סין אוסרת על ייצוא לארה"ב של מינרלים לייצור שבבים

סין מגיבה במהלומה נגדית לעיצומים החדשים שעליהם הכריז השבוע הממשל האמריקאי. אתמול (ג') הודיע משרד המסחר הסיני כי הוחלט להטיל לאלתר איסור על ייצוא לארצות הברית של שורה של מינרלים החיונים מאוד בייצור שבבים ואלקטרוניקה, ובכלל זה גאליום, גרמניוום, ואנטימון. בדומה לרטוריקה האמריקאית הנלווית למדיניות הגבלת הסחר, בממשל הסיני ציינו כי ההחלטה נבעה "מטעמי ביטחון לאומי". הממשל יגביל גם את ייצוא הגרפיט.

גאליום וגרמניום הם חומרים נפוצים מאוד עבור סוגים שונים של שבבים, ואילו גרמניום משמש גם לצורך ייצור חיישני IR, כבלים אופטיים ותאים סולאריים. אנטימון הוא חומר שמשמש בתעשיית הנשק, למשל לייצור קליעים, ואילו גרפיט משמש בייצור סוללות. לפי חברת המחקר Project Blue, סין אחראית לכ-59% מתפוקת הגרמניום העולמית ו-98% מתפוקת הגאליום.

בתחילת השבוע הכריז הממשל האמריקאי על סבב נוסף של סנקציות על תעשיית הסמיקונדקטור של סין. במסגרת העיצומים החדשים, יוטלו הגבלות על ייצוא לכ-140 חברות סיניות נוספות בתעשיית השבבים, ובכלל זה יותר מ-20 יצרניות שבבים, כ-100 חברות המייצרות ציוד לתעשיית השבבים ועוד שני גופי השקעה.

העיצומים יאסרו על משלוח של זכרונות וציוד מתקדמים לסין, וזאת במטרה להצר את התפתחות תעשיית השבבים המקומית, ובעיקר להגביל את יכולתה לייצר שבבים לתחום ה-AI. כך למשל, ייאסר ייצוא של זכרונות רחבי-פס (HBM), החיוניים לתהליכי אימון מודלי AI, והגבלות על עוד 24 סוגים שונים של ציוד לייצור שבבים ו-3 תוכנות.

 

עיצומים חדשים של ממשל ביידן על סין יפגעו בחברות ישראליות

סוכנות רויטרס מדווחת הבוקר (ב') כי הממשל האמריקאי צפוי להטיל סבב נוסף של סנקציות על תעשיית הסמיקונדקטור של סין. במסגרת העיצומים החדשים, יוטלו הגבלות על ייצוא לכ-140 חברות סיניות נוספות בתעשיית השבבים, ובכלל זה יותר מ-20 יצרניות שבבים, כ-100 חברות המייצרות ציוד לתעשיית השבבים ועוד שני גופי השקעה.

בין החברות שיעמדו במוקד העיצומים החדשים מוזכרות בדיווח חברת Naura, שהיא היצרנית הגדולה ביותר בסין של ציוד לייצור שבבים, ונמצאת בבעלות ממשלתית חלקית, וכן Piotech ו-SiCarrier, גם כן יצרניות של ציוד לתעשיית השבבים. העיצומים יאסרו על משלוח של זכרונות וציוד מתקדמים לסין, וזאת במטרה להצר את התפתחות תעשיית השבבים המקומית, ובעיקר להגביל את יכולתה לייצר שבבים לתחום ה-AI. כך למשל, ייאסר ייצוא של זכרונות רחבי-פס (HBM), החיוניים לתהליכי אימון מודלי AI, והגבלות על עוד 24 סוגים שונים של ציוד לייצור שבבים ו-3 תוכנות.

בדיווח ברויטרס מצוין כי בין החברות שצפויות להיפגע מהחרפת העיצומים נמנות Lam Research, אפלייד מטיריאלס, KLA ו-ASML ההולנדית. ייתכן כי ניתן להוסיף לרשימה גם חברות ישראליות כמו נובה וקמטק, שגם כן מספקות מערכות בדיקה לשוק הסיני.

לפי הדיווח, גם SMIC, קבלנית ייצור השבבים הגדולה בסין, תעמוד בפני הגבלות נוספות במסגרת חבילת העיצומים החדשה. לראשונה, ארצות הברית תטיל הגבלות גם על שני גופים פיננסיים, המשקיעים בתעשיית השבבים הסינית.

בדיווח ברויטרס מצוין כי החבילה החדשה גם תרחיב את המנדט של החוק המפקח על סחר ישיר בין חברות זרות לבין סין (Foreign Direct Product Rule). זהו חוק שבמסגרתו משרד הסחר האמריקאי מגביל את יכולתן של חברות מחוץ לארצות הברית לייצא חומרים וטכנולוגיות לסין. לפי הדיווח ברויטרס, במסגרת העיצומים יורחב החוק על מנת להגביל ביתר שאת את המוצרים שחברות זרות יכולות למכור לרשימה הכוללת 16 חברות סיניות, הנחשבות לעמוד התווך של התעשייה המקומית. יפן והולנד צפויות לזכות לפטור מהרחבת החוק, אך לא ישראל. במסגרת הקשחת החוק, כל עסקה, ללא תלות בגודלה, מול החברות הסיניות תהיה כפופה לפיקוח אמריקאי.

"הרובו-טקסי של טסלה הפיח חיים בחזון של מובילאיי"

בתמונה למעלה: דגם מבחון של מונית אוטונומית מתוצרת פולקסווגן הכוללת מערכת Chauffeur של מובילאיי

חברת מובילאיי (Mobileye) ממשיכה במגמת ההתאוששות. מהדו"ח של הרבעון השלישי 2024 עולה שהכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-486 מיליון דולר. אומנם מדובר בירידה של 8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אולם המכירות מייצגות צמיחה של כ-11% בהשוואה לרבעון השני, 2024, שבו הסתכמו המכירות בכ-439 מיליון דולר. התוצאה הזאת עקפה את הציפיות המוקדמות של האנליסטים, וכתוצאה מכך המניה מתחזקת במסחר המקדים בנסד"ק.

מובילאיי סבלה ברבעונים האחרונים מירידה חדה במכירות שנבעה מעודפי מלאים שהצטברו בקרב לקוחותיה. מאז תחילת השנה צנחה מניית מובילאיי ב-69%, והביאה את החברה לשווי שוק של 10 מיליארד דולר. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח היום (ה'), ציין מנכ"ל החברה אמנון שעשוע כי נראה שהמלאים בקרב לקוחותיה חזרו לרמה נורמלית, ולכן הוא העריך שהמכירות ברבעון הרביעי ישקפו את הביקושים המתעוררים בשוק.

סין מפתיעה לרעה

יחד עם זאת, אחת מהמגמות המפתיעות שהתבטאו בדו"ח היא המשך, ואפילו החרפת הירידה במכירות לשוק הרכב הסיני, אשר מצוי בנסיגה חדה המשפיעה עמוקות על שוק הרכב העולמי כולו: מכירות מובילאיי בסין התכווצו בכ-50% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. סין נחשבת לאחד משוקי הרכב הגדולים והצומחים בעולם, ועבור מובילאיי היא היוותה יעד חשוב לאימוץ מערכות מתקדמות חדשות. אולם במצבו הנוכחי תופס השוק הסיני נתח קטן של כחמישית מכלל ההכנסות של מובילאיי.

בכל הנוגע ל-10 היצרניות המובילות מקרב לקוחותיה (מחוץ לסין), המכירות ירדו ברבעון האחרון רק ב-4% בהשוואה שנתית. לדברי החברה, מדובר בירידה נמוכה ביחס לירידה של 9% שחווה השוק כולו, ועל-כן החברה מתייחסת אל הנתון הזה כאל סימן מעודד. ברבעון הקודם הנמיכה מובילאיי את תחזית המכירות השנתית ל-1.62-1.66 מיליארד דולר בשנת 2024. גם הרבעון האחרון לא חל שינוי בתחזית.

מנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, התייחס בשיחת הוועידה להכרזה של טסלה, שבמהלכה היא הציגה אב-טיפוס של מונית אוטונומית (רובו-טקסי), ואמר: "האירוע של טסלה הפיח חיים בחזון הרובו-טקסי, וזה מסייע גם למובילאיי להאיר זרקור על חזון הרובו-טקסי שלנו, הגם שאנחנו נתנו לכך פחות פומבי. יש לנו פעילות רבה בתחום הרובו-טקסי, ויש למובילאיי פרוייקטים בתחום הזה, למשל עם פולקסווגן ועם יצרניות אחרות. אנחנו נבצע הדגמות באירוע משקיעים שיתקיים בקרוב. יש תיאבון רב מצד יצרניות להוציא לפועל את החזון של רובו-טקסי, ואנחנו נתפסים כפיתרון הרלוונטי ביותר לכך".

איך התגלגל מעבד מתקדם של TSMC למאיץ AI של וואווי הסינית?

בתמונה למעלה: מעבד הבינה המלאכותית Ascend 910 של וואווי. צילום: וואווי

סוכנות הידיעות רויטרס חשפה בסוף השבוע כי שבב מתקדם מתוצרתה של TSMC התגלה במאיץ הבינה המלאכותית (AI) המתקדם ביותר של חברת וואווי (Huawei) הסינית. לכאורה, מדובר בהפרה של מגבלות הייצוא שמטיל הממשל האמריקאי על מכירה של טכנולוגיות מתקדמות לסין, שהוטלו במטרה לבלום את התקדמותה של סין בתחומים רגישים כמו שבבים ובינה מלאכותית. השבב התגלתה לאחר שחברת Techinsights, המספקת שירותי מודיעין בתחום השבבים, פירקה (teardown) את מאיץ ה-AI מדגם Ascend 910B של וואווי, כדי לבדוק את מרכיביו.

חברת Techinsights דיווחה על הממצאים ל-TSMC, וזו דיווחה על כך למשרד הסחר האמריקאי, האחראי על אכיפת ההגבלות על מסחר טכנולוגי עם סין. TSMC מסרה בתגובה כי היא לא מוכרת שבבים לוואווי מאז ספטמבר 2020 וכי יידעה את הממשל האמריקאי לאלתר, ואילו וואווי הסינית הכחישה כי עשתה שימוש בשבב של TSMC במוצר.

השבב שמתחרה באנבידיה

ב-2019 הטיל הממשל האמריקאי לראשונה סנקציות על וואווי, מתוך חשש שוואווי תעשה שימוש בציוד התקשורת שהיא מייצרת כדי לרגל אחר אזרחים אמריקאים. מאז ההגבלות על החברה רק החריפו. אתמול דווח ברויטרס כי מחקירה מהירה שערכה TSMC, נראה כי השבב הגיע לידי וואווי דרך לקוחה אחרת של TSMC, חברת סטארט-אפ סינית בשם Sophgo, שמפתחת מעבדים בארכיטקטורת RISC-V ו-TPU, בעיקר לתחום הקריפטו, ואשר הזמינה מ-TSMC שבבים זהים לאלה שנמצאו במאיץ של וואווי – כך לפי הדיווח. בעקבות כך, השהתה TSMC את המשך המשלוחים ל-Sophgo, שמצדה פרסמה באתר הבית שלה הכחשה לטענות.

ה-Ascend 910B של וואווי הוא מאיץ AI המיועד לאימון והרצה של מודלי AI במרכזי נתונים, ומהווה חלופה מתוצרת סינית למאיץ ה-AI של אנבידיה, H100. לפני מספר חודשים הצהיר בכיר בוואווי, בכנס שבבים בסין, כי ה-Ascend 910B מציג ביצועים ברמה של 80% בהשוואה ל-H100 של אנבידיה באימון מודלי שפה גדולים (LLM), ועולה על ה-H100 ב-20% בביצוע משימות מסוימות, כך לטענתו. חברות ענן סינית כמו Baidu ו-Tenscnt הצטיידו במאיץ של וואווי.

רשמית, וואווי מייצרת את ה-Ascend 910B אצל קבלנית הייצור הסינית SMIC. עם זאת, בתקשורת בדרום קוריאה דווח לפני מספר חודשים כי SMIC מתקשה לייצר את השבבים הללו, בשל מחסור בציוד מתקדם על רקע המגבלות האמריקאיות, וכי 4 מתוך 5 שבבי Ascned 910B מיוצרים עם פגמים. בשל המגבלות האמריקאיות, אנבידיה משווקת בסין גרסה מותאמת של ה-H100, המצוידת בפחות זיכרון וכוחות עיבוד, כדי לעמוד בתנאי ההגבלות.

אנבידיה מתכוונת לשווק בסין גם גרסה מותאמת של Blackwell, הדור החדש של מאיצי ה-AI שעליו הכריזה לפני מספר חודשים. עם זאת, השבבים של וואווי זוכים בסין לאימוץ נרחב יותר ונתח של השוק של אנבידיה מצטמצם, כך מודים גם באנבידיה.

האקזיט של פריורטק: אקסס תיגש להנפקה בסין ב-2025

חברת אקסס (Access), יצרנית המצעים הסינית-ישראלית, עתידה להתחיל ב-2025 בתהליך לקראת הנפקה בבורסת שנזן בסין, וזאת לאחר שתפרסם ותאשר את הדו"ח השנתי ל-2024. כך דיווחה אתמול (ד') בדיווח לבורסה בתל-אביב חברת האחזקות פריורטק, המחזיקה בכ-30% באקסס. כבר ב-2022 הצהירה פריורטק על הכוונה להנפיק את אקסס ב-2023, אך הדבר לא יצא לפועל על רקע התנאים הכלכליים בסין.

אקסס עוסקת בפיתוח וייצור מצעים עבור שבבים על בסיס טכנולוגיית מצעים שפותחה בישראל על ידי חברת אמיטק, שהוקמה בשנת 2000 על ידי פריורטק ונמצאת בבעלותה. בשנת 2006 הקימה פריורטק, באמצעות אמיטק ובשותפות קרנות השקעה מסין ומדרום קוריאה, את חברת אקסס בסין, וזאת במטרה לספק ללקוחות בשוק הסיני את שירותי הייצור המבוססים על הטכנולוגיה של אמיטק.

ב-2016 וב-2017 ניסתה פריורטק למכור את חלקה באקסס, וזאת על רקע קשיים פיננסיים של היצרנית הסינית, שאף הובילה למחיקת שווי משמעותית שנאלצה פריורטק לבצע. אם לא די בכך,ב-2018 אף פרצה שריפה במפעל של אקסס שגרמה לנזק כספי רב. ואולם, בעקבות הערכת שווי מחודשת ב-2018, שחזתה לחברה גידול משמעותי בשנים הבאות, פריורטק זנחה את רעיון המכירה.

ואמנם, בשנים האחרונות צמחו משמעותית הכנסותיה של אקסס. אם ב-2016 הסתכמו הכנסותיה ב-68 מיליון דולר, ב-2018 החברה עברה את רף 100 מיליון דולר, וב-2022 רשמה הכנסות של כמעט 250 מיליון דולר. על רקע הצמיחה הרחיבה אקסס את המפעל השני שלה, FAB-B, והחלה בעבודות ההקמה של מפעל שלישי, FAB-C.

מהדו"ח אתמול של פריורטק עולה כי הכנסות אקסס ברבעון השני של 2024 עמדו על 61.3 מיליון דולר, גידול של כ-38% לעומת הרבעון השני ב-2023, ובששת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו הכנסותיה ב-123.1 מיליון דולר, גידול של 50% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 61-63 מיליון דולר. אקסס מציגה קצב הכנסות שנתי של כ-250 מיליון דולר, בדומה לרמת ההכנסות ב-2022 – וזאת לאחר שב-2023 ניכרה חולשה בפעילות החברה.

הרווח הנקי גדל ברבעון השני של 2024 בכ-49% ל-6.1 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2024 הסתכם הרווח הנקי של אקסס ב-14.1 מיליון דולר, כמעט פי 2 מהשנה שעברה. 

אקסס מעריכה, בהסתמך על היותה חברה רווחית מזה מספר שנים, בעלת תזרים חיובי, מינוף יחסי נמוך והיכולות הנוכחיות שלה לקבל מימון, כי יתאפשר לה להמשיך ולהשקיע בהגדלת כושר הייצור ובהרחבת היכולות הטכנולוגיות עד להנפקה, ללא צורך בהזרמת כסף מבעלי המניות. במקביל, פריורטק גם בוחנת עם שאר בעלי המניות באקסס אפשרויות אחרות להצפת שווי של השקעתה באקסס.

רפי עמית יו"ר פריורטק אמר כי למרות חולשת הכלכלה בסין, אקסס מצליחה להפגין יציבות מרשימה ברמת המכירות והרווחיות וזאת מתוקף היותה חברה גלובלית המוכרת את מוצריה המתקדמים גם לשוק הסיני וגם לשוק העולמי.

"בתחום האנלוגי אקסס מובילה במוצרים מתקדמים שהם פרי פיתוח עצמי וכבר הוכיחו את היתרונות שלהם אצל לקוחות מובילים. בתחום הדיגיטלי אקסס מתחרה בעיקר מול לקוחות מחוץ לסין. היתרון התחרותי של אקסס בא לידי ביטוי בעיקר אצל לקוחות סיניים שרוצים לפתח מקור נוסף של יצרן מצעים מקומי. המומחיות של אקסס בתחום האנלוגי מאפשרת לה למכור מארזים מתקדמים ללקוחות מחוץ לסין בתחום ה- PMIC  עבור HPC שנמצא בגידול מרשים השנה". 

אנבידיה רוצה למכור לסין, ארה"ב מהדקת את החרם

חברת אנבידיה (Nvidia) מחפשת דרכים יצירתיות להגדיל את מכירותיה בתחום מרכזי הנתונים בסין, וזאת חרף המגבלות המחמירות של הממשל האמריקאי, האוסרות מכירה של טכנולוגיות מתקדמות בתחום הבינה המלאכותית למעצמה היריבה.

לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, אנבידיה מפתחת בימים אלה, בשיתוף המפיצה שלה בסין Inspur, גרסה מותאמת למעבד ה-AI החדש שלה, Blackwell, והיא תושק בסין ברבעון השני של 2025. בדומה לגרסאות מותאמות קודמות של אנבידיה לשוק הסיני, המעבד צפוי להציע יכולות עיבוד נמוכות יותר, שלכאורה לא יאפשרו לסין לרתום אותו לצורך פיתוח יישומים צבאיים שיסכנו את הביטחון הלאומי של ארצות הברית.

הממשל האמריקאי החל עוד ב-2022 להטיל מגבלות על מכירה לסין של שבבים מתקדמים וטכנולוגיות מתקדמות לייצור שבבים. עבור אנבידיה, ברמה העסקית, זוהי מכה משמעותית, וזאת לאור העובדה כי ב-2022 סין היתה אחראית לכרבע ממכירותיה בתחום מרכזי הנתונים. בתגובה, אנבידיה מנסה לשמר את נתח השוק שלה בסין באמצעות פיתוח גרסאות "סיניות" למעבדיה החדישים.

עם זאת, המאמצים הללו של אנבידיה מגיעים בעיתוי לא מיטבי, כאשר נושא מלחמת הסחר מול סין מהווה נושא מרכזי במערכת הבחירות בארצות הברית, כאשר גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים מציגים קו נוקשה. בבלוג הטכנולוגי המוכר Tom's Hardaware, מדווחים כי בית ההשקעות Jefferies העריך במכתב ללקוחות כי ארצות הברית תחמיר בקרוב את מגבלות המכר, כך שאנבידיה לא תוכל למכור יותר לשוק הסיני את המעבד הגרפי HGX H20.

ה-HGX H20 בעצמו הוא גרסה ייעודית שפיתחה אנבידיה עבור השוק הסיני, שהחברה השיקה בחודש נובמבר 2023, כחודש לאחר שהממשל האמריקאי החמיר את מגבלות הייצוא. ה-HGX H20 מתבסס על מעבד ה-AI הנוכחי של אנבידיה, H100, אך הוא מציע יכולות עיבוד מופחתות של 296 טרה פעולות לשנייה (TPLOPS).

לפי הדיווח, הממשל אמור להתכנס בחודש אוקטובר כדי לדון במגבלות הייצוא, וייתכן כי מה שיוביל לאיסור על מכירת ה-HGX H20 הוא מרכיבי הזיכרון העוצמתיים שכולל המעבד: 96 ג'יגה-בייט של זיכרון רחב-פס מתקדם (HBM3). אלמנט זה הופך את המעבד לעוצמתי יותר הלכה למעשה בהשוואה למעבד ה-AI שפיתחה וואווי הסינית, שלכאורה מציע מהירות עיבוד גבוהה יותר במונחי TOPS. לפי ההערכה של בית ההשקעות ג'פריז, איסור כזה עשוי להוביל לאובדן מכירות בהיקף של 12 מיליארד דולר עבור אנבידיה.

[מקור תמונה עליונה: אנבידיה]

החברה שגייסה 158 מיליון שקל, צפויה להימכר לסין בפחות מעשירית המחיר

על רקע קשיים פיננסיים, חברת המכשור הרפואי יומן אקסטנשנס (Human Xtensions) מכפר נטר, דיווחה היום (ב') לבורסה כי קיבלה הצעה מחברה סינית, הנסחרת בבורסה בשנחאי, לרכישת נכסי החברה, לרבות מלאי, לקוחות, קו ייצור ורכוש קבוע, וכן רישיון למכור, לייצר ולפתח את טכנולוגיית החברה, תמורת סכום של כ-4.2 מיליון דולר, בנוסף לתמלוגים ממכירות בחמש השנים הקרובות. השלמת העסקה מותנית בבדיקת נאותות מצד החברה הסינית וכן קבלת אישורים מגורמים כדוגמת רשות החדשנות.

במקביל, מנהלת יומן אקסטנשנס מגעים גם עם חברה הודית בתחום המכשור הרפואי, אך טרם התקבלה ממנה הצעת רכש מפורטת. יומן אקסטנשנס הונפקה בבורסה הישראלית בנובמבר 2020, וגייסה בהנפקה סכום ברוטו של 158.7 מיליון שקל. עם זאת, בשלוש השנים האחרונות רשמה החברה הפסד נקי מצטבר של 135 מיליון שקל (53.6 מיליון שקל ב-2021, 44.6 מיליון שקל ב-2022 ו-37.7 מיליון שקל ב-2023). לעומת זאת, כלל הכנסותיה בשלוש השנים הללו הסתכמו ב-11 מיליון שקל בלבד.

בעקבות כך, פרסמה החברה אזהרה בדו"ח לשנת 2023 כי המזומנים ברשותה יספיקו להמשך פעילות רק עד חודש דצמבר 2024. בחודש ינואר הכריזה החברה על תוכנית התייעלות ראשונה, שבמסגרתה צמצמה את כוח האדם ב-30%, ובחודש שעבר הודיעה על קיצוץ נוסף של 27% במספר העובדים.

להרחיב את יכולות השליטה של המנתח

יומן אקסטנשנס הוקמה ב-2012 על ידי המנכ"לית ד"ר תמר פרנקל, הטכנולוג הראשי זיו טמיר ומרדכי שולב. החברה פיתחה מערכת אלקטרו-מכנית בשם HandX המיועדת לניתוחים זעיר פולשניים (לפרוסקופיה). המערכת של יומן אקסטנשנס כוללת יחידת הפעלה ושליטה ארגונומית שאותה אוחז המנתח ובאמצעותה שולט בכלי-הקצה שבתוך הגוף, מערכת הנעה רובוטית המתרגמת באופן דיגיטלי את התנועות של המנתח במכשיר האחיזה למכשיר הקצה, וכלי-קצה הכוללים מחזיק מחט ותופסן. לדברי החברה, המערכת מספקת יכולת תמרון גבוהה ב-4 דרגות חופש וסיבוב בציר של 540 מעלות ומאפשרת לבצע ברמת דיוק גבוהה פעולות כמו הזזה, חיתוך ותפירה.המכשיר של החברה מאושר לשיווק על ידי ה-FDA וה-CE.

אינוויז נכנסת לשוק הסיני עם BMW 5

[בתמונה: אחד מדגמי BMW 5. מקור תמונה: BMW]

יוחאי שויגר

חברת אינוויז (Innoviz) דיווחה אתמול (ד') על הכנסות של 14.9 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2023, יותר מפי 3 בהשוואה לרבעון השלישי ופי 8.5 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022 – גידול המעיד על האצה בפעילות המסחרית של החברה. ברבעון הרביעי רשמה אינוויז את ההפסד הנקי הנמוך ביותר מאז הפכה לחברה ציבורית, כ-14.5 מיליון דולר.

ההכנסות ב-2023 כולה עמדו על 20.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-6 מיליון דולר ב-2022. בקופת המזומנים של החברה, נכון לסוף השנה, כ-150 מיליון דולר.

הגידול בהכנסות הינו בעיקר תולדה של שיתופי הפעולה המסחריים של אינוויז עם שתי יצרניות הרכב הגרמניות BMW ופולקסוואגן. ה-LiDAR של אינוויז מדגם InnovizOne מוטמע כבר בדגמים החדשים מסדרת BMW 7, שצפויים להתחיל להימכר בגרמניה תוך מספר שבועות. כעת, מודיעה אינוויז על סבירות ממשית לכניסה לדגם מסחרי נוסף של BMW: סדרת BMW 5 בשוק בסין.

באחרונה, קיבלה BMW היתר מהרשויות בסין להתחיל בנסיעות מבחן של דגמים ברמה 3 של נהיגה אוטונומית, ובימים אלה עובד הצוות של אינוויז על ביצוע התאמות נדרשות של התוכנה לאקוסיסטם הסיני. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח אתמול, אמר מנכ"ל החברה ומייסד-שותף, עומר כילף: "סין היא גיאוגרפיה חשובה מאוד. אם הכול יתקדם כמתוכנן, ייתכן שנראה את ה-InnovizOne מותקן בדגמי BMW 5 המיוצרים בסין."

ככלל, שוק הרכב הסיני הוא שוק אסטרטגי עבור כל ספקית של מערכות, בזכות קצב הצמיחה שלו, האימוץ המהיר של טכנולוגיות והסביבה הרגולטורית הנוחה. בסוף שנת 2023 קיבלו מספר יצרניות רכב היתרים דומים להתחיל בפריסה של דגמים ברמת אוטונומיות 3, ולדברי כילף זוהי התפתחות משמעותית. "כיום, סין היא שוק רכב ברמת אוטונומיות 2. בימים אלה אנחנו עדים למעבר מואץ לקראת רמה 3. שוק הרכב הסיני זז מאוד מהר, ואם הרשויות יתנו אור ירוק לרמה 3 הדבר עשוי לקרות מהר. זה ישפיע על כל שוק הרכב העולמי, יוביל יצרניות רכב בכל העולם להאיץ את התוכניות של רמה 3 – וייתן את האות ל'מירוץ חימוש' של רמה 3."

לדברי כילף, על רקע ההגבלות שמטיל הממשל האמריקאי על ייצוא טכנולוגי של חברות אמריקאיות לסין, והאפשרות כי סין תנקוט בהגבלות דומות, לאינוויז, בהיותה חברה ישראלית, יש יתרון תחרותי וחופש פעולה בשני השווקים. "אנחנו השוויץ של שוק ה-LiDAR. אנחנו 'ניטרליים' ויכולים לפעול בכל העולם". לדברי כילף, אינוויז מתכננת לפעול בסין גם עם פולקסוואגן וגם עם BMW, והיא מנהלת מגעים עם יצרניות רכב נוספות שבכוונתן להשיק דגמים בסין.

איחוד הכוחות עם מובילאיי

גם במסגרת שיתוף הפעולה שלה עם פולקסוואגן, אינוויז חשפה ביריד CES שהתקיים בתחילת השנה כי החיישן InnovizTwo ישולב בדגם שני של הקבוצה. מדובר בדגם אוטונומי של המיקרו-בוס החשמלי של החברה, ID Buzz. פולקסוואגן צפויה להתחיל ב-2024 בנסיעות מבחן בכבישים ציבוריים בטקסס ובמינכן, כאשר ההשקה המסחרית מתוכננת ל-2026. בדגם זה, החיישן של אינוויז מותקן כחלק ממערכת הנהיגה האוטונומית המתקדמת ביותר של מובילאיי, Chauffeur, הכוללת מערך היקפי של מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, ואינה מחייבת את הנהג לאחוז בהגה ולהביט אל הכביש (eyes-off hands-off).

פולקסוואגן היא קבוצת הרכב השנייה בגודלה בעולם, ובעלת קיבולת ייצור של 10 מיליון רכבים בשנה. כילף: "אנחנו עובדים על עוד 1-2 תוכניות נוספות בתוך קבוצת פולקסוואגן, המקיפות מספר מותגים, מספר פלטפורמות ומספר דגמים. אנחנו מאמינים כי שיתוף הפעולה איתם טומן מרחב גדול לצמיחה."

בשוק הרכב ישנן 3 ספקיות מרכזיות של פלטפורמות מחשוב למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית: מובילאיי, קואלקום ואנבידיה. אינוויז כבר משולבת בייצור סדרתי עם מובילאיי וקואלקום, ולדברי כילף מצויה במגעים אשר עשויים להוביל לשילוב גם במערכת הנהיגה של אנבידיה.

אחד המייסדים עוזב

עוד הודיעה אינוויז על רה-ארגון בפעילות המו"פ של החברה. עד כה, פעילות המו"פ נחלקה לשתי קבוצות פיתוח, אחת בתחום התוכנה ואחת בתחום החומרה. כעת תאחד אינוויז את שתי הקבוצות למחלקה אחת, שבראשה יעמוד אבישי מוסקוביצ'י, שהוביל בשנים האחרונות את קבוצת התוכנה. "זהו שינוי מבני חשוב שיאפשר לנו לשרת בשנים הקרובות יותר לקוחות".

בעקבות כך, סמנכ"ל המו"פ של החברה, אורן בוסקילה, שהוא גם אחד ממייסדיה, יעזוב את החברה. במאי 2022 עזב את החברה מייסד נוסף, אורן רוזנצווייג.

סיפיה נכנסת ל-10 דגמים נוספים של Chery הסינית

סיפיה ויז'ן (Cipia) ויצרנית הרכב הסינית Chery מרחיבות באופן משמעותי את שיתוף הפעולה ביניהן. אתמול (ג') הודיעה סיפיה כי Chery החליטה להטמיע את פתרון ניטור הנהג של סיפיה (DMS) לעשרה דגמים נוספים. זה מצטרף ל-8 דגמים של Chery שכבר אימצו את התוכנה של סיפיה.

מסיפיה נמסר כי הדגמים החדשים צפויים לעלות על הכביש ב-2024 ולהימכר גלובלית. פתרון התוכנה ירוץ על מעבדים של קואלקום. עד כה רשמה סיפיה זכיות תכנון עבור 50 דגמים של 8 יצרניות רכב מאירופה, ארצות הברית ואסיה. שוק המערכות לניטור נהג המבוססות על מצלמות צפוי לצמוח מ-1.8 מיליארד דולר ב-2021 ל-4.6 מיליארד דולר ב-2031.

Chery Automobile, שהוקמה ב-1997, היא יצרנית רכב סינית שנמצאת בבעלות ממשלתית. היא נחשבת ליצרנית הרכב התשיעית בגודלה בסין, עם מכירות של כמיליון כלי-רכב ב-2021. היא מייצרת מכוניות נוסעים, רכבי SUV וטנדרים. היא אף מייצאת חלק מרכביה אל מחוץ לסין ונחשבת ליצואנית הרכב הגדולה ביותר בסין בשני העשורים האחרונים, בעיקר לשווקים מתפתחים.

סיפיה פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת ערנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

פרויקט ראשון לאלקטריאון בסין

חברת אלקטריאון (Electreon) דיווחה הבוקר (א') על שיתוף פעולה אסטרטגי ראשון בסין, מהמדינות המפותחות בעולם בתחום הרכב החשמלי. אלקטריאון התקשרה בהסכם עם זרוע החדשנות SITEC של חברת התשתיות Shandong Hi-Speed Group, תאגיד ממשלתי שנמצא בבעלות מחוז שאנדונג, המחוז השני בגודלו בסין מבחינת היקף האוכלוסייה ומרכז ייצור משמעותי של רכבים חשמליים.

החברה, הנכללת ברשימת פורצ'ן 500 העולמית, מנהלת כבישים מהירים באורך כולל של כ-13,000 קילומטר. החברה מעורבת במיזמי תשתית רחבי היקף במחוזות שונים בסין ומחוצה לה. ההסכם יתמקד בהטמעת הטכנולוגיה של אלקטריאון במחוז שאנדונג, כאשר יריית הפתיחה לשיתוף הפעולה תהיה הקמתו של "כביש חשמלי" בפארק התעשייה של SITEC בעיר ג'ינאן במחוז שאנדונג, אשר ישמש כמסלול הנסיעה של שאטל להסעת עובדים. אלקטריאון תקבל בעבור הפרויקט הראשוני כ-2.15 מיליון שקל. הפרויקט גם ישמש כ"אתר הדגמה" עבור לקוחות מפתח פוטנציאלים, שותפים מהסקטור הפרטי והציבורי ובעלי עניין אחרים.

טקס חתימת ההסכם עם SITEC
טקס חתימת ההסכם עם SITEC

בשבוע שעבר צנחה מנייתה של אלקטריאון ביותר מ-40%, לאחר שרשות התחבורה בשבדיה (TRV) הודיעה על ביטול מכרז רחב-היקף לסלילת כביש חשמלי ראשון בשבדיה, מכרז שבו השתתפה גם אלקטריאון. ברשות התחבורה הסבירו כי העלויות שעלו מההצעות שהוגשו למכרז היו גבוהות מהמצופה, וכי תבוצע כעת בחינה מחודשת לפני גיבוש מתווה חדש למכרז.

המשבר המתפתח באסיה מאיים על תעשיית השבבים

תעשיית האלקטרוניקה באסיה מתחילה להראות סימני מצוקה והליכה לקראת משבר שיהיו לו השלכות גלובליות. השילוב של מלחמת הסחר בין סין וארה"ב, הצטברות מלאים שנרכשו בתקופת המשבר ותחושת המיתון הגלובלי והעלייה ברבית, פוגעים בתעשיית הייצור האסיאתית ובעיקר בסין, אשר מבוססות על ייצור של מוצרים צרכניים. המגמה הזאת נמצאת עדיין בתחילת דרכה, אולם כבר מורגשת היטב בתוצאות הכספיות של החברות המרכזיות בשוק.

כך למשל, בשנת הכספים 2023 שהסתיימה ביוני השנה, הסתכמו המכירות של מפיצת הרכיבים הגלובלית אבנט (Avnet) בכ-26.5 מיליארד דולר, בהשוואה ל-24.3 מיליארד דולר אשתקד. בחלוקה לפי אזורים גיאוגרפיים, עולה תמונה מעניינת: המכירות באירופה ובארה"ב נמצאות בצמיחה, ואילו המכירות באסיה שהיתה אחראית לכ-40% מהמכירות, הן בקיפאון או בירידה. במונחים שנתיים, המכירות באמריקה צמחו בכ-15%, המכירות באזור EMEA צמחו בכ-18% והמכירות באסיה ירדו בכ-0.1%. כאשר משווים את הרבעון האחרון של 2023 עם הרבעון האחרון של 2022, המשבר באסיה מקבל מימדים גדולים: ירידה של 11.9% במכירות.

ארו: ירידה של 22% במכירות באסיה

גם מפיצת הענק Arrow מציגה נתונים דומים: מכירות חטיבת הרכיבים הסתכמו ברבעון השני של 2023 בכ-6.68 מיליארד דולר. אלא שבעוד שהמכירות באירופה צמחו ב-19% בהשוואה לרבעון המקביל והסתכמו בכ-2.2 מיליארד דולר, המכירות באמריקה צנחו ב-17% והסתכמו בכ-2.1 מיליארד דולר והמכירות באסיה ירדו בשיעור עצום של 22%, לכ-2.5 מיליארד דולר. החברה מעריכה שמכירות הרכיבים ברבעון השלישי יסתכמו בכ-6.0-6.4 מיליארד דולר, כלומר צפויה המשך הירידה באסיה ובאמריקה.

הנתונים של יצרנית השבבים טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) מציגים תמונה דומה. ברבעון השני של 2023 החברה דיווחה על ירידה של 13% במכירות להיקף של 4.53 מיליארד דולר. בדיקה גיאוגרפית מגלה שהמכירות בארה"ב צמחו בכ-24% להיקף של 715 מיליון דולר, המכירות באזור EMEA צמחו ב-16% להיקף של 918 מיליון דולר. אפילו ביפן נרשמה עלייה של 26% (להיקף של 349 מיליון דולר). אבל מכת הגרזן ניחתה בסין: המכירות התמוטטו בכ-44% והסתכמו בכ-1.82 מיליארד דולר – בהשוואה ל-2.75 מיליארד דולר ברבעון המקביל 2022 (ראו בגרף).

המשבר הכפול של Texas Instruments

בסך הכל, המחצית הראשונה של 2023 ירדו המכירות בסין בשיעור כולל של כ-31%, ושינו לחלוטין את המאזן של החברה, שכן סין אחראית לכ-40% ממכירותיה. המשבר נוגע גם לשאר מדינות דרום מזרח אסיה, שבהן ירדו המכירות בכ-17% ברבעון השני 2023, וב-16% מתחילת השנה, והסתכמו בהיקף של כ-1.1 מיליארד דולר (כ-12% ממכירות החברה). פירוש הדבר ש-TI מתמודדת גם עם ירידה כללית באסיה וגם עם הירידה בסין, אשר קשורה לעיצומים המוטלים על-ידי הממשל האמריקאי.

המשבר האסיאתי מורגש היטב גם בחברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices – ADI). היום (ה') החברה דיווחה על ירידה של 1% בהיקף המכירות של הרבעון השלישי 2023, לקצת פחות מ-3.1 מיליארד דולר. אנלוג לא מספקת פילוח גיאוגרפי של המכירות, אבל משיחת הוועידה שהיא קיימה לאחר פרסום דו"ח הרבעון השני, ניתן להבין מה מתרחש באסיה. המנכ"ל וינסנט רוש, אמר שלאחר שלוש שנים של צבירת מלאים, הלקוחות מתחילים לווסת את הרכישות: "באירופה ובארה"ב המגמה הזו מתונה, אבל באסיה היא חזקה מאוד. אנחנו צופים שהמגמה הזו תימשך לאורך כל המחצית השנייה של 2023".

אנלוג דיווייסז חוששת מסין

סמנכ"ל הכספים של ADI, פאשאנט מהידרה ראג'ה, סיפר: "הדרישה באסיה מתכווצת במהירות ולכן ברבעון השלישי נצמצם את המלאי עבור השוק האסיאתי. היו לנו גם שלושה רבעונים רצופים של ירידה במכירות בסין, ואנחנו צופים המשך הירידה גם ברבעון הבא". הלחץ האסיאתי מורגש בכל מגזרי שוק הרכיבים האלקטרוניים. חברת Arm פירסמה השבוע תשקיף לקראת הנפקה בנסד"ק, שבו מופיע תיאור פעילותה בסין בסעיף "סיכונים עסקיים", ובשיחת הוועידה אתמול של חברת אנבידיה, רמזו מנהלי החברה שהיא נפגעה מהעיצומים על סין, וביקשו מהממשל האמריקאי שלא להחמיר אותם בעתיד.

בוטלה עסקת המיזוג בין טאואר וחברת אינטל

חברת אינטל (Intel) הודיעה היום בבוקר על ביטול עסקת המיזוג עם חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) הישראלית, לאחר שאתמול פג התאריך האחרון להשלמת העיסקה, ולא התקבל האישור הרגולטורי של הרשויות בסין, אשר היו הגורם האחרון שנדרש לקיומה. בעקבות ההודעה ירדה מניית טאואר בנסד"ק בכ-8% והיא נסחרת בשווי שוק של כ-3.5 מיליארד דולר בלבד. בהתאם להסכם המיזוג, אינטל תשלם לטאואר קנס ביטול עסקה בגובה של 353 מיליון דולר במזומן. בכך הסתיימה המתנה מורטת עצבים, לאחר שבפברואר 2022 חתמו שתי החברות על הסכם שלפיו אינטל תרכוש את טאואר הישראלית תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן ותמזג אותה בחטיבת שירותי הייצור החדשה שלה (IFS).

אינטל הצליחה להשיג את כל האישורים הרגולטורים הנדרשים, מלבד זה של רשות התחרות הסינית, ובלעדיו לא ניתן היה להשלים את העסקה. בניסיון לנטרל את המוקש, לפני מספר חודשים אף נפגש מנכ"ל אינטל פאט גלסינגר בסין עם נציגי רשות התחרות כדי לדון בסוגיית האישור לעיסקה. לפי הדיווחים, הוא הציע פיצוי בצורה של השקעות שאינטל תבצע בסין בתמורה לקבלת האישור הרגולטורי. בשנה האחרונה העריך שוק ההון שאבדה התקווה להשלמת העיסקה, מניית טאואר ירדה בשנה האחרונה ב-20%. כיום היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-3.8 מיליארד דולר – רחוק מאוד משווייה לפני חתימת ההסכם עם אינטל.

יתרונות המיזוג עבור אינטל

ראוי לציין שטאואר גם הציגה ירידה במכירות בשנה האחרונה. מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, אמר שבשנתיים האחרונות התקרבו שתי החברות, והקירבה הזו אף הגבירה את ההערכה של אינטל לחברה. גלסינגר: "נמשיך לחפש הדמנויות לעבוד ביחד עם טאואר". מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר שלמרות שהחברה שמחה להזדמנות להצטרף לאינטל, היא המשיכה לבנות את האסטרטגיה העצמאית שלה ב-18 החודשים האחרונים, "שנועדה להבטיח צמיחה בטווח הקצר ובטווח הארוך".

כאשר הדירקטוריונים של שתי החברות אישרו את העיסקה, הם העריכו שהיא תושלם בתוך פחות משנה. אינטל תכננה לשלב את טאואר בתוך חטיבת שירותי הייצור Intel Foundry Services – IFS, וליהנות מהיכולת וכושר הייצור שלה בתחומי ליבה ייחודיים כמו למשל חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), סיליקון פוטוניקס, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. היא גם חיפשה את הידע העסקי של טאואר בתחום שירותי ייצור השבבים ואת הקשרים העמוקים שלה עם הלקוחות. בתעשייה נפוצו גם שמועות שהיא הציעה למנכ"ל טאואר לקבל עליו את תפקיד מנהל חטיבת שירותי הייצור.

קורבן מלחמת הסחר סין-ארה"ב

אלא שבעוד שבכל העולם התקבלו אישורים רגולטוריים במהירות, סין גררה רגליים ולא נתנה לה אישור. קשה להפריד בין ביטול העיסקה לבין המתח הגואה בין ארצות הברית וסין. למעשה, ניתן לעקוב אחר מלחמת הסחר בין סין וארה"ב באמצעות מניית טאואר בתקופת ההמתנה הזאת: בחודשים הראשונים שלאחר החתימה על העיסקה עלתה וירדה מניית טאואר במתינות, עד לאוקטובר 2022, שבה הרחיב ממשל ביידן את העיצומים על תעשיית השבבים הסינית. בשוק העריכו שעיסקת אינטל-טאואר תהיה הקורבן הראשון של המהלך, ומנייתה צנחה מ-44.8 דולרים למחיר של כ-40.1 דולרים.

במרץ 2023 אינטל פירסמה הודעה אופטימית ביחס לאפשרות השלמת העיסקה, ומניית טאואר עלתה למחיר של כ-45 דולר. אלא שבחודש מאי 2023 דווח על מפגש מיוחד בין מנכ"ל אינטל לבין הרגולטורים בסין כדי לזרז את העיסקה. הדיוווח הצביע על בעיות – והמנייה התמוטטה שוב ביותר מ-10%. התגובה הראשונית היום להודעה על ביטול העיסקה היתה עלייה קלה במניית טאואר, ורק בהמשך היום המגמה התהפכה בחדות. ככל הנראה, שוק ההון כבר תימחר את טאואר מתוך הנחה שלא יהיה מיזוג: כאשר חברה נסחרת מתחת למחיר שבו מציעים לרכוש אותה – סימן שהמשקיעים לא מאמינים שהעיסקה תתבצע.

סיגייט ניקנסה ב-300 מיליון דולר בגלל מכירת כוננים לוואווי

חברת סיגייט (Seagate) תשלם קנס בהיקף של 300 מיליון דולר שהוטל עליה על-ידי משרד המסחר האמריקאי, בגלל עקיפת הסנקציות שהממשל האמריקאי הטיל על חברת וואווי הסינית במסגרת מלחמת הסחר בין סין וארה"ב. משרד המסחר האמריקאי האשים את סיגייט במכירת 7.4 מיליון כוננים בהיקף של 1.1 מיליארד דולר בין אוגוסט 2020 וספטמבר 2021, זאת לאחר הטלת העיצומים על וואווי. המשרד דיווח שבניגוד לסיגייט, שתי יצרניות כוננים גלובליות מתחרות הפסיקו את מכירת הכוננים לוואווי. כתוצאה מכך הפכה סיגייט לספק יחיד, ואף חתמה עם וואווי על הסכם אספקה נוסף לשלוש שנים.

הקנס נקבע לאחר משא ומתן בין סיגייט ובין משרד המסחר האמריקאי. החברה תשלם אותו בתשלומים רבעוניים של 15 מיליון דולר לרבעון במהלך חמש השנים הבאות. התשלום הראשון יתבצע בחודש אוקטובר 2023. גובה הקנס נקבע בהסכם פשרה שנחתם בין סיגייט ובין משרד המסחר. החברה מסרה שהיא שקלה אפשרות לבקש סעד משפטי, אולם החליטה לבסוף על הגעה להסכם פשרה, בין השאר בגלל עלות התביעה וגובה הקנס שהיא עשויה לקבל במידה ותפסיד במשפט נגד הממשל האמריקאי.

ירידה חדה במכירות הרבעוניות

מיד לאחר החתימה על הסכם הפשרה, פירסמה סיגייט את הדו"ח הכספי לרבעון שהסתיים במרץ 2023. מכירות החברה ירדו מכ-2.8 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד, לכ-1.8 מיליארד דולר השנה. שולי הרווח התכווצו מ-28.8% לכ-17.2% בלבד. החברה דיווחה על הפסד נטו של 433 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נטו של 346 מיליון דולר לפני שנה.

מנכ"ל החברה, דייב מוסלי,  אמר שהצטברות מלאים אצל הלקוחות הביאו להזמנות מעטות מהצפוי אצל חלק מהלקוחות הגדולים ביותר של החברה. "אנחנו צופים עלייה בדרישה בחודשים הבאים. כדי להתמודד עם המגמה הזאת אנחנו נוקטים במספר פעולות אגרסיביות אשר יביאו להפחתת העלויות שלנו". יכול להיות שהוא רומז על סבב פיטורים מתוכנן בחברה. המשקיעים בבורסה לא אוהבים את ההתפתחויות האחרונות, ובשבוע האחרון ספגה המנייה ירידה חדה מכ-67 דולר לקצת מעל 56 דולר. כיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-11.7 מיליארד דולר.

אייסקיור קיבלה אישור סופי בסין

מנייתה של חברת אייסקיור (IceCure), שפיתחה מכשיר להקפאה והשמדה של גידולים סרטניים, חתמה היום (ג') את המסחר בבורסת תל אביב בעלייה של 12.4%, וזאת לאחר שהחברה הודיעה שהרגולטור הסיני בתחום המכשור הרפואי (MNPA) אישר את השימוש במחטים המיוחדות שפיתחה החברה, ואשר משמשות להזרמת החנקן הנוזלי ישירות אל הגידול.

למעשה, המערכת עצמה מאושרת לשימוש בסין כבר מספר שנים, ואולם אישור המחטים התעכב תקופה ממושכת ועל כן החברה לא יכולה היתה למסחר את הטכנולוגיה בשוק הסיני. כעת, עם אישור המחטים תוכל החברה להתחיל בשיווק המערכת לטיפול בכל סוגי הסרטן הרלוונטיים שעבורם מיועדת המערכת, ובכלל זה סרטן שד, כבד, ריאות, ועצמות בשלבים מוקדמים.

מדובר בשוק יעד חדש ומשמעותי מאוד עבור החברה. כך למשל, ב-2022 בלבד אובחנו במדינה כ-430 אלף מקרים חדשים של סרטן שד. אייסקיור כבר פעילה בשווקים אחרים במזרח-אסיה, לרבות יפן. לאייסקיור הסכמי הפצה בסין עם חברת-בת מקומית של מדטרוניק ועם חברת Beijing Turing Medical Technology, שכעת יוכלו לצאת לפועל.

המתנה לאישור ה-FDA בתחום סרטן השד

אייסקיור, שהוקמה ב-2006, פיתחה מערכת הפועלת בשיטה הקרויה Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה. המערכת של אייסקיור מאפשרת לבצע את ההליך באופן זעיר-פולשני, וזאת באמצעות החדרה של מחט דקיקה (המוגנת ב-11 פטנטים) שאותה מנווט הרופא אל הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה-סאונד (או CT אם מדובר בגידולים בכבד, בריאות ובעצמות). לאחר הגעת המחט אל הגידול היא מקפיאה אותו באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי אל קצה המחט שבו נמצא הגידול, וזאת מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב.

הטיפול אורך כ–20-40 דקות לערך בהרדמה חלקית וגם אינו חייב להתבצע בחדר ניתוח. מרבית הטיפולים המתחרים מתבססים על גזים חרים כמו ארגון והליום, שהם יקרים יותר ורדיוס הפעולה שלהם קטן יותר, ועל כן הם מצריכים שימוש במחטים רבות יותר, מה שמסבך את הניווט וגם מייקר את ההליך. יש להדגיש כי השמדת גידולים סרטניים בהקפאה יעילה בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ועל כן אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול.

אייסקיור מתמקדת בשנים האחרונות, ברמה העסקית והקלינית, בייעוד המכשיר לטיפול בסרטן השד בשלבים מוקדמים, מאחר שלהערכתה למכשיר שלה יש את היתרונות היחסיים הגדולים ביותר בסוג זה של סרטן, הן בשל שיעורי ההחלמה הגבוהים, כפי שעולה ממחקרים קליניים שהחברה עורכת, והן בשל העבודה כי הסרת הגידול אינה כרוכה בכריתה חלקית של השד ובפגיעה אסתטית.

ניצחון תכנון נוסף לסיפיה בשוק הרכב הסיני

חברת סיפיה (Cipia) הודיעה היום (א') בדיווח לבורסה, כי זכתה במכרז של יצרן רכב נוסף בסין (OEM) לאספקת תוכנת ניטור הנהג שלה, Driver Sense, עבור דגם רכב מסוג טנדר Pickup, שייצורו יחל במהלך השנה. הדגם החדש מיועד לשיווק בדרום אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד.

סיפיה ניגשה וזכתה במכרז ביחד עם חברת HiRain, אחת מספקיות המערכות לרכב הגדולות בסין, שמשתפת פעולה עם חברות ישראליות נוספות ובהן ארבה רובוטיקס ואינוויז. בדגם המיועד של יצרן הרכב הסיני, התוכנה של סיפיה תרוץ על גבי מערכת-על-שבב (SoC) של חברת OmniVision

עם הזכייה במכרז זה, לסיפיה זכיות במכרזים להטמעת מערכת ה-Driver Sense ב-29 דגמי רכב (Design Wins) עם 6 יצרניות רכב שונות ((OEMs. היצרניות כוללות יצרן רכב חשמלי בארצות הברית, יצרניות הרכב SAIC Motors ו-CHERY, מותג רכב אמריקאי בסין ויצרניות רכב נוספות.

האלגוריתם שמגן על הנהג

סיפיה פיתחה מערכת חישת ושליטת פנים-הרכב המאפשרת בין השאר לבצע מעקב אחר רמת העירנות של הנהג באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת עירנותו יורדת.

האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד. פיתרון Cipia-FS10 הוא גרסה המותאמת לעולם ציי הרכב, וכולל לצד התראות הבטיחות לנהג, גם יישומים כמו דירוג ואימון נהגים על-סמך ניתוח דפוסי ההתנהגות שלהם, וניתוח תאונות.

אוטוטוקס ומוראטה היפנית חשפו פתרון V2X משותף – שישולב על ידי יצרן סיני

חברת אוטוטוקס (Autotalks) הישראלית וענקית האלקטרוניקה היפנית מוראטה Murata Manufacturing)) חשפו פיתרון V2X משותף, שפותח על ידי שתי החברות במהלך חמש השנים האחרונות – וכעת הוא מוכן לייצור סדרתי. הפיתרון מתבסס על מודול V2X של מוראטה שבליבו מערך השבבים של אוטוטוקס. ייצור היחידות הראשונות כבר החל והייצור הסדרתי יתחיל בתחילת שנת 2023.

מוראטה היפנית היא יצרנית מובילה של מודוליBluetooth  ו-Wi-Fi, ממיריDC-DC  וספקי כוח AC-DC. הכנסות מוראטה בשנת הכספים שהסתיימה במרץ 2022 הסתכמו בכ-1.81 טריליון ין יפני והיא מעסיקה למעלה מ-76,000 עובדים.

שתי החברות חשפו כי פתרון ה-V2X המשותף נבחר לאחרונה לייצור סדרתי על ידי יצרנית רכב סינית בעלת פעילות עסקית ענפה באירופה. בתחילת שנת 2024 יעלו על כבישי סין ואירופה מכוניות המצוידות במודול V2X החדש. משתי החברות נמסר כי מעבר לביצועיו הגבוהים, המודול החדש מבטיח עמידות ממושכת אפילו בתנאים הסביבתיים המאתגרים ביותר.

הפתרון המשותף יספק פונקציונאליות חדשה בעולם ה-V2X, הנקראת Day 2. כלומר, מערכת ה-V2X ברכב תהיה כשירה לא רק ליצירת התראות בטיחות – אלא גם לגרור הפעלה אוטומטית של מערכות בטיחות – כמו למשל בלימת חירום. המודול מספק גם התראות V2I (Vehicle to Infrastructure) על ידי תקשורת בין המודול להתקני תשתית בצד הדרך, המאפשרת לנהג להתאים את מהירות הנסיעה לרמזורים. פונקציה זו חוסכת שימוש בסוללה ברכב החשמלי או משפרת את צריכת הדלק ברכב בנזין. יכולות נוספות אחרות כוללות מניעת תאונות בצמתים, הגנה על כלי רכב דו-גלגליים, תגובה לתאונות, עדכונים על תנאי הדרך ועוד.

שוק ה-V2X נערך ליישום אסטרטגיית התחבורה החכמה השאפתנית של ממשלת סין: כל היצרנים המובילים מתכננים להתחיל בפריסה המונית של טכנולוגיית V2X בסין בשנים הקרובות. מדובר באימוץ רחב-היקף של הטכנולוגיה החדשה, מכיוון שרוב יצרני המערכות המקוריות (OEMs) בסין נערכים להשיק כלי-רכב הכוללים שבבי V2X לקראת שנת 2025. עד היום חתמה אוטוטוקס על הסכמי שילוב הטכנולוגיה שלה עם שמונה יצרני רכב גדולים. במסגרת ההסכמים, יצרנים בינלאומיים המייצרים עבור השוק הסיני, ישיקו מכוניות עם שבבי אוטוטוקס לקראת מבחני הבטיחות של כלי-רכב בסין שייערכו בשנת 2025 (NCAP).

פורסייט הכריזה על העסקה המשמעותית ביותר שלה בתעשיית הרכב

מנייתה של חברת פורסייט (ForeSight) מזנקת אחר הצהריים (ד') במסחר בנסד"ק בשיעור של 20%, וזאת לאחר שהחברה דיווחה על זכיית התכנון המשמעותית ביותר שלה עד כה בתעשיית הרכב. פורסייט חתמה על הסכם עם חברת SUNWAY-AI הסינית, המפתחת מערכות נהיגה אוטונומית ומערכות עזר בטיחותיות (ADAS). בכוונת סאניוויי לשלב את מערכת החישה הסטריאוסקופית של פורסייט, המתבססת על 4 מצלמות, במערכות נהיגה ובטיחות אשר יותקנו בכלי-רכב המשרתים בשדות תעופה.

החוזה בין שתי החברות הוא ל-4 שנים, ולהערכת פורסייט הוא עשוי להניב עד 51 מיליון דולר, בהתאם לביקוש מצד סאניוויי. סאניוויי תחל במסחור המערכות במחצית הראשונה של 2023. לחברה שיתופי פעולה מסחריים בולטים עם חברות סיניות ידועות כגון XCMG group, Liugong group, ושדה התעופה שנזן.

מנכ"ל סאניוויי, ז'נג קואי, סיפר כי החברה בחנה את הטכנולוגיה של פורסייט במשך כשנה. "אנו מאמינים שלשותפות זו יש פוטנציאל מסחרי גדול במספר יישומים ושווקים. אנו שבעי רצון לחלוטין מהביצועים של הטכנולוגיה של פורסייט, אשר מדגימה באופן עקבי ביצועים טובים יותר מחיישנים מתחרים בתנאי מזג אוויר קשה ותאורה גרועים. החיישנים הפסיביים של פורסייט, שאינם פולטים אנרגיה, מתאימים באופן מושלם לכלי רכב בשדות תעופה המשתמשים במערכות אוטונומיות בסביבות מלאות חיישנים ויכולים להפיק תועלת מפתרונות שאינם מייצרים הפרעות."

פורסייט פיתחה מערכת ראייה ממוחשבת, QuadSight, עבור מערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית. מערכת הראייה הממוחשבת של פורסייט מבוססת על  שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום (של FLIR האמריקאית) ובשתי מצלמות אור נראה. המערך הזה מיועד לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמה את אופן הראייה של העין האנושית.

פורסייט דיווחה בעבר כי מבדקים שערכה העלו כי המערכת מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100% בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסוורהחברה דיווחה מאז השלמת הפיתוח לפני כשנתיים על מסירה של מספר דו-ספרתי של מערכות לחברות בעולם הרכב לצורך בחינת הטכנולוגיה וגם חתמה על מספר הסכמי הפצה בעולם. 

 

 

ארבה משתתפת בפרויקט הנמל האוטונומי הסיני

בתמונה למעלה: המשאית האוטונומית של HiRain המצויידת במכ"ם של ארבה

לפני מספר שבועות דווח כי חברת אינוויז (Innoviz) משתפת פעולה עם חברת HiRain הסינית בפרויקט פיילוט בנמל ריזהו (RiZhao) בסין, אשר מתמקד בהסבת כלים לוגיסטיים ומשאיות למתכונת של פעילות אוטונומית באמצעות שימוש בחיישני ה-LiDAR של אינוויז. כעת מתברר שחברה ישראלית נוספת, ארבה רובוטיקס (Arbe) משתתפת בפרוייקט השאפתני.

ארבה דיווחה היום (ג') כי היריין תשתמש במכ"ם-על-שבב של ארבה בתוך מערכות ADAS ונהיגה אוטונומית שיותקנו במשאיות של היצרנית הסינית FAW. הפרויקט בנמל ריזהו הוא פרויקט פיילוט, אשר צפוי, אם הוא יוגדר כהצלחה, להתרחב לנמלים נוספים בסין. חברת HiRain נוסדה ב-2003 ובסיסה בבייג’ינג. היא מפתחת מערכות חכמות לכלי-רכב, כמו מערכות עזר לנהג (ADAS), מצלמות ומכ”מים, יחידות בקרה ומחשוב, מערכות חניה אוטומטית ובלימת חירום, מערכות לרכב חשמלי, יחידות תקשורת ופתרונות תוכנה. היא נחשבת לאחת מספקיות התת-מערכות לרכב (Tier-1) הגדולות בסין.

מוקדם יותר השנה, הכריזה HiRain כי היא מבצעת פרויקטים רחבי היקף עבור יצרני רכב בתחום הנהיגה האוטונומית, בעזרת המכ"ם של ארבה. חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. לפני כחודשיים היא חשפה את המכ”ם Lynx, אשר כולל 288 ערוצי קליטה ושידור וטווח גילוי של 260 מטר. הוא ישולב בחליפת מכ”ם הכוללת ארבע יחידות שונות ומעניקה כיסוי מכ”מי של 360°.

המתנה לתוצאות של מכרזי-ענק

חברת ארבה נמצאת בשלבי המו”פ והכנסת המוצר לשוק, ועדיין אין לה מכירות משמעותיות. מכירותיה במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו בכ-2.1 מיליון דולר, בשעה שהוצאות המו”פ שלה הסתכמו בכ-17.3 מיליון דולר. יחד עם זאת, החברה מעריכה שפוטנציאל המכירות שלה עשוי להגיע להיקף של כ-7.5 מיליארד דולר עד סוף העשור. בעקבות הדו”ח עלתה מניית ארבה בנסד”ק בכ-3.6% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-466 מיליון דולר.

הערכת פוטנציאל המכירות של החברה מבוססת על הזכייה של HiRain במספר פרוייקטים גדולים, שעבורם היא תייצר החל מ-2023 מערכות ADAS המבוססות על המכ”ם של ארבה. בנוסף, החברה דיווחה שהיא נמצאת בקבוצה המובילה של חברות אשר הצעותיהן (RFP/RFQ) נבדקות על-ידי חמישה יצרני רכב גדולים, שהזכייה בכל אחת מהן תתורגם להזמנות בהיקף של 400,000 עד מיליון הזמנות בשנה. בסך הכל, החברה מתמודדת כיום ב-8 מכרזים שונים. היא גם חתמה על הסכם ייצור עם גלובלפאונדריז, שהשלימה באחרונה הקמת קו ייצור ייעודי עבור המכ"מים של ארבה.

אינוויז ו-HiRain החלו לפרוס בנמלים בסין פיתרון משותף לנהיגה אוטונומית

[בתמונה: נמל ריזהו בסין, הראשון שבו פרסו שתי החברות את הפיתרון המשותף]

חברת אינוויז (Innoviz) וחברת HiRain הסינית הודיעו היום (ג') כי החלו בפרויקט משותף לפריסת חיישני ה-LiDAR של אינוויז בנמלים ברחבי סין. חיישני הלידאר יותקנו על גבי משאיות אוטונומיות, כלי-רכב רובוטיים (AGVs) והן עבור יישומי V2X. הנמל הראשון שבו החלו שתי החברות בהטמעת הפיתרון הוא נמל ריזהו (RiZhao), ובכוונת שתי החברות להתפרס לנמלים נוספים.

HiRain, שנוסדה ב-2003 ובסיסה בבייג'ינג, מפתחת מערכות חכמות לכלי-רכב כמו מערכות עזר לנהג (ADAS), מצלמות ומכ"מים, יחידות בקרה ומחשוב, מערכות חניה אוטומטית ובלימת חירום, מערכות לרכבים חשמליים, יחידות תקשורת וכן פתרונות תוכנה. היא אחת מספקיות המערכות לרכב (Tier-1) הגדולות בסין ובעלת ערוצי מכירה והפצה ענפים בקרב יצרניות רכב סיניות.

הפיתרון המשותף משלב בין חיישן הלידאר InnovizOne של אינוויז עם תוכנת הרשת העצבית (CNN) של הייריין, והוא משמש לצורך שיפור היעילות התפעולית של הנמל והפחתת סיכונים בטיחותיים. מערכות החישה המותקנות על גבי כלי הרכב מסוגלות לזהות ולהעריך באופן מדויק מיקום, מרחק וגודל ספציפיים של כלי רכב, הולכי רגל וסוגי תשתיות אחרים הנמצאות בדרך כלל בנמלים. מאינוויז נמסר גם כי המערכת מתאפיינת בעמידות גבוהה וכוללת גם הגנה על הלידאר, הגנה מפני קרינת חום, בלימת זעזועים, הפחתת רעש, חסינות לאבק ומערכת ניקיון.

בנוסף, המערכת המשמשת ליישומי V2X מאגדת בתוכה חמישה חיישנים, והיא מנטרת את התנועה ממעוף הציפור, אוספת נתונים סביבתיים ושולחת אותם בזמן אמת למחשב המשדר את הנתונים לכל המשאיות סביבו, במטרה למנוע התנגשויות. שתי החברות משתפות פעולה מאז 2018, וכעת הי-ריין מתכננת לשלב את הדור הבא של הלידאר של אינוויז, InnovizTwo, בתוך הפלטפורמות שלה.

"המשבר העולמי בשרשרת האספקה מחמיר בשל מחסור בכוח אדם ועומס מצטבר בנמלים בסין, וברחבי העולם", אמר עומר כילף, מייסד שותף ומנכ"ל אינוויז. הטמעת הפתרונות של הייריין באמצעות הלידאר InnovizOne, על גבי המשאיות והרכבים האוטונומיים מגיעה בתזמון מצוין, כיוון שהיא תשפר משמעותית את יעילות העבודה ותאפשר פעילות 24/7".

שני יצרני רכב מובילים בסין יטמיעו את שבבי ה-V2X של אוטוטוקס

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר הודיעה על חתימת הסכמים עם שני יצרני רכב בסין על שילוב השבבים שלה בדגמי מכוניות אשר ייכנסו בקרוב לייצור המוני. החברה פיתחה שבבים לתקשורת V2X בין כלי-רכב, תשתיות ומשתמשי דרך. כלי-רכב ראשונים עם שבבי V2X של אחד מהיצרנים יעלה על כבישי סין במחצית השנייה של שנת 2023. היצרן הסיני השני, הפעיל גם באירופה, יביא לשוק את המכוניות הכוללות שבבי אוטוטוקס בסין ובאירופה, בתחילת שנת 2024.

שוק ה-V2X נערך ליישום אסטרטגיית התחבורה החכמה השאפתנית של ממשלת סין: כל היצרנים המובילים מתכננים להתחיל בפריסה המונית של טכנולוגיית V2X בסין בשנים הקרובות. מדובר באימוץ רחב-היקף של הטכנולוגיה החדשה, מכיוון שרוב יצרני המערכות המקוריות (OEMs) בסין נערכים להשיק כלי-רכב הכוללים בשבבי V2X לקראת שנת 2025. עד היום חתמה אוטוטוקס על הסכמי שילוב הטכנולוגיה שלה עם שמונה יצרני רכב גדולים. במסגרת ההסכמים, יצרנים בינלאומיים המייצרים עבור השוק הסיני, ישיקו מכוניות עם שבבי אוטוטוקס לקראת מבחני הבטיחות של כלי-רכב בסין שייערכו בשנת 2025 (NCAP).

גיוס עובדים בסין

מנכ"ל אוטוטוקס, חגי זיס, אמר שפריצת הדרך של החברה בסין היא "משמעותית יותר מאי-פעם בעבר. בנינו שרשרת אספקה איתנה בסין המתמודדת עם הביקושים של יצרני הרכב, ואנו מרחיבים את טביעת הרגל שלנו בדרום-מזרח אסיה ובסין. אנו חותרים לקבלת הסכמים נוספים, להרחיב את האקו-סיסטם של יצרני Tier2 ו-Tier1, ולגייס עובדים נוספים למשרדנו בסין". אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X והיא אחת מהחברות הבודדות בעולם שהצליחו לשלב בשבב יחיד גם את טכנולוגיית התקשורת הייעודית DSRC, וגם את טכנולוגיית התקשורת המתחרה, C-V2X, אשר גובשה ביוזמת קואלקום

היא פיתחה גם פלטפורמה משלימה, בשם ZooZ, אשר מספקת מעטפת בטיחות גם לכלי-רכב קלים כדוגמת אופניים וקטנועים חשמליים. מדובר באביזר נייד אשר מתריע בפני הרוכב על מצבים מסוכנים בכביש. הצורך בפתרון מתבטא בנתוני שוק, שלפיהם כ-75% מהתאונות בין כלי-רכב קלים לבין מכוניות, נובע מהעובדה שנהגי המכוניות לא הבחינו ברכב הקל. מאז הקמתה החברה גייסה יותר מ-150 מיליון דולר, בין היתר מענקית הייצור האלקטרוני פוקסקון. החברה מעסיקה כ-100 עובדים בישראל, יפן, קוריאה, גרמניה, צרפת, ואוקראינה ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים.

הסכם הפצה לאייסקיור עם מדטרוניק שנחאי

חברת אייסקיור (IceCure) מקיסריה, שפיתחה מערכת להקפאת גידולים סרטניים באמצעות חנקן נוזלי, הודיעה אתמול (ב') כי חתמה על הסכם הפצה בלעדי בסין עם Shanghai Medtronic, השלוחה המקומית של ענקית המכשור הרפואי העולמית מדטרוניק, הנסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של 120 מיליארד דולר.

במסגרת ההסכם, מדטרוניק שנחאי תהיה המשווקת הבלעדית של מערכות אייסקיור למשך 3 שנים, עם התחייבות לרכש בסכום מינימלי של 3.5 מיליון דולר.

חברת מכשור רפואי סינית נוספת, Beijing Turing, תהיה אחראית במסגרת שיתוף הפעולה על התקנת המערכות ושירותי התמיכה. המערכת של אייסקיור מאושרת לשיווק בסין על ידי הרגולטור, אך החברה עדיין ממתינה לאישור משלים של המחטים הייחודיים שמשמשים להחדרת החנקן הנוזלי לתוך הגידול. בחברה מעריכים כי האישור יתקבל עוד השנה, ואז יוכל להתחיל השיווק בפועל.

אייסקיור, שהוקמה ב-2006, פיתחה מערכת הפועלת בשיטה הקרויה Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה. המערכת של אייסקיור מאפשרת לבצע את ההליך באופן זעיר-פולשני, וזאת באמצעות החדרה של מחט דקיקה (המוגנת ב-11 פטנטים) שאותה מנווט הרופא אל הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה-סאונד (או CT אם מדובר בגידולים בכבד, בריאות ובעצמות). לאחר הגעת המחט אל הגידול היא מקפיאה אותו באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי אל קצה המחט שבו נמצא הגידול, וזאת מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב.

הטיפול אורך כ–20-40 דקות לערך בהרדמה חלקית וגם אינו חייב להתבצע בחדר ניתוח. מרבית הטיפולים המתחרים מתבססים על גזים אחרים כמו ארגון והליום, שהם יקרים יותר ורדיוס הפעולה שלהם קטן יותר, ועל כן הם מצריכים שימוש במחטים רבות יותר, מה שמסבך את הניווט וגם מייקר את ההליך. יש להדגיש כי השמדת גידולים סרטניים בהקפאה יעילה בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ועל כן אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול.

שוק היעד העיקרי של החברה, ושבו היא סבורה שיש לה את היתרון התחרותי הגדול ביותר, הוא סרטן השד. המערכת של החברה מאפשרת להסיר גידולים בשד, בגודל של עד 2 ס”מ, ללא צורך בכריתה כלשהי. לפני כשנה פרסמה החברה תוצאות ביניים של ניסוי קליני נרחב שהיא עורכת ב-19 קליניקות בארצות הברית בקרב 194 מטופלות. לפי ממצאי הביניים, בתום תקופת מעקב ממוצעת של כשלוש שנים, רק 4 מטופלות, כ-2.06%, חוו הישנות של הסרטן. כאמור, מלבד היעילות הקלינית, ההליך אינו כרוך בפגיעה קוסמטית של שד האישה.

כלכלנית סינית בכירה ממליצה להשתלט על TSMC

"אם ארצות הברית תטיל על סין סנקציות כלכליות דומות לאלה שהיא מטילה על רוסיה, אנחנו צריכים לדרוש את טאיוואן. במיוחד כאשר אנחנו מדברים על ייצור ושרשרת אספקה, אנחנו צריכים להשתלט על חברות אשר שייכות בצדק לסין, כמו למשל TSMC". כך אמרה לפני כשבוע צ'ן וונלינג (Chen Wenling), כלכלנית סינית בכירה מקבוצת החשיבה CCIEE, אשר מייעצת לממשלת סין. הדברים פורסמו על-ידי האתר Business Insider על-פי תמליל מדיון שנערך ב-30 במאי 2022, במכון הכלכלי Chongyang הפועל במסגרת אוניברסיטת רנמין שבבייג'ינג.

לדבריה, "חברת TSMC מאיצה את המעבר שלה לארה"ב ומתכננת להקים בה שישה מפעלי ייצור חדשים. אסור לנו להרשות לה להשיג את היעד הזה. אנחנו צריכים לחטוף את TSMC, מכיוון שזו חברה שבמקורה שייכת לסין, ולהעביר אותה לידי סין". צ'ו ידיועה ככלכלנית אשר כופרת בטיעונים של הממשל האמריקאי על חוסר הדדיות בקשרי המסחר שבין סין לארה"ב. במאמר שהיא פירסמה במרץ 2021, היא טענה שלפי חישוביה ארה"ב מוכרת לסין סחורות בהיקף של כ-940 מיליארד דולר בשנה, בשעה שסין מוכרת לארה"ב סחורות בהיקף של כ-418 מיליארד דולר בשנה.

למרות שאין קשר בין העיצומים המוטלים על רוסיה עקב הפלישה לאוקראינה לבין מלחמת הסחר שבין סין וארה"ב, צ'ן מתייחסת אל שתי החזיתות כאל זירה אחת. "כאשר ארה"ב מתמקדת בדיכוי רוסיה וסין, אנחנו צריכים לתמוך ברוסיה בגלוי ובכל דרך אפשרית. למשל, כמו בתרגיל האווירי המשותף של סין ורוסיה. אני חושבת שאנחנו יכולים לעשות יותר בתחום המסחר. למשל באמצעות פרוייקטים כמו 'חגורת הדרכים', והתקרבות אל השותפות האירו-אסייתית (Great Eurasian Partnership) שפוטין הציע ליסד במאי 2022. אנחנו נקים חגורת הגנה כלכלית לאורך דרך המשי, אשר תבטיח לנו גם אנרגיה וגם מרחב הגנה ביטחוני.

סין חוששת ש-TSMC תעבור לארה"ב

לצ'ן וונלינג יש מעמד מיוחד בסין. לאורך השנים היא היתה חלק מהצוות שניסח את תוכניות החומש של המפלגה הקומוניסטית ואת הנאומים הכלכליים המרכזיים. היא כתבה את הדו"חות השנתיים של הממשלה לוועידת המפלגה, וניסחה ניירות עמדה כלכליים של הוועדה המרכזית של המפלגה. לכן ניתן להתייחס לדבריה כאל ביטוי עקיף של עמדה רשמית. למעשה, צ'ן מתייחסת בהרצאתה לידיעה שפורסמה ברויטרס בתחילת מאי 2022, שלפיה החברה מתכננת להקים שישה מפעלי ייצור שבבים בארה"ב. מכאן עולה טענתה ש-TSMC מתכנננת לעבור לארה"ב.

בינתיים אין אישוש לטענה הזאת. בימים אלה מקימה TSMC מפעל ייצור בפניקס, אריזונה, בהשקעה של כ-12 מיליארד דולר אשר צפוי להתחיל בייצור בשנת 2024. אומנם מנכ"ל החברה, C.C. Wei, אמר בשיחת ועידה עם אנליסטים ש-TSMC רכשה שטח גדול באריזונה שיספיק להקמת מספר מפעלים בעתיד, אולם החברה לא דיווחה אף פעם על תוכנית רשמית להקמת מפעלים נוספים בארה"ב. בחודש אפריל 2022 מסרה TSMC שהיא תשקיע 100 מיליארד דולר בשלוש השנים הבאות בהגדלת קיבולת הייצור, אולם לא מסרה היכן יהיו ההשקעות, ומה יהיה מרכיב המפעלים החדשים בתוכנית, בהשוואה למרכיב השדרוג של מפעלים קיימים.

סרטון מתורגם לאנגלית עם דבריה של צ'ן וונלינג:

זינוק של 145% ברווחי פריורטק ב-2021

חברת האחזקות פריורטק, הפועלת בשוק המוליכים-למחצה, דיווחה היום (א') על זינוק של 145% ברווחיה בשנת 2021 להיקף של כ-26.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-10.9 מיליון דולר ב-2020. הרווחים הללו נגזרים מאחזקותיה בחברת קמטק (21.1%), אמיטק (74%) ואקסס הסינית (40%).

בפריורטק מציינים כי הזינוק המשמעותי ברווח נובע מתוצאות השיא שהציגו קמטק ואקסס ומעלייה חזקה ברווחיות שתי החברות. בנוסף, החברה רשמה ב-2020 הכנסה חד-פעמית של 12.6 מיליון דולר כתוצאה ממכירת מלוא אחזקותיה בפי.סי.בי טכנולוגיות וממימוש אופציות מכר למניות קמטק.

אקסס סיכמה את שנת 2021 עם הכנסות שיא של כ-224.2 מיליון דולר, גידול של כ-70% ביחס להכנסות של כ-131.9 מיליון דולר בשנת 2020. בנוסף, הרווח הנקי של החברה יותר מהוכפל והסתכם בכ-38.4 מיליון דולר, זינוק של 139% בהשוואה לרווח נקי של 16.1 מיליון דולר בשנת 2020. 

70% מהכנסותיה של אקסס, כ-154 מיליון דולר, הגיעו מתחום המצעים לרכיבי RF. הסגמנט השני בגודלו עבור החברה הוא ייצור מצעים עבור רכיבים למחשוב עתיר-ביצועים (HPC), כ-28.3 מיליון דולר (12% מכלל ההכנסות).

אקסס עוסקת בפיתוח וייצור מצעים עבור שבבים (Semiconductors), על בסיס טכנולוגיית מצעים שפותחה בישראל על ידי חברת אמיטק שהוקמה בשנת 2000 על ידי פריורטק ונמצאת בבעלותה. בשנת 2008 הקימה פריורטק, באמצעות אמיטק ובשותפות קרנות השקעה מסין ומדרום קוריאה, את חברת אקסס בסין וזאת במטרה לספק ללקוחות בשוק הסיני את שירותי הייצור המבוססים על הטכנולוגיה של אמיטק.

לאור העלייה בביקוש, מקימה אקסס מפעל ייצור שלישי (Fab C), בקרבת המפעל הראשון בעיר זואהיי, כאשר להערכת החברה המפעל יחל לייצר רכיבים עוד השנה. המפעל יגדיל את כושר ה ייצור השנתי של אקסס ה בכ-150 מיליון דולר.

המתיחות בין סין וטאיוואן היא "מלחמת שבבים" בהתהוות

בתמונה למעלה: קבוצת קרב ימית של הצי האמריקאי בתרגיל המשותף עם הודו, יפן ואוסטרליה. צילום: US DOD

בתחילת חודש אוקטובר הפתיעה סין את העולם כאשר החליטה לציין את יום השנה הלאומי באמצעות מטס של 149 מטוסי תקיפה אשר חלפו במבנה קרבי לאורך גבול המים הטריטוריאליים של טאיוואן, ועוררו בהלה באי העצמאי. סין מעולם לא הכירה בטאיוואן, אשר הפכה ליישות עצמאית בשנת 1949 כאשר הצבא הסיני הלאומי נמלט מהיבשת לאחר הנצחון הקומוניסטי בראשות מאו דזה דונג. עמדתה הרשמית היא שיש לאחד את טאיוואן עם סין, בדרכי שלום או בכוח. אלא שהמטס האחרון הזכיר לעולם שבניגוד לשנים הקודמות, הפעם סין מתקרבת במהירות לשלב שבו יש בכוחה לבצע מהלך צבאי.

אם בשנת 2000 העריכו במשרד ההגנה האמריקאי שהצבא הסיני הוא מיושן ולא מצוייד היטב, כיום ההערכות הן שונות. סין מייצרת מטוסי קרב מתקדמים, מערכות מידע ותקשורת ואפילו בנתה נושאות מטוסים והקימה צי גדול יותר מהצי האמריקאי. בראיון לעיתון פייננשל טיימס לפני שבוע, אמר מנהל תחום התוכנה לשעבר בפנטגון, ניקולאס צ'יילן, שסין עקפה את ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית והיא צועדת בדרך להיות המובילה העולמית בתחום. "הדבר מסכן את ארה"ב. אין לנו שום סיכוי מול סין". צ'יילן התראיין לאחר שהתפטר מתפקידו במחאה על הקצב האיטי שבו נעשה הריענון הטכנולוגי של צבא ארה"ב.

היערכות למלחמה בהיקף זירתי

בעקבות המטס בתחילת החודש, הזהיר ראש ממשלת טאיוואן, שסין נערכת לפלישה צבאית, ובתוך 3-5 שנים תהיה לה יכולת מלאה לבצע את המהלך. גם חברת TSMC, שהיא יצרנית השבבים הגדולה בעולם, נאלצה להתייחס אל החרדה הגוברת. ביולי 2021, במסגרת שיחת הוועידה על תוצאות החברה, אמר יו"ר TSMC שמלחמה בטאיוואן תשבש את שרשרת האספקה של תעשיית השבבים. "אף אחד אינו רוצה בזה – פלישה סינית לטאיוואן תפגע בתעשיית השבבים העולמית".

לפי כל הסימנים, מלחמה בטאיוואן תהיה מלחמה זירתית בכל המרחב האוקיינוס השקט. יפן מאויימת מכוונות סין להשתלט על ים סין, הודו נערכת להתמודדות מול סין ובחודש ספטמבר 2021 חתמו ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה על הסכם הגנה המיועד לייצב ברית בינלאומית לבלימת סין. כדי להסיר ספק, ארה"ב, אוסטרליה, הודו ויפן החלו באוגוסט 2021 בסדרת תרגילים צבאיים משותפים במפרץ בנגל וליד הפיליפינים, הכוללים אימונים בלוחמה ימית, תקיפות אוויריות, הפעלת נושאות מטוסים, לוחמה נגד צוללות ועוד.

קו ייצור שבבים בחברת TSMC. האם השתלטות על הנכס מצדיקה יציאה למלחמה?
קו ייצור שבבים בחברת TSMC. האם השתלטות על הנכס מצדיקה יציאה למלחמה?

כיצד ההתפתחויות האלה קשורות לעתיד תעשיית השבבים? בהרבה דרכים. להערכת חברת המחקר IC Insights, המתיחות הגוברת בים טאיוואן היא תוצאה של העיצומים שהטיל הממשל האמריקאי על חברות טכנולוגיות סיניות דוגמת וואווי ואפילו SMIC. "מלחמת הסחר דחפה את סין לשאול את עצמה כיצד היא תוכל להתחרות בתחומי האלקטרוניקה והשבבים, והתמונה המתבהרת היא שהמענה של סין לדילמה הוא איחוד עם טאיוואן".

היהלום שבכתר תעשיית השבבים

זו תהיה רעידת אדמה: טאיוואן ודרום מזרח אסיה הם הצומת המרכזית החשובה ביותר של תעשיית השבבים העולמית, המקבלת במהירות מעמד דומה לזה שהיה לנפט במאה ה-20. בטאיוואן מתגוררים 24 מיליון תושבים בלבד, אולם חשיבותה לתעשייה היא יוצאת דופן. לפי נתוני 2020, טאיוואן היתה המדינה שייצרה הכי הרבה שבבים בעולם, כאשר המשקל המשותף של תעשיות השבבים בסין ובטאיוואן היה 37% מכל ייצור השבבים בעולם – פי שלושה מהמשקל של ארצות הברית.

בעיקר בזכות TSMC, טאיוואן היא המובילה העולמית בייצור רכיבי IC (שבבים שאינם מעבדי CPU) בטכנולוגיות מתקדמות, ואחראית ל-63% מהייצור של שבבים בעלי רוחב צומת קטן מ-10 ננומטר. שאר ה-37% מיוצרים בקוריאה על-ידי סמסונג. טאיוואן מחזיקה ב-22% מהייצור העולמי של רכיבי IC בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ, ומדורגת רק אחרי קוריאה האחראית לכ-25% מהייצור העולמי שלהם. בצפון אמריקה, לשם המחשה, מיוצרים רק 11% מהשבבים האלה.

התעשייה הטאיוואנית היא מאוד פטריוטית: 90% ממפעלי ייצור השבבים נמצאים בבעלות חברות טאיוואניות. המפעלים בבעלות זרה הנמצאים בטאיוואן הם רק מפעל קטן של 150 מ"מ בבעלות חברת Diodes ושני מפעלי 300 מ"מ של Micron המייצרים זכרונות DRAM. אולם הנתונים האלה מגמדים את ההשפעה המרכזית של טאיוואן על התעשייה העולמית: כ-80% ממפעלי ייצור השבבים בטאיוואן נמצאים בידי חברות המספקות שירותי ייצור שבבים. להערכת IC Insights, קבלניות הייצור המקומיות, שהן חברות כמו TSMC, UMC, Powerchip, Vanguard ועוד, אחראיות ב-2021 לכ-80% מהייצור העולמי בקבלנות משנה (pure-play foundry).

סין תספוג נזקים לטווח קצר בלבד

הסיכום של IC Insights מבהיל: "בשורה התחתונה – אין כיום מקום שהוא יותר חשוב מטאיוואן בתחום ייצור רכיבי IC.  סין לא מצליחה לייצר שבבים מתקדמים עבור מערכות האלקטרוניקה שלה, והיא מאמינה שתוכל לפתור את הבעיה הזאת רק באמצעות איחוד עם טאיוואן – שייעשה בכל אמצעי שיידרש. בטווח הקרוב, השתלטות צבאית על טאיוואן תפגע בכלכלות של סין ושל טאיוואן. השאלה היא מה הנזק שסין מוכנה לספוג כדי להבטיח שליטה מוחלטת וארוכת שנים בתעשיית השבבים העולמית".

צריך לזכור שעדיין אין פעולות איבה בטאיוואן. למרות ש-IC Insights נחשבת לחברה אמינה מאוד בתחום נתוני השוק של תעשיית השבבים, היא לא נחשבת למומחית בגיאופוליטיקה. היא גם לא מספקת מידע על המקורות שהביאו אותה למסקנות הקודרות שפירסמה השבוע. יחד עם זאת, היא מבטאת חששות כבדים המקננים בקרב רבים. לא בטוח שתעשיית השבבים היא הגורם שיעמוד מאחורי מלחמה בטאיוואן – אבל אם תפרוץ מלחמה – היא תשנה מן היסוד את תעשיית השבבים העולמית.

ספינת טילים אמריקאית מול חופי טאיוואן. אוגוסט 2021. מבחינת ארה"ב פלישה לטאיוואן היא אסון לאומי
ספינת טילים אמריקאית מול חופי טאיוואן. אוגוסט 2021. מבחינת ארה"ב פלישה לטאיוואן היא אסון לאומי

אינפיניטי השקיעה 3.5 מיליון שקל בתרניקה

בתמונה למעלה: אמיר גל יו"ר אינפינטי (מימין) והדגמת המדבקה החשמלית של תרניקה

חברת תרניקה (Theranica) מנתניה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם שותפות המו"פ אינפיניטי מדיקל (Infinity Medical) הכולל השקעה בחברה בהיקף של 3.5 מיליון שקלים, לצורך מימון הייצור והפצת הפתרון של החברה בסין. אינפיניטי מדיקל נסחרת בבורסה של תל אביב. החברה מקדמת חברות מדיקל ישראליות בשוק הסיני באמצעות ייעוץ פיננסי ורגולטורי ובאמצעות הקשרים שלה עם יצרני ציוד ומפיצים בשוק הסיני.

במסגרת ההסכם, תוקם ועדת היגוי משותפת בהשתתפות חברות סיניות אשר תנהל את הרישוי ואת ההפצה בסין. יו"ר אינפיניטי מדיקל, אמיר גל אור, אמר שיש לחברה "פוטנציאל עסקי אדיר בסין. שיתוף הפעולה עם תרניקה הוא חלק מאסטרטגיה המשלבת השקעה הונית, פיתוח עסקי, וקידום אקטיבי של חברות המטרה בשווקים חדשים – בעיקר בסין".

מניפולציה חשמלית על המוח

חברת תרניקה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל אלון עירוני, מנהל התיפעול רונן יאשק, סמנכ"ל המו"פ סלבה ברבש וד״ר שמעון אקהויז. היא פיתחה את מערכת Nerivio המאפשרת לטפל בכאבים כרוניים באמצעות אותות חשמליים. המערכת מבוססת על מדבקה לבישה המשדרת אות חשמלי המעורר עצבים תת-עוריים, אשר מגיעים אל גזע המוח ומעוררים תגובה מוחית הגורמת לשחרור נוירו-טרנסמיטורים אשר מפחיתים את עוצמת הכאב.

התופעה נקראת נוירו-מודולציה (Neuromodulation) ויסודותיה פותחו כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20, אולם רק בעשור האחרון החלו לצאת לשוק אבזרים המתבססים עליה. בעבר נעשו ניסויים לטפל במיגרנות באמצעות נוירו-מודולציה, אולם הם דרשו שימוש באלקטרודות שהוכנסו לראש מתחת לעור. ככל הידוע, חברת תרניקה היא מהראשונות שהצליחו לפתח מערכת בלתי פולשנית וקלה לשימוש עבור מיגרנות. בינואר 2021 היא קיבלה אישור FDA עבור הטיפול הזה, בעקבות תוצאות ניסוי שנערך בקרב 252 מטופלים.

המערכת של החברה כוללת אלקטרודות ENS/NMES, סוללה, מעבד ייעודי ומקלט/משדר Bluetooth המשדר מידע לאפליקציה בסמארטפון, שבאמצעותה המשתמש יכול לנהל את אופן ואת עוצמת הטיפול. המערכת עוקבת אחר המשתמש, וכשהיא מזהה התקף מיגרנה היא מפעילה באופן אוטומטי את הגירוי החשמלי בזרוע הגורם להפחתת או היעלמות הכאב. עד היום החברה גייסה כ-41 מיליון דולר. סבב הגיוס הגדול ביותר שלה הושלם במרץ 2019, במהלכו היא גייסה 35 מיליון דולר בהובלת אקהויז.

אקסס של פריורטק מקימה מפעל בסין ברבע מיליארד דולר

חברת פריורטק עדכנה היום (ג') בדיווח לבורסה בתל-אביב כי יצרנית המצעים הסינית-ישראלית Access ZhuHai, שנמצאת בשליטת פריורטק (40%) מתכננת להקים מפעל ייצור נוסף, שלישי במספר, בסין, וזאת כדי לתת מענה לעלייה המשמעותית בביקושים שחווה היצרנית הסינית בשנה האחרונה, בייחוד לרכיבי RF עבור יישומי 4G, 5G ו-6G. הכנסותיה של אקסס ברבעון השני הסתכמו ב-54 מיליון דולר, צמיחה של 70% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020.

המפעל החדש (Fab C) יוקם בקרבת המפעל הראשון בעיר זואהיי, כאשר להערכת החברה המפעל יחל לייצר רכיבים כבר בשנה הבאה. המפעל יגדיל את כושר ה ייצור השנתי של אקסס ה בכ-150 מיליון דולר. בהקמת המפעל יושקעו בשלב ראשון כ-240 מיליון דולר, סכום אשר ימומן בהון עצמי, הלוואות ומענקים. ההון העצמי שיידרש מבעלי המניות של אקסס, ובהם פריורטק שכאמור מחזיקה ב-40% מהמניות, יעמוד על כ-70 מיליון דולר בשנת 2021 וכ-62 מיליון דולר נוספים בשנת 2022.

אקסס עוסקת בפיתוח וייצור מצעים עבור שבבים (Semiconductors), על בסיס טכנולוגיית מצעים שפותחה בישראל על ידי חברת אמיטק שהוקמה בשנת 2000 על ידי פריורטק ונמצאת בבעלותה. בשנת 2008 הקימה פריורטק, באמצעות אמיטק ובשותפות קרנות השקעה מסין ומדרום קוריאה, את חברת אקסס בסין וזאת במטרה לספק ללקוחות בשוק הסיני את שירותי הייצור המבוססים על הטכנולוגיה של אמיטק.

כאמור, יצרנית המצעים מדווחת על גידול משמעותי בהזמנות, להערכתה נובע מהצמיחה הכלל-עולמית של תעשיית הסמיקונדקטור, ובפרט בסין, שמשקיעה משאבי עתק בביסוס תעשיית ייצור שבבים מקומית והלקוחות המקומיים מעדיפים לבצע רכש רכיבים מיצרנים מקומיים. בפריוטק הוסיפו כי לאור ההתעניינות הרבה מהמגזר הפרטי ובשל לוח הזמנים הצפוף, הוחלט להשהות בשלב זה את תהליך הנפקתה של אקסס בבורסה של סין, ולגייס את ההון הדרוש ממשקיעים פרטיים.

פאוורמט פותחת מרכז פיתוח עסקי בסין

חברת פאוורמט (Powermat), המפתחת פתרונות טעינה אלחוטית לעולמות ה-IoT, פותחת מרכז עסקי בעיר שנזן, סין. מטרתו של המרכז יהיה לקדם שיתופי פעולה מסחריים עם חברות מקומיות בתחומים כמו רובוטיקה, מכשור רפואי, רחפנים, תקשורת, אוטומוטיב ועוד. המרכז ינוהל על ידי ג'קסון לאם, המתמחה בפיתוח עסקי של חברות מערביות בסין. כוח האדם במרכז צפוי לגדול בהדרגה.

הטכנולוגיה של פאוורמט פועלת באמצעות השראה אלקטרומגנטית. הפלטפורמה של פאוורמאט מבוססת על שימוש במשדר ובמקלט. המשדר כולל סליל שידור המחולל שדה אלקטרומגנטי. האנרגיה הזו מיתרגמת לאנרגיה חשמלית כאשר נקלטת במקלט שבמכשיר הנייד, המצויד בסליל הקליטה. בנוסף, מידת הקרינה הנפלטת במהלך הטעינה הינה נמוכה מהקרינה הנפלטת במהלך טעינה רגילה באמצעות כבל. להערכת פאוארמט, אובדן האנרגיה בתהליך הוא אפסי וזמן הטעינה זהה לזמן הטעינה החשמלית הרגילה באמצעות כבל.

צפי לגידול מואץ בשוק הטעינה האלחוטית

חברת פאוורמט נחשבת לאחת מהחלוצות בתחום הטעינה האלחוטית והיתה החברה הראשונה בעולם שהוציאה לשוק משטחים להטענה אלחוטית. היא הוקמה בשנת 2006 על-ידי רן פוליאקין (מייסד ומנכ"ל ננוקס), ד"ר אמיר בן שלום, דב הרשברג ויואב חפר. לחברה יש משרדים בתל אביב, באירופה ובארצות הברית והיא מעסיקה כ-25 עובדים, מרביתם בישראל. החברה עובדת עם יצרניות (OEM) בתחום הרכב, המובייל, המצלמות והרובוטיקה המטמיעות את הפתרון כחלק מובנה במוצר שלהן.

בין החברות שעמן היא משתפת פעולה: יצרנית האלקטרוניקה לרכב Harman, סמסונג, ג'נרל מוטורס ועוד. להערכת חברת Allied Market Research, שוק הטעינה האלחוטית נאמד בכ-6.5 מיליארד דולר בשנת 2018, וצפוי לצמוח בקצב מואץ בשנים הקרובות ולהגיע להיקף של כ-49.3 מיליארד דולר ב-2027. זאת על רקע ריבוי אביזרי ה-IoT במרחב הביתי והציבורי והאימוץ הגובר של הטכנולוגיה בעולמות המובייל.

יצרן רכב אמריקאי יטמיע את מערכת ניטור הנהג של סיפיה בדגמים חדשים בסין

זכייה נוספת לחברת סיפיה (Cipia), לשעבר אייסייט, בשוק הרכב הסיני. החברה מדווחת היום כי יצרן רכב אמריקאי יטמיע את מערכת ניטור הנהג (DMS) שלה בחמישה דגמי רכב חדשים שהוא מתכנן להשיק בסין. בסין מחייבת הרגולציה התקנה של מערכות ניטור נהג בדגמים חדשים.

פרויקט ההטמעה יתבצע באמצעות ספקית מכלולים סינית בשם Junjie. בסיפיה מעדכנים כי התחלת הייצור של הדגמים הראשונים צפויה בתחילת 2022. בחודש דצמבר דיווחה סיפיה כי יצרן רכב סיני כבר החל לייצר מכוניות שבהם מותקנת המערכת שלה.

סיפיה פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת ערנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

שוק הרכב הסיני הוא שוק הרכב הגדול והצומח בעולם, וגם הראשון שחזר לצמוח לאחר הפגיעה הקשה של משבר הקורונה בתעשיית הרכב העולם. השוק הסיני גם נחשב למתקדם מבחינת אימוץ טכנולוגיות חדשות וקידום רגולציות בתחום הבטיחות. נושא הרגולציה הוא בעל חשיבות מפתח עבור שוק מערכות ניטור הנהג. כבר בשנה שעברה החלו מדינות מסוימות בסין לחייב התקנת מערכות ניטור נהג בכלי-רכב חדשים. ואמנם על פי Research&Markets, ב-2019 נמכרו בסין מעל 10,000 מערכות DMS, זינוק של 174% בהשוואה לשנה קודם לכן, וברבעון הראשון של 2020 הותקנו כ-5,000 מערכות, קצב המשקף גידול שנתי של יותר מ-300%.

על רקע המתיחות עם סין, הצי ההודי רוכש את הכוונות החכמות של Smart Shooter

בתמונה למעלה: ספינות משמר החופים של הודו. צילום: הצי ההודי

על רקע המתיחות המחודשת בחודשים האחרונים בין סין והודו במזרח חבל לאדאק, חתם משרד ההגנה ההודי על חוזה רכש עם חברת Smart Shooter מקיבוץ יגור, לרכישת מערכת הירי החכמה שלה עבור הצי ההודי. המערכת מותקנת על-גבי נשק קל ומתבייתת באמצעות עיבוד תמונה מבוסס AI על המטרה כדי לסייע לחייל לבצע ירי מדויק. משרד ההגנה ההודי החליט לרכוש את המערכת המשודרגת, Smash 2000 Plus, המיועדת גם ליירוט רחפנים. לא נמסר מהו היקף ההזמנה ומהם מועדי האספקה.

במסיבת עיתונאים שנערכה ביום חמישי האחרון לרגל יום השנה של חיל הים ההודי, אמר מפקד הצי, אדמירל קאראמביר סינג, שרכישת הכוונות הישראליות נועדה להתמודד מול שימוש אפשרי ברחפני תקיפה מצד סין. במסגרת ההיערכות הצבאית באזור, חיל הים ההודי גם פרס כטב"מים מסוג Heron של התעשייה האווירית, מטוס סיור ימי מדגם P-i8 של בואינג ובמל"טים מדגם MQ-9B Sea Guardian של חברת ג'נרל אטומיקס האמריקאית.

האדמירל הודיע שבכוונת הצי להצטייד בצוללות נוספות ואפילו בנושאת מטוסים. "הצי ההודי נחוש להגן על האינטרסים הלאומיים שלנו". בין סין והודו ישנו סכסוך גבולות ארוך-שנים בנקודות שונות לאורך אזור לאדאק (Ladakh) שבחבל קשמיר. בחודש מאי, על רקע עבודות תשתית שמבצעת הודו בעמק נהר גאלוואן (Galwan), הסלים הסכסוך וגלש לעימות מזויין שבמהלכו נהרגו 20 חיילים הודים ו-43 חיילים סינים. מאז התרחשו עוד מספר תקריות באזור וצבא הודו הזרים אליו כוחות רבים. אומנם לאדאק מרוחק מאוד מהים, אולם המתיחות בין סין והודו עשויה לגלוש גם לזירה הימית.

כוונת חכמה מבוססת בינה מלאכותית

חברת סמארט-שוטר הוקמה על-ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ"לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. היא פיתחה מערכת בקרת-אש בשם Smash המותקנת באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. המערכת  מתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית. ההתבייתות האוטומטית מאפשרת לחייל לכוון ללא מאמץ, וכאשר הנשק מצוי בזווית הנכונה – ההדק  משתחרר באופן אוטומטי.

יירוט רחפנים באמצעות נשק קל הוא אחד מתרחישי המפתח המעניינים את הצבאות הבוחנים כיום את הפתרון של סמארט-שוטר. בחודש יולי 2020 הודיע משרד ההגנה האמריקאי (DoD) כי הכליל את המערכת בתוכנית ההגנה מפני רחפנים וכטב"מים קטנים (C-sUAS) שהוא מגבש. גם צבא הולנד בדק לאחרונה את ביצועי הכוונת ביירוט רחפנים באמצעות נשק קל. השליטה על הירי נשארת בידי החייל: המערכת מתבייתת על המטרה ורק לאחר שהחייל לוחץ על ההדק היא משחררת את הכדור ברגע שבו מובטחת פגיעה.

סימני שאלה סביב טענתה של סין שהשיגה שליטה בתהליך ייצור שבבים ב-7 ננומטר

סוכנות הידיעות המקוונת של הממשל בסין, China.org.cn, פרסמה הצהרה שלפיה קבלנית ייצור השבבים הסינית SMIC הנמצאת בבעלות חלקית של ממשלת סין, הצליחה לפתח תהליך ייצור שבבים בגיאומטריה של 7 ננומטר. עד היום, ידוע שרק רק TSMC וסמסונג פיתחו תהליך ייצור כה מתקדם. אפילו אינטל לא הצליחה לפתח תהליך מקביל. מדובר בהתפתחות מפתיעה, מאחר שבתעשייה העריכו כי SMIC רחוקה לפחות עוד 4 שנים מפיתוח תהליך ייצור ב-7 ננומטר.

סוכנות הידיעות הממשלתית התפארה "שההישג רומם את המוראל בתעשיית השבבים המקומית", ושחברת ה-fabless הסינית Innosilicon המתמחה בפיתוח רכיבי ASIC, הודיעה שהיא כבר השתמשה בתהליך הייצור החדש והצליחה לייצר דגם ראשוני (tape-out) של שבב חדש הנמצא עכשיו בבדיקות. במידה והידיעה נכונה, מדובר באבן דרך משמעותית בתוכנית הלאומית של הממשל הסיני להגיע לעצמאות טכנולוגית ולהתגבר על התלות בטכנולוגיות מתקדמות זרות.

לייצור שבבים בתהליכי 7 ננומטר יש חשיבות קריטית בפיתוח וייצור שבבים מתקדמים בתחומים המתפתחים כמו דור חמישי (5G), בינה מלאכותית (AI), מחשוב עתיר-ביצועים (HPC) ועוד. הצורך בפיתוח יכולות עצמאיות רק התחדד ביתר שאת על רקע הגבלות הסחר האמריקאיות, אשר חוסמות במידה רבה את הגישה של חברות סיניות לטכנולוגיות ולציוד מתקדמים.

7 ננומטר או "כמו 7 ננומטר"?

מעניין לציין כי בשונה מסמסונג ו-TSMC, התהליך המתקדם של SMIC אינו מתבסס על ליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני (EUV). הסיבה לכך קשורה ישירות למלחמת הסחר: היצרנית היחידה בעולם המייצרת כיום מכונות ליתוגרפיה ב-EUV היא ASML ההולנדית, אשר מנועה למכור ציוד מתקדם לחברות סיניות, בשל הגבלות הסחר. לכן התהליך של SMIC, שקיבל את הכינוי N+1, מתבסס על טרנזיסטורים מסוג FinFET, בדומה לתהליכי 12/14 ננומטר של החברה. לדברי SMIC, בהשוואה ל-12/14 ננומטר, התהליך החדש מספק שיפור של 20% בביצועים, הפחתה של 57% בצריכת הספק וחיסכון של 63% בשטח השבב.

הנתונים הללו נמוכים מתהליך הייצור של TSMC ב-7 ננומטר, וגם ב-SMIC מודים כי בשלב זה ניתן לייצר בתהליך N+1 רק רכיבים בהספק נמוך. כעת מפתחת SMIC את טכנולוגיית הדור הבא, N+2, אשר אמורה לסגור את פער הביצועים. במקביל, מדווחת סוכנות הידיעות הממשלתית כי מכון Suzhou לננו-טכנולוגיה המשתייך לאקדמיה הסינית למדעים (Sinano), השיג פריצת דרך בפיתוח מכונת ליתוגרפיה ב-EUV. אם אכן תצליח סין לפתח יכולות ייצור עצמאיות של מכונות כאלה, זו תהיה אבן נוספת חשובה בהתנתקות של תעשיית הסמיקונדקטור הסינית מהתלות בטכנולוגיות זרות.

ארה"ב מטילה חרם על SMIC: "הידיעה היכתה אותנו בהלם"

בתוך כך, השבוע דיווחה סוכנות רויטרס שהממשל האמריקאי מתכוון להוסיף את SMIC לרשימת החברות שייאסר לעשות עמן עסקים, מכיוון שהן נמצאות ככל הנראה בשליטת הצבא הסיני. החברה נשענת על הרבה מאוד ציוד מתוצרת ארצות הברית. סוכנות הידיעות מסרה שכבר בחודש ספטמבר 2020 הוזהרו חברות אמריקאיות שהן זקוקות לקבל אישור מיוחד עבור עבור כל פריט שהן מוכרות ל-SMIC, "מכיוון שיש חשש שהוא ישמש לצרכים צבאיים".

בתגובה לאפשרות שתצורף לרשימה השחורה, החברה פירסמה הצהרה שבה מסרה שהיא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בהונג קונג ואין לה קשרים עם צבא סין. "הידיעה היכתה את החברה בהלם. כל טענה שיש לחברה קשר כלשהוא עם צבא סין היא שקרית. אולם אנחנו פתוחים לבירורים כנים ושקופים עם סוכנויות הממשל האמריקאי בתקווה לפתור את האי-הבנות".

חברת SMIC נמצאת בצמיחה. ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.1 מיליארד דולר, צמיחה של 15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על רווח גולמי של 24.2% ברבעון.