם סמנכ"ל הפיתוח העסקי ואחד ממייסדי החברה, אורן רוזנצווייג, האזינו לתוכנית מס' 3 בפודקאסט שלנו "האנשים שמאחורי הטכנולוגיה".

אוטוטוקס תספק יותר ממיליון שבבי V2X לייצור מכונית סינית חדשה

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר זכתה בנצחון התכנון הגדול הראשון שלה: תספק יותר ממיליון שבבי V2X לתקשורת בין כלי-רכב ובינם לבין התשתיות, ליצרנית רכב סינית אשר תייצר מכוניות מקושרות. כך נודע ל-Techtime. מדובר באחד מפרוייקטי ה-V2X הגדולים הראשונים בסין. היצרן מתכנן להוציא לשוק יותר ממליון מכוניות מקושרות. בשלב הראשון הן ידברו אחת עם השנייה. כאשר יהיו בסביבה הכוללת תשתיות V2X נייחות כמו תמרורים ורמזורים – הן ייצרו קשר גם איתן.

ההזמנה הגיעה מספק מערכות גלובלי (Tier-1) הפעיל גם בסין, אשר יספק ליצרן הרכב הסיני את מערכת הטלמטריה (Telematics Control Unit – TCU) של הרכב, אשר תכלול גם את השבבים של אוטוטוקס. חברת אוטוטוקס מנועה מחשיפת זהות ספק המערכות ויצרן הרכב, אך מסרה שמדובר באחד מהפרויקטים הראשונים בשוק הסיני של פריסת C-V2X נרחבת.

אוטוטוקס מגלה את השוק הסיני

זהו גם פרויקט ה-C-V2X הגדול הראשון שלה, והצלחה במעבר שביצעה ממיקוד בשוקי המערב למיקוד גובר בשוק הסיני. בחודש יולי 2019 היא השיגה אבן דרך משמעותית בכניסה לשוק הרכב הסיני, לאחר שהדגימה בהצלחה את התאימות של מערך השבבים שלה לדרישות התקן הסיני עבור C-V2X ולתקן האבטחה של הרשות הממשלתית הסינית להיתרים למוצרים אלקטרוניים מוצפנים (OSCCA). הפרוייקט בוצע בשיתוף פעולה עם Datang GOHIGH, שהיא חברה בת של תאגיד התקשורת הסיני Datang Group. החברה החלה בבניית מערך שותפים בסין, ואפילו הקימה אתר ייעודי בשפה הסינית.

טכנולוגיית V2X מאפשרת למכוניות להעביר ביניהן נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X הפועלים בשני תקני התקשורת המקובלים בתעשייה: תקשורת ישירה (DSRC) ותקשורת סלולרית (Cellular V2X), שבה כלי-הרכב מתקשרים אל הרשת הסלולרית ומקבלים ממנה מסרים המגיעים מכלי-רכב אחרים. להערכת אוטוטוקס, היא הראשונה בשוק שהשיקה שבבים דואליים.

שוק הרכב הגדול בעולם

שוק הרכב הסיני הוא שוק הרכב הגדול בעולם מבחינת מספר כלי-הרכב המיוצרים במדינה, ונחשב למוביל באימוץ טכנולוגיות מקושרות ומערכות בטיחות. לפי מחקר שפורסם לפני כחודש על-ידי חברת המחקר Kenneth Research, שוק כלי-הרכב המקושרים בסין צפוי לצמוח בשיעור דו-ספרתי בחמש השנים הבאות. חברת המחקר IHS Markit צופה שבשנת 2020 ייוצרו בסין כ-629,000 כלי רכב קלים שיצוידו בטכנולוגיית C-V2X, ושסין תוביל את שוק ה-V2X עד שנת 2024.

לפני כשנה פתחה אוטוטוקס שלוחה בסין, במטרה לקדם את הכניסה שלה לשוק המקומי. באוטוטוקס מסרו כי החברה עבדה לאחרונה בשיתוף פעולה הדוק עם שותפי Tier-1 וחברות אחרות באקוסיסטם של ענף הרכב, כדי להבטיח התאמה ותאימות הדדית מקצה לקצה (Interoperability) בהתאם לדרישות התקנים בסין, שמהווה תנאי מוקדם לפריסה מסחרית רחבת היקף של מערכות C-V2X במדינה. כמו כן, אוטוטוקס חתמה לא מכבר על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Neusoft הסינית שמטרתו לפתח פתרון V2X מאובטח. הפיתוח המשותף הודגם אף הוא בכנס בשנגחאי, ביחד עם ארבע יצרניות רכב מקומיות.

אנליסט אופנהיימר: "מלחמת הסחר מיתנה את השפעת משבר הקורונה"

עם סיומה של חופשת ראש השנה הסיני (Lunar Year), פרובינציות רבות בסין הודיעו על הארכת החופשה בשבוע אחד לפחות במטרה להתמודד עם וירוס הקורונה, ובעקבות כך הכלכלה המקומית משותקת כמעט לחלוטין. בתעשיית הטכנולוגיה מנסים להעריך כיצד ישפיע המשבר על שרשרת האספקה ועל הפעילות העסקית של חברות טכנולוגיה ישראליות.

בראיון מיוחד ל-Techtime העריך סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בחברת אופנהיימר ישראל, כי מלחמת הסחר שהתנהלה בין ארצות הברית לסין בשנתיים האחרונות עשויה להתברר במשבר הנוכחי כגורם מרסן. "מעט מאוד שבבים מיוצרים כיום בסין.

"מלחמת הסחר עזרה למתן את השפעת המשבר הנוכחי, מאחר שחברות אמריקאיות רבות, ובראשן אפל, העבירו את הייצור שלהן אל מחוץ לסין. גם חלק מהחברות הישראליות עשה זאת: סולאר-אדג' למשל העבירה בשנה האחרונה את הייצור בשנה מסין לווייטנאם, ולכן היא פחות חשופה למשבר".

ומה לגבי המכירות?

"גם ברמת המכירות, סין מהווה, לכל היותר כ-15% מהמכירות של החברות הגלובליות, ופחות מכך מכך בשורת הרווח. לכן, אם מסתכלים על חברות המופיעות במדד S&P500 (החברות הגדולות בעולם), ספק אם סין אחראית ליותר מ-5% מהרווחים. חברות הטכנולוגיה כמעט ולא מוכרות לסין".

לדבריו, יהיו למשבר השלכות בכמת המאקרו-כלכלה: "ללא ספק צפויה להיות השפעה על הצמיחה הגלובלית, בעיקר ברבעון הראשון. אולם, ניתן להתגבר על כך. ידענו משברים דומים, כמו למשל ההוריקנים בארצות הברית ששיתקו את הכלכלה באזורים נרחבים. גם אם יש ירידה זמנית, הביקושים עשויים להתאושש בהמשך".

מי החברות הישראליות החשופות במיוחד למשבר הווירוס?

"אורבוטק מאוד פעילה בסין. גם נובה וקמטק מושפעות במידה מסוימת, כי הצמיחה שלהן – כשליש מהמכירות לערך – מגיעה מסין. מי שיהיו פגיעות הן חברות המשתייכות לשרשרת המזון של תעשיית הסמיקונדקטור כדוגמת ציוד בדיקה, אריזות, PCB. ואולם, ההפרעה לשרשרת האספקה גם עשויה לחזק חברות קיימות, כי זה מאפשר להן לשלוט על המחירים".

להאזנה לראיון המלא:

הווירוס הסיני מאיים על שרשרת האספקה הישראלית

כאשר חברת אפל וחברת פוקסקון הודיעו בשבוע שעבר שהן נערכות לעמוד בהתחייבויותיהן למרות התפשטות הווירוס הסיני (Corona Virus), היה ברור לכל שהמגיפה החדשה מתחילה לאיים על שרשרת הייצור של תעשיית האלקטרוניקה. התמונה מבחינת התעשייה נעשתה קודרת יותר כאשר 12 פרובינציות בסין הודיעו על הארכת חופשת ראש השנה (lunar year) אל מעבר ל-10 בפברואר, וסוכנות הידיעות בלומברג דיווחה שהפרובינציות האלה היו אחראיות לכ-69% מהתוצר הגולמי של סין בשנת 2019.

בין האזורים המשותקים, בהם נאסר על אנשים אפילו לצאת לקניונים ולמסעדות, מצויים אזורי מפתח של תעשיית האלקטרוניקה כמו העיר וו-אן שבה פרצה המגיפה, מחוז גואנדונג שבו פועלת עיר ההייטק שנזן, שנגחיי שבה נמצא הנמל הימי הגדול בסין, ומחוז הנאן שבה מייצרת פוקסקון את הטלפונים של אפל. חברת המחקר IHS הוציאה בסוף השבוע אזהרה ללקוחות: "חברות סיניות עשויות לשקול הכרזה על התערבות 'כוח עליון' (force majeure) כדי לבטל הסכמים במטרה לצמצם את הנזקים הכלכליים". החברה העריכה שבעקבות מגיפת הסארס ב-2003 איבדה סין 1% מהתוצר. כרגע השפעת מגיפת הקורונה נאמדת בכ-1.1%.

החברות בישראל מקימות "חדרי-מצב"

אף אחד עדיין לא יודע כמה זמן תימשך המגיפה, כמה זמן יעבור עד שסין תחזור לייצור בהיקף מלא, ומה יהיו ההשלכות של הווירוס על הייצור האלקטרוני העולמי. אבל בישראל תעשיית האלקטרוניקה עוקבת אחר המצב בדאגה, וחלק מהחברות כבר מתכונן לגרוע מכל. "עדיין לא ניתן לדעת מה תהיה השפעת הנגיף", אמר מנכ"ל RH אלקטרוניקה, יעקב לוי. חברת RH היא מקבלניות הייצור הישראליות הגדולות, ומעסיקה כ-750 עובדים. לוי: "העובדים בסין יחזרו לעבודה בתאריכים שונים בהתאם לאזורים השונים במדינה, בין ה-9 לפברואר לבין ה-19 לפברואר".

חברת USR מכרמיאל הקימה צוות היערכות מתוך הנחה שהיא צריכה להתכונן לגרוע מכל: וירוס הקורונה ייהפך למגיפה בלתי נשלטת אשר תשפיע על כל שרשרת האספקה האלקטרונית. חברת USR היא מקבלניות הייצור האלקטרוני הגדולות בישראל ומעסיקה כ-500 עובדים. מנכ"ל החברה, אדי גז, סיפר ל-Techtime שהתמונה תתבהר רק אחרי שהסינים יחזרו מחופשת החג בעוד כשבוע. גז: "כ-70% משוק המעגלים המודפסים (PCB) נמצא בסין, ולכן קשה למצוא הרבה אפשרויות ייצור מחוץ לסין".

אם המצב יחמיר, הג'וברים ייכנסו לתמונה

בשלב הנוכחי החברה הקימה צוות בדיקה המנתח את מצבה מול כל לקוח ומול כל פריט, ומבצע הערכת סיכונים ברמה מיידית, ברמת ביניים ובטווח הארוך. "ביחד עם הלקוחות בנינו מלאי ביטחון (Safety Stock) ברמות שונות, המעניק לנו ביטחון מסויים. צוות המשימה עובר על כל הפרוייקטים ובודק איזה מרכיבים מיוצרים בסין, איזה מרכיבים מושפעים בעקיפין מהייצור בסין, מה הן אפשרויות הייצור של מעגלי PCB בארץ, ומהי רמת ה-Safety Stock של כל לקוח".

מפעל ייצור השבבים המושבת של Yangtze Memory Technologie, ליד וו-אן
מפעל ייצור השבבים המושבת של Yangtze Memory Technologie, ליד וו-אן

"אנחנו עובדים במתכונת של חדר מצב קדמי המצוי בקשר עם הלקוחות, וחדר מצב אחורי הבודק כל מוצר בנפרד. יכול להיות שבטווח הקצר השפעת הווירוס תהיה הגדלת הייצור, מכיוון שיש לקוחות שירצו לייצר מוצרים למלאי, לפני שכל שרשרת האספקה תיפגע". להערכתו, אם יתברר שמדובר במגיפה שלא ניתן לבלום אותה, החברה תיאלץ לפנות אל מפיצים לא רשמיים של רכיבים (ג'וברים). "ב-10 לפברואר, כאשר הסינים יחזרו לעבודה, נבדוק את הסטטוס של כל הספקים הסינים שלנו ונבצע הערכת מצב מחודשת".

פלקס: "מקבלים פניות מחברות חדשות"

גם חברת פלקס (flex) ממתינה בתקווה ובדאגה לסיום החופשה הסינית. פלקס ישראל היא קבלנית הייצור הגדולה בישראל ומעסיקה כ-4,000 עובדים במפעלי ייצור במגדל העמק, באופקים ובמודיעין. מנהל הפיתוח העסקי של החברה, רפי חדד, אמר שסין היא מקור חשוב של רכיבים אלקטרוניים ושל מוצרים נלווים, כמו רכיבי פלסטיקה ומתכת. "אם המצב יחמיר הוא עשוי לשתק הרבה מאוד מפעלים כאן. מצד שני, הרבה מאוד לקוחות מחפשים ייצור מחוץ לסין, והדבר מורגש בפניות המגיעות אלינו לפלקס ישראל".

חדד: "כרגע הפגיעה אינה משמעותית והמפעלים שלנו עובדים במלוא הקצב. אבל אם המצב יימשך ותהיה פגיעה בייצור בסין, נהייה בבעיה קשה". בפלקס מגדל העמק פועל חדר מצב בשם Pulse Room אשר עוקב בזמן אמת אחר מצב שרשרת האספקה בכל מדינה בעולם. "אנחנו רואים בזמן אמת כיצד וירוס הקורונה מתפשט וכיצד הוא משפיע על שרשרת האספקה. כעת ההשפעה שלו עדיין לא משמעותית, אבל אם צריך להגדיר את המצב בין אור ירוק לבין אור אדום – הייתי אומר שאנחנו עדיין באמצע".

תשתית ייצור השבבים של סין. מקור: semi.org
תשתית ייצור השבבים של סין. מקור: semi.org

חשש מ"ווירוס האלוקציה"

בתחום הפצת הרכיבים, השפעת הווירוס עדיין לא מורגשת. מנהל מפיצת הרכיבים א.י אלקטרוניקה, אסף מירויס, אמר שאומנם מורגשת התארכות מסויימת בזמני אספקה של חלק מהרכיבים הפאסיביים והזכרונות, אולם הדבר אינו שונה ממה שהיה בשנת 2019, ועדיין לא מבשר על משבר שייווצר בגלל הווירוס. מירויס: "צריך להמתין ולראות מה יהיה בימים הקרובים ואם שיתוף הפעולה הבינלאומי יסייע להתגבר על המגיפה, אולם מאנשים שעובדים איתנו בסין שמענו שבחלק מהאזורים שבהם קיימים מפעלי ייצור – העובדים קיבלו הוראה שלא לחזור למקומות העבודה.

"אם בתוך מספר חודשים לא יתגברו על המגיפה, המלאים בעולם ייאזלו וניכנס לתקופה של ביקוש גדול, קשיי אספקה – ואלוקציה. צריך לזכור שחלק גדול מאוד מהפאבים העולמיים נמצאים בסין. לדעתי הלקוחות שלנו בארץ צריכים לחשוב שוב על אסטרטגיית הייצור שלהם: יש בעיה בכך שהייצור הישראלי מסתמך בעיקר על סין. אנחנו מציעים ללקוחות שלנו לחזור הביתה, לישראל".

ניסטק: "נערכנו באמצעות הגדלת מלאים"

סמנכ"ל השיווק של קבוצת ניסטק, ארבל ניסן, אמר שהקבוצה נערכה לראש השנה הסיני באמצעות הכנת מלאי עודף שיספיק לצורכיה לאורך כל הרבעון הראשון ולתחילת הרבעון השני של 2020. ניסטק היא אחת מקבוצות הייצור בישראל, ומעסיקה כ-900 עובדים בארבעה מפעלי ייצור בישראל. ארבל: "לכן כרגע עדיין לא מורגש מחסור, אך להערכתנו הוא יורגש שהמשך השנה אם לא תהיה רגיעה בהתפשטות המגיפה. כיום אנחנו כבר מפעילים ספקים חלופיים, כדי לוודא המשך אספקה רציפה ללקוחות. מכיוון שסין היא גם ספקית חומרי גלם מהגדולות בעולם, היה והנושא יחמיר, תהיה לכך השפעה גם על המפעלים שנמצאים מחוץ לסין שלא יוכלו לייצר ללא אספקה רציפה של חומרי הגלם".

אוטוטוקס הדגימה את תאימות שבבי ה-V2X לתקן הסיני

יצרנית שבבי ה-V2X אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר השיגה אבן דרך משמעותית בחדירה לשוק הרכב הסיני הצומח, ווזאת לאחר שהדגימה בהצלחה את התאימות של מערך השבבים שלה לדרישות התקן הסיני של C-V2X ולתקן האבטחה הסיני של OSCCA, הרשות הממשלתית האחראית על מתן היתרים למוצרים אלקטרוניים מוצפנים.

ההדגמה התבצעה במסגרת הכנס השנתי של אגודת מהנדסי הרכב (SAE), שהתקיים השנה בשנחאי ונחתם בשבוע שערבר. בהדגמה השתתפו כ-20 חברות רכב, לצד יצרניות שבבים וספקיות תוכנה ואבטחה. באוטוטוקס מסרו כי במהלך ההדגמה, חמש יצרניות רכב עשו שימוש בערכות השבבים שלה: שלוש יצרניות סיניות (Great Wall, FAW ו-Brilliance), רנו-ניסן  ויצרן רכב אירופי נוסף, שהציגו בנסיעות הדגמה את התאמת המערכות לדרישות התקנים בכל הרמות: ערכת השבב, המערכת, התוכנה והאבטחה. עוד סיפרו באוטוטוקס כי ההדגמה כללה טכנולוגיית תקשורת בין כלי רכב (V2V) וטכנולוגיית תקשורת בין כלי רכב לתשתיות (V2I), לראשונה עם יכולות אבטחה תואמת לתקן הסיני של OSCCA. כמו כן הודגמה אבטחה של מערכת V2X בפני מתקפות סייבר באמצעות יחידות קצה RSUs (Road Side Units) שנפרסו לאורך הדרכים.

שוק הרכב הגדול בעולם

שוק הרכב הסיני הוא כבר יותר מעשור שוק הרכב הגדול בעולם מבחינת מספר כלי-הרכב המיוצרים במדינה. יתרה מכך, שוק הרכב הסיני גם נחשב למוביל באימוץ טכנולוגיות מקושרות ומערכות בטיחות. לפי מחקר שפורסם לפני כחודש על ידי חברת המחקר Kenneth Research, שוק כלי-הרכב המקושרים בסין צפוי לצמוח בשיעור דו-ספרתי בחמש השנים הבאות, בין היתר הודות לנכונות הגבוהה בקרב הנהג הסיני לאמץ טכנולוגיות מקושרות ואוטונומיות.

טכנולוגיית V2X מיועדת לאפשר למכוניות להעביר ביניהן, באמצעות תקשורת אלחוטית, נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X הפועלים בשני תקני התקשורת המקובלים בתעשייה: תקשורת ישירה (DSRC) ותקשורת סלולארית (Cellular V2X), שבה כל כלי רכב מתקשר אל הרשת הסלולארית ומקבל ממנה מסרים המגיעים מכלי רכב אחרים. לדברי אוטוטוקס, היא הראשונה בשוק שהשיקה שבבים דואליים.

לפני כשנה פתחה אוטוטוקס שלוחה בסין, במטרה לקדם את הכניסה שלה לשוק המקומי. באוטוטוקס מסרו כי החברה עבדה לאחרונה בשיתוף פעולה הדוק עם שותפי Tier1 וחברות אחרות באקוסיסטם של ענף הרכב כדי להבטיח התאמה ותאימות הדדית מקצה לקצה (Interoperability) בהתאם לדרישות התקנים בסין, שמהווה תנאי מוקדם לפריסה מסחרית רחבת היקף של מערכות C-V2X במדינה. כמו כן, אוטוטוקס חתמה לא מכבר על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Neusoft הסינית שמטרתו לפתח פתרון V2X מאובטח. הפיתוח המשותף הודגם אף הוא בכנס בשנגחאי ביחד עם ארבע יצרניות של כלי רכב.

שיתוף פעולה אסטרטגי בין פורסייט לבין יצרנית החיישנים הסינית הוואן

חברת פורסייט (ForeSight) מנס ציונה דיווחה על חתימת הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Whuan Guide Infrared הסינית, המפתחת מערכות הדמאה תרמיות מבוססות אינפרא-אדום ונסחרת בבורסה של שנזן לפי שווי שוק של 3 מיליארד דולר. החברה מעריכה שההסכם עשוי עשוי להוביל להקמת חברה משותפת והסכם השקעה.

על פי ההסכם עם Whuan, שתי החברות ישתפו פעולה בשיווק והפצה בסין של מערכת הראייה הממוחשבת התלת-מימדית של פורסייט לנהיגה אוטונומית, QuadSight. סין היא אחד משוקי הרכב הצומחים בעולם, הן מבחינת כמות כלי הרכב המיוצרים בה והן מבחינת חשיבותן הגוברת של יצרניות הרכב המקומיות. עבור פורסייט זהו שוק יעד אסטרטגי שליו היא מנסה לחדור. ההסכם מצטרף להסכם מסחרי וטכנולוגי שחתמה פורסייט בסוף יוני עם ספק מערכות (Tier-1) מוביל בסין ולמגעים עם מספר יצרניות רכב.

טכנולוגיה צבאית מגיעה לשוק הרכב

חברת Wuhan נוסדה בשנת 1999, ומייצרת גלאים, מצלמות אינפרא-אדום ומערכות אלקטרו-אופטיות צבאיות עבור מערכות הגנה היקפית, מטוסים וכלי-טיס בלתי מאוישים. בנוסף, היא מייצרת חיישנים ליישומים אזרחיים כמו בית חכם, IoT וכלי אבחון. החברה גם פעילה בתחום מערכות הבטיחות לרכב (ADAS). במסגרת ההסכם, היא תקשר את פורסייט ליצרני רכב וספקי משנה בשוק הרכב הסיני, כולל יצרני כלי-רכב המסחריים וציוד הנדסי כבד.

בנוסף, שתי החברות ישקלו הסכם עתידי נוסף שיכלול הקמת חברה משותפת (Joint Venture) בסין וכן השקעה אסטרטגית של התאגיד הסיני בחברת פורסייט. מערכת QuadSight של פורסייט היא הדור השני של פלטפורמת הראייה הממוחשבת לרכב של פורסייט. היא מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה המיועדות לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית.

המערכת משתמשת באלגוריתמים המבצעים היתוך של המידע הנקלט באמצעות ארבע המצלמות, לכדי תמונה תלת-מימדית דינמית של הסביבה החיצונית. החברה דיווחה לאחרונה שמערכת QuadSight מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, תוך מזעור התרעות שווא, בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור. פורסייט נסחרת בבורסה של תל אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של 43.5 מיליון דולר.

מייסד ומנכ"ל חברת וואווי מכין אותה ל"מלחמה" נגד ארצות הברית

חברת וואווי (Huawei Technologies) נערכת לבצע ארגון מחדש רחב-היקף כדי לפתח עמידות בפני סנקציות אמריקאיות. סוכנות בלומברג פירסמה תזכיר פנימי שכתב מנכ"ל ומייסד חברת וואווי, רן שנגפאי, ובו כתב שהחברה צריכה לבנות "צבא בלתי מנוצח מפלדה", שיאפשר לה "להתגונן בפני תקיפה אמריקאית".

המיזכר מלא בביטויים צבאיים, אולי רמז לעברו של רן כמהנדס בצבא העמממי של סין. הוא כתב שבתחום הטלפונים הסלולריים, שהוא אחד מהתחומים הריווחיים ביותר של החברה, היא צריכה להשיג עצמאות מטכנולוגיות אמריאיות, ולבנות אקו סיסטמס שלם שאינו קשור לחברות מארה"ב. הוא הגדיר את המהלך כ"מסע ארוך וכואב", אולי רמז ל"מסע הארוך" של מאו דזה דונג בשנת 1934. זו היתה נסיגה רגלית של הצבא הקומוניסטי בפיקודו של מאו, שהתבצעה לאורך 10,000 קילומטר, ואיפשרה לו להימלט מכיתור של הצבא הרפובליקני ולחדש את כוחותיו.

אסטרטגיית הדור החמישי

שנגפאי בן ה-74 כתב שיש צורך בארגון מחדש של החברה, "כדי לבנות את היכולות הנדרשות בעיתות מלחמה. נורו שני פגזים אל עסקי האלקטרוניקה הצרכנית שלנו (סמארטפונים ומחשבים), שלרוע המזל פגעו במיכל הדלק. כעת אנחנו צריכים להשלים שיפוץ כללי של החברה בתנאים הקשים ביותר, ולבנות צבא בלתי מנוצח בתוך שלוש עד חמש שנים". עדיין לא ברור האם מדובר בקיצוצים וכיצד הם ישפיעו על 180,000 עובדי החברה.

ככל הנראה הוא החליט למקד את החברה בתחום טכנולוגיות הדור החמישי (5G) שבה יש לוואווי יתרונות טכנולוגיים המטרידים מאוד את ארצות הברית, ונחשבים לאחד מהגורמים המרכזיים להחלטת ממשל טראמפ להטיל עיצומים על וואווי. "ארצות הברית לא משתמשת בטכנולוגיות הדור החמישי המתקדמות ביותר", הוא כתב במיזכר שנשלח לפני שבוע. "והדבר הזה עשוי לגרום לה לפגר מאחור בתחום הבינה המלאכותית".

ארה"ב איחרה את המועד: סין בנתה תעשיית שבבים משגשגת

תעשיית השבבים העולמית תופסת מקום מרכזי במלחמת הסחר המתנהלת בין ארצות הברית וסין בשנה האחרונה, ולא במקרה. שתי המדינות מתייחסות אל תעשיית השבבים שלהן כאל משאב אסטרטגי, כלכלי וביטחוני, מרכזי. סין מנהלת מדיניות עקבית שנועדה להביא אותה לעצמאות טכנולוגית בתחום הפיתוח וייצור השבבים, וארצות הברית מנסה בכל מחיר לשמור על העליונות שלה בהשוואה לסין. אלא שמההיבט הזה יכול להיות שכבר מאוחר מדי.

רמזים ראשונים לכך ניתן היה לראות מהמאמצים שחברות אמריקאיות עושות כדי לעקוף את החרם על וואווי. אלא שכעת מגיע מחקר שוק המגלה את המספרים האמיתיים. מתברר שתעשיית השבבים הסינית כבר כל-כך גדולה ומשמעותית בקנה מידה עולמי, שכבר לא ניתן לבלום אותה. בוודאי לא להשיב את הגלגל לאחור.

המחקר שהופץ לאחרונה על-ידי חברת RM Research, מגלה שתעשיית השבבים הסינית צומחת בקצב כפול מזה של התעשייה העולמית, ושהסינים כבר אחראים לכמעט רבע מתפוקת השבבים העולמית. להערכת החוקרים, בשנת 2018 הסתכמו מכירות תעשיית השבבים בכ-480 מיליארד דולר (מדובר במעגלים משולבים. כלומר כל הרכיבים שיש בהם מספר גדול של טרנזיסטורים, כמו מעבדים, זכרונות וכדומה, ולא רכיבים בדידים כמו דיודות וטרנזיסטורים).

מתוך זה הגיע חלק של סין לכ-98.7 מיליארד דולר. אלא שבעוד שהתעשייה העולמית צמחה בכ-10% בלבד בארבע השנים האחרונות (2014-2018), התעשייה הסינית צמחה בתקופה הזאת בשיעור שנתי מסחרר של כ-25%. בסך הכל, ההכנסות מתכנון ופיתוח שבבים בסין הסתכמו בכ-38.07 מיליארד דולר, שהם כ-38.6% מכלל המכירות. היקף המכירות מייצור שבבים הסתכם ב-27.48 מיליארד דולר (27.8% מכלל ההכנסות), ושאר ה-33.6%, בהיקף של 33.15 מיליארד דולר, הגיעו משירותי אריזת ובדיקת שבבים, חלק גדול מהם עבור יצרנים אמריקאים.

החולשה של סין היא גם הכוח שלה

ראוי לזכור שהסינים עדיין לא סגרו את הפער, וברמת הדורות הטכנולוגיים תעשיית השבבים שלהם נחשבת למפגרת בדור או בשניים אחרי היצרנים המתקדמים ביותר בעולם, ולכן היא עדיין תלויה בייבוא שבבים מתקדמים. בשנת 2018 היא ייבאה 417.6 מיליארד רכיבים וייצאה 217.1 מיליארד רכיבים. הפער הזה הוא חרב פיפיות: אומנם הוא מבטא את חולשת תעשיית השבבים הסינית, אולם הוא ממחיש את כוחו של השוק הסיני. לנסות לבלום אותו יפגע בכל תעשיית השבבים העולמית. "בשנת 2018 תרמה סין יותר ממחצית מהמכירות של חברות שבבים אמריקאיות גדולות, כמו קואלקום, ברודקום, מארוול ומייקרון", כותבים החוקרים.

בגלל חשיבותה כמרכז הייצור העולמי, החוקרים מאמינים שסין תישאר למשך שנים רבות גם הצרכן הגדול ביותר בעולם של שבבים. כך למשל, בשנת 2018 ירד היקף ייצור המכוניות מונעות הדלק בסין בכ-4.2% להיקף של 27.8 מיליון יחידות. אולם במקביל חלה עלייה של 60% בהיקף ייצור המכוניות החשמליות, שהן צרכניות גדולות מאוד של מעגלים משולבים, להיקף של 1.27 מיליון יחידות.

דוגמה נוספת: ב-2018 יוצרו בסין 1.3 מיליארד מחשבים אישיים וכ-300 מיליון מכשירי סמארטפון. בשני התחומים האלה סין היתה היצרנית העולמית הגדולה ביותר. להערכת החוקרים, כדי להדביק את הפער הטכנולוגי מול ארצות הברית והיצרנים המובילים באירופה, טאיוואן וקוריאה, סין צריכה להשקיע סכום של כ-200 מיליארד דולר בייצור תשתיות ויידע, שיאפשרו לה לבצע את הקפיצה הזאת במשך 10-20 שנה. כך או אחרת, טראמפ יוכל לכל היותר להאט במקצת את הקצב, אבל לא להפוך את המגמה.

החרם על וואווי הסינית פגע בחברת MACOM האמריקאית

החרם של הממשל האמריקאי על חברת וואווי הסינית מתחיל להפיל קורבנות בתוך ארצות הברית. לרוב, חברות אינן אוהבות לדווח כיצד החרם משפיע עליהן, אולם לחברת מייקום (MACOM) מסנטה קלרה, קליפורניה, לא היתה ברירה. מייקום מתמקדת בפיתוח וייצור שבבים בעיקר עבור יישומי RF, ‏מיקרוגל וגלים מילימטריים. החברה מוכרת היטב בשוק הישראלי, הנחשב לאחד מהשווקים הגדולים ביותר שלה באירופה, במיוחד אודות לתעשייה הביטחונית. מייקום מיוצגת בישראל על-ידי טלסיס ושירטק.

החברה דיווחה שמכירותיה ברבעון השליש של 2019 יירדו ל-107-109 מיליון דולר, בהשוואה לתחזית מכירות מוקדמת יותר של 120-124 מיליון דולר. הסיבה: "עידכון התחזית שלנו הוא תוצאה של הפסקת המשלוחים לחברת וואווי ולחברות בנות שלה, בעקבות החלטת משרד המסחר האמריקאי להכניס אותה לרשימת החברות המוגבלות". למלחמת הסחר הזאת יש השפעה נוספת על החברה: בגלל הפסקת המשלוחים לוואווי, היא נתקעה עם מלאי של מוצרים שהוזמנו על-ידי וואווי עבור מרכזי נתונים.

מבצע הצלה של הרגע האחרון

מדובר במלאי בהיקף של 14 מיליון דולר, אשר יצמצם את הרווח הגולמי של החברה ל-39%-41%. מדובר בהתפתחות מפתיעה לאור העובדה שהשנה הקודמת היתה מוצלחת מאוד. בשנת 2018 צמחו המכירות של MACOM בכ-15% והסתכמו ב-150.7 מיליון דולר. גם הרווח הגולמי צמח, והסתכם ב-50.8%, בהשוואה לרווח גולמי של 46.6% בשנת 2017.

בעקבות הפגיעה הזאת, נכנסה מייקום לתהליך אגרסיבי של התייעלות שנועד להפחית את הוצאותיה בכ-50 מיליון דולר. המהלך החל עם מינוי מנכ"ל חדש: בסוף חודש מאי 2019 היא מינתה את סטיפן דאלי לתפקיד נשיא ומנכ"ל. דאלי הצטרף לדירקטוריון החברה בשנת 2015 לאחר ששימש במשך מספר שנים כמנכ"ל יצרנית השבבים הצבאיים Hittite Microwave.

מיד עם כניסתו לתפקיד הוא חתך את תקציבי השיווק והפירסום של החברה, והחל לעבוד על תוכנית ההבראה החדשה. התוכנית נכנסה לתוקף לפני פחות משבוע. היא כוללת פיטורי 250 עובדים המהווים כ-20% מכל עובדי החברה. הפיטורים יהיו רוחביים וייעשו במחלקות הפיתוח, הייצור, המכירות וההנהלה. בנוסף, ייסגרו 7 מתקני פיתוח מוצרים: המרכזים מחוץ לארה"ב בצרפת, ביפן ובהולנד, וכן המרכזים האמריקאים בפלורידה, במסצ'וסטס, בניו-ג'זי וברוד-איילנד.

במקביל, החברה מפסיקה לחלוטין את פעילותה בתחום הפיתוח של פתרונות ומודולים אופטיים למרכזי נתונים. במקום זאת היא תתמקד באספקת שבבים בלבד בתחום האלטקרוניקה והפוטוניקה. עלות המהלך צפויה להיות כ-14 מיליון דולר. המהלך הביא לירידה של 2.95% במחיר המנייה בנסד"ק והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-928 מיליון דולר.

מוביליקום ו-Yuneec יפתחו רחפנים לשוק הממשלתי והמסחרי

חברת מוביליקום (Mobilicom), שנכנסה בשנתיים האחרונות לתחום הרחפנים והקימה את חטיבת Skyhopper, חתמה על הסכם שיתוף אסטרטגי עם Yuneec הסינית, הנחשבת ליצרנית הרחפנים השנייה בגודלה בעולם עם פעילות נרחבת מחוץ לסין בארצות הברית, אירופה ואסיה. במסגרת שיתוף הפעולה שתי החברות יפתחו שני רחפנים המותאמים לצורכי בטיחות ובקרה עבור השוק המסחרי והממשלתי.

שני הדגמים החדשים יתבססו על הרחפן מדגם H520 של Yuneec שיצא לשוק בשנת 2017. רחפן H520 הוא רחפן חשמלי בעל שישה מדחפים (הקסקופטר) שפותח עבור רשויות החוק, משימות חיפוש והצלה, אבטחה, תצפית ומיפוי. במסגרת הפיתוח המשותף ה-H520 יצויד בשתי מערכות שליטה ובקרה של סקיי-הופר, האחת מתבססת על תקשורת רדיו והשנייה על תקשורת LTE, שיעניקו לרחפן יכולות הטסה לטווחים ארוכים ואמצעי הצפנה, אבטחת סייבר ונחיתת חירום, שיאפשרו להטיסו בבטחה מעל אזורים אורבניים. כמו כן, הפלטפורמות יהיו מצוידות בטרמינלים לצוותי הקרקע לשליטה וצפייה מרחוק, מהיבשה או מהים. שני הדגמים ישווקו תחת השמות H520 SkyHopper  ו- .H520 SkyHopper LTE.

מנכ"ל Yuneec-אירופה ג'ו שאמון הסביר כי שיתוף הפעולה עם מוביליקום נבע מתוך הצורך להתאים פיתרון ללקוחות מסחריים וממשלתיים. "המטרה שלנו היא לתת מענה לצרכים המיוחדים של השוק המסחרי והממשלתי, ושיתוף הפעולה עם מוביליקום מאפשר לנו זאת." מנכ"ל מוביליקום, אורן אלקיים, הוסיף כי "סקייהופר מביאה לתוך פלטפורמת הרחפן המצליחה מסחרית של Yuneec פיתרון מובחר ומקצה-לקצה המותאם לשוק המסחרי והממשלתי."

מוביליקום, המפתחת פתרונות תקשורת אלחוטית לפלטפורמות ניידות, סימנה את שוק הרחפנים והרובוטיקה המסחריים כאחד ממנועי הצמיחה האסטרטגיים בשנים הבאות, וב-2017 אף הקימה בתוך החברה חטיבה ייעודית לשוק הרחפנים והרובוטיקה, בשם SkyHopper. היא מפתחת סל פתרונות שכולל מערכות תקשורת לשליטה, בקרה והעברת וידיאו, עיבוד וידיאו ואנליטיקה, יחידות צריכת מידע בזמן אמת ומערכות ניהול ושליטה המתבססים על ארכיטקטורות הייחודיות של החברה. החברה כבר הצליחה לשלב את מוצריה בפלטפורמות של כ-50 יצרניות רחפנים ורובוטיקה ברחבי העולם, ובין היתר בפלטפורמת הרחפנים של חברת Airbus.

תעשיית השבבים המבוהלת מנסה למתן את טראמפ

בתמונה למעלה: טראמפ חותם על מיזכר המגדיר את סין כמדינה תוקפנית מבחינה כלכלית

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, והמסים שמטיל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על ייבוא מוצרי אלקטרוניקה מסין, מתחילים להלחיץ את תעשיית השבבים. רק לאחרונה הודה מנכ"ל חברת DSPG, עופר אליקים, שמלחמת המסים בין ארצות הברית וסין מייצרת חוסר ודאות עמוק בשרשרת האספקה של התעשייה. "יצרנים רבים החשופים לסין רוכשים הסכמי ייצור במדינות אחרות. חלק מהם משכו מוצרים מקווי הייצור בסין כדי לשמור אותם במחסנים מחוץ למדינה. יש חוסר ודאות גדולה מאוד בשוקי היעד שלנו, הגורמת לשינויים רבים בזמני ההזמנות".

אליקים אינו היחיד המרגיש את הלחץ. מנכ"ל חברת NXP, ריק קלמר, אמר בשיחת הוועידה לפני שבוע שחלה ירידה בהיקף הזמנת המיקרו-בקרים בסין, שאותה הוא ייחס למתיחות הגוברת בין סין וארה"ב, "הגורמת ללקוחות להיות זהירים מבעבר בהזמנת רכיבים". נשיא ומנכ"ל מיקרון, סנג'אי מרוטרה, היה גלוי מאוד בשיחת הוועידה בחודש ספטמבר: "הרווח הגולמי שלנו יושפע לרעה מהמסים שהוטלו על ייבוא מוצרים מסין, ואנחנו עובדים על דרכים למתן את השפעת המסים האלה במהלך שלושת-ארבעת הרבעונים הבאים".

אנבידיה חוששת, אפל מתחמקת

גם קולט קרס, מנהלת הכספים של חברת אנבידיה, לא סיפקה בחודש ספטמבר הערכות עסקיות על השפעת המסים החדשים, אולם לא הפחיתה את משקלו של המהלך: "כל חברה מושפעת ממה שמתרחש כיום בנושא התעריפים. אנחנו מנסים להבין מה אנחנו צריכים לעשות, אבל נבטיח שנקיים את החוקים של כל המדינות שבהן אנחנו פועלים".

השינויים הגיאוגרפיים בתעשיית השבבים העולמית ב-20 השנים האחרונות. מקור: SEMI
השינויים הגיאוגרפיים בתעשיית השבבים העולמית ב-20 השנים האחרונות. מקור: SEMI

טים קוק, מנכ"ל אפל, נאלץ להתפתל ולהתחמק מהסוגייה הזו, כאשר נשאל בשיחת הוועידה לפני 10 ימים האם אפל תבצע שינויים בשרשרת האספקה שלה בעקבות מלחמת הסחר. הוא הדגיש שהייצור של אפל נעשה במדינות רבות, דוגמת יפן וקוריאה, ולא רק בסין. "אני חושב שזה מודל טוב, להסתכל על כל העולם ולבחור במקומות המתאימים ביותר. אני עדיין נמצא בתחושה שצריך להיות אופטימיסטיים בנושא הדיונים בין ארצות הברית וסין".

על הרקע הזה יצאה יוזמה של ארגון SEMI, המאגד יצרני שבבים וציוד אלקטרוני מכל העולם, אשר פירסם בשבוע שעבר מכתב גלוי אל נשיא ארה"ב ואל נשיא סין, שבו התחנן שהם יהיו מעשיים במפגש שיהיה ביניהם בסוף החודש במהלך ועידת G20 בארגנטינה. נשיא ומנכ"ל האיגוד, אג'יט מנוחה, כתב: "אני מפציר במנהיגי סין וארצות הברית להגיע למשא ומתן כדי להסכים על מסגרת עבודה שתפתור את החיכוך בין המדינות, שמשפיע לרעה על התעשייה שלנו".

בוטלו השקעות רבות

"המתיחות של החודשים האחרונים, והציפייה להגבלות ייצוא עתידיות, פוגעות בשרשרת האספקה של הייצור האלקטרוני ודוחפות חברות רבות באיגוד SEMI לעצור השקעות בחו"ל או לחשב מחדש את אסטרטגיית ההשקעות שלהן". האיגוד מנסה לשכנע את ארה"ב וסין להסכים על עקרונות יסוד עבור תעשיית השבבים, הכוללים אי-הפלייה, אכיפה של שמירה על קניין רוחני, ביטול מכסי מגן משני הצדדים וביטול מכשולים ביורוקרטיים ששתי המדינות מפעילות כדי לפגוע בתעשייה המתחרה.

שני סעיפים נוספים בהצעת האיגוד מיועדים כנראה לסין, ומבטאים חוסר נחת מהאגרסיביות הסינית בבניית תעשיית השבבים שלה: SEMI מציע להטיל איסור על העברה כפויה של מידע טכנולוגי ממדינה אחת למדינה אחרת במסגרת ביצוע השקעה זרה, ועל יצירת תקנות חדשות שיבטיחו תחרות הוגנת בין חברות פרטיות לבין חברות הנמצאות בבעלות המדינה, שזו תופעה המאפיינת את התעשייה הסינית.

איגוד SEMI הוא גוף בעל משקל חשוב בתעשייה. כיום הוא כולל 2,000 יצרניות שבבים וציוד אלקטרוני בהיקף מכירות כולל של כ-2 טריליון דולר. חברי האיגוד מעסיקים כ-1.3 מיליון עובדים בעולם, מהם כ-350,000 עובדים בארצות הברית. באיגוד חוששים שמלחמת הסחר תבלום את הצמיחה חסרת התקדים של תעשיית השבבים: בשנת 2016 הסתכמו המכירות בכ-343 מיליארד דולר, בשנת 2017 הן צמחו ב-35% לכ-420 מיליארד דולר והתחזית לשנת 2018 היא כיום מכירות של 450 מיליארד דולר.

פרשת שבב הריגול הסיני: סופר-מיקרו החלה בבדיקה מקיפה של לוחות-האם

חברת סופר-מיקרו (Super Micro) מסן-חוזה, קליפורניה, מתחילה בבדיקה מקיפה של לוחות האם שהיא מייצרת, על-מנת לספק תשובה להאשמות כי מחשבים שהיא סיפקה למערכת הביטחון האמריקאית ולמספר חברות גדולות, הכילו שבב ריגול סיני שהוכנס בלא ידיעתה אל כרטיסים אלקטרוניים שיוצרו עבורה בסין. נשיא ומנכ"ל החברה, צ'ארלס לינג, שלח מכתב ללקוחות החברה, שבו הוא דיווח על תחילת החקירה.

כזכור, בתחילת החודש פירסמה סוכנות הידיעות בלומברג ממצאי תחקיר שלפיו סין הצליחה לחדור לשרתים ולציוד של משרד ההגנה האמריקאי, באמצעות שבב ריגול שהותקן בחשאי בלוחות-האם של מחשבים שיוצרו על-ידי חברת סופר-מיקרו. המחשבים האלה סופקו ללקוחות ממשלתיים דוגמת נאס"א, הצי האמריקאי (שהציב את השרתים בתוך ספינות קרב) וסוכנות הביון המרכזית (CIA). בלומברג דיווחה שאמזון מסרה על התגלית לרשויות, והן החלו לחקור את השבב. התברר שהוא הותקן בלוחות-האם על-ידי קבלני ייצור בסין, ומיועד לפתוח "דלת אחורית סמויה" שדרכה יכולים האקרים להיכנס אל הרשת שבה השרת מותקן. המקורות הממשלתיים דיווחו לבלומברג שבתהליך ההתקנה היתה מעורבות של צבא סין.

"אנחנו בודקים כל כרטיס וכל שכבה בכל כרטיס"

מנכ"ל סופר-מיקרו עדיין נצמד לגירסה המקורית, שלפיה אין אמת בידיעה: "התחקירנים לא הראו לנו אפילו כרטיס אלקטרוני אחד עם השבב המדובר, ולא קיבלנו אף התראה מסוכנות ממשלתית על קיומו של שבב כזה". בהמשך הוא מסביר שלמרות שהחברה לא מצאה עדויות לקיומו של שבב הריגול, "אנחנו מבצעים בדיקה מעמיקה מאוד כדי לשלול את קיומו. אנחנו חברה מוכוונת לקוח ומוכוונת הנדסה. אנחנו בודקים כל כרטיס, כל שכבה בכל כרטיס, ומבצעים בדיקות ויזואליות, בדיקות אופטיות אוטומטיות ובדיקות פונקציונליות של הכרטיסים, בכל אחד משלבי הייצור. מדי פעם אנחנו גם מבצעים בדיקות רנטגן של הכרטיסים".

לינג טוען שבגלל המורכבות הגדולה של הכרטיסים, לא ניתן לשלב בו שבב זר בלא שיתגלה באחת מהבדיקות שהחברה מבצעת, ושגם אם שולב רכיב כזה, הוא לא יצליח לתפקד כראוי. "זה כמעט בלתי אפשרי להתקין ולהפעיל רכיב אשר יכול לתקשר עם בקר הכרטיסים שלנו (Baseboard Management Controlle), מכיוון שלגורם הזר שיעשה זאת אין ידע מלא של התכנון (pin-to-pin knowledge), המהווה סוד מסחרי של סופר-מיקרו".

לדבריו, "אין צוות, עובד או קבלן של סופר-מיקרו שיש להם גישה בלתי מוגבלת אל התכנון המלא של הכרטיסים". הוא הסביר שלקבלני המשנה של החברה יש גישה רק אל חלק מהתכנון ההנדסי של הכרטיסים, ושתהליך הייצור בנוי בצורה כזאת שכל שינוי בלתי מורשה, יגרום לאי-התאמה עם מרכיבים אחרים של הכרטיס.

המנייה נחתכה במחצית

חברת סופר-מיקרו מספקת שרתים, אמצעי איחסון וקישוריות רשת. היא הוקמה על-ידי צ'ארלס לינג בשנת 1993 וכיום מעסיקה כ-2,700 עובדים, מתוכם כ-1,100 מהנדסי פיתוח. בשנת הכספים 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-2.2 מיליארד דולר. הפעילות המרכזית מתבצעת בארצות הברית ובמשרדים נוספים של החברה בהולנד, טאיוואן, סין ויפן. עם התפוצצות הפרשה התמוטטה מניית סופר-מיקרו בבורסת נסד"ק. היא צנחה ביום אחד ממחיר של 21.4 דולר למחיר של 11.6 דולר. מאז היא התאוששה רק מעט, ונסחרת כיום במחיר של 14.6 דולר, המעניק לה שווי שוק של 716 מיליון דולר בלבד.

לסיפור המלא: שבב הריגול הסיני שיזעזע את שרשרת האספקה