חוקרים בסין פיתחו זיכרון בלתי נדיף סופר-מהיר

חוקרים באוניברסיטת פודן (Fudan) שבשנחאי טוענים כי פיתחו רכיב זיכרון בלתי נדיף ("פלאש"), אשר מסוגל לכתוב ולמחוק מידע במהירות חסרת תקדים של 400 פיקו-שניות (טריליונית השנייה) – מהירות הגבוהה פי 100 אלף מרכיב הזיכרון הנדיף המהיר ביותר בתעשייה כיום. החוקרים הציגו את פריצת הדרך באב-טיפוס המשמר קילו-בייטים ספורים של מידע, אך אם יצליחו להכשיר את הרכיב לייצור המוני, רכיב זיכרון בלתי נדיף כה מהיר יוכל לייעל בצורה דרמטית עומסי עבודה בתחום הבינה המלאכותית. הפיתוח מצטרף לשורה של הישגים בפיתוח שבבים היוצאים באחרונה מסין.

החוקרים מכנים את הזיכרון POX, ראשי תיבות של "Phase change Oxide", והוא מתבסס על שכבות דו-מימדיות של החומר גרפן. חומר זה, בין היתר בשל דקיקותו, ידוע כבעל מוליכות חשמלית גבוהה המאפשרת לאלקטרונים לנוע במהירות גבוהה ללא התנגדות. יתרה מכך, באמצעות שינוי מבני בערוץ הזיכרון, החוקרים הצליחו לייצר תופעה הקרויה "super injection", המאפשרת לדחוס יותר אלקטרונים לתוך שטח הרכיב מבלי לפגוע ביציבותו, ו וכך לחצות את סף המהירות המקובלת ברכיבי זיכרון. "השיפור במהירות מהווה פריצת דרך משמעותית, מעבר למגבלות התיאורטיות ברכיבי אחסון קיימים", הסביר אחד החוקרים לכלי תקשורת מקומי.

רכיבי זיכרון הם צוואר הבקבוק במרכזי נתונים

כיום, בתהליכי עיבוד AI במרכזי נתונים נעשה שימוש בעיקר בזיכרון נדיף (RAM), כדוגמת DDR ו-HBM, וזאת מאחר שזיכרון נדיף הינו מהיר יותר באופן משמעותי מזיכרון פלאש. משום איטיותו היחסית, זיכרון פלאש משמש בעיקר לאחסון והוא פחות מתאים למשימות AI, שמצריכות תעבורת נתונים מאוד מהירה בין יחידות העיבוד. עם זאת, זיכרון בלתי נדיף טומן בחובו פוטנציאל גדול, מאחר שהמידע נשמר גם כאשר הזרם החשמלי פוסק ועל כן הוא חסכוני יותר באנרגיה. כיום, חלק נכבד מהאנרגיה במרכזי נתונים מושקעת בתעבורת הנתונים ממקום למקום, ועל כן רכיב זיכרון בלתי נדיף אשר יאפשר להפסיק את הזרם החשמלי כאשר הרכיב אינו בשימוש, מבלי למחוק את המידע, יוכל לסייע משמעותית בהפחתת צריכת החשמל של מרכז הנתונים. מעבר לכך, גם רכיבי הזיכרון הנדיף המהירים ביותר מסוגלים לכתוב ולמחוק מידע במהירות הנמוכה משמעותית מקצב העיבוד של המעבדים הגרפיים החדישים, ועל כן נוצרים "צווארי בקבוק" במרכזי נתונים במעבר המידע ממקום למקום. ואמנם, ישנם ניסיונות מרובים בתעשייה לפתח זיכרון בלתי נדיף שיהיה מהיר מספיק ליישומי AI, כדוגמת רכיב ה-ReRAM של חברת Weebit Nano הישראלית.

לדברי החוקרים,, הם כבר עובדים מול יצרניות בתעשייה המקומית ויצרו גרסת tape out ראשונית. "הצלחנו לייצר שבב מתפקד בייצור מצומצם. השלב הבא הוא לשלב אותו בתוך סמרטפונים ומחשבים. זה יאפשר להריץ מודלים באופן מקומי מבלי שייווצרו צווארי בקבוק הגורמים לשיהוי ולהתחממות".

אנבידיה מחקה 5.5 מיליארד דולר בעקבות מגבלה חדשה של הממשל האמריקאי על ייצוא לסין

חברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה אתמול (ג'), בדיווח לרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC), כי תיאלץ למחוק הכנסות בהיקף של 5.5 מיליארד דולר, וזאת על רקע החלטתו של הממשל בארצות הברית להקשיח את ההגבלות על מכירת שבבים מתקדמים לסין. בעקבות הדיווח, מנייתה של אנבידיה נופלת במסחר המקדים היום (ד') בשיעור של יותר מ-5%.

לפי הדיווח ב-SEC, הממשל האמריקאי עדכן את אנבידיה בשבוע שעבר כי יהיה עליה לקבל רישיון מיוחד כדי להמשיך לייצא לסין את שבבי ה-H20, שהם הגרסה המותאמת שאנבידיה פיתחה לשוק הסיני על בסיס שבבי Hopper, הדור שקדם לשבב ה-Blackwell. לפי הדיווח, הממשל האמריקאי תלה את המגבלה החדשה בחשש כי השבבים הללו ישמשו את הסינים כדי לבנות "מחשב-על".

בתחילת השבוע עדכן הממשל את אנבידיה כי הדרישות בקבלת רישיון יהיו בתוקף "עד להודעה חדשה".  בעקבות כך, אנבידיה החליטה למחוק משווי המלאי שלה סחורה בשווי של 5.5 מיליארד דולר, שיועדה לשוק הסיני, לאור העובדה כי כעת החברה לא יודעת להעריך מתי תוכל לספק את ההזמנות הללו, אם בכלל.

ה-HGX H20 הוא גרסה ייעודית שפיתחה אנבידיה עבור השוק הסיני, שהחברה השיקה בחודש נובמבר 2023, כחודש לאחר שהממשל האמריקאי החמיר את מגבלות הייצוא. ה-HGX H20 מתבסס על מעבד ה-AI H100 ("הופר"), אך הוא מציע יכולות עיבוד מופחתות של 296 טרה פעולות לשנייה (TPLOPS).

בשנה שעברה דווח כי אנבידיה מפתחת, בשיתוף המפיצה שלה בסין Inspur, גרסה מותאמת למעבד ה-AI החדש ביותר שלה, Blackwell, וכי בכוונתה להשיקה בסין ברבעון השני של 2025. בדומה לגרסאות מותאמות קודמות של אנבידיה לשוק הסיני, המעבד צפוי להציע יכולות עיבוד נמוכות יותר, שלכאורה לא יאפשרו לסין לרתום אותו לצורך פיתוח יישומים צבאיים שיסכנו את הביטחון הלאומי של ארצות הברית. על רקע מלחמת הסחר המסלימה בין ארצות הברית לסין, ישנו סימן שאלה האם אנבידיה כלל תוכל להמשיך ולמכור את מאיצי ה-AI לשוק הסיני כל עוד המתיחות בין שתי המעצמות בעינה.

מבוכה לאינטל: למנכ"ל החדש קשרים ענפים עם חברות סיניות

[בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן בארוע Intel Vision 2025. צילום: אינטל]

ליפ-בו טאן, שמונה בחודש שעבר לתפקיד מנכ"ל חברת אינטל (Intel), מושקע במאות חברות טכנולוגיה סיניות, בהן לפחות שמונה חברות בעלות זיקה לצבא סין – כך עולה מבדיקה שערכה סוכנות הידיעות רויטרס במסמכי תאגיד בארצות הברית ובסין. החשיפה הזו נפיצה במיוחד על רקע המתיחות הגיאו-פוליטית הנוכחית בין ארצות הברית לסין והמאמץ של הממשל האמריקאי להצר את התקדמותה הטכנולוגית של סין, בעיקר בתחום השבבים, ומנגד לסייע לאינטל לשוב למעמדה כיצרנית שבבים מובילה.

לכאורה, החשיפה הזו אינה צריכה להוות הפתעה מוחלטת, מאחר שטאן הוא משקיע סדרתי ידוע ודמות בולטת בעולם ההון-סיכון. פעילות ההשקעות שלו נסובה סביב קרן ההשקעות Walden International, שטאן ייסד עוד בשנות השמונים וממשיך לשמש כיושב הראש שלה גם כיום. הקרן מנהלת השקעות בהיקף מוערך של 5 מיליארד דולר, וביצעה גם לא מעט השקעות בהייטק הישראלי. טאן גם מחזיק בבעלות של שתי חברות אחזקות הרשומות בהונג קונג, Sakariya Limited ו-Seine Limited, כך לפי הדיווח.

לפי הבדיקה של רויטרס, טאן הוא בעל שליטה בכ-40 חברות וקרנות סיניות, לכל הפחות, והוא מחזיק במניות מיעוט בכ-600 חברות נוספות, דרך קרנות וחברות השקעה שהוא מנהל או מחזיק בבעלות. בחלק מהמקרים, כך לפי הדיווח, בו-טאן מחזיק במניות מיעוט ביחד עם גופים בבעלות ממשלתית של המשטר בסין.

לפי הדיווח ברויטרס, מארג הקשרים העסקיים של טאן עם חברות סיניות כה רבות מעורר שאלות בקרב משקיעים באשר למידת התאמתו לעמוד בראש אינטל. "העובדה הפשוטה היא שטאן אינו כשיר לעמוד בראש חברה המתחרה בסין, בטח ובטח חברה בעלת חשיבות לאומית כמו אינטל, שיש לה קשרים עם גופי המודיעין והצבא של ארצות הברית," אמר אנדרו קינג, מנהל-שותף בקרן Bastille Venture.

ברויטרס הדגישו כי טאן אינו מושקע בחברה סינית שנמצאת ברשימה של חברות שהחוק בארצות הברית אוסר על השקעה בהן. מאינטל נמסר כי טאן עבר את כל הליכי התשאול והבדיקה הראויים בקבלתו לתפקיד, לרבות גילוי של ניגודי עניינים.

 

מלחמת המינרלים של סין

בתגובה להחלטתו של נשיא ארצות הברית טראמפ להעלות את המכס על ייבוא מסין בשיעור נוסף של 34%, כחלק מתוכנית מכסי-התמגול שהציג בשבוע שעבר, סין לא הסתפקה בהמטלת מכס נגדי בשיעור של 34% על ייבוא מארצות הברית – אלא גם הודיעה על הטלת מגבלות על ייצוא לארצות הברית של שבעה סוגים של מינרלים נדירים, אשר חיוניים לתעשיית השבבים ולתעשייה הביטחונית.

הרשימה כוללת את המינרלים סקנדיום, דיספרוסיום, גדוליניום, טרביום, לוטציום, איטריום וסמריום. המדיניות החדשה לא אוסרת לחלוטין על מכירת המינרלים הללו, אלא מחייבת את הרוכשים להשיג רישיונות ולחשוף לאיזה מטרות ישמשו המינרלים, דבר שצפוי להכביד על התהליכים הבירוקרטיים ולייקר את העלויות.

מדובר במינרלים חיוניים בטכנולוגיות רבות. כך למשל, סקנדיום משמש ברכיבי RF בציוד תקשורת ובלייזרים מתקדמים, כמו גם  בסגסוגות אלומיניום בחלקי תעופה וחלל וכן ביישומי תאורה וברכיבים של רכבים חשמליים. גדוליניום, בין היתר בשל תכונותיו המגנטיות, משמש במערכות MRI, מערכות של ביקוע גרעיני, מערכות קירור מגנטיות וכונני אחסון.

בצעדים הללו, סין מנצלת את שליטתה בשוק המינרלים העולמי כדי לפגוע בשרשרת האספקה של התעשייה האמריקאית. בתחום כריית המינרלים, סין מחזיקה כ-60% מכלל השוק העולמי. ואולם, העוצמה של סין באה לידי ביטוי בתהליך ההפקה והזיקוק של חומר הגלם למתכות הסופיות. זהו תהליך מורכב וגם מזהם, וסין השקיעה רבות בעשורים האחרונים בתשתית הזו, והיא חולשת למעשה על 90% משוק הפקת המינרלים. בהקשר זה, כוונותיו של הממשל האמריקאי להשתלט על גרינלנד, בשל עושרו של האי במחצבים, וכן לחתום על עסקת מינרלים עם אוקראינה, נותנות מענה רק לחלק משרשרת הערך בתחום המינרלים, מאחר שבגרינלנד ובאוקראינה אין תשתית מכרות מפותחות לכריית מינרלים, ובטח ובטח לא תשתית להפקת המינרלים לשימושי הקצה.

סין פיתחה טרנזיסטור מסוג חדש, יעיל ומהיר מטרנזיסטור סיליקון

מאת: יוחאי שויגר

במאמר שפורסם בירחון Nature, חוקרים בסין טוענים כי הם פיתחו סוג חדש של טרנזיסטור FET הבנוי במבנה של Gate All Around (GAA) שאינו מבוסס על סיליקון, אשר עשוי לאפשר פיתוח של של רכיבים ומעבדים שיהיו מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה בהשוואה לרכיבים ומעבדים מבוססי-סיליקון. באתר של אוניברסיטת פקינג הנמצאת בבירה בייג'ינג, שבה נערך המחקר, הרחיקו לכת והצהירו: "זהו הטרנזיסטור המהיר והיעיל ביותר אי-פעם".

לטענת החוקרים, מעבדים המבוססים על הטרנזיסטורים החדשים יהיו מהירים ב-40% יותר ממעבדים המיוצרים על-ידי TSMC ואינטל בגיאומטריה של 3 ננומטר, תוך שהם צורכים כ-10% פחות אנרגיה. לא בכדי הציבו החוקרים כנקודת ייחוס מעבדים המיוצרים בתהליך של 3 ננומטר, מאחר שבשל המגבלות של ארצות הברית, סין מתקשה להשיג ציוד וטכנולוגיות שיאפשרו ייצור שבבים ברוחב צומת של 3 ננומטר.

למעשה, מעניין לראות כיצד האילוצים שנובעים מהסנקציות האמריקאיות המחמירות, שנועדו להצר את התקדמותה הטכנולוגית של סין בייצור שבבים, דווקא דוחפים אותה לחקור ולךפתח שיטות חלופיות שאולי יתבררו בעתיד כיעילות יותר. ואומנם, החוקר הראשי שהוביל את המחקר, פרופ' לכימיה היילינג פנג מאוניברסיטת בייג'ינג, הצהיר בראיון לעיתון בסין כי "אם עד עכשיו חיפשנו קיצורי דרך – כעת מדובר בהחלפת מסלול".

הדגמת יכולת לייצור המוני בפרוסות

הטרנזיסטור החדש מורכב מתרכובת של חמצן, ביסמוט וסלניום. זהו חומר מוליך-למחצה בעל מבנה שכבות דו-מימדי (2D semiconductor), המתאפיין בניידות אלקטרונים גבוהה המאפשרת שימוש במתח נמוך, וכן הוא בעל מרווח אנרגיה ישיר המתאים ליישומים לוגיים כמו מעבדים. החוקרים הדגימו את הטרנזיסטור במבנה תלת-מימדי של שכבות דו-מימדיות שהוערמו זו על גבי זו בטכנולוגיה של גידול אפיטקסילי, ובקונפיגורציה של Gate-All-Arount-Field-Effect-Transistor (או GAA-FET).

זוהי ארכיטקטורה חדשה בתעשיית השבבים שבה השער מקיף את הערוץ (channel) מכל עבריו ועל-ידי כך מוגברת היעילות החשמלית של הצומת. גיאומטריית GAA מצאפיינת את התהליכים המתקדמים ביותר של סמסונג, TSMC ואינטל. חשוב להדגיש כי החוקרים הדגימו את הטרנזיסטור החדש בקנה מידה של פרוסה שלמה (wafer-scale system), ולא בדוגמית מעבדה בלבד.

זהו היבט חשוב, מאחר שישנו פער בין היכולת להדגים שימושיות של חומר מוליך-למחצה בדוגמיות מעבדה קטנות לבין היכולת לייצר טרנזיסטורים ושבבים מרובי-טרנזיסטורים באופן המוני במתכונת של פרוסות. הדבר מרמז שהחוקרים הסיניים קרובים מאוד ליכולת ייצור תעשייתית. כמו כן, ייתכן שהיכולת לייצר את הטרנזיסטורים החדשים בקנה מידה של פרוסות הומוגניות תאפשר לשלב את הטכנולוגיה הזו בתהליכי ייצור קיימים.

הדור הבא בתעשיית השבבים

בתעשיית השבבים כבר נעשה שימוש בחומרים שאינם סיליקון עבור יישומים ספציפיים, כמו למשל שימוש בטרנזיסטורים מבוססי גאליום-ניטריד (GaN) וסיליקון-קרביד (SiC) לייצור רכיבי הספק ו-RF, וזאת מאחר שחומרים אלה מתאפיינים בתכונות מיוחדות, כמו תגוטבה מהירה, יעילות שמלית משופרת ועבודה במתחים גבוהים. עם זאת, השימוש בחומרים אלה עדיין מצומצם בשל הקושי לייצר אותם באופן כדאי בקנה מידה המוני.

חומרים דו-מימדיים הם תחום מחקר חדשני בתעשיית השבבים. הטרנזיסטורים מוגדרים כדו-מימדיים מאחר שהערוץ עשוי משכבות דקיקות של חומר בעובי של אטומים בודדים. המבנה הדו-מימדי השטוח מקנה להם מספר תכונות עדיפות כגון אובדן אנרגיה נמוך, יעילות גבוהה ויכולות מזעור. שימוש בחומרים דו-מימדיים, כמו גרפן או החומר שבו השתמשו החוקרים בסין, עשוי לאפשר את המשך "חוק מור" ולייצר גיאומטריות מתחת ל-1 ננומטר.

תקדים: ה-FBI "חיטא מרחוק" אלפי מחשבים נגועים בנוזקה סינית

התמונה למעלה הופקה באמצעות מערכת DeepAI

מאת: יוחאי שויגר

משרד המשפטים האמריקאי והבולשת הפדרלית (FBI) חשפו השבוע כי בחודשים האחרונים הם ניהלו מבצע סייבר להסרת נוזקת ריגול תוצרת סין מאלפי רשתות ומחשבים אמריקאים. הנוזקה בשם PlugX, פותחה על-ידי קבוצות האקרים המזוהות עם המשטר בסין, והיא מאפשרת להשתלט על מחשבים מרחוק ולגנוב מהם מידע. בשנים האחרונות הנוזקה התפשטה ברחבי העולם ונראתה כבלתי ניתנת לבלימה. השינוי התחולל לאחר שחברת הסייבר הצרפתית Sekoia, אשר עקבה באופן עצמאי אחר התקשורת בין PlugX לבין רשת בוטים סינית, גילתה שיש דרך שבאמצעותה ניתן להסיר את הנוזקה מהמחשבים הנגועים באמצעות פקודה מרחוק – ומבלי שאותם מחשבים מותקפים יושפעו לרעה.

מהמסמכים שנחשפו כעת בבית משפט בפנסילבניה, עולה כי הרשויות בארצות הברית מייחסות את פיתוח והפצת הנוזקה לשתי קבוצות האקרים, Mustang Panda ו-Twill Thyphoon, כאשר מי שהכווין ומימן את פעילותן הוא המשטר בסין (PRC), אשר השתמש בנוזקה כאמצעי ריגול אחר מטרות בארצות הברית ואחר ממשלות וחברות עסקיות באירופה ובאסיה, וכאמצעי מעקב אחר גורמי אופוזיציה ומתנגדי משטר בסין עצמה. 

מבצע ההסרה מרחוק התנהל בין חודש אוגוסט 2024 ועד תחילת ינואר 2025. בסך הכול, במבצע של ה-FBI הוסרה הנוזקה מ-4,258 רשתות ומחשבים. מדובר במבצע רגיש מבחינה משפטית, מאחר שהסרת הנוזקה כרוכה בשליחת פקודה למחשבים פרטיים – מבלי ליידע את בעליהם. לכן קדמה לו היערכות משפטית מדוקדקת כאשר המבצע עצמו התנהל בכפוף לתשעה צווים שונים מצד בית משפט בארצות הברית, שאישר כל פעולה ופעולה.

נוזקת הריגול יצאה משליטה

נוזקת PlugX הינה נוזקה מסוג "סוס טרויאני הפועל בגישה מרחוק" (RAT). היא נצפתה לראשונה ברחבי הרשת בשנת 2008, כחלק מקמפיין סייבר סיני נגד גורמי ממשל ביפן. הפיתוח שלה מיוחס לקבוצת Mustang Panda הפועלת לפי הערכת ה-FBI בגיבוי ובהכוונת המשטר בסין. הנוזקה חודרת אל המחשב באמצעות קובץ DLL נסתר ("דלת אחורית"). לאחר הפעלתה במחשב המארח, היא מאפשרת להאקר התוקף לנטר מרחוק את הפעילות של המשתמש, לרבות תצוגת מסך וההקלדות במקלדת, לגנוב מידע ואפילו לשנות קבצים והגדרות. PlugX נחשבת לנוזקה מתוחכמת בעלת יכולות חמיקה ממערכות הגנה מקובלות.

בחודש מרץ 2023 העלתה חברת הסייבר Sophos פוסט בבלוג שלה, שבו היא דיווחה על זיהוי ואריאנט מסוכן של PlugX, הכולל יכולות חדשות של שכפול-עצמי (worming), שבאמצעותן הנוזקה מתפשטת ממכשיר למכשיר דרך התקני USB. להערכת חוקרי החברה, הוואריאנט זה החל להתפשט בעולם כבר בשנת 2020, ובקצב מסחרר. בעקבות הגילוי הזה החליטה Sekoia הצרפתית להיכנס לתמונה. בספטמבר 2023 רכשה את הבעלות על שרת של כתובת IP אשר שימש ככל הנראה כשרת השליטה והבקרה של מפעילי PlugX. אנשי Sekoia החלו לצותת לתקשורת המוצפנת שבין השרת לבין רשת המחשבים הנגועים. לתדהמתה, גילתה החברה כי השרת מתקשר מדי יום עם יותר מ-100 אלף כתובות IP של מכשירים נגועים הממוקמים בכ-170 מדינות. היא החליטה לתעד את התקשורת הזו כדי למפות את היקף התפשטות הנוזקה.

התפלגות המחשבים הנגועים לפי מדינה. מקור: Sekoia

להערכת Sekoia, מי שהפעיל את הנוזקה נטש את שרת השליטה והבקרה מאחר שאיבד שליטה על הנוזקה, לאחר שנוספו לה יכולות השכפול. עם זאת, עצם קיומה של רשת הבוטים מהווה סכנה, מאחר שכל מי שישתלט על שרת שליטה יוכל לרתום מחדש את רשת הבוטים לצרכים זדוניים. במהלך החקירה שלהם, גילו חוקרי Sekoia כי הנוזקה כוללת פקודת מחיקה-עצמית, וניתן באמצעות שליחת פקודה משרת השליטה לגרום הנוזקה למחוק את עצמה, ואת הקבצים שהיא יצרה, מהמחשב הנגוע, מבלי לסכן את פעולתו של המחשב הנגוע.

אולם מאחר שמדובר בפעולה מרחוק על מחשבים שאינם בבעלותם, מנהלי החברה הבינו שעליהם לפנות אל רשויות החוק. הם גיבשו מודל של "חיטוי ריבוני" (Sovereign Sanitization), שלפיו כל מדינה מקבלת לידיה את רשימת כתובות ה-IP הנגועות בשטחה, ומנהלת את "מבצע החיטוי" בכפוף להליכים החוקיים הקיימים בשטחה. מי שהוביל את שילוב הכוחות הבינלאומי היתה מחלקת הסייבר של משרד התובע בצרפת. ואמנם, לאחר שבדקו כי ההסרה מרחוק אכן אינה פוגעת במחשבים הנגועים, החלו ה-FBI בליווי משרד המשפטים האמריקאי ובפיקוח בית משפט, במבצע ההסרה בארה"ב. לדברי התובעת האמריקאית ז'קלין רומרו, "הפריצה הנרחבת והממושכת הזו של אלפי מחשבים, לרבות מחשבים ביתיים, ממחישה את חוסר האחריות והתוקפנות של האקרים המזוהים עם המשטר בסין".

הפריצה הסינית לרשת התקשורת האמריקאית משנה את חוקי המשחק בתחום הפרטיות

מאמר אורח. מאת: חן בורשן (בתמונה למעלה), מנכ"ל סקייהוק סקיוריטי

זה עבר קצת מתחת לרדאר של כולנו, אבל ייתכן מאוד שנחשפנו לאחרונה לקמפיין הסייבר הגדול של כל הזמנים, שבו סין הצליחה לחדור באופן מוחלט את כל ההגנות על תשתית התקשורת של יריבתה הגדולה ארצות הברית, ולהשיג נגישות לכמויות עצומות של מידע שערכו לא יסולא בפז. המתקפה כל-כך חמורה, שהממשל האמריקני מראה סימני פאניקה: ה-FBI וה-NSA תידרכו את כל הסנאטורים, הוקם צוות משימה בינמשרדי הנפגש שלוש פעמים בשבוע, ועדת משנה למסחר בסנאט החלה לקיים שימוע מיוחד בנושא איומי אבטחה על רשתות תקשורת ושיטות עבודה מומלצות לספקים שיפחיתו את סיכונים לצרכנים. ה-FBI ו-CISA נקטו בצעד חריג מאוד, והמליצו לציבור להימנע משיחות טלפון ושליחת הודעות SMS לא מוצפנות. הם המליצו לעבור לשימוש באפליקציות תקשורת הכוללות מנגנוני הצפנה מקצה לקצה (E2EE), כגון למשל Signal ו-WhatsApp.

מה קרה שם?

קמפיין הסייבר של קבוצת ההאקרים Salt Typhoon אשר מזוהה כקבוצה הנתמכת על-ידי משרד הביטחון הסיני, התגלה לראשונה במרץ 2024 על ידי חברת מיקרוסופט. החברה זיהתה פעילות חשודה ברשתות של ספקיות תקשורת מובילות בארצות הברית, דוגמת Verizon, AT&T ו-Lumen Technologies. בהמשך דווח שההאקרים חדרו למערכות ההאזנה ואיסוף המידע (Lawful interception – איסוף מידע חוקי על אזרחי המדינה) של משרד המשפטים האמריקאי. שם הם קיבלו גישה לרשימות טלפונים ולתכנים רגישים. החדירה בוצעה כנראה בתחילת 2024. כלומר היא נמשכה זמן רב לפני שהתגלתה. הדבר מדגיש את התחכום של המתקפה ואת הקושי בזיהוי מוקדם.

שיטת החדירה הראשונית

ההאקרים הסינים השתמשו בטקטיקות מתקדמות כמו ניצול פרצות בתוכנה ובחומרה של נתבים ושרתי רשת. לפי הדיווחים, נעשה שימוש בניצול חולשות של מערכות Cisco לשם השגת גישה ראשונית, ולאחר מכן בוצעו פעולות של גניבת זהויות ושימוש בכלי תוכנה לגיטימיים לשליטה ועדכון מרחוק (Living off the land) להעמקת החדירה. סגנית היועצת לביטחון לאומי לסייבר וטכנולוגיה מתפתחת, אן נויברגר, הדגישה את חומרת הפריצה במהלך תדריכים לעיתונות שנתנה בימים אחרונים. היא אישרה כי המתקפה פגעה בשמונה חברות טלקום אמריקאיות, תוך ניצול ארבע פגיעויות Zero-Day שלא היו ידועות בעבר.

נויברגר הצהירה כי ככל הנראה התוקפים ניצלו נקודות תורפה במערכות של חברות פרטיות במשך שנה עד שנתיים. היא הדגישה כי היקף המתקפה המלא עדיין בחקירה וכי עדיין קיים סיכון לניצול פרצות שלא נתגלו. ייתכן מאוד, שהתוקפים ניצלו פגיעויות מובנות שקיימות ברשתות התקשורת של ארה"ב – כאלו שנועדו לאפשר גישה לצורכי מעקב ממשלתי. חולשות אלו היוו לכאורה נקודת תורפה מרכזית שאותה ניצלו התוקפים. אם זה אכן המצב ייתכן שלא כל המתקפות נחשפו ושיעבור עוד זמן רב עד שיוודעו המימדים האמיתיים של המתקפה. 

קורבנות ונזקים

  1. תעשיית הטלקום: הנזק היה רחב היקף, בעיקר אצל ספקיות תקשורת גדולות כמו Verizon ו-AT&T, המספקות את רוב תשתית התקשורת בארצות הברית. הקבוצה הצליחה לגשת למידע רגיש על מאות מיליוני משתמשים פרטיים ומוסדיים.
  2. מערכות ממשלתיות: הקמפיין פגע ברשומות מעקב של סוכנויות אמריקאיות, והדבר עשוי לפגוע ביכולתן לעקוב אחר חשודים בפעילות פלילית או ריגול.
  3. מטרות פוליטיות: ההתקפה כוונה גם למכשירים של אישים פוליטיים, כולל אנשי צוות ובכירים בקמפיין הבחירות של המועמדים לנשיאות האריס וטראמפ.
  4. מערכות קריטיות נוספות: ההאקרים הצליחו לחדור לארגונים שונים באסיה ובארצות הברית, דבר שהעלה חשש שהחדירה רחבה יותר ויכולה להשפיע על תשתיות קריטיות כמו חשמל ומים.

תגובת הממשל האמריקאי

עם היוודע דבר הפריצה החלה חקירה נרחבת של ה-FBI, סוכנות הסייבר CISA וה-NSA. ממשלת ארה"ב הקימה קבוצת תיאום מאוחדת כדי לטפל בחדירות המסוכנת של תשתית התקשורת במדינה. הקבוצה נפגשת מספר פעמים בשבוע, עובדת עם מנכ"לי חברות הטלקום ומומחי אבטחת סייבר, כדי ליישם אמצעי אבטחה חזקים יותר בכל המגזר. בנוסף, הסוכנויות הפדרליות פרסמו הנחיות אבטחה מעודכנות כדי לעזור לספקי טלקום להקשיח את ההגנה שלהם מפני התקפות דומות בעתיד.

ה-FCC (ועדת התקשורת הפדרלית, שהיא הרגולטור של שוק התקשורת בארה"ב) החל לעבוד על הנחיות להפחתת הנזק ושיפור ההגנה. יו"ר ה-FCC, ג'סיקה רוזנוורצל, הציעה כללים חדשים שיחייבו חברות טלקום לקבל אישור מחודש, מדי שנה, של תוכניות ההתגוננות בפני תקיפות סייבר. הסוכנות שואפת להבטיח שפגיעויות-רשת המנוצלות על ידי האקרים זרים יטופלו, מה שמחייב ספקים לעמוד בתקני אבטחה ספציפיים כדי להגן מפני גישה לא מורשית.

במקביל, ומתוך הבנה כי המערכות עדיין נמצאות בסיכון גבוה לחדירה נוספת (או נמשכת), ה-FBI ו-CISA המליצו לציבור להימנע משיחות טלפון ושליחת הודעות SMS לא מוצפנות. הן ממליצות לעבור לשימוש באפליקציות תקשורת הכוללת הצפנה מקצה לקצה (E2EE) כגון Signal ו-WhatsApp, מכיוון שהן לא חשופות לחולשות האבטחה של ספקי התקשורת הגדולים. 

 בנוסף, CISA וה-FBI קראו למשתמשים ליישם אימות רב-גורמי ולהבטיח שהמכשירים שלהם יקבלו עדכוני מערכת הפעלה בזמן, כדי להתגונן מפני סיכוני אבטחת סייבר נוספים וכאלו שאינם מוכרים עדיין. 

השלכות על הביטחון הלאומי של ארצות הברית 

סנאטורים אמריקאים שתודרכו בנושא הביעו דאגה רבה וקראו לפעולה בעקבות גילוי קמפיין הריגול הסיני. הסנאטור מארק וורנר תיאר זאת כ"פריצת הטלקום הגרועה ביותר בהיסטוריה של האומה שלנו". הסנאטור הדמוקרטי רון ווידן החל לנסח חקיקה לשיפור אבטחת הטלקום, והסנאטור אריק שמיט דחק בפנטגון לאכוף אמצעי אבטחת סייבר חזקים יותר עבור הספקים שלו עצמו. ישנם גם קולות הקוראים לתגובה משמעותית יותר כנגד סין עצמה.

הסוף למעקב?

המלצה של הרשויות לעבור להשתמש באמצעי תקשורת מוצפנים מקצה לקצה (שאינם מתבצעים על גבי תשתית הטלקום המסורתית) שומטת את השטיח מתחת לכוונת המחוקק של CALEA, שנתן לרשויות בארצות הברית יכולת בלתי מוגבלת לצוטט (או ליירט תשדורות מכל סוג, באישור צו בית משפט כמובן) לאזרחיה. חוק CALEA (ראשי תיבות של Communications Assistance for Law Enforcement Act) הוא חוק אמריקאי שנחקק בשנת 1994. מטרתו העיקרית הייתה להבטיח שספקי תקשורת יוכלו לספק גישה למידע לרשויות אכיפת החוק לצורך האזנות חוקיות. החוק נוצר בתקופה שבה טכנולוגיות דיגיטליות הפכו לדומיננטיות, והיה צורך לעדכן את היכולת של רשויות החוק לבצע ציתותים גם במערכות החדשות הללו.

החוק מחייב ספקי תקשורת (כמו טלפון, אינטרנט, ושירותי מסרים) להטמיע במערכות שלהם מנגנונים שיאפשרו לרשויות לבצע ציתותים, בתנאי שיש צו בית משפט המורה על כך. אם אכן האזרחים ינהגו על-פי ההמלצה החדשה, המעקב אחריהם יהפוך קשה יותר. ייתכן שבאופן פרדוקסלי, דווקא אחת מפרצות האבטחה החמורות בהיסטוריה, כזו שהביאה לגניבת מידע במימדים היסטורים ולפגיעה בפרטיות של מיליונים – תביא לשיפור בפרטיות של אזרחי ארה"ב (או לפחות תקשה על השלטונות לאסוף מידע עליהם).

סין החליטה לחקור מחדש את עסקת מלאנוקס-אנבידיה

במה שנראה כצעד נוסף במלחמת השבבים המסלימה שבין סין וארצות הברית, פירסמה רשות התחרותיות הסינית הודעה קצרה ובה היא מודיעה על פתיחת חקירה נגד חברת אנבידיה (NVIDIA), בחשד שהיא הפרה את החוקים של סין בנושא מונופולים. לפי ההודעה, עילת החקירה היא העיסקה שבה רכשה חברת אנבידיה את מלאנוקס הישראלית בשנת 2020 תמורת כ-6.9 מיליארד דולר. סין היתה המדינה האחרונה שאישרה את העיסקה, אבל כעת היא משתמשת בה כדי לנגח את אנבידיה. על-פי ההודעה, הרשות החליטה לחקור מחדש את האישור שניתן לפני ארבע שנים לביצוע העיסקה.

החקירה כמובן לא יכולה לבטל את המיזוג בין מלאנוקס ואנבידיה, אולם עשויה לעלות לאנבידיה ביוקר: על-פי החוק בסין, הקנס על מונופולים יכול להגיע לעד 10% מהמכירות השנתיות של החברה הניקנסת. במקרה של אנבידיה מדובר בקנס של כמיליארד דולר, לאור העובדה שמכירותיה בסין בשנת 2023 הסתכמו בכ-10.3 מיליארד דולר. סין כבר הוכיחה שהיא לא מהססת לנצל את הסעיף הזה: בשנת 2015 היא קנסה את קואלקום בסכום של 975 מיליון דולר, שהיה שווה-ערך לכ-8% ממכירותיה בסין בשנת 2013.

מכת-נגד לאיסור הייצוא האמריקאי

למרות שהרשויות בסין לא מוסרות מידע נוסף על החקירה שהוצאה מהנפטלין, העיתון China Daily רמז על קשר ישיר בינה לבין מלחמת הסחר עם ארה"ב, ועל האיסור שארה"ב הטילה על מכירת שבבים מתקדמים לסין. הוא ראיין את פרופ' דנג פנג מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בייג'ין, אשר הסביר שאנבידיה מסרבת למכור לחברות סיניות סוגים מסויימים של מעבדי GPU ופתרונות תקשורת מהירים שפותחו במלאנוקס, למרות שהתחייבה לא להפלות לרעה את הלקוחות הסיניים.

פנג אמר שהעילה המשפטית מבחינת סין מבוססת על הטענה ש"המהלך שנקרא בארה"ב בשם 'בקרת ייצוא' (export control) אינו סיבה מוצדקת להפרת ההתחייבויות של אנבידיה. ואם היא לא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, עליה לספק לפחות פיצוי כלשהוא או אלטרנטיבה שיאפשרו למזער את ההשפעות השליליות של בקרת הייצוא". לאחר ההודעה הסינית ירדה מניית אנבידיה בכ-3.7% בבורסת נסד"ק, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-3.4 טריליון דולר.

ראוי לציין שבגלל מעמדה הדומיננטי בשוק (לפי ההערכות בתעשייה, אנבידיה מחזיקה בכ-84% משוק ה-GPU העולמי), היא מתמודדת עם חקירות נוספות של גופי שמירה על התחרותיות. האיחוד האירופי שלח לאחרונה שאלון לחברות בתעשייה כדי לבדוק האם צריך לפתוח נגדה בחקירה על מונופול בתחום מעבדי ה-GPU, ומשרד המסחר בארה"ב החל לבדוק טענות דומות נוספות. אולם החקירות האלה נובעות מסיבות שונות לחלוטין, ואינן קשורות למאבק הבין גושי.

תגובת חברת אנבידיה ל-Techtime: “אנבידיה מובילה בזכות יכולותיה, כפי שמשתקף בביצועים של המוצרים שלנו ובערך שאנו מעניקים ללקוחות. לקוחות יכולים לבחור בכל פתרון שהם מוצאים לנכון. אנו עובדים קשה כדי לספק את המוצרים הטובים ביותר בכל אזור בעולם ומכבדים את ההתחייבויות שלנו בכל מקום שבו אנו פועלים. אנחנו שמחים לענות על כל שאלה שעשויה להיות לרגולטורים לגבי פעילותנו״.

ארה"ב מאיצה את "מבצע הטיהור" של רשתות התקשורת מרכיבים סיניים

הקונגרס האמריקאי צפוי להצביע השבוע, כך לפי דיווח של רויטרס, על הקצאת תוספת תקציב של כ-3 מיליארד דולר לטובת מבצע להסרה מוחלטת של ציוד תקשורת תוצרת סין מרשתות תקשורת אלחוטיות הפרוסות על אדמת ארצות הברית. התקציב המיוחד נכלל בתקציב הביטחון של ארצות הברית לשנת 2025, וזהו צעד נוסף שנוקט הממשל בארצות הברית ונועד לדחוק את יצרניות הטכנולוגיה הסיניות מהשוק האמריקאי ולבודד את מגזר הטכנולוגיה של סין.

מבצע הטיהור, שזכה לכותרת "תלוש והחלף" (rip and replace) מתמקד ברכיבים של חברות ZTE ו-Huawei, והוא נמשך מ-2023. למעשה, מדובר כעת בתוספת תקציב, מאחר שעלות הפרויקט התבררה כגדולה משמעותית מכפי שהעריכו בתחילה ונאמדת ב-4.9 מיליארד דולר, כאשר בתחילה הקצה לכך הקונגרס רק 1.9 מיליארד דולר. האחריות על ביצוע המשימה היא של מפעילות התקשורת עצמן, ובמיוחד המפעילות הקטנות, שלרוב הן אלה שבחרו להשתמש בציוד תוצרת סין מטעמי עלות.

לאחר שהן מבצעות את "הטיהור",  הן זוכות לכיסוי ההוצאות מהתקציב הפדרלי. במקרים רבים הסרת הציוד כרוכה בחפירות ועבודות תשתיות נרחבות ומצריכה כוח אדם מיומן וציוד ייעודי. ועבור מפעילות תקשורת מקומיות, בעיקר באזורים כפריים, המשימה התבררה כמורכבת ויקרה מהצפוי, ולכן ההערכת העלות הראשונית היתה נמוכה מדי. גם במדינות שונות באירופה מתבצעים בשנים האחרונות מבצעי טיהור של ציוד סיני מתשתית התקשורת. 

הסלמה במלחמת הסחר

בהצעת תקציב הביטחון עשוי גם להיכלל איסור לייבא לארצות הברית רחפנים מתוצרת DJI ו-Autel Robotics הסיניות. מלחמת הסחר וניתוק המסחרי הגובר בין שתי המעצמות נמצאים בתהליך הסלמה מכיוונים שונים במקביל: לאחרונה החליט בית המשפט בארצות הברית להורות לחברת ByteDance הסינית, שבבעלותה רשת Tik Tok, למכור את פעילותה של טיק טוק בארצות הברית לחברה אמריקאית. במידה והיא לא תעשה זאת  – פעילותה של הרשת החברתית הפופולרית עשויה להיאסר בארצות הברית.

גם בחזית השבבים חלה הסלמה: בשבוע שעבר הטיל ממשל ביידן שורה של הגבלות מחמירות נוספות על מכירת טכנולוגיה אמריקאית וזרה לחברות סיניות. ההחלטה הזו גררה תגובת-נגד מצד הממשל הסיני, שהודיע על איסור ייצוא לארה"ב של גאליום ושל גרמניום, שהם מינרלים חשובים מאוד בתהליך ייצור שבבים. השבוע נקטה סין בצעד נוסף, והודיעה שרשות התחרות הסינית החלה לחקור את מעמדה המונופוליסטי של אנבידיה בשוק ה-AI הסיני (ראו: סין חוקרת מחדש את עסקת מלאנוקס-אנבידיה).

סין אוסרת על ייצוא לארה"ב של מינרלים לייצור שבבים

סין מגיבה במהלומה נגדית לעיצומים החדשים שעליהם הכריז השבוע הממשל האמריקאי. אתמול (ג') הודיע משרד המסחר הסיני כי הוחלט להטיל לאלתר איסור על ייצוא לארצות הברית של שורה של מינרלים החיונים מאוד בייצור שבבים ואלקטרוניקה, ובכלל זה גאליום, גרמניוום, ואנטימון. בדומה לרטוריקה האמריקאית הנלווית למדיניות הגבלת הסחר, בממשל הסיני ציינו כי ההחלטה נבעה "מטעמי ביטחון לאומי". הממשל יגביל גם את ייצוא הגרפיט.

גאליום וגרמניום הם חומרים נפוצים מאוד עבור סוגים שונים של שבבים, ואילו גרמניום משמש גם לצורך ייצור חיישני IR, כבלים אופטיים ותאים סולאריים. אנטימון הוא חומר שמשמש בתעשיית הנשק, למשל לייצור קליעים, ואילו גרפיט משמש בייצור סוללות. לפי חברת המחקר Project Blue, סין אחראית לכ-59% מתפוקת הגרמניום העולמית ו-98% מתפוקת הגאליום.

בתחילת השבוע הכריז הממשל האמריקאי על סבב נוסף של סנקציות על תעשיית הסמיקונדקטור של סין. במסגרת העיצומים החדשים, יוטלו הגבלות על ייצוא לכ-140 חברות סיניות נוספות בתעשיית השבבים, ובכלל זה יותר מ-20 יצרניות שבבים, כ-100 חברות המייצרות ציוד לתעשיית השבבים ועוד שני גופי השקעה.

העיצומים יאסרו על משלוח של זכרונות וציוד מתקדמים לסין, וזאת במטרה להצר את התפתחות תעשיית השבבים המקומית, ובעיקר להגביל את יכולתה לייצר שבבים לתחום ה-AI. כך למשל, ייאסר ייצוא של זכרונות רחבי-פס (HBM), החיוניים לתהליכי אימון מודלי AI, והגבלות על עוד 24 סוגים שונים של ציוד לייצור שבבים ו-3 תוכנות.

 

עיצומים חדשים של ממשל ביידן על סין יפגעו בחברות ישראליות

סוכנות רויטרס מדווחת הבוקר (ב') כי הממשל האמריקאי צפוי להטיל סבב נוסף של סנקציות על תעשיית הסמיקונדקטור של סין. במסגרת העיצומים החדשים, יוטלו הגבלות על ייצוא לכ-140 חברות סיניות נוספות בתעשיית השבבים, ובכלל זה יותר מ-20 יצרניות שבבים, כ-100 חברות המייצרות ציוד לתעשיית השבבים ועוד שני גופי השקעה.

בין החברות שיעמדו במוקד העיצומים החדשים מוזכרות בדיווח חברת Naura, שהיא היצרנית הגדולה ביותר בסין של ציוד לייצור שבבים, ונמצאת בבעלות ממשלתית חלקית, וכן Piotech ו-SiCarrier, גם כן יצרניות של ציוד לתעשיית השבבים. העיצומים יאסרו על משלוח של זכרונות וציוד מתקדמים לסין, וזאת במטרה להצר את התפתחות תעשיית השבבים המקומית, ובעיקר להגביל את יכולתה לייצר שבבים לתחום ה-AI. כך למשל, ייאסר ייצוא של זכרונות רחבי-פס (HBM), החיוניים לתהליכי אימון מודלי AI, והגבלות על עוד 24 סוגים שונים של ציוד לייצור שבבים ו-3 תוכנות.

בדיווח ברויטרס מצוין כי בין החברות שצפויות להיפגע מהחרפת העיצומים נמנות Lam Research, אפלייד מטיריאלס, KLA ו-ASML ההולנדית. ייתכן כי ניתן להוסיף לרשימה גם חברות ישראליות כמו נובה וקמטק, שגם כן מספקות מערכות בדיקה לשוק הסיני.

לפי הדיווח, גם SMIC, קבלנית ייצור השבבים הגדולה בסין, תעמוד בפני הגבלות נוספות במסגרת חבילת העיצומים החדשה. לראשונה, ארצות הברית תטיל הגבלות גם על שני גופים פיננסיים, המשקיעים בתעשיית השבבים הסינית.

בדיווח ברויטרס מצוין כי החבילה החדשה גם תרחיב את המנדט של החוק המפקח על סחר ישיר בין חברות זרות לבין סין (Foreign Direct Product Rule). זהו חוק שבמסגרתו משרד הסחר האמריקאי מגביל את יכולתן של חברות מחוץ לארצות הברית לייצא חומרים וטכנולוגיות לסין. לפי הדיווח ברויטרס, במסגרת העיצומים יורחב החוק על מנת להגביל ביתר שאת את המוצרים שחברות זרות יכולות למכור לרשימה הכוללת 16 חברות סיניות, הנחשבות לעמוד התווך של התעשייה המקומית. יפן והולנד צפויות לזכות לפטור מהרחבת החוק, אך לא ישראל. במסגרת הקשחת החוק, כל עסקה, ללא תלות בגודלה, מול החברות הסיניות תהיה כפופה לפיקוח אמריקאי.

"הרובו-טקסי של טסלה הפיח חיים בחזון של מובילאיי"

בתמונה למעלה: דגם מבחון של מונית אוטונומית מתוצרת פולקסווגן הכוללת מערכת Chauffeur של מובילאיי

חברת מובילאיי (Mobileye) ממשיכה במגמת ההתאוששות. מהדו"ח של הרבעון השלישי 2024 עולה שהכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-486 מיליון דולר. אומנם מדובר בירידה של 8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אולם המכירות מייצגות צמיחה של כ-11% בהשוואה לרבעון השני, 2024, שבו הסתכמו המכירות בכ-439 מיליון דולר. התוצאה הזאת עקפה את הציפיות המוקדמות של האנליסטים, וכתוצאה מכך המניה מתחזקת במסחר המקדים בנסד"ק.

מובילאיי סבלה ברבעונים האחרונים מירידה חדה במכירות שנבעה מעודפי מלאים שהצטברו בקרב לקוחותיה. מאז תחילת השנה צנחה מניית מובילאיי ב-69%, והביאה את החברה לשווי שוק של 10 מיליארד דולר. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח היום (ה'), ציין מנכ"ל החברה אמנון שעשוע כי נראה שהמלאים בקרב לקוחותיה חזרו לרמה נורמלית, ולכן הוא העריך שהמכירות ברבעון הרביעי ישקפו את הביקושים המתעוררים בשוק.

סין מפתיעה לרעה

יחד עם זאת, אחת מהמגמות המפתיעות שהתבטאו בדו"ח היא המשך, ואפילו החרפת הירידה במכירות לשוק הרכב הסיני, אשר מצוי בנסיגה חדה המשפיעה עמוקות על שוק הרכב העולמי כולו: מכירות מובילאיי בסין התכווצו בכ-50% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. סין נחשבת לאחד משוקי הרכב הגדולים והצומחים בעולם, ועבור מובילאיי היא היוותה יעד חשוב לאימוץ מערכות מתקדמות חדשות. אולם במצבו הנוכחי תופס השוק הסיני נתח קטן של כחמישית מכלל ההכנסות של מובילאיי.

בכל הנוגע ל-10 היצרניות המובילות מקרב לקוחותיה (מחוץ לסין), המכירות ירדו ברבעון האחרון רק ב-4% בהשוואה שנתית. לדברי החברה, מדובר בירידה נמוכה ביחס לירידה של 9% שחווה השוק כולו, ועל-כן החברה מתייחסת אל הנתון הזה כאל סימן מעודד. ברבעון הקודם הנמיכה מובילאיי את תחזית המכירות השנתית ל-1.62-1.66 מיליארד דולר בשנת 2024. גם הרבעון האחרון לא חל שינוי בתחזית.

מנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, התייחס בשיחת הוועידה להכרזה של טסלה, שבמהלכה היא הציגה אב-טיפוס של מונית אוטונומית (רובו-טקסי), ואמר: "האירוע של טסלה הפיח חיים בחזון הרובו-טקסי, וזה מסייע גם למובילאיי להאיר זרקור על חזון הרובו-טקסי שלנו, הגם שאנחנו נתנו לכך פחות פומבי. יש לנו פעילות רבה בתחום הרובו-טקסי, ויש למובילאיי פרוייקטים בתחום הזה, למשל עם פולקסווגן ועם יצרניות אחרות. אנחנו נבצע הדגמות באירוע משקיעים שיתקיים בקרוב. יש תיאבון רב מצד יצרניות להוציא לפועל את החזון של רובו-טקסי, ואנחנו נתפסים כפיתרון הרלוונטי ביותר לכך".

איך התגלגל מעבד מתקדם של TSMC למאיץ AI של וואווי הסינית?

בתמונה למעלה: מעבד הבינה המלאכותית Ascend 910 של וואווי. צילום: וואווי

סוכנות הידיעות רויטרס חשפה בסוף השבוע כי שבב מתקדם מתוצרתה של TSMC התגלה במאיץ הבינה המלאכותית (AI) המתקדם ביותר של חברת וואווי (Huawei) הסינית. לכאורה, מדובר בהפרה של מגבלות הייצוא שמטיל הממשל האמריקאי על מכירה של טכנולוגיות מתקדמות לסין, שהוטלו במטרה לבלום את התקדמותה של סין בתחומים רגישים כמו שבבים ובינה מלאכותית. השבב התגלתה לאחר שחברת Techinsights, המספקת שירותי מודיעין בתחום השבבים, פירקה (teardown) את מאיץ ה-AI מדגם Ascend 910B של וואווי, כדי לבדוק את מרכיביו.

חברת Techinsights דיווחה על הממצאים ל-TSMC, וזו דיווחה על כך למשרד הסחר האמריקאי, האחראי על אכיפת ההגבלות על מסחר טכנולוגי עם סין. TSMC מסרה בתגובה כי היא לא מוכרת שבבים לוואווי מאז ספטמבר 2020 וכי יידעה את הממשל האמריקאי לאלתר, ואילו וואווי הסינית הכחישה כי עשתה שימוש בשבב של TSMC במוצר.

השבב שמתחרה באנבידיה

ב-2019 הטיל הממשל האמריקאי לראשונה סנקציות על וואווי, מתוך חשש שוואווי תעשה שימוש בציוד התקשורת שהיא מייצרת כדי לרגל אחר אזרחים אמריקאים. מאז ההגבלות על החברה רק החריפו. אתמול דווח ברויטרס כי מחקירה מהירה שערכה TSMC, נראה כי השבב הגיע לידי וואווי דרך לקוחה אחרת של TSMC, חברת סטארט-אפ סינית בשם Sophgo, שמפתחת מעבדים בארכיטקטורת RISC-V ו-TPU, בעיקר לתחום הקריפטו, ואשר הזמינה מ-TSMC שבבים זהים לאלה שנמצאו במאיץ של וואווי – כך לפי הדיווח. בעקבות כך, השהתה TSMC את המשך המשלוחים ל-Sophgo, שמצדה פרסמה באתר הבית שלה הכחשה לטענות.

ה-Ascend 910B של וואווי הוא מאיץ AI המיועד לאימון והרצה של מודלי AI במרכזי נתונים, ומהווה חלופה מתוצרת סינית למאיץ ה-AI של אנבידיה, H100. לפני מספר חודשים הצהיר בכיר בוואווי, בכנס שבבים בסין, כי ה-Ascend 910B מציג ביצועים ברמה של 80% בהשוואה ל-H100 של אנבידיה באימון מודלי שפה גדולים (LLM), ועולה על ה-H100 ב-20% בביצוע משימות מסוימות, כך לטענתו. חברות ענן סינית כמו Baidu ו-Tenscnt הצטיידו במאיץ של וואווי.

רשמית, וואווי מייצרת את ה-Ascend 910B אצל קבלנית הייצור הסינית SMIC. עם זאת, בתקשורת בדרום קוריאה דווח לפני מספר חודשים כי SMIC מתקשה לייצר את השבבים הללו, בשל מחסור בציוד מתקדם על רקע המגבלות האמריקאיות, וכי 4 מתוך 5 שבבי Ascned 910B מיוצרים עם פגמים. בשל המגבלות האמריקאיות, אנבידיה משווקת בסין גרסה מותאמת של ה-H100, המצוידת בפחות זיכרון וכוחות עיבוד, כדי לעמוד בתנאי ההגבלות.

אנבידיה מתכוונת לשווק בסין גם גרסה מותאמת של Blackwell, הדור החדש של מאיצי ה-AI שעליו הכריזה לפני מספר חודשים. עם זאת, השבבים של וואווי זוכים בסין לאימוץ נרחב יותר ונתח של השוק של אנבידיה מצטמצם, כך מודים גם באנבידיה.

האקזיט של פריורטק: אקסס תיגש להנפקה בסין ב-2025

חברת אקסס (Access), יצרנית המצעים הסינית-ישראלית, עתידה להתחיל ב-2025 בתהליך לקראת הנפקה בבורסת שנזן בסין, וזאת לאחר שתפרסם ותאשר את הדו"ח השנתי ל-2024. כך דיווחה אתמול (ד') בדיווח לבורסה בתל-אביב חברת האחזקות פריורטק, המחזיקה בכ-30% באקסס. כבר ב-2022 הצהירה פריורטק על הכוונה להנפיק את אקסס ב-2023, אך הדבר לא יצא לפועל על רקע התנאים הכלכליים בסין.

אקסס עוסקת בפיתוח וייצור מצעים עבור שבבים על בסיס טכנולוגיית מצעים שפותחה בישראל על ידי חברת אמיטק, שהוקמה בשנת 2000 על ידי פריורטק ונמצאת בבעלותה. בשנת 2006 הקימה פריורטק, באמצעות אמיטק ובשותפות קרנות השקעה מסין ומדרום קוריאה, את חברת אקסס בסין, וזאת במטרה לספק ללקוחות בשוק הסיני את שירותי הייצור המבוססים על הטכנולוגיה של אמיטק.

ב-2016 וב-2017 ניסתה פריורטק למכור את חלקה באקסס, וזאת על רקע קשיים פיננסיים של היצרנית הסינית, שאף הובילה למחיקת שווי משמעותית שנאלצה פריורטק לבצע. אם לא די בכך,ב-2018 אף פרצה שריפה במפעל של אקסס שגרמה לנזק כספי רב. ואולם, בעקבות הערכת שווי מחודשת ב-2018, שחזתה לחברה גידול משמעותי בשנים הבאות, פריורטק זנחה את רעיון המכירה.

ואמנם, בשנים האחרונות צמחו משמעותית הכנסותיה של אקסס. אם ב-2016 הסתכמו הכנסותיה ב-68 מיליון דולר, ב-2018 החברה עברה את רף 100 מיליון דולר, וב-2022 רשמה הכנסות של כמעט 250 מיליון דולר. על רקע הצמיחה הרחיבה אקסס את המפעל השני שלה, FAB-B, והחלה בעבודות ההקמה של מפעל שלישי, FAB-C.

מהדו"ח אתמול של פריורטק עולה כי הכנסות אקסס ברבעון השני של 2024 עמדו על 61.3 מיליון דולר, גידול של כ-38% לעומת הרבעון השני ב-2023, ובששת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו הכנסותיה ב-123.1 מיליון דולר, גידול של 50% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 61-63 מיליון דולר. אקסס מציגה קצב הכנסות שנתי של כ-250 מיליון דולר, בדומה לרמת ההכנסות ב-2022 – וזאת לאחר שב-2023 ניכרה חולשה בפעילות החברה.

הרווח הנקי גדל ברבעון השני של 2024 בכ-49% ל-6.1 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2024 הסתכם הרווח הנקי של אקסס ב-14.1 מיליון דולר, כמעט פי 2 מהשנה שעברה. 

אקסס מעריכה, בהסתמך על היותה חברה רווחית מזה מספר שנים, בעלת תזרים חיובי, מינוף יחסי נמוך והיכולות הנוכחיות שלה לקבל מימון, כי יתאפשר לה להמשיך ולהשקיע בהגדלת כושר הייצור ובהרחבת היכולות הטכנולוגיות עד להנפקה, ללא צורך בהזרמת כסף מבעלי המניות. במקביל, פריורטק גם בוחנת עם שאר בעלי המניות באקסס אפשרויות אחרות להצפת שווי של השקעתה באקסס.

רפי עמית יו"ר פריורטק אמר כי למרות חולשת הכלכלה בסין, אקסס מצליחה להפגין יציבות מרשימה ברמת המכירות והרווחיות וזאת מתוקף היותה חברה גלובלית המוכרת את מוצריה המתקדמים גם לשוק הסיני וגם לשוק העולמי.

"בתחום האנלוגי אקסס מובילה במוצרים מתקדמים שהם פרי פיתוח עצמי וכבר הוכיחו את היתרונות שלהם אצל לקוחות מובילים. בתחום הדיגיטלי אקסס מתחרה בעיקר מול לקוחות מחוץ לסין. היתרון התחרותי של אקסס בא לידי ביטוי בעיקר אצל לקוחות סיניים שרוצים לפתח מקור נוסף של יצרן מצעים מקומי. המומחיות של אקסס בתחום האנלוגי מאפשרת לה למכור מארזים מתקדמים ללקוחות מחוץ לסין בתחום ה- PMIC  עבור HPC שנמצא בגידול מרשים השנה". 

אנבידיה רוצה למכור לסין, ארה"ב מהדקת את החרם

חברת אנבידיה (Nvidia) מחפשת דרכים יצירתיות להגדיל את מכירותיה בתחום מרכזי הנתונים בסין, וזאת חרף המגבלות המחמירות של הממשל האמריקאי, האוסרות מכירה של טכנולוגיות מתקדמות בתחום הבינה המלאכותית למעצמה היריבה.

לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, אנבידיה מפתחת בימים אלה, בשיתוף המפיצה שלה בסין Inspur, גרסה מותאמת למעבד ה-AI החדש שלה, Blackwell, והיא תושק בסין ברבעון השני של 2025. בדומה לגרסאות מותאמות קודמות של אנבידיה לשוק הסיני, המעבד צפוי להציע יכולות עיבוד נמוכות יותר, שלכאורה לא יאפשרו לסין לרתום אותו לצורך פיתוח יישומים צבאיים שיסכנו את הביטחון הלאומי של ארצות הברית.

הממשל האמריקאי החל עוד ב-2022 להטיל מגבלות על מכירה לסין של שבבים מתקדמים וטכנולוגיות מתקדמות לייצור שבבים. עבור אנבידיה, ברמה העסקית, זוהי מכה משמעותית, וזאת לאור העובדה כי ב-2022 סין היתה אחראית לכרבע ממכירותיה בתחום מרכזי הנתונים. בתגובה, אנבידיה מנסה לשמר את נתח השוק שלה בסין באמצעות פיתוח גרסאות "סיניות" למעבדיה החדישים.

עם זאת, המאמצים הללו של אנבידיה מגיעים בעיתוי לא מיטבי, כאשר נושא מלחמת הסחר מול סין מהווה נושא מרכזי במערכת הבחירות בארצות הברית, כאשר גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים מציגים קו נוקשה. בבלוג הטכנולוגי המוכר Tom's Hardaware, מדווחים כי בית ההשקעות Jefferies העריך במכתב ללקוחות כי ארצות הברית תחמיר בקרוב את מגבלות המכר, כך שאנבידיה לא תוכל למכור יותר לשוק הסיני את המעבד הגרפי HGX H20.

ה-HGX H20 בעצמו הוא גרסה ייעודית שפיתחה אנבידיה עבור השוק הסיני, שהחברה השיקה בחודש נובמבר 2023, כחודש לאחר שהממשל האמריקאי החמיר את מגבלות הייצוא. ה-HGX H20 מתבסס על מעבד ה-AI הנוכחי של אנבידיה, H100, אך הוא מציע יכולות עיבוד מופחתות של 296 טרה פעולות לשנייה (TPLOPS).

לפי הדיווח, הממשל אמור להתכנס בחודש אוקטובר כדי לדון במגבלות הייצוא, וייתכן כי מה שיוביל לאיסור על מכירת ה-HGX H20 הוא מרכיבי הזיכרון העוצמתיים שכולל המעבד: 96 ג'יגה-בייט של זיכרון רחב-פס מתקדם (HBM3). אלמנט זה הופך את המעבד לעוצמתי יותר הלכה למעשה בהשוואה למעבד ה-AI שפיתחה וואווי הסינית, שלכאורה מציע מהירות עיבוד גבוהה יותר במונחי TOPS. לפי ההערכה של בית ההשקעות ג'פריז, איסור כזה עשוי להוביל לאובדן מכירות בהיקף של 12 מיליארד דולר עבור אנבידיה.

[מקור תמונה עליונה: אנבידיה]

החברה שגייסה 158 מיליון שקל, צפויה להימכר לסין בפחות מעשירית המחיר

על רקע קשיים פיננסיים, חברת המכשור הרפואי יומן אקסטנשנס (Human Xtensions) מכפר נטר, דיווחה היום (ב') לבורסה כי קיבלה הצעה מחברה סינית, הנסחרת בבורסה בשנחאי, לרכישת נכסי החברה, לרבות מלאי, לקוחות, קו ייצור ורכוש קבוע, וכן רישיון למכור, לייצר ולפתח את טכנולוגיית החברה, תמורת סכום של כ-4.2 מיליון דולר, בנוסף לתמלוגים ממכירות בחמש השנים הקרובות. השלמת העסקה מותנית בבדיקת נאותות מצד החברה הסינית וכן קבלת אישורים מגורמים כדוגמת רשות החדשנות.

במקביל, מנהלת יומן אקסטנשנס מגעים גם עם חברה הודית בתחום המכשור הרפואי, אך טרם התקבלה ממנה הצעת רכש מפורטת. יומן אקסטנשנס הונפקה בבורסה הישראלית בנובמבר 2020, וגייסה בהנפקה סכום ברוטו של 158.7 מיליון שקל. עם זאת, בשלוש השנים האחרונות רשמה החברה הפסד נקי מצטבר של 135 מיליון שקל (53.6 מיליון שקל ב-2021, 44.6 מיליון שקל ב-2022 ו-37.7 מיליון שקל ב-2023). לעומת זאת, כלל הכנסותיה בשלוש השנים הללו הסתכמו ב-11 מיליון שקל בלבד.

בעקבות כך, פרסמה החברה אזהרה בדו"ח לשנת 2023 כי המזומנים ברשותה יספיקו להמשך פעילות רק עד חודש דצמבר 2024. בחודש ינואר הכריזה החברה על תוכנית התייעלות ראשונה, שבמסגרתה צמצמה את כוח האדם ב-30%, ובחודש שעבר הודיעה על קיצוץ נוסף של 27% במספר העובדים.

להרחיב את יכולות השליטה של המנתח

יומן אקסטנשנס הוקמה ב-2012 על ידי המנכ"לית ד"ר תמר פרנקל, הטכנולוג הראשי זיו טמיר ומרדכי שולב. החברה פיתחה מערכת אלקטרו-מכנית בשם HandX המיועדת לניתוחים זעיר פולשניים (לפרוסקופיה). המערכת של יומן אקסטנשנס כוללת יחידת הפעלה ושליטה ארגונומית שאותה אוחז המנתח ובאמצעותה שולט בכלי-הקצה שבתוך הגוף, מערכת הנעה רובוטית המתרגמת באופן דיגיטלי את התנועות של המנתח במכשיר האחיזה למכשיר הקצה, וכלי-קצה הכוללים מחזיק מחט ותופסן. לדברי החברה, המערכת מספקת יכולת תמרון גבוהה ב-4 דרגות חופש וסיבוב בציר של 540 מעלות ומאפשרת לבצע ברמת דיוק גבוהה פעולות כמו הזזה, חיתוך ותפירה.המכשיר של החברה מאושר לשיווק על ידי ה-FDA וה-CE.

אינוויז נכנסת לשוק הסיני עם BMW 5

[בתמונה: אחד מדגמי BMW 5. מקור תמונה: BMW]

יוחאי שויגר

חברת אינוויז (Innoviz) דיווחה אתמול (ד') על הכנסות של 14.9 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2023, יותר מפי 3 בהשוואה לרבעון השלישי ופי 8.5 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022 – גידול המעיד על האצה בפעילות המסחרית של החברה. ברבעון הרביעי רשמה אינוויז את ההפסד הנקי הנמוך ביותר מאז הפכה לחברה ציבורית, כ-14.5 מיליון דולר.

ההכנסות ב-2023 כולה עמדו על 20.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-6 מיליון דולר ב-2022. בקופת המזומנים של החברה, נכון לסוף השנה, כ-150 מיליון דולר.

הגידול בהכנסות הינו בעיקר תולדה של שיתופי הפעולה המסחריים של אינוויז עם שתי יצרניות הרכב הגרמניות BMW ופולקסוואגן. ה-LiDAR של אינוויז מדגם InnovizOne מוטמע כבר בדגמים החדשים מסדרת BMW 7, שצפויים להתחיל להימכר בגרמניה תוך מספר שבועות. כעת, מודיעה אינוויז על סבירות ממשית לכניסה לדגם מסחרי נוסף של BMW: סדרת BMW 5 בשוק בסין.

באחרונה, קיבלה BMW היתר מהרשויות בסין להתחיל בנסיעות מבחן של דגמים ברמה 3 של נהיגה אוטונומית, ובימים אלה עובד הצוות של אינוויז על ביצוע התאמות נדרשות של התוכנה לאקוסיסטם הסיני. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח אתמול, אמר מנכ"ל החברה ומייסד-שותף, עומר כילף: "סין היא גיאוגרפיה חשובה מאוד. אם הכול יתקדם כמתוכנן, ייתכן שנראה את ה-InnovizOne מותקן בדגמי BMW 5 המיוצרים בסין."

ככלל, שוק הרכב הסיני הוא שוק אסטרטגי עבור כל ספקית של מערכות, בזכות קצב הצמיחה שלו, האימוץ המהיר של טכנולוגיות והסביבה הרגולטורית הנוחה. בסוף שנת 2023 קיבלו מספר יצרניות רכב היתרים דומים להתחיל בפריסה של דגמים ברמת אוטונומיות 3, ולדברי כילף זוהי התפתחות משמעותית. "כיום, סין היא שוק רכב ברמת אוטונומיות 2. בימים אלה אנחנו עדים למעבר מואץ לקראת רמה 3. שוק הרכב הסיני זז מאוד מהר, ואם הרשויות יתנו אור ירוק לרמה 3 הדבר עשוי לקרות מהר. זה ישפיע על כל שוק הרכב העולמי, יוביל יצרניות רכב בכל העולם להאיץ את התוכניות של רמה 3 – וייתן את האות ל'מירוץ חימוש' של רמה 3."

לדברי כילף, על רקע ההגבלות שמטיל הממשל האמריקאי על ייצוא טכנולוגי של חברות אמריקאיות לסין, והאפשרות כי סין תנקוט בהגבלות דומות, לאינוויז, בהיותה חברה ישראלית, יש יתרון תחרותי וחופש פעולה בשני השווקים. "אנחנו השוויץ של שוק ה-LiDAR. אנחנו 'ניטרליים' ויכולים לפעול בכל העולם". לדברי כילף, אינוויז מתכננת לפעול בסין גם עם פולקסוואגן וגם עם BMW, והיא מנהלת מגעים עם יצרניות רכב נוספות שבכוונתן להשיק דגמים בסין.

איחוד הכוחות עם מובילאיי

גם במסגרת שיתוף הפעולה שלה עם פולקסוואגן, אינוויז חשפה ביריד CES שהתקיים בתחילת השנה כי החיישן InnovizTwo ישולב בדגם שני של הקבוצה. מדובר בדגם אוטונומי של המיקרו-בוס החשמלי של החברה, ID Buzz. פולקסוואגן צפויה להתחיל ב-2024 בנסיעות מבחן בכבישים ציבוריים בטקסס ובמינכן, כאשר ההשקה המסחרית מתוכננת ל-2026. בדגם זה, החיישן של אינוויז מותקן כחלק ממערכת הנהיגה האוטונומית המתקדמת ביותר של מובילאיי, Chauffeur, הכוללת מערך היקפי של מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, ואינה מחייבת את הנהג לאחוז בהגה ולהביט אל הכביש (eyes-off hands-off).

פולקסוואגן היא קבוצת הרכב השנייה בגודלה בעולם, ובעלת קיבולת ייצור של 10 מיליון רכבים בשנה. כילף: "אנחנו עובדים על עוד 1-2 תוכניות נוספות בתוך קבוצת פולקסוואגן, המקיפות מספר מותגים, מספר פלטפורמות ומספר דגמים. אנחנו מאמינים כי שיתוף הפעולה איתם טומן מרחב גדול לצמיחה."

בשוק הרכב ישנן 3 ספקיות מרכזיות של פלטפורמות מחשוב למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית: מובילאיי, קואלקום ואנבידיה. אינוויז כבר משולבת בייצור סדרתי עם מובילאיי וקואלקום, ולדברי כילף מצויה במגעים אשר עשויים להוביל לשילוב גם במערכת הנהיגה של אנבידיה.

אחד המייסדים עוזב

עוד הודיעה אינוויז על רה-ארגון בפעילות המו"פ של החברה. עד כה, פעילות המו"פ נחלקה לשתי קבוצות פיתוח, אחת בתחום התוכנה ואחת בתחום החומרה. כעת תאחד אינוויז את שתי הקבוצות למחלקה אחת, שבראשה יעמוד אבישי מוסקוביצ'י, שהוביל בשנים האחרונות את קבוצת התוכנה. "זהו שינוי מבני חשוב שיאפשר לנו לשרת בשנים הקרובות יותר לקוחות".

בעקבות כך, סמנכ"ל המו"פ של החברה, אורן בוסקילה, שהוא גם אחד ממייסדיה, יעזוב את החברה. במאי 2022 עזב את החברה מייסד נוסף, אורן רוזנצווייג.

סיפיה נכנסת ל-10 דגמים נוספים של Chery הסינית

סיפיה ויז'ן (Cipia) ויצרנית הרכב הסינית Chery מרחיבות באופן משמעותי את שיתוף הפעולה ביניהן. אתמול (ג') הודיעה סיפיה כי Chery החליטה להטמיע את פתרון ניטור הנהג של סיפיה (DMS) לעשרה דגמים נוספים. זה מצטרף ל-8 דגמים של Chery שכבר אימצו את התוכנה של סיפיה.

מסיפיה נמסר כי הדגמים החדשים צפויים לעלות על הכביש ב-2024 ולהימכר גלובלית. פתרון התוכנה ירוץ על מעבדים של קואלקום. עד כה רשמה סיפיה זכיות תכנון עבור 50 דגמים של 8 יצרניות רכב מאירופה, ארצות הברית ואסיה. שוק המערכות לניטור נהג המבוססות על מצלמות צפוי לצמוח מ-1.8 מיליארד דולר ב-2021 ל-4.6 מיליארד דולר ב-2031.

Chery Automobile, שהוקמה ב-1997, היא יצרנית רכב סינית שנמצאת בבעלות ממשלתית. היא נחשבת ליצרנית הרכב התשיעית בגודלה בסין, עם מכירות של כמיליון כלי-רכב ב-2021. היא מייצרת מכוניות נוסעים, רכבי SUV וטנדרים. היא אף מייצאת חלק מרכביה אל מחוץ לסין ונחשבת ליצואנית הרכב הגדולה ביותר בסין בשני העשורים האחרונים, בעיקר לשווקים מתפתחים.

סיפיה פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת ערנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

פרויקט ראשון לאלקטריאון בסין

חברת אלקטריאון (Electreon) דיווחה הבוקר (א') על שיתוף פעולה אסטרטגי ראשון בסין, מהמדינות המפותחות בעולם בתחום הרכב החשמלי. אלקטריאון התקשרה בהסכם עם זרוע החדשנות SITEC של חברת התשתיות Shandong Hi-Speed Group, תאגיד ממשלתי שנמצא בבעלות מחוז שאנדונג, המחוז השני בגודלו בסין מבחינת היקף האוכלוסייה ומרכז ייצור משמעותי של רכבים חשמליים.

החברה, הנכללת ברשימת פורצ'ן 500 העולמית, מנהלת כבישים מהירים באורך כולל של כ-13,000 קילומטר. החברה מעורבת במיזמי תשתית רחבי היקף במחוזות שונים בסין ומחוצה לה. ההסכם יתמקד בהטמעת הטכנולוגיה של אלקטריאון במחוז שאנדונג, כאשר יריית הפתיחה לשיתוף הפעולה תהיה הקמתו של "כביש חשמלי" בפארק התעשייה של SITEC בעיר ג'ינאן במחוז שאנדונג, אשר ישמש כמסלול הנסיעה של שאטל להסעת עובדים. אלקטריאון תקבל בעבור הפרויקט הראשוני כ-2.15 מיליון שקל. הפרויקט גם ישמש כ"אתר הדגמה" עבור לקוחות מפתח פוטנציאלים, שותפים מהסקטור הפרטי והציבורי ובעלי עניין אחרים.

טקס חתימת ההסכם עם SITEC
טקס חתימת ההסכם עם SITEC

בשבוע שעבר צנחה מנייתה של אלקטריאון ביותר מ-40%, לאחר שרשות התחבורה בשבדיה (TRV) הודיעה על ביטול מכרז רחב-היקף לסלילת כביש חשמלי ראשון בשבדיה, מכרז שבו השתתפה גם אלקטריאון. ברשות התחבורה הסבירו כי העלויות שעלו מההצעות שהוגשו למכרז היו גבוהות מהמצופה, וכי תבוצע כעת בחינה מחודשת לפני גיבוש מתווה חדש למכרז.

המשבר המתפתח באסיה מאיים על תעשיית השבבים

תעשיית האלקטרוניקה באסיה מתחילה להראות סימני מצוקה והליכה לקראת משבר שיהיו לו השלכות גלובליות. השילוב של מלחמת הסחר בין סין וארה"ב, הצטברות מלאים שנרכשו בתקופת המשבר ותחושת המיתון הגלובלי והעלייה ברבית, פוגעים בתעשיית הייצור האסיאתית ובעיקר בסין, אשר מבוססות על ייצור של מוצרים צרכניים. המגמה הזאת נמצאת עדיין בתחילת דרכה, אולם כבר מורגשת היטב בתוצאות הכספיות של החברות המרכזיות בשוק.

כך למשל, בשנת הכספים 2023 שהסתיימה ביוני השנה, הסתכמו המכירות של מפיצת הרכיבים הגלובלית אבנט (Avnet) בכ-26.5 מיליארד דולר, בהשוואה ל-24.3 מיליארד דולר אשתקד. בחלוקה לפי אזורים גיאוגרפיים, עולה תמונה מעניינת: המכירות באירופה ובארה"ב נמצאות בצמיחה, ואילו המכירות באסיה שהיתה אחראית לכ-40% מהמכירות, הן בקיפאון או בירידה. במונחים שנתיים, המכירות באמריקה צמחו בכ-15%, המכירות באזור EMEA צמחו בכ-18% והמכירות באסיה ירדו בכ-0.1%. כאשר משווים את הרבעון האחרון של 2023 עם הרבעון האחרון של 2022, המשבר באסיה מקבל מימדים גדולים: ירידה של 11.9% במכירות.

ארו: ירידה של 22% במכירות באסיה

גם מפיצת הענק Arrow מציגה נתונים דומים: מכירות חטיבת הרכיבים הסתכמו ברבעון השני של 2023 בכ-6.68 מיליארד דולר. אלא שבעוד שהמכירות באירופה צמחו ב-19% בהשוואה לרבעון המקביל והסתכמו בכ-2.2 מיליארד דולר, המכירות באמריקה צנחו ב-17% והסתכמו בכ-2.1 מיליארד דולר והמכירות באסיה ירדו בשיעור עצום של 22%, לכ-2.5 מיליארד דולר. החברה מעריכה שמכירות הרכיבים ברבעון השלישי יסתכמו בכ-6.0-6.4 מיליארד דולר, כלומר צפויה המשך הירידה באסיה ובאמריקה.

הנתונים של יצרנית השבבים טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) מציגים תמונה דומה. ברבעון השני של 2023 החברה דיווחה על ירידה של 13% במכירות להיקף של 4.53 מיליארד דולר. בדיקה גיאוגרפית מגלה שהמכירות בארה"ב צמחו בכ-24% להיקף של 715 מיליון דולר, המכירות באזור EMEA צמחו ב-16% להיקף של 918 מיליון דולר. אפילו ביפן נרשמה עלייה של 26% (להיקף של 349 מיליון דולר). אבל מכת הגרזן ניחתה בסין: המכירות התמוטטו בכ-44% והסתכמו בכ-1.82 מיליארד דולר – בהשוואה ל-2.75 מיליארד דולר ברבעון המקביל 2022 (ראו בגרף).

המשבר הכפול של Texas Instruments

בסך הכל, המחצית הראשונה של 2023 ירדו המכירות בסין בשיעור כולל של כ-31%, ושינו לחלוטין את המאזן של החברה, שכן סין אחראית לכ-40% ממכירותיה. המשבר נוגע גם לשאר מדינות דרום מזרח אסיה, שבהן ירדו המכירות בכ-17% ברבעון השני 2023, וב-16% מתחילת השנה, והסתכמו בהיקף של כ-1.1 מיליארד דולר (כ-12% ממכירות החברה). פירוש הדבר ש-TI מתמודדת גם עם ירידה כללית באסיה וגם עם הירידה בסין, אשר קשורה לעיצומים המוטלים על-ידי הממשל האמריקאי.

המשבר האסיאתי מורגש היטב גם בחברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices – ADI). היום (ה') החברה דיווחה על ירידה של 1% בהיקף המכירות של הרבעון השלישי 2023, לקצת פחות מ-3.1 מיליארד דולר. אנלוג לא מספקת פילוח גיאוגרפי של המכירות, אבל משיחת הוועידה שהיא קיימה לאחר פרסום דו"ח הרבעון השני, ניתן להבין מה מתרחש באסיה. המנכ"ל וינסנט רוש, אמר שלאחר שלוש שנים של צבירת מלאים, הלקוחות מתחילים לווסת את הרכישות: "באירופה ובארה"ב המגמה הזו מתונה, אבל באסיה היא חזקה מאוד. אנחנו צופים שהמגמה הזו תימשך לאורך כל המחצית השנייה של 2023".

אנלוג דיווייסז חוששת מסין

סמנכ"ל הכספים של ADI, פאשאנט מהידרה ראג'ה, סיפר: "הדרישה באסיה מתכווצת במהירות ולכן ברבעון השלישי נצמצם את המלאי עבור השוק האסיאתי. היו לנו גם שלושה רבעונים רצופים של ירידה במכירות בסין, ואנחנו צופים המשך הירידה גם ברבעון הבא". הלחץ האסיאתי מורגש בכל מגזרי שוק הרכיבים האלקטרוניים. חברת Arm פירסמה השבוע תשקיף לקראת הנפקה בנסד"ק, שבו מופיע תיאור פעילותה בסין בסעיף "סיכונים עסקיים", ובשיחת הוועידה אתמול של חברת אנבידיה, רמזו מנהלי החברה שהיא נפגעה מהעיצומים על סין, וביקשו מהממשל האמריקאי שלא להחמיר אותם בעתיד.

בוטלה עסקת המיזוג בין טאואר וחברת אינטל

חברת אינטל (Intel) הודיעה היום בבוקר על ביטול עסקת המיזוג עם חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) הישראלית, לאחר שאתמול פג התאריך האחרון להשלמת העיסקה, ולא התקבל האישור הרגולטורי של הרשויות בסין, אשר היו הגורם האחרון שנדרש לקיומה. בעקבות ההודעה ירדה מניית טאואר בנסד"ק בכ-8% והיא נסחרת בשווי שוק של כ-3.5 מיליארד דולר בלבד. בהתאם להסכם המיזוג, אינטל תשלם לטאואר קנס ביטול עסקה בגובה של 353 מיליון דולר במזומן. בכך הסתיימה המתנה מורטת עצבים, לאחר שבפברואר 2022 חתמו שתי החברות על הסכם שלפיו אינטל תרכוש את טאואר הישראלית תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן ותמזג אותה בחטיבת שירותי הייצור החדשה שלה (IFS).

אינטל הצליחה להשיג את כל האישורים הרגולטורים הנדרשים, מלבד זה של רשות התחרות הסינית, ובלעדיו לא ניתן היה להשלים את העסקה. בניסיון לנטרל את המוקש, לפני מספר חודשים אף נפגש מנכ"ל אינטל פאט גלסינגר בסין עם נציגי רשות התחרות כדי לדון בסוגיית האישור לעיסקה. לפי הדיווחים, הוא הציע פיצוי בצורה של השקעות שאינטל תבצע בסין בתמורה לקבלת האישור הרגולטורי. בשנה האחרונה העריך שוק ההון שאבדה התקווה להשלמת העיסקה, מניית טאואר ירדה בשנה האחרונה ב-20%. כיום היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-3.8 מיליארד דולר – רחוק מאוד משווייה לפני חתימת ההסכם עם אינטל.

יתרונות המיזוג עבור אינטל

ראוי לציין שטאואר גם הציגה ירידה במכירות בשנה האחרונה. מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, אמר שבשנתיים האחרונות התקרבו שתי החברות, והקירבה הזו אף הגבירה את ההערכה של אינטל לחברה. גלסינגר: "נמשיך לחפש הדמנויות לעבוד ביחד עם טאואר". מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר שלמרות שהחברה שמחה להזדמנות להצטרף לאינטל, היא המשיכה לבנות את האסטרטגיה העצמאית שלה ב-18 החודשים האחרונים, "שנועדה להבטיח צמיחה בטווח הקצר ובטווח הארוך".

כאשר הדירקטוריונים של שתי החברות אישרו את העיסקה, הם העריכו שהיא תושלם בתוך פחות משנה. אינטל תכננה לשלב את טאואר בתוך חטיבת שירותי הייצור Intel Foundry Services – IFS, וליהנות מהיכולת וכושר הייצור שלה בתחומי ליבה ייחודיים כמו למשל חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), סיליקון פוטוניקס, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. היא גם חיפשה את הידע העסקי של טאואר בתחום שירותי ייצור השבבים ואת הקשרים העמוקים שלה עם הלקוחות. בתעשייה נפוצו גם שמועות שהיא הציעה למנכ"ל טאואר לקבל עליו את תפקיד מנהל חטיבת שירותי הייצור.

קורבן מלחמת הסחר סין-ארה"ב

אלא שבעוד שבכל העולם התקבלו אישורים רגולטוריים במהירות, סין גררה רגליים ולא נתנה לה אישור. קשה להפריד בין ביטול העיסקה לבין המתח הגואה בין ארצות הברית וסין. למעשה, ניתן לעקוב אחר מלחמת הסחר בין סין וארה"ב באמצעות מניית טאואר בתקופת ההמתנה הזאת: בחודשים הראשונים שלאחר החתימה על העיסקה עלתה וירדה מניית טאואר במתינות, עד לאוקטובר 2022, שבה הרחיב ממשל ביידן את העיצומים על תעשיית השבבים הסינית. בשוק העריכו שעיסקת אינטל-טאואר תהיה הקורבן הראשון של המהלך, ומנייתה צנחה מ-44.8 דולרים למחיר של כ-40.1 דולרים.

במרץ 2023 אינטל פירסמה הודעה אופטימית ביחס לאפשרות השלמת העיסקה, ומניית טאואר עלתה למחיר של כ-45 דולר. אלא שבחודש מאי 2023 דווח על מפגש מיוחד בין מנכ"ל אינטל לבין הרגולטורים בסין כדי לזרז את העיסקה. הדיוווח הצביע על בעיות – והמנייה התמוטטה שוב ביותר מ-10%. התגובה הראשונית היום להודעה על ביטול העיסקה היתה עלייה קלה במניית טאואר, ורק בהמשך היום המגמה התהפכה בחדות. ככל הנראה, שוק ההון כבר תימחר את טאואר מתוך הנחה שלא יהיה מיזוג: כאשר חברה נסחרת מתחת למחיר שבו מציעים לרכוש אותה – סימן שהמשקיעים לא מאמינים שהעיסקה תתבצע.

סיגייט ניקנסה ב-300 מיליון דולר בגלל מכירת כוננים לוואווי

חברת סיגייט (Seagate) תשלם קנס בהיקף של 300 מיליון דולר שהוטל עליה על-ידי משרד המסחר האמריקאי, בגלל עקיפת הסנקציות שהממשל האמריקאי הטיל על חברת וואווי הסינית במסגרת מלחמת הסחר בין סין וארה"ב. משרד המסחר האמריקאי האשים את סיגייט במכירת 7.4 מיליון כוננים בהיקף של 1.1 מיליארד דולר בין אוגוסט 2020 וספטמבר 2021, זאת לאחר הטלת העיצומים על וואווי. המשרד דיווח שבניגוד לסיגייט, שתי יצרניות כוננים גלובליות מתחרות הפסיקו את מכירת הכוננים לוואווי. כתוצאה מכך הפכה סיגייט לספק יחיד, ואף חתמה עם וואווי על הסכם אספקה נוסף לשלוש שנים.

הקנס נקבע לאחר משא ומתן בין סיגייט ובין משרד המסחר האמריקאי. החברה תשלם אותו בתשלומים רבעוניים של 15 מיליון דולר לרבעון במהלך חמש השנים הבאות. התשלום הראשון יתבצע בחודש אוקטובר 2023. גובה הקנס נקבע בהסכם פשרה שנחתם בין סיגייט ובין משרד המסחר. החברה מסרה שהיא שקלה אפשרות לבקש סעד משפטי, אולם החליטה לבסוף על הגעה להסכם פשרה, בין השאר בגלל עלות התביעה וגובה הקנס שהיא עשויה לקבל במידה ותפסיד במשפט נגד הממשל האמריקאי.

ירידה חדה במכירות הרבעוניות

מיד לאחר החתימה על הסכם הפשרה, פירסמה סיגייט את הדו"ח הכספי לרבעון שהסתיים במרץ 2023. מכירות החברה ירדו מכ-2.8 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד, לכ-1.8 מיליארד דולר השנה. שולי הרווח התכווצו מ-28.8% לכ-17.2% בלבד. החברה דיווחה על הפסד נטו של 433 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נטו של 346 מיליון דולר לפני שנה.

מנכ"ל החברה, דייב מוסלי,  אמר שהצטברות מלאים אצל הלקוחות הביאו להזמנות מעטות מהצפוי אצל חלק מהלקוחות הגדולים ביותר של החברה. "אנחנו צופים עלייה בדרישה בחודשים הבאים. כדי להתמודד עם המגמה הזאת אנחנו נוקטים במספר פעולות אגרסיביות אשר יביאו להפחתת העלויות שלנו". יכול להיות שהוא רומז על סבב פיטורים מתוכנן בחברה. המשקיעים בבורסה לא אוהבים את ההתפתחויות האחרונות, ובשבוע האחרון ספגה המנייה ירידה חדה מכ-67 דולר לקצת מעל 56 דולר. כיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-11.7 מיליארד דולר.

אייסקיור קיבלה אישור סופי בסין

מנייתה של חברת אייסקיור (IceCure), שפיתחה מכשיר להקפאה והשמדה של גידולים סרטניים, חתמה היום (ג') את המסחר בבורסת תל אביב בעלייה של 12.4%, וזאת לאחר שהחברה הודיעה שהרגולטור הסיני בתחום המכשור הרפואי (MNPA) אישר את השימוש במחטים המיוחדות שפיתחה החברה, ואשר משמשות להזרמת החנקן הנוזלי ישירות אל הגידול.

למעשה, המערכת עצמה מאושרת לשימוש בסין כבר מספר שנים, ואולם אישור המחטים התעכב תקופה ממושכת ועל כן החברה לא יכולה היתה למסחר את הטכנולוגיה בשוק הסיני. כעת, עם אישור המחטים תוכל החברה להתחיל בשיווק המערכת לטיפול בכל סוגי הסרטן הרלוונטיים שעבורם מיועדת המערכת, ובכלל זה סרטן שד, כבד, ריאות, ועצמות בשלבים מוקדמים.

מדובר בשוק יעד חדש ומשמעותי מאוד עבור החברה. כך למשל, ב-2022 בלבד אובחנו במדינה כ-430 אלף מקרים חדשים של סרטן שד. אייסקיור כבר פעילה בשווקים אחרים במזרח-אסיה, לרבות יפן. לאייסקיור הסכמי הפצה בסין עם חברת-בת מקומית של מדטרוניק ועם חברת Beijing Turing Medical Technology, שכעת יוכלו לצאת לפועל.

המתנה לאישור ה-FDA בתחום סרטן השד

אייסקיור, שהוקמה ב-2006, פיתחה מערכת הפועלת בשיטה הקרויה Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה. המערכת של אייסקיור מאפשרת לבצע את ההליך באופן זעיר-פולשני, וזאת באמצעות החדרה של מחט דקיקה (המוגנת ב-11 פטנטים) שאותה מנווט הרופא אל הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה-סאונד (או CT אם מדובר בגידולים בכבד, בריאות ובעצמות). לאחר הגעת המחט אל הגידול היא מקפיאה אותו באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי אל קצה המחט שבו נמצא הגידול, וזאת מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב.

הטיפול אורך כ–20-40 דקות לערך בהרדמה חלקית וגם אינו חייב להתבצע בחדר ניתוח. מרבית הטיפולים המתחרים מתבססים על גזים חרים כמו ארגון והליום, שהם יקרים יותר ורדיוס הפעולה שלהם קטן יותר, ועל כן הם מצריכים שימוש במחטים רבות יותר, מה שמסבך את הניווט וגם מייקר את ההליך. יש להדגיש כי השמדת גידולים סרטניים בהקפאה יעילה בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ועל כן אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול.

אייסקיור מתמקדת בשנים האחרונות, ברמה העסקית והקלינית, בייעוד המכשיר לטיפול בסרטן השד בשלבים מוקדמים, מאחר שלהערכתה למכשיר שלה יש את היתרונות היחסיים הגדולים ביותר בסוג זה של סרטן, הן בשל שיעורי ההחלמה הגבוהים, כפי שעולה ממחקרים קליניים שהחברה עורכת, והן בשל העבודה כי הסרת הגידול אינה כרוכה בכריתה חלקית של השד ובפגיעה אסתטית.

ניצחון תכנון נוסף לסיפיה בשוק הרכב הסיני

חברת סיפיה (Cipia) הודיעה היום (א') בדיווח לבורסה, כי זכתה במכרז של יצרן רכב נוסף בסין (OEM) לאספקת תוכנת ניטור הנהג שלה, Driver Sense, עבור דגם רכב מסוג טנדר Pickup, שייצורו יחל במהלך השנה. הדגם החדש מיועד לשיווק בדרום אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד.

סיפיה ניגשה וזכתה במכרז ביחד עם חברת HiRain, אחת מספקיות המערכות לרכב הגדולות בסין, שמשתפת פעולה עם חברות ישראליות נוספות ובהן ארבה רובוטיקס ואינוויז. בדגם המיועד של יצרן הרכב הסיני, התוכנה של סיפיה תרוץ על גבי מערכת-על-שבב (SoC) של חברת OmniVision

עם הזכייה במכרז זה, לסיפיה זכיות במכרזים להטמעת מערכת ה-Driver Sense ב-29 דגמי רכב (Design Wins) עם 6 יצרניות רכב שונות ((OEMs. היצרניות כוללות יצרן רכב חשמלי בארצות הברית, יצרניות הרכב SAIC Motors ו-CHERY, מותג רכב אמריקאי בסין ויצרניות רכב נוספות.

האלגוריתם שמגן על הנהג

סיפיה פיתחה מערכת חישת ושליטת פנים-הרכב המאפשרת בין השאר לבצע מעקב אחר רמת העירנות של הנהג באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת עירנותו יורדת.

האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד. פיתרון Cipia-FS10 הוא גרסה המותאמת לעולם ציי הרכב, וכולל לצד התראות הבטיחות לנהג, גם יישומים כמו דירוג ואימון נהגים על-סמך ניתוח דפוסי ההתנהגות שלהם, וניתוח תאונות.

אוטוטוקס ומוראטה היפנית חשפו פתרון V2X משותף – שישולב על ידי יצרן סיני

חברת אוטוטוקס (Autotalks) הישראלית וענקית האלקטרוניקה היפנית מוראטה Murata Manufacturing)) חשפו פיתרון V2X משותף, שפותח על ידי שתי החברות במהלך חמש השנים האחרונות – וכעת הוא מוכן לייצור סדרתי. הפיתרון מתבסס על מודול V2X של מוראטה שבליבו מערך השבבים של אוטוטוקס. ייצור היחידות הראשונות כבר החל והייצור הסדרתי יתחיל בתחילת שנת 2023.

מוראטה היפנית היא יצרנית מובילה של מודוליBluetooth  ו-Wi-Fi, ממיריDC-DC  וספקי כוח AC-DC. הכנסות מוראטה בשנת הכספים שהסתיימה במרץ 2022 הסתכמו בכ-1.81 טריליון ין יפני והיא מעסיקה למעלה מ-76,000 עובדים.

שתי החברות חשפו כי פתרון ה-V2X המשותף נבחר לאחרונה לייצור סדרתי על ידי יצרנית רכב סינית בעלת פעילות עסקית ענפה באירופה. בתחילת שנת 2024 יעלו על כבישי סין ואירופה מכוניות המצוידות במודול V2X החדש. משתי החברות נמסר כי מעבר לביצועיו הגבוהים, המודול החדש מבטיח עמידות ממושכת אפילו בתנאים הסביבתיים המאתגרים ביותר.

הפתרון המשותף יספק פונקציונאליות חדשה בעולם ה-V2X, הנקראת Day 2. כלומר, מערכת ה-V2X ברכב תהיה כשירה לא רק ליצירת התראות בטיחות – אלא גם לגרור הפעלה אוטומטית של מערכות בטיחות – כמו למשל בלימת חירום. המודול מספק גם התראות V2I (Vehicle to Infrastructure) על ידי תקשורת בין המודול להתקני תשתית בצד הדרך, המאפשרת לנהג להתאים את מהירות הנסיעה לרמזורים. פונקציה זו חוסכת שימוש בסוללה ברכב החשמלי או משפרת את צריכת הדלק ברכב בנזין. יכולות נוספות אחרות כוללות מניעת תאונות בצמתים, הגנה על כלי רכב דו-גלגליים, תגובה לתאונות, עדכונים על תנאי הדרך ועוד.

שוק ה-V2X נערך ליישום אסטרטגיית התחבורה החכמה השאפתנית של ממשלת סין: כל היצרנים המובילים מתכננים להתחיל בפריסה המונית של טכנולוגיית V2X בסין בשנים הקרובות. מדובר באימוץ רחב-היקף של הטכנולוגיה החדשה, מכיוון שרוב יצרני המערכות המקוריות (OEMs) בסין נערכים להשיק כלי-רכב הכוללים שבבי V2X לקראת שנת 2025. עד היום חתמה אוטוטוקס על הסכמי שילוב הטכנולוגיה שלה עם שמונה יצרני רכב גדולים. במסגרת ההסכמים, יצרנים בינלאומיים המייצרים עבור השוק הסיני, ישיקו מכוניות עם שבבי אוטוטוקס לקראת מבחני הבטיחות של כלי-רכב בסין שייערכו בשנת 2025 (NCAP).

פורסייט הכריזה על העסקה המשמעותית ביותר שלה בתעשיית הרכב

מנייתה של חברת פורסייט (ForeSight) מזנקת אחר הצהריים (ד') במסחר בנסד"ק בשיעור של 20%, וזאת לאחר שהחברה דיווחה על זכיית התכנון המשמעותית ביותר שלה עד כה בתעשיית הרכב. פורסייט חתמה על הסכם עם חברת SUNWAY-AI הסינית, המפתחת מערכות נהיגה אוטונומית ומערכות עזר בטיחותיות (ADAS). בכוונת סאניוויי לשלב את מערכת החישה הסטריאוסקופית של פורסייט, המתבססת על 4 מצלמות, במערכות נהיגה ובטיחות אשר יותקנו בכלי-רכב המשרתים בשדות תעופה.

החוזה בין שתי החברות הוא ל-4 שנים, ולהערכת פורסייט הוא עשוי להניב עד 51 מיליון דולר, בהתאם לביקוש מצד סאניוויי. סאניוויי תחל במסחור המערכות במחצית הראשונה של 2023. לחברה שיתופי פעולה מסחריים בולטים עם חברות סיניות ידועות כגון XCMG group, Liugong group, ושדה התעופה שנזן.

מנכ"ל סאניוויי, ז'נג קואי, סיפר כי החברה בחנה את הטכנולוגיה של פורסייט במשך כשנה. "אנו מאמינים שלשותפות זו יש פוטנציאל מסחרי גדול במספר יישומים ושווקים. אנו שבעי רצון לחלוטין מהביצועים של הטכנולוגיה של פורסייט, אשר מדגימה באופן עקבי ביצועים טובים יותר מחיישנים מתחרים בתנאי מזג אוויר קשה ותאורה גרועים. החיישנים הפסיביים של פורסייט, שאינם פולטים אנרגיה, מתאימים באופן מושלם לכלי רכב בשדות תעופה המשתמשים במערכות אוטונומיות בסביבות מלאות חיישנים ויכולים להפיק תועלת מפתרונות שאינם מייצרים הפרעות."

פורסייט פיתחה מערכת ראייה ממוחשבת, QuadSight, עבור מערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית. מערכת הראייה הממוחשבת של פורסייט מבוססת על  שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום (של FLIR האמריקאית) ובשתי מצלמות אור נראה. המערך הזה מיועד לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמה את אופן הראייה של העין האנושית.

פורסייט דיווחה בעבר כי מבדקים שערכה העלו כי המערכת מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100% בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסוורהחברה דיווחה מאז השלמת הפיתוח לפני כשנתיים על מסירה של מספר דו-ספרתי של מערכות לחברות בעולם הרכב לצורך בחינת הטכנולוגיה וגם חתמה על מספר הסכמי הפצה בעולם. 

 

 

ארבה משתתפת בפרויקט הנמל האוטונומי הסיני

בתמונה למעלה: המשאית האוטונומית של HiRain המצויידת במכ"ם של ארבה

לפני מספר שבועות דווח כי חברת אינוויז (Innoviz) משתפת פעולה עם חברת HiRain הסינית בפרויקט פיילוט בנמל ריזהו (RiZhao) בסין, אשר מתמקד בהסבת כלים לוגיסטיים ומשאיות למתכונת של פעילות אוטונומית באמצעות שימוש בחיישני ה-LiDAR של אינוויז. כעת מתברר שחברה ישראלית נוספת, ארבה רובוטיקס (Arbe) משתתפת בפרוייקט השאפתני.

ארבה דיווחה היום (ג') כי היריין תשתמש במכ"ם-על-שבב של ארבה בתוך מערכות ADAS ונהיגה אוטונומית שיותקנו במשאיות של היצרנית הסינית FAW. הפרויקט בנמל ריזהו הוא פרויקט פיילוט, אשר צפוי, אם הוא יוגדר כהצלחה, להתרחב לנמלים נוספים בסין. חברת HiRain נוסדה ב-2003 ובסיסה בבייג’ינג. היא מפתחת מערכות חכמות לכלי-רכב, כמו מערכות עזר לנהג (ADAS), מצלמות ומכ”מים, יחידות בקרה ומחשוב, מערכות חניה אוטומטית ובלימת חירום, מערכות לרכב חשמלי, יחידות תקשורת ופתרונות תוכנה. היא נחשבת לאחת מספקיות התת-מערכות לרכב (Tier-1) הגדולות בסין.

מוקדם יותר השנה, הכריזה HiRain כי היא מבצעת פרויקטים רחבי היקף עבור יצרני רכב בתחום הנהיגה האוטונומית, בעזרת המכ"ם של ארבה. חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. לפני כחודשיים היא חשפה את המכ”ם Lynx, אשר כולל 288 ערוצי קליטה ושידור וטווח גילוי של 260 מטר. הוא ישולב בחליפת מכ”ם הכוללת ארבע יחידות שונות ומעניקה כיסוי מכ”מי של 360°.

המתנה לתוצאות של מכרזי-ענק

חברת ארבה נמצאת בשלבי המו”פ והכנסת המוצר לשוק, ועדיין אין לה מכירות משמעותיות. מכירותיה במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו בכ-2.1 מיליון דולר, בשעה שהוצאות המו”פ שלה הסתכמו בכ-17.3 מיליון דולר. יחד עם זאת, החברה מעריכה שפוטנציאל המכירות שלה עשוי להגיע להיקף של כ-7.5 מיליארד דולר עד סוף העשור. בעקבות הדו”ח עלתה מניית ארבה בנסד”ק בכ-3.6% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-466 מיליון דולר.

הערכת פוטנציאל המכירות של החברה מבוססת על הזכייה של HiRain במספר פרוייקטים גדולים, שעבורם היא תייצר החל מ-2023 מערכות ADAS המבוססות על המכ”ם של ארבה. בנוסף, החברה דיווחה שהיא נמצאת בקבוצה המובילה של חברות אשר הצעותיהן (RFP/RFQ) נבדקות על-ידי חמישה יצרני רכב גדולים, שהזכייה בכל אחת מהן תתורגם להזמנות בהיקף של 400,000 עד מיליון הזמנות בשנה. בסך הכל, החברה מתמודדת כיום ב-8 מכרזים שונים. היא גם חתמה על הסכם ייצור עם גלובלפאונדריז, שהשלימה באחרונה הקמת קו ייצור ייעודי עבור המכ"מים של ארבה.

אינוויז ו-HiRain החלו לפרוס בנמלים בסין פיתרון משותף לנהיגה אוטונומית

[בתמונה: נמל ריזהו בסין, הראשון שבו פרסו שתי החברות את הפיתרון המשותף]

חברת אינוויז (Innoviz) וחברת HiRain הסינית הודיעו היום (ג') כי החלו בפרויקט משותף לפריסת חיישני ה-LiDAR של אינוויז בנמלים ברחבי סין. חיישני הלידאר יותקנו על גבי משאיות אוטונומיות, כלי-רכב רובוטיים (AGVs) והן עבור יישומי V2X. הנמל הראשון שבו החלו שתי החברות בהטמעת הפיתרון הוא נמל ריזהו (RiZhao), ובכוונת שתי החברות להתפרס לנמלים נוספים.

HiRain, שנוסדה ב-2003 ובסיסה בבייג'ינג, מפתחת מערכות חכמות לכלי-רכב כמו מערכות עזר לנהג (ADAS), מצלמות ומכ"מים, יחידות בקרה ומחשוב, מערכות חניה אוטומטית ובלימת חירום, מערכות לרכבים חשמליים, יחידות תקשורת וכן פתרונות תוכנה. היא אחת מספקיות המערכות לרכב (Tier-1) הגדולות בסין ובעלת ערוצי מכירה והפצה ענפים בקרב יצרניות רכב סיניות.

הפיתרון המשותף משלב בין חיישן הלידאר InnovizOne של אינוויז עם תוכנת הרשת העצבית (CNN) של הייריין, והוא משמש לצורך שיפור היעילות התפעולית של הנמל והפחתת סיכונים בטיחותיים. מערכות החישה המותקנות על גבי כלי הרכב מסוגלות לזהות ולהעריך באופן מדויק מיקום, מרחק וגודל ספציפיים של כלי רכב, הולכי רגל וסוגי תשתיות אחרים הנמצאות בדרך כלל בנמלים. מאינוויז נמסר גם כי המערכת מתאפיינת בעמידות גבוהה וכוללת גם הגנה על הלידאר, הגנה מפני קרינת חום, בלימת זעזועים, הפחתת רעש, חסינות לאבק ומערכת ניקיון.

בנוסף, המערכת המשמשת ליישומי V2X מאגדת בתוכה חמישה חיישנים, והיא מנטרת את התנועה ממעוף הציפור, אוספת נתונים סביבתיים ושולחת אותם בזמן אמת למחשב המשדר את הנתונים לכל המשאיות סביבו, במטרה למנוע התנגשויות. שתי החברות משתפות פעולה מאז 2018, וכעת הי-ריין מתכננת לשלב את הדור הבא של הלידאר של אינוויז, InnovizTwo, בתוך הפלטפורמות שלה.

"המשבר העולמי בשרשרת האספקה מחמיר בשל מחסור בכוח אדם ועומס מצטבר בנמלים בסין, וברחבי העולם", אמר עומר כילף, מייסד שותף ומנכ"ל אינוויז. הטמעת הפתרונות של הייריין באמצעות הלידאר InnovizOne, על גבי המשאיות והרכבים האוטונומיים מגיעה בתזמון מצוין, כיוון שהיא תשפר משמעותית את יעילות העבודה ותאפשר פעילות 24/7".

שני יצרני רכב מובילים בסין יטמיעו את שבבי ה-V2X של אוטוטוקס

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר הודיעה על חתימת הסכמים עם שני יצרני רכב בסין על שילוב השבבים שלה בדגמי מכוניות אשר ייכנסו בקרוב לייצור המוני. החברה פיתחה שבבים לתקשורת V2X בין כלי-רכב, תשתיות ומשתמשי דרך. כלי-רכב ראשונים עם שבבי V2X של אחד מהיצרנים יעלה על כבישי סין במחצית השנייה של שנת 2023. היצרן הסיני השני, הפעיל גם באירופה, יביא לשוק את המכוניות הכוללות שבבי אוטוטוקס בסין ובאירופה, בתחילת שנת 2024.

שוק ה-V2X נערך ליישום אסטרטגיית התחבורה החכמה השאפתנית של ממשלת סין: כל היצרנים המובילים מתכננים להתחיל בפריסה המונית של טכנולוגיית V2X בסין בשנים הקרובות. מדובר באימוץ רחב-היקף של הטכנולוגיה החדשה, מכיוון שרוב יצרני המערכות המקוריות (OEMs) בסין נערכים להשיק כלי-רכב הכוללים בשבבי V2X לקראת שנת 2025. עד היום חתמה אוטוטוקס על הסכמי שילוב הטכנולוגיה שלה עם שמונה יצרני רכב גדולים. במסגרת ההסכמים, יצרנים בינלאומיים המייצרים עבור השוק הסיני, ישיקו מכוניות עם שבבי אוטוטוקס לקראת מבחני הבטיחות של כלי-רכב בסין שייערכו בשנת 2025 (NCAP).

גיוס עובדים בסין

מנכ"ל אוטוטוקס, חגי זיס, אמר שפריצת הדרך של החברה בסין היא "משמעותית יותר מאי-פעם בעבר. בנינו שרשרת אספקה איתנה בסין המתמודדת עם הביקושים של יצרני הרכב, ואנו מרחיבים את טביעת הרגל שלנו בדרום-מזרח אסיה ובסין. אנו חותרים לקבלת הסכמים נוספים, להרחיב את האקו-סיסטם של יצרני Tier2 ו-Tier1, ולגייס עובדים נוספים למשרדנו בסין". אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X והיא אחת מהחברות הבודדות בעולם שהצליחו לשלב בשבב יחיד גם את טכנולוגיית התקשורת הייעודית DSRC, וגם את טכנולוגיית התקשורת המתחרה, C-V2X, אשר גובשה ביוזמת קואלקום

היא פיתחה גם פלטפורמה משלימה, בשם ZooZ, אשר מספקת מעטפת בטיחות גם לכלי-רכב קלים כדוגמת אופניים וקטנועים חשמליים. מדובר באביזר נייד אשר מתריע בפני הרוכב על מצבים מסוכנים בכביש. הצורך בפתרון מתבטא בנתוני שוק, שלפיהם כ-75% מהתאונות בין כלי-רכב קלים לבין מכוניות, נובע מהעובדה שנהגי המכוניות לא הבחינו ברכב הקל. מאז הקמתה החברה גייסה יותר מ-150 מיליון דולר, בין היתר מענקית הייצור האלקטרוני פוקסקון. החברה מעסיקה כ-100 עובדים בישראל, יפן, קוריאה, גרמניה, צרפת, ואוקראינה ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים.

הסכם הפצה לאייסקיור עם מדטרוניק שנחאי

חברת אייסקיור (IceCure) מקיסריה, שפיתחה מערכת להקפאת גידולים סרטניים באמצעות חנקן נוזלי, הודיעה אתמול (ב') כי חתמה על הסכם הפצה בלעדי בסין עם Shanghai Medtronic, השלוחה המקומית של ענקית המכשור הרפואי העולמית מדטרוניק, הנסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של 120 מיליארד דולר.

במסגרת ההסכם, מדטרוניק שנחאי תהיה המשווקת הבלעדית של מערכות אייסקיור למשך 3 שנים, עם התחייבות לרכש בסכום מינימלי של 3.5 מיליון דולר.

חברת מכשור רפואי סינית נוספת, Beijing Turing, תהיה אחראית במסגרת שיתוף הפעולה על התקנת המערכות ושירותי התמיכה. המערכת של אייסקיור מאושרת לשיווק בסין על ידי הרגולטור, אך החברה עדיין ממתינה לאישור משלים של המחטים הייחודיים שמשמשים להחדרת החנקן הנוזלי לתוך הגידול. בחברה מעריכים כי האישור יתקבל עוד השנה, ואז יוכל להתחיל השיווק בפועל.

אייסקיור, שהוקמה ב-2006, פיתחה מערכת הפועלת בשיטה הקרויה Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה. המערכת של אייסקיור מאפשרת לבצע את ההליך באופן זעיר-פולשני, וזאת באמצעות החדרה של מחט דקיקה (המוגנת ב-11 פטנטים) שאותה מנווט הרופא אל הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה-סאונד (או CT אם מדובר בגידולים בכבד, בריאות ובעצמות). לאחר הגעת המחט אל הגידול היא מקפיאה אותו באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי אל קצה המחט שבו נמצא הגידול, וזאת מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב.

הטיפול אורך כ–20-40 דקות לערך בהרדמה חלקית וגם אינו חייב להתבצע בחדר ניתוח. מרבית הטיפולים המתחרים מתבססים על גזים אחרים כמו ארגון והליום, שהם יקרים יותר ורדיוס הפעולה שלהם קטן יותר, ועל כן הם מצריכים שימוש במחטים רבות יותר, מה שמסבך את הניווט וגם מייקר את ההליך. יש להדגיש כי השמדת גידולים סרטניים בהקפאה יעילה בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ועל כן אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול.

שוק היעד העיקרי של החברה, ושבו היא סבורה שיש לה את היתרון התחרותי הגדול ביותר, הוא סרטן השד. המערכת של החברה מאפשרת להסיר גידולים בשד, בגודל של עד 2 ס”מ, ללא צורך בכריתה כלשהי. לפני כשנה פרסמה החברה תוצאות ביניים של ניסוי קליני נרחב שהיא עורכת ב-19 קליניקות בארצות הברית בקרב 194 מטופלות. לפי ממצאי הביניים, בתום תקופת מעקב ממוצעת של כשלוש שנים, רק 4 מטופלות, כ-2.06%, חוו הישנות של הסרטן. כאמור, מלבד היעילות הקלינית, ההליך אינו כרוך בפגיעה קוסמטית של שד האישה.